חומר רקע
רייצ'ל ברנר שלם, הדס וגמן, איילת גרינבאום אריזון
2025 אוקטובר
אגף בכיר לתכנון כח אדם במערכת הבריאות
ומטה הבריאות מטעם הג'וינט
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי
משרד הבריאות
הכשרת סטודנטים
לרפואה בישראל
וחינוך רפואי
אסטרטגיה לאומית חדשה
הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל וחינוך רפואי
תוכן העניינים
3 ............................................................................................ פתיחה ותודות
4 ....................................... רקע – הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל
5 .................................. הכשרת סטודנטים – אתגרים בשיטה הנוכחית
11 ........................... מודל חדש להכשרת סטודנטים לרפואה בישראל
11 ....................................................................... תהליך בניית המודל
12 .................................................................................. עיקרי המודל
18 ......................................................................................................... סיכום
אסטרטגיה לאומית חדשה
3
פתיחה ותודות
מערכת הבריאות בישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים בשנים הקרובות, בראשם המחסור ההולך וגדל ברופאים
והצורך להבטיח הכשרה קלינית איכותית לדור הרופאים הבא. לנוכח מגמות אלו, הוביל משרד הבריאות תהליך רחב,
מקצועי ומשתף, שבבסיסו עמד הרצון לגבש פתרון מערכתי, מקיים ובר ביצוע שיאפשר את הרחבת היקף ההכשרה,
בהתפשרות מינימלית על איכותה.
מסמך מדיניות זה מציג את הרציונל, העקרונות והצעדים המרכזיים של המודל החדש להכשרת סטודנטים לרפואה
בישראל, שנועד לתקן שורה של ליקויים שבצילם פועלת הכשרת הסטודנטים היום. המסמך והמדיניות המתוארת בו
הם תוצר של עבודת מטה מתמשכת ורב־מערכתית, אשר התבססה על למידה ממוקדת, ביקורת מקצועית, ניתוח
נתונים, ודיאלוג מעמיק ופתוח עם כלל הגורמים השותפים להכשרה: המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב,
דיקני הפקולטות לרפואה, האוניברסיטאות בהן פועלות הפקולטות, בתי החולים, מנהלי המחלקות, הטיוטורים, משרד
האוצר, קופות החולים ובעלי עניין נוספים. המודל המתואר נועד להציב את מדינת ישראל בסטנדרט גבוה של הכשרה,
ולהתמודד באופן מיטבי עם אתגרי המציאות והצרכים של כל צד במערכת המורכבת של הכשרת סטודנטים. כמו כן
מודל שלוקח בחשבון את העובדה שלעצם המעבר בין מצב מצוי למצב רצוי, יש מחירים, שצריך לקחת אותם בחשבון
ולפעול למזעורם.
אנו מבקשים להודות לכל השותפות והשותפים שנטלו חלק בעיצוב המדיניות. לחברי הוועדות הציבוריות והמקצועיות
שקדמו לעבודה זו ושעל כתפיהן עמדנו בקבלת ההחלטות: פרופ' אבי ישראלי ופרופ' קובי גלזר (דוח גלזר ישראלי
), פרופ' רוני גמזו 2021 ), פרופ' רפי ביאר, פרופ' יונתן הלוי, פרופ' רבקה כרמי ופרופ' אהוד גרוסמן (ועדת המל"ג2012
), פרופ' יוסי מקורי, דיקני הפקולטות לרפואה וכל חברי הצוות2024 , ועדות ניהול שדות קליניים2021 (תכנון כ"א
הלאומי לניהול השדות הקליניים, חברי הצוות המיוחד לקביעת תעריף מקסימום, לנציגי המוסדות האקדמיים ומוסדות
הבריאות בישראל, לאנשי המינהל ולצוותי משרד הבריאות שהובילו, ניתחו, שוחחו ופעלו במסירות. תודה מיוחדת
לפרופ' גדי סגל, שיצר וביסס את מודל יחידת ההוראה בבתי חולים בישראל, ומוביל חשיבה ועשייה פורצת דרך
בתחום החינוך הרפואי. תודה מיוחדת גם לפרופ' ארנון אפק, שהשקיע שעות רבות בתחום ומאיר עבורנו בחוכמה את
הדרך אל מחוץ לגבולות החשיבה הסטנדרטית. תודה גדולה לעמיתי במשרד הבריאות שמלווים ומקדמים כבר שנים
תהליך שהוא ארוך ומורכב, ויוצא דופן במונחי תכנון ממשלתיים באורך הרוח שלו: מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב,
סמנכ"לית תכנון אסטרטגי וכלכלי של המשרד, איילת גרינבאום אריזון, והצוות המופלא שעובד איתי: מיכל תימור, הדס
וגמן, אלכסיי בלינסקי ואחרים שהיו לאורך הדרך, הלשכה המשפטית, אגף התקציבים ורבים אחרים. תודה לצוות משרד
האוצר המלווה אותנו בנאמנות, בראשות דניאל פדון, וצוות התקציבים בות"ת, בראשות יניב שבתאי כהן.
המודל שנבנה על ידי משרד הבריאות הוא כמובן המסגרת המסדרת, שבתקווה תאפשר את פריחת הכשרת הסטודנטים
לרפואה מבחינת כמות ואיכות, אך העבודה האמיתית היא זאת שנעשית במחלקות, במרפאות, באולמות הפקולטה, על
ידי מורים, טיוטורים, מרצים ומנהלי חינוך רפואי, שעושים עבודה מאומצת כדי להקים, להכשיר ולחנך את דור הרופאים
הבא. אתם מחזיקים בידיכם את העתיד של הרפואה בישראל, ולכן אתחיל ואסיים בתודה גדולה לכם. לכל אחת ואחד
מכם שנושאים על כתפיכם את המשימה האדירה הזו. מי ייתן ותיטב דרככם, וכולנו נראה בה ברכה.
רייצ'ל ברנר שלם
מנהלת אגף בכיר לתכנון כח אדם במערכת הבריאות
משרד הבריאות
הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל וחינוך רפואי
4
רקע – הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל
, להלן עיקרי הדברים:1מגמות הרופאים בישראל תוארו באופן מפורט במסמכים קודמים
. א
, כאשר הפער הולך ונפתח, זאת עקב: מחד OECD נפש בישראל נמוך מעט מה־1,000שיעור הרופאים ל־
גיסא, גידול מהיר בביקושים לשירותי רפואה: גידול אוכלוסייה מהיר בישראל; הזדקנות האוכלוסייה; גידול
בשיעור המחלות הכרוניות, קונסומריזציה של שירותי הרפואה וציפיות גדלות של המטופלים. מאידך גיסא,
גידול איטי מידי בהיצע הרופאים: שיעורי פרישה גבוהים של דור הרופאים העולים מבריה"מ; שינויים בין דוריים
שבאים לידי ביטוי בכך שרופאים מעוניינים לעבוד משרות מצומצמות יותר ולייצר איזון הנתפס כבריא יותר בין
בית לעבודה, נטישה של המקצוע להי־טק ולתחומים אחרים, או נסיעה של רופאים לחו"ל.
. ב
בעשור האחרון גדל בהתמדה מספר הרופאים המוכשרים מחוץ לגבולות המדינה. המצב הגיע לכך שישראל
בשיעור הרופאים המוכשרים מחוץ לגבולותיה (בישראל השיעור עומד OECDהיא שיאנית בקרב מדינות ה־
). בחו"ל קיימים מוסדות מעולים שמכשירים OECD בממוצע במדינות ה־24.3% אל מול2023 בשנת59.1% על
רופאים, אך אל מול בתי הספר הטובים, בולט באופן מיוחד הגידול בהכשרה במוסדות שאינם עומדים
בקריטריוני האיכות המקובלים בישראל, בעיקר במזרח אירופה. המספר הגדל של רופאים שלמדו במוסדות
אלו מאתגר את איכות הרפואה במערכת, בעיקר בנגב ובגליל ובמקצועות מסוימים.
. ג
, רפורמת יציב חסמה את הגישה לקבלת רישיון רפואה בישראל לסטודנטים שלמדו במוסדות 2019 בשנת
אלו. מחד, הרפורמה קריטית כדי להבטיח סטנדרטים של איכות הרפואה בישראל. מאידך, הרפורמה צפויה
. ירידה זו צפויה לייצר 2026 להביא לירידה חדה ומשמעותית במספר רישיונות הרפואה בישראל החל משנת
מחסור ברמה הלאומית בכלל, ובנגב ובגליל בפרט.
2משרד הבריאות גיבש תכנית אסטרטגית רחבה להתמודדות עם אתגרים אלו, שגם הם פורסמו בניירות קודמים
אחד הפתרונות המרכזיים שאימץ משרד הבריאות הוא הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בתוך גבולות ישראל.
) וגם על ידי ועדת גמזו (ועדת המכון הלאומי בשנת 2022 פתרון זה גם הומלץ על ידי ועדת ביאר הלוי (ועדת המל"ג
) והוא משמעותי כיוון שהוא פותר את מצוקת מספר הרופאים בישראל, וזאת מבלי לוותר על איכותם. למשל, 2021
פתרונות אחרים גם יכלו להיות להביא רופאים מהגרים מסוגים שונים, או להקל את תנאי הרישוי לרופאים. ברור
כי הרחבת ההכשרה בארץ היא הפתרון הראוי ביותר מבחינת שמירה על איכות הכשרת הסטודנטים לרפואה,
גם אם הוא הפתרון המורכב ביותר מבחינת ביצוע. בנוסף, הגדלת הסטודנטים בישראל הוא גם הפתרון הנכון
ביותר עבור מועמדים רבים שבעבר לא הצליחו כלל להשתלב בלימודי הרפואה כיוון שדרישות הסף היו קיצוניות
ומעלה בחלק מהפקולטות) ונאלצו לוותר על חלומם. הרחבת שורות הסטודנטים תביא אוטומטית 740 (פסיכומטרי
גם להורדת תנאי הסף, ובזאת גם תסייע לגוון את אוכלוסיית הסטודנטים לרפואה. נתונים שהוצגו בעבר מראים
כי הרוב המוחלט של הסטודנטים לרפואה היו מקרב העשירון הכלכלי חברתי העליון בלבד. הורדת תנאי הסף
תאפשר ליותר מועמדים מעולים להשתלב בשורות המקצוע הנכסף, ולהפוך את המקצוע לכלל ישראלי.
. ניתן למצוא את פרסומי תחום בכיר תכנון כח אדם בקישור כאן1
בקישור כאן2025 בקישור כאן ועדכון לגבי סטטוס התכנית בשנת2023. ניתן למצוא את תכנית המדיניות מ־2
אסטרטגיה לאומית חדשה
5
שהוזמן לישראל, מחקר שבוחן את הדרכים להגדלת מספר הסטודנטיםOECD, ביצע צוות של ה־2023 בשנת
המחקר הצביע על כך שבמדינת 3.בישראל, ונתן המלצות בתחום זה, וגם בתחומים נוספים של תכנון כח אדם
בהכשרת רופאים גם ביחס לאוכלוסייה וגם ביחס למספר OECDישראל השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה־
המיטות בישראל. הממצאים הצביעו על פוטנציאל לא ממומש להגדיל את מספר השדות הקליניים (תשתית
הכשרת הסטודנטים בבתי החולים) בישראל, כאשר מספר השדות הקליניים נתפס באותה עת כחסם המרכזי
להגדלת מספר הסטודנטים. בנוסף, המחקר הראה על פערים בין אוניברסיטאות שונות בישראל בנפח הניצולת
של שדות קליניים, שכולן נחשבות איכותיות מאוד. גם ממצא זה הצביע על פוטנציאל גידול בשדות הקליניים
בישראל, בעיקר במרכז הארץ וצפונה. נוכח ממצאים אלו הדוח המליץ על הרחבת ההכשרה בארץ באמצעות
פתרון החסמים להגדלת שדות קליניים.
, משרד הבריאות לקח על עצמו לנהל שיח שותפים רחב OECDלאחר שפורסמו המלצות צוות החוקרים של ה־
במציאת פתרונות להרחבת השדות הקליניים, וכן לפתרון סוגיות נוספות שמנעו את הגדלת מספר הסטודנטים.
המודל שנפרס בדוח זה הוא התוצר של העבודה של השנתיים האחרונות, של מספר צוותים שלקחו חלק בעניין.
במקביל, לאור הנתונים ששיקף משרד הבריאות ודרישתו, ולאור המלצות ועדת ביאר הלוי והמלצות ועדת גמזו
, מספר אוניברסיטאות החלו לבצע מאמצים רבים בהגדלת מספר הסטודנטים, בתשתיות 2022-2021 בשנים
הקיימות. בנוסף, הות"ת, לאור הסכם מימון של משרד הבריאות, פעל לבטל את תכניות הכשרה של סטודנטים
פקולטות: תל 3 סטודנטים, ב־130 זרים לרפואה בישראל, ולהחליף כל סטודנט זר בסטודנט ישראלי (בסך הכל
סטודנטים חדשים בשנה בשנת 823אביב, הטכניון ובן גוריון). מאמצים אלו הביאו להגדלת מספר הסטודנטים מ־
סטודנטים של פקולטה חדשה לרפואה שאושרה על 82 מספר זה גם כולל4.2024 סטודנטים בשנת1,286 ל־2020
ידי המל"ג, באוניברסיטת רייכמן. שתי פקולטות חדשות נוספות אושרו בשנה זו: פקולטה לרפואה באוניברסיטת
חיפה ופקולטה לרפואה במכון ויצמן למדע, ברחובות.
, שהציבה יעדים לגדילת מספר הסטודנטים לרפואה 2264 פורסמה החלטת ממשלה מספר2024 באוקטובר
. מודל ההפעלה של הכשרת הסטודנטים שיפורט במסמך זה מהווה את 2027 סטודנטים לרפואה בשנת1,700ל־
התשתית למימוש החלטת ממשלה זו.
הכשרת סטודנטים – אתגרים בשיטה הנוכחית
רוב האנשים העוסקים במלאכת הכשרת הסטודנטים בישראל מכירים היטב חלק מהאתגרים בהכשרת סטודנטים
שיפורטו להלן, וחווים אותם על בשרם מידי יום. ועם זאת, ראינו לנכון למפות כאן את האתגרים כדי לשקף תמונה
מלאה, כפי שאנו רואים אותה, ובמטרה להוות בסיס הסברי לצעדים המפורטים במודל להלן.
האתגרים בהכשרת הסטודנטים מתחלקים לשני אתגרים מרכזיים: נפח ההכשרה ואיכות ההכשרה. באופן טבעי
פתרון שני אתגרים אלו לעיתים גם בא על חשבון השני. ועם זאת אין לנו הפריווילגיה להתעלם מאחד מהם או
לתת מענה חלקי.
בקישור כאןOECD. ניתן לקרוא את מסקנות דוח ה־3
, בקישור כאן2024 בדוח הרופאים החדשים6 . ניתן לראות את הגידול בכל פקולטה בתרשים4
הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל וחינוך רפואי
6
נפח ואיכות ההכשרה
בבואנו להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל (בשונה ממקצועות אחרים עליהם יורחב במסמכים
נפרדים) שני האתגרים המרכזיים הם תשתיות פיזיות באוניברסיטאות שלא הותאמו למספר גדול של סטודנטים
ותת ניצול של שדות קליניים, כלומר מחסור במקומות הכשרה בשלב הקליני שלה – סביב מיטת החולה בבתי
חולים. עם תחילת העבודה על הנושא לפני מספר שנים רבים וחכמים טענו בפנינו כי לא מדובר ב"מחסור" בשדות
קליניים, אלא במערך שבנוי באופן שגוי, ותיקון שלו יביא להגדלה משמעותית בנפח ההכשרה. גם הנתונים הראו
שתואר קודם לכן תמך בממצא זה כשהראה שבישראל OECDשלא מדובר במחסור במשאב אלא בתת ניצול. דוח ה־
סטודנטים 38 עומד עלOECD סטודנטים בלבד, בעוד שממוצע ה־23 מיטות עומד על1000מספר הסטודנטים ל־
900 מיטות. המשמעות היא שלאותה כמות מיטות, ניתן להכפיל את מספר הסטודנטים בישראל (ביחס ל־1000ל־
סטודנטים דאז) ועדיין להיות רחוק מהמדינות היעילות ביותר בהכשרת סטודנטים, כמו אירלנד ודנמרק, שעומדות
גם בהשוואה פנים ישראלית היה ברור כי בתי ספר שונים יכולים לנצל 5. מיטות1000 סטודנטים ל־80על יותר מ־
הצביעו על פער בשיעור המיטות לסטודנט בין OECDבאופן יעיל יותר את משאבי ההכשרה הקליניים שלהן. ה־
האוניברסיטאות בארץ. כך, הטכניון ואוניברסיטת תל אביב מנצלת את המיטות המסונפות שלה באופן הרבה
יותר רזה מאשר האוניברסיטה העברית והפקולטה לרפואה בצפת: בזמן שבאוניברסיטה העברית מלמדת מספר
מיטות לסטודנט), אז הטכניון מלמד כמחצית ממספר זה למיטה 2.56 סטודנטים גבוה יותר למיטה (שיעור של
מיטות לסטודנט). אם כן, מהם כללי המשחק השגויים שהביאו אוניברסיטאות מסוימות ללמד 5.11 (שיעור של
מעט מידי סטודנטים? כדי להבין זאת יש להבין תחילה כיצד מתבצעת הכשרת סטודנטים בבתי חולים:
הכשרת סטודנטים ב"שדה קליני" היא תהליך שבו קבוצה של סטודנטים מגיעים למחלקה למהלך שבוע שלם.
בשבוע זה הם מסיירים יחד עם רופא מדריך (טיוטור) במחלקה, לומדים את מצבם של החולים, לומדים על
הטיפול בכל אחד מהם. המדריך מזמין את הסטודנטים לאבחן את המטופל ולהציע כיווני טיפול וגם בוחן אותם.
בנוסף, הסטודנטים שומעים הרצאות של הסגל במחלקה, ועוברים שלל הדרכות. חלק מהסבבים גם כוללים
סיורים למחלקות קשורות או לסיורים מחוץ לבית החולים, למשל בקהילה. בסוף השבוע, או בסוף מספר שבועות
במחלקה, הסטודנטים גם נבחנים על החומר שהם למדו.
כפי שניתן לראות, המדריך (הטיוטור) הוא הגורם המרכזי שמלווה את הסטודנטים לאורך ההכשרה שלהם
במחלקה. איכות ההכשרה תלויה במידה רבה בהכשרה של הטיוטור, במיומנות שלו ללמד באופן מעניין, לאתגר
את הסטודנטים, למשב אותם באופן חיובי ומעצים ולהביאם לחקור ולהעמיק ברזי הרפואה שהם פוגשים
במחלקה. איכות ההכשרה תלויה כמובן גם בזמן הפנוי של הטיוטור ושל אחרים במחלקה שלוקחים חלק בהכשרה
ובמוטיבציה שלהם.
במהלך תהליך הלמידה האינטנסיבי שביצענו עלו ההצעות הבאות:
•
זמן מוגן להכשרה: כדי לייצר פניות להכשרת סטודנטים אין אפשרות שהטיוטור יהיה מחויב גם במגוון
מטלות קליניות. כדי לאפשר לו פניות כזאת, יש לייצר יתירות של כח אדם במחלקה, ובפרט, אם מעוניינים
שיהיה טיוטור שילמד סטודנטים רבים, במהלך כל השנה, יש לדאוג שהתקן של הטיוטור הוא תקן תוספתי.
כלומר אינו נספר בסד"כ הכללי של המחלקה. אמירה זו היא כמובן בעייתית במציאות, כיוון שלא ניתן לדעת
מהו הסד"כ של המחלקה: הסד"כ הקיים במחלקות היום ממילא גבוה מהתקינה הרשמית, ובכל מחלקה
מדובר על סד"כ אחר. הסד"כ גם תלוי באיכות המתמחים, וביכולת שלהם לבצע מטלות מורכבות בזמן קצר.
במחלקות שבהן רוב המתמחים הם מאוניברסיטאות פסולות בחו"ל, כמובן שמורכב יותר ללמד תוך כדי
העבודה הקלינית. כמו כן, מניסיון העבר – כל תוספת תקן למחלקה הופך במהלך מספר שנים להיות מוגדר
. בקישור כאןOECDלמסקנות דוח ה־
.5
אסטרטגיה לאומית חדשה
7
כ"סד"כ הבסיס" כך שהמחלקה מציבה דרישות לתקן תוספתי על תקן תוספתי. ניתן לפתור זאת על ידי
הגדרת התקן הנוסף כתקן אוניברסיטאי, המשולם ומגויס על ידי האוניברסיטה. בנוסף, ניתן להגדיר את התקן
כתקן מדריך שמסומן באופן נפרד במערכת התקינה ומשאבי אנוש של בית החולים. לכל פתרון כזה יתרונות
אך גם חסרונות שהופכות את הפתרון ללא כדאי. בכל אחד מהפתרונות עם זאת, משותפים שני עקרונות:
התקן חייב להיות מוגדר כתקן שמסומן באופן כלשהו כתקן נפרד, מתוקצב בנפרד (ראה פסקה הבאה),
ובעיקר, בין אם המתמחה הטיוטור הוא המתמחה שמאייש את התקן המסומן, ובין אם מדובר במתמחה
אחר, לכל הפחות, חייב להתקיים הכלל שבשבוע של ההכשרה, המתמחה שמשמש כטיוטור משוחרר מחלק
משמעותי מהמטלות שלו, כדי לייצר לו את הפניות לתת הכשרה איכותית.
•
תקצוב: שיטת התקצוב הנהוגה היום לשדות קליניים היא העברה של תשלום מהאוניברסיטאות לבית
החולים ולרופאים המלמדים. התשלום מתקיים בשני נתיבים: האוניברסיטה משלמת לבית החולים סכום
שמוגדר בדרך כלל פר שבוע הכשרה, שנקבע במשא ומתן בין האוניברסיטה לבית חולים. בנוסף האוניברסיטה
משלמת "תקנים אקדמיים" כלומר סכומים המועברים לרופאים, בדרך כלל מנהלי מחלקות ובעלי תפקידים,
שמיעוטם ניתנים כתשלום חודשי ורובם ניתנים לרופאים כ"זכויות לניצול" למשל קרן מחקרים לניצול עבור
נסיעות לכנסים ומחקר, ושנת השתלמות, לניצול לחופשת הכשרה אחת לשבע שנים. התקנים האקדמיים
הם גם בעלי משמעות תקציבית עבור הרופאים, אך יותר מכך, הם בעלי משמעות מהותית: תקן אקדמי
מאפשר לרופאה או לרופא לבצע מחקר במסגרת האוניברסיטה אליה הם משויכים, מאפשרת להם לצבור
קרדיט על פעילותם המחקרית וההכשרתית, ולבסוף להתקדם במעמדם באקדמיה ולהפוך להיות פרופסור
באוניברסיטה. מעמד הפרופסורה הוא כמובן אבן דרך מקצועית משמעותית עבור כל רופאה או רופא, וגם
בעלת משמעות כלכלית אישית, בעיקר לרופאים שמעוניינים לפתוח קליניקה פרטית או לנתח באופן פרטי.
לסיכום, שיטת התקצוב כוללת תשלום ישיר לבית החולים עצמו על פעילות ההכשרה ותשלום על "תקנים
אקדמיים" לרופאות ולרופאים הבכירים.
נפרט על התקצוב המשולם מהאוניברסיטאות לבתי החולים עצמם. תקצוב זה כולל בדרך כלל שני מרכיבים:
»
המרכיב הבסיסי, המשולם כאמור בדר"כ לפי שבוע, שנועד לכסות את עלויות ההכשרה של
בית החולים, שכוללים תקן מלמד (החלק הארי של העלות), מדים שניתנים לסטודנטים, עלויות
אדמיניסטרציה (תיאום בין בית החולים לאוניברסיטה ומענה על מגוון צרכי הסטודנטים), עלות
ארוחות לסטודנטים וכולי.
»
שירותים נוספים שבית החולים מספק לאוניברסיטה כמו: שירותי מחקר, רופאים שיוצאים לתת
הרצאות במסגרת הלימודים הפרה־קליניים באוניברסיטה, שירותי סימולציה ועוד.
למרות שהתשלום השבועי (מכונה, התעריף השבועי) נועד לכסות את עלויות בית החולים השוטפות בגין
הכשרת סטודנטים, בפועל היום התשלום נקבע במשא ומתן בין בית החולים והאוניברסיטה, ותלוי בעיקר בכח
היחסי של שני השחקנים במשא ומתן. כך נוצר מצב לאורך השנים שיש בתי חולים שמלמדים בתשלום נמוך
משמעותית מהעלות בפועל, כלומר לא יכולים לממן את המשאבים הנדרשים להכשרה, והיעדר המשאבים
מתגלגל עד לרמת הסטודנט: בתי החולים לא מספקים למחלקה את התשומות הנדרשות להכשרה, בפרט,
תקן טיוטור. המחלקה, בהיעדר תקן ייעודי, מעמיסות את הכשרת הסטודנטים על כח האדם הקיים, ומכאן
נובעות שתי תוצאות: ראשית, איכות ההכשרה נפגעת. שנית, הסטודנטים מביעים תסכול מאיכות ההכשרה,
המתמחים (דרג הטיוטורים) חשים תסכול מעומס העבודה, ומתלוננים שהכשרת הסטודנטים מגיעה על
חשבון עבודתם הקלינית, וכל התחושה הזאת מצטברת לכך שבבוא האוניברסיטה לבקש הרחבה של ההכשרה
והגדלה של מספר הסטודנטים, המחלקות פשוט מסרבות ללמד יותר. כך נוצר מצב שרוב המחלקות בישראל
לא מלמדות את היקף ההכשרה הנדרש לצרכים הישראלים, ולא מגיעות לפוטנציאל ההכשרה האפשרי, כפי
שמשתקף בנתונים שהצגנו למעלה.
הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל וחינוך רפואי
8
,התקצוב המבוסס על משא ומתן מביא לתוצאה נוספת: כאשר הפקולטה עובדת עם בתי חולים חזקים
הם מידי פעם פותחים את ההסכמים ודורשים העלאת התעריף. עם הוספת פקולטות נוספות למערכת,
הפקולטות החדשות נאלצו לשכנע בתי חולים לספק להן שדות קליניים, וגם מצב זה יצר כח שוק עודף
₪ 15,000 לשבוע קליני ועד₪ 5,000לבתי החולים ודרישות גוברות מצידם. התעריפים היום נעים בין כ־
לשבוע קליני. הדרישות ופתיחת ההסכמים מביאים לאי וודאות עבור האוניברסיטאות באשר לעלויות שלהן
בשנים הקרובות. נוכח העובדה שהן נדרשות לקבוע את מספר הסטודנטים בקבלה ללימודים בין שנתיים
לארבע שנים לפני השנה בה הן שולחות את הסטודנטים לשדות קליניים בבתי החולים, אזי חוסר הודאות
באשר לעלות השדות מייצרות חשש מסיכון תקציבי ולפיכך נטייה לצמצם את מספר הסטודנטים. על כן,
קביעת תעריף יציב לאורך שנים ישמש גם את הפקולטות ביצירת היציבות התקציבית הנדרשת כדי להגדיל
את מספר הסטודנטים. במילים אחרות, בעוד בית החולים זקוק לתקצוב מספק כדי להביא את המשאבים
הנחוצים להכשרה במחלקה, הפקולטה זקוקה ליציבות בתעריף על פני זמן וודאות בנפח הכשרה של כל
מחלקה על פני זמן.
חשוב לציין שבדינמיקה של הכשרת הסטודנטים בבית החולים נכנס מרכיב נוסף למערכת, והוא: תפיסת בית
החולים, ממנכ"ל בית החולים, דרך מנהלי האגפים, מנהלי המחלקות, ועד למתמחה הזוטר ביותר, על תפקיד
בית החולים בהכשרת סטודנטים. קיימים בתי חולים שרואים בהכשרת סטודנטים תפקיד מהותי, אך קיימים
בתי החולים גיבשו עם השנים תפיסה שמדובר במטלה "שמפריעה" לעבודה "האמיתית", הקלינית. כמובן שזו
הראו 6תרבות עבודה שפוגעת מאוד במאמצי ההכשרה הלאומיים, ובנוסף, אין לה הצדקה אמיתית: מחקרים
שהכשרת סטודנטים מבטיחה מצוינות קלינית, מייצרת מחקר וחדשנות וכמובן גם משמשת מוקד משיכה
תעסוקתי לבית החולים של סטודנטים שעברו בו, ורוצים להמשיך ולעבוד בו לאחר לימודיהם. ועם זאת, לצד
שינוי תרבותי נדרש, לא ניתן לצפות כי מחלקה תחבק את מטלות הכשרת הסטודנטים כאשר הם באמת
ובתמים פוגעות בתפקוד הבסיסי של המחלקה.
הפתרון שהתגבש בועדת השדות הקליניים הוא הצמדת התעריף לעלות האמיתית של ההכשרה של בית
החולים, ובעיקר – תעריף שמאפשר גיוס תקן מלמד מלא, וגיוס תקנים כאלו לכל מחלקה מלמדת. ניתן
באופן תיאורטי, פשוט להקצות תקן לכל מחלקה מלמדת. ברור כי פתרון כזה יהיה בזבזני עבור הפקולטות,
ולא ייצר תמריץ למחלקה ללמד יותר. כדי שהדבר יהיה בר קיימא גם לפקולטות, התקן חייב להינתן למחלקה,
ומנגד, המחלקה חייבת ללמד בנפח המקסימלי האפשרי. אחת הדרכים לייצר את התמריץ הזה, בשימוש
בשיטת התשלום הנהוגה היום, של תעריף שבועי, היא לייצר תעריף שבועי שמצטבר לידי סכום של עלות
שבועות. כיוון שמתמחים נעדרים חלק מהשנה בנסיבות 40 תקן מלמד מלא כאשר המחלקה מלמדת נפח של
אישיות מובנות (ויותר מזה בעת מלחמה ומילואים), ראינו לנכון לייצר תעריף שבועי שמצטבר לידי סכום של
שבועות. כמובן שהדבר רלוונטי רק במחלקות שמלמדות נפח 35 עלות תקן מלמד מלא בנפח הכשרה של
משמעותי מהסילבוס בלימודי הרפואה (מכונות מחלקות הליבה: פנימית, ילדים, נשים, כירורגיה ולעיתים גם
שבועות רצופים במחלקה גם הפקולטות מחויבות לשנות את מערכי 40 פסיכיאטריה). כדי לייצר הכשרה של
הלימוד שלהן, וזאת כדי לאפשר פריסת הלימודים בכל המחלקות, לאורך כל השנה. הדבר אפשרי, בעיקר
:. לדוגמא6
Burke, L. G., Frakt, A. B., Khullar, D., Orav, E. J., Jha, A. K. (2017). Association Between Teaching Status and Mortality in US
Hospitals. JAMA, 317(20), 2105–2113. https://doi.org/10.1001/jama.2017.5702
Wertheimer SM, Harris JA, Collins JC, Spiegel NH, Chien GW. Internally versus externally trained residents and fellows
hired as attendings at a large integrated healthcare system: a 20-year retrospective study. Hum Resour Health. 2023 Jul
27;21(1):58. doi: 10.1186/s12960-023-00846-0. PMID: 37501097; PMCID: PMC10373339.
Faruki AA, Zane RD, Wiler JL. The Role of Academic Health Systems in Leading the "Third Wave" of Digital Health Innovation.
JMIR Med Educ. 2022 Nov 9;8(4):e32679. doi: 10.2196/32679. PMID: 36350700; PMCID: PMC9685508.
אסטרטגיה לאומית חדשה
9
שנתי והמסלול6בשילוב כוחות של כמה פקולטות שונות וכמה מסלולי לימוד שונים (למשל, המסלול ה־
שנתי מלמדים בלוחות זמנים שונים). כאן אנו נתקלים בקושי נוסף לחלק מהמחלקות בישראל: בעוד 4ה־
שהן מעוניינות בהרחבת ההכשרה, בתי החולים חתומים מול הפקולטות להסכמי בלעדיות, שחוסמים אותם
מללמד במספר פקולטות במקביל, ולכן הן לא יכולות למלא את נפח ההכשרה שהיו רוצות ללמד בו, ונפח
הכשרה כזה שמאפשר ומצדיק גם גיוס תקן ייעודי.
יש לשים כאן לב, שגם בהינתן שבית החולים קיבל את המשאבים הנדרשים למינוי תקן מלמד מלא, אין בכך
תנאי מספק כדי לאפשר הכשרה נאותה: בית החולים צריך לבחור להעניק למחלקה את התקן המלמד, ולא
לנצל את התקציב לכל נושא אחר בו שהנהלת בית החולים חפצה בו. התקן צריך להיות מסומן, ומנהלת
או מנהל המחלקה צריכים להכיר את העובדה כי תקן זה נועד לעבות את המחלקה לצורך הכשרה, לבחור
שבועות ולבחור לנצל את המשאב שניתן לה כדי לייצר הכשרה איכותית, גם על 40להרחיב את ההכשרה ל־
חשבון העבודה הקלינית שכמובן שהתקן הנוסף יכול להיות מופנה אליה. כל התהליך הזה לא מובן מאליו,
והכלים הרגולטורים הקיימים אינם מספקים כדי לייצר את המחויבות הזאת בקרב כלל הנוגעים בדבר, בטח
נוכח התרבות הארגונית שהתקבעה במשך עשרות שנים. דרושה מחויבות של כמה שיותר אנשים במערכת
כדי להביא ליישום השינוי.
•
רמת הכשרה: כפי שנכתב למעלה, רמת ההכשרה תלויה במוטיבציה של הטיוטור ומנהליו, וגם בפניות שלו.
על כך נידון למעלה בסעיף העוסק בזמן מוגן להכשרה. אך לא פחות חשובה מכל אלו היא רמת ההכשרה שהוא
עצמו מקבל. הכשרה טובה של הטיוטורים, ושל כל הרופאים שנוגעים בסטודנטים (כמו גם במודרכים אחרים),
היא הבסיס להכשרה שיתנו לאחר מכן לסטודנטים עצמם. אך היא גם הבסיס למוטיבציה של הטיוטורים, ושל
החיבה שלהם לתחום ההכשרה והחינוך הרפואי.
היום, רוב הטיוטורים ושאר הרופאים המכשירים לא מקבלים הדרכה מספקת בחינוך רפואי. חלקם מקבלים
הדרכה לא פורמלית, ישנם בתי חולים שנותנים הכשרה מרוכזת, ולעיתים הפקולטות נותנות הכשרה (שנקראת
הכשרת סגל). עוד פחות מזה הם הרופאים שעוסקים בפיתוח של החינוך הרפואי, פיתוח מיומנויות משוב
והערכה, ופיתוח שיטות לימוד חדשניות ומתקדמות. זה קיים, ולמדנו רבות מאלו שכן עוסקים בכך בארץ, אך
בוודאי לא ניתן לומר שמדובר במציאות רחבה של פיתוח והכשרת חינוך לאומי בישראל. נראה שאפשר לומר
שהיעדר ההכשרה הזו משפיעה באופן עמוק גם על מיומנויות הטיוטורים וגם על תרבות העבודה של העיסוק
בהכשרת סטודנטים, כפי שתואר למעלה.
הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל וחינוך רפואי
10
:לסיכום, ניתן לתאר את האתגרים המרכזיים במערכת היום, באמצעות התרשים הבא
תקציב ההכשרה
נקבע במשא ומתן
בית החולים נעול
בהסכמי בלעדיות
לא קיים צוות הנהלה
לחינוך רפואי בבית
החולים / פקולטה
רמת הכשרת
הטיוטורים נמוכה
והמוטיבציה שלהם
נמוכה
תסכול המחלקה
והמתמחים מעומס
עבודה
סירוב המחלקה
להרחיב את ההכשרה
אין הכשרה מספקת
לצרכי המערכת
לא לוקחת סיכון
להפסדים ומצמצמת
את מספר הסטודנטים
הפקולטה לא יכולה
לחזות את העלויות
של השנים הבאות
אם בתי החולים
דומיננטיים
מהפקולטה
בפקולטות
שדומיננטיות יחסית
לבתי החולים
התעריף נמוך מדי
אין גיוס תקן נוסף
ואין כיסוי עלויות
היעדר זמן מוגן
לטיוטור המלמד
וציפייה ללמד תוך כדי
מטלות קליניות
הפניית המשאבים
למקומות אחרים
ולא להכשרה
פקולטה אחת לא
מספקת נפח הכשרה
מספק, שפרוס על
פני כל השנה
40-קושי להגיע ל
שבועות
תפיסת בית החולים
והצוות את ההכשרה
כמטלה צדדית
אסטרטגיה לאומית חדשה
11
מודל חדש להכשרת סטודנטים לרפואה בישראל
תהליך בניית המודל
בכדי לתת מענה לאתגרים שפורטו למעלה, נבנתה תכנית עבודה בשיתוף פעולה רחב עם המל"ג – ות"ת, עם
משרד האוצר, עם דיקני האוניברסיטאות ועם בתי החולים. למעשה הפתרון שמוכל היום מסכם עבודה רחבה,
במספר צוותי עבודה, על פני ארבע השנים האחרונות:
1 .
הוועדה המקצועית לבחינת מבנה הלימודים ברפואה ומיפוי השדות הקליניים בלימודי- 2022 ועדת ביאר
הרפואה של המועצה להשכלה גבוהה בשיתוף משרד הבריאות. הוועדה שמנתה את פרופ' רפי ביאר, פרופ'
יונתן הלוי, פרופ' רבקה כרמי ופרופ' אהוד גרוסמן, החליטה על הגדלת מספר הסטודנטים ועל שינויים
בתכניות הלימודים לצורך כך. דוח הוועדה פורסם באופן פנימי בין ראשי הפקולטות כמסמך עבודה.
2 .
– הוועדה לתכנון ארוך טווח של כח אדם רפואי בישראל של המכון הלאומי לחקר שירותי7 2022 ועדת גמזו
8בריאות ומדיניות הבריאות בשיתוף משרד הבריאות. הוועדה בראשות פרופ' גמזו כללה מספר צוותי עבודה
, מתוך כוונה 2035 בשנה עד2,000שהמליצו על הגדלת מספר מקבלי הרישיון לעסוק ברפואה בישראל ל־
סטודנטים בשנה) יהיו בוגרי מוסדות ישראליים תוך הרחבה הדרגתית של מספר 1,200( מהם60%ש־
הסטודנטים, התאמת תשתיות הוראה, שיפור ההכשרה הקלינית בבתי החולים ובקהילה, ותמרוץ גופים
רפואיים להרחבת מעורבותם בהוראה.
3 .
- 9 2024 ועדת המשנה בראשות פרופ' גמזו- הוועדה לטיפול במצוקת כ"א הרפואי במערכת הבריאות
ועדת המשנה לקביעת מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית של שדות קליניים פעלה מסגרת
הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות של משרד הבריאות. בראש הוועדה עמד פרופ'
רוני גמזו ולצדו נציגים ממשרד הבריאות, האוצר, המל"ג, פורום הדיקנים, חטיבת בתי החולים הממשלתיים,
. הוועדה המליצה על פתרון עומק הכולל פתרונות תמריציים, אמות מידה להכשרת 10העצמאיים וכללית
סטודנטים וכן פתרונות מערכתיים, של פורום אחוד של כלל השחקנים, אשר יביא לניהול מלמעלה של תהליך
הקצאת השדות ושל החלת כללי משחק חדשים, שיפיקו פתרון ארוך טווח ויציב בהגדלת מספר הסטודנטים
, וכן אומצו על ידי מליאת המל"ג 2264 הלומדים רפואה בישראל. המלצות הוועדה אומצו בהחלטת ממשלה
והות"ת.
., באתר משרד הבריאות כאן2022 . קישור לדוח ועדת גמזו7
,. להלן שמות חברי הצוות: פרופ’ חיים ביטרמן, ד”ר יובל רן, מר רונן אלקיים, מר אלכסיי בלינסקי, פרופ’ גבי בן נון, ד”ר שי בריל8
,גב’ רייצ’ל ברנר שלם, ד”ר שושי גולדברג, גב’ איילת גרינבאום אריזון, ד”ר אורלי גרינפלד, מר חיים הופרט, פרופ’ שלמה וינקר
פרופ’ רבקה כרמי, ד”ר אלזה לבון, גב’ זיוה ליטבק, ד”ר מירי מזרחי ראובני, פרופ’ נמרוד מימון, פרופ’ אורלי מנור, גב’ טלי ניצני
ביטון, פרופ’ גדי סגל, מר יונתן עוזיאלי, ד”ר ורד עזרא, מר דניאל פדון, ד”ר אבינעם פירוגובסקי, גב’ כלנית קיי, פרופ’ אורית
קרניאלי מילר, גב’ שני שרביט, פרופ’ אורלי תורן
, באתר משרד הבריאות כאן.2024 . קישור לדוח ועדת גמזו9
,. חברי הוועדה כללו את: ד”ר ספי מנדלוביץ, ד”ר ורדה בן שאול, פרופ’ דינה בן יהודה, פרופ’ שי אשכנזי, ד”ר אורלי וינשטיין10
.ד”ר דודו דגן, פרופ’ פהד חכים, גב’ רייצ’ל ברנר שלם, גב’ תמר צ’ין, רפרנטית בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר
הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל וחינוך רפואי
12
4 .
משימת הצוות הלאומי כפי שהוגדר- 11 הצוות הלאומי לניהול השדות הקליניים בלימודי רפואה בישראל
הוא ניהול הקצאת השדות הקליניים בישראל, באופן שיבטיח את מימוש האינטרס הלאומי, 2024 בדוח גמזו
על פני האינטרסים הפרטניים של כל גוף בנפרד. על כן מטרת הצוות היא הגעה ליעדי מספר הסטודנטים
ויישום דוח גמזו. הצוות הלאומי אינו ועדה אד־הוקית, אלא צוות עבודה 2264 שהוגדרו בהחלטת ממשלה
קבוע, שנפגש אחת לחודשיים לפחות, וכולל את כל דיקני הרפואה, שני נציגי בתי חולים (ראשי חטיבות:
ות"ת ונציג משרד האוצר. בראש הצוות -ממשלה וכללית, או נציגיהם), שני נציגי משרד הבריאות, נציג מל"ג
. 12עומדים מנכ"ל משרד הבריאות ויו"ר ות"ת
5 .
משימת צוות זה כפי שהוגדר בדוח גמזו- 13צוות עבודה להגדרת התעריף המקסימלי לשדות קליניים
הוא לגבש תעריף מקסימום אחיד לתשלום עבור שבוע הוראה קליני, על פי העקרונות שהוגדרו בדוח 2024
הורכב מנציגי המל"ג ות"ת, משרד הבריאות, האוצר, בתי החולים והאוניברסיטאות. על רקע14גמזו. הצוות
הפערים שעלו בישיבות הצוות, התקיימו פגישות פרטניות עם נציגי בתי החולים והות"ת וחושב מבנה
התעריף שהוצע על בסיס העקרונות וההצעות שעלו בשני המפגשים.
6 .
עבודת מטה של אגף בכיר תכנון כח אדם, במשרד הבריאות – העבודה כללה ביקורים במחלקות רבות
בארץ, שיח עם טיוטורים, עם מנהלי מחלקות ועם סטודנטים, מפגש ושיח עם מנהלי חינוך רפואי בכל הארץ,
ניתוח נתונים וסקירות ספרות עולמית בתחום החינוך הרפואי, והשתתפות / הובלת כלל הוועדות שתוארו
עד כה, כולל הכנת חומרי רקע וכולי.
העבודה בצוותים הייתה מעמיקה ונועדה לייצר התייעצות רחבה עם כל הפועלים בתחום הכשרת הסטודנטים, הן
מצד הפקולטות, האוניברסיטאות, בתי החולים, הרגולטורים וכולי. בנוסף, היו בתקופה זו דיונים בנושא בכנסת,
. מסמך זה מסכם את OECDעם סטודנטים, עם מתמחים מלמדים ועוד, וכן העבודה החיצונית של מומחי ה־
העבודה הרחבה וקובע את צעדי המדיניות שנועדו לייצר שיווי משקל חדש בתחום ההכשרה, באופן שייצר כמות
הכשרה שמתאימה לצרכי מערכת הבריאות, לצד איכות גבוהה של הכשרה.
עיקרי המודל
1 .קליניים שדות תעריף של אחיד כלכלי ניהול
כפי שתואר במפורט לעיל, הפעלת השדות הקליניים בבתי החולים תופסים חלק קריטי בהכשרה הקלינית של
סטודנטים לרפואה, אך עד כה פעלו בהיעדר כללי תקצוב סדורים, שקופים ואחידים, אלא נקבעו במשא ומתן.
הדבר גרם לאי ודאות תקציבית לפקולטות מחד, ומאידך, לבתי חולים תעריפים שלא שיקפו את תשומות
המחלקה המלמדת ולא אפשרו העסקה של תקן טיוטור מלמד.
כדי לייצר ניהול כלכלי אחיד השלב הראשון הוא קביעת תעריף אחיד לשבוע הוראה קליני במחלקות הליבה
. פרוטוקולים של מפגשים ראשוניים של הצוות הלאומי לניהול השדות הקליניים בלימודי הרפואה בישראל, באתר משרד הבריאות11
.כאן
. שמות חברי הצוות הלאומי: משה בר סימן טוב, פרופ’ יוסי מקורי, פרופ’ שי אשכנזי/ פרופ’ איריס ברשק (הדיקנית החדשה 12
), פרופ’ קרן בן אברהם, פרופ’ עמי ארונהיים, פרופ’ אלי פיקרסקי, פרופ’ אורלי אבני, פרופ’ רלי2025 באריאל החל מאוגוסט
הרשקוביץ, פרופ’ ארנון אפק, פרופ’ חיים ביטרמן, פרופ’ איילת ארז, ד”ר אורלי ויינשטיין, ד”ר אסנת לבן ציון קורח, ד”ר ורדה בן
שאול, תמר צ’ין ורייצ’ל ברנר שלם.
. ראה פרוטוקולים של הצוות הלאומי כאן.13
,. חברי הצוות: ד"ר ספי מנדלוביץ, יניב כהן שבתאי, וובה פרולוב, פרופ' שי אשכנזי, רחלי שלזינגר, פרופ' קרן אברהם, נרי אזוגי14
פרופ' עמי ארונהיים, פרופ' רלי הרשקוביץ, יוסי רוקני, פרופ' אלי פיקרסקי, יניב כהן, פרופ' אורלי אבני, חיים אנקונה, ד"ר אורלי
גולדשטיין, ד"ר איה לאור, ערן הכהן, פרופ' מיקי דודקביץ, פרופ' אורנה טל, פרופ' פהד חכים, תמר צ'ין, רייצ'ל ברנר שלם.
אסטרטגיה לאומית חדשה
13
,(פנימית, ילדים, נשים, כירורגיה ופסיכיאטריה). התעריף צריך לשקף את העלות האמיתית של בית החולים
כדי לוודא שהוא מתוגמל באופן שמאפשר את ההכשרה. הוא צריך גם להיות מקובע באופן ארוך טווח כדי
לייצר לפקולטות יציבות תפעולית, ולמנוע מפקולטות מתחרות "לגנוב" שדות קליניים או סינופים באמצעות
הצעת מחיר גבוהה יותר. מעבר לעלות לבית החולים, התעריף צריך גם לכלול תגמול ישיר למחלקות כדי
שמנהלי המחלקות יוכלו לתמרץ את כוח האדם המלמד, גם זה שלא מקבל תקנים אקדמיים מהפקולטה.
בהתאם לעקרונות אלה, ולאחר שיחות רבות עם השטח, צוות העבודה שכונס כדי להגדיר את התעריף
בבתי חולים בפריפריה ₪ 11,254 הסכים על המבנה הבא: התעריף המקסימלי לשבוע הוראה קליני יעמוד על
במרכז. הוא מורכב משלושה חלקים:₪ 10,347ו־
)
(1
מעלות1/35) והחלק ה־90%( מעלות השכר השנתית של מתמחה בכיר1/35תקן טיוטור: החלק ה־
), בהתאם לעלות השכר לפי הסכמים קיבוציים (ללא כוננויות או 10%( השכר השנתית של מומחה
מעלות השכר השנתית מאפשרת למעשה לבית החולים 1/35תורנויות). הגדרת התעריף כחלק ה־
סכום שבועי זה עומד 2025 שבועות לאורך השנה. בשנת35 לצבור עלות שכר מלאה על פני הכשרה של
לשבוע בבתי חולים שנמצאים בפריפריה. הסכום יוצמד למדד ₪ 8,231 לשבוע במרכז, ו־₪ 7,407 על
שנים.3שכר הרופאים המפורסם בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ויעודכן אחת ל־
)
(2
רכיבי תקורה לבית החולים כמו מדים, אדמיניסטרציה וארוחות לסטודנטים. רכיב זה יעמוד על
שנים לפי מדד המחירים לצרכן.3 ויעודכן אחת ל־₪ 2,000
)
(3
משאר הרכיבים יחד) שיופנה ישירות10% רכיב תגמול ישיר למחלקה – שארית הסכום (שעומד על
למחלקה לתגמול כל העוסקים במלאכה, וזאת מעבר לעלות התקן.
התעריף הוגדר כתעריף מקסימום. עבור מקרים שבהם הפקולטה משלמת סכומים גבוהים מאוד על תקנים
אקדמיים, תהיה הפחתה של התעריף המדובר. כמו כן, הכשרה לא רציפה תחושב לפי תעריף יומי. שאר המחלקות,
שאינן מחלקות הליבה ובהם בדר"כ אין הכשרה אינטנסיבית, יתוקצבו לפי אותו מודל אך כאן תתאפשר יותר
גמישות לבית החולים ולפקולטה לנהל משא ומתן, ולהגיע לסכום מוסכם, שאינו עולה על תעריף המקסימום.
2 .להכשרה מידה אמות
עם ההסדרה של תקצוב נאות למחלקה, מגיע השלב שבו המחלקה ובית החולים נדרשים ומצופים לקחת
אחריות מלאה על ההכשרה שמתבצעת בהם – הן מבחינת כמות והן מבחינת איכות. על כן יפורסמו תקנות
שקובעות אמות מידה במחלקות הליבה על פי העקרונות שפורטו לעיל, ובפרט:
•
סטודנטים ומעלה תידרש 16 סטודנטים לפחות, וקבוצה של10 במחלקות הליבה כל קבוצה תכלול
להתפצל לשתי קבוצות.
•
שבועות 36 ) כל מחלקת ליבה מחויבת ללמד2025 החל משנת הלימודים תשפ"ו (שמתחילה באוקטובר
שבועות בשנה, 40 בשנה. מספר זה יגדל עם הגידול במספר הסטודנטים, ותגיע לחובת הכשרה של
). 2029 החל משנת הלימודים תשפ"ט (אוקטובר
•
כדי להגיע לנפח הכשרה, ובמקרה שהפקולטה המכשירה לא מספקת את הביקוש הנדרש, בית
החולים מחויב להתקשר עם פקולטות נוספות. אין אפשרות להסכמים הקובעים בלעדיות בסינוף של
אוניברסיטה זו או אחרת.
•
בית החולים יהיה מחויב לשרשר את התשלום שקיבל עבור הכשרה מהפקולטה לשימוש בצורכי
ההכשרה בפועל, אם באמצעות מימון תקן, מימון תקורות או באמצעות העברה ישירה למחלקה
לפחות מהתעריף השבועי) בקרן מחקרים. 10% המלמדת (סכום של
הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל וחינוך רפואי
14
•
הטיוטור הוא המשאב המרכזי של המחלקה לצורך ההכשרה. התקן הממומן על ידי הפקולטה לצורך
הכשרה יסומן באופן ברור ברשומות בית החולים והמחלקה כתקן מלמד. האדם שמאייש תקן זה לא
מחויב להיות הטיוטור בפועל כל השנה, כיוון שיש מחלקות בהן נכון שההכשרה תתחלק בין מספר
מתמחים, ועם זאת, הטיוטור המוגדר לשבוע מסוים יקבל מהמחלקה זמן מוגן להכשרה, ובפרט
שעות עבודה בשבוע.10 המחלקה מחויבת להפחית ממטלותיו הקליניות כדי
3 .קליניים שדות של מרכזי ניהול
•
בית החולים מנהל את השדות הקליניים אשר ברשותו, ולוקח עליהם אחריות מלאה באמצעות
יחידת ההוראה שלו. החובה של הכשרה מספקת ואיכותית היא באחריותו, ולכן גם ההקצאה של
השדות לפקולטות שונות והעבודה הישירה מולן. אולם, כיוון שמדובר במשאב לאומי, ולא ניתן
שהאינטרס המקומי יביא לפגיעה בצורך הלאומי של מספר רופאים, כל פקולטה תדווח למשרד על
הקצאת השדות במקביל לדיווח של בתי החולים במסגרת התוכנית הלאומית. ההקצאות יבחנו
) הוגנות הקצאה 2( ,) יעילות ברמה הלאומית, קרי מקסום מספר סטודנטים1( : קריטריונים3 תחת
) יצירת 3( ,בין הפקולטות, קרי הקצאת שדות באופן יחסי למספר הסטודנטים בכל פקולטה
יציבות לאורך זמן, קרי מניעת שינויים פתאומיים שמשנים את יכולת ההכשרה של הפקולטות.
הסמכות העליונה לאישור או שינוי ההקצאות תינתן אם כן בידי הצוות הלאומי לניהול שדות קליניים
בו חברים כלל הדיקנים, נציגי בתי החולים, והממשלה, וזה יהיה הגוף שיצביע על הכשלים מבחינת
האינטרס הלאומי ויבטיח שזה נשמר.
•
המשרד יפעל בשקיפות מול מערכת ההשכלה הגבוהה ומערכת הבריאות ואחת לתקופה יפרסם דוח
מקיף על ההכשרה הקלינית של הסטודנטים לרפואה בישראל כולל הקצאת השדות הקליניים.
4 .בקהילה הכשרה
במקביל להרחבה של הכשרת הסטודנטים בבתי חולים, הוועדות השונות המליצו על הרחבת ההכשרה
הקלינית בקהילה ככר הכשרה מרכזי מאוד במדינת ישראל. ההכשרה בקהילה חשובה גם לצורך רוחב היריעה
של הידע הקליני של הסטודנט, בעיקר בתחומים של דיאגנוסטיקה, ניהול מחלות כרוניות ומניעה, וגם לצורך
היכרות רחבה של הסטודנטים עם הקהילה כחלק דומיננטי במערכת הבריאות. בנוסף לאלו, להוצאת חלק
נשים - מההכשרה לקהילה יש יכולת לפנות משאבי הוראה בבתי החולים (בעיקר במחלקות צוואר הבקבוק
וילדים), מה שהכרחי לגידול במספר הסטודנטים.
סטודנטים 2-1 עם זאת, הכשרה בקהילה היא יקרה יותר מההכשרה בבית חולים, כיוון שכל רופא מלווה
ולא עשרה, וגם כיוון שהטיוטורים בקהילה הם מומחים ולא מתמחים. לפיכך, משרד הבריאות מתקצב הן
לכל שבוע ₪ 2,700 את ההכשרה בקהילה והן את רשויות ההוראה בקהילה. התקצוב נכון להיום עומד על
לסטודנט) ותקצוב זמני של משרד הבריאות ₪ 1,000( קליני לכל סטודנט. תקצוב זה מתחלק בין הפקולטות
נוספים) בלבד. בנוסף, מממן משרד הבריאות את ₪ 2,800( נוספים) ונשים₪ 1,700( לתחומי רפואת ילדים
הקמת רשות ההוראה בכל קופת חולים. רשות ההוראה אחראית על פיתוח תחום החינוך הרפואי בקהילה,
בניית מודלי הכשרה מתקדמים וחדשניים לסטודנטים והכשרת כלל הטיוטורים והעוסקים במלאכה. כמו כן
רשות ההוראה אחראית על פיתוח מנגנוני משוב והערכה לסטודנטים ושל סטודנטים.
