פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 25 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שני, י"ב בכסלו התשפ"ו (2 בדצמבר 2025), שעה 14:00 סדר-היום: בחינת יישום החלטת ממשלה 550 – מעקב אחר התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026. נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר חברי הכנסת: מנסור עבאס משתתפים: ראוי חילו – מרכז בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה אלקנה אהרן ריקלין – רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר נדב לחמן לזר – מנהל מינהל פיתוח כלכלי בשלטון המקומי, משרד הפנים נועה שמש – מנהלת תחום (פרויקטים מטה), משרד הרווחה והביטחון החברתי אמיר רובין – מנהל תחום בכיר מדיניות, משרד הכלכלה רוזלין שחאדה – מנהלת אגף, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ד"ר נטע משה – ראש תחום (מחקר ומידע כלכלי), מרכז המחקר והמידע, הכנסת חיאם קעדאן – סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי יותם ארנסברג – כלכלן, מרכז השלטון המקומי עבד שחאדה – יועץ, ועד ראשי הרשויות הערביות ריפעת עזאיזה – ראש מועצת דבורייה עופר דגן – מנכ"ל שותף, סיכוי-אופוק ינאל ג׳בארין – מנהל המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם עו"ד אמל זיאדה – אחראית חברה ערבית, אדם טבע ודין מור אסודון – מתמחה, אדם טבע ודין חוסאם אלדין אבו בכר – מנכ"ל, אלפנאר משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי – ראש מטה יישום תוכנית הבריאות בחברה הערבית, משרד הבריאות שירין חאפי נטור – מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך מאזן גנאים – חכ"ל, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות וראש עיריית סח'נין מנהלת הוועדה: אפרת מורלי רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת יישום החלטת ממשלה 550 – מעקב אחר התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום, אני מתכבד לפתוח את דיון הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, מעקב אחר החלטות ממשלה וביצוע תוכניות ותקציבים של הממשלה. לפני שנתחיל בסדר-היום, אנחנו תמיד זוכרים שיש לנו עוד שני חללים בעזה: סותטיסאק רינטלאק, עובד מתאילנד שנרצח, שעבד בבארי ואתמול יצאה כתבה גדולה עליו; ורן גווילי, שעל חולצתי היום, בן 24 בנופלו, בנם של טלי ויצחק ואחיהם של עומרי ושיר, לוחם יס"מ נגב במחוז הדרומי של המשטרה, נפל בשבעה באוקטובר בקרב הרואי בקיבוץ עלומים וגופתו נחטפה לעזה. רן היה בחופשת מחלה לאחר שפרק כתף והיה אמור לעבור ניתוח יומיים לאחר מכן, אך כשהחלה מתקפת הטרור של חמאס הוא לא היסס, עלה על מדים, חזר ללחימה למרות הפציעה והצטרף לחבריו בשטח. בקרב הקשה בעלומים רן נפל. בקרב זה גם נפלו ישי ונועם סלוטקי, עליהם השלום, סטודנטים שהגיעו מבאר שבע, הילדים של הרב הדיין שמואל סלוטקי, שייבדל לחיים ארוכים. רן נלחם בעוז ובחירוף נפש מול עשרות מחבלים, חיסל רבים מהם ובכך הציל חיים של תושבים רבים. רן תואר על ידי חבריו כלוחם ללא חת, מסור ואהוב. הוא היה אדם מיוחד במינו, איש של נתינה ולב ענק, כך אמרו חבריו ליחידה. יהי זכרו ברוך. בעזה שני חטופים חללים. המשימה לא הושלמה והספירה לא עצרה. לא נשכח ולא נעצור עד שכולם ישובו אל קבר ישראל לנצח נצחים. במעבר חד לסדר-היום שלנו: קודם כול, משהו כללי: מעטים במדינה יודעים שהראשונות להחליט שדרושה השקעה מסיבית בחברה הערבית – וההשקעה הזאת הגיעה בצורה שיטתית ואסטרטגית לראשונה ב-10–20 שנה האחרונות – הן דווקא ממשלות ליכוד. ה-OECD, שישראל שיוועה להצטרף אליו ולהיות חלק ממנו, נזף במדינת ישראל על כך שיש בה שתי קבוצות שלא משתתפות בחגיגה הכלכלית ובצמיחה הכלכלית שאפיינו את המשק הישראלי – הקטר של ההייטק, תעשייה, ידע, מדע ומו"פים שפעלו בארץ; קבוצה אחת היא החברה הערבית, ובה, באופן ממוקד, שיעור ההשתתפות בתעסוקה של אישה ערבייה הוא מהנמוכים במדינה וצעירים בסיכון; הקבוצה השנייה היא החברה החרדית, ששם, ההפך, שיעור ההשתתפות בעולם התעסוקה של גברים הוא נמוך. הממשלה באה עם כמה החלטות ממשלה להשקעה אסטרטגית כדי לצמצם את הפערים, ממשלת ימין, ופתאום מישהו הופך את הדבר הזה לפוליטי. הרי אם לא נשקיע בחברה הערבית יהיה פה מצב של שתי אוכלוסיות: אוכלוסייה שהחיים שלה טובים ואוכלוסייה שנאבקת על הקיום. מי שחושב שיהיו חיים טובים ליהודים במדינה בלי שיהיו חיים טובים לערבים, לא מבין את המציאות; מי שחושב שיהיו חיים טובים ליהודים בנגב בלי שיהיו חיים טובים לבדואים, לא מבין את המציאות; אחר כך הוא יקים תוכניות לנוער בסיכון, תוכניות לאי-אלימות, אבל זה לא יעזור לו; מי שלא יעשה בריכת שחייה ואולם ספורט ברהט, יקבל את הבדואים בכל יישוב בנגב; מי שלא יעשה חינוך טוב שם או מכללה טובה, יקבל צעירים בסיכון. הדבר הזה כואב כי הייתה מגמה טובה של השקעות, רציפות של השקעות, וניכר שעכשיו העסק בסכנה, לכן יזמנו את הדיון הזה. אחריי אני אתן גם לחבר הכנסת מנסור עבאס, שיש לו מומחיות בדבר הזה, להציג קצת את הסקירה של החלטות הממשלה, של ההישגים ושל הנסיגות האפשריות בעת הזאת. הדבר השני החמור זה שממשלת ישראל מצפצפת על הכנסת. לי בסך הכול יש יחסים טובים עם השרה לשוויון חברתי, ובשל היחסים האלה – כבר לפני מספר חודשים הוועדה ביקשה ליזום את הדיון הזה – היא אמרה: מיכאל, תן לי זמן להתארגן, אני אגיע. נתתי חודשים להתארגן ובאופן שרירותי וחד-צדדי מודיע המשרד לשוויון חברתי שהוא לא מגיע לכנסת, ובאופן שרירותי וחד-צדדי הוא אוסר על רשות שאמונה על שילוב החברה הערבית בכלכלה ובמדינה להציג את התוצאות שלה. הדבר הזה חמור, זו זילות של הכנסת. זה התרחש בעוד ועדות. אני קורא למזכיר הכנסת ויושב-ראש הכנסת לנקוט הליכים חמורים כלפי המשרד לשוויון חברתי והרשות לפיתוח החברה הערבית, כולל ביטול אישורי כניסה, כולל הזמנתם לשימוע וכולל עיכוב כל חקיקה וכל תיקוני תקציב שהם מבקשים לבצע בוועדות הכנסת. אני מבקש שמנהלת הוועדה תוציא מכתב חמור ליושב-ראש הכנסת ולמזכיר הכנסת, עם דרישה לעדכון מה נעשה במצב הזה שבו הכנסת מתבזה ולא יכולה לקיים את תפקידה כמפקחת על עבודת משרדי הממשלה. בשבילי זו אכזבה כי נתתי הזדמנות יפה מאוד למשרד לשוויון חברתי – כמה חודשים – להציג את הדברים, אבל אנחנו לא נרפה, אנחנו נדון ונבדוק. יש פה אנשי מקצוע ויש פה אנשים שאכפת להם ואנחנו נשמע את הדברים. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מיכאל ביטון, על קיום הדיון הזה, גם בצל היעדרותה של השרה מאי גולן. אני לא רוצה לקרוא לה "השרה לשוויון חברתי", אלא להפקרות והדרה, וגם גזענות וכישלון. מרחפת באוויר הצעת מחליטים של השרה מאי גולן ביחד עם השר בן גביר, שמטרתה לגזול, ואפילו לגנוב, כספים מתוכנית החומש 550 – ממה שנשאר מהם, אחרי תהליך קיצוץ ואחרי תהליכים של עיכוב ביישום ונקיטת כל צעד שמאפשר לממשלה ולמשרד לעכב את העברת התקציבים ואת יישום תוכנית החומש. היא נלחמת ברשות לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, היא נלחמה ביושב-ראש הרשות, חסאן טואפרה, שכאשר נכנס לתפקידו בשנת 2020 היינו בשנה האחרונה של תוכנית החומש הקודמת, 922, גילינו שגם היישום אז לא עבר את ה-40% ופעלנו ביחד כדי להעביר החלטה על הארכה של שנה. בשנה אחת הצליח יו"ר הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית להדביק את הפער. בשנת 2022 נכנסה לתוקף החלטת ממשלה 550, שהיא התוכנית לצמצום פערים בתחום כלכלי-חברתי. היא כוללת 30 תחומים. זו הייתה תוכנית מדהימה שמתחילה בחינוך וכוללת ספורט, תרבות, תעסוקה, תעשייה, תחבורה ותשתיות, איכות הסביבה, עד שאנחנו מגיעים לשיקום כלכלי של פושטי רגל, ותחומים רבים. בשנה הראשונה, חבר הכנסת מיכאל, הממשלה הקודמת, ממשלת השינוי, הגיעה כמעט להקצאה של 100% מהתקציבים. אני זוכר שבדוח הפעילות הממשלתית בשנת 2022 – הדוח כמובן יוצא בשנת 2023 – שלוש ההחלטות הראשונות שכיכבו שם נוגעות לחברה הערבית: 550, 716, שהיא גם חלק מתוכנית 550 אבל מוקדשת למגזר הדרוזי, והחלטה 1279, שהיא גם נגזרת של תוכנית 550 והיא מיוחדת למגזר הערבי-בדואי בנגב. בנוסף לשלוש החלטות אלה, יש החלטה רביעית מאוד חשובה, של פיקוח נפש: החלטה 549 למיגור הפשיעה והאלימות. גם יישום ההחלטה הזאת הגיע בשנה הראשונה לרף הכי גבוה, אבל אנחנו לא מודדים את זה בסכומים, אנחנו מודדים את זה בהישג האדיר – הצלחנו להפוך את עקומת הפשיעה והאלימות, מעלייה מתמדת מזה עשור, לירידה של יותר מ-15% בשנה הראשונה, ויכולנו לסיים את השנה בתוצאה יותר טובה אבל יצאנו לבחירות באמצע השנה. אלו חלק מההחלטות שהתקבלו בממשלה הקודמת. אני גם מזכיר את ההחלטה לגבי הערים המעורבות. לצערי, לא הצלחנו לקדם החלטת חומש לערים המעורבות אלא החלטות נקודתיות, שגם באו לידי ביטוי בשנת 2022. היום אנחנו נמצאים בצל ממשלה שעשתה הכול כדי לעכב ולחסום את יישום ההחלטה. יש לנו שנה שאנחנו משווים אותה לשנה הזאת, של 2022: ההקצאה הייתה שישה מיליארד שקלים, מתוך 30 מיליארד שקלים, בשנת 2023 ההקצאות ירדו כמעט ל-60%, למרות ששוב, אני נותן את המספר הזה, אבל זו הערכה, כי אין לנו נתונים, אין שקיפות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציג האוצר, אתה תדע לתת את המספרים שהוא מבקש? עוד מעט, תתכונן לתת לנו נתונים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל מה שבטוח: בשנים 2023 ו-2024, בדוח הפעילות הממשלתית, אף החלטה שנוגעת לחברה הערבית – במיוחד ההחלטה שאנחנו דנים בה, 550 – לא מופיעה ברשימה במקום גבוה מבחינת יישומה. בתקופת מלחמה היה קיצוץ אופקי של 5% לתוכניות ובהמשך היה קיצוץ מיוחד של 15%. קיבלנו את זה. אפילו, אדוני היושב-ראש, אמרתי להם: 20% במצטבר? שיהיו 30%, אבל בואו ניישם את ה-70%, והם לא עושים את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע מה הטעות שלך? הפכת את הבעיה הזאת לבעיה שלך. לפני שבכלל חשבו שיש לך כוח פוליטי, הבעיה הזאת הייתה של הליכוד. יוזמי ההשקעה המוגדלת בחברה הערבית היו הליכוד והאוצר, לא הערבים, ועכשיו זו נהייתה בעיה שלך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. עובדה שהם לא שינו את ההחלטה אבל עשו הכול כדי שהיא לא תיושם. למעשה, היום, סוף שנת 2025, לקראת 2026, זאת השנה האחרונה בתוכנית החומש ואנחנו מופתעים. במקום לעשות ישיבה, לשתף פעולה עם הוועדה ולדון איך אפשר להסיר חסמים, להשלים את החסר בתוכנית הזאת וליישם אותה כמו שצריך כדי שהיא תהפוך את החברה הערבית – אני רוצה גם להתכתב עם מה שאמרת, אדוני היושב-ראש: במקום שהחברה הערבית תהיה משקולת לחברה הישראלית, התפיסה שלנו הייתה להפוך את החברה הערבית למנוף וצמיחה, גם כלכלית, חברתית ואזרחית, ובכל היבט והיבט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד, המדינה יכולה להתקיים בלי הרופאים הערבים שנמצאים בבתי החולים היום? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא רק בלי הרופאים, גם בלי העובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי נהגי האוטובוסים? בלי עולמות שלמים? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הכול. החברה הערבית משתלבת בכל תחום ותחום. אנחנו לא רוצים להטיף, אדוני היושב-ראש, כי מבחינתם, אין אצלם היום יסוד ערכי שהתפיסה שלנו תוכל להשפיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר לך שראש הממשלה, הוא הגה את ההשקעה בחברה הערבית. הוא אמר: צריך לשים שם הרבה כסף כדי לצמצם פערים כי אני מתבייש מול ה-OECD, אני רוצה להיות מדינה מפותחת; וכשהיה סעיף נזיפה – נזפו בו, כתבו: אתם תתקבלו ל-OECD בתנאי שתשלבו את החברה הערבית ואת החרדים. כך נולדה ההשקעה הזאת. אז מה, זה לא רלוונטי? זהו? נגמר? הכול טוב? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא התגאה שממשלותיו השקיעו הכי הרבה בחברה הערבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי שהיית בקואליציה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה רק פגעת בנושא. היית נשאר באופוזיציה והיו ממשיכים להשקיע. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, זה לא העניין. הם לא רצו שאנחנו ניקח חלק או ניקח אחריות. מה אמרנו? נציגי החברה הערבית כל הזמן היו בעמדה של למחות, לדרוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באת לעבוד, באת לעשות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באנו לעבוד, באנו לקחת חלק, לקחת אחריות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועבדת, והשפעת, אבל לא לטובתך, לטובת המדינה. מדינה שלא יהיה בה שוויון – יהיה בה פשע; מדינה שתהיה בה אוכלוסייה מודרת – השכן יסבול. מה אתם חושבים, זה אינטרס של הערבים לצמצם פערים? או של החרדים? אם כל ילד שני שנולד היום הוא מהחברה הערבית או החברה החרדית, של מי האינטרס הזה? פעם אמר לי איזה נער אוצר – יש דברים שהם לא אומרים למצלמות – כנער אוצר אני אומר לך, תדע לך, היעד הכלכלי היחיד במדינת ישראל, היחיד, זה שאם כל ילד שני במדינה הוא חרדי או ערבי, חייבים לשלב אותם, למה? בעוד 30 שנה אי אפשר יהיה לטפל בכלום. אלה לא עניינים גזעניים, אתניים, דתיים או לאומיים – זה קיום. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אינטרס כלכלי נטו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול ללכת לבית חולים בלי שאחות או רופא ערבי יטפלו בך? אז אם את זה אנחנו מוכנים לעשות, אנחנו לא מוכנים שיהיו סדר ברחובות וביטחון אישי? מניעת רצח נשים, פשיעה ונשקים, זה לא אינטרס של המדינה הזאת? כשאתה נוסע בוואדי עארה, לא תדע שיש נשק בבית של מישהו? או שיורים ברחובות? זה מה שאני לא מבין. לדעתי ראש הממשלה יבין את זה. לדעתי הם מאבדים כיוון. אני מקווה שהם יתעשתו. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז בוא נקרא לו, ביחד, להפסיק את התהליך הזה שמובילים מאי גולן ובן גביר, לבטל את הצעת המחליטים שהונחה על שולחן הממשלה ולחזור למסלול של יישום ההחלטה. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. הם יכולים לצאת ולהגיד: אנחנו לוקחים את הכסף הזה מהחינוך, הרווחה, התשתיות והתחבורה וכו', מביאים אותו למיגור הפשיעה והאלימות. אני רוצה להגיד לך בצורה חד-משמעית, אדוני היושב-ראש, וחבריי: המלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית מכניסה כסף לאוצר המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי את המשפט, תגיד אותו עוד פעם. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> המלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית מכניסה כסף לאוצר המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם היא תילחם. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אם היא תילחם. כל השוק האפור, מיליארדים על גבי מיליארדים, אם אנחנו הופכים את כל השוק הזה לחוקי, תאר לעצמך כמה מיסים נוכל לגבות ולחסוך חיי אדם. לכן, היום, מי שבאמת רוצה להילחם בפשיעה והאלימות, שיסתכל על זה כמובן בממד הערכי של קדושת החיים, ביטחון אישי וכו', אבל גם כאינטרס כלכלי, כהשקעה כלכלית בכלכלת ישראל, קודם כול, ובכלכלת החברה הערבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תביא כסף, תסגור את השוק האפור. אם תזניח, תשלם כסף, יעלה לך כסף. ההזנחה עולה כסף. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. כל שבוע אני שומע על אנשים שסוגרים עסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש ביטוח לאומי, יש דמי אבטלה, יש תביעות, יש תאונות, יש פשע, יש ביטוח – יש הוצאות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכול, ברוך השם, כל הברכות. תודה לך, מנסור עבאס. אני מבקש מאגף המחקר והמידע של הכנסת לתת לנו את המידע העדכני ביותר ביישום ההחלטות הללו, עם דגש מספרי ותובנות שיש לכם. בבקשה. << אורח >> נטע משה: << אורח >> תודה רבה. צוהריים טובים, אני ד"ר נטע משה מהמחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ ואנחנו מלווים את החלטה 550 מאז תחילתה, כשחבר הכנסת עבאס עמד בראש הוועדה המיוחדת. אני אתייחס בקצרה לשלוש נקודות שאני חושבת שהן רלוונטיות, במיוחד לדיון בוועדה של חסמים לגבי מנגנוני הבקרה, הניצול התקציבי והקיצוצים. לגבי מעקב היישום: מנגנוני הבקרה זו החלטה שכל סעיף 32 שלה מדבר על איך עוקבים אחריה. הוקמה שם שורה של מנגנונים שנועדה לעזור להאחיד בהחלטה כזאת, של כמעט 30 משרדים, כמעט 30 מיליארד שקלים והרבה מאוד גורמי ביצוע. להבנתנו היום, מנגנוני המעקב האלה לא עובדים בצורה שניסחו אותם בהחלטה: הוועדה המתמדת לא מתכנסת בצורה סדירה; בשנת 2024 היא לא התכנסה בכלל על פי תשובה שקיבלנו; מערכת המעקב התקציבי לא משוקפת בין המשרדים כמו שאמורה להיות; הדוח השנתי שצריך להתפרסם לציבור – האחרון שפורסם היה לגבי שנת 2022, לא פורסם מאז דוח לציבור. כל הדברים האלה ועוד הם סעיפים שממש מנוסחים בהחלטה ולא קיימים. זה הדבר הראשון שמקשה בכלל על פיקוח פרלמנטרי כלשהו ועל עמידה בשקיפות לציבור. הדבר השני הוא הניצול התקציבי. הנתונים שחבר הכנסת עבאס הזכיר פה. בשנה הראשונה הייתה הקצאה של 6 מיליארד שקלים, בשנה השנייה הייתה הקצאה של 3.6 מיליארד שקלים. אלה נתונים רשמיים שקיבלנו בתחילת השנה הזאת מהרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים. מאז, גם לא קיבלנו נתונים וגם לא פרסמו נתונים. זאת אומרת, אנחנו נמצאים בתוכנית שהיא שנה לפני סופה, יש לנו נתוני הקצאה על שנתיים מתוכה ואין לנו עוד נתונים. אנחנו כן יודעים מנתונים שמפרסם אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כממ"מ ביקשתם נתונים ולא קיבלתם? << אורח >> נטע משה: << אורח >> טרם קיבלנו, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תוסיפי את זה למכתב למזכיר הכנסת וליו"ר הכנסת, שאפילו שקיפות של המשרד באספקת נתונים לא מתקיימת. << אורח >> נטע משה: << אורח >> זה נושא שאחת לכמה זמן אנחנו עוקבים אחריו ומבקשים אך יש קושי לקבל נתונים. גם הנתונים שקיבלנו הם רק הקצאות, הם לא ניצול תקציבי. זאת אומרת, אנחנו לא יודעים כמה מזומן יצא, כמה הרשאות, אנחנו יודעים בגדול כמה הוקצה. זה משהו שאחרי כמעט ארבע שנות פעילות מאוד קשה להבין. אנחנו כן יודעים מאגף ממשל וחברה במשרד רוה"מ ששיעור המשימות שהם הגדירו כמשימות ביצועיות הולך ויורד. אם בהתחלה, בשנת 2022, היינו בביצוע של 90%, כשעברנו לשנת 2023 ירדו ל-77% ביצוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה ה-6 מיליארד? << אורח >> נטע משה: << אורח >> זו צורת ספירה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנת 2022? << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >> שנת 2022. זה מתוך המשימות שהגדירו, לא בהכרח תקציב. יש דברים כמו להקים ועדה, להקים צוות משנה, דברים כאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 90% ביצוע. << אורח >> נטע משה: << אורח >> זה ירד ל-77% ביצוע בשנת 2023 ואחר כך ל-71% ביצוע. אלה הנתונים האחרונים שיש ואנחנו לא יודעים מה עם התקציב, ומי כמוך יודע שתקציב זה פרספקטיבה מאוד חשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בשנת 2025 לא אומרים כלום? << אורח >> נטע משה: << אורח >> עדיין לא יודעים, ושוב, גם לא יודעים ניצול תקציבי, יודעים הקצאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ושנת 2025 נגמרת. << אורח >> נטע משה: << אורח >> נכון. הנקודה האחרונה היא לגבי הקיצוצים. התוכנית הזאת קוצצה, גם ב-15% קיצוץ רוחבי שהיה סביב החלטת ממשלה, גם בדברים נקודתיים אחרים, וזו נקודה קריטית כדי להבין היום על כמה אנחנו עומדים. אנחנו ממשיכים להגיד את המספר 30 מיליארד אבל הוא כבר לא נכון. נגיד בהערת סוגריים שמלכתחילה הוא לא נכון כי הוא מורכב – חוץ מהתוכנית המרכזית – גם מהחברה הבדואית וגם מהחברה הדרוזית, ששתיהן ביחד זה כמעט 30 מיליארד. אבל אם ניקח את סט ההחלטות האלה שהתקבלו יחד, אחרי הקיצוצים, על כמה אנחנו מדברים? בגדול זה חמישית כל שנה, אבל זה לא בהכרח. יש תשתיות שיצאו קודם, והרבה, יש דברים שנדחו, וזה איזשהו נתון שהוא חסר בסוף בשיח הזה, לתחילת הדיון ולסוף ההצגה שלי, כדי להבין, אחרי הקיצוצים שעומדים על הפרק, על איזה סכום אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה את צריכה כדי להגיד את הנתון המבוסס שלך? << אורח >> נטע משה: << אורח >> אני צריכה תשובות מהחשכ"ל או מהמשרד לשוויון חברתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציג האוצר, אתה יכול לעזור לה במידע? יש פה גם נציג של החשכ"ל בשולחן? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני לא חושב שיש כאן נציג חשכ"ל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתה, כרגולטור באוצר, יודע אחוזי ביצוע של סעיפים וכו'? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> מי שמנהלת את החלטת הממשלה 550, כמו שד"ר נטע משה ציינה, היא הרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי. להבנתי, הם גם לא נמצאים כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה כאוצר יודע מה נוצל ומה לא נוצל בכל סעיף תקציבי במדינה, כי אתה צריך להיערך מבחינת יתרות וניצול יתר. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני יכול לבדוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול לתת את זה לממ"מ, לגוף ניטרלי של המדינה. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כמובן לא מסתירים שום מידע, אני יכול לבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה הרפרנט של התוכנית הזאת? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אחת לרבעון אתה מקבל דוח ביצוע של התוכניות שאתה רפרנט שלהן? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז איך אתה רפרנט? אז מה עושה רפרנט אם הוא לא יודע מה בוצע כל רבעון? אני חייב להבין. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כמו שאמרתי, מי שמנהלת את התוכנית - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא. ריקלין, אל תעשה לי תורה שבעל פה ומילים. אנחנו גם לא רוצים מנהלים. שאלתי: אתה הרפרנט, בתיאום איתך אותה רשות קיבלה כסף לביצוע, לאורך השנה יש לך אבני דרך של ביצוע ודיווחיות אליך. אין שום דיווחיות לאוצר על מה שקרה בתוכנית הזאת? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> את רוב הכסף אני לא מעביר לרשות לפיתוח כלכלי אלא האוצר מקצה לכל משרד, לפי החלטת ממשלה ולאחר ה-flat 15 וכו'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פרק התוכנית הזאת הוא בסעיפי תקציב נפרדים? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> בוודאי, זה על כלל הסעיפים התקציביים של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא מופיע אצלכם בתקציב המדינה כסעיף נפרד? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אין מקום אחד שממנו מבצעים את תקציבי 550. כל משרד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני באמת שואל בתמימות: כשאני רפרנט של משרד או תוכנית, אין שיטת דיווחיות של ביצוע? כל הרעיון זה שאתה אמור לדעת מה עושים. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני משתדל לדעת מה עושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אחראי לעוד תוכניות חוץ מהחברה הערבית? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על מה אתה אחראי? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> על משרד הפנים, על משרד ירושלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל משרד הפנים? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> רובו, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה כסף נותנים במענקי איזון לרשויות השנה? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> בערך 3.3. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שזה לפי המספר המומלץ? יש מספר שיורדים ממנו או עולים ממנו? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מהו המספר המומלץ? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני יכול לבדוק, אני לא רוצה להגיד את זה בשלוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מתחייבים ל-3.3 ועכשיו אנחנו בדצמבר – כמה בוצע מתוך ה-3.3? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> נמצאים פה נציגי משרד הפנים, אולי הם יוכלו להגיד, אני לא רוצה לשלוף את הנתונים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע כמה בוצע? << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> אני יכול לבדוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה תדע כמה בוצע. אז אנחנו רוצים לדעת כמה בוצע בסעיפים שלו. אם אתה לא שולט בביצוע, אז מה - - - << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> יש גוף אחד שמוגדר בהחלטת הממשלה וכמו שצוין - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא המנהל. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> הוא המנהל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לאוצר יש מדיניות והוא עוקב אחרי תת-ביצוע של משרד, והוא בודק סעיפים בסוף שנה, יתרות, והוא בא לוועדת הכספים ואומר: פה לא ביצעו, פה כן ביצעו, פה משרד הביטחון חרג, ניקח להם flat, איפה יש תת-ביצוע. אז אתה יודע איפה יש תת-ביצוע, לא? אני שואל שאלת תם: האוצר לא יכול להביא לנו את הנתונים מה בוצע ב-550, 716, 1279, 549? אנחנו לא יכולים לקבל ממך? אני אתן לך שבועיים, נעשה דיון מעקב עוד שבועיים. אתה הבוס, אתה כותב למשרדים: נא לדווח לי על סעיפי החברה הערבית, תכין אקסל יפה, תעשה לנו מצגת. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כמו שאמרתי, ואני, חס וחלילה, לא מתחמק, זה לא עניין סמנטי. יש גוף אחד, שאני חושב שהוא לא פה ונראה לי שעל זה צריך למקד את הדיון, שהוא מתכלל את - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מכיר את המורה הזה שצועק על הילדים שבאו בזמן לשיעור: למה האחרים מאחרים? אתה באת בזמן לכיתה. אנחנו נקדם את המדינה רק עם מי שפה, לא עם מי שלא פה. אז אתה פה, אתה האוצר, אתה בדיאלוג. אתה מכיר את האוצר, שכשאין להם כסף אז הם אומרים: אנחנו מנהלים דיאלוג ושיח עם המשרד? זה כמו תוכנית לתיאטרון קהילתי. "אנחנו מנהלים דיאלוג ושיח עם המשרד" ואחרי זה הוא אומר: אנחנו לא מתעדפים, זה המשרד מתעדף. אלה כל מיני מילים בספרות עברית. אנחנו לא רוצים ספרות עברית, אנחנו רוצים מתמטיקה ואקסל. האוצר זה מתמטיקה ואקסל. אתה הקצית למישהו כסף, אתה יודע אם הוא ביצע או לא, ואם אתה לא יודע, אז מי יידע? מי ינצל את היתרות האלה? מי לקח אותן? האוצר. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני רק רוצה להגיד מעבר לכמה בדיוק יש וכמה בוצע. אנחנו, כמשרד האוצר, כגורם מקצועי – והיה לפני כשבוע דיון בדיוק על הסוגיה הזאת ואני חושב שד"ר נטע משה הציגה גם שם – מאוד מאוד תומכים בהחלטה 550. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם המצאתם אותה. אתם-אתם, האוצר, שחושב שהוא לא משפיע על המציאות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מיכאל, אני אומר לך: אגף התקציבים התלהב מההחלטה, התאהב בה, ומה שקרה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגנבו לו את הרעיה שלו, את אהובתו. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אומר לך, אני עבדתי איתם כשנה אבל מתחת לרדאר המשכתי אחרי שיצאנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כיועץ אסטרטגי. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, כאחד שהנושא חשוב לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כיועץ קהילתי, כן. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אגף התקציבים התלהב מהתוכנית הזאת, שתבין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא בעד. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ולכן היישום בשנה הראשונה הגיע ממש למקסימום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מטורף, 90%. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל מאחורי החיוך של הבחור הנחמד הזה יש דברים שהוא לא רוצה להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יכול להיות אדם שקרן או אדם דובר אמת - - - << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, חס וחלילה, הוא בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יכול להיות אדם שקרן ואדם דובר אמת, אבל יש דוברי אמת שהם לא רוצים לדבר כי ייצא להם שקר, או שהם לא אומרים את כל האמת שהם יודעים אבל הם עדיין דוברי אמת. הוא יודע יותר ממה שהוא אומר, אתה אומר לנו. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, הוא לויאלי למערכת. אז הוא יודע ותוך שבועיים הוא יעשה לנו פה מצגת של ביצוע בפועל של סעיפי התקציב. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא ייתנו לו. מיכאל, לא ייתנו לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הריבון, זה האוצר. משרדי הממשלה עובדים אצלו. איך לא ייתנו לו? מי יכול לאיים על האוצר? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא ייתנו לו, אלו ההנחיות שיש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שר האוצר לא ייתן לו? לא חושב. הינה, הוא פה, הוא בא. בפעם הבאה, בעוד שבועיים, הוא עושה לנו מצגת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה יכול להביא את זה בעוד שבועיים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. איפה למדת? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> באוניברסיטה העברית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פכ"מ? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה. פילוסופיה זה מילים, כלכלה זה מספרים, מדעי המדינה זה רכילות על הפוליטיקה. אז אנחנו רוצים את הכ"ף, את הכלכלה, לא פילוסופיה ולא מדעי המדינה. אתה הקצית כסף, אתה מנהל שיח עם המשרדים ואתה תיתן לנו, כמי שאוהד את התוכנית הזאת, מבט של האוצר על ההישגים שלה, על הביצוע שלה, על ההמלצות שלו. אתה סוברני. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> א', אני מנהל את החלטה 550 אבל כמו שצוין, יש החלטות נוספות שהן לא תחתיי; ב', אני כמובן לא אנחה את הדיון, אבל אני חושב שמוקד הדיון הוא על הסטת תקציבים חשובים מהחלטה 550 להחלטת ממשלה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם נגד? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אנחנו נגד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראיתי שיש איזה טיוטת החלטת ממשלה שפורסמה על ידי המשרד ואתם הערתם שם הערות דרמטיות. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההערות שלכם התקבלו? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני חושב שזה נמצא עוד בדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עיקר ההערות שלכם? מה דרשתם שישונה במה שמוצג כרגע על ידי הממשלה? תן לנו את עיקרי הדברים, בפארטו. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> הפארטו הוא שלתוכנית 550, כמו שחבר הכנסת אמר, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה בצמצום פערים והרבה השפעות חיוביות נלוות לחברה הישראלית. כמו שאמרתי לפני שבוע, ואני חושב שהרבה מהנציגים גם נמצאים פה, משרדים רבים וטובים נוספים גם הביעו את התנגדותם לתוכנית הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתוכנית או לפגיעה בתוכנית? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> לפגיעה בתוכנית, סליחה. זו עמדתנו ואנחנו כמובן עומדים מאחוריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם יכולת עמידה על זה? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> יכולת עמידה – כן. כזכור, אנחנו גורם מבצע. יכול להיות שתהיה החלטת מדיניות של הממשלה לשנות את התקציבים בהתאם להחלטת הממשלה ואנחנו נתיישר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר דבר מדהים. האוצר לא אוהב לבזבז כסף סתם, גם לא על שירותים ציבוריים והוצאות מיותרות, האוצר מזהה בהשקעות האלה דבר שמניב למדינה, שיש לו חשיבות כלכלית. השאלה אם אתם תהיו חומה בצורה ובשנת 2026 נראה משהו יפה, או שנראה דבר שרוקן מתוכנו. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מתי מביאים את הצעת המחליטים לאישור? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני לא יודע להגיד יום, אבל להבנתי זה נמצא בתקופה הקרובה בדיון וזה יכול לעלות בישיבות הממשלה הקרובות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד, יש דבר כזה IRA, נכון? << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >> Regulatory Impact Assessment. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו בדיקת תהליכים של קבלת ההחלטות בממשלה. << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >> כן. נטל רגולטורי אבל לא על דברים שהממשלה עושה אלא שהיא משיתה על - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש RIA על החלטות ממשלה, לא? << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >> על חלקן. יש גם פטורים על חלק מההחלטות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש להם פטור מ-RIA על החלטות ממשלה? << אורח >> נטע משה: << אורח >> לא, אני חושבת ש-550 לא נופלת תחת זה בגלל שהביצוע הוא על ידי הממשלה וזה לא מטיל נטל רגולטורי על המגזר העסקי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הם לא מחויבים להציג בשקיפות את ההחלטה המתהווית להערות הציבור? << אורח >> נטע משה: << אורח >> אני לא יועצת משפטית כדי להגיד אבל הם כן היו מחויבים להשיג לדוח של הוועדה המתמדת, שגם היא משנה דברים תוך כדי. היא לא מתקיימת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה המתמדת קיימת מתוקף חוק או החלטת ממשלה? << אורח >> נטע משה: << אורח >> מתוקף החלטת הממשלה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שהיא לא מתכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מאז שמאי גולן נכנסה למשרד אין ועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש חברי ועדה מתמדת? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, לפי ההחלטה, כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי הם? << אורח >> נטע משה: << אורח >> יו"ר הוועדה זה מנכ"ל המשרד, שאני חושבת שהוא גם במינוי זמני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומי עוד? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יו"ר הרשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא קיים? אחד התפטר. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא התפטר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה ממלא מקום. מי עוד? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני חושב שגם נציגים של האוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו לא הוועדה המתמדת, זו הוועדה הנעלמת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בדיוק. << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >> "ועדה מתמדת: בראשה יעמוד מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, יהיו חברים בה מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים או נציג בכיר מטעמם". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה חבר בוועדה המתמדת או שאתה לא יודע? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> באופן רשמי אני חושב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תתחיל ספרות ופילוסופיה – כן או לא? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אז אני עונה: ככל שהוועדה תתכנס אני אהיה חבר בה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, אז מצאנו חבר ועדה. אתה צריך להתמנות או שזה קורה אוטומטית מתוקף תפקידך? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> יש מינוי משפטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז קיבלת מינוי? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> לא, כרגע הוועדה לא מתכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם תהיה ועדה אתה חבר בה. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצאנו אחד. מי עוד? << אורח >> נטע משה: << אורח >> מנכ"ל משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה נציג רוה"מ? << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> אני מהמועצה הלאומית לכלכלה, שאנחנו לא מוזכרים באף סעיף בהחלטה וחבל. בפעם הבאה תזכירו אותנו, אנחנו מאוד בעד ההחלטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הכוונה מוזכרים? למה חשוב לכם להיות מוזכרים? << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> אין לנו אחריות ישירה לאף סעיף בהחלטה 550. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בכל זאת באת היום. << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> נכון, כי זה חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה עמדתה הרשמית של המועצה לכלכלה על ההזנחה של 550? מה פרופ' אבי שמחון אומר לממשלה? לדעתי הוא מהדוחפים להשקעות האלה, בעבר לפחות. << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> אין לנו עמדה רשמית כתובה בנושא הזה על כל מה שמתרחש עכשיו, אבל אנחנו כן בעד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה שלא תהיה לכם? אתם סמוכים על אוזנו של ראש הממשלה. לפרופ' שמחון יש השפעה גדולה על העדיפויות הכלכליות של ראש הממשלה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל הצעת המחליטים עברה בין משרדי הממשלה, אתם קיבלתם אותה. << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> נכון. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> האם המועצה הלאומית לכלכלה הסתכלה? למדתם את ההחלטה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא אומר לך שהוא בתוך משרד ראש הממשלה. הוא יחידה במשרד ראש הממשלה שלא הוגדרו לה תפקיד ואחריות בהחלטה הזאת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל הוא מייעץ לראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אז מתוקף תפקידו זה אנחנו פונים לראש המועצה לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, ולצוות שלו, להציג לוועדה עמדה כתובה בסוגיית ניתוח החשיבות של החלטה 550 וההחלטות האחרות הנגזרות ממנה, ומבקשים ממנו באופן בלתי פורמלי לפעול מול ראש הממשלה בשל חשיבות ההחלטה הזאת ולקדם אותה. תבוא בעוד שבועיים ותגיד לנו מה קרה בנושא הזה, בסדר? << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ייצא מאיתנו מכתב בעוד יומיים אליך, לאבי שמחון. תיתן למורלי את הנתונים. וריקלין בעוד שבועיים יציג לנו את המבט האסטרטגי של האוצר על החלטה 550 ואולי גם יצליח להשיג מידע על ניצול תקציבי, אם המשרדים יעזרו לו. << אורח >> נטע משה: << אורח >> דיון התקציב בממשלה הוא בעוד יומיים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ביום חמישי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, לא יקרה כלום, נבוא סתם. << אורח >> נטע משה: << אורח >> השאלה מה ייכנס לתקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אנחנו מבקשים ממך לדבר עם אבי היום. אתה יכול לדבר איתו היום? << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> כן. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא זמין? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנסור, אחר כך תעשה חיבור, תנסה לפגוש אותו, פרופ' שמחון הוא בחור עלא-כיפכ. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נפגשתי איתו אז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל היום גם אתה יכול. תנסה להפגיש ביניהם, נשאר לנו יומיים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל הוא עובד במועצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הוא יפגיש ביניכם. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מוכן. << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> גם חבר הכנסת מנסור יכול לקבוע פגישה. הקשרים שלו גבוהים משלי, אני פקיד זוטר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתה תקבע לו פגישה, הוועדה מטילה עליך להפגיש אותו עם ראש המועצה. << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> אם זה מה שהוא רוצה אז בשמחה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא רוצה את זה, בטח שהוא רוצה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה שחשוב כאן זה שהממשלה מקדמת החלטה שנוגעת לכל תחומי החיים של החברה הערבית, היא מקצצת מכל דבר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא משתפת את ראשי הרשויות? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, ולא את נציגי הציבור הערבי בכנסת. לפחות שיבואו לוועדה בכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל האוצר כתב הסתייגויות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז ביקשתי לדעת מהאוצר מה הם ביקשו לשנות בהחלטה שלהם. טיוטת ההחלטה וההערות שלכם הן סודיות או מתפרסמות לציבור? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> הערות פנים ממשלתיות – אני חושב שלא מתפרסמות, אבל כמו שאמרתי, ממבט על, הגישה שלנו כדרג מקצועי על החלטה 550 היא שזו החלטה חשובה מאוד שצריך לאשר אותה, לתמוך בה ולחזק אותה, ובטח לא להפחית ממנה תקציבים. כמו שאמרתי, אנחנו דרג מקצועי ויכול להיות שנקבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ההערות שלכם על מה שראיתם, זה בפער כך שההחלטה מתרוקנת מתוכן? זה דומה? יש עתיד? איך נראה מה שקיבלתם לעומת ההערות שלכם? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> הצעת ההחלטה מתכננת לרוקן בצורה די מלאה את ההחלטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם נגד? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כמובן, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואולי המועצה לכלכלה תהיה גם נגד, אחרי שאבי ייחשף לסוגיה. << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> אין לנו עמדה כתובה, אבל אנחנו בעד השקעות בחברה הערבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן אבל זה כללי מדי. מה אתה רוצה להיות, יועץ אסטרטגי או מוציא לפועל? בינתיים אתה יועץ. אם תגרום לאבי לדפוק על השולחן אצל ראש הממשלה ושלא יפגעו בהחלטה הזאת, אתה תהפוך מיועץ למוציא לפועל. אנחנו רוצים פה ביצועים. תקשיב טוב למנסור עבאס, הוא לא עשה לנו שיעור באידיאולוגיה, הוא אמר: אחוזי ביצוע, אחוזי הורדת אלימות. אנחנו רוצים ביצוע, לא אגדות. << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> אני מסכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועד ראשי הרשויות הערביות, בבקשה. << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> לצערי, אני נאלץ להציג את העמדה של הרשות לפיתוח כלכלי, שלא נמצאת כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> נמנע מהם. אני לא הנציג שלהם אבל אני חשוף, יש לי את הנתונים מתוקף חברותם בוועדה המתמדת, שלא מתקיימת, אנחנו מכירים את הנתונים. << אורח >> חוסאם אלדין אבו בכר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אנחנו יודעים שהשרה מנעה מהם להגיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה תפקידך? << אורח >> חוסאם אלדין אבו בכר: << אורח >> אני מנכ"ל ארגון אלפנאר, גם אני בקשר עם הרשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תחכה, אתה עמותה, אתה מגזר שלישי, עוד מעט נגיע אליך. << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> אציג בשתי דקות את העמדה של הרשות לפיתוח כלכלי ובדקה אחת את עמדת הוועד. אחר כך, מאזן גנאים, יושב-ראש הוועד, בזום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאזן הוא חבר כנסת שלנו. << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> היום הוא יושב-ראש ועד ראשי הרשויות וראש עיריית סח'נין. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא היה שותף בהחלטה הזאת. << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> בשקופית הבאה – רק כדי לדייק את הנתונים כדי שהיא תובהר ותוצג – אלה נתונים רשמיים של הרשות לפיתוח כלכלי, ולמען ההגינות, הנתונים האלה נמצאים אצלנו מכיוון שהם כבר הוצגו בעבר בפגישות פומביות ולא הועברו בסוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יחסית מעודכן, זה מספטמבר. << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> זה חדש לחלוטין, מהתקופה האחרונה. תוכנית החומש 550 הקצתה 26.9 מיליארד שקלים בתוכנית המקורית ל-550, עם כל הנגזרות שלה, כמו שאמר חבר הכנסת מנסור, לדרוזים וגם לתושבים הבדואים בנגב. אחרי flat של 15%, ההקצאה היא 23.4 מיליארד שקלים בחמש השנים שבין 2022–2026. ההחלטה התקבלה בשנת 2021 אבל דה פקטו התחילה בשנת 2022, לכן אני אומר משנת 2022. מתוך זה, בשנים 2022, 2023 ו-2024 הוקצו 12.6 מיליארד שקלים לתוכניות השונות של משרדי הממשלה לשנים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפעמים, כשאומרים לי "הוקצו", זה נראה כמו צביעת הוצאות קיימות של הממשלה. כשאתה אומר "הוקצו" זה באמת 12 מיליארד חדשים או שסימנו הוצאות מהעבר? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> תכף נגיע לניצול. ברשותך, אשאיר את התשובה להערה הזאת לסוף ואני מזכיר שאני לא נציג המשרד, אני מנסה להעביר את הנתונים כפי שהם. נעבור לביצוע. על פי דוח משרד ראש הממשלה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נוכל לקבל את זה, נכון? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> כן, זה אצלכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מצחיק – אנחנו מבקשים חומר ולא נתנו לנו. << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> לא ביקשתם מהאנשים הנכונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכנסת לא הצליחה לקבל נתונים ואתה קיבלת? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> לא, קטונתי. קודם כול זה לא אני, אני נמצא בשם הוועד, הוועד זה הגוף שפועל ובחסות ראשי הרשויות. בשנת 2022, על פי דוח משרד ראש הממשלה, היה 87% ניצול להקצאות. זאת אומרת, הכסף ניתן וגם הוצא בפועל. בשנת 2024, על פי הנתונים ודוח הסיכום של הרשות לפיתוח כלכלי, הניצול התקציבי עומד על 92% עד 31 בדצמבר בשנה שעברה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשנת 2024 לנו כתוב 71%. << אורח >> נטע משה: << אורח >> לא, ההבדל הוא בין משימות ביצועיות למשימות תקציביות. את המשימות התקציביות אנחנו בדרך כלל מודדים על פי ניצול התקציב עצמו ולא על פי מספר המשימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז 92% זה כסף או משימות? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> זה כסף שמגיע לרשויות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מאיפה הבאתם את הנתונים האלה? << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >> זה לא כסף, אלה משימות שבהן יש כסף. << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> הנתונים האלה הם של הרשות לפיתוח כלכלי, לא שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד מעט אתה תגיד את עמדתך. אתה מפריד בין השניים. << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> המטרות של הצגת הנתונים האלה בוועדה הן: אחת, להפריך את הטענה שאומרת שבתוכנית הזאת יש תת-ניצול תקציבי. היא מופרכת לחלוטין. הכסף הזה מועבר ופועל בהמון תוכניות, גם של רשויות מקומיות וגם של חברה אזרחית, ופה אני פותח וסוגר סוגריים לגבי השאלה שלך על התקציב הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בפתיח שלך במצגת היה כתוב: ספטמבר 2025, הנתון הזה הוא של שנת 2024, מה אתה יודע על שנת 2025? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> על שנת 2025 אני יכול להגיד לך במדויק גם – ונמצא פה חיאם ממרכז השלטון המקומי – כי הגשנו עתירה לפני מספר ימים נגד אגף התקציבים, למרות העמדה הטובה שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו אתה מחליף כובע, מדבר בכובע חדש. << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> כן. ההקצאה התקציבית שאמורה להיות בשנת 2025 היא 1.8 מיליארד שקלים תוספתי. במקביל, ככלל אצבע, עוד 1.8 מיליארד שקלים מתקציבי המשרדים. הפניות התקציביות עברו בחלקן במהלך השנה ועד אתמול, שלשום, לפני מספר ימים, הן היו תקועות בין אגף התקציבים לוועדת הכספים, ועברו ברובן, פרט לכ-300 מיליון שקלים שעדיין נמצאים באגף התקציבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר שעד לא מזמן גם אתה לא ידעת מה קורה עם הכספים של שנת 2025, הם לא הגיעו לאישור בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> עבד שחאדה: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ופתאום הכול הגיע. מתי ה"פתאום" הזה קרה? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> ה"פתאום" הזה הגיע אחרי מאמץ, גם של מרכז השלטון המקומי וגם שלנו, ועתירה, מיצוי הליכים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי העתירה הייתה? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> העתירה הועברה ביום ראשון, לפני יומיים, ומיצוי הליכים הועבר בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז לפני יומיים הייתה עתירה ואחרי יומיים הגיעו הפניות לוועדת הכספים? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> לא, אני מדייק: לפני שבוע הועבר מיצוי הליכים, מסמך שמעיד שאנחנו מתכוונים לעתור, וזה זירז את רוב הפניות התקציביות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי הן הגיעו? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואושרו? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> עדיין לא, רובן עברו ועכשיו הן על שולחן ועדת הכספים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשיעור של 3.6 או 1.8 מיליארד ש"ח? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> לא, התוספתי זה חלק מה-1.8 מיליארד ש"ח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואמרת ש-300 מיליון ש"ח לא שם – איזה 300? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> איזה 300 מיליון ש"ח מתוך ה-1.8 מיליארד ש"ח? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. למה הם לא שם ואיזה? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> אלה תקציבים של משרד התרבות והספורט, חלקם של משרד הפנים, של משרד הנגב והגליל, שלא הועברו מסיבות של דיון, ויכוח או קונפליקט על ההקצאה. על זה אלקנה יוכל לענות. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני חושב שהתקציבים של משרד הפנים עברו לפני יומיים או שלושה למשרד הפנים והכסף שם. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> עבר שם פיתוח ועוד משהו, אני לא בטוח שכל התקציבים עברו. אני שואל את אלקנה כי אני יודע שעברה פנייה של משרד הפנים על תקציבי פיתוח ועוד איזה סכום קטן. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> יש פה נציג משרד הפנים אבל אני לא רוצה להגיד "על השקל", הרוב המוחלט של שנת 2025 במשרד הפנים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה זה צריך להגיע בראשית דצמבר ולא בינואר או בפברואר? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> זו השאלה המהותית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה התשובה? << אורח >> עבד שחאדה: << אורח >> התשובה אמורה להיות בין המשרדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד הפנים, למה העברה תקציבית כזאת מגיעה רק בדצמבר ולא כמו שצריך? << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> זאת לא העברה רק של תקציבי 550, כל התקציבים של משרד הפנים שהם חלק מההתנהלות מול אגף תקציבים עברו עכשיו, יחד עם כל התקציבים שהם לא בבסיס התקציב של משרד הפנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזה היקף? << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> את הסך הכול אני מניח שאלקנה יידע. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> סדר גודל של 1.5 מיליארד, משהו כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתוכם כמה קשור להחלטה הזאת? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> סדר גודל של 90 מלש"ח, אולי קצת פחות. << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> לדעתי זה יוצא - - - << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני לא רוצה להגיד סתם מספרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה זה הגיע רק עכשיו? בג"ץ או סיבה אחרת? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> לא, ממש לא בג"ץ. הכסף הזה הונח על שולחן הוועדה בערך לפני שבועיים וזו כמובן פנייה מאוד מאוד מורכבת עם המון היבטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה זה מגיע לוועדת הכספים כל כך מאוחר? גם למה זה צריך להגיע לוועדת הכספים? אם תקציב המדינה מאושר, למה דברים צריכים להגיע לוועדת הכספים? זה לביצוע, לא? אם זה אושר בתקציב המדינה - - - << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כל כסף שיוצא ממשרד האוצר עבור 550 נדרש לעבור בוועדת הכספים כחלק מהתהליך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי קשר לזה שזה מופיע בתקציב המדינה? << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> לא, הוא לא מופיע מראש בתקציב המדינה, זה ב"על שינוייו". << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה סיפור אחר, מיכאל, אנחנו "מתחת לשידור". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנסור, אתה מרגיש שהתקדמנו קצת היום? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתגרת אותם. אנחנו מקווים שביום חמישי תהיה תפנית אבל לא נראה לי. הם מתכוונים לרוקן את הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אמר בכנות שהטיוטה שהוא קיבל זה כבר להרוג את הדבר הזה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, מדהים. הצגתם אלטרנטיבה, למשל, לשרה מאי גולן ולשר בן גביר, שתוכלו לגייס כספים ממקורות אחרים ולהשאיר את תקציבי החינוך לחינוך ואת תקציבי הרווחה לרווחה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא צריך להיות ברמה של בן גביר וגולן, זה ראש ממשלה. הדבר הזה לא נולד - - - << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ברור לי אבל אם אגף התקציבים מתנגד להחלטה הוא יכול - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עמדת שר האוצר בהחלטה הזאת? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אני לא יודע, צריך לשאול אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. אז אתה אומר שיש לנו יומיים קריטיים. מה שלא ייסגר ביומיים האלה – לא יהיה. בגלל זה אנחנו בונים עליך, על המועצה לכלכלה. יש פה עבודה מאחורי הקלעים לעשות. אמל זיאדה, בבקשה. << אורח >> אמל זיאדה: << אורח >> תודה על הדיון. לי קוראים אמל זיאדה ואני עורכת דין מארגון אדם, טבע ודין. אנחנו עוקבים אחרי יישום התוכנית בהיבט הסביבתי שלה. לצערי, הנתונים אצלנו – לפחות ממה שהצלחנו להוציא באמצעות בקשות לחופש מידע – דווקא מלמדים על נתונים הרבה יותר נמוכים, כך שלא הצלחתי להבין מאיפה הגיעו נתונים על ניצול מיטבי. בכל אופן, לנו מופיע שתקציבים מהאוצר בסך של 200 מיליון, שהיו אמורים לעבור למשרד להגנת הסביבה החל משנת 2023, לא הועברו ממשרד האוצר, ובשנים 2023, 2024, 2025 זה היה על סך של 150 מיליון, וכנראה גם בשנת 2026 לא יועברו תקציבים כי באמת יש כוונות לקצץ. בעתירה שהגשנו ביולי האחרון, יחד עם "אזרחים למען הסביבה" ומרכז מוסאוא, דרשנו: תעבירו את הכספים, אתם מחויבים להעביר בכל שנה. בניגוד לשאר התקציבים למשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר מחויב להעביר בכל שנה 50 מיליון. הנתונים שהעבירו לנו מראים שרק בשנת 2022 העבירו 50 מיליון. בדיעבד הסתבר שזה ממש לא 50 מיליון. תשובה שקיבלנו לפני שבוע ממשרד האוצר מלמדת שכנראה העבירו רק 26 מיליון ויש כוונות – או שכן ניתן אישור בימים האחרונים – להעברת תקציב בהרשאה להתחייב בסך של 65 מיליון. זאת אומרת, ה"סך הכול" כאן הוא די עמום. לנו עדיין לא ברור אם מדובר ב"סך הכול" של 100 מיליון שהעבירו עד היום או קצת יותר. אבל יותר גרוע מזה, לא ברור מה קורה עם הכסף החסר, עם ה-200 מיליון. נכון להיום, נראה שפני המשרד לשוויון חברתי, בגיבוי האוצר, ללכת לכיוון הקיצוץ. הטענה העיקרית שלנו היא שהקיצוץ הזה, אם אכן יאושר, בנוסף לקיצוץ הרוחבי של 15% בעקבות ההחלטה שניתנה, הוא קיצוץ לא חוקי, היות שהסעיף של המשרד להגנת הסביבה בהחלטת החומש 550 מוגדר כעדיפות לאומית. החוק מורה על דרך לבטל הטבות שמוגדרות כעדיפות לאומית ולמיטב הבנתנו, נכון להיום, ההליך הזה לא נעשה, כך שכל קיצוץ שיבוא על חשבון התקציב הסביבתי הוא קיצוץ לא חוקי. בכל מקרה, יש לנו עוד שתי נקודות לדבר עליהן בכל מה שנוגע לחסמים של התוכנית הזאת. הוזכר כאן על ידי חבר הכנסת מנסור עבאס שגם בתוכנית הקודמת דיברו על חסמים. החסמים האלה נמצאים גם בתוכנית הזאת וכאילו שלאף אחד לא אכפת מהם. אחד החסמים הבולטים – דובר בזמנו על המוחלשות של הרשויות הערביות כגוף שאמור לבצע - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמל, משפטי סיום. << אורח >> אמל זיאדה: << אורח >> לגישתנו, ככל שהמצב הסביבתי ביישובים הערביים הוא רע כל התוכנית הזאת נכשלת, ואני אומרת את זה באחריות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואני אוסיף שאם אין סביבה ביישוב ערבי אז גם לשכן היהודי לא תהיה סביבה. סביבה לא עוצרת לפי גבולות מוניציפליים. הרוח והנחלים מביאים הכול לכולם במתנה. מה שתזניח – כולם יסבלו ממנו. תודה לך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מיכאל, עדכון, אם אפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלת טלפון ממשרד רוה"מ וכל הכסף יגיע? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא. שלחתי ישירות לאבי שמחון, זה דבר אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, אתה תשב איתו? תשב איתו היום. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא עדיין לא ענה. << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> אמרתי שלא צריך אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מסיר אחריות מעצמך. << אורח >> ראוי חילו: << אורח >> לא, לא, אני מכיר בחשיבות הדיון ובגלל זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה מטילה עליך לוודא שתהיה פגישה ביממה הקרובה, לוודא את זה. זו משימתך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלחתי לפרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שלחתי גם לנגיד בנק ישראל ולמחלקת המחקר שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי יש להם כסף בבנק ישראל. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> לדעתי, בנק ישראל גם הוציא עמדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שהם בעד? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> שהם בעד ההחלטה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני בטוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מתכתב עם ההערה של ה-OECD. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בנק ישראל היה שותף בגיבוש התוכנית. הייתה לי ישיבה עם הצוות המקצועי שם ולא אישרנו את התוכנית מהממשלה הקודמת אלא אחרי שווידאנו שגם בנק ישראל סומך על ההחלטה הזאת, תומך בה, מאמין בה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מיוחד, אגב, אני לא מכיר הרבה מקרים שבנק ישראל נכנס - - - << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון, אני ביקשתי אישית את חוות דעתם על התוכנית הזאת, לכן התוכנית הזאת כל כך מקצועית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה אומר שאתה מבקש מהם לפעול מול ראש הממשלה? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. בנק ישראל הוא במעמד מייעץ לממשלה ולכן יש לו גם תפקיד. גם אתמול, התחלתי מנשיא המדינה ומטה, וכולם אמרו שהם מתגייסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשאר לך רק 48 שעות, מנסור. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה אני אגיד לך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיך, אל תעצור. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נעשה הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. אדוני, בבקשה. << אורח >> חוסאם אלדין אבו בכר: << אורח >> תודה רבה על ההזדמנות. חוסאם אלדין אבו בכר, מנכ"ל ארגון אלפנאר, אומנם אנחנו ארגון חברה אזרחית, אבל לחברה האזרחית יש תפקיד מאוד משמעותי, לא רק בניהול מעקב ובניסיון לשמר את ההשקעה בתקציבים, אנחנו, לדוגמה, גם זרוע ביצועית. אנחנו מבצעים את אחד המהלכים הכי משמעותיים בתוכנית החומש – שילוב אזרחים ערבים בתעסוקה דרך פרויקט ממשלתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מול איזה משרד אתם עובדים? << אורח >> חוסאם אלדין אבו בכר: << אורח >> משרד העבודה. << אורח >> חוסאם אלדין אבו בכר: << אורח >> באיזה צורת התקשרות? << אורח >> חוסאם אלדין אבו בכר: << אורח >> אנחנו זכיינים של תוכנית - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קול קורא שניגשתם אליו? << אורח >> חוסאם אלדין אבו בכר: << אורח >> כן, קול קורא. אנחנו מפעילים את התוכנית כבר 14 שנה, בחמש השנים האחרונות באזור הצפון ובערים המעורבות, יש עוד מפעיל באזור הדרום. אני רוצה לציין, אם אנחנו לוקחים את זה כדוגמה, רק במהלך חמש השנים האחרונות, רק באזור שאנחנו אחראים עליו, הצלחנו להכניס לשוק העבודה קרוב ל-22,000 אזרחים ערבים, ברובם צעירים וצעירות, בדגש על צעירות ערביות. בעשור האחרון, עלה שיעורן של הנשים הערביות שהצטרפו לשוק העבודה בזכות התוכניות האלה, בעיקר בזכות התוכניות האלה, מכ-30% ל-50% – במשך עשור – על פי הנתונים הרשמיים של המדינה, כך שה-ROI של שילוב הנשים הערביות בתעסוקה על פי המחקרים, גם של המדינה וגם של גופי החברה האזרחית, מוערך בכ-15 מיליארד שקלים. לכן, ההשקעה היא השקעה מניבה גם למדינה ולא תורמת רק לקידום ולפיתוח החברה הערבית. בלי המשך צמיחה ופיתוח של חמישית מאוכלוסיית המדינה, שזו התכלית של תוכנית החומש, הרבה דברים ייעצרו ותהיה רגרסיה. כלומר, אם תקציבים יבוטלו נראה רגרסיה של פיטורי מאות, ואולי אלפי, אנשים שעובדים ועבדו בזכות התקציבים. רק אתמול, במכתבו של שר החינוך, הוא ציין פרויקטים שלמים שייפסקו במשרד החינוך, מאות מורות ערביות שבזכות התקציבים האלה שולבו בתעסוקה ימצאו את עצמן מחוץ לשוק התעסוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << אורח >> חוסאם אלדין אבו בכר: << אורח >> אני רק ממחיש דרך תוכנית התעסוקה ואני אומר: אם הקטר שמוביל את החברה הערבית ותורם בכלל לפיתוח זה נושא הפיתוח הכלכלי-חברתי, המנוף המרכזי בעניין הזה הוא מנוף התעסוקה וזה עלול להיעצר אם ההחלטה הזאת תתקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. בבקשה, אדוני. << אורח >> ינאל ג׳בארין: << אורח >> תודה רבה, אדוני. קוראים לי ינאל ג'בארין, מאום אל-פחם, ואני מייצג את ארגון יוזמות אברהם. בעבודתי היום יומית ובחיי האישיים, כאדם שגדל ביישוב ערבי, אני רואה כיצד ההחלטות הממשלתיות או היעדרן משפיעים על תשתיות, ביטחון אישי והעתיד של הצעירים. נציגי המשרד לשוויון חברתי לא נמצאים בדיון, עבד הציג כאן נתונים ומצגת – זה טוב, זה מעיד שהוא ידען, אבל, לצערי, זה מעיד גם על זלזול בכנסת ובחברה הערבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בכובעו הראשון, בכובע השני הוא איתך, זה תלוי איזה כובע. << אורח >> ינאל ג'בארין: << אורח >> לפי מעקב שלנו, ביוזמות אברהם, 238 קורבנות מהפשיעה בחברה הערבית מתחילת השנה הזאת הם יותר מפי שניים משנת 2022. לפי ראש הרשות לפיתוח כלכלי לשעבר, חסאן טואפרה, זה לא קיצוץ, זה ביטול מוחלט של מה שנשאר מ-550. ייגרם נזק עצום כי המון פעולות של הממשלה בחברה הערבית הוכנסו לתוכנית, למשל חוגים או הכשרות מקצועית, והכול ייעצר כי לא יהיה עבורם תקציב. החלטת ממשלה 550 נועדה לצמצם פערים או להעניק תשתית בסיסית של הזדמנויות אך חלק מהשרים, ובראשם השר איתמר בן גביר והשרה מאי גולן, אינם פועלים ברוח ההחלטה. הגישה שלהם – דה-לגיטימציה לרשויות המקומיות הערביות ולחברי הכנסת הערבים, רטוריקה מפלגת או תעדוף פוליטי שמעכב את יישום התוכנית – מעמיקה את חוסר האמון. לאור זאת, יש לי בקשות מהוועדה: א', כינוס מיידי או שוטף של הוועדה המתמדת לתוכנית החומש של החברה הערבית – לבקש את זה בסיכום של הוועדה; ב', ויכוח על המכרז למינוי ראש הרשות לפיתוח כלכלי של הרשות לפיתוח כלכלי. הייתה עתירה של מרכז מוסאוא שבעקבותיה נעצר המכרז; ג', פיקוח על היערכות המשרד לשוויון חברתי על כתיבת תוכניות החומש הבאות; ד', ביצוע ומאוד חשוב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אופטימי, אתה טוען שמישהו כותב תוכנית חומש ואתה רק רוצה לפקח. << אורח >> ינאל ג׳בארין: << אורח >> אני מצפה מגורמי המקצוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו, לפי זה, רואים שאין תוכנית חומש. על מה אתה רוצה לפקח אם אין תוכנית חומש? << אורח >> ינאל ג׳בארין: << אורח >> ד', וזה מאוד חשוב בעיניי, ביצוע סקר צרכים מקיף והיערכות שטח יסודית להבנת הצרכים הספציפיים של האזרחים הערבים, כולל תעסוקה, דיור, חינוך, בריאות וביטחון אישי. שנת 2026 היא שנה של פתיחת דף חדש ושל שיתוף פעולה איתנו, עם הנהגת הציבור הערבי, עם החברה האזרחית וכולנו כדי להוביל את הציבור הערבי לשגשוג וכלכלה, כי טעמנו את הטעם הזה. אני רואה, אני מגיע מהשטח, טעמנו את הטעם הזה של חברה שמשגשגת, רואים פרויקטים שמתקדמים, אבל זהו, בשנתיים האחרונות, לצערי, הכול נעצר. באחריותנו, כמי שנמצאים כאן, ובאחריותך, יושב-ראש הוועדה, לקדם את הנושא הזה ולפקח כמה שיותר. אני שמח שאתה מקדם את הדיון הזה. לצערי, הדיון הזה, כמובן, מתקיים אחרי שנדחה כמה פעמים בתקופה האחרונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשינו את זה כדי לכבד אותם אבל הם לא כיבדו אותנו. << אורח >> ינאל ג'בארין: << אורח >> לצערי. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, ינאל. מאזן, בבקשה. << אורח >> מאזן גנאים: << אורח >> חבר הכנסת מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה, אני רוצה להודות לך בשם החברה הערבית, אני רוצה להודות לד"ר מנסור ולכל המשתתפים. אני רוצה להגיד לך, מיכאל, הבעיה היא לא פקידי האוצר, אלא יותר פוליטית, שיש לנו שרה שרוצה לקחת שק של 6 מיליארד שקלים מתקציב 550 לטובת המשרד לביטחון פנים. זה כבר אומר המון. אם אנחנו לוקחים את הכסף הזה אין זכות קיום לרשויות הערביות, פשוט מאוד, אני אומר לך אחד לאחד. היום אנחנו זקוקים לקרוב ל-100 מיליארד שקלים על מנת להשתוות לחברה היהודית. אם בסופו של דבר ייקחו את הכסף מ-550, לא יהיו מרכזי חוסן, לא בריאות, לא רווחה, לא חינוך, לא כלום. אלפי עובדים מהרשויות הערביות ילכו הביתה כי זה תקציב ייעודי עד שנת 2026. אם היום לוקחים את הכסף שנשאר משנת 2025 ואת הכסף שהיא רוצה לקחת משנת 2026, אז רוב העובדים הולכים הביתה. היום יש לנו חוסרים: במחלקת ההנדסה חסרים מהנדסים, שעות פנאי לבני הנוער, מרכזי חוסן, כל הדברים האלה. היום הרשויות בתוכנית הבראה, חשב מלווה, עוני של 53.3% מהחברה הערבית, אז אם לוקחים מאיתנו את הכסף הזה זו ממש סגירה הרמטית של הרשויות הערביות. אני מבקש מכבודך לקחת את זה כנושא פוליטי ולא מול פקיד אוצר או שר פנים. יש לנו יומיים מאוד מאוד גורליים לחברה הערבית. אם בסופו של דבר ביום חמישי תצליח מאי גולן לכופף את ידיהם של השרים ותיקח את הכסף הזה מ-550, כנראה נגזר עלינו עונש מוות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז יזמינו אתכם לבית של ביבי ויתנצלו בפניכם. זה אחר כך, לא עכשיו. << אורח >> מאזן גנאים: << אורח >> מיכאל, אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מעריך אותך, אבל כבר שנה אנחנו מבקשים מראש הממשלה להיפגש עם המנהיגים של החברה הערבית, כנראה שיש לו דברים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יכול להבין שהוא עמוס אבל מה שעצוב לי זה שהוא היה שר אוצר והוא מבין בכלכלה, ואומרים לו אנשי האוצר ובנק ישראל: זה טוב לכלכלה הישראלית; ואז הוא נותן לאחרים לפגוע ברעיון שמחזק את הכלכלה הישראלית. זה כבר עצוב. אני חושב שאנחנו לא צריכים לראות בזה עניין פוליטי. אולי יש כאלה שרוצים לקחת את זה לאזור הפוליטי, זה לא פוליטי, זו טובת המדינה. אם בחברה הערבית לא יהיו סדר, צמיחה, שוויון, תכנון, פיתוח, חינוך, בריאות וביטחון אישי, הם לא יהיו בשום מקום במדינה. חשבו שאם יפקירו 100,000 בדואים בלי מים, בלי חשמל ובלי ביוב יהיו חיים טובים לתושבי ירוחם ובאר שבע – לא יהיו חיים טובים. זה אינטרס שלנו, היהודים, לסדר את הברדק, זה לא עניין פוליטי. << אורח >> מאזן גנאים: << אורח >> ברשותך, משפט אחרון על המצוקה של חבריי ראשי הרשויות. ראש רשות נחשב לראש רשות מוצלח אם הוא יכול בסוף החודש לשלם משכורות ולפנות אשפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עצוב. אני הייתי ראש רשות, היו לי גירעונות והלוואות ואני יודע איך זה כשאתה במצוקה, כל שכן כשאין לך כסף כי הרשות שלך ענייה. אין לך ארנונה שאיננה למגורים, אין לך ארנונה עסקית, אין לך ארנונה מתשתיות לאומיות, אבל יש לך את הבעיות החברתיות הכי גדולות במדינה. יש לך הכי פחות כסף והכי הרבה אתגרים חברתיים. אז אני יודע על מה אתה מדבר. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סיכמת הכול. << אורח >> מאזן גנאים: << אורח >> 80% מהארנונה הם ארנונה ביתית, 20% ממנה הם מאזור תעשייה זעירה. יש לנו ים של הייטקיסטים, אין לנו הייטק, אין לנו שדה תעופה, אין לנו נמל, אין לנו משרדי ממשלה, ולכן אני מבקש מכבודך, באמת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נפעל. חבר הכנסת לשעבר, חברי מאזן גנאים, תודה שעלית, תודה שפעלת. יש לנו יומיים לעורר ישנים ונרדמים ואני מקווה שהתבונה תנצח את הקטנוניות. << אורח >> מאזן גנאים: << אורח >> תודה לך, לד"ר מנסור ולכל המשתתפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, בבקשה. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> עזאיזה ריפעת, ראש מועצת דבורייה, אני מודה לך על הדיון. אני אמשיך מאיפה שאתה ומאזן סיימתם. כראש מועצה אני נכנס לשנתיים וכל חודש אני עם דפיקות לב, איך אני משלם את המשכורות של העובדים ואיך אני אוסף כסף מהתקציבים לשלם את הפסולת. דופק לי הלב אם אני לא משלם על ההטמנה של הפסולת. כולנו נגיע למה שהיה בנצרת, כל הכפרים והערים הערביות יגיעו לשם. מה שמטריד מאוד זה שנפגשתי אישית עם השרה מאי גולן לפני שלושה שבועות. הצגתי לה מצגת שלמה עם כל הצרכים שיש לכפר אחד ואמרתי לה: זה מייצג את כל החברה הערבית, מהבחינה הזו שאני לא יכול להשלים היום מבני ציבור של גני ילדים, של בתי ספר, של מעונות יום, אין לנו כספים להשלים את המבנים ואני לא רוצה לדבר על שאר הדברים. אנחנו לא מדברים על ספורט ועל משהו לא פורמלי אלא על דברים בסיסיים, לפי סולם מאסלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי הצעת חוק שחינוך בלתי פורמלי זה דבר בסיסי. למה לילד אחר יש חוג? אתה יכול לקבל. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> אנחנו נלחמים על סולם מאסלו, נלחמים איך להתגלגל מיום ליום. אין לי 50,000 שקלים לעשות כיכר, אין לי 20,000 שקלים. אפילו את הכיבוד של ישיבות המועצה – ואני מתבייש בזה שאני נכנס לשנתיים – אני מביא על חשבוני. אני אומר לך ואמרתי לשרה מאי גולן: אם הטענה היא שהכספים הולכים לפשיעה, יש היום אשכולות בכל אזור ואזור, תעבירו את הכספים לאשכולות, אם זו הבעיה האמיתית, ואנחנו יכולים לקחת אותם משם, כך יש בקרה ויש הכול. אמרתי לה, עם כל הכבוד, אין אף יו"ר או מנכ"ל מהחברה הערבית שנמצא באשכולות הללו, תעבירו את הכספים לשם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך אמון בהם. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> יש לנו אמון מלא, לפחות באשכול שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או שתבצעו בעצמכם, תעשו ביצוע עצמי. משרד התחבורה יודע לעשות פיתוח לבד. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> כן, אבל אי אפשר להמשיך בהדרת אוכלוסייה שלמה של חברה שלמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה עם חשב מלווה? << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> יש לי חשב מלווה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוכנית הבראה? << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> לא, לא תוכנית הבראה, אבל חשב מלווה. באתי למועצה עם חשב מלווה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה התקציב השנתי שלך? << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> 88 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה תושבים? << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> 11,200. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה הכנסות מארנונה? << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> 87.7%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה האחוז, אבל כמה? << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> כשנכנסתי למועצה היה 7.5 מיליון ש"ח, בשנה שעברה עליתי ל-10.5 מיליון ש"ח והשנה נסיים עם 12 מיליון ש"ח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה אחוז מארנונה הוא עסקי וכמה מגורים? << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> הכול כמעט מגורים. אין לי אזור תעשייה. אולי 3%–4% עסקי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הגירעון הנצבר שלך? << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> 7 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועומס מלוות? << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> 8 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצבך טוב. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> אומרים לי במשרד הפנים שמצבי טוב אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני קיבלתי את ירוחם ב-61 מיליון ש"ח תקציב ל-9,000 איש, עם 14 מיליון ש"ח גירעון שוטף ו-31 מיליון ש"ח הלוואות. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> מאז שנכנסתי אני נלחם על השקל במועצה כדי לאזן אותה, לתת שירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל הכבוד לך, אתה פועל באחריות כספית, אבל אין לך מענים לאוכלוסייה. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> אין מענים. ואם מדברים על מצב החברה, לדעתי – ואמרתי את זה בפורומים ממשלתיים – המדינה איבדה משילות במגזר הערבי, ואני אומר את זה בשיא הכנות. מה שהולך במגזר הערבי – לדוגמה בדבורייה, כפר הכי נורמטיבי, שהאוכלוסייה בו עם מעל 2,000 אקדמאים מתוך 11,000 תושבים, אנחנו מאבדים את המשילות בחברה הערבית. זה לא יכול להמשיך כך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו זעקה. היית עדין, אמרת: המדינה מאבדת את המשילות בחברה הערבית, אבל המדינה מאבדת את המשילות במדינה. אם לא תהיה משילות בחברה הערבית לא תהיה משילות במדינה. אין הפרדה. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> היום אין אופק. אני אומר לך, אין אופק היום. בדבורייה, כפר קטן, יש לנו קבוצה של רובוטיקה שהגיעה בשנה שעברה לארצות הברית, הייטקיסטים יש, הכול יש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל הכבוד. אבל הלכת להביא תרומות כדי להביא אותם לחוץ לארץ, כמו שאני הבאתי את הרובוטיקה לחוץ לארץ. אל תתייאש, תמשיך. זה קשה, אני יודע מה אתה עובר. << אורח >> ריפעת עזאיזה: << אורח >> אנחנו לא מתייאשים אבל צריך לשנות דיסקט ולהבין שאנחנו רוצים להשתלב בחברה ואנחנו צריכים להתקדם ביחד, לבנות את זה ביחד ולעשות את הדברים על הצד החיובי. אנחנו יודעים מה המצב הכלכלי ומצב המלחמה אבל זה לא רק על החברה הערבית. צריך לשנות את הדיסקט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צודק. תודה. בבקשה, אדוני. << אורח >> עופר דגן: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. עופר דגן, מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי-אופוק. אנחנו ארגון משותף יהודי–ערבי שמעורב בעשור האחרון בתוכניות החומש, גם בגיבוש שלהן וגם במעקב אחריהן. אני רוצה להגיד מילה על התוכנית שבשבילה, לכאורה, מסיטים עכשיו כספים מ-550 ומאיימים להשבית אותה: זאת תוכנית שמוצגת כתוכנית למאבק בפשיעה. הפשיעה בחברה הערבית ובכלל היא משבר עצום, שלא צריך להרחיב עליו, אבל שווה אולי להזכיר שבשנת 2020 ישבה ועדה שמינה ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ועדה בהשתתפות מנכ"לים של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים וכל גופי האכיפה הרלוונטיים, והם כתבו דוח מאוד מאוד מקיף עם מתווה מדיניות למאבק בפשיעה. הדוח הזה קבע שטיפול אפקטיבי בפשיעה צריך לעמוד על שלוש רגליים: אכיפה, מניעה וטיפול בגורמי עומק אזרחיים-כלכליים. על בסיס הנוסחה הזאת גובשו שתי תוכניות חומש: אחת, תוכנית 549 למאבק בפשיעה, שכללה היבטים של אכיפה ומניעה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל, עופר, לא לחזור על מה שנאמר. עמותת סיכוי זה אחלה אבל תגיד לנו משהו שלא נאמר. << אורח >> עופר דגן: << אורח >> אז אני מגיע לעניין. השנייה היא תוכנית 550 שנועדה לטפל בגורמי העומק. את תוכנית 549 הממשלה הזאת ייבשה. התוכנית הזאת תוקצבה בזמנו ב-2.5 מיליארד שקלים ועכשיו מבקשים לקחת 2.5 מיליארד שקלים מ-550 כדי להחליף אותם. לא הוצג בשום מקום מה אחוזי היישום של אותה תוכנית שמבקשים להשלים עכשיו, האם החלטה 549 יושמה? מישהו יודע פה מה שיעורי היישום שלה? האם הוצגו בדברי ההסבר של החלטת המחליטים החדשה אחוזי יישום של אותה החלטה שהם מבקשים להשלים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נטיל על הממ"מ והאוצר להציג לנו את זה, אבל מה שדחוף עכשיו זה להציל את תוכנית 550. << אורח >> עופר דגן: << אורח >> צריך להסביר החלטת ממשלה שהם מבקשים להשלים ואין שם דברי הסבר. צריך לנמק. דבר שני, דובר פה על ההעברות התקציביות שמונחות על שולחן ועדת הכספים לשנת 2025. זה, בעיניי, תפקיד קריטי של הוועדה הזאת כי צריך להבין שכל עוד ההעברות האלה לא בוצעו הן בסכנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. הן לא אושרו בוועדת כספים. אני רוצה לשאול אתכם, ריקלין ונציג הפנים, את מה שיאושר שם בכלל אפשר לבצע? כי השנה נגמרת. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> במשרד הפנים, כמו שאמרנו, הרוב המוחלט כבר נמצא במשרד. צריך להבין שהרבה מהתקציבים הם תקציבי הרשאה, כלומר תקציבים לפרויקטים, זה לא מזומן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה לא תלוי בתאריך מסוים. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> ואז הרבה פעמים מה שקורה זה שהמשרד מחייב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שנקרא תב"ר? ואז אפשר לבצע אותו על פני שנתיים שלוש? << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> אנחנו ערוכים לבצע את התקציב שהועבר למשרד גם בחלוקה שלו, בהנחה שהוא לא יבוצע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עופר, משפט סיום. << אורח >> עופר דגן: << אורח >> שתי הצעות לוועדה: אחת, לפנות לוועדת הכספים ולמשרד האוצר ולבקש שיאשרו בהקדם את ההעברות התקציביות שמונחות על שולחן ועדת הכספים, ואת אלה שלא הועברו עדיין שיעבירו בדחיפות, לפני שהממשלה מקבלת החלטה שהלכה למעשה תבטל אותן; שתיים, כמו שנאמר פה, אין היום ועדה מתמדת, אין היום מנגנון יישום, ולכן תפקיד הוועדה הזאת הופך להיות הרבה יותר חשוב והיא צריכה להתכנס באופן הרבה יותר תדיר כדי להיות גורם מפקח על פעילות הממשלה, ככל שהממשלה ביטלה את הגורם המפקח הפנימי שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. בבקשה. קצר, חבר'ה, אני חייב לסגור את הישיבה. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני יותם ארנסברג, ממרכז השלטון המקומי. עמדתנו בקצרה: כידוע לנו, החלטה 550 נועדה לצמצם פערים בין החברה הערבית לחברה הכללית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לנו זמן לזה, תגיד רק מה שלא נאמר. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> אני אדבר על שתי נקודות שאני חושב שצריך לשים עליהן את הדגש: אחת, כמו שאמר פה ידידי, הפגיעה בהחלטה 550 רק תגביר את הפשיעה בחברה הערבית ואת תופעות האלימות. מעבר לכך, יש הרבה מאוד תוכניות והחלטות שמסתמכות על התקציבים האלה הסתמכות אמיתית, ואפשר גם לבדוק את זה. אנחנו חושבים, ויודעים כמובן, שפגיעה בתקציבים האלה סוגרת את צינור הנשימה להרבה מאוד תוכניות ולכן, אדוני היושב-ראש, יש לפעול בכל העוצמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה קורה? מה השלטון המקומי עושה ביום הקרוב להביא את החלטת הממשלה? מה עושה ביבס? מה המשימה? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ביבס כבר מכין עתירה לבג"ץ. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> עתירה לבג"ץ, נכון, אנחנו עובדים על זה קשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי לא צריך עתירה? אולי הוא יצליח בתוך יום לשנות את רוע הגזירה? עדיף להביא את הכסף מאשר להביא עתירה. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> אם זה תלוי בנו, כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שילך לאוצר, האוצר אוהבים אותו, שיעשה קואליציה איתם, יש לו הזדמנות, הם גם בעד. שביבס יכנס מחר את בנק ישראל ואת האוצר במסיבת עיתונאים עם הנהגת הרשויות הערביות וישאל שאלות בשידור חי, מה קורה. חבל, יש יומיים. עזוב בג"ץ, בג"ץ זה לא מה שיביא את הכסף. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בג"ץ זה פתרון אחרון. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> אני מניח שהפנייה לבג"ץ נעשתה אחרי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא יביא את הכסף. יש לכם יומיים להביא את הכסף, תעשו פה מאבק ציבורי של השלטון המקומי, תהיו אגרסיביים, אל תוותרו. משרד החינוך ומשרד הבריאות בזום, קצר ולעניין, רק דברים שלא נאמרו, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מיכאל, עד שמשרד החינוך יעלה אני רוצה לציין ששליש מתוכנית החומש, 9.7 מיליארד שקלים, הלכו לחינוך, הן לבנייה והן לתוכניות, ולכן השנה אנחנו רואים את ההתקדמות המרשימה ביותר של תוצאות הבגרות בחברה הערבית. יש התקדמות, הכסף לא נשפך לזבל, הכסף מושקע בילדים. זה ההון העתידי, גם של החברה הערבית וגם של מדינת ישראל. אין כאן בזבוז, יש השקעה ששווה להשקיע אותה. הייתה ראייה אסטרטגית כשקבענו שכמעט שליש מתוכנית החומש ילך לחינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול, כל שקל בחינוך זה העתיד שלנו והשילוביות בין החינוך עצמו והתשתיות. ראש המועצה של דבורייה צודק, גם חינוך בלתי פורמלי. זכות היסוד של ילד היא גם לקבל קייטנה, בריכה, חוג וספרייה. הוא לא יגדל כמו שצריך אם לא יהיה לו את זה. זה לא מותרות, זה לא סתם, זה הבייסיק, זה חינוך. אז אתה צודק במאה אחוז. << אורח >> נור עבד אלהאדי שחברי: << אורח >> שלום, אני נור ממשרד הבריאות. א', אני מתנצלת, אדוני היושב-ראש, נאלצתי לצאת בגלל אבל. ב', היה לנו, במשרד הבריאות, קיצוץ של 86 מיליון שקלים לשנת 2026 ועוד 17 מיליון שקלים לשנת 2025 בהצעת המחליטים הראשונה. היום אנחנו עומדים על קיצוץ של 17 מיליון שקלים בהצעת המחליטים שתוצע לממשלה ביום חמישי. ישבנו עם המשרד לשוויון חברתי והנציגים שלו, הצגנו להם גם את אחוזי הביצוע וגם את ההשלכות של הקיצוץ והעברת ההחלטה כפי שהיא. כרגע לא קיבלנו את התקציב של שנת 2025. כפי שעבד הזכיר, משרדי ממשלה לא מקבלים את התקציב בתחילת השנה אלא בסוף השנה, כך שביצוע במזומן תמיד יהיה בשנה העוקבת. מצד שני, יש לנו במשרד הבריאות גם מנגנונים של תמיכות בקופות חולים, ברשויות מקומיות, בעמותות, גם תוכניות של מלגות וגם תוכניות של שיבוץ טיפות חלב. כולנו מסכימים במערכת הבריאות שאם הקיצוץ יבוצע תהיה פגיעה במנגנונים חדשים וחדשניים שיועדו לאיכות השירותים הבריאותיים והרפואיים בתוך החברה הערבית, נגישותם וזמינותם. אנחנו מקווים שהפנייה שלנו תתקבל בהקדם האפשרי, שלא נחכה. ונשמח מאוד גם שתעזרו לנו שלא נצטרך לחכות עד 31 בדצמבר על מנת שהפנייה שלנו תתקבל, כי יש לנו הרבה מאוד הזמנות, הרבה מאוד ועדות תמיכות וגם מכרזים שאנחנו צריכים להעביר. כרגע אנחנו לא מצליחים להעביר בגלל שהכסף עדיין לא הגיע למשרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור, אנחנו נכלול את זה בסיכום שלנו. בבקשה. << אורח >> נועה שמש: << אורח >> שלום, אני נועה שמש איילו, מתכללת יישום של 550 במשרד הרווחה והביטחון החברתי. הקיצוץ שצפוי להגיע במשרד הרווחה הוא בתוכניות הרווחה, שהן הסעיף הכי גדול של המשרד. בהחלטה יש שבעה סעיפים וזה הסעיף עם התקציב הכי גדול. דיברו פה רק על מרכז חוסן, חשוב לי לתקן: הקיצוץ לא עתיד לפגוע במרכז החוסן אבל כן בתוכניות רבות ונוספות אחרות. למעשה זה אומר סגירה מיידית של כל התוכניות, פיטורים של גורמים רבים שמועסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני בטוח שמרגי לא היה בעד הדבר הזה אבל הוא כבר לא שם, אולי הוא יחזור. << אורח >> נועה שמש: << אורח >> כיום פעילות 303 תוכניות ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכול ייסגר, כל התהליכים. << אורח >> נועה שמש: << אורח >> הכול ייסגר באופן מיידי וזה אומר לפגוע ברצף הטיפולי של התוכניות ושל האוכלוסייה ויש לזה השלכות מרחיקות לכת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אדוני, בבקשה. << אורח >> חיאם קעדאן: << אורח >> קעדאן חיאם, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי. בנוסף לכל מה שנאמר כאן עכשיו, אני מסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת. הוזכר כאן כמה כסף מושקע בחינוך, ברווחה, במיוחד גם בצעירים, בשיקום צעירים, בעזרה לצעירים שלא ליפול בדרכים מסוכנות: סמים, אלכוהול, פשע, כל הדברים האלה. הכספים האלה אכן נותנים מענה ועוזרים להוציא הרבה צעירים מהמעגל הזה. ברגע שאתה טוען שאתה רוצה לקחת את הכסף הזה לטפל בפשיעה ובאלימות, אתה מפקיר אוכלוסייה שלמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא סותר, צריך לטפל בפשיעה ואלימות, אבל לקחת כסף מילדים, מבית הספר, מהחינוך? << אורח >> חיאם קעדאן: << אורח >> אבל אתה תזרוק את ההם לפשיעה ואלימות אז לא עשית שום דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור, כלום. << אורח >> חיאם קעדאן: << אורח >> כספי ציבור יתבזבזו סתם, וחבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשיש קהילה עם חינוך טוב, מתנ"ס, רחובות, מדרכות, תמרורים ושוטר, לא צריך מלחמה באלימות. << אורח >> חיאם קעדאן: << אורח >> זה בזבוז כספי ציבור והטענה הזו לא נכונה, ואם הכוונה לקחת את הכסף לשם זה לא נכון וזה יבזבז את הכסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול להקצות לשם, לא על חשבון תוכנית אסטרטגית שהוכיחה שינוי. זה הסיפור. << אורח >> חיאם קעדאן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, אדוני. מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמובן שאנחנו ננסה לעשות את הכול ביומיים האלה, נפנה לכל גורם במדינה שיכול להשפיע על ההחלטה, במיוחד לראש הממשלה, כי השרים – לחלקם עמדה טובה ומחלקם כבר התייאשנו. נמשיך לעקוב, ולדעתי אנחנו בבעיה כשהממשלה מתעלמת מהכנסת, הרשות המפקחת. היו צריכים להביא את הרעיונות האלה, את ההחלטה הזאת, לשולחן הכנסת לבחון אותם כאן עם חברי הכנסת, עם נציגי הציבור הערבי, עם ראשי הרשויות. אני לא רוצה להקדים את המאוחר ולהגיד: יש את בג"ץ, אבל תפקידנו כפוליטיקאים לפעול לשינוי הזה ואנחנו נפעל. אם הצלחנו היום – מה טוב; אם לא – אני מבטיח שנביא ממשלה אחרת שתחשוב אחרת ותקדם פתרון לבעיות העוני גם של החברה הערבית וגם של החברה הישראלית כולה. חובה כמובן להודות לך על הדיון המעמיק ועל הגישה שלך. בצל הכאב נתת לנו גם אופטימיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לדעתי ריקלין סוגר לנו את הפינה. מה זה בשבילו? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נמשיך לעקוב. תודה לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסיפור אברהם, במערת המכפלה, כתוב: "ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה הוא". הוא אומר לעפרון: תמכור לי את המערה; אומר לו: תבוא, עלינו, בחינם; אומר לו: לא, אני חייב לשלם לך; אז הוא אומר לו: 400 שקל כסף, בקטנה; נו, אז תסגור לנו את הפינה. במיוחד שאתם בעד. ברוב המקרים הוויכוח בוועדה הוא מול האוצר, פה זה אירוע שהאוצר רוצה את זה. אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת מנסור עבאס, להודות לכל אנשי המקצוע ולכל בעלי התפקידים מהמגזר השלישי, ראשי רשויות וגופים אחרים שהיו איתנו היום. הוועדה רואה בחומרה את הפגיעה בהחלטת ממשלה 550. הוועדה שמעה את עמדת משרד האוצר והובאה לפניה עמדת בנק ישראל ומשרדים אחרים בממשלה שהם כולם בעד החלטה 550. כולם מבינים שזו החלטה שצמצמה פערים, שקידמה את החברה הערבית לשילוב טוב יותר במדינת ישראל והניבה למדינה תוצאות גם באחוזי תעסוקה, גם בשילוב קהילתי, גם בהורדת פשיעה. זה יהיה אסון למדינה שתוכנית כזאת לא תופעל בשנה הבאה. הוועדה קוראת לראש הממשלה לזמן דיון חירום ביומיים הקרובים עם ראש המועצה לכלכלה, פרופ' שמחון, וצוותו; להזמין גם את מנסור עבאס, מותר לשתף פעולה ואנחנו עושים את זה כל היום, אופוזיציה וקואליציה עושים דברים טובים ביחד שטובים למדינה; ולא לפגוע בהחלטה 550. לראש הממשלה היה חזון לפני 10 ו-15 שנה והוא הביא את המיליונים לשילוב החברה הערבית, שהוא לא ייתן לתרגילים פוליטיים ולחוסר אחריות לפגוע בתוכנית אסטרטגית. הוועדה קוראת למשרד האוצר להטיל את כובד משקלו, כל הכלים העומדים לרשותו וכל ההתניות כדי שהתוכנית הזאת לא תרוקן מתוכן. הוועדה קוראת לבנק ישראל ליזום פגישת חירום עם ראש הממשלה כדי להציל את התוכנית הזאת. הוועדה קוראת למנכ"לית וליושב-ראש מרכז השלטון המקומי להפעיל את כל הכלים שלהם במרכז השלטון המקומי, כולל ראשי רשויות, יהודים וערבים כאחד, למנוע את הפגיעה בהחלטה 550. הוועדה קוראת לאיוש וכינוס מיידיים של הוועדה המתמדת, שתתחיל לפעול ולבקר את התוכנית הזאת. הוועדה קוראת לשקיפות והצגת נתונים. בעוד שבועיים יהיה פה מעקב ואני מבקש מהאוצר להציג לנו, יחד עם הממ"מ, ניצול תקציבי של כל החלטות הממשלה בחברה הערבית בחמש השנים האחרונות, כולל אומדנים של שנת 2025 ותובנות שנובעות מהביצוע בפועל של תקציבים אלה. הוועדה קוראת למינוי ראוי ואפקטיבי של ראש הרשות למיעוטים, לחברה הערבית, כדי שהרשות תופעל כנדרש ותאויש כנדרש. הוועדה שומרת לעצמה את הזכות לכנס דיון מעקב בתוך שבועיים, בהתאם לתוצאות ולמציאות שתיווצר בימים הקרובים. הוועדה דורשת מוועדת הכספים, על אף שזו לא אשמתה שהגיעו אליה מאוחר בקשות להרשאות וביצוע תקציבים, לתת עדיפות כדי שיהיה מימוש תקציבי, כפי שנאמר פה גם על ידי נציגי משרד הבריאות ואחרים. אני נועל את הוועדה, תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:52. << סיום >>