פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 456 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, ז' בחשון התשפ"ו (29 באוקטובר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון - יתומי צה"ל), התשפ"ג-2022, של ח"כ שרון ניר << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024, של ח"כ משה טור פז << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי הורים, יתומים ואחים שכולים), התשפ"ד-2024, של ח"כ משה סעדה << הצח >> << הצח >> 4. הצעת חוק תגמולים ליתום משני הוריו שאחד מהם נספה במלחמת חרבות ברזל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> << הצח >> 5. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג-2023, של ח"כ צביקה פוגל << הצח >> << הצח >> 6. הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון - קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד-2024, של ח"כ חוה אתי עטייה << הצח >> << הצח >> 7. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד-2024, של ח"כ פנינה תמנו << הצח >> << הצח >> 8. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה-2025, של ח"כ אופיר כץ << הצח >> << הצח >> 9. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון מאיר כהן צגה מלקו מוזמנים: נגה שילדהוז טאובר – מנמ"ח משפטי בכיר למשפחות הנצחה ומורשת, משרד הביטחון ריקי מורד – סגנית ר' האגף והיחידה לתגמולים ורווחה, משרד הביטחון ליאור נוסבוים – רע״ן קשר למשפחות, משרד הביטחון אופיר צוקרמן – ר׳ היח׳ לשירותים סוציאליים, משרד הביטחון יואב סטשבסקי – משפטן ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים שרית דמרי - דבוש – סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי דוד סגל – מנהל מתחם פ.מ החיים, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל רונית סגל – יתומת צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל שלומית קלמנזון – אלמנה, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל גלית ויינר – יתומת צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל יעל הוד – ארגון אלמנות ויתומי צה"ל שלומי נחומסון – מנכ״ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ניצן בסל – לוביסט, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל נאוה זיו-אור – נציגת אלמנות ויתומי צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מיה אוחנה מורנו – מ״מ יו״ר, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ליאורה שהם – יתומה, ארגון יתומי צה"ל, החיים כדרך אשלי מור – חברת ארגון, ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך אידית מור – יתומת צה"ל, ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך שירלי כהן רז – ועד מנהל, ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך מיכל טלקר – ועד מנהל, ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך גל קנר אלימי – יתומה, ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך נועה פורד – יתומה ואחות שכולה 7 באוקטובר, תנועת עתיד לעוטף שירה מנדל – יתומת ה-7.10, תנועת עתיד לעוטף מאירה בסוק – יועצת משפטית, נעמ"ת גיא מלכא – אח שכול, ארגון יד לבנים שלמה בן עזרי – חבר הנהלה ואח שכול, ארגון יד לבנים אורית ברוך – אחות שכולה, ארגון יד לבנים אייבי מוזס – יושב ראש הארגון, ארגון נפגעי פעולות איבה ענבר חן-מאירי – מנהלת מח' מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, ארגון נפגעי פעולות איבה מורן שדה – אזרחית יתומת צה״ל, מוזמנים נוספים רבקה בר און – פעילה בתנועה אחות שכולה, מוזמנים נוספים זיו אלי – שדלן, עמותת עלי שיח אסיף תמם – מייסד עמותה, איל"ם - ארגון יתומים לאומיים מדברים אברהם רווח - הורה שכול נתי סמדר - יתום צה"ל שירה כהן זהבה גרוס ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: סיגל גורדון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון - יתומי צה"ל), התשפ"ג-2022, פ/709/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024, פ/4287/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי הורים, יתומים ואחים שכולים), התשפ"ד-2024, פ/4587/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק תגמולים ליתום משני הוריו שאחד מהם נספה במלחמת חרבות ברזל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, פ/4547/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג-2023, פ/3779/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון - קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד-2024, פ/4369/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי יתומים, אלמנות וגרושות), התשפ"ד-2024, פ/4749/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה-2025, פ/5463/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה-2025, מ/1852 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם. היום, יום רביעי, ז' במר חשוון, התשפ"ו, 29 באוקטובר 2025. היום, בתפילת העמידה, התחלנו לומר, ותן תל מטר לברכה. מדובר בבקשה פשוטה ועמוקה שנזכה לגשם של ברכה, לצמיחה, לחיים. כלומר, אנחנו לא מבקשים רק גשם, אלא אנחנו מבקשים שהגשם הזה יהיה לברכה, במינון הנכון והמדויק לנו, לבני האנוש ולעולם כולו. באותה נשימה, הבקשה הפשוטה והעמוקה הזו מזכירה לנו גם את האחריות שלנו לברכה האנושית, לחובה שלנו לדאוג זה לזה, להזין את השורשים, להשקות את הלבבות. שוב, גם פה, במינון הנכון והמדויק לנו. לו יהיה ונצליח. 13 חטופים וחללים עדיין מוחזקים בשבי החמאס, בתוכם סגן הדר גולדין, השם ייקום דמו, שחטוף כבר למעלה מ-11 שנים ו-3 חודשים. ואם לא די בכך, הבוקר הותר לפרסום כי אפרים, אפי פלדנבאום, נפל בקרבות ברצועת עזה, השם ייקום דמו. שמעתי הבוקר, בנסיעה לכאן את חמיו, אביה של אשתו, שולמית, על איזה איש גדול וענק הוא היה. אדם שגדל בחברה החרדית, ברמות, פה ממש קרוב אלינו, והתגייס להנדסה קרבית. אפי, היה בן 37 בנופלו, היה אב לחמישה ילדים, והתעקש לשרת ולעשות את הכי טוב למדינה ולאזרחיה. איך אמר חמיו, לשאלת המראיין, האם הוא לא פחד? אז התשובה הייתה, תחושת השליחות שלו הייתה חזקה מתחושות הפחד. אפי הביא את הכלים והמהימנות שלו כקבלן עבודות עפר מערי בנימין לחוף עזה ושירת שם כמפעיל צמ"ה. בשליחותו, הוא לא רק לחם למען עם ישראל, הוא גם חיבר למעשה את חלקי הארץ. היום, לצערנו, מצטרפים עוד חמישה ילדים למועדון השכול, מועדון שאיש לא בחר להצטרף אליו. אך מי שנמצא בו יודע עד כמה השייכות והתמיכה הן משמעותיות. ולכן אנחנו כאן בדיון החשוב הזה, כדי להמשיך ולהשקות את השורשים ולתת לכן משפחות יקרות, את התמיכה שאתם מבקשים וזקוקים לה, זו חובתנו. אני רוצה לומר ולעדכן את כולכם, שקיבלנו ממשרד הביטחון וממשרד האוצר נתונים, אבל עוד לא הספקנו לעבד אותם – כי זה היה הבוקר - אז זו חובה שלנו כלפיכם לעבד, אני מקווה שבדיון הבא נבדוק את הכול, נראה שבאמת כל מה שאנחנו רוצים אכן נמצא בפנים ואז נציג את זה בפניכם. ביטוח לאומי, עוד לא הבאתם לנו נתונים. אתם רוצים להעביר לאוצר, תעבירו לאוצר, זה בסדר, אבל להעביר אלינו. אני מזכירה את הפרדת הרשויות, יש משרדי ממשלה ויש כנסת. אז אני מבקשת, אל תתרצי, פשוט תעבירו גם לנו. << דובר_המשך >> שרית דמרי - דבוש: << דובר_המשך >> לא לתרץ, אני רק אגיד, שחלק גדול מחישוב העלויות לא בוצע על ידינו, זה בוצע על ידי האוצר. אנחנו נתנו להם את המספרים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ביקשנו נתונים, אנחנו ביקשנו נתונים, לא ביקשנו - - - << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> אנחנו מפיקים אותם וגם נעביר אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 100%, אז אנחנו ביקשנו נתונים, את הנתונים נא להעביר לנו, אז הנה זכית מן ההפקר שאני לא מקריאה ולא מדברת על זה עכשיו, אלא דוחה את זה בכמה ימים, ולכן אני מבקשת כמה שיותר מהר להעביר לנו את הנתונים, בסדר? << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אפשר אולי לקבל רק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע אבל גל, לא מתפרצים. << דובר_המשך >> גל קנר אלימי: << דובר_המשך >> אני גל קנר אלימי, יתומה, אם אפשר לקבל רק את הנתון הבסיסי לגבי הצעת החוק הנוכחית, החלוקה לאלמנות, יתומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא רק, זה לא רק, זה טבלה ענקית, ביקשנו כמה וכמה רבדים, ביקשנו כמה וכמה גילאים, אז אני לא פותחת את זה. אני עצמי אפילו רק ראיתי בהבזק, לא נכנסתי פנימה. אנחנו לא נסתיר שום דבר מכם. << דובר_המשך >> גל קנר אלימי: << דובר_המשך >> כי לנו קשה גם לתכלל ולהתקדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אבל מה לעשות, אני מסכימה עם זה, אבל אמרתי, כמה שיותר מהר נקרא ונביא, נעבד את זה, נביא את זה לוועדה פה, בסדר? אז אנחנו נמשיך בקריאה, זהבה, בבקשה. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> בוקר טוב ובוקר עצוב. המועדון, חמישה יתומים, קשה מאוד. ואחרי זה אני רוצה לומר שאני הבנתי שאין חילוקי דעות לגבי הגדלת תאריך, מה שנקרא יתום מגיל 21 ל-30, של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הבנת לא נכון, יש כאן מחלוקות. זהבה, תקשיבי, אני רוצה רגע להסביר לכם איך זה הולך להיות, כדי שלא ניתקל באי הבנות. אנחנו ממשיכים בהקראה, אני רוצה להאמין שאולי נסיים את ההקראה היום ואם לא אז בדיון הבא. אנחנו נתכנס, גם אתם תתכנסו רגע לשבת עם עצמנו ולעבד את כל מה שצריך, איפה צריך תיקונים, על איזה תיקונים נאלץ לוותר - אנחנו צריכים לשבת עם עצמנו - - - << דובר_המשך >> זהבה: << דובר_המשך >> זה ברור, רק חשבתי שאין מחלוקת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש. אם לא הייתה מחלוקת, היינו אומרים את זה פה, היינו קובעים ומתקנים כבר עכשיו את מה שמסכימים עליו. לכן נגמור את ההקראה, נתיישב כולנו, תתכנסו אתם, אנחנו נתכנס לפה כדי להתחיל לבצע את התיקונים שכן נוכל לתקן בטיוטה שנמצאת בפנינו. יכול להיות שיש דברים שאנחנו כבר כן הסכמנו, אבל לא נפתח אחד אחד, אנחנו פשוט נפתח את הכול יחד. אז ברשותכם אנחנו מתקדמים עם ההקראה. בבקשה, ענת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בישיבה ביום שני הגענו עד לעמוד 5, סעיף 9 להצעת החוק, שמתקן למעשה את סעיף 15א. לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. אני אקריא את התיקון של סעיף 9 להצעה: בסעיף 15א. (ג)(1) לחוק העיקרי ברישה, לאחר המילים: לעומת המדד הבסיסי, יבוא: ואולם אם ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו סכומי ההטבות, וביום העדכון הבא שבו חלה העלייה של המדד החדש לעומת המדד הבסיסי כאמור, יעודכנו סכומי ההטבות בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי האמור. בעצם סעיף 15א. זה סעיף כללי לגבי ההטבות שמפורטות שם באותו פרק שלישי, והוא קובע הוראה, שאם יורד המדד אז לא יורידו את סכום ההטבות. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> הוא למעשה מרחיב את שיטת הצמדת ההטבות למה שקורה היום בתגמולים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כלומר, בהורדת מדד אתם לא מורידים, אבל בעליית מדד אתם כן מעדכנים. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> נכון. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> ומעדכנים כל כמה זמן? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מעדכנים, ב-1 בינואר בכל שנה. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> אני כלכלנית, אז אני אומרת, המדד בלמ"ס מתפרסם כל 15 לחודש, אני מבינה שמבחינת התגמולים הוא מתפרסם אחת לשנה. אבל לרוב, המדד עולה, הוא לא יורד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון מאוד, זה בסדר, זה שומר עלייך. אם זה עולה מצוין, אם זה יורד – זה תוקן לטובה ולא לרעה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סעיף 10 להצעת החוק – תיקון סעיף 15ג. בסעיף 15ג. לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ז) יבוא (ז)(1): לרכישת רכב משומש, לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה – (1) בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים מאלה: (א) מענק בסכום כאמור בסעיף קטן (ז)(2)(א) ומלווה בסכום שלא יעלה על הסכום האמור בסעיף קטן (ז)(2)(ב). אני מסבירה, בהטבות רכב וניידות, לאלמנה יש עד היום רק מלווה ומענק לרכישת רכב חדש. ועכשיו מוסיפים גם רכב משומש כשהמענק פה בסכום הוא 47,452, בהתאם לסעיף (ז)(2)(א), והמלווה הוא בסכום של 22,387 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק רוצה לסבר את האוזן לאלה שעוד שנייה רוצות לתקוף ולהגיד שזה לא הטבה כספית. זה לא שאנחנו מוסיפים כסף ותקציב, אלא ההפך, כלומר עד היום היה אפשר רק רכב חדש עם המון כסף, וכאן נותנים אופציה לאלה שהן לא רוכשות רכב חדש בסכום מאוד גדול, אתם יכולים גם רכב משומש עם עלויות יותר נמוכות. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> יש הגבלה למילה משומש? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> כן, חמש שנים על הכביש. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> וזה קיים לגבי ההורים כבר היום, רק פשוט מתאימים את זה. עבור הלאה לסעיף 11. תיקון סעיף 15ד. 15ד. סעיף קטן (ג), אחרי: או הכשרה מקצועית, יבוא: או לימודי העשרה, ובלבד שמשכם לא יעלה על שנה. ואחריו יבוא: (ג)(1) ליתום שמלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 60 שנה, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית וכן הוצאות הנדרשות לשם כך, כפי שיקבע השר בתקנות. סעיף קטן (ז), המילים: ומימון חוגים - יימחקו. בוא נעצור דקה ואני אסביר. סעיף 15ד. מדבר על הטבות לרווחה כלכלית. התיקון בסעיף קטן (ג), עד היום, לשכול היה מימון של תואר ראשון או הכשרה מקצועית, ועכשיו מוסיפים גם אפשרות של לימודי ההעשרה. משרד הביטחון, אתם רוצים להגיד על זה מילה, זה איזשהו צורך שעלה - - - << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> כן. האמת היא שזה היה בעבר ואיכשהו ברגע שעיגנו את ההטבות בחקיקה זה נשמט. יש צורך, לפעמים הורים שכולים רוצים ללמוד לימודים לנפש, והם לא מקבלים על זה, לא תעודה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא רק הורים, זה גם יתומים. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> נכון. אבל כרגע הסעיף הזה הוא לגבי הורים שכולים. כולם רוצים, אין ספק, רצינו לאפשר את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, אני רוצה להבין. סעיף (ג)(1), את כותבת לגבי יתום, שכר לימוד או הכשרה מקצועית. למה פה את לא נותנת לימודי הכשרה? אני פשוט רוצה לדעת, למה הפער? << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> כי כאן אנחנו הרחבנו. יתום צה"ל, זכאי ללימודים והוא יהיה זכאי גם לתגמולים עד גיל 30 ואחר כך גם עד גיל 40. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את לא עונה לשאלה שלי. השאלה שלי לגבי לימודים. כל הסעיף הזה מסתכם בלימודים, אז בעוד שלהורה שכול הרחבת את היכולת מה ללמוד, את התוכן, זה לא רק לימודים אקדמיים, זה גם הכשרה מקצועית וגם לימודי העשרה, כתבת את זה להורי שכול. הלאה, כשתיקנתם לגבי יתום, שם הגבלתם לתואר או להכשרה מקצועית. למה דילגתם על העשרה? למה לא לתת גם ליתום? << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> במקרה של היתומים הרחבנו הרחבה מהותית את הגיל שמאפשר לימודים אקדמיים שיכולים להיות משלוש, וגם יש יתומים שלשמחתנו לומדים שבע שנים ועושים דוקטורט. הרחבנו את האפשרות הזאת עד גיל 60. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> בסוף אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליתומים. רגע, הקדמתי את המאוחר. ענת, תסבירי, בבקשה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> להורים השכולים - הסברנו. עכשיו, (ג)(1), לגבי יתום, כמו שבעצם ריקי הסבירה, כבר היום יתום מקבל מימון לתואר ראשון או ללימודי הכשרה מקצועית מגיל 21 עד 30. ההצעה שלנו בעצם מרחיבה את זה ואומרת יתומים, יוכלו לממש את הזכות הזאת עד גיל 60. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה הבנתי. עדיין, אני קוראת גם את החוק המקורי וגם את הצעת החוק ואני שואלת, להורים שכולים, לפני התיקון כתוב: סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית. זה מה שהיה כתוב בחוק. אתם הוספתם עכשיו: או לימודי העשרה, ובלבד שמשכם לא יעלה על שנה. זה נתתם להורים שכולים. אני שואלת, למה את אותה הרחבה, או לימודי השערה, ובלבד שמשכם לא יעלה על שנה, אתם לא מכניסים גם ליתומים? זאת השאלה, מעבר לתיקונים האחרים. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אז אני חייב לענות על זה יותר בהרחבה. נקודתית את צודקת בשאלה, אבל כל מערך ההטבות הוא שונה. יש מערך שלם ליתומים ויש מערך להורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה שאני קוטעת אותך. המהות היא אותה מהות, לשקם, לתת ליתום כמו לתת להורה שכול, את היכולת רגע להתפתח, רגע להיות במקום שלא שקוע באבל. יש כאלה שמסוגלים, אינטלקטואלית או רגשית להתחיל תואר או לימודים או הכשרה מקצועית. יש כאלה והלוואי וכולם. אבל יש כאלה שעוד שקועים עמוק בתוך האבל שלהם, או קשיים אחרים שהצטרפו בעקבות האבל, והם רוצים רק העשרה. אז למה להם לא, מה הפער? << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> אז יש עוד סעיף בחוק שמתייחס ליתומים שיותר קשה להם ושם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, אני לא הולכת לשם. זה לא האירוע. אנחנו לא מדברים עכשיו על תוספת תקציב. << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים מאוד על תוספת תקציב. למה אנחנו לא מדברים על תוספת תקציב? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את נותנת כאן אופציות. לא במקום, אני לא אומרת במקום. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אני אנסה להסביר. אני נגה, היועצת המשפטית של אגף משפחות במשרד הביטחון. לגבי יתומים, יש איזושהי כוונה לתת להם תעסוקה, או לתת להם תואר שישמש אותם לתעסוקה, שיכניס להם פרנסה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם אם הם ילמדו לבנות ציפורניים, תהיה להם פרנסה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דבי, את זה יש, זה הכשרה מקצועית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל כשאתה אומר העשרה, רפלקסולוגיה, דברים שזה טוב להם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> העשרה זה חוק קרמיקה. חוג לעצמה. יש הבדל בין הכשרה מקצועית – כל מה שאמרת עכשיו זה הכשרה מקצועית. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא חייב, יש מלא קורסים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה שלא חייב, אני אומרת מה כתוב. רפלקסולוגיה וכל מה שאמרת, זה הכשרה מקצועית, זה ייכנס לשם, גם אם היא נהנית מזה ולא תעשה עם זה אחר כך כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא נכנס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכשרה מקצועית, נכנס. הנקודה של העשרה, זה לא הכשרה מקצועית. העשרה זה לתת עכשיו קורס לעצמה. אבל בואו נאפשר לנגה לסיים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בסוף צריך להבין שיש שם יתום ויש נפש ויש טראומה ולא תמיד הוא רוצה ללמוד תואר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז היא אומרת, המטרה של הסעיף - - - << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אסור לשכוח את הגיל שנכנס יתום ואת הגיל שנכנס הורה שכול, שהוא כבר אחרי, ומה שהוא מבקש – זה נכון, את צודקת, יש כאן בחירה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז תשאירו את זה פתוח. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> מה זאת אומרת פתוח? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין. אתם כתבתם גם בהצעה וגם בחוק כתוב: ליתום שמלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 60 שנה, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית. זה או, או שהוא יכול גם וגם? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> לא, זה או. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תוסיפו, או העשרה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> ואז בגיל 30 הוא יתפתה לעשות העשרה, ואחר כך לא יהיה לו תואר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תהיי אפוטרופוסית שלו. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אני לא רוצה לקבוע בשבילו, אני רק אומרת שברמת התכלית, הכוונה הייתה פה לתת לו תעסוקה לחיים, לתת לו פרנסה, לתת לו את החכה. וקורס העשרה לא נותן חכה. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אבל למה אי אפשר להשוות את זה להורים שכולים? למה לא? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, העליתי את הנקודה, הם הבינו, אני מבקשת שתבדקו. אני מבינה את הרצון שלכם להיות סוג של אפוטרופוס ולהגיד, אתם מפחדים שבגיל 30 הוא ילך להעשרה ולא ילך לתואר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם ללמוד תואר זה לוקח 3-4 שנים. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אנחנו רוצים להגשים את התכלית של הסעיף. התכלית של הסעיף היא לתת ליתומים חכה לחיים כדי שהם יוכלו לדוג את הדגים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. התכלית של הסעיף, אני אקריא לך, כתוב בסעיף 15ד: הכותרת המשנית - הטבות לרווחה כלכלית. זו הכותרת. לא כתוב כאן תעסוקה, לא כתוב אופק תעסוקתי, כתוב רווחה כלכלית. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> בדיוק לקחת לי את המילים מהפה. אנחנו רוצים להזיז את הסעיף הזה, הוא לא במקומו. בדיוק לקחת לי את המילים מהפה. תודה שאמרת את זה. אני רק אגיד, חוק משפחות מתייחס לשני בעלי תפקידים, מתייחס לקצין התגמולים, שהוא אחראי על מתן הטבות של רווחה, ומתייחס לעובד הסוציאלי הראשי. ולמעשה באגף משפחות יש שני בעלי תפקידים, יש עובדי רווחה ויש עובדים סוציאליים. מי שמטפל בלימודים ליתום הוא העובד הסוציאלי. ולכן אני רוצה להזיז את הסעיף הזה ממקומו, אנחנו נדבר על זה, הוא יישאר בנוסחו, ככל שלא יהיו הערות נוספות, אבל אני רוצה להזיז אותו ממקומו כך שמי שימשיך לטפל בו, לא יהיה קצין התגמולים, אלא כפי שקיים כיום, העובד הסוציאלי. ולכן זה ייצא מהטבות לרווחה כלכלית, כי זו לא הטבה לרווחה כלכלית, זה למעשה סיוע שניתן בתיווך של עובד סוציאלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. ועדיין לא ענית לי, למה לא העשרה? אני נותנת לכם כוכבית, זה חלק מההערות. תבחנו את זה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אנחנו נבחן, יכול להיות שצריך בכלל לחשוב על סל של כמה שנות לימוד - והוא יוכל לממש את זה בשנה הראשונה להכשרה מקצועית ואחר כך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת כמוך, שזה לא מידתי. בוא נניח שבהבזק של גיל הוא החליט שהוא הולך להעשרה עד לשנה, כמו שכתבתם אצל הורים שכולים. כמה זה יעלה? אם אנחנו מדברים תקציבית, כמה זה יעלה? << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> זה לא יעלה, זה אפילו עלול להוריד מהתקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שאני אומרת. תואר, כמו שאמרתם, עולה הרבה יותר מאשר העשרה. אני מסכימה איתך לגמרי, שאולי לבנות סל, כי אם לצורך העניין - - - << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> זה לא יבוא במקום תואר אקדמי למה שזה יבוא במקום? << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> להורים זה יבוא במקום. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אני מדברת על יתומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אני רוצה לשמוע קודם את המשרדים. אחר כך נשמע את הנציגים, כדי שיהיה מענה. אולי יהיו להם כבר תשובות לפני שתשאלו. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> אבל למה בכלל מזכירים את ההורים בחוק הזה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תיכף אומר ואתן למשרדים לדבר. אני רק אומרת - - - << דובר_המשך >> גל קנר אלימי: << דובר_המשך >> אחר כך צריך לריב על פירורים, מה קורה פה? זה אבסורד. שלא יגידו את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני בעד שיגידו את הדברים האלה. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ככה, כי זה הסדר פה. אני מבקשת לאפשר לריקי להשלים, בבקשה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אנחנו לא היינו רוצים לראות שיתום, בגיל 26, בוחר לימודי העשרה ואחר כך לא יכול ללמוד לתואר בגיל 40. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> ולכן נבנה סל של שנות לימוד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. תסכימי איתי, שלימודי העשרה מבחינה תקציבית, אינם שווים כלימודי תואר, בוודאי לא שני תארים. ולכן, אם יש סל, אם הוא בחר לימודי העשרה בשלב הזה של חייו, הוא יוכל גם לבחור אחר כך תואר, שוב, אתם תבחרו את הסל הזה והוא יוכל לשלב גם וגם. את הדוקטורט הוא כבר יעשה מהכיס שלו, בסדר, הוא לא ימשיך הכול מכם, אבל בעיניי זה פטרוני קצת לומר, את זה כן ואת זה לא. כי כמו שאת אומרת, אני אחליט בשבילו בגיל 26 מה נכון לו ומה לא נכון לו. בעיניי, זה לא נכון. תבדקו את זה. משרדי הממשלה, יש מישהו שרוצה להגיב? משפחות? מורן, בבקשה. << אורח >> מורן שדה: << אורח >> מורן שדה, ביתו של סמל משה שדה, ז"ל, ילדת נספה, לצערי, לא יתומת צה"ל כי אתם לא רוצים. הסעיף הזה מתייחס ליתומים, וגל מדברת על יתומים ואלמנות. איפה ילד נספה, שהוא בן 21, התייתם, אתם מדברים על שיקום וזה, איפה הוא? << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> ברגע שנעביר את החוק עד גיל 30. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זהבה, אני מבקשת לא להפריע. משרדי הממשלה, משרד הביטחון, עלתה נקודה, אנחנו חוזרים כל הזמן בלופ על אותו אירוע שכבר פתחנו ביום הראשון, את העניין של מי הוא יתום? אבל גם אם אני משאירה את השאלה הגדולה הזאת באוויר, שנצטרך לפתור אותה, אני אומרת, גם אם נשאיר כמו שזה – שאני לא מוכנה לזה, אבל בוא נניח שאנחנו משאירים את זה כמו שזה - עדיין אתם מסכימים שגם בחור בין 21 וחודש, צריך לעשות גבול, אני מבינה. אז נניח, תגמולים חודשיים, אבל כל התנאים הסוציאליים מסביב, עדיין אפשר לעזור לו. איפה בן שנספה בכל האירוע הזה? אני מבקשת, כשאת בודקת את הסל, בדקו גם את האירוע הזה. ואם הוא תקציבי, אני פונה אליכם, אבל זה גם משרד האוצר. כלומר, בסוף יש לנו כאן משהו שאם אנחנו לא משנים את ההגדרה, יש כאן יתומים שהם יתומים ברמת השפה העברית, ברמת המינוחים שאני מכירה, לא ברמה המשפטית, והם זקוקים לכל מיני מענים כאלה ואחרים כדי לעזור להם להשתקם על אף הפצע הענק שנמצא. תודה מורן. << אורח >> רבקה בר און: << אורח >> אני רבקה בר און, אחותו של רב סרן משה אברהם בר און, שנפל בקרב במהלך המלחמה. את חלקיכם אני מכירה. נכון, זה לא דיון לאחים – אני יודעת שמתייחסים היום הרבה ליתומים ואלמנות, יש כן סעיף שמתייחס לאחים, בשעה טובה. חוק המשפחות, לצערי שוכח מאחור את האחים. אנחנו גרים איתו באותו בית, אנחנו ספציפיים ילדים לעולים חדשים, הכול עלינו. אפילו סבסוד אקדמאי הוא רק ב-40%, לא מדברים בכלל על העשרה, לא על חוגים, לא על מקצועי, 40% לתואר ראשון לאח שכול. אני לא מדברת על כל ההכרה, אפילו לא רפואה משלימה, ביטוח לאומי, פעולות איבה – מקבלים. אנחנו מקבלים פסיכולוג לשנתיים, משם צריך לבקש הארכה, שם נגמר הסיפור. אני מנציחה את אחי, אני דיברתי עם קצין נפגעים, לזהות את הגופה. הכול זה האחים. אני מצטערת שאני מתנפלת עליכם בדיון של יתומים ואלמנות שאין חשוב כמוהו, אבל לצערי, אין עדיין על הפרק דיון לאחים שכולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. << אורח >> רבקה בר און: << אורח >> יש שדולה, והייתה גם בשנה שעברה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא צודקת, בחוק פה אין מה שהיא אומרת. << אורח >> רבקה בר און: << אורח >> אז אני רק מעלה פה לסדר היום ומשרד הביטחון יושב פה ואלינור מלווה אותנו, היא גם אחראית פה על היתומים וגם על האחים. מאחורי היתומים והאלמנות עומד ארגון, יד לבנים עומד ביד לבנים, אין לנו ארגון עדיין שעומד מאחורינו, יש עמותות - - - << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> ארגון יד לבנים עומד מאחוריכם. << אורח >> רבקה בר און: << אורח >> איפה הם פה לדבר על האחים? תנו לי לסיים, אני לא נשארת הרבה בדיון, גם ככה הדברים האלה קשים לי. אז אני אומרת, אין ארגון עדיין שעומד ונלחם על הזכויות שלנו וזה למה האחים מגיעים לדיונים ומיואשים. אני מבקשת ממך, מכל חברי הכנסת ששומעים אותנו, שיושבים בממשלה, בנימין נתניהו אח שכול בעצמו, זה מחיר כבד, בסדר? קשה לנו לחזור לשגרה, קשה לנו להשתקם, אני אישית גם מילואימניקית, אני גם אישית אשתו של מילואימניק, המצב בבית הוא קשה. אנחנו מנציחים, כולם יוצאים לגיוס המונים, אנחנו עושים את הפרויקטים, אנחנו מארגנים. חוץ מסיוע פסיכולוגי, אין לנו שום מעטפת. אז יש עמותות שיעשו לי פלסטלינה וקרמיקה ורטריט פה ורטריט שם, אנחנו לא בקטגוריות, לא הנחה בארנונה, לא לקניית דירה, ואנחנו צריכים תוך כדי שאנחנו ישנים איתו בבית 23 שנה עד שהוא נפל, אני צריכה פשוט לחזור לשגרה אחרי שבעה ימי אבל. יום אזכרה אני מקבלת בשנה, לא מקבלת יום חופש על חשבון המעסיק, לא להנצחות, לא לטקסים, לא לזיכרון הלאומי, לשום דבר. אני צריכה לג'נגל בין הכול, בין לימודים, חתונה, בין אקדמיה, בין לפתח קריירה בגילאים האלה, וזה שובר אותנו. אני מכירה לא מעט אחים שהפסיקו לעבוד. שוב, אני לא נכנסת למקום של תגמולים, אולי ועדות חריגים למי שצריך, אבל מעטפת צריכה להתקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. זה היה חריג, אני איתך אבל אנחנו צריכים להתקדם הלאה, תתייחסו נקודתית לתיקון הזה כי אנחנו רוצים להמשיך בהקראה. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> אני רוצה להגיד הערה לגבי התיקון הזה. כפי שאתם יודעים, בשונה מההורים, אלמנות, מה שנקרא אלמנה משוקמת, לא מקבלת לימודי תואר ראשון, בטח לא תואר שני. אז אני מבקשת לתקן את הסעיף בחוק, כך שזכאות לסיוע במימון הלימודים האקדמיים או ההכשרה המקצועית, יינתן גם לאלמנות בדומה לזה שניתן להורים השכולים, ובהתאמה לבטל את התקנות של משפחות חיילים שנספו במערכת תגמולים ושיקום, הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה, המייחדות את הסיוע לאלמנה משוקמת בלבד. ולהוריד את העניין של אלמנה משוקמת. אלמנה שלא קיבלה ממשרד הביטחון מימון של תואר ראשון ותואר שני, תקבל גם אם היא למדה תואר ראשון על חשבון העבודה שלה באיזשהו מקום, מה שמגיע לה היא תקבל. ובלי אלמנות משוקמות. אני למשל דוגמה לאחת שלא קיבלה ממשרד הביטחון שום לימודי תואר ואני בעלת שלושה תארים. שום תואר הם לא מימנו לי, כי הם אמרו לי, שאני אלמנה משוקמת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זהבה, אני לא רוצה לפתוח את זה כי אני לא רוצה לעורר פה מהומות, אבל "המגיע לי", מגיע פה לכולם. כמו שאמרתי, פיצוי על הנפטר, החלל - אין. בין מגיע ונותנים כמה שאפשר - - - << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> זה לא שאלה של מגיע לי, זה שאלה של מימון הכסף. באותו זמן, מימנתי לבד שלושה תארים, משרד הביטחון לא שילם את זה בגלל שהם טענו: את אלמנה משוקמת. מה זה משוקמת? אני הוצאתי את הכסף הזה בהלוואות שלקחתי, מה שזכותי לקבל בדין. לכן אני אומרת, שהסעיף הזה של אלמנה משוקמת חייב לעבור מהעולם. לגבי העשרה – לגבי הסיוע של לימודי העשרה, אני קודם כל מברכת על מה שניתן להורים השכולים. אני חושבת שהסעיף הזה צריך לחול גם על האלמנות וגם לגבי יתומים, חד משמעית. זה מה שאני מבקשת לתקן. מיכל, את כבר העלית את זה לגבי היתומים, אבל גם לגבי האלמנות, זה צריך להתקיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, נבדוק על אותו משקל את ההיתכנות. << דובר_המשך >> זהבה גרוס: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רונית סגל: << אורח >> רונית סגל, אני יתומת צה"ל. לפי מה שריקי אומרת, ואני חייבת להגיד, זה לא אישי נגד הפקידים, בסוף הם מבצעים את עבודתם, זה נגד משרד הביטחון. סדנאות שמגיע לנו על פי חוק בזכויות המעטות מאוד שכתובות בספר בעמוד אחד, מגיע סדנאות ליתומים. מיולי ועד ספטמבר, בכל החוברת של משרד הביטחון, לא הייתה סדנה אחת ליתומים בוגרים. להורים היה, לאחים היה, לכולם היה, אבל התעלמות בוטה של יתומי צה"ל בוגרים. אני אומרת את זה בכעס עצום, תבדקו אותי. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> רק תסבירי לי מה זה סדנאות. אולי קבוצות תמיכה? << אורח >> רונית סגל: << אורח >> קבוצות תמיכה, סדנאות תרפיה בבעלי חיים, תרפיה בגינה, כל מיני. וחיפה בכלל מחוץ לתחום. עכשיו אני אתייחס למה שאמרת, להכשרה מקצועית. יש יתומים שלא כולם רוצים ללמוד תואר ראשון ולא כולם רוצים לעשות הכשרה מקצועית. כל הזמן מדברים על הורים, הורים, הורים, הורים. איפה, קיבינימט שאני אומרת, יתומים בוגרים? איפה אנחנו? אני פתחתי את הספר עם כל הזכויות, עם כל ההטבות של הורים, החלל שנהרג במלחמות, מפרנס את אלמנתו וילדיו, לא את הוריו ולא את אחיו. והגיע הזמן שזה יבוא לידי ביטוי בחוקים האלה, וגם בחוק שאתם הולכים לשנות. כל הזמן אנחנו שומעים פה ועוקבים אחרי כל החוקים: הורים, אלמנות, אחים. איפה אנחנו? ב-50,000 שקל מזה שהתקציב נשאר? זה נתונים שלכם, אתם אמרתם, כ-8,000 יתומי צה"ל בוגרים. כל התיקון הזה מסתיים ב-50,000 שקל, בשתי פעימות. אם אני לא אחיה עד גיל 60 אז ב-25,000 שקל. מהעצבים שתביאו לי, לא נראה לי שאני אגיע לגיל 60. סליחה שאני אומרת את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בעזרתם השם, עד 120. תודה. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> אני רוצה לדבר לגבי סל שיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, רגע, ביקשתי על הדבר הזה. << דובר_המשך >> גלית ויינר: << דובר_המשך >> אני לא אשתמש במילה סל שיקום. אני יתומת צה"ל מגיל 5. אני לא מימשתי את הלימודים שלי כי כשאני הייתי בת 28, קיבלתי דיכאון שאחרי לידה. היו לי שני ילדים קטנים, לא תפקדתי. בגיל 30, כשכבר עמדתי על הרגליים, סגרו לי את הדלת, אמרו לי, עברת את גיל 30, לא מגיע לך כלום. כשבאתי לבקש לימודים בגיל 42, הכנסתם אותי לוועדת למ"ד, השפלתם לי את הנשמה. לקחתי את הניירות, עשיתי ככה, אמרתי לה, תזרקי את זה לפח, תודה רבה, אני לא כזאת מסכנה. לא רוצה. ומה ביקשתי? 22,000 שקל עלו הלימודים שרציתי. לא דמי מחייה, שום דבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מותר לשאול, בת כמה את היום? << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> היום אני בת 57. ניצלתי את הלימודים בוועדת למ”ד. החלטתי שאני בולעת את העלבון, אני הולכת לוועדה ועושה את זה כמו איזה סוס, לא רוצה להיעלב. איזה השפלות. אני מזמינה אותך לראות מה הם מבקשים מאיתנו להציג, בכמה מים אני משתמשת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הסעיף הזה פותר את זה. זה כבר לא יעזור לך, אבל הוא פותר את זה. << דובר_המשך >> גלית ויינר: << דובר_המשך >> לא ליתומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, עד גיל 60. התיקון בא לתקן את מה שאת אומרת. << דובר_המשך >> גלית ויינר: << דובר_המשך >> אני כל הזמן אומרת, תפסיקו למדוד אותנו בגיל. אני לא יתומה בוגרת, אני לא הילדה הבוגרת של אבא שלי החלל, אני לא הבת הבוגרת של אימא שלי, אתם, משרד הביטחון, אתם האבא שלי. לקחתם את אבא שלי בגיל 5 ואתם תלוו אותי כל החיים, כמו שאתם מלווים את ההורים, כמו שאתם מלווים את האלמנה, אתם תלוו את היתומים. אתם לא תקראו לנו יתומים בוגרים. אנחנו לא סוג ב'. אנחנו יתומי צה"ל. יתומי צה"ל לא מפסיקים להיות יתומים, כמו שאתם הגדרתם, הורים שכולים שלא מפסיקים להיות הורים שכולים. לא נעים לי פה להתחיל לריב עם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מדברת כל כך יפה, אין לי מילים, אבל זה לא עכשיו. הנה, אמרנו בוא נתרכז רגע רק בסעיף הזה. אבל כל מה שאמרנו עד היום בכל הדיונים, את חוזרת על זה. כולנו מסכימים, מבינים, אני מבקשת להתקדם הלאה. << דובר_המשך >> גלית ויינר: << דובר_המשך >> איפה, איפה אנחנו מסכימים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אזכיר עוד פעם כי כנראה לא אמרתי את זה מספיק ברור. אמרתי, עכשיו אנחנו מכירים את כל החוק, את כל הנקודות שבהן זה נשאר פתוח כי יש לנו ולכם ביחד שאלות, רצונות לתקן, אנחנו נגמור את ההקראה, סימנו לנו את כל הסעיפים הבעייתיים, המאתגרים, נתכנס אנחנו כוועדה, אנחנו שיושבים פה, כמובן שגם אתם, כל אחד מכם, נחשוב, נפנה, נתייעץ איתכם, נראה מה אנחנו מצליחים להכניס, ואז נחזור לפה עם הקראה חוזרת על הסעיפים שהצלחנו לתקן. << דובר_המשך >> גלית ויינר: << דובר_המשך >> איפה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה איפה? אני מסבירה שאת הנושא הזה כבר דיברנו עליו גם בישיבה הראשונה שלי, גם בישיבה השנייה שלי, והנה עכשיו זה השלישית או הרביעית, אני כבר לא זוכרת, אז תודה. כל מילה שאת אומרת בסלע, עכשיו אנחנו סוף סוף רוצים לשמוע את רווח. << אורח >> אופיר צוקרמן: << אורח >> לפני כן, אני רוצה להתייחס. אופיר צוקרמן, אני ממלאת מקום ראש היחידה לשירותים סוציאליים, ובפעם הראשונה כאן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> באיזה משרד? << אורח >> אופיר צוקרמן: << אורח >> אגף משפחות, משרד הביטחון. היה לי חשוב רגע להיכנס דווקא בזכות ההזדמנות שניתנה לנו לדבר גם על כל הנושא של הטיפול הנפשי. בעצם אנחנו עובדים תחת חוק ותחת החוק של משפחות מגיע טיפול נפשי לכולם וכל היתומים זכאים לטיפול נפשי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל היתומים או גם בני של נספה? << דובר_המשך >> אופיר צוקרמן: << דובר_המשך >> גם ילדים של נספה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז יתומים בשפה העברית, לא בשפה החוקית. אז תגידי בן שנספה. << דובר_המשך >> אופיר צוקרמן: << דובר_המשך >> גם וגם. אז מכיוון שזה עוד לא הוזכר, חשוב לי להזכיר את זה, כי זה גם בסופו של דבר מתורגם לכסף, אבל החשיבות היותר גדולה זה כמובן - מתוך החוק הזה של הטיפול הנפשי האיש, אנחנו גוזרים מזה, קבוצות תמיכה. קבוצות תמיכה הן גם נותנות פורמט של טיפול נפשי, רק באמצעות קבוצה, שזה פורמט אחר, אבל גם יעיל. בתוך זה, יש לנו את מה שקראת לו, סדנאות. אנחנו לא קוראים לזה סדנאות מכיוון שזה לא כמו חוג, אנחנו מביאים גם את החומר - כמו שאמרנו טיפול בבעלי חיים, קרמיקה - וגם את הטיפול, ואנחנו עושים סדנאות כאלה בכל הארץ. חשוב לי להתחבר למה שאת אומרת מכיוון שהרבה פעמים אנחנו מנסים לעשות, זה ביקוש ויצא וזה לא מצליח, אבל אם יש מישהי אחת, לא משנה איפה, שנמצאת בשטח ורוצה משהו ספציפי, אנחנו הולכים איתה והולכים מהשטח לכיוון ההפוך, כי זה קיים. אז אני אומרת לך, אני פה בשביל לעשות את החיבור האישי בין אנשי המקצוע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואת מדברת איתי כרגע על בן או בת שנספה, לאו על דווקא על יתומים. בן שנספה זה קבוצה יותר רחבה. חשוב מאוד לעשות הקשר. בינתיים, משרד הביטחון, תבדקו לי מה אחוזי המימוש עד היום של הסעיף הזה, גם יתומים וגם הורים שכולים, מימוש הסעיף של לימודים אקדמיים או לימודים מקצועיים. << דובר >> אברהם רווח: << דובר >> בוקר טוב, אני רציתי לדבר על הקטע של האחים, אני יודע שבונצל מקדם איזשהו חוק לגבי אחים שכולים, וחבל שהיא התפרצה ככה וברחה. אני בעצם מרגיש שאני מייצג שתי משפחות שכולות, שכוללות את רוב הפונקציות המדוברות בחוק. אצלי, לצערי הרב, בבית יש שתי אלמנות, חמישה יתומים, שמונה אחים שכולים ושני זוגות הורים שבורים. אני טיפה חוזר אחורה, פשוט בוועדה הקודמת לא דיברתי על הקטע שדיברנו שהאלמנות מקבלות קצבה, אז הן מקבלות איזושהי קצבה ממשרד הביטחון, אבל שום דבר מהקטע של הביטוח, שהבן, עליו השלום, היה מכניס הביתה 20,000-30,000 שקל, וגם הבן דוד שעבד ברשות הטבע והגנים, הוא היה רואה חשבון - והאלמנות של שני הגברים האלה, מכניסות הביתה היום תקציב של 9,000-10,000 שקל. זה לרדת בערך בשליש, יש להם רק שליש מהסכום הזה היום. אז תבינו מה קורה לאלמנות שפתאום נשבר מטה לחמן כמו שאומרים. אח"כ אדבר על הנושא האוצרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק אגיד, שהצעת החוק של חבר הכנסת סעדה, אני שותפה לחוק, הוא הונח פה והוא כולל לא מעט אוכלוסיות שהוא רוצה להוסיף לתוך החוק, ומתקיים על זה דיון בין המשרדים השונים. זה לא נעלם מעינינו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על הסעיף הזה ולפנות לאנשי משרד הביטחון. זה בדיוק כמו בביטוח הלאומי, יש סעיף, וכשאנחנו בודקים חלק מהסעיפים, בגלל שהם לא נגישים, לא משתמשים בהם. כלומר, השאלה, לא רק הנתונים של כמה אנשים השתמשו בסעיף הטוב הזה שהוא באמת סעיף מצוין, אלא מה אתם עושים בכדי להנגיש אותו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חכה, אולי זה 100%, אז אין מה להנגיש. לכן, קודם כל צריך לשמוע את הנתונים ואז להגיד את מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היות ולצערי הגדול במשפחתי יש משפחות שכול, אז אני מכיר את זה מקרוב. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> ליאורה שהם, יתומת צה"ל ואני רוצה לדבר על הנושא של תואר ראשון ליתומים. ברקורד שלי, אני מרצה באקדמיה לכלכלה, זה משהו שנוגע אליי, אומנם יש לי ארבעה תארים, אבל אני מדברת על כלל היתומים. מה שאני רוצה להגיד לעניין התואר הראשון, אתם אומרים שאתם רוצים לסייע ליתומים. היום תואר ראשון, אני מסתכלת על הסטודנטים שלי, זה כמו תעודת בגרות. אם אתם באמת רוצים לעזור ליתומים, למה מגבילים בתואר ראשון? למה לא נותנים תואר שני ושלישי? ועכשיו אתם תגידו לי: לתואר השני יש ועדה וקרנות. אני יכולה להגיד, שהרבה פעמים כשמגיעים לוועדות הללו, כמו שגלית אמרה, הוועדות הללו לא מקדמות לשום מקום. אז למה לא לחוקק, ואם יש לכם רצון כזה טוב, אנחנו נמצאים בתיקון לחוק, למה שאנחנו לא נתקן את זה כרגע? למה להגביל בתואר הראשון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו שאלה מצוינת ואני אומרת עוד פעם, נחזור לסל, זה יכול להיות פתרון, כי מי שכבר עשה תואר ראשון על חשבונו, כמו שזהבה מספרת, אז הוא יכול לעשות את התואר השני על חשבון הדבר הזה, ולכן שוב אני חוזרת לנושא של הסל, יבדקו את זה, את צודקת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> החוק הזה ייכנס לתוקף ובעצם יכניס קבוצה שכבר השתמשו בזה, למדו תואר ראשון אפילו על חשבונם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא חייבים ללמוד תואר שני, אבל אם הם רוצים, שתהיה להם את האופציה. << אורח >> שירלי כהן רז: << אורח >> אני שיר כהן רז, יתומת צה"ל, ביתו של שלמה כהן, זיכרונו לברכה, איש מילואים שנהרג במלחמת יום הכיפורים. אני שומעת את התיקון לחוק ואני כבר פעם שנייה מגיעה לכאן ואני מרגישה איך אנחנו מנסים לתקן עוולה בעוולה. איך אנחנו שוב מתייחסים ליתומים הבוגרים דרך הגילאות, שזו אפליה בפני עצמה. אני מוצאת את עצמי שאני צריכה לעמוד מול אחות שכולה או מול אלמנה, ואנחנו צריכים להילחם? אנחנו יתומי צה"ל, אנחנו שאר הבשר היחיד של החלל, אנחנו שאר הבשר שלו. גם לפי התורה, צריך לדאוג ליתום, כל עוד הוא צריך. וזה בכל דבר ואני מבקשת שאנחנו נתייחס לזה בכל סעיף. עצם זה שאנחנו צריכים כל פעם למתוח את השמיכה ולעמוד פה בסיטואציה המביכה, המבישה, שאנחנו צריכים לעמוד מול האלמנות, לעמוד מול ההורים, אחים, מול האחים - אותי זה מביש באופן אישי. אני באופן אישי, כשעשיתי תואר שני, לא הלכתי לוועדה המביכה. אני עבדתי שעות נוספות, לקחתי הלוואות ושילמתי את זה כדי לא להביך את עצמי. כולנו יודעים, אני חושבת שרוב היושבים סביב שולחן זה למדו מעבר לתואר ראשון. במדינת ישראל של 2025, עם תואר ראשון אין כל כך מה לעשות. אני יכולה להעיד על עצמי שאני פסיכותרפיסטית, אז יש לי תואר שני וכשרציתי להפוך להיות פסיכותרפיסטית, אז הייתי צריכה ללמוד CBT, שזאת הקליניקה שלי, וגם את זה מימנתי בעצמי. אבל זה חלק מהמקצוע שלי, אני מתפרנסת מזה. אני לא רוצה שתשקמו אותנו, אני לא רוצה שידברו עלינו בהתנשאות. אני חושבת שאתם רואים את כל אחיי המכובדים שיושבים לצידי בגאווה סביב השולחן הזה, כולם אנשים משכילים, מדברים יפה ברהיטות, כולנו הורים לילדים לוחמים. באופן אישי, יש לי ארבעה ילדים שיהיו בריאים, שלושה לוחמי קומנדו ובת קצינה שעושה מילואים, לא קשור למלחמה,. אם חבריי כאן ידברו, הם יספרו לכם כולם איך הילדים שלהם נלחמו בשביל המדינה. אנחנו בחיים לא אמרנו, פגעו בנו, אז אנחנו לא ניתן את החלק שלנו. כולנו, אני אומרת, אני מרשה לעצמי לדבר בשם כולנו, כולנו גאים במדינה שלנו, אנחנו רוצים שהמדינה שלנו תהיה גאה בנו, שהמדינה שלנו תחבק אותנו, תחבק את הצער שלנו, ותתייחס אלינו בכבוד הראוי לנו. לא בהתנשאות, לא באפליה, ובטח לא בגילאות. כי כשאני מדברת על אבא שלי, 52 שנים אחרי, עדיין אני בוכה. וככה כל חבריי. וככה גם מורן, וזה לא משנה שהיא הייתה בת 21 - ואבא שלה נהרג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה שאני קוטעת, אני מבקשת, אני אפילו מתחננת, אל תחזרו על דברים, אני מבינה את הרצון - אבל אני חייבת לומר לכם הכי אמיתי, כולנו פה, גם כל משרדי הממשלה, תתפלאו, גם האוצר, משתתף עם זה, אבל, בסוף כשיוצאים החוצה והם דנים, אז בסוף הדיון הוא אמור להיות קר ורציונלי. אז מצוין שאתם פה, נתתי לכם לדבר ואני נותנת לכם לדבר, אבל אני אומרת, אנחנו רוצים להתקדם. הספקנו שני סעיפים, רצינו היום לסיים את ההקראה כדי שבאמת נתקדם הלאה, אנחנו לא נסיים, אנחנו עוד שעה צריכים לסיים. אני מבינה כל כך וקשה לי להפסיק אתכם באמצע, כי אני קונה כל מילה שאתם אומרים, אני לא חושבת שיש פה מישהו שחושב אחרת. << דובר_המשך >> שירלי כהן רז: << דובר_המשך >> פעם ראשונה שבאמת, מיכל, מקשיבים לנו, בלב חפץ ובנפש, באמת, את מקשיבה לנו ואת רואה אותנו, ואני באופן אישי כנציגה מעריכה אותך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את כולם פה. תודה. ואני אגיד לך רק עוד הערה קטנה. אני עם תואר ראשון, אל תורידו את האנשים עם תואר ראשון. עוד אפשר להתקיים במדינת ישראל עם תואר ראשון, גם בלי תואר, אני מסכימה שזה קשה ומאתגר, אני לא יודעת מה יקרה אחרי הכנסת הזאת, מי יקבל אותי לעבודה, אבל אנחנו נמצא, אני מבטיחה לך שאני אמצא משהו. אז זה היה בדיחותה, בואו לא נזלזל באלה שאין להם תואר בכלל, או רק תואר ראשון. אין ספק שכולנו רוצים את כולם יותר מלומדים. << דובר >> נתי סמדר: << דובר >> אני נתי סמדר, אבא שלי נרצח ב-2002. באופן אישי, בגיל 15 וחצי, אבא שלי נרצח ומאז - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השתמשת בסעיף הזה? << דובר_המשך >> נתי סמדר: << דובר_המשך >> אני באופן אישי בקושי יכול לקרוא ספר. אז לא תואר, לא בגרות, לא כלום, אולי זה ישתנה בעתיד, אני לא יודע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מסכים שצריך להרחיב את זה גם ללימודי העשרה? << דובר_המשך >> נתי סמדר: << דובר_המשך >> אני לא יודע. אם בעתיד אני אצליח לשבת על ספר? אני לא יודע. אני באופן אישי לא מצליח לשבת על ספר. אם יהיה אפשרי לחשוב על עוד משהו, במקום נלווה, אני לא יודע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> גיא מלכא: << אורח >> אני גיא מלכא, אני אח של הדס מלכא, לוחמת מג"ב. אני נציג מטעם יד לבנים, אני חבר ועד ואני שומע פה את כולם, ובאמת זו ועדה מאוד חשובה. אנחנו האחים השכולים, אנחנו שקופים, לא רואים אותנו. תוך כדי שאנחנו דואגים להנצחה הפרטית שלנו, של האחים והאחיות, אנחנו צריכים לדאוג למשפחה. יש כאלה שהם קטנים, יש כאלה שהם יותר בוגרים ויש כאלה שנשואים וזה פוגש אותם באמצע החיים, אז תוך כדי שאנחנו עושים את כל הפעולות האלה, האדמה נשמטת מתחתינו כמו אסון ורסאי, שאנחנו צריכים להחזיק את הכול, גם את המשפחה וגם את עצמנו. יש אנשים, כמו שאמרתי, שזה פוגש אותם באמצע החיים, שפשוט כל העולם נשמט בין הידיים שלהם, אם זה עבודה, משפחה והם צריכים להמשיך לתפקד ולהיות לחזקים עבור המשפחה, ולהמשיך ולדאוג. כלומר, אנחנו שקופים, ויש אנשים שזה פוגש אותם בגיל השלישי, מבוגרים ואין להם פנסיות, עבודה כמעט ואין, והם דואגים למשפחות, ומגיעים למצב שאין להם, מי דואג להם? מי דואג להם? אין להם לאן לפנות, גם למשרד הביטחון אין מענה לתת להם. אותי לצורך העניין, זה פגש כשהייתי נשוי פלוס אחד, בן 27 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שוב, אני מבקשת - - - << דובר_המשך >> גיא מלכא: << דובר_המשך >> חשוב לשמוע את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, נכון, לא היית כנראה בדיון הראשון, נתתי לכולם לדבר, כי באמת לכל אחד מכם יש זכות להגיד את הדברים בבית הנבחרים של הציבור. עכשיו, יש לי גם תפקיד לסדר, לנהל פה את הדיון ולהתקדם. אז אני מבינה מאוד את הדברים, הכאב שלך הוא לא כמו הכאב של אחרים, אבל בואו נתקדם למשפט סיום, כי אנחנו רוצים להתקדם. אז מבינה שלסעיף הזה אתה רוצה שהאחים גם ייכנסו לתוך הסעיף. << דובר_המשך >> גיא מלכא: << דובר_המשך >> לגבי האחים, אתם מחויבים להכניס אותם וזה יכול להיות בתבחין שכר, באיזשהו תבחין של משהו, אנחנו מחויבים להיכנס לדבר הזה, אנחנו כל הזמן נשארים מאחורה, אנחנו שקופים, לא רואים אותנו. אנחנו קיימים רק כדי ללחוץ ידיים בטקסים ותמונות כדי להביא מנדטים, עם כל הכבוד. כי זה מה שאני הייתי. זה מה שאני הייתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, תודה. כמו שאמרתי, אני שותפה, מס' 2, בהצעת החוק של חה"כ סעדה, שכוללת גם אחים. אנחנו רואים אתכם, מה התוצאה תהיה? אני לא יודעת להבטיח לך, אתה יודעת שנשתדל ונילחם. << אורח >> מורן שדה: << אורח >> אני רוצה להגיד לו, שגם אותי לא רואים. << אורח >> גיא מלכא: << אורח >> אנחנו משפחה אחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אני לא רוצה ויכוחים ביניכם, זה לא ראוי, זה לא מכובד. משרד הביטחון, נא נתונים לגבי מימוש הסעיף הזה, יש לכם לתת לנו? טוב, אם אין נתונים, חבל. אני שוב אומרת, כשבונים הצעת חוק, צריך לחזק אותה עם נתונים. כי יכול להיות שאנחנו צריכים להוסיף, כי יכול להיות שאף אחד לא ניצל. אני לא מצליחה להבין, לא רק אתכם, אני פה יושבת ארבע וחצי שנים, לא מצליחה להבין איך מגיעים חוקים אם אין נתונים. הרי אני צריכה לדעת, זה לא יעיל בכלל, תמחקו את הסעיף ושימו את הכסף, תנו אותו לאחים. הרי הקצבתם לזה כסף בתוך האירוע הזה, אם הוא לא ממומש בכלל, כמו שאמר חבר הכנסת מאיר כהן, תפעלו אתם. ואם הוא לא ממומש מסיבות אחרות, תבדקו למה, אז אולי הוא מיותר ותפנו את הכסף למקומות אחרים. איך מגיעים לחוקק חוקים בלי נתונים? אני לא מצליחה להבין. כשאת מחוקקת חוק בסוף, הוא על בסיס נתונים. אם את יכולה לצאת החוצה ולהביא לי תשובה, אני מעדיפה עכשיו. אני רוצה כמה שפחות לשלוח אתכם לעשות שיעורי בית, כי אחר כך זה מגיע אלינו באיחור. אנחנו ממשיכים לקרוא, אם תוכלו לתת לי נתונים, אשמח. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> פסקה 2, שמתקנת את סעיף (ז): המילים: ומימון חוגים – יימחקו. הסעיף קטן הזה מדבר על סיוע לאלמנה במימון הוצאות לימודים. אנחנו מוחקים את המימון חוגים ואנחנו נגיע בהמשך עוד מעט לסעיף שמדבר על תוכנית ליווי אישית ליתום, ואז שם בעצם הכניסו גם רכיב של החוגים ולכן זה ירד מפה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אבל הסכום לא ירד, צריך להבין, רק המילה ירדה. אנחנו מייחדים אותו פשוט ללימודים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני ממשיכה להקריא: סעיף קטן (יב): (א) במקום הוצאות חריגות עקב אירועים מיוחדים בסכום שלא יעלה על 1,578 שקלים חדשים, יבוא: הוצאות חריגות עקב אירועים מיוחדים בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים. ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר את הגדלת המענק לסכום שלא יעלה על 7,000 שקלים חדשים; (ב) אחרי "מיוחדים" שיירשמו, יבוא: אם נוכח כי יש צורך להגדיל את סכום המענק לאחר הגדלתו על ידי ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית; (ג) בסיפא, במקום: בסכום שלא יעלה על 1,578 שקלים חדשים, יבוא: לסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים. מענק לפי סעיף קטן זה ישולם אחת לשנתיים לכל היותר. אני אסביר. יש פה מענק שמשלמים להורים שכולים ולאלמנות, זה מענק מיוחד לפתרון מצוקה, או אם הם נקלעו לקשיים כלכליים. כיום המענק הזה הוא בסכום של 1,578 שקלים, וראש האגף יכול היה להגדיל במקרים מיוחדים. עכשיו בעצם עושים מבנה אחר, אומרים, המענק יהיה בבסיס שלו 5,000 שקלים, ראש היחידה יוכל להגדיל ל-7,000, וראש אגף משפחות, במקרים מיוחדים, גם יוכל להגדיל ל-10,000 שקלים. אבל זה ישולם אחת לשנתיים לכל היותר. זה בעצם המנגנון. << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> אנחנו פשוט מנסים לשכלל את האמצעים שיש לנו לתת פתרונות אד-הוק למצוקות או לצרכים אד-הוק, להרחיב אותם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סעיף 12 להצעת החוק, תיקון סעיף 15ה. בסעיף 15ה לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), בהגדרה מחוסר דיור, במקום הקטע החל במילים: מי שאין לו, ועד חוק הלוואות לדיור, יבוא: מי שהוכר כזכאי לפי חוק הלוואות לדיור. בעצם פה אתם עושים רק התאמה של ההגדרה של מחוסר דיור, לפי חוק הלוואות לדיור - - - << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> נכון וזה מקל מאוד ביחס למצב היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אבקש שתגידי לנו במה מדובר אבל גם מי האוכלוסיות שנהנות מהחידוד של התיקון. << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> על פי הכללים אצלנו באגף, מחוסר דיור זה מי שמעולם לא הייתה לו דירה. זאת אומרת, גם אם הייתה דירה לפני 50 שנה או 40 שנה, או גם אם הוא קנה דירה, אני פשוט מריצה כל מיני מקרים, קנה דירה, הייתה דירה על שמו, נקלע לחובות, מכר את הדירה, הדירה כיסתה חובות בעבר, היום הוא לא נחשב אצלנו למחוסר דיור, ולכן הוא לא זכאי להטבות של מחוסר דיור. אנחנו פשוט רצינו להשוות, בדיוק להיצמד להגדרה שהיא הרבה יותר גמישה. שם מדובר על מי שלא היה לו ב-10 השנים האחרונות דירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מחוסר הדיור מתייחס גם לכל אלה שזכאים - - - << דובר_המשך >> ריקי מורד: << דובר_המשך >> זכויות לדירה, לרכישת דירה, ניתנות להורים, לאלמנות. ליתומים יש מענק שניתן לרכישת דירה או נישואין. ואם שני האירועים האלה לא קורים אז הוא ניתן בגיל שלושים. << אורח >> גיא מלכא: << אורח >> ומה עם אחים שכולים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא צריך בכל סעיף שתגיד ותשאל איפה האחים? כבר אמרנו שהאחים לא נמצאים בתיקון הזה. << דובר_המשך >> גיא מלכא: << דובר_המשך >> זה חשוב, זה רק מוכיח את השקיפות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה צודק, אני אומרת, האחים לא נמצאים בכל סעיף וסעיף פה, נכון. << דובר_המשך >> גיא מלכא: << דובר_המשך >> לא נמצאים בכלל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, גם מורה לא נמצאת פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חוק של היתומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא חברים, לא, זה לא חוק של היתומים. חברים, בבקשה, אל תנהלו לי את הדיון ואל תתנו תשובות לאחרים, זה לא חוק של יתומים, תקראי את הכותרת של החוק, הוא לא חוק של יתומים, הוא חוק של משפחות חיילים, בסדר? וכן מי שאמר פה קודם, מי נסמך על שולחנו, זה על יתומים ואלמנה ולא הורים. גם לכם יש כל מיני הגדרות, אנחנו לא נכנסים עכשיו לזה. אני מסכימה איתך, חבר יקר, אבל זה לא יעזור שתגיד לנו כל סעיף. << אורח >> גיא מלכא: << אורח >> אז אולי נבקש תיקון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תבקש, תבקש. << דובר_המשך >> גיא מלכא: << דובר_המשך >> ממי מבקשים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני ביקשתי, יש לנו הצעת חוק כזו, או שנצליח להשחיל אותה פנימה, או שלא נצליח, בואו נתקדם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו בפסקה 2. אני רק מעירה, אנחנו נכנסים עכשיו לרצף של פסקאות שבעצם מתקנות מענקים ומלווים קיימים לדיור, ופה יש רק עדכון של הסכומים. אני אקריא כל פסקה - - - << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> ברשותך, ענת, אתן רקע בקצרה. המענקים והלוואות לרכישת דירה שקיימים היום, הוצמדו על פי המדד ברבות השנים ולא לקחו בחשבון את המהפכה שקרתה ב-20-25 השנים האחרונות במחירי הדיור. גם לגבינו וגם לגבי נכי צה"ל, הייתה ועדה לפני שלוש שנים, שבחנה את הנושא של הסיוע לדיור לנכי צה"ל ובאמת המליצה וזה יושם, הרחיבה באופן מהותי, למעשה הכפילה, אפילו ב-103% לפי דעתי. ואנחנו מבקשים להיצמד לממצאים של הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז אני אעשה את זה ככה ברצף. פסקה 2 - בסעיף קטן (ו)(1), במקום: הסכום הנקוב בו, יבוא: 291,605. פה אנחנו מדברים על הורי שכול מחוסר דיור, במענק למימון דירה ראשונה, ומעלים את הסכום מ-124,662 ל-291,605. פסקה 3 – בסעיף קטן (ז)(1), במקום: הסכום הנקוב בו, יבוא: 101,949. גם פה מדברים על הורה שכול, אבל על דיור בדירה ציבורית. פה המענק, במקום 43,582, עולה ל-101,949. פסקה 4 - בסעיף קטן (ח), ברישא, במקום: הסכום הנקוב בה, יבוא: 639,854. אנחנו מדברים על אלמנה מחוסרת דיור, מלווה לדירה ראשונה. היום הסכום היה 273,541, והסכום עולה ל-639,854. בפסקת משנה 1, במקום: הסכום הנקוב בה, יבוא: 157,997. זה מענק לאלמנה, ללא ילדים. במקום הסכום שהיה, 67,542, זה עולה ל-157,997. פסקת משנה ג – בפסקת משנה 2, במקום: הסכום הנקוב בה, יבוא: 502,535 שקלים. זה מענק לאלמנה שיש לה עד שלושה ילדים. במקום 214,835 יבוא: 502,535 שקלים. פסקת משנה ד' – בפסקת משנה 3, הקטע החל במילים: מענק בסכום של - עד המילים בעד כל ילד, יבוא: מענק בסכום של 502,535 שקלים, ומענק נוסף בסכום של 37,947 שקלים חדשים בעד כל ילד. פה מדובר על מענק למי שיש לה יותר משלושה ילדים. היום הסכום היה 214,000 ועל כל ילד 16,220, ומגדילים את הסכומים כמו שהקראתי. פסקה 5 - בסעיף קטן (ט), בפסקת משנה 1, במקום הסכום הנקוב בה יבוא: 101,949. זה להורה שכול, סיוע במימון החלפת דירה. ובמקום 43,582, אנחנו משנים את זה ל-101,949. בפסקת משנה 2, במקום: הסכום הנקוב בה, יבוא: 261,898. אנחנו מדברים פה על מלווה להורה שכול, על החלפת דירה. הסכום היה 111,961, ועכשיו זה עולה ל-261,898. בסעיף קטן (י), ברישא, במקום: הסכום הנקוב בה, יבוא: 320,624, ואחרי: כמפורט להלן יבוא: ובלבד שהתמורה שהתקבלה בעד הדירה הנמכרת לצורך ההחלפה, אינה עולה על שווי הסכום הקבוע בסעיף 19ג 1(ג)(3)(א) ב-9ג(2) לחוק מיסוי מקרקעין, שבח ורכישה התשכ"ד-1963. סעיף קטן (י) עוסק באלמנה, במימון החלפת דירה. זה מלווה, זה לא מענק. היום הסכום היה 137,068 שקלים, ואנחנו מעלים את זה ל-320,624 שקלים, אבל הם מוסיפים, מה שהיא מקבלת בעבור הדירה שהיא מוכרת, לא עולה על המדרגה הראשונה בחוק מיסוי מקרקעין, שזה בסביבות 2 מיליון שקלים. נכון? עד כמה שאני בדקתי. בפסקת משנה 1, במקום הקטע: החל במילים מענק בסכום ועד או חלקה בדירה, יבוא: מענק בסכום של 80,000 שקלים חדשים. זה המלווה שנותנים לאלמנה, להחלפת דירה, אבל אם יש לה ילדים, היום הסכום היה 175,495 והיה מן מנגנון, שהיו מנכים 20% מהסכום שהיא הייתה מקבלת בתמורה. בגלל שנאמר שזה ממש שחק לגמרי את הסכום, אז פשוט קובעים סכום מענק קבוע של 80,000 שקלים חדשים ללא ניכוי של הסכום שנעשה בעקבות התמורה שהיא קיבלה מהמכירה. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> זה 200,000, מינוס 20% מסכום הדירה שנמכרה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז כאילו לא נשאר כמעט כלום. ג'. בפסקת משנה 2, במקום הקטע החל במילים: מענק בסכום ועד כאמור בפסקה 1, יבוא מענק בסכום של 40,000 שקלים חדשים. זה מדבר על אלמנה שאין לה ילדים. הסכום גם פה היה 67,542 בניכוי 20%. ופה קובעים מענק של 40,000 שקלים, בדיוק מאותה סיבה שהניכוי הזה שחק את המענק. פסקה 7 - סעיף קטן (יא), א. בפסקת משנה 1, במקום: הסכום הנקוב, יבוא: 523,758. ובסופה יבוא: ומענק בסכום של 251,988 שקלים חדשים. זה להורי שכול, זה סיוע בהחזר משכנתה לדירת מגורים. לדירה ראשונה יש מלווה שפעם היה בסכום של 223,908, והיום זה 523,758. ומוסיפים את המענק. בפסקת משנה 2, להחלפת דירה, במקום: מלווה של 111,961, יבוא: 261,898. ובסופה יבוא: ומענק בסכום של 251,988 שקלים חדשים. אם אני מבינה נכון, היום היה רק מלווה, ופה אתם מוסיפים גם מענק למימון המשכנתא? אני מדברת על פסקה 7, לגבי ההורים השכולים, סיוע בהחזר משכנתה לדירת מגורים, על דירה ראשונה והחלפת דירה. אני רואה שעד היום היה מלווה ועכשיו אתם מעדכנים את הסכומים וגם מוסיפים מענק. פסקת משנה 8, בסעיף קטן (יב), בפסקת משנה 1, במקום הסכום הנקוב בה, יבוא: 639,854. בפסקת משנה 2, במקום הסכום הנקוב בה, יבוא: 320,624. בפסקת משנה 3א, במקום הסכום הנקוב בה, יבוא: 251,988. בפסקת משנה 3ב, במקום הסכום הנקוב בה, יבוא: 157,997. אנחנו מדברים פה עכשיו על האלמנה, על הסיוע בהחזר משכנתה לדירת מגורים. גם פה פסקת משנה 1 מדברת על דירה ראשונה ועל מלווה, ואנחנו מעדכנים את הסכום. פסקת משנה 2, מדברת על החלפת דירה, על מלווה. מדברים על החלפת דירה לאלמנה. בפסקת משנה 3א' מדברים על מענק כשיש ילדים. ובפסקת משנה 3ב' מדברים על מענק כשאין לה ילדים. והסכומים הם כמו שהקראתי. עכשיו אני עוברת לפסקה 9. בסעיף קטן (יג), במקום הסכום הנקוב בו - - - << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> זה מובן שדואגים לאלמנה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> די, נו, באמת. אני מציעה לכם רגע משהו, זה טכני, זה סעיף שהיה קיים, זה רק עדכון של סכומים. קשה לכן עם זה? אני לא מוציאה אתכן החוצה, אבל אתן יכולות לצאת ולחזור. גל, באמת. יתומות יקרות ואהובות, אני רוצה לסיים את הקראת הסעיף. << דובר_המשך >> גל קנר אלימי: << דובר_המשך >> אתם שומעים את עצמכם? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נראה לך ראוי שאני יכולה להתווכח איתך? נסיים את הקראת הסעיף, טכנית, ככה זה הולך. אחר כך תוכלי להגיד מה שאת רוצה. נסיים את הקראת הסעיף ואז תוכלו להגיד בקצרה מה שאתם רוצים להגיד, ולא לחזור על דברים שאמרתם. << אורח >> שירלי כהן רז: << אורח >> תחשבו על כל היתומים שלא דאגו להם, שההורים שלהם זרקו אותם הביתה. איפה אנחנו פה? איך מבטיחים שהאלמנה תדאג ליתום? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם רוצים שנצא להפסקה? << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> לא, לא רוצים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יתומות יקרות, אנחנו מסיימים, יש עוד ארבע פסקאות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> פסקה 9, בסעיף קטן (י"ג), במקום הסכום הנקוב בו, יבוא: 57,981. זו פסקה שעוסקת לסיוע לאלמנה להתארגנות בדירה. זה מלווה, ובמקום 24,785, זה הופך ל-57,981. בסעיף קטן (י"ד), במקום לשכול הזקוק לכך, יבוא: לשכול ולאלמנה הזקוקים לכך, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה. ואחרי: סיוע, יבוא: אחת ל-10 שנים. זה גם להורים שכולים וגם לאלמנות שזקוקים לכך, גם אם יש הטבה נוספת, וזה אחת ל-10 שנים. זה מענק של 43,582 שקלים. בסעיף קטן (ט"ו), בפסקת משנה 1, במקום: הסכום הנקוב בה, יבוא: 135,933. זה סיוע במימון שיפוץ דירה, גם להורים שכולים וגם לאלמנה. היום הסכום היה 58,111 שקלים וזה הופך ל-135,933 שקלים. בפסקת משנה 2, במקום: הסכום הנקוב בה, יבוא: 63,159. זה מענק לאלמנה. סליחה, הקודם היה מלווה וזה מענק לאלמנה של 63,159 שקלים חדשים. פסקה 12, הפסקה האחרונה, בסעיף קטן (ט"ז), בפסקת משנה 1, במקום הסכום הנקוב בה, יבוא: 3,452 שקלים. פסקת משנה 2, במקום הסכום הנקוב בה, יבוא: 4,478 שקלים. זה מימון שכר דירה לשכול ואלמנה, אף אם יש הטבה אחרת. הורה שכול, במקום 2,138, הסכום מתעדכן ל-3,452 שקלים. ולאלמנה עם יתום עד גיל 30, במקום 2,779 יבוא 4,478 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. נציגי המשרדים, יש לכם מה לומר, לפני שאני עוברת לציבור הרחב, משרד האוצר, משרד הביטחון? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אני רק אומר שוב, ואולי הייתי אמורה לומר את זה בתחילת הדיון ולא עכשיו, שאנחנו רואים שבין התיקונים שזור סיוע שהוא מאוד מאוד מהותי לחיים של המשפחות. קשה לנו מאוד מאוד מאוד לתת את המעטפת הראויה במצב היום. יש המון דברים שהיינו שמחים להכיל אותם כבר וככל שהחוק הזה יקודם יותר מהר, אנחנו נוכל לתת סיוע מאוד מאוד מהותי שחשוב לנו בתחומים שונים. << דובר_המשך >> זהבה גרוס: << דובר_המשך >> שתי שאלות. שאלה אחת בנוגע לעלויות. אנחנו רואים פה, שאני חושבת שהוא נכון. אלמנה עם ילדים זה קשה לה וצריך לעמוד לצידה. מי כמוני בתור הילדה הקטנה יודעת את זה. אבל יש לי עוד שאלה, ראשית, כמה זה עולה? שנית, איך אנחנו מבטיחים בחוק שהאלמנה שנישאה בשנית - והרבה אלמנות נישאות, לצערנו גם מתגרשות, כי יש סטטיסטיקות מאוד גרועות בעניין הזה - איך אנחנו מבטיחים את זכויות היתומים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הטיעון שלה, איך מבטיחים שהכספים האלה בסוף לא ילכו לבעל החדש - ואני מברכת על זה - או לילדים של הזוג החדש? << דובר_המשך >> זהבה גרוס: << דובר_המשך >> איך אנחנו מבטיחים, שהמדינה בעצם מסייעת לאלמנה בשל השכול, בשל האובדן הכבד שלה. איך אנחנו דואגים ליתומים? אני מסכימה עם כל מה שאמרתם, אבל איך אתם בתוך הלקונה של החוק, מבטיחים שאם היא קנתה דירה, זה הולך לילדיה מנישואיה לבעלה החלל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפחות המענק. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> גם את המענק היא קיבלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מדברת על כספי המדינה. אם היא הביאה כסף מהבית, זכותה לעשות עם זה מה שהיא רוצה. אבל אני מסכימה איתך, שלגבי הכספים שהמדינה נתנה בשל השכול, צודקת זהבה, אולי הערת אזהרה, צריך לעשות פה משהו. בסוף, אנחנו לא נותנים ליתומים כשהם גדלים, כי יש תא משפחתי, ואת אומרת, האימא תקבל או האלמן יקבל ויקנה דירה, ובסוף, כדרך הטבע, הם יירשו את זה בסופו של דבר. אבל צריך להבטיח את זה. << דובר_המשך >> זהבה גרוס: << דובר_המשך >> הרבה פעמים, הבעל השני נהנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, יש רציו הגיוני מאוד בדברים האלה, ואני רוצה לשמוע אתכם. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> אני חושבת שיש בדבר הזה היגיון גדול, ומבחינת ארגון האלמנות ויתומי צה"ל, אני חושבת שכן צריך שתהיה הערת אזהרה לכסף הזה שניתן לאלמנה, כשהיא הולכת לעולמה, הכסף הזה יועבר ליתומים, החלק היחסי שמשרד הביטחון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה שזה הגיוני. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> זה עניין מורכב, אדם בחייו יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכסף הזה לא ניתן סתם, הוא ניתן מענק לקניית דירה. את קונה דירה, את יכולה לרשום הערת אזהרה. << דובר_המשך >> נגה שילדהוז טאובר: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> אני יודעת שזה מסובך גם מבחינה משפטית לעשות את זה, אני מדברת בתור משפטנית כרגע, אני חושבת שיש פה בהחלט בעיה מבחינה משפטית. ראשית, זכותה של אלמנה להחליט לעשות מה שהיא רוצה בכסף שלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אבל לא בכסף של המדינה. << דובר_המשך >> זהבה גרוס: << דובר_המשך >> יחד עם זה, החלק היחסי שמשרד הביטחון נותן, אולי צריך לחשוב על איזה מנגנון, איך אנחנו את החלק היחסי הזה בעת מכירת הדירה, או בעת שהיא הולכת לעולמה, החלק הזה מגיע ליתומים. אני לא יודעת איך לעשות את זה, זה באמת מורכב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רואה בעיה. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> יש פה כמה שכבות של מורכבות, קודם כל, ההטבה היא במהות של האלמנה. יש פה גם איזושהי גישה פטרנליסטית שאנחנו באים ואומרים לה, את תקבלי מאיתנו כסף רק בתנאי שתעשי א' ב' ג'. אגב, זה מתכתב עם השיחה שלנו מקודם על היתומים שנטען כלפינו, מה אתם אומרים להם רק תלמדו תואר ראשון? << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> לא, זה לא אותו הדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אתם כבר נותנים הערה בתוך החוק, אז תדאגו לנו בתוך החוק. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> שמענו את ההערה כלפינו קודם לכן, אני רק באה ואומרת, העניין הזה משתקף גם בטיעון שנטען כעת, כי אנחנו לא יכולים לתת משהו, בהינתן שאנחנו קובעים לה, תעשי א', ב', ג'. ההטבה היא במהות של האלמנה. יכול להיות פה עוד אירוע מורכב אחר, היו לה שני ילדים מהחלל, היא התחתנה בשנית ונולדו לה עוד שלושה ילדים. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> אבל כאן את צריכה לשמור על זכויותיו של החלל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נגה, תקשיבי לי, אני גם עורכת דין במקצועי, אני לא הולכת להיות שום פטרון על האלמנה, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם הכסף שלה, בוודאי. אבל כסף שניתן, וגם אתם אמרתם את זה בהתחלה, לדירה, לרכישת דירה עבור המשפחה, לצורך העניין, מי שמקבלת ויש לה ילדים, אני חושבת שאם יש ילדים אז המענק גם גדל, אז יש מענק – אם אין ילדים, שוב, שהכול נולד מכוח היותה אלמנה על אותו חלל שמת. על החלק הזה, אפשר לרשום הערת אזהרה או כל פתרון אחר, לגבי אותם ילדים. זה לא מונע ממנה להתחתן אחר כך ולא מונע ממנה ללדת ילדים נוספים. כן, הילד הנוסף, ברוך השם, יש לו שני הורים, הילד עם אחים למחצה. הילדים האחרים שאין לנו שני הורים, כי הורה אחד נפטר – אנחנו לא נפתור את זה הרגע, אני שמה כוכבית. << אורח >> גלית ויינר: << אורח >> שאלה, אם אנחנו בתור יתומים, ירשמו עלינו חלק מדירה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא ירשמו חלק מדירה, זה יסבך אותה והיא לא תוכל למכור, אז הערת הזרה. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> זה כאילו יש לכם דירה, אתם עלולים להסתבך עם זה, את לא תקבלי משכנתא אם זה יירשם על שמך. אז הערת אזהרה, זה הפתרון היחיד שאפשר לעשות. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> פרקטית אבל זה הערת אזהרה על סכום שמוצמד אחר כך גם. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> כן, מוצמד, החלק היחסי הזה יהיה מוצמד. אם הדירה תימכר, אז יעשו חישובים. תשמעי, יש אקטוארים היום, אין בעיה לעשות את החישוב, יש אקטוארים שיכולים לעשות את החישוב, מה הבעיה? << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> גברתי יושבת הראש, אני אפילו לא מתייחסת רגע להיבט המשפטי, אני רק אומרת שזה עלול להכניס לתוך המשפחה מורכבויות אחרות, אם היו לה שני ילדים מהחלל שהם עכשיו יירשו דירה ונותרו לה עוד שלושה ילדים שאין להם כרגע ירושה, זה עלול לזמן לתוך המשפחה מורכבויות גם בין האחים וגם עם האלמנה אל מול ילדיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר להתווכח על זה. << דובר_המשך >> נגה שילדהוז טאובר: << דובר_המשך >> אפשר להתווכח על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הן כן חושבות כמוך, אני חושבת אחרת, אפשר להתווכח על זה. אני מבינה את הקושי של היתומים מכיוון שלהם לא נותנים. לא נותנים להם, אין כסף. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> יואב סטשבסקי, משרד המשפטים. אני רוצה להתייחס, לשים הערת האזהרה, זה לא מספיק. הערת אזהרה היא רק כלי להבטחת תנאי מהותי. אם רוצים לתת תנאי מהותי, זאת אומרת שהמענק הוא לא ניתן כמענק לאלמנה, אלא ניתן כמענק בתנאי. התנאי יכול להיות ש-10 שנים היא תגור בדירה, 15 שנה היא תגור בדירה, ואם לא, אז ככה וככה. צריך לפרט את התנאים, ולהבטחת התנאי, עושים בטוחות. אפשר ערבות בנקאית, אפשר הערת אזהרה, אבל זה מדברים על בטוחות התשלום. לעומת זאת, בפן המהותי, האם ראוי שאלמנה תקבל את זה מיד או שיהיה בתנאים, זה כבר עניין של מדיניות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, מסכימה עם כל מילה. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> אני רוצה להעיר על סעיף12(6) להצעת החוק ולתקן, אנחנו מבקשים לבטל את התנאי זכאות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את מדברת על המלווה להחלפת דירה לאלמנה, נכון? << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> כן, הסיוע, הסיוע להחלפת דירה לאלמנה. בחוק מיסוי מקרקעין יש הגבלה בחוק. אז אנחנו מבקשים לבטל את התנאי הזכאות. לבטל את תנאי הזכאות שהוצע במסגרת הסעיף, בדומה לזכאותם של הורים שכולים. _ << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בעצם, להורים שכולים אין הגבלה, הם זכאים למלווה גם אם הם קיבלו עבור התמורה על הדירה הקודמת, על המדרגה הראשונה. ולמה לגבי אלמנה אתם נותנים את ההגבלה הזאת? כשהיא בעצם משדרגת דירת מגורים, אתם אומרים, בתנאי שהדירה שהייתה לה, לא עלתה יותר מ-2 מיליון שקלים. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> נכון, היום, 2 מיליון זה באמת לא סכום, לכן צריך לבטל את ההגבלה הזו. לגבי סעיף ב' פלוס ג', גם סעיף קטן (ג) וגם ב', אנחנו מבקשים להתאים את סכום המענק של החלפת הדירה של אלמנה עם ילדים, כמו שלמשל מדובר על 101,949 שניתן להורים שכולים, שאלמנה עם ילדים תקבל בעצם את כל הסכום של המענק ואילו אלמנה שאין לה ילדים, תקבל מחצית מהסכום. לפחות מחצית מהסכום. << דובר >> שירה כהן: << דובר >> והיא תתחייב שילדיה יישארו לגור איתה בדירה, ולא תגרש אותם גם אם היא מתחתנת ונולדים לה ילדים חדשים, כי זה דברים שקורים לצערי הרב. . << דובר >> ניצן בסל: << דובר >> ניצן בסל, לוביסט, מייצג את ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. בנוגע לסעיף קטן (א), בהצעת החוק זה סעיף 12, פסקה (6), שם יש את ההגבלה בנוגע לזכאות לקבלת הסיוע, להחלפת דירה לאלמנה. נשאלות שתי שאלות. א. למה יש דין שונה בין הורים שכולים? דבר שני, לגבי גובה המענקים, הורים שכולים מקבלים מענק להחלפת דירה בסכום של 101,949 שקלים, בעוד שמוצע לקבוע לאלמנה עם ילדים 80,000 שקלים ולאלמנה ללא ילדים 40,000 שקלים. נשאלת השאלה, למה יש פער בסכומים בסיוע? אנחנו מבקשים לקבוע, שאלמנה עם ילדים תקבל את הסיוע כמו שהוצע להורים שכולים, קרי, 101,000 שקלים, ואלמנה ללא ילדים תקבל 50% מזה. ואני כבר אקפוץ להערה הבאה שלנו שהיא בפסקה 12, שנוגעת לסיוע במימון שכר דירה לאלמנה ושכול. אז היום החוק למעשה קובע, התניה בנוגע לזכאות של אלמנה לקבל סיוע בשכר דירה. התנאי הוא, שגר איתה יתום מתחת לגיל 30. למה? זה לא הגיוני, אלמנה ששוכרת דירה, היא צריכה את הסיוע הזה, בין אם גר איתה יתום בן 30 או בין אם הוא לא גר איתה. דבר אחרון בהקשר הזה, זה עשוי ליצור תמריץ שלילי לאלמנה, לשחרר את הילד. לכן אנחנו מבקשים להסיר את החלק הזה בתוך החוק עצמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתם שיש לכם את העלות התקציבית של הסעיף הזה שקראנו עכשיו - - - << דובר >> אייל ברוך: << דובר >> תוך כדי השיח ראיתי ששלחתי לכם נתון לא מדויק בתחשיב, אבל זה מוערך בכ-12 מיליון שקלים בחישוב שנעשה לפני כשנה. אנחנו ניתן נתון מדויק לאחר הדיון. זה נתון של ביטוח לאומי ומשרד הביטחון יחד. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> 12 מיליון שקלים על מה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל הסעיף הזה. הוא היה 9 - - - << דובר >> אייל ברוך: << דובר >> זה נתון הכולל עלות ביטוח לאומי ומשרד הביטחון יחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין. הסעיף הזה לא המצאנו אותו היום, אני מדברת כרגע על משרד הביטחון ואני עוד לא מדברת ביטוח לאומי, כמה העלות הזאת של משרד הביטחון, הייתה לפני התיקון, וכמה העלות כיום? מה הדלתא, וביטוח לאומי יגיד לי מה הדלתא אצלו. פשוט שנדע. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> אצלנו הדלתא היא 4 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, זה תוספת של 4 מיליון לאירוע. וביטוח לאומי, מה הדלתא שלכם? << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> אני בודקת את זה, זה מספרים שנתנו למשרד הביטחון, אני עושה את החישוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אייל, אתה יודע להגיד לנו? << דובר >> אייל ברוך: << דובר >> אני מעדיף לבדוק בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הם העבירו לכם. << דובר_המשך >> אייל ברוך: << דובר_המשך >> אני לא יודע לתת כרגע. << דובר >> זהבה גרוס: << דובר >> סליחה, מיכל, זה לא הגיוני, את כל הנתונים שאת מבקשת, אנחנו לא מקבלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שאמרתי, נעבור על כל הנתונים שהם העבירו לנו, קיבלתי את זה בבוקר, לא קראתי את זה, נקרא ואני מקווה שבדיון הבא נציג את הכול. גל שאלה ספציפית וביקשתי לענות. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> על כל סעיף 15ה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל הסעיף הזה זה תוספת תקציבית של 4 מיליון, זה לגבי משרד הביטחון. ביטוח לאומי עוד לא אמר לנו כמה הוא בתוך האירוע. << דובר >> אייל ברוך: << דובר >> החישוב נעשה לפי מימוש בפועל בהגדלה של 103% שהמליצה עליה הוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נגה, אם אלמנה קיבלה מענק לרכישה דירה, היא יכולה גם לקבל אחרי איקס שנים גם לשיפוץ? << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר זה מימוש של פעם אחת של כל האפשרויות שיש פה. כנ"ל לגבי הורה שכול. << דובר_המשך >> נגה שילדהוז טאובר: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הסכומים המשמעותיים זה פעם אחת למימוש. זה או או, לא גם וגם. << דובר_המשך >> נגה שילדהוז טאובר: << דובר_המשך >> הטבה חד פעמית מה שנקרא. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> אני רוצה משפט. מה שאני רוצה להגיד, ככה, לגבי החוק הזה, הרי כל התיקון לחוק הוא צריך לבטא תמונת מצב. וכשאני שומעת את כל הסעיף הזה בפרט להורים השכולים, אז אני לא רואה שהוא מבטא תמונת מצב. בין הכובעים שאני מתעסקת בהם זה גם אשראי בנקאי. מה שאני רואה, שההורים עוזרים לילדים, לא הילדים או הנספה עוזר על ההורים. ואני מתעסקת בתחום המשכנתאות, ואני מבינה שיצא כבר חוק ואנחנו לא רוצים לפגוע בהורים השכולים, חס וחלילה, אבל כאן אתם עושים עוולה, אתם מגדילים. אחר כך את אומרת, מיכל, זה נגיד ציטוט שלך, על חשבון ההגדלה הזאת שהיא באה על חשבוננו, צריך לחתוך בבשר החי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא אמרתי שהיא באה על חשבונכם. << דובר_המשך >> ליאורה שהם: << דובר_המשך >> אמרת לאורך כל הישיבה, שצריך לחתוך בבשר החי. אני רוצה לדעת, איפה המשפטנים, איך אין כאן ביטוי של אפליה כלפינו? ואיך אתם דואגים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כאן את נציגת צה"ל, תשובה קצרצרה, אנחנו נשמע את ליאור ואז אנחנו נסיים ואנחנו ניפגש בשבוע הבא. << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> גברתי, אני רוצה להשתמש במשהו שאת סיפרת לנו, את אמרת שאת בת 56 ושאת מרגישה שהגלגל מתהפך עכשיו ואת תומכת את הורייך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. אני עוד לא שם אבל זאת המציאות. << דובר_המשך >> נגה שילדהוז טאובר: << דובר_המשך >> אמרת משהו בסגנון. אני רק רוצה להתייחס לאמירה, שהנספה לא אמור לתמוך את הוריו באיזשהו שלב בחיים. לצערנו הגלגל מתהפך, ואת דיברת למה הורים מקבלים דיור ולמה אלמנות ככה ולמה יתומים לא אחרת. רק בהקשר הזה שהנספה לא היה אמור לתמוך את הוריו, באיזשהו שלב בחיים הגלגל היה מתהפך. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> אנחנו נמצאים בכנסת ישראל, יש כאן את הדגל וסמלי המדינה, אין שוויוניות, אין מידתיות, ויש כאן אפליה זועקת. אז אני מבקשת, יושבת הראש הנכבדה, באמת אני מבקשת שאנחנו נעמוד בכללים הבסיסיים. זה זועק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ראשית, אנחנו עומדים בכל הכללים שאפשר, למרות שאין כלל אחד גובר על השני, יש כאן לפעמים, לפעמים בכל החיים שלנו, בכל החיים, מאבק בין עקרונות ואידיאולוגיות. לפעמים יש מציאות שזה מתנגש אחד בשני ואת צריכה לבחור עיקרון אחד על פני העיקרון השני, אין מה לעשות. אנחנו אומרים לא תרצח ולפעמים צריך להרוג את זה שבא לפגוע בך. יש לא מעט עקרונות ואידיאולוגיות שאנחנו חיים איתם, שלפעמים כשהם מתנגשים צריכים לבחור אחד מהם. אני לא אומרת שזו הסיטואציה. אני כן מבקשת, שבשבוע הבא תבואו עם תשובות, כולל תשובה לגבי המידתיות. יש כאן אירוע, התמונה הכללית, אני לא נכנסת עכשיו לגורם כזה או אחר שהוא בעייתי. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> מעל גיל 40, אתם לא מגדילים להם כלום. אנחנו קיבלנו 100,000 שקלים, בזמנו אז, מענק גיל 30, 80, תלוי בגיל, למה אתם לא מגדילים עכשיו? אני באמת לא מבינה למה? ולמה אנחנו מדברים היום? שנים לא עשיתם בשבילנו, שנים. למה אנחנו לא מתמקדים היום באוכלוסייה היחידה שלא קיבלה אף פעם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. ליאור מהצבא, בבקשה. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> ליאור, רע"ן קשר לשפחות במחלקת נפגעים. נשאלתי על המענקים של חיילי המילואים, יש טיוטה, היא עוד לא חתומה, ובגלל זה אני לא אמסור אותה, אבל היועמ"ש שלנו יעביר את זה בהקדם. אנחנו פשוט בדין ודברים מי אמור לחתום על המסמך הזה, אם זה נפגעים, או יועמ"ש, אבל זה מולי וזה ייסגר ואנחנו נעביר את זה, אני מקווה עד סוף היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איזה מסמך? << דובר_המשך >> ליאורה שהם: << דובר_המשך >> כל הנתונים שביקשתם, פשוט לא העברנו את זה כתוב, כי בעצם אנחנו בדין ודברים מי צריך לחתום על המסמך, אבל הוא מוכן והנתונים בפנים. לפני 2002 לא ניתנו מענקים לחללי המילואים, לא היה חוק כזה של קצבאות ובעצם ב-2002 תוקן החוק, יש קצבאות לחללי המילואים, רטרואקטיבית ל-1999. וחללים שנפלו לפני שנת 1999, ניתן מענק חד פעמי, שניתן לאלמנות או לשארים שהיו קיימים בשתי פעימות תשלום, הם ניתנו ב-50,000 ו-50,000. << אורח >> גל קנר אלימי: << אורח >> לא כולם קיבלו. << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> ממה שאנחנו יודעים, כולם קיבלו, אבל אני מוכנה לבדוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מענקים חד פעמיים של כמה? << דובר_המשך >> ליאורה שהם: << דובר_המשך >> תיקון לחוק של 100,000 שקלים, קיבלו את זה בשתי פעימות תשלום של 50,000 בכל פעימה. יש לנו רשימות, כלומר, אנחנו, קצינות הנפגעים, היינו בקשר עם האלמנות, או שאר של חלל מילואים, הרוב היו אלמנות. במידה והייתה אלמנה בחיים, היא קיבלה את המענק. התיקון לחוק, היה מענק חד פעמי, לאלמנה או לשאר, אם היה הורה, אז ההורה קיבל, אם הייתה אלמנה, האלמנה קיבלה, כאילו לפי שארים. אבל לא היה עוד תשלום נוסף. נשאלנו גם על כמה חללים דובר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגבי אלה שנכנסו לקבל את המענק החד פעמי? << דובר_המשך >> ליאורה שהם: << דובר_המשך >> נכון. 2,400. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתוך ה-2,400, את יודעת להגיד מי זה השאר שקיבל? << דובר_המשך >> ליאורה שהם: << דובר_המשך >> אני יכולה לבדוק ולחזור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אשמח. << דובר_המשך >> ליאורה שהם: << דובר_המשך >> הרוב הכמעט מוחלט היו אלמנות. מעניין, אבל זה לא עכשיו, זמן, כן, אני מצטערת, אני מתחילה להיות חצופה, אבל אין לי ברירה, יש לי בדיוק שלוש דקות, רגע, לא, מורן, שנייה, היא תסיים את התשובה ותשאלי אותה אם יישאר לנו זמן, << אורח >> מורן שדה: << אורח >> האם זה קשור לילדי נספה שאבא שלהם הוכר כנכה צה"ל ואז הוא נפטר מנכותו? << אורח >> ליאורה שהם: << אורח >> לא, זה נכה שנפטר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנא תבדקי, מי זה השאר, מי מחליט? מי הראשון, אם הוא לא אז מי השני ומי השלישי. << דובר_המשך >> ליאורה שהם: << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, אנחנו מסיימים, תודה רבה לכולכם. אני מתנצלת אם הייתי בוטה לפעמים אבל אנחנו צריכים להתקדם ואני מקווה שבדיון הבא יהיו לנו את כל הנתונים, מספיק בהירים, כדי שנוכל להציג אותם פה ולהתקדם הלאה עם הקראת החוק. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>