פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 789 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, כ"ד בכסלו התשפ"ו (14 בדצמבר 2025), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקציב לשנת הכספים 2026- משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני יוסף טייב משה סולומון חוה אתי עטייה אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: יונתן מישרקי מוזמנים: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ישי וקנין – מנכ"ל, משרד מבקר המדינה בני דוידיאן – ממונה על התקציב, משרד מבקר המדינה פנחס וולף – יועץ מבקר המדינה אהובה נבו – משרד מבקר המדינה רמי סלמה – חשב, משרד מבקר המדינה אמיר גנאור – סמנכ"ל הון אנושי ומינהל, משרד מבקר המדינה יואל הדר – יועץ משפטי, משרד מבקר המדינה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקציב לשנת הכספים 2026- משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצעת תקציב משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשנת 2026. נמצא איתנו מבקר המדינה, מר מתניהו אנגלמן. בבקשה אדוני. << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> שלום אדוני היושב ראש, שלום חברי הוועדה. בטרם הצגת התקציב אני מבקש לעדכן אתכם שאנחנו עוסקים היום רבות גם בדוחות ביקורת סביב המלחמה ואירועי שביעי באוקטובר. לפני כשבועיים הפצנו את טיוטת דוח הביקורת בנושא פינוי הפצועים לבתי החולים בשבעה באוקטובר, ואני מצפה מהגורמים המבוקרים המרכזיים, אם זה צה"ל, משרד הבריאות ומד"א, לשלוח תקורות בהקדם ולפעול לתיקון הליקויים. אנו נפרסם את הדוח לציבור בחודשים הקרובים. טיוטה זו מצטרפת ל-20 דוחות "חרבות ברזל" שכבר פורסמו ול-17 טיוטות דוחות שהופצו זה מכבר, כשבנוסף אנחנו עובדים על 17 דוחות מלחמה נוספים, ביניהם הסוגיות שבליבת הקשר שקדם לטבח שבעה באוקטובר. אחריות כלל הדרגים, אם מדיני, צבאי ואזרחי, נבחנת בדוחות השונים. הדוח מעלה כשלים מרכזיים בפינוי הפצועים בשבעה באוקטובר. סוגיית פינוי הפצועים היא קריטית להבנת התארגנות צה"ל והמערכת האזרחית באזורי לחימה ואסון וחלוקת האחריות בין הגופים השונים. התנהלות נכונה מצילה חיים. פצועים רבים זעקו לעזרה וזו בוששה לבוא, לכן קיימת חשיבות ללמידה מעמיקה של הדוח ולתיקון הליקויים הכתובים בו. ביום שבעה באוקטובר הגיעו כ-1,345 פצועים לבתי החולים, כאשר כ-69% מהם פונו לבת החולים בדרום הארץ, שזה סורוקה ,ברזילי ואסותא אשדוד. 41% מכלל הפצועים הגיעו לבתי החולים כשהם במצב קשה ואנוש. בעבודת הביקורת בדקנו בין היתר את פינוי הפצועים מאזורי הלחימה על ידי צה"ל ומד"א בשבעה באוקטובר, ויסות הנפגעים, חלוקת העומס בין בתי החולים, ניהול פינוי הפצועים ברמה הלאומית על ידי מערכת הבריאות, ממשקים בין הגופים השונים, אם זה צה"ל, מד"א ואיחוד הצלה, ותחקור פינוי הפצועים. כפי שאמרתי, הדוח עתיד להתפרסם בחודשים הקרובים ואני רואה בו חשיבות רבה כחלק ממארג הדוחות שאנחנו מפרסמים. אני אסקור מאוד בקצרה את סוגיית ביקורות "חרבות ברזל" שפרסמנו כבר. אנחנו עוסקים הרבה בהיבטים שנוגעים לאזרחי ישראל – 250,000 אנשים שפונו מבתיהם, סוגיית בריאות הנפש, סוגיית הטיפול באוכלוסייה בהעדר תפיסת ביטחון לאומי בראייה הממשלתית. פרסמנו דוח על היבטים בניהול משבר כמו מלחמה שפורצת, מלחמה כה ארוכה. השלמנו דוח על המסיבה ברעים, על תהליך האישור שלה וההיערכות לאבטחתה, ואנחנו ממתינים לתגובות. אנחנו נותנים את זכות המיצוי, השימוע והטיעון לכלל המבוקרים בהקשר הזה, אבל היעד שלנו הוא לפרסם את זה לציבור. שלחנו טיוטות בכל הנושא של ייצור אמל"ח כחול-לבן ושימור קווי הייצור של מדינת ישראל בעת חירום. דיברתי מקודם על הנושא של הטיפול בפינוי פצועים, אבל גם הטיפול בחללים אזרחיים זו סוגיה שאנחנו נוגעים בה. אנחנו נוגעים גם בסוגיית ההסברה הבינלאומית, הפיצויים לאזרחי ישראל ולעסקים הקטנים, סוגיות של מיגון בתי חולים, תעופה בעת חירום, למידה בעת חירום, טיפול בסטודנטים, טיפול בעסקים קטנים, היערכות משק החשמל והאנרגיה בחירום. אני אגע בנושאים הכלכליים שעסקנו בהם בדוחות - רובם כבר פורסם, חלקם נמצא לקראת פרסום. אנחנו רואים פער משמעותי בין התפקוד של הקבינט המדיני-ביטחוני – הוא מתכנס בצורה מאוד סדורה ובהיקפים מאוד משמעותיים - לבין התפקוד של הקבינט חברתי-כלכלי. אנחנו רואים שיש פערים גדולים בהתכנסות שלו, בדיון בצעדים שננקטים, בהפקת לקחים מהצעדים הכלכליים שהממשלה נוקטת בהיבטים של ראייה ובחינה של אפקטיביות הפעולות הכלכליות שהמדינה מבצעת. היה מקבץ דוחות שפרסמנו סביב היערכות כלכלית לשעת חירום. ההמלצה שלנו היא שבתקציב המדינה תהיה רזרבה לשעת חירום, לאירוע מלחמתי ואירוע חירום. המציאות הזאת שחווינו בשבעה באוקטובר שעם פרוץ המלחמה היו ויכוחים בממשלה, הייתה התדיינויות פנים, היה ויכוח על מה היקף התקציב הבלתי מנוצל והרזרבה בתקציב המדינה בין החשב הכללי לאגף התקציבים, מביא לזה שבסופו של דבר יש פיגור בגיבוש תכנית כלכלית לאזרחי ישראל בעת חירום. אנחנו ממליצים לכלול רזרבה ולחשוב על מנגנון. בארצות הברית יש מנגנון סדור שבו נשיא ארצות הברית חותם על מצב חירום, מה שמאפשר לעשות תהליכים תקציביים משלימים כדי שהדברים יהיו בזמן אמת לטובת האזרחים. אני אגע בסוגיה שפרסמנו בנושא של יישום סיוע כלכלי לעסקים קטנים. כשעושים תכניות של קרן הפיצויים צריך לשים לב, והתעסקנו בזה בדוח הזה, לאיך מתעסקים עם עסקים קטנים. הרבה פעמים יש לנו פתרונות מהירים לשכירים, ודאי לעובדי מדינה, והעסקים הקטנים נותרים מאחור. צריך לזכור שחווינו לראשונה רבע מיליון איש שפונו מבתיהם. כשאתה מסתכל על העסקים הקטנים בקרית שמונה, אתה רואה שעד היום ההתאוששות שלהם מאוד קשה. התהליך לעסקים קטנים צריך לקבל תשומת לב מיוחדת ומינימום בירוקרטיה. 10,000 בקשות לפיצויים של עוסקים פטורים ועסקים מורשים שוחררו על ידי רשות המסים רק במהלך הביקורת. אמרנו להם לקחת את העסקים הפטורים והעסקים עם הסכומים הנמוכים יותר ולחשוב איך לשחרר אותם הרבה יותר מהר, ובאמת הם עשו את זה. אתם יכולים לראות גם ביקורת בהיבט הזה של הדרג המדיני, על כך ש-12 חודשים, מדצמבר 2023 עד דצמבר 2024, הקבינט כלכלי-חברתי לא התכנס ולא קיבל החלטות. אנחנו חושבים שזה כלי חשוב בעבודת הממשלה. דרך אגב, הירידה בהתכנסויות ובמשמעות של תפקוד הקבינט הכלכלי-חברתי הוא על פני שנים. אנחנו רואים בו חשיבות רבה וממליצים שהוא יעסוק בסוגיות כלכליות משמעותיות. אנחנו שואלים את עצמנו הרבה איך עושים הנעה לפעולה. אפשר לראות בעניין מערכת ההשכלה הגבוהה את ההמלצות שלנו שמל"ג ידון גם בימים אלה בתכניות לסטודנטים. אמנם המלחמה ברמת העצימות מאוד ירדה, אבל צריך לזכור שהרבה מאוד מהמילואימניקים הם סטודנטים שזקוקים לסיוע גם בשנה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שחוזר מכמות משמעותית של ימי מילואים ולחימה, גם אם הוא לא נקרא בשנה הבאה למילואים, היכולת שלו לחזור לספסל הלימודים לא באה תוך שבוע או שבועיים. לי אחרי שישה או שבעה שבועות לקח שלושה חודשים כדי לחזור. לחבר'ה האלה שעושים מאות ימים אני לא יודע כמה ייקח. לא ראיתי במל"ג ובממשלה אף אחד שמבין את הבעיה הזאת שרלוונטית לסטודנטים, לבעלי עסקים, לכל מי ששירת כמות משמעותית של ימי לחימה. המחשבה שהם יוכלו לחזור לחיים תוך שבוע-שבועיים, או שישלחו אותם לאיזה ריטריט של שלושה ימים בצימר ובזה זה מסודר, זה לגמרי לגמרי לא שם. << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> אני מאוד מסכים, ובאמת הדוח עוסק בזה. במסגרת הדוח עשינו סקר בין הסטודנטים לגבי איך הם רואים את הטיפול של המוסדות בהם אל מול איך שהמוסדות רואים את הטיפול בהם, וראינו פערים מאוד משמעותיים. בדקנו אם מישהו שמוותר על שנת הלימודים מקבל את שכר הלימודים במלואו, וגם בזה ראינו שאין כללים, שהנהיגו את הכללים הרגילים. מעבר לזה שחייבים לעשות מנגנוני תמיכה בסטודנטים צריך לראות גם איך אלה שנושרים לא ייפגעו כלכלית. גם בראייה צופה פני עתיד המילואים ילוו את הסטודנטים בצורה משמעותית, לכן חייבים לעסוק בהיבט הזה גם בתכניות סיוע, גם בכללים שנוגעים להחזרים שונים, וגם לעקוב ולקבל פידבק מה טוב יותר ומה פחות טוב. רק פרסמנו טיוטה וכבר ראינו שמנכ"ל משרד הביטחון מינה מינהלת חימושים, שזה נושא אקוטי מהבחינה של שריון התקציבים והממשקים מול התעשיות הביטחוניות. היו לנו הרבה פערים בנושא הזה במלחמה. אתם יכולים לראות גם דוח על היערכות המדינה לאירועי סייבר, שזה עוד תחום שאנחנו עוסקים בו. אתם יכולים לראות שהפיקוח על הבנקים עוסק בנושא של איומי סייבר. עכשיו יש לנו דוח על הסוגיה של מבצעי תודעה וההשפעה שלהם על הבחירות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בבינה מלאכותית? << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> כן, לגבי איך אנחנו מאסדרים את זה, כמה ועדת הבחירות עוסקת בדבר הזה, כמה גופי הממשלה הרלוונטיים עוסקים בהיבטים האלה, כי הסיכונים בנושא הזה הם סיכונים מאוד משמעותיים. אנחנו רואים את זה בקרב מדינות דמוקרטיות אחרות שחוו את זה ומעלות את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברומניה. << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> רומניה זה מקרה קיצון. אזהרות בנושא הזה של מעורבות זרה נשמעו גם בארצות הברית, גם באנגליה, גם בעוד מדינות, שזה משהו שחייבים להידרש אליו כדי שתהליך הבחירות יהיה נקי מהשפעות זרות. אנחנו עושים הרבה סיורים בשטח. המנכ"ל ואנוכי רואים חשיבות בירידה לשטח כדי לעמוד אחר הפערים, לפגוש את האנשים ולשמוע אותם, לראות מה החסמים והפערים שעומדים ואיפה שצריך לשים את תמרור האזהרה. אנחנו עושים את זה גם לא במסגרת דוח ביקורת, גם במסגרת מכתב או זימון של שר או מנכ"ל כדי להגיד להם שיש פער מאוד משמעותי. אנחנו עוסקים הרבה מאוד גם בעולם של מינהל תקין, כמו דוח שפרסמנו בנושא של מניעת מעילות והונאות, וגם בנושאים מערכתיים. יש לנו דוח שאנחנו משלימים על שימוש של גורמי האכיפה באמצעים טכנולוגיים, דוח שכבר שנים טובות מגובש אצלנו. אנחנו נסתכל מערכתית גם על גורמי המשטרה וגם על גורמי אכיפת החוק, על איך הם עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים. אנחנו עוסקים בסוגיות של יוקר המחייה, אם זה בתכניות הממשלה של ייבוא מקביל, איך הן מבשילות, מה התוצרים שלהן, מה האפקטיביות שלהן, ואם זה בתחרות בשוק הרכב, בשוק החלב או הביצים. נושא של סוגיית הנדל"ן, מיסוי מקרקעין ותשתיות המידע על נדל"ן זה דוח שפרסמנו אך לאחרונה. העלינו שיש שני אתרים ממשלתיים של מידע בנושא נדל"ן שהמידעים בהם לא חופפים בכלל, וגם שיש הרבה מאוד פערים במידעים שניתנים בתוך האתר של רשות המסים כתוצאה מפערים כאלה ואחרים. כפי שאמרתי, אנחנו עוסקים בדוחות של סייבר באגף מיוחד במשרד. פרסמנו אך לאחרונה היערכות לאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח פורץ דרך בהיבט של מה הממשלה צריכה לעשות כדי לקדם את ה-AI במדינת ישראל. לפני שבע ושמונה שנים מאות מומחים גיבשו תכנית לאומית, רק שאין לה לוגו, אין שר אחראי, אין תקציב ואין היערכות של מודל שפה. שמחנו להיווכח שפרויקטים מסוימים שנכללו תוקצבו, אבל עדיין יש פה הרבה מקום לעשייה. בתוך הדוח הזה העלינו גם את המעורבות של משרד החינוך בתכנית הלאומית ל-AI שהייתה חסרה ולא קיימת בכלל. הילדים שלנו משתמשים ב-AI ואנחנו חייבים להכשיר את המורים לזה, חייבים להכשיר את הרגלי הלמידה בהם. יש פן שהוא חשוב לי מאוד, וזה הפן החברתי. אני רואה חשיבות רבה שביקורת המדינה תהיה קול לחסרי קול, לכן פרסמנו לאחרונה דוח בנושא התמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג בראי המלחמה, בראי הטראומות שחווים בתוך המשפחות. לצד הביקורת יש לנו גם פעילות של נציבות תלונות הציבור במשרדנו, כשהשנה נגיע לשיא של קרוב ל-28,000 תלונות ציבור. כשנכנסתי לתפקיד זה היה סדר גודל של 12,000, 13,000. הכפלנו את היקף התלונות עם הרבה מיקוד על הפריפריה. אתם יכולים לראות שאנחנו עוסקים בצורה ממוקדת, שהנציבות יוצאת לשטח. אנחנו יוצאים לקבלת קהל ביישובים שפונו, אם זה בקרית שמונה, במועצה אזורית גולן, במבואות חרמון, ואם זה בדרום, מתוך תפיסה שחשוב שנעמוד לרשותם. אנחנו רואים חשיבות רבה וזכות גדולה לשרת את אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה מתוכנן ל-2026? << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> סך כל הצעת התקציב שאנחנו מגישים לאישורכם מסתכמת ב-460,800,000 ₪, והיא מהווה גידול של פחות מ-4% משנה קודמת. עיקר הגידול קשור לנושא השכר והתייקרויות, לא הרחבת פעילות. אנחנו רואים לנכון לעשות את המינימום מבחינת עדכון שכר רק כדי לעמוד במחויבות שלנו להסכמי שכר והתייקרויות שקיימות, לא מעבר לכך. אפשר לראות את הדברים גם לפי התחומים השונים, כשהדגש הוא על ביצוע הביקורת והנציבות. נושא האמרכלות זה לא היבט שכר, זה בעיקר מערכות מחשוב שאנחנו משקיעים בהן הרבה. אנחנו מתקצבים גם את הביקורת על הבחירות, כי יש לנו אגף מימון מפלגות שעושה ביקורת על הבחירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שהסכום על ביקורת מימון מפלגות לא השתנה. האם אתם לא צופים שהיקף הביקורת ישתנה בשנת הבחירות, שיהיה צריך להגדיל את התקציב? << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> הביקורת מבוצעת בשנה העוקבת. אנחנו יודעים את המועד המשוער של הבחירות. ככל שזה יוקדם ונצטרך לעשות ביקורת לפני זה, יכול להיות שיהיה שינוי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם לא צופים שלפני הבחירות תהיה עלייה בהיקף הביקורת? << אורח >> ישי וקנין: << אורח >> נצטרך לעשות הערכת מצב, אבל נכון לעכשיו אנחנו מתכננים אל מול מה שמתוכנן. << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> יש לנו עכשיו ביקורת על הבחירות לרשויות המקומיות, שזה הרבה מאוד ביקורות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר "רכישות"? אני רואה שמדובר כאן בסכום שעלה ב-10 מיליון שקלים. מה הייתה ההוצאה החד פעמית? מה המוקדים האסטרטגיים לשנה הבאה? האם אתם מתכוונים להתמקד בנושא של טוהר בחירות, בנושא של אכיפת זכויות, בנושא של שמירה על זכויות של אזרחים במדינה על ידי משרדי הממשלה? << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> אנחנו רואים חשיבות רבה בלתת מענה לכל אדם שמתלונן בפנינו. היעד המרכזי אצלנו הוא להנגיש בפני אזרחי ישראל, לנגוע בסוגיות האלו. אני רואה הרבה מאוד נושאים שקשורים לתקופת אחרי המלחמה שצריך לעסוק בהם עכשיו. יש לנו דוח על מנהלות השיקום בדרום ובצפון. אנחנו עוסקים בדוחות האלה עכשיו, כדי לראות אם התקציבים ממומשים, לא ממומשים, איך הם ממומשים, האם הם מביאים לשינוי או לא. זה מאוד על סדר יומנו. יש לנו דוח על נושא של למידה בשעת חירום, על ההשלכות אחרי המלחמה. אנחנו שמים דגש מיוחד על להיות בשטח ולא לשכוח את האנשים שחזרו לבתיהם, להגיע אליהם, לברר תלונות, לעמוד לרשותם, ואנחנו זוכים להרבה מאוד פידבקים חיוביים. << אורח >> בני דוידיאן: << אורח >> התקציב של המשרד מחולק לשכר, לרכישות, לחד פעמי ולרזרבה. הרכישות זה כל התקציב השוטף שהוא לא שכר, כשמה שהוא כולל זה את כל הנושאים השוטפים, אם זה תחזוקה, ארנונות, מחשוב, שמירה, אבטחה, פעילות הדרכה. התקציב בהיקף של 15 מיליון חד פעמי - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה יש פער בנושא הרכישות? בשנת התקציב הבאה אתם מבקשים עוד 10 מיליון שקלים. << אורח >> בני דוידיאן: << אורח >> החד-פעמי זה פיתוח מערכות מידע, מימון מפלגות ותקציב בינוי. הגידול בנושא הרכישות הוא בגלל התייקרויות שהיו בשמירה, אבטחה ותחזוקה של מערכות מחשוב ומידע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכל מצטבר ל-10 מיליון שקלים? זה הרבה כסף. << אורח >> בני דוידיאן: << אורח >> הגידול ברכישות באזור ה-7%,8% הוא בעיקר בנושאים האלה. יש עוד התייקרות, שזה המדד הרגיל שעלה ב-3%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם היה סעיף שהצטמצמתם בו בעקבות המלחמה? האם חשבתם לצמצם בהיבטים מסוימים? << אורח >> בני דוידיאן: << אורח >> לא הייתה הרחבת פעילות. בחלק מהמקרים הייתה ירידה בפעילויות, כמו פעילויות של הדרכה שבעבר היו נעשות בחוץ ועכשיו נעשות פנימית, כמו פעילויות רווחה. גם אם יש התייקרות, אנחנו עדיין מצמצמים את הפעילות בשכר, בשעות נוספות שעשינו רידוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סך כל התקציב עלה בכמעט 20 מיליון שקלים, הוא לא ירד. << אורח >> בני דוידיאן: << אורח >> הגידול הוא רק ב-3.9%, בגלל ההתייעלות שביצענו. אם היינו נשארים באותה רמת פעילות, שיעור הגידול של ההתייקרות היה יותר גדול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתם מתכוונים לבדוק את כל הנושא של זכויות אזרח, את כל הפעילות של המשטרה, של השיטור? אנחנו רואים מחזות מזעזעים ביממות האחרונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד מבקר המדינה פועל על פי תלונות ציבור. אם יש לך, גברתי, נושאים שאת חושבת שמבקר המדינה צריך לבדוק, את יכולה לשלוח לו פנייה ואני בטוח שתקבלי מענה כמו כולם. לנצל את הבמה הזאת כדי לשאול מה הוא מתכוון לבדוק או לא מתכוון לבדוק, אני לא חושב שזה ראוי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יכולה לשאול אם הם מתכוונים בשנה הבאה לעסוק במסגרת התקציב בנושאים האלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שזה ראוי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה לא ראוי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שראוי שתתני את ההצבעה שלך בהתאם למה הוא מתכוון לבדוק או לא לבדוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא התניתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו לא בביקורת על המבקר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לך נטייה כל הזמן להשתיק אותי. אתה מפחד מהתשובות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מפחד משום דבר. לי יש סמכות לקבוע מה רלוונטי ומה לא רלוונטי. את באופן עקבי שואלת שאלות שהן יותר פולמוסיות, שהן פחות רלוונטיות וענייניות, לכן באיזה שהוא שלב צריך להגביל אותן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר מספר שנים את המבקר, אני מאוד מכבד אותו ואת מוסד מבקר המדינה וגם יצא לי לעבוד איתו לא מעט בפרקטיקה המקצועית שלי עוד לפני שנכנסתי לכנסת. משרד מבקר המדינה, מבחינתי, היה ונשאר המגדלור של ניהול תקין. גם בחוק התפקיד של מבקר המדינה מוגדר כתפקיד ששומר על יושרה של מוסדות המדינה ועל טוהר המידות. אני בטוח שהשקעתם המון בביקורת של אירועי שבעה באוקטובר ונעשתה ביקורת מקצועית, אבל לא שמעתי אם יש בדוחות מסקנות אישיות. אני מאוד מתחבר למסקנה שלכם שיש לשמור בתקציב המדינה רזרבה לשעת חירום, אבל בינתיים הרזרבה היחידה שיש בתקציב המדינה היא רזרבה לכספים הקואליציוניים, מה שמשקף את סדר העדיפויות של הממשלה הזאת. במקום לשמור כספים לשעת חירום הממשלה שומרת כספים לחינוך החרדי. זה סדר העדיפויות של הממשלה שלך, גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה צריך להתבייש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא צריך להתבייש, אתה צריך להתבייש. צריכים לשמור כספים לשעת חירום, לא להסכמים קואליציוניים. אני בטוח שהרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל מתחבר למה שאני אומר, לא למה שאתה אומר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אין לזה אחיזה במציאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השתיקה של משרד המבקר בנושא של הקמת ועדת חקירה ממלכתית פוגעת באמון הציבור במשרד המבקר. אני חושב שהגיע הזמן שתשמיעו את דעתכם בשאלה אם צריך וחובה להקים ועדת חקירה ממלכתית על אירוע שהוא כל כך משמעותי, תקדימי ובעל השלכות רבות. אני לא שומע את משרד מבקר המדינה בכל מה שקשור למאבק בשחיתות ציבורית. דווקא בתקופה שהממשלה תוקפת את מערכת המשפט ויש לא מעט שרים וחברי כנסת חשודים בפלילים השתיקה של מבקר המדינה בנושא של מאבק בשחיתות ציבורית פוגעת במשרד מבקר המדינה. יש ירידה בתקציב ביקורת משרדי הממשלה ועלייה בתקציב ביקורת מערכת הביטחון. הסכומים הם אולי לא משמעותיים, או כן משמעותיים, אבל יש כאן מסר שאומר: פחות ביקורת על משרדי ממשלה, יותר ביקורת על מערכת הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני דווקא חושב שצריך יותר ביקורת על מערכת הביטחון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לי ספק, אבל למה להקטין את התקציב של הביקורת על משרדי הממשלה? << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> מרבית ההוצאות האלו הן הוצאות של כוח אדם. היקף הביקורות על גורמים כאלה ואחרים לא משתנה. מספיק שיש עובד אחד שפרש פה ושני עובדים שגויסו פה כדי להשפיע על הביצוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התקציב הוא מסר. << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> את המסר אפשר לראות בפרסום הביקורות שלנו. הביקורות שלנו עוסקות בדרג המדיני ובדרג הצבאי והאזרחי, ואת זה ניתן לראות גם בביקורות שמתפרסמות וגם בתכנון העבודה שלנו. הביקורת היא על כולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי העניין של ועדת חקירה ממלכתית? << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> מבקר המדינה עושה את מלאכתו מכוח החוק. משעה שהמבקר מניח את הדוחות שלו על שולחן הוועדה לביקורת המדינה הוועדה לביקורת המדינה יכולה למנות ועדת חקירה ממלכתית. זה החוק, וכך אנחנו עובדים בהקשר הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה דעתך? << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> אני חושב, ואני אומר את זה כחלק מלקחי שביעי באוקטובר, שכל גוף שמבקר, חוקר ובודק - אני חושב שאם היו שומעים לביקורת של אותן תצפיתניות ושל עוד אנשים אז מצבנו היה שונה – הוא חשוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הדוחות לא כוללים מסקנות אישיות. << אורח >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> הדוחות כוללים אחריות אישית, וראיתם את זה בדוחות שהתפרסמו. אנחנו נוקבים בשמות של האחראים בכל נושא ונושא. אם זה דרג מדיני – דרג מדיני, אם זה דרג צבאי – דרג צבאי, ואם זה דרג אזרחי – דרג אזרחי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שמתי לב שיש ירידה של 50% בתקציב הוצאות לשת"פ בינלאומי. יש סיבה? << אורח >> בני דוידיאן: << אורח >> ברגע שהמבקר מונה לנשיא EUROSAI היה כנס גדול שנערך ותקצבנו אותו, שזה היה עיקר התקציב, ועכשיו זה רק דברים שוטפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשם הגילוי הנאות, גיסתי עובדת במשרד מבקר המדינה. מי בעד אישור תקציב משרד מבקר המדינה ל-2026? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התקציב עבר. תודה רבה אדוני על הזמן, שיהיה בהצלחה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:15. << סיום >>