חומר רקע
ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה
▪ כסלו
"התשפ
ו
▪
דצמ
בר
2025
▪
ההיערכות להגנה על
מתקנים חיוניים מפני
טילים, רקטות ואיומים
אוויריים נוספים-
ביקורת
מעק
ב
2
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות
ואיומים אוויריים נוספים - ביקורת מעקב
מבוא
בשנת2020
" פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על המתקנים
החיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים"
1 (
להלן-
הדוח הקודם או הביקורת
)הקודמת.
מדינת ישראל נתונה לאיום נרחב של
טילים, רקטות , כלי טיס מאוישים מרחוק (להלן-
)כטמ"ם
תוקפים ורחפני נפץ (להלן-
)איומים אוויריים .
מ ע ר כ ו ת ה ה ג נ ה ה א ו ו י ר י ת ( ל ה ל ן-
ה ג נ " א ) ש מ פ ע י ל צ ה " ל ל י י ר ו ט
:ה א י ו מ י ם ה א ו ו י ר י י ם
מערכת כיפת ברזל, מערכת קלע דוד ומערכת חץ. מערכות ההגנ"א
אינן נותנות מענה
הרמטי
להתמודדות עם האיומים, ועל כן נדרשים אמצעים נוספים להגנה על
התשתיות החיוניות.
ה מ י ג ו ן ה פ י ז י2:
שכבת הגנה פסיבית שנועדה לתת מענה מפני הדף ורסס בעת
פגיעה
""קרובה
ובמקרים מסוימים מפני פגיעה ישירה
של איו
ם אווירי
שלא יורט באמצעות מערכות ההגנ"א (להלן
-
)מיגון או מיגון פיזי .
קיימים אמצעים נוספים ומשלימים להגנה על המתקנים החיוניים
ובהם :
פיזור גיאוגרפי, יתי
רות3.
מלחמת חרבות ברזל שפרצה בשבעה באוקטובר2023
המחישה את הצורך המוגבר של מעהב"ט
.בהגנה על מתקנים חיוניים
מתחילת המלחמה ועד תחילת אוקטובר2024
שוגרו לעבר מדינת
ישראל יותר מ-
26,000
איומים אוויריים4.
לאחר מועד סיום הביקורת, בליל ה-
13
ביוני2025, החלה מתק פת פתע של מדינת ישראל על איראן
- מבצע "עם כלביא". המבצע נמשך עד ה-
24
ביוני2025, ובמהלכו שיגרה איראן מעל ל-
500
טילים
בליסטיים וכ-
1,000
כטמ"מים לעבר מטרות אזרחיות וצבאיות. מרבית האיומים האוויריים יורטו
.אך חלקם פגעו בנפש, במבנים, בתשתיות וגרמו לנזק רב
פעולות הביקורת
באוגוסט2020
" פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים
חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים
". הביקורת נערכה
בחודשים ספטמבר
2017
עד אפריל2019
,
,לסירוגין ובה נבדקו בין היתר ההיער כות של משהב"ט למיגון המתקנים
החיוניים בגופים מסוימים מפני
ה
ם איו האווירי; פעילות ה מטה לביטחון לאומי (להלן-
)המל"ל
בנושא; ו
היבטים הנוגעים ל
תשתית החוקית בעניין האחריות להגנה על
מתקנים החיוניים, תוך
מתן דגש על המיגון הפיזי של מתקנים אלה5.
1
מבקר המדינה, דוח שנתי70
( ג2020
), "ההיערכות להגנה על המתקנים החיוניים מפני טילים, רקטות
."ואיומים אוויריים
2
מיגון פיזי- מיגון באמצעות שכבות העשויות מחומרים שונים.
3
יכולת נוספת על הנדרש.לפעולה תקינה של מתקן
4
לפי נתוני אתר צה"ל במרשתת, נכון ל-
2.10.24
., מכלל זירות הלחימה
5
:יצוין כי נושאים אלה כבר קיבלו ביטוי בדוחות קודמים של משרד מבקר המדינה, בהם
,מבקר המדינה
דוח שנתי65ב (
2014
), בפרק "ההיערכות למיגון המתקנים הרגישים במדינת ישראל כנגד
ה איום
עליהם".
3
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
בחודשים אוגוסט2024
עד
דצמבר
2024
ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב
כדי
לבחון באיזו
.מידה תוקנו הליקויים העיקריים שעלו בדוח הקודם ביקורת השלמה נעשתה במהלך ינואר2025
.
הביקורת נעשתה, בין היתר, במ :שהב"ט
ב ,לשכת שר הביטחון
ב לשכת
מנ
כ"ל משהב"ט ,
- ב אגף
,התכנון
אג ב ף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (להלן-
,)אמון
ב מינהל ההרכשה והייצור (להלן-
)מנה"ר
וב
אגף היועץ המשפטי
(להלן-
)יועמ"ש למע
הב"ט6
; ברשות החירום הלאומית (להלן- רח"ל ;)
ב
מל"ל
.ובגופים נוספים בדיקות השלמה נעשו בין היתר
במשרד האוצר : באגף החשב הכללי (להלן
- החשכ"ל) ובא .גף התקציבים; ובצה"ל
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח דוח זה במלואו
על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף
17
לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.][נוסח משולב
פעילות מעהב"ט לקידום ה מיגון של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים
באפריל2007
קיבלה הממשלה החלטה בדבר הטלת האחריות הכוללת לטיפול בעורף במצבי חירום
על שר הביטחון7
, ולפיה- אחריות-
,העל לטיפול בכלל מצבי החירום (לרבות מצב מיוחד בעורף
.מלחמה ומצבי חירום הנגרמים כתוצאה מאסונות טבע) תהיה בידי שר הביטחון בדצמבר2007
החליטה הממשלה על הקמת רשות חירום לאומית (רח"ל) שתשמש גוף מטה מתאם ליד שר
הביטחון ותסייע בידו לממש את אחריות-העל לטיפול בעורף בכל מצבי החירום8.
בהוראת משהב"ט (להלן- המ"ב) העוסקת בייעוד ובתפקידים של משהב"ט9
נקבע כי משהב"ט
עומד בראש מעהב"ט וכי אחד מייעודיו הוא לתמוך בבניין הכוח שלצה"ל ובפעולותו. בהמ"ב
בנושא מבנה, ארגון והפעלה10
נקבע כי אחד מייעודיו משהב"ט
במצבי חירום, כגון במלחמה הוא
.לתמוך במאמץ המלחמתי של צה"ל
ההיערכות להגנה מפני איומים אוויריים אמורה לכלול את ה שלבים
ה
עיקריים
שלהלן, כעולה
מהדוח הקודם11
:
•
מיפוי.המתקנים החיוניים
•
בחינת האמצעים
האפשריים להגנה על המתקנים החיוניים מפני איומים אוויריים
בהת
ייחס לאיום הייחוס12 ולתרחיש הייחוס13 הרלוונטי ים להם, ובכלל זה- מיגונם.
•
בניית ת
ו כנית עבודה ,מתוקצבת למיגון המתקנים החיוניים
בהתחשב במכלול ה ,שיקולים
לרבות בשיקולי עלות מול תועלת.
6
מערכת הביטחון בדוח זה-
.צה"ל ומשהב"ט
7
החלטת הממשלה1577
(
15.4.07
.)
8
/החלטה ב43
), "הקמת רשות חירום לאומית (רח"ל- י( "יעודה, תפקידה ודרכי פעולתה19.12.07
).
9
ההוראה עודכנ
ה לאחרונה ב-
14.4.22
10
ההוראה עודכנה לאחרונה ב-
21.3.19
.
11
שלבים אלה תואמים את
המתוד
ו
לוגיה של רח"ל להגנה
על התשתיות הלאומיות החיוניות והמתקנים
רגישים בישראל.
12
האיום הנגזר ממכלול האיומים האסטרטגיים, הנכללים בהערכת המודיעין כחלק מהערכת המצב בתחום
הביטחון הלאומי, והוא האיום המוגדר
או המתואר בת
רחיש
.הייחוס
13
)תרחיש הייחוס (תסריט הייחוס- הת
רחיש
האפשרי למלחמה שנגזרים ממנו יעדי בניין הכוח והתכנון
האסטרטגי. ת
רחיש
זה נועד לבנות ולקיים את צה"ל ואת יכולות מדינת ישראל לעמוד בכל מצבי המלחמה
ולהבטיח את שלמות ישראל, את ביטחונה ואת האינטרסים הלאומיים החשובים שלה. ת
רחיש
זה מגדיר
את נתוני איום הייחוס ואת נתוני מדינת ישראל וצה"ל בכל התחומים במצב של פתיחת מלחמה, בנסיבות
של הא.ירוע האסטרטגי החמור האפשרי
4
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
תרשים1
:
שלבי העבודה העיקריים לצורך היערכות להגנה על התשתיות החיוניות בגופים
מסוימים מפני איומים אוויריים
מהתרשים עולה כי ההיערכות להגנה על תשתיות חיוניות בגופים מסוימים מחייבת תהליך
.עבודה סדור שתוצרתו תוכנית עבודה מתוקצבת
הביקורת הקודמת
בדוח הקודם נכתב כי אחריות משהב"ט להגן על התשתיות החיוניות בגופים מסוימים
נובעת בין
היתר מתוקף המ"ב האמורות. כמו כן בדוח הקודם צוינו גם עמדות והחלטות נוספות ב
נוגע
למימוש אחריות משהב"ט
ו בהן החלטות ממשלה שקבעו בין היתר כי משרדי הממשלה יוסיפו
לשאת באחריות לנושאים שבתחום אחריותם גם בהתרחש מצב חירום; וכן עמדתו של שר
הביטחון בישיבת הקבינט המדיני-
ביטחוני מיוני2016
כי כל שר א "חראי להפעלת "התחום שלו
,גם במצבי חירום וכי כל משרד ממשלתי צריך להקצות מקורות מתקציבו השוטף לנושאי המיגון
.על פי סדרי העדיפויות שיקבע השר
בדוח הקודם העיר משרד
מבקר המדינה על ה פעילות החסרה של משהב"ט לקידום ההגנה על
התשתיות :בגופים מסוימים עד דצמבר2019
עבו
דת המטה למיפוי
מתקנים חיוניים בגופים אלה
טרם הסתיימה , הוא לא
פעל כדי למג ן פיזית תשתיות חיוניות בגופים מסוימים ואין בידיו תוכנית
עבודה לביצוע המיגון האמור, לרבות תקצובה .
נוכח כך
המליץ מבקר המדינה
כי על משהב"ט, בשיתוף ,גופים מסוימים לסיים בהקדם את עבודת
המטה
למיפוי
התשתיות והמתקנים
החיוני ים, לרבות בגופים מסוימים כדי לקבוע את אלה שנדרש
להגן עליהן, ובמידת הצורך למגנן פיזית ,
וכן
לתקפה מ
פעם ל
פעם נוכח האיומים המשתנים;
וכי
לאחר השלמת עבודת המטה על משהב"ט לקבוע בשיתוף צה"ל
והגופים האמורים תו כנית עבודה
רב-שנתית מגובה בתקציב.
במענה משהב"ט משנת2020
, המתכלל את התייחסות
הגורמים הנוגעים
ומפרט את משימותיהם
בהתאם לליקויים וההמלצות שעלו בדוח הקוד
ם
(להלן- התייחסות משהב"ט לדוח הקודם ,)
מסר
משהב"ט כי במהלך שנת2019
קיים אגף מסוים במשהב"ט בתיאום עם רח"ל
עבודת מטה
,שמטרתה הכנסת הרשימה של מתקנים חיוניים של גופים מסוימים לרשימה הכוללת של רח"ל
.במסגרת עבודת המטה שהובילה רח"ל בנושא מיגון תשתיות לצורך תכנון הגנה פיזית עליהן
יצוין בפתח הדברים כי עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל מעהב"ט לא תיקנ
ה
אף לא אחד מהליקויים
העיקריים שעלו בביקורת הקודמת, ולא קידמ
ה את נושא מיגון המתקנים החיוניים
בגופים
מסוימים
; וכי גם לאחר פרוץ המלחמה ועל אף התממשות האיומים האוויריים ה
יא לא קידמ
ה
נושא זה, מלבד כמה פעולות נקודתיות.
מבקר המדינה מעיר למשהב"ט ולצה"ל
על אי-תיקו.ן הליקויים שעלו בביקורת הקודמת
מיפוי המתקנים
החיוניים
בחינת אמצעי
ההגנה הנדרשים
תוכנית עבודה
מתוקצבת למימוש
המיגון
5
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
ביקורת המעקב
פ ע י ל ו ת מ ע ה ב " ט ל ק י ד ו ם ה מ י ג ו ן ש ל ה מ ת ק נ י ם ה ח י ו נ י י ם ב ג ו פ י ם
מ ס ו י מ י ם ל פ נ י פ ר ו ץ מ ל ח מ ת ח ר ב ו ת ב ר ז ל
באוגוסט2020, בפגישת עבודה שקיים מנכ"ל משהב"ט דאז14
,
הוא הנחה על קיום דיון בראשותו
בעניין תשתיות חיוניות מסוימות.
נמצא כי בדצמבר2019
פנה גורם בגוף מסוים במכתב לשר הביטחון דאז15
ולשר האוצר דאז16
,
17
,
בנושא היערכות אותו גוף לאיומים מתגברים של טילים ותקיפות מהאוויר בו ציין כי נדרש לקיים
עבודת מטה משותפת לצורך מיפוי המתקנים והיכולות החיוניות, המחייבת בהקצאת משאבים
ברמה הלאומית" בנובמבר2021
פנה בשנית אותו ה גורם לשר הביטחון דאז18
באותו
ה
נושא19
,
וכתב כי הו
א ממליץ לקדם בהקדם פתרונות לסוגיות שבנדון ולה
ק ציב להם את המשאבים
.הנדרשים
בינואר2022
קיים מנכ"ל משהב"ט דיון בנושא מיגון תשתיות קריטיות בגופים מסוימיםבסיכום
הדיון ציין המנכ"ל בין היתר כי יש לפעול בשני צירים: בחינה על מה נדרש להגן ולאחר מכן כיצד
לעשות זאת;
כי ניתן להגן על מתקנים בכמה דרכים, ומיגון פיזי הוא אחת מהן; ולאחר מכן ייבחן
אופן מימוש הצורך באמצעות תוכנית רב-שנתית.
המנכ"ל הנחה לקיים דיון נוסף בהמשך שנת
2022
לצורך גיבוש תוכנית רב-
.שנתית בנושא
בביקורת המעקב עלה כי בניגוד להנחיית המנכ"ל מינואר2022
לק יים דיון נוסף בהמשך השנה
לצורך גיבוש תוכנית רב-
שנתית בנושא מיגון תשתיות קריטיות בגופים מסוימים, לא התקיים
הדיון האמור. יתרה מכך, נמצא שמינואר2022
ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל לא קיימו מנכ"לי
משהב"ט דיון בנושא20
., זאת על אף פערי המיגון והסיכון הכרוך בהם
באוקטובר2022
פנה
ה גורם
ה
מסוים פעם נוספת,, שלישית במספר
במכתב לשר הביטחון
דאז21
,
ובו ציין את מכתביו בנושא מדצמבר2019
ומנובמבר2021
וחזר על הצורך בקידום פתרונות לנושא
ובהקצ
א
ת משאבים;
.וציין כי מדובר בצורך מהותי, דחוף וחיוני
בביקורת הקודמת עלה כי
עבודת המטה
למיפוי מתקנים חיוניים בגופים מסוימים טרם
הסתיימה:
משהב"ט לא
פעל כדי למגן פיזית תשתיות חיוניות בגופים מסוימים
ואין בידיו
.תוכנית עבודה לביצוע המיגון האמור, לרבות תקצובה
.בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן
עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל מש
הב"ט
לא פעל לקידום נושא המיגון הפיזי של המתקנים
החיוניים בגופים אלה-
משהב"ט לא מיפה את המתקנים החיוניים שנדרש למגן, וממילא גם
לא הכין תוכנית עבודה רב-
.שנתית למיגונם צה"ל לא יזם הצגה למשהב"ט של מידע מסוים
.לשם קידום הנושא
עוד נמצא כי פניותיו החוזרות ונשנות של גור ם בגוף מסוים לשרי הביטחון בשנים2019
-
2022
,
בדבר הצורך בקידום פתרונות לנושא מיגון מתקנים קריטיים של אותו גוף, לרבות הקצאת
.משאבים, לא נענו, ומשהב"ט לא פעל למתן מענה לפערי המיגון
ה
דבר הותיר
גוף זה
בפערי מיגון
משמעותיים.
14
שכיהן בתפקיד תקופה שבין מאי2020
עד פברואר2023
.
15
שר הביטחון שכיהן
מ נובמבר2019
ועד מאי2020
.
16
שר האוצר שכיהן מ מאי2015
ועד מאי2020
.
17
במכתב מ-
18.12.19
.. העתק נשלח גם למנכ"ל משהב"ט ולמנכ"ל משרד האוצר
18
שר הביטחון שכיהן בתקופה שבין מאי2020
ועד דצמבר2022
.
19
במכתב מ-
2.11.21
.. העתק נשלח גם למנכ"ל משהב"ט
20
בפברואר2023
.התחלף מנכ"ל משהב"ט
21
במכתב מ-
19.10.22
.. העתקים מהמכתב נשלחו לשר האוצר דאז, למנכ"ל משהב"ט ולמנכ"ל משרד האוצר
6
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
מידת תיקון הליקוי
מנכ"ל משהב"ט
שכיהן ממאי2020
עד פברואר2023
מסר בתשובתו ממרץ2025
כי המיגון הפיזי
הוא יכולת משלימה בעלות גבוהה, ו כי.נכון להתמקד באתרים ספציפיים
עוד מסר כי בשנים
מסוימות
בתקופת כהונתו היה תקציב" המדינה
המשכי"
22
ש
לא א
י פשר הקצאת תקציב מעבר
לשוטף
, וכי להבנתו, "אילוצים חיצ וניים (תקציב) וסדר עדיפויות כולל בנושא ביטחון הביא
."לתיעדוף טיפול בנושאים אחרים
משרד מבקר
המדינה
מציין כי עד
,פרוץ מלחמת חרבות ברזל
משהב "ט
לא
קידם
את נושא המיגון
הפיזי
בגופים מסוימים
גם בפעולות
מהותיות
שאינן מצריכות הקצאת תקציבים משמעותיים ,
כדוגמת
עבודת
מטה
לצורך מיפוי ותיעדוף המתקנים החיוניים
בגופים אלה
וגיבוש תוכנית
עבודה
.לקידום מיגונן
,יתרה מכך גם במהלך שנת
2022
,בה ש היה תקציב מדינה מאושר ,לא קודם
הנושא.
פ ע י ל ו ת מ ע ה ב " ט ל ק י ד ו ם ה מ י ג ו ן ש ל ה מ ת ק נ י ם ה ח י ו נ י י ם ב ג ו פ י ם
מ ס ו י מ י ם ל א ח ר פ ר ו ץ מ ל ח מ ת ח ר ב ו ת ב ר ז ל
עם.פרוץ מלחמת חרבות ברזל עלה הסיכון של פגיעה ישירה במתקנים חיוניים בגופים מסוימים
בכל הנוגע להגנה על מתקנים חיוניים באמצעות מערכות הגנ"א ונוכח פערי ההגנה אל מול
האיומים האוויריים הרבים ששוגרו למדינת ישראל בעיקר מרצועת עזה ומלבנון במהלך
המלחמה
וכוונו בין הית.ר למתקנים מסוימים, מעהב"ט המשיכה לפעול לקידום ולשיפור של יכולות ההגנ"א
בכל הנוגע למיגון הפיזי של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, להלן פירוט הפעילות שבוצעה
( במשהב"ט מפרוץ המלחמה7.10.23
:)
ת ו כ נ י ת ל מ י ג ו ן ש ל מ ת ק נ י ם ח י ו נ י י ם ב ג ו ף מ ס ו י ם
בסוף דצמבר2023
,כחוד
שיים וחצי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל
כתב
גורם בגוף מסוים
לראש
המל"ל
מכתב בנושא תוכנית למיגון.מתקנים חיוניים באותו גוף הגורם ציין במכתבו
כי כדי
להתחיל במימוש התוכנית בהקדם האפשרי, הוא מבקש כי ראש המל"ל ינחה את הגורמים
הרלוונטיים לנושא.
.העתק מהמכתב נשלח לשר הביטחון
בינואר2024
פנה רמ"ט היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל
לעוזר מנכ"ל משהב"ט23
כדי ליזום
דיון הכנה בנושא תוכנית המיגון של המתקנים החיוניים בגוף האמור שבו יציגו נציגי משהב"ט את
תפיסת המיגון של
,מתקנים חיוניים בגופים מסוימים
וכדי לקבל את התייחסות משהב"ט בנוגע
לכינוס הדיון המוצע. במרץ2024
פנה המל"ל בשנית לקבלת התייחסות משהב"ט24
. במאי2024
שלח עוזר מנכ"ל משהב"ט את עמדת משהב"ט למל"ל. ביוני2024
התקיים דיון ההכנה האמור
בראשות סגן ראש המל"ל ומשהב"ט לא הציג בו את תפיסת המיגון, אף כי
.נדרש לעשות זאת
22
התקציב ההמשכי מאפשר את המשך פעילות ה מדינה במקרים בהם תקציב המדינה לא אושר עד תחילת
השנה. במסגרת זו, הממשלה פועלת על בסיס תקציב השנה הקודמת ומשרדי הממשלה רשאים להוציא בכל
חודש סכום השווה ל-
1/12
.מההוצאה בשנה הקודמת
23
בעקבות הנחיית
ראש הממשלה את ראש המל"ל לקיים דיון בנושא האמור.
24
המכתב נשלח לעוזר מנכ"ל משהב"ט ולראש מטה שר הביטחון.
7
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
בסיכום הדיון ביקש סגן ראש המל"ל כי
משהב"ט י גבש עמדה בנוגע למרכיבים בתוכנית המיגון
של.הגוף האמור
עוד באותו החודש
שלח
ה עוזרת היועץ לביטחון לאומי וראש
המל"ל
ל מזכיר הצבאי של שר
הביטחון ולעוזר מנכ"ל משהב"ט מכתב ובו
המלצת המל"ל לחוות דעת בעניי ן תוכנית המיגון של
גוף זה. במכתב התבקש משהב"ט בין היתר לבצע עבודת מטה ולקבוע מדיניות אחודה
לרבות
קריטריונים ברורים להשתתפות המדינה במימון בקשות עתידיות למיגון מתקנים שצפוי
ים
להגיש
גופים נוספים. משהב"ט התבקש להעביר את התייחסותו לנוסח חוות הדעת עד14.7.24
.
ב-
1.1.25
שלחה לשכת שר הביטחון לעוזר ראש המל"ל את עמדת משהב"ט בנוגע לחוות הדעת של
המל"ל בנושא תוכנית המיגון של הגוף האמור. במסמך צוין כי נוכח חשיבות הנושא משהב"ט
רואה לנכון לפנות למל"ל בנוגע להמשך הטיפול בקידומו; וכי המלצת המל"ל בנוגע לתוכנית
המיגון של גוף .זה מקובלת
בעקבות הנחיית ראש הממשלה את
ראש המל"ל
לקיים דיון בנושא תוכנית המיגון בגוף מסוים
(נובמבר2023
), קיים המל"ל דיונים בנושא. ביוני2024
הנחה ראש המל"ל כי משהב"ט
יעביר
את התייחסותו לנוסח חוות הדעת עד14.7.24
, אולם רק בינואר2025
, במועד השלמת ביקורת
המעקב וכחצי שנה לאחר המועד שהתבקש לעשות זאת, משהב"ט העביר את חוות דעתו למל"ל
בנוגע לתוכנית המיגון של גוף זה. לפיכך, נכון למועד השלמת הביקורת (ינואר2025
) לא קודמה
על ידם תוכנית המיגון לאותו גוף על אף הימצאותם של מת קנים חיוניים בשטחו ועל אף ההבנה
.המשותפת של המל"ל ומשהב"ט את הצורך הייחודי בהוצאה לפועל של תוכנית מיגון למתקניו
פ ע ו ל ו ת מ ש ה ב " ט ב נ ו ש א מ י ג ו ן
ה
מ ת ק נ י
ם
ה ח י ו נ י י ם ש ל ג ו פ י ם
מ ס ו י מ י ם
באוגוסט2024
,, כעשרה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל קיים מנכ"ל משהב"ט פגישה
עם
גורמים מגופים מסוימים על רקע פוטנציאל להסלמה במלחמה.
בביקורת הקודמת עלה כי הפעילות של משהב"ט לקידום ההגנה על התשתיות בגופים מסוימים
הייתה חסרה-
משהב"ט לא
פעל כדי למגן פיזית תשתיות חיוניות בגופים מסוימים
ואין בידיו
תוכנית עבודה לביצוע המיגון האמור, לרבות
.תקצובה
בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן
במידה מועטה, וגם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הגורמים הנוגעים לא ביצעו עבודה משותפת
שתכליתה הגדרת מתקנים חיוניים בגופים מסוימים. עוד עלה כי משהב"ט לא מיפה את
המתקנים החיוניים שנדרש למגן בגופים מסוי
ם מי , וממילא גם לא
הכין תוכנית עבודה רב-
שנתית למיגונם לרבות תקצובה. זאת, מלבד מעורבות משהב"ט לקידום ההצעה למימון תוכנית
המיגון של מתקנים חיוניים בגוף מסוים ; ומלבד ביצוע פעילות מיגון נקודתית-
פעולות שאינן
מחליפות את עבודת המטה הנדרשת לצורך המיגון הפיזי של המתקנים החיוניים בג ופים
.מסוימים
רק בדצמבר2024
, עם סיום ביקורת המעקב, הנחה מנכ"ל משהב"ט על הקמת צוות
.בנושא מיגון גופים מסוימים
מידת תיקון הליקוי
משהב"ט מסר בתשובתו מאפריל2025
כי הוא מודע לצורך להגן על מתקנים חיוניים
גו ב
פים
מסוי
מי
ם מפני פגיעה של איומים קינטיים משמעותי
ים ולפערים הקיימים, ו הוא עסק בכך לאורך
.השנים האחרונות, גם אם הדבר לא הבשיל לקביעת מדיניות ופעילות קונקרטית
8
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
ח ל ו ק ת
ה ס מ כ ו ת ו ה א ח ר י ו ת ב י ן
ג ו ר מ י מ
ע ה ב " ט
:הנושא המפורט להלן נבדק לראשונה במסגרת ביקורת זו
כדי שנושא המיגון של התשתיות
הקריטיות בגופים מסוימים יקבל מענה שלם בהתאם לצורכי מעהב"ט נדרשת הגדרה ברורה של
גבולות הסמכות והאחריות בין גורמי מעהב"ט הנוגעים בדבר וקביעת גורם בעל אחריות לתכלול
.הנושא
באפריל2007
הטילה הממשלה, כאמור, את האחריות הכוללת לטיפול
בעורף במצבי חירום על שר
.הביטחון בדצמבר2007
החל
טה י הממשלה
על הקמת רח"ל
כ
גוף מטה מתאם ל
י ד שר הביטחון
שי
סייע בידו לממש את אחריות-
.העל לטיפול בעורף בכל מצבי החירום
,לפי החלטת הממשלה
בראש רח"ל יעמוד מנהל שיהיה כפוף לשר הביטחון ויפעל על פי הנחי
ותיו. ב
אפריל
2011
החליטה
הממשלה
לע הקמת ועדת שרים להכנת העורף לשעת חירום25
.
במאי2011
קיבלה
ועד
ה זו
החלטה
"בנושא "תוכנית להגנת תשתיות לאומיות חיוניות ומתקנים רגישים בישראל26
, שלפיה תוקם
ועדה בין-משרדית בראשות מנהל
רח"ל לצורך קביעת הקריטריונים לסוגי המתקנים, הערכת
הסיכונים וסדרי הקדימויות ברמה הלאומית (להלן- הוועדה הבין-
.)משרדית
בינואר2019
קיים
מנכ"ל משהב"ט דאז27
ן דיו
סטטוס בנושא "עבודת מטה מיגון מתקנים
חיוניים ,"
שבו השתתפו בין היתר ראש רח"ל וגורמים מאגף התכנון שבצה"ל (להלן-
)אג"ת
ומפקע"ר, ובו הוא ציין
כי נושא מ
י גון התשתיות הקריטיות לא היה מוסדר"
תחת אחריות אחודה
של גוף כלשהו ". לפיכך קבע המנכ"ל את חלוקת האחריות בנוגע למיפוי המתקנים החיוניים
)כלהלן: רח"ל (בתיאום פקע"ר-
גיבוש רשימת המתקנים הנדרשים במענה מיגוני ברמה הלאומית
;בהתאם לתרחישי הייחוס
אג"ת- סיום עבודת המ טה בנוגע למשמעויות של פגיעה במתקנים
חיוניים ;גורמים במשהב"ט-
.גיבוש רשימת המתקנים החיוניים בגופים מסוימים הנדרשים למיגון
בדיון שקיים
מנכ"ל משהב"ט בינואר2022
בנושא מיגון תשתיות קריטיות
בגופים מסוימים
עלתה
.סוגיית הסמכות והאחריות בנושא
מנכ"ל משהב"ט סיכם את הדיון וקבע כי האחריות להמשך טיפול היא של רח"ל בהובלת סמנכ"ל
וראש אגף התכנון28
.
בביקורת עלה כי היו קיימים פערים וחוסר תמימות דעים בין מנכ"לי משהב"ט בשנים2019
-
2022
לעניין הסמכות והאחריות בנוגע למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, ובהתאם
לכך התקבלו החלטות שונות בעניין זה: בשנת2019
קבע מנכ"ל משרד הביטחון דאז כי גורמים
במשהב"טיגבשו את רשימת המתקנים החיוניים בגופים מסוימים הנדרשים למיגון, ואילו
בינואר2022
החליט מנכ"ל משהב"ט דאז כי האחריות לטיפול היא של רח"ל בהובלת סמנכ"ל
וראש אגף התכנון. יצוין כי מינו אר2022
ועד למועד סיום ביקורת המעקב (דצמבר2024
) לא
.התקיימו דיונים ולא התקבלו החלטות על ידי מנכ"לי משהב"ט בסוגיית הסמכות והאחריות
כך או כך, אף לא אחד מהגורמים האמורים לעיל פעל לקידום הנושא עד למועד סיום ביקורת
המעקב. אי-הגדרה ברורה לעניין הסמכות והאחריות
בין גורמי מעהב"ט פוגעת במענה לסוגיית
.מיגון המתקנים החיוניים
,יתרה מכך בדיונים שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה עם בעלי תפקידים באגפי משהב"ט
השונים וברח"ל עולה כי אין ביניהם גורם הרואה
ב
עצמו אחראי , וכל שכן אחראי לתכלול נושא
מיגון המתקנים החיוניים
בגופים מס
וימים .
25
החלט
ת הממשל ה3095
(
3.4.11
.)
בהחלטת הממשלה נקבע כי הוועדה מוסמכת בין היתר לבחון את אופן
.היערכות העורף בכללותו
באפריל2013
החליטה הממשלה להקים ועדת שרים לעניין מוכנות הזירה
( האזרחית למצבי חירום
החלט ה ת
ממשל
ה
77
מ-
28.4.13
). ועדה זו הוקמה במקום ועדת השרים להכנת
.העורף לשעת חירום
26
/החלטה הגנ3
.)(על כך ראו עוד בהמשך
27
מנכ"ל משהב"ט שכיהן
מ מאי2016
ל עד מאי2020
.
28
.אחריות הביצוע של סעיף זה הוטלה על רח"ל, בתיאום עם אגף התכנון
9
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
בביקורת עלה כי בתקופה שבין ינואר2019
ועד למועד סיום ביקורת המעקב (דצמבר2024
) עברה
הסמכות והאחריות בנוגע למיגון המתקנים החיוניים בין כמה גורמים במעהב"ט, אך במשך
תקופה זו
גורמי משהב"ט ורח"ל
לא פעלו
למימוש אחריותם בנושא. יתרה מכך, הגורמים
האמורים אי נם רואים
ב עצמם אחראים,על נושא זה ו
ממילא לא
פעלו.לקידומו פער זה גרם לאי-
קבלת החלטות בנושא ולאי-
.קידומו
חלוקת הסמכות והאחריות לביצוע הפעולות הנדרשות לקידום המיגון של המתקנים החיוניים
בגופים מסוימיםבין אגפי משהב"ט, רח"ל וצה"ל היא קריטית. אשר על כן, על שר ה ביטחון
להגדיר את חלוקת הסמכות והאחריות בין גורמי מעהב"ט, ובכללם רח"ל וצה"ל, בנושא המיגון
הפיזי מפני איומים אוויריים בגופים אלה; ולהנחות כי הגדרות אלו יקבלו ביטוי בהוראות
הגופים. עוד מומלץ כי נוכח מורכבות הנושא ואי-
הסדרתו יקבע שר הביטחון גורם שיתכלל את
הנוש.א ויפעל לקידומו
משהב"ט מסר בתשובתו כי מנכ"ל משהב"ט הנכנס יעסוק בשבועות הקרובים בהסדרה רשמית של
הגורם שירכז ויוביל משרדית ובין משרדית את מיגון
המתקנים החיוניים.
מעורבות המל"ל בנושא ההגנה ע ל
מתקנים חיוניים בגופים מסוימים
בחוק
המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-
2008
(להלן-
)חוק המל"ל ,
נקבע כי
מ
תפקידי
ו
של המל"ל
לרכז את עבודת המטה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן-
הקבינט
המדיני-
)ביטחוני
ושל כל ועדת שרים אחרת בענייני החוץ והביטחון, ו להציע לראש הממשלה סדר
יום ו
נושאים שיידונו בישיבות הקבינט המדיני-
ביטחוני וכן בישיבותיה של כל ועדת שרים אחרת
.בענייני החוץ והביטחון
הביקורת הקודמת
בביקורת הקודמת עלה כי
המל"ל
לא הציע לראש הממשלה נושאים לדיון בישיבות ועדת השרים
להכנת העורף לשעת חירום בתקופת כהונתה או בישיבות הקבינט המדיני-
ביטחוני בעניין קיומה
וטיבה של פעילות הגורמים הנוגעים להגנה על התשתיות החיוניות בגופים מסוימים, לרבות מיגונן
הפיזי במידת הצורך, לוחות הזמנים ו התקציב הנדרש לכך. זאת על אף האמור בחוק המל"ל
.ולמרות חשיבותן הלאומית של תשתיות אלה
נוכח
האמור בחוק המל"ל
ונוכח ממצאי
הביקורת הקודמת
בנוגע להיערכות הלקויה למיגונן הפיזי
של התשתיות החיוניות בגופים מסוימים, המליץ משרד מבקר המדינה ל
מל"ל כי
יעלה לפני ראש
הממש
לה, כנושא לדיון בישיבות הקבינט המדיני-
ביטחוני, את סוגיית היערכותם של הגורמים
הנוגעים להגנה על התשתיות החיוניות שבתחום אחריותם, לרבות מיגונן הפיזי במידת הצורך.
נציין כי עד לפרוץ מלחמת
חרבות ברזל, המל"ל לא תיק
ן
את הליקויים העיקריים שעלו בביקורת
הקודמת, ולא
קיד
ם
את נושא מיגון המתקנים החיוניים
בגופים מסוי
מי ם; וכי גם לאחר פרוץ
המלחמה ועל אף התממשות האיומים האוויריים הוא לא קידם נושא זה, מלבד כמה פעולות
נקודתיות.
מבקר המדינה מעיר למל"ל על אי-
תיקון הליקויים
שעלו בביקורת הקודמת.
ביקורת המעקב
מ ע ו ר ב ו ת ה מ ל " ל ב ס ו ג י י ת ה
מ י ג ו ן ש ל מ ת ק נ י ם ח י ו נ י י ם ג ו ב
פ י ם
מ ס ו י
ם מ י ע ד ל פ ר ו ץ מ ל ח מ ת ח ר ב ו ת ב ר ז ל
ממסמכי המל"ל עולה כי ממועד סיום הביקורת הקודמת ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל
(ב-
7.10.23
) המל"ל עסק בנושא ההגנה על מתקנים אזרחיים קריטיים במסגרת הוועדה
10
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
הבין-משרדית שבראשות רח"ל , ובנושא הצטיידות במערכות הגנ"א במסגרת הכנותיו להבאתם
לפני
ועדת השרים לעניין אישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מעהב"ט
(להלן-
ועדת השרים
.)להצטיידות
בביקורת הקודמת עלה כי המל"ל לא הציע לראש הממשלה נושאים לדיון בישיבות ועדת השרים
להכנת העורף לשעת חירום בתקו
פת כהונתה או בישיבות הקבינט המדיני-
ביטחוני בעניין קיומה
וטיבה של פעילות הגורמים הנוגעים להגנה על תשתיות חיוניות בגופים מסוימים, לרבות מיגונן
הפיזי במידת הצורך, לוחות הזמנים והתקציב הנדרש לכך. זאת על אף האמור בחוק המל"ל
.ולמרות חשיבותן הלאומית של תשתיות אלה.
בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן, וכי
ממועד סיום הביקורת הקודמת (אפריל2019
( ) ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל7.10.23
,) המל"ל
כגוף מטה שמ
רכז את עבודת המטה של הממשלה, של הקבינט המדיני-
ביטחוני ושל כל ועדת
שרים אחרת בענייני החוץ והביטחון ו
שמ
ציע לראש הממשלה ס דר יום ונושאים שיידונו
בישיבות הקבינט המדיני-ביטח וני, לא
הציע
לראש הממשלה
להעלות לפני הקבינט המדיני-
ביטחוני את סוגיית היערכותם של
הגורמים הנוגעים להגנה על ה
מתקנים החיוני
ים האמורים ,
לרבות מיגונ
ם הפיזי במידת הצורך
; וכי ממילא הנושא לא נדון במסגרת ישיבות הקבינ
ט המדיני-
.ביטחוני
זאת, על אף המלצת מבקר המדינה בדוח הקודם
ולמרות חשיבות
ם
הלאומית של
.מתקנים חיוניים אלה
מידת תיקון הליקוי
מ ע ו ר ב ו ת ה מ ל " ל ב ס ו ג י י ת ה מ י ג ו ן ש ל מ ת ק נ י ם ח י ו נ י י ם ב ג ו פ י ם
מ ס ו י מ י ם מ פ ר ו ץ מ ל ח מ ת ח ר ב ו ת ב ר ז ל
מפרוץ מלחמת חרבות ברזל עסק המל"ל
,בסוגיית מיגון מתקני גוף מסוים. כאמור לעיל
ב-
24.12.23
, כחודשיים וחצי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כתב גורם מסוים בגוף האמור
לראש המל"ל מכתב בנושא תוכנית למיגון תשתיות קריטיות באותו גוף29
שבו ביקש את הנחיית
ראש המל"ל לגורמים הרלוונטיים על מנת להתחיל במימוש .התוכנית בהקדם האפשרי
כעולה ממסמכי המל"ל, הנחה ראש הממשלה את ראש המל"ל לקיים דיון בנושא האמור
בהשתתפות נציגי משהב"ט, משרד האוצר והגוף המסוים. בעקבות זאת החל המל"ל לפעול בנושא
-
" הוא שלח מכתבים למשהב"ט וערך דיונים בנושא (ראו פירוט בפרק
פעילות מעהב"ט לקידו ם
המיגון של המתקנים החיוניים
גו ב
פים מסוי
ם מי .)"
