הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת* (הוועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי: פערים בין המשרדים בקידום מתווה מאסרי בית כחלופת כליאה משרד המשפטים : "יש ריבוי שחקנים שעמדותיהם שונות ופערים גדולים. חלקן נוגעות בשאלות האינטרס הציבורי שלומו ובטחונו". שב"ס:" הרגשה של גרירת רגליים ועמידה במקום. החלופה ראויה ונכונה - יש לקדמה". יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל:" מוצע כאן פתרון מסוג אחר ואני מציע לבחון אותו בשנים הקרובות. המבחן האמיתי אליו אנו צריכים לכוון הוא שפוטנציאל הנפילה החוזרת (רצידיביזם) יקטן והשיקום גדל. הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ב') דיון בנושא חלופות כליאה – סטטוס קידום תזכיר מאסרי בית. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: ""מדובר בשינוי משמעותי במסגרת חלופות הכליאה בתנאי שאנו לא גורמים נזק אלא תועלת. המתווה יכול לסייע למצוקת הכליאה ולסייע בהליך שיקום וזה חשוב". נציגות משרד המשפטים טענו מדובר במחלוקות הנוגעות לאינטרס הציבורי שלומו ובטחונו. *עו"ד שמרית גולדנברג, ציינה כי עבודת המטה היא מורכבת, יש כאן ריבוי שחקנים שעמדותיהם שונות, יש פערים גדולים ולא נכון להציג עדיין מתווה. "בסוף מעבירים לקהילה אדם שבית המשפט קבע שמקומו מאחורי סורג ובריח. העמדה המקצועית שלנו שהמתווה הזה ייתן מענה למצוקת הכליאה אינה ריאלית. חשוב שיועבר רק מי שמתאים ותחת פיקוח הדוק כאשר תכליות הענישה יושגו בהן סוגיות החמרת ענישה". עו"ד רחלי זוארץ – לוי, מפרקליטות המדינה, הוסיפה כי המחלוקות נוגעות לשאלת האיך? ויש לוודא שאנו לא פוגעים בנפגעי עבירה, בביטחונו ושלומו של הציבור ולא בשם הצורך של הקלה על מצוקת הכליאה. נציגי המשרד לביטחון לאומי ושב"ס טענו כי המתווה הוא המשך מאסר ולא שחרור כאשר האסיר נמצא בתנאים מגבילים מאד ופיקוח הדוק של הארגון. *עו"ד אביב ישראלי מהמשרד לביטחון לאומי: "אנו רואים את הדברים עין בעין בכל הנוגע לשלום הציבור ובאיזה מתווה ייושם כגון :החרגת עבירות, משך המאסר, מסוכנות ועוד. מדובר באחד המענים לסוגיית מצוקת הכליאה בנוסף לאחרים. החלופה ראויה ונכונה ויש לקדמה". גונדר משנה כנרת צימרמן, משב"ס, החמרת ענישה אינה מנוגדת לחלופה זו. אם יש צורך בהמחרת ענישה כנראה שאותו אדם לא ימצא מתאים. לא רואים סתירה בין הדברים. גונדר משנה, קתרין בן צבי, פרסה בפני הוועדה את המתווה וציינה כי השאלה היא לא אם מקימים את היחידה אלא האופן בו היא תקום. המתווה מציע תקופת המאסר לארבע שנים ופוטנציאל של מקסימום 1000 אסירים. תהיה אחריות כוללת על שיקום אסיר בקהילה, לקיום שלו בכבוד ולמיצוי הזכויות שלו. " אנו מתחייבים להפחית את הרצידיביזם (נפילה חוזרת) במאסר מלא כאשר במקרים של הפרה תהיה חזרה לבית הכלא". *תת גונדר, שלומי כהן*, הוסיף, שב"ס עוסק כיום בעצורים עד תום הליכים, מפקח עליהם ויש הפרות מועטות. "יש אסירים שצריך לתת להם את האפשרות ולסייע להם להפוך לאזרחים נורמטיביים". לדבריו, יש הרגשה של גרירת רגליים ועמידה במקום. נציג המשטרה רפ"ק אלכסנדר וייסבורד, ציין כי הערות המשטרה להכנסת איזונים נדרשים התקבלו והן חלק מהמתווה. *עו"ד נתנאל לגאמי, המשנה לסנגורית הציבורית*, טען כי חשיבות ההסדר הוא בשינוי התפיסה ופתרון למאסרים קצרים וחייבים להיכלל מספר משמעותי של אסירים על מנת שיהיה אפקטיבי. "התהליך צריך להיות מהיר ואפקטיבי. אין כאן התערבות בשיקול הדעת השיפוטי". *עו"ד רותם טובול, לשכת עורכי הדין*:" השינוי של התפיסה חייב להיות רחב . אחד המשברים שחווה האסיר הוא מעגל התעסוקה. יש לתת לכך מענה בהיבט השיקומי שיסייע להם להשתלב מחוץ לכותלי הכלא וכדי שהחזרתיות תהיה נמוכה". *יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל* אמר לסיכום, כי יש פערים וצריך לשבת ולנהל סיכונים והזדמנויות. "מוצע כאן פתרון מסוג אחר ואני מציע לבחון אותו בשנים הקרובות. המבחן האמיתי אליו אנו צריכים לכוון הוא שפוטנציאל הנפילה החוזרת (רצידיביזם) יקטן והשיקום גדל". יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת