חומר רקע
16
באוקטובר2025
נייר עמדה בנושא היערכות הרשויות המקומיות להצפות לקראת החורף הקרוב
עבור דיון בוועדת הפנים והסביבה בתאריך21.10.2025
רקע
בשנים האחרונות חלים בישראל שינויים בכמות, עוצמות ופריסת המשקעים לצד גידול הבינוי אשר אוטם
פני קרקע ושחיקת מערכות הניקוז. במיוחד זכורים האירועים החמורים של חורף2020
אשר
היו הר
י אסון :
שבעה אזרחים איבדו את חייהם
ונזקים רבים נגרמו לרכוש ולתשתיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים1.
גורמים רבים לשיטפונות אך שלושה הן העיקריים, ושלושתם במגמת החמרה הצפויה אף
להחריף
בשנים
:הקרובות
.א גידול רחב היקף בבנייה וכיסוי הקרקע למטרות תשתיתיות לדוגמת
כבישים, חניות ועוד .; ב
חוסר תפקוד וחוסר
תחזוקה נאותה של מערכות הניקוז ;ו .ג מגמת עלייה .באירועי גשם עזים בזמן קצר על
פי דו"ח של השירות המטאורולוג
י (
2024
,)
נצפתה עלייה מ
שמעותית בעוצמות הגשם באזור מישור החוף ב30
שנים האחרונות ,עם
תוספת של כ26-40%
בעוצמות הגשם, כאשר על פי המודלים האקלימים מגמה זו
צפויה להימשך ואף להאיץ2 .
במילים פשוטות: אנו עתידים
לכמויות גבוהות יותר
של מים
בזמן קצר יותר
על פני שטחים אטומים יותר
,אשר ימנעו את חלחול המים
.לצד מערכות ניקוז מיושנות ובלתי מתוחזקות בעוד כל
גורם לבדו
מעלה את
רמת הסיכון
להצפות ושיטפונות ,השילוב ביניהם
בזמן אירוע קיצוני מביא לרמת סיכון גבוהה ביותר
במיוחד לאזור מישור החוף אשר קולט את מי הנגר .
ישנן שתי נקודות חשוב
ות ציון :
,ראשית אין זו בעיה
,בלבד של רשויות עירוניות ,גם אזורים כפריים, במיוחד אלו לאורכם של נחלים נמצאים באזורי הסכנה כפי
ש
חווינו בחורף שעבר בו הוצפו בתי הספר מעגן מיכאל וכרמים בנימינה .
שנית, מאגרי ויסות, כפי אלו
שהוקמו
בנהריה וכבר הוכחו כיעילים למיתון ההצפות , אינם יכולים להיות באחריות רשות מקומית יחידה
אל ה כחלק מפרויקט
רח
ב המאגד גורמים ממשלתיים
.ומקומיים
כיום , מדינת ישראל והרשויות המקומיות אינן ערוכות לאירועי הצפות ושיטפונות .
שני דו"חות מבקר
( המדינה2021
, ודו"ח מעקב2025
.) הצביעו באופן מובהק על היעדר מדיניות, תקצוב ומתודולוגיה סדורה
בעקבות דו"ח מבקר המדינה הראשון
התקבלה החלטת הממשלה207
(אוגוסט2021
), הקובעת כ י צוות
מנכ"לים יגיש תוך180
יום תוכניות לניהול סיכוני שיטפונות . אך למרות זאת עדיין כיום אין לישראל תכנית
.שכזו ובוודאי שאין תוכנית ממשלתית ליישום
,לבסוף .חשוב לציין כי למי הגשם בישראל תפקיד קריטי במילוי החוזר של מי התהום הירידה הניכרת
בחלחול המים עקב שינוי מגמות הגשם והגדלת שטח הקרקע האטומה הוא רק תוספת ל
מצב
החמור
והמדאיג של מי התהום בישראל .
הסתמכות כמעט בלעדית על
פתרון ה התפלה הינה מדיניות שגויה
1
מבקר המדינה, דו"ח ביקורת מיוחד, התשפ"א2021
2
https://ims.gov.il/
( ניתוח השירות המטאורולוגי2024
)
ומסוכנת .ל מי הגשמים תפקיד חיוני ומהותי בשיקום והעשרת מי התהום
בישראל . החדרת מי הנגר באופן
טבעי או הנדסי-
מלאכותי היא
צו השעה .
הליקויים העיקריים
א.
בראש ובראשונה, עד היום
אין
למדינת ישראל
תכנית לניהול סיכוני שיטפונות
בעלת מתודולוגיה
.אחידה ותקצוב מתאים
ב.
חוסר בגורם או מודל מאסדר
עבור תחום
הניקוז ונ יהול הנגר בתחומי השיפוט של רשויות מקומיות
וחלוקת האחר
ות י
והסמכויות בין הגורמים השונים אינה אחידה ו
קבועה בחוק .
ג.
תכנון מקומי שאינו כולל תכנון אגני שלם . למרות החלטת ממשלה207
הקובעת כי יש להסדיר
סמכויותיהן של רשויות הניקוז כרשויות אגניות בחוק או בצו., פעולה זו עדיין לא נעשתה
ד.
מודל תקציבי בעייתי של רשויות ניקוז הנסמך בלבד על היטלי ניקוז הנקבעים על ידי אותן רשויות ,
,ללא אמות מידה מתואמות מהרשויות המקומיות ומרשות מקרקעי ישראל. אמנם נתמכו רשויות
.הניקוז בשנים האחרונות בפרויקטים שונים אך אלו הוגדרו כתמיכה ולא הוסדרו בחוק
ה.
חוסר היערכות הרשויות המקומיות לאירועי הצפות. רוב הרשויות המקומיות בישראל אינן
מיישמות פעולות היערכות באופן מוסדר אלא נקודת .י, ואינן מתוקצבות לפעולות אלו
ו.
התייחסות אל מי הנגר כמטרד ולא כמשאב .
למרות החסכון הכלכלי לצד תועלות בריאותיות
וסביבתיות בהחדרת מי נגר אין מדיניות ברורה לאומית בנושא והשיפוי הניתן על ידי הממשלה אינו
.הולם את העלויות והתועלות
:ולכן, על הועדה לדרוש
א.
אסדרת תחו ם הניקוז וניהול הנגר בישראל תחת גורם יחיד ומתכלל וחלוקה קבועה ובהירה של
.האחראיות והסמכויות השונות
ב.
יישום
החלטת הממשלה
207
(אוגוסט2021
), ובעיקר
ה
קביעת מתודולוגיה אחידה עבור היערכות
.לאומית ומקומית לניהול סיכוני שיטפונות
ג.
.הגדרת הנגר העילי כמשאב מים חיוני וקביעת תכנית לאומית להחדרת מי הנגר
ד.
תמיכה ברשויות המקומיות, מקצועית ותקציבית ליישום אמצעי ההיערכות לאירועי שיטפונות
.והחדרת מי נגר