חומר רקע - גורמים חיצוניים
4
בינואר2026
,לכבוד
חבר
ות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה
פערים מגדריים בקרב צעירים בישראל
לקראת הדיון שיתקיים בוועדה ב-
6.1.2026
בנושא צעירים בישראל2025
-
שנתון סטטיסטי: בחינה
מגדרית של פערים ואתגרים
, נבקש להפנות זרקור על הסיבות והמענים לנושא , כפי שעולים ממחקרים
עדכניים שנערכו במרכז אדוה ,
לצד הצגת מספר ממצאים
משלימים לשנתון הסטטיסטי:
1
. הפער בשכר החודשי החציוני בקרב מועסקים צעירים במשרה מלאה עומד על כ-
20%
.
פער זה
,ילך ויתרחב לאורך שנות העבודה ויתקיים בכל רמות ההשכלה
ענפ ,י העיסוק סוגי המקצועות ועשירוני
השכר. לשיאו יגיע הפער בעשור שלפני גיל הפרישה לפנסיה(
54-65
.)
בחינת הפערים המגדריים לפי
חלוקה של גיל ולאום מלמדת, כי
בגילאים
25-34
, הפער בשכר החודשי החציוני בקרב היהודים.ות
עומד על21%
, ואילו בקרב הערבים.ות הפער מצומצם יחסית ועומד על6%
.בלבד
2
.
בקרב הצעירים בישראל קיים בידול תעסוקתי כבר בשלב זה של חייהם בשוק העבודה: עיקר הנשים
,הצעירות מועסקות בתחומי הטיפול
ה
חינוך ומכירות ושירותים ,
,תחומים המאופיינים בשכר נמוך. מנגד
.רוב הגברים הצעירים מועסקים בתחומי האבטחה ומקצועות ההייטק, המאופיינים בשכר יחסית גבוה
הבידול התעסוקתי מאפיין את קבוצות הצעירים היהודית והערבית. בקרב הצעירים הערבים, הבידול
:התעסוקי 'מיטיב' עם הנשים הערביות
חלק ניכר
מהן מועסקות כמורות ב
מערכת החינוך ול
פיכך ,
,נדרשות להשכלה אקדמית. מנגד רבים מהגברים הערבים מרוכזים בענ
פי הבינוי והתחבורה , תחומים
הדורשים הכשרה מקצועית בלבד. לכן, פערי השכר המגדריים נמוכים יחסית
בהשוואה לחברה
היהודית .
3
.
.העובדים הצעירים הינם פגיעים יותר בהשוואה למועסקים האחרים במשק בעתות משבר
ל צעירים
סיכון מוגבר לעבודה בשכר נמוך, בהשוואה לשאר העובדים במשק (פי1.5
)
.
כך, גם
כ ני ב וי מאפיינים
כ :מו
מגדר, רמת השכלה וכישורים מקצועיי
ם .
4
.ההסבר ל פערי השכר בקרב קבוצת הצעירים אינו טמון רק בהיקף שעות העבודה- שהרי השוו
י נו
בין עובדים לעובדות במשרה מלאה -
כי אם
בבידול התעסוק
תי.
מקצועות הטיפול והחינוך, בהם
מועסקות עיקר הנשים הצעירות, הינם בעלי משמעות חברתית וכלכלית עצומה, בעיקר בעתות משבר .
אולם ,מקצועות אל
ה
סובלים
מתנאי העסקה קשים ומ שכר נמוך אשר
אף
נשחק לאורך
השנים .
5. במהלך מלחמת "חרבות ברזל", שהביאה לסגירת מסגרות החינוך, הנשים היו הראשונות להיפגע ,
בהן גם קבוצת
הנשים הצעירות
. הן סבלו מחוסר ודאות תעסוקתית, לצד שכר נמוך ממילא.
,במקביל
הן נפגעו מעצם היותן המטפלות העיקריות
בבית ובילדים ,שכן נאלצו
להיעדרות תדירה ממקום העבודה
.ולעיתים אף ליציאה מלאה ממנה, על רקע צורך או פיטורים
הפערים הללו אינם גזירת גורל. יש להביא את הדרישה למענים לצמצומם לפתחה של הכנסת
והממשלה. בהם, בין היתר:
•
להפנות בהקדם משאבים לשיפור תנאי העסקה והשכר בתחומי ,החינוך
ה
הוראה והטיפול .
המחסור החריף בכוח אדם במקצועות אלו פוגע עמוקות בחוס
נם הנפשי, הפיסי והכלכלי
של
קבוצת הצעירים והצעירות בישראל. המלחמה הארוכה בתולדות ישראל , על כלל היבטיה
הקשים בקרב
החיילים , המילואימניקים ובני משפחותיהם, העמיקה הצורך בקבלת מענים
טיפוליים וחינוכיים .
,מקצועות
שא ר.בשגרה מאופיינים במחסור עצום בכוח אדם
מצב זה מייצר
.פגיעה אנושה בצעירים שנזקקים למענה המוסדי
התייחסות תקציבית לנושא כבר במסגרת
התוכנית הכלכלית לשנת2026
,
.תסייע בשיפור המענים המוסדיים לציבור זה
•
,בד בבד יש
לה שקיע
משאבים
.להגדלת היקף מסגרות החינוך המסובסדות, במיוחד לגיל הרך
.המחסור במסגרות הללו מהווה חסם מרכזי בשילובן של נשים צעירות בעבודה
הגדלת שיעור
הילדים הנמצאים במסגרות מוכרות, לצד שיפור בתנאי העסקתן של
המטפלות יסייע
ו
להרחיב
את שיעור ההשתתפות של נשים
הצ
עירו
ת בשוק העבודה,
.במקביל לשיפור בתנאי שכרן
•
יש
לבצע מיפוי שיטתי של נתונים, צרכים ואתגרים בקרב אוכלוסיי
ת
הצעירים בישראל. כך, בין
היתר, תוך בחינה לפי תבחינים כמגדר, שיוך אתני ולאומי ,
.ומיקום גיאוגרפי
,בברכה
ד"ר יעל פרואקטור
מקדמת מדיניות וקשרי ממשל
מרכז אדוה- מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל
:דוא"ל
[email protected]