כ
אמור לעיל,
מינואר2024
ועד למועד סיום הביקורת (דצמבר2024) לא עלה ביד
י המל"ל
לקדם
עם משהב"ט חוות דעת מוסכמת לגבי תוכנית המיגון של גו
ף
מסוים ולקבל ממשהב"ט סיכום
עבודת מטה
לקביעת
מדיניות אחודה, לרבות קריטריונ ים ברורים, להשתתפות המדינה במימון
בקשות עתידיות למיגון מתקנים .רק בינואר
2025
, עם סיום הביקורת, העבירה לשכת שר
הביטחון לעוזר ראש
המל "ל את עמדת
משהב "ט לחוות
דעת המל "ל
מיוני
2024
בנושא
תוכנית
המיגון של גורם מסוים, ולפיה המלצת המל"ל בנוגע לתוכנית
זו מקובלת
ובהמשך אותו החודש
העביר המל"ל את חוות הדעת
לגורמים מסוימים לצורך המשך טיפולם מול הגוף המסוים.
בביקורת הקודמת עלה כי המל"ל לא הציע לראש הממשלה נושאים לדיון בישיבות ועדת השרים
להכנת העורף לשעת חירום בתקופת כהונתה או בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני בעניין קיומ ה
וטיבה של פעילות הגורמים הנוגעים להגנה על תשתיות חיוניות, לרבות מיגונן הפיזי במידת
הצורך, לוחות הזמנים והתקציב הנדרש לכך. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה
29
העתקים מהמכתב נשלחו לשר הביטחון, ללשכת
ראש.הממשלה ולגוף מסוים
11
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
מועטה-
רק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עם התערבות ראש הממשלה בעניין ולאחר פניית
גורם מסוים לר אש המל"ל בדצמבר2023
, קיים המל"ל לראשונה דיון ייעודי בנושא מיגון
התשתיות החיוניות בגוף מסוים, אך נכון למועד השלמת הביקורת (ינואר2025
) טרם נקבע
מתווה לקידום הנושא. עד למועד סיום הביקורת המל"ל לא השיג את השלמתה של בחינה
מקיפה של הצורך במיגון התשתיות החיוניו ת בגופים מסוימים מלבד בגוף האמור; ולא
הציע
לראש הממשלה
להעלות לפני הקבינט המדיני-
ביטחוני את הסוגיה. כך שבפועל, הקבינט
מדיני-
.ביטחוני לא דן בנושא ולא גובשה תוכנית מתוקצבת
מידת תיקון הליקוי
המל"ל מסר בתשובתו מיולי2025
כי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל חל עד כון בתפיסת ההגנה
על מתקנים חיוניים, לפיו-
המל"ל והדרג המדיני סבורים שיש לקדם שכבה נוספת של הגנה על
מתקנים חיוניים, וכי במרץ2025
התקיים דיון הכנה לדיון ראש הממשלה להצגתה למעהב"ט
בראשות סגן ראש המל"ל30
. עוד מסר המל"ל כי בנובמבר2024
התכנסה ועדת השרים להצטיי דות
.בראשות ראש הממשלה בין היתר בנושא הצטיידות במערכות הגנ"א
אמירות ראש הממשלה והתייחסות המל"ל שלעיל בעניין מיגון מתקנים חיוניים מדגישות את
.החשיבות שבמתן המענה למול האיום האווירי כנגד מתקנים אלה, לרבות הצורך בבחינת מיגונם
מקורות המימון למימוש תוכנית
מיגון בגופים מסוימים
סוגיית מקורות המימון למיגון המתקנים הקריטיים עלתה לאורך השנים במשהב"ט, לרבות
ההערכה כי מדובר בהיקף כספי ניכר והחיפוש אחר פתרונות אפשריים. לדוגמה, בינואר2019
, בד
,בבד עם ביצוע הביקורת הקודמת קיים מנכ"ל משהב"ט
דיון סטטוס בנושא "עבודת מ טה מתקנים
חיוניים", שבו הוצג סטטוס עבודת המטה בנושא מיגון המתקנים, ובסיכומו אמר המנכ"ל בהקשר
זה כי סוגיית המקורות תיבחן בעתיד בהתאם לצרכים אשר יוצגו; וכי בתוך כך, אין מניעה כי נתח
.מהתקציב יושת על הגופים
הביקורת הקודמת
בביקורת הקודמת עלה,, כאמור
כי אין בידי משהב"ט תוכנית עבודה למיגון המתקנים החיוניים
בגופים מסוימים, לרבות תקצובה. לפיכך, מבקר המדינה כתב כי על משהב"ט להכין תוכנית עבודה
להגנת
ם ולמיגונ
ם הפיזי
של המתקנים החיוניים בגופים אלה במידת הצורך, מתוך שימת דגש על
מקורות המימון הנדרשים ולוחות הזמנים
, ולהציגה לממשלה .
בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל2019
מסר משהב"ט כי עם סיום עבודת המטה שהוא
.מבצע לרבות סוגיית המקורות התקציביים הנדרשים לכך, היא תוצג לשר הביטחון
ביקורת המעקב
כאמור, בשנים2019
-
2022
פנה גורם בגוף מסוים לשרי הביטחון דאז בעניין הצור ך למצוא מקורות
מימון להיערכות אותו גוף לאיומים מתגברים של טילים ותקיפות מהאוויר המחייבים השקעה
30
בדיון נכחו גם נציגי צה"ל, משהב"ט ומשרד האוצר והעתקים מסיכומו נשלחו גם למזכיר הצבאי של ראש
.הממשלה ולעוזר הרמטכ"ל
12
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
ניכרת31
; אך כאמור ללא תגובה מצידם (על כך ראו גם בפרק "פעילות מעהב"ט לקידום ההגנה על
.)המתקנים החיוניים בגופים מסוימים
ב ינואר2022
קיים מנכ"ל משהב"ט
דאז דיון
בנושא מיגון תשתיות קריטיות
בגופים מסוי
ם מי .
בדיון ציינה המשנה ליועמ"ש מעהב"ט
;כי נדרש ממשרדי הממשלה לאגם משאבים לטיפול בנושא
ו מנכ"ל משהב"ט סיכם ואמר בין היתר כי "הנושא מתנהל מזה זמן רב ללא התקדמות בשל החשש
."מהיקף המשאבים הנדרש לביצועו
ב דצמבר2023
, לאחר ,פרוץ מלחמת חרבות ברזל
כתב,, כאמור לעיל
גורם בגוף מסוים לראש
המל"ל מכתב32
בנושא "תוכנית למיגון תשתיות קריטיות ב בגוף ה"מסוים ,
שבו ציין כי גובשה
בגוף האמור
.תוכנית מיגון מפני טילים ורקטות
הסגן הבכיר לחשב הכללי מסר לצוות הביקורת
כי אם
המדינה תרצה להשקיע בהו צאות מיגון
בגופים מסוימים , היא תידרש לעשות זאת במגבלת תקציב המדינה ובקביעת סדרי עדיפויות בין
צורך זה לצרכים אחרים ורבים, הן
של
צורכי הביטחון והן
של
צרכים חברתיים, אזרחיים ואחרים
שהמדינה עוסקת בהם , תוך שקילת.שיקולים רוחביים רכז צוות ביטחון
באגף התקציבים
שב
משרד האוצר מסר לצוות הביקורת כי
אם משהב"ט ירצה לממן מתקציבו את כל הדרישה או
חלק מ
ממנה., הוא רשאי לעשות זאת
גורם רגולטורי מסוים מסר לצוות הביקורת כי עד כה המדינה לא מימנה מיגון של מתקנים חיוניים
בגופים מסוימים שבתחום אחריותו, וכי ייתכן שתינקט מדיניות שונה.לגבי כל אחד מהם
גורמים
במשהב"ט מסרו לצוות הביקורת את התייחסותם למקורות המימון וכי התקציב צריך להגיע מחוץ
לתקציב הביטחון, והוא צריך להיות מוצג למל"ל ולראש הממשלה .
בביקורת הקודמת עלה כי
אין בידי משהב"ט תוכנית עבודה למיגון המתקנים החיוניים
בגופים
מסוי
מי ,ם
לרבות תקצובה
. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן, ו נכון למועד סיום
ה ,ביקורת
דצמבר
2024
,
משהב"ט לא פעל למציאת פתרון לסוגיית המימון, לרבות העלאת הנושא
לממשלה, כפי שהמליץ מבקר המדינה בדוח הקודם. זאת, על אף ההכרה בחשיבות האסטרטגית
של מתקנים אלה ועל אף ההבנה.כי עלויות המיגון גבוהות ונדרש לסכם את מקורות מימונן
בביקורת המעקב עלה כי המל"ל, משהב"ט, משרד האוצר וגורם רגולטורי מסוים טרם הגיעו
לסיכום לגבי המקור התקציבי למיגון גופים מסוימים; וכי כל אחד מהגורמים ראה לנגד עיניו
פתרון שונה לסוגיית המימון. עמדת משהב"ט הי א כי אין בתקציב המשרד את המקורות
הנדרשים למימון המיגון בגופים מסוימים. עמדת אגף החשכ"ל ואגף התקציבים במשרד האוצר
.היא כי המימון צריך להינתן ממקורות הגופים המסוימים או להיעשות מתוך תקציב משהב"ט
עוד עלה בביקורת המעקב כי רק בינואר2025, לאחר מועד השלמת הביק ורת, גובשה חוות דעת
משותפת של המל"ל ומשהב"ט בנושא תוכנית המיגון של גוף מסוים. כמו כן עלה כי חרף הנחייתו
של המל"ל ל
משהב"ט ל
בצע עבודת מטה ו
ו קב ל ,ע מדיניות אחודה, לרבות קריטריונים ברורים
להשתתפות המדינה במימון בקשות עתידיות למיגון מתקנים שצפוי
ים
להגיש
גופים נו ספים-
משהב"ט לא ביצע את עבודת המטה האמורה. לפיכך, נכון למועד השלמת הביקורת וכשנה לאחר
פניית גורם בגוף מסוים בנושא תוכנית המיגון של אותו גוף-
לא התקבלה החלטה בנוגע לתוכנית
.ולאופן מימונה
מבקר המדינה מעיר
,למל"ל למש
הב"ט , למשרד האוצר
ולגורמים נוספים
על
שטרם הגיעו
לסיכום בדבר
המקורות התקציביים למיגון
המתקנים החיוניים בגופים מסוימים.
31
במכתבו מאוקטובר2022
פנה
הגורם בגוף המסוים
בקריאה להביא בהקדם האפשרי פתרונות בנושא
ולהקציב להם את המשאבים.הנדרשים
32
.שהעתקים ממנו נשלחו בין היתר לשר הביטחון, ללשכת ראש הממשלה ולגוף המסוים
13
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
מידת תיקון הליקוי
גורם מסוים מסר בתשובתו ממרץ2025
כי הוא מקבל את המלצת מבקר המדינה ומחויב לשיתוף
פעולה מלא עם כל צוות עבודה שיוקם לצורך ביצוע עבודת מטה לבחינת המודל המימ וני המיטבי
.למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים
גורם נוסף
מסר בתשובתו ממרץ2025
כי הוא קיים במהלך השנה האחרונה כמה ישיבות בנושא
עם כלל הגורמים הרלוונטיים, וכי עמדתו הייתה שהגופים המסוימים ימוגנו באופן מיידי (בהתאם
לחלוקה שהוצעה), אך משרד האוצר התנגד לכ ך והוחלט להעביר את ההכרעה למל"ל. עוד מסר כי
הוא שוחח עם החשב הכללי במשרד האוצר וכי האחרון מנסה לפתור את בעיית התקציב מול
משהב"ט33
.
המל"ל מסר בתשובתו כי בחודש מרץ2025
התקיים דיון בראשות שר הביטחון בין היתר בנושא
תוכנית מיגון בגוף מסוים34. שר הביטחון סיכם ו אמר כי קיימת חשיבות עליונה בקידום תוכנית
למיגון התשתיות האסטרטגיות של מדינת ישראל "כנגזרת ממפת האיומים והאתגרים
הביטחוניים העומדים בפנינו". השר ציין כי הדיון הוא ייעודי לגוף מסוים אך יתקיימו דיונים
" נוספים לגבי גופים אחרים, וכי
יש לסכם תחילה עקרונות כלליים
למתווה הכלכלי, תוך מתן דגש
לייחודיות ולשונות בין [הגופים ]" (ההדגשה במקור) והציע לגבש פתרון מסוים. שר הביטחון הנחה
לכנס צוות משותף של הגוף, משהב"ט והחשכ"ל שבמסגרתו תגובש תוכנית מיגון, לרבות סימון
מקורות שיתמכו בהוצאת התוכנית אל הפועל ואשר יתבססו על הרעיון.שהוצע
משהב"ט מסר בתשובתו
באפריל2025
כי מיגון תשתיות
בגופים מסוי
מי
ם הי
א
סוגיה מורכבת
המחייבת משאבים תקציביים גדולים מאד בהיקף של עשרות מיליארדי ש"ח שאינם נמצאים בידי
משהב"ט
ויחייבו מקור תקציבי חיצוני. עוד נמסר כי שר הביטחון נפגש עם החשב הכללי כדי לבחון
.פתרונות אפשריים למקורות תקציביים והנושא נמצא בתהליך בחינה
צה"ל מסר בתשובתו כי פעולות מסוימות דורשות תקורות משמעותיות שלא קיבלו ביטוי בתקציב
.משהב"ט לאורך השנים, ועל מנת לתת מענה לפערים יש להעמיד את המשאבים הדרושים לכך
תשובות הגורמים שלעיל מחדדות את הצור ך הדחוף בפתרון סוגיית המימון של מיגון המתקנים
החיוניים
בגופים מסוימים.
אי לכך, על המל"ל להוביל בהקדם, בשיתוף משהב"ט שהחל לעסוק בנושא, ובשיתוף משרד
האוצר והגופים הרלוונטיים, עבודת מטה לבחינת המודל המימוני המיטבי למיגון המתקנים
החיוניים בגופים אלה, ולהביא ל
פני הקבינט המדיני-
ביטחוני את המלצתו בנושא. זאת נוכח
מרכזיות ומורכבות סוגיית המימון וחשיבותה לקידום נושא המיגון של
המתקנים החיוניים
האמורים, ונוכח הצורך המוחשי להחיש את תוכניות המיגון של מתקנים אלה מפני
האיומים
האוויריים הניכרים שמכוונים כלפיהם, ובהמשך להנח יית ראש הממשלה כי ראש המל"ל יקיים
דיון בנושא תוכנית המיגון של גוף מסוים. משרד מבקר המדינה מדגיש כי בעניין זה נדרשת
עבודה בין-
.משרדית שהיא תנאי הכרחי לקידום הנושא
33
.העתקים מתשובת השר למבקר המדינה נשלחו לשר האוצר, לשר הביטחון ולראש המל"ל
34
בדיון השתתפו בין היתר נציגי הגופים הבאים: משהב"ט-
מנכ"ל משהב"ט, סמנכ"ל וראש אגף התכנון
במשהב "ט, המשנה למנכ"ל משהב"ט, ראש את"ק, ראש מנהל מעבר דרומה, הכלכלן הראשי, סגנית הכירה
למשפט מסחרי במשהב"ט; נציגי הגוף המסוים; משרד האוצר-
החשכ"ל, סגן בכיר לחשכ"ל ורכזת ביטחון
.באגף החשכ"ל
14
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
הסדרה נורמטיבית של נושא מיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים
החלטת הממשלה מאפריל2007
, שהטילה על שר הביטחון את האחריות הכוללת לטיפול בעורף
במצבי חירום קבעה כי שר הביטחון ינחה על עבודת מטה שתכלול בין היתר את בחינת הצורך
בתיקונים להחלטות ממשלה ובתיקוני חקיקה, אם הם נדרשים ליישום ההחלטה. בהחלטה של
הקבינט המדיני-ביטחוני
מדצמבר2007
בדבר הקמת רח"ל-
,ייעודה, תפקידיה ודרכי פעילותה
נקבע כי בין תפקידי רח"ל להכין הצעות החלטה לממשלה ולוועדת השרים לביטחון לאומי ולהכין
הצעות חקיקה ראשית וחקיקת משנה להבטחת התמודדות מיטבית של העורף במצבי החירום
.השונים
סוגיית ההסדרה הנורמטיבית של
נושא מיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים נדונה במסגרת
הביקורת הקודמת, ובכלל זה- אי-
קיומה של חובה חוקית על משהב"ט לפעול בנושא מיגון
המתקנים והיעדר מקור חוקי המקנה למשהב"ט סמכות לחייב את הגופים האמורים למגן את
מתקניהם; וכן היעדר החלטת ממשלה הנוגעת למיגון
.המתקנים החיוניים בגופים מסוימים
היעדר הסדרה נורמטיבית בעניין זה היה בין הגורמים לאי-
.קידומו זה שנים
הסדרה נורמטיבית באמצעות חוק
ה ב י ק ו ר ת ה ק ו ד מ ת
בדוח הקודם צוין כי ביולי2018
כתב משהב"ט
לצוות הביקורת כי התשתית החוקית הקיימת
בנושא הגנה על מתקנים חיוניים בגופים מסוימים חסרה ואינה מסדירה באופן מלא את האחריות
להגנה עליהם מפני האיום האווירי; וכי לאחר חקיקת החוק לטיפול בעורף במצבי חירום35
(להלן
-
חוק העורף) יהיה בכוחו של משהב"ט להבטיח את ההגנה.עליהם מפני איום טילים
עוד צוין בדוח הקודם כי החוק אמור להסדיר את נושא הטיפול בעורף במצבי חירום ואת חלוקת
הסמכויות והאחריות של כלל הגופים הרלוונטיים לעניין זה, לרבות נושא האחריות להגנה על
התשתיות החיוניות;האמורות
כי כבר בפברואר2011
הפיץ משהב"ט את הצעת ח וק היערכות
העורף לשעת חירום, התשע"א-
2011
; וכי על אף החשיבות של חוק העורף להסדרת האחריות
להגנה על תשתיות החיוניות בגופים מסוימים, הליך החקיקה בנושא נמשך יותר מעשור36
;
וכי
במועד סיום הביקורת, אפריל2019, טרם דנה הממשלה
.בהצעת החוק וטרם אישרה אותה
בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל2019
מסר משהב"ט כי בהיעדר חקיקה בתחום אין
ביכולתו לחייב גופים מסוימים למגן את התשתיות שלהם. גם שר הביטחון לשעבר37
מסר בתשובתו
למשרד מבקר המדינה מאפריל2019
כי בהתאם לחוות הדעת המשפטית הכלים הקיימים בחוק
אינם מאפשרים לשר הביט .חון להנחות את הגופים האמורים למגן פיזית את תשתיותיהם
עוד מסר משהב"ט בתשובתו מאפריל2019
כי מדובר בהצעת חוק בעלת השפעה על כלל המשק ועל
כלל משרדי הממשלה, המטילה פיקוח ואכיפה על כלל משרדי הממשלה; וכי אחת הסיבות לעיכוב
בתהליך הכנת הצעת החוק היא מורכבות הצעת
החוק, שבעטייה עדיין יש לבצע עבודת מטה מול
כל משרדי הממשלה "ולהסיר חסמים מולם". בתשובת לשכת שר הביטחון למשרד מבקר המדינה
מאפריל2019
, המייצגת גם את עמדת שר הביטחון בתקופת הביקורת, נכתב כי משהב"ט פעל ופועל
לקידום הצעת החוק, וגם השר לשעבר פעל לקידומו, אך נות רו במחלוקת סוגיות מרכזיות הנוגעות
להצעה, ובהן אופן חלוקת הסמכויות בין הממשלה, שר הביטחון ורח"ל וסוגיית הקצאתו של
תקציב ייעודי למצבי חירום. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל2019
מסר משרד המשפטים
35
נכון למועד סיום הביקורת שם הצעת החוק הוא "הצעת חוק מוכנות המרחב האזר ,חי למצבי חירום במשק
התשע"ו-
2016
.
36
האמור קיבל ביטוי גם בשני דוחות של מבקר המדינה משנת2015
- מבקר המדינה ,
קובץ דוחות ביקורת
בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום (
2015
) .
37
שכיהן בתפקידו ממרץ2013
עד מאי2016
.
15
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
כי תהליך החקיקה מורכב מטבעו, בייחוד בנושא העורף שבו מעורבים אי נטרסים, בעלי עניין
.וגורמים רבים אחרים
בהתייחס לסוגיה זו כתב מבקר המדינה בדוח הקודם כי נוכח חשיבות נושא הסדרת התשתית
החוקית שלעיל, לרבות בעניין ההגנה על מתקני גופים מסוימים, על משהב"ט ויתר משרדי
.הממשלה הנוגעים בדבר לפעול להסדרת הנושא
ב
התייחסות משהב"ט לד
וח הקודם
נכתב כי קיים תזכיר מעודכן להצעת חוק העורף אשר יובא
לממשלה לאחר כינונה, וכי תאריך היעד הוא תחילת2021
. במסמך של משהב"ט ממרץ2022
,לדיווח סטטוס לתיקון ליקויים ויישום המלצות מבקר המדינה, לרבות מדוח הביקורת הקודם
נכתב כי לאור חילופי גברי התקיים סבב הע רות נוסף בתוך מעהב"ט, ולאחר שיאשר שר הביטחון
את נוסח טיוטת החוק יתקיים סבב התייחסויות נוסף מול משרדי הממשלה, ולאחר מכן תובא
.הצעת החוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
במסגרת ביקורת המעקב מסר הסמנכ"ל וראש אגף התכנון במשהב"ט לצוות הביקורת כי הנושא
מטופל
די יב
הלשכה המשפטית של משהב"ט, ולמיטב הבנתו התהליך מעוכב כרגע ואינו מקודם
.באופן משמעותי
סגנית היועצת המשפטית למעהב"ט לענייני עורף מסרה לצוות הביקורת כי
חוק העורף
הוא חוק
רחב מאוד שמתייחס לכל המשק בכל מצבי החירום, ו הוא רלוונטי
לכמה היבטים, ובה ם גם
היכולת של משרד ממשלתי לחייב את הגופים שעליהם הוא ממונה לפעול בהתאם להנחייתו ב שעת
חירום ; וכי
למשהב"ט יש אינטרס מובהק לקדם את החוק . עוד היא מסרה כי בין הסיבות לעיכוב
בקידום הצעת החוק-
מורכבות
ה
הצע
ה , שהצריכה ליבון של ההתנגדויות מצד משרדי הממשלה
הנוגעים)בדבר (הסרת חסמים; העובדה שהחוק מטיל נטל כלכלי כבד על הגופים ;
אירועים
( מהותיים שהתרחשו בשנים האחרונות שלהם הייתה השפעה על הצעת החוק
ה קורונה
ו מלחמת
)חרבות ברזל
; ו
חילופי שרים וחילופי בעלי תפקידים במשרדי הממשלה הרלוונטיים . כמו כן היא
מסרה כי הטיוטה האחרונה נבחנת בימים אלה ברח"ל לנוכח התובנות ממלחמת חרבות ברזל ; כי
לאחר גיבוש ההצעה המתוקנת היא תובא לאישור שר הביטחון, ואחר כך יופץ תזכיר חוק מחודש ;
כי
אין בשלב זה צפי לסיום הליך החקיקה ; וכי עם חקיקת החוק תהיה
אסדרה
שבאמצעותה יוכל
משהב"ט לחייב את
ה
גופים המסוימים
.לבצע מיגון למתקניהן החיוניים
נציגי המל"ל מסרו לצוות הביקורת כי
היה בעבר ניסיון לגבש חוק ; כי הצעת החוק נמצאת בשלבים
( מקדמיים היא)עדיין לא הוגשה לוועדת שרים לחקיקה ; כי טיוטת החוק מאפשרת לרח"ל להנחות
את משרדי הממשלה לבצע פעולות בלי שהיא מתקצ בת זאת, ולכן קיימת התנגדות לקידום
.ההצעה
עוד הם מסרו כי המל"ל סבור שנכון לקדם את חוק
ה
עורף, ו כי על רח"ל להוביל את עבודת
.המטה
בביקורת הקודמת עלה כי כבר בפברואר2011
הפיץ משהב"ט הצעת חוק העורף אך במועד סיום
הביקורת הקודמת , אפריל2019
, טרם דנה הממשלה בהצעה .וטרם אישרה אותה בביקורת
המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן, ועל אף החשיבות שמייחס משהב"ט לחקיקת חוק
ה
עורף , בין
היתר לשם
הסדרת האחריות להגנה על ה מתקנים החיוניים בגופים מסוימים מפני איומים
אוויריים לרבות מיגונם, ועל אף שחלפו כ-
14
שנים ממועד הפצתה של הצעת החוק
לטי פול בעורף
לשעת חירום-
נכון למועד סיום ביקורת המעקב, דצמבר2024
, טיוטת הצעת החוק עדיין נמצאת
.בשלבים מקדמיים ואין צפי בשלב זה לסיום הליך החקיקה
מבקר המדינה מעיר למשהב"ט על כך שעל אף שחלפו כ-
14
שנים ממועד הפצת הצעת חוק
,העורף טיוטת ההצעה עדיין נמצאת.בשלבים מקדמיים ואין צפי בשלב זה לסיום הליך החקיקה
16
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
נוכח העובדה שחלפו כ-
14
שנים ממועד הפצתה של הצעת חוק
ה עורף לראשונה, בין היתר בשל
מורכבות הנושא, מעורבות בעלי עניין וגורמים רבים נוספים ובשל הנ ה טל כלכלי
שמטיל החוק
על הגופים המעורבים, על
שר הביטחון
להיכנס ל
עובי הקורה ולהנחות על בחינת אופן
המשך
קידומו של החוק, תוך מתן התייחסות להסתייגויות שהעלו הגורמים ושהביאו לעיכוב הליך
חקיקתו עד כה. בכלל זה ובכל הנוגע להשפעת החוק על נושא מיגון התשתיות החיוניות-
יש
לתת את הדעת על ההשפעה האפשרית שתהיה לחיוב הגופים המסוימים למגן מכספם את
.מתקניהם החיוניים
נוסף על כך, נוכח מורכבות החוק והיעדר צפי לסיום חקיקתו בקרוב מצד אחד, והצורך להגן על
המתקנים החיוניים של הגופים המסוימים מהצד השני, על שר הביטחון להנחות כי בד בבד עם
קידום הצעת החוק ייבחנו חלופות להסדרת נושא מיגון מתקנים אל.ה בטווח הזמן הקרוב
מידת תיקון הליקוי
הסדרה נורמטיבית באמצעות החלטת ממשלה
ה ב י ק ו ר ת ה ק ו ד מ ת
בדוח הביקורת הקודם נכתב כי במאי2011
דנה ועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום בנושא
תוכנית להגנת תשתיות לאומיות חיוניות ומתקנים רגישים בישראל, וכי הוועדה החליטה (להלן-
/החלטה הגנ3)
38
בין היתר לאשר רשימה של מתקנים ומתחמי תשתיות אזרחיים רגישים
המחייבים הגנה בין היתר באמצעות מיגון פיזי39, ולהקים ועדה בין-
משרדית בראשות ראש רח"ל
ובהשתתפות משהב"ט ומשרדי ממשלה וגופים נוספים, כגון צה"ל והמל"ל, לקביעת סדרי
העדיפויות הלאומיים להגנה על התשתיות החיוניות על בסיס הרשימה שאישרה ועדת השרים; ו כי
ראש רח"ל יגבש הצעה להחלטת ועדת ה
שרים האמורה ולאישור הקבינט המדיני-
ביטחוני בתוך
חודשיים בנושא מיגון מתקני התשתיות הלאומיות,
וכי ההצעה תתייחס בין היתר לקביעת מנגנון
להחרגת מתקנים
מסוימים מהרשימה.
עוד נכתב בדוח הקודם כי חלק מהמתקנים החיוניים לא
נכללו ברשימה שאישרה הוועדה; וכי בדברי ההסבר לה חלטה נכתב כי חובת מיגון התשתיות
הלאומיות והמתקנים הרגישים, הכנתם לשרידות במצבי חירום ורמת מיגונם אינן מוסדרות
.בחקיקה הקיימת
בביקורת הקודמת עלה כי עד דצמבר2019
רח"ל טרם הגישה לוועדה ולקבינט המדיני-
ביטחוני
הצעת החלטה כאמור, ובכלל זה לקביעת מנגנון להחרגת מ תקנים מסוימים מהרשימה; וכי
הוועדה הבין-
משרדית או רח"ל לא הגישו את הרשימה האחודה לוועדת השרים להכנת העורף
לשעת חירום בתקופת כהונתה או לקבינט המדיני-
.ביטחוני ולממשלה לקבלת אישורם
לפיכך המליץ מבקר המדינה כי על רח"ל להביא לפני הקבינט המדיני-
ביטחוני או הממשלה הצעת
החלטה שתקבע בין היתר את החרגת מתקנים מסוימים; וכי על רח"ל, בשיתוף חברי הוועדה
בין ה-
משרדית, להכין רשימה אחודה של מתקנים חיוניים הכוללת מתקנים מסוימים , אשר נדרש
להסדיר את ההגנה עליהם, לרבות את תעדופם, את לוחות הזמנים להסדרת מיגונם הפיזי ואת
38
ה החלטה קיבלה תוקף של החלטת ממשלה3715
(
14.9.11
).
39
בהחלטה נכתב
כי מוטל על מנהל רח"ל לגבש הצעת החלטה בנושא מיגון מתקני התשתיות הלאומיות
שתכלול התייחסות ל
כמה
,נושאים
ו
בהם: יכולת מיגון על בסיס ניהול סיכונים ועל בסיס מידע מודיעיני,
.הגדרת לוחות זמנים ומציאת מקורות תקציביים בתיאום עם משרד האוצר
17
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
אופן התקצוב
הנדרש לכך, ולהביא רשימה זו לאישור של הקבינט המדיני-
ביטחוני או של
.הממשלה, הנושאת באחריות להיערכות לשעת חירום
ב
התייחסות משהב"ט לדוח הקודם
/נכתב כי קיימת הצעה לתיקון החלטה הגנ3
כך שתכליתה
תהיה "הגנה" ולא "מיגון"; כי ההצעה ובא להחלטת הממשלה לאחר כינונה; וכי
תאריך היעד הוא
תחילת שנת2021
.
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
בדיון בראשות מנכ"ל משהב"ט מינואר2022
בנושא מיגון תשתיות ק
ר יטיות
פי גו ב
ם מסוי
ם מי
ציין
;ראש חטיבה ברח"ל כי רח"ל פועלת מתוקף החלטת ממשלה בנושא מיגון תשתיות אסטרטגיות
יועמ"ש רח"ל ציינה בדיון כי לרח"ל אין כיום סמכו ת לתעדוף תשתיות מסוימות; גורם נוסף ציין
כי נדרש לטפל בהכנסת הגופים המסוימים להחלטת הממשלה; ומנכ"ל משהב"ט סיכם בעניין זה
.כי נדרש לעגן בהחלטת הממשלה גם את התשתיות בגופים אלה
במסמך של משהב"ט ממרץ2022
לדיווח על
סטטוס תיקון ליקויים ויישום המלצות מבקר המדינה
מה
דוח הקודם, נכתב כי
הצעת החלטה מעודכנת תעלה לאישור ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה
האזרחית למצבי חירום באחד מדיוניה הקרובים; וכי מועד הסיום המתוכנן הוא סוף החציון
הראשון של שנת2022
.
במסגרת ביקורת המעקב מסר ראש חטיבת תשתיות לאומיות ומלאים אסטרטגיים ברח"ל לצוות
/הביקורת כי בהתאם להחלטה הגנ3, מנהלת רח"ל ועדה בין-
משרדית לתעדוף ההגנה על מתקני
תשתיות לאומיות בלבד; וכי לא נכתב בהחלטת הממשלה שעל רח"ל לגבש רשימה אחודה של כל
.)המתקנים (אזרחיים, ביטחוניים וצבאיים
סגנית היועצת המשפטית למעהב"ט לענייני עורף מסרה לצוו/ת הביקורת כי החלטה הגנ3
משנת
2011
עוסקת רק במתקנים האזרחיים, ולא קיימת החלטה דומה עבור מתקנים נוספים. נציגי
המל"ל מסרו לצוות הביקורת כי הדרך האפקטיבית יותר לקידום פעולות המחייבות את משרדי
הממשלה היא לשלב זרועות ולקדם מהלכים רוחביים באמצעות החלטות ממשלה מו סכמות
.ומתוקצבות
בביקורת הקודמת עלה כי
רח
"ל טרם הגישה לוועדה40
ולקבינט המדיני-
ביטחוני הצעת החלטה
הקובעת בין היתר מנגנון להחרגת מתקנים
מסוימים מהרשימה; וכי הוועדה הבין-
משרדית או
רח"ל
לא הגישו את הרשימה האחודה לוועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום בתקופת
כהונתה או לקבינט המדיני-
.ביטחוני ולממשלה לקבלת אישורם
בביקורת המעקב נמצא כי
הליקוי לא תוקן, ועל אף קיומה של החלטת ממשלה משנת2011
בנושא הגנת תשתיות לאומיות
חיוניות ומתקנים רגישים בישראל, אשר קבעה בין היתר את הקמתה של ועדה בין-
משרדית
שתעסוק בנושא, ומשתתפים בה גורמים רבים, בהם נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, נציגי
צה"ל, נציגי משהב"ט וכן נציגי המל"ל, לא קיימת החלטת ממשלה מקבילה הקובעת מנגנון
דומה לצורך מתן מענה למתקנים החיוניים בגופים מסוימים ; וכי המתקנים האמורים לא נכללו
במסגרת החלטת ממשלה. זאת, אף שמנכ"ל משהב"ט וגורם נוסף ציינו את הצורך בעיגון
.המתקנים החיוניים בגופים אלה בהחלטת ממשלה היעדר הסדרה נורמטיבית בעניין זה , לרבות
בדרך של החלטת ממשלה, עלול לגרום לכך שמיגון התשתיות החיוניות בגופים המ סוימים לא
.יקודם
מבקר המדינה מעיר למשהב"ט על אי-
הגשת הצעת החלטה לגבי
מיגון המתקנים
בגופים
מסוימים
ל
אישור ה
קבינט המדיני-ביטחוני.
40
ועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום.
18
מבקר המדינה
כסלו
"התשפ
ו
▪דצ
מבר
2025
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב
,בהתחשב באיומים האוויריים המשמעותיים ובצורך האסטרטגי הלאומי במיגון גופים מסוימים
מומלץ כי שר הביטחון בתיאום עם המל"ל
יעלה את סוגיית ההסדרה של המיגון הפיזי של
המתקנים החיוניים בגופים אלה לדיון בקבינט המדיני-
.ביטחוני לקבלת החלטתו בעניין
מידת תיקון הליקוי
סיכום
,בביקורת הקודמת עלה כי זה שנים רבות קיימים ליקויים ניכרים בפעילותם של משהב"ט
צה"ל, רח"ל והמל"ל -
כל אחד בתחומו- בנושא ההגנה על תשתיות ומתקנים חיוניים
.מסוימים
בביקורת המעקב עלה כי על אף התגברות
ניכרת
של האיומים האוויריים ממועד פרסום הדוח
הקודם ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל,
הגופים הרלוונטיים לא פעלו דיים לקידום מיגונם של
המתקנים החיוניים: משהב"ט לא
מיפה את המתקנים החיוניים ולא גיבש תוכנית עבודה
למיגונם;
,כלל הגורמים הנוגעים בדבר במעהב"ט אינם רואים בעצמם אחראים על נושא זה
וממילא לא פעלו לקידומו;
ואף כי הנושא הגיע לפתחם של שרי הביטחון ומנכ"לי משהב"ט-
הם לא קיד
מו את הטיפול בו.
,כמו כן אף שהמל"ל
השתתף
בפעילות הנוגעת למיגון מתקנים
אזרחיים חיוניים,
הוא לא עסק בנושא מיגונם הפיזי של המתקנים החיוניים
גו ב
פים מסוי
מי ;ם
ולא הציע לראש הממשלה להעלות לפני הקבינט המדיני-
ביטחוני את סוגיית היערכותם של
הגורמים הנוגעים
.להגנה על מתקנים אלה, לרבות מיגונם הפיזי
יתרה מכך, גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל-
שר הביטחון ומנכ"ל משהב"ט לא
פעלו
עד
למועד השלמת הביקורת (ינואר2025) ל קידום נושא מיגון המתקנים החיוניים
בגופים מסוימים ,
למעט פעולות נקודתיות ולמעט הנחיה של מנכ"ל משהב"ט על הקמת צוות
בנושא מיגון הגופים
המסוימים
(דצמב ר2024
.)
גם המל"ל לא השיג את השלמתה של בחינה מקיפה של הצורך במיגון
התשתיות החיוניות
בגופים אלה
, ולא הציע לראש הממשלה להעלות לפני הקבינט המדיני-
ביטחוני את ה
סוגיה.
מבקר המדינה מעיר למשהב"ט, צה"ל ולמל"ל
על אי-תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת
ושנבדקו במסגרת ביקורת זו.
נוכח התמשכות הליקויים על שר הביטחון להנחות את מנכ"ל משהב"ט
ו את הרמטכ"ל לפעול
לקידום מיפוי המתקנים החיוניים בגופים המסוימים
, ולג
ובי ש המלצה בשיתוף גופים אלה
ל
תוכנית עבודה רב-
שנתית למיגון
ה מתקנים
שנדרש למגנם. זאת בהתחשב
במכלול השיקולים
ובהם מגוון האמצעים האפשריים להגנה על מתקנים אלה ושיקולי עלות מול תועלת;
להגדיר את
חלוקת הסמכות והאחריות בנושא
;בין גורמי מעהב"ט, ובכללם רח"ל וצה"ל ולהנחות
כי ב ד בבד
עם קידום הצעת חוק
ה
עורף ייבחנו חלופות להסדרת נושא מיגון מתקנים אלה בטווח ה זמן
.הקרוב יתר על
כן, נוכח מרכזיות ומורכבות סוגיית המימון וחשיבותה לקידום נושא המיגון של
המתקנים החיוניים
,בגופים מסוימים על
המל"ל
לה
וביל בהקדם, בשיתוף משהב"ט
שהחל
לעסוק בנושא, ובשיתוף משרד האוצר,, גורמים רלוונטיים נוספים והגופים המסוימים
עבודת
מטה לבחינת
המודל המימוני המיטבי ל מיגון המתקנים,האמורים לה ו ביא לפני הקבינט
המדיני-ביטחוני את המלצתו בנושא.
מומלץ כי ראש הממשלה ושר הביטחון יעקבו אחר נושא מיגון המתקנים החיוניים בגוף מסוים
.ויבחנו את הנושא ביתר הגופים הרלוונטיים