אסטרטגיה לאומית חדשה
15
5 .הצהרים אחר הכשרה
מספר צוותי הוראה שעסקו בהרחבת היקף הוראת הסטודנטים לרפואה בישראל המליצו, בין היתר, על
בחינת האפשרות להרחיב את השדות הקליניים באמצעות הוראת סטודנטים בשעות אחר הצהריים, כחלק
מהכנסת שיטות לימוד חדשניות. הכנסת שיטות אלו נועדה לא רק להרחיב את היצע ההכשרה אלא גם
לאפשר מסגרות הוראה מגוונות שיתאימו לדרישות האקרדיטציה הבינלאומית, הדורשות גיוון וחדשנות
פדגוגית לצד שמירה על איכות וסטנדרטים ברורים.
איכות ההוראה של מודל זה, לרבות ההיבטים התפעוליים שלו, מצויה כיום במחלוקת בקרב העוסקים
בהכשרת סטודנטים לרפואה: מחד, רופאים בולטים ומובילים במערכת תומכים בהתלהבות בהוראה אחר
הצהריים נוכח היתרונות למודל זה, שמאפשר רופא מומחה כטיוטור, שפנוי באופן מיטבי להוראה וללמידה
ממוקדת, וכן נוכח העובדה שהמודל מאפשר גם הרחבה של שעות הזמינות של מומחים במרפאות החוץ
ובמחלקות בית החולים בשעות אחר הצהרים, שבהם נוכחים בדר"כ רק מתמחים. מאידך, יש בכירים במערכת
הסבורים כי מודל זה אינו עומד באמות המידה הנדרשות להוראה קלינית איכותית.
נוכח חילוקי הדעות בין השותפים שעסקו במלאכת הגדרת המודל, הוחלט כי הוראה אחר הצהרים לא תהיה
אחת ההמלצות ליישום, אלא תופנה לפיילוט. במסגרת פיילוט זה מחלקות (בשיתוף פקולטה) יצטרפו באופן
וולונטרי להקמת מערך הכשרה אחר הצהרים, ויוקם מחקר הערכה ומדידה בלתי תלוי שיבחן את איכות
המודל. מחקר זה ייצר תשתית ידע מבוססת נתונים שתשמש את מנהלי המחלקות וראשי הפקולטות בקבלת
החלטות מקצועית ומושכלת לגבי שילוב ההכשרה אחר הצהריים במסלולי הלימוד הקיימים.
בתי חולים (כל אחד בשיתוף 9 והצטרפו אליו נכון להיום2025 פיילוט ההוראה אחה"צ פורסם במהלך שנת
פקולטה). המחקר יופעל על ידי ועדת היגוי מקצועית של רופאים, בניהול המכון הלאומי לחקר מדיניות
בריאות. חשוב לציין כי משרד הבריאות אינו צד בקביעת התכנים האקדמיים־פדגוגיים ואינו צד בניהול
המחקר, כדי להבטיח תהליך מקצועי ומדויק. אך המשרד כן יאפשר את הפיילוט מבחינה תקציבית, כדי להקל
על בתי החולים בהקמת התשתית. בפרט, העלות המוערכת של שבוע הכשרה אחר הצהרים מבוסס על עלות
לשבוע). על העלות הזאת, המשולמת ₪ 10,000 ליום לקבוצה, וכ־₪ 2,000תורנות שליש למומחה ליום (כ־
לשבוע. יש להדגיש ₪ 7,500על ידי האוניברסיטה כמו שבוע הוראה רגיל, יוסיף משרד הבריאות סכום של כ־
כי המשרד ישתתף בהכשרה סטודנטים ישראלים הלומדים בארץ בלבד, וכי סטודנטים מאוניברסיטאות מחו"ל
מתוגמלים במנגנון נפרד.
אנו מקווים ומאמינים כי הפיילוט המחקרי יוליד תובנות משמעותיות לגבי מודל ההכשרה אחר הצהרים
ויסייע למערכת להחליט על נכונות אימוץ מודל זה.
6 .
הוראה רשות
תהליך ההכשרה בבתי החולים דורש קשב ניהולי רב, ותהליך ההרחבה של ההכשרה אף יותר. בנוסף, יצירת
תשתית הכשרה איכותית בבית חולים, דורשת קשב ניהולי עוד יותר משמעותי. תשתית הכשרה איכותית
היא תשתית, הכוללת: פיתוח מתמיד של שיטות חינוך רפואי מתקדמות, הטמעת חדשנות פדגוגית, כולל
שיטות משוב והערכה של סטודנטים; הכשרה מתמידה של הטיוטורים עצמם, ושל כל העוסקים במלאכה;
נתינת מענה לצרכים משתנים, כולל כניסת מחלקות חדשות להוראה, ומיצוי פוטנציאל ההוראה במחלקות
הקיימות. כל אלו דורשים מומחיות ומשאבי זמן, ועל כן הקמה של רשות הוראה בכל בית חולים היא חלק
מרכזי במודל.
קיימים היום בתי חולים שבהם קיימות רשויות הוראה. ברוב בתי החולים מדובר במשימה שניתנת למנהלי
מחלקות נוסף על תפקידם. בחלק מהמקרים הפקולטה לוקחת על עצמה חלק מהתפקידים שתוארי לעיל.
הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל וחינוך רפואי
16
,כעת אנו, יחד עם הפקולטות, הנהלת החטיבות ובתי החולים, פועלים להקמת רשות הוראה בכל בית חולים
שתעבוד בשיתוף עם הפקולטות ותהוו עוגן מקצועי וחינוכי בבית החולים, גם בהכשרת סטודנטים וגם
בהכשרת סטאז'רים.
משתלבת בתהליך זה, ומובילה לשינוי מבני ולשיפור חינוכי כולל 2025 רפורמת הסטאז' שפורסמה במאי
קיצור תקופת הסטאז', מיקוד תכנים, הגדרת מיומנויות נדרשות, והטמעת כלי הערכה מקצועיים וטכנולוגיים
כחלק מהכשרת כלל הסטאז'רים בישראל.
לצורך הקמת רשויות ההוראה, משרד הבריאות מעניק תקצוב ייעודי לבתי חולים שמכשירים סטודנטים
ש"ח לבית חולים לשנה ותנאי הסף לקבלת התקצוב 500,000 לרפואה וסטאז'רים. סכום התמיכה עומד על
לפחות מתכנית העבודה. בעלי התפקידים 80%הם מינוי בעלי תפקידים ייעודיים לניהול ההוראה ועמידה ב־
משרה וסגן מנהל (שאינו רופא) במשרה מלאה לניהול 50% הייעודיים כוללים: רופא בכיר בהיקף של לפחות
כללי ואדמיניסטרטיבי. ראש היחידה מחויב לעבור הכשרה מקצועית ולהשתתף בפורום שיתוף ידע, ועל בית
החולים להגיש תכנית עבודה שנתית. תכנית העבודה תכלול:
•
יצירת מסלולי הכשרה מובנים לכלל הרופאים המלמדים בבתי החולים או מובילים הכשרות הקליניים,
סטודנטים מסייעים לרופא ושנת הסטאז' בתחומי ההוראה והחינוך הרפואי.
•
תכנית צמיחה בשדות הקליניים בהתאם ליעדים הלאומיים.
•
טיוב החינוך הרפואי במערך המחודש של הסטאז'.
•
שילוב פדגוגיות הוראה חדשות וטכנולוגיות למידה.
•
תכנית משוב של סטודנטים וסטאז'רים.
•
תכנית איסוף דאטה, הערכה ומדידה של פעילות היחידה ואיכות ההכשרה בבי"ח.
•
תיאום עם הפקולטה ועבודה משותפת עם יחידות הוראה נוספות.
7 .השינוי תהליך תקצוב
עד כה דובר על התשתית הבסיסית השוטפת לניהול השדות הקליניים: החלת תעריף אחיד, עמידה באמות
מידה להכשרה, הכשרה בקהילה, הכשרה אחר הצהרים ותשתית ניהולית וחינוכית בבית החולים במסגרת
רשות הוראה. בסיס זה מספק את התשתית התפעולית היציבה להכשרת סטודנטים. ואולם, המצב היום רחוק
ממצב העניינים שתואר לעיל, ונדרש תהליך מעבר. תהליך זה דורש מבית החולים ומהפקולטות השקעה של
סטודנטים 1,700 כסף רב ושל קשב ניהולי רב, וזאת עד להתבססות של מודל הכשרה איכותי, יציב וקבוע, של
בשנה. במטרה לסייע לבתי החולים ולפקולטות בתהליך המעבר, נבנה מודל תקצוב נוסף שינתן על ידי משרד
הבריאות, כדלקמן:
מודל תמרוץ לבתי חולים7.1
. והלאה, מעבר לסכומים שפורטו עד כה2026 מלש"ח בשנת15 ו־2025 מלש"ח בשנת10 התמרוץ יעמוד על
התמרוץ יינתן בגין הוראה קלינית במחלקות הליבה (פנימית, נשים, כירורגיה וילדים), בכפוף לעמידה באמות
המידה של ההוראה שפורטו לעיל, ומפורטים בתקנות, המהווים תנאי סף.
מירב התגמול יינתן על ניצול מיטבי קיים של השדות הקליניים. בשנה זו מחלקות שכבר היום 2025 בשנת
מלמדות הרבה יקבלו את מירב התמרוץ וההערכה על פועלן הקיים.
והלאה מירב התגמול יינתן על פי צמיחה במספר השדות הקליניים. סכום זה נועד לייצר תמריץ 2026 משנת
שבועות בשנה, ואף מעבר לכך, ולסייע לו בעלויות המעבר למצב עניינים חדש.40נוסף לבית החולים לגדול ל־
אסטרטגיה לאומית חדשה
17
בנוסף, יינתן פיצוי זמני לבתי חולים שלפני שנת תשפ"ו קיבלו מהפקולטה סכום שגבוה משמעותית מתעריף
המקסימום שנקבע על ידי הצוות. לפי בדיקתנו אין בתי חולים רבים כאלה, ואלו קיימים בעיקר בגליל, אך אין
עניין שבתי חולים יפגעו באופן משמעותי ולכן נכנס מרכיב פיצוי זה.
לבסוף, יינתן תמרוץ לבתי חולים שעובדים עם יותר מפקולטה אחת. התמרוץ נועד לפצות את בית החולים
על המחיר של כניסה לעבודה עם גוף נוסף, ולתמרץ אותו לעשות כן.
תמרוץ לפקולטות 7.2
בדיוני תת צוות השדות הקליניים בראשות פרופ' גמזו, עלה כי נוסף על המחסור בשדות קליניים קיים מחסור
חמור בתשתיות פרה־קליניות בבתי הספר לרפואה בארץ המהווה חסם נוסף בהגדלת מספר הסטודנטים
לרפואה. היות והטיפול בבעיה זו לא היה במנדט שניתן לוועדה, הוועדה המליצה למועצה להשכלה גבוהה
(מל"ג) ולועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) להמשיך ולבחון את הנושא ולגבש את הפתרונות הראויים, על מנת
לטפל גם בצוואר בקבוק זה, בהתייעצות עם משרד הבריאות. בהתאם לכך, נחתם הסכם בין הות"ת, משרד
האוצר ומשרד הבריאות, שמעגן השקעה משמעותית בתשתיות הוראה, ובהרחבת ההכשרה הקלינית,
ובהתאמה פדגוגית, של תכניות הלימוד תוך עמידה ביעדי האקרדיטציה הבינלאומית ולצורך הרחבת מספר
הסטודנטים לרפואה, שהנה יעד אסטרטגי של ממשלת ישראל שעוגן בהחלטת ממשלה.
להלן עיקרי התכנית לתמרוץ מוסדות אקדמיים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל. פרטי התכנית
, ופורסמו על ידה: 2025 , ביולי2 המלאים אושרו על ידי המל"ג בתאריך
•
), שיחולק בהתאם ליעדים 2030–2025( מליון ש"ח לשש שנים204 מבנה התמיכה: תקציב כולל של
פרטניים שכל מוסד אקדמי מתחייב אליהם לגידול במספר הסטודנטים, בתוספת תכנית שיפור איכות
ההוראה.
•
תנאי סף להשתתפות: התחייבות מוסדות אקדמיים ליעדי גידול קבועים במספר הסטודנטים, הגשת
ממקורות פילנתרופיים.25% תכניות עבודה ואישורן, ועמידה ביעדים מדי שנה, והעמדת מאצ'ינג של
•
מיליוני ש"ח, יוקצה לכל פקולטה הן על פי גודלה 156 אופן חלוקת התקציב: סכום הבסיס, שעומד על
). החלק הראשון נועד 67%( מהסכום) והן על פי חלקה בגידול הסטודנטים הכולל המתוכנן33%( הקיים
לתגמל פקולטות שגדלו בעבר, ולסייע לפקולטות להשקיע באיכות ההכשרה, ללא התחשבות בשיעור
הגידול. שאר התקציב נועד לתגמל גידול במספר הסטודנטים. גם החלוקה בפועל של התקציב תינתן
לפי עמידה ביעדי גידול, מעבר לגידול הנדרש בתנאי הסף. כאשר מוסדות שלא יעמדו ביעדים לא יקבלו
מימון ואף ייאלצו להשיב תקציבים שכבר ניתנו להם.
•
נוספים יחולקו כמנגנון בונוס למוסדות אקדמיים שיעמדו ביעדי הגידול ₪ מליוני48 :מנגנון בונוסים
תזכה את המוסד במלוא הסכום, ועמידה ביעד 2027 הכוללים שלהם. הגעה ליעד הסטודנטים בשנת
, תזכה את המוסד במחצית הסכום. 2030-2028 ,רק בשנים שלאחר מכן
הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל וחינוך רפואי
18
סיכום
ישראל עומדת בפני אתגר לאומי של מחסור ברופאים, לצד הצורך להבטיח הכשרה קלינית איכותית, עדכנית
ונגישה. משרד הבריאות והשותפים לדרך במועצה להשכלה גבוהה – הוועדה לתכנון ותקצוב, משרד האוצר, ראשי
האוניברסיטאות, דיקני הפקולטות לרפואה, בתי החולים וקופות החולים, גיבשו אסטרטגיה לאומית החדשה
שמבקשת לענות על אתגר זה באמצעות מהלך רחב, רב־שנתי, המשלב השקעה בתשתיות הוראה קליניות ופרה
קליניות, תמרוץ המוסדות המכשירים את דור העתיד: בתי חולים, קופות החולים והאוניברסיטאות, קביעת אמות
מידה להכשרה, חיזוק הצוות המלמד עצמו, ובעיקר הטיוטור, וחיזוק החינוך הרפואי לסטודנטים ולסטאז'רים.
האסטרטגיה המתוארת בנייר זה מבקשת לשים את האדם במרכז, את הסטודנט לרפואה, את הרופא המלמד,
וכפועל ישיר מכך את המטופל. היא מבקשת להבטיח הכשרה חווייתית, רציפה, ומגוונת, תוך מתן תשתית
תקציבית המשקפת את עלות ההכשרה וכלים מקצועיים וחינוכיים לרופאים המלווים את ההוראה. הרופאים
שותפים מלאים להובלת השינוי, זוכים להכרה, לתגמול ולהזדמנות להשפיע על הדור הבא של הרפואה בישראל.
) ניהול כלכלי אחיד של תעריף שדות קליניים, שמבוסס על 1( :המודל החדש מבוסס על שבעה מרכיבים
העלות האמיתית שרואה בית החולים להכשרת סטודנטים, במטרה להפוך את ההכשרה לבלתי הפסדית, ובעיקר
) אמות מידה להכשרה, שמאפשרות 2( .מאפשרת גיוס תקן ייעודי לכך, ומאפשרת תגמול ישיר למחלקה המלמדת
) ניהול מרכזי של שדות קליניים, שמגדיר את התשתיות של הכשרת הסטודנט כתשתית 3( ,זמן מוגן להכשרה
לאומית של מערכת הבריאות, וככזו מייצר תעדוף של הצורך הלאומי ברופאים על אינטרסים פרטניים של שחקנים
) הקמת רשויות 6( ,) בחינה של מודל ההכשרה אחר הצהרים5( ,) הגברת ההכשרה בקהילה4( ,שונים בזירה
) מערך תמרוצים של משרד הבריאות 7( הוראה בבתי חולים, לניהול איכותי של החינוך הרפואי בו, ולבסוף
לבתי חולים ולפקולטות, כדי לאפשר להם עמידה מוצלחת בתהליך השינוי המורכב.
מהלך זה אינו רק תגובה למחסור, אלא השקעה בעתיד. באמצעות שילוב בין חדשנות פדגוגית, תמריצים כלכליים,
והסדרה של תהליכי לימוד, ההכשרה הרפואית הופכת לתהליך מערכתי, איכותי ובר־קיימא. זהו מהלך שמיטיב
עם כל השותפים: הסטודנט מקבל הכשרה איכותית ומבוססת, הרופא מקבל תמיכה והעצמה, ומערכת הבריאות
זוכה בבוגרים מוכנים, מחויבים ומיומנים יותר מאי פעם.
ולבסוף, המודל שתואר במסמך זה נבנה בשיח עמוק עם השטח. אך השיח אינו תם ולא מוצה. מדיניות נכונה
לראייתנו היא מדיניות שאינה מהססת, וקובעת מהלכים ברורים, גם אם קשים, אך מנגד גם אינה נחה על זרי
הדפנה ואינה מתבוססת בשביעות רצון עצמית, אלא שבה, ובוחנת את עצמה, ומתקנת את הנדרש, ומדייקת כל
העת. על כן, אנו מזמינים את כל קוראי המסמך, ואת כל הצוותים המלמדים: מורים, טיוטורים, מרצים ומנהלי חינוך
רפואי, לפנות אלינו במייל או בטלפון, להציף חוזקות וחולשות של המודל, ולקחת חלק בבניית המערכת שלנו. כפי
שנאמר בתחילת המסמך – אנו מתחילים ומסיימים בהוקרה עמוקה לאנשים העוסקים מידי יום בהכשרת הדור
מערכת - הבא של הרופאים. הם גיבורי העל של הסיפור שלנו, במערכת הבריאות הישראלית, שהיא יותר מהכל
של אנשים לאנשים. תודה גדולה שלוחה שוב, לכל העוסקים במלאכה.
מחכים לפניותיכם: [email protected]
[email protected]
[email protected]