הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת* (הוועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי - המשך הכנת תיקון חוק העונשין - עונש מוות למחבלים לקריאה שנייה ושלישית שב"ס: "יש חשיבות לסודיות וחיסיון המתקן והסגל כדי לשמור על ביטחונם" יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: רובם של הנוח'בות והמחבלים מודים וגאים במה שעשו. העונש נכון, מוסרי וערכי, הוא לא ברברי אלא מציל חיים. צה"ל: העובדה שאין זכות ערר על גזר הדין מנוגד לדין הבינלאומי ומעורר קושי. הוועדה לביטחון לאומי המשיכה היום (ד') בהכנת הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים) התשפ"ו-2025, לקריאה שנייה ושלישית. המדובר בהצעה של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ ניסים ואטורי והצעה של ח"כ עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי בשבוע הבא תונח הצעה מעודכנת ומדויקת יותר ובפגישה בין השר לביטחון לאומי לשר המשפטים סוכמו דברים כך שניתן יהיה לקיים אותה. הוא ציין כי הדיון יעסוק בסעיף של אופן ביצוע העונש. "לאחר בחינה של מה שנהוג בעולם ולדעת רוב המומחים האחריות הארגונית צריכה להיות מוטלת על שב"ס, כאשר יש מקומות בארה"ב בהם הוקם גוף מיוחד תחת משרד המשפטים. עוד ציין, כי ההמלצות על הקמת גוף אנונימי לצידו חובש או פרמדיק שהוכשר ייעודית לביצוע העונש. השיטה הכי 'הומנית' היא זריקת רעל ויש שיטה חדשנית של מסיכת חנקן בהן פרק זמן ארוך של גסיסה (נראות נקייה). לאחר מכן כיתת יורים ובסוף תלייה. "בשום מקום לא מופיע כסא חשמלי". ח"כ עאידה תומא סלימאן, אמרה כי אף פעם היא לא תיארה שתצטרך לדון בדרכי המתה, מה עדיף על מה ובאיזה צורה כדאי להמית אדם והביעה את החשש מטעויות בשפיטה. "אני נגד עונש מוות בכל צורה. החוק הזה משריש כי פלשתינים הם חיות ולא בני אדם. אני פלשתינית וערבייה אזרחית מדינת ישראל ואני בן אדם. החיים שלנו שווים". והציעה לקיים יותר דיונים כיצד נאבקים בפשיעה. נציג צה"ל *רס"ן תכלת מרדכי טען כי לא נכון שחקיקה של הכנסת תחייב את המפקד הצבאי לשנות את הצו, דבר שיכול לעורר טענות של סיפוח דה פקטו וקשיים משפטיים. לדבריו, יש סמכות לבתי המשפט הצבאיים להטיל עונש מוות, סמכות שלא הופעלה כאשר המדיניות לא לעתור לעונש מוות התגבשה בדרג המדיני. הוא הוסיף: "העובדה שאין זכות ערר על גזר הדין מנוגד לדין הבינלאומי – סעיף 75 לאמנת ז'נבה. המפקד הצבאי מפעיל את סמכויותיו לקדם את ביטחון אזור יו"ש ולשמור על חיי תושביו. יש הכרח לפעול בהתאם להוראות הדין וזה מעורר קושי". עוד ציין, כי יש בעיה מהותית בקביעה שיהיה עונש חובה ביו"ש ולא בדין בישראל. עו"ד יאיר מתוק, המשרד לביטחון לאומי, אמר כי יש פסיקות בארה"ב שדחו טענות עקרוניות נגד עונש המוות. ופרט את המקור ליישום בפועל בחוק בתי המשפט וכי פקודות שב"ס צריכות עדכון כיצד הנוהל יתקיים. "מתקיים שיח בנושא עדכון התקנות ושיטות הביצוע". כלאי מיכל נחום משב"ס: " לקחנו את הוראות חוק הקיים וניסינו להתאימו לחוק המוצע. בהערכות שלנו המתקן והסגל צריכים להיות מסווגים לשמירה על ביטחונם ויש חשיבות לנושא הסודיות והחיסיון". ד"ר נעם הופשטטר, מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ציין כי כל אחת מהצורות המוצעות הוכרה בחוק הבינלאומי כיחס אכזרי ובלתי אנושי. "ישראל מוציאה את עצמה ממשפחת העמים וההצעה נשענת על אדנים מפלים באופן גזעני ולא מסתירה את זה". הוא הביע חשש מתחולה רחבה של החוק גם על הצעת חוק הכרה בארגון פשיעה כארגון טרור. לירן ברוך, פורום נכי צה"ל למען ביטחון ישראל:" הצענו הצעה מקיפה עוד בשנת 2018 למיגור הטרור בהם: עונש מוות, הריסת בתי מחבלים, גירוש משפחות מחבלים ומשפחותיהם, קיזוז כספי הרש"פ ועוד. אסור למצמץ לרגע וחשוב להעביר את החוק הזה". עמית אסא, איש שב"כ לשעבר, חבר בפורום:" מהכרה אישית עם מחבלים בבתי הכלא ובשטח. הם עושים את הפעולה בהכרה ברורה שהם יגיעו לכלא ויצאו חזרה לפעילות, אינם מתחרטים ורוצים להמשיך לרצוח בנו. לגבי זכויות אדם, זהו מאבק בין תרבות לברבריות שיש לה מניעים ומחשבות אחרות וההתייחסות צריכה להיות אחרת". יועמ"ש לוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, אמר כי יש לקיים דיון גלוי בעמדת גורמי הביטחון כדי לא להשאיר מקום לספקולציות. בנוסף הבהיר בית המשפט בארה"ב פסק שעונש מוות חובה אינו חוקתי ולאופן ביצוע העונש והמדרג הנורמטיבי צריכים להיות בחקיקה ולא בתקנות. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, הזכיר כי רובם של הנוח'בות והמחבלים מודים וגאים במה שעשו. "העונש נכון, מוסרי וערכי הוא לא ברברי אלא מציל חיים". יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת