חומר רקע - גורמים חיצוניים
31
ב דצמבר ,
2025
לכבוד
יו"ר
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל – חה "כ עודד פורר
חברי הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
שלום
,רב
:הנדון אסטרטגיה לחיזוק ה צפון –
מדיניות פורצת דרך ל התמודדות עם אתגר-העל
על פי סקר שנערך על ידי"מכון "דיירקט פולס
"עבור ארגון "לב בגליל בנובמבר
2025
,
83%
מהצעירים
היהודים
בגליל שוקלים לעזוב את האזור ו-
81%
מרגישים שהם מקבלים יחס לא הוגן המ מ משלה לעומת
מרכז הארץ .כמו כן, ה
ס
קר מצביע על כך ש -
59%
מהצעירים שכבר עזבו את האזור, עשו זאת עקב היעדר
תעסוקה, כאשר44%
עשו זאת עקב .המצב הביטחוני
כמו כן
, ה
ס עמ קר לה
כי מחצית מהצעירים
היו חוזרים
לצפון א ם היה חל שיפור בתעסוקה ובשכר .ב ,נוסף79%
מכלל הישראלים סבורים כי הממשלה חייבת
להשקיע בצפון יותר1 .
חשוב להדגיש כי תחושות אלו, כפי שהן עולות מה סקר
, אינן רק עניין תודעתי :אלו
מתיישבות עם הנתונים
המעידים על פערים מתמשכים בזמינות, באיכות ובנגישות של שירותים אזרחיים ותשתיות ביחס למרכז ,
אשר הלכו והחמירו מאז השבעה באוקטובר
2023
.
לאורך השנים האחרונות נעשו ניסיונות לצמצום פערים בין
המרכז לצפון, אך אלה לא
הובילו לשינוי
.משמעותי
בין היתר, משום
שהיו לרוב נקודתיים ולא עוגנו במהלך
אסטרטגי ארוך טווח , ולא לוו במחויבות
תקציבית מספקת ובמנגנוני יישום ומדידה. לפיכך, שלב ראשון בחיזוק משמעותי של הצפון
הוא
הגדרתו
כאתגר-על לאומי
והובלת מהלך מתכלל המתייחס .לכלל תחומי החיים, השירותים והתשתיות
הצורך
בכך שה צפון יהיה אזור
משגשג,
אשר
אנשים שמחים ומסוגלים לגור בו ללא תחושת קיפוח,
הוא
אינטרס לאומי-ציוני מובהק, ובמידה רבה גם מהווה
קונצנזוס בין קואליציה לאופוזיציה. דווקא משום כך, נקודת
המבחן אינה בהצהרות אלא ביכולת לבנות מנגנון ביצוע: תכנית ארוכת טווח, רב-
משרדית, עם יעדים מדידים
ומחויבות תקציבית - כזו שמונעת חזרה לדפוסים שהוכיחו עצמם בעבר כבלתי מספקים.
אי-שוויון היסטורי, תת-
השקעה וחולשת השירותים האזרחיים
אי-
השוויון והפערים בין הצפון למרכז החלו הרבה לפני פרוץ המלחמה באוקטובר2023
. מחקרי פורום
ארלוזורוב מראים, כי מדובר בבעיה מתמשכת של כמה עשורים שנובעת, בין השאר, ממדיניות של תת-
השקעה ממשלתית. הפער בהיקף ההוצאות האזרחיות בישראל בהשוואה לממוצע מדינות ה-
OECD
עומד
על כ-
157
מיליארד ש"ח בשנה–
היקף אדיר של תקציב ממשלתי שאינו מגיע לתחומים רבים וביניהם
בריאות, תעסוקה ותעשייה, חינוך, תחבורה, רווחה
, תשתיות
.ועוד גם אם נקזז את השפעות ההוצאות
1
( .יאיר קראוס2025
).
83%
"מהצעירים רוצים לעזוב את הגליל: "מי שנשאר פה גוזר על עצמו חיים בינוניים .
Ynet
.
הביטחוניות הגבוהות של ישראל בהשוואה למדינות ה-
OECD
,
הפער
יעמוד על כ-
72
מיליארד
ש"ח
בשנה
–
.סכום גבוה מאד ככל שלא תיבנה תוכנית רב-
שנתית אסטרטגית לסגירת פערים אלה, מצבה של
הפריפריה בישראל יחמיר ויהיו לכך השפעות ארוכות טווח על אי-
השוויון ועל הפערים בין הצפון לשאר
המדינה. פערים אלה באים לידי ביטוי בתחומים שונים ולהלן נציג מספר דוגמאות אותן בחנו בשנים שלפני
המלחמה
2:
1.
בריאות :
•
ח תו לת החיים במחוז הצפון
הוצבה במקום הכי נמוך בישראל, שנייה רק למחוז הדרום -
79.6
שנים
לגברים ו-
83.6
שנים לנשים, בהשוואה ל-
82
ו-
85.7
.במרכז הארץ בהתאמה
•
זמן ההמתנה לניתוחים אלקטיביים היה גבוה בכ-
14%
מהממוצע הארצי ובפער גדול מרוב מחוזות
הארץ.
•
במחוז הצפון היו בשנת2022
1.96
מיטות אשפוז לכל1,000
איש
–
בהשוואה
ל-
3.42
ו-
3.7
במחוזות תל-
.אביב וחיפה בהתאמה
•
במחוז הצפון, בשנים2023-2021
,
היו רק3.2
רופאים לכל1,000
איש– בהשוואה ל-
3.9
בממוצע
בארץ.
2.
תשתיות ותחבורה :
•
ברבים מיישובי הצפון
הנגישות למקומות העבודה נמוכה, במיוחד בהשוואה לגוש דן ולמטרופולינים
השונים.
,כלומר
,ברבים מיישובי הצפון שיעור מקומות העבודה הנגישים לתחבורה ציבורית
בהשוואה לאלה שנגישים לרכב, נע בין אפס לבין כ-
20%
3. המשמעות היא ש נדרש רכב פרטי או
הסעות (במידה וקיימות) על מנת להגיע לעבודה, באופן שפוגע בהזדמנויות ובנגישות של התושבים
.לתעסוקה איכותית
3.
תעסוקה ושכר :
•
ב שנת2018
,
,טרום מגיפת הקורונה והמלחמה ההשתתפות בצפון בשוק העבודה הייתה נמוכה
יחסית, עם שיעור של
59%
לעומת ממוצע ארצי של63.5%
,, וזאת לצד שיעור אבטלה גבוה יותר
שעמד על4.1%
בהשוואה לממוצע ארצי של3.8%
4.
•
על פי דוח שוק העבודה שבחן את מצב שוק העבודה טרום המלחמה, בשנת2021
השכר הממוצע
בכלל יישובי הצפון שפונו היה נמוך בכ-
13%
מהממוצע הארצי, כאשר בקרית שמונה הפער היה
גדול הרבה יותר, עם שכר ממוצע הנמוך בכ-
24%
מהממוצע הארצי. נתונים אלה לא כוללים את
האוכלוסיה הערבית ש פונתה–
כלומר, הפערים בפועל אף חמורים יותר5.
2
( .בן בשט יוני, בר חיים אייל, גור בועז, וינבלום שי, וקנין גנאל דנה, לן עידו2024
.)
"ניו דיל" ישראלי לשיקום אחריות
המדינה לאזרחיה .. פורום ארלוזורוב
3
( .אנה הלס2022
.)תשתיות פיזיות לצמיחה מכלילה .פורום ארלוזורוב-יסודות .
4
( .ברוך גורביץ' ושלומית ארבל2023
.)מדיניות תעשייתית לצמיחה מכלילה .פורום ארלוזורוב-יסודות .
5
שוק העבודה בישראל2023
( .
2024
.)משרד העבודה.
מדיניות מוכוונת משימה והגדרת
צמצום אי-השוויון בין הצפון למרכז
כאתגר-על לאומי
לאורך השנים נכתבו
ופורסמו תוכניות והחלטות ממשלה רבות הנוגעות לצמצום אי-
,השוויון בין הצפון בפרט
,והפריפריה בכלל, לבין מרכז הארץ. עם זאת רבות מההחלטות הן נקודתיות ונעדרות אסטרטגיה ממשלתית
,רחבה. על כן נדרש שינוי מהותי באופן ניהול המדיניות ותכנון האסטרטגיה של הממשלה וביתר שאת
במקרים של משבר לאומי מסוג זה . לשם כך, מלבד
הצגת תוכניות נקודתיות ופעולות פרויקטיאליות –
נדרש
להגדיר
אסטרטגיה רחבה, המבוססת על שיתוף פעולה בין-משרדי , בהובלת משרד רה"מ ובפרט המטה
הכלכלי-
,חברתי
ועל בסיס חזון שאפתני עם יעדים ברורים .
לשם כך ניתן לפעול לפי מודל מדיניות מוכוונת המשימה– גישה כוללת להתמודדות עם אתגרי-על, ש
א ין
להם פתרון יחיד ודורשים שיתוף פעולה רחב בין הממשלה, המגזר העסקי, החברה האזרחית והציבור6
,7 .
,המודל רואה במדינה גורם מוביל, הנוטל סיכונים ומשלב הכוונה מלמעלה עם פתיחות לניסוי וטעייה מלמטה
תוך חתירה ל השגת
צמיחה מכלילה ובת-קיימ
ה. הבסיס למדיניות מסוג זה היא הגדרה של אתגר-
על על ידי
ממשלת ישראל, שבמקרה זה יכול להיות צמצום אי-
השוויון ההיסטורי
בשירותים אזרחיים , בנגישות
לתשתיות וב ,מעמד כלכלי בין הצפון.לבין מרכז הארץ
,על כן
אנו מציעים לוועד
ה לדרוש מהממשלה :
1. להציג
אסטרטגיה
בין-משרדית ארוכת טווח לצמצום אי-
השוויון בין
הצפון למרכז , על בסיס ה עקרונות
של .מדיניות מוכוונת משימה
2. להציג תוכנית תקציבית רב-
השנתית
בהתאמה לצורכי האזור ו
החזון שיוגדר
בתוכנית
ה
אסטרטגית.
3. להציג מתודולוגיה ל מדידה שיטתית
של צמיחה מכלילה ונגישות לתשתיות פיזיות
בפריפריה, ובצפון
בפרט, כבסיס למדיניות
ולקבלת ההחלטות לפיתוח האזורי .
נשמח להעמיד
את המידע והניתוחים שבידינו לרשות הוועדה על מנת לקדם נושא לאומי
.חשוב זה
6
( .ארז מגור2024
.)
"חזרתה של המדיניות "שאין לומר את שמה
. יסודות-ארלוזורוב .
7
( .פורום ארלוזורוב2025
)אסטרטגיות למדיניות ציבורית חדשה .
Youtube
.
,בברכה
אילן פרידמן
מקדם מדיניות
פורום ארלוזורוב
העתק :
עמית בן-
צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב
עו"ד תומר שמוקלר, מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב