פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 508 ו-509 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, כ"ו בכסלו התשפ"ו (16 בדצמבר 2025), שעה 12:20 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 (מ/1502) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר יעקב אשר מירב בן ארי משה טור פז רון כץ שרון ניר צבי ידידיה סוכות מאיר פרוש אליהו רביבו אלעזר שטרן חברי הכנסת: יואל יולי אדלשטיין דן אילוז אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק מירב כהן מיקי לוי משה סעדה נאור שירי מוזמנים: יוסי פוקס – מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה קובי בליטשטיין – המשנה למנכ"ל משרד הביטחון שי טייב – רח"ט תומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון אביגדור דיקשטיין – רע"ן חרדים, צה"ל, משרד הביטחון מרים גראזי רוזנבאום – יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך דרור גרנות – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עוזי דיין – חכ"ל, סגן הרמטכ"ל לשעבר אליעזר חיים שנוולד – איגוד הישיבות הגבוהות רותם אבידר צאליק – מנכ"לית ומייסדת שדולת המשרתים שחר ורון – מ"פ ב מיל', כתף אל כתף חנניה בן שמעון – פעיל, כתף אל כתף זיו ברנס – יו"ר המילואימניקים הקבועים אלון קמינר – פצוע צה"ל שבות רענן – ראש תחום המדיניות, תנועת המילואימניקים נעה מבורך – מובילה, שותפות לשירות מיכל ברודי – מייסדת המתמרנות ירמי סטביסקי – משפחות שכולות דוד בריף – אביו של יונה בריף ז"ל, משפחות שכולות הייזל קסל-בריף – אמו של יונה בריף ז"ל, משפחות שכולות מיכל נגרי – אמו של רס"ן רועי נגרי ז"ל מרב סבירסקי – אחותו של איתי סבירסקי ז"ל, משפחות החטופים עומר אמסלם – מאהל הלומי הקרב מיכה כץ – מאהל הלומי הקרב חגי עזרן – מאהל הלומי הקרב ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור איילת לוי נחום מנהל הוועדה: אסף פרידמן יוני בן הרוש רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022<< נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני פותח את הישיבה. כפי שאני נוהג תמיד אני פותח עם המשפחות השכולות. מיכל נגרי. << אורח >> מיכל נגרי: << אורח >> אני אמא של רב סרן במילואים רועי נגרי, מפקד צוות ביחידת הלוט"ר, הוא נפל בקרב על בארי בגיל 28. הוא הקפיץ את עצמו ב-8:00 בבוקר כשכולנו עוד היינו המומים מול המסכים, הבין מה קורה, הקפיץ את עצמו ואת הצוות שלו, לא הוקפץ. רועי גדל בבית חילוני ולמרות זאת דקה לפני שהוא יצא מהבית, כשהוא כבר היה עם המדים ועם התיק, הוא חזר לקחת את זה, מה שקיבלנו אחר כך בתוך הקופסאות הכחולות למי שמכיר, ספר תהלים הזה הלך איתו. רגע לפני שהם נכנסו לבארי, כל הצוותים, או כמו שהם הגדירו, נפתחו שערי הגיהינום. רועי אסף את הצוותים, הוא הוביל שלושה צוותים פנימה, ואמר להם ככה, אני מצטטת את מה שהבן שלי אמר: אנחנו לא מישירים מבט אל הגופות, אנחנו כאן להציל אזרחים, להילחם על עמנו, להילחם על הבית שלנו. על הבית שלנו. רועי אמר את הבית שלנו מתוך אמונה שלמה שבארי כשם קוד הוא הבית כמו רעננה שהוא גדל בה, כמו תל אביב שהוא גר בה וכמו ירושלים שהיא בלב של כולנו, זה הבית ונלחמים עליו עכשיו. בשנתיים האחרונות שמענו, ובטח הוועדה הזאת שמעה רבות על עומס השירות, שחיקת הכוחות, חוסר בכוח אדם, אבל אני בחרתי לפנות אליכם ממקום עמוק יותר שבעיניי הוא הכי משמעותי, החוסן הצבאי, החוסן האזרחי והחוסן הלאומי, חוסנה של החברה הישראלית. הסיבה שאותם מילואימניקים שפגשתי, ופגשתי מאות בשנתיים האחרונות, הם לא התלוננו אף פעם על קשיי הלחימה, הם לא התלוננו על התנאים, הם לא התלוננו שהם עוזבים את הבית, הם לא התלוננו על העבודה, הם בעיקר בעיקר הרגישו תסכול על התחושה של הנשיאה בנטל כמעט לבד, זאת שפוגעת במוטיבציה, זאת שפוגעת בלכידות. בעיניי חוסן צבאי, אזרחי ולאומי מתחיל קודם כל בתחושת הצדק. כשחייל או אזרח במדינת ישראל מרגיש שהוא חלק מחברה שבה כולם תורמים כפי יכולתם הוא מוכן לתת יותר, להחזיק מעמד יותר, לעמוד בקשיים ולהאמין בדרך. כשזה לא קורה גם צבא חזק ככל שיהיה וגם חברה חזקה ככל שתהיה נשחקים מבפנים. החוסן הלאומי שלנו נשען על חוזה לא כתוב בין המדינה לאזרחים שלה שבעת איום כולם מתייצבים, כל אחד לפי יכולתו. הפער המתמשך בין קבוצות שונות בחברה שלנו יוצר תחושת ניכור, מחליש את האמון במערכת ומכרסם באחדות שלנו שהיא תנאי הכרחי לדעתנו לעמידה באתגרים הביטחוניים שעומדים בפנינו ועוד כפי הנראה יעמדו שנים רבות. הדיון בגיוס של בני הישיבות הוא לא נגד אף אחד, הוא דיון בעד צה"ל ובעד הזכות של כולנו לשרת את המדינה הזו שכל כך חשובה לנו, לשמור עליה, הוא בעד החברה הישראלית, הוא בעד החיזוק של החיבור בין כל חלקי העם, בעד הבית היחיד והחשוב שלנו. אנחנו נמצאים פה יומיים אחרי טבח מזעזע ביהודים באשר הם יהודים, אין לנו בית אחר, אנחנו חייבים למצוא דרך להרחיב את מעגלי השירות והתרומה גם אם המסלולים שונים תוך שמירה וכבוד לדנ"א של כל אחד מחלקי החברה הישראלית ומתוך הבנה שזאת אחריות משותפת וזה גורל משותף. וכמו שאמר רועי, הבן הגיבור שלי, שלא חשב פעמיים, וכשנכנס לקיבוץ בארי הוא ידע שהסיכוי שהוא ייצא ממנו חי שואף לאפס, כמו שהוא תדרך את החיילים שלו: זה הבית של כולנו. אני פונה אליכם שוב למלא את חובתכם כנבחרי הציבור שלנו ולחוקק חוק גיוס שוויוני שמאחד את כל חלקי החברה הישראלית למען עתיד ילדינו פה. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, גברתי. ירמי סטביסקי, בבקשה. << אורח >> ירמי סטביסקי: << אורח >> שלום. ברשות חברי הוועדה, ברשות החיילים הפצועים שנמצאים פה, בגוף ובנפש, אני רוצה שתי הערות ענייניות הוספה לחוק ואני אסביר גם אחרי זה למה. אחת, שבחוק יהיה כתוב שבבין הזמנים בחורים בגיל גיוס עושים שבועיים גדנ"ע פעמיים, ושבסעיף נוסף בחוק יהיה כתוב שגם בחור ישיבה שמגיע לגיל 20 חייב בחמישה ימים בבקו"ם כדי ללמוד על המסלולים השונים לחרדים. למה אני אומר את זה? כי אפשר לחוקק מה שרוצים לחוקק, אם אין רצון ואם אין אמירה של ראשי הישיבות שהדבר הזה הוא חשוב להם בצורה זו או אחרת אז לא יקרה כלום. אם אי אפשר לתת לבחורים שבועיים גדנ"ע שיראו מה זה צה"ל, שיראו מה זה לירות, כי אולי בעוד שנה או שנתיים הם ירצו להתגייס, אם אין את שיתוף הפעולה הזה אז לא יהיה כלום. כי השאלה החשובה כאן בחוק הזה זה האם הציבור החרדי רוצה להיות שותף או לא רוצה להיות שותף, זאת השאלה. כי אם אנחנו כמו הצאר הרוסי, או אנחנו כמו הקיסר הגרמני אז לא יקרה כלום. אם אין אמירה ברורה, והיא לא תצא מהחדר הזה, היא תצא מההנהגה הרוחנית שלהם, אם אין אמירה שרוצים את הדבר הזה, ברגע שיש רצון אפשר לבנות את הכול בכל מיני הסדרים, אבל אם אין רצון ואם אין אמירה חינוכית רוחנית שרוצים להיות שותפים לדבר הזה אז לא נצא משום דבר, לא משנה מה יהיה כתוב בחוק. אני ניסיתי כשהייתי מנהל הימלפרב לארגן ביום הזיכרון לחיילי צה"ל לימוד משניות עם תלמוד תורה מסוים ומי שניהל את הישיבה התלהב מזה, אמרתי שתלמידי הימלפרב יבואו, נלמד משניות ונחזור. לא אל מלא רחמים, לא חיילי צה"ל, לא כלום, והוא התלהב. הוא אמר: אני רק צריך לקבל רשות. שבוע לפני יום הזיכרון אני אומר לו נו? הוא אומר לי: אני מתבייש להגיד לך שלא קיבלתי רשות. אז אם אין את הרצון הזה, את ההכרה, אז על מה אנחנו מדברים כאן? לא ייצא כלום. ואני רוצה להיות פה לנוער החרדי שרוצה להתגייס, חבל שאסור להם להגיע לכאן. הרי כולנו יודעים שיש נוער חרדי שרוצה להתגייס ואין להם פה. ואני אוהב אותם ואני רוצה שיהיה להם חיים ומי שלא מתאים לו ישיבה, אני רוצה שיהיה לו צבא ואחרי זה יהיה לו השכלה ושהוא יהיה שותף למה שקורה כאן, שיהיה לו חיים יותר מלאים ממה שאפשרי למי שלא רוצה לשבת ליד הסטנדר כל היום. ואני אומר למה לא נותנים להם ברכה בישיבה? לא מתאים לך ללמוד, ראש ישיבה נותן להם ברכה ונשיקה והוא חוזר לישיבה והוא מקבל חיבוק. זה כל מה שצריך. אבל אם אומרים לו שאין לו חלק לעולם הבא ואם אומרים לו שהוא ידפוק את השידוכים של אחותו ואם הוא צריך לישון בבית החייל בגלל שהוא לא יכול לחזור לשכונה, אז איך יהיה גיוס? איזה גיוס יהיה? הנוער החרדי הם לא מכסות, הנוער החרדי הם אינדיבידואלים, הם אנשים, יש להם מה להגיד, יש שם גם נוער נפלא, אבל קובעים בשבילם. במדינה דמוקרטית אדם הופך להיות מכסה? חשבתי שבמדינה דמוקרטית אדם הוא אינדיבידואל. יקבעו להם מכסות? אתם יודעים למה יש מכסות. תיתנו להם אפשרות, שחלק מהחוק יהיה שמסבירים להם: עכשיו אתם יכולים להמשיך בישיבה, עכשיו אתם יכולים להצטרף לישיבת הסדר חרדית, עכשיו אתם יכולים ללכת לתחום כזה או תחום אחר. אבל אם אין מערך הסברה בתוך החוק שמחייב את הבחורים לשמוע הם לעולם לא יוכלו להכריע, אנחנו שוללים מהם את הבחירה החופשית. מה, ראש הישיבה יגיד אתה בטלן אתה הולך? אני הייתי אומר הופך, אתה תלמיד חכם אתה תלך, שהבטלנים ואלה שחלשים בדת שיישארו. ראש הישיבה יחליט עליהם? למה בן אדם במדינה דמוקרטית בגיל 18 ובגיל 20 לא מחליט על החיים שלו? אני לא אחזור על הדברים שלך, בכלל המראות קורעי הלב האלה של ההורים השכולים, בכלל לא אמרתי לכם שאני מדבר פה בשם הבת שלי נועה שבעלה הצדיק ינון נהרג לפני שנתיים. הדמורליזציה שתהיה בכוחות המילואים אם לא יראו את הפנים החרדיות יחד איתם, וכמה ישמחו לקראתם וכמה יקבלו אותם וכמה כל ההקפדות שעכשיו מנסים להכניס בתוך החוק כדי שיהיה להם יראת שמים, כל החיילים החילוניים והמסורתיים והכיפות הסרוגות, כולם ירצו לבנות להם את הכול כדי שהכול יהיה להם בקדושה ובטהרה, רק שנראה אותם אומרים: אנחנו באים איתכם. ואי אפשר גם לרמות את החרדים, מי שהולך לצבא משתנה, מי שהיה בקרב משתנה. יש אנשים שנעשים יותר דתיים ויש אנשים שנעשים פחות דתיים, כי יש להם טענות על ריבונו של עולם. אי אפשר להגיד להם שהם לא תשתנו ואי אפשר להבטיח שום דבר להורים ואי אפשר להבטיח שום דבר לאמא חילונית, אי אפשר להבטיח לה שהבן שלה יחזור, ואי אפשר להבטיח לחייל שהוא יחזור בלי יד. ככה זה מלחמה, אנחנו במלחמה אכזרית והיא לא נגמרה. אז מה מבטיחים? שהכול יהיה בסדר, יגיע משגיח כשרות? כשהנפש פוגשת מוות – ערכתי חופה לבחור, הבאתי את החתן ואת הכלה, אנחנו מדברים על החתונה ופתאום הוא אומר לי: ירמי, אתה צריך להבין, המפק"צ שלי מת בידיים שלי, זה עכשיו לפני החתונה. אז הוא לא השתנה? כולם משתנים. כל שבוע אני פוגש בוגר אחר של הימלפרב, רבים מאוד עם סוג כזה או אחר של פוסט טראומה. הם מצליחים, הם ממשיכים, מלחמה משנה חיים, היא משנה מדינה, ההוא חוזר בלי יד, ההוא חוזר בלי רגל, ההוא חוזר עם פגם בנפש, אז משתנים. זה מצב חירום, זה מצב חירום לאומי, והסיפור הזה לא נגמר. ודבר אחרון, אם המיזם הזה שנקרא מדינת ישראל לא יעמוד חס ושלום, ה' ישמור, ה' ירחם, אז האויבים שלנו ישחטו את כולנו ביחד, את הימין ואת השמאל, את הכיפות השחורות עם הכיפות הסרוגות, את אלה שמאמינים בריבונו של עולם, את אלה שלא מאמינים, כי מבחינתם, כמו שהיה בגטו ורשה, העמידו את כולם מול הקיר, ואז אנחנו נשאל איך הגענו למצב הזה שלא הלכנו ביחד. כי ביחד ורק ביחד, וביחד אמיתי, לא מרומה ולא מדומה, רק אז ה' יהיה איתנו. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך על הדברים, ירמי. << אורח >> דוד בריף: << אורח >> כבוד יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת, תודה שנתתם לנו את רשות הדיבור, זו זכות שלנו. אנחנו הייזל ודוד בריף, ההורים של בצלאל יונה בריף, הקטן שלנו מבין שישה ילדים. יונה נולד לאחר שעלינו לארץ וגדל במודיעין, עיר החשמונאים. הוא למד בישיבה תיכונית של בני עקיבא, הוא היה חניך ומדריך בבני עקיבא, התנדב בכנפיים של קרמבו ולפני הגיוס למד שנה וחצי במכינה במעלה אפרים. יונה היה לוחם וחובש קרבי, חייל דתי בן 23 במותו. חייל שעשה חברותא קבועה בזמן הפנוי שהיה לו ושהתורה יחד עם אחדות עם ישראל היו ערכים מרכזיים בחיים שלו. << אורח >> הייזל קסל-בריף: << אורח >> בשנת 2021 הוא התחיל לשרת בדובדבן, במאי 2023 הוא נפצע קשה בפעילות בנור א-שמס, בעקבות כך הוא קיבל פטור רפואי מלא. ואז התחיל ויכוח פנימי אצל יונה, אמרו לו: עשית מספיק, אתה פטור, תשב בבית. אבל יוני התלבט, חשב, התייעץ, ולאחר השיקום החליט לחזור. לא סתם לתפקיד פשוט בלי סיכונים, אלא חזרה מלאה לדובדבן, לצוות שלו ולחברים שלו. כך שבספטמבר 2023 הוא חזר לשירות מלא. בשמחת תורה, 7 באוקטובר, יונה היה בין הכוחות הראשונים שנכנסו לכפר עזה כדי לחלץ תושבים. במהלך החילוץ המפקד שלו, בן ברנשטיין, וחבר קרוב שלו אמיר פישר, נורו. בלי לחשוב פעמיים יונה רץ לעזור להם. בזמן שהוא גורר את בן יונה נורה 13 פעמים, בראש, בגב, ביד וברגליו. הוא שם לעצמו שני חוסמי עורקים על כל רגל ועוד אחד על היד ובזמן הזה עוד עזר לחיילים אחרים שנפצעו. הפינוי שלו היה תחת אש ונמשך כארבע שעות עד שהגיע לשיבא בהכרה מלאה, שם התחיל המאבק החדש. << אורח >> דוד בריף: << אורח >> יונה היה מקרה כמעט יחיד בעולם, 417 ימים בטיפול נמרץ, 417 ימים של מאבק על החיים. היינו עם יונה בבית החולים בכל המסע הזה, בכל החגים, 58 שבתות. במהלך התקופה הזאת יוני המשיך להילחם, להילחם כחייל, להילחם כבן תורה. גם כשהיה מחובר לצינורות, מכשירים, גם אחרי יותר מ-30 ניתוחים הוא הניח תפילין בכל יום. היו לו ניתוחי חירום, דימומים קשים, הוא התעקש תמיד להתפלל ולשמור שבת. אחרי שכבר כרתו את שתי רגליו מעל הברך היה עוד דימום מסיבי והכניסו אותו לניתוח חירום מציל חיים, בעקבותיו כרתו לו חלק משמעותי מהרגל, דבר שמשפיע מאוד על היכולת להשתקם. כשהוא התעורר מהניתוח הרופאים סיפרו לו מה קרה והמשמעות של הדברים, והתגובה שלו הייתה באותה שנייה: אני רוצה להספיק להניח תפילין. << אורח >> הייזל קסל-בריף: << אורח >> גם עם 11 דלקות ריאות כשכל דלקת הביא את יונה ל-septic shock וגם זיהומים עמידים מאוד, הוא לא איבד את האמונה בקב"ה ולא איבד את הרצון לחיות. מהמיטה שלו הרוח של יונה השפיעה על האנשים בכל העולם. חיילים פצועים בשיקום, חיילים בשטח, צוותים רפואיים ובני נוער וילדים. << אורח >> דוד בריף: << אורח >> אנחנו עומדים כאן היום דווקא כי יונה לא יכול. זו הדרך שלנו להמשיך להשמיע את הקול של יונה. יונה האמין שאפשר, אפשר תורה וצבא, אפשר להיות לוחם וחובש קרבי, אפשר לשמור תורה ומצוות, אפשר להילחם בשדה קרב ואפשר להילחם על האמונה, והכול ביחד. << אורח >> הייזל קסל-בריף: << אורח >> ביום העצמאות 2024 ראש הממשלה מר בנימין נתניהו הגיע לבית חולים שיבא לבקר את יונה בחדר 11 בטיפול נמרץ. יונה אמר לו דבר אחד: כשאתם מקבלים החלטות תחשבו עליי. אז אנחנו כמו יונה מבקשים מכם היום דבר אחד, כשאתם מחוקקים, כשאתם מדברים על חוק גיוס, תחשבו על יונה, תחשבו על הכוח של תורה וצבא ביחד שיונה מייצג. החיים של יונה, המאבק שלו, מלמדים שאפשר לשלב ואם יונה הצליח לשמור על התורה בתנאים בלתי אפשריים האלו, אז אפשר גם במצבים יותר פשוטים. במיוחד היום, ימי חנוכה, חשוב לנו להדגיש גבורה ותורה, אלו הערכים שבאים יחד, לא רק במלחמות המכבים אלא גם בימינו. תודה שהקשבתם לנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה על הדברים המאוד מרגשים, דוד והייזל. קשה לעבור לדיון עצמו. אנחנו פותחים את הדיון. << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >> בועז, אני יכולה גם לדבר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, בכל דיון אני מקציב רבע שעה, 20 דקות, בהתחלה. פתחנו את הדיון הזה באיחור רב, בגלל הדיון הקודם, כולם היו פה וראו, ולכן לקראת הסוף, אם ייוותר זמן, אם לא, אני מבטיח בדיון הבא, אין שום בעיה, ואת יודעת שאני תמיד נותן הרבה מאוד זמן בלי הגבלה, פשוט התחלנו את הדיון בשעה איחור. << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >> חיכיתי במיוחד בשביל עשר דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בועז, זו גם משפחה שכולה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יודע, אנחנו מכירים. << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >> אם אפשר בקצרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו מכירים ואני תמיד מקציב והיא יודעת את זה היטב, לעיתים כל הדיון עצמו, אין לי שום בעיה. פשוט התחלנו באיחור, אז אם אפשר בקצרה. << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >> אני אגיד בקצרה. לצערי התואר שלי ארוך מדי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את הבנת אותי. << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >> אני אציג את עצמי. מרב סבירסקי, שני הוריי נרצחו בבארי ב-7 באוקטובר, איתי אחי נחטף מהבית של אמא שלי ונרצח אחרי 99 ימים. אני שמעתי קודם את אמא של רועי, שנלחם בבארי, ואני לא יודעת איזה מילים להגיד. אני לא יכולה להגיד תודה, כי מה זה תודה? זה החיים של הבן שלך. את ההורים שלי ואת איתי לא הצליחו להציל, אבל יש לי שם המון משפחה וחברים ובני קהילה רבים שהצילו ואיזה מזל שהוא היה שם ושכל הלוחמים האחרים היו שם כדי לפחות להציל אותם. תודה לך. בועז, אתה ראית את עובדה ביום חמישי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא. << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >> המסמך שהיה בעובדה ביום חמישי האחרון זה מסמך חובה שכל אחד מאזרחי ישראל, ובטח ובטח כל מי שיושב בשלטון היה חייב לראות. בעובדה ראינו את ששת החטופים, את כרמל, הירש, אורי, אלכס, עדן ואלמוג ברגעים הכי הכי קשים שלהם. ראינו איך שישה ישראלים צעירים שמרכיבים את הפסיפס הישראלי האנושי מגיעים מכל רחבי המדינה, מדעות פוליטיות שונות, אפילו אוהדי קבוצות כדורגל שונות, היו שם והראו לנו איך ברגעים הכי קשים שיכולים להיות הם שומרים על האנושיות שלהם. הם שומרים אחד על השני, הם פועלים אחד עבור השני. הם מגנים, עוזרים, תומכים, דואגים שידאגו אחד לשני ברגעים הכי קשים שלהם. ובועז, בזמן הזה שהם עשו הכול נכון כדי לשמור על היותם בני אדם וכדי לשמור על החיים שלהם אנחנו יודעים שהממשלה טרפדה את העסקאות שבהן הם יכלו לצאת בחיים. אנחנו יודעים את זה, ומי שזה לא ברור לו תסתכלו שוב ושוב בעובדה ותסתכלו בנתונים ותראו מה קרה פה. טרפדו את העסקה, הם לא חזרו בחיים בגלל שתעדפתם שיקולים קואליציוניים של הישרדות פוליטית. אני רוצה להגיב להורים השכולים בכלל, איך אתם שומעים את כל הדברים פה ואתם מעזים לא להקים ועדת חקירה ממלכתית? איך זה יכול להיות שאתם מעזים לא להקים ועדת חקירה ממלכתית שנקבל כולנו את התשובות על מה היה כאן, מה הוביל ל-7 באוקטובר, מה התנהל באותו יום ומה התנהל בכל הימים של אחר כך כולל איך יכול להיות שהשישה חטופים הנהדרים האלה לא חזרו בחיים? איך זה יכול להיות? זה בגלל שלא תעדפתם חיי אדם. אם הייתם מתעדפים חיי אדם מהתחלה אולי גם אח שלי יכול היה לחזור בחיים. אני אסיים במשפט אחרון ואני אגיד, שאני באמת לא מבינה איך אין לכם את הבושה ואתם עדיין יושבים וחושבים שאתם יכולים לקבל כאן החלטות שגורלם חיי אדם מבלי לתת את הדין וחשבון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה על הדברים. בהחלט אני אצפה בתוכנית, תודה, גברתי. שוב אני חוזר, אנחנו פותחים את הדיון בסעיף 26יב להצעת חוק שירות ביטחון. הדיון יעסוק בסעיף זה בלבד ולכן אני מבקש שכל ההתייחסויות יהיו ממוקדות לסעיף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רציתי רק הצעה לסדר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם אני ביקשתי הצעה לסדר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם אני רוצה הצעה לסדר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם אני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמו שאנחנו רואים, הדיון בנושא הזה בחוק הזה הוא דיון מורכב, הוא דיון שיש בו גם מקום לדברים ששמענו ואנחנו שומעים בכל דיון בתחילת הדיון ויש מעבר לכך הרבה מאוד שיח ומלל בהמשך הדברים, אחר כך כבר על ידי חברי הכנסת וכו'. אני שואל שאלה אחת, אני שואל את זה גם את הייעוץ המשפטי, אנחנו נקראנו היום לדיון נוסף בהגדרה הזאת. אני בדקתי בפרוטוקולים, גם בתקופת יולי, אני אצטט מה שאמר יולי בסוף, אני לא מצטט רק מה שאני רוצה: אני חושב שמיצינו את הדיון ואת הדיון הבא נעשה לגבי הסעיף שלא הגענו אליו וכו'. היה דיון מפורט בעניין הזה. גם לפני כשבוע, שבועיים או שלושה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל הנחנו חוק ואנחנו צריכים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש להתייחס גם לדברים שיעקב אשר אומר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל תנו לי שנייה לסיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא צריך להתייחס לכל דבר ש - - - אני מתייחס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לפני שבוע או עשרה ימים, אני לא זוכר את התאריך, תקנו אותי, היה דיון כאן בוועדה בעניין הזה, נאמרו שוב כל הצדדים, יש לי גם הצעה פרקטית, ובדיון הזה שהיה כבר כאן על הנוסח הזה נאמרו הדברים, נאמרו הצדדים, נאמרה גם חוות הדעת של צה"ל, היה משרד המשפטים, דרור אמר את דעתו וכו'. אני לא מצליח להבין - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז לא יהיה דיון מפתיע, יהיה דיון מהיר יותר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, מה שאני מבקש כהצעה פרקטית לעתיד. אנחנו מקבלים את הנייר שיוצא מהייעוץ המשפטי, אבל אני מבקש קודם שתבדקו בפרוטוקולים שהיו, כי אני במקרה בדקתי את הפרוטוקולים והיה הדיון. אחרי זה אולי נשארה נקודה אחת או שתיים, אבל זה נראה היום כאילו קיבלנו את אותו נייר שקיבלנו בפעם הקודמת ופותחים את הכול מחדש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא אותו דבר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יש דברים שנאמרו כיוון שהם רלוונטיים, אבל זה לא אותו נייר אלא - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנייר לא אותו נייר, אבל הסעיף הוא אותו סעיף. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> גם נאמרו דברים בוועדה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז יש לנו פיליבסטר שקורה מחבריי מהצד השני, אבל ודאי שאנחנו צריכים לנסות ולחוקק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פה תת דיון, לא על דיון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לעשות את התהליך בצורה הנכונה. יהיה חוק, לא יהיה חוק, אבל בואו נסיים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש נוסח, אי אפשר שלא להתייחס אליו ולכל סעיף וסעיף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חד משמעי, אדוני. אני אומר שהתייחסו אליו, גם בתקופת היושב ראש הקודם וגם בתקופת אדוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז מה, אני מתעלם ואני ממשיך הלאה ואני טס קדימה? בכל מקרה אני מתכוון להקריא ואני מתכוון לתת לחבריי לאופוזיציה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איפה כל הקואליציה שלך, יעקב? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לתשומת ליבך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כולם יתייחסו, כל מי שנמצא פה יתייחס לסעיף הזה, גם אם הוא עושה את זה בפעם השנייה, השלישית, תשיעית, לא משנה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל גם להתייחס להצעה לסדר כמו שליעקב אשר היה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני התייחסתי, לא קיבלתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה באשר לשאלות מהדיון הקודם? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יהיה מענה, דיברתי עם היועמ"שית של הוועדה וכאשר יהיו לנו פה תשובות את תקבלי אותן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל היועמ"שית רוצה להגיב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה לא להפריע? היועמ"שית רוצה להגיב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם לי יש שאלות ביחס לדיון הקודם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מירי, אין תשובות מהדיון הקודם? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם כשהיא רוצה להגיב עכשיו אתה גם אומר לה מה היא רוצה להגיב. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה לשמוע מה היועמ"שית אומרת, שלא ידברו בשמה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, גם בדיון הקודם היו שאלות שהפנינו גם לצבא שיש עליהן תשובות כנראה. אני חושב שצריך לתת את האפשרות כי זה הולך להמשיך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם עוברים מסעיף לסעיף אז צריך ש – << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תהיה התייחסות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מתי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תהיה התייחסות לסעיף, כפי שאמרתי לך בשבוע שעבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נענו פה כל התשובות ובסופו של דבר יש את הנוסח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני קובע כיצד הדיון יתנהל. תשובות תינתנה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מתי תינתנה תשובות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נענו כל התשובות גם בפעם שעברה, זה סתם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא ניתנו תשובות. אני אתן דוגמה לשאלה. בועז, משפט אחד. אני ביקשתי מהצבא לדעת על כמה מהאנשים שהם יודעים שהם לא בישיבות ועובדים חתם ועד הישיבות שהם נמצאים בישיבות. ביקשתי את השאלה הזאת, יש איזה קריטיות מבחינת הלגיטימיות שנותנים לזה כאן. אני מוכן שהתשובה תהיה באלפים, כמה אלפים שוועד הישיבות חתם עליהם שהם נמצאים בישיבות הצבא יודע שהם לא היו בישיבות? זאת השאלה, וזו שאלה מאוד פשוטה ומאוד קצרה. ואני באמת אמרתי, אני עושה לכם קל, אני מוכן לקבל את התשובה באלפים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תהיה הקראה ובמהלך הדיונים, הרי זה לא הדיון האחרון - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל למה, בועז? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כי זה לא הדיון האחרון, יש לנו הרבה מאוד דיונים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה חשוב להמשך הדברים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו לא רוצים לחזור לסעיף קודם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני התכוננתי לסעיף הזה ואני רוצה להתייחס אליו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בועז, מה הטכניקה של הוועדה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אלעזר, השאלה שלך קריטית להמשך הדיון, אסור לוותר על זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה הטכניקה של הוועדה, בועז? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> במיוחד שאני אמרתי שאני מוכן לקבל את התשובה באלפים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי רוצה להיות ראשון בקריאה ראשונה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בועז, תסביר מה הטכניקה של הוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בועז, אתה יודע מה? תוציא את כולנו, תעשו את החוק על הכיפק, הכי טוב. אנחנו פשוט נצא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הנטייה שלי זה תמיד להתנדב, אם מישהו צריך מתנדב אני אתנדב, אין בעיה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רק לפרוטוקול רוצה לבקש את התגובה של היועמ"שית גם. זה לא מסתפק בזה שסותמים לה את הפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אף אחד לא סתם לה את הפה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק מה שקורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רון כץ, ברוך הבא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סתמתי לך את הפה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היועמ"שית, אנחנו רוצים תשובה לטכניקה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שמישהו ייתן למירי רגע מיקרופון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מירי, השאלה של אלעזר היא מאוד קריטית להמשך הדיון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מבין בדיוק מה שאתם עושים. אתם כל כך רוצים חרדים בצבא שתעשו את הכול כדי לדחות את הדיון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אוי בחייך, תפסיק עם הבדיחה הזאת, בועז. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טור פז, אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל עדיין אנחנו נתעקש לשמוע את מירי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מהרגע הזה כל מי שמפריע פשוט יוצא. בבקשה להקריא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רגע, היא התחילה לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא אמרה לך שלא סתמתי פה פיות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> היא לקחה מיקרופון, בועז. תבדוק, תשאל אותה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אף אחד לא סותם לי את הפה ולא ימנע ממני לומר את עמדתי. מבקש יו"ר הוועדה לקרוא את הסעיף, בואו נקרא את הסעיף ואנחנו נחזור לשאלות שהיו בהמשך הדיון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, זה בדיוק מה שאמרתי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה היא שהיועצת המשפטית שלנו חברה לאהרון ברק. זו הבעיה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מבין למה ליכודניקים לא דורכים פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אמרתי, גם יושב ראש הוועדה חבר לאהרון ברק. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה כבוד או ביזיון? ליברמן אומר שזה ביזיון, ברק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה פרסמת אותו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה תחליט. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה אתמול פרסמת אותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה. הרווחתם שבע דקות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תיכף תעשו אותו ביביסט, את אהרון ברק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לי מה להגיד על זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד יום-יומיים הוא ביביסט. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר אומר שברק טעה לפני כמה שנים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה להתחיל. קדימה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז בוא תתחיל, או קריאה או קריאות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קדימה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יעקב אשר - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. גם אתה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אני חוזר בי, דן אילוז פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> דן אילוז בעניין הזה הוא לא ליכוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה גם כן. קריאה ראשונה שלושתכם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> על זה שאתה מפריע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לקרוא ככה בקריאות, זה לא קולקטיב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני בעמוד 9 להצעת החוק, מתחילים את סימן ג'. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה הנוסח של לפיד בשנת 2014. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני מסביר לציבור. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא קורא לו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פרוש, אתה בקריאה ראשונה, קבוצתי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הסעיף הוא הסעיף הראשון בסימן ג'. סימן ג': רף מינימלי שנתי לגיוס והשלכות בשל אי-עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס אנחנו עכשיו דנים בהגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי. הגדרות 26יב. בסימן – "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות במוסד חינוך חרדי; "מוסד חינוך חרדי" – כל אחד מאלה: (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור; << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה נכנס בממשלת החליפי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פרוש, אתה בקריאה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (2) מוסד לימוד חרדי, חלק ממוסד לימודי או מסגרת לימודית המיועדים לתלמידים חרדים או מרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון המיועד לתלמידים חרדים, ששר הביטחון קבעם, בצו, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה והתעשייה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כל תת סעיף פה זה דיון ענק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, לפחות שבועיים כל תת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כבר דנו על זה בחליפי. יעקב, אתה זוכר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סיימנו? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה סיום ההגדרה של בוגר מוסד חינוך חרדי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלת הבהרה להקראה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תסיים את ההקראה, אדוני היושב ראש. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ואחרי זה יש לי שאלת הבהרה להקראה. לא הבנתי משהו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תרוויח עוד חמש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מזלזל בזה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד עשר דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא יודע למה אתם מזלזלים, אני במקומכם הייתי דואג להביא לפה חברי קואליציה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם לא רוצים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לי יש אחרי זה שאלה על ההקראה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני הקראתי את ההגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי. הדיון מתמקד בשאלה בוגר מוסד חינוך חרדי מכיוון שהשאלה הזאת מי הם בוגרי מוסדות החינוך החרדיים משפיע בסופו של דבר על שאלת מי נכלל ביעד הגיוס. נקרא את סעיף 26יג, כי הוא רלוונטי. 26יג (א) הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב - - - תלמידי הישיבות נמחק, נדבר על זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זאת אומרת? למה נמחק תלמידי הישיבות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, את בקריאה ראשונה. כי את מפריעה וביקשתי לא להפריע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה? לא הוצאתי מילה מההתחלה ואתה קורא לי קריאה ראשונה? תבטל אותה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היא מפריעה לדבר כששר הביטחון היה ליברמן. ליברמן היה שר ביטחון אז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פרוש, אתה בקריאה ראשונה, אני מזכיר לך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני כבר בשנייה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מבינה על מה הקריאה הראשונה, אדוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פרוש גם בקריאה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא כבר בקריאה שנייה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נכון. כולם, כל מי שמפריע. אז לא להפריע פה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כמו שאמרתי, זה קשור לשאלה מי ייכלל בסופו של דבר ברף המינימלי השנתי לגיוס והחובה היא מוטלת בסעיף 26יג על: הממשלה שתפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבה, שנמחק, ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, לשירות סדיר או לשירות אזרחי ביטחוני בהתאם לרף המינימלי השנתי לגיוס בכל שנה. אנחנו לא דנים כרגע בסעיף היעדים, אבל זה קשור לסעיף, לכן הקראתי את שני הסעיפים האלה ביחד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ודילגת פה על שתי פסקאות בכוונה? על 'מתגייס בפועל' ועל 'רף מינימלי'? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני אגיד למה דילגתי עליהם. אני יכולה להקריא אותם ולהסביר אותם, לדעתי הסעיפים האלה קשורים לדיון על היעדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, ולכן זה יהיה בפעם הבאה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל יש פה סתירה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני יכולה לשאול שאלה כעת מבלי שתקרא לי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאחר שאת פותחת אז את ראשונה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני מבקשת רק לשאול שאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את גם בזכות דיבור. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. האמת שאני לא מצליחה להבין. כשאני מתייחסת לבריכה, לאותם 100,000 חרדים, זה 100,000 בני ישיבות בתצורה כזו או אחרת. אז אם מסיטים את האמירה בני ישיבות, זאת אומרת שזה קבוצה חסרה. מקרב מי נגייס חרדים אם זה לא מקרב בני הישיבות? מאיפה הפול? מה עם הבריכה? מזיזים את הבריכה הצידה? זה אחת. הדבר השני שאני שואלת, אם בן אדם כבר בגיל ההתייצבות לצו ראשון לא נמצא במוסד חרדי אבל הוא היה שנתיים קודם לכן במוסד חרדי, מ-14 עד 16, אבל בגיל 16 וחודשיים הוא קיבל זימון לצו ראשון, הוא כבר לא במוסד חרדי, הוא זנח אותו, האם הוא נכנס לצורך העניין ליעדים? הוא כבר הספיק לחזור בשאלה, הוא כבר הספיק להיות לא בתוך הפול של בני חרדים, הוא כבר יצא לחיים אחרים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> התשובה היא כן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוא נשמע את הצבא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תסבירו לי איך זה מתיישב עם האמירה של ראש ממשלה על הפודיום במליאה שאמר: אנחנו נגייס עשרות אלפים מבני הישיבות. בני הישיבות זה בדיוק מה שהיה כתוב כאן שמחקתם, זאת אומרת שהזזתם את האמירה של ראש ממשלה, אותם עשרות אלפים שיגויסו כנראה כבר לחלוטין לא יהיו קשורים, לא לבני הישיבות, לא לישיבות, לא לכלום, זאת אומרת שבפועל כל היעדים שלכם יהיו ללא הקשרם לחלוטין למוסד החרדי. זאת אומרת הסטתם לגמרי את גיוס החרדים לצבא, בפועל לא תגייסו חרדים, תגייסו אנשים שיצאו בשאלה ותספרו לכולם שאתם מגייסים אנשים לצה"ל מקרב הציבור החרדי. אני רוצה להגיד שהבלוף הזה לא יעזור, הסעיף הזה מסגיר את כל הבלוף. הסעיף הזה שאומר שאתם מגייסים חרדים אבל לא מתוך בני הישיבות מסביר היטב שמדובר פה בבלוף, שמדובר פה באנשים שכבר לא נמנים על הציבור החרדי ומדובר פה על הצעת חוק שלא תגייס אפילו חרדי אחד. תודה רבה, אדוני. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> שרון - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די, כבר ירדתם לאפס מנדטים. הייתם כבר על ארבעה על עמוד שדרה ואז ירדת לאפס בלי עמוד שדרה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> - - - הוא היחיד שנשאר פה מכולכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קודם כל למיטב זיכרוני הדברים שיוחסו לראש הממשלה קצת סולפו כאן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סולפו? הוא אמר נגייס מבני הישיבות. אפשר להוציא את הקטע, אני אוציא אותו בשביל הספורט, מזכיר הממשלה. כי זה קיים בתוך המליאה. אלא אם כן הפרוטוקול שוּנָה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלות לאכ"א שלא הבנתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה רוצה בהמשך? << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> לא, אני רוצה לשאול את השאלות והתשובות יגיעו, גם אם אני לא אהיה פה, כי אני צריך לצאת באמצע. כשאתם נותנים לנו מספרים, גם על המתגייסים של היום וגם על הצורך ועל היכולת ודברים כאלה, אתם מתייחסים להגדרה הזאת או להגדרה אחרת? כשאתם מדברים על כמה חרדים מתגייסים היום. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כשאנחנו מדברים על הצורך אנחנו מדברים על הצורך בחיילים, זה לא קשור לחרדים או לא חרדים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אתה צודק, אבל יכולת הקליטה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כשמדווחים על כמה אנשים התגייסו, הסברתי את זה כמה פעמים, לפי ההגדרה האחרונה שקיימת, זאת ההגדרה של ג'1, כי אין הגדרה אחרת בשביל לתאר וגם בשביל לתאר את ההתקדמות. אם לא נלך לפי הגדרה שמשמרת רציפות זה לא יהיה אפשרי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה ג'1? << אורח >> שי טייב: << אורח >> ג'1 זה הפרק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה סוף כיתה י' או אמצע כיתה י'? מה שכתוב פה, שנתיים, איך אתם מפרשים את זה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> מפרשים את זה לפי שנתיים עם תאריכים של פתיחה וסיום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר הוא התחיל ט' וסיים י'. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה כבר נאמר כל כך הרבה פעמים. עכשיו חבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יסלחו לי חבריי שמכירים את הסוגיה הזאת מדיונים קודמים אם אשאל שאלה שחוזרת על עצמה. הואיל והצעת החוק הזאת באה להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ובתוך זה לתת מענה לצורכי צה"ל, אני מבקש לדעת על בסיס איזה פרמטר נקבע שמי שלמד מגיל 14 עד 16 במוסד חרדי, להגדיר אותו כבן ישיבה שאת מעמדו אני בא להסדיר ביחס לגיוס? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלה מצוינת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברשותכם, רק בהמשך למה שאמרה חברתי שרון, אני מדלג ואני אחזור אחר כך, כיוון שמה שכתוב, הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי ישיבות בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. אנחנו מכירים מה זה חינוך. אם אני אשאל את חבר הכנסת יעקב אשר או חבר הכנסת פרוש, איך הם מגדירים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תגיד גם אזולאי, לא יפה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא ראיתי אותו, אבל גם אזולאי לצורך העניין, מה שנקרא אפילו אזולאי, הנכדים שלכם - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו רביבו נפגע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תראו, בציבור שלנו, גם שלך, בועז, מחנכים לגיוס נגיד מגיל 12, 14, 15, הנה גם מזכיר הממשלה מהנהן, ברור, ולכן כשבאים לצה"ל ואומרים לו מה המוטיבציה לשירות, איך נוצרת מוטיבציה, הוא יגיד אני שולח את הגדנ"ע בגיל 17, הרב סטביסקי הזכיר פה אפילו בגיל 20, לא משנה. מה אנחנו באים? אנחנו רוצים לבוא לישיבות, לא אלה בגיל 19, אלא בגיל 17, זה נקרא ישיבות ואנחנו אומרים לילדים שם: בואו תתגייסו. אולי עכשיו אחרי החוק הרב לנדאו, הרב הירש, יגידו: תביאו גדנ"ע לישיבות, נגיד, כדי שתהיה מוטיבציה. מה שאני אומר, אם מחוק פה תלמידי ישיבות והולך רק בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, איפה כל הנוער הזה בין 14 ל-18 נופל בפעולות שאנחנו רוצים לחשוף אותן, כמו שכבר נאמר פה, הזכרתי, לשירות בצה"ל? זה כאילו לא רק שלא יוזמים את זה, מוחקים את זה. מה שאתם כותבים כאן, כשאתם מוחקים ביד גסה את המושג תלמידי ישיבות ומשאירים רק בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, מי נשאר לנו? אני לא מדבר כרגע על גיל 19, אני מדבר על גיל 17-16, שעכשיו אסור ללכת אליהם, כמו להימלפרב, לתיכון או לישיבה, ולהגיד להם: בשנה הבאה תתגייסו, ועכשיו את זה אנחנו מוחקים. אני חושב שמה שחסר לנו כאן, אני עוד לא שמעתי פה ראש ישיבה אחד שבא לוועדה, או רב מוכר, שאומר שאם החוק הזה יתקבל הם יקראו להם להתגייס. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה אומר דבר לא נכון, אלעזר. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה? אתה שמעת פה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, למען ההגינות, אתה ותיק ממני בבית הזה ואתה גם ותיק ממני בנושא פה של חוק הגיוס, בנושא של ההגדרה, מי כמוך יודע שבחוק הזה לא המצאתי שום דבר, לא הבאתי שום דבר חדש לבית הזה. הדברים שגם כולם הסכימו, לראשונה מתי זה היה? בשנת 2014 כמדומני, תיקון 19, אחרי זה היה 21. אז עם כל הכבוד, פתאום עכשיו שכולם יוצאים חוצץ נגד הדבר הזה, דבר שהיה מונח פה ואפילו סוג של בקונצנזוס, ופתאום חבריי לאופוזיציה מסתכלים על זה, כאילו מה פה מונח, איזה דבר נוראי. אתה יודע את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רק מבקש להזכיר לבועז, מכיוון שנראה לי שאחרים זוכרים והם שמעו פה קודם הורים שכולים, שני דברים. אחת, שמ-2014 רצינו שהציבור החרדי ישתלב בשוק העבודה, אני אגיד ברשותכם כמעט לא פחות מאשר בצבא. יכול להיות שיש פה ששכחו, למרות ההורים השכולים שדיברו כאן, אני לא אוהב להשתמש בזה, שהיה ה-7 באוקטובר. כשהיה ה-7 באוקטובר, להזכיר לנו היום מה לא דקדקתם בבן ישיבה אז ולמה אמרתם אז ששירות לאומי אזרחי או ביטחוני לאומי נכנס והיום אתם אומרים תעזבו, רצינו אז שהציבור החרדי, לתת כמה שיותר וי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבנתי. תזכיר לי איך עבדתם. הבנתי, ישראל הייתה בשלום תמידי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תן לי להגיד לך איך עבדנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היינו בשווייץ, הכול היה נפלא ומותר היה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, תן לי להגיד לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, אתה זוכר שהליכוד היה בראשות הממשלה אז? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הייתה תקלה גם בתפיסת העולם שלי. אני לא אדבר על אחרים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ברגע אחד אתה תהיה בשנייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מאיים עליי, אתה יודע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר איתך עליי, גם כראש אכ"א, גם כלובש מדים. אני חשבתי שצריך לעשות הכול כדי שהחרדים ישתלבו, גם אם לא באופן מיידי בצבא, דרך שוק העבודה הם יגיעו לצבא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, תדייק במה שאמרת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מדייק בכל מילה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> פעלת ושאפת שישתלבו בשוק האזרחי ולא הצבאי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל קרה משהו במדינת ישראל בשנתיים האחרונות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, אבל שיקרא לילד בשמו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שכחתם מה קרה פה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, אבל שיקרא לילד בשמו. כי התרומה של צה"ל לאי גיוס חרדים בעשר השנים האחרונות היא תרומה מהותית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הטבח הגדול ביותר מיום הקמת המדינה, אתם לא מתביישים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך, רביבו, לא להפריע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, הוא פשוט מעוות את המציאות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תן לו לסיים ואתה תוכל לענות לו. אני רוצה לשמוע. תן לו לענות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זאת התחסדות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים כמעט לכל מילה שרביבו אמר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זו דעתו. הוא אומר את עמדתו, אפשר לא לקבל אותה. אני לא מקבל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, אבל שידייק בעובדות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כל מה שרביבו אמר עכשיו, אני אמרתי לו בלאונג' בליאונרדו פלזה, זה לא שהוא למד, ולכן אני עומד מאחורי כל הדברים שאמרתי לו. אני ככה חשבתי אז, הוא צודק, חשבתי אז, כתבתי, קרא לי ראש הממשלה אהוד אולמרט, אני כבר הזכרתי את זה כאן, אמרתי לו: תנו לנו עשר שנים שהחרדים יעשו מה שהם רוצים, העיקר שישתלבו, שהם לא יהיו captive audience, אתה יודע מה אולמרט אמר לי? אני בעד, החרדים לא ירצו. הלכתי לשבע ברכות של אלי ישי, ניגשתי יחד עם אחרים לאריאל אטיאס, ואמרתי לו: הנה עשר שנים תעשו מה שאתם רוצים ואריאל אטיאס אמר לי: אנחנו נתנגד, למה? בגלל שאתה צודק, הם יעזבו את הישיבות. אם תיתן להם לעשות מה שהם רוצים הם יעזבו את הישיבות. עכשיו אני חוזר לסעיף. אני אגיד לך משהו: על יושב ראש הוועדה שייבחר להקפיד כי קצב הליכי החקיקה ומועדי דיוני הוועדה לא ייגזרו מצורכי הממשלה או משיקולים קואליציוניים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא הסעיף, יקירי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז תחזור לסעיף או שסיימת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא סיימתי, אני רק רוצה להקריא את זה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה עובר לנושאים אחרים. אמרתי הסעיף עצמו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שנייה אחת. אתה מזרז אותי - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אלעזר, כולנו מדברים רק על - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרתי, יש פה הרבה שרוצים לדבר, אז קדימה, יש לך עוד דקה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין לי דקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר לעניין על נקודות שעלו. תשאל את היועצת המשפטית, אמרת שאתה מכבד אותה לפחות כמוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז דבר על הסעיף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ואני מאוד מכבד אותה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תתייחס לסעיף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 26יב(א) בוגר מוסד חינוך חרדי, השאלה שלי לעניין הזה, אחת, למה בכלל יש את העניין רק של בוגר? למה לא תלמיד במוסד חינוך חרדי? הרי בסעיף אחר כך אנחנו נקרא שמה שצריך להיות, ואני אקריא את זה, בסעיף 26יג, שגם בו אנחנו דנים, כתוב: הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון. כשהממשלה פועלת לשם גיוס, לדוגמה בתיכון ה' בתל אביב או באליאנס ברמת אביב או בתיכון שליד האוניברסיטה, כשהיא נותנת להם כסף היא בודקת מה תכני הלימוד או שהיא מכריחה אותם. אם אתה מוציא מתוך זה ואתה שם את זה על בוגרי חינוך, איך הממשלה יכולה לתת לשם כסף? איך היא בודקת את תכני הלימוד? אני לא מדבר על מקצועות ליבה, שתכני הלימוד הם בניגוד למגמת הגיוס. כשאתה אומר עכשיו כאן איך הממשלה תפעל אני מבקש לדעת מה התרגום ולהכניס את זה לפחות בתקנות של מה המשמעות של הממשלה תפעל, איך היא תפעל? אנחנו כל הזמן מדברים פה בסנקציות על בני 18, 19, 20, סנקציות מוסדיות, סנקציות אישיות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה זאת אומרת? לא לרצוח, לא לגנוב, לא להתגייס למען איראן, יש כל מיני דברים שאנחנו מחנכים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא להתגייס למען מדינת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטח, תמשיך לחיות על חשבוננו, מה זה בשבילך? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול לתת לך את מס ההכנסה שלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא צריך את מס ההכנסה, פשוט תתגייס לצבא. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה תודה רבה? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני התגייסתי, אני שירתי יותר מאשר לפיד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הרב פרוש, נו, שבועיים, בחייך. שלב ב'. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאחר שהדיון הזה, כפי שאמר יעקב אשר, היה אמור להיות כל כך צפוי, שוב פעם, זה דיון שהוא קלאסי מתוך פוזיציה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה חוזר על עצמו בדיוק אותו דבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בחיים לא העליתי את הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת בליאק, לא להפריע לי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא מפריע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה כן מפריע לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההיפך, הוא חיזק רק את הפוזיציה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה יוצא החוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי זה אתה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה. חבר הכנסת שירי יוצא החוצה, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? מה הבעיה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כי החלטתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה הוא אמר? מילה אחת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יום קשה היום? אתה לא מפוזיציה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש ועדת אתיקה. צא החוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על מה אני אפנה לוועדת האתיקה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאני הוצאתי אותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מפריע לי, השתן שיש לך בראש זה משהו שהוא ידוע לכולם. זה לא משהו חדש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צא החוצה, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אי אי אי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפילו יעקב מסכים איתי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי אי אי אי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד גדול, נאור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה שאני מציע, מאחר שהדיון הזה היה ואנחנו מכירים ויודעים, בואו נשמע את הצבא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רוצה להגיד למזכיר הממשלה שהתווכח איתי על הציטוט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, אני לא מבין, מי פה מנהל את הדיון, אני או אתם? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני באמצע זכות דיבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה דיברת מספיק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא דיברתי מספיק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לשמוע את הצבא, אני אחזור אליך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, תודה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בועז, אני רוצה לדעת אם להישאר, יש לנו הזדמנות לשאול שאלות בהמשך? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מזכיר הממשלה, כתוב פה בני הישיבות, ב-20 באוקטובר, נאום ראש הממשלה במליאה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> אבל דיברתי על הנאום האחרון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מבין שמפריע לכם שאנחנו מתקדמים, מציק לכם, באתם פה לטרפד דיון, לא לנהל דיון. אז קדימה, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> בועז, אני מתנצל, לא באתי לטרפד, באתי להציע הצעות ולא קיבלתי זכות דיבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה תקבל. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> לקטוע באמצע זאת לא דרך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה באת לטרפד גיוס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל הכבוד, איזה הברקה מדהימה. תעשה סטיקרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני משתדל, אני גם ממשיך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה תמשיך כמה שאתה רוצה, אתה באמת כוכב גדול. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני בחוק של ליברמן, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נשמע את הצבא לגבי הסעיף עצמו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה דברים שגם התייחסנו בעבר. אחת, קודם כל ההגדרה מיהו חרדי היא מן הסתם הגדרה חינוכית, סוציולוגית וכן הלאה. מה שהתייחסנו בעבר ואמרנו שהיא נוגעת למהות בין האם לספור את השנים, שנתיים או שלוש, בין 14 ל-18, אז יש ערך בלשמר את ההגדרה הקיימת כי היא תאפשר רציפות ולדעת מה היה מ-2014 כשההגדרה הזאת נוהגת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול מה המבחן? << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא אמרתי מה המבחן, אני עונה ביחס לסעיף. המבחן כתוב בחוק, אמרנו, היו פה דיונים האם נכון לעשות בתוך ארבע השנים האלה שנתיים או שלוש שנים, או כל מיני וריאציות, תחת אותו עיקרון, ולכן אמרנו שאם ההבדלים שם הם לא הבדלים דרמטיים יש ערך בלשמר את ההגדרה שהייתה קודם. אגב מי שיכול בעיניי לסדר לנו את הנתונים, האם ההבדלים הם דרמטיים, מן הסתם זה הנתונים שנמצאים במשרד החינוך לגבי כמה אנשים - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> למה אתה מתכוון דרמטיים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אם הקיצור של השנה מוריד שיעור מאוד מאוד גדול - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היא שואלת מה זה מאוד מאוד גדול. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא שנה ואם יש לך נתון אני אשמח לקבל אותו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> חבר הכנסת שטרן, זה כמו שניהלתם פה דיון שלם על האם 20% זה הרבה או מעט או יחסי. אני לא יודע להגיד, אם יהיה 50% הבדל זה כנראה הבדל מאוד גדול, אם זה 5% הבדל, אני חושב שיש ערך בלשמר לאחור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל למה בציונים אתה הולך לישיבות ופה אתה הולך לתיכון? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא אמרתי, אני אמרתי שהיה פה דיון שהתנהל, אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי, אל מול הסעיף הזה שכתוב פה התנהל דיון שקשור בשאלה האם לצמצם את ההגדרה בשנה לכאן או לכאן, ואמרתי, אני חוזר עוד פעם, שאם ההבדל הוא לא דרמטי יהיה ערך בלשמר את ההגדרה כי היא מאפשרת רציפות ומעקב אחרי מה שהיה קודם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> האם יש הבדל - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא יודע להגיד, זה משרד החינוך, וזה מוביל אותי לדבר הבא שלא כתוב פה ואני מבקש לשים אותו פה על השולחן, כי הוא מבחינתי קריטי ומרכזי באיך שאנחנו ננהל את כל המנגנון הזה. אני מציע ומבקש, לא רוצה להגיד דורש, זה לא תפקידי, שהאופן שבו אנחנו סופרים את המתגייסים החרדים לא יהיה בדיעבד, לאחר שנגמרו כל שנות הגיוס ואנחנו שלחנו את הנתונים למשרד החינוך ומשרד החינוך מחזיר לנו ואז קובעים את הדברים, אלא שאנחנו ניכנס לכל שנת לידה שמתגייסת, נניח לצורך הדוגמה אם עכשיו בשנת 2025 מתגייסת שנת לידה 2007, אנחנו נדע עם הגעתה לגיל 18 מי הם כל האנשים שעומדים בתנאים שאתם תקבעו בחוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומה אתה ממליץ שנקבע? << אורח >> שי טייב: << אורח >> רגע, אני רוצה להסביר דבר מהותי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מה הוא ממליץ? שאתם תקבעו, אתה מדגיש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, שהמערכות יהיו פתוחות לכם, זה מה שאתה רוצה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא אומר אם המערכות יהיו פתוחות או שנקבע אותן מראש, אני אומר - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כולכם מסבירים אותו ולא נותנים לו להסביר את עצמו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מרגע שבן אדם חצה את גיל 18, נניח כל הפורום הזה פה חצה את גיל 18, יהיה ברור באותה נקודה, כיוון שאנחנו מסתמכים על שנות לימוד לאחור, מיהו מוגדר כחרדי. מהרגע הזה, ברגע שהוא התגייס לצבא, אני אגיד: הנה התגייס בן הציבור החרדי. כי מה שקורה היום זה רק אחרי שאנשים מתגייסים אנחנו שולחים לאחור ועכשיו מנהלים קרב או דיון או ויכוח של חצי שנה על איך לספור, כמה לספור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז מה זה דורש, שי? מה אתה צריך בשביל לעמוד בזה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגדרה ברורה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> שיהיה סעיף בחוק, מבחינתי, שמגדיר מהו המנגנון שבנקודת זמן מסוימת כאשר שנתון הלידה הגיע לפרקו יושבים משרד החינוך, משרד העבודה הכלכלה, שגם לו יש מוסדות, משרד הביטחון וגם צה"ל, ואומרים אלה 14,000, או 15,000 או 16,000 שהם במידה שהם יתגייסו הם ייספרו במניין, ולא לעשות את הכול רטרואקטיבי. אחרת, אני אומר גם על סעיפים אחרי זה שמופיעים פה בחוק, כגון מתי צה"ל צריך לדווח, אני לא אדע לעמוד בהם, כי התהליך שעובר פה הוא ויה דולורוזה שלא יוצאים ממנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, למה אתה לא דורש את מה שאתה דורש מהישיבות הציוניות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, רון כץ לפניך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ואני באמצע, הזכרת שנחזור אליי אחרי שי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה להסביר משהו. הרי כל חבר כנסת מקבל את הזמן שלו והוא שואל שאלות, מגיעים אליך, באופן שיטתי זה כזה מרתון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אתה יודע כמה אני מתכונן? אם היית מתכונן כמוני היית נותן לי גם לדבר או לא הייתי צריך לדבר פחות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איפה, בלאונג'? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, גם בלאונג', אני מתכונן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תתחשב בכולם פה, בחברי הכנסת והאנשים פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מתחשב. אני הכי מתחשב בלוחמים, במשפחות שלהם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה לא תמיד צודק. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני רוצה להתייחס לדברים של שי. שי, בעמוד 540 להצעת החוק יש תיקון לסעיף 49ו. סעיף 49ו לא נמצא תחת פרק ג', זה סעיף שנמצא בחוק שירות ביטחון. מה בסעיף שקיים היום ובתיקון המוצע לא נותן לכם את המענה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא יודע מה זה 49ו. תסבירי מה ההסדר שאני אדע להתייחס. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> 49ו, משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל לפי דרישתם נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם בישיבה של תלמידי ישיבה הדרושים למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל, לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה נראה לי יותר התיקון בהצעת החוק. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> אני אעזור לך, זה לא אומר מתי הוא אומר את זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות וכו' וכו'. יש פה הסדר שלם שקיים היום, כנראה שזה לא הספיק לכם ולכן יש פה תיקון. אני מפנה את חברי הכנסת, למי שיש את הצעת החוק הממשלתית, או בהצעת החוק שלנו, תיקון לסעיף 49ו, עמוד 31, זה מתחיל ב-(א1). נקרא את זה ביחד: נוסף על המידע כאמור בסעיף קטן (א), מה שהקראתי הרגע, ימסור משרד החינוך למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר לימודיהם של המתגייסים לצבא הגנה לישראל או לשירות לאומי-אזרחי במוסד חינוך חרדי כהגדרתו בסעיף 26יב, לפני גיוסם, ובכלל זה בעניין היותם בוגרי מוסד חינוך חרדי כהגדרתם באותו סעיף, לשם בחינת העמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מסביר. כתוב פה ימסור לגבי המתגייסים, ואני רוצה שימסור לגבי המועמדים לשירות ביטחון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי כולם. אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני יודע להסביר את עצמי. לגבי המועמדים לשירות ביטחון לכתחילה ולא בדיעבד, אחרי שהם התגייסו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה להכניס את התיקון שהוא דורש? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה זה לכתחילה? זה לא בצו ראשון, שי? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הבעיה זה חוסר שקיפות בתפיסת עולם. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה לא נמסר בצו ראשון, רק בדיעבד. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נשמע את משרד החינוך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נמסר עד היום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו כן? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, תראה מה יש פה לאורך שנים, יש פה מיסוך של נתונים שרוצים לשמר אותו. הוא אומר: תפתח לי את הדרך, תנו לי נתונים על כולם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה היה כשליברמן היה שר ביטחון, נכון? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, הבנו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תפתח את הדרך ותנו נתונים על כולם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בואו נשמע את משרד החינוך על מנת להבין איפה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מתבקש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, לפני משרד החינוך, מירי, אם כבר פונים למשרד החינוך - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרד החינוך בזכות דיבור, לא להפריע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה צריך ללכת לפי הגדרה? משרד החינוך יגיד כמה לומדים באותה נקודה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומי לומדים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא מבקש משהו טכני, אני לא מבין אתכם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שיפתח את המערכות פשוט. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, ממשק. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני אתייחס קודם לנקודה האחרונה שעלתה. אני מבקשת להדגיש שהמידע של משרד החינוך עובר. אני לא הייתי כאן בדיונים האחרונים, אבל ראיתי בהתייחסות שנאמר שמשרד החינוך מגדיר כחרדים ישיבות תיכוניות ולכן צה"ל סופר אותם לא נכון. זה פשוט לא נכון. אני רוצה להסביר. מה שקרה זה שצה"ל לא ספר נכון ואין שום קשר להגדרות של משרד החינוך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איפה הכשל? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אולי נענה לשאלה הרלוונטית? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> ההסדר שפה ממשיך את ההסדר הקודם ואומר, מי שנכלל כחרדי זה, אחת, תרבותי ייחודי, שתיים, מוסדות שנכנסים לצו. המוסדות האלה שנכנסים לצו זה אומר שהם נבדקים אחד אחד בלי קשר להגדרה שלהם אם הוא מוכר שאינו רשמי, פיקוח או לא פיקוח. אלה טעויות שצה"ל עשה. החוק ככתבו וכלשונו אומר, מה שנכנס לצו, שאגב עבר בדיקה קפדנית של משרד הביטחון, מוסד מוסד, האם הוא מוגדר חרדי או לא, וניתנו עליו חוות דעת פרטניות לפחות מה שנוגע למשרד החינוך. הצו הראשון שנעשה ב-2014 נעשה ראשוני - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז איך שמענו פה 12 מוסדות, 275 תלמידים? דיבר פה בחור ציוני דתי בכיתה י"ב. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> מוסד אם הוא לא היה בצו צה"ל לא היה אמור לספור אותו וזה לא קשור למשרד החינוך. אם צה"ל ספר אותו הוא פשוט לא פעל לפי הסעיף שבחוק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מי בודק את זה? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> את החוק הזה עשה ליברמן, נו. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> רק צה"ל יכול להסביר - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל בחוק האחריות היא עליכם כי אתם קובעים מיהו חרדי. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> לא, האחריות שלנו, כשמבקשים מאיתנו ובנוסף כשלא מדברים איתנו ולא מתייעצים איתנו - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר הבעיה היא שלא ביקשו? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> ביקשו מידע, מה שביקשו קיבלו, וכשבעקבות דוח נומה הבנו שמפרשים אותו לא נכון אנחנו התעקשנו להעביר רק את המידע הרלוונטי ונערך דיון וכך נעשה. אני הבנתי שצה"ל גם הסביר שהוא לא יספור יותר את ה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה רק את המידע? מה הבעיה להעביר על כל התלמידים? מה הבעיה להעביר בשקיפות מי לומד איפה ומאיזה מוסד, חרדי או לא חרדי? לא רק לצורכי יעדים, בשקיפות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> את מדברת על ההגדרה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, בלי יעדים, הכול רק רק כמה שפחות. << דובר >> קריאה: << דובר >> הכול בלוף. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ההגדרה היא מאוד מדויקת, היא פסקה (1) ופסקה (2) - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הכול בלוף? אז רק קיבלתם כל השנים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> היא מאוד מדויקת, מה שנספר מעבר לזה צה"ל לא פעל כראוי. מה ששי אומר, שהוא מבקש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי עם אחים לנשק ב-8 באוקטובר, איפה אתה היית? מה אתה אומר לי ככה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא מוסדר כאן. הבנתי נכון? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה משהו חדש שאני שומעת ששי מעלה כאן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ראש אכ"א העלה את זה לפני ארבעה חודשים פה בכנסת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שנים דיברו על חוסר מידע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שהוא לא מקבל נתונים מהמערכות של משרד החינוך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משרד הביטחון פה, אני רוצה לשמוע. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> סליחה, אני לא סיימתי. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא הביאה את הנתונים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני רוצה לחזור ולדייק, כמו ששי אמר, מה שאתם תגדירו. אם ההגדרה היא מי שלמד כך וכך שנים ורוצים לספור מבין המתגייסים מי הוא חרדי, אז זה מה שכתוב כאן - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים שיועברו כל הנתונים של התלמידים, כמו במוסד חינוך עיוני, ממלכתי, בין אם זה ממלכתי דתי ובין אם זה ממלכתי. כל הנתונים שמועברים לצה"ל באופן גורף, אז ככה תעבירו באופן גורף את כל הנתונים. מה הבעיה? למה כל היום מצרים את צעדיו של צה"ל בכל מה שקשור לציבור החרדי? כמו שאתם מעבירים באופן פתוח וגורף על ציבור ממלכתי וממלכתי דתי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שרון, זה לא נכון, למה את מטילה בה דופי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדיון הזה היום, מי כמוך יודע, זה צביעות. עד לפה הצביעות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אני לא יודע. תגיד, אתה עושה צחוק? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא מנסה לענות, היא גם לא מצליחה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אגיד לך מה אני חושב? שהמילים שלך הם צביעות, לא שלנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא מכיר? הדיון הזה, זה הרי אידיוטי - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש פה שאלות יסוד. היא עכשיו מגלה את מה שאנחנו יודעים, שהיא יכולה לתת לנו נתון בגיל 16 ו-17 מי לומד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא לא אמרה את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה צריך ללכת לגיל 14? מאיפה המצאתם את זה? כדי להשתמט? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה המצאה של לפיד ב-2014. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היא רוצה לענות לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לה רשימה של גיל 16. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> של כולם, בלחיצת כפתור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, שמענו. בבקשה, את רוצה לענות לו? ואני רוצה לשמוע את משרד הביטחון. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני רוצה להבהיר, המידע כמו שהוא ייקבע וכמו שהוא נקבע, הוא מועבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך הוא מועבר עד היום? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הוא מועבר במערכות מחשב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל התלמידים החרדים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא יאומן, אין כזו ועדה בשום מקום. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> איך הביאו את הרשימות לליברמן לפני הבחירות של - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ליברמן ליברמן ליברמן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הפיקוח. כן, ליברמן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> איך העבירו את הרשימות לליברמן בעיריית ירושלים? העברנו לו את הרשימות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקרא לו לסדר. כל דקה ליברמן ליברמן ליברמן, שיירגע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בועז, למה אתה מאפשר את זה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אה, את זה למה הוא מאפשר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איך היו ההקפות השניות בשמחת תורה אצלך בישיבות? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יושבת פה נציגה ממשרד החינוך, אני לא יודע מה שהיא הולכת להגיד, אם זה טוב לי או לא, אבל לא נותנים לה לדבר, הדמוקרטים האלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כי הם לא מסוגלים לשמוע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה, זה לא יאומן. זה לא קיים בשום ועדה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> להיפך, רוצים ללמוד את המנגנון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סיימת, גברתי? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוי אוי אוי, לא נותנים לכם להשתמט, איזה בעיה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תקשיבו לי טוב. הדיון הזה יתקיים כדיון. הוצאתי כבר אחד, אני לא אוהב להוציא, אני איאלץ להוציא עוד, יש פה שניים שהם בקריאה שנייה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא בקריאה שנייה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא דיברתי אלייך, אבל את יכולה להיות ברגע. הדיון הזה יתנהל כפי שהוא צריך להיות. עכשיו נציגת משרד החינוך, אחריה נציג משרד הביטחון ונחזור לחברי הכנסת. בבקשה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני לא ארחיב בנושא של המנגנון, אפשר להסביר, אני חושבת המנגנון הוא לא הבעיה, גם אנחנו נשמח לייעל אותו. אני רוצה להעיר עקרונית. קודם כל לגבי הסוגיה של 14 עד 18. זה בעצם מה שהיה עד עכשיו. דובר בדיונים קודמים על לקצר את פרק הזה, שזה לא יהיה מתוך ארבע שנים. בהקשר הזה אני רוצה להעלות את הנקודה שלגבי חלק נכבד מהמוסדות החרדיים, בגיל כיתה י"ב חלקם עוברים לישיבה גבוהה, צריך לקחת את זה בחשבון, לכן גם היה תלמידי ישיבות, אבל בכל מקרה בספירה ספרנו רק את מי שהיה בוגר מוסד חינוך חרדי וצריך לקחת בחשבון שיש קבוצה של תלמידים חרדים שהם עדיין בגילאי חינוך עד גיל 18, מתחת לגיל 18 אף אחד לא מתגייס, שבשלב הזה הם כבר לא במוסד חינוך כהגדרתו בחוק. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אז את חושבת שצריך להחזיר את המילים 'בני ישיבות'? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני לא בטוחה שצריך להחזיר, אבל אני חושבת שלא נכון להוריד את זה – במובן הזה של להוריד את עד 18, לא ברור לי בדיוק מה חוות הדעת שאתם הצגתם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו שואלים, הרי בנוסח שמונח על שולחן הוועדה הוסרו המילים בהגדרה הזאת של תלמידי ישיבות. למיטב זיכרוננו הייתה דלתא של תלמידים מסוימים שצריכים להיכלל בתוך הקבוצה אבל לא נכללו בהגדרה של בוגר מוסד חינוכי חרדי. לכן אנחנו שואלים מה עמדתכם לגבי הדבר? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני רוצה לבדוק את זה. אני לא יודעת להגיד לך ברגע זה האם זה משפיע על רמת ההגדרה או לא, אבל אני חושבת שמבחינת הטווח זה כן נכון להשאיר את זה 14 עד 18. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה משהו אחר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו לא השאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא התייחסה גם לזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין, אתם רוצים למסור נתונים או לא? מה הבעיה? זה טכני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להתפרץ. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני תורם את חלקי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בג"צ, הוא אמר, בשאלה האם לספור את תלמידי הישיבות החרדיות הגבוהות, נאמר בפסק הדין כי: ראיתי לנכון, אומרת המשנה לנשיאה נאור, לפרש את הנתונים לטובת המדינה ולקבל את טענתה כי במניין המתגייסים יש לכלול גם מתגייסים שלמדו בישיבות חרדיות גבוהות. המדינה הבהירה כי הכוונה היא למי שלומדים בישיבה חרדית גבוהה ומקיימים אורח חיים חרדי, אך אינם עומדים בהגדרה של בוגר מוסד חינוך חרדי. היא מבינה את זה מתוך התיבה 'תלמידי ישיבות', כך אנחנו מבינים את זה. לכן אם מסירים את התיבה הזאת, תלמידי ישיבות, חלק מהאוכלוסייה שנספרה בעבר אולי לא תוכל להיספר שוב. זה דבר שצריך לבדוק אותו. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני לא בטוחה שהיא נספרה בכל מקרה, אבל אני חושבת שבהקשר הזה של פסק הדין בהחלט זה נכון, יכול להיות שצה"ל כן ספר אותם בצורה כזאת או אחרת. אני לא יודעת להגיד לך מה בדקנו אצלנו, אבל בהקשר הזה בהחלט יכול להיות שכן מתאים להשאיר את ההגדרה של תלמידי ישיבות בשביל הדלתא הזאת של האנשים שהם בגילאי 18 ואולי הם כבר בישיבה גבוהה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני חושבת שחייבים להשלים שאלות ממשרד החינוך כדי להבין לעומק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, יש פה אירוע גדול. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה אירוע מאוד מאוד גדול שאנחנו רוצים להבין איך הוא קורה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני רוצה רק לסיים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה אירוע ענק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה אירוע מטורף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק, לא גדול, ענק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים להבין את הפרטים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> איילת, אני רוצה להשלים בהקשר לאמירה הזאת של פסק הדין. אני חושבת שהאמירה של המדינה הייתה שלמשל לגבי מסגרות הלימוד שמיועדות לחרדים, היל"ה, שכרגע הם לא נכנסים, הם היו צריכים להיכנס - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה פסקה אחרת. גם זה נאמר. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> כן, זה פסקה אחרת, אבל האמירה העקרונית הייתה, אני לא זוכרת שבית המשפט אמר עקרונית שלא ראוי להכניס את האנשים האלה, להגיד שהם לא חרדים, אלא שהם לא נכללו במפורש בחוק ולכן המטרה פה היא לתקן את זה בצורה שתדייק את ההגדרה של החרדים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> את מדברת על משהו אחר. אני מדברת על זה שנוער חרדי נושר בהגדרה הקודמת של פרק ג'1 לא היה בתוך החוק, לכן בג"צ אמר שאם זה לא בתוך החוק לא ניתן לספור. כרגע הצעת החוק הממשלתית, גם בנוסח הכחול וגם בנוסח שהניח יושב ראש הוועדה, מכלילה את נוער חרדי נושר, במובן הזה ניתן מענה בזה שההגדרה הזאת בפנים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה, דרך אגב? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו שאלנו שאלה אחרת. אני שאלתי על הורדת תלמידי ישיבות ועל זה צריך לקבל תשובה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ובאותה נשימה צריך להוציא את אותם 275 בחורים דתיים ששמענו שהם מתגייסים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מניח שהוא יענה לך גם. תודה רבה, אני רוצה להמשיך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני, צריך ממנה נתונים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ההגדרה של מיהו חרדי יושבת במשרד החינוך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לשמוע את משרד הביטחון. אני מניח שאתם תקבלו תשובות עכשיו. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> לגבי סוגיית בוגר מוסד חינוך חרדי, מי שלמד בין 14 ל-18. לדעתנו צריך להישאר עם המצב הנוכחי כי זה גורם לאיזון גם בנושא של אותו אחד שבן 18 לפני הגיוס שלו חוזר בתשובה. הוא לכאורה לא נכלל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא חרדי. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> תנו לי לסיים. זה מאזן את הקצה התחתון עם הקצה העליון. זה פעם אחת. אני אומר שלושה טעמים. זה אחד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך אתה יודע? << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> הטעם השני זה מה שציין שי, שזה גורם רציפות של השוואה בין השנים, והטעם השלישי - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל שינית את החוק, אתה מכניס את הנושרים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טור פז, אתה בקריאה שנייה. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> וזה מקביל למה שקיים היום בנציבות שירות המדינה. בנציבות שירות המדינה גם כן מוגדר הטווח הזה של ארבע שנים עם השנתיים באמצע. לכן אנחנו חושבים שעם זה כדאי להמשיך. לגבי הסוגיה של מה שהעלה שי טייב. שי טייב בא לענות על הבעיה שכשמתגייסים הנתונים מגיעים באיחור מאוד גדול ממשרד החינוך ולכן מה שהוא מציע, וזה בעינינו חיובי, זה לשבת כל שנה עם משרד החינוך ומשרד העבודה, אני מזכיר לכם שיש בוגרי ישיבות שמגיעים מהישיבות הטכנולוגיות, לשבת פעם בשנה, על מנת שתהיה תשובה ברורה בגיל 18 בהגיע מוישה לגיל 18, האם באמת בשנים שבין גיל 14 לגיל 18 הוא היה שנתיים או כפי שאתם תחליטו באותו מוסד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל, קובי, למה הוספת את הנושרים? << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> היום הנתונים האלה מגיעים מאוחר מדי וקשה מאוד לענות על השאלות האלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הנתונים מגיעים ביום הגיוס? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה הוספת את הנושרים? << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> הנתונים מגיעים באיחור היום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש שאלה שאני גם רוצה לשאול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני נתתי לחבר הכנסת רון כץ. רצית להתייחס. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני חושב שמדובר ברעידת אדמה. הדרישה הזאת של הצבא זה לא איזה משהו קטן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רעידת אדמה עם צונאמי ביחד כמובן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בועז, אני בזכות דיבור שלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עצם זה שרון כץ פה זה כבר רעידת אדמה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני אומר לך, כמי שהיה גם בצד השני וראיתי גם את יוסי איך הוא מגיב לאירוע הזה, האירוע הזה הוא דרמטי, הצבא אומר אין שקיפות, אנחנו לא יודעים מי אמור להתגייס. עזבו את זה - - - << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> שיהיה ברור שאני בעד שקיפות. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> זה לא מה שהצבא אומר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר שיו"ר הוועדה ישמור על זכותי לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יושב ראש הוועדה שומר על זכותך - - - << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לא, אין בעיה, הוא פשוט פירש את התנועות שלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע, רון כץ בזכות דיבור. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נעשה את זה שוב, ברוח המכבים וחג החנוכה, אולי יהיה פה אור גדול שייצא מהוועדה הזאת במקום החושך האדיר. אני רוצה לשאול שוב, אתם מדברים על הגדרה חוקית למיהו חרדי, איך מגדירים, מה האומדן, מה המבחן, מה מנגנון הפיקוח, בא הצבא ואומר, אנחנו לא יודעים מי מתגייס. מבקשים את הנתונים לדעת מי אמור להתגייס לצבא. באה נציגת משרד החינוך ואומרת: אנחנו לא נותנים. יש מערכת שהחליטו אי פעם בשנת 2014 ולא רוצים לתת את המידע. לא יכול להיות, זה לא הגיוני. אנחנו פה עכשיו בתור ועדה דורשים שמשרד החינוך יעבירו רוחבי לכולם. אחרי זה בתוך הרוחב הזה, מירי, תרצו להגיד מי אתם חושבים שצריך לקבל פטור ומי לא, נדבר על זה, אבל תעבירו לצבא את הכול. עומד שי, שהוא זה שמקבל את הנתונים, ואומר לא מספיק לי. אני מבין את הלחץ שמזכיר הממשלה מפעיל על קובי, מבין את הלחץ שכל הסיעות החרדיות פה, מבין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, הוא רוצה לענות לך. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> ממש לא, אין פה שום לחץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רואה את גם את תנועות הידיים שלכם. בסדר, אין שום בעיה. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> הלחץ הוא כל כך כבד שאני מסכים איתו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רק לומר דבר לסיום. עשיתם פה סטרטאפ משפטי, החלטתם שמי שהיה שנתיים בישיבה, בגיל 14, מקבל פטור גורף מהצבא. כלומר כל אחד שיושב בחדר הזה, שישלח את הילד שלו לשנתיים ויקבל פטור מצה"ל. זה הזיה, ילד בגיל 16 מקבל פטור מצה"ל. למה זה הזיה? כי זה לא הגיל אפילו לקבל את הצו הראשון. שטרן ועוד כמה פה מבינים מה אני אומר. אתם פוטרים ציבור שלם. החוק הזה, לא רק שלא יגייס אנשים, גם המעט שיתגייסו לא יתגייסו בגלל החוק הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הדברים ברורים והמצב גרוע, אז בוא נשפר אותו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני גם רוצה שאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לפני שאני חוזר, כי אלעזר רוצה לסכם, אני פונה לאחרים ואני חוזר אליך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> יש פה עוד שרוצים לדבר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ממש שאלה קצרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש פה חבר כנסת אחד שרוצה להציע הצעה ואומרים לי כאן באוזן שההצעה שלו היא לא רעה בכלל ואני לא מכיר אותה, נשמע אותה, משה סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בעניין הדברים שנאמרו קודם לכן, לא עניין מיהו חרדי, הצעתי את זה כבר בעבר כאן, הסוגיה של יצירת הבריכה, או הרשימה, בסוף אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מאפשרים גם לכל מלש"ב שהוא חרדי להתגייס על פי היעדים, על פי הכללים שנקבע כאן, ומצד שני גם לצה"ל שיהיה לו הבריכה, את המאגר שממנו הוא מגייס את אותו יעד שנקבע כאן בסוף העניין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה מה שאמרתי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שהבסיס של הדבר הזה, אנחנו מדברים על גילאי 14 עד 18, זה הזמן שלומדים בו, זה גיל החינוך, ואם יש בסוף שנת י"ב או גיל 18, אני מציע שהמוסדות החרדיים ישלחו את הרשימה, או יאפשרו או - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שמשרד החינוך יעביר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מתכוון למשרד החינוך, לא החרדים. משרד החינוך מעביר את הרשימה הזו עד סוף יוני, בדרך כלל עד סוף יוני כולם מסיימים ללמוד. הרשימה הזו מהווה עוגן שממנה אנחנו יכולים לראות מה הכמות של המלש"בים המועמדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מעולה. זה אנחנו מקבלים, קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם יש 5,000 איש ליעדים נוכל לעמוד בדבר הזה, ואז אולי פתרנו את כל הבעיות של מיהו חרדי וכן הלאה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מציע להעמיד את זה להצבעה פה אחד, קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חד משמעית פה אחד. קודם כל שקיפות, אנחנו בעד שקיפות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל החוק הזה יהיה פה אחד בסוף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ממש, חלומות באספמיא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הפה שלך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשמוע את היועמ"שית לגבי הדברים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתה לא מאפשר לי לשאול? אני עוד לא הבנתי, לצערי, אדוני. אני מבינה שרוצים מאוד לרוץ לסיכומים, אבל אני ממש - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אני לא אוהב את ההערות הקטנות האלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ממקום קטן, הסעיף הזה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה מרגיש כאילו יש פה לחץ. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אל תתערב. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך מה אני מרגיש, מרגיש כאילו פה זה דחוף. בוא, בנחת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה בגלל הדלקת נרות חנוכה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אגיד לך מה אני לא מרגיש. אתם מנסים כל דיון או פיליבסטר או לטרפד דיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה? הגענו להסכמה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה למהר. אתה רוצה לראות אותי כשאני ממהר? אתה רוצה לראות? אתה בוחן אותי? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בועז, אני לא בוחן אותך, אני אומר לך מה התחושה שלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז לא להפריע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני בזכות שאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אל תבחן אותי, אתה בקריאה שנייה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני, מי שמתפרץ פה ידבר? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שיש לנו עדיין מסך ערפל, לצערי. אנחנו עושים פה גם פיקוח פרלמנטרי. אנחנו שמענו פה את ראש אכ"א בכניסתו לתפקיד אומר: אני עם עיוורון לגבי הציבור החרדי, אין לי מספיק דאטה. הוא אמר את זה לפני שנה בכניסתו לתפקיד פה בוועדה. אני רוצה שלגבי כל מיועד לשירות ביטחון במדינת ישראל יהיה דאטה לצה"ל. אני רוצה לשאול את משרד החינוך, נתנו תשובה שמצמצמת לי את ה-scope, למרות שאני רוצה scope רחב, אני רוצה לשאול את משרד החינוך, ואני אשמח אם תאפשר לה להשיב לי, מה קרה לפני שנתיים בהתאם לחוק הקודם, כי אני יודעת שחל שיפור. מה הועבר לצה"ל, האם כל הדאטה בייס לגבי מלש"בים? או לגבי נוער חרדי בני 14 עד 18, גם אם הם לא מיועדים לשירות הביטחון, גם אם הם לא בתוך היעדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> השאלה ברורה, היא הבינה את השאלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, דקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, היא הבינה את השאלה, מספיק, היא תענה לך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם רק - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אמרתי לא. אני קובע את הדיון פה, עם כל הכבוד, לא כל אחד יעשה לי פה פיליבסטר והבא בתור יוצא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא פיליבסטר, זה באמת ענייני, זה עקרוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל אחד נאומים ושאלות. אני לא מבין, לא למדתם לשאול בקצרה דברים? הדובר הבא יהיה מהקואליציה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו רביבו דיבר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא דיברתי מילה, שאלתי שאלה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הועבר לצה"ל כל המידע שהוא היה צריך לפי החוק. צה"ל היה צריך ועדיין צריך להגיד מה מספר המתגייסים החרדים שעמדו בהגדרות האלה, צה"ל העביר את רשימת המתגייסים וקיבל בחזרה את האנשים שעמדו בתנאים האלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז למה הוא גייס ציונות דתית כחרדים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למה לא בגיל 14? למה כמו כולם לא בגיל 14? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא נותן לי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרתי הרגע הבא בתור. היית יושב ראש כנסת. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> כל מה שצה"ל מבקש לגבי יתר המלש"בים, יש לו בקשות ומה שהוא מבקש הוא מקבל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז למה הוא מגייס דתיים כחרדים? איך זה קורה? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> תשאל אותו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא ענה לנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לי יש שאלה, רק אני לא יודע איך שואלים עכשיו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> קודם כל אני רוצה להתייחס, יש פה כל הזמן חזרה על העניין של מגייסים דתיים כחרדים וכן הלאה. הסברתי, לשאלתך, חבר הכנסת - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל התשובה לא מעניינת. זו הטכניקה, הוא שואל עוד פעם ועוד פעם, לא הבנת איך זה עובד? << אורח >> שי טייב: << אורח >> סליחה, חבר הכנסת ביסמוט, כי זה כל פעם חוזר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> סעדה אומר שהוא גם רוצה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הם כל כך רוצים חרדים בצבא שהם יעשו הכול כדי שלא יהיה חוק גיוס. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תן לו, שנבין מה הוא אומר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בחייכם, לא רואים את השיטה שלכם? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני חוזר על מה שעניתי בעבר. קודם כל אנחנו תמיד שיקפנו, גם בדיווחים, מהו על פי החוק תרבותי ייחודי וכל מה שנאמר ומהו הרחבות נוספות שהוצגו בצד הנתונים. התייחסתי פה בדיון לפני שבוע בערך לשאלה של חבר הכנסת טור פז על העניין של המוסדות הדתיים ואמרתי שיש מוסדות שהם תחת ההגדרה המבלבלת שנקראת פיקוח חרדי והסתבר לנו שהם לא חרדים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תן דוגמה למוסד כזה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש עשרה מוסדות כאלה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אחד, אני רוצה להבין. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לפתוח את השמות עכשיו? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כן, אנחנו רוצים לדעת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, זה לא הדיון כאן. אנחנו 40 דקות, חוץ מהקראת הסעיף לא נגענו במהות הסעיף בכלל. הם לוקחים אותנו לדיונים בלי סוף. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני משלים את התשובה. אני נותן דוגמאות של ישיבות שמוגדרות תחת פיקוח חרדי והן לא חרדיות, למרות השם המבלבל. שער השמים, ישיבת נווה, ישיבת שבי חברון לצעירים, דרכי נועם, שומריה וכן הלאה. למה הן מוגדרות פיקוח חרדי? לראשי הישיבות הפתרונים, אני מניח שגם למשרד החינוך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סופרים אותם כחרדים? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אבל זה לא רלוונטי לחוק. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מסביר. הסברתי שמאז הכללים שהוחלו אחרי ועדת רוני נומה ופק"ל מסודר וכן הלאה היה במסגרת ההרחבות עניין הפיקוח החרדי. כאשר ראינו שהדבר הזה פוגש גם ישיבות ציוניות, אמרתי גם פה שהעלינו את זה בפניו של גיל לימון, המשנה ליועמ"שית כדי שיחלוט את העניין הזה, הוא חלט שאלה ישיבות שלא יכולות להיספר, בצדק ככל הנראה, ולכן הן לא נספרות בעניין הזה. אני מציע לסגור את הסיפור הזה ולנסות לחזור אליו כי הוא לא קשור לדיון שאנחנו מנהלים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שי, מה מניינם? << אורח >> שי טייב: << אורח >> 275, מתוך הערכה שנתתי, כ-8% עד 12%. אמרתי את זה בדיונים הקודמים, חבל שמבזבזים על זה זמן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 28 ישיבות מתחזות לישיבות חרדיות? << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה לא 28 ולא צריך סתם להגיד נתונים שאפילו לא אמרתי אותם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הן גם לא מתחזות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, לצאת, אתה בקריאה שלישית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כי אמרתי לא להפריע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה? אנחנו צריכים כולנו לקום כי זה דיון עקר. \ << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין לי בעיה. הוא באמת עקר כי כבר דנו בו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> רק אתכם שומעים פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא נותן לבוא לידי ביטוי. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> על מה אתה מדבר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תפריע לי, אתה בכלל שתוק. אתה משתמט, שתוק. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> היחידים שמדברים בדיון הזה הם חברי אופוזיציה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל האופוזיציה צריכה לצאת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אתם היחידים שמדברים פה, מיקי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל האופוזיציה צריכה לצאת מכיוון שאתה לא נותן לנו לבוא לכדי ביטוי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לצאת בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> על מה עכשיו הוצאת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מפריע לי. לצאת בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> איזה בושה. תתבייש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תזכור שככה זרקת כשהיית יושב ראש כנסת. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> יש רשתות של בתי ספר שמיועדים לעולים חדשים, ממש רשתות חרדיות שמיועדות לעולים חדשים, זה נספר? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא יודע להגיד, צריך לבדוק, כל מוסד שמופיע כחרדי, או שהוא נכנס לצו השר, כמו שהזכירה מרים פה - - - << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> שובו לציון ברינה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לב הדיון פה, לכן זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תסיים והלומי הקרב שנמצאים פה מחכים פה בסבלנות. << אורח >> שי טייב: << אורח >> משפט אחד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה טכנית, נעשה שינוי בסעיף? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רק שנייה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אנחנו מקבלים דוחות היום על תלמידי ח' עד י"ב לפי מוסד לימוד ושכבת לימוד, בלי ההגדרות שרלוונטיות לעניין הספירה, וכל עניין הספירה,, כמו שהסבירה מרים, נעשה בדיעבד, אחרי שאנשים התגייסו מקבלים עליהם פידבק. פה שכללנו את השיטה, כן שנתיים לא שנתיים. כל ההצעה שלנו אומרת, שוב בשביל הסדר הטוב, כדי שהדיווחים יהיו בפיקוח, כמו שהציע חבר הכנסת סולומון, אבל זה פחות או יותר מה שאמרתי קודם, כאשר מגיעים לגיל 18, אפשר באותו רגע לבדוק, בין אם הוא התגייס או לא התגייס, זה בכלל לא משנה. מאותו רגע אפשר להגדיר אותו ואז אפשר לעקוב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפילו ועדת שקדי ששר הביטחון מינה אומרת שזו הגדרה לא טובה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אשלים. אם יהיה את הדבר הזה, אני לא מדבר על אופי ההגדרה, אתם תקבעו איזה הגדרה שאתם רוצים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה אתה ממליץ? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הוא בסך הכול אומר שהוא רוצה את הנתונים קודם. מבזבזים על זה שעה, אפשר לחשוב. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני כבר התייחסתי, אני רק רוצה להגיד - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תת אלוף טייב, אתה צודק. אתה לא מדבר על הגדרה והסעיף הזה מדבר על הגדרה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אבל זה לא משנה, מה שאני אומר לא קיים בסעיף ולכן כדי שלסעיף יהיה תוכן ויהיה אפשר לנהל את ההגדרה, להבין מי כל יום בשנה, צריך לשנות את המנגנון, בעיניי בחקיקה. צריך לדעת על המתגייסים וצריך לדעת בדיוק מה עובר וזה צריך להיות בחיוב, לא לפי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. הלומי הקרב כעת, לאחר מכן נחזור לחברי הכנסת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לשאול לגבי הסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאלת, נתייחס. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה התשובה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הלומי קרב, בבקשה. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> עוד פעם, המדינה מתעסקת בחרדים, להתגייס לצבא או לא להתגייס. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> סליחה אם אפשר, אני לא מצליח להתרכז. עד עכשיו סתמתי את הפה כבר שתי ועדות, שלוש שעות, שש שעות, עשר שעות, בבקשה מכם שנייה לא הפרענו לכלום, תקשיבו שנייה. אתם רבים אחד עם השני, אין בעיה, סוף סוף אנחנו מדברים אז שקט, תקשיבו רגע. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו במאהל הלומי הקרב כבר מעל חצי שנה. אני מבין מה שהולך פה, את הקצת שנאת חינם הזה, אבל תתעסקו לא בלגייס חרדים, תתעסקו קודם כל בלטפל בלוחמים שיוצאים מהקרב ובאמת לתת להם מענה. אני פה עם סיכה, מוות למחבלים, אני לא מייצג את הסיכה, אבל משום מה הרבה העירו לי על הסיכה הזאת, כי אני הלום קרב, אז וואו. אז אני רוצה להגיד לכם שהסיכה הזאת מייצגת הלומי קרב כי החיים שלנו נהרסו בגלל המחבלים, בגלל זה שהיינו אמורים להיכנס למצב של לחימה ולעזוב את הבתים שלנו ולאבד את הנפש בגלל המחבלים. אז כן, אני חושב שחוק מוות למחבלים זה קודש קודשים וזה צריך להיות במדינת ישראל. ביסמוט, בפעם שעברה ביקשתי שתבואו לוועדה של הילדים שלנו. הילדים שלנו לא גדלים כמו ילד רגיל. הילדים שלנו גדלים בלי אבא, אבא מת במלחמה, למה אף חבר כנסת אחד לא הגיע לוועדה הזאת? למה? למה אנחנו שקופים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כאשר התכנסתם אצל חברתי קטי שטרית, בוועדה שלה, השעה הייתה 9 וחצי בבוקר, התחלנו בדיוק ועמ"ש מודיעין שהיה דיון חשוב ביותר. אני לא אומר שהדיון שלכם לא היה חשוב מאוד, אבל היה משהו מאוד ספציפי שחייב אותי באותן דקות, יחד עם חבריי פה מוועמ"ש מודיעין שנמצאים פה להיות שם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, ואנחנו הלכנו אגב, גם חבר הכנסת ינון וגם אני קפצנו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני ניהלתי את הדיון הזה והייתי מחויב להיות שם. הם יכולים להעיד על כך. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> אני מבקש בפעם הבאה כמה שאתם יכולים להגיע, להיות איתנו, אני מתחנן אליכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה צודק, אני באמת אגיע. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> אנחנו נכנסים פה לוועדות שלא קשורות, גם הוועדה הזאת לא קשורה אלינו, אבל אנחנו נכנסים לכל ועדה וועדה רק להשמיע את הקול שלנו, כי הבעיה שלנו היא שקופה. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> תודה רבה לכולם. חוק הגיוס, באמת הסכמה לא רחבה, אבל יש חוק שאנחנו מתחננים אליו, חוק להלומי הקרב, שיגדירו את הלומי הקרב בחוק. זה משהו שאמור להיות גם מצד ימין, גם מצד שמאל, מכל הכיוונים. אנחנו מתחננים אליכם. דיברתם על הילדים, עוד פעם נסבר לכם את האוזן, אין חוק שמגן על הילדים שלנו, עד גיל שבע למשל, לדוגמה, לא מכירים בהם. אין חוק שמזכה אותנו בביטוחים. את זה עדיין לא פתרו. דיברו על כל הדברים מסביב, אבל עדיין על הדברים האלה לא דיברו. יש כל כך הרבה דברים שלא רבים עלינו. אני מת לראות ועדה כזאת על הלומי קרב שמתנגחים מימין משמאל, מלמעלה ולמטה מאיפה להביא את החוק הזה, אבל זה לא קורה, זה קורה על דברים שהם באמת שנאת חינם. ואנחנו בחנוכה ואנחנו מתחננים אליכם. אתם עוזבים אותנו עכשיו, אנחנו באמת מרגישים שאתם עוזבים אותנו, כי מחר אין ועדות, בחמישי אין ועדות, שישי שבת ראשון ואנחנו סופרים את הדקות להיות פה ביום שני, ולא בשביל עצמנו, בשביל כל החברים שלנו, בשביל כל הלוחמים והלוחמות וכל כוחות הביטחון. בבקשה, תעשו את זה בשבילנו. ושיהיה לכולם חג שמח ותעלו מודעות בכל רגע שאתם יכולים. בבקשה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, יקירי. בהחלט, הדברים נרשמו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לבקש נתונים ממשרד החינוך? << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> לפני שאתה מבקש נתונים, יש לי מלא נתונים, ים נתונים. אני אתן לכם עכשיו ים נתונים. אני בדרך כלל לא אוהב לחזור על מה שאנשים אמרו, אבל אין מה לעשות, אני היום אחזור על כל דבר שכל בן אדם פה אמר. באנו אליכם, אמרנו לכם מראש שיש ועדה על הילדים, ביקשנו שתגיעו. אין בעיה, לא יכולים להגיע, צריכים להיות במקום אחר, לכולכם יש נציגים. יש נציגים מהמשרדים, לא יכול להיות שכולם כולם היו עסוקים, לא יכול להיות. גם בפעם שעברה שתהיה ועדה על הילדים, כמו שאמרתי בפעם שעