פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 90 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום ראשון, כ"ד בכסלו התשפ"ו (14 בדצמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה בנושא חדשנות בישוב זרזיר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חברי הכנסת: מנסור עבאס מוזמנים: חיאם קעדאן – סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי ביאן מג'אדלה – שותפה, קרן פורטלנד בושרא מזאריב – מייסדת ומנכ"לית, מרכז טכנולוגי סמאנא ריחאן חוטבא – מנהלת טכנולוגית, מרכז טכנולוגי סמאנא לינא סעדין – מנהלת תפעול, מרכז טכנולוגי סמאנא איה כעביה – מרכז טכנולוגי סמאנא באריה ג'אמיס – מרכז טכנולוגי סמאנא הדיל גזאלין – מרכז טכנולוגי סמאנא אמיר ג'ואמיס – מנכ"ל ומקים, זרזיר טק דוד מזרחי – בעלים ומייסד, חברת Greentech Hub אניס גדיר גריפאת – יועץ של יו"ר הועדה סאלח נעראני – יועץ של יו"ר הועדה מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן יפעת לי ישראל - סגנית רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה בנושא חדשנות בישוב זרזיר << נושא >> (סיור במתקן סמאנא) << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני ד"ר יאסר חוג'יראת, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה ואני שמח לפתוח את הסיור היום סמאנא. תכף אנחנו נשמע על הכול אבל זה סיור על תעסוקת נשים ושילוב נשים בחברה הערבית בהייטק. אני שמח להיות כאן ואנחנו ניתן את זכות הדיבור למנכ"לית של סמאנא. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אני בושרא ואני האחרונה שאדבר, כמובן. אני היזמית והמנכ"לית של סמאנא ונעשה היכרות כדי שלפחות תדעו מי האנשים. לידי המנהלת הראשונה והמנהלת השנייה. << דובר >> לינא סעדין: << דובר >> נעים להכיר את כולם. קוראים לי לינא, אני מנהלת תפעול בסמאנא. במקור, אני מהנדסת בניין ולא מזמן הצטרפתי למשפחת פורטלנד ולמשפחת סמאנא. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> נעים מאוד, אני ריחאן חוטבא ואני מנהלת טכנולוגיות ו-co founder של סמאנא כבר שלוש וחצי שנים. אני מגיעה מרקע של תואר ראשון בהנדסה מהטכניון, 12 שנים של ניהול, אוטומציה ובדיקות תוכנה במרכז הארץ והיום אני מובילה את כל התחום הטכנולוגי של סמאנא. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> היא שכחה להגיד שהיא אמא של חמש בנות. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כן, אמא של בנות. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> סאלח נעראני, היועץ של ד"ר יאסר. << דובר >> אניס גדיר גריפאת: << דובר >> אניס גדיר, גם יועץ של ד"ר יאסר. << דובר >> יפעת לוי ישראל: << דובר >> אני יפעת מצוות הוועדה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אני איילת, מנהלת הוועדה. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> ביאן מג'אדלה, שותפה בקרן פורטלנד. אני אתן קצת רקע על קרן פורטלנד ועל הפעילות שלנו ואז נצלול לתוך הפעילות של סמאנא. קרן פורטלנד זה ארגון שעוסק בפיתוח כלכלי חברתי עם דגש על שילוב של ג'וניירים בהייטק וכמובן, בפריפריה. הדגש כאן הוא על החברה הערבית וחלק מהפעילות שלנו זה להקים עמותות, חלקן מקומיות שעוסקות בשילוב של אוכלוסיות מסוימות בתוך ההייטק, כמו בהאב כאן כך שיש להן הכנסה גבוהה ויוקרה. יש לנו גם מיזמים ארציים שפונים לכלל האוכלוסייה אבל זה לא בדגש על קהילה מסוימת כמו פורסא ו- Beyond Dev. היום אנחנו כאן כדי לשמוע על הפעילות של סמאנא ­– מתי היא הוקמה, כמה נשים עובדות היום, המחזורים שיש כיום ואיך בושרא והנשים כאן מצליחות להשתלב בתוך משבר ההייטק שאנחנו חווים בשנים האחרונות ודווקא מתוך המקום הקשה הזה, יש אחוזי השמה מאוד גבוהים, מעל 90% השמה. בושרא, בבקשה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> טוב, נעשה סיור? אני התעייפתי מלעמוד כי אני אחרי שבוע של מחלה. נעשה סיור ואז נספר את כל הסיפור של סמאנא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> סמאנא בערבית זה שמים שלנו. השאיפה הייתה להגיד למקום גבוה. אני באה מהאוכלוסייה הבדואית הצפונית ולימדתי מדעי מחשב חמש יחידות ומתמטיקה בחינוך ההתיישבותי. גרתי במושב הרבה שנים, עבדתי בהרבה תפקידים במשרד החינוך והאחרון היה ניהול בית ספר. בשלושת השנים האחרונות של ניהול בית הספר התחלתי להשתעמם כי זה לא היה בדיוק מה שאני רוצה והתחלתי מסע חיפוש של איך מביאים את ההייטק לחברה הבדואית, הערבית והצ'רקסית. יש פה אוכלוסייה שצריכה להשתלב. מצד שני, ניסיתי פעמיים לבד, בלי אף אחד ונכשלתי. קיבלתי מענקים ובפעם השלישית הבנתי שחסר לנו הפן המקצועי. בחברה שלנו עוד אין מספיק אנשים שיודעים הייטק מספיק טוב וגם יכולים להוביל אותי ולחנוך אותי. ככה התחיל המסע אחרי סמאנא וזה אומר שנסעתי לארצות הברית ולמדתי קורסים על גיוס כספים. הרקע שלי מלפני הרבה שנים הוא הנדסת מחשבים אבל אין מה לעשות, הכיוון היה להוראה ולא לכיוון של הנדסה כי זה משהו שהחברה שלנו לא אפשרה. ככה התחיל הרעיון של סמאמא. ראיתי פה הרבה מאוד כוח אדם איכותי שאין לו עבודה. האם ההייטק הוא באמת תקרת הזכוכית? נענה על זה בהמשך. סמאנא הסתובבה כמו שבדואים נודדים. אף אחד לא האמין לרעיון והוא התחיל במועדון נוער בתמרת בלשכנע אנשים שייתנו לי לחדר ולהתחיל. התחלתי בבית ספר ואחרי זה עזבתי את בית הספר ולא היה חדר. מועדון הנוער עבד ב-17:00 ואנחנו למדנו עד 16:00, ריחאן? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> 15:00. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> משהו כמו 15:30, פינינו והחזרנו את החדר עד שבנינו את סמאנא. בבקשה, בואו נתחיל את הסיור. כמו שאתם רואים, כל סמאנא מתויגת על שמות של כוכבים כי השאיפה היא באמת להגיע יותר גבוה. זה שמס, זוהרה. יש פה כמה חברות. זאת מחלקה שנקראת דיקסון. אני מודעת לבעיה של עודף מורות אצלנו בחברה. יש הרבה מורות שאין להן תעסוקה ובמקביל יש את ה-AI שעושה עבודה. זאת מחלקה שהתחלנו לפתח במרס, היום היא כבר מכילה שש בנות והשאיפה היא לפחות לעוד שש תקנים כל ש-12 בנות יעבדו אחרי ה-AI. זה סטארט-אפ בינלאומי והן כולם מרקע של מורות לאנגלית. פה התחיל המחזור הראשון המייסד של סמאנא. ריחאן, בואי תדברי. אני דיברתי יותר מדי. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> זה המחזור הראשון. כשהתחלנו אותו היו 14 נשים מאוד מוכשרות. פה הייתה גם יוזמה מאוד גדולה של חברת סולאראגד' שהיא חברה שמתמחה באנרגיה סולארית. המשרדים שלה יושבים בהרצליה אבל זו חברה בין לאומית. הם יצאו ביוזמה מולנו ורצו עשרה תקנים מהמחזור שכלל 14. ההכשרה הייתה חמישה חודשים ורק לקראת הסוף עשינו את הראיונות המקצועיים בחברה הזאת והם מאוד התרשמו ולקחו את כל ה-14. המחזור הזה התמחה בבדיקות אוטומציה ובדיקות ידניות בעולמות ההייטק וגם במשהו שמאוד מייחד את סמאנא שזה אורקל. אורקל פיוז'ן, במילים יותר פשוטות שזה ניהול מלאים ומחסנים, במיוחד כשהעובדים הם חברה שיש לה קו ייצור, קו שילוח וכל ניהול המחסנים ברמה הבין לאומית. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> בתוך המחזור הזה יש את כל מגוון הנשים שיכולות להיות מובטלות וקיימות בשוק ודרכו למדנו אם באמת אפשר להמיר אותן להייטק. יש את באריה, שהיא מרקע של מתמטיקה באוניברסיטה, יש את שאדה שהיא מרקע של הנדסה. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> הנדסת תוכנה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אנגלית, המורות האלה שנוסעות בכל יום לדרום וחוזרות. היא הייתה במשהו ליד דימונה, קסר אסר, אם אתם מכירים את היישוב הזה. כל אחת היא מודל שמייצג משהו שקיים בחברה ואין לו תעסוקה. ראיית חשבון, איפה הדיל גזאלין? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> תכף היא תדבר. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> היא תדבר, הדיל גזאלין היא מפה. רנדי, סטארט-אפ שהיא בנתה והיום היא כבר בטכניון. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> לא היה לה תואר. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> לא היה לה תואר אבל יש לה פוטנציאל. היום הטכניון קיבל אותה והיא בשנה שנייה בטכניון, מסיימת הנדסה. מי עוד? סטטיסטיקה - - - << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> מערכות מידע. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> מערכות מידע. כל המגוון שקיים בשוק, אפשר להעסיק אותו ויש לו פוטנציאל. ההתמחות שלנו היא במיונים והעובדה היא שיש 100% השמה ואף אחת לא נפלטה. המרחב מאפשר גם לנשים - - - אנחנו בעד איזון בין בית לעבודה. אנחנו לא רוצות משפחות גרושות. הדוקטורט שלי זה על האיזון בין בית לעבודה ויישוב סכסוכים בין המסורת למודרנה ולכן המרחב מכיל אופציה למי שנתקעת עם ילד עם חום או יולדת. יש פה את סלמה והפינה שלה ריקה. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> היא בחופשת לידה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> היא כבר ילדה פעמיים, אפשר. אנחנו מתאימות את עצמנו להחזיק בית ובמקביל גם לעבוד. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> גם התאומות שלי נולדו פה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> גם התאומות של ריחאן, יש לה תאומות בנות שנתיים וחצי. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> הן גם נולדו פה. אני רוצה להוסיף מילה לגבי הסינון שאנחנו עושים. אמרנו שיש מלא ישובים עם מלא מורות אבל עד שנגיע לטאלנט זה חמישה שלבים לפחות. זה מתחיל בשולחן עגול, שליחת קורות חיים ויציאת קשר כדי לראות את המועמד פיזית ולראות שהוא באמת עונה על צרכי התקשורת מעולה. השלב השני זה מבחן טכני. אנחנו שולחים מבחן מותאם לכל אחת. אם המבחן הוא עבור בוגרת של מערכות מידע ומדעי המחשב, הוא אחר ממבחן טכני שבודק חשיבה אלגוריתמית למישהי שהיא מורה. השלב השלישי אצלי זה ריאיון מנהלים וברמה זה מנהל טכנולוגיה שבודק את יכולות הניתוח וביצוע כל מיני בעיות מורכבות כדי לבדוק את אופן החשיבה שלה. הריאיון הרביעי זה ריאיון מינהלים כדי לבדוק את רמת ההשמה וכמה מתאימה לתעסוקה. בסופו של דבר, אנחנו רוצים תעסוקה איכותית אבל כן צריך לפתח מישהי שיש לה פוטנציאל מאוד גדול. השלב החמישי זה ריאיון מעסיקים. היא צריכה לעבור איזשהו ריאיון כדי להבין אם אנחנו הולכים לקלוט את הבחורה הזאת או לא. אחרי זה משם אנחנו הולכים למסע של הכשרה של חמישה חודשים. אנחנו מלמדים הרבה חומר אבל תוך כדי אנחנו עושים הרבה מבחנים. אנחנו עושים גם הרבה חומר טכני וגם חומר של כישורים רכים. זאת אומרת, לינקדין, קורות חיים, סדנת אימייל, ניהול זמן וסדרה ארוכה של איך לעבור ריאיון טכנולוגי ואיך לעבור ריאיון HR. מכל המסע הזה, בסוף המטרה היא להגיע אחרי חמישה חודשים – יש לי היום גם מחזור שמתקיים – לכך שיש לי מישהי שהיא עם כישרון אבל מאוד מטופחת ומוכנה לתעסוקה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אפילו איך להתלבש, אפילו איך לדבר ואפילו איך להתאפר. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> Presentation. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אפילו איך היא עומדת לדבר. המטרה היא גם לשלב אותה בחברה הישראלית. אני רוצה שתדבר מושגי אקטואלי ישראלים ולא שהיא תשב בצד, "אני מכפר נידח, אני מסכנה". לא, את בוגרת טכניון, את בוגרת מערכות מידע ויש לך כל הבסיס. זה פשוט שהגישור בין מה שהיא למדה באקדמיה לבין מה שהיא צריכה בתעסוקה דורש התאמות. אנחנו בונים את הסילבוס, הסדנאות וההתאמות כך שהיא תגיע למעסיק מוכנה. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> הטאלנט פה קיים ולפעמים הבעיות הן במעטפת. אני לפעמים פוגשת אנשים שמגיעים גם לתוכניות האחרות, בטכניון, בתל אביב ובבן גוריון ואני אומרת "למה אתם צריכים את התוכניות של פורטלנד?" יש לנו גם בנגב, ברהט לנשים בדואיות אבל יש משהו שמתפספס כשמעסיק פוגש אותם, לפעמים ב-soft skills ולא דווקא בתואר ובציונים שיש. הוא מסתכל על דברים שאין לו או אין לה וזה מאוד בולט. כאן אנחנו מלטשים את זה גם מבחינת מיומנויות וגם מבחינת שפה כדי שבריאיון ההבדל התרבותי הזה לא יבלוט. מה שריחאן ציינה מאוד מדגיש כמה המעסיקים מעורבים בשלבים הראשונים וזה מה שמבטיח שבסוף - - - זה לא אנשים באים, עוברים הכשרה ואנחנו מאחלים להם בהצלחה "אולי תשתלבו בשוק העבודה, אולי השנה ואולי בעוד שלוש שנים". העובדה שהמעסיקים מאוד מעורבים בתהליך עצמו מההתחלה, מבטיחה אחוזי השמה שהם באמת ייחודיים לתוכניות האלה ובמיוחד בסמאנא. ההכשרה נבנתה לפי הצרכים שלו ולפי הצרכים הנוכחיים של השוק וזה באמת מבטיח את האחוזים הגבוהים של ההשמה שיש פה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> הלמידה היא גם הדדית. מעסיק לא יודע מה זה חודש רמדאן, אנחנו מלמדים אותו, מסבירים מה זה חודש רמדאן, איך מתנהגים עם הבנות בחודש רמדאן ואיפה הפלוס שלנו בתקופת החגים. היה עכשיו חודש של חופש בחגי ישראל והבנות שלנו זמינות. בנוסף, יש להן את הפלוס שלהן בידע. אנחנו כל הזמן מפתחות פה דברים מכל מעסיק ומכל תעסוקה במקום אחר. את רוצה לדבר קצת על היחידיות שלנו בקטע של הידע? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כן. כמו שאמרתי, כבר שלוש שנים אנחנו מתעסקים במערכות של ניהול מלאים, מחסנים וניהולי קו ייצור. עשינו את זה תוך שלוש שנים ומעבר לכך, יש לנו תוכנית מאוד מסודרת להביא מרכז מצוינות של אורקל בחמש שנים ואין כזה בארץ, מישהו שהוא בכמות שלנו. כל אישה אצלנו שמחזיקה איזשהו חומר, אנחנו מכניסים אותו, מתעדים אותו ומעבירים אותו קדימה כי יש לנו כמה מעסיקים והדברים מאוד משותפים. יש חוזק בנתינה הגדולה אצלנו בין הנשים. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> והלמידה שלהן. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> הן עוזרות אחת לשנייה וזה מקום להביא אליו איזשהו כוח. היו לי מקרים שהייתה לי מישהי ותיקה מאוד מבריקה בסולאראדג' אבל בחברת נובה הצטרפו אלינו ורצו דווקא מישהי ספציפית מובילה בתחום הזה ועם כל האישורים הדרושים לקחנו אותה מפה לשם ובזכותה גם הורחב הצוות. הידע הזה לא נמצא בכל מקום והוא מאוד יקר. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> מחפשים אותו. יש פה בנות ייחודיות שיודעות לפתור משהו ספציפי כמו אמנה. יש פה גם בנות שטסות לביזניס של ארצות הברית או שעכשיו נובה מראש שמים אותן בתוכניות שלהם לטיסות כי הן אלופות בלהדריך את זה. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כן, עשינו את זה שלוש פעמים בסולאראדג', נסעו לארצות הברית ובפברואר נובה נוסעים לגרמניה. הם עושים את זה והן עושות את ההדרכות, הידע שלהן עובר הפעם לאירופאים כי הן הכי טובות מבחינת ידע במערכת. היה איזשהו מעסיק פוטנציאלי שהגיע אלינו ולא התעניין בכל הדברים עד שהוא ראה איזושהי בחורה שמכירה משהו שנקרא costing שזה איזשהו תחום התמחות ופתאום הוא נדלק. במשך חצי שעה הוא חפר לה ושאל אותה שאלות על מאיפה היא למדה את זה והיא אמרה לו "אני לבד. הן פיתחו אורקל בצד הפיתוח וזרקו לי איזשהו אפיון. אני ידעתי להסתדר איתו וידעתי להוציא אותו הכי טוב שיש". הם התחילו לחפור ותוך חצי שעה יצאו ואמרו "אין, אין כאלה" ובסוף באמת יצא שיתוף פעולה בזכות הידע שיש לנשים פה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אנחנו נכיר לכם בנות עם הידע הזה בהמשך. פה יושבות חברת נובה. נובה מחולקת לשני חלקים, חלק הן לקראת עלייה לאוויר וב-1 בינואר 2026 הן עולות לאוויר. יש את האחרונה שנקלטה, עפנאן עם תואר שני מהטכניון. היא נמצאת פה משהו כמו שבוע אבל היא כבר השתלבה והיא כבר עובדת. ריחאן, אולי תסבירי קצת על הסוכות של סולאראדג'? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כן. אחרי שנה וקצת, עם הצלחה מאוד גדולה של הפרויקט הראשוני של סולאראדג' של ה-14 נשים שבדרך התרחב ל-18, סולאראדג' רצו גם עוד תמיכה. קוראים לזה תמיכה טכנית אבל זו מחלקה אחרת והמטרה שלה היא שיהיו מהנדסות, מבחינת איכות. מהנדסות בשביל לתת תמיכה למהנדסים הקיימים. לכל האלה שנמצאות פה יש תואר ראשון במערכות מידע והן נותנות את התמיכה. זו באמת מחלקה אחרת והאווירה היא אחרת פה, עושים משמרת בוקר וערב עד שעה 20:00 וזה כולל גם ימי שישי. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> פאטמה שפה מחזיקה את התמיכה של מפעל סלע באזור התעשייה ציפורית. היא אחראית על זה ומחזיקה את כל התקן. עדן מאחור אחראית על כל ההרשאות. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> היא לא פה, אני לא רואה אותה. היא מסתובבת. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> היא בנתה תקן משלה, זה משהו של הרשאות. שאר החברות התחילו לבנות תקן. ריחאן, תוך כמה זמן, שלושה חודשים? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כן, שלושה חודשים. יש מישהו בסולאראדג' ארבע שנים שרצה לשנות. הוא אמר שהוא רוצה להעביר למישהי. הייתה איזושהי תוכנית של שמונה חודשים להעביר לעדן שלנו את התוכנית ואחרי שלושה חודשים היא נהייתה המאסטר שלו. זאת עדן. בהתחלה צוות התמיכה קיבל רשימת אחריות מצומצמת מאוד והיום כל אחת קיבלה חבילה של כמעט פי שלושה וגם פתחו עוד תמיכה בסלע. כמו שבושרא אמרה, זה קו ייצור בציפורית ממש פה לידנו. יש להם את הצרות שלהם ולכן התחילו להביא לפה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אין עוד מישהי שמחזיקה את סלע חוץ מפאטמה שיושבת פה. את אותו תקן שעדן עשתה שכפלנו לנובה. בזכות עדן זבידאת יש עוד תקן דומה בנובה והיא שיבצה עוד בחורה. המטרה היא לא רק לעבוד אלא להמציא משהו חדש שלא קיים. כל הרעיון זה יזמות וחדשנות שלא קיימת. פה השולחן העגול של סמאנא. הראשון התחיל ב-21 ביולי ואנחנו בדיוק שלוש שנים מפתיחת הקורס. המבנה התחיל ככה וזה מועדון הנוער שהתחלנו ללמוד בו. ריחאן החזיקה את הקורס ואני עבדתי עם הקבלן. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> זה היה בתמרת. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כן, זה מועדון הנוער. הבנות שטפו וניקו. אין לנו מנקות ולא כלום, את הכול עשינו ביד. בפעם הראשונה הן הבינו מה הן מנהלות במפעל ציפורית בסלע ולאט-לאט הן נחשפו לשאר החברות, מה זה האקתון וכל המושגים. התחלנו להכניס אותן לעולם ההייטק כדי להבין את המושגים שלא היו קיימים בכלל בחברה שלנו. סמאנא מאפשרת לבנות הכול, זה אומר מרחב והרבה מאוד זה בתרומות. בהתחלה גייסנו הרבה תרומות כדי שיהיה אפשר להאמין במשהו מוחשי. אנשים לא הבינו בדיוק מה אנחנו רוצות, גם דיברנו על משהו שהוא בפער מאוד גדול מהחברה ולא היו כל כך בטוחים שזה יצליח. "מה זה הקשקוש הזה שהבחורות האלה מקשקשות?". ברגע שאנשים באו הם ראו. כבר יש לנו אירועי מעסיקים ואנחנו נמצאות בכל מקום. בראשון בינואר אנחנו מתחילות. יש בסמאנא כבר 50. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> בושרא, מ-2022, נכון? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כן. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> 50 נשים עובדות. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> 1 בדצמבר 2022, התחיל הקורס הראשון שלנו. (דיון בחדר הישיבות סמאנא) << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הצטרף אלינו חיאם מהשלטון המקומי. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אהלן וסהלן. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> חיאם קעדאן, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי לענייני החברה הערבית. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> יש לנו פה פאנל של שלוש נשים שבחרנו מהמחזור המייסד שכבר לא מתביישות, הן עברו את הקו של הבושה. הן מהוות מודל מוצלח של נשים שכל אחת כבר מובילה בקו שלה משהו חדש. איה, איך להציג אותך? כעביה? תחליטי את. << דובר >> איה כעביה: << דובר >> נעים מאוד. אני איה כעביה מכפר כעביה. אני נשואה עם ארבעה ילדים. אני הייתי עובדת כמורה במשך כמה שנים ועשיתי גם הרחבת הסמכה בשביל למצוא עבודה אולי אבל היו כל מיני עבודות מזדמנות עד שמצאתי את סמאנא. עשיתי קורס הכשרה של ארבעה חודשים ומתוך 150 בנות הצלחתי, עברתי את כל המיונים והבחינות ועכשיו אני עובדת בסולאראדג' כמעט שלוש שנים. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> לא סתם עובדת. תספרי על ההתקדמות שלך ומה עשית. << דובר >> איה כעביה: << דובר >> כן, אני גם בעלייה לאוויר. לדוגמה, טסתי לארצות הברית לשבועיים כדי לעזור למשתמשים שם. עכשיו אני גם מכירה כמה תהליכים ומובילה כמה תהליכים לעומק. עשיתי גם הדרכות לביזנס. אני למדתי את כל הדברים האלו בלמידה עצמית, לבד ואחרי זה עשיתי הדרכות כל המערכת. עכשיו אני כמעט שלוש שנים בסולאראדג', QA בצוות תמיכה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> היא מובילה תהליך - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לי שאלה. אנחנו יודעים שיש היום כמעט 10,000 מורות שהן מובטלות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי שמוצאת מקום עבודה, יש לה הרבה מזל. את התחלת ללמד, היית מורה ואיך זה בא? בדרך כלל, ברגע שאישה שהיא מורה מוצאת מקום עבודה, בטח בכפר - - - מה גרם לך להגיד "זה לא טוב לי, זה לא מספק אותי ואני רוצה משהו אחר"? << דובר >> איה כעביה: << דובר >> כן. כמו שסיפרתי, אני הייתי עובדת בעבודות מזדמנות כמו ממלאת מקום. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איזה תואר יש לך ומאיזה אוניברסיטה? << דובר >> איה כעביה: << דובר >> תואר ראשון בערבית ואחרי זה עשיתי הרחבת הסמכה. יש לי גם הרחבת הסמכה ואני מלמדת מכיתה א' עד כיתה י' אבל לפעמים הייתי עוברת בין שלושה כפרים בשביל ללמד. הייתי ממלאת מקום, אחרי זה הייתי עובדת בניצנים - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא הייתה לך משרה מסודרת? << דובר >> איה כעביה: << דובר >> לא הייתה לי משרה קבועה וזה גם לי לחשוב על דברים אחרים. במגזר שלנו תמיד לאישה נשואה עדיף ללכת לתחום החינוך אבל אני לא מצאתי את עצמי שם ותמיד רציתי לקדם את עצמי וללמוד דברים כדי שאני אוכל להתפתח וללמוד דברים חדשים. בתחום שלי אני לומדת כמעט כל יום אני דברים חדשים. עכשיו אני השתלבתי לא רק ב-QA אלא עכשיו אני עובדת גם ב-BI וזה גם תחום חדש. תוך שלוש שנים אני התקדמתי לעוד דברים חדשים. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> זה קידום. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> זה קידום. זה תקן שאני לא חושבת שיש בחורה במגזר שלנו. אני חושבת שאיה היא הראשונה בכל המגזר שמחזיקה תקן BI. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> אם נחזור אחורה לרקע שלך, איה למדה בחיפה בבית ספר פרטי מאוד טוב. כל הבגרויות שלה הן חמש יחידות והיא הייתה מצטיינת אבל בשביל לרצות את אבא ואת שאר הדברים, היא הלכה לעולם החינוך. תספרי מה האחים שלך עושים ומה הם לומדים. << דובר >> איה כעביה: << דובר >> יש לי אח שהוא רופא ויש לי אח שהוא רוקח בבית מרקחת. יש לי גם אחים שהם בתחום ההנדסה. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> מהנדס חשמל. לגברים אין את החסימה הזאת להנדסות ואילו נשים, למרות כל הציונים הטובים, מעדיפות ללכת לחינוך. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אבל זה גם מודל שיכול לאזן בין בית לבין עבודה. מצד אחד, היא אמא - - - << דובר >> איה כעביה: << דובר >> כן, לארבעה ילדים. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> ארבעה ילדים, תאומות. היא התחילה את ההכשרה כשהתואמות שלה היו בנות תשעה חודשים. << דובר >> איה כעביה: << דובר >> כן, פחות משנה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> היא גם הצליחה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> לשתיכן יש תאומים. << דובר >> איה כעביה: << דובר >> כן. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> תאומות, בנות. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> יש פה בנות. איה היא באמת אישה שיכולה להוות מודל מוצלח שאנחנו מאוד רוצים לטפח, גם בית, גם ילדים, גם עבודה, גם התקדמות וגם להדריך אמריקאיים, הכול אפשרי. במקביל, אנחנו מאזנות את המצב הזה ואנחנו רואות את הפער שקורה עכשיו אצלנו בחברה. זה מאוד חשוב להוביל את המודל שמאזן. יאללה, באריה, אום-זיאד. << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> נעים מאוד, לי קוראים באריה ג'אמיס מזרזיר. אני נשואה ויש לי ילד בן שנה וחצי שקוראים לו זיאד. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> יצא אירופאי. << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> כן, הוא עם עיניים כחולות וחום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כנראה שיש פה גם מרכיב גנטי. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כן, אנחנו עובדות גם על שדרוג הגנטיקה. << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> יש לי תואר במתמטיקה מאוניברסיטת חיפה ותעודת הוראה ממכללת גורדון. התחלתי כי רציתי להיות מורה אבל בגלל היתר במורות במגזר שלנו, לא הייתה לי הזדמנות אמיתית להיות במשרה מלאה. נתתי תגבורים לבגרויות אבל לא במשרה אמיתית כפי שציפיתי. באותו זמן, בשנה של התגבורים שמעתי על פרויקט סמאנא ואמרתי שאולי זה כיוון ואולי אני צריכה לעשות שינוי בכיוון שלי. הלכתי על זה, אהבתי את הקונספט של הפרויקט של בושרא לנשים בדואיות שרוצות להשתלב בהייטק כי תמיד היה לי חלום כזה, למרות שאין לי רקע במדעי המחשב בכלל. קיבלתי את ההכשרה של הארבעה חודשים כבודקת תוכנה, עברתי את כל הבחינות, המיונים והראיונות כדי להשתלב בחברת סולאראדג'. בחברת סולאראדג' עבדתי כבודקת תוכנה במחלקת operation ואחרי סיום השנתיים האלו הייתה לי הזדמנות להשתלב בפרויקט אחר באוניברסיטת בר אילן במחלקת מערכות מידע. אני עובדת שם כבודקת תוכנה ומיישמת מערכת ג'ירה בפרויקט שם אנחנו בשלב בדיקות ה-UAT אני מלווה את צוותי המחסן, הרכש, דרישות רכש, רשות מחקר וגם את חומ"ס כי שם יש להם עוד סניף של הרפואה שנמצא בצפת. יש את התחום של חומרים מסוכנים ואני גם מלווה את הצוות של החומרים המסוכנים ואני מאוד שמחה במקום שהגעתי אליו בבר אילן. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> הבנות צנועות. באריה מובילה היום שתי בנות מהבדואיות הדרומיות. אחרי שנתיים של ניסיון, הבחורה עוברת מדרגה של ג'וניור לסניור. היא מנוסה וברגע שהיא מנוסה היא יכולה להוביל עוד נשים. היא מובילה את שתי הבנות ברהט וביחד הן מובילות את כל הפרויקט שם כך שהיא נותנת מהידע והניסיון שלה גם בהדרכה שם בבר אילן וגם בליווי של הבנות החדשות. בפחות משנתיים וחצי באריה גם עברה חברה, גם מובילה אוניברסיטה כי מסולאראדג' היא עברה לאוניברסיטת בר אילן והיא כבר בתפקיד יותר מתקדם ואוטוטו היא עוברת למייסדת, אינשאללה. יאללה, הדיל. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> האנשים שעובדים באוניברסיטת בר אילן הם בסופו של דבר ברמה של פקידים ומזכירות, הם לא כל כך אנשים של טכנולוגיה שמכירים את המערכות המתקדמות אז לפעמים נדרש מבאריה להיות יומיים בשבוע במשרדים של האנשים הרלוונטיים כדי לעשות להם את ההדרכות. << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> נכון, אני נוסעת לשם. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> זה משהו שנקרא הדרכות משתמשים בשביל להכיר את המערכת. המערכת אמורה לצאת בפועל בפסח, לקראת חודש אפריל אבל עד אז האנשים צריכים להכיר את המערכת טוב מאוד כדי לא להגיע למצב שהמערכת הישנה התחלפה, יש מערכת חדשה והם לא יודעים מה לעשות. זה גם חלק מהתפקיד של באריה. << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> בגלל זה הם בעומס עכשיו. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> היא המובילה של כל הפרויקט שם פלוס שתיים מהדרום שהיא לקחה כחונכת. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> זה פרויקט את'ר בדרום. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כן, את'ר בדרום. היא רוכשת ניסיון ומתקדמת בתפקיד. יאללה, הדיל. << דובר >> הדיל גזאלין: << דובר >> בוקר טוב ונעים מאוד. אני הדיל גזאלין בת 27. יש לי תואר בכלכלה וניהול ממכללת יזרעאל ועוד שתי תעודות בהנהלת חשבון וחשבות שכר. עבדתי כשנה כמנהלת חשבונות בחצי משרה וזה לא סיפק אותי. חיפשתי משהו שיספק אותי מבחינת הידע שלי והיכולות שלי. שמעתי על הפרויקט של סמאנא בדקה ה-90. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך שמעת על הפרויקט של סמאנא? << דובר >> הדיל גזאלין: << דובר >> הייתי בחתונה של בן דוד שלי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את גם מהמקום? << דובר >> הדיל גזאלין: << דובר >> כן. התקשרתי לבושרא, היא סיפרה לי על הפרויקט ובדקה ה-90 עשיתי שתי ראיונות. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> היא ובאריה הצטרפו אחרונות. << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> נכון, אני זוכרת. << דובר >> הדיל גזאלין: << דובר >> כן, עשינו את הקורס במשך כארבעה חודשים והתקבלנו לסולאראדג'. עבדתי כשנתיים וחצי בסולאראדג' במחלקת פיננסים והייתי אחראית כמעט על כל מה שקשור לבדיקות במחלקת הפיננסים ועכשיו עברתי לחברה חדשה, נובה במחלקה אחרת שנותנת שרות לכל הביזנס. לא בודקים רק למחלקה הפיננסית אלא בודקים את התהליכים end to end כלומר, מהדקה שמייצרים משהו עד הסוף. זה פרויקט מאוד מוצלח והוא מאוד תרם לחברה שלנו. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> לעבוד במחלקת כספים זה לא קל, כמו שאתם רואים שהיה לה קשה. מצד שני, צריך בשביל זה דיוק ומצד שלישי, היום היא GBG בבין לאומי והיא עובדת מול מחלקה שראש המחלקה שלה כל הזמן טסה, בכל יום היא במדינה אחרת וזה יביא אותה גם להיות בין לאומית. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> משהו חשוב הוא שאנחנו משכנו את באריה מבר אילן ומשכנו את הדיל מסולאראדג' לנובה. התהליך של המשיכה הוא לא קל. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> זה לא קל. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> לא קל לסולאראדג' לוותר על - - - << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> על בחורה מנוסה. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> על מישהי שהיא מאוד איכותית ומאוד מחזיקה, במיוחד כשיש לה רקע של חשבית שכר. היא באמת החזיקה את החלק הפיננסי בצורה יוצאת דופן אבל יש ביננו ובין המעסיקים שותפות מאוד אמינה וזה אומר שאם אני מושכת אחת טובה, אני מביאה אחת שהיא חדשה אבל מאוד טובה כדי שלאט-לאט תשלים את הפער. נוצר ביננו איזשהו קשר, המנהלים, מנהלי הפרויקטים והאנשים שאני עובדת מולם. אני אביא לכם את הטאלנט הכי טוב והעיקר הוא שאנחנו רוצים להתפתח. אנחנו במצב של win, win. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> בסיור קודם אמרתי לכם שלפני שבוע הכנסנו את עפנאן שהיא בוגרת תואר שני בטכניון. היום אני במשא ומתן כי איה יקרה בשבילם ובינתיים, הם לא משחררים אותה. איה מחזיקה תהליך מאוד ייחודי של כל ה-BI שלהם או אם זה משהו ייחודי בסולאראדג', הם לא משחררים בקלות. אני צריכה לשכנע אותם לתת לי את איה כדי שתוביל פרויקט במקום אחר והיא גם תתקדם, למרות שהם מקדמים אותה ובמקביל, אני נותנת להם מישהי חדשה בלי ניסיון כמו הבחורה הזאת שכבר שלוש שנים מסתובבת סביב הזנב, בוגרת טכניון ואין לה תעסוקה. אני אתן לכם מישהי שהיא תהיה לכם יותר זולה אבל גם לא פחות איכותית. המחזור האחרון הוא רובו מהטכניון ואין תעסוקה. זה מעיד על הבעיה ופורטלנד מחפשים במקביל הרבה מעסיקים. אין הרבה תקווה בשטח. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן בשנת 2024, סך כל הג'וניורים שהצליחו להשתלב בתעשייה הם קרוב ל-300 ו-60 מתוכם הם של פורטלנד. זה אחוז מאוד גבוה בשנה שהיא מאוד קשה. כאן ובאופן כללי בתוכניות של פורטלנד יש דוגמה לכך שאחוזי השימור עומדים על 95%. זאת אומרת, או שהנשים כאן מתקדמות בתוך החברה או שהן זזות למקומות אחרים אבל זה תמיד קידום וגם נכנסות חדשות. אנחנו לא סופרים אנשים שנכנסים ואז לא יודעים מה קורה איתם בהמשך, אלו אנשים שממשיכים להיות בתוך המערכת, מתקדמים בדרגות וגם בשכר. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> יש לכם שאלות לבנות? צריך לשחרר אותן לעבודה. עוד מעט המעסיקים יתחילו להתקשר. איה, מה את מסמנת לי? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה הייתן ממליצות לבנות בחברה הערבית היום? מה אתן ממליצות בשביל שיגיעו לזה? אני שוב חוזר לנושא הזה יש הרבה בוגרות והרבה מורות שהן מובטלות, מה אתן ממליצות להן? << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> ללכת על התכונות של ההייטק. << דובר >> איה כעביה: << דובר >> כן, אני גם קיבלתי הרבה שאלות מהבנות של הכפר שלי על איך הגעתי להייטק ואיך השתלבתי בתחום הזה ואני תמיד ממליצה להן שאם אתן אוהבות את התחום הזה או אוהבות ללמוד תחום מסוים, תלכו לדרך. אל תישארו תמיד באותו מקום כמו מורה או רפואה. לא, מה שאתן אוהבות אתן יכולות לעשות. << דובר >> הדיל גזאלין: << דובר >> גם לא להישאר באותו מקום, כמו שאמרה איה. כלומר, למדנו משהו ולהיות רק בתחום שלמדתי, לא. צריך לחשוב מחוץ לקופסא, לשאול אנשים ולשמוע. אני סיפרתי לבת דודה שלי שזה לא מספק אותי והיא המליצה לי להתקשר לבושרא כדי לשמוע על התחום שהיא פתחה, שמעתי, התעניינתי והתקדמתי. צריך לחפש עוד תחומים. תחום ההייטק הוא מאוד - - - בכל יום לומדים משהו חדש. << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> כן, הסטיגמה שלנו זה רק מורה וחינוך. בדרך כלל נשים לא הולכות על התחום הזה וצריך לחשוב אחרת. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> לחפש אופקים חדשים. << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי המשפחה, האם אתן רואות בזה שאישה עובדת בהייטק ובשעות לא רגילות שזה עושה איזשהם מתחים בתוך המשפחה? << דובר >> איה כעביה: << דובר >> האמת היא שאני דווקא מרגישה את זה לטובה. אני מסתכלת על הדברים החיוביים בדבר הזה. הבן שלי רואה אותי כמעט תמיד מדברת ב-teams במחשב ובהרבה שפות, בעברית ובאנגלית והוא מתעניין ושואל אותי. אני חושבת שאני עכשיו דוגמה לבן שלי וכשהוא יבוא ללמוד, הוא יצליח במה שהוא רוצה והוא ידע מה התחום שהוא רוצה. לא הישאר ולעשות כמוני. אני תמיד מרגישה שאני למדתי דבר שלא כל כך רציתי אבל בסוף אני חוויתי את הדרך הזאת ועשיתי את מה שאני תמיד חלמתי ותמיד רציתי. אני רואה שהילדים שלי עכשיו דווקא לומדים ממני. הם רואים אותי ומתעניינים מאוד. הבן שלי תמיד שומע אותי מדברת אנגלית ועכשיו הוא גם בקורסים של אנגלית וזה דווקא טוב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה רציתם שסמאנא תעשה? האם מה שיש בסמאנא היום זה מספיק או שצריך לעשות דברים אחרים שחסרים לה? צריך ללכת לעוד כיוונים? << דובר >> באריה ג'אמיס: << דובר >> היום אנחנו רואים שסמאנא גם מחזיקה אנשים בעיסוק בהייטק וגם יש תחומים של אנגלית. אולי יהיה להם עוד רעיונות בהמשך חוץ מאנגלית ותחומי ההייטק. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> יש את המחלקה שאמרתי לך שמפתחים אחרי ה-AI וזו מחלקה שברקע שלה מורות לאנגלית מובטלות. ניסינו את זה כפיילוט של שתי בנות וזה תפס תאוצה מאוד יפה. בקרוב יש לנו עוד שולחן עגול וזה מיועד ל-12 תקנים. 12 תקנים של משכורת של 12 אלף – אפשר להגיד – זה יפה, זה לא לחכות עוד מיליון שנה עד שייתנו לה עבודה במשרד החינוך. בזמן הזה היא מתחברת לסטאט-אפ בין לאומי, היא מתחברת מול קנדה, היא מתחילה להכיר עולם ולראות שהעולם הוא גלובלי. עובדים גלובלי, לא רק בתוך ישראל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני חושב שמה שסמאנא עושה זה מצוין אבל חסר לי הנושא של יזמות וללכת לא רק לכיוון של לעסוק בתוך חברות קיימות אלא אולי צריך לתת עוד היצע ועוד תחום. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> של סטארט-אפ? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לאפשר סטארט-אפ לאנשים שיש להם איזשהו רעיון. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אנחנו התחברנו עכשיו ליוסי אקרמן. הייתה לנו לא מזמן שיחה ב-WeWork של רמת ישי והוא היה פה לפני בערך שבועיים. דיברתי איתו והוא אמר לי שבסטארט-אפים יש בעיה, זו לא עבודה יציבה מהניסיון שלו ובהתאם למה שהוא ראה. הוא מנסה לעזור לנו בכיוון אבל הוא אמר לי שיש בעיה עם זה שזה עד עשרה חודשים. אנחנו מנסים לתת לבנות פה עבודה שהיא קבועה ושיש לה הכנסה קבועה. אני לא רוצה שהיא תיקח את הסיכון עכשיו. אולי בהמשך יהיה לנו יזמות. אני בטוחה שנתקדם ונפתח עוד מחלקות אבל אנחנו עוד במה שאני קוראת לו תהליך של ביסוס שם וניסיון. אולי בהמשך אחת מהבנות פה תוביל מחלקה של יזמות, אינשאללה. אנחנו לא פוסלים, רק שבינתיים זה מצריך הימור כספי כלשהו. הוא אמר לי שממוצע החזקת הסטארט-אפים זה משהו כמו עשרה חודשים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם את רואה שיש לכם איזושהי הגבלה בשביל להכפיל את הכמות? מה מגביל אתכם? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> הכסף. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> מודל ההעסקה כאן מתבסס על תמריצים, תמריצי מעסקים של משרד הכלכלה והם נפגעו מאוד.417 – בוטל, 420 – קוצץ, 418 – קוצץ. היה את הקיצוץ הרוחבי ב-550 אבל גם התמריצים הספציפיים האלו נפגעו. מה שפורטלנד עושה בכל התוכניות האלה זה לשכנע את המעסיקים שיש פה טאלנט איכותי, מחויב ומקומי, תפתח את המשרה הזאת כאן. מעל 80 משרות שנפתחו היו מיועדות להיות בחו"ל ומבחינת המעסיק זה לא משנה, הוא צריך מישהו שהוא מחויב ולא קופץ כל חצי שנה בין חברה לחברה. היום פחות קופצים בשוק כי יש פחות הזדמנויות אבל לפני המשבר הנוכחי, היה את הבדיחה על טעמים בגלידה. אנשים בהייטק היו כל כך פריווילגים בהייטק שהם היו יכולים לבחור את המעסיק שלהם ולהחליף מתי שהם רוצים. היום המצב מאוד קשה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> זה לא רק זה. עוד יומיים נכנסת לפה בחורה שאני רבתי על החוזה שלה. ריחאן, כמה זמן רבנו על החוזה של הבחורה שתיכנס ל-support? וזה בשביל 2,000. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כי אין תמריץ. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אין תמריצי מדינה. היה לבדואים תמריץ, היה לצ'רכסים תמריץ ואת כל זה לקחו ואין בממשלה יותר. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> גם ירדו משנה וחצי לשנה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> עכשיו יש להם את הודו, 1,500 שקלים. למה הוא צריך עובד מפה? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> זה סבסוד של 30%. כן, אתה משכנע את המעסיק ואומר לו שהתמריץ הזה יסבסד 30% מעלות השכר ובינתיים, בתקופה הזאת הוא כבר רואה איזה טלאנט יש והוא אומר "טוב, אני לוקח את ההעסקה" ובתום תקופת התמריץ ההעסקה הופכת להיות העסקה ישירה של המעסיק. בזמן הזה אנחנו צריכים לתפוס אותו ולהגיד לו שאנחנו משתתפים. זאת אומרת, התמריץ משתתף בעלויות ואתה יכול לבחון ולראות איזה טאלנט יש פה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> עכשיו אין. 2,000 שקלים בשביל מעסיק זה הרבה. אני הייתי צריכה לקחת משהו כמו חודש וחצי בשביל לשכנע את המעסיק שהבחורה מצטיינת אוניברסיטת חיפה עם ממוצע והיא תביא לו את המחלקה למקום אחר. 2,000 בשבילו זה הרבה. הוא אמר לי שב-1,500 שקלים הוא מעסיק מישהו בהודו. איך אני יכולה להתחרות במחיר של הודו? מצד שני, זה רק עוד 2,000 שקלים שהוא לא מוכן להשקיע וזה כלום בשביל חברה אבל במצב של המדינה עכשיו, מאוד קשה. בוחנים כל אחד בפינצטה כי עוד 1,000 שקלים או 2,000 שקלים זה משמעותי מאוד בשבילם. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> למה אין תמריץ מהמדינה? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> המדינה לקחה את זה, אין יותר. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> זה ההבדל בהעסקה כזאת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה מה שהיא אמרה. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן, זה התמריצים שאנחנו נשענים עליהם אבל הם כל הזמן - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> מקוצצים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> קיצצו. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> נכון, אין. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כן, גם התמריץ הזה היה לשנתיים. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> זה בדיוק מה שצריך. המדינה צריכה להיות בטירוף. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כבר אין את זה לשנתיים, אין תמריצים וקיצצו גם בתוכניות. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן, אם לא יהיו תמריצים - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> צריכה להיות גם אפילה מתקנת. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> אנחנו נלחמים על כל משרה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אמורה להיות אפילה מתקנת אבל לצערי, כבר התייאשנו מלדבר על זה. זה מה שביאן ואני אומרת. מישהו שרק חווה את סמאנא, מכיר את האיכות של הבנות, יודע שאם הוא יתקשר בלילה לבחורה היא מכירה את המערכת, אולי אפשר לשכנע אותו אבל להביא עכשיו מישהו חדש ולהגיד לו "תשים פה הימור. תיקח חמש בנות מהמחזור, בוגרות טכניון" - - - אני לא אומרת סתם. מצטיינות עם פסיכומטרי של 740. זה המחזור שיש לנו, ריחאן ראתה את הנתונים ואנחנו בבעיה. אין מי שייקח את הבנות ומצד שני, אין תמריצי מדינה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> צריך לחשוב איך עושים את זה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> בנות, תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> בתוכנית החומש שתיכתב ב-2026, צריך לדאוג שסכום הכסף בהחלטה יהיה בבסיס תקציב המדינה ולקרוא לזה סגירת פערים ולא צמצום פערים. אי-אפשר להמשיך עם צמצום כשאנשים עם מיזמים כאלה תלויים באוויר ולא יודעים מה קורה איתם בעוד כמה חודשים. שר כזה או אחר יכול לבוא, לרצות לקצץ והוא ישלח הרבה אנשים הביתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני איתך. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> אני דיברתי עם ביבס על הדבר הזה. זה אמנם חלום ופנטזיה מאוד גדולה אבל שילמו את זה ואפשר לעשות את זה, זה לא דבר שהוא קשה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> זה מה שאנחנו אומרות. בלי תמריץ מדינה ובלי עזרה מהמדינה, אין לי סיבה. זה בן אדם שמכיר את המחלקה, זה ה-support שלו, הוא מכיר את היכולות ואת הבנות. אני אמרתי לו שאני מביאה לו בחורות שכולן עם פסיכומטרי מעל 700. הוא אומר לי "אני מבין אבל מצד שני, תביני אותי. החברה לא משקיעה כל כך הרבה בעובד פה, יותר זול לקחת מהודו ויותר זול לקחת מאירופה". גם אנחנו התפשרנו בשכר. מה שפעם היו יכולים לבקש, לא יכולים לבקש היום בחוזים. אני אומרת לבחורה "אין הזדמנויות, תיקחי את ההזדמנות ולאט-לאט תתקדמי, גם אם תרדי בשכר". יש גם כאלה שמעסיקים שעתי. המחלקה שיש בסלע היא מחלקה שעתית של נשים מנוסות שעבדו בהובלה ויש להן ניסיון. אין אופציות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן. מה שאנחנו ננסה לעשות זה שאיילת תכין מכתב בשם הוועדה ותעביר את זה למשרד הכלכלה לשר, לגבי הנושא של התמריצים. אני לא יודע בדיוק איזה אגף שם מטפל בזה אבל אנחנו נמצא את זה. אגף שמטפל בכל הנושא של תעסוקה. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן, זה רשות ההשקעות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה רשות ההשקעות? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כזה לאור מה ששמענו כאן אנחנו נעביר מכתב ונתאר את המצב. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> אנחנו גם בשיח איתם, אם אתם רוצים שנעשה את זה מתואם כדי שזה יהיה בדיוק במסרים - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> כן, אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר גמור, אנחנו נשמח להעביר מכתב ברוח הזאת וספציפית על הביקור שלנו בסמאנא כי זה חשוב מאוד. מהניסיון שלי, אני יודע שהמדינה שמה הרבה כסף על תעסוקת נשים ובשביל נשים ערביות בתעסוקה בכלל, לא רק בהייטק. בהייטק זה עוד יותר צריך להיות אינטרס של המדינה, לשלב נשים ערביות בהייטק. כשיש לנו יותר נשים עובדות, זה רק משפר את הרמה הכלכלית של החברה הערבית. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> נכון. אנחנו עושים את הבדיקה הזאת. בשש השנים האחרונות השתמשנו ב-30 מיליון שקלים של תמריצי ממשלה והתרומה שלהן לתמ"ג הייתה 480 מיליון שקלים. זאת אומרת, יש פה מספרים שאי-אפשר להתעלם מהם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נשמח לקבל משהו מפורט בשביל להעביר ואולי נעשה דיון בוועדה על כל הנושא של תמרוץ. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> זה מה שהצעתי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי נזמן את שר הכלכלה. נחשוב. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> זה יהיה חלק מהדיון של עוד שבועיים. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> ב-29 בדצמבר 2025? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> כן. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> זה יתחיל שם ואולי משם אפשר להסיק מסקנות. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן, זה נשען על זה. אנחנו נלחמים על כל משרה וכל משרה שלא מצליחים לפתוח כאן, הולכת לחו"ל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איזה דיון? << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> איך קראנו לדיון בסוף? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הדגלת ההון האנושי להייטק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> או-קיי, אפשר לשלב את זה שם. כחלק מהנושאים יהיה את הנושא של התמריצים ומה שאנחנו רואים כאן. עתידית, אני מקווה שאנחנו נהיה חלק מהממשלה ונראה את האמת. כשנכנסנו בהתחלה לקואליציה, לא היה לנו הרבה ניסיון אבל היום יש לנו ניסיון ואנחנו יודעים בדיוק מה לבקש ואיך לבקש את זה. הבקשה לא תהיה לתקציבים תוספתיים אלא כבסיס בתקציב. כל הנושאים האלה של חברה ערבית יהיו בבסיס התקציב וכך לא יכול לבוא שר כזה או אחר ולבטל את התוספות. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> לפחות בתעסוקה של נשים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תעסוקה בכל דבר. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כן, זה משמעותי למעסיק. זה משמעותי, זה מדבר אחרת עם מעסיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא סגירת פערים, מחיקת פערים. צריך להגיד את זה, מחיקה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אין מחיקה, מדברים איתך על צמצום. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בינתיים נלך על צמצום, שיצמצמו את הפערים. ייקח זמן לסגירת הפערים. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> צמצום, כן. לא בטוח שכל אישה כזאת שמצליחה לפרוץ ונמצאת במקום הזה, מצליחה להשפיע. זה מתחיל קודם כול, מהילדים. זה מעגלים, זה מכפלי כוח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש הון אנושי שלא מנוצל. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש את כל הבוגרות שיש בתוך הענפים שיש היום בצפון – אני מדבר על הצפון – בוגרות של סמינרים ואפשר למצוא מאות מהן שיכולות להתאים לעבודה בהייטק עם הכשרה כזאת או אחרת. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> נכון. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> במחזור הזה אנחנו חיפשנו איך להוריד בנות. קיבלנו מעל 150 קורות חיים של בוגרות טכניון. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> יותר. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> הורדנו פסיכומטרי 680 וזה מ-700 ומעלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את אומרת שיש ביקוש. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> יש ביקוש. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> הטכניון מככב, תל אביב, אוניברסיטת חיפה, זאת האיכות שיש לנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש ביקוש, זאת הטענה וגם חשוב מאוד לציין את זה. הביקוש הוא גבוה וההיצע הוא נמוך. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> תואר שני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חשוב מאוד לציין את זה גם בישיבות האלה. כלומר, יש הרבה בנות שרוצות אבל בגלל המוגבלויות התקציביות, דוחים ולא מקבלים את כולן. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> במקביל, אנחנו כבר מנוסים בשלושה מחזורים עם 100% השמה והפעם אין לנו מעסיק, הפעם אנחנו מחפשים ויש פה אחד ופה אחד. זה לא אופייני לסמאנא ולא מתאים לאופי העבודה שלנו אבל השטח מכתיב עובדות אחרות. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כן, ברמה של ניהול פרויקטים תמיד הכי קל לנהל איזושהי קבוצה של שתיים או שלוש נשים לניהול פרויקטים מול איזשהו מעסיק עם פרויקט מסוים מהצד השני אבל בגלל מצב השוק היום, אנחנו אפילו מנסים לפזר אותן אחת, אחת ואנחנו בסדר עם זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי אנבידיה - - - << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אנחנו בתקשורת איתם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הבנתי שהולכים להקים משהו בטבעון. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אנחנו נשמח שגם תחברו אותנו. אני אמורה לקבל תאריך לביקור של HR שלהם. אני מנסה לעבוד בשטח עם אנשים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נשמח לקיים פגישה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אם יש קשרים, אנחנו נשמח כמובן. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> היא חייבת להיות בדיון של 29 בדצמבר 2025. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> תגידו לי. << דובר >> יפעת לוי ישראל: << דובר >> אני אשלח לך את ההזמנה. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> את חייבת להגיע ותגיעי עם עוד שתי בנות. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> בושרא הייתה בדיון שהיה בפברואר, בדיון האחרון. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אפשר גם לעשות מפגש אחרי או לפני הישיבה עם דדי פרלמוטר ואיתן. << דובר >> לינא סעדין: << דובר >> איפה זה, במשכן הכנסת? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אפשר להכיר לחברות ההייטק הגדולות כמו מייקרוסופט וכל אלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אנשים צריכים לדעת את זה. גוגל, מייקרוסופט. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אנחנו תמיד פתוחים לכל הצעה. אנחנו מנסים גם במקומיים, אם יש מנכ"ל של אזור תעשייה כלשהו, אני מזמינה אותו לבוא או באים ומשווקים. מי שלא רוצה לבוא, אני לוקחת מצגת והולכת אליו. השם מתחיל קצת להדהד בחוץ אבל צריך מעסיקים. לא צריך דיבור, צריך מעסיקים. זה מה שאנחנו רוצים. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> אפשר לקחת ממחלקת המחקר של הכנסת תמונת מצב נכונה להיום של כמה אנשים מועסקים וכמה התווספו. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> יש. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> יש. הוא הציג את זה בוועדה שהייתה על הקיצוץ. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> לא, אני מתכוון כמה 550 נתן לזה דחיפה כדי לראות את הפער או את קפיצת המדרגה. אפשר לזמן אותו כדי להציג שזה אכן עובד, תורם ויש לזה משמעות. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> ספציפית התמריצים. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> כן. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן, שווה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> תמריצי מדינה זה ממש חשוב. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> אנחנו נשאלים על זה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> זה משנה למעסיק. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> בלי תמריצים, אנחנו יכולים לקפל עכשיו את כל התוכניות של פורטלנד וללכת הביתה. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> בדיוק, זו הבעיה. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> הכסף שאנחנו מצליחים לגייס מתרומות הולך להחזיק פעילות ופרויקטים, אנחנו לעולם לא נשתמש בזה כדי לדחוף לנושא של העסק, זה חייב להיות תמריצי מדינה. יש שאלות או משהו נוסף? הצלחנו לעמוד בזמנים. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כן? יפה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> כן, יש לנו עוד זמן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי הנתונים, עד עכשיו כמה בנות הושמו? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> 40 בנות כבר עובדות ועוד עשר בהכשרה שמסתיימת בערך בפברואר. בכל שלב היא לומדת משהו אחר ואם בתחנה מסוימת אני מוצאת שבחורה בהכשרה סיימה את התעסוקה, אני לוקחת את הבחורה ואנחנו נותנים לה עבודה במספר תנאים – אחד, זה אם היא בשלה לעבודה ובשלה זה בשלות פיזית ונפשית, הכול. מודדים אותן מכל הכיוונים. ריחאן, את רוצה לדבר קצת על ההכשרות ועל השלוש או ארבע תחנות שאנחנו מעבירות אותן? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כן. אנחנו התחלנו את ההכשרה בסוף ספטמבר לפני שלושה חודשים. ההכשרה מורכבת משלוש הכשרות גדולות והראשונה היא בדיקות ידניות. זה 120 שעות ובנקודת יציאה הזאת אנחנו נותנים מכלול של סדנאות רכות בשביל לקבל משוב על כל אישה ואישה על איפה היא עומדת מבחינת תעסוקה ולסמן מי צריכה ליווי יותר חזק בשביל להמשיך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה כוללת ההכשרה? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> ההכשרה הראשונה זה הצד הטכני, זה הבדיקות הידניות וזה 120 שעות. ההכשרה השנייה זה אורקל. אמרתי שאני רוצה את ההאב בשביל לתת הכשרות לאורקל ואני מלמדת במכללת וואן, בשותפות עם מכללת וואן שחלק מהם הם מעסיקים אצלנו בסמאנא וזה 170 שעות. החלק השלישי שבדיוק מתחיל בשבוע הבא זה החלק של האוטומציה. אוטומציה זה הפרויקט הכי גדול וזה 250 שעות. היא ממשיכה איתנו עד אמצע פברואר ומסיימות עם פרויקט גמר שהוא תוצר. הן צריכות לבנות אתר שעושה אוטומציה מא' ועד ת'. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי מתקבל להכשרה? מי האנשים שיש להם סיכוי להתקבל? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> יש הרבה קריטריונים לקבלה להכשרה כזאת. דבר ראשון, הן צריכות להיות עם חמש יחידות אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה או מחשבים או כל התמחות שהיא מאוד טובה. דבר שני, תואר אקדמי. תלוי, זה יכול להיות מערכות מידע, הנדסת תוכנה, מתמטיקה, סטטיסטיקה או משהו מכל ה-STEM. דבר שלישי, היא צריכה לעבור מבחן טכני כדי לבדוק את האלגוריתמיקה ודבר רביעי – יכולת תקשורת מצוינת. בסופו של דבר, מקצוענות אפשר ללמד אבל האופי זה הכי חשוב. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> מה עם שפה? מה עם מחסום השפה? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> שפה זה חובה. עברית ואנגלית זה חובה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> בוגרת טכניון או אוניברסיטה מצטיינת לא יכולה - - - אם צריך חיזוק באנגלית כן אבל אם אין לה, אין והיא לא עוברת. איך אני אקח אותה? היא לא תתקשר. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> חייב להיות. בדרך כלל בעברית היא חייבת להיות ממש מצוינת ובאנגלית אפשר להיות ממוצעת ואם המעסיק העתידי דורש יותר, אנחנו מפנים אותן לתוכניות ולפעמים למורה פרטי או שיעורי עזר. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן, זה תלוי בתפקיד ובמעסיק. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> היום לא חסרות אפליקציות ו-AI לשיפור האנגלית אבל תמיד מתחילים עם אנגלית ברמה ממוצעת פלוס. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> כמה הכשרות היו לכם מההתחלה? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כמה מחזורים. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> זה מחזור רביעי. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> ובסך הכול, כמה הכשרות? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> 50 בנות. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> 50 בנות שהשתלבו בעבודה. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> לא, בכלל. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כמה עברו את ההכשרות בסך הכול? זה מאוד דומה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אין, מי שנכנסת להכשרה לא נושרת. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> זה 100%. ספציפית סמאנא - - - << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> 50 וה-50 עובדות? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כולן. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> כן. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן, אחוז ההשמה בסמאנא הוא הכי גבוה שיש. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> מה האחוז? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> 100% השמה. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> 100%. בשאר התוכניות יש לנו 90% או 85% והממוצע הוא 90% אבל פה זה 100%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו center of excellence, איך נהיה excellence אם אנחנו לא 100%? << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> יש כאן אינטרס לאומי שיותר אנשים ייכנסו למעגל העבודה, זה גם חוסך למדינה וזה פריון. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> אנחנו צועקים את זה כל הזמן. יש לנו את המשוואות ואת הנוסחאות. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> לא חשבת להרחיב את זה לגברים? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> יש לי כבר גבר אחד בסלע שאני בודקת דרכו את הדברים, פוראד חג'אג'רה. זה בכיוון. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> אני חושבת שלגברים יש את האופציה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גברים לא מוצלחים, תעזבי אותם. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אני חייבת להגיד משהו. אחוז הנשים בהייטק זה 0.5%, נכון? הנתונים אצלך. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> נשים? כן, זה מתקרב ל-1%. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> הנשים הבדואיות זה 0.1 מתוך - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בכלל בחברה הערבית זה נמוך בהייטק. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה זה? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> הם הציגו את זה עכשיו בוועדה, גברים זה 2.5% ונשים כמעט 1%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 0.5%, כלומר, אנחנו בכלל עדיין ברמה - - - << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> נכון. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> בגלל זה אנחנו צריכים. יש צורך, רק שתמריץ של המדינה זה - - - << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> בושרא, השאלה היא אם עכשיו הוא מביא לך כמה כסף שאת רוצה, את יכולה להכפיל את הכוח? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> סמאנא? כן. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> תוך שנה או שנתיים? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כן. אני רוצה מבנה. השכירות פה מאוד יקרה והאחזקה מאוד יקרה. בהכשרה היא יודעת. אני גייסתי חצי מההכשרה האחרונה כי זה חצי מיליון שקלים להכשרה. בהתחלה החזון היה על בדואיות צפוניות ולאט-לאט השתלבו גם צ'רקסיות ויש גם ערביות. בכל הכשרה אני משקיעה בבחורה בין 35-40 אלף שקלים בארבעה וחצי או חמישה חודשים. אם היא תלך להכשיר את עצמה בסכום הזה, יהיה לה מאוד קשה להשקיע את הדבר הזה על עצמה. יש לי סדנאות שהעלות היומית שלהן זה משהו כמו 12 אלף שקלים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך קוראים לוועדה אצל ואטורי? << דובר >> אניס גדיר גריפאת: << דובר >> קרן ההשקעות? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הקרן של הגז, קרן העושר. << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> רשות ההשקעות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, אולי אתם יכולים לפנות אליהם? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> נכון. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> הגשתי עכשיו לרשות החדשנות בעזרת ביאן, בתקווה שאנחנו נקבל 3 מיליון. התישו אותנו. אם נקבל, אנחנו נבנה מבנה. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> הייתם בקשר עם המועצה? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> לצערי, אני חייבת להגיד משהו ואני לא אוהבת פוליטיקה. אני מאוד מעריכה את אבו מחמוד, הבן אדם שנמצא עכשיו בראש המועצה אבל אני דפקתי על כל הדלתות לפני שהלכתי לתמרת לבקש את החדר. בגלל שהייתי בבית ספר, איה הייתה בין הראשונים שהיה במחזור המיון אנגלית. בהתחלה לא מאמינים במה שדיברתי. בזמנו, היה את יושב-ראש הפורום הבדואי - - - ואני הרגשתי שאני מדברת בפער ולא הבינו מה אני רוצה. היום, אם היה בסמאנא עוד מקום היה אפשר לשכפל בקלות. המודל כבר קיים, ההכשרה כבר קיימת. אנחנו לא מתפשרים בקטע של איכות ההכשרה. אני מאמינה שאם אתה רוצה להיות טוב, אתה צריך להשקיע בבחורה בטוב עד הסוף. זאת אומרת, אם הסדנה עולה 12 אלף שקלים ובמקביל יש לנו סדנאות שעולות 5,000 או 4,000 אני לוקחת את זאת של ה-12 אלף כי היא טובה ואני יודעת שהאפקט שאני אקבל משם הוא שונה ממשהו אחר. במקביל, חברות שהכשירו לקחו מהבנות שלנו לתעסוקה. הוא אמר "לא ראיתי כזו איכות בשום מקום ואני מכשיר" ומצד שני, זה דורש הרבה. ההכשרה מאוד יקרה והשנה היה קשה ביותר לגייס את הכשרה. קרן פורטלנד נותנת ליווי ותמיכה במשך תקופה אבל באיזשהו שלב, גם לה יש גופים אחרים לעזור להם, לא רק לסמאנא. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> אנחנו עוזרים בשנתיים הראשונות, עד שהעמותה מגיעה לאיזון כלכלי והיא עושה את זה באמצעות התמריצים. זאת אומרת, זה המודל העסקי. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אין יותר תמריצים. מאיפה יעזרו? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> הן צריכות להיות עצמאיות ומאוזנות אחרי שנתיים. עכשיו אנחנו תומכים באת'ר ברהט כי היא חדשה יחסית ויש שם רק מחזור שני שעכשיו התחיל. יש גם את המודל עמותה מלווה עמותה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> לא מקבלים בקלות את התמיכה מפורטלנד. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> הייתי צריכה לעבוד שנה שלמה כדי לשכנע אותם שיש פה פוטנציאל ובמקביל, היום סמאנא בת שלוש והתחלנו לחפש ולעמוד על הרגליים. הצלחתי בחלק מההכשרות אבל כל הזמן יש לי את השיקול אם להביא את הכסף למקצועי או להתפשר ולהתקמצן. מצד שני, אני יודעת שהבחורה לא תשלם על עצמה 40 אלף שקלים בארבעה או חמישה חודשים כי אין לה מאיפה. אם היא מובטלת ויושבת בבית שלוש שנים עם מערכות מידע, מאיפה היא תשקיע? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> נכון. היא גם לא תמצא את כל החבילה הזאת במקום אחד כי אתם מביאים גם ה-soft skills וגם את ההכשרות הטכניות ומרכזות את זה במקום אחד. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אפילו תרבות, לבנות תרבות ישראלית בשביל לשלב אותן. בתקופת המלחמה, כשאנשים הלכו למילואים, מה התרומה שלי בתור בחורה שרוצה להשתלב בחברה הישראלית? בואי, נלמד אותך. עכשיו יש חנוכה, מה זה אומר חנוכה? השפה שצריך לדבר, הכול. אני לא חוסכת שום דבר שיכול להביא אותה להשתלב ומצד שני, יש אפקט עבודה מאוד טוב ומעסיקים מאוד מרוצים, אחרת לא היו לוקחים עוד ועוד מאותה חבילה. כמו שביאן אמרה, אם המדינה לוקחת את מה שנשאר, מאיפה יבואו האנשים? בסוף, זה מיסים שמשלמים למדינה הזאת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם ניסיתם ללמוד גם מהמודל של הנשים החרדיות? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כן. יש לי קשרים עם כמה נשים שם. חלק שאני בתקשורת איתן הכרתי דרך את'ר. יש יותר תורמים והחברה שלנו היא חברה ענייה יחסית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אפשר למצוא גם תורמים יהודים. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> תורמים יהודים תרמו, באמת נתנו וגם מהחברה שלנו. הסתובבתי ונתנו בהתחלה בסיס. קיבצתי מלא נדבות בהתחלה, בכוונה אני קוראת לזה ככה. אם אתה לא רוצה לשים כסף, תשים מנורות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ניסיתם לפנות לקרן רוטשילד, יד הנדיב? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> כן, אנחנו נתמכים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> פורטלנד. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> אנחנו עובדים באופן כזה שאנחנו מגייסים את התרומות ומנתבים את זה לפרויקטים לפי השלב או להקמה, מי שצריכים את זה יותר. יד הנדיב תומכים בהאב ברהט היום. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כל קול קורא שאני שומעת עליו, אנחנו נעזרים וביאן עוזרת לנו פה. מילאנו בעבר וקיבלנו אבל - - - << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> של רשות החדשנות. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כן. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> אנחנו מתמודדים על המסלול של המקצה שסגרו. הייתה כאן בודקת של רשות החדשנות, עשינו לה סיור והיא שאלה שאלות. אנחנו מחכים לתשובות. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> בכל יום שישי אנחנו מתפללים שנקבל את הכסף. זה יעזור לנו ונפתח את הקומה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> רשות החדשנות לא הגיעו לכאן לסיור? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> לא, היא הייתה כאן בנוגע לבדיקה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> היא הייתה בבדיקה. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> היא עשתה בדיקה אחרי שהגשנו. הם שולחים בודקים. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> מי הייתה? << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> לא, זה לא אנשים שעובדים ברשות החדשנות, זה בודקים עצמאיים. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> בודקים שלהם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חיצוניים, כנראה. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> מקצועיים, הם לא תלויים בהם. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> פניתם למפעל הפיס? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> כל מי ששמעתי שיש לו תרומות, כל הקרנות וכל מי שניווטו אותי בשלוש השנים האחרונות - - - << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> מפעל הפיס? << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> לא זוכרת אבל אני חושבת שבזמנו מילתי משהו עם יעל. יש כאלה שנפסלתי ויש כאלה שקיבלתי מהם קצת, זה תלוי. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> מה זאת אומרת, נפסלת? << דובר >> ריחאן חוטבא: << דובר >> זה גם תלוי איך ניגשים. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> נפסלתי זה אומר שהיו הרבה מועמדים. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> לא נפסלת, לא קיבלת. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אני לא זוכרת אבל אני מוכנה לבדוק. אני אתקשר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי אפשר דרך הרשות המקומית כי הם שולטים במפעל הפיס, זה שייך להם. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> אני אתן לך טלפון. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> בסך הכול, בפעילות של פורטלנד בשש השנים האלה, הצלחנו לשלב 350 ג'וניורים ואלה אנשים שנשארים בתוך המערכת, מתקדמים ומביאים שכר יותר גבוה. 40 מתוכם הם בסמאנא. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> זה חשוב מאוד. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> סמאנא זה אחוז ההשמה הכי גבוה מכל העמותות שקרן פורטלנד, 100% השמה ומצד שני, אני כל הזמן מסתכלת על כמה נשארו בחוץ שצריכות עבודה. במחזור האחרון משהו כמו מ-140 בנות שניגשו מחכות בחוץ. כל כיוון שיכול לעזור לנו - - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> את חייבת להיות בישיבה. אפשר לעשות פגישה וקודם כול, לתת לה לדבר כדי שהוא ישמע אותה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתם רוצים להוסיף עוד משהו? חיאם? << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> קודם כול, אני הגעתי קצת באיחור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לשלטון המקומי יש הרבה כסף אבל הם לא מביאים. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> איפה שיש כסף, נתתי לה את הטלפון. אמרתי לה, בואי נתחיל וננסה. יכול להיות שזה יקרה ויכול להיות שלא. הגעתי קצת באיחור ועד שנכנסתי, התחלתי להבין ולנחש, עשיתם סיור? ראית את הכיתות ואת מה שקורה כאן? אני תמיד תומך בפרויקטים כאלה ומנסה כמה שיותר לדחוף את זה מאיפה שאני עומד. אני אנסה לקדם משהו, אני אבדוק ואגשש. תתקשרי אלי או שתשלחי לי בוואטסאפ את הטלפון שלך ואם אני אמצא עוד קרנות שאתם לא מכירים, לא שמעתם עליהם ואנחנו עובדים איתם, אנחנו יכולים לחבר אתכם. אני אשמח אם ייצא מזה תרומה שתוכל לקדם, יש בזה אינטרס לאומי וזה אכן תורם למשק המדינה. כמו שהצעתי קודם, חשוב מאוד שבתוכנית החומש הבאה של החברה הערבית - - - אני אישית מדבר על זה כבר כמה חודשים אחרי המשבר של הקיצוצים שהיו לנו פה שבהן החברה הערבית שילמה יותר מכל החברה הישראלית. בהתחלה אמרו 15% אבל לקחו מעוד כל מיני מקומות, זה נושק ל-30% קיצוצים ועוד באו לקחת את ה-2.8 מיליארד של 2026. כולם עבדו קשה למען ביטול הקיצוץ הזה והעברה שלו למשרד לביטחון פנים. זה חשוב מאוד. בוא נתחיל מזה שלפחות חלק מהתוכנית בתוכנית החומש העתידית, להכניס לבסיס התקציב במדינה ולא להיות תלויים בשר כזה או אחר שפועל מסיבות פוליטיות ואידאולוגיות משלו, שינסה להשליך את הדמגוגיה על האנשים שבאמת תורמים הרבה. ברגע שזה בבסיס התקציב, אף אחד כבר לא יכול לגעת בזה. אני מקווה שזה יצא. אני אישית דיברתי על זה כבר לפני חודש ואני ממשיך להעלות את זה. נכנס לי עכשיו רעיון שלפחות באופן חלקי, איפה שיש תמיכות ופרויקטים שבהם מועסקים אנשים ובאמת יש התקדמות, תרומה ואנשים מגשימים את החלום שלהם, לפחות באופן חלקי זה יהיה מעוגן בתקציב המדינה. << דובר >> בושרא מזאריב: << דובר >> אני חייבת להוסיף משפט אחד. יש לנו גם שתי בנות מהמפונים שהיו במג'דל שמס. היא עובדת פה ואוטוטו היא חוזרת לכפר שלה ואחת גמרה. הן היו מפונות בתקופת המלחמה, עזרנו להם כי שתי בנות באזור פה לא יכולות להיות לבד. מצד שני, כל הבנות שבסמאנא מאמינות באנטי חמולתיות, הן מאמינות ביכולות. אנחנו מטמיעות את זה שיכולות עובדות פה, מוטיבציה אישית והשקעה. אם את משקיעה, את תקבלי ואת תתקדמי וזה לצערי, לעומת מה שיש בשטח. דרך זה אנחנו גם מנסים ומנסות לשנות את החשיבה שמי שמשקיעה, כן יכולה להתקדם, כן יכולה להוביל וכן יכולה להגיע לשחקים חדשים. << דובר >> חיאם קעדאן: << דובר >> אם לא חולמים, לא מגשימים. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> מדויק. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> כל הכבוד. << דובר >> ביאן מג'אדלה: << דובר >> תודה שנעניתם להזמנה שלנו ותודה שהגעתם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מישהו רוצה להגיד עוד משהו? אני רוצה לסכם. קודם כול, תודה לבושרא על האירוח, לביאן נציגת קרן פורטלנד, לכל הבנות, המנהלות, העובדות והעובדים שנמצאים כאן. חיאם, תודה שהצטרפת אלינו. זה לא מובן מאליו. לצערנו, אני תמיד אומר שכנראה מדע וטכנולוגיה זה לא כל כך חשוב לחברי הכנסת ואנחנו צריכים לדחוף אותם בכוח כדי להביא אותם לסיורים. כנראה שגם בגלל שאנחנו כבר נכנסנו לשנת בחירות, מה שמעניין את האנשים זה בחירות ואיך להיבחר אבל בשבילנו, עדיין חשוב לנו לסייר ולראות. אני רוצה להודות לבושרא. יש לנו דוגמא לחלום, רעיון איך הרעיון נהפך מרעיון למציאות ולביצוע ואיך זה התחיל מחדר באיזשהו מרכז נוער ועם כל הקושי, אנחנו נמצאים במקום כאן. אתם רואים אותו, זה מקום מאוד מרשים עם הרבה פונקציות ועם הרבה בנות שעובדות כאן. זה מקום לתפארת ולדעתי, זה מקום שצריך להיות מודל ולהעתיק אותו לעוד מקומות בחברה הערבית. זה לא רק כאן כי אנחנו זקוקים וצמאים ללימודים כאלו לשילוב של נשים בהייטק ובכלל. בכל נושא תוכניות בתעסוקה של המדינה, אחד המדדים הוא שילוב נשים. אני גם ניהלתי תוכניות תעסוקה והמטרה הייתה להגיד ש-70% מהנשים הערביות ישלבו בתעסוקה בכלל. המדינה משקיעה והיא צריכה לדעת איפה להשקיע. כל השקעה וכל השמה של אישה ערבייה, של גבר ערבי ושל צעיר ערבי זה גם דרך להילחם בכל הנושא של פשיעה ואלימות שלצערנו, משתוללות בחברה שלנו. אנחנו רואים במקום הזה ההצלחה של 100% השמה וזה לא נמצא בכל תוכניות העבודה. ברוב תוכניות התעסוקה שהמדינה אחראית עליהן ומנהלת אותן, לא מגיעים לאחוזים כאלה של השמה, זה אולי 50% ואולי אפילו פחות. משקיעים הרבה כסף בהכשרות אבל לגבי השמה, עדיין לא מגיעים ל-100% וכאן זה רק דוגמה לתוכנית שמשלבת נשים ערביות ואני גם מדגיש, נשים בדואיות כי זה לא מובן מאליו. החסמים של אישה בדואית הם עוד יותר קשים וכשהמקום נמצא בתוך הקהילה, אין ספק שזה מעלה את סיכוי להשתלבות של נשים בתוך התעסוקה, כשהיא מועסקת קרוב לבית עם כל התנאים שלוקחים בחשבון את כל הנושא התרבותי וכל הנושא המשפחתי. המשפחה חשובה להם, כמו שראינו כאן וזה מודל מאוד מצוין שרק צריך להכפיל אותו. מכאן אנחנו נפנה בתורינו למשרד הכלכלה, לאגף שאחראי על כל הנושא של תמריצים, מה שנקרא קרן השקעות, בשביל שהמדינה תתמוך עוד יותר כי נאמר כאן שיש הרבה ביקוש אבל בגלל היכולות התקציביות, המענה הוא לחלק מהביקוש. כדי להכפיל, הכול תלוי בתקציבים, כמובן. הישיבה שלנו שמתקיימת ב-29 בדצמבר 2025 דנה על כל הנושא של ההייטק והשילוב של ההייטק, אנחנו נזמין אתכם ונשמח שתגיעו לשם וגם תציג את המודל. אנחנו ננסה לבדוק דרך הקרן. איך קוראים לזה לקרן שוואטורי אחרי על הוועדה שלה? << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> כן, קרן העושר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> קרן העושר. אנחנו ננסה לפנות אליו ואולי יצליחו איכשהו להקציב ולתקציב קצת את המקום הזה. שוב תודה ותעזרו בנו גם, אנחנו תמיד נהיה לצידכם בכל מה שצריך מאיתנו. אנחנו נהיה הלשון שלכם והגב שלכם, גם בתוך הכנסת וגם במקורות אחרים. תודה ובזה אנחנו סוגרים את הישיבה. (סיור בזרזיר טק) << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו מתחילים את הסיור בזרזיר טק ותכף אמיר יסביר לנו על המקום. אני יושב-ראש ועדת המדע. כל אחד יציג את עצמו. אמיר, תציג את עצמך. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> אני אמיר ג'ואמיס, הבעלים של המיזם, זו חברה בע"מ שנקראת זרזיר טק. החברה הוקמה ב-2019 אבל אנחנו התחלנו בפעילות מאוד אינטנסיבית לפני כשנה וחצי. אנחנו שותפים עם אחת השלוחות של חברת אנבדיה העולמית ואנחנו במגרש של הגדולים. להיות במגרש של הגדולים זו עבודה פרויקט משמעותיים. אנחנו נתחיל מאיפה שאנחנו עומדים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי ניתן לדוד להציג את עצמו ואחר כך נתחיל את הסיור. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> בבקשה. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> אני דוד מזרחי ואני הבעלים של חברת GreenTech Hub ואנחנו שותפים עם זרזיר במיזם טכנולוגי שהתחיל בהכשרה של סטודנטים שלא מצאו מקומות עבודה ואנחנו נתנו להם הכשרה ספציפית בתחום של ה- full stackותוכנה. אני מקדם מיזם של שיתוף פעולה בין ישראל להודו שבו אנחנו מפתחים אגרו-טכנולוגיות ומתבססים עכשיו בפלטפורמה מאוד משמעותית שנקרית DFCP שנציג לכם במהלך הסיור. הכול כאן במרכז הזה כדי לעשות את החיבור בין יהודים, ערבים ובדואים בתמיכה וזהות משותפת. את ד"ר יאסר אני מכיר כבר מלפני מספר שנים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לפני שנבחרתי להיות חבר כנסת. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> זה דבר משמעותי, רציתי לאגום אותו לפרויקט הזה אבל הפוליטיקה הייתה יותר חזקה ויש לי את הזכות להציג את מה שהגענו אליו אחרי שנתיים מהרגע שנפגשנו. זאת זכות גדולה. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> אני אמשיך בנקודה הזאת מפה. אנחנו חוגגים את כל החגים. יש לנו עובדת נוצרייה ולכן יש לנו את העץ של קריסמס, יש לנו נר ראשון של חנוכה היום ויש לנו את הרמדאן בעוד כחודש וחצי. בפינה הזאת אנחנו גם ניתן את הכבוד לפינת הזיכרון שיש לנו פה לאיברהים ח'רובה ולתומר יעקב מזרחי, הבן של דוד שנפלו ב-7 באוקטובר. האולם הזה מוקדש לשניהם את איברהים ואת המשפחה שלו, אני מכיר שנים והוא היה איתי בצבא ואת תומר אנחנו הכרנו דרך האבא ודרך המשפחה. אנחנו שילוב של מיקס מאוד חברתי ומאוד מעניין. << דובר >> יפעת לוי ישראל: << דובר >> מגל"ן? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> עורב, סיירת נח"ל. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> החלטנו שהאולם הזה ייקרא על שמם ומפה, שום דבר לא יעצור אותנו. אני אמרתי לכם שאתם הייתם במקום אבל אתם תבואו למקום שונה לגמרי עם אווירה אחרת, עם צבעים שונים, עם חשיבה אחרת ועם תוכניות אחרות. זו חברה שהוקמה לבד, בלי ספונסרים בלי עמותות, בלי אנשים מסביב ויש לה מטרה אחת והיא פשוט להביא את ההייטק למגזר הערבי. למגזר הערבי אין יכולת לקום ולעשות. להרבה חברות במגזר הערבי יש אבל פה, אנחנו הקטנים נופלים עם האנשים הגדולים. בישיבה אנחנו נדון בכמה נקודות שחשוב שאנחנו נצביע עליהן. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> יש לנו גם ישיבה ב-29 בדצמבר 2025 ואתם תקבלו מחר הזמנה לכנסת. זאת ישיבה על איך להגדיל את ההון האנושי להייטק. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> הגשנו את התוכנית ולצערי, גם עכשיו לא התייחסו לזה. זאת אומרת, אנחנו יודעים שהגשנו. זה הוגש כבר לפני ארבעה חודשים כדי להגדיל את מצבת כוח האדם בעשרה שממתינים ואני לא יודע למה זה נמשך כל כך הרבה זמן. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> כן, עד עכשיו אין תשובות. זה מה שקיבלנו. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> למי הגשתם? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לאן הגשתם? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> לתוכנית, היה קול קורא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה משהו אחר. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> לא, לנו יש דיון בכנסת ב-29 בדצמבר 2025 עם דדי פרלמוטר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו מדברים על דיון בוועדה. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> אנחנו נשמח להגיד כי מבחינת פוטנציאל, הוא קיים. אין ספק שפיצחנו איזשהו מודל של הכשרה מקדימה, זה מה שאני אראה לכם שעשינו כאן. זה מודל שכבר עובד ואני חושב שאנחנו צריכים גם את התמיכה של הממשלה. אין ספק שזה משהו גדול, אי-אפשר לשכפל בלי משאב כספי. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> נכון. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> נשמח להציג. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> נעשה סיור, נשב ונדבר. בבקשה. את כל האמירות שהבאתי, את כל המשפטים שיש פה ואת כל התרגום, אני גנבתי - - - << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> למדת. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> הבן שלי הבן שלי למד במבואות ים במכמורת ומשם כל הסיסמאות האלה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> הוא הלך אחר כך לחיל הים? << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> לא, הוא דווקא נמצא באחת היחידות של הסייבר פה, הוא בשירות עכשיו ומשרת במטה הארצי. משם הבאתי את כל החזון ואת כל ההעצמה שמביאים לילדים. זה עולם ומלואו ואמרתי "טוב, הילדים שלנו לא מקבלים, אני אתן להם עכשיו". בנקודה שכל הבנות שלנו נתקעות ולא מגיעות להייטק, לכל מקום או לכל חברה וכל משרד, אני יודע כבר מה הקושי. אני למדתי מה הקושי שלנו בלהתקבל. זאת תורה גדולה ואי-אפשר לסיים את זה במפגש אבל לאט-לאט נצליח לשנות פה ושם נקודות, גם של חשיבה, גם של רצון וגם של לויאליות להיות פה. אנחנו נמשיך את הסיור. אחד הכובעים שיש לנו שיש לנו זה הכובע שממנו גדלנו, אנחנו ספקים של משרד החינוך בתוכניות הגפן. אנחנו ספקים שנותנים את כל ההעשרה לילד מכיתה א' עד י"ב. אני אישית לא מאמין בתואר, אני מאמין במקצועות ואני מאמין בעבודת ידיים. כמה תעודות אפשר לתלות על הקיר ואין עבודה? אנחנו מלמדים שם מהכובע שלנו של רובוטיקה, רחפנים, ארדואינו וכל מה שקשור בתכנות. אנחנו מלמדים את הבנות כל מה שקשור במקצועות ההלחמה כי זה מקצוע שיש בו מחסור אדיר ורוב המקצוע הזה מקבל אך ורק בנות שיש להן ציפורניים כי צריך לעבוד עם מלחימים ועם צ'יפים קטנים. תתפלאו, משכורת התחלתית של מי שעשה הכשרה בתחום ההלחמה מתחילה מ-15 אלף שקלים ויש מחסור אדיר. יש הרבה מה לתת והרבה במה להשקיע. זה אחד הדברים שהילדים עושים ושאנחנו עושים לילדים, כל מה שקשור בתעופה וחינוך טכנולוגי מגיל אפס. היום כל מנהל בית ספר נהפך גם למנהל חשבונות בבנק כי כל הכסף שלו מגיע לבית ספר. לצערי הרב, המגזר הערבי מאוד נרתע מלקבל את זה וזה המגזר היחיד שמחזיר תקציבים למדינה בתחום החינוך. תתפלאו, אני עשיתי על זה עבודה. אנחנו יותר מצליחים במגזר היהודי כי אני מביא לשם את המהנדסות מהמגזר הערבי שגם מדברות עם הילדים ערבית. אנחנו משלבים את כל השילוב ביחד, גם להיות וגם בנות דתיות שעובדות במגזר היהודי, זה שילוב של שניהם. זה חלק מהדברים שאנחנו עושים. בבקשה, נמשיך. אנחנו המשכנו היום את המסורת שלנו, כדי שלא נשכח מאיפה באנו ונמשיך להיות. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> בואו תשבו ואני אקרין סרטון קצר. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> הם מאוד צנועים, כמה שאפשר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בערבית או בעברית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חצי חצי. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> הם למדו פה אנגלית. מה שסיפרתי בכניסה זה שאנחנו רצינו לפצח את הנוסחה של הצורך הטכנולוגי במדינת ישראל ושילוב של המגזר הבדואי והערבי בתוך הצורך הזה. מה שהבנו מהר מאוד זה שלמעשה, יש פער בין הלימוד והסיום. כל החברים פה הם בעלי תואר במדעי המחשב ובתחילת הדרך הם לא מצאו מקום תעסוקה. יש כאלה שניסו להגיש עשרות קורות חיים ופשוט לא קראו להם. אנחנו הבנו שהפרקטיקה אולי תוכל לעזור להם ולכן פתחנו קורס של שישה חודשים ובמשך ששת החודשים התמקצענו איתם בנושא של full stack, שזה תחום של תכנות כללי יחסית. אני לא אכנס לפרטים. ויחד עם זאת זו הייתה קבוצה של 25 סטודנטים אפשרנו לכל אחד ללכת למקום עבודה שהוא בוחר עם הניסיון ולחלק מהטובים שבהם, הצענו להיכנס למיזם סטארט-אפ שאני תכף אספר עליו. פה כל אחד יוכל להציג את שמו ומאיפה הוא כאן באזור ואחר כך אני אמשיך להסביר. << קריאה >> וולה: << קריאה >> לי קוראים וולה אני מכפר אבו סנאן. << קריאה >> מוחמד: << קריאה >> אני בן 25 וקוראים לי מוחמד משפרעם. יש לי תואר ראשון במדעי המחשב ועברתי מבחן - - - << קריאה >> שירין: << קריאה >> שירין מכפר כמא. << קריאה >> ראסם אריע: << קריאה >> שלום, אני ראסם אריע. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> לחבר'ה האלה הייתה נכונות למה שנקרא סטארט-אפ, מיזם שיש בו רעיון וקונספציה מסוימת ולהתחיל לקחת את הכלי שהם למדו והוכשרו בו ולקבל פרקטיקה. כמובן שלכל אחד מהם יש את האופציה לפרוש או לעבור לתפקיד אחר בכל רגע. אין להם מחויבות להישאר פה והם עדיין נמצאים בבחירה הזאת קרוב לארבעה חודשים אחרי שישה חודשים של הכשרה ואני חושב שהם מרוצים, תוכלו לשאול אותם. אני אגיד כמה מילים על הפרויקט שהם עושים. שמי דוד ואני הבעלים של GreenTech Hub. אני בקשרי מסחר עם הודו כבר קרוב ל-15 שנה. אני הבנתי את הפוטנציאל של הקשר הטכנולוגי של ישראל עם הודו והתחלתי לפעול שם ולייצר קשרים. במהלך העשייה שלי בהודו אני הבנתי את הפער של ההודים מול הטכנולוגיה הישראלית בתחום של האגרו-טק – אני מדבר בעיקר על התחום של האגרו-טק – ובחרתי להציע להם אפשרות של מיזמים שונים שמעבירים טכנולוגיה, אימון או טרנינג מישראל להודו. הקושי המשמעותי הוא שכשהיינו שולחים מרצה או מדריך להודו והיינו מחזיקים אותו בערך חודש, זה היה עולה כ-15 אלף דולר ולצערי, זה לא בדיוק התקציב של ההודים ובעיקר לא של אותו פלח שנקרא חקלאים ולכן, תוך כדי זה אני החלטתי לייצר איזשהו מנגנון שבו המרצים או כל בעלי הידע יישבו פה בישראל וייתנו הרצאה פרונטלית דרך הזום. ראיתי שזה מייצר צורך ועניין והחלטתי לקחת את המשמעות הזאת לאימון של חקלאים בפרקטיקה שלהם בשטח. זאת אומרת, במקום שאגרונום ייסע עכשיו מישראל ויצטרכו לשלם לו כלכלה ושהייה ואולי האגרונום לא בדיוק רוצה לעזוב את המשפחה, אמרתי "בואו נלביש את הרעיון הזה לאותו מודל". מפה התפתחה פלטפורמה שאנחנו נציג רק בסרטון, אנחנו לא ניכנס כרגע לעבודה שהם עושים בפועל. זאת פלטפורמה שמאפשרת להתחבר לשטח עם חיישנים של החקלאי ההודי באמצעות טכנולוגיה ישראלית. האגרונום בישראל יכול להבין בדיוק מה קורה בשטח. אם הוא רוצה לראות את העניין של מזיקים, הוא יכול להעלות רחפן ולראות מה קורה ואם הוא רוצה לדעת את מצב הצמחים, הוא נכנס למערכת שנקראת אוטו-אגרונום. בסופו של דבר, אחרי שהצלחנו להגדיל להם את היבול ולשפר, מן הסתם החקלאי רוצה למכור את התוצרת וגם לזה החלטנו לתת פתרון ובנינו זירה שבה כל חקלאי יכול להעלות את התוצרת שלו מצד אחד ומהצד השני הצרכן יכול לקנות. אני אראה אני אראה סרטון שנמצא כאן על המסך והוא יסביר על הפעילות של GreenTech Hub מבחינה טכנולוגית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא הבנתי, מה התפקיד של אנשי המחשב? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> הם בונים את התוכנה, את הפלטפורמה כדי שזה יתאפשר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איפה יושב המקצוען? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> מה? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איש החקלאות. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> הוא ישב פה בישראל. הוא מקבל בסוף מה שנקרא מכונית והם בונים את המכונית. הוא ייכנס למכונית, יתקשר ויעשה את המידע בסימולציה אבל כדי שזה יתאפשר, הוא צריך את התכנות. הסרטון הראשון יראה את הפעילויות הכלליות של GreenTech Hub. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אם זום מאפשר הרצאה פרונטלית, התוכנה כאן מאפשרת מעבר לזה, הדמייה. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> להעביר את הדאטה. מה שקורה באחת מהגישות של החקלאי ההודי זה שהוא רוצה להעריך את המומחה מישראל ובדרך כלל, כשהמומחה מתאר הוא אומר לו "כן, כן, אני מבין" ואחרי שהוא סיים, הוא לא עושה כלום ואז לא קורה כלום. כדי שתהיה בקרה אנחנו שמים חיישנים אצלו בשטח ואם שמת חיישן, אתה צריך לקרוא את הדאתה ולנתח אותה, זה לא קורה מאליו. אם תמשיך לסמוך על ההודי, לא תהיה לו עגבנייה בשטח ולכן, בונים את כל המודל הטכנולוגי הזה שהם עובדים עליו, כדי לקבל את הדאתה ולהשפיע על השטח בצורה אוטונומית. אנחנו נראה בנגיעות מה זה דיגיטל בחקלאות בסרטון הקצר ואחרי זה נראה בנגיעה איך הפלטפורמה שהם בנו עובדת מבחינה ויזואלית. (הקרנת סרטון) כל מה שראיתם כאן זה איך הופכים את מה שנקרא חקלאות לדיגיטלי ואיך מייצרים מכל דבר דאטה, נתונים, איך קוראים אותם ובסוף, מישהו צריך לנתח. היום, הצוות הזה לא צריך לשבת בהודו. המומחים לא צריכים לשבת בהודו, זה היתרון של הטכנולוגיה. אני רק אראה מה המשמעות מבחינה סכמתית. המשמעות פה זה שהמומחה יושב בישראל, בנוחות שלו ובזמן שהוא רוצה. הוא בוחר מתי הוא רוצה לעבוד, כמה הוא רוצה לעבוד ומהצד השני, ההודי מסתכל ביומן שלו, קובע איתו פגישה ואומר לו "יש לי עכשיו איזושהי מחלה". איך האגרונום מישראל ידע איזו מחלה יש לו? בעזרת הטכנולוגיה הוא פותח מסך, הוא קורא את החיישנים ומעלה רחפן וזה כאילו שהוא נמצא בשטח. חסכתי פה 15 אלף דולר שלהודי ואין ויצרתי פה את הגישור באמצעות הטכנולוגיה. הון אנושי, ל-1.4 מיליארד תושבים אנחנו כלום. יצרתי מקומות עבודה לאנשים שיצאו לפנסיה, למשל. לכל האגרונומים שיצאו לפנסיה בגיל 50 או נפלטו מהעבודה, אני מציע היום מקומות עבודה של לשבת מול מחשב, מול הפלטפורמה שאנחנו בונים והוא מקבל משכורת עבור זה שהוא נותן ייעוץ. בדרך הזאת אני מייצא הון אנושי להודו והם צמאים לטכנולוגיה. לא רק פיתחתי משהו בשביל לעזור אלא גם עזרתי פה להון האנושי במדינת ישראל וזה לא משנה מי הוא או איך, רק העובדה שהוא רוצה להשתתף. מבחינה סכמתית, אנחנו רואים כאן את ניהול הפלטפורמה. אנחנו רואים כאן את כל היועצים, כל מי שרוצה להיות יועץ בתחום האגרונומי בין אם זה חבר משק, חקלאי או כל אחד שיש לו ידע חקלאי. כדי לגשר בהודו את הטכנולוגיה בין הרמה הדיגיטלית לחקלאי הפשוט שלא מכיר, אנחנו עשינו שיתוף פעולה עם האקדמיות בהודו ולמעשה, אנחנו מכשירים את הסטודנטים להיות מנהלי חוות והם מגשרים את זה. הצבע הכחול זה הידע הדיגיטלי והקווים הירוקים זה העברת ידע פרונטלית. כמו שאמרתי, לא ניכנס לזה יותר מדי אבל בואו נראה איך המערכת הזאת עובדת בסוף מבחינת הצרכן. (הקרנת סרטון) דבר אחד משמעותי מבחינת ההודים זה שיש להם חשש מבחינת הבקרה של היבול והנושא של ריסוסים. הם מאוד מפחדים כי מצד אחד, החקלאי רוצה להשמיד את המזיקים והצרכן מפחד לאכול את הדברים המרוססים. אנחנו מספקים מהחקלאי, עם תעודה של מוצר אורגני, לצרכן הסופי. זאת אומרת, מצד אחד הורדנו את הפער של ה-middle man שעד היום גורם לחקלאים להיות במעמד הנמוך בהודו ובאמצעות הפלטפורמה שלנו, אנחנו מאפשרים לייצר תקשורת או תיווך על בסיס יומי בין הצרכן לחקלאי. מרכז לוגיסטי מקבל את ההזמנות, דואג להעביר אותן לחקלאי וכל הצד הלוגיסטי מייצר אספקה. אנחנו מקווים שאנחנו הולכים לעשות מהפכה מאוד משמעותית, בעזרת השם. אני נמצא בקשר עם ראשי ממשלה של מספר מחוזות וזה הולך להיות פיילוט בשלושה מחוזות בהודו. אני באמת מאחל שמפה אנחנו נגדיל את הצוות מהר מאוד לכמה עשרות. תודה שהקשבתם ובאתם. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כל הכבוד, יישר כוח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עכשיו התיווך יהיה ישיר מהחקלאי לצרכן. בטח כל החברות שהיו באמצע הן חברות חזקות, לא תהיה מלחמה? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> לא. קודם כול, יש עוד צד אחד בתוך הפלטפורמה הזאת וזה נקרא auction, מכרזים. אנחנו בסך הכול לוקחים מהחקלאי, בהסכם איתו, 30% מהתוצרת שלו ומאפשרים לו עוד 60% למכור למי שמעלה את המחיר. המטרה שלנו היא להוציא ממעגל העוני את החקלאי, שעד היום ניצלו אותו. עד היום היו לוקחים ב-30 אגורות - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמו שיש גם בארץ. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> לוקחים ב-30 אגורות ומוכרים בשקל. אנחנו מאפשרים 70% מהתוצרת במכרז. הוא אומר "אני שתלתי עכשיו ומעכשיו, מהרגע ששתלתי עד לרגע של הקטיף יש לי חודש. תציעו מחירים, אני מוכן למכור". אם אותו middle man רוצה להמשיך להתפרנס והוא מוכן לשלם את המחיר של החקלאי, הוא מוזמן ואם לא, נהפוך אותו לאיש טכנולוגי והוא ילמד הייטק במקום להיות סוחר. כל אחד יכול ללמוד את זה, זה לא משהו שאי-אפשר ללמוד אותו. המטרה שלנו היא לעזור לכולם. אנחנו לא תוקעים טריז אבל אנחנו רוצים להוציא את המעגל של החקלאים. המדינה משקיעה שם מיליארדים בסובסידיה. כל החקלאים חיים מסובסידיה וזה מיליארדים. אנחנו באים ואומרים שיש דרך לשנות. הגיע הזמן לשנות את המעגל הזה ובעזרת הטכנולוגיה, אנחנו מאפשרים שזה יקרה. אם למישהו אין עבודה, אנחנו נדאג לו. יש מלא תפקידים טכנולוגיים שנדרשים פה. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> נעבור לחדר ישיבות, נשתה כוס תה ונדבר שם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יפה מאוד, תודה רבה לכם. בהצלחה. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> תודה. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> אתם בטח מתפוצצים מקפה, אני אמזוג לכם תה. בבקשה. אנחנו פה בזרזיר טק, ברוכים הבאים. אני שמח שבאתם לבקר. אתם עברתם פה חוויה קטנה, באמת למקום, הראנו לכם כניסה יפה, פתיחה יפה ופתאום עברנו להודו. עכשיו אנחנו נתמקד במה שיש לנו פה. זרזיר טק התחילה כבית רובוטיקה ומפה התחיל הצורך. למה אנחנו צריכים לגייס ולתמוך בבנות? כי אני מאמין שכל בחור שלמד הנדסת מחשבים או בעל תואר במחשבים שלא מוצא עבודה במקצוע שלו, יכול לעשות אקזיט למקום אחר ולעבוד בכל מקום. אם הוא רוצה להתפרנס, להביא משכורת הביתה ולבנות בית. כמו שראיתם, יש לנו מגוון דתות ועדות ובחורה לא יכולה ללכת לעבוד במשמרות לילה או בחקלאות או בכל מיני עבודות ולכן אני החלטתי להביא את ההייטק לפה לזרזיר. התמזל מזלי שחברתי לחברת אנבידיה. כולכם יודעים שחברת אנבידיה היא אחת החברות הגדולות בעולם והם פשוט האמינו ברעיון שאני בניתי והאמינו שאני יכול להרים את זה לבד. לא היה קל, היה קשה מאוד להביא בנות שכרגע סיימו ללימודים להיכנס למים העמוקים עם אחת החברות הכי גדולות, זה הכי קשה בשבילן. למה שלומדים באקדמיה אין קשר למציאות בעבודה בחברות הייטק, אין קשר. לעומת זאת, הבנות שבאות מהמגזר היהודי הן אחרי צבא, באות מבית שיש בו מחשבים והייתה להן נגיעה בהייטק ב-8200 או שההורים עובדים בהייטק, היא באה ממקום שיש בו. החלטנו להכשיר בנות כדי לחשוף אותן לעולם של ההייטק, לא להכשיר בשביל ללמד את המקצוע, פשוט להגיד שהן עכשיו מתחילות לחשוב הייטק. זה לא היה קל ומתוך 25 בנות, ארבע עברו את החתך. התחלנו עם ארבע בנות ואנחנו בגדילה כבר שנה וחצי. כל חודשיים יש לנו גיוס של עוד מחלקה. לנו יש חמש מחלקות פה וכרגע אנחנו נותנים תמיכה לכמה מדינות. השבוע זה הסבב שלנו לתת תמיכה לספקים של אנבידיה וכל הבנות מחוברות. הבנות חייבות להיות עם רמה גבוהה של אנגלית טכנית. זאת לא סתם אנגלית מדוברת ולא סתם אנגלית של פה, של הארץ. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אתם עובדים מול הספקים שלהם? << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> אנחנו עובדים מול הספקים של אנבידיה. עכשיו זה השבוע שלנו לתת תמיכה וכל הבנות מחוברות מהבוקר עד הערב. יש גם שעות שבארצות הברית זה עוד לילה אז יש לנו זמנים שמתחלקים. מבחינת יכולות ותקציבים, אנחנו ניגשנו למלא קולות קוראים ולצערי הרב, זה לא מתבצע כי השבלונה ידוע ואני לא כועס על אף אחד. רק הגדולים יכולים כי הגדולים אוכלים את הקטנים והקטנים, מי שיש לו חזון להצליח כמוני, הוא ייפול כבר בשלב הראשון. אני עבדתי הפוך כדי לעקוף את כל הכבישים הגדולים. באתי והתחברתי למקום הכי טוב, לחברה הכי גדולה שנותנת לי גיבוי ואני כבר יכול לשחות ולהגיד שאני במגרש של הגדולים. הרשות לחדשנות מאוד מאכזבת. היא פשוט נסחרת על ידי גופים ועל ידי אנשים שמחוברים אליהם וכמו שאמרתי, רק החברות הגדולות זוכות. מלא חברות קטנות כמוני, שיש להן פוטנציאל אדיר, פשוט לא מגיעות אפילו לדיון או לכך שיזמינו אותן לקול קורא. אין לנו תקציבים כי אנחנו לא עמותות ואנחנו לא מקבצים נדבות על חשבון הבנות וזה אחד הרפים הגדולים שלי שאני לא אעבור. אני צריך לתת כבוד לכל אחת ואני לא צריך להיות מסכן ולהיות קבצן ולהביא כסף שבסוף, הבנות גם לא מקבלות אותו כי זה נבלע בעמותות. בכל עמותה יש חמש או שש אנשים שקשורים לעוד עמותות והכסף נשאר שם. זה לא סוד, כולם יודעים את זה וכולם אומרים "לא ראיתי ולא שמעתי". התקצוב שלנו הוא תקצוב אישי. כמו שאמרתי, אנחנו עובדים בשלושה כובעים והסברתי על שניים מהם, אינבדיה ומוסד חינוך ולא מזמן קיבלנו להיות ספקים משרד הביטחון כדי לטפל בכל החתך של כל החיילים שמשתחררים מהצבא ולדאוג להם להשמה בתחום הטכנולוגיה. פה אנחנו נחסמנו על ידי כמה עמותות שמופעלות על ידי משרדי הכלכלה, אני לא אנקוב בשמות. הם מחזירים את הכסף בחזרה כדי לא לבזבז אותו. לפי הבדיקה האחרונה שעשיתי, יש קרוב ל-1,400 חיילים משוחררים וחמש שנים אחורה, זה כמעט 12 מחזורים של קיבלו את הכסף שלהם שתקוע במשרדי הכלכלה ובעמותות שמפעיל משרד הכלכלה או משרדי התעשייה, זה לא משנה איך נקרא להם. זה כסף עומד. אני נתתי את הפתרון למדינה ואמרו לי תרוץ, כשבאתי לרוץ ולדפוק בדלת אמרתי "חבר'ה, אני צריך להכשיר, זה השמות וזה הקורסים שאני רוצה שיהיו" ואמרו "לא, מה פתאום? אנחנו נעשה". בסדר, בוא תעשה. אתה רוצה לעשות? בוא תעשה אבל הם לא עושים. יש פה בעיה מאוד קשה ולא פלא שיש פשע, לא פלא שיש קיצורי דרך. זה המצב. מי אמור לטפל בדברים האלה ברמה של הממשלה? אנחנו תקועים, האנשים שלנו תקועים והכסף עומד. הכסף עומד ואף-אחד לא מבקש אותו. נחזור למציאות שלנו. אנחנו מחפשים אם יש לכם קשר עם עוד חברת הייטק או חברה גדולה כמו עם אנבידיה שיכולה לבוא ולתת מענה. כרגע אני עומד על 800 בנות שממתינות לעבודה וזה רק מאוניברסיטת חיפה ומבראודה, אני לא נגעתי בתל אביב, לא בבאר שבע ולא בטכניון. אני אשמח אם יהיו חיבורים. לנו יש את השבלונה המתאימה ומי שמתקבל אלינו - - - אנחנו באמת מחפשים את הבנות שצריכות לרוץ איתנו את המרתון, אנחנו לא מחפשים חובבניות שבאות לחודש או חודשים והולכות. אנחנו מחפשים את זאת שעבדה, למדה והיא צריכה את הכסף הזה כדי להתאושש. יש לנו ועדת קבלה לפני שאנחנו מקבלים ויש לנו צבע מסוים. כל אחת יכולה להתקבל, יש לנו דרוזית, יש לנו נוצרייה, יש לנו מוסלמיות וגם אם תבוא מישהי אתיופית אנחנו נקבל אותה. אנחנו פתוחים לכל אחד אבל הדגש שלנו פה זה הבנות של המגזר. הבנות של המגזר הולכות לאיבוד. אני כבר יודע כי אני עשיתי עבודה על למה הבנות שלנו לא מתקבלות בחברות ההייטק. יש בעיות לויאליות, מנטליות, חינוכיות דתיות וסגנוניות והן לא מצליחות להיות בתחרות עם הבנות מהמגזר היהודי. הייטק זה תחרות. מי שלא יודע שהייטק זה תחרות, זו תחרות והן נופלות. הן נופלות כי יש להם את מחסום השפה. זה מאוד השפה. הייטק 80% חברתי ו-20% עבודה. קשה להן המרחק ולהיות מחוץ לבית שעות מרובות. אני הפכתי את כל השבלונה ועשיתי שעות שמותאמות לבנות. יש לי פה בנות שהן נשואות ויש להם ילדים. הבנות מאוד גמישות. שוב, התמזל מזלי שיש חברה שבאה ואמרה "אני באה להשקיע בפריפריה ואני רוצה לתת ולהיות חלק מהמערך של זרזיר טק פה" וזו אנבידיה. אנחנו נשמח על כל שיתוף פעולה, ברוכים הבאים. התחנה שלכם היא האחרונה פה. אנחנו נשמח על כל שיתוף פעולה שיבוא. מקומות יש ואנחנו צריכים את המאטצ'ינג עם עוד חברה. יש לנו איכות ברמה מאוד גבוהה, פשוט צריך לגרד את הבנות כמו חלודה ולתת להן לעבוד. כל אחת היא סיפור בשבילי, כל אחת היא ספר בשבילי וכל אחת היא פשוט מעצמה בפני עצמה. אלו בנות שלא מצאו עבודה והיו מובטלות כמעט שנתיים או שלוש אחרי התואר שלהן. היינו צריכים להכניס אותן לעניינים ולהביא אותן לעבודה. בנוסף, זה לא רק מקום עבודה. אם שמתם לב, זה מקום שמעוצב בצורה אחרת ממקומות אחרים שראיתם. אני משמש גם אבא, גם אימא, גם פסיכולוג וגם עובד סוציאלי. אלו בנות שבאות עם קשיים ואלו בנות שבאות ורוצות לדבר. אנחנו פתוחים לכל דבר ואנחנו נותנים מאיתנו. זה לא רק לשבת כל היום ולעבוד שמונה שעות וזה מה שמייחד אותנו משאר המקומות. אנחנו באמת מקפצה לעולמות של להיות אני, אחרי זה לתת לעצמי, אחרי זה לתת לחברה ולהחזיר לחברה, זהו. אני חושב שסיכמתי את כל הפינות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> ברוכים הבאים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חבר הכנסת, רוצה להתחיל? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מאחל לאמיר, יישר כוח. אנחנו מכירים וגם מכירים את האנרגיות הפנימיות שיש לך שבאמת באות לתת קודם כול. תמיד יש היגיון עסקי בכל דבר שאתה עושה אבל יש לך תחושה של שליחות ושל רצון לתת ולקדם את החברה הערבית באופן כללי, ללא הבדל ולתרום לתהליך של ההשתלבות גם בחברה הישראלית, גם בכלכלה וגם בתחום ההייטק שהוא הקטר שמוביל את הכלכלה היום. אמנם ברמה העולמית, אנחנו רואים את המהפכה שמתחוללת מול העיניים שלנו. הפעם אנחנו מודעים לה ואנחנו רואים אותה מתפתחת יום-יום בקצב מטורף ואסור לנו להישאר מאחור. אני חושב שלחברה הערבית יש תרומה אדירה לתחום הזה ובכלל. מה שמאפיין את החברה הערבית זה היכולת והנכונות לעבוד להשתלב גם בהייטק גם בחקלאות וגם בכל סוג של עשייה. אין תנאים מוקדמים כמו שאנחנו רוצים להיות אנשי הייטק או שאנחנו רוצים להיות אנשי רפואה, לא. כל אחד מתקדם לעבר הייעוד שלו ולכן אני חושב שהמיזם הזה מאוד משקף את הרוח גם שלך אבל גם שנושבת בחברה הערבית ושרוצה לצאת מהמשבר החמור של פשיעה ואלימות שחונק גם את תחום העסקים בתוך החברה הערבית. היום כל אחד שחושב, יוזם או מקים עסק, צריך לקחת בחשבון מהתוכנית העסקית את הסעיף של הפרוטקשן. אמיר לא כזה, אין לו את הסעיף הזה אבל לא לכולם יש את האומץ ולא לכולם יש את המטריה ואת ההגנה של רשויות החוק, לצערנו. אנחנו צריכים מהפכה בנושא הזה של ביטחון אישי וביטחון קהילתי. זה תפקידנו ולכן הנושא הזה הוא בראש סדר העדיפות שלנו, נושא התעסוקה גם בהייטק וגם בתחומים אחרים. אין ספק שזה מענה ראוי גם לנושא של הפשיעה והאלימות. ברגע שאנחנו מביאים את הצעירים להשתלב, הן בלימודים והן בהכשרות כשנותנים להם מקצוע וכלים, זה מרחיק אותם מעולם הפשע שגם הוא מתנהל לפי הגיון עסקי מסוים. ארגוני פשע הם ארגונים כלכליים לצערנו אבל במקום לעסוק בכלכלה חוקית ונורמטיבית, הם הולכים על הדרך הפסולה ביותר ומנסים למשוך את הצעירים לתחום הזה ולכאורה, לתת להם דרך קצרה "להצליח" אבל בסופו של דבר אנחנו רואים לאיפה הם מגיעים. הם חוזרים כגופות להורים שלהם, לצערנו. אנחנו כבר בשיא חדש. חשיבותם של המיזם הזה ומיזמים אחרים, הם לא פחות מהחשיבות של נושאים שקשורים לפיקוח על החיים. אנחנו צריכים את זה. חבר הכנסת יאסר מאמין בזה ואנחנו גם מאמינים בזה ורוצים לקדם את המיזם הזה, זה חשוב לנו. נעשה את הכול כדי לעזור אבל אמיר, אני בטוח שיש לך את היכולות ואת האמביציה לשבור את התקרות ולעבור את החסמים. אתה תגיע רחוק, אין לי ספק בזה. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> רק לפני חודשיים הצלחנו להכניס עוד עשרה עובדים לאלקטרה בתחום המעליות, שזה תחום שיש בו מחסור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יפה. << דובר >> אמיר ג'ואמיס: << דובר >> אנחנו במשא ומתן גם עם אחד המנהלים בחברת החשמל להכניס עוד עשרה רתכים, זו יוזמה אישית. אם היינו מקבלים את הסבסוד להשמה, המצב שלנו היה אחר לגמרי. ברגע שאני מביא השמה ואני מכשיר פה אנשים, אני כבר יכול לעשות גם ירידי תעסוקה. אני עושה באופן עצמאי, אני הולך מדלת לדלת ובזכות קשרים קטנים, אני מצליח להגיע לגדולים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> קודם כול, אני רוצה להודות לך, אמיר על קבלת הפנים. דוד ואני נפגשנו בדיוק לפני הבחירות והייתה לנו פגישה בדיוק יום לפני הבחירות או יום אחרי הבחירות, כשאני עוד לא ידעתי אם אני בפנים או לא, אתה זוכר? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> עוד לא קיבלת את החליפה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עדיין לא קיבלתי. בהתחלה של הקול הקורא הזה היינו חייבים להיות בזום בפגישה עם משרד הכלכלה. קודם כול, כשאני הייתי כאן המקום היה אחר. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כשהגענו לכאן דיברנו על זרזיר טק, על הכשרות לתלמידי בית ספר, על רובוטיקה ועל זה והיום אני מגיע למקום שיש לו תוספת של עוד שני ענפים, האגרו-טק ומה שיש כאן שזה גם פיתוח נפלא. יש כאן עכשיו את השילוב של החבר'ה גם בעבודות בהייטק. אני שמעתי אותך מדבר על הדגש של הנשים ואנחנו גם הגענו ממקום לא רחוק מכאן, מעבר לכביש וזה סמאנא, שזו גם תוכנית של הכשרה והשמה של נשים. זה בעיקר נשים בדואיות אבל מצטרפות נשים גם ממקומות אחרים. הן בהייטק וזה קורה כבר שלוש שנים ויש להן הצלחות. אני חושב שהחלפת ידע זה חשוב וכדאי לדבר. שם מדובר על עמותה וכאן מדובר על חברה אבל עצם הרעיון הוא רעיון מצוין ועצם היכולת להביא את אנבידיה לכאן, אומרת שאתה יכול להביא עוד חברות אחרות. אנחנו יודעים שאנבידיה היא החברה הראשונה בעולם, גם מבחינה כלכלית והיא הולכת לבלוע את כל הנושא של שבבים ואת כל הנושא של AI. אנחנו רואים שהעולם הולך לשם ואנחנו לא יודעים עדיין מה החסרונות של ההשתלטות של ה-AI על חיינו ולא יודעים לאן נגיע בסופו של דבר בלי בקרה. אין ספק שהיום כמעט כל תוכנית וכל החלטה ממשלתית בנושא תעסוקה ותעסוקה בחברה הערבית, שמה דגש על תעסוקת נשים ושילוב הנשים בחברה הערבית בתעסוקה וזה בכל הגוונים. יש הרבה תוכניות תעסוקה, יש הרבה השקעה של כסף. יש תוכניות כאלה שקצת נפגעו לאחר צמצומים בתוכניות ובתקציבים של תוכנית 550. אנחנו וועדת המדע והטכנולוגיה ויש לנו ישיבה ב-29 בדצמבר 2025 שבה נדבר על כל הנושא של ההייטק ושילוב המשאב האנושי בהייטק. אנחנו נשמח שתגיעו לשם ואולי אחרי הישיבה אפשר לחבר בינכם לבין עוד חברות כי זה נושא חשוב מאוד. אנחנו נעשה את המקסימום שביכולת שלנו בשביל לנסות לעזור בתקצוב או בלקוחות שאנחנו נפגיש איתכם, גם במשרדים והמקומות הנכונים בשביל התקצוב וגם כל נושא התמריצים. אנחנו כמעט בשנת בחירות וכל העשייה מסביב היא סביב בחירות. אני מקווה שרע"מ תהיה בממשלה הבאה. אני חושב שהיא למדה הרבה. בפעם הראשונה, הניסיון שלנו היה ניסיון מועט ולכן לא הצלחנו לכסות הכול אבל היום אנחנו כבר למדנו מהניסיון שלנו בקואליציה ואנחנו יודעים בדיוק לאן צריך לשים את הכסף. אנחנו נחשוב לא רק על תקציבים תוספתיים אלא אננו רוצים שיהיה שינוי בבסיס התקציב כדי שלא כל ממשלה או כל שר שיבוא יוכלו לפגוע בזה. אנחנו מאמינים שתעסוקה ושילוב הצעירים והצעירות בעבודה זה אחד מהפתרונות גם לצמצום כל נושא הפשיעה והאלימות. אנחנו יודעים שהיום, שכבת הגיל 18-28 אלה צעירים שאין להם מס, לא מאמינים בלימודים – אמרת את זה כאן היום – הם רואים סביבם הרבה בוגרים מובטלים והם אומרים "בשביל מה ללמוד?" ולכן, אם אפשר למצוא להם תוכניות של הכשרה מהירה, נניח של חצי שנה ואז אפשר לשלב אותם בתעסוקה שיש בה גם הכנסה טובה, אין ספק שזה יצמצם את כל נושא האלימות. אנחנו צריכים להאמין ואני מאמין שאתה תצליח. אתה הצלחת כאן ושינת את המקום ואתה תצליח וכמובן, תראה בנו את הגב שלך ומה שתרצה מאיתנו בתוך הכנסת ומחוץ לכנסת, אנחנו נשמח לעזור ולתמוך כי זו התקווה שלנו לשילוב החברה הערבית ולצייד את החברה הערבית בתעסוקה. תודה לכם שוב ויישר כוח. אנחנו סוגרים את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:55. << סיום >>