פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 791 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, כ"ד בכסלו התשפ"ו (14 בדצמבר 2025), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אחמד טיבי יוסף טייב נעמה לזימי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר אורית פרקש הכהן עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: יונתן מישרקי טטיאנה מזרסקי יצחק קרויזר מוזמנים: אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר אלקנה אהרון ריקלין – רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר נעם טור-פז – מנהל הרכש, חשכ"ל, משרד האוצר בר מיוחס – רפרנט תעסוקה אג"ת, משרד האוצר רועי בבאי – אג"ת, משרד האוצר רום בר אב – אג"ת, משרד האוצר אורי אלמוג – אג"ת, משרד האוצר עמית גולדמן – אג"ת, משרד האוצר תאיר רבוחין – אג"ת, משרד האוצר צח בסול – אג"ת, משרד האוצר דוריה גנות – אג"ת, משרד האוצר צבי נוסבאום – אג"ת, משרד האוצר יוסי שבת – סמנכ"ל תקציבים, משרד הבינוי והשיכון אתי מזרחי – תקציבנית, משרד הבינוי והשיכון רימונה חן – מנהלת תחום בכירה תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה ראסם נטור – פיתוח תשתיות, משרד הכלכלה והתעשייה חנוך ברש – מנהל תחום בכיר תקציב, משרד התיירות יום טוב רענן – סמנכ"ל תפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמות גילה בלוך – בת שירות תפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות גיל טל – יועצת סמנכ"ל, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות חנן פריצקי – סמנכ"ל וראש מינהל תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי דוד נחום – תקציבן, המשרד לשירותי דת אורטל דנון – סמנכ"לית בכירה להון אנושי ומינהל, המשרד לשירותי דת אריק אוזן – מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה רינת כהן – מנהלת תחום בכיר תקציבים, משרד ראש הממשלה סיגל אלה – מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו בשינויים בתקציב. נתחיל ב-282-284 – משרד הבינוי והשיכון. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 66,075,000 שקלים חדשים בהוצאה עבור תקצוב פעילות לאיתור וגיוס עובדים זרים לענף הבניין, פרויקטים לעידוד חדשנות בענף, והשלמת תקצוב לאבטחה במזרח ירושלים. מדובר בסעיף הפעילות השוטפת של המשרד, לא בסעיף הפיתוח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לקבל קצת הסבר על העברה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לפני כחודש עברה החלטת ממשלה להאצת ענף הנדל"ן, להרחבת כל מיני פעילויות בתוך ענף הנדל"ן, כאשר במסגרתה ניתן תקצוב לטובת פעילות של מיון העובדים הזרים. ענף הבניין חווה מחסור בעובדים מזה תקופה - אנחנו עובדים מאוד קשה כדי להשלים את המחסור הזה - ולכן משרד הבינוי והשיכון קיבל לפי אותה החלטה תקציב לטובת המשך והרחבת פעילות המיון, תקציב לביצוע הכשרות לעובדים שמגיעים ממדינות שבהן יש שיטות בנייה שונות ממה שיש בארץ, ותקציב לעוד כל מיני שיתופי פעולה של המשרד עם עוד משרדים בממשלה בענייני ייבוא טכנולוגיות וכל מיני ניסיונות לייעל את הפריון בענף מבחינת עובדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף יש בזה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יש לנו באזור ה-50 מיליון לפעילות הזאת - 35 מיליון לפי החלטת הממשלה, 15 מיליון בסיכום בין המשרדים. הפעילות מיועדת להאצת ענף הנדל"ן, להסכמים בילטראליים עם מדינות זרות, לתאגידי כוח אדם וחברות ביצוע שיבואו לארץ. כמות העובדים הזרים בישראל גדלה מאז המלחמה מ-25,000 ל-73,000. יש לנו נציגויות בחו"ל, מיונים בחו"ל, הכשרות בחו"ל, ויש לנו גם פעילות של חדשנות בתחום ענף הבנייה עם הג'וינט, עם רשות החדשנות ומשרד הכלכלה. יש לנו יועצי רגולציה לחוק רישום קבלנים, כדי לראות את ההשפעות השונות על הענף ולתת כמה שיותר יכולת לענף לפעול בצורה יעילה ומתאימה. יש גם קשרים עם האו"ם, עם ה-OECD לגבי מחקרים שאנחנו מבקשים לעשות בשיתוף איתם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה העברת מחוז ירושלים לבניין החדש? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זה חלק קטן מכל הפעילות. מחוז ירושלים עובר מבניין במרכז ירושלים לבניין חדש של משרדי הממשלה בכניסה לעיר. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש איזו שהיא עלות חד-פעמית במעבר בין מבנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עובדים אמורים להכשיר ב-35 מיליון שקל? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> סך כל המכסה של העובדים הזרים היא 110,000. המשרד פועל להתקשרות בהסכמים בילטראליים עם סין, עם מולדובה, עם הודו ועם סרילנקה. אנחנו רוצים לעשות דיגיטציה, כי היום הרישום הוא ידני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מדברים על הדברים האלה כבר שנתיים. כמה פועלים זרים יש כרגע בארץ? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וכמה חסרים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מעבירים את הכסף מרזרבה לפני שנת תקציב. מה הצלחתם לעשות בשנתיים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש היום קצת פחות מ-70,000 בענף הבניין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התכנית הזאת היא כל כולה לענף הבנייה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חסרים כ-40,000? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לאן הולך שאר הכסף בסעיף הזה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש את הנושא של אבטחת מזרח ירושלים שבאחריות המשרד לפי החלטת ממשלה. למכרז מול חברת האבטחה היה ביצוע יחסית נמוך בשנתיים האחרונות בגלל שהרבה מאנשי האבטחה היו במילואים, לכן אנחנו מתקצבים את זה בהתאם לאיוש של העמדות והביצוע בפועל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שיש פה זה תוספת תקציב, זה לא עודפים מחויבים. אתם מבקשים כרגע עוד 66 מיליון שקלים למשרד, נכון? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא לחכות לתקציב 2026? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> החלטת הממשלה היא על כספים ל-2025, לא ל-2026, והכסף למכרז לאבטחת מזרח ירושלים ישמש לסיים את התשלומים של השנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה המכרז לאבטחת מזרח ירושלים מתוך 66 מיליון שקל? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה כמעט 15 מיליון בחודש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את מבקשת כסף לשבועיים אבטחה של מזרח ירושלים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני מבקשת כסף, כדי שהמשרד יוכל לעמוד בהתחייבויותיו אל מול החברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תסבירו לי אם זה נגרר ל-2026. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> התשלומים של נובמבר ודצמבר נגררים ל-2026. לא עצרנו את האבטחה, בגלל שחיכינו לפנייה הזאת, לאישור שלכם בכנסת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כמעט 30 מיליון שקל? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה כסף מיועד לאיתור עובדים זרים למזרח ירושלים וכמה לצרכים תפעוליים? לגבי האבטחה במזרח ירושלים, מדובר במימון של מאבטחים פרטיים למתחמי מתנחלים כמו סילואן, ראס אל-עמוד, א-טור על סך של כ-100 מיליון ₪ בשנה. למה נדרשת התוספת? האם התוספת היא תולדה של מתחמים חדשים שנוספו שדורשים אבטחה? מכוח מה זה נובע? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה מתוקף החלטת ממשלה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה לא קשור לפעילות הליבה של המשרד. למכרז יש תקרה של 100 מיליון שקלים בשנה. בשנת 2024 הביצוע היה יחסית נמוך בגלל שיעור המילואים היחסית רחב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו תוספת בגלל הערכת חסר שהייתה שנה קודמת? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> מדובר על עיר דוד, העיר העתיקה והר הזיתים, שהם מקומות בשליטת מדינת ישראל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה האבטחה באתרים כאלה היא תחת משרד השיכון? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זאת שאלה פוליטית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> משרד השיכון יכול לקחת משימה שהיא מחוץ לתחומי התוכן שלו? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> משרד ממשלתי לוקח משימות ממשלתיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל יש משרדים שאמונים על הצרכים האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם התוספת של עוד עשרות מיליונים בשביל הבאת עוד עובדים זרים היא בהתאם לתכנית שהוצאתם וגיבשתם? למה צריך עוד עשרות מיליונים כדי להביא 40,000? הרי הבאתם 70,000. זה לא אותו דבר שרץ וממשיך? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מה שהבנו אחרי עבודה מאומצת זה שהקצב לא מספיק טוב. אנחנו יותר משנתיים לא הצלחנו להשלים את הפער. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו 140,000 לפני המלחמה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> קצת פחות, מאה שלושים ומשהו. משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין ומשרד החוץ התכנסו כדי להבין מה לא מספיק טוב בשרשרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה עובדים מסרילנקה יש עכשיו בישראל? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני יודע שמרחיבים את ההסכמים להודו ולסרילנקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח אם תחזירו תשובה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> התכלית של הכסף התוספתי היא לייעל את המערך הקיים כדי שיהיה יותר קשר בין המשרדים מבחינת המערכות המיחשוביות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמרתם שהרישום כרגע הוא רישום ידני. איפה מתבצע הרישום הזה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בוחרים את האנשים בחו"ל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התכוונת לרישום בחו"ל? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כן. אנחנו רוצים לעשות את זה יותר מסודר, יותר דיגיטלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפני המלחמה זה גם היה ידני? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, אבל זה היה הרבה יותר מצומצם. מהרגע שעברנו לנפח פעילות יותר גדול הבנו שאין מנוס מלהתעדכן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם הכוונה היא לפועלים שבאים מחו"ל ולא מיהודה ושומרון? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמות הפועלים שאינם פלסטיניים גדלה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, כי עם הפלסטיניים לא היה לנו את כל ההליך של המיון, של הוויזה. ההסכמים הבילטראליים בין מדינות זה הליך שונה מההליך עם הרשות הפלסטינית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תוך כמה זמן תביאו עוד 40,000 עובדים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הקצב השתפר בחודשים האחרונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה היעד שלכם? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> רבעון ראשון 2026 היה הכיוון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברבעון הבא תביאו עוד 40,000 פועלים? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כל אלה מכרזים באוויר שמחכים לכסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היום אתם תקבלו. תוך כמה זמן תביאו 40,000 פועלים שחסרים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הכוונה לנסות לסגור את רוב הפער ברבעון הראשון של 2026. זה כולל הבאה של חברות ביצוע נוספות שאחרי הליך מכרזי מאוד ארוך קיבלו אישור לפעול בארץ, וגם הן יביאו מאסה של עובדים. אנחנו עובדים בהמון המון צירים במקביל כדי לסגור את הפער, בתקווה שנסיים עם זה ממש בקרוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד פנייה 182-184 – משרד הבינוי והשיכון. מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 182-184 אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 256 –משרד התיירות. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> הבקשה התקציבית נועדה לתקצב את משרד התיירות בסך של 1,500 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב, עבור הארכת התקשרויות עם נציגויות המשרד בחו"ל, התאמת התקציב לביצוע בפועל, והתאמות נדרשות כתוצאה מהסכמי שכר צפויים. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> מדובר בשינויים פנימיים בתוך תקציב המשרד, לפי החלוקה הבאה: מיליון וחצי שכר, 1,400,000 שירותי מחשוב, 10 מיליון תוספת עבור תשלומים לפינויים של "חרבות ברזל", ומיליון וחצי בהרשאה להתחייב עבור מינהלה בחו"ל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה נציגויות יש למשרד בחו"ל? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> יש מספר סוגים של נציגויות. יש נציגויות עם שליחים ונציגויות שאין בהן שליחים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אני יכול לשלוח פירוט לוועדה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה מיליון וחצי לשכר? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> היה חוסר בתקציב לשכר בגלל פרישה משמעותית של עובדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא עובדים חדשים? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התפקיד של הנציגות בחו"ל זה בעיקר שיווק? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה תיירים הגיעו לישראל ב-2025? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> זה נע בין 1,200,000 ל-1,400,000. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה בדרך כלל הממוצע? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> שנת השיא הייתה ב-2019 עם 4.5 מיליון תיירים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לפני הקורונה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה עוד לא חזר? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> לא. אנחנו מחכים לזה מאוד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם יש עלייה יחסית לשנה שעברה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> בשנה שעברה היו פחות ממיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה תקציב המשרד השנה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> תקציב המשרד עמד על כ-170 מיליון ש"ח במזומן, ועוד תקציב של 336 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:09 ונתחדשה בשעה 13:14.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד פנייה 256 – משרד התיירות. מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 256 אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 216-218 – פיתוח תיירות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצוב סך של 60,715 אלפי ₪ בהוצאה ו-16,460 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור תקצוב פרויקטים של פיתוח תשתיות תיירות בישראל, וכן תמיכות משרד התיירות עבור הקמת בתי מלון מכוח עידוד השקעות הון. תכנית 780104 – פיתוח תשתיות תיירות – 28,215 אלפי ₪ בהוצאה ו-14,560 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. זה תקצוב הרשאות לפרויקטים של צוות פיתוח תשתיות תיירות. תכנית 780201 – מענקים להשקעה במלונות – 35,000 אלפי ₪ בהוצאה. תכנית 780301 – החברה להגנת ים המלח – 1,900 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרכיב של התשתיות בתיירות הוא רכיב משמעותי וחשוב, אבל לי יש שאלות כי אני רואה שסכום מאוד משמעותי מגיע לחמ"ת. החברה הזאת היא חברה עם הרבה מאוד עיכובים ובעיות של אמינות פיננסית. בזמנו ניסיתי לקדם מתווה של שקיפות, לקדם איזו שהיא הבראה או משהו כזה מול החברה הזאת, ולאפשר לרשויות שרוצות לבחור בכך לקדם את פרויקטי התשתית שלהן שלא באמצעותה. מה הסטטוס של החברה הזאת היום? האם היא עברה איזה שהוא שינוי? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אני לא יודע להתייחס לתקופה שאת היית שרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תתייחס לעכשיו. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> חמ"ת היא זרוע ביצוע של משרד התיירות. אנחנו עובדים איתה ומקדמים באמצעותה לא מעט פרויקטים. יש שביעות רצון רבה מהתפקוד של החברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמעט כל הפרויקטים היו מעוכבים שנים, וגם היו בעיות של כסף. זו חברה שממש שקלו לפרק. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> קצב ההתקדמות של הפרויקטים בשלוש השנים האחרונות הרבה יותר גבוה ממה שהיה בעבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה שינוי עשו שם? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> שינויים פרסונאליים ושינויים התנהלותיים. קצב הביצוע גדל משמעותית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לתת לי את אחוז הביצוע של החברה הממשלתית? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אין לי את הנתונים כרגע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך קבעת שיש עלייה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> יש אחוז ביצוע גבוה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קיבלתי הרבה תלונות על חמ"ת, על כך שביישובים הדרוזיים הם לא עושים שום עבודה, ששוכב הכסף אצלם הרבה זמן. אם אתה אומר שיש גידול בביצוע בשלוש השנים האחרונות, אתה צריך להסתמך על נתונים. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> קצב התשלומים של תשתיות החל משנת 2023 גדל משמעותית לעומת השנים לפני כן. חלק מפרויקטי התשתית שלנו הם חמ"ת. אם יש לך שאלות ספציפיות על פרויקטים ספציפיים במגזר, נוכל להתייחס, אבל אני לא יודע כרגע ברמת הפרויקט כי אנחנו מנהלים מאות פרויקטים בכל נקודת זמן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תעביר לוועדה את אחוז הביצוע של חמ"ת בשלוש השנים האחרונות ואני אראה לך שיש ירידה, לא עלייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רואה כאן את טבריה עם הטיילת. כמה פעמים עשינו את הטיילת הזאת מכספי המיסים של הציבור בישראל? אני זוכרת שהעברנו כסף לאותה טיילת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא העבירו כסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פשוט לא מצליחים לבצע את זה. אני רואה פה את טבריה, עכו, הר חברון, רמת נגב, חדרה. אנחנו מוסיפים 60 מיליון שקלים. כמה מהכסף עובר לפרויקט התשתית בחמ"ת? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אנחנו מוסיפים לתשתיות 28 מיליון שקלים, כאשר חלק לא מבוטל מתבצע על ידי חמ"ת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הפנייה כולה היא 60 מיליון שקלים, נכון? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> נכון, כי יש גם 30 מיליון שקל שמועברים למענקים בהתאם לחוק עידוד השקעות הון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לבתי המלון. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> נכון, לבתי המלון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מניחה שזה בעקבות העלויות של המלחמה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, זה לא קשור למלחמה. זו התמיכה הקבועה של משרד התיירות להקמת בתי מלון מתוקף חוק עידוד השקעות הון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה בתי מלון שמקבלים מענק נבנים היום במדינת ישראל? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אין לי את הנתון כרגע, אפשר יהיה להעביר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם מבחינת הביצוע הייתה ירידה בשנים האחרונות עקב הירידה במספר התיירים? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> בשלוש השנים האחרונות יש עלייה בהיקפי הביצוע של פרויקטים ובהתקדמות של פרויקטים ביחס לשנים לפני כן, כשהעלייה מתבטאת גם בפרויקטים של תשתית וגם בפרויקטים של עידוד הקמת בתי מלון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הקריטריונים לקבלת מענק להקמת בתי מלון? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> יש נוהל מסודר שיש בו גם קריטריונים, גם דירוג בגין כל קריטריון, וגם איך הדבר הזה משתלב לאחר מכן. יש את הוועדה של המינהלת שיושבת ומדרגת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוועדה של המשרד? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב של החברה להגנה על ים המלח? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> פה מדובר על תקציב המינהלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב השנתי? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> יש תקציב של הכנסות בגין הפיתוח שמשמש להוצאות אותן הגנות, ויש תקציב שמוקצה מהמדינה לאותן הגנות שמשתנה פר שנה – השנה הוא היה סדר גודל של כ-60 מיליון ₪. זה תקציב בגין הרשאה שניתנה בשנת 2013 על סכום של כמעט מיליארד ₪ לכל האירוע של הגנת ים המלח, והביצוע של המזומן עכשיו הוא בהתאם לביצוע של אותה הרשאה. בשנת המלחמה קצב הביצוע ירד ביחס למה שחזינו מראש, לאור עיכוב בהגעה של צוותים מחו"ל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה עושה החברה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> החברה אמונה על כל הסוגיה ההנדסית של הגנת ים המלח. בים המלח יש פער בין המפלסים לאור מעבר של מים מבריכה לבריכה ויש חשש להצפה בחופים של המלונות. החברה מייצרת גם הגנות על קו החוף וגם עוזרת לפנות את המלח ששוקע בעקבות המים בין הבריכות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה התקציב של קציר המלח? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> ניתנה, לדעתי, הרשאה בשנת 2013 על כמיליארד ₪. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין מתעסקים עם אותה החלטת ממשלה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זה אירוע שלא צפוי להיגמר, כי כל הזמן המלח שוקע וצריך לקצור אותו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם הפעילות של החברה היא אפקטיבית? מישהו בוחן את זה? ראיתי שהאתר דורג כאחד הגרועים ביותר בעולם. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני לא מכיר את הדירוג הזה, אבל יכול להיות שמדובר על דירוג איכות שירותי התיירות, דברים מהסוג הזה. החברה אמונה על ביצוע הפרויקט ההנדסי ועומדת בכל התקנים הנדרשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל בסוף היא תחת משרד התיירות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> תחת שר התיירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היא צריכה להכין תשתית לתיירות, לא? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> החברה עושה פרויקטים שתכליתם פיתוח תיירותי בחוף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אותה חברה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אותה חברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החברה לפיתוח ים המלח עושה דברים מאוד יפים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> נכון, אבל ספציפית פה מדובר על פרויקטים שיש להם תכלית הנדסית. הם עושים גם פרויקטים אחרים שהמטרה המשנית שלהם היא פיתוח תיירותי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא נכון שהיא תהיה חלק מהמשרד להגנת הסביבה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני לא יודע לענות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו החלטה פוליטית. התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:25 ונתחדשה בשעה 13:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד פנייה 216-218 – פיתוח תיירות? מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 216-218 אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 244-245 - משרד הרווחה והשירותים החברתיים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצב סכום של 922 מיליון שקל בתקציב המשרד. מדובר על התאמה של התקציב לביצוע, כולל החלטות ממשלה, כולל פיזור של חוק המוגבלויות בתקנות הרלוונטיות, כולל הסכמים קואליציוניים. אנחנו מאזנים את כל תקציב הרווחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם אתה יכול לפרט את הכספים הקואליציוניים בפנייה הזאת? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> תקציב הרווחה נועד לספק שירותים ל-1.3 מיליון חוסים שנמצאים במסגרות קהילה ובמסגרות חוץ ביתיות. אנחנו חוזים את הביצוע שלהם לקראת שנה תקציבית ובמהלך השנה אנחנו מבצעים את כל ההתאמות בהתאם למספר החוסים שנמצא בכל מסגרת ומסגרת. במסגרת חוק המוגבלויות אנחנו מקבלים סדר גודל של 430 מיליון שקל כל שנה, כאשר בסופו של יום אנחנו מחלקים את זה לתקנות הרלוונטיות בהתאם לביצוע ולהתפתחות בחוק שירותי רווחה - חוק מתקדם שבו אנחנו כל שנה מקדמים את זכויות האנשים עם מוגבלות. בנוסף, יש פה מימון של כספים קואליציוניים במהלך השנה והחלטות ממשלה שאנחנו מבצעים במהלך כל השנה שממומנים ומאוזנים פה בהתאם לתקנות הרלוונטיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה הדברים האלה הם תחת הסכמים קואליציוניים? מה זה 41 מיליון שקלים סיוע למחלקות למוסדות ציבור? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> פנימיות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה פנימיות אלו? בגין איזו סיעה הסכום הזה עובר? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> העניין של הסיעות מפורט בהסכמים הקואליציוניים. הפנימיות הן פנימיות שמתוקצבות באופן שוטף על ידי מערכת החינוך. החלק הזה הוא השתתפות של משרד הרווחה לילדים שעומדים בכל מיני קריטריונים של נזקקות. הם מקבלים את הסיוע הנוסף הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה פוליטי? של איזו סיעה זו? 41 מיליון שקלים זה הרבה כסף. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> סדר הגודל של תמיכה כל שנה הוא כ-63 מיליון שקלים. אנחנו מדברים על כ-15 שנים שבהן כל שנה התקציבים האלה יוצאים. מדובר על 11,000 ילדים שבמסגרת מבחני תמיכה מקבלים כל שנה את אותו תקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הכסף שניתן כל שנה הוא קואליציוני? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> היו שנים שזה היה בבסיס התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי הסיעה שביקשה שתועבר תוספת של 41 מיליון שקלים לפנימיות במחלקה למוסדות ציבור? אני מניחה שאלה מוסדות ציבור בעלי אופי מסוים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם אפשר לקבל את התבחינים ואת הקריטריונים של המוסדות הספציפיים האלה כדי להבין באיזה מוסדות מדובר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוודאי אם זה היה פעם בבסיס התקציב ויצא משם. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> מדובר על קריטריונים של תמיכה שעברו את משרד המשפטים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה היא לא הצורך בכסף, השאלה היא בנוגע לכספים הקואליציוניים. אם זה ניתן במשך 15 שנים, למה צריך את זה בכספים קואליציוניים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שאם זה כסף קואליציוני אז הוא בעל אופי מסוים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ביום חמישי האחרון התקבל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה על מכרז קורות הגג של הרווחה. איך המשרד נערך מבחינת הפסיקה הזאת? אני רוצה לוודא שתהיה חובת היוועצות עם עובדי השירותים החברתיים המופרטים טרם היציאה למכרז, כדי לא לבטל את כל הזכויות הסוציאליות שנצברות מבחינת ותק ושאר האלמנטים. האם משוריין כסף עבור ותק וצבירת זכויות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> קיבלנו את פסק הדין ביום חמישי. זה ערעור שהתקבל על פסק דין שהיה במחוזי. הסיפור מאוד מורכב. אנחנו מתמחרים שירותים בצורה אחידה, כשפה מבקשים מאיתנו להתייחס לכל הסכם קיבוצי שיש עם עמותה כזו או אחרת. זה סיפור מאוד מאוד מורכב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא לא מורכב, כי עובדה שבכל המוסדות האלה העובדים לא שורדים יותר משנה והנוער הכי בסיכון נמצא כל הזמן חשוף לאובדן אמון טוטאלי במערכות ובחיים עצמם. זה לא מורכב, זה מאוד פשוט. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> המשרד קיבל רק ביום חמישי האחרון את הפסיקה הזאת והוא כמובן בוחן ונערך לאיך מתקצבים את זה. משרד הרווחה פועל בתצורה של מיקור חוץ, בתצורה של מכרזים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם לא יודעים מה דעתי על מיקור החוץ של שירותי רווחה בסיסיים. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> מפעיל שבוחר לגשת למכרז ונבחר להפעיל את השירותים, לוקח בחשבון את המחיר שמשרד הרווחה משלם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה ממש לא מורכב לצבור את התנאים שהושגו בהסכם קיבוצי, זה דבר די בסיסי. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> גם בפנייה הזאת יש מאות מיליונים של שקלים שנועדו לממן הסכמי שכר. חלק גדול מ-922 מיליון שקלים שאנחנו שמים בשירותי הרווחה זה התייקרויות והסכמי שכר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כתוצאה מעליית שכר המינימום. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כתוצאה מהרבה מאוד הסכמים שיש, לא רק שכר מינימום. אנחנו מאוד מקפידים לעדכן את השכר שלנו, את המחירים שלנו, את השירותים שאנחנו נותנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רואה שיש חוות דעת מאוד מאוד ארוכה שבדקה כפילויות עם משרד החינוך. יש כאן דיווח על כך שבעקבות בדיקות בוועדת כספים בשנת 2023 נעשתה עבודה כדי לבדוק את כפילות הכספים. אני רוצה שתסבירו לי במה מדובר. איזה מפלגה כאן מקבלת 40 מיליון שקלים בגין תמיכה במוסדות? כשאני מסתכלת בחוות הדעת על הכסף הקואליציוני פה, אני רואה 10 מיליון שקלים לקשר עם הקהילה לנוער חרדי, לבני נוער בסיכון. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> מדובר בכסף קואליציוני, בגלל שיש הנחיית יועצת, הנחיה מספר 11801. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שאלתי למה, שאלתי איזה סיעה מקבלת את זה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יש הנחייה יועצת שקובעת תבחינים. אם הכסף מוקצה בהתאם לאחד מהתבחינים, הוא מוגדר ככסף קואליציוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהתאם לאיזה תבחין? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אפשר לעשות את הבחינה למה זה היה ככה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יכול להיות שזה היה בהתאם לדרישה של איזה שהוא שר כחלק מהסכם קואליציוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה שר? איזו מפלגה? מה התבחין? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק איזה מפלגה דרשה את זה בליל הממשלה, אבל ברגע שכסף נכנס לתקציב המדינה הוא לא משויך לאף מפלגה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי ביקש את ה-40 מיליון השקלים האלה? אני צריכה עכשיו לנבור בהחלטת ממשלה? איזו סיעה ביקשה את זה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אנחנו נעשה את הבדיקה. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> השיוך הפוליטי לא מפורט בהחלטת הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא? ההסכמים הקואליציוניים הם נספח באותה החלטה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כאן נציגים של הסיעה שביקשה את הכסף? אולי הם יכולים לעזור לנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי הרב גפני יעזור לנו לקבל את התשובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אנחנו שואלים את זה? מכיוון שאם מדובר בכסף קואליציוני הוא כנראה בעל אופי מסוים. אנחנו נשמח לדעת איזו סיעה ביקשה, לאיזה פנימיות זה הולך, כאשר מכאן אנחנו יכולים גם לבחון אם זה עומד בקריטריונים של שוויון, לא עומד בקריטריונים של שוויון. אנחנו מנסים לברר את השאלה המאוד בסיסית הזאת ולא מקבלים תשובה. למה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה 40 ועוד 10. ממי זה הגיע? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כסף קואליציוני לא מוקצה באופן ישיר לתכנית שממנה הוא מבוצע. הכסף מוקצה רק לאחר שמתקבלת חוות דעת ואישור של חוות הדעת במשרד האוצר. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> הכסף שייך לסיעת יהדות התורה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה הולך לפנימיות מסוימות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה התבחינים והקריטריונים? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> מבחן התמיכה מפורסם באינטרנט. אנחנו אחראים להקצות את הכסף לאחר שיש החלטה של הייעוץ המשפטי שאין מניעה להקצות אותו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הסעיף הוא סעיף אוניברסאלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם התקבלו כל האישורים המשפטיים? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם פנימייה א' מתוקצבת כמו פנימייה ב', או שפנימייה א' בגלל שיש לה סיעה בקואליציה מתוקצבת בצורה שונה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם זה מפלה פנימיות מסוימות? אנחנו יודעים שכספים קואליציוניים כאלה בחיים לא ילכו לשירות כלל עם ישראל, הם תמיד ילכו ספציפי. למה לא להגיד את התבחינים? תגידו לנו מה בדיוק הסעיפים שיצרו פה את המצב שזה ייתן למקומות ספציפיים ולא לכולם. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> אני לא אתייחס לזה, כי אני לא יודעת להתייחס לזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם יש העדפה לפנימיות מסוימות על פני פנימיות אחרות? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> הכסף בפנייה מוקצה אך ורק לאחר שהתקבל אישור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את זה הבנתי. השאלה אם פנימייה א' מקבלת יותר מפנימייה ב' בגלל שיש לה סיעה בקואליציה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> מדובר על סכום אחיד ל-11,000 ילדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה מלכתחילה זה לא מוקצה בבסיס התקציב? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש המון נושאים חשובים במדינת ישראל שלצערנו מקבלים כספים קואליציוניים כי הם לא בבסיס תקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה ילדי פנימיות רווחה יש סך הכל? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> זה לא פנימיות של הרווחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סיוע למשפחה בשביל תשלום לפנימיות? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מסייעים למשפחה כדי להחזיק את הילד בפנימייה. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> הכסף מגיע למסגרות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל זה סבסוד למשפחה. כמה ילדים זה מסבסד? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> 11,000 ילדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שבבסיס התקציב הם מקבלים תקצוב אחיד, נכון? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה תקציב ייעודי למטרה ספציפית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזו מטרה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> משפחות שלא יכולות להחזיק את הילדים שלהן במוסדות הרלוונטיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את הכסף הזה מבקשת יהדות התורה. יכול להיות שיש עוד משפחות שסיעת יהדות התורה פחות דואגת להן? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> יש 23 מיליון שקל בבסיס, כאשר כרגע נוספו 41 מיליון שקל. 63 מיליון שקל מחולקים ל-11,000 ילדים כל שנה בעשור האחרון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משלשים את התמיכה למגזר הזה בפנימיות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> למעלה מ-10 שנים אותו סכום מחולק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם משפחות מסוימות בשנת 2025 מקבלות יותר ממשפחות אחרות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה ילדים יש בפנימיות האלו? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> 11,000 ילדים שזכאים לפי המבחנים שלנו לקבל סבסוד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל הארץ יש 11,000 ילדים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל ה-41 מיליון האלה הולכים להתחלק באופן אחיד? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה המאפיין של הפנימיות הספציפיות האלו שהן מוסדות ציבור ולא פנימיות רווחה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> מדובר בעיקר על המצב הכלכלי של המשפחות, לא על הילדים עצמם. זה לא עבר ועדת החלטה של רשות מקומית, זה בהתאם למצב הכלכלי של המשפחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הקריטריון של המצב הכלכלי? האם יש בקריטריונים כושר השתכרות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך על פי קריטריונים ספציפיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשלוח לי את הקריטריונים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן, אפשר לשלוח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה פנימיות כאלו יש בארץ? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כמה עשרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש בתקנה הזאת 23 מיליון שקלים ל-11,000 ילדים, ואז באה מפלגה מסוימת ומוסיפה כמעט פי שניים מהסכום הזה למשפחות עם קריטריונים מאוד מאוד מסוימים. זה האירוע? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה האירוע, אבל האירוע הזה נמצא למעלה מעשור, הוא לא אירוע חדש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בפרופורציות האלו? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> באותן פרופורציות בדיוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בקואליציוני מתווסף פי שניים מסכום התקנה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בדיוק. אנחנו מחלקים בין 63 ל-70 מיליון שקל למעלה מ-10 שנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שבתקופה שהסיעה הזאת לא הייתה חלק מהקואליציה זה לא היה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה היה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתכנית 230120 - שירותי משרד מרכזיים - יש תוספת של כמעט 400 מיליון שקל. מה הסיבה לתוספת כל כך משמעותית? איזה סיוע מוענק לשורדי מסיבת הנובה תחת התכנית הזאת? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> למפונים שהיו במלונות משרד הרווחה פתח מסגרות, כמו למשל מועדון לאזרחים ותיקים, או מעון יום שיקומי לילדים עם מוגבלות. כל השירותים האלה מקבלים ביטוי בתכנית הזאת, זה איזה שהוא אלמנט של טיפול באירועי חירום. יש פה כ-90 מיליון לנושא של ביטחון תזונתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה מוסיפים סכום כזה גבוה? כמה זה ביחס לסכום שהיה בתקציב המקורי? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה נועד לתקצב פעילות קיימת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה מלכתחילה זה לא תוקצב? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> הסיפור של המלחמה היה מאוד מאוד לא צפוי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהקשר לביטחון התזונתי, האם מספר הנזקקים עלה במהלך השנה? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> את הסיפור של הביטחון התזונתי אנחנו מתקצבים מידי שנה בהתאם לביצוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סביר להניח שהתוספת נובעת מזה שיש עלייה במספר הנזקקים. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> משרד הרווחה הרחיב את כמות האנשים שנתמכת בתכנית הזאת מ-25,000 לקרוב ל-50,000. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתוך כמה זמן? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> זה תהליך של שנה, שנה וחצי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשנה וחצי זה עלה מ-25,000 ל-50,000? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה בעיקר היה בגלל תוספת תקציבית במסגרת איזה הסדר שהיה כדי להעלות את מספר המשפחות. אנחנו לא מכסים את כל המשפחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת עלייה מאוד גדולה, מדאיגה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> המספרים לא היו שונים, אבל התמיכה של המשרד הוכפלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השנה היחידה שהכסף הזה לא היה בהסכם קואליציוני אלא בבסיס היה כשהם היו בשלטון. נכון? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי התמיכה בשורדי נובה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו עושים פעילויות רבות במסגרת נוער וצעירים. מספר מיליונים לא קטן הלך על כל הטיפול הקהילתי בשורדי נובה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יודעת שהמשרד עושה עבודה מדהימה, אבל עדיין יש פער תקציבי מאוד מאוד גדול. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו עובדים בתקציב נתון ועושים את המקסימום שאנחנו יכולים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איך מתחלקת התמיכה לבתי אבות? האם זה תלוי ברשות מקומית וההשתתפות שלה? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> משרד הרווחה יוצא במכרזים ורוכש את השירותים האלה בתצורה של מיקור חוץ, לכן זו לא תמיכה. משרד הרווחה מממן כל אדם שנכנס לבית אבות. אין שום קשר למקום מגורים, זה שירות שניתן ברמה הארצית. מדובר באנשים עם בעיות סוציאליות ואנשים מוחלשים שלא מסיבות רפואיות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אין שום קשר להשתתפות של רשות מקומית? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> יש קשר. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> יש השתתפות של הרשות המקומית בכל שירותי הרווחה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האם מי שנמצא בבית אבות מקבל פחות אם לרשות המקומית אין הכנסות והיא נמצאת בגירעון? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא. התעריף שלנו הוא אחיד, והשירותים שאנחנו נותנים הם שירותים אוניברסאליים. לא קורה שמישהו מקבל פחות בגלל מצב כזה או אחר. גם הרשויות החלשות וגם הרשויות החזקות משתתפות ב-25% מהתקציב. אנחנו נותנים הרבה מאוד העדפה לפריפריה ולרשויות קטנות בחלוקה, אבל ההשתתפות היא אותה השתתפות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:59 ונתחדשה בשעה 14:04.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד פנייה 244-255 – משרד הרווחה והשירותים החברתיים? מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 244-255 אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 226-227 ופנייה 241-243 – כלכלה ותעשייה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> פנייה 241-243 נועדה לתקצוב סך של 28,800 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 17,000 בהרשאה להתחייב. עיקר הפעילות היא לסעיפים הבאים: התכנית של קידום השקעות ותעסוקה זה בכספים של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה; בתכנית 384004 עיקר הפעילות היא לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים והתקצוב הוא 25,386 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב; בפעילות כללית לקידום התעשייה מתוקצב 8,564 אלפי ₪ בהוצאה; תכנית השכר של משרד הכלכלה – 11,441 אלפי ₪ בהוצאה, ותכנית התפעול - 30,486 אלפי ₪ בהוצאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום שמוקצה למענקים לחברות בתכנית 384001? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> עיקר המענקים זה בחוק עידוד השקעות הון - 140 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הסיבה לגידול? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> זו תכנית שמתוקצבת בהרשאה והמזומן משתנה לפי הביצוע בפועל. המזומן שאתה רואה בפנייה זה בגין הרשאות שניתנו בעבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כספים קואליציוניים בפנייה הזאת? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> יש בתכנית 384004, בהכשרות מעסיקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> "מעוף" גם בתכנית הזאת? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כן, באותה תכנית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה יש פה כסף קואליציוני? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> הקואליציוני זה להכשרות מעסיקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> של מי זה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> יהדות התורה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה קואליציוני? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> חלק מהכספים מתוך התקציב הקואליציוני שהוקצה לרשות לפיתוח חברתי-כלכלי למגזר החרדי מוקצה דרך הרשות, חלק מוקצה דרך משרדים אחרים בממשלה. פה מדובר על תקציב שהוקצה למינהלת המעסיקים במשרד הכלכלה עבור יישום של הכשרות מעסיקים לגברים חרדיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כשני מיליון שקלים. המטרה פה לתמרץ מעסיקים להתאמץ באופן מיוחד ולשלב באופן ממוקד גברים מהאוכלוסייה החרדית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אפקטיבי? אני לא רואה עלייה בשיעור התעסוקה של הגברים החרדיים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> פה מדובר על סכום יחסית קטן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רואים ירידה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> בהיקפים כאלה לא נצפה לראות שינוי מאוד גדול. היקף הגברים שיכול להשתלב בכזה סכום הוא מצומצם, אבל הכלי של ההכשרות בשיתוף מעסיקים הוא כלי אפקטיבי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק שלא רואים תוצאות. יש פה כסף גם ל-550? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> זה משתנה בין התכניות. רוב הכסף של 550 הוא עבור סעיף הפיתוח של משרד הכלכלה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה 80 מיליון שקל בפנייה הבאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתכנית 387002 יש כסף לרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". מה הסטטוס של הרפורמה הזאת? היא מתקדמת או תקועה? אנחנו רואים שהמחירים לא עוצרים. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> הרפורמה נוגעת בארבעה תחומים מרכזיים: תקינה, תמרוקים, מזון ואנרגיה. בתחום התקינה אנחנו רואים שיש שינויים משמעותיים במחיר מספר מסוים של מוצרים. זה לא מתבטא במדד הכולל, זה מתבטא בסגמנטים הספציפיים שבהם אנחנו עושים את הבדיקות. מתנהלת ועדת חריגים ברשות האסדרה, אצל יושב ראש רשות האסדרה, ושם אנחנו מעלים את כל ההחרגות. אנחנו מבצעים כל הזמן מעקב שוטף על המחירים של המוצרים השונים, עוסקים בלבטל את סתירת הדינים שעדיין קיימת אל מול חלק מהמשרדים במטרה להגדיל את המגוון ולהוריד את המחירים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זו המערכת ליישום הרפורמה? מה זה אומר? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כאשר יש למשרד סתירת דינים, כלומר כתוב אצלו בחקיקה דבר מסוים ששונה מהדירקטיבה האירופאית, הוא מגיש בקשה למרכז הידע של משרד הכלכלה ובעזרתו הוא מבין איך לעשות את השינוי ביחס למה שקיים באירופה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל תחום ההכשרות המקצועיות הוא במשרד הכלכלה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הוכרע שהכשרות שמועברות לעובדים יבוצעו על ידי משרד העבודה, הכשרות שהן מצד המעסיקים יבוצעו על ידי משרד הכלכלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא לרכז את זה במשרד אחד? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זו הייתה ההמלצה שלנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הקימו עוד משרד רק כי לא הגיעו להסכמות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עובר ליישובים הדרוזיים מהרשות לעסקים קטנים וכמה עובר מ-550? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> 1,275,000 מכוח החלטת ממשלה 550 ו-1,275,000 מכוח החלטת ממשלה 880. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> של מי החלטת ממשלה 880? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> מזרח ירושלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה סך הכל לחברה הדרוזית מ-550? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> לחברה הדרוזית והצ'רקסית מדובר על 2.5 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה התקציב של כל השנה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> זה התקציב התוספתי מכוח החלטות הממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה התקציב של המגזר הדרוזי מהרשות לעידוד עסקים קטנים? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> יש שתי החלטות ממשלה שנותנות את הכסף התוספתי ל-2025. הראשונה זה 2.5 מיליון, השנייה היא חצי מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה מעבירים בסוף 2025 את התקציב של 2025? למה לא הגיע לפני? עד שיגיע הכסף אנחנו נהיה כבר ב-2026. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> זה עניין טכני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברתי עם ראשי הרשויות והם אמרו ששקל לא עבר לנושא של עסקים קטנים. << אורח >> רימונה חן: << אורח >> היו כבר ועדות ומחכים לאישור של הכסף כדי להעביר אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה מביאים אותו בסוף השנה? למה לא מביאים את זה בהתחלת שנה, ברבעון הראשון? יצא קול קורא בנושא? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> מהבחינה הזאת הכל סגור. זה רק לחיצת כפתור על התשלומים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש בסעיף השני של עידוד תעסוקה שני מיליון שקל למגזר הדרוזי. לאיזו שנה מיועדים שני מיליון השקלים? << אורח >> רימונה חן: << אורח >> 1,600,000 זה על החלטה 2876, ו-400,000 זה על החלטה - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה עידוד תעסוקה בשנת 2025? << אורח >> רימונה חן: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך עודדתם תעסוקה ב-2025 כשאין לכם תקציב? << אורח >> רימונה חן: << אורח >> ישבנו בוועדות והכל מוכן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה מעניין אותי אם זה מוכן אצלכם? זה לא הגיע לציבור בשנת 2025. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> הכספים יוקצו למי שאמור לקבל את הכסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עידוד תעסוקה עבד רגיל בלי כסף, בלי כלום? הוא חיכה שהעברה הזאת תגיע אלינו לוועדה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כל הפעילות השוטפת התבצעה לאורך כל השנה, כשבסוף השנה אנחנו מקצים את הכספים. רוב הוועדות במשרד הכלכלה מתקיימות בסוף השנה. גם אם הכסף מוקצה במרץ או בשלבים יותר מוקדמים בשנה, הוועדה בכל מקרה מתכנסת בסוף השנה והכספים מוקצים באזורים של נובמבר ודצמבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התקציב של הגליל והגולן בשתי ההחלטות? << אורח >> רימונה חן: << אורח >> שני מיליון שקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה תוספתי? << אורח >> רימונה חן: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה יש במשרדי? << אורח >> רימונה חן: << אורח >> אין מצ'ינג של המשרד, זה רק תוספתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם יצא מכרז חדש ליועצי "מעוף"? האם יש נתונים לגבי סגירת עסקים ב-2025? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> יש דוח שיוצא כל שנה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה נסגרו בשנת 2024? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אין לי את זה בשלוף, אני יכול לעשות בדיקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שבקיץ היו שינויים. האם יש התקדמות בנושא הזה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> משרד הכלכלה מבקש לעשות שינויים בשיטת העבודה, בפעילות הקבועה. הם עשו שינויים של התנהלות, שינוי בשיטת העבודה הכוללת, יצאו למכרז ועדיין אין זוכים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה יש תוספת של 11 מיליון שקלים לשכר? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> השכר ברובו הוא שכר תוצאתי. בתחילת השנה אנחנו מתקצבים את זה על פי תחזיות. יש את הנספחים שנמצאים בחו"ל והשכר שלהם משולם בדולר ולא בשקל, מה שמייצר לנו תנודתיות מאוד משמעותית לאורך השנה ולכן אנחנו מבצעים תיקון בסוף השנה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> פנייה 226-227 מבקשת להעביר סכום של 30,750 אלפי ₪ בהוצאה עבור תקצוב סעיף 38 לפי הפירוט של הסכומים להלן: בתכנית 383001 – 5,360 אלפי ₪ בהוצאה ו-9,000 אלפי ₪ בהוצאה מותנית, כשהתכנית הזאת היא תכנית התפעול של הרשות שכוללת את השכר של העובדים עצמם וכן את שכר הבודקים הטכנולוגיים שמועסקים ברשות הלאומית לחדשנות. בתכנית 383002, שזו התכנית המרכזית של מענקי הרשות לחדשנות, מבוקש שינוי של 183 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ו-9,000 אלפי ₪ בהוצאה מותנית, ובתכנית 383004 מרוכזות התכניות הבין לאומיות של רשות החדשנות. השינוי המבוקש הוא 53,912 אלפי ₪. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה יש שינוי בתכנית האחרונה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> בתכנית מו"פ בין לאומי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> צח בסול: << אורח >> יש שינוי בשערי חליפין של תכנית הורייזן הבינלאומית ושל תכנית סרן שהתשלומים בה מותאמים לפי היקף הזכיות של ישראל לאורך השנה. הדבר הזה מגדיל את דמי החבר של ישראל, כשבהתאם נדרשים לשלם את הפער. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 50 מיליון שקל? << אורח >> צח בסול: << אורח >> כן. תחשוב שתקציב הורייזן ב-2025 עמד על 1,038,000,000 שקל, ותקציב סרן לבדו עומד על סדר גודל של כ-70 מיליון שקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מו"פים מתוקצבים במדינת ישראל? << אורח >> צח בסול: << אורח >> המו"פים לא מתוקצבים על ידי הרשות לחדשנות. הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית היא גוף נפרד ממשרד המדע, לכן זה לא נמצא בפנייה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה פרויקטים מדובר בתכנית 383001? << אורח >> צח בסול: << אורח >> הרשות יצאה לאורך השנה בכמה פרויקטים, ביניהם קרן יוזמה 2.0, שהיא קרן שמעודדת מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה הבודקים הטכנולוגיים? << אורח >> צח בסול: << אורח >> בדיוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה במיקור חוץ? << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית, << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:23 ונתחדשה בשעה 14:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד 241-243 – כלכלה ותעשייה? מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 241-243 אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד 226,227 – כלכלה ותעשייה? מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 226,227 אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 228 – תעשייה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 105,259 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב והגדלת מגבלת ההכנסה לסעיף הפיתוח על סך של 20,590 אלפי ₪. סעיף הפיתוח של משרד הכלכלה מקבל הכנסות במזומן משווקי קרקע ואז מבצע פיתוח בהרשאה באזור פיתוח א' עבור פיתוח של תעשייה, לכן נדרשת פה תוספת תקציבית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה הסכום? מתי כפר קרע יקבל את מה שהובטח לו ממשרד הכלכלה? יש בעיה לגבי אזור התעשייה של כפר ריינה. פנינו למשרד הכלכלה מספר פעמים והנושא עדיין תקוע, דברים שהובטחו לא מקוימים. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> בפנייה מתוקצבים 51 מיליון שקלים מכוח החלטת ממשלה 550, כשמול זה יש עוד מצ'ינג שמגדיל את סך התקצוב של 550 שקלים ל-80 מיליון שקלים. הוועדות במשרד הכלכלה מתבצעות בסוף השנה, לכן האישור הסופי שיקבלו אזורי התעשייה הרלוונטיים יהיה בסוף השנה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תשובה לא משכנעת. מר נטור, יש לך תשובה יותר מפורטת? << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> אנחנו מדברים על פיתוח בקרקע פרטית בחברה הערבית, שזה נושא מאוד אתגרי שראשי הרשויות משתפים פעולה. אנחנו כבר נמצאים ב-14 רשויות, כאשר השנה נוסיף ארבע עד שש רשויות עם קרקע פרטית. הפנייה כוללת גם את החברה הדרוזית מהחלטת ממשלה 2857 ו-2856 בסכום של 15 מיליון שקל - 12 בגליל והגולן ושלוש במג'דל שמס. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תוכל להקריא את שמות היישובים? << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> שהגישו בקשות? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> ריינה, משהד, עראבה, ג'ת, טירה, טורעאן, טייבה, קלנסווה, טמרה, כאוכב אבו אל-היג'א. יש לנו תכנון של עלות ושני סקרים חדשים בכפר ברא ודיר אל-אסד. איך הכסף הולך? כשאתם מאשרים לנו עכשיו את הפנייה אנחנו מעבירים בנוהל רשויות את הכספים לרשות. על כל כסף שאנחנו מעבירים לרשויות יש גם מצ'ינג שנע בין 25% עד 40%. ריינה קיבלה לפני שנתיים את הכסף והיא הלכה עם משק וכלכלה בהליך של מכרוז. מכיוון שהמחירונים שלהם לא תואמים את המחירון של משרד הכלכלה, אז או שהם יפתרו את הבעיה דרך משק וכלכלה, או שאנחנו נפתור עם הרשות את הבעיה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> המנכ"ל אמר לפני חודש שזה אוטוטו נפתר. זה לא נפתר. << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> משרד הכלכלה פועל על פי הוראת מנכ"ל 6.12, הוראה שאומרת שהכסף עובר לרשות והרשות אמורה לעשות את ההליך המכרזי. רוב אזורי התעשייה שאנחנו מפתחים הם לא בנוהל רשויות, הם מנוהלים על ידי חברות מנהלות. בהוראה 6.12 חייב הכסף לעבור לרשויות. דווקא ריינה ומשהד עשו עבודה מאוד יפה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> משהד כבר התחיל? << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> משהד יצא למכרוז לבד. ריינה נתקע במשק"ל, כשמשק"ל מבטיחה לשנות את הקריטריונים שלו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ולכן אתם צריכים להתערב. << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> אנחנו חייבים להתערב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה לגבי כפר קרע? << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> הוראת מנכ"ל שלנו אומרת שלא נוכל להיכנס למקום שאין לנו תב"ע מאושרת. בכפר קרע יש תכנית ותמ"לית טובה, 160 דונם, אבל היא גם שכונה. אם הוא יאשר את זה ב-2026, יש עוד שנה ב-550. נראה לי שהוא יהיה מהמובילים בהגשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה כסף רק לתכנון או גם לפיתוח? << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> אם חסר לו תכנון אני אוכל לתקצב אותו, ואם חסר לא איחוד וחלוקה, אני גם אוכל לתקצב אותו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם זה לתכנון, למה צריך אישור תכנית? << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> יש מקומות שיש להם קרקע פרטית, שזה כתם בתכנית הכוללנית. אני חייב לעשות שם תכנון מפורט ואיחוד וחלוקה. בגלל שמדובר בקרקע פרטית המצב הוא לא כמו בקרקע של מדינה. אני לא יכול להיכנס לשום שטח של בן אדם שמחזיק בקרקע פרטית לפני שאני עושה לו רישום בטאבו של כל חלקה וחלקה. כשהמשרד מביא את הכסף הוא לא נכנס לתוך החלקות, הוא נכנס רק לתשתיות הציבוריות ההיקפיות בתוך אזור התעשייה. אם התהליך של תכנון מפורט ואיחוד וחלוקה קיים, הוא יכול ללכת לוועדה ישירות. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> באזורים האלה יש המון בעיות עם קרקע פרטית. הוראה 6.12 מקלה על כל התהליך של הפיתוח, אבל הוא עדיין יותר מורכב מהתהליך הנורמטיבי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש 15 מיליון לפיתוח אזורי תעשייה בחברה הדרוזית? << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה אזורי תעשייה מפתחים עכשיו? << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> 60 מיליון שקל היה בתכנית החומש, שזה 12 מיליון כל שנה. השנה, כשעשינו פנייה תקציבית של פיתוח בקרקע פרטית בחברה הדרוזית, הגישה פקיעין. כל שאר המגזר הדרוזי נמצא בהליך סטטוטורי כלשהו, כאשר יש שוני בין האזורים. יש בערך תשע תב"עות חדשות במגזר הדרוזי, כשלאחרונה אושרה מרר שעכשיו מופקדת. מי שהיה יכול להגיש את הבקשה זה רק פקיעין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כסף הוא הולך לקבל? << אורח >> ראסם נטור: << אורח >> הוא הולך לקבל 12 מיליון שקל. הוא ביקש 15, אבל אנחנו נותנים לו 12. שלושה מיליון שקל אנחנו נותנים למג'דל שמס, שגם שם יש קרקע פרטית, ועוד מיליון שקל עבור מרכיבי ביטחון בעקבות החלטת ממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:39 ונתחדשה בשעה 14:44.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 228 – תעשייה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 228 אושרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כלל הסכומים פר אזור תעשייה כזה או אחר הם באישור של ועדה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:45 ונתחדשה בשעה 14:55.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נצביע עכשיו על הרביזיות. 216-218 – פיתוח תיירות. מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 282-284 – משרד הבינוי והשיכון. מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 256 – משרד התיירות. מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד הרווחה והשירותים החברתיים. מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 226,227 - כלכלה ותעשייה. מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 241-243 – כלכלה ותעשייה. מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>