הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת* (הוועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי החלה בהכנת הצעת החוק להכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור לקריאה ראשונה ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית: "החוק עם האיזונים הנדרשים הוא 'גיים צ'יינג'ר' " יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל , יוזם ההצעה: "הצעת החוק נכתבה בדם לאחר למעלה מ 800 נרצחים בחמש שנים, האם זה פשיעה או טרור? חייבים לתת למשטרה את כל הכלים כדי להוריד מספר הנרצחים לאפס. אם זה אומר לנקוט בצעדים חריגים, אעשה זאת כי ארגוני הפשיעה מרגישים שהם מעל החוק". המשטרה: "נגרעו מאיתנו כלים לטובת מלחמה בפשיעה הזו. המצב הולך ונהיה קשה ומדובר באיום לאומי". משרד המשפטים:" האופן בו ההצעה הזאת מנסה להשיג את המטרה הוא ניסיון לעשות קיצור דרך. אנחנו לא חושבים שזו הדרך הנכונה". הוועדה לביטחון לאומי החלה היום (ג') בהכנת הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון - הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור), התשפ"ה-2025 של חבר הכנסת צביקה פוגל. מוצע להסמיך את השר לביטחון לאומי, באישור שר הביטחון, להכריז על ארגון פשיעה כארגון טרור במקרים שבהם פעילות ארגון הפשיעה מאופיינת בשימוש שיטתי בנשק, בתבנית מאורגנת ומתמשכת לשם איום על מוסדות שלטון, רשויות ציבוריות או נבחרי ציבור. מופעלת במסגרתה כפייה או סחיטה כלפי הציבור, או שהיא מתבצעת בשילוב עם ארגון טרור. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מטרת הצעת החוק להתמודד עם איום הולך וגובר מצד ארגוני פשיעה במדינת ישראל, אשר חורגים ממאפיינים פליליים רגילים ונוקטים באמצעי טרור. באמצעות הצעה זו, תוכל מדינת ישראל להגיב למציאות המתפתחת באופן מותאם, מידתי ומבוקר. החוק נועד להעניק למערכת הביטחון והמשפט את הכלים הדרושים להגנה על ביטחון הציבור, לחיזוק המשילות ולמיגור תופעות אלימות המאיימות על עצם יסודות המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, יוזם ההצעה הסביר כי ההכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור לא הופכת אותו לארגון טרור אלא מאפשרת למשטרה לקבל את הכלים הנדרשים כדי להילחם בו. הצעת החוק מצילת חיים ולא פוגעת בזכויות אזרח. מדובר על אמצעי טכנולוגיה ומודיעין, יכולות חילוט, ענישה מחמירה ומעצרים מנהליים. ח"כ חמד עמאר:" בחברה הערבית אנשים לא יוצאים בלילה מהבית כי ארגוני הפשע השתלטו על החיים שלהם. היום ארגוני פשיעה מתקדמים שני צעדים לפני המשטרה. חייבים לתת כלים למשטרה להילחם בהם". ח"כ גלעד קריב:" יש כישלון של מדינת ישראל בהגנה על אזרחיה. הצעת החוק הזו לא ברורה. היא מעניקה למשטרה כלים שיש לשב"כ בלחימה בטרור או שהיא אומרת שיש לשב"כ עוד משימה? והתריע לגבי ההיבטים בהליך הפלילי שעולים מההצעה". עו"ד רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, אמר כי אנשים נרצחים מידי יום. אנו שומעים על בתי שנשרפים ומנהלי בתי ספר, מנהלי מתנ"סים ועורכי דין מאוימים. ארגוני הפשיעה הן איום אסטרטגי על מדינת ישראל. ההצעה אושרה בוועדת שרים לחקיקה ויש תהליך סדור ומקצועי המייצר את האיזונים הנדרשים. הוא הזהיר "אם לא נפעיל את הכלים הלו היום אנו נצטרך בעתיד להפעיל כלים יותר עוצמתיים. נציגי המשטרה טענו בדיון כי נדרשים למשטרה כלים משמעותיים ללא סיבוך ומורכבות כי אחרת הם לא יהיו יעילים וכי המבנה של הארגונים הללו מתעצם באמל"ח, בפן בכלכלי והבינלאומי וכי יש יכולת בלתי מוגבלת לארגונים הללו. "הצורך ביכולת לפתוח בחקירה בצורה פרקטית ומהירה, אחרת נדשדש מאחור".תת ניצב אושרי אבוקסיס, רח"ט מודיעין: "לא קיבלנו סמכויות וכלים אלא להיפך נגרעו מאיתנו כלים לטובת מלחמה בפשיעה הזו. המצב הולך ונהיה קשה. מדובר באיום לאומי" נצ"מ גלעד בהט, אמר כי המושג זמן הוא העיקר. היום לארגונים הללו יש רחפנים - חיל אוויר ולנו יש משקפות לראות אותם. היום מקנים יותר כלים לחשודים ופחות למשטרה". נציגות משרד המשפטים טענו כי הייעוץ המשפטי לממשלה נקט יוזמות והוקם צוות בין משרדי ייעודי לתיקוני חקיקה במאבק בארגוני הפשיעה. בהם: קביעת עבירה על חברות אקטיבית ומתן שירותים לארגון הפשיעה, החרגת ענישה לפני הרכב שופטים מעל 10 שנים, הרחבה והקלה של מתן עדות בגין הטלת מורא, הרחבת אפשרות לחלט את הרכוש של כל אחד מהפונקציונרים בארגון, הגדרת ארגון פשיעה והנמכת הרף הראייתי בהליך החילוט. עו"ד לילך וגנר: "בחנו את כל ההסדרים בחוק המאבק בארגוני פשיעה ובדקנו את כל החסמים". חלק בהשראת המנגנונים מהמאבק בטרור וגם קידום סוגיית האמצעים הטכנולוגיים והצעת חוק החילוט שאמורות להיות מקודמת. "ההאשמות שאנו לא באירוע הן לא מוצדקות". עו"ד אביגיל סון- פלדמן, טענה כי האופן בו ההצעה הזאת מנסה להשיג את המטרה הוא ניסיון לעשות קיצור דרך. אנחנו לא חושבים שזו הדרך הנכונה. "יש להסתכל על ארגוני הפשיעה ומאפייניהם ואיזה כלים נדרשים כדי להתמודד ספציפית איתם". העבודה שנעשתה מתמקדת בתיקונים הנדרשים ביחס אליהם. עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית, אמר כי עמדתם שהצעד כאן הוא צעד אחד רחוק מידי. "המשמעות המשפטית והמעשית בהצעת החוק היא להכיל את כלל חוק המאבק בטרור באופן גורף וללא סייגים". לדבריו יש כלים חדשים שהוכנסו אבל טרם נבחנה היעילות שלהן כבר מכניסים כלי נוסף. סרג' קורישא, יו"ר ועדת ביטחון וראש המועצה כפר שמריהו: "מרכז השלטון המקומי מברך על היוזמה. מקווה שההצעה תאפשר פלטפורמה קלה לעבודה. והזמן הוא המשחק. אנו רואים זאת גם במכרז הארץ ולא משנה מאיזה מגזר. זה מסכן את התושבים ופוגע בחוסן שלהם". אבישי קיסרמן, ערי ישראל:" אנו רואים את העבודה הקשה של המשטרה ואנו רואים את הדלת המסתובבת של בתי המשפט והפרקליטות. כדי לחזק את הביטחון ולטפל בבעיה יש להקים שולחן עגול לתקיפה משולבת שתחייב את כל הגורמים". מוריה מיכאלי, רגבים: "האירועים בתראבין הן הכנה לדיון הזה. כדי להבין את הבעיה יש להכניס את השב"כ ולהפסיק להבדיל בין ארוני הטרור לפשיעה. ההבדל הזה הוא רק בראש שלנו ". עו"ד דבי גילד חיו, האגודה לזכויות האזרח: "דרך המלך לטיפול בפשיעה היא ההליך הפלילי יש בו הגנות גם על זכויות הנאשם והליך מוסדר. הצעת החוק סוללת מעורבות של השב"כ או כלים דומים ומכניס אותו להיות מעורב בחברה הערבית ופוגע בזכויות אנושות בחברה הזו. ההשלכות הן מרחיקות לכת". עו"ד כחלון אמר כי מדובר על כלים שצריכים להביא מחר כי סוגיית הזמן היא קריטית. אנחנו מדברים על שנים של חקירות ושל תהליכים משפטיים - מדובר באירוע בטחוני ולא פלילי. החוק עם האיזונים הנדרשים הוא 'גיים ציינג'ר' ויכול לעשות שינוי דרמטי בשטח מדינת ישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי "הצעת החוק נכתבה בדם לאחר למעלה מ 800 נרצחים בחמש שנים, האם זה פשיעה או טרור? חייבים לתת למשטרה את כל הכלים כדי להוריד מספר הנרצחים לאפס. אם זה אומר לנקוט בצעדים חריגים, אעשה זאת כי ארגוני הפשיעה מרגישים שהם מעל החוק" והוסיף כי בכוונתו לחוקק את החוק במתכונתו. יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת