פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 26 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (09 בדצמבר 2025), שעה 10:31 סדר היום: << נושא >> החסמים בשילוב יוצאי אתיופיה בלימודי השכלה גבוהה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר חברי הכנסת: צגה מלקו משה סולומון פנינה תמנו מוזמנים: ירקית ארבל – מנהלת תחום פרויקטים רוחביים המנהל הפדגוגי, משרד החינוך נצחיה פיבלוביץ – מ"מ מממונה על הדרך החדשה באגף על יסודי, משרד החינוך אייל ניצני – ראש מינהל הסטודנטים העולים, משרד העלייה והקליטה אסף וינינגר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת זאלו אדיסו – מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה רעות פרידמן – מרכזת גיוון, נציבות שירות המדינה אורי זיו – ממונה אוכלוסיות ומכינות, המועצה להשכלה גבוהה פרופ' חיים שקד – יושב-ראש פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך בישראל ונשיא האקדמית חמדת ד"ר יואל רפ – מנכ"ל, מאל"ו מרכז ארצי לבחינות והערכה דוד מהרט – מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה חגי וורקנה – ממונה שיווק לאוכלוסיות בתת ייצוג, אוניברסיטת תל אביב אבבה וודג'ה – רכז סטודנטים יוצאי אתיופיה, אוניברסיטת אריאל בת חן ווסן – סטודנטית לתואר שני בהתנהגות ופיתוח ארגוני, התאחדות הסטודנטים אלון גלרון – מנכ"ל, פר"ח תוכנית לאומית להשפעה חברתית נויה רחמני – מנהלת שותפויות, עמותת אלומה אבזו פנטה – מנהלת מחלקת סטודנטים ונוער, עולים ביחד יסמין יצחק פור – מובילת תחום אקדמיה, עולים ביחד גל מיכאלוב – מתכללת השכלה גבוהה ושותפויות מחוז צפון, עמותת אלומה בת-אל טגן – יו"ר מטה פריפריה גיאוגרפית וחברתית, מפלגת המילואימניקים ארסטה בלאי – ראש תחום ארצית לעדה האתיופית, מפלגת המילואימניקים נכחו באמצעים מקוונים: מסטי מולאט – בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה תומר אדלה – סטודנט במכללת רייכמן מנהלת הוועדה: אפרת מורלי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> החסמים בשילוב יוצאי אתיופיה בלימודי השכלה גבוהה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב. אנחנו מתחילים את ישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים ופיקוח על החלטות ממשלה. הנושא הכללי שנדון בו עכשיו הוא השילוב של יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה בישראל. לפני שאנחנו ניכנס לנושא ולפני הכול, אנחנו מעלים על נס וזוכרים שעוד לא השלמנו את משימת השבת החטופים. רן גואילי גיבור ישראל שלחם בעלומים ושלאט-לאט אנחנו יודעים איזה חלק היה לו בהגנה על היישוב הזה לצד נופלים אחרים, כמו בניו של הרב הדיין שמואל סלוטקי, ישי ונועם, שיצאו עם אקדחים כסטודנטים מבאר שבע, להגן על קיבוץ עלומים, ובפתח הקיבוץ לאחר ניהול קרב ראשון, נפלו, אבל עיכבו את המחבלים ואפילו פצעו את המפקד שלהם. הדבר הזה אפשר לכיתת הכוננות של עלומים בצירוף מספר לוחמים, אחד מהם זה רן גואילי, להגן על היישוב, כמעט להציל אותו באופן דרמטי. רן גואילי, בן 24 בנופלו, בנם של טלי ויצחק, ואחיהם של עומרי ושיר. לוחם יס"מ נגב במחוז הדרומי של המשטרה, נפל ב-7 באוקטובר בקרב הרואי בקיבוץ עלומים וגופתו נחטפה לעזה. רן היה בחופשת מחלה מאחר שפרק כתף והיה אמור לעבור ניתוח יומיים לאחר מכן, אך כשהחלה מתקפת הטרור של חמאס הוא לא היסס, עלה על מדים, חזר ללחימה למרות הפציעה, והצטרף לחבריו בשטח. בקרב הקשה בעלומים נלחם בעוז ובחירוף נפש מול עשרות מחבלים, חיסל רבים מהם ובכך הציל חיים של תושבים רבים. רן תואר על ידי חבריו כלוחם ללא חת, מסור ואוהב: "הוא היה אדם מיוחד במינו, איש של נתינה ולב ענק" אמרו חבריו ליחידה. במלאות שנתיים לנפילתו כתבה אימו טליק, מכתב מצמרר: "שנתיים של געגועים ששורפים את הלב, שנתיים של תקווה וגאווה ענקית בבני הגיבור. רני שלי, עמדת מול הסכנה בלי היסוס, עלית על מדים ונסעת ישר לאזור הלחימה. גבר אמיתי, לוחם אמיץ, גיבור ישראל. נפצעת, דיממת, נלחמת עד הכדור האחרון במפלצות. ואז נחטפת. הם לקחו אותך מאיתנו אבל הם לא ישברו אותנו. אני מבטיחה לך, רני שלי, שהסיפור שלך יישמע בכל בית בישראל." זאת חובתנו וזה מה שעשינו במהלך כל המלחמה, לספר סיפור של חטוף אחד ביום בכנסת כדי שידעו שלאנשים האלה יש זהות ועומק ומשפחה וגבורה וסיפור שצריך להיות מסופר בזמן אמת וגם לעתיד לבוא. רן גואילי היה הראשון לצאת והאחרון לחזור. המשימה לא הושלמה והספירה לא עצרה ולא תעצור עד שהוא ישוב אל חיק משפחתו ארצה לקבורה. היום אנחנו מקיימים שני דיונים שקשורים לקליטת יהדות אתיופיה. לכאורה למה אנחנו צריכים לעשות דיון כזה בעת הזאת? מצד אחד, אנחנו מצדיעים ומתרגשים מעליית יהודי אתיופיה, הקהילה המפוארת הזאת, עם היכולת לשמור על זהותה היהודית אלפי קילומטרים מארץ ישראל בבידוד, בקשיים, באתגרים מכל הסוגים, לקיים מנהגים מובהקים של מחויבות ליהדות ולדת ישראל באופן שלרב עובדיה יוסף לא היה ספק בכלל שחובתנו להעלות את כל יהדות אתיופיה לארץ ישראל, ובכך הוא גילה מנהיגות אדירה כפי שכתוב בנבואה: אם יהיה נדחך בקצה השמים משם אקבצך. במובן הזה עשינו דבר גדול. יהדות אתיופיה השתלבה בכל מערכות החיים במדינת ישראל, בכנסת ישראל יש חברי כנסת בני הקהילה האתיופית. יהדות אתיופיה זכתה לשרה מהקהילה האתיופית, השרה פנינה תמנו שטה שתבוא ותצטרף אלינו. יהדות אתיופיה גידלה נערים ונערות לתפארת, קצינים וקצינות בצה"ל, שופטים ושופטות, עורכי דין, רופאים, אנשי מופת בכל מערך החיים, אנשי תקשורת, ועל הדבר הזה אנחנו מסתכלים בעין טובה, אבל אנחנו לא יכולים להסתיר את העובדה שזו אחת הקהילות שסובלת הכי הרבה מגילויי גזענות, מאפליה והדרה. כן, הגזענות בקרבנו. כן, הגזענות לפעמים מוסוות. באותה מידה שהצלחנו לשלב לוחמים מדהימים בצה"ל, בתי הכלא הצבאיים מאוכלסים בייצוג שהוא מאות אחוזים מהייצוג בקהילה, של יהדות אתיופיה. הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת. זה אות קלון לקליטתם בצה"ל. אנחנו מגלים שיטור יתר של עשרות אלפי מקרים בקרב קהילה קטנה בסך הכול 70,000-80,000 איש. זה לא מתקבל. אחד מהדברים החשובים ביותר שמאפשרים לדור הבא להשתלב בתעסוקה, בפרנסה ולסייע בבית גם, כי צעיר שישכיל ויתפרנס יכול גם להחזיר מהטוב הזה אליו הביתה. הייתי מנהל אזור באר שבע בסוכנות היהודית, פנתה אליי קרן גדולה לשלב צעירים אתיופים באקדמיה. היו 14 סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, זה היה בשנת 2001 או 2002, וגם עם נשירה אדירה. שאלו אותי מה ניתן לעשות? ובאופן הפוך על הפוך קבענו שכל סטודנט שיהיה באוניברסיטה, אנחנו נעזור למשפחה בכלכלה שלה כדי שהוא לא ידאג, מעבר לשכר הלימוד והשיעורים הפרטיים. אבל ביקשנו מהאוניברסיטה לקבל אותם בשנה הראשונה בלי תנאים כמעט, רק על בסיס הציונים של שנה א', להוכיח את עצמם. הדבר הזה הכניס מאות סטודנטים לבאר שבע, גם לבן גוריון וגם לסמי שמעון גם למכללת קיי, וזו הייתה הוכחה שאפשר לשלב בהשכלה הגבוהה. מדינת ישראל השקיעה מיליונים בתיעדוף, בתמרוץ צעירים אתיופים להשכלה הגבוהה. אבל אנחנו גם יודעים שיש חריקות ונסיגות וצמצומי משאבים ובעיות שלא מובנות למה צריך לפגוע בתוכניות כל-כך חשובות, כי הרי בסוף השתלבות בהשכלה גבוהה היא גם אינטרס של משרד האוצר והיא יוצרת פריון ותעסוקה וצמיחה, והשקעה נכונה בחינוך מניבה לכלכלה. אז היום אנחנו רוצים לדבר על תמונת מצב, איך הדברים נראים, מה החסמים ועל מה אנחנו רוצים פה, בכנסת, להיאבק, לתקן ולשפר את התוכניות שאמורות לתת הזדמנות שווה לצעירים בני הקהילה האתיופית בנגישות להשכלה גבוהה בישראל? יש בטח הרבה דוברים. אנחנו נתחיל עם משרדי הממשלה ואחר כך עם המל"ג והוות"ת, ואחרי זה גופים, עמותות, וחברי כנסת בהתאם למציאות. בגלל שזו השכלה גבוהה ושר החינוך הוא גם יו"ר הוות"ת והמל"ג, אז אני מניח שזה החלק שייצג את משרד החינוך, ומצד שני, גם למשרד החינוך כמי שמכין את הצעירים להשכלה גבוהה, יש פה מה להגיד, ואם לא תהיה להם תשתית חינוכית טובה בתיכון, מראש זה גם גוזר את האפשרויות לעתיד. בואו נתחיל עם משרד החינוך, אחרי זה משרד העלייה והקליטה, ואחרי זה מל"ג ות"ת, ואחרי זה נפתח את זה לאחרים. נציג משרד החינוך, בבקשה. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> בוקר טוב, שמי ירקית ואני אחראית על החלטת ממשלה "הדרך החדשה" למי שלא מכיר את ההחלטה זה בשיתוף של כל משרדי הממשלה והמטרה שלה זה שילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בכל תחומי החיים, באקדמיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה מספר ההחלטה? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> 3243. אבל זאת ההחלטה האחרונה, כבר עברו כמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, זה חידוש של החלטות קודמות? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי התקבלה ההחלטה הזאת? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> זאת ב-15 ביולי 2025. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מזמן. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> לא, אבל זו לא, הראשונה הייתה ב-2015. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 2015? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה כוללת ההחלטה החדשה ובאיזה היקף כספי? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אז אני אתן רגע סקירה על החלטת הממשלה "הדרך החדשה". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> "הדרך החדשה" הראשונה עברה ב-2015, למשרד החינוך יש סביב ה-60 מיליון, אני לא יודעת כמה החלטה.... כי יש שם המון משרדי ממשלה, גם רווחה, גם משטרה, גם בריאות, קליטה ועלייה. לא זוכרת עוד, אני חושבת שגם המל"ג שם, אז אני לא יודעת מה התקציבים שלהם. שלנו זה סביב ה-60 מיליון וכמובן שבכל שנה זה לכאן ולכאן, היו לנו קיצוצים בגלל המלחמה וכל מיני כאלה. כמובן שכל משרד בתחומים שלו. במשרד החינוך, בתחילת ההחלטה התמקדנו קודם כול לבטל את כל המסגרות שמבדלות את יוצאי אתיופיה. אין יותר מסגרות שהן הומוגניות ליוצאי אתיופיה, ושאר הדברים, שזה עד היום מה שאנחנו עושים, זה גם הגדלת מספר עובדי הוראה מתוך חשיבה שתלמיד צריך לראות איזושהי דמות לחיקוי שזה מאוד חשוב שהוא יראה את זה. בקיצור בהחלטה אני אדבר רק על משרד החינוך. אנחנו גם מעלים את המשתתפים בתוכנית למצטיינים ולמחוננים, אנחנו עושים פעילות במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, אנחנו עובדים על הזכאות לבגרות גם רגילה וגם איכותית, כשאיכותית היא הבגרות שאיתה הם יכולים להתקבל לאוניברסיטאות. אני חושבת שמה שרלוונטי לדיון הזה זה שלושה דברים, אני מניחה שהכול בסוף מוביל לשם אבל ברשותך אני אתמקד בשלושה דברים, אם תרצה עוד, אני אפרט. אחד, יש לנו תוכנית שנקראת "תוכנית תספה" שזה ליווי של סטודנטים להוראה במכללות והם מקבלים מאיתנו מעטפת. הם גם מקבלים מלגות לשכר הלימוד, הם גם מקבלים שיעורים פרטיים ובעצם הם מקבלים כל דבר שהם רק צריכים כדי להצליח ולסיים את התואר. << אורח >> חיים שקד: << אורח >> התקציב של תספה הצטמצם. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> כל התקציב של כל הדרך החדשה הצטמצם לנו מאז המלחמה. המלגות – דרך אגב לא פגענו במספר כדי שכן ניתן לכולם, אבל כן ירד להם מספר המלגות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה היה התקציב ב-2024 וב-2025? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אני יכולה להגיש לך, אני לא רוצה להגיד סתם, אבל זה ירד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, רק סך הכול אני מדבר. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אני לא זוכרת, אבל אני יכולה להגיד לך שהשנה זה 60 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק החלק שלך. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> בשנה שעברה לדעתי זה היה 65, אבל אם צריך במדויק, אני אשמח להעביר לכם בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ושנה קודם? אולי תתני לנו חמש שנים סקירה. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אני אעביר, בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו פה בשעה הקרובה, אז צאי להביא את הנתונים, מה המגמה של התקצוב הזה אצלכם? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אין בעיה, אני אביא במדויק, אני רגע אסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אמרת שתספה זה רלוונטי לדיון. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> תספה זה תקווה באמהרית. יש לנו השנה 354 סטודנטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להוראה? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> כן. בסוף אנחנו לא עוזרים להם להתקבל, בסוף הם צריכים להתקבל בזכות עצמם ואנחנו רק מלווים את מי שכבר ניגש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אלו סטודנטים להוראה? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> להוראה, כן. דבר שני זה שיעורי הזכאות לבגרות. בבגרות הרגילה יוצאי אתיופיה עברו את האחוז של כלל דוברי העברית וסגרנו שם את הפער, ובבגרות האיכותית עדיין לא סגרנו את הפער, אבל אחוז הזכאות בקרב יוצאי אתיופיה עומד על 59%, ובקרב כלל דוברי העברית 69%, שזה צמצום של 10% מאז שהתחלנו את התוכנית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה ברגילה או באיכותית? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> זה באיכותית. ברגילה יוצאי אתיופיה עברו באחוזים את האחוז של כלל דוברי השפה העברית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ובשביל השפה שלנו, יוצאי אתיופיה זה גם צעיר אתיופי שנולד בארץ? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> בוודאי. זה לא עולים חדשים. אני חושבת שבהחלטת הממשלה יש הגדרה שמעל 15 שנים. אתה בטח מכיר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 15 שנים או מי שהוריו – << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> נולדו בארץ. אז כן, אנחנו לא מדברים על עולים חדשים, אנחנו מדברים על מי שנמצא במערכת החינוך. והדבר האחרון שיש לו איזשהו קשר אמנם עקיף אבל ישיר באיזושהי דרך זה מחוננים ומצטיינים. התחלנו עם 67 בשנת תשע"ה מחוננים בבתי ספר של מחוננים, והיום אנחנו ב-392. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת מכלל ילדי האתיופים במדינה היו רק 67? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה בסך הכול ילדים שמתאימים לתוכנית כזאת? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אתה רוצה לדעת כמה יוצאי אתיופיה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בדרך כלל מכיתה א' עד ו'. תוכנית מחוננים היא מבוצעת בבית ספר, בגן היא לא מבוצעת. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> כדי להגיע למחוננים ומצטיינים לכל המבחנים אנחנו רוצים להגיע בגיל מוקדם. אז יש לנו אפילו תוכנית בגני ילדים שמכינה אותם לתוכניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל בגן ילדים לא מוציאים ילד מבית הספר ליום לימודים. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> לא עושים את המבחנים, המבחנים הם ביסודי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הכוונה מבחנים אלא תוכנית ייחודית שהוא מקבל. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אז יש לנו תוכנית גם בגנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לכלל הגן? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> לכלל הגן, כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מוציאים ילד מהגן ליום העשרה כמו שעושים ביסודי? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מאיזה גיל ביסודי הם יוצאים? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> מכיתה ג'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. אז כשאת אומרת 67 היו מתוך X ילדים אתיופים פוטנציאלים, וזה יוצר איזשהו אחוז או ייצוגיות מול התמונה בקהילה בכלל, כי נניח בבגרויות ידעת להגיד לנו: פה אני באחוזים התקרבתי לבגרות רגילה, ובבגרות איכותית יש לי עדיין פער של 10% ואני צריכה לצמצם. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אז רגע, אני בודקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז המספר הזה 67. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אבל 67 זה בתשע"ה, עברנו כבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אבל אני אומר שה-392 החדש, מתוך כמה הוא ואיך הוא? הכוונה שלי שילד, כנראה ילד חכם או עם פוטנציאל, זה לא ביולוגי, הפערים. יש קצת השקעות של הורים ושכלולים אבל לכאורה זה אמור להיות מתישהו אותם אחוזים. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אז רגע עוד פעם. היום אנחנו ב-392, לא ב-67. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, מודע לזה. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> ברור שהייתה הטיה מאוד גדולה שם, כי ברור שלא רק 67 ילדים יוצאי אתיופיה היו צריכים להגיע למחוננים ומצטיינים, והעבודה שעשינו במשרד החינוך היא עבודה פרטנית של נגיעה בראשים, והיו שם דברים שיכלו להיות גם ברמה של קודם כול הבנה מה זה אומר מבחני מחוננים ומצטיינים, אבל זה גם יכל להיות שלא היה לתלמיד איך להגיע פיזית ואז היינו צריכים לארגן לו הסעה למקום. אז זה ברור שזה לא היה מתוך זה שהיו באמת רק 67 תלמידים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> הייתה כאן הטיה מאוד חזקה שעבדנו עליה, והיום אנחנו עומדים על 392. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה שאני שואל, 392 בהשוואה לכלל האוכלוסייה באחוזים, מה מצבנו? כמה רחוקים אנחנו מלתת להם הזדמנות שווה בתוכניות המחוננים? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אני בודקת, בסדר. כבר אני אבדוק לך את זה אבל חוץ מזה יש לנו 3,053 בכלל התוכניות של המחוננים והמצטיינים. כמובן, כמו שאמרתי, על כל רצף הגיל, מגן ילדים ולכל אורך שלבי הגיל. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אעזור טיפה, שכבת גיל היא סדר-גודל של 3,000 ילדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השם שלך ירקית? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אני בודקת מה שביקשת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הסיבה שקיבלת את השם? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> א' אבא מאוד יצירתי, וב' זה שם של אבן חן ירוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את לא כועסת עליו? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> לא, אני חושבת שכולם שואלים אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ירקית זה הבגד של הצנחנים. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> שם זה עם כ' כי זה מלשון ירך. אני עם ק'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, שם זה גם עם ק'. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> לא, שם זה עם כ', זה מלשון ירך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שזה היה ירוק מלשון ירוק. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אני הייתי בחיל האוויר והיה לי ירכית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו בגולני לא אהבנו את החולצות האלה, אז הכול בסדר. תודה לך, ירקית, על הסקירה. תשלימי לנו את הנתונים שביקשנו, התקציביים, ואת הייצוג של ההתקדמות הזאת במחוננים, בפרמטרים השוואתיים בין הקהילה האתיופית ושאר המדינה. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עובדים למשרד המדינה והקליטה. << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> בוקר טוב, אייל ניצני, סגן ראש מנהל הסטודנטים העולים, משרד העלייה והקליטה. וכשאנחנו מדברים על עולים יוצאי אתיופיה, אנחנו מדברים בעצם על עולים עד 15 שנים בארץ, וחשוב לי לציין שמעבר למימון שכר לימוד, לימודי עברית ואנגלית באקדמיה ומעטפת נרחבת, אנחנו משקיעים מאמץ נוסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אז אדם עלה לארץ בגיל 18. ב-15 השנים הבאות הוא ייחשב כעולה? << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> זכאי, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולאחר מכן אין לו שום זכאות? או שמישהו אחר אמור לדאוג לו? << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> ראשית, אם הוא עשה שירות צבאי או לאומי כמובן שהזמן הזה לא נספר, אז יכול להיות אפילו עד 18-19 שנים. ולאחר מכן יש בעצם העברת אחריות ולפי החלטת ממשלה ולפי העבודה המשותפת של ועדת היגוי העברת אחריות או למל"ג או למשרד החינוך, בהתאם למה שהוא לומד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תיאורטית יכול אדם להתחיל תואר ראשון בשנה א', ובשנה ב' מעבירים אותו לאחריות מישהו אחר? << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> לא. אם הוא מתחיל בשנה א' במשך 15 השנים, ממשיכים ללוות אותו עד שהוא מסיים את התואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לחלוטין שונה מההבנה של משרד החינוך שגם ילדי העולים צריכים לקבל את ההשקעות המיוחדות. << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> נכון, אנחנו עדיין בדור שגם מבחינת הנתונים הסוציואקונומיים של דור ההורים, אבל גם מבחינת הקליטה שלהם, למעשה מעל 15 שנים גם ילידי ישראל הם באחריות של משרד החינוך או מל"ג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש נתונים על ההצלחה בקרב הצעירים בשלב שהם אצלכם בשילוב באקדמיה? << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> יש לנו גם נתונים, אני רוצה לפני כן אם אפשר, להוסיף שבעצם השלב של הנגשה מבחינתנו הוא מאוד משמעותי, גם בתוכניות הכנה מכינות עולים ותק"א שהן תוכניות בעצם להכנה לאקדמיה בישראל, וגם הרחבנו את תנאי הזכאות למכינות ליוצאי אתיופיה, ובני המנשה צריך להגיד, כולל מכינות ייעודיות שאנחנו לא מתקצבים לעולים בדרך כלל, כלומר רק לאוכלוסיות ייחודיות, לאוכלוסיות האלה. במקביל לזה אני אגיד שאנחנו עובדים עם עולים חדשים שנמצאים בראשית דרכם במרכזי קליטה, ומאמצי ההסברה שלנו הם מול אותם עולים בעיקר, כבר בשלב הראשון, כבר בשנים הראשונות שהם מגיעים. אני יכול להגיד שבדרך כלל מגיעים יותר מאוחר, אחרי שמתייצבים כלכלית, אבל כבר עכשיו אנחנו מתחילים מהלך של הנגשה, ביחד עם המנהל לחינוך התיישבותי ממשרד החינוך בפנימיות אנחנו בעצם בתהליך של מיפוי והסברה לצעירים עולי אתיופיה שנמצאים ב-15 השנים הראשונות ויכולים להיות זכאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הנתונים? תן לנו נתונים מספריים של כמות הצעירים שמתאימים להשכלה גבוהה וכמה הצלחתם לשלב ב-15 השנים שהם תחת אחריותכם? << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> אין לי נתונים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני מציע שתשאיר לי את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה התפקיד שלך? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אורי זיו, ממונה אוכלוסיות ומכינות קדם אקדמיות במל"ג. << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> ואנחנו יושבים ביחד בוועדת היגוי, בעצם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש לי רק שאלה נוספת אליך, אייל. אתה מתוקצב בדרך חדשה? המשרד שלך מתוקצב? << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> אני חושב שאם כבר, התקצוב הוא הפוך, אנחנו מעבירים תקציב. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> הם מעבירים לנו 8 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 8 מתוך ה-60? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> אני לא יודעת אם יש עוד משהו, אני רק יודעת שאנחנו מקבלים מהם 8 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם לא מתוקצבים, אתם אולי משתתפים בעלויות. << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> אני יכול לבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והתקציבים שעומדים לרשותך ליהדות אתיופיה, יש ניצול מלא? ויש בעיה כלפי 2026? או שאתם שומרים על רציפות? << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> שומרים על רציפות וגם לא נותנים לאף אחד לנשור. זה לא משנה אם הוא מארצות הברית, מאוקראינה או מאתיופיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם צריכים התייחסות מיוחדת? << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> בהחלטה. ההתייחסות המיוחדת באה לידי ביטוי גם במעטפת וגם בזה שסטודנט יוצא אתיופיה מקבל בתוך 15 השנים גם תואר ראשון וגם תואר שני. זה לא קיים לעולים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. מל"ג ות"ת בבקשה. אנחנו מקדמים בברכה את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה שהייתה גם שרת העלייה וליבה ונפשה על הקהילה שלה. היא תשמור על זכות השתיקה ולא תדבר בוועדה הזאת, כנראה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין סיכוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין סיכוי. אבל היא מתחממת על הקווים. מל"ג ות"ת בבקשה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן, אז גם נקדם בברכה. כל פעם שאני אגיע לפה בנושא של יוצאי אתיופיה, אני אזכיר את ד"ר חגית רפאלי מישקין, הייתה המנהלת של תוכנית תספה במשרד החינוך ונרצחה ב-7 באוקטובר על כביש הדמים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב שאתה מזכיר אותה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אישה יקרה וקולגה יקרה שחסרה לנו. אולי הפרויקט הכי גדול שלה היה ביום ירושלים להזמין את כל הסטודנטים מהמכללות לחינוך למסע עלייה לרגל שמספר את סיפור העלייה של יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה היא גרה, חגית? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הוד השרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה היא עשתה שם? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> במפגש הכנה של המידברן באחד הצמתים של המידברן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. תהיה מנוחתה עדן. וכל הכבוד שאתה עושה פה שני דברים, גם נותן זיכרון לאדם שאיבדנו, אבל גם נותן זכות למי שיש לו זכויות. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אתחיל ותכוונו אותי תוך כדי, וגם טוב שפנינה הצטרפה. באמת המעבר ממשרד העלייה והקליטה במסגרת הדרך החדשה למל"ג ות"ת התרחש בשתי פעימות, הראשונה ב-2017, התשע"ז שחלק מהדברים עבר, והשני ב-2020. האחריות על הנושאים עברו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עבר מעלייה אליכם? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן, כמו שעבר לכל המשרדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב-2015 האחריות הייתה של? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> משרד העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא של חינוך? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> עד 2016, וזה קצת המחאות של 2015 שהיו גם סביב הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כל הנושא של יוצאי אתיופיה טופל במשרד העלייה והקליטה בכל תחומי החיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז עבר אליכם ב-2016? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז היה דוח מבקר המדינה ב-2013 שקבע שהיה כישלון מוחלט של כל המערכות וגם של משרד הקליטה בתכלול התוכניות של בני הקהילה, ומשיצא הדוח הזה ב-2013 התחילו דיונים איך נכון והאם נכון שמשרד הקליטה אחרי כל השנים ימשיך לרכז את התקציבים של בני ובנות הקהילה. שם בעצם התחילו דיונים אינטנסיביים ואז נקבע שהתכלול עובר למשרד ראש הממשלה. כי משרד הקליטה גם אחרי שלושה עשורים לא היה כל-כך רלוונטי לעניין הוותיקים, והסיפור של המלגות התחיל באקטיביזם חברתי, אייל תקן אותי אם לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להעביר את ההפעלה של המלגות? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, היו פעילים מתוך הקהילה כולל אגודת יהודי אתיופיה שביקשו להעביר. אגב, אני הייתי מאלה שאמרו שזה לא משנה מי מפעיל, אבל אסור לפגוע בקריטריונים – תקנו אותי אם אני טועה – ואז נשאר עד 15 שנים – שמעת את אייל – זה העולים שנמצאים תחת המטריה שלהם. המל"ג קיבל את המושכות, לדעתי הדיונים התחילו ב-2016 – אני כבר לא הייתי בכנסת -- ועבר בהחלטה, לדעתי ב-2018. << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> 2015. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, 2015 לא עבר עדיין המל"ג. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> היו שתי פעימות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עד מתי זה היה אצלכם? 2017-2018. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> פעימה ראשונה ב-2017 ומלגות מרום עברו מ-2020 בפועל. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. והמעבר הזה שהיה אמור לשמור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 2017 זה תוכניות. והמלגות עברו ב-2020? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה היה ישיר מעלייה אל הוות"ת מל"ג? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אגיד שגם הייתה שם תוספת תקציבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי לעבור דרך משרד החינוך? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק אומר, מיכאל. הייתה תוספת תקציבית, רק מה קרה? במעבר הם לא היו אמורים לפגוע בסיוע לעולים אל מול הילדים הוותיקים, כי הפערים קיימים, הפערים של ההשכלה הגבוהה, מספר הסטודנטים של יוצאי אתיופיה אל מול האוכלוסייה הכללית הוא עדיין פער גדול, אבל המל"ג לקח דווקא את התוספת התקציבית, ואני אומר שכשאני הייתי אז יושבת-ראש זמנית, לא נגענו בשינוי. הגיע יוסי שיין, הייתה ועדה, אני כבר נכנסתי לכנסת ואסור היה לי להיות בוועדה – לא, אורי, אתם חייבים שקיפות בקהילה הזאת, שקיפות – ואז הם עשו שינוי שלצערי פוגע בעשרות או מאות אתה תצטרך להגיד כמה – אימהות חד הוריות, צעירים שאומרים: אנחנו לא מקבלים, ודוחים אותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אורי, אני רוצה לעצור את פנינה. אני אתן לך את הזכות ל-2-3 דקות כלליות, כי אתה רצית סקירה. אבל אחרי זה תצלול לבעיות, לדברים שכבעיה, שינוי קריטריונים, כמות מלגות וכן הלאה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אז אני אתחיל רגע במאקרו של הסיפור. מ-2017 עבר אלינו, ב-2016 היו סדר-גודל של 3,000 סטודנטים בתואר ראשון, היום יש סדר-גודל של 4,000. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיש יותר, שמקבלים מלגה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן, גידולים יפה. אני אגע נושא-נושא, רגע בנתונים עצמם. אני אקח כדוגמא את מדעי המחשב, ושוב אני אומר שכנראה הרבה מזה קשור למה שקרה בכלל במשרד החינוך, עלינו גם מ-72 ב-2016 ו-232 ב-2024, קיבלתי ממש שלשום את הנתונים של 2025, אז אין לי בדיוק מפולח. את הפערים אנחנו מחלקים לכמה פערים, אחד, הסיפור הכלכלי שהוא יחסית מאוד דומיננטי אצל יוצאי אתיופיה, השני זה הסיפור הלימודי-אקדמי, השלישי ניקח את האוריינטציה לאקדמיה, היבטים חברתיים וכן הלאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני עדיין רק רוצה לאתגר אתכם, כשאתם מציגים מספרים מוחלטים, זה לא מסביר את המצב בקהילה מול המצב הכללי במדינה. זאת אומרת, אם אתה הצלחת מ-72 ל-232 זה נפלא, אבל עכשיו כשאתה ב-232, איפה זה עומד בהשוואה למדינה? לכלל האזרחים? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אגיד ביחס לכלל הסטודנטים במדעי המחשב, זה עלה מ-0.6% ל-1%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עלה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכמה אחוז הסטודנטים הרגילים במדינה במדעי המחשב? הבנת את השאלה? כמו שהיא אומרת שאחוזי בגרות זה מדד השוואתי כי אני יודע מצב כללי במדינה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אז אני אומר שהייצוג שלהם עלה, אפשר גם לעשות את ההפוך, זה פשוט לא בשקף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הייצוג עלה בטוח כי אמרת מספרים מוחלטים מ-72 ל-232. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לא, גם מ-0.6% מהסטודנטים, זה עלה ל-1%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל האחד הזה של צעירים אתיופים במדעי המחשב מול צעירים בישראל במדעי המחשב. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> יש עוד פער. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה המספר? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> באוכלוסייה יוצאי אתיופיה הם 1.7%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא ליכולים להשוות את האירוע הזה בלי שכל אחד ידבר באחוזים ביחס למצב הכללי באוכלוסייה. בגלל גם ביקשתי על המחוננים, יש עלייה, אבל אני רוצה לדעת כמה אני רחוק מהשכיחות באוכלוסייה הכללית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רחוק מאוד, אבל נותנים לנו את הממ"מ פה את ה-18% בקרב יוצאי אתיופיה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זה במקצועות ה-STEM. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רק ב-STEM, אני יודעת שכרגע זה עומד על 20% בקרב יוצאי אתיופיה, בתוך האוכלוסייה. 20% מהם אקדמאים אל מול 40% מכלל האוכלוסייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבטיח לך שאת כנראה תנהלי את הישיבה הזאת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עם מיכאל אי אפשר לנהל את מיכאל, כל אחד אחר בכנסת אפשר לנהל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יכולה לתת לי לנהל את הישיבה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה יכול לאפשר לי לדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יכול לתת לך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שותקת עד דברי הפתיחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק אני רוצה שהוא. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אתן כמה רפרנסים. יוצאי אתיופיה באוכלוסייה 1.7%, בשכבת הגיל הרלוונטית 2.3%. זאת אומרת, מדעי המחשב, שמן הסתם אחד המקצועות שהכי קשה להתקבל אליהם, הפער הוא יותר גדול, באקדמיה הם בערך 1.6% היום בתואר הראשון. מדעי המחשב 1%. אבל שוב, אני אומר, הסיפור, במשפט, עדיין קיימים פערים כשמסתכלים על המגמה אנחנו רואים את הצמצום שלה, השאלה איך עושים אותה יותר מהר, את הצמצום הזה. אני אגיד שזה לא רק יוצאי אתיופיה, הספרות הכלכלית מדברת על כל העולים החדשים וההשתלבות שלהם כתהליך שלוקח זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז המעבר הזה ממשרד הקליטה אליכם, נאמר פה גם בשיחה מקדימה שלי עם פנינה, יכול היה גם לפגוע בסטודנטים, בהיקף המלגות, בנגישות, באפשרות לקבל אותן. יש לנו סטודנטים בזום שיעלו? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, יש סטודנטים בזום, רבקה? בינתיים אני רק אומר, התוכנית היא נכונה, מה שקרה שמצד אחד התוכנית היא נכונה. מה שקרה זה שברגע שזה עבר למועצה להשכלה גבוהה, אז אמרו: אוקיי, אנחנו משקיעים במקצועות הרלוונטיים ולא רק במדעי החברה. מחשבים, רפואה, ובאמת נתנו דחיפה רצינית. תקן אותי אם אני טועה, אורי? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הגדלתם את המלגה לדוקטורנטים, שזה גם נכון. תקן אותי אם אני טועה. נתתם מעל גיל 28 שזה התעקשתי על זה. אבל דבר אחד קרה שעל זה אתם לא מדברים באופן גלוי, הייתה ועדה שעמד בראשה יוסי שיין, אתם לקחתם שם החלטה להכניס סעיף וקריטריון כלכלי. ואגב, אם הייתי מאמינה – היו לנו שיחות, אמרתם שזה מעל 30,000-40,000 מי שמרוויח וכו' – זה לא נכון, השטח לא משקר, אנחנו קהילה שמדברת אחד עם השני. אני אומרת לך שאנשים, אימהות חד הוריות שבקושי מסיימות את החודש נדחו. ואני רוצה לדעת כמה אתם דוחים. במקום לתת לכולם. סליחה, 60 מיליון שקלים למשרד החינוך וזה לא פלוס התקציב שלכם, נכון? התקציב שלכם הוא נפרד? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 40 מיליון אתם מקבלים. אז בסך הכול יש לך 100 מיליון שקלים על יהודי אתיופי, ודוחים כמה עשרות, ואני רוצה באמת לדעת כמה אתם דוחים, במקום לשים, הייתם צריכים לכסות את זה עם 2 מיליון, ירקית. אני, כשהייתי שרה, 2 מיליון העברתי ממשרד הקליטה בדרך לא דרך אחרי שהצלחתי במאבקים מול הייעוץ המשפטי כדי שישלימו את המלגה לתואר שני שנה שניה, ואני לא מבינה איך אתם לא מוצאים את התקציב הקטן הזה בשביל לתת להם? ואתם יודעים היטב, וגם אתם שותקים, המל"ג, כשאתם יודעים שיש קמפיין על הראש שלי. שאתם יודעים בדיוק מי לקח את ההחלטה. ואורי, אתם צריכים להגיד למה אתם דוחים יוצאי אתיופיה? זו לא הייתה המדיניות. אני הייתי בכל המדיניות של הדרך החדשה. אתם דוחים נשים חד הוריות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם נתונים כמה בני הקהילה האתיופית פנו אליכם למלגה ולא קיבלו במסלול הזה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן, גם מנכ"ל פר"ח יושב איתנו, שמפעילים את מלגות מרום. יש לנו. אני רגע גם אוציא את הנתונים. הכול חשוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא ישלוף מהמחשב. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני לא רוצה לעכב אותכם. אני רוצה על המאקרו של המעבר, כי בעיניי החוזק הגדול של המהלך הזה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל גם בראשית הדרך, לפי מה שנאמר פה, לא הייתה התניה כלכלית ומישהו הוסיף את ההתניה הזאת? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, המל"ג. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני מדבר על זה, אני רגע לפני זה במאקרו. הסיפור של להביא יוצאי אתיופיה להשכלה גבוהה דורש ראייה הוליסטית של כל החסמים לא רק של הסיפור הכלכלי והמלגות, וברגע שזה עבר ממשרד הקליטה אלינו בנינו עוד תוכניות חוץ מהמלגות שהיו במשרד הקליטה, שנתנו את המענים האלה. אחד, זה תוכנית הישגים שהרכזות פה יוכלו לדבר. תוכנית ייעוץ והכוונה לקראת הלימודים האקדמיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הישגים אבל זה לכלל האוכלוסייה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אבל ליוצאי אתיופיה יש התייחסות בתוך הדבר הזה. הדבר השני זה מכינות קדם אקדמיות במעטפת כלי מוביליות מטורף במכינות הקדם אקדמיות ותמיכה נוספת שיוצאי אתיופיה קיבלו שם. ובמהלך התואר יש לנו גם את המלגות, וגם לא פחות חשוב, תקציב תמיכה שדיקני הסטודנטים משתמשים בו לעזור לסטודנטים, שוב, לפי עקרונות הדרך החדשה, בעיקר בצורה פרטנית, לא לנתב אותם בדברים נבדלים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אנגלית? כי אנגלית הם לא קיבלו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> המוסדות יכולים לעשות מה שהם רוצים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, חשוב לראות שאתם כן. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> פתחתנו את זה, אני מבין על מה את מדבר. והדבר השלישי זה הרצף של להביא אותם מתואר שני עד ללהיות חברי סגל אקדמיים. מלגות בתואר שני, מלגות הצטיינות לתואר שני מחקרי, מלגות דוקטורנט, מלגות פוסט דוקטורנט, מענקים מאוד גדולים לקליטת סגל אקדמי יוצאי אתיופיה. בחצי השנה האחרונה מאז הפעם הקודמת שדיברנו, שני פרופסורים ראשונים מיוצאי אתיופיה, פרופסור אמבסה, ופרופסור שמחה גטאון. פרופסור שמחה גטאון כרגע מועמדת, אני עוד לא יכול להגיד שזה סופי, זה מופיע על סדר-יום ות"ת כבר להיות ראש הוועדה של מל"ג לקידום הוגנות מגדרית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פרופסור למה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לחינוך בסמינר הקיבוצי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והפרופסור השני? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לבלשנות באוניברסיטת תל אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה השם שלו? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמבסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה, לקח לנו 40 שנה להביא פרופסור ראשון? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הוא, דרך אגב, היה עוד מאתיופיה אקדמאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בטח יש כאלה שמתאימים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> יגיעו. אנחנו רואים את הדוקטורנטים, רואים את בוגרי הדוקטורנטים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שתדע שיש דוקטורנטים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את כל זה אתה עושה מ-40 המיליון שלך או עוד כספים שאתה נותן מלגת דוקטורנט? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> מה-16 של משרד הקליטה קיבלנו עוד תוספת עם המעבר, אבל מאז הוות"ת בכל שנה מוסיפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל נגיד באוניברסיטאות אין מעמד שיש להם תורמים וכל מיני מלגות דוקטורנט? אין קרנות ענק שמוכנות להצטרף לזה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> להתאחדות הסטודנטים יש רשימה של כמעט 30 מלגות שהן מאוד רלוונטיות ליוצאי אתיופיה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תראה, 40 מיליון. אני עוד פעם אחזור על זה, זה כמו עם המשטרה, הם מקבלים 20 מיליון ובסוף פותחים לנו 20,000 תיקים. 20 מיליון צבועים על יהודי אתיופיה, זה משהו הזוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בדיון אחר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, שתבין, 100 מיליון שקלים זה המון, ואתה יודע, אתה היית שר. 100 מיליון שקלים והם לא קשובים רגע למה הציבור רוצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אבל יש ניצול מלא בכל שנה? אתה קיבלת 40 מיליון, יש ביצוע מלא? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> בחלק מהדברים כן, בחלק לא. אבל זה ניצול של 80-90 אחוזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכשאין ביצוע, מה קורה עם הכסף הזה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הוא מתגלגל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא רוצה תורה שבעל פה. אנחנו נעבור לפר"ח, נשמע אותם, ובינתיים תגיד לנו כמה נוצל בכל שנה. ומה שלא נוצל, האם נשמר? האם נלקח על ידי האוצר? אנחנו רוצים את המספרים. וכמה בני הקהילה האתיופית הגישו בקשה למלגה ולא קיבלו? שזה הנתון, לדעתי, שהכי כואב. ואילו בדיקות אתם עושים סביב הנתון הזה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> על התקציב הוות"ת עובדת בתוכניות רב שנתיות. זאת אומרת, זה לא כמו משרדי הממשלה הרגילים שבכל שנה התקציבים חוזרים לאוצר, והתקציבים שמורים ב-safe, יש safe של יוצאי אתיופיה וזה שמור ליוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לכאורה מה אחוז הניצול של התוכנית הזאת אצלך? תבדוק לי אחרי זה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אסתכל רגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבדוק לי ואז נניח תיאורטית שהיו שם יתרות, אז הן התגלגלו לשנה הבאה ואז אתה יכול לתת יותר, כי יש לך pool יותר גדול. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה תגיד לנו נתונים עוד מעט, של ניצול ושל כמה דחיות היו לצעירים בני הקהילה לפי שנים? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> עכשיו, לגבי העדכון של מלגות מרום, אני אגיד שהכנסנו את מלגות מרום אלינו, הרבה מהתפיסה שם באמת הייתה לנסות לשמור על איזשהו רצף של המדיניות – חוץ מהדבר שפנינה דיברה עליו – ולא עשינו הרבה שינויים. עכשיו אנחנו בדיונים על עדכון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נכון, עשיתם שינויים ואני אגיד לך בדיוק אילו שינויים. אתם הורדתם את מלגת המחיה. אתם, במל"ג. אתם גם תגידו את השמות ותוציאו את הפרוטוקול של מי ששינה את זה, הורדתם את מלגות המחיה, אתם הורדתם את השנה השנייה של התואר השני, אז צעירים שלומדים תואר ראשון – תקשיב, בגלל שהורידו את התמיכה של השנה השנייה בתואר השני, הם אומרים: אוקיי, נעשה הפסקה, נצבור עוד כסף כי אין לנו תמיכה כלכלית ובגלל זה הם לא ממשיכים לתואר שני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא לסיים עד הסוף? הגעת לקו הסיום. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, למה? בעד 2 מיליון? זה דבר נוסף ששיניתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא לסיים? במיוחד אם יש תת ניצול תקציבים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ושמתם קריטריון כלכלי שאני אומרת לך אני אביא את הדוגמה של אחיינית שלי. אח שלי וגיסתי הם עובדים פשוטים, עובדים חינוך. בואו, עובדי חינוך לא מרוויחים פה מיליונים. היא לא נתמכת על ידי ההורים, מגישה בקשה – ואתה מכיר, גם פניתי – ואתם אומרים: לא. הפכו אותם לילדי עשירים. הם בקושי מצליחים... לדעתי אתם דוחים 30 או 40, אתה חושש להגיד את המספר. אבל אני אומרת, ירקית, אם לא יהיה פה שיתוף פעולה לסגור את הפער הזה של 40 או 50. פעם אתם אומרים לי 30 נדחים, פעם אתם אומרים לי 40 נדחים. תגיד את המספר, תעזרו לחברים האלה, אלא אם כן הם מרוויחים 40,000 שקלים או 50,000 שקלים בחודש. אני לא מצליחה להבין את זה. אני לא מצליחה להבין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נקבל תשובות, רגע. אורי, אתה pivot באירוע. אתה עוד תדבר, תנוח בינתיים, תאסוף לנו נתונים. אנחנו חוזרים אליך. פר"ח ואז סטודנטים. << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף, יושב-הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ניצני, אם אתה מוסיף, זו אחריות. אצלנו זה לא להוסיף, אתה לוקח אחריות על מה שאתה אומר. << אורח >> אייל ניצני: << אורח >> לוקח אחריות מלאה. המעבר הזה למל"ג נעשה בגלל הכוח והיכולת של מל"ג לראות את הרצף משלב ההסברה והגיוס ועד האקדמיה, או בעצם התארים המתקדמים. דבר שאצלנו, במשרד העלייה והקליטה, לא היה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היה. לא רק זה, אתם נותנים מלגות למהנדסים. רגע, תקשיב טוב, את זה דווקא אני מכירה. יש להם תקציבי עתק למהנדסים, לקליטת עבודה. יוצאי אתיופיה לא נמצאים שם, אתם נותנים את זה לאוכלוסיות מסוימות, לעולים מסוימים, ואתם לא נותנים את זה ליהודי אתיופיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היום, היום. אנחנו מדברים על קליטת המדענים, אני מדברת על זה. למעלה מ-90 מיליון קולטים מדענים ומשלמים שכר של האנשים האלה, ויהודי אתיופיה לא נמצאים. עכשיו, אייל, אני אומרת לך את האמת? אתם חייבים לסגור את הפער הזה. גם היו"ר הוא חבר של שר הקליטה, אנחנו נדבר עם שר הקליטה וזה גם דבר שצריך להשתנות. אבל השקיפות, אין שקיפות. הבעיה הכי קשה עם הקהילה שלנו היא שאתם בכלל לא משתפים את הציבור. ברגע שלוקחים 100 מיליון שקלים בחינוך ולא שואלים את הציבור: מה קשה לכם? איפה אתם רואים את הליקויים? אני אומרת לכם שאתם חייבים לצאת לשיתוף ציבור, אתם גם צריכים לשמוע את נציגי ונבחרי הציבור. אורי בא פעם שלישית לכנסת ואתם לא מתקנים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תכף, אנחנו עוד לא סיכמנו. אבל פר"ח, בבקשה. ואחרי זה הסטודנטים. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> שלום לכולם, פר"ח מפעיל את תוכנית מרום. הקריטריונים נקבעים בוועדת ההיגוי של המועצה להשכלה גבוהה. אנחנו מפעילים את זה על פי הקריטריונים הללו. מדי שנה מתקבלים כ-650 מלגאים חדשים, נדחים על בסיס סוציואקונומי כ-10%. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 10% אתם דוחים? על איזה בסיס סוציואקונומי כשהלמ"ס מפרסם שמשקי הבית של יהודי אתיופיה, לדעתי יש שם פער של 5,000 שקלים בהכנסה חודשית? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> אז אני אומר, אנחנו עובדים על פי הקריטריונים שנקבעו בוועדת ההיגוי, אנחנו הגורם המתפעל של הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה גובה המלגה? רק רגע, גברתי. היחידה שעושה לי בעיות זו היא. אתם כולם ילדים טובים. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> היא הייתה בפר"ח בכמה וכמה הזדמנויות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל אני רוצה להגיד לך שאני מאוד הייתי אוהבת את פר"ח עד התפעול שלכם, ואתם צריכים להחליף את המתפעל ואני אסביר לך למה. אתם עושים חיים קשים ליהודי אתיופיה, אין לכם מושג איזו אחריות יש בידיים שלכם לשינוי הלאומי והחברתי שצריך להיות. אתה דוחה 10%, אני רוצה שתביא את כל אלו שדחיתם ואתה תבין בדיוק כמה אתם טועים. לא מקבלים את הערעור שלהם. אתם לא מבינים בכלל מה אתם עושים. אתה משליך את זה עליהם, אבל אתה השער. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי שאלה, שניה. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> אני לא מקבל את הטענות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לא לקבל. אתה תביא את כל הפניות. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> זו המדיניות שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אני רוצה מידע. מה גובה המלגה שנותנת? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> המלגה היא 10,000 שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיא זהה למלגה של סטודנט רגיל בפר"ח? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> לא, מלגה של סטודנט רגיל היא 7,000 שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקי, והדרישות? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> הדרישות הן 60 שעות חונכות בשנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וב-7,000? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> 120. בשנה א' של מרום רק 40 שעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> יש תקציב. על פי התקציב אנחנו מקבלים את כל - - - << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> ההגדרה של היכולת הכלכלית של סטודנטים בני הקהילה האתיופית, היא שווה להגדרה הרגילה באוכלוסייה? אותו קריטריון מופעל? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה מופעל? מה השיטה? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> קודם כול בפר"ח אין הגדרות סוציואקונומיות, אבל יש תוכנית מקבילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בפר"ח רגיל אין? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> אין. אבל יש תוכנית מקבילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה פה יש? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> כי זה מה שנקבע בוועדת ההיגוי? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה ההגדרה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, שניה חבר'ה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם לא אמרו לציבור מה ההגדרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי קבע? אם בפר"ח רגיל אין התניה כלכלית, למה מישהו הגדיר שתהיה התניה לצעירים אתיופים? למה לסבך את העניינים? ואם למישהו הייתה סמכות, למה שהוא לא ישנה את ההחלטה הזאת? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> סליחה שאני מתערב, זו המדיניות שלנו ולא נכון לפנות לגורם המתפעל הזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה ההגדרה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, אז למה לא לבטל את זה? אם אנחנו רוצים ריבוי. יכול להיות שאדם הוא בן הקהילה האתיופית ואבא שלו עובד בנמל וכן מרוויח 40,000 אבל זה לא אומר שהוא אוריינות אקדמית כי הוא דור ראשון לאקדמיה, יש ספרים שלמים על כמה קשה להיות דור ראשון לאקדמיה, של מוטי גיגי ואחרים, תקראו. אז למה אנחנו מכבידים איזו התניה שלא חייבים שתהיה? לא יודע, אדם יש לו בסטה בשוק והוא מרוויח 50,000 שקלים בחודש, זה לא אומר שהוא אומר לבן שלו: אני רוצה שתלך לאקדמיה. הכסף פה הוא לא כל הסיפור. יש עניינים של שפה ואנגלית, גם עברית, גם אנגלית שעדיין לא יכולים להיות מונגשים בתוך הבית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והפערים מול האוכלוסייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא סוחב מטען מספיק גדול גם אם איכשהו מישהו שם מרוויח כמה שקלים יותר. ולמה לנו לא להאיץ יותר ולמה להתנות דבר שלא חייבים להתנות אותו שגם במקור לא הופיע? במקור, המלגות האלה ניתנו לצעירים אתיופים ללא התניה כלכלית, אז מי הגאון שהוסיף את זה במעלה הדרך? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם הכניסו את המל"ג, הכניסו עז כשיוסי שיין היה יושב-הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את מפריעה לי. לא נורא שעשו את זה, אבל תשנו את זה, תבטלו את זה, מה קרה? תעשו ניתוח, תביאו את מוטי גיגי, הוא ייתן לכם הרצאה מה זה להיות דור ראשון להשכלה גבוהה - - << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> הוא היה אצלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - ולאור הספר הזה שנכתב – יש לו עוד שותף, אני לא זוכר את השותף השני – ותמחקו את ההתניה הזאת. למה להפסיד 60 סטודנטים ולא לכלול אותם בדבר הזה מתוך אותם 600 בשנה על לפני כל התואר זה כבר נהיה 300 כי תואר ראשון ושני, נכון? אז יש חמש שנים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, ברשותך אני אוסיף משהו לפני שאתה עונה לו. משפט נוסף, שניה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ה-300 זה לשנה, את כל הסטודנטים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לשנה אתם 10%. אני רק אומר, אני אוסיף על הדברים שלו. מכיוון שלי יש זיכרון ארגוני רחב כמישהי שהובילה את הדרך החדשה ונלחמה גם על הפסקת הבידול ועוד – ואגב, ירקית, שמעתי בדרך את הנתונים שמאוד מוזרים לי לגבי הילדים המחוננים אבל אנחנו נגיע לזה – מעולם לא דיברנו אל להכניס התניות כלכליות. המל"ג הכניס עז באחת הוועדות כשאנחנו מבינים שנקודת המוצא צריכה להיות שעד שבני הקהילה לא מצמצמים את הפער והנתונים האובייקטיבים משתנים, צריך לתת להם דחיפה מאוד גדולה כדי שיהיה פה דור השכלה שמושך את המצב של הקהילה כלפי מעלה. עכשיו, אני מבינה שאתה לא קובע את המדיניות, אבל אתה השער ואני יודעת שאתם דוחים, ולכן אני רוצה לדעת אם יש הלימה בין מה שיושב אצלך בשולחן ואתה דוחה את האנשים, כי יש לי את הסיפורים, אל מול מה שאתם קבעתם שאתם מפחדים להגיד. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> לא, אנחנו לא מפחדים להגיד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תגיד מה קבעתם. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> רגע, קודם כול 77 אנשים נדחו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק משפט אחד נוסף, ולא חסר כסף. 100 מיליון שקלים, 100 מיליון שקלים, תרשמו לכם, לחינוך. ירקית, חסר תקציב? << אורח >> ירקית ארבל: << אורח >> לא חסר תקציב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא חסר תקציב. ולכן תקשיבו לקולות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לתספה חסר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מדברת על הגורמים המפעילים, אני מדברת מה התקציב הצבוע שיש למשרד החינוך. זה המון כסף לקהילה שמונה 170,000 איש. זה המון כסף ל-5,000 סטודנטים. נכון שיש עוד תוכניות. ולכן תגיד מה הפער? מה הקריטריון? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אז קודם כול ביקשתם את הנתון. בשנה שעברה – השנה ההרשמה עוד לא נרשמה סופית – נדחו 77 אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתוך? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> מתוך 1,300 מועמדים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, מתוך 600 הוא אמר. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> לא, מתוך 700 וקצת מועמדים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רואה? יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מלגות מרום. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מלגות מרום. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אומר, יש את מספר המועמדים ויש את מספר הזכאים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז 1,000 מגיעים אליכם? רגע, הוא אומר משהו חשוב. 1,000 ומשהו מגיעים אליהם, לא יודעת איפה הם נופלים בדרך. 600 מגיעים אליהם, 77 הם דוחים, בסוף אתם נותנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי מה-1,000, 400 מוותרים על מלגת פר"ח? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי הם מקשים עליהם בירוקרטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה שהם יוותרו? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אז רגע, אנחנו נכנסים למהלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז יש תת ניצול. אם אתם אומרים שיש ביצוע של 600 מלגות כשיכולתם לתת 1,000, זה תת ניצול. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> לא, זה לא התקציב. יש ניצול של התקציב. מתוך 700 נרשמים – בכל שנה זה משתנה אבל פחות או יותר – בין 630 ל-650 מקבלים את המלגה על בסיס הקריטריונים שנקבעו. ויש מיצוי כמעט מלא של התוכנית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה? 650 כפול 10,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה 65. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 6 מיליון וחצי. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> כן, אבל תכפילי ב-3-4 שנים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, משהו פה לא מסתדר לי. 650 בכל שנה, נכפיל בשלוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 20 מיליון. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> תכפילי ב-3.5. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה מכפיל בשתיים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ב-3.5 כולל התקורות של התפעול. סדר גודל. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עדיין 20 מיליון. איפה ה-20 מיליון הנותרים? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> בכל שאר התוכניות שלנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני אומרת לך, 2 המיליון האלו שחסרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה חסרים 2 מיליון? אתה יודע על 2 מיליון שחסרים? מה פנינה אומרת? איזה 2 מיליון? אתה יודע על מה היא מדברת? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יודע יפה מאוד. זה 770,000. על 770,000 אתם דוחים אותם? אין לכם בושה? 100 מיליון. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זה לא עניין תקציבי הדחייה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מי שמך להיות פטרון עליהם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לדחות, אבל למה? למה לא להגדיל? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי שמך להיות פטרון על יהודי אתיופיה. הנה, תשמע את כל יהודי אתיופיה כולל הסטודנטים שמבקשים ממך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, כל פר"ח נולד, הרעיון של פר"ח לא התנה הכנסה כלכלית. את מוכנה לתת לי להשלים משפט? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זו פטרונות. לא, מיכאל, אחי היקר, תקשיב. אתה לוחם צדק. אני אומרת לך, יושב פה אדם. אתה יושב פה ומחייך בצורה פטרונית, אתה יודע טוב מאוד את הבעיה ואתה לא פוטר אותה כבר תקופה ארוכה על 770,000. תתבייש לך, אורי. סליחה, אני לא רוצה לפגוע בך ברמה האישית, זה ברמה הלאומית והעניינית והמקצועית. איזו חוצפה שאתה יושב ואומר לי ברמה מערכתית? בוא אני אעשה לך שיעורי בית על מה קורה עם הקהילה שלנו. חוצפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להגיד משהו נוסף על הדבר. כשמדינת ישראל ומשרד החינוך הקימה את מפעל פר"ח היא אפשרה לכל סטודנט להיות חלק ממנה ללא התניה של הכנסה כלכלית מתוך מחשבה שהמפעל הזה יעזור לילדים ולצעירים וייתן להם הזדמנות וגם יקל על הסטודנטים שלנו. ויש עשרות אלפי משתתפי פר"ח במדינה, אז דווקא המלגה שניתנת לצעיר אתיופי שהוא בתת ייצוג באקדמיה, דווקא היא קיבלה התניה כלכלית? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני יכול דקה להסביר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול, אבל תענה לי רק על זה, לא כללי. על השאלה הזאת, הערכית. מלגות פר"ח ניתנות ללא התניה כלכלית, העברתם אותם להפעלה בפר"ח בשם של מרום, מה שזה לא יהיה. למה שמתם שם התניה כלכלית? למה הם היחידים שיבואו לפר"ח עם התניה כלכלית וכל סטודנט אחר לא? אתה יודע, סטודנטים באים מבתים של מיליונרים ומיליארדרים והם יכולים לעשות פר"ח, והוא לא יוכל לעשות בגלל שעשו לא התניה וסך ההכנסה הממוצעת של הקהילה האתיופית היא לא של מיליארדרים. אז אולי יש בשוליים חריגים עם איזו משכורת הורים סבירה או טובה. אבל למה בכלל להכיל עליהם כלל כזה? עכשיו, זה בצד האפליה, כי אם פר"ח לכולם, אז גם מרום לכולם. למה דווקא הם? גם מבחינת יעד אסטרטגי, אנחנו רוצים לדווח שיותר צעירים אתיופים הלכו לאקדמיה, אז למה לא נעשה את המאמץ גם על ה-10% האלה מתוך הטיעון הערכי שזה דור ראשון לאקדמיה, שהנושא הוא לא רק כסף, מודעות, תמרוץ, רצון להשתתף. אנחנו יוצרים פה שינוי במשפחה. גם אם הוא עובד בנמל או בבסטה ומרוויח 40,000 שקלים, הוא לא אומר לבן שלו שהשכלה זה חשוב, ואנחנו אומרים לו שהשכלה זה חשוב. אז למה אנחנו לא מבינים את הדבר הזה ומבטלים מיידית את ההתניה הזאת? אבל אם תיקחו את המשימה הזאת ונחזור אליכם בעוד חודש ותגידו שאתם דנים וחושבים. זה כלום, באמת, זה 10% מהסיפור. למה להיתקע עליו? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכוונה, הם עושים. אני אסביר לך משהו. הוא יביא את הפרוטוקול, ועכשיו אני לוקחת את זה אישי וזה גם בית אישי ופוליטי, בכוונה עושים עליי קמפיין כבר שנים כשאני לא לקחתי את ההחלטה ומל"ג הכניסו את ההחלטה. לא יודעים לעמוד מאחורי ההחלטות של עצמם. בכוונה הם לא מתקנים את זה. כשהייתי שרה, אייל תקן אותי, העברתי 2 מיליון? העברתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל שניה, תני לו להשיב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם תתקנו את זה ואתם גם תביאו לכנסת ישראל את הפרוטוקול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, תשיב לנו. הכאב של פנינה הוא גדול כי פוגעים בשמה הטוב, אבל עובדות זה הכי חשוב. מתי התקבלה ההחלטה? << אורח >> בת-אל טגן: << אורח >> העניין של המלגות זה כאב של כל העדה, זה דבר שאנחנו נחלמים עליו ומדברים עליו, וסטודנטים סובלים יום ולילה בגלל האלמנטים הללו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך קוראים לך? אתה תחכה, אתם תגידו כולכם. אני רוצה לתת לו לשמוע סטודנטים. אבל אתם גם לא נתתם לאורי לדבר, זה לא מכובד. אתם יכולים להטיח מה שאתם רוצים, אבל אם לא תאפשרו לו להשלים תשובה, זה לא לעניין. אז תנשמו עכשיו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אני שותקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לשמוע שני סטודנטים, את התשובות של אורי, ומשה סלומון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמו ספר בישול של מרוקאית שאתה אומר קודם כל תירגעי, זה מה שעושה איתי מיכאל ביטון, בכל בוקר הוא אומר לי: קודם כול תירגעי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, בספר בישול של המרוקאים זה תשתי כוס מים. << אורח >> בת-אל טגן: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אם אפשר לפני שמעלים את הסטודנטים שאני אדבר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את רואה מאוד לדבר? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש סטודנטים. תתנו קודם לסטודנטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך, גברתי. בבקשה, כן, סטודנטית, תציגי את עצמך. << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> שלום לכולם, קוראים לי בת חן, אני בת 27, אני סטודנטית לתואר שני להתנהגות ופיתוח ארגונים באוניברסיטת רייכמן. אני אספר על החוויה שלי, התאחדות הסטודנטים ביקשו ממני לבוא ולספר על הקולות מהשטח, איך אנחנו חווים את הדבר הזה. כולם פה מציגים נתונים, אבל בסוף מי שחווה את זה ומי שסובל בסוף מכל הבעיות האלו זה אנחנו. אני, ספציפית, יכולה להגיד שנכנסתי לאקדמיה בפעם הראשונה בגיל 21 תחת תוכנית מיוחדת ליוצאי אתיופיה שנקראת "ישראל שבלב" באוניברסיטת רייכמן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> Israel at heart, נכון. << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> התוכנית הזאת היא תוכנית פרטית, היא מתוקצבת מתרומות מהארץ ומחו"ל ואנחנו באמת קיבלנו מלגה מלאה, גם מעטפת רגשית, גם כלכלית, גם מנטלית. ליוו אותנו מהיום הראשון באקדמיה עד שסיימנו את התואר הראשון וגם בתואר השני יש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק רגע בת חן, ברייכמן אין מלגות וכו'? כי זו מכללה פרטית? או שאפשר לעשות פר"ח? יש, אוקיי. << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> אני אחדד. יש את המלגה של המל"ג שאנחנו מקבלים מראש בתואר הראשון, ומעבר לזה קיבלנו השלמה מהתוכנית הפרטית. אבל שוב, התוכנית לא מתוקצבת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, איזה שכר לימוד הוגדר בתוכנית כזאת? כי שכר הלימוד הרגיל שם מאוד גבוה. << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> שכר הלימוד הוא עדיין 40,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה מקבל הנחה? << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> אנחנו מקבלים מהתוכנית השלמה מהתוכנית אחרי המלגה של המל"ג. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו הזדמנות גם לומר תודה לג'ואי לו הפילנתרופ, אם הוא צופה בנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ג'ואי? בארץ הוא גר? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שווה להזמין אותו. הוא עשה עליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פגשנו אותו לדעתי. יפה מאוד, תמשיכי, בת חן. << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> אז בתואר הראשון קיבלנו את המלגה של המל"ג, ומעבר לזה השלמה של התוכנית הפרטית שהקים אותה ג'ואי לו ואחראית שמתפעלת אותה ביום-יום. בתואר השני אנחנו מקבלים מלגה חלקית. מעבר לזה, במל"ג אנחנו מקבלים רק בשנה הראשונה מימון, ובעצם אני עכשיו בשנה השנייה ואני כבר לא מקבלת את ההשלמה של המל"ג, יש לי מלגה חלקית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשנה השנייה של התואר השני? << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> אכן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולא נותנים לך? << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> לא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וכמה זה מקשה עליך? << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> יותר מזה אני אגיד שנתוני הדחייה לא משקפים את תמונת המצב, כי אין לנו בכלל מקום להגיש בשנה השנייה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בעצם לא נותנים לכם שום כתובת? << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> אנחנו בכלל לא בזכאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתואר שני? << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> בשנה השנייה של התואר השני. אנחנו בכלל לא מופיעים בנתוני פניה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יכולים לפנות, הבנתי. תואר שני שנה שניה אי אפשר לפנות לקבל מלגה. זה אמיתי? זו גם החלטה של המלג? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם לרפואה, אגב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי החליט את זה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הלבנים החליטו את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אני מתחיל להתעצבן בעצמי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש פטרונות. הם לבד יושבים מחליטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכלל הזה לא היה, נכון? מישהו הוסיף אותו במעלה הדרך? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי הוא נוסף? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אם אני לא טועה כשזה נכנס, כשפנינה הייתה שרת הקליטה היא נתנה תקציב כדי לאפשר גם את שנה ב'. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מתי זה נכנס? מתי? בוועדה לקחתם את ההחלטה כשאני הייתי שרת העלייה והקליטה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> במעבר ב-2020, אם אני לא טועה, זה היה גם קצת לפני שאני נכנסתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התוכנית הזאת הועברה אליכם ב-2017? ב-2020? מתי היא עברה? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ב-2020. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביום שהיא עברה אליכם היא כללה שנה שניה לתואר שני? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> למיטב ידיעתי וזכרוני לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי קיבל החלטה שזה לא כולל? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> היו שם דברים ספציפיים עם פנינה כשרת הקליטה שהעבירה תקציב לשנה ב'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבדוק לי את זה, אורי, אנחנו רוצים עובדות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העברתי תקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא השלימה את מה שעצרתם. אבל אני שואל, תוכנית מתחילה ב-2020 אצלכם, ויש לה היסטוריה של 2017 ו-2015 ו-2016 שאין התניה שמבטלת שנה שניה בתואר שני, ומישהו מחליט לבטל את זה, אז אני רוצה לדעת מי ומתי? זה די שקוף הנושא הזה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ההחלטות במל"ג הן החלטות של מליאת ות"ת בהמלצה של ועדת ההיגוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מי ומתי? זהו. תבדוק לי, יש לנו זמן פה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ועדת ההיגוי היא ברובה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אורי, לא להגיד מילים מיותרות. אנחנו מדויקים. מי ומתי החליט שתואר שני שנה שניה לא יתוקצב ולא יתאפשר? ומי ומתי החליט להכיל על מלגות מרום התניה כלכלית? מי ומתי? זאת השאלה. יש לך חצי שעה לבדוק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאוד ממוקד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, יש לך זמן. יש לך חצי שעה לבדוק את זה. אתה יכול להגיד כל מה שאתה רוצה, ואני אעמוד על זכותך להגיד הכול. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אז קודם כול אני רוצה להגיד על החיוך. החיוך הוא חיוך של שותפות לא של פטרוניות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין שותפות. אם אתה מגיע לפה שנה אחרי שנה, אתה לא מקשיב. תקשיב, אני לא יושבת פה כי ליקקתי דבש והגעתי לכנסת ישראל כדי להיות נבחרת ציבור. אם אתה מזלזל בנבחרי ציבור כולל חברי שנמצאים פה ואמרו לכם לתקן את זה, ואתה יושב פה פעם אחר פעם, דיון אחרי דיון, ואמרנו את מה שאנחנו חושבים שאתם דוחים פה סטודנטים, ואתה מחייך, ולא מתקן, אורי, כן זו פטרונות. אתה מתעלם מהקולות פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדברים שלך נשמעו, פנינה. אני לא אגיד לתוצאות. הדברים שלך קשים ונשמעו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה לעשות, החיים קשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והם נרשמו. בת חן, תשלימי את הדברים שלך. << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> אני רוצה לתקן משהו שאמרת. ההורים שלי שניהם עלו, אני נולדתי בארץ, אבא שלי עלה במבצע משה, אמא שלי עלתה במבצע שלמה, ועדיין שניהם עודדו אותי מאוד להגיע לאקדמיה ולרכוש השכלה גבוהה. עם זאת, מבחינת ההבדלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקסים. את יודעת, בן חן, אני ואת אותו דבר. את נולדת כאן? << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההורים שלך נולדו באפריקה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההורים שלי נולדו באפריקה. יש לך אחים שנולדו באפריקה? << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> לא, לי אין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לי יש חמישה אחים שנולדו באפריקה. אני רק הקטנצ'יק שנולד בארץ. ואת חושבת שמסעודה ואליהו ביטון לא רצו שאני אהיה משכיל? רצו. אבל הייתי בעייתי אז עזבתי ארבעה תיכונים. אבל המסע שלי לאקדמיה הוא יותר קשה, כי לאמא שלי לא היו קשרים להרים טלפון לשכן שיודע פסיכולוגיה כי רציתי להיות פסיכולוג. הרשת החברתית והאפשרות להיות חלק מעולם אקדמי לא פתוחה לקהילה שההורים לא היו באקדמיה. אמא שלי, מסעודה ביטון, אין יותר טובה ממנה, היא נשגבת, היא אצילה. היא לא ידעה אנגלית, לא ידעה מתמטיקה, לא ידעה עברית, אבל היא ידעה הכול. היא אמרה כשעזבתי ארבעה תיכונים: מהילדים שלי יצא משהו טוב. אהבה של אם זה מנוע לכל החיים, אתה לא צריך יותר מזה. מה שאני רציתי להדגיש זה לא שלהורים שלך לא היה רצון שתצליחי בחיים, אלא המעטפת, הניצחונות האישיים שלך כפורצת דרך באקדמיה, במיוחד לתואר שני, זה לנצח את המרחב ואת הגזענות והרבה קשיים. אז מה שאת דייקת אותי, אני מחזיר לך שאנחנו באים מאותו מקום. אבל אני אתן לך להגיד משפטי סיום ואז לחברי כנסת, בבקשה. << אורח >> בת חן ווסן: << אורח >> התכוונתי לומר שבסוף זה פוגש אותנו בזה שאין לנו תשתית. גם אם הם רוצים לעזור לי יש גבול לכמה שהם יכולים. החברים שלי לספסל הלימודים יכולים ללכת להתייעץ על עבודה עם ההורים שלהם, על איך מתנהלת האקדמיה. זה חסר לי, תשתית חסרה לי. גם מנטלית, גם רגשית, אבל כן, גם כלכלית. המרדף – אני יכולה לספר על חברים שלי שהיו איתי בתואר הראשון ולא המשיכו לתואר שני או כרגע ממתינים עם זה כי זה חלק מהשיקולים שלהם האם לבחור מסלול של שנה אחת של תואר שני, לחפש, שלרוב זה מסלולים בלי תזה ואז זה מונע מאיתנו להמשיך למחקר, לדוקטורנט, וגם מהבחינה של אולי אני אישאר, אני אחסוך קצת בשוק בשביל שאני אוכל לממן את כל התואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אנחנו מפסידים את הפוטנציאל שיהיו לנו יותר משני פרופסורים. כי אם לא תעשי תואר שני מחקרי, לא תגיעי אי פעם לעולם הזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואלו שעוצרים – הרבה מהם לא חוזרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את אמרת את זה יפה. חבר הכנסת משה סלומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. קודם כול אני מודה לך מאוד על הדיון, על המעקב. זה כלכלך משמעותי שדברים כאלה נמצאים בסדר-היום. הם בהכרח מטופלים, אולי לא מספיק, ואני מסכים עם הזעקה, לא הצעקה, הזעקה של חברתי פנינה בנושא הזה. גם אני מקבל עשרות פניות בהקשר של אקדמיה, בהקשר של מלגות שחסרים לסטודנטים, ואנשים מוותרים על הלימודים האקדמיים בגלל העניין של המלגות, לא לכל אחד יש. ממש לאחרונה קיבלתי ממישהי שהלימודים שלה עולים 18,000 שקלים בשנה ואין לה את זה, חלקם בכלל במקומות לא מוכרים, אבל גם במוסדות המוכרים. ואנחנו חייבים – ואני מסכים איתך כל-כך מיכאל – לצלוח את הדור הזה, את השלב הזה של הדור שלנו באופן כזה שאנחנו מאפשרים מקסימום כלים, מינימום קשיים וחסמים, כדי לאפשר לסטודנטים כמו בת חן המקסימה כאן לשאוף גבוה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, בת חן, אנחנו הרשת החברתית שלך, אנחנו הקשרים שלך. את לוקחת את הנייד של כל אחד מאיתנו, מה שאת צריכה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לה. אדוני יושב-הראש, אני אומר שיש כספים, גם ממשרד החינוך,. אגב, גם בתוכנית של יוצאי אתיופיה בתוך משרד החינוך כ-60 מיליון שקלים מעבר לדבר הזה, אנחנו מדברים סך הכול על 100 מיליון שקלים שאם יקלו ואם יצרו כלים הרבה יותר קלים לסטודנטים להשתמש בזה, זה יקל מאוד, יגרום לכך שיהיו הרבה יותר סטודנטים, הרבה יותר סטודנטים יראו איזשהו ביטחון כלכלי כדי לקחת מסלולים של תואר ראשון ושני עם תזה, עם כל הדברים. אנחנו יודעים להגיד שהדרך למוביליות חברתית משמעותית היא דרך האקדמיה, דרך הלימודים - אני אמרתי את זה, הרגע באתי מחוץ ביטחון – גם דרך הצבא אבל ודאי דרך האקדמיה, וככל שנסיר חסמים, ככל שניצור תנאים ונביא כסף בתוך הדבר הזה, אני בטוח שגם אלו שחשבו שאולי כבר ויתרו מראש על האקדמיה יוכלו להגיע ולקחת את זה. הפוטנציאל הגלום בתוך יהדות אתיופיה היא ללא גבול. למה אני אומר את זה? כי זו קהילה עוצמתית עם ציונות וערכיות מאוד גבוהים, עם הקרבה בלתי רגילה כדי להגיע לכאן, לארץ חמדת אבות, עם היכולת והרצון להיות חלק משמעותי בתוך החברה הישראלית, ואני לא רוצה שהנושא הכלכלי יהיה החסם. אני לא רוצה שהדבר שמה שדיברה כאן בת חן, גם המנטלי, אבל גם הכלכלי, יהיה חסם לזה. אני מבקש ואני דורש – אני לא רוצה להיכנס כרגע לפרטים אבל אני אשמח לתת פרטים כפי שפונים אליי – שאם העניין הוא כסף, תגידו לנו, אנחנו פה שליחי הקהילה שלנו, אנחנו פה שלושה חברי כנסת, תגידו לנו ונוכל למצוא דרכים, אבל לא יכול להיות שיש התניות ייחודיות בתוכנית מרום או בכל תוכנית אחרת כדי שתקשה על סטודנטים להשתמש. אין. אל תחששו, אין לנו בינתיים פילנתרופים יוצאי אתיופיה, אין לנו משפחות עשירות, אין לנו אנשים שלוקחים את הכסף הזה, משתמשים בו כי זה מיותר להם, אין כאלה. נכון שאין בכלל בחברה הישראלית, אבל אין כאלה בקהילה, ולכן אני מבקש פשוט להסיר חסמים, פשוט לאפשר לכל אחד לגשת ולהגיש את הבקשה למלגות כאלה ואחרות, ואנחנו נהיה כאן כדי לסייע לכם, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. חברת הכנסת צגה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ואני כבר מתנצל שאני חוזר לחוץ וביטחון, סליחה, אבל זה לא בגלל חשיבות הדיון, אלא אנחנו פה מג'נגלים בין הוועדות, מחילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל סולומון, אתה סופר או מה המסלול? מסלול אופיר סופר? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני עם ישראל, אני נציגו של עם ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה חייב להיות אופיר סופר, למה זה ה-DNA שלך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איך אני אהיה? אני משה סולומון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה מג"ד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני, ה-DNA שלי זה יהודי אתיופיה הציוניים, ערכיים, שרואים חשיבות בגיוס לצה"ל משמעותי, אבל עם חשיבות בתורה. אתה יודע שהתורה הביאה אותנו לכאן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מג"ד לא? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סגן אלוף משה סלומון, זה כבוד שאתה מג"ד. כבוד גדול שלנו. בבקשה, צגה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> קודם כול תודה, אדוני יושב-הראש, זה נושא מאוד חשוב. אני גם מתנצלת כמו חברי, חבר הכנסת משה סולומון כי אנחנו מוועדה לוועדה. אז זה נושא כל-כך חשוב שהעלית. אני הולכת להגיד דברים מאוד קשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא לפגוע באנשים, לגופו של הנושא. להשתדל. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנשים באים לפה ומבינים שהם באים על תקן המקצוע שלהם, אנחנו לא חברים שלהם ביום-יום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא להפריע לצגה, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה, ואני הולכת להגיד דברים אמיתיים לשים על השולחן. אני לא למדתי בבית ספר בישראל, סיימתי תיכון באתיופיה וכמו כל עולה כשהגעתי לישראל קיבלתי שכר לימוד ממנהל הסטודנטים משרד הקליטה לתואר ראשון. ואחר כך, מי שרצה תואר שני – בכוחות עצמו. לא היה מימון לתואר שני ליוצאי אתיופיה, אני מימנתי את התואר השני בעצמי, שלא נדבר על הדוקטורנט שלי. המדינה הייתה נותנת למי שעולה, לא היה למי שנולד פה. אלה שקיבלנו לתואר ראשון אני אומרת תודה למדינת ישראל, כמו כל עולה, אמרנו שהדור שנולד פה, מגיע לו. כי להורים יש קשיים, מהדברים שאתה גם ציינת היסטורית יוצאי מרוקו, ובת חן מה שסיפרה. אין להורים יכולת. לחצנו, מנהל הסטודנטים נענה לבקשתנו וכל מי שנולד בארץ יקבל גם לתואר ראשון. זה מה שהיה ברוך השם, סייע. באו בני העדה שלנו, חבר'ה, אנחנו ירינו בעצמנו. בני העדה אמרו: אנחנו כמו כולם, 40 שנים, אנחנו לא צריכים את מנהל הסטודנטים. אנחנו כבר השתלבנו. על זה זה נעצר. אני זוכרת שאברהם נגוסי היה יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה. כל בוגרי מנהל הסטודנטים באנו ואמרו: אל תפגעו, הדבר הזה חשוב לדורות הבאים להשתלבות שלנו. בני העדה ירו ברגל, הם עצרו אותו, תפסיקו להאשים את האחרים, נאשים את עצמנו. זה בראש ובראשונה. אחר כך מה קרה? המועצה להשכלה גבוהה קיבלה כשקיבלה, נדוניה, ולא התחשב בקהילה. הוא בנה מנגנון לעצמו, קריטריון משלו. מי שההורים שלו עובדים, מי שיש לו רכוש, מי שלומד רק לתזה מחקר לתואר שני. אם זה תואר שני, רק שנה אחת. זה פגיעה בכיה לדורות. חבר'ה, אני אומרת לכם, תקשיבו, בני העדה שלנו הם אלו שגרמו לקושי ואלו שפגעו, שלא נתבכיין. אבל עם כל זה, היום, המועצה להשכלה גבוהה חבל, הוועדה המשנית, מי שעומדת בראשה, אלמז, וחבר'ה חדשים שיש פה, המועצה להשכלה גבוהה אל תקשו, אתם לא יכולים לפגוע הקריטריונים שלכם משאירים את ילדינו מאחור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא באו מהוועדה? למה לא הבאתם נציגים מהוועדה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> סליחה, חברת הכנסת פנינה, אני מדברת עכשיו רשות הדיבור שלי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה? באמת כואב. אני באופן אישי, אין לי בעיה. הילדים שלי, אני יכולה לדאוג להם וגם המדינה דאגה להם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל צגה, שאלה רגע. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> רגע, אחר כך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את צודקת אבל אני שואלת שאלה, שר החינוך הוא מהמפלגה שלך, תבקשי ממנו שייתן את ה-100,000. הם לא באו הנציגים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> פנינה, תני לי לסיים, אני לא רוצה שתפסיקי אותי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא אפריע, אבל את יכולה לפנות לשר החינוך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בני העדה הייתם צריכים להילחם במקום להגיד לסופה לנדוור אנחנו לא חייבים - - - משרד הקליטה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הקשר לסופה לנדוור? סופה לנדוור לא הייתה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לכן בני העדה פגעתם. פנינה, את היית שם, פגעתם - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הייתי שם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש את כל הפרוטוקול. ועדת המשנה שהכנתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פנינה, תחכי רגע שהיא תסיים, ואם את רוצה להתייחס תתייחסי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא רציתי לדבר באופן אישי על בן אדם. אני באה ואומרת להתייעץ לגופו של עניין כי הייתי צריכה להגיד את האמת, את האמת. אבל המועצה להשכלה גבוהה, אם אתם לא מתפקדים... אני אגיד לכם, לפני שלוש שנים בתקופת הקורונה, גדי יברקן שהיה חבר כנסת יזם דיון, אני השתתפתי בזום, המועצה להשכלה גבוהה אתם לא ממלאים את תפקידכם בנושא יוצאי אתיופיה. גם בשנה שעברה בוועדת החינוך שהייתה אתם לא באים מוכנים, אתם לא באים לסייע. אנחנו זה דור אחר, לא נוותר. אתם צריכים לחזור לקריטריון של מנהל הסטודנטים למה שהיה ליוצאי אתיופיה. זו זכותנו להשכיל, לקבל את ההשכלה. גם המדינה מרוויחה בסופו של דבר במקום כל מיני התנדבויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, שניה. במקום כל-כך הרבה התנדבויות, להקשות עליהם כמה שעות. בסוף סטודנט אומר: למה אני צריך להתנדב? בשעות האלה אני יכול לעבוד ולהרוויח יותר. למה? למה אתם פוגעים? מי שלא רוצה תואר שני בלי תזה, למה אין לו אפשרות? למה אני אעשה עוד שנה? אני, תואר שני, למרות שאני מימנתי, בהתחלה היה בלי תזה. אחר כך, מתי שהתחשק לי או שיכולתי, השלמתי לתזה, הלכתי לדוקטורנט. למה אתם מקשים? המועצה להשכלה גבוהה, די, תפסיקו. אני חושבת שהקהילה צריכה להילחם, זה העתיד של הדור הבא. אני רואה את זה משנה לשנה, מתבוססים כבר שנה חמישית, לא נעשה שום דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, צגה. פנינה רוצה להתייחס. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כול יש דברים שאני מסכימה איתך, חברת הכנסת צגה מלקו, ויש דברים שחשוב שבגלל שלא היית בכנסת אני כן אדייק אותך. מסכימה איתך לחלוטין שהמל"ג במשך השנה וחצי-שנתיים האחרונות לא מקשיב לנציגי ונבחרי הציבור של הקהילה. גם אני, גם את וגם משה, שלושת חברי הכנסת מיהדות אתיופיה אומרים לכם: תקנו את הפגיעה בקריטריון הכלכלי, תפסיקו לפגוע באותם צעירים שהמוטיבציה יורדת להם, או בגלל הקריטריונים הם מפסיקים את הלימודים מתואר ראשון לשני, ואתם פשוט מתעלמים. עכשיו, אני רוצה להגיד לך, אורי, מצער אותי שהנציגים של הוועדה לא נמצאים כאן. ולצד זה, שלא תחשוב שוועדות עוקפות נבחרי ציבור. פה זה כנסת ישראל, כנסת ישראל מפקחת על עבודת הממשלה. ואני אומרת לך, שר החינוך – ופה כן חשוב לי לומר לך – יואב קיש הוא ממפלגתך, יש לך דלת פתוחה אליו. אם צריך, אני ומשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה לא קשור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תתני לי, ביקשת שאני לא אפריע. אני לא מפריעה לך, אני מבקשת לא להפריע. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> באמת, הדיון הוא לא על שתיכן. המטרה הוא לנסות לעזור לקהילה שלנו. אתן נכנסות לוויכוחים אישיים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, לא מתפרצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היחידים שיכולים להפריע בשיחה הם חברי כנסת. אם אתה תדבר, אני אוציא אותך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, יש כללים בבית הזה. אני אומר, אני מוכנה לשתף פעולה בעניין הזה, ואני חושבת שגם חבר הכנסת משה סולומון ובוודאי יושב-ראש הוועדה, השר קיש יכול לתקן את זה בהנחיה פשוטה: נא להעביר את מיליון השקלים. אני עשיתי קודם כול תחשיב, הם דוחים 77 סטודנטים – את לא היית פה כשהם היו – עשרות שהם דוחים, עשיתי חשבון, כפול 10,000 שקלים, זה פחות ממיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נאמר כבר, פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסיימת, מבטיחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני לא יכול לשמוע אחרים, זה נאמר כבר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מסיימת. אני רק אומר, אין שקיפות וזה בדיוק הבלגן, ויש מי שמשתמשים בזה פוליטית לקמפיין עלינו. תביא את הפרוטוקולים, תפתח את זה ותגיד, כמו שהוא אמר, מי לקח את העבודה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא מציע שמנהיגי הקהילה האתיופית יריבו ביניהם במקום לריב עם מי שצריך. בואו, אנחנו יד אחת לתקן פה את הדברים. זה מה שאני רוצה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בהחלט. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני, זה לא אומר, זו עובדה. כדי שיתקנו זו המטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק לפה אנחנו נמצאים. נציגי נשות המילואים, בבקשה. << אורח >> בת-אל טגן: << אורח >> כן, אני מתנועת מפלגת המילואימניקים, יושבת-ראש מטה פריפריה גיאוגרפית וחברתית. אחד הדברים שאנחנו מתעסקים איתם זה גם בני העדה האתיופית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה השם שלך? << אורח >> בת-אל טגן: << אורח >> בת-אל טגן, אני עורכת דין, מרצה, פעילה חברתית. אני פה עם אריסטה שמרכזת את התחום של בני העדה האתיופית. כמה דברים, דבר ראשון יש כאן מידע חסר, זה לא הגיוני שאנחנו כשעה כאן בוועדה ולא היה חומר רקע לוועדה, אין נתונים מסודרים, אין טבלאות, אין תשובות מסודרות בנוגע לנתונים, סטטיסטיקות, מה נעשה מה לא נעשה. מדובר פה על מה נעשה ב-15 השנים של האנשים שנחשבים כעולים? מה נעשה? איפה הנתונים? כמה מקבלים כמה לא מקבלים? איך מקבלים? אנחנו צריכים תשובות קונקרטיות. יותר מזה, האלמנט של המלגות והכספים זה זועק לשמים, זה לא הגיוני שסטודנטים שהם הורים גם צריכים לעשות שעות התנדבות, נאמר פה 60 שעות התנדבותיות, כשהם עם ילדים קטנים בבית ומצופה מהם לעצור את כל החיים. כשמדובר בדור ראשון להשכלה, סטודנטים וגם סטודנטים לרפואה צריכים לעבוד תוך כדי, כדי לממן את הלימודים ושלא נדבר בכלל על התואר השני ששם בכלל אין מענים. ובמקום שנדבר פה שעה, תתנו תשובות. יש פה גם בלייב, אגב, שאנחנו פתחנו, יש 250 צופים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, תגידי משפטי סיום. << אורח >> בת-אל טגן: << אורח >> סיום. יש תסכול מאוד גדול מהאלמנט של המלגות שלא משנים את הקריטריונים. אלו שעושים הסבה, האם עוזרים להם? כמה עוזרים להם? כי יש גם קושי שאנחנו שמענו. מרום, יש חסמים בירוקרטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תחזרי, גברתי. בת אל, אני ביקשתי ממך משפט סיום. אני נותן לך לדבר אז לא לחזור על מרום, שעה אנחנו מדברים על מרום. << אורח >> בת-אל טגן: << אורח >> אז אני לא חוזרת על זה. רק סיפור בנוגע לצעיר שאמר לי שהוא פספס ביום את הגשת המועמדות למרום והוא לא יכול להתקדם עם זה, והוא צריך לשלם לתואר השני 22,000 שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נבקש על זה תשובה. נציגי הקהילה הנוספים שנמצאים פה, לפי הסדר. להציג את עצמכם ולדבר קצר ולעניין. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> שלום לכולם, אני מצטער שהתפרצתי אבל הרגשתי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תציג את עצמך ואת השם שלך. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> קוראים לי אבבה, אני מהאוניברסיטה באריאל, אני אחראי על הסטודנטים יוצאי אתיופיה וסטודנטים עולים באוניברסיטה. כמה דברים. אחד, השאלה למשרד החינוך, נושא של סטודנטים תלמידים מצטיינים או מאובחנים, איך אתם מגיעים לקהילה? זו שאלה שאני אשמח לדעת עליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניה, אני רוצה להבין את השאלה שלך, מה אתה שואל? אתה תוהה האם הולכים לכל בית ומציעים להורים את התוכנית הזאת? << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> לא, איך הם באמת מפרסמים את התוכנית של המצטיינים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבית הספר, כמו כל ילד. אבל אולי נכון ללכת לבתים או רוצים שיהיו יותר ילדים צריך להסביר להורים כי הם לא מכירים את התוכנית הזאת. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> אבל אני כן רוצה להגיד שהנושא של המל"ג, המועצה להשכלה גבוהה, ברמת העיקרון מאז שהתוכנית עברה למל"ג יש לה שני יתרונות לתוכנית הזאת, יתרון אחד זה שהם העלו את הגיל של יוצאי אתיופיה שמגיל 28 כל אחד יכול להירשם לתוכנית. היתרון השני שלה הוא למצוא מקום עבודה לכל מיני קבוצות של אנשים, אלו שני יתרונות שיש. לא יכול להיות שתוכנית של מל"ג היום שכר הלימוד של הסטודנטים הוא בסביבות 12,200, המועצה להשכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה משלמת רק 10,000 שקלים. אנחנו לא מדברים כמעט 10 שנים על הדבר הזה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הם לא מצמידים את שכר הלימוד שלהם. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> לא יכול להיות שהמועצה להשכלה גבוהה יכולה לפגוע בסטודנטים ולשלם פחות מ-10,000 שקלים. זה מה שמשלמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שכר הלימוד היום הוא 12,500 והמלגה נשארה 10,000? << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> כן. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צגה, תני לבן אדם, הוא יודע מה הוא רוצה להגיד. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> דבר נוסף, יש סטודנטים שבכלל לא נרשמים ללימודים מכיוון שכל סטודנט שנרשם ללימודים ונכנס לתוכנית הזאת הוא לא יכול לקבל מלגות נוספות. או שהוא משקר שהוא לא זכאי למלגה ואז הוא יכול להגיש למלגות נוספות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא יכול? מי קבע. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> זה כן נכון. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זה פשוט לא נכון, במרום אין בעיה של כפל מלגות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה סוג מלגות? לדוגמה? << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> נגיד מלגת משרד החינוך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, שלא מאפשרים? << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא צודק. הם פנו אליי גם על זה. יש ברדק, עושים להם טובה זו הבעיה. הגישה היא לעשות טובה לסטודנטים. לא מתייחסים אליהם כמו בני אדם, כמו רובוטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, אני אצטרך להוציא אתכם, אני אומר לכם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל מיכאל, אתה מבין שהכול זה הגישה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני לא אגיע לתוצאה בדיון הזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבבה 20 שנים מקדיש את חייו, 30 שנים, לסטודנטים והשכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם לא מאפשרים לדיון להתקיים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, נו מה, כאילו כשאתה הולך לוועדות אחרים אתה לא משתלט עליהן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מוציאים אותי בסוף. אורי, אתה אומר שזה לא נכון. אתה יכול להגיד לוועדה כמה אנשים שכן זכו למלגת מרום זכו גם למלגת משרד החינוך. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> סדר-גודל של 250. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> יותר. קודם כול זה לא מלגת משרד החינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניה אחת אני חזור אליך, אבבה. כן, מה התשובה? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> כ-450 סטודנטים יוצאי אתיופיה שאנחנו יודעים להצליב, אולי יותר, אני לא יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי שאצלך ברישומים מקבל פר"ח וגם חינוך? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> גם מרום וגם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זכאים אתה אומר? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> לא, מקבלים גם וגם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 450 מתוך כמה? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> אני לא זוכר כמה הגישו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מתוך הסטודנטים שלך? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם יודעים רק את מי הם דוחים, כמה ניגשו לא יודעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 450 מתוך? אבל אתה לא יודע על הדחיות ומה הסיבה לדחייה? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, תנו שניה לאבבה להמשיך את הדברים שלו. שאלתי הבהרה פה, תודה. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> 100%, השאלה הייתה עקרונית וברמה העקרונית אנחנו אומרים שיכולים גם וגם וגם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה לא יודע כמה נדחו ממשרד החינוך? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> נכון, אבל זה גם וגם וגם. זה לא נקרא מלגת משרד החינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי מממן את זה? << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> המועצה להשכלה גבוהה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נוספת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה הורדתם את סכום המלגה? למה זה לא שכר לימוד מלא כמו משרד הקליטה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבבה, בבקשה. הוא לא השלים. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> אני יכול בוודאות לומר על שני מקומות מלגות, באחת מהם אני חבר עמותה, שכל מי שמצהיר שהוא זכאי למלגת מרום הוא לא זכאי למלגה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל העמותה הזאת היא מה? של תורמים? << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> שנותנת מלגה לסטודנטים יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מאיפה בא הכסף? מהמדינה או מתורם? << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> מתרומות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז התורם החליט לפי המדיניות שלו. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> זה לא משנה, ברגע שסטודנט מדווח שהוא זכאי למלגה של מרום הוא לא זכאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אבל זה תורם החליט, זו לא המדינה החליטה. אני לא יכול לשנות את ההחלטות של התורם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבבה, הוא אומר לכם שהקריטריון הוא לא שלהם, הוא קריטריון חיצוני. על זה אין להם שליטה. אז שיעשו הפוך, ייקחו את המלגה ההיא ואז יבואו אליהם. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> זו אחת הסיבות שחלק מהסטודנטים לא מגישים למלגת מרום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה זה קשור, אנחנו יכולים לפנות לאותו תורם שמממן מלגות בעמותה הזאת ולהסביר לו את ההיגיון שעלות סטודנט, החיים שלו לשנה זה 50,000 שקלים ולא 10,000 כי יש קיום ויש מחייה והוא צריך יותר. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> אני מבין, כולל משרד החינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום אבבה, יש פה מלא אנשים. צגה, אני אתן לך, חכי רגע. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> ודבר נוסף, יש לי סטודנטים יתומה משני הורים שיש לה אח אלכוהוליסט בגלל שהיא עובדת במעברים היא חסכה מספיק כסף, דחו את הבקשה שלה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי דחה? << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> מרום. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזו הזיה. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> בגלל שיש לה חיסכון למרות שיש לה באמת סיפור חיים קשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא מגלה ביושר את המצב שלה ופועלת באחריות והיא לבד בעולם. << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> יש לה חסכונות, היא עובדת במעברים, והיא חסכה כסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ובגלל שהיא חוסכת היא לא תקבל << אורח >> אבבה וודג'ה: << אורח >> בגלל שיש לה חיסכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו ההתניה הכלכלית שדיברנו, אבבה. תודה רבה לך. הבא בתור, בבקשה. אני נותן עדיפות פה לנציגי הקהילה האתיופית. בבקשה, למה אתה לא אומר לנו כלום? מה השם שלך? << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> אני חגי, מאוניברסיטת תל אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה קורה באוניברסיטה? גייסתם כמה תורמים למען הקהילה האתיופית? יש לכם מלגות למענם? מיוחדות? תוכנית ליווי? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משפחת רודמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רודרמן או רודמן? << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> בתואר הראשון יש לנו מלגה של משפחת גוטמן, המלגה לא מקבילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כפל מלגות אפשר? << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> נכון, אפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי העלות של סטודנט בתל אביב זה 60,000 שקלים, זה אפילו לא 40,000, עם שכר הדירה. לשכור בית ואוכל וזה. זה לא 10,000 שקלים שכר לימוד. סטודנט צריך להתקיים. מה, הוא ילך להורים לקחת אוכל? דירה הם יתנו לו? מסכנים, מאיפה הם יביאו? אז מותר לתת כפל מלגות, זו מצווה. מצווה מהתורה לתת כפל מלגות. << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> אמת. וגם בתואר השני אנחנו מספקים מלגות. עדיין אני יכול להגיד מהשטח שזה משהו שעדיין בוער אצל הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מלווה אותם אישית? << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> מלווה אותם אישית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה סטודנטים יש לך? << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> בתואר הראשון בשנה הראשון, השנה הצלחנו להכפיל מ-17 בשנה שעברה ל-29. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה בתואר שני? << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> בתואר שני אנחנו עומדים על 35 סטודנטים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הם לא יבואו אם המרום דוחה אותם הם לא באים, תגיד על זה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה גובה המלגה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> שכר מימון מלא. << אורח >> יסמין יצחק פור: << אורח >> 29 זה רק שנה א'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בערך 100 בתואר ראשון ו-30 בתואר שני. וכמה דוקטורט? << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> אין לי את המספרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מלווה אותם בדוקטורט? << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> לא, אני חייב להגיד שאני בשיווק. אני פוגש אותם לפני שהם נכנסים ללימודים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מי דואג שהם יגיעו לדוקטורט? << אורח >> חגי וורקנה: << אורח >> אני לא יודע אם לימור יכולה להצטרף, אני יודע שהיא נמצאת בזום. לימור אחראית על הסטודנטית אצלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא אוהבים זום, מי שרוצה שיבוא לדבר פה. כן, הבאה בתור. << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> שלום, יסמין תשלים אותי אם אני אפספס דברים ויהיו לך שאלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> אני אבזו פנטה, אני הנציגה של עולים ביחד. אני מנהלת את מחלקת הסטודנטים לנוער. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פנטה? יש פה אחת גם נולדה פנטה, אבל היא פתאום נהיתה פנינה. << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> פנטה זה השם שלך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, מפנטה תמנו שטה נהיתה פנינה תמנו שטה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה שאתה זוכר את השם שלי באמהרית, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פנטה זה משקה, אי אפשר לשכוח אותך. כן? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> אני אעשה את זה זריז כי כל דבר מתקשר אחד בשני. אני כן רוצה שניה לדבר על הרפואה, יש לנו סטודנטים לרפואה בתוכנית. עוד פעם הנושא של מרום. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כמה סטודנטים לרפואה יש לכם? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> אני יודעת שיש 22 סטודנטים לרפואה כרגע. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בתל אביב? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> לא, בכל הארץ. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כולל תוכנית צמרת? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> לא. אבל הנושא של מרום כל הזמן עולה כי הם מקבלים מימון של ארבע שנים ולא ממשיכים איתם לשאר התואר. צריך להמשיך איתם לשאר התואר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> סטודנטים לרפואה מקבלים רק לארבע שנים? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> ארבע שנים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה עם השנתיים האחרות? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו טעות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אין? מי לא נותן? המל"ג? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> לא נותן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים את 100 מיליון השקלים בחזרה לאוצר. מה זה הדבר הזה, ירקית? ירקית, תשמעי, אני יודעת כמה הלב שלך במקום, זה לא הגיוני. אני יודעת שאת לא אחראית על המל"ג, אבל בוודאי יש לך say כמי שאחראית על תוכנית הדרך החדשה ליהודי אתיופיה. לתת להם באמצע לימודי תואר של הרפואה? זה לא נורמלי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> רגע, בואו נמשיך לשמוע אותך, מה שמך, פנטה? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> אבזו. פנטה זה שם המשפחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה פירוש אבזו? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> יותר מידי, אבזת שו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הבנתי, את קיצרת את אבזת שו לאבזו? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> לא, ככה קוראים לי, אבזו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל אבזו זה לא יותר מידי, זה משהו יפה. הגזמת, יותר מידי כאילו עודף, בקטע טוב. שפע. סטודנטים לרפואה מקבלים ארבע שנים ושנתיים לא. << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> נכון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אז מה קורה? הייתי רוצה לשמוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא רוצה לשמוע. יש אנשים שלא דיברו. הוא ייתן לי תשובה בסוף. יש לי 10 שאלות אליו. רגע, צגה, אולי תחליפי אותי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכאל קם הבוקר וחשב שיהיה לו דיון רגוע, ולא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני רוצה גם לשמוע אותם, אנשים שלא קיבלו זכות דיבור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מיכאל, הבאת נושא דיון בעצמות שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תעזרו לי, אני צריך לסיים בעוד כמה דקות. אבזו, תני לנו את הדברים שלך, ואף אחד לא יפריע לך, קדימה. << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> הנושא האחרון הוא נושא הפסיכומטרי. אם תסתכלו בנתונים, יותר ישראלים ממוצא אתיופי נרשמים למכללות פרטיות ולא לאוניברסיטאות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> בגלל הפסיכומטרי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אירוע אחר. זה קשור לאקדמיה ולאוניברסיטאות ואפשר לעשות על זה דיון. אבל מה הדיון? מה הקשיים? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> שניה, הורידו את הוואוצ'ר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הקושי של אלו שלא נרשמים? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> היה ואוצ'ר לפסיכומטרי, הורידו אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לבן אדם לדבר. רגע, חכי, אני לא מוכן לזה. את תדברי בלי הפרעות של אף אחד, גם לא חברי כנסת. לא שאלות הבהרה, לא כלום, אל תפריעו. בבקשה. << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> היה ואוצ'ר, נתחיל איתו, הוואוצ'ר לפסיכומטרי שהיה – גלי מהישגים יכולה אחר כך לגעת בזה אם את רוצה – אין יותר ואוצ'ר לפסיכומטרי, הורידו אותו. אין את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בתוך התוכנית הזאת? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> כן, אין יותר את הוואוצ'ר. דבר שני, יש את חסם הכניסה, יש לכם נתונים מדוח רוטשילד, יש פער של 100 נקודות בין בן הישראלי ממוצא אתיופי לבן האוכלוסייה הכללית בנושא הפסיכומטרי. אני אקח את בן גוריון כמודל, תוכנית סיקט עשתה דבר מעולה ובאמת פתחה את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזו תוכנית? << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> סיקט בבן גוריון עשתה את זה מעולה. מי שיש לו הפרש של 100 נקודות נותנים לו סוג של פור ואז הוא מתקבל ללימודים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לקחת קרדיט, אנחנו עשינו את התוכנית, לא לבד, עם ימית אזולאי, עם סטארטאפ באר שבע, עם תורמים ומשפחת בראון נתנה לנו רבע מיליון דולר להנגיש סטודנטים לבאר שבע. אבל אוניברסיטת בן גוריון, סמי שמעון ומכללת קיי הסכימו להוריד את רף הפסיכומטרי תוך התניה של ציון סביר בשנה א' של 70 או משהו כזה, וראית שאנשים הצליחו. רוב האנשים שליווינו אותם, ולא נתנו להם מלגה של 10,000 שלא תתבלבלו, נתנו 30,000 אבל קבענו 15 לסטודנט, 15 למשפחה, כי אלו היו סטודנטים עוד בימי העלייה, צעירים שההורים צריכים קצת עזרה והוא לא הולך לאוניברסיטה כי הוא צריך לעזור להורים. אז הקלת הרף הפסיכומטרי שהוא מוטה תרבותית והאנגלית פוגעת והעברית פוגעת ואי אפשר לנצח את זה, אז המוסדות צריכים לפתוח את השערים ולקבל על בסיס נתוני שנה א'. << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> אז בגלל זה אני רוצה להגיד פה – לקחתי את בן גוריון כמודל, חגי, אני מתה על תל אביב – יש אוניברסיטאות שלא עושות את זה, תל אביב לא עושה את זה. << אורח >> יסמין יצחק פור: << אורח >> חיפה לא עושה את זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אגיד משהו, הם ביטלו בניגוד לרצון של הקהילה, בניגוד להתייעצות. הם עשו את זה במחשכים. אני אגיד לכם כמו מה זה נראה? אני לא רוצה לבטל את כל העשייה שלכם, כי אני יודעת שלמשל לדוקטורט אתם נותנים 60,000 שקלים מלגה, שזה חשוב מאוד ולא היה בעבר. אבל מה שאתם עושים זה לקחת לבד בשקט-בשקט החלטות במל"ג שפוגעות בקהילה, ואם אין כסף לפסיכומטרי, גם ככה יש להם את הפער הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כתוב לי את זה, זה יופיע בסיכום. אבזו, משפט סיום בבקשה. << אורח >> אבזו פנטה: << אורח >> אני סיימתי. יסמין, יש לך משהו להגיד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, תומר, סטודנט בזום. אני חייב לסיים את הדיון. אני אתן למי שחייב להגיד משהו, כולכם תדברו, תהיו קצרים ולעניין שננוע לסיום. אנחנו ניתן למל"ג הזדמנות להשיב על כל הסעיפים ואנחנו גם נגיד מה הדרישות שלנו לדיון מעקב שיהיה פה בעוד חודש. תומר? << אורח >> תומר אדלה: << אורח >> אהלן, אני תומר, בן 27, אני סטודנט שנה ג' באוניברסיטת רייכמן. גם לוקח חלק במלגת ישראל שבלב, במלגת מרום פר"ח ולומד - - - ואסטרטגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מכירה אותו? בת חן אמרה שהיא מכירה אותך. << אורח >> תומר אדלה: << אורח >> כן, אנחנו לומדים ביחד באוניברסיטה. בעיקרון, בגלל שאני קצר בזמן אני פשוט אשתף בחוויה שלי. אני כן יכול לומר שיש חסמים שקשורים לצורך של הורים חד הוריים ובמעטפת ביסודי על מקצועות מתמטיקה ואנגלית. האקדמיה, בסופו של יום דורשת כניסה של סטודנטים עם ממוצע מסוים שקשור לאנגלית, מתמטיקה. מקצועות שבסופו של יום בבגרות אנחנו צריכים לעבוד מאוד קשה כדי לסגור את הפער הזה. משכונת המגורים שלי בגדרה, החתך הרציני של בני גילי הם אנשים שהחליטו לעשות אחרי השירות הצבאי שלהם או שירות קבע, או עבודה במפעלים או בתעשייה, בלי אופק אקדמי. נפל בזכותי ללמוד בבית ספר בויאר שנמצא בירושלים כמה רחובות ממכם, נתנו לי את האופציה לחלום, נתנו לי את האופציה להשתפר, נתנו לי את האופציה לחלום על האקדמיה ולשנות את נתיב החיים שלי, אבל שוב, החבר'ה שלמדו איתי ביסודי – לא היה שום דרך שהם יוכלו לבוא ולסיים את יום-יום שלהם בבית הספר ובעצם בזמן שכל שאר הילדים יכולים להשלים את כל מה שהם פספסו או לא הבינו במקצועות שהיה להם קשה, אני לא זכיתי בדבר הזה, חברים שלי לא זכו בדבר הזה. היציאה שלי לפנימייה זה הדבר היחידי שהציל אותי. אני יודע שהרף שהאקדמיה מציבה בהרבה מקומות הוא גבוה ונעשים הרבה תוכניות אבל זה לא מספיק, אני הייתי צריך לקחת שנתיים אחרי הצבא כדי להשלים את כל מה שפספסתי. הייתי תלמיד מאוד סבבה אבל הייתי צריך בסופו של יום לעבוד מאוד קשה כדי לסגור את הפער על מנת להגיע לשלבי הכניסה ולהשתלבות. אז שוב, בעיניי, השלב הזה עוד מתחיל ביסודי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה קל היה לך לגשת לפר"ח או למלגת מרום? או שזה היה קשה? מה אתה מרגיש? << אורח >> תומר אדלה: << אורח >> אני בשנתיים האחרונות הייתי בלבנון, שירתי בצנחנים הקושי שלי, לפחות, היה עם זה שהייתי צריך יצירת קשר עם זה שאני צריך 10 שעות במלגה ולסגור עם האוניברסיטה את התשלום, שאני אוכל להיבחן, שאני אוכל להגיש עבודות, שאני אוכל לחיות בו זמנית, לקבל את המלגה ולהשתלב בין השניים. זה הקושי הרציני שלי. עכשיו אני פתחתי שנה סופסוף שאני לא משרת מילואים, עוד לא קראו לי לשירות הקרוב, אני לוקח חלק במלגה, אני מקווה לסיים אותה כשביצעתי את כל השעות כמו שצריך. אבל שוב, מה שהיה מוזר לי בתהליך המיון שלי למלגת מרום זה שהאחים שלי במשפחה שאם הם סטודנטים, זה נחשב קריטריון שמסנן אותם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנת? כאילו במשפחה הם עושים תיעדוף. אם אח אחד קיבל, הם דופקים את האחים האחרים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הפוך, אם יש אחים סטודנטים הוא מקבל עדיפות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, אתם לא צריכים להעדיף אף אחד, יש לכם ים כסף, ים תקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תומר, למה התכוונת? מה אמרו לך לגבי האחים? << אורח >> תומר אדלה: << אורח >> פשוט ידעתי שאם האחים שלי רוצים להתקבל למלגת מרום, אני יודע שזה גם חלק מהקריטריונים שהם צריכים לציין, אני לא יודע לומר אם זה דבר שיפגע בהם או שזה דבר שיתרום להם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי, פה אומרים שמתעדפים אם יש לך אחים סטודנטים. אבל תומר, אני רוצה להודות לך, אני רוצה להצדיע לך על השירות בצה"ל, על המילואים, על המסירות למדינת ישראל, זה לא מובן מאליו. בהחלט עכשיו זה אירוע לא קל בשבילך להשלים פערים, לא לוותר, ולהתמיד ולהשלים את ההשכלה שלה. אז אנחנו מפה מוקירים אותך ומצדיעים לך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכאל לא יגיד על עצמו, אבל יש לו חוק שעוזר לסטודנטים שכבר עבר קריאה שניה ושלישית, שלו ושל חבר הכנסת טייב, לעזור לסטודנטים שהיו במילואים ולבנות הזוג שלהם, אז מחר יש לך עוד חוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אם מישהו פגעו בו ללא סיבה באוניברסיטה במילואים, אנחנו מטפלים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> איך המל"ג לא ייתן לו בגלל החוק שלך << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסטי מולאט, סטודנטית נוספת איתנו בזום. לנהל את צגה ופנינה זה כמו לנהל 12 חברי כנסת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי המל"ג התנתק וגם מרום התנתקו מחללית האם, הם התנתקו מהקהילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני סולח להם כי זה בנשמה שלהם. מסטי מולאט, סטודנטית, בבקשה. << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> שלום, קוראים לי מסטי מולאט, אני אדבר בתור בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה שרוצה להמשיך לתואר שני. רקע כללי עליי, מאז שהייתי קטנה ידעתי שאני רוצה לעזור לאנשים ולטפל בעיקר בקהילה שלי ובאנשים שלי. נתקלתי באינסוף חסמים מהרגע שבו רציתי להתחיל את התואר הראשון ועד שסיימתי אותו, דם יזע, דמעות, דמעות, והרבה חרדה, בעיקר כלכלית. אני יכולה להגיד שבתור סטודנטית במכללה שלי, מתוך 1,000 סטודנטים שלמדו פסיכולוגיה, היינו שלוש בנות יוצאות העדה האתיופית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה למדת פסיכולוגית, מסטי? << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> באקדמית תל אביב יפו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז סיימת תואר ראשון? << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועכשיו? << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> אנני רוצה להמשיך לתואר שני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להיות פסיכולוגית? << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה המצב? איך הולך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אני רציתי להיות פסיכולוג, עשיתי תואר בפסיכולוגיה בבן גוריון, ובשנה א' כבר חשבתי לעבור לעבודה סוציאלית, לא יכולתי לסבול מבחנים בפסיכולוגיה עם מבחן אמריקאי כזה של ארבע שאלות, זה נראה לי בעייתי. << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> אני שקלתי גם את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא נהייתי פסיכולוג, אולי נהייתי קצת עובד סוציאלי. לפעמים אני מסייע נפשית לכמה אנשים. אבל מסטי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פה בכנסת הוא מסייע נפשית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה קורה? מה עם הפסיכולוגיה? את תהיי פסיכולוגית? חשוב לנו. << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> אני מקווה אבל אני רוצה עזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה את צריכה כדי להיות פסיכולוגית?? << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> אני אתאר לכם את המסלול לתואר שני ונבין ביחד מה החסמים ומה העזרה שאני ועוד סטודנטים כמוני צריכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> אחרי סיום תואר ראשון, אתה אמור לעמוד בארבעה קריטריונים של ממוצע מעל 90, המלצה מחקרית, המלצה מעשית-טיפולי, וציון בחינת מתאם גבוה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שזה דבר יחסית חדש, בדור שלנו לא היה את המבחן הזה, זה משהו קשה מאוד. << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> זו בחינה שהיא חד שנתית ואם לא עוברים אותה אז ממתינים לשנה נוספת כדי לעשות אותה. כלומר, כל שנה שבה אתה לא עובר את הבחינה, אתה מחכה שנתיים להתחיל תואר שני. זו בחינה שיש עליה מונופול מבחינת החברה שעוזרת לסטודנטים לעבור את הקורס לבחינה. הקורס עצמו עולה בין 6,000-7,000 שקלים לא כולל המבחן עצמה שעולה 700-1,000. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ומי מממן את זה? << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> פניתם למל"ג? << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> אין סיוע במימון המל"ג. אני אישית פניתי גם לאותה חברה והסברתי להם את הסיטואציה, הסברתי להם שאני סטודנטית יוצאת אתיופיה היחידה מתוך המכללה בשלוש השנים הקרובות שתיגש בכלל, וכן יעזרו לי בסבסוד של הקורס. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החברה עזרה? חברה פרטית. << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה חמודים. מה השם שלהם? כשיש חברה פרטית שעוזרת, אנחנו בעד להגיד את השם. << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> אופק מתאם. אני כן מודה להם על העזרה, אבל חשוב לציין שיש להם מונופול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. אבל זה לא מספיק ולא קיבלת עזרה מיוחדת להכנה למתאם. מסטי, תני לנו משפט סיום לכוון אותנו מה צריך להשיג? << אורח >> מסטי מולאט: << אורח >> תנו לי בשלושה משפטים, אני רק רוצה להסביר שבנוסף לקשיים כלכליים שאני והמון סטודנטים יוצאי העדה נתקלים בהם, יש המון סיטואציות במשפחה או מול החברה או תרבותית שמקשות אלינו. אני ניגשתי לבחינה הזאת בפעם הראשונה כשאבא שלי במצב סיעודי, כלומר, לא באמת הצלחתי ללמוד וידעתי שסכום הכסף הזה שהשקעתי ירד לטמיון ואני אצטרך לחזור על הבחינה הזאת. חזרתי על הבחינה הזאת שוב, הגעתי למצב שגם כלכלית וגם מנטלית נורא קשה לי. אני אספר באופן אישי שאני לפני כמה חודשים הובחנתי עם דיכאון וחרדה נורא קשים ואני יודעת שהרבה מזה קשור לשלוש השנים הנורא מלחיצות שהיו לי במהלך התואר. אני לא מוותרת על החלום, אני ממשיכה להתנדב, אני מתנדבת גם באברבנאל במחלקה סגורה אבל יש מונופול רציני ואין שום סיוע, אין שום מעטפת לסטודנטים יוצאי אתיופיה שרוצים להמשיך לתואר שני ובוא נדבר על זה שתואר שני הוא תואר של ארבעה ימים מלאים, אין כמעט אפשרות לעבוד, אז החסמים הם גם מנטליים, הם בעיקר כלכליים וגם העובדה שאין הרבה אנשים שעשו את זה לפניי ובעצם יכולים לסייע ולעזור לי בכל אופן אפשרי, וצריך לדבר על זה, כי אני חושבת שבקצב הזה המון אנשים לא ימשיכו לתואר שני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את שמת פה נקודה חזקה, אני רוצה לתרגם את הנקודה. בעצם מה קורה פה? יבוא סטודנט לתואר ראשון, יגיש בקשה, אושר לא אושר. יגיע לתואר שני, יבקש לשנה א', שנה ב' הוא נשכח. אין פה רציפות של ליווי אישי ואין פה איזו גמישות שפתאום מישהו אומר שחלק מלהיות פסיכולוג זה לעבור מבחני מתאם, ולכן שם אנחנו צריכים לתת לך עוד בוסט כדי שתעברי לתואר שני, כדי שתתקבלי לתואר שני, איזה בוסט של ליווי אישי וגמישות בכספים שנמצאים בתוכניות האלה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 100 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למשל, זה אצלך, אבל אותם סטודנטים של רפואה, חס ושלום, הוא עשה שנה רביעית, אולי בעוונותינו, בגלל שעזבנו אותו, הוא ינשור מהלימודים א חרי מאמץ כזה גדול? אנחנו רוצים להביא אותו לקו הסיום, אנחנו רוצים רופא מומחה. ופה אני אומר, התוכניות האלה, מה שאני מזהה שמפריע לי כרגע זה שקבעו כללים נוקשים למלגות ספציפיות בלי ראייה הוליסטית של אותו סטודנט בליווי אישי ומעקב אחריו. תגיש לנו – תקבל, לא תגיש – לא קיבלת. אז פה כבר הפסדנו. מה-1,000 האלה זה נהיה 700, מה-700 זה נהיה 640 כי 10% לא קיבלו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז מה-640 בתואר שני זה נהיה 200. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואני רוצה שתהיי פסיכולוגית, ואני לא יודע כמה פסיכולוגים יש בני הקהילה האתיופית, אם אתה יכול להגיד לי טיפולי קליני? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שניים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש יותר. אין הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכמה הקהילה הזאת רוצה שיהיו אנשי מקצוע משל עצמה בקרבה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עשרה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מכירה שניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסטי, את נתת לנו חומר לטיפול. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא תותחית, את ממש אלופה, מסטי, תודה. באמת מגיע לה כפיים, איזו תותחית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לסיים את הדיון ככה, אם מישהו פה במעגל הזה רוצה להגיד מילה והוא לא קיבל את הזכות, יש לו זכות עכשיו, אבל בדקה להגיד את הדברים ולא לחזור על דברים שנאמרו. בבקשה, גברתי. << אורח >> יסמין יצחק פור: << אורח >> יסמין יצחק פור, מעמותת עולים ביחד. אנחנו פועלים יפה עם הישגים, עם ההכוון שלהם, אני כן אגיד שהם עברו את המכרז החדש ובמכרז החדש מקבלים ליווי של הישגים רק מאשכול 5 שזה פריפריה או לפי התיכון שלמדת בו מה שאומר שזה עוד יותר מקטין את כמות הישראלים יוצאי אתיופיה שמקבלים ליווי. אני אגיד שברגע שזה דור ראשון להשכלה, גם חבר'ה שמגיעים ממקומות יותר גבוהים, נקרא לזה, או אם הם למדו בנס ציונה או רחובות לא אומר שהם לא צריכים את הליווי הזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ברור. תגידו תודה הישגים כי עכשיו הולכים לסגור את למרחק. יש הרבה מאוד פניות. הם פשוט מפטרים 40-50 עובדים שאמורים לעשות הכוונה דווקא לאלו שלא שפר מזלם והשיגו השכלה. ואני חושבת שמיכאל, אם אתה תואיל בטובך לעשות דיונים ולפקח על מה שקורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על למרחק אנחנו גם נעשה. << אורח >> יסמין יצחק פור: << אורח >> אז את למרחק אני כרגע שמה בצד, אבל אני אומרת שאנחנו בעולם האקדמיה מאוד רואים בעמותה שלנו שאני מלווה, בעיקר ברפואה ובהייטק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה ההמלצות המעשיות שלך לתקן את המציאות הקיימת, יסמין? << אורח >> יסמין יצחק פור: << אורח >> לאפשר לכל ישראלי ממוצא אתיופי גם אם הוא לא מאשכול 5 ומטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ללא התניה כלכלית? << אורח >> יסמין יצחק פור: << אורח >> לא כלכלי. אני מדברת על הכוון לקראת אקדמיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתת לו הכוון, שהוא יהיה זכאי להכוון. הכוון ללא התניה כלכלית, זה האשכולות? << אורח >> יסמין יצחק פור: << אורח >> כן, בדיוק, לא לפי איפה שהוא גדל בהכרח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אשכול זה סוציואקונומי. << אורח >> יסמין יצחק פור: << אורח >> לפי איפה שהוא גדל בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתת לכל צעיר אתיופי הכוון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה מה שהיה במנהל הסטודנטים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הישגים זה מה שאנחנו פתחנו ב-2015. אי אפשר כל פעם לעשות דמוניזציה, די עם זה. אני אישית הייתי מאלו שפתחו עם מרגי ועם כולם את הישגים. זה לא קשור למנהל בכלל. אייל, זה היה שלכם, נו? אז להגיד דברים נכונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. יסמין, מעריך מאוד. אדוני, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> יואל רפ: << אורח >> אני מייצג את המרכז הארצי לבחינות והערכה. מבחן המתאם שאותה פסיכולוגית דיברה עליו הוא באחריותנו. אני שומע יותר ויותר שהיום קורס הכנה שעולה בסביבות, כנראה, 6,000-7000 שקלים הוא לא באחריותנו הוא באחריות חברות פרטיות. אני מאוד בעד זה שיימצא גוף שיוכל לתת תמיכה ליוצאי אתיופיה כמו לכל אחד אחד שיש לו קושי לעשות את הקורס הזה מאחר וככל הנראה הוא נהיה דבר סטנדרטי בשוק. אנחנו לא יכולים להתערב בזה אבל אני בהחלט רואה את זה באופן אישי וגם כמייצג את הארגון שלי, כדבר שכדאי מאוד לעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, אבל אתם לא משפיעים אל מל"ג, ות"ת, אוניברסיטאות, בהכרה שאדם שהוריו לא יודעים עברית טובה ואנגלית טובה והוא צריך להיבחן במבחן הזה, אין איזושהי דרך להגיד להם: תנו להם סף או רף שגם ישכלל את שנה א', את היכולת שלהם להתמיד, להצליח? << אורח >> יואל רפ: << אורח >> אני יכול להגיד רק את דעתי. אני חושב כמו שיש התאמות בתנאי הקבלה לאוכלוסיות כאלו או אחרות, אנחנו מדברים עכשיו על אתיופיה, אני מאוד בעד שזה יהיה גם לגבי לימודי פסיכולוגיה, מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה אומר שאין. << אורח >> יואל רפ: << אורח >> לא ידוע לי שאין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למי יש? << אורח >> יואל רפ: << אורח >> זה, לפי דעתי, תנאי הקבלה לפסיכולוגיה, הם בחוגי הפסיכולוגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מי נותן התאמה? אמרת שיש מקום שכן נותנים התאמות. << אורח >> יואל רפ: << אורח >> אני אומר שלגבי פסיכולוגיה אני לא יודע, אני יודע לגבי הכניסה ללימודים באופן כללי, להשכלה גבוהה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. את רוצה להגיד משפט? << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> אני גל מיכאלוב, אני מתוכנית הישגים, אני מייצגת את הרכזות שלנו וגם את הצעירים יוצאי אתיופיה שזכינו ללוות בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המרכז הארצי? << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> אני רכזת ארצית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם יושבי במטה הצעירים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> תוכנית של מל"ג שמופעלת על ידי עמותת אלומה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל זה הישגים לכולם? << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> נכון, הישגים לכולם. אני יושבת פה גם בכובע של צעירים יוצאי אתיופיה. אני חייבת לומר שנושא ההשכלה הגבוהה בקרב יוצאי אתיופיה הוא בנפשנו. אפשר להתייחס אלינו בכמה זוויות, למשל הנושא של הוואוצ'ר שהורידו ואוצ'ר, אבל הוספנו תקנים של רכזות בערים עם ריכוז גבוה כדי לתת מענה ספציפי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואוצ'ר של מה? << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> הם דיברו על זה שירד לנו הוואוצ'ר של הפסיכומטרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכוון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה אתם עושים את זה על דעת עצמכם? למה אתם לא שואלים את בני הקהילה מה הם צריכים? << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> זה שאלה של אורי, אני מדברת בשם הרכזות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זו לא שאלה של אורי, את אומרת הורדנו, את החלטת לדבר על זה. אני רוצה להגיד לכם, אתם יודעים איפה הבעיה? הבעיה מתחילה בזה שאין שיח עם הקהילה. << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> הפוך, אנחנו מדברות. זו לא הפניה נכונה כי אנחנו מדברות עם הקהילה, אנחנו חיות את זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת מה זה הישגים כי אני מאלו שדחפו את הישגים עוד לפני שקמתם ב-2015. << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> אז אני שמחה. את דיברת הרבה על שיקוף ואמון ואני חושבת שזה מה שהרכזות שלנו יכולות להניף את הדגל, על זה שלצעירים יש אמון בהן. אנחנו גם מקשרות את הצעירים מתוך השכונות לנציגים בתוך האוניברסיטאות. אני עצמי מחזיקה 60 ארגונים שאני בקשר איתם רק על יוצאי אתיופיה. אני לא מצדיקה, אני רק מציגה זווית נוספת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את היית צריכה להילחם על זה ולהציף את זה בפנינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, משפט סיום. קטענו אותך. << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> יש תקן שאני כרגע מייצגת אותו שהוא מתמקד רק ביוצאי אתיופיה בכל הארץ, על שתי רכזות ארציות אזור צפון אזור דרום. אני חושבת שזה הישג עבורנו, שאנחנו מתמקדים רק ביוצאי אתיופיה. בשנה האחרונה פגשנו 655. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לך נתונים? << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> אני נותנת לך נתון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התקציב שלכם אם יש לך שתי רכזות ליהודי אתיופיה? מה התקציב הצבוע שלכם ליהודי אתיופיה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יכול, צגה, אני שעתיים בדיון שהיה צריך להיות שעה וחצי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא הגיוני, מיכאל, יש להם מיליונים שהם מקבלים ויש להם רק שתי רכזות שהן יוצאי אתיופיה. זו לא הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום גברתי. << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> בנוסף לרכזות בכל ישוב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, אוקיי, אז תגידי. למה אתם מפחדים? הכול צריך להיות שקוף ופתוח. לא רוצים יותר תקציבים שהולכים על יהודי אתיופיה ובסוף לא מגיעים לקהילה. יהיה עוד דוח מבקר המדינה. << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> בגלל שהנושא הזה בקרבנו אנחנו הגברנו את המענה ליוצאי אתיופיה, אנחנו פורסות בפניהם את כל הנתונים, אם זה מלגות ומוסדות לימוד, ומלוות אותן בשנה הראשונה של הלימודים שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מחכים שיפנו אליכם או שאתם פונים? << אורח >> גל מיכאלוב: << אורח >> לא, זה היופי בהישגים. הרכזות שלנו מגיעות עד השכונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. כן, אדוני. << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> אסף, מהממ"מ. לא התכוונו לדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לנו משהו שלא שמנו לב אליו. יש לכם דוח על הנגישות שלהם להשכלה? מתי הוא יצא? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> יצא לפני שנה בערך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואולי אפשר לעדכן אותו בנתונים חדשים? << אורח >> אסף וינינגר: << אורח >> במסמך הקודם התייחסנו לחסמים. אני רק אגיד דבר אחד, במסגרת התוכנית החדשה של המל"ג נקבעו יעדים להגדלת מספר הסטודנטים בכל התארים עד שנת תשפ"ח, 3% מדי שנה, ולמרות הכול אנחנו רואים בשנה האחרונה, תשפ"ה, השנה האחרונה שיש לגביה נתונים זמינים, יש אמנם עליה במספר הסטודנטים לתואר שני ולתואר שלישי, התאריך המתקדמים, אבל ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון ובסך של כל הסטודנטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, בבקשה, קצר ולעניין, אנחנו בסיום. << אורח >> חיים שקד: << אורח >> שלום וברכה, אני פרופסור חיים שקד, אני יושב-ראש פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך בישראל. בגלל שביקשת לקצר אני אדבר רק על תוכנית תספה שמפעיל משרד החינוך ואני פונה לירקית וכמובן אליכם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תכנית תספה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כמו טסלה, רק תקווה באמהרית. << אורח >> חיים שקד: << אורח >> אני אישית נשיא של האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, ואני גם יושב-ראש פורום כל הנשיאים. התקציב של תוכנית תספה הצטמצם, הוא לא כמו שהוא היה בעבר, הוא פחות גדול ממה שהוא היה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מכמה לכמה? << אורח >> חיים שקד: << אורח >> ירקית צריכה לדעת יותר טוב ממני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר להוסיף שם כמה שקלים? למה לצמצם? עד שמצליחים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה מורים יש היום מיהודי אתיופיה? אז היינו ב-2015 על 600 וביקשנו להעלות ל-1,200, זה היה היעד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, תשלים את הדברים שלך. << אורח >> חיים שקד: << אורח >> אני רק אומר שגם בתקציב שיש אני חושב שהשימוש הוא לא מיטבי, השימוש הולך בעיקר למלגות, אבל בעבר היו גם תוכניות של תמיכה אקדמית. המלגות עוזרות לסטודנטים אך ורק לשלם את שכר הלימוד וזהו. בעבר היה מרכיב הרבה יותר גדול, בנוסף למלגות, של תמיכה, כדי לעזור להם להצליח בלימודים, לסטודנטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חשוב מאוד. << אורח >> חיים שקד: << אורח >> אני חושב שגם צריך להגדיל וגם צריך לחלק את הכסף אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיי ללוות את הסטודנט. << אורח >> חיים שקד: << אורח >> יותר כסף לתוכניות תמיכה ולא רק לעזור להם במימון שכר הלימוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חייבים ללוות את הסטודנט, לבדוק מה מצבו, להציע לו עזרה, שיעורים פרטיים, חניכה. כל דבר שיגרום לו להגיע לקו הסיום. לא השקענו פה דיון עמוק בנשירה, אני אבקש את נתוני הנשירה לפעם הבאה. אורי, יש לי כבר את הסיכום מה אנחנו דורשים מכם, אבל לפני שאני אומר לך, אני רוצה שאתה תתייחס לכל דבר שאתה רוצה. << אורח >> חיים שקד: << אורח >> יושב-הראש, אני אשמח אם תכניס לסיכום גם את הבקשה לגבי תספה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תסלה מופיע אצלי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא תסלה, תספה. אתה יודע מה זה תספה? זה תקווה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> Hope. אתם יודעים, ביל קלינטון נולד בעיירה שקראו לה hope למשפחה. אביו נהרג בתאונה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שמעת אדוני יושב הראש, יש לי אח בשם תספה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תספה, יפה. אורי, תתייחס. אני אגיד לך מה אנחנו דורשים לפעם הבאה. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אז בקצרה אני אגיד שקודם כול שמענו פה הרבה דברים, רובם היו לגבי מלגות מרום. צריך להגיד, מלגות מרום – קיווינו לאוקטובר האחרון כבר להביא עדכון מאוד משמעותי, לצערי לא הצלחנו לעשות את זה. לאוקטובר הבא העדכון זה יצא לפועל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה לא הצלחתם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, שיהיה קצת יותר כסף. לאיזה מספר זה התעדכן? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הייתה לנו התחלפות של שלושת המנהלים חוץ משר החינוך של הארגון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאיזה מספר זה התעדכן, אורי? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ולא הצלחנו להביא את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאן? לכמה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא יכול. בפעם הבאה, צגה, אני עושה דיון מעקב. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני אגיד שבשנה שעברה, אני בתור חברת ועדת החינוך - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הצלחנו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - הזמנתי את הדוח הזה מהממ"מ, היית בוועדה בדיון, גם חבר הכנסת משה וגם חברת הכנסת היינו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> עכשיו הוא אומר שהמנהלים התחלפו ולא היה? מה הקשר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה כסף לעדכן? אמרת מעדכנים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> השינוי שוב, בזה אני מסכים, הסיפור פה הוא לא כמה כסף יש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה אמרת לעדכן? אתה מעדכן מדיניות, הבנתי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא שאלה תקציבית ואתה יודע שאתה לא יכול לעדכן מדיניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תני לו לסיים, בבקשה, אדוני, תגיד את הדברים שלך. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הדבר הזה צריך לקרות. יש לנו ועדת היגוי שרובה הגדול הוא אנשים יוצאי אתיופיה בעצמם שעשו כברת דרך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה השמות? אף פעם לא מעדכנים את הציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר באופן חריג להזמין? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> עובדה שהם לא פה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? זה שושו? מה, זה מוסד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר באופן חריג להזמין את חברי הכנסת בני הקהילה לדיון של ועדת ההיגוי? אפשר פעם אחת לעשות? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אבדוק את זה, אני לא יודע להשיב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שיבואו להשמיע את זעקתם. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> ראש הוועדה גברת אלמה זארו, אמבסה טפרה, שלי אינדיגו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרוב הם בני הקהילה, בסדר. אל תקריא לי שמות. ביקשתי אחד שחברי הכנסת, בני הקהילה האתיופית יוזמנו לדיון אחד של ועדת ההיגוי בלבד, להשמיע את כל מה שהם מקבלים בלשכות שלהם ודרישות לשינוי, שאני גם אגיד אותם עכשיו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> את זה אני אומר בשם המנכ"לית שלנו, שיח ודיאלוג בטוח יהיה. נראה את הצורה הנכונה לעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי זאת המנכ"לית? חברה שלנו. << אורח >> אלון גלרון: << אורח >> מאיה לוגסי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיה מבאר שבע. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המנכ"לית של המלג? אז מה אתה עושה לנו בעיות? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בוא נשמע את אורי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו אני אפנה למאיה. מאיפה באת פתאום? מה תפקידך? << אורח >> רעות פרידמן: << אורח >> היי, ישבנו כאן. אני מנציבות שירות המדינה, רעות פרידמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רעות, קדימה. קצר ולעניין. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אפשר לסיים עוד משפט? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אורי לא סיים, כן תגיד. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הרבה מהדברים ששמענו פה אלו דברים שאנשים מסתכלים על מה שקיים היום ואומרים שלא בסדר. בתפקיד שלי של העדכון של המלגות אני לא רוצה להסתכל רק על מה לא בסדר היום אלא גם על מה יכול היה להיות יותר טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצוין, וגם ראינו מה יכול להיות המתאם, וסטודנט שנה ארבע ברפואה. יש פה הרבה דברים שיכולים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> ועזרה בשכר הלימוד במקום 12,000 הוא 10,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ופניה של המל"ג ותת לקבל את בני הקהילה להקלות פסיכומטרי עם התניה להישגים סבירים בשנה א'. רעות, בבקשה. << אורח >> רעות פרידמן: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אמרתי מעגל אז אתם פשוט מצטרפים? << אורח >> רעות פרידמן: << אורח >> התבקשנו לתת גם התייחסות ממנהלת הוועדה. באופן כללי לדור הצעיר בשירות המדינה אני מדברת עכשיו, אין חסם על רקע של השכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הכוונה אין חסם? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תיקחי את המיקרופון, יש עוד 250-300 צופים. << אורח >> רעות פרידמן: << אורח >> אני אומרת שהדיון הוא כמובן על חסם אקדמי בהשכלה אקדמית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << אורח >> רעות פרידמן: << אורח >> אז בדור הצעיר זה לא בא לידי ביטוי כמו אצל הדור המבוגר יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה את אומרת משפט כזה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה השטויות האלה? זה לא התפקיד שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם אומרים בבגרות איכותית 10% פער שלא צומצם, אז אם הם לא יגיעו למה שהם צריכים יש חסם השכלתי ואין להם אנגלית אז הם נתקעים בתואר הראשון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והם נתקעים עם גזענות והסללה לחינוך מיוחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה להגיד דבר כזה? << אורח >> רעות פרידמן: << אורח >> אני אבהיר את הדברים שלי. באופן כללי הסללה וכל החסמים שנאמרו, בכלל אין מה לדבר, ברור, זה לא הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, יש חסמים בהשכלה גם לצעירים האתיופים כל מי שהוא דור ראשון באקדמיה הוא צריך להתגבר על משהו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכאל, גם איך הם ילמדו אם השוטרים כל היום מכים אותם ועוצרים אותם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לפעם אחרת. רעות, תתחילי אחרת. << אורח >> רעות פרידמן: << אורח >> זה לא מה שאני אומרת, אני רוצה לתקן אם דבריי לא הובנו נכון ולא הועברו נכון. בעצם, על כל החסמים שנאמרו פה אין לי בכלל מה לומר, מי שמי? אני בטוחה ויודעת שם הקיימים, והסללה וכדומה. מהתחלה, מקצועות ה-STEM, אין ספק בכלל, זה לא מה שאני אומרת. אני מדברת על שירות המדינה, אני מנציבות שירות המדינה והתבקשנו לתת התייחסות. אז החסם בהשכלה אקדמית הוא לאו דווקא המקור לדור הצעיר יותר אלא לדור המבוגר יותר, כאן הבעייתיות שאנחנו מזהים מבחינת שירות המדינה, בדור המבוגר יותר, בדירוגים מנהליים של משק, מנהל, יותר במערכת הבריאות, בעצם השתכרות נמוכה, חוסר יכולת להתקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עובדים במערכת, קיימים, שיכולנו לקדם אותם אבל בגלל השכלה הם לא מתקדמים בתוך המערכת? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני מצרה על זה. בואי לא נפזר פה דברים שאנחנו מכירים וזה דיון אחר, אבל אתם לוקחים מעל 70% עובדים בלתי מקצועיים, עובדי עזר בבתי חולים. במקום לפתוח משרות הפסיקו לצבוע, ועידוד של המשרדים לקלוט את יהודי אתיופיה במשרדים. המגזר הציבורי אמור היה להיות הקטר והכול תקוע בשנים האחרונות ולכן אני ממליצה שלא להתהדר בנוצות שלא קיימים ולהפיל את זה עליהם, ממש לא, יש לנו מספיק אקדמאיים תיקחו אותם. << אורח >> רעות פרידמן: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רעות, זה יהיה הוגן כלפיך שאנחנו נדון, כי השירות הציבורי זה אירוע אחר. אנחנו דנו פה בזכות של צעיר וצעירה אתיופיים להגיע להשכלה גבוהה. האם יש מוביליות? האם יש אפשרות להתקדם בתוך המגזר הציבורי לצעירים אתיופים ומה קורה אצלכם? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שם יש מכשול גדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל דבר שתגידי יהיו הסתייגויות, ואם אנחנו נחליט כוועדה, נדון במגזר הציבורי, על הנגישות שלהם. << אורח >> רעות פרידמן: << אורח >> סליחה, אני רק מבהירה, זה לא שאני חס וחלילה מטילה את זה על האוכלוסייה עצמה, זה ממש לא מה שאמרתי, אני רק אומרת שזה נתון מבחינה של חסמים של השכלה, לדור המבוגר יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול תודה שבאת. דבר שני, אנחנו נעשה דיון כזה כנראה והוא יהיה מבוסס נתונים ומגובה בממ"מ בנתונים שתעבירו גם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא אישי, זה לאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גברתי, את הדוברת האחרונה אם את רוצה משפטים קצרים. << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> כן, אני אשמח. זאלו אדיסו, אני מנציבות שירות המדינה ואני אדבר בכובע שלי כיוצאת אתיופיה. אני עם תואר ראשון במשפטים, תואר שני במדיניות ציבוריות. תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן משנות ה-2000 המוקדמות שגם אז כשלא היה קושי כלכלי והמלגות היו בערך דרך מנהל הסטודנטים של משרד הקליטה, עדיין אכלתי מרורים בשביל להצליח במבחנים, אז אני חושבת על הסטודנטים שצריכים היום גם לעבוד וגם ללמוד ולעבור את הבחינות הקשות באוניברסיטאות או במכללות, וזה משהו שלא פשוט בכלל. היום אני מנהלת את תחום הגיוון התעסוקתי בנציבות שירות המדינה, הגענו כי נקראנו לדיון, והחסמים הם לא רק בשילוב יוצאי אתיופיה בהשכלה גבוהה, גם כשעוברים את המשוכה של השכלה גבוהה ומגיעים עם תואר, קשה גם למצוא עבודה הולמת בין אם זה בשירות המדינה ובין אם זה מחוץ לשירות המדינה, ואנחנו באגף בעצם מנסים לדאוג לשילוב של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה בתפקידים שהולמים את הכישורים שלהם. אני יכולה להגיד בצער שייצוג היתר הוא בדרכי הכניסה ולא בסגל הבכיר וזה משהו שאנחנו עובדים עליו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. חברות כנסת, אתן רוצות לסכם? אבל בתנאי שכל אחת שתי דקות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן, אני שתי דקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם אני הולך לדבר על כל הבעיות בסיכום שלי. כתבתי את כל הבעיות שעלו פה אז לא לחזור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כמה נקודות שאני רוצה להדגיש. קודם כול באמת הדיון התקיים כמה פעמים לפני שנה, הנה הממ"מ, מרכז המחקר של הכנסת, אני יזמתי, יש את הנתונים, קיבלנו, ובוועדת החינוך היה דיון והדיון כמו שאתם שומעים שאנחנו הבאנו את הכאב שלנו ואת התסכול שלנו, והמל"ג שמעו והלכו וחזרו כאילו לא קרה כלום. אני אומרת להם שנה כאילו לא קרה כלום. לפי דעתי, אם המועצה להשכלה גבוהה, אדוני יושב-הראש, לא ממלאת את תפקידה כרגע מאז שקיבלה את המנדט ממנהל הסטודנטים למועצה להשכלה גבוהה, הגוף הזה לא ממלא את תפקידו. הוא לא קידם את יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה. ראינו, שמענו. יש לי בן רופא, הבן שלי למד בתוכנית צמרת, המדינה מימנה לו. אבל סטודנטים שסיפרו עכשיו בשנה ד', אפילו אתה יודע מה? הבן שלי כשלמד רפואה, בתוכנית צמרת הכול מומן, אבל תוספת עזרה – אם אני לא הייתי אמא שלי, לא יכול היה לקבל. אז סטודנט שמגיע לשנה רביעית ברפואה איך ימשיך לשנה חמישית ושישית? יפסיק באמצע? או שיהיה חצי רופא? אין דבר כזה, זה אחד. אם אנחנו רוצים להתקדם לתארים מתקדמים, תואר שני, דוקטורנט, פרופסוריה, איך יכול להיות שסטודנט לתואר שני יקבל רק שנה שכר לימוד גם זה אם הולך למחקר? זה דבר נוסף. לגבי שכר לימוד, מנהל הסטודנטים, שכר הלימוד עולה 12,000 ומשהו – תתקנו אותי – המועצה להשכלה גבוהה אפילו לא עדכנה אותו ונותן רק 10,000. גם על זה דיברנו לפני שנה בוועדת החינוך. המועצה להשכלה גבוהה לא תיקנו את זה. אני מרגישה פה שהמועצה להשכלה גבוהה קיבלה את ההזדמנות, סליחה חבריי, לפגוע בקהילה. זו אמירה קשה ואני יודעת את זה. בנוסף, יש ועדת משנה שהקימו יוצאי אתיופיה, אלה לא מגיעים. גם בשנה שעברה לא ראינו אותם וגם היום לא ראינו אותם, אבל להגיד: אוקיי יש לנו שחורים, יש לנו אתיופים חברים בוועדה, יש לנו דוקטורנט בזה יש לנו אלמה זארו. חבר'ה, תפסיקו, די, אנחנו לא שם, חבר'ה, כבר עברנו את זה, עברנו דברים כאלה, תפסיקו, לא יכול להיות. בנוסף, איפה נשמע דבר כזה שפסיכולוגית רוצה להמשיך את לימודיה ולא יכולה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, צגה. זה כבר נאמר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא יכול להיות, אדוני יושב-הראש, אני אומרת את זה מתוך כאב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה נאמר כבר, אז משפט סיום בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> משפט הסיום שלי הוא לתת למועצה להשכלה הגבוהה חודש שיבואו מוכנים, יביאו לנו נתונים, ואני לא רוצה שנחכה שבשנה הבאה יהיה גם אותו דבר. אנשים מתבגרים, מפספסים את הדור הצעיר, לתת זמן מדויק בעוד חודש לדיון, וכמובן גם יבואו ועדת המשנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חברת הכנסת, כתוב לי הכול, אני אעלה הכול, תאמיני לי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה נושא מאוד חשוב שהעלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צגה, אני לא אוותר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מכירה אותך, אני מעריכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נותנים ביס ולא עוזבים עד שיש משהו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שלא נחכה שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא מוותרים, אל תדאגי. אנחנו הזזנו כמה דברים. חברת הכנסת פנטה תמנו שטה, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פנטה תמנו שטה. הוא לא מוותר, אני יודעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה, חברת הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול אני רוצה להודות לך, אני יודעת שאתה עוד לפני הסיכום, כמי שלוחם. ואני אגיד לכם מאחורי הקלעים, כל הזמן אתה באמת לוחם נגד אפליה, הדברים שלך בפתיח על האפליה ועל הגזענות שקיימת כלפי יוצאי הקהילה הם היו מאוד ברורים ונוקבים. אני אומר משהו, אני רוצה דווקא להישאר ברמת המאקרו, ואני חושבת שכדאי מאוד להקשיב קשב רב, במיוחד המל"ג ופר"ח, התקציבים הם תקציבי עתק, החסם העיקרי, אני חושבת, שהוא בזלזול של נבחרי הציבור של הקהילה. פעם אחר פעם אתם מגיעים לכאן, אין דבר כזה ועדות עוקפות, מי שיושבים כאן הם נציגי הציבור הנבחרים בדין, מה שנקרא. עכשיו, צדקה חברתי חברת הכנסת צגה שאמרה שזה בעצמותינו, זה בדמינו, ופעם אחר פעם אתם מגיעים לנו עושים סוג של וי, אבל הפעם יש פה יושב-ראש שלא יוותר על העניין. והיה לנו באמת שיחה על זה לפני שביקשתי שתקיים את הדיון וכשאמרת שאתה לוקח פה במלוא הרצינות את ההובלה. התיקונים הם תיקונים מינוריים, הפטרונות היא פטרונות מאוד גדולה ואני אומרת את זה בכאב. אנשים צריכים לעשות שיעורי בית. אורי, אם אתה לא מסוגל לדבר הזה, תגיד: אינני מסוגל. אני אגיד לכם שאותו דבר עם משטרת ישראל, תיקח דוגמה, גם שם הקימו ועדה, אין שקיפות. לוקחים כמה יוצאי אתיופיה, שמים אותם בוועדה ואז אנחנו נמצאים מול שוקת שבורה שיש 30,000 תיקים לקבוצה של 70,000 צעירים שתחשוב ש-30% מהילדים עד גיל 15 יוצאי אתיופיה שזה בטח מתקשר לחסמים הנוספים בתוך החינוך, ואז העיקר יש ועדה עוקפת. זה לא יקרה יותר, תהיה פה שקיפות מלאה, לא ירוצו פה שקרים, אתה תביא את הפרוטוקולים ותחשוף את זה לציבור. אם צריך שנבטל ועדות כדי שיהיה פה סדר, אז יהיה פה סדר. המל"ג – אני אומרת לכם כרגע שאתם בכיוון של התנגשות, הפוך, אתם באוף סייד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לקראת סיום, פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אפילו הייתי ממליצה להאיץ את הקצב, ולא בעוד חודש, להאיץ את הקצב ואם צריך שכולנו נלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אגיד לך למה בעוד חודש, כי ד"ר מאיה לוגסי היא אישה רצינית והיא נכנסה חדשה ואני אתן לה את הזמן. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אנחנו צריכים טיפה יותר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא רוצה יותר מחודש, אתה מבין? אורי, כמה זמן אתה יושב על התפקיד? אני אגיד לך בצער, זה לא אישי, זה לאומי, אתה לא מתאים לתפקיד. כמה כבר כמה שנים ואתה לא מתאים לתפקיד. אתה לא מכיר את הסיפורים, אתה לא מכיר את האנשים, אתה עשית ועדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פנינה, לא כדאי ללכת לעניינים האלה, זה לא מתאים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא עשה ועדת חריגים בלי לעדכן את הוועדה הציבורית. תקן אותי אם אני טועה, תקן אותי. אתה היית דוחה ועדות חריגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נייצג מוטיבציה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מוטיבציה תהיה כאשר... לא יעשו על גבינו... תקשיב, מבקר המדינה כבר קבע ב-2013 ואנחנו שוב פעם באותה נקודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא לגופו של עניין. אני רוצה לעצור אותך, תודה רבה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אני אגיד משפט סיכום. התקציבים על חשבון הקהילה לא יחגגו פה אנשים שלא מהקהילה שהם לא קשובים מספיק, נקודה, די עם זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, אני רוצה לסכם את הדיון. את כל האידיאולוגיה פתחתי בפתיחה, אני לא חוזר על האידיאולוגיה של הזכות של צעיר או צעירה אתיופית לנגישות באקדמיה, להזדמנות שווה באקדמיה ומשם בתעסוקה ובחיים במדינת ישראל. והעובדה שיש לנו דור ראשון בני הקהילה האתיופית שנאבקים להגיע לתואר ראשון ותואר שני ודוקטורט והם בתת ייצוג בכל השלבים שלהם באקדמיה הם בתת ייצוג, כל שכן ראינו לצערי רק שני פרופסורים בני הקהילה, הדבר הזה חמור. העולים הראשונים הגיעו בשנות ה-80, כמעט 50 שנים עברו, זה אות קלון למדינת ישראל שרק שני פרופסורים בני הקהילה. עכשיו משימות לעבודה מעשית. קודם כול אנחנו מאחלים לד"ר מאיה לוגסי, מנכ"לית הוות"ת מל"ג, של שניהם. אני מכיר אותה כאשת חברה וחינוך והיא בת הנגב והיא דיאלנא ולדעתי תמצאו בה שותפה לחולל שינוי בסוגיות ובחסמים. הוועדה דורשת מהוות"ת מל"ג לבטל את ההתניה הכלכלית בגין מלגות מרום שמבוצעות על ידי פר"ח, כשם שכל אזרח עושה פר"ח ללא התניה כלכלית, גם מלגות מרום יהיו ללא התניה כלכלית, ו-100% קבלה למלגות מרום, אחד. שתיים, הוועדה דורשת לממן את השנה השנייה של תואר שני ולא לעצור בכך. הוועדה דורשת לתלמידי רפואה או לכל מי שהתואר שלו יותר מארבע שנים, לממן את כל השנים עד להגעה לקו הסיום. הוועדה דורשת להגמיש ולהיות רגיש למקרים המיוחדים של איחור בהרשמה במיוחד לאור המלחמה, במיוחד לאור תומר שבא מלבנון והוא צנחן. גם אם הוא איחר, חייבים להגמיש ולקלוט אותו. הוועדה דורשת לעדכן את המלגה ל-12,500 שקלים שזה שכר הלימוד כיום. הוועדה דורשת ממשרד הקליטה לבדוק את אותו תקציב לנגישות למהנדסים שחלק ממנו יופנה ויהיה ממוקד לצעירים אתיופים, ולראות שהם משתתפים בהזדמנות הזאת. הוועדה דורשת לתת לכל צעיר וצעירה אתיופים הכוון וואוצ'ר, ולא לעצור את זה כי הכסף לא מספיק. ההכוונה והליווי לפעמים זה ההבדל. אם יצרו אצל מישהו מוטיבציה, פילסו לו את הדרך ועזרו לו לנצח בירוקרטיה, זה לא הכסף – זה התהליך. כל צעיר וצעירה אתיופית ראויים וזכאים להכוון הזה. הוועדה דורשת שהמלגות שניתנות לצעירים בני הקהילה האתיופית לא יותנו ולא יחליפו מלגות אחרות, מתוך הבנה שצעיר אתיופי נושא על גבו גם את הקיום שלו ללא יכולת להיתלות בהורים, ולפעמים הוא נאלץ לסייע להורים בעצמו בזמן שהוא לומד. לא להתנות שום מלגה, וכפל מלגות גם במלגות שהן ממשלה. הוועדה דורשת להחזיר את היקף המימון של תוכנית תספה שנאמרו עליה דברים יפים והיא צריכה להיות בשיעור דומה לשנים הקודמות עד שנצמצם פערים. כל עוד לא צמצמנו פערים, לא להקטין את תקציב תספה. הוועדה מבקשת ממנכ"ל המל"ג והוות"ת לבצע פניה לאוניברסיטאות והמכללות בדבר האפשרות לקבלה על תנאי לשנה א' בפסיכומטרי נמוך לבני הקהילה, תוך התחשבות בהישגים הלימודיים של שנה א', ולהקטין את הדחייה של סטודנטים שרוצים. הוועדה מבקשת נתונים על מחוננים באופן יחסי למצב הכללי באוכלוסייה, נתוני תלמידי מדעי המחשב על בסיס המצב הכללי באוכלוסייה, השוואתי באחוזים. הוועדה רוצה דוח ניצול תקציבי של כל התוכניות שנעשו למען יהדות אתיופיה והנגישות לחינוך והשכלה גבוהה בחמש השנים האחרונות. אחוז מימוש תקציבי. הוועדה ממליצה לוועדת ההיגוי של המל"ג והוות"ת להקים חממה מיוחדת לליווי מצוינות אקדמית של צעירים אתיופים בתואר שני ושלישי, ליווי אישי, פרטני, עד להצלחה, כולל חסמים ייחודיים כמו מבחן המתאם לתואר שני של פסיכולוגים, ולהשאיר כספים גמישים לוועדת חריגים שנותנת מענה לאישה הנפלאה, מסטי, שלומדת פסיכולוגיה וצריכה. אנחנו רוצים שתהיה לכם מעין חממה, הרי במה מדובר? אם אנחנו מדברים על תואר ראשון אז נגיע לכמה אלפים בודדים, אבל בתואר שני ותואר שלישי זה חבורה של כמה מאות. זה כמו להקים במל"ג ותת בית ספר למצוינות אקדמית של צעירים בני הקהילה האתיופית, ויודעים על כל 400-500 סטודנטים האלה איפה אתה? מה מצבך? מה שלומך? אתה מתמיד? תגיד לנו מה אתה צריך? שיעור עזר, עזרה במתאם, בהכנה למבחן? לא רק תגיש לנו בקשה למלגה ונדע שאתה קיים, אלא לנו יש נתונים עליך, כמו שעושים בהישגים, כדי להגיע להשכלה גבוהה, אנחנו צריכים את אותו reaching out, את אותה נחישותdon’t call us we'll call you, לעשות לתואר שני ושלישי, אחרת לא נגיע למספרים שהם חשובים לנו. אנחנו רוצים את התשובות לגבי הפרוטוקולים שבהם הוחלט על דרישה לקריטריון כלכלי, מתי זה הוחלט? מתי בוטל המימון לתואר שני? אנחנו רוצים לשלוח לוועדה את הפרוטוקולים האלה ולדווח לנו על הנתון הזה. תראו, יש פה המון עניינים. 100 מיליון שקלים זה סכום שצריך להשתמש בו חכם, זה סכום שמשרדי ממשלה לא צריכים לעבוד במאבק מי שולט בסכום ומי קיבל את הכסף. הייתי מצפה מכל משרדי הממשלה שנהנים מהתקציבים לנגישות להשכלה וחינוך, לשולחן עבודה פנימי שאומר בוא נראה איך אנחנו עושים את זה טוב יותר. היופי שמשרד העלייה אומר: קחו, משרד החינוך, תעשו את זה טוב יותר. שימי קצת יותר בתספה, תבקשי מסופר עוד מיליון, תגיד לו שביטון ביקש עוד מיליון לתספה, הוא ילך איתי. זה בין משרדים, זה צריך להיות ועדה בין-משרדית. אנחנו לא נוותר, מה שעלה פה היום ישתנה, אנחנו בכל חודש נתכנס. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכאל הוא פנתר שחור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא עוצר. אני גם אזמן את מאיה לוגסי חברתי לפגישת עבודה פנימית שקטה על הסעיפים האלה. אני מבקש מהוות"ת מל"ג באופן ייחודי לזמן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אנחנו גם נשמח לפגוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם תבואו לפגישה איתי, אבל זו פגישת עבודה. אבל אני מבקש מהמל"ג והוות"ת לזמן את חברי הכנסת בני הקהילה האתיופית באופן חד פעמי לפגוש את ועדת ההיגוי ולתת לכל חבר כנסת רבע שעה להציג מה הוא שומע ומה הוא מקבל בקהילה כדי שחברי ועדת ההיגוי ישמעו את זה בכלי ראשון וייווצר דיאלוג ושיתוף פעולה ותיקון. צריך להגיד את הדבר הבא שאולי לא נאמר, יש אנשי מופת, מורים, מנהלים, ראשי אוניברסיטאות, חגי כזה שמלווה את החבר'ה. לכם אנחנו אומרים תודה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבבה. אבבה, 20 שנים, 30 שנים. אבבה, באמת תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אינסופי, אני רק רוצה להגיד לכם שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים. תשמרו על הרוח הזאת שבה השגנו הישגים, במדעי המחשב מ-72 ל-232, 3,000 סטודנטים ל-4,000, העסק זז, בוא נזיז אותו יותר. בוא לא נאבד 10% סטודנטים, בוא לא נאבד את מסטי הנפלאה, שתהיה פסיכולוגית. אני לא רוצה שאף אחד ייפול בין הכיסאות. המבחן שלנו זה להיות גאים במה שעשינו ולא לגונן על החלטות מוטעות שקיבלנו ולשנות את המערכת. אנחנו נתכנס פה בעוד חודש. אם מאיה תגיד לי לתת לה עוד חודש וחצי, בחודש וחצי הזה תהיה פגישה איתה, ואני מבקש לזמן את חברי הכנסת לוועדת ההיגוי להציג את התפיסות שלהם ואת הכאבים שלהם. אני נועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:04. << סיום >>