פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 788 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, כ"ד בכסלו התשפ"ו (14 בדצמבר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אורית פרקש הכהן מוזמנים: אביגיל ונקרט – אגף תקציבים, משרד האוצר מיכאל אסולין – המשנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר רוני גנוד – יועמ"ש אגף כלכלה ראשי, משרד האוצר אפרת לקס – ממונה יועץ משפטי, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים הדר רצון – ממונה מפקחת ארצית אמנות, רשות המסים האני נחאס – חבר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל יובל ויינר – חבר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל אביעד בק – ראש אגף מסים, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית רועי פרייליך – מנהל בכיר חטיבת המס דלויט אופיר לוי – שותף משרד עו"ד ארנון תדמור מיכל שריג-כדורי – מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025, מ/1909 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, שבוע טוב, יום ראשון, כ"ד כסלו התשפ"ו – 14 בדצמבר, הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. חבר הכנסת בליאק, רצית הצעה לסדר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. יש לי שלושה דברים, שניים כלכליים ואחד לא. זה השבוע השני שמשטרת האופנה של בן גביר החליטה לבדוק את החולצות שאיתן אוהדי הפועל תל-אביב נכנסים למגרשים. כמובן שאין פה מאבק בהסתה אלא פגיעה חמורה גם בחירויות הפרט וגם בחופש הביטוי, פגיעה שבעיני לא יכולה להתקיים במדינה דמוקרטית. אם זה לא מספיק, אז בלילה מתראיין בערוץ 12 ראש אגף הדוברות במשטרה וכששואלים אותו אם שמאלנים בוגדים זה שלט הסתה, הוא אומר "לא", שמבחינתו זה צריך להיבדק משפטית. לקצין הזה אין מקום במשטרה במדינה מתוקנת. אני קורא לראשי הרשויות ולראשי ההתאחדות לכדורגל להפסיק לשתוק. אין שום משמעות למשחקי כדורגל עם פגיעה כל כך חמורה בחירויות הפרט. אחד הדברים שנצטרך לעשות מתי שהוא בקרוב זה לקחת את המשטרה חזרה מהשר העבריין שהשתלט עליה ולהחזיר אותה לציבור. אני רוצה לברך את שר האוצר על המינוי של מיכל עבאדי לתפקיד החשבת הכללית - אני חושב שזה המינוי הראשון של אישה בכל הכהונה שלו - גם אם זה המחיר שהוא נאלץ לשלם כדי לקדם את המינוי של ראש אגף התקציבים שהוא חפץ ביקרו. אני מברך על מינוי של אישה מקצועית שאנחנו מכירים מהשירות הציבורי, אני חושב שזאת התפתחות חיובית. שיהיה לה בהצלחה. פורסם הבוקר שרוב הגזירות שהממשלה הטילה על הציבור בסוף שנה שעברה ממשיכות גם השנה - ביטוח לאומי, מס בריאות, הקפאת מדרגות השכר, למעט איזה שהוא קטע של ריווח שאנחנו צריכים לאשר בוועדה. מחיר המים עולה, מחיר החשמל עולה, הארנונה עולה. כל משפחה במדינת ישראל הולכת לשלם בשנה הבאה בין 800 ל-1,200 שקל בחודש על הגזירות האלה, מה שפוגע בעיקר בשכבות החלשות, במשפחות מרובות ילדים ובמעמד הביניים. בהעברות התקציביות שפה יש המון כספים קואליציוניים לזהות יהודית, לשירותי דת, לפרוש, לסטרוק. אין סוף לפזרנות הזאת שאנחנו מכירים אותה מכל שלוש השנים האחרונות. אני רוצה שכשהקואליציה הולכת להצביע על כל שקל לצרכים פוליטיים נטו, שהיא תחשוב על אותן משפחות שהיום כורעות תחת הנטל והולכות לשלם בשנה הבאה בין 800 ל-1,200 שקל על הגזירות שהטלתם עליהן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להעלות נושא שהוא מאוד מאוד מפריע לי כחברת ועדת כספים. אני חושבת שכבר עברנו את הטעם הטוב בטפטופים האלה של כספים קואליציוניים של מורשת, דת, משרד ירושלים, זהות יהודית, סטרוק, ועוד סטרוק. השיטה הזאת פשוט בזויה, כי היא לא מאפשרת לציבור ולנו כחברי ועדת כספים להבין כמה כסף סך הכל עובר. אנחנו טובעים בים של שינויים תקציביים, העברות והודעות - חלקם הגדול הם עוד פעם לאותם צרכים ידועים של שירותי דת, מורשת, סטרוק וכו' – ושוב לאגף תקציבים אין תשובות, הוא לא יודע כמה זה סך הכל. אותו דבר לגבי תלושי המזון של ש"ס שביקשתי התייחסות מהיועצת המשפטית בדיון הקודם כשזה עלה. הנושא הזה סמוי מן העין. אנחנו יודעים שיש כאן אירוע משפטי, אנחנו יודעים שהשר דרעי משתמש פעם אחר פעם בתלושי מזון ככסף לבוחרים שלו, שהוא קובע כל מיני קריטריונים שלא מביאים בכלל תלושי מזון למי שמבחינה תזונתית אמור ליהנות מהכסף הזה. אני מבינה שהעברות של כספים במאות מיליוני שקלים אמורות להגיע אלינו עכשיו. כשאני שואלת כמה סך הכל העבירו בשלוש השנים האחרונות, בין אם זה דרך משרד הרווחה, בין אם זה דרך משרד האוצר, בין אם זה דרך משרד הפנים, אין תשובות. התכלית של הוועדה הזאת היא לפקח על הממשלה, היא לייצר תמונת מצב לציבור, היא להראות לאן כספי המסים שלנו הולכים. אני מבקשת מאגף התקציבים ומרשות המסים - אלו שאלות שתישאלנה על ידי - לבוא מוכנים. כשאתם באים עם העברה של מיליון או של מיליארד לאותם צרכים קואליציוניים, אתם צריכים לבוא עם הסך הכל, להגיד כמה העברה הזאת מעלה את סך כל הסכומים, בכמה משרדים זה מפוזר. כשגפני היה פה היו"ר גילינו ששמונה משרדי ממשלה מטפלים בתקציבים של זהות יהודית, גילינו שהם בנו שולחן עגול כדי לנהל ביניהם את הכסף מרוב שזה היה הזיה בימים של מלחמה. אני מבקשת גם ממך, אדוני היושב ראש, וגם ממך, שלומית, שתסייעו לנו בנושא. אנחנו רוצים לדעת כמה סך הכל בכל סעיף בשנת הכספים הזאת, כמה סך הכל בכל המשרדים, וכמה סך הכל בשלוש השנים האחרונות, כי אי אפשר להבין מה קורה כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני כבר אומר לך שזה לא יהיה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? זה היה בדיונים קודמים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נדבר כשיהיו הפניות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר להגיש את זה לפני הדיונים. אני אראה לך טבלה שהכין אגף התקציבים שבו הוא מפרט את הכספים הקואליציוניים של סטרוק בשלוש השנים האחרונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי מציג את החוק? איפה אנחנו? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025 פרק א': פרשנות מטרת החוק 1. חוק זה מטרתו להבטיח תשלום מס מזערי בישראל בידי קבוצה רב-לאומית בישראל בהתאם לעקרונות למניעת שחיקת בסיס המס והסטת רווחים (Base Erosion and Profit Shifting (BEPS)), שנקבעו בידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) (בחוק זה – ארגון ה-OECD). << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה ההגדרה של קבוצה רב-לאומית? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש לנו סעיף הגדרות שממש מגדיר כל דבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי תסביר מה המבנה של החוק הזה, כי המבנה הזה הוא ייחודי, זה לא משהו שאנחנו רואים כל יום. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש לנו את הכללים שקבע ה-OECD, יש את דברי ההסבר, ויש עוד עדכונים לדברי ההסבר. מה שהחוק הזה עושה זה לוקח את הכללים עצמם – תרגמנו אותם, הם מופיעים בתוספת – ומפנה לאופן שמחשבים את המס המשלים. המס המשלים, כמו שהסברתי בדיון הקודם, זה המס שהיה צריך להיות משולם על ידי חברה אם או חברה אחות שנמצאת מחוץ לישראל במצב שבו בישראל היו משלמים פחות מ-15% מס אפקטיבי. הכללים אומרים לנו איך לחשב את המס הזה, מה המסים שלוקחים, מה ההכנסות שלוקחים. כדי שנוכל לשלם את המס הזה בישראל ולא תהיה השלמת מס בחו"ל, החוק בישראל צריך להיות עקבי לתוצאה שהייתה מתקבלת אם חברה זרה - אם או אחות - הייתה מחשבת מה המס המשלים בישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק נאמר שהייתה התלבטות אם להכניס את התוספת הארוכה והמפורטת לתוך החקיקה. אנחנו סברנו שנכון להכניס אותה כדי לייצר שקיפות, כדי שאפשר יהיה לראות את המסגרת במלואה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> האופן שבו נבחר לחוקק את החוק הזה הוא כדי למנוע מצב שבו אנחנו לא מתואמים באופן מלא עם הכללים הבינלאומיים. מצב שבו לא נהיה מתואמים באופן מלא עם הכללים הבינלאומיים יוביל לשתי תקלות. תקלה אחת ברמה שמס שאמור להיות משולם בישראל לא ישולם בישראל וישולם בחו"ל, ותקלה אחרת זה מצב שבו החברות הישראליות יצטרכו לדווח לחברות הזרות באופן מאוד מאוד מורחב, בצורה מאוד מאוד מפורטת על כל ההכנסות שלהן וההוצאות שלהן. ה-OECD אומר שאם אנחנו מתואמים לתקן הבינלאומי, הוא פוטר אותנו מכל הנטל הרגולטורי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם הם ישלמו את מס המינימום בישראל, הם לא יצטרכו לדווח למעלה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הם צריכים לדווח ברמה מאוד מאוד בסיסית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ברמה שונה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. הם לא יצטרכו לשלם את המס בחו"ל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי תשלום זה ברור, אבל מה לגבי דיווח? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> גם דיווח וגם תשלום. אחרי שנסיים את החקיקה ה-OECD יעבור על החוק הזה ויאשר אותו. ברגע שישראל תהיה qualified לא תהיה השלמת מס בחו"ל. יש עוד רמת התאמה שאם אנחנו עומדים בה הדיווח יהיה גם יותר מצומצם בחו"ל וגם לא יגבו את ההשלמה, אלא אם כן יעשו שומה בחו"ל ויראו שיש טעות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דיברנו בישיבה הקודמת על זה שהתזכיר יופץ להערות הציבור היום. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הוא יופץ להערות הציבור היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זאת אומרת "יופץ"? נאמר שזה קורה היום. במידה וזה לא קורה, הדיון ביום שלישי יתבטל. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הבטחנו ונקיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוועדה ביקשה בדיון הקודם שהקריאה הראשונה תגיע למליאה לפני סוף השנה ולא תאוחד יחד עם התקציב וההסדרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכוונה היא לאחד, לדון בזה יחד? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לדון בנפרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה נותן? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מאפשר לתעשייה לעבור על התמריצים ולהתחיל איזה שהוא שיח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ההטבות הן חלק מחוק ההסדרים? אם זה חלק מחוק ההסדרים, איך זה יבוא לקריאה ראשונה לפני? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מה שהוועדה ביקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך לפצל את זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא יחכו עם זה עד שיגיע התקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך זה יבוא בנפרד? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הממשלה תפצל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההטבות זה חלק מחוק ההסדרים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה חלק מחוק ההסדרים, צריך לפצל את זה כדי שזה יבוא בנפרד לקריאה ראשונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ישי, הפרק הזה יהיה חלק מחוק ההסדרים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הפרק של התמריצים נכלל בהצעת המחליטים של חוק ההסדרים ואמור להיות מופץ כחלק מחוק ההסדרים. הוועדה ביקשה שנקדים את זה, אבל אנחנו נבדוק, אנחנו לא יכולים עכשיו להתחייב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נמצא בחוברת של ההסדרים שפורסמה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה נמצא בחוברת ההסדרים, צריך לפצל את זה כדי שזה יבוא לקריאה ראשונה לפני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא לפצל, אלא מלכתחילה לא להביא את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יכול להיות שצריך החלטת ממשלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הכוונה מבחינת הממשלה זה להביא את התקציב ואת ההסדרים לקראת אמצע ינואר. אנחנו אומרים שזה לא עניין של לפצל, אלא מלכתחילה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מלכתחילה לא לכלול את זה בחוק ההסדרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיוק, להביא את זה קודם. הוועדה ביקשה להביא את זה קודם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ותדונו בזה פה? תשלימו את שני הרכיבים של זה לפני התקציב? הכוונה לסיים את זה לפני שיתחיל הדיון בתקציב? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא אומרת לסיים, אני אומרת שזה יעבור קריאה ראשונה ויגיע לוועדה כדי שתדון בזה כמה שיותר מהר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הגדרות 1. בחוק זה – "דברי ההסבר וההנחיות לכללים" – דברי הסבר והנחיות כפי שמתפרסמים באתר האינטרנט של ה-OECD מזמן לזמן; ה-OECD פועל במסגרת של קבוצות עבודה שיושבות ומנסחות דברי הסבר והנחיות לכללים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה ההבדל בין דברי ההסבר להנחיות? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> דברי הסבר זה מסמך של דברי הסבר שפורסם בעבר, והנחיות זה האופן שבו צריך ליישם את דברי ההסבר. ההנחיות זה איך ליישם את המודל במקרים מיוחדים, כשבמקרים אחרים עושים תיקונים לדברי ההסבר שמתעדכנים מעת לעת. האופן שבו ה-OECD מתקן את דברי ההסבר זה באמצעות הנחיות. דברי ההסבר וההנחיות זה משהו שעובר תהליך אישור של המדינות שחברות באיזו שהיא ועדה של ה-OECD. זה לא משהו שמישהו ממציא ומפורסם, זה משהו מאוד רשמי שעובר ביקורת של כל המדינות החברות ומדינות נוספות. זה איזה שהוא מקור פרשני שאיתו מפרשים את הכללים. בתוספת מופיעים רק הכללים. דברי ההסבר וההנחיות הם מקור פרשני, הם לא הכללים עצמם. בכל מקום שדברי ההסבר וההנחיות דורשים ממדינה לעשות משהו אקטיבי שחורג מהכללים, וכרגע זה לא קורה, אנחנו נצטרך לתקן את החקיקה שלנו ולהחיל את זה באופן אקטיבי. את מה שכתוב בכללים אנחנו מיישמים, את מה שלא אנחנו כותבים במפורש בחוק או נפרש בעתיד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לפרסם את זה באתר האינטרנט של משרד האוצר ולאפשר יותר שקיפות, לתת איזו שהיא דרך כדי לראות את זה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני לא יודע מה העמדה של רשות המסים. החוק הזה חל על חברות שהמחזור שלהן הוא 750 מיליון אירו. אלו חברות מאוד גדולות שיש להן יועצים והן מיוצגות. בארץ זה סדר גודל של בין 100 ל-200 קבוצות. אני לא בטוח שהגישה שלהן לאתר ה-OECD לא יותר יעילה ונוחה מאשר לאתר האינטרנט של רשות המסים הישראלית. אם המטרה היא להיות שקוף ולספק מידע לציבור, אני חושב שהמידע הזה שקוף ומופיע לציבור בצורה מאוד טובה באתר האינטרנט של ה-OECD. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם רוצים לבדוק את זה ולחזור עם תשובה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אין לנו בעיה לעשות את הפרסום הזה, אבל כמו שרוני אמר, אנחנו לא חושבים שיש צורך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תעשו על זה עוד איזו שהיא חשיבה. יש פעמיים הגדרה לדברי ההסבר וההנחיות. פעם אחת פה, שזו הגדרה שמתייחסת לפרסום, ופעם שנייה בהגדרה הבאה, כשאתם מפנים להגדרתם של דברי ההסבר וההנחיות בסעיף 10 בכללים. אולי צריך לחשוב על איזו שהיא דרך לאחד אותן, לא ליצור שתי הגדרות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> דברי ההסבר וההנחיות מוגדרים במודל, לכן הכנסנו אותם בסעיף הבא. הסיבה שעשינו הגדרה מיוחדת לדברי ההסבר ולהנחיות לכללים זה בגלל שזה כפי שהם מתפרסמים באתר האינטרנט של ה-OECD. השתמשנו בזה, כי אחרי זה החוק יקבע שדברי ההסבר וההנחיות הם מקור פרשני לחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רוב ההגדרות שהפניתם בהתאם לכללים מנוסחות כמו שהן מופיעות בכללים. ההנחיות לא מופיעות כהנחיות, הן מופיעות כהנחיה מינהלית מוסכמת. אולי צריך לכתוב את זה בצורה מדויקת כמו שמופיע שם, ואז ההגדרה מתייחסת להנחיה בנוגע לפרשנות או ליישום של כללי גלוב אשר הונפקה על ידי המסגרת הכוללת. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> את צודקת, נשנה את זה בהתאם. ישות אין סופית היא הישות הגבוהה ביותר בשרשרת האחזקות שמוחזקת על ידי בני אדם טבעיים. הרשות האין הסופית לאו דווקא נמצאת בישראל, היא יכולה להיות גם מחוץ לישראל. בהמשך נגדיר מה נכלל בחברות או בישויות שהחוק הזה חל עליהן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישות אין סופית מוגדרת בסעיף 1(4) לכללים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> המצב הסטנדרטי זה מצב שבו יש לי חברה אם במדינה זרה שמחזיקה חברות בת במדינות אחרות. בשונה מדיני המס הרגילים, בכללי הגלוב מוסד קבע או ישות שקופה נחשבים ישות למרות שמבחינת דיני המס הם לא תמיד ישות שהיא תושבת. חברה במדינה אחת ומוסד קבע במדינה אחרת לא נחשבת קבוצה רב-לאומית לפי הכללים הרגילים. לפי כללי הגלוב היא כן נחשבת קבוצה רב-לאומית, לכן צריך הגדרה מיוחדת, צריך להגיד שהישות שמחזיקה במוסד קבע היא ישות אין סופית. ישות משתתפת זה כל ישות הנכללת בקבוצה וכל ישות שהיא מוסד קבע. יש פה איזו היא הרחבה של הגדרה של ישות. הגדרה של ישות בדיני המס זה איזו שהיא ישות משפטית שעומדת בפני עצמה. במצב שבו יש מוסד קבע במדינה זרה זה ייחשב כישות לעניין הכללים האלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש הגדרה של מוסד קבע? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, יש הגדרה של מוסד קבע. מוסד קבע זה פעילות במדינה שלא באמצעות ישות משפטית נפרדת מחברה שהיא במדינה אחרת. מוסד קבע מוסדר במסגרת אמנות מס. ההגדרה פה מדברת על מקום עסק או מקום אחר שממוקם בתחום שיפוט של מוסד קבע לפי ההגדרות של האמנה. אם אין אמנה, אז המקום שבו לפי הדין הפנימי של המדינה ושהפעילות היא מספיק משמעותית כדי שיוטל עליה מס באותה מדינה למרות שלא מדובר בתושב באותה מדינה שמפיקה את אותה הכנסה. התושב יכול להיות יחיד או חבר בני אדם. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אם חברת האם היא ישראלית ובמקרה יש לה ישויות בארצות הברית, בהולנד או בכל מקום אחר, אז החוק לא חל עליה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הוא חל. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> למה שיחול? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> היא קבוצה רב-לאומית. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> ממי אתה מפחד שיגבה את המס אם חברת האם היא ישראלית? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש שני מנגנונים. מנגנון אחד זה שחברה אם גובה על הבנות, שזה המנגנון שלא יחול על המקרה שהצגת, והמנגנון השני הוא מנגנון של גבייה מחברות אחיות או בנות. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> איזו בעיה אתה מנסה למנוע? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> החברה ההולנדית מסתכלת על החברה הישראלית ואומרת: אם גבו בישראל פחות מ-15% - - << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> בוא נגיד ש-95% מהמחזור הוא בישראל וחמישה אחוזים הם בהולנד. החברה ההולנדית יכולה לגבות את המס מ-95% מחזור? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, זה המנגנון. אנחנו לא מיישמים את המנגנון הזה בישראל, אבל מיישמים אותו עלינו. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> נשמע לי הזוי מה שאתה אומר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה המודל. בדיוק בשביל למנוע מצב כזה אנחנו צריכים לחוקק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במקרה הזה המס זורם לחו"ל. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אבל כל המחזור הוא של חברה ישראלית נטו. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה לא רלוונטי איפה המחזור. גם אם אין חברה בהולנד אבל יש מוסד קבע בהולנד, שזה איזה שהוא נציג שיש לו זכות חתימה, שיש לו משהו מהותי - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש מקרים כאלה היום? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש פה יועצים שמנסים להימנע מהמקרים האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במסמך של המ.מ.מ מציינים חברות בינלאומיות שפועלות כך. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יכול להיות מצב כזה. אם לא יחוקק החוק הזה, בסיטואציה שאתה מציג ישב פקיד בהולנד וייקח את הכסף מישראל. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> למוסד קבע אין הגדרה בחוק הישראלי. הגדרה של מוסד קבע חוזרת למקורות אחרים, יותר לאמנות. ההגדרה של מוסד קבע כוללת ארבעה מקרים, אבל לגבי מוסד קבע ישראלי רק החלופה הראשונה רלוונטית. אולי עדיף להפנות כשאנחנו מדברים על מוסד קבע ישראלי רק לקטגוריה הראשונה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו רואים יתרון בלהפנות להכל, כדי שלא ייווצר מצב שכשיעשו ביקורת על החקיקה הישראלית, יגידו לנו למה לא התייחסנו לשתיים, שלוש וארבע. החקיקה הזאת היא חקיקה שמסתכלת פנימה והחוצה. אנחנו אמנם מחוקקים פה חוק שאמור להטיל מס על חברות ישראליות, אבל אנחנו כל הזמן מסתכלים מה ה-OECD יגיע עלינו. יש הרבה מקרים שהם לא רלוונטיים לישראל ובכל זאת מפנים להגדרות האלו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם זה פורמט שקיבלתם ופשוט תרגמתם לעברית, או שזה כתיבה מאפס? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש מדינות שבחרו לכתוב את הכללים בחקיקה שלהן ולתרגם אותם גם לשפה המקומית וגם למשפטיזציה המקומית, ויש מקומות כמו לוקסמבורג, הולנד וניו זילנד שבחרו לעשות משהו דומה מאוד למה שאנחנו עושים - הפניה לכללים. יש מדינות שהיה צריך תוספת, יש כאלה שלא השתמשו בתוספת. לא כתבנו את הכללים מחדש, כי לא רצינו ליצור איזה שהוא פער. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קוראים לזה רגולציה מתעדכנת. גם אם זה מתעדכן מעת לעת, אוטומטית זה נכנס לתוקף חוקי באמצעות המבנה הזה של החוק. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> השארנו סמכות לשר אם הכללים יעודכנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מאמצים את הכללים האלה כפי שהם מעת לעת, או מאמצים צילום מצב? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כרגע זה צילום מצב. ישראל חברה ב-OECD ויכולה לפקח על שינוים שלא מתאימים לישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כרגע יש חוק שאומר שבמידה ומשתנים הכללים שר האוצר מוסמך להוציא צו ולהחליט מה הוא מעדכן ומה הוא לא מעדכן. זה כרגע בלי אישור של ועדת הכספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מבקשים שזה יהיה גם באישור של ועדת הכספים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההחלטה העקרונית אם אנחנו רוצים להצטרף לכללים כמו שהם מתעדכנים מעת לעת זו ההחלטה שאתם מקבלים עכשיו. הסמכות של השר היא לא לשנות שום דבר בכללים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מבקשים שזה יהיה באישור ועדת כספים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> קבוצה רב-לאומית זה מצב שבו יש חברה במדינה אחת וחברה בת במדינה אחרת, או חברה במדינה אחת ומוסד קבע במדינה אחרת. כל החברות האלו ביחד ייקראו קבוצה רב-לאומית. שיעור מס אפקטיבי הוא האופן שבו מחשבים את שיעור המס שמולו ייבחן אם זה יהיה מס מזערי של 15% או לא. בשיעור המס האפקטיבי לוקחים את המסים המכוסים של כל הקבוצה בישראל ומחלקים את זה בהכנסת גלוב של כל הקבוצה בישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכנסת גלוב זה הכנסה בכל העולם של אותה קבוצה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא, הכנסה רק בישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה זה גלוב של ישראל? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הכללים מגדירים מה זה הכנסת גלוב. אם יש לי שלוש חברות שכל חברה שילמה חמישה שקלים מס, סך כל הקבוצה בישראל שילמה 15 שקלים מס. אם כל חברה הכניסה 33.3 שקלים הכנסת גלוב, אז הכנסת הגלוב של כל החברות יחד היא 100 שקלים. חישוב המס האפקטיבי של הקבוצה הזאת יהיה 15 שקלים חלקי 100 שקלים, שזה 15%. חישוב הכנסות גלוב וחישוב המס הם בהתאם לכללי חשבונאות, זה חיבור של תוצאות המס של כל החברות שנמצאות בישראל. אנחנו בישראל הצענו עוד מודל, שזה מודל שמציע שכל חברה תחשב את המס האפקטיבי שלה בנפרד - אם הוא נמוך מ-15%, היא תשלים באופן נפרד - כדי לתת מענה למצבים שבהם חברות לא יכולות לאחד את תוצאת המס שלהן. תקני דיווח בינלאומיים –IFRS - מוגדרים בסעיף 10 לפקודה. תקן חשבונאות מקובל זה רשימה של תקני דיווח שה-OECD אישר ושהתוצאה שלהם דומה לתוצאה של ה-IFRS. תקן הדיווח שלא נמצא שם זה תקן דיווח ישראלי. דוחות כספיים מאוחדים זה דוחות כספיים שלפי כללי החשבונאות מחייבים איחוד דוחות, כשחברה האם מציגה את כל התוצאות הפיננסיות של כל הקבוצה כאילו הם חברה אחת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר מה המשמעות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> המטרה של ה-OECD, בגלל שהכללים הם כללים בינלאומיים, הייתה למצוא בסיס דיווח מובן ואחיד לכולם. כדי לעשות את הדבר הזה המציאו תקני חשבונאות מקובלים – IFRS – או תקני חשבונאות שדומים ל-IFRS. כללי הגלוב אומרים שדוחות כספיים מאוחדים יהיו בהתאם לכללי החשבונאות של החברה האם הסופית. במצבים שבהם זה לא המצב, הם יהיו כללים מקובלים שאין הבדל בינם לבין הכללים של חברת האם הסופית. ה-OECD מגדיר מה זה שינוי מהותי לקבוצה, הוא לא מגדיר מה זה שינוי מהותי במצב של יישום של מס מקומי מינימאלי. כשנגיע לסעיף 4, לסעיף החיוב במס, אנחנו נראה שכשמיישמים מס מקומי מינימאלי יש אפשרות לסטות מההוראה הזאת ולהשתמש בתקן דיווח אחר מתקן הדיווח של החברה האם, לפי תנאים מסוימים. הסעיף קובע במצב כזה שאפשר לעשות את זה בלי שיש שינויים מהותיים מכללי הדיווח הכלליים. ה-OECD בהקשר הזה לא קבע מה זה מהותי - יש מצבים ש-75 מיליון זה לא מהותי, יש מצבים שזה כן מהותי – אלא אמר שבעתיד הוא יקבע כללים, אם הוא יגיע למסקנה שצריך לקבוע אותם. כרגע המדינות קובעות מה מהותי ומה לא מהותי ברמת השומה, הן לא נוקבות במספר, וגם אנחנו בהקשר הזה לא נקבנו במספר. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> כל המטרה של ה-OECD בכללים האלה זה לנסות לייצר אחידות של היישום בין כל המדינות, לא לתת פתח למדינה או לחברה מסוימת לצאת מהכללים, ולכן כל ההגדרות שיש כאן הן מאוד מאוד ספציפיות, מאוד חד-חד ערכיות, מאוד מדויקות, בדיוק כדי שחברות לא יוכלו לבוא ולהגיד "לפי התקינה שלנו אנחנו לא צריכות לעשות דוחות כספיים מיוחדים". אם אותה ישות לא עורכת דוחות כספיים מאוחדים והיא צריכה לעשות את זה, היא נכנסת להגדרה. המהות של כל הגלוב זה לייצר סטנדרט אחיד לכל המדינות, כדי שלא יהיו שינויים, כדי שתהיה אחידות. אנחנו חשבנו שאם נעשה את החוק על דרך פנייה אז יהיה יותר קל לעמוד באמות המידה האלו, בסטנדרטים שלהם, על מנת לקבל את האסמכתא שלהם ואת האשרור שאנחנו qualified ושאנחנו נכנסים לסעיף 4. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שכל החברות בישראל שהחוק הזה יחול עליהן מגישות דוחות מאוחדים. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> אם יש חברה כזאת שלא איחדה איזו שהיא ישות, אני אצטרך לאחד אותה. ה-OECD נתן איזה שהוא כלל ספציפי כדי שלא נוכל להוציא ישויות מחוץ לגלוב. אם יש UPE זרה או בישראל שמסיבה כלשהי לא עורכת דוחות כספיים, זה בא למנוע את המצב הזה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הכנסת גלוב או הפסד גלוב כהגדרתם בסעיף 10 לכללים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בכללים זה לא מוגדר כהכנסת גלוב, אלא כהכנסה או הפסד גלוב. אני מציעה להיצמד לנוסח שמופיע שם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לכל ישות נקבעה הכנסה מבחינה חשבונאית. על ההכנסה הזאת יש כל מיני התאמות, כדי למנוע מצב של תשלום מס ביתר או התחמקות ממס, כמו למשל מצב שבו יש איזו שהיא הפרשה שלא צפוי שהיא תתממש באיזו שהיא סבירות, או כל מיני התאמות אחרות שנועדו למנוע מצב שבו החשבונאות לא משקפת את מה שכללי הגלוב רצו לשקף. צריך לזכור שהכנסת גלוב כוללת גם הפסד גלוב. הפסד גלוב זה מצב שבו יש מינוס, הפסד. החישוב הוא חישוב שמקבץ את כל ההכנסות וההפסדים של החברות בקבוצה, לכן ההפסד הזה כשיקוזז או יופחת מהכנסת גלוב של חברה אחרת בקבוצה יכול להוביל לזה ששיעור המס האפקטיבי יעלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה האובדן בישראל ממסים בלי התיקון בחוק? כמה הערכתם שישראל מפסידה במסים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ישראל מכניסה ממסים, במידה והחוק הזה עובר, שלושה וחצי מיליארד שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל זה על חשבון התעשייה הישראלית. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אין אובדן מסים. ההכנסות ממסים של ישראל לא ירדו אם החוק הזה לא יעבור, רק השלושה וחצי מיליארד שקלים ישולמו ברשויות מס זרות במקום להיות משולמים בישראל. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> אנחנו חושבים שזה יותר, הרבה יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאיזו מדינה רוב הכסף ייגרע? האם לוקחים את הכסף מארצות הברית? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בעיקר מאירופה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה מתחלק בין מדינות אירופה השונות שבהן יש לחברות הישראליות נציגויות. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> אנחנו מכירים את הישויות הישראליות ואיפה הן משלמות את המס. יש חלק שלא נגבה היום והוא ישולם במדינות שאימצו את החקיקה הזאת – זה הרוב במדינות אירופאיות - ויש חלק שנקבע בארצות הברית. אחרי שנאמץ את החקיקה הזאת נקדים את האמריקאים. היום האמריקאים לוקחים מס על פעילות ישראלית באיזה בלנד כזה. באמצעות החקיקה הזאת נקדים אותם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החקיקה הזאת תשנה את ההתנהגות של חברות? בנו פה כל מיני מבנים משיקולי מס, אבל האם הדבר הזה יכווין התנהגות? האם מעבר להכנסת עוד מסים למדינת ישראל זה יחזיר חזרה לישראל תעסוקה? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אנחנו חוששים שאם לא יעבור כמו שצריך החוק של ההטבות אנחנו נאבד אטרקטיביות, לא יפתחו פה חברות. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> מדובר בחקיקה בינלאומית שלאט לאט מוטמעת ברוב מדינות העולם. בנוסף לתוספת המס שמשולמת במדינות השונות על ידי התעשייה הגלובאלית, מדינות שונות גם מעניקות תמריצי מס שונים. כולם עושים התאמה של משטר תמריצי המס שלהם כדי לחזור למשחק של משיכת התאגידים הגלובאליים אליהם. אם לא נעשה כלום, יהיה שינוי, אבל אם נחוקק את המיסוי ובמקביל נעשה את ההתאמה למערכת התמריצים, הדברים ימשיכו לפעול כפי שהיו עד כה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הדין שלנו חל רק על ישויות משתתפות בישראל, לכן יש הגדרות של ישות משתתפת ישראלית. ישות משתתפת ישראלית היא ישות משתתפת תושבת מדינת ישראל - בדרך כלל זו תהיה חברה או איזה שהוא תאגיד - או ישות משתתפת שהיא מוסד קבע בישראל. למוסד קבע אין תושבות ישראלית, לכן היה צריך לקבוע שישות משתתפת ישראלית תהיה גם מוסד קבע, אם הוא מוסד קבע בישראל בהתאם לכללים של הגלוב. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> כשאנחנו אומרים "ישות משתתפת תושבת ישראל", אנחנו מדברים על תושבות. על חברות מיוחדות שלא בטוח שאתה יודע להשיג אישור תושבות לגביהן החוק הזה לא חל. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שהוא לא מוסד קבע? << אורח >> האני נחאס: << אורח >> כן. מה שהוא לא מוסד קבע שאתה לא יודע להוציא לגביו אישור תושבות נמצא בחוץ כרגע. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נדבר על זה. אנחנו לא זיהינו שם בעיה. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> אתה יודע להוציא לשותפות אישור תושבות? << אורח >> אביעד בק: << אורח >> אפשר להוציא אישור תושבות לשותפות, ובלבד שכל השותפים הם תושבי ישראל. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> גם לגופים שקופים? << אורח >> אביעד בק: << אורח >> כן. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> אם יש ישות זרה שיש לה שותפות ישראלית, החלק הישראלי לא נכנס לחוק. << אורח >> אביעד בק: << אורח >> השותפות הזאת כן מהווה מוסד קבע. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נבדוק את הנושא. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> "כללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית" – הכללים החשבונאיים כפי שיהיו מקובלים מזמן לזמן בארצות הברית ביחס לחברות נסחרות בבורסות בארצות הברית, לרבות כללים ותקנים שמפרסמת הוועדה לתקני חשבונאות ( Financial Accounting Stadards Board (FASB) וכן כללים שהיא מאמצת; זו ההגדרה שמשתמשים בה גם במקומות אחרים בחקיקה ישראלית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איפה היא משמשת כאן? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בסעיף 4 אנחנו מתייחסים לאיזה תקן אפשר ליישם, כאשר יש שם התייחסות לכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית. "הכללים" – כללי המודל הגלובאליים למניעת שחיקת בסיס המס, הנכללים במסמך שאושר בידי ארגון ה-OECD, ותרגומם מובא בתוספת, לרבות כל עדכון שלהם שאישר הארגון ושהשר קבע בצו לפי סעיף 21; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה יהיה השר באישור ועדת הכספים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> "מס מקומי משלים" – מס שהוטל לפי סעיף 4(א) או (ב), לפי העניין; מס מקומי משלים זה המס שמוטל לפי החוק הזה. סעיף 4 מטיל את המס, כאשר4(א) מטיל את המס בחישוב של כל ישות משתתפת באופן נפרד, ו-4(ב) לוקח את המודל של הכללים ומיישם אותם בחיבור של הכנסות הגלוב והמס. "מס משלים", לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל – סכום המס שמחושב בהתאם לסעיפים 5, 9.1 ו-9.2 לכללים לגבי קבוצה רב- לאומית בישראל, ובלבד שבחישוב המס כאמור לא יובא בחשבון המס המקומי המשלים שהוטל לפי חוק זה; המס המשלים שקבוצה רב-לאומית מחשבת בישראל – המודל לוקח כל מדינה ומחשב את המס באותה מדינה – מחושב לפי סעיף 5 לכללים, כשהסעיף הזה לוקח את המרכיבים של מס מכוסה ואת הכנסת גלוב, שם אותם במכנה של החישוב, ויוצר את המס האפקטיבי. הוא מסביר איך לחשב את המס להשלמה, כאשר בשלב ראשון מחושב המס האפקטיבי למדינה. אם המס האפקטיבי גבוה מ-15%, אז אין מס משלים באותה מדינה, ואם המס הזה נמוך מ-15%, אז ההפרש בין 15% למס האפקטיבי זה שיעור המס העודף. את שיעור המס העודף מכפילים בהכנסה העודפת, כשההכנסה העודפת זה הכנסת גלוב פחות איזו שהיא הגנה שהמודל נותן לפעילות אמיתית, לפחות איך שהוא רואה אותה במדינה. פעילות אמיתית היא פעילות של עובדים, כלומר הוצאות שכר, ופעילות של רכוש קבוע שהוא מוחשי – מפעלים, מכונות, דברים מהסוג הזה. הוא נותן איזה אחוז מסוים מאותן הוצאות שכר ומאותה השקעה ברכוש קבוע כאחוז שלא מחילים עליו את שיעור המס המשלים. יש שם עוד מרכיבים שצריך לקחת בחשבון, כמו מצבים שבהם יש מעבר בין שנים של הכנסות, דברים מהסוג הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה יכול להתייחס להקלות בתקופות מעבר? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> סעיף 9.1, או סעיף 9.2, זה תקופות מעבר. סעיף 9.1 מדבר על מצב שבו במועד הראשון שישות משתתפת במדינה – במקרה שלנו זה ישות משתתפת ישראלית - נכנסת לתחולת הכללים, יש הוראת מעבר שקובעת איך להשתמש במכסי מס נדחה, שזה כל מיני מכסי מס נדחה שנוצרו לפני שהיא נכנסה. כדי למנוע מניפולציות ה-OECD קבע תאריך בשנת 2021, כשבתאריך הזה מתייחסים באופן מסוים לכל המסים הנדחים שנצברו לפני התאריך הזה. חברה שב-2021 הייתה בתחולה של המודל, חברה שהיא מעל 750 מיליון אירו וכל מה שיש בסעיף 1.1, התאריך שרלוונטי אליה הוא תאריך שלפני 2021, ולגבי חברה אחרת שלא הייתה במודל בשנת 2021 ורק נכנסה השנה או תיכנס בשנים הבאות, תהיה הוראת מעבר על התחייבויות מס נדחה שנצברו לפני שהיא נכנסה. סעיף 5 קובע איזה שהוא אחוז מסוים שיש לאמנה הזאת, כשהאחוז הזה נמוך יחסית למה שכתוב בסעיף 9.2, הוא 5%. סעיף 9.2 קובע איזו שהיא הוראת מעבר בשנים הראשונות של היישום של הכללים כך שהאחוז הזה יהיה אחוז גבוה יותר וירד כל שנה בהתאם למתווה. זה יורד מ-10% בשנים הראשונות עד 5% בשנת 2032. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> את המס המשלים לפי סעיף 5 לכללים אנחנו מחשבים כהכנסות גלוב כפול שיעור המס הריאלי. בגלל שהגלוב רוצה לנטרל את המס שמשולם במדינה, את המס המשלים שאנחנו משלמים במדינה שלנו, אז החישוב הוא רווחים כפול שיעור המס ופחות שיעור המס המקומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרווחים כפול שיעור המס, פחות הרווחים כפול שיעור המס המקומי. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> את ההפחתה אנחנו מנטרלים, כי אנחנו מחשבים את המס שיופחת בחישוב הגלובאלי של חברה במיעוט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי יגיע להבשלה מלאה כל התהליך הזה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ב-2032. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> ב-2032 האחוז ירד לחמש. ב-2026 זה 9.6, 9.7, 9.8. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מה שאפרת הסבירה נובע מהעובדה שהכללים מיושמים ממבט של חברה זרה על ישראל. כשהחברה הזרה מסתכלת על ישראל, היא צריכה לנטרל את המס המקומי המשלים שמשולם בישראל, שזה מה שאנחנו עושים עכשיו. אם לא ננטרל את המס כשהכללים מיושמים פנימית בישראל, נגיע למצב שזה יהיה מעגל שלא יהיה לו - - << אורח >> האני נחאס: << אורח >> ההגדרה מדברת על 5, על 9.1 ועל 9.2, אבל יש עוד סעיפים בתהליך של החישוב. יש סעיף 6, יש סעיף 7. למה זה דווקא 5, 9.1 ו-9.2, והאם לא יותר נכון להשאיר את זה יותר רחב? אני חושב שהניסוח המאוד ספציפי ל-5, 9.1 ו-9.2 הוא קצת בעייתי. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו חשבנו שסעיף 6 וסעיף 7 מתייחסים לסיטואציות ספציפיות של איך ליישם את סעיף 5, לעומת 9.1 ו-9.2 שהם סעיפים שאומרים לעשות משהו אחר ממה שכתוב בסעיף 5. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> למה לא להגיד "לרבות"? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אפשר להוסיף את המילה "לרבות". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו רואים את 6 ו-7 כחלק מהחישוב. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> איך אתם רואים את ההתייחסות של סעיף 9.1? הרי לא מעט חברות כבר נכללות בפילאר 2 ב-2024 או ב-2025. ייתכן שב-2026 חברה ישראלית כבר תהיה כלולה תחת הוראות פילאר 2. האם סעיף 9.1 מתייחס אליה גם, או מתייחס לחברה שלראשונה נכנסת לכללים בישראל? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לגבי חברה שהייתה ב-2021 בתוך הכללים יראו את הוראות המעבר מלפני 2021, למרות שהכללים בישראל מתחילים לחול ב-2026. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> אז 9.1 לא רלוונטי לגביה? << אורח >> האני נחאס: << אורח >> איך אתה רואה את 9.1 מ-2026? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מי שהתקבע לגביו 9.1 לפני תחולת החוק הישראלי לא יקבל אותו עוד פעם מתחולת החוק הישראלי. מי ש-9.1 לא התקבע לגביו לפני תחולת החוק הישראלי, 9.1 יהיה רלוונטי לגביו אחרי תחולת החוק הישראלי. << אורח >> האני נחאס: << אורח >> אני חושב שצריך להוסיף את המילה "לרבות", זה יהיה יותר נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> או לכלול את כל הסעיפים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זו גם אפשרות. "הפקודה" – פקודת מס הכנסה; "קבוצה רב-לאומית בישראל" – ישות משתתפת ישראלית שהיא חלק מקבוצה רב-לאומית, או שתי ישויות משתתפות ישראליות או יותר שהן חלק מאותה קבוצה רב-לאומית; במצב שבו יש לי חברה אחת בישראל שהיא חלק מקבוצה רב-לאומית, החברה הזאת לצורך החוק תיחשב קבוצה רב-לאומית בישראל. כאשר יש לי יותר ישויות, אז כל הישויות האלו ביחד ייחשבו קבוצה רב-לאומית. קיבלנו הערה על כך שזה לא מספיק ברור, לכן חשבנו לשנות את ההגדרה ולכתוב כך: כלל הישויות המשתתפות הישראליות שהן חלק מאותה קבוצה רב-לאומית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נסיים עכשיו את הדיון ונתכנס ביום שלישי. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>