פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 85 מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ו (09 בדצמבר 2025), שעה 11:03 סדר היום: << נושא >> 1. דיווח כוזב של שעות סיעוד בקרב מטפלים ושורדי שואה סיעודיים << נושא >> ישיבת מעקב בעקבות דיון שקיימה הוועדה ביום 10 באוגוסט 2025 << נושא >> 2. ביטול אשרות השהיה בישראל לדור שלישי ורביעי לחסידי אומות העולם << נושא >> ישיבת מעקב בעקבות דיונים שקיימה הוועדה ביום 21 באוקטובר 2025 וביום 16 ביולי 2025 << נושא >> 3. בחינת החובה לזיהוי פנים ביישומון לצורך קבלת רנטות לשורדי שואה מגרמניה << נושא >> ישיבת מעקב בעקבות דיון שקיימה הוועדה ביום 19 בפברואר 2025 << נושא >> 4. תמונת מצ"ב - ניצולי שואה שפונו במהלך "חרבות ברזל" בישובים ובמועצות בדרום ובצפון << נושא >> << נושא >> 5. דיור ציבורי לשורדי שואה בתקציב המדינה לשנת 2026 << נושא >> ישיבת מעקב בעקבות דיון שהתקיים ביום 2 בדצמבר 2025 נכחו: חברי הוועדה: יסמין פרידמן – היו"ר חברי הכנסת: יבגני סובה מוזמנים: אולגה דדון – סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה צפי הלל דיאמנט – אגף גריאטריה, משרד הבריאות אלי בנטאטה – מנהל תחום בתי דיור גיל הזהב, משרד הבינוי והשיכון גדעון זעירא – ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת שלומית הרץ – עו"ד, הלשכה המשפטית, הרשות לזכויות ניצולי השואה גליה מאיר אריכא – עו"ד, יועצת משפטית, הרשות לזכויות ניצולי השואה מרים גרייבר – חברת ועידת התביעות העולמית יהודה לוי – המחלקה לשירותים חברתיים, מועצה אזורית מעלה יוסף מירב פייג לוי – סגנית מרכזת תחום הזקנה והרווחה, מועצת אזורית מעלה יוסף חיה ברדמן לוי – מנכ"לית יחדיו, עמותת ותיקי שער הנגב, מועצה אזורית שער הנגב מיכל ז'אנו – עו"ס, מנהלת המדור לאזרחים ותיקים, מועצה אזורית חוף אשקלון גלית גבע – מובילת רווחה, מינהלת תקומה ליליה מטייב – מנהלת תחום רווחה, מינהלת תקומה עדי שליט – רכזת תחום ניצולי שואה, קופת חולים כללית מוזמנים באמצעים מקוונים: נטלי גבאי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי אריאל אלקיים – עו"ד, ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים רונית אליאן – מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה ציונה קניג-יאיר – סגנית נשיא לישראל, ועידת התביעות עדי קליין – מרכזת יחידת אזרחים ותיקים, מועצה אזורית אשכול טל כהן – עו"ס, מועצה אזורית שדות נגב יפית ג'ובאני – מועצה אזורית מרום הגליל טובה בן יהודה – מנהלת תוכנית הרווחה, מועצה מקומית מטולה אהובה וינוגרד – סגנית מנהלת המחלקה לאזרחים ותיקים, עיריית חיפה מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תמונת מצ"ב - ניצולי שואה שפונו במהלך "חרבות ברזל" בישובים ובמועצות בדרום ובצפון << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בוקר טוב. אני פותחת את הדיון בוועדה. אנחנו נעסוק היום בשני חלקים, שהחלק הראשון יעסוק בתמונת מצב עדכנית אודות שורדי השואה שפונו מיישובי וערי הדרום והצפון בעקבות חרבות ברזל ועם כלביא, ואחר כך אנחנו נעשה עדכון של סטטוסים לגבי סוגיות שנדונו עוד לפניי, ואנחנו רוצים להבין איפה הם. אני כן אומר שהוועדה כבר זמן רב קיימה דיונים בתקופת המלחמה בנוגע למצבם של שורדי השואה בדרום ובצפון בעקבות המלחמה, ובימים האלה פועלת הוועדה למעשה לקבל תמונת מצב עדכנית, כמה שאנחנו יכולים להבין איפה שורדי השואה שפונו, האם הם חזרו, במה אנחנו יכולים לעזור. הממ״מ עשה איזשהו מחקר לבקשת הוועדה, ואנחנו נשמח אם תוכל להציג לנו כמה שאפשר בקצרה, שנצליח, איפה האתגרים שלנו, וגילינו שיש הרבה אתגרים. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> תודה רבה, כבוד היו"ר. כמו שאמרת, אנחנו עשינו סיכום של נתונים בהמשך לפנייה של הוועדה, לשמונה רשויות בצפון שפונו בהן יישובים לפי החלטות ממשלה, ובהצלבה עם נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה, גם היו בהם באוקטובר 2023 שורדי שואה. וחמש רשויות בדרום, שלפי מיפוי של ניצולי שואה, היו באותה תקופה ניצולים. הוועדה קיבלה תשובה כלשהי מכל הרשויות, אבל יש הבדלים בפירוט. תשע מתוך 13 הרשויות השיבו כמה פונו, ולגבי השאר לא. בנוגע לשאר הרשויות, ברובן גם אפשר לקבל תמונה עד כמה חזרו, אז כולם או רובם הגדול חזרו. היו שתי רשויות שציינו פער יחסית של כעשרה אנשים באשכול, אבל ככל הנראה, ואנחנו נשמע, אני מניח, מדובר ביישובים שיש מניעה של שיקום לגביהם, ואותם שורדי שואה נמצאים בקהילות שלהם. וגליל עליון, שהיה פער דומה, ואולי נשמע גם למה. אבל חשוב להתייחס לנתונים שהוועדה קיבלה בזהירות, בגלל שאנחנו מבינים שיש הבדלים אפשריים בהגדרות, של מי בדיוק נכלל בהגדרה של שורדי השואה בתשובה, וזאת אולי החשיבות הגדולה של הפנייה הזאת של העבודה, להבין גם את הקושי של הרשויות המקומיות למפות את שורדי השואה בהן. למשל, יש רשויות שציינו שהן נסמכות על הגדרות של ועידת התביעות. אחרות השתמשו בנתוני ארנונה. להבנתנו, אלו מקורות מידע שמצמצמים את הקבוצה, ולא כוללים את כל מי שמוכר על ידי הרשות לזכויות ניצולי שואה. ובעצם זה מחדד את הסוגיה המרכזית, האם הבדלים בהגדרות ופערי מידע עשויים להביא לצמצום של קבוצות שורדי השואה שמצמצמות את השירות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> גילינו שיש ריבוי הגדרות לשורדי שואה, שלמעשה כל גוף מגדיר אותם אחרת, ואנחנו חוששים שבגלל ריבוי הגדרות, אז הרשויות המקומיות לאו דווקא יודעות באמת מי נמצא בשטחן. אנחנו חוששים שיש שורדים שנופלים בין הכיסאות, ואולי לא מקבלים את המענה בגלל הפערים בהגדרות. רוצה להמשיך? << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> כן, אני אציין גם שהיו פערים בין נתוני הרשויות המקומיות לבין מיפוי שהרשות לזכויות ניצולי שואה עשתה בתחילת המלחמה. יכול מאוד להיות שזה גם קשור לאותם הבדלי הגדרות, ואני אשמח להתייחס לדברים בהמשך. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מצוין, תודה. אני אשמח קודם כל לקבל רגע גם סטטוסים מהרשויות, בטח ובטח מהרשויות שנמצאות כאן, ואני רואה שהגיעו לכאן גם ממעלה יוסף וגם מחוף אשקלון. אז תודה שהגעתם, זה לא מובן מאליו, אנחנו מודעים לזה שלהגיע לכאן בשעת בוקר מוקדמת זה לא כיף חיים. אני מגיעה כל בוקר מבאר שבע בדרך כלל, ומכירה את התנועה. מעלה יוסף, בבקשה. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> בוקר טוב. שמי לוי יהודה, אני מנהל המחלקה לשירותים חברתיים במועצה אזורית מעלה יוסף. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> מירב פייג לוי, אני מרכזת את תחום הזקנה אצלנו, ואני הסגנית של יהודה. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> להגיד קצת נתונים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אני אשמח לשמוע. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> אצלנו ברשות, מקודם דיברת והזכרת את הנושא של ההגדרה של ניצול השואה. מבחינתנו, בהגדרות, איך שאנחנו מבינים את זה, יש לנו 124 ניצולים בכל הרשות, שמתוכם 66 גרים בציר הצפוני, זאת אומרת ביישובים המפונים, על הגדר. 66 ניצולי השואה פונו לבתי מלון במהלך המלחמה, רובם לבתי מלון באזור טבריה, שעשרה מתוכם שהו אצל הילדים שלהם ביישובים הרבה יותר רחוקים. שבעה אנחנו פינינו לבתי אבות, הם היו סיעודיים, סיעודיים מורכבים, בהתאם למצב הבריאותי שלהם. שני קשישים, הצלחנו לעשות פינוי מיישוב אלקוש, אם זה אומר לכם משהו, אז שני קשישים מהיישוב הזה כן הצלחנו להוציא. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> למרות שזה לא יישוב מפונה, הוא יישוב שהוא ארבעה קילומטר מהגבול ומשרד הבריאות הסכים לממן את זה. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> והוצאנו אותם בקוד מלחמה בעצם. ואנחנו, כשאני אומר אנחנו, זה אני, כמחלקת הרווחה, בתקשורת ישירה שלי עם מנהל הנפה שלי ועד אפילו עם ינון אהרון, עם מנכ״ל המשרד, אנחנו הצלחנו להוציא עוד 15 קשישים מיישובים לא מפונים. אבל ראינו שהם לא יכולים להישאר בבית בזמן המלחמה, אז אנחנו מצאנו להם את התקציב, והיו לנו עוד 15 כאלה שפינינו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לאו דווקא שורדי שואה, או שכן? << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> מעט מאוד היו שורדי השואה, מעט מאוד. ואין לנו קשישים או זקנים בדיור מוגן או משהו. אנחנו מאוד מאוד מתקשים גם בהגדרה של ניצול שואה. יש את ההגדרות שאנחנו מכירים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תכף תסביר לנו. אבל אני כן אשמח לדעת, 66 אמרת שיש, האם הם שבו לביתם כולם? << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> יש לנו שלושה שבחרו מרצונם להישאר בבתי האבות שפונו. אבל הם משלמים פרטי היום, שזו סוגיה אחרת של היעדר מענים, שהם לאו דווקא קשורים למלחמה. זה פשוט יותר נוח וקל להיות שורד שואה סיעודי בעיר מאשר בפריפריה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד משמעית. אבל אני אשמח שתסביר לי איפה אתם נתקלים בקושי בהגדרות. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> זה לא ניצולי שואה הקלאסיים כמו שאנחנו מכירים, שהיו במחנות ריכוז והכול. זה כאלה שהיו או במחנות עבודה, או שיום לפני או יום אחרי הם הספיקו לעלות לארץ, ואיכשהו בגלל תאריך הלידה ומבחינה נתונית מספרית הם כן הצליחו להשתלב בנושא של הגדרת ניצולי שואה. חלקם מקבלים, נקרא לזה חודשית, חלקם קיבלו משהו חד פעמי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מענק שנתי. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> כן, מענק שנתי. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> הרוב אצלנו זה כאלה של מענק שנתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מעגל ראשון. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> כן, כמעט ואין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל השאלה היא, איך ידעתם שאלה שאצלכם במועצה אלה הם שורדי השואה, נרדפי הנאצים? << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> יש לנו רשימה שקיבלנו לפני. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ממי קיבלתם אותה? << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> אני במועצה 20 שנה, הרשימה רצה, אני לא יודעת מאיפה היא הגיעה. יש לי רשימה שמית, היא על המחשב ואני עוברת ובודקת. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> גליה מאיר אריכא, היועצת משפטית של הרשות לזכויות ניצולי שואה. באמת, רק בנקודה הזו, אני אומר שכאילו הנושא הזה של הגדרות, והנושא הזה הוא באמת סוגיה, זו סוגיה שהייתה נכון לפני יותר מעשור, ההגדרות וכו'. לפני יותר מעשור, הנושא הזה בעצם נפתר בעזרת כך שכל הניצולים היום מקבלים הגדרה, וכולם מהם מקבלים משהו. כלומר, כולם נמצאים במאגר, ולרשות יש מאגר כולל של כל ניצולי השואה. כן, יש שתי קבוצות. קבוצה אחת הם ניצולי שואה, כולל במעגלים הרחבים יותר. יש מעגל ראשון יוצאי מחנות וגטאות, ויש כל השאר, נקראים מעגל שני, שזה כולל את הבורחים. מעבר לקבוצה הזו של ניצולי שואה, שכוללת שני מעגלים, יש את נפגעי התנכלות אנטישמית. הם לא מוגדרים כניצולי שואה, שוב, הם נפגעי התנכלות אנטישמית. אנחנו מדברים פה בעיקר על יוצאי מרוקו ועיראק, שכן זכו לקבל הכרה תחת הרשות לזכויות ניצולי שואה, אבל שוב, במעמד של נפגעי התנכלות אנטישמית, והם מקבלים כמעט כמו ניצולי שואה מעגל שני. המאגר היום, בטח ובטח לרשויות מקומיות, לא רק פתוח, אנחנו מזמינים אותם, אנחנו מחזרים אחריהם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, זאת השאלה, אני רק רוצה להבין שנייה את הזרימה. בעצם אתם אלה שמעבירים לרשות מי הם כל ההגדרות שנמצאים ביישוב שלהם. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, ויש איזשהו מעקב שבו אתם רואים אם מישהו עבר מעיר לעיר?יש לה רשימה מלפני 20 שנה, האם הרשימה מעודכנת? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> אנחנו מזמינים אותה לעשות איתנו הצלבה כל שנה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, אין בעיה. אני לא באה בטענות, אני מנסה להבין. האחריות היא של הרשות המקומית לפנות לרשות לשורדי שואה ולוודא. זאת אומרת, לא האחריות שלכם היא לעדכן אותם, אלא האחריות היא הפוכה. הרשות המקומית צריכה לפנות, נכון? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> כן. אני מתפלאת, עוד פעם, כי אנחנו עשינו מבצע לאחרונה בשיתוף משרד הרווחה, לא נמצא כאן נציג של משרד הרווחה, שבו משרד הרווחה פנה לכל הרשויות, עוד פעם, באמצעותם, וגם באמצעות מרכז השלטון המקומי, עשינו שילוב ידיים, והם פנו לכל הרשויות ואמרו להם, תדעו לכם שאתם יכולים לפנות לרשות ולבקש את כל ניצולי השואה שמתגוררים אצלכם. אני יכולה מחר, היא מביאה לנו טופס, הם אמורים להכיר את זה, זה נקרא טופס א', העברת מידע בין גופים ציבוריים, ואנחנו מעבירים לה. זה כבר אצלנו רץ אוטומט, אנחנו מעבירים כל שנה לפחות ל-80 רשויות את הרשימה המעודכנת של ניצולי שואה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זאת אומרת, בשוטף אתם מקבלים בקשות מהרשויות המקומיות? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> בוודאי, בוודאי. יש גם לנושא ארנונה, שזו אוכלוסיית מקבלי התגמול החופשי. אבל חוץ מזה, אנחנו מעבירים את כל הרשימה הכוללת, כי זה לא רק לנושא הארנונה, למשל, לנושא רווחה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אגב, מקבלי המענק השנתי גם מגיע להם הנחה בארנונה? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> רק מקבלי הבטחת ההכנסה מביניהם, במעמד שהוא מקבל הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. אז הבנתי את הזרימה, הזרימה היא מהרשות המקומית לרשות. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> כן, אני חושבת שבהחלט, זו פעם ראשונה שאני שומעת ככה שלא מכירים, שיש אפשרות כזאת, אבל בהחלט אני חושבת שיש מקום שהוועדה תצא בקריאה, גם היא, לכל הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בגלל זה אנחנו מנסים לרדת, כדי להבין איך. יכול להיות שזה מובן להרבה, ולי לא, כי זה עדיין יחסית חדש לי. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> אני יכולה להגיד משהו? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את יכולה תמיד, מתי שאת רוצה. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> תודה רבה. מרים גרייבר. יש לנו את הרשות שיש לה, אני לא יודעת אם יש לה את כל השמות, אבל יש לנו גם את ועידת התביעות. אלה שלא מקבלים מהרשות לניצולי השואה, מקבלים מוועידת התביעות. ויש לי שאלה אלייך, גליה, האם אלה שנקראים ניצולים מצפון אפריקה, האם הם מקבלים רק פעם בשנה או שלוש פעמים בשנה? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> לא, צפון אפריקה מקבלים פעם בשנה. ואני רק אתקן ואומר שכל מי שמקבל מוועידת התביעות, כמובן, נמצא אצלנו, כי הם מקבלים מאיתנו השלמות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, אז אין שם שלא נמצא אצלכם. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, אז אתם האוטוריטה מבחינתי שיש לה את כל המאגר. מעלה יוסף, אתם רוצים להוסיף משהו? << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> זו פעם ראשונה שאני שומע את זה. זאת אומרת, אני לא יודע. אני 17 שנה ברשות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז עכשיו הוועדה תדאג שכולם יידעו. אנחנו נוציא איזשהו מכתב של הוועדה לכל אגפי הרווחה ברשויות המקומיות, ואנחנו נדאג שכולם יידעו. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> אני אשמח אולי גם לדעת אחר כך איך אני פונה אלייך. את מקודם שאלת את מירב, אבל בגלל שאנחנו מועצה אזורית, והעבודה שלנו כעובדים סוציאליים זה פיזור מאוד גיאוגרפי, אז אנחנו עובדים המון בשטח, בבתים של האנשים ועם הקהילות. אז אנחנו מכירים אותה, מה שנקרא, מהרגליים. זאת אומרת, אנחנו עושים ביקורי בית, יושבים, שומעים, שואלים, שומעים את ההיסטוריה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אחד, זה מבורך וזה מדהים, אבל נניח בעיר כמו שאני גרה בה, בבאר שבע, זה הרבה יותר מורכב. ולכן חשוב לי, אני כן אשמח גליה, אחר כך שתגידי גם לפרוטוקול את דרכי ההתקשרות, במייל, יש אתר, כדי שגם נוציא את זה במכתב. את רוצה להגיד שנייה שיהיה לנו לפרוטוקול מהן דרכי ההתקשרות? << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> אפשר, כמו שציינת, גם במייל, גם בטלפון. אני אעביר לאריאלה, ואולי היא תקריא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אנחנו נוציא מכתב מסודר. מעלה יוסף, בגלל שאתם פה, אנחנו בוועדה נתקלנו לאחרונה באתגרים מאוד גדולים שקשורים להסעות. בגלל שהאוכלוסייה מתבגרת מאוד, יש צורך בהסעות, וזה לא הסעות פשוטות, לרוב זה הסעות מורכבות שדורשות כיסא גלגלים או אמבולנס. האם זה קיים גם אצלכם? ואם כן, מי הגורם שאתם נעזרים בו? << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> זה אחד הדברים שקיימים אצלנו. לצערי הרב, המון תוכניות, לא רק באוכלוסיית הקשישים, אני יכול להגיד לך גם עם ילדים ונוער, יש לנו המון פרויקטים, המון קולות קוראים שהם נופלים, כי אנחנו נופלים על העניין של ההסעה. עכשיו, אנחנו יודעים שבאמת עניין של הסעה של קשיש, עם המלווה שלו, העובד הזר, ועם מעלון, אנחנו יודעים את העלויות, וזה משהו שמאוד מאוד קשה לנו להתמודד עם זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם מעודכנים שיש עמותות שמטפלות בזה? אתם כאילו מעודכנים שיש החזרים? לא רק עמותות, גם לדעתי הרשות, אפשר לקבל ממנה החזרים על הסעות. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> כן, וגם ועידת התביעות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> גם ועידת התביעות, גם עמותות, ומשקפיים ורודות. ואני אציין שאני ממש פועלת בימים אלה להגדיל את התקציבים האלה לשנה הקרובה, ואנחנו הולכים לכיוון טוב, אני מקווה מאוד. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> אחד העניינים של להסיע קשיש שצריך הסעה עם מעלון למרכז היום, הוא לא ממומן, מרכז היום לא מוכן לממן את ההסעות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון, הוא לא אמור. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> הוא לא אמור לממן, ויש קשישים שלא מגיעים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> האם ניסיתם לפנות לרשות או לאחד הגורמים לקבל החזרים? << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> אנחנו עושים. אנחנו גם מסיעים בלי מעלון, דרך הרשות, דרך העמותה של מרכז היום, כל מיני. אבל זה כל פעם למצוא איזשהו פתרון יצירתי אחר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז את יודעת מה? את מחדדת לי שאולי במכתב הזה גם נצרף איזשהו נספח, מי הם העמותות והגופים שניתן לפנות אליהם בנושא ההסעות. אוקיי? זה יעזור. יכול להיות שיש גופים שאתם לא מכירים, כל מיני עמותות שאתם לא מכירים. אני הכרתי אותם לראשונה בשבועות האחרונים. << אורח >> גלית גבע: << אורח >> זו יכולה להיות גם המינהלת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בבקשה, הנה, למשל, לא ידעתי שבמינהלת תקומה יש תקציב להסעות? << אורח >> גלית גבע: << אורח >> מתקצבים הסעות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בבקשה. לא ידענו. אנחנו נשמח לקבל אחר כך. טוב, תכף תהיה לך רשות דיבור. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> אחד הקשיים שאנחנו רואים זה לכל מיני עניינים רפואיים, שקשיש שצריך הסעה עם מעלון, אין לו מענה קרוב לבית. כל בדיקה הכי פשוטה, כל רופא מומחה, הוא צריך לנסוע. ואם הילד שלו לא פנוי, לא ערוך, לא נמצא, אין לו איך להגיע. ולא תמיד גם יש לי רכב עם מעלון בנמצא. זאת אומרת, זה מעבר למרכזי יום, זו ממש שגרה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם יודעים שיש ארגון ששולח רופאים עד הבית, למשל? << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> הוא לא ישלח קרדיולוג מומחה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, לא רופא מומחה. דווקא יכול להיות שיש רופאים מומחים, אני לא בטוחה במה שאני אומרת, אבל אולי זה מחדד לי שבכלל צריך להוציא איזה ריענון כזה לכל הרשויות. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> יש לי קשישה שהייתה צריכה טיפול בנזעי חשמל לדיכאון, לדוגמה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. אין סיכוי, זה לא יגיע בבית. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> יפה. יש לי קשיש שצריך טיפולים כימותרפיים, הקרנות, בדיקת CT. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ובצפון ובדרום זה עוד יותר מורכב. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> אז במקרה הטוב התור הוא בנהריה, אבל להגיע מזרעית לנהריה זה 45 דקות נסיעה, ואם אין רכב עם מעלון אז הוא יישאר בבית והוא יוותר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. מירב, אנחנו לא רוצים שהם יוותרו. באמת, אנחנו רוצים להקל בכל מה שאפשר. ותודה שבאתם, כי זה סופר חשוב, זה מחדד לי שפשוט אנחנו נצרף עוד דברים למסמך. בבקשה, הנה, אנחנו מקבלים אונליין, שעמותת למענם גם רופאים מומחים שולחת לבתים, וגם ציונה קניג מוועדת התביעות, גם הם שולחים. אני מבינה שהרשויות, אין להן את כל המידע, ואולי אנחנו פשוט נשב כוועדה ונכין משהו מאוד מסודר לאגפי הרווחה, ונדאג שכל החומר הזה יהיה מרוכז. << אורח >> מירב פייג לוי: << אורח >> וגם נוודא שהם מגיעים לצפון הרחוק. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> היא אומרת, גם לצפון. היא ממש כתבה לנו במפורש, שזה גם לצפון. נשמח לפרטים. תודה רבה. אנחנו נמשיך עם חוף אשקלון, תודה שבאת. אתה רוצה הערה? כן, בטח. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> כן, רק לחדד לעניין זרימת המידע והמאגר של הרשות לזכויות ניצולי השואה. למיטב ידיעתי, בעצם השיוך לרשויות מקומיות הוא לפי מרשם האוכלוסין. כלומר, ככל שמרשם האוכלוסין לא מעודכן, אז גם הם לא מעודכנים. ולכן, מבחינת התהליך, כנראה שהרשויות המקומיות כן יצטרכו לעשות איזושהי עבודה נוספת של טיוב. צריך לקחת את זה בחשבון. ובנוגע לעניין הזה של האם הרשות נתקלה בקשיים בקבלת מידע פרטני, כי אחת הרשויות שהשיבה לוועדה בעניין הזה אמרה שהן נתקלו בקשיים לקבל נתונים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מול מי? << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> מול הרשות לזכויות. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> מידע פרטני? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מי הם השורדים. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> לא, אני לא מצליחה להבין איזה מידע. רשימת הניצולים? << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> כן. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> אנחנו מתחננים שיבואו וייקחו את הרשימות. גם לנושא הארנונה וגם לנושאי רווחה, אנחנו פונים אליהם יחד עם משרד רווחה, יחד עם מרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז אולי נטפל בזה באופן פרטני, אם יש רשות כזאת שמתקשה, אולי רגע נבדוק מולם. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> יכול להיות שהוא נדבר על נושא אחר של אבטחת מידע. יכול להיות שזו רשות שאין לה כספת, והיא רוצה שאנחנו נעביר לה את הקובץ באופן לא מאובטח. יכול להיות שזה סוגיות מהסוג הזה, ואז אנחנו צריכים לתת את זה בצורת קובץ, כי בכל זאת זה מידע מוגן. רק על נושא כזה אני יכולה לחשוב. חוץ מזה, אנחנו מזמינים כל רשות לקחת את הרשימה ולפעול לרווחת ניצולי שואה, כמו ששמענו פה. אני חייבת להגיד בכלליות שאנחנו מאוד מאמינים בעבודה עם רשויות מקומיות. כל הניסיון שהיה לנו, ממש איך שפרצה המלחמה אנחנו עשינו מיפוי של איפה נמצא כל ניצול שואה. ממש לקחנו 550 ניצולי שואה שגרים בעוטף. אני חושבת שהיינו בין הרשויות היחידות שידעו בדיוק איפה כל אחד נמצא, מי נשאר בבית שלו בעוטף, מי פונה לבית מלון, מי פונה לבן משפחה ברשות קולטת. עבדנו עם 36 רשויות מקומיות קולטות, עם ועידת התביעות, עם קופות חולים, נמצאת פה עדי. שינענו לכולם צרכים מיידיים, תרופות, מזון, כמובן שאז היו צרכים דחופים ומיידיים. היום אנחנו מתמקדים יותר בנושא נפשי וחברתי ובנושאים האלה. ואני חייבת לומר שבכל הרשויות פגשנו אנשי מקצוע מדהימים, מסורים. אנחנו בזכותם גם הצלחנו לאתר את הניצולים. הם ידעו להגיד לנו ברמה של שם ושם משפחה, ומי נמצא איתם. זה באמת הרשים אותנו בצורה שבאמת קשה לתאר. אנחנו מאוד מאמינים בעבודה, קודם כל, של הרשויות המקומיות ובשיתוף פעולה איתם, וזה הדבר שהכי חשוב לנו, שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בסדר גמור, אבל בגלל שאנחנו מזהים קצת פערים, אז אני חושבת שחשוב שאפילו הוועדה עם הרשות תוציא איזשהו מסמך ריענון שגם יסביר לרשויות מהם דרכי הפנייה, וגם ייתן מידע לרשויות שאולי לא יודעות מי הם הגופים שמטפלים ובמה. נעשה איזשהו ריענון. להזיק זה בטח לא יכול, ואולי אפילו נצליח להועיל. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> יכול להיות, יש קשיים שקשורים אולי בעניינים, צריך למלא טופס. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה כבר מבחינתי בפניות ציבור, ואנחנו נטפל בזה ברמה הפרטנית. חוף אשקלון, רק תציגי את עצמך ומיקרופון. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> שלום, לי קוראים מיכל ז'אנו. אני מנהלת את המדור לאזרחים ותיקים במועצה אזורית חוף אשקלון. אצלנו יש 117 ניצולי שואה בכלל יישובי הרשות, 27 מתוכם הם ניצולי שואה שמתגוררים ביישובי העוטף. אני רק אקדים ואומר שלנו יש קשר דווקא מאוד טוב עם הרשות, וכן קיבלנו. זה נכון, זה מגיע לכספת נצורה, אז אני חושבת שזה נופל על זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אולי למי שאין. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> אנחנו קיבלנו לכספת נצורה, וגם בכל פעם שאנחנו פונים אנחנו מקבלים. אנחנו מקפידים לעשות את זה פעם בשנה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שיהיה ריענון. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> בהחלט. וגם אני אגיד יותר מזה, יש גם את העניין הזה של איפה הוא רשום. אם רשום שהוא גר באשקלון, אבל בפועל הוא כרגע נמצא אצל הבת שלו בנתיב העשרה, אז יכול להיות שברשות זה לא מעודכן, אבל אני יודעת את זה. זאת אומרת, אנחנו כן נמצאים בקשר. גם הרבה פעמים יש איזשהו סנכרון של המידע, הרבה פעמים אנחנו מעבירים את המידע. אז כן, אני יכולה להגיד שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה טוב. כמובן, גם עם ועידת התביעות, יש לנו גם תקן של ועידת התביעות, של עובדת סוציאלית במשרה מלאה. אני לא רואה פה את רונה, אבל רונה מוועידת התביעות, אנחנו נמצאים איתה בקשר מאוד טוב, ויש לנו תקן של עובדת סוציאלית במשרה מלאה, שאחראית רק על תחום של אזרחים ותיקים ניצולי שואה. היא גם מכירה את כל העמותות ואת כל הדרכים בעצם לייצר שיתופי פעולה, ואני חושבת שיש שיתופי פעולה באמת מאוד טובים. יש כל מיני סוגיות שאנחנו עדיין מתמודדים איתן. רוב ניצולי השואה חזרו הביתה מלבד, לדעתי, שניים, שבחרו שלא לחזור ונשארו לגור באשקלון, אבל הכתובת שלהם עדיין אצלנו בנתיב העשרה, ואנחנו בקשר איתם עדיין. וכמובן, יש לנו כמה שנשארו בדיורים מוגנים, ויש לנו שניים שנשארו בבתי אבות, אבל רוב האוכלוסייה כבר חזרה הביתה. וכן, יש סוגיות שאנחנו עדיין מתמודדים איתן. אני חייבת רק להגיד שרוב הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתן כרגע, נכון להיום, זה נכון לכלל האזרחים הוותיקים, ולאו דווקא לאוכלוסייה של ניצולי שואה. למשל, הסוגייה של ההסעות, שהיא סוגיה מאוד מורכבת, היא בעייתית גם עבור אזרחים ותיקים. אנחנו כן יודעים להשתמש בתקציבי תקומה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד משמעית, אבל המנדט של הוועדה הזאת, הלוואי ויכולתי להרחיב אותו, אני לא רשאית. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> פשוט היה לי כן חשוב להדגיש את הנושא הזה, ואנחנו כן נעזרים גם בתקציבי תקומה לצורך הזה. אני חושבת שאנחנו כן הצלחנו לייצר באמת המון מענים, גם עבור ניצולי שואה, מענים ייעודיים עבור ניצולי שואה, וגם בכלל עבור אוכלוסיית הוותיקים. אני כן יכולה להגיד שהסוגיות הכי הכי מורכבות כרגע, זה באמת בתחום הבריאות שנורא קשה לנו, 90% מהמבוטחים הם מבוטחים של קופת חולים כללית, ואנחנו מנסים ככל שניתן באמת לייצר שיתופי פעולה. צריך להבין שהפיזור הגיאוגרפי במועצות אזוריות הוא מאוד גדול, וזה מאוד מקשה על העבודה, גם על העבודה שלנו, של העו"סיות, וגם בתוך המחלקה, וגם בכלל, להגיע לקופת חולים. לא תמיד יש קופת חולים בתוך היישוב שלהם והם צריכים להגיע ליישוב אחר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> וחייב הסעה. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> אנחנו לא מספיק מקבלות את המידע, אין עובדת סוציאלית במרחבים כפריים בקופת חולים כללית, ככה שזה מאוד מקשה עלינו. אין לנו איש קשר, אין לנו למי לפנות, אנחנו כל הזמן מחזרים אחריהם. וזה עולה כל הזמן, גם בוועדות לקשיש בסיכון, כשמגיע ניצול שואה, ויש המון מורכבויות שהם מתמודדים איתן, ואין קופה, אין עם מי לעבוד. זה פשוט ככה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> קופת חולים כללית פה? << אורח >> עדי שליט: << אורח >> אני יכולה רגע להגיד? קודם כל, זו הזדמנות להגיד שעובדים סוציאליים אוהבים לדבר עם עובדים סוציאליים, אבל אין צורך לדבר עם עובדת סוציאלית בשביל לשאול איזו מרפאה פתוחה, כן או לא. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> לא, לא. זה לא ברמה של איזו מרפאה פתוחה, את זה אני יכולה לראות באינטרנט. אני צריכה משהו אחר, סיוע אחר. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> תראו, אני אחרי הוועדה הקודמת קישרתי, אני חושבת שאותך או מישהי אחרת, למנהלת השירות במחוז דרום. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> נכון. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> בואו תתנו תקנים. אני חייבת להגיד שגם במלחמה העובדות הסוציאליות פונו והתפנו, והייתה עובדת סוציאלית אחת באזור הזה באמת שהייתה מפונה, ואני לא יודעת אם היא חזרה כבר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> עדי, השאלה היא כזאת, נניח, אם אנחנו נצרף בדף המידע שלנו, אתם תתנו לנו צפון, דרום, מרכז, איש קשר שהרשויות יודעות שהן יכולות לפנות בשאלות או בבקשות מיוחדות רק בהקשר של שורדי שואה. יש חיה כזאת? << אורח >> עדי שליט: << אורח >> אני הצגתי את זה גם בוועדה הקודמת, שיש לנו מוקד סיוע לניצולי שואה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז אני לא דמיינתי, חדתי שאני ערבבתי שני נושאים. נכון שיש? וגם יש קדימות בתורים, נכון, את אמרת את זה? << אורח >> עדי שליט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. פחדתי שאולי אני טועה. מצוין. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> אני העברתי אישית לכם את הפרטים, שלחתי לכם פליירים שלנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מיכל, זה רק מחדד לי שיש פה פערים. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> לא, יש לנו את הכול. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, אז? << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> עדיין, אם אני צריכה עכשיו תור לפסיכיאטר, אני צריכה לחכות חצי שנה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כי אין פסיכיאטרים. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> פניתם אלינו למוקד לנסות לעזור? << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> אנחנו הגענו, תאמיני לי, הכי גבוה שאפשר. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> אבל שאלתי על המוקד. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> יש בעיה קשה עם התורים. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> פסיכיאטריה זו בעיה נפרדת. משרד הבריאות גם יכול להגיד על הכמות של הפסיכיאטרים, ויש תורים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> שוב, אני לא יודעת מי זה הרמות הכי גבוהות, אבל אנחנו עוזרים לכל ניצולי השואה שפונים אלינו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין קדימות בתור, נכון? בעצם אין דבר כזה קדימות בתור. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> אסור לתת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אסור על פי חוק, אני יודעת, אבל אתם מנסים לעזור כמה שיותר. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> אנחנו עוזרים, ומבקשים באמת לפנות אלינו. ושוב, אני חושבת שזה, אגב, בעיה חוזרת, וכל פעם אז יפיצו. יש עניין של הפנמת המידע, הפנמת הידע, לזכור את הדברים, וגם יש דברים שידי כולנו כבולות. זאת אומרת, אם אני יכולה להגיד באופן אישי, לא קשור, שיש לי מטופלת לשעבר שעברה צפונה, ואני ניסיתי בפרוטקציה לקדם לה תור. המנהלת האדמיניסטרטיבית אומרת לי עדי, במקום שלושה פסיכיאטרים, יש לי פסיכיאטר אחד במרפאה. זה הפסיכיאטרים שיש, יש תקנים, אין רופאים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זו בעיה ארצית. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> יש מאין, אי אפשר לייצר, אבל אני חושבת שבדרום יש את מינהלת תקומה. לניצולי שואה, אנחנו מבחינתנו מאוד רגועים שיש את המוקד, אנחנו לא משאירים אבן לא הפוכה, רק צריך לפנות אלינו בשביל שנעזור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. מיכל, בתשובה שלכם לדוח הממ״מ בעצם הייתה הבחנה בין שורדי שואה שמוכרים על ידי ועידת התביעות ושורדי שואה אחרים, נכון? << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תסבירי לי. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> קודם כל, מי שמוכר על ידי ועידת התביעות יכול לקבל את השירותים. אפילו העו״ס שממומנת על ידי ועידת התביעות כביכול לא יכולה לתת מענים לניצולי שואה שלא מוכרים על ידי ועידת התביעות, זה ככה בהגדרה המאוד יבשה. להגיד לך שבדיוק ככה אנחנו עובדים? לא, אנחנו כמובן נותנים מענה לכולם, אנחנו לא עושים את ההבחנות האלה. אבל ברמת ההבחנה, מה שדורשים מאיתנו, ועידת התביעות, יש הבחנה. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> ועידת התביעות התנתה, היא אמרה שהשירותים של אותה עו"סית יינתנו רק לאלה שמוכרים על ידי ועידת התביעות? << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> שחתמו גם על הטופס, ושהם מוכנים לחתום על הטופס של הצהרת הכנסות. יש כאלה שכן והם לא מוכנים. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> גם משקפיים ורודות וגם למענם, זה רק מבחן הכנסות. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> נכון מאוד. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> אגב, אני הייתי שמחה להציף את זה, שוועידת התביעות מתנה את זה בזה שהם יצהירו על ההכנסות שלהם. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> ואז זה מאוד מורכב. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> ואנשים לא מוכנים לקבל - - - << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> לא, הם יעברו את הבדיקה. הם פוחדים, הם קשישים, והם שורדי שואה, ויש המון מורכבויות. הם פוחדים לחתום. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אחרי, איך זה היה נקרא? העוקץ הרוסי, העוקץ האוקראיני, אנשים מפחדים. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> וגם זה לא לגיטימי שבן אדם מבקש אמבולנס, שואלים אותו כמה אתה מרוויח. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> זה משהו שצריך לשנות. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> נכון מאוד. זה נכון. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> והתניה של ועידת התביעות. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> אנחנו לא יכולים לתת מענה במסגרת ועידת התביעות למי שלא חתם על הטופס, גם אם הוא כן אמור להיות מוכר על ידי ועידת התביעות. אי אפשר לתת להם, כי הם לא חותמים. << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >> ומי שמוכר ברשות לזכויות ניצולי שואה? << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> אז מה? ועידת התביעות לא מכירה בזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע, לפני שנפנה לוועדת התביעות לקבל הסבר, מיכל, עוד משהו? << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> לא. אני חושבת שגם הסוגיות של תחום הסיעוד, שזה גם משהו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שעות סיעוד? << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> אבל יש לנו שני מקומות, יש לנו את עמך ויש לנו את אלה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שמה? << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> הם נותנים טיפולים לכולם. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> זה קורה. זה קיים. לא, אני דיברתי על שירותי חוק סיעוד, זה משהו אחר. אני דיברתי על שירותים של חוק סיעוד, שזה מטפלים, ששוב פעם, בגלל הבעיות של רשויות עוטף ויישובים בעוטף, שמטפלות מסרבות להגיע ליישובים. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> זה כן אפשרי, את יכולה לשלוח אותם לשם עד שאת מקבלת את התור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, שעות סיעוד. אנחנו נפנה לרשויות שנמצאות רגע בזום, גם לקבל קצת. עדי, את שומעת אותנו? << אורח >> עדי קליין: << אורח >> כן. נעים מאוד, קוראים לי עדי. מתנצלת מראש שאני לא איתכם שם. וואו, יש לי הרבה מה להגיב, אני אנסה להגיד את זה מתומצת ומסודר. קודם כל, לנקודה האחרונה שהוזכרה, טיפולים רגשיים מעמותת עמך ו/או מעמותת אלה. למועצה אזורית אשכול הם לא מגיעים, כיוון שאנחנו גרים רחוק והם לא מצליחים למצוא מטפלים שיגיעו מבחינת המרחק. דרך איזושהי תוכנית של משרד הרווחה, עשו איזשהו פיילוט מול עמותת אלה, שהכנסתי אליהם אבל שורדי שואה שהם בעצם אמורים לקבל את הטיפול מעצם היותם שורדי שואה. אבל שוב, עמותת אלה לא מגיעה אלינו, גם עמך לא, אז הכנסתי אותם לתוכנית הזאת. או שאנחנו מוצאים להם פתרונות דרכנו, דרך האגף לשירותים חברתיים. דבר שני, מועצה אזורית מעלה יוסף, שדיברו מקודם, הרגשתי ממש אחוות רעים. נושא הנסיעות אצלנו גם מאוד מאוד מורכב. אנחנו גם גרים רחוק, כל הבדיקות הרפואיות זה לנסוע לבאר שבע, לאשקלון, תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חשוב לי לומר, אני ממש מתמקדת בזה. מאוד. אוקיי? << אורח >> עדי קליין: << אורח >> בתחבורה ציבורית? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא על תחבורה ציבורית, על הנושא של סבסוד ההסעות. זה משהו שאני ממש מתמקדת בו, בלהגדיל את התקציב הזה בצורה משמעותית. << אורח >> עדי קליין: << אורח >> זה מאוד מורכב. ונקודה נוספת זה השירותים הרפואיים. שוב, אנחנו פריפריה, גם אני כתושבת מועצה אזורית אשכול אני אגיד, השירותים הרפואיים כאן הם מאוד מורכבים וגם לא מונגשים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את יכולה להגיד, אנחנו מתים ארבע שנים קודם בנגב. << אורח >> עדי קליין: << אורח >> אם אני רוצה פסיכיאטר שמתמחה בגריאטריה שיגיע לביקור בית, כמובן שזה רק פרטי וכמעט בלתי אפשרי מבחינת גריאטר. אז קופת חולים כללית, לפני בערך חודשיים חזר הגריאטר מלפני המלחמה, שהוא יחסית זמין, אבל הוא לא כותב נגיד תעודת רופא. בשביל תעודת רופא, אם יש צורך במנות אפוטרופוס או כל דבר משפטי אחר, זה או להביא איש מקצוע פסיכו-גריאטר או גריאטר לבית, או לנסוע רחוק, ואז שוב אני נתקלת בחומה של הנגישות, של הנסיעות. נקודה נוספת שגם עלתה כאן לדעתי, זה כוח של חברות סיעוד. במועצה אזורית אשכול יש שלוש חברות סיעוד. הבוקר בדיוק דיברתי עם אדם שזקוק למטפלת סיעודית, הוא התקשר לשלוש חברות הסיעוד, לשלושתן אין מענה. הוא ספציפית לא שורד שואה, אבל זאת התמונה אצלנו באזור. אז זה באמת עיקר הקושי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בפריפריות של הפריפריות, מה שנקרא, המצוקה הזאת היא הרבה יותר גדולה. אני מודעת לזה. אני באמת מבינה, אני גם לא יודעת, אם עולה לכם איזושהי דרך, מה הדרך הכי טובה לפתור את זה? כסף. << אורח >> עדי קליין: << אורח >> קודם כל תקציב. צריך לתת למטפלות כסף. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> השאלה, את חושבת שכאילו תעריף גבוה יותר כן יפתור את זה? << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> בטח, מטפלת תסכים לנסוע לנתיב העשרה אם היא תדע שהיא תרוויח עוד כמה שקלים על הנסיעה הזאת, ברור. אבל אם היא לא מקבלת, היא גם מנסה לעשות תיקון שכר בעצמה. ואז במקום לעבוד ארבע שעות, היא עובדת שעה, והיא אומרת לי, מה את רוצה? אני נוסעת עד נתיב העשרה. הן עושות בעצמן את התיקון. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> לא היה אמור להיות דיון גם על זה? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אולי כדאי באמת לעשות על זה דיון בנפרד. << אורח >> עדי קליין: << אורח >> זה נושא מורכב. יש אצלנו כ-130 שורדי שואה, שבתקופת המלחמה היינו איתם בקשר, גם כמובן לפני המלחמה, וכמובן גם עם חזרתם הביתה. והם מקבלים שירות, שוב, יש אצלנו, אנחנו מפעילים את תוכנית סלב, שזה סל לשורדי שואה עד הבית. אנחנו משתדלים להביא להם אנשי מקצוע או ביקורי בית עד הבית במקרים שהם לא מסוגלים לצאת. וזהו, הם מקבלים באמת טיפול, המענה שניתן הוא טוב, אבל פשוט הוא נורא מורכב לפעמים. בעיקר, כשרובם כבר מן הסתם מאוד מבוגרים, רובם, אם לא כולם, עם חוק סיעוד, ובאמת עיקר הקושי זה מתן מטפלת סיעודית לחוק סיעוד, וכל הסוגייה של הסעות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את מעודכנת שמינהלת תקומה גם מסבסדת הסעות? << אורח >> עדי קליין: << אורח >> כן, אז אנחנו נעזרים. אבל עוד פעם, זה מורכב. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את יודעת, אני כבר בחשש שאולי מרוב ריבוי. << אורח >> עדי קליין: << אורח >> אנחנו נעזרים מאוד בתקציבי תקומה, תקציבי תקומה מאוד עוזרים, גם בפתיחה של מסגרות חדשות, בקבוצות טיפוליות, בהמון תחומים. אני ארשה לעצמי להיות רגע מחרבת מסיבות, קודם כל תקציבי תקומה זה לא לעולם ועד, אני משערת שהם יסתיימו מתישהו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא רק שזה לא לעולם ועד, זה גם לא אמור להגיע על חשבון תקציבים של המשרדים, זה אמור להיות אקסטרה. << אורח >> עדי קליין: << אורח >> נכון, אבל כאן בדיוק הבעיה, כי יש כאן בעיות שהן הרבה יותר מהותיות, וכדאי לפתור את הבעיה מבחינה מהותית. זאת אומרת, הקושי של מטפלות של חברות סיעוד, לפתור מבחינה מהותית. את הקושי של נסיעות, שמרכז היום לא מקבל את מלוא העלות עבור רכב עם מעלון, כדאי לפתור את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אעמיק בזה. אני מבטיחה שאני אעמיק בזה לגבי הסיעוד, ונראה איך אנחנו מתקדמים עם זה. תודה רבה, תודה שעלית. יש לנו עוד בזום? שדות נגב נמצאת? טל, את שומעת אותנו? << אורח >> טל כהן: << אורח >> כן, שלום. אני מרכזת את התחום של ותיקים במועצה. באמת הדברים די נאמרו. בגדול שאצלנו גם יש כ-130 שורדי שואה, 82 מתוכם מיישובי העוטף. כולם חזרו. באמת כדי למקד, אחד הדברים שאנחנו מאוד מרגישים פה, שהטיפול בבתים שדובר עליו, שבאמת יש יותר קושי להגיע לכאן, דיברתם על עמך ועל עמותת אלה. עמותת עמך באמת מגיעה יותר בפן חברתי, פחות טיפולים רגשיים. וההנגשה בבית היא מאוד משמעותית, בעיקר בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני רואה שהבעיות הן חוזרות, הסעות ומטפלות. זה האתגרים הכי רציניים. אוקיי, תודה רבה. מרום הגליל על הקו. יפית, את שומעת אותנו? יפית, מה האתגרים שלכם? והאם יש שורדים שעדיין לא שבו לביתם? << אורח >> יפית ג'ובאני: << אורח >> כל שורד ששרד גם את המלחמה ולא נפטר, חזר לביתו. היו לנו שני שורדי שואה שנפטרו במהלך התקופה הזו במלונות, שזה היה מאוד לא פשוט. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בטח. << אורח >> יפית ג'ובאני: << אורח >> כן. יש לנו מפונים שפונו גם מיישובים שהם לא פונו דרך קוד מלחמה, וזה היה מאוד לא פשוט בתקופה ההיא. גם שורדי השואה שפנו אלינו, והיה לנו מאוד קשה להגיד שאין אפשרות לפנות. גם החיבורים עם משרד הבריאות היו לא פשוטים. קופות החולים היו אמורות לפנות את מרותקי הבית, וכמה שניסינו לעשות את התקשורת בינינו, זה היה לא בדיוק הכי נכון. ובמידה וחס וחלילה תהיה מלחמה או איזשהו נושא שצריך לפנות, אנחנו צריכים להיות מאוד ממוקדים בנושא הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> האם תוכלי לשלוח לי מייל קצת מעמיק בנושא הזה, שנבין איפה היו הבעיות? תוכלי? << אורח >> יפית ג'ובאני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, לוועדה? מצוין. << אורח >> יפית ג'ובאני: << אורח >> בחזרה שלהם לבית, בעצם היו תקציבים מאוד מאוד גדולים שהועברו לצורך פעילות חברתית, שאמורים להסתיים בסוף השנה, וגם תומכת קהילתית שליוותה אותם, את כל האזרחים הוותיקים, אבל גם את ניצולי השואה באופן מאוד אינטנסיבי. בסוף השנה כל הדבר הזה עובר מ-100 לאפס, ומאוד קשה לנו ככה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תקציבים של משרד הרווחה? << אורח >> יפית ג'ובאני: << אורח >> של משרד הרווחה, שהועברו דרך חברת מטב להפעלה של פעילות חברתית, שהשתתפו בהם גם ניצולי שואה. התקציבים האלה בבת אחת בסוף השנה מסתיימים. גם התומכת הקהילתית שליוותה באופן פרטני ובצורה מאוד מדויקת ונכונה את השבים הביתה, גם מסיימת את תפקידה בסוף השנה, וזה ממש מעביר אותנו מ-100, שהם קיבלו את המקסימום בצורה הכי טובה שיכולה להיות, לאפס. ללא הדרגה, ללא תוכנית נוספת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם בקשר עם מינהלת תנופה? << אורח >> יפית ג'ובאני: << אורח >> לא, לדעתי לא. היה איזשהו תקציב של החלטות ממשלה שהיה אמור להתקבל, הגשנו תוכנית מאוד יפה, אבל לא קיבלנו תשובה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אשמח שתשלחי לי את כל הפערים אצלכם, בסדר? << אורח >> יפית ג'ובאני: << אורח >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני רוצה להבין מה אני לא מכירה עוד. עכשיו זה דיוני תקציב. מה שאני לא אדע היום, אני לא אוכל להילחם. זה It's now or never. עד 2027, כן? << אורח >> יפית ג'ובאני: << אורח >> יש לנו גם תוכנית סלב, אנחנו מחכים לתשובה דרך הג'וינט. ביקשנו להרחיב טיפה את התקצוב לתוכנית בגלל כל מיני סיבות שהעלינו בתוך המסמך. אנחנו מחכים לתשובה כדי ממש להתחיל כבר בתוכנית. יש לנו רכזת שאנחנו רוצים אותה, אנחנו מחכים לתשובה על האישור שלה, ואנחנו נתחיל להריץ אותה. זה פרויקט חדש אצלנו, ואנחנו רוצים מאוד להתחיל אותו כבר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אשמח אם תשלחי לי את הכול מסודר, אוקיי? שנהיה על זה במעקב. תודה רבה. מטולה. היי, טובה? בוקר טוב. << אורח >> טובה בן יהודה: << אורח >> בוקר טוב. קודם כל, כל הנושאים שהחברים שלי, הקולגות שלי העלו, הם בדיוק הנושאים שגם אנחנו מתמודדים איתם, יותר בקטנה. אבל מטולה היא היישוב הצפוני, הכי צפוני של מדינת ישראל, והוא באמת מרוחק מהרבה מאוד מסגרות. יש מסגרות שלא נפתחו בתוך קריית שמונה, שזה בעצם עיר המחוז שלנו. אז האנשים שלנו, החולים, אני באופן כללי מדברת, צריכים לנסוע ככה עד צפת ועד מקומות אחרים. לגבי ניצולי השואה, אני נכנסתי לתפקיד כמנהלת תוכנית הרווחה במטולה אחרי ה-7 באוקטובר, ולא היו נתונים. פניתי לקרן לניצולי שואה לקבל מידע, ועכשיו אני מבינה שזה לא המקום שהייתי צריכה לפנות אליו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לרשות, כן. << אורח >> טובה בן יהודה: << אורח >> כן, בדיוק, אז אני אפנה לרשות. אני יודעת על שלושה ניצולי שואה, שזה נראה לי מעט מאוד. אחד מהם נפטר במהלך המלחמה. שני הניצולים האחרים הם גם חברים אצלנו במועדון מופת, וגם פונו וחזרו לביתם ומטופלים. אחת פחות, יש לה 30 שעות סיעוד, אבל חברות הסיעוד לא מצליחות למצוא לה עובדת. ולמטופל השני שהוא ניצול שואה יש עובד זר, והוא גם במהלך המלחמה היה בדיור מוגן. אני אצטרף לעניין הזה של המועדון החברתי, מה שמרום הגליל אמרו, גם לנו היה מועדון כזה, שבסוף דצמבר הוא מסתיים, והוא נתן לנו כיסוי של חמישה ימים בשבוע לקשישי מטולה, וביניהם ניצולי השואה. לנו יש חלופה של מועדון מופת, אבל זה רק שלושה ימים בשבוע, ואנחנו באמת גם מרגישים קצת שיהיה לנו קשה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. אני לא יודעת, יכול להיות שאני טועה, אבל לתחושתי, כאילו הרשויות, אני חושבת, לא מכירות את כל הגופים שמטפלים ומתקצבים פעילויות שקשורות לשורדי שואה, וזה רק מחדד לי כמה אנחנו צריכים לשלוח לכם משהו מאוד מסודר, מי מטפל במה, למי אפשר להגיש מה או להתמודד על קולות קוראים, ואולי זה לפחות יפתור חלק מהבעיות. הנושא של הסיעוד, אנחנו נעשה פה דיון בנפרד, סיעוד בפריפריות, נראה אם איכשהו אפשר באמת לעזור. והנושא של ההסעות, אני ממש על זה. אני מקווה שתהיה בשורה בקרוב. תודה רבה, ותחזיקו מעמד שם במטולה, אני באתי לבקר במלחמה, זה מקום כל כך יפה שחטף. << אורח >> טובה בן יהודה: << אורח >> תבואו עכשיו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון, אנחנו נבוא, אבל באמת אחד המקומות האהובים עליי. חיבוק גדול. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> אני יכולה להגיד לך כמה מילים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> אני רוצה לחזק אותך, ואת צודקת. אני הלכתי לבקר את הניצולים שהגיעו מכאן, מהדרום, וגם מהצפון, ובמקומות שהעירייה עזרה ושלחה בן אדם לעזור, הם היו במצב הרבה יותר טוב מהמקומות שלא ביקשו או לא קיבלו בן אדם מהעירייה. זאת אומרת, שהעיריות באמת יכולות לעזור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יש להן מקום מאוד נכבד. אני בכלל חושבת שמועצות מקומיות צריכות יותר כוח. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> ולצערי הרב, במקום אחד היה ניצול שואה שהוא בכלל לא יצא מהחדר, הוא לא יכל ולא הייתה לו עזרה בשביל זה. בסוף המשפחה באה לקחת אותו מפני שהוא פשוט, לא היה לו כלום. והרבה מהניצולים לא ידעו מה לעשות עם כל היום שלהם. ואלה ששלחו בן אדם, אם זה היה מהרשות או אם זה היה מוועידת התביעות, והיה להם בן אדם שהתעסק איתם, הם היו במצב הרבה יותר טוב, כי הם לקחו אותם לטיולים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, זה ברור. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> ובשאר המקומות הם פשוט היו אנשים מסכנים, שלא ידעו מה לעשות עם עצמם מארוחה לארוחה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז בגלל זה אנחנו באמת מקיימים את הדיון הזה, כדי שכל הרשויות יידעו למי הן יכולות לפנות. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> נכון, אם חס וחלילה יש לנו עוד פעם מלחמה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מאמינה שהשלטון המרכזי צריך להאציל הרבה יותר סמכויות על השלטון המקומי. אני חושבת שבזמן המלחמה, בזמן הקורונה, נוכחנו לדעת כמה שהשלטון המקומי יודע לעבוד מצוין, והרבה יותר טוב מהשלטון המרכזי, שלעיתים, מה שנקרא, לוקח לו זמן לצאת מההלם. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> את צודקת מאה אחוז. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו רוצים להעלות שנייה את ציונה. בואו נשמע את ציונה מוועידת התביעות. ציונה, את איתנו? היוש. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> רציתי להתייחס לנקודה שעלתה כאן על ידי היו"ר, ואחר כך קיבלה התייחסות. חשוב לי מאוד להבהיר בצורה, אולי הכי קוהרנטית שאפשר, ועידת התביעות משלמת פיצויים, תומכת ונותנת את כל השירותים, את כל הסל של השירותים שלנו, לניצולי שואה שהם מוכרים על ידי ממשלת גרמניה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בדיוק. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> כפי שאמרתי גם בישיבה הקודמת, עצם ההגדרה היא הגדרה של ממשלת גרמניה, והתקצוב של ועידת התביעות היא 95% מממשלת גרמניה. ולכן הכללים הנוקשים ששמענו אותם קודם, הם כללים מאוד ברורים, שמחייבים את אותם ניצולי שואה, תמורת הקבלה של השירותים השונים והמגוונים, לחתום על תצהיר כזה, להצהיר דבר כזה ואחר. אלה הכללים שאנחנו עובדים לפיהם. תמורת זה, הם מקבלים את כל סל השירותים. בין אם זה פיצויים, בין אם זה שעות סיעוד, בין אם זו השתתפות בהסעות, בטיפול נפשי ועוד ועוד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני יודעת, היה חשוב שאת תבהירי את זה כי את שולטת בחומר, אבל זה דרישות של ממשלת גרמניה. כל הדברים האלה זה דרישות של ממשלת גרמניה. אני הייתי השבוע בקרן לניצולי השואה, וראיתי מחלקה שלמה שעוסקת בלכתוב שעה-שעה סיעוד, שעה-שעה ככה, יומנים, יומנים, יומנים של שעות סיעוד, מכיוון שהגרמנים דורשים את זה תמורת התמיכה שלהם. ובמקרה הזה, אין לנו מה לעשות. אין. זו הדרישה שלהם, אנחנו לא נוכל לשנות את זה. ומה שהם מגדירים ומה שהם מכירים זה משהו שהוא שלהם והוא לא בשליטה שלנו. אבל אנחנו כן שמחים על התקציבים שהם עדיין מפנים. ציונה, תזכירי לי, אתם עוסקים גם בהסעות? אני לא זוכרת. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> בגדר התמיכה בארגונים, יש לנו מעל 100 ארגונים שאנחנו תומכים בהם, אנחנו תומכים גם בתחום של ההיסעים. אנחנו גם נרחיב את התחום הזה בשנת 2026. ב-2025 אנחנו תמכנו למשל במשקפיים ורודות שאת הזכרת, ואנחנו בהחלט עסוקים ועסוקות בהגדלת ההיסעים לניצולי שואה, לטיפולים שונים ומקומות שהם צריכים להגיד. אולי אני גם אגיד בנושא של התמיכה בלמענם שהזכרתם קודם, טיפולים רפואיים שמגיעים עד הבית, שהם זוכים מאיתנו לתמיכה רחבה. זו בעצם ניידת רפואית שמטפלת באנשים בתוך הניידת ומגיעה עד לביתם. לא לעיר הקרובה ולא לכיכר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> גם לפריפריות. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> גם לפריפריה. נכון, זה לא כולל, כמו שהזכירו קודם, טיפול כימותרפי. אבל כל מה שקשור לאף אוזן גרון, כל מה שקשור לבדיקות שגרתיות, בדיקות עיניים מורכבות, יש ימים מרוכזים של בדיקות שונות ואפשר לפנות ולהזמין והם מגיעים עד הבית כאמור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה, ציונה. טוב, אנחנו נמשיך. חיפה רוצים בכל זאת לעלות? אנחנו נשמע ממש דקה את חיפה, ואז התייחסות של אנשי המקצוע. שלום. << אורח >> אהובה וינוגרד: << אורח >> שלום. אני אהובה וינוגרד, אני סגנית מנהלת המחלקה לאזרחים ותיקים. בחיפה יש לנו כ-7,500 אזרחים ותיקים. אנחנו עסוקים באיתור ובמיצוי זכויות שלהם. יש לנו שני תקנים, גם מוועידת התביעות יש לנו תקן אחד לנושא הזה. מעבר לקשר שיש לנו עם כל העמותות שנותנות מענים, ואנחנו גם מדי פעם מזמנים אותן, לאחרונה נפגשנו עם למענם, ושמענו שיש, לשמחתנו, עוד ועוד תוכניות ואפשרויות שהם נותנים כדי לסייע לניצולי שואה, ופותחים עוד ועוד אפשרויות לסיוע, שעוד לא פרסמו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע, רק לא הבנתי, 7,500 שורדי שואה יש בחיפה? << אורח >> אהובה וינוגרד: << אורח >> כן, 7,500. חייבת להגיד שזה נתון שהולך לנו ומתמעט בצורה ממש מהירה, אנחנו מדברים על גילאים של 80 פלוס. 50% מתושבי חיפה הם בני 76 פלוס, בסדר? אז יש לנו פה גם אחוז גדול של ניצולי שואה. אני חושבת שאנחנו בין הערים הגדולות שיש בהן ריכוז גבוה של שורדי שואה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, מסתבר. שאלה, למשל את חושבת שאתם באגף מכירים את כל הגופים שנותנים שירותים מהסעות ועד תמיכה נפשית ועד זה, או שהייתם שמחים לקבל איזה ריענון ולשמוע על עוד גופים שאולי אתם לא מכירים שיכולים לעזור ולתמוך? << אורח >> אהובה וינוגרד: << אורח >> בואו נגיד ככה, אנחנו מפעילים בכל שנה שולחן רשותי גדול עם העמותות השונות. אני חייבת לומר שחשוב תמיד להתרענן ולשמוע עוד, למרות שאנחנו מאוד עוסקים, ויושבת איתי עובדת סוציאלית, ענבל עזרא, שהיא עובדת סוציאלית בתחום ניצולי השואה. חשוב לנו הקשר עם הגופים השונים, חשוב לנו שמידעים יגיעו באופן שוטף לרשויות. אנחנו חיפה ואנחנו עיר גדולה, ואנחנו יצרנו כבר כמה שנים את השולחן הזה על מנת לדון ולהעלות ערכים ותכנים שונים שהם משמעותיים לניצולי השואה, ויכולים לסייע לנו לטייב את השירותים שאנחנו נותנים להם. אבל יושבות פה עוד רשויות של פריפריה ורשויות קטנות שמאוד חשוב שיקבלו את המידע, וגם לנו זה מאוד חשוב. באמת יש לנו אחוז מאוד גבוה של ניצולי שואה, שני תקנים לאחוז הזה זו טיפה בים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << אורח >> אהובה וינוגרד: << אורח >> אני חושבת שאחד הדברים שצריך לחשוב עליהם, זה באמת, ששורדי השואה יהיו איתנו. אני לא יודעת, אם אנחנו על 81 פלוס, אז תיקחו את סדר הגודל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בגלל שאתם עיר גדולה באמת עם אוכלוסייה נרחבת, אני אשמח אם תשלחו לוועדה גם איזשהו ריכוז של צרכים עבור שורדי השואה, שננסה לעזור באופן פרטני, אוקיי? << אורח >> אהובה וינוגרד: << אורח >> לגמרי. עוד דבר שרק אני רוצה לומר, הסוגייה של סיוע לשורדי שואה. ובגלל שנכון, לא כולם חיים מהבטחת הכנסה או הכנסות מצומצמות, אבל עדיין הצרכים עולים, ובהתחשב בגיל גם קיימת ירידה תפקודית משמעותית, חלקם גם זקוקים לסיוע של עובדים זרים. אני חושבת שצריך לחשוב ולראות איך יותר פותחים ומאפשרים סיוע למי שנותר. אני אומרת לכם, אנחנו רואים את זה בכל שנה, ירידה משמעותית בניצולי השואה. אנחנו נשארים עם מעט מאוד ניצולים, אני שמעתי את הנתון של 120,000 ארצי. אני חושבת שצריך לעשות, זה באמת שנים אחרונות שיש לנו הזדמנות לסייע. צריך לעשות מאמץ לרכז את המשאבים ולסייע. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד משמעית. תודה רבה. אנחנו חייבות להתקדם, כי יש לנו עוד נושאים על הפרק. מינהלת תקומה. << אורח >> גלית גבע: << אורח >> בוקר טוב. שמי גלית גבע, אני מובילת רווחה במינהלת תקומה. קודם כל, שמחתי לשמוע כאן גם את הסוגיות וגם את ההתייחסות של הרשויות שלנו. אכן, מינהלת תקומה, אנחנו עם תוכנית חומש שמסתיימת עד שנת הצפי, כרגע זה 2028. אין ספק שאנחנו לא נישאר בחבל לאורך זמן, ולכן כל העבודה של מינהלת תקומה נעשית דרך המינהלת באמצעות משרד הרווחה ומשרדי ממשלה אחרים, בהתאמה לתוכניות שאנחנו עובדים איתן. כשהרשויות המקומיות הן הקנדידט המרכזי שלנו, וכל התוכניות נבנות כתוצר של צורכי התושבים שמגיעות אלינו באמצעות הרשויות המקומיות, וגם משיח ישיר עם תושבי היישובים והאזרחים של החבל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יש תקציב בתקומה שהוא ממש צבוע עבור שורדי שואה? או עבור הגיל השלישי? << אורח >> גלית גבע: << אורח >> הוא לא צבוע עבור שורדי שואה. יש תקציב רווחה שהוא צבוע, אנחנו מדברים על סך של 600 מלש"ח פלוס מינוס, 500 ומשהו מיליון שקלים, שהוא מחולק לחמש שנים בתקצוב. אפרופו כשדובר שלא נישאר תמיד, ההנחיה של האוצר, שאנחנו פועלים על פיה למעט תוכניות ספציפיות שעוד מעט אני אפרט, הוא תקצוב פוחת, שזה אומר שאנחנו תוך כדי תנועה לאט-לאט יוצאים ומעבירים את השרביט ואת התוכניות למשרדי הממשלה השונים. ואנחנו דואגים, באמת, אחת המשימות שלנו, שהיא תהיה הטמעה כדי שלא יישארו בורות. עכשיו, דובר כאן על כמה דברים. קודם כל, מתוך 9,591 אזרחים ותיקים, 679 הם שורדי שואה בחבל. שזה מספר מכובד כשלעצמו. אפרופו כל השיח שהיה כאן של הרשויות, מינהלת תקומה תקצבה גם מעט תקנים נוספים של עובדים סוציאליים, ובאיזושהי תוכנית עם מעטפת של תמרוץ ושימור לעובדים, שהם מקבלים תוספות שכר משמעותיות, שבאמת מתמרצות גם עובדים חדשים להגיע לחבל, וגם את העובדים הוותיקים אנחנו רוצים לשמור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה עובד? << אורח >> גלית גבע: << אורח >> עובד מדהים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> התמריץ? << אורח >> גלית גבע: << אורח >> התמריץ עובד מדהים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את יכולה להגיד לי, באחוזים, איזה תמריץ כן עובד להביא אנשים לפריפריה? << אורח >> גלית גבע: << אורח >> אני יכולה לומר לכם שהתמריצים שלנו זה סל, שזה משולב גם בתמריץ חד פעמי ואחר כך אחת לחצי שנה שמשרד האוצר נותן, שזה מענק של 12,800 חד פעמי, ולאחר מכן 9,600 בשתי פעימות. ויש לנו סל שלם, שהיום אנחנו גם עובדים עם האוצר על המשך של התמריץ. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז רגע, חוף אשקלון לא נכלל בתקומה? << אורח >> גלית גבע: << אורח >> חוף אשקלון לפעמים קיבלו תשעה תקנים. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> קיבלנו. << אורח >> גלית גבע: << אורח >> והעובדים הקיימים והעובדים החדשים מקבלים גם את המעטפת, שזה אם עובד העתיק את מקום מגוריו ועבר 50 קילומטר, הוא מקבל גם סיוע בשכר דירה. יש תוספת קילומטראז', כוננויות, התמדה, לימודים, הכשרות. זה סל מכובד, שהחלק של הסל זה תקצוב פוחת, אבל החלק של התקינה לא. החלק של התקינה, מעט תקנים, שהם חולקו בהתאם למדד הפגיעה בין הרשויות, כשאשכול זו הרשות שקיבלה את המספר הגבוה ביותר של התקנים וכו'. אז הנושא הזה הוא גם נושא מאוד משמעותי. עיקר התוכניות שהמינהלת נותנת, ואני נותנת לכם כאן בריף על כל הרשויות, זה הנושא של תקינה, הנושא של קהילה תומכת משודרגת, שזו תוכנית מעטפת שניתנת לאזרח הוותיק, לשורד השואה בביתו, שנותנת לו את התמיכה של עובד סוציאלי, של אב בית, לחצן מצוקה, פעילות חברתית, טיפולים פארה-רפואיים כאלה ואחרים. זה מודל שנבנה. הוא מודל חדש הנושא המשודרג. \התוכנית של קהילה תומכת זו תוכנית ותיקה של משרד הרווחה, אבל כאן, לאור הצרכים אחרי ה-7 באוקטובר, נבנתה כאן תוכנית ייחודית הרבה יותר מעובה מבחינת המענים. בנוסף, מועדונים מועשרים, שזה לחלק החברתי, מועדוני מופת, מרכז יום לאזרחים ותיקים, עו״ס ניצולי שואה ייעודי, כמו שאמרנו, כי הנושא של טיפול בית הוא מאוד קריטי כאן ומשמעותי. סיוע במיצוי זכויות. יש לנו גם מרכזים, מוקדים למיצוי זכויות, וגם יש לנו תוכנית עם משרד המשפטים של סיוע משפטי של עורכי דין שמלווים את התושבים, מגיעים ליישובים עצמם ונותנים סיוע משפטי בהתאמה עד לשלב של ליווי בבית משפט. כל הנושא של הנגשת שירותים, מועדונים שונים וכו'. אני חושבת שבאמת הנושא של הסעות עלה כאן. ישנן רשויות שבאמת לקחו את הנושא של הסעות ומינפו אותו, שילבו. שדות נגב, למשל, הסעות, זה רץ. וגם רשויות אחרות, גם אשכול, גם חוף, כל הרשויות בעצם לקחו את הנושא של ההסעות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> השאלה אם את מרגישה שהדרישות שאת מקבלת, התקציב לא מספיק, אני מניחה? << אורח >> גלית גבע: << אורח >> לא. מבחינת תקציבי תקומה, אני חושבת שאנחנו אפילו במציאות שהרשויות מתקשות לנצל את כל התקציבים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> של ההסעות, אני מדברת. << אורח >> גלית גבע: << אורח >> לא. אל דאגה, הכול יהיה ממומש עד השקל האחרון. אבל אני לא חושבת שיש מחסור בתקציבים. יש לנו תהליך, התקציב מחולק לכל שנה לפי הפעימות, כולל בינוי גם של מסגרות לאזרחים ותיקים, שזה באמצעות מבחני תמיכה של הרשויות. התקציבים שלנו ינוצלו עד תום. לא תהיה בעיה לניצול התקציב. אבל בתוך זה גם שורדי השואה. אני חושבת שהנושא של ההסעות זה אחד מהמרכיבים של התוכניות של הסיוע והתמיכה הכלכלית. רשויות ספציפיות, נגיד שדות נגב, כבר עכשיו פונות אלינו, כי הן חושבות על היום שאחרי. של מה יהיה כשאנחנו נצא, והן מנסות לחשוב על כל מיני אלטרנטיבות, כשאנחנו נצא והתקצוב יפחת, אם זה רכישה של רכבים באמצעות הרשות, אם זה דרכים אחרות כדי באמת לשמר את המרכיב הזה. אני חייבת להגיד כבוגרת משרד הרווחה, הנושא של הסעות הוא לא תמיד מרכיב במערך התוכניות הקהילתיות. וכאן הבעיה, כאן הקושי, כאן אנחנו נכנסנו כמינהלת תקומה והשלמנו את הנושא הזה, אבל יש כאן עניין שצריך לבחון אותו בכמה וכמה מעגלים ומול כמה גורמים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. אין לנו זמן לבחון דברים. אנחנו עוסקים באוכלוסייה באמת קשישה, ולכן אני מנסה לייצר פתרונות הכי מהירים שיש. אין זמן לכל מיני חשיבות. ואני חושבת שזה אחד הדברים שהכי חשובים להתמקד בהם. תודה. מישהו שם מאנשי המקצוע רוצה להגיב על משהו? מצוין. אנחנו נעבור לנושא הבא. אני רק אסכם את הנושא הזה, שהוועדה תוציא ממש נייר מסודר, דרך הפנייה לרשות, עם העמותות, עם התקציבים, עם איזו עמותה עוסקת במה, למי אפשר לפנות בכל נושא. אנחנו נדבר גם עם תנופה, ונדבר גם עם תקומה כדי שתתנו לנו. אתם נראה לי די מסודרים בעבודה, אבל תנופה עוד לא באמת התחילו. הם בפיגור רציני שם. << אורח >> גלית גבע: << אורח >> אנחנו כאן כדי לסייע ולעזור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו אפילו לא יודעים מה יהיה התקציב שלהם בדיוק. אנחנו ננסה לעזור בדבר הזה. אתה רוצה להוסיף משהו? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו שאלה חשובה. הזכרת את התקציב, אז השאלה המתבקשת, האם עצם העובדה שהתקציב כרגע לא אושר, מה קורה מ-1 בינואר, כי מן הסתם ייקחו את תקציב 2025, יחלקו ל-12, השאלה אם זו לא תהיה פגיעה כבר מ-1 בינואר, אם אתם בסדר מבחינת התקציבים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בתקומה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא תקומה, אני מדבר על כל הרשויות. הרי ברור שאנחנו צריכים תוספת, נכון? << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> מבחינת הרשויות, אני אגיד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מועצה אזורית, אבל מהמשרדים יש פה נציגים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יש, כולם פה. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> לנו זו באמת תהיה מכה רצינית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> במה זה מתבטא המכה הזאת? << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> זה חוסר בתקציבים, בלשבת לתכנן תוכניות לשנה הבאה, ל-2026, תקנים באוויר, המון דברים. אני בשבועיים האחרונים יושב עם גזברית הרשות, ואנחנו לא יודעים, כי גזברית רשות רוצה להגיש את התקציב כרשות, ואני לא יודע לתת לה תשובות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני רק אומר שהנושא של הדיון היה אחר. אנחנו רק רצינו לבדוק, קודם כל, של החלק הזה של הדיון, מה מצב שורדי השואה שפונו במהלך המלחמה, כמה מהם שבו, כמה זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, עקבתי אחרי הדיון לפני שבאתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל על הדרך אנחנו מבינים שיש פה פערים מאוד רציניים בהרבה דברים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רוצה להגיד, ברשותך, משפט אחד. כשיש עניין של תקציב המשכי, ואנחנו נכנסים לשנת בחירות, ואני לא יודע אם בכלל יהיה תקציב ל-2026, ובוודאי שאם אין תקציב עד ה-31 במרץ אז הכנסת תתפזר אוטומטית. אבל אנחנו כבר עשינו את זה. שלוש שנים היינו כאן בכנסת כשלא היה תקציב, אוקיי? כמעט שלוש שנים לא היה. וכן הייתה פגיעה, וכן היו צריכים לעשות קיצוצים. ולכן אני אומר דבר אחד, כשיגיע הרגע הזה, אני מייצג את האופוזיציה הזאת, מצד אחד אני רוצה שהכנסת תתפזר, אבל מצד שני, אני יודע שברגע שהרגע הזה יגיע, אז יצטרכו לקצץ בבשר החי. ואני רוצה כן לוודא שהוועדה שלך תפקח, שלא תהיה פגיעה, שדברים מהותיים לא ייפגעו. כי אם סתם יגידו, אני לא יכול עכשיו לתת תוספת, הרי יש תוספת, אפילו דברים כמו סיוע מקרן ניצולי שואה, פעם בשנה מקבלים 7,000 שקל. יש הצמדה, נכון? אז שלא תיפגע למשל ההצמדה. שלא יהיה מצב שההצמדה הזאת של כמה מאות שקלים בשנה היא תיפגע. בטח שהיא מוצמדת, כל שנה היא מוצמדת באחוז ומשהו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בשנה האחרונה הקפיאו את ההצמדה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא. ההצמדה הזאת לא הוקפאה. הייתה החרגה, בסוף ביטלו את הקפאת ההצמדה. אנחנו גם התעקשנו, דרך אגב. אמרנו, לפחות משהו טוב יוצא מהדבר הזה. הקפאת ההצמדה לא הייתה, ואני חושש שלא תשובו על ההקפאה הזאת, משום שאם תקציב, יגידו אין מה לעשות. אז יש מה לעשות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << אורח >> יהודה לוי: << אורח >> אני חייב אבל להגיד רגע משהו לפני התקציב. לפני זה עולה שאלה לגבי העניין של אם היה ולא יעבור תקציב, זה גם פוגע בתקנים. ואם אני לא מקבל תקציב על תקן של עובד סוציאלי, אז גם הוא ילך הביתה. אז אין לי בכלל מי שיעשה את התוכנית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא לא ילך הביתה. אתה תלך לאגף התקציבים, תקבל את זה כל חודש. הוא לא ילך הביתה, כי אתה יכול לשחק עם זה. אבל אם אתה תכננת להגדיל ותכננת להוסיף, אז אתה לא תוכל לעשות את זה. זה כמו, יש את הסיפור הזה, שמודיעים שהחודש הזה, בפתח תקווה היה את הסיפור הזה, שהחודש מסתיים ניצולי שואה, אין לכולם תקן, אז בחודש הבא יהיו ניצולי שואה אחרים שיוכלו להשתמש בכל מיני שירותים שמוענקים דרך עירייה. כן, זה מה שהיה שם עם המועדון. כאילו אין תקן לכולם, אז מתחלקים. שזה גם הזוי, זה לא אמור להיות ככה. היה סיפור, אני חושב שפניתי לקרן עם הסיפור הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מטורף. תודה. << נושא >> דיווח כוזב של שעות סיעוד בקרב מטפלים ושורדי שואה סיעודיים << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הנושא הבא: היה איזשהו דיון פה, ואנחנו רק רוצים לקבל עדכון לגבי דיווח כוזב של שעות סיעוד. נטלי גבאי, מנהלת אגף סיעוד, בזום. אפשר עדכון, נטלי? << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> כן, בטח. קודם כל, בדיון הקודם זה כבר עלה, שהתחלנו בפריסה של מערכת דיווח נוכחות מבוססת מיקום, פרסנו את זה בעוד שבע ערים נוספות, ערים גדולות, ירושלים, באר שבע, בני ברק, בת ים. העברנו את הרשימה המדויקת, היום אנחנו נמצאים בעשרה יישובים בארץ. חשוב לומר בהקשר הזה שאנחנו נמצאים עם נותני השירותים בהליך גישור, אנחנו לא יכולים לפרוס את המערכת בלי החלטה שיפוטית לצערי. יש התנגדות מהשטח בעניין הזה להפעלת המערכת, זה שינוי שהוא מהותי גם עבור המטפלות וגם עבור נותני השירותים. אני כן מקווה לומר שבקרוב נקבל החלטה שכן תאפשר לנו לעשות פריסה ארצית ולהפעיל בכלל הארץ. שמעתי גם את הטענות שעלו פה על העניין הזה בשעות הסיעוד, שלא כולם מקבלים במלואם את השעות. חשוב לי לומר שהמקרים שקיבלנו מהרשות, כולם נבדקו. הטענות הן טיפל'ה אחרות, עלו דברים אחרים וזה כן מטופל על ידי העו״סים שלנו וזה מה שחשוב, שכן הגענו לאנשים האלה וטיפלנו, בחלקם אפילו גם שינינו את תוכניות הטיפול. הדרך היחידה להתמודד עם זה היא באמת הפעלת המערכת, לצד בקרות שאנחנו עושים וביקורי בית. אבל זה לא מספיק, ברגע שתהיה מערכת ממוחשבת, שתבדוק כל שעה וההחתמות תהיינה מדויקות, מבוססות מיקום, הדברים האלה לא יקרו. אני כן רוצה לומר בהקשר אחר שכן עלה פה, לעניין חברות סיעוד בפריפריה, יש לנו יותר משלוש חברות סיעוד במועצה האזורית אשכול. כן ניתן לראות את זה באתר האינטרנט, חשוב כן להיכנס. יש 100 חברות סיעוד שנותנות שירות ברחבי הארץ. ואמרתי את זה גם בדיון הקודם ואני אומרת את זה גם עכשיו, ככל שיש לנו זקנים, ניצולי שואה בפרט, שלא מצליחים לקבל שירות מחברות הסיעוד, אנחנו רוצים לדעת על זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> איך אתם רוצים לדעת על זה? << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> לאריאלה יש את הפרטים שלי, ואני אשמח שזה יגיע ישירות אליי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, רגע, זה צריך להגיע אלייך מהרשויות המקומיות. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> אגב, יש לנו קשרים עם הרשויות המקומיות. כאילו, כל סניף שלנו בקשר עם רשות מקומית. אני חייבת לומר שמאוד הופתעתי לשמוע, היא אמרה על מקרה אחד, אבל אנחנו מאוד שמים דגש על העניין הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה זאת אומרת דגש? נטלי, אני כל הזמן שומעת על פערים כאלה, שחברות סיעוד לא מוצאות מטפלות שיגיעו לפריפריה של הפריפריה. אני לא יודעת למה את מופתעת, זה ממש לא חדש. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> זה לא חדש, אבל גם אם אנחנו מכניסים לחלק מהשעות, נכנסת מטפלת, יש הרבה תמהילים של שילוב עם בני משפחה מטפלים, לצורך העניין, שזה כן קורה. אבל אנחנו כן משתדלים, משפחה שרוצה כמובן, יש משפחות שרוצות להישאר בני משפחה מטפלים, ולא מוכנות להכניס מטפלת חיצונית, אבל כן חשוב לנו לדעת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נוסיף את זה גם במכתב שלנו. << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> זה בעייתי מאוד, מאוד. הנושא הזה של בני משפחה מטפלים, זה בעייתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. אבל ראשית, אתם ידעתם, למשל, ברשויות, שאם אתם לא מוצאים מטפלים בפריפריה אתם יכולים לפנות לביטוח לאומי? << אורח >> מיכל ז'אנו: << אורח >> כן, אנחנו בקשר עם ביטוח לאומי. יש בעיה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו נקיים דיון על בני משפחה מטפלים. תודה רבה, נטלי. תודה על העדכון, אני שמחה שזה מתרחב, ואני מקווה שכל פעם העדכון יהיה יותר טוב. << נושא >> ביטול אשרות השהיה בישראל לדור שלישי ורביעי לחסידי אומות העולם << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא, שהוא בעיניי אחד הנושאים הכי מתסכלים מבחינתי, וזה הנכדים של חסידי אומות עולם. אני חייבת להתייחס לזה שנייה, אני יודעת שכבר דנו על זה בוועדה. תארו לכם רגע, הנכד של אוסקר שינדלר, חי בארץ, ולא מאריכים לו את האשרה כי אין שר פנים, ואף אחד לא יודע איפה הסמכויות. אין מי שיחתום על האשרה שלו כדי שהוא יהיה חוקי בארץ. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> צוהריים טובים. טוב, כמו שפתחת ואמרת, היו מספר דיונים בנושא הזה והוצפה שאלה לעניין הנכדים של חסידי אומות עולם, והסברנו את השינוי בנוהל והדירקטיבה של השרה הקודמת וכו'. אני רוצה להיות תכליתית ולענות לעניין לאשורו, ולציין שמאחר ומדובר בעניין של מדיניות, ואין לנו כרגע, כבר חודש וחצי, שר מכהן. כמו גם יש הליך משפטי עומד ותלוי בעניין הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין קשר להליך המשפטי. ההליך המשפטי הוא של אנשים פרטיים, הוא לא קשור. ההליך המשפטי זה בסך הכול של שני מקרים, הם פנו לערכאות משפטיות. תפרידו את זה בבקשה מהוועדה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> מאחר ויש הליך משפטי, המקום של העמדה המשפטית של המשרד צריך להינתן שם. אנחנו כן אומרים שזה לצד העניין שכרגע אין לנו שר, ומאחר שמדובר בעניין שבמדיניות, להצהיר על שינוי במדיניות ככל שיש, זה לא משהו שאנחנו כגורמי מקצוע יכולים להגיד, אלא זו צריכה להיות החלטה של שר. אנחנו כן יכולים להגיד שהיו דיונים ושהכיוון הוא שכן יינתן או יוסדר מעמד, יוסדר רישיון לנכדים לחסיד אומות עולם, אבל אנחנו מעבר לזה לא יכולים להגיד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כשאת מדברת על מדיניות שמתקדמת, את יכולה להגיד לי רק מול איזה שר? היה שר זמני, היה שר קבוע, היה שר סמכויות. עכשיו אצל רוה"מ. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> הוא היה מול השר לוין. הוא היה ממלא מקום, והיו דיונים מולו. כרגע אין לנו שר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, מה אני אגיד לכם? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רונית, תני לנו מספרים, כמה תיקים כרגע וכמה אנשים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> 61. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 61 מה? האשרה שלהם מסתיימת בסוף החודש? בדצמבר? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> היא הסתיימה כבר במאי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, היא הסתיימה במאי כבר. לא, אז זה לא הגיוני שממאי אין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה מה שכתוב לי, הסתיימה במאי. הנוהל שונה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נוהל לגבי נכדים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לגבי הגיל, קטינים, בוגרים. לא הבנתי מה ההבדל בין קטינים לבין בוגרים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז יש לנו 61 אזרחים זרים שיש להם אשרה שהסתיימה, והם כולם בארץ. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> לא, לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בואי, תני לנו מספרים קצת. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> תנו לי לדייק את הנתון. יש 61 אזרחים זרים ששוהים במדינת ישראל שהיו במסגרת נוהל חסיד אומות עולם. חלקם קיבלו א5 במסגרות כאלה ואחרות. חלקם קיבלו מעמד קבע. לא כולם לא מוסדרים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת בדיוק השאלה, כמה אנשים שלא מוסדרים, רונית? כמה הם? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אין לי את הנתון הזה כרגע, יבגני. אני יכולה לבדוק את זה ולהעביר את זה לוועדה. סך הכול 61. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוך 61, יש כאלה שיש להם א5, אז אין בעיה. ברגע שיהיה שר, מן הסתם יהיה ניתן להמשיך. אבל אני רוצה להבין מספר אנשים שכרגע צריך לפתור להם את הבעיה. זו השאלה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא קיבלנו את התשובה הזאת. 165 רישיונות ניתנו, כרגע שוהים בישראל 61 בלבד. כמה מתוכם הם לא באישור של שר כזה, אחר? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד פעם, הנוהל הוא ככה. אם יש מישהו שמקבל א5 זה לשנה, נכון? אז אם הוא קיבל לצורך העניין לפני חצי שנה, יש לו עוד זמן, נכון? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> סליחה, חבר הכנסת סובה, אני אדייק במה שאתם אומרים כי נראה לי שקצת יש שם בלבול. יש את נוהל חסיד אומות עולם שהיה עד מאי 2022, בהם ניתנו רישיונות ב1 לתקופה של חמש שנים, לאחר חמש שנים נדרשו לצאת ממדינת ישראל. היו כאלה שבמסגרות חריגות הומניטריות, השר או המנכ״ל אישרו מעמד גבוה יותר של א5, אבל שוב, במקרים שנבחנו במשורה, שהם יכולים להיות כלולים מתוך ה-61 ששוהים במדינת ישראל. אני פשוט חוזרת על מה שאמרתי כבר בשתי הוועדות הקודמות, אחרי השינוי במאי 2022, בעקבות הדירקטיבה של השרה דאז, שקד, הנוהל שונה בכך שנכדים בגירים לא יוכלו לקבל מעמד במדינת ישראל, וילדים ונכדים קטינים יוכלו להיכנס, יקבלו מעמד במסגרת הנוהל הזה, להליך שהוא נקרא הליך מדורג. ב1 לחמש שנים, א5 לחמש שנים, שבסיומם מתן קבע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עוצר אותך, רונית. נכדים בגירים שהם אזרחים אוקראינים, מן הסתם אי אפשר גם לגרש אותם, כי יש נוהל אחר. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> זה משהו אחר, זה לא נוהל, זו מדיניות השר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תגידו, מי מגרש נכדים של חסידי אומות עולם? לא אכפת לי א', ב', ג'. מה, אני לא מצליחה לתפוס את זה. לא אכפת לי אם הם בגירים, אם הם קטינים, אם יש להם א5, אם יש להם ב', ג'. מי עושה דבר כזה? אני מבינה שזו מדיניות, את לא קשורה למדיניות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת המדיניות של השרה הקודמת או השר שבא אחרי בחירות 2022? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> היא אומרת שקד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז השרה שקד, זו הייתה ההחלטה? << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> חברים, אני פה בזום, אני קצת לא שומעת כשכולם מדברים ביחד, אז תסלחו לי, אני מבקשת פעמיים לחזור על השאלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה שיש בעיה עם השר הבנו, אבל יש בעיה גם עם האינטרנט אצלכם שם ברשות האוכלוסין. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> יכול להיות. אין לנו תקציב לאינטרנט, כנראה. אני אומרת שהשינוי היה של השרה דאז שקד במאי 2022, שבעקבותיה שונה הנוהל. לשאלה שלך, היו"ר, אנחנו לא מגרשים את אזרחי אוקראינה ממדינת ישראל, כי כרגע יש מדיניות אי הרחקה שתקפה עד סוף שנת 2025. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל זו לא רק אוקראינה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אמרתי שאם יש בגיר נכד שהסתיימה האשרה שלו, עדיין לא ניתן לגרש אותו אם הוא אזרח אוקראיני. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל יש לנו גם לא מאוקראינה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, יש כאלה. אני רק התייחסתי ספציפית לזה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> כן, אבל אם תשימי לב, רובם מאוקראינה. הנתון פה מובהק. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אני יודעת. רונית, אבל שאלה שנייה. אנחנו לא יודעים כמה כרגע נמצאים בעצם חסרי מעמד מתוך הטבלה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> את הנתון הזה אני צריכה להעביר לך אם תתנו לי מספר ימים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אשמח, כי בעצם אני חשבתי שנכון לכרגע יש לנו 61 חסרי מעמד, אני מבינה שזה לא המספר. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> נכון. זה לא המספר של השוהים שללא ממעמד. זה סך הכול אלה שהיו במסלול של נוהל חסיד אומות עולם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רונית, מה שאנחנו נבקש לדיון הבא, תציגי לנו נתונים מדויקים על מנת לבדוק כמה יש תיקים פתוחים, על מנת שנוכל להתייחס. זה מאוד חשוב להבין לוועדה. רגע, אבל אני רוצה לשאול עוד שאלה, אם את כבר בזום. הסיפור הזה, שבסוף החודש מסתיימת ההנחיה הזאת של אזרחים אוקראינים, לא מעט פניות אנחנו גם מקבלים. לחץ מטורף. מה קורה עם זה? תסבירי לנו, תגידי לנו את זה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אני עוד פעם אומרת שאנחנו בוחנים את זה, זה כבר בעבודה. אנחנו לא מחכים ל-31 בדצמבר כדי לעשות את הבחינה מול גורמי חוץ של רשות האוכלוסין, האם ניתן או לא ניתן להחזירם למדינת המוצא. זה בבחינה כרגע, ואני כולי תקווה שעוד לפני ה-31 בדצמבר יינתן מענה לכאן או לכאן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייב להגיד פה משהו, ברשותך, גברתי היו"ר. הנושא הזה הוא סופר חשוב. הרי אנחנו בערך, כמה? 13,000 איש נמצאים כרגע בערך במדינת ישראל. רוב רובם עובדים, כי יש הנחיה של שר הפנים הקודם, משה ארבל, שניתן להעסיק אותם, בוודאי במקומות שבהם לא מועסקת אוכלוסייה פלסטינית מאז ה-7 באוקטובר. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> הבעיה הייתה שלא עושים אכיפה למי שמועסק. זה לא שהם רשאים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני לא מדבר כרגע על אכיפה. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אכיפה של מעסיקים, לא עושים אכיפה לעבודה שלהם. מי שעובד, לא הולכים למעסיק ועושים אכיפה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. מדיניות האי אכיפה, נקרא לזה ככה. המדיניות הזאת מאפשרת לאנשים האלה, א', גם לפרנס את עצמם. המדיניות הזאת מאפשרת גם לחלק מהמעסיקים להעסיק את האנשים האלה, כי אין להם חלופה אחרת מאז ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה win-win. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, זה win-win סיטואיישן. דבר נוסף, אני לא מצליח להבין, האם לא השתנו תנאים מאז ההחלטה האחרונה של השינוי? המלחמה נמשכת. אגב, היא גם מתרחבת לאזורים. יש כל יום הפגזות, כל יום יש פגיעות. לכן אני מאוד מקווה שהיעדר השר היום לא יפגע באנשים האלה, כי יש לא מעט אנשים, גם פה המשפחות שלהם וגם כאלה. הם לא זכאי שבות, בגלל זה הם לא יכולים להישאר פה. אבל כל עוד המלחמה נמשכת, אני לא רואה סיבה לשינוי של ההחלטה, משום שלא בשלו התנאים על מנת לבוא ולהגיד, המלחמה הסתיימה, בואו נבחן מחדש, כפי שזה היה ב-2014. כי בהחלט היה שם מקום מסוים שהייתה מלחמה, ואז בחנו והתחילו להחזיר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל חבר הכנסת סובה, בלי קשר למלחמה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני מדבר על אזרחים אוקראינים, לא על נכדים. אני ניצלתי את זה שרונית אליאן בזום, והיא אחראית על האשרות. אני מבקש ממך, באמת, את מכירה אותי לא מאתמול, שהדבר הזה, באמת תבחנו את זה. אני מאוד מקווה שזה שאין שר הפנים לא ישפיע. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> חבר הכנסת סובה, גם אתה מכיר אותי לא מאתמול. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, ולכן אני יודע שאתם תטפלו, אבל תרגיעו את הציבור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל רגע, חבר הכנסת סובה, כל מה שלא קשור לנושא הוועדה, יש לנו עוד שני נושאים על הפרק, אנחנו בחריגה, אז אתם תמשיכו אחר כך בנפרד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רציתי שתרגיעי אותנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל זה לא קרה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תחכו ל-31 בדצמבר, בסדר? אל תחכו. תנסו משהו. << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> אבל חבר הכנסת סובה, יותר מלהרגיע אותך שזה בטיפול, ואנחנו לא ממסמסים את זה, ועד ה-31 בדצמבר נחשוב מה לעשות, אז אני אומרת לך שזה בעבודה, בוחנים את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יפה מאוד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. << נושא >> בחינת החובה לזיהוי פנים ביישומון לצורך קבלת רנטות לשורדי שואה מגרמניה << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו בזריזות עוברים לנושא הבא. היי, משרד המשפטים, אריאל. רצינו לקבל איזשהו עדכון, למרות שאני כן, אחרי הסיורים, האם אני מבינה נכון שבעצם גם הנושא של אפליקציית פנים גם חלק מהדרישה של ממשלת גרמניה כדי שהיא תתמוך, או שלא? << אורח >> אריאל אלקיים: << אורח >> זה אני לא מכירה, אז אולי נקודתית בנושא הזה, ועידת התביעות יכולה לעדכן. תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. אז רק העדכון שלך לגבי המשא ומתן עם ועדת התביעות על האפליקציה. << אורח >> אריאל אלקיים: << אורח >> מאז שהתקיים הדיון הקודם, אנחנו בשיח שוטף גם עם ועידת התביעות, אנחנו בשיתוף פעולה, שאני מקווה שגם הם יגידו שהוא טוב, עו"ד אהוד מוזס שנמצא פה גם, ובעצם גם בשיח עם גורמים שונים במדינה, שככה אנחנו צריכים את הסיוע שלהם בגיבוש של העמדה. בגדול אני יכולה לעדכן, הנקודה העיקרית זה שספציפית בנוגע לקרן הסיוע המשלימה, שזה ככה להבנתי הדבר המרכזי, אז מבחינתנו כן, אנחנו נוכל להתקדם לתיקון של הצו, כמובן בכפוף לאישור של שר המשפטים וועדת חוקה, שזה נושאים שלפי חוק הגנת הפרטיות זה בסמכותם. בנוסף לנושא הזה, שהוא מה שדובר בעצם בישיבה הקודמת, ביחד עם הבקשה התקבלו בקשות לתיקון של הצו בעוד נושאים משלימים. אנחנו גם בתהליך בחינה שלהם, בשיח מול ועידת התביעות. אנחנו נקיים ממש בקרוב ישיבה נוספת של גורמי המדינה בשביל להחליט אם אנחנו רצים רגע, אנחנו מבינים את הצורך בהתקדמות שהיא מהירה ואנחנו עושים איזשהו פיצול, רצים עם התיקון שכבר יש לגביו הסכמות עקרוניות, ביחס לבקשות הנוספות, או שלאור רמת המורכבות שהם כן מצליחים להכניס דברים נוספים. זה ככה הסטטוס. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. יש עבודה, זה מתקדם. ציונה רוצה להגיב. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> כן. אני מאוד שמחה על ההחלטה הזאת של משרד המשפטים להרחיב את הצו בנקודה הזו. יחד עם זאת, אנחנו למודי ניסיון שהתהליכים האלה לוקחים הרבה מאוד זמן, והישיבה על הנקודות האחרות בעיניי צריכה להתקיים בימים הקרובים, כדי שאם כבר הולכים להרחבת צו אנחנו יכולים לכלול את כל הרכיבים שאנחנו ביקשנו, או לפחות כל הרכיבים המוסכמים על משרד המשפטים, ויש שם עוד כמה רכיבים שניתן להסכים עליהם. מפאת קוצר הזמן, אני לא מלאה את יו"ר הוועדה ואת חברי הוועדה, אבל אני חושבת שצריך להתקדם במהירות על הנקודות האחרות, ואני רוצה שזה יירשם. אנחנו לפני תחילת השנה צריכים לקבל החלטה, אנחנו היום ב-9 בדצמבר, על איך אנחנו עושים אימות חיים ל-2026 לכ-100 אלף ניצולים בארץ. וההחלטה נגזרת גם מהמקום שאנחנו נמצאים בתוך משא ומתן. אני שמה את זה כאן כי אנחנו כולנו זוכרים את הדיון שהיה בשנה שעברה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> משרד המשפטים, אתם מבינים את הדחיפות? אנחנו בסוף שנה. << אורח >> אריאל אלקיים: << אורח >> כן, אנחנו מבינים. אנחנו גם מבינים שבנקודה העקרונית של קרן הסיוע המשלימה, זה בדיוק מה שאמור לתת את המענה, ולכן דיברתי על האפשרות בעצם לעשות איזשהו פיצול, כתלות ברמת המורכבות של הרכיבים הנוספים, שאנחנו צריכים ללבן את השיח בתוך גורמי המדינה. פשוט לא רצינו גם בסופו של דבר לבזבז מזמנה של הכנסת, של השר, בפיצול שלא לצורך, אבל אם אנחנו נבין שזה הצורך, אז אנחנו כמובן. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> גם אחרי השלב הזה עדיין אין לכם הסכמה של השר, נכון? << אורח >> אריאל אלקיים: << אורח >> של השר עדיין לא. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> רק זה יכול לעכב אותנו בחודש, וזה כבר 2026. << אורח >> אריאל אלקיים: << אורח >> מבינים את הדחיפות, ואנחנו נתקדם. תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ציונה, אני גם אפנה לשר. << אורח >> ציונה קניג-יאיר: << אורח >> אוקיי, נשמח מאוד, תודה רבה. אם צריך את ועידת התביעות שם, אנחנו בדקה מקריאה על העניין הזה, כמובן. זמינים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. << נושא >> דיור ציבורי לשורדי שואה בתקציב המדינה לשנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ולנושא האחרון. רצינו רק לבקש ממשרד הקליטה ומשרד השיכון לדעת מהם הדרישות התקציביות שביקשתם לטובת הנושא בתקציב הבא. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אולגה דדון, סמנכ״לית דיור במשרד העלייה והקליטה. לגבי הדרישות התקציביות, קודם כל, למשרד הקליטה אין תוכניות ייעודיות לניצולי שואה, למעט התייחסויות ספציפיות בנושא דיור כפי שהצגתי בוועדה הקודמת, לגבי זכאויות לדיור ציבורי. וכן ניתנים מענים במסגרת המענים הקיימים במשרד לכלל האוכלוסייה, למשל פתרון דיור במקבצי דיור, שהמשרד מתקצב את השכירות שלהם, שם יש לנו כ-4,000 ניצולי שואה כבר היום. כמו שאמרתי גם בפעם הקודמת, אנחנו לא בוחנים ולא עושים הבחנה, יש לנו ממשק שוטף עם הרשות לניצולי שואה והבדיקה שנעשית על ידי הרשות, אנחנו מקבלים את הנתונים ומתייחסים בהתאם. ואין לנו הבחנה של, כמו ששאלתם, מעגל ראשון-שני, אני מניחה שהכוונה היא לחודשי או שנתי, אין לנו במשרד הבחנה כזאת. אנחנו מתייחסים לכל הניצולים המסומנים והמאושרים על ידי הרשות באותה מידה. התחלנו כבר את הבדיקה הזאת, אנחנו נמשיך ואנחנו נקבל את הנתונים מהרשות ונבחן את הנושא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מי מתחזק את מקבצי הדיור? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> היזמים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> היזמים עצמם? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> כן. עמידר היא החברה שמפקחת, מנהלת ועושה בקרות. האחזקה והניהול בפועל, על ידי היזמים עצמם במסגרת ההתקשרויות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה. משרד השיכון. << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> אלי בנטאטה, היי. קודם כל, באמת הדיור הציבורי הוא פחות רלוונטי לניצולי שואה. מרביתם ככולם נמצאים בבתי גיל הזהב. יש לנו 125 בתים כאלה, עם סך הכול כ-14,000 דיירים, מתוכם 21% הם ניצולי שואה, זאת אומרת, כ-2,500-2,600. ומבחינתנו הם מקבלים מענה, כי יש לנו רק שישה ניצולי שואה שעומדים בתור, והם ישר מועברים לתחילת התור. אז זה עניין של חודשים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אצלכם שישה. במשרד הקליטה, יש 5,000 שממתינים. זו הבעיה שלנו. << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> כן, נכון. אצלנו, גם עם משרד הקליטה, 50% מכל הדירות שמתפנות, אנחנו מעבירים לטובת משרד הקליטה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> סליחה, אלי, שאני מפסיקה. מה שלא נאמר בדיון, זה נכון מה שאלי אמר, וחשוב לציין. 50% מפתרונות בבית גיל הזהב של משרד השיכון הם לטובת זכאי משרד העלייה והקליטה. וזה נתון שלא נאמר אז, וחשוב לדייק. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מנסה להבין. אנחנו עם 5,000 שורדי שואה שממתינים לקורת גג יציבה. לא לשלם שכירות, זה לא מספיק התקציב. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> מקבלים סיוע בשכר דירה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני יודעת שמקבלים סיוע, גם מקבלים סיוע מוגדל. ועדיין זה לא מספיק בשוק החופשי לשכור דירה ראויה, במיוחד אם אתה אדם בודד. ואני מנסה להבין, האם למשרד הקליטה אין דרישות תקציביות אקסטרה מהאוצר כדי לנסות למצוא פתרונות? אולי להגדיל להם את הסיוע? אולי למצוא איזשהם פתרונות? אפילו אתם תרכשו דירות. זאת אומרת, איכשהו שמשרד הקליטה, כי ה-5,000 חונים אצלכם. זה כאילו על הראש שלכם. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> 5,000 זה אירוע שהוא לא שישה כמו במשרד השיכון, זה אירוע הרבה יותר גדול. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חד משמעית. אבל גם אם נצליח לפתור ל-500, אז אני אשמח. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> וזה נושא שיצטרך לקבל בחינה נוספת, לעבור לדיון אצל המנכ״ל והשר לקביעת מדיניות והחלטות. זה לא משהו שהוא בן רגע ובן יום. צריך לעשות בחינה של דבר כזה עם כל הגורמים ועם כל ההשלכות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מסכימה איתך, אבל זה דיון שהיה צריך להתקיים מזמן, ובהתחשב בזה שתקציב המדינה יעבור כנראה ביום חמישי, אז גם הבקשה לתקציב אקסטרה הייתה צריכה כבר להגיע. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> זה נושא הרבה יותר רחב ממה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מבינה, ולכן אני מבקשת ממך כנציגה שהגיעה לדיון הזה, בבקשה תעלי את זה. יש לנו 5,000 שורדי שואה שבאמת, ממוצע גילאים 87. בואו ננסה שנייה רגע, אפילו באופן זמני, הרי התקציב שנבקש הוא תקציב שהוא זמני. בואו ננסה רגע לעזור להם למצוא קורת גג יציבה. אנחנו עם מקרים באמת מורכבים. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> בסדר. נצטרך, שוב, להיות עם כל השותפים להחלטות. כלומר, את יודעת, זה לא רק משרד הקליטה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מבינה, אבל זה כבר היה צריך. אולי אתה יודע על משהו שקרה. << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> לא, רק להשלים משהו אחד, כי אנחנו עובדים מאוד טוב עם משרד הקליטה. יש לנו הרי הסכמים צדדיים עם האוצר לגבי מה שנקרא הסכם 2,650, שכולו כמעט מומש. זאת אומרת, בניית 2,650 דירות. ואנחנו נכנסים עכשיו להסכם השני לביצוע של 3,000 דירות. כמו שאמרנו מההתחלה, בעצם זה יהיה 50-50. זאת אומרת, אנחנו מעבירים למשרד הקליטה 50% זכאות להעביר את התור שלהם לתוך המהלך הזה, ואצלנו 50%. אז ברור שזה לא ייתן מענה כולל לבעיה המורכבת הזאת, אבל זה יצמצם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> האמת, זה לא ייתן מענה כמעט בכלל. כי אם זה נמצא בביצוע, עוד כמה שנים זה יהיה מוכן? << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> לא, ה-2650 כמעט כולם כבר קיבלו, באמצעות עמיגור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> 2,650, שמתוכם 50% עוברים למשרד הקליטה? << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> כל דירה שמתפנה או שנבנית בסוף, היא מתחילה 50% אצלם, 50% אצלנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זאת אומרת שאני יכולה לקוות, שלפחות 1,200 יגיעו למשרד הקליטה? << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> לא, אני מסביר. ה-2,650, כבר כמעט גמרנו לבנות אותה. יש כאלה שכבר התאכלסו. אז זה רק בשוליים של ה-2,650. עכשיו מתחילים עם ה-3,000. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז זה לא ממש עוזר. וה-3,000, אנחנו מעריכים, מתי יהיה מוכן? << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> קשה מאוד להגיד, אבל לפי דעתי זה לא יהיה לפני... << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מינימום חמש שנים? << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> חמש שנים, כן. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> לא יהיו איתנו ניצולי השואה. ולפני כמה שנים אנחנו דיברנו עם עמיגור ועמידר, היינו מאוד בקשר הדוק איתם, והם הבטיחו לנו שניצולי השואה יהיו בראש הרשימה, לא משנה מתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הם בראש הרשימה, אבל אין להם דירות. << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> לא, אצלנו יש רק שישה אנשים, וכיוון שהם יכולים לבחור או יישוב או בית מסוים, ויש בתים יותר אטרקטיביים כי הם חדשים וכו', אז התור יותר ארוך. או שבואו נגיד ככה, עד שמתפנה דירה לוקח זמן. אבל זה רק שישה אנשים. לא שאני מזלזל בזה, אבל הם בקדימות ראשונית. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> אני זוכרת, כשהעלייה הגדולה של רוסיה הגיעה לארץ, אנחנו פה בירושלים לקחנו בתים שלמים ונתנו להם. אני חושבת שאתם צריכים לחפש ולראות איפה אתם יכולים לעשות משהו שכבר יש, כדי להכניס את האנשים האלה. הם לא יכולים לחכות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מרים, אני רק אציין שעמידר, עמיגור, הם זרוע הביצוע של משרד השיכון. זה מתחיל במדיניות, אוקיי? מדיניות של הממשלה, מדיניות של השר, תקצוב ראוי, ואנחנו כבר עברנו את הדדליין מזמן. ולכן, כבר בדיון הקודם אני אמרתי, אין לנו זמן לחכות לבנייה. אנחנו לא שם. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> לכן אנחנו צריכים לפנות בתים שכבר מוכנים ולאכלס אותם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני הצעתי שאני חושבת שהגיע הזמן שהמדינה הזאת תיקח פרויקטור לעשור הקרוב, ימפה שנייה, 5,000 פה, שבע פה, זה לא בשמיים. תודה רבה, הגדלה בסיוע שכר דירה. יעזור לאנשים, אני לא מצפה מאנשים בני 87 ללכת לחפש לעצמם דירות, לחתום על חוזים. פרויקטור שיעזור למקם כל אחד. בנוסף, אני כן אבל ביקשתי ממשרד השיכון, אם אפשר לקבל רשימה מסודרת של דירות ריקות, כי יש דירות ריקות, בדיור מוגן אני מתכוונת, יש במקומות שפחות יש דרישה. באשקלון אני יודעת שיש. << אורח >> אלי בנטאטה: << אורח >> באתר האינטרנט של משרד השיכון מופיעה כל הרשימה של כל הבתים, עם כמה יש להם דירות פנויות שם. זאת אומרת, אנחנו יכולים לראות את זה, ואנחנו גם רואים את רשימת הממתינים. כמה ממתינים יש בכל אחד מהם. סתם לקחתי דוגמה בכוונה, באשדוד, יש לנו 235 ממתינים, אנחנו יודעים, שמתפרסים על שבעה בתים. אנחנו יודעים כמה דירות יש לנו ריקות בכל אחד מהבתים. שוב, יש אנשים שרוצים להמתין לבית מסוים ולא לבית אחר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין לי בעיה. אני רק אומרת שזה אולי יעזור גם לעמותות, גם לגורמים, לבוא, הם לא יודעים. אז לא יודעת, הם יבואו לשורד ויגידו, תשמע, אין פה, אבל בעיר הזאת והזאת יש, אולי במקרה אתה רוצה לעבור? ואני גם רוצה לציין שיש איזושהי כוונה של משרד הקליטה, אם יש להם שלושה סירובים להוציא אותם מהרשימה, אז על גופתי המתה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> קודם כל, לא כל סירוב נלקח בחשבון. אנחנו דיברנו על זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני לא יכולה, באמת. לא לשורדי שואה. אני יכולה להבין, תאמיני לי, אני עוסקת בדיור הציבורי מעל ל-15 שנה. מכירה את כל השטיקים והטריקים, גם של הזכאים וגם של המשרדים. אבל שורדי שואה מבחינתי זה כאילו, אי אפשר להוציא אותם מהרשימה, מה הם יעשו? לאן הם ילכו, לרחוב? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> לא, גם ידינו לא תהיה קלה ביחס לשורדי שואה, זה ברור, זה לא יהיה. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> אם רוצים לעשות משהו, ובאמת רוצים לעשות משהו, אפשר למצוא תוצאות. ככה עשינו בירושלים, מצאנו ואכלסנו, וזה היה אחת-שתיים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אבל ל-5,000, פשוט אין. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> אנחנו מצאנו ליותר מ-5,000. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל אני כן אגיד לכם, למשל, שבבאר שבע, וואלה, יש גם הרבה דירות שאפשר להשכיר, ואם היה פרויקטור שלוקח ומטפל בנושא הזה, אז גם בבאר שבע לא היו ממתינים, כי יש דירות, אפשר להשכיר אותן, הממשלה יכולה לטפל בזה. << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> יש בתים, צריך לשפץ אותם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. טוב, אני חייבת לסגור את הדיון. אני רוצה להגיד באמת תודה גדולה לכל מי שטרח והגיע, זה לא מובן לי מאליו אף פעם. אני לרשותכם. אני אסכם בתקציר. כמובן אנחנו מודים לכל הרשויות על שיתוף הפעולה ועל העברת המידע. אני מודה כמובן לגדעון, ראש תחום במרכז המחקר והמידע של הכנסת, על המסמך, תודה רבה, ועל ההסברים, על זה שהוא מלמד אותי, כי זה גם אירוע. למדנו שלרשויות המקומיות יש קושי במיפוי כלל שורדי השואה בתחומן, והן ישמחו להיעזר באיזשהו תהליך מסודר, שאנחנו, הוועדה לוקחת אחריות ותוציא. אנחנו מבקשים רק מהרשות לקבל את כל דרכי ההתקשרות. כבר אצלך? מצוין, אנחנו עובדות מהר. אנחנו במסמך נפרט גם רשימת ארגונים המוצעים לסיוע בתחומים השונים, שירותי בריאות, הסעות. לגבי הפער בנושא חברות הסיעוד שיגיעו לפריפריה ומטפלות, אנחנו נקיים דיון נפרד על זה. אני חושבת שצריך להעמיק, ללמוד ולנסות לייצר פתרונות בנושא. הוועדה מבקשת ממינהל האוכלוסין עד הדיון הבא להעביר כמה בקשות צאצאים חסידי אומות עולם נמצאים בבקשה למעמד. אנחנו קוראים למשרד המשפטים לפעול להסכמת השר להרחבת אישור חיים עבור קרן הסיוע המשלימה, להירתם באופן דחוף, בלי יתר הסעיפים הנדונים, דרכי התקשרות וכתובות ונותני ביטוח לאומי, השלמת הכנסה לטובת מתן כרטיס מזון? אני אפילו לא יודעת מה אמרתי. אחר כך אריאלה תגלה לי. בקצרה, אומנם הומור, אבל אני סופר רצינית. אני מאוד רוצה לפתור את הפערים, להתקדם, לתקתק דברים. אין לנו זמן להתמהמה. לתקתק את כל הבעיות, פשוט לפתור אותן, ואנחנו עושות את זה. נעשה לנו דדליין על המסמך, נתקדם, נוציא אותו, נוציא אותו גם לתקשורת כדי שיפרסמו את זה בכל מקום, שיפרסמו את זה בשפות. אולי צריך לעשות לזה תרגום לרוסית. אין דבר כזה שמישהו לא יודע. תודה רבה, אני סוגרת את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:53. << סיום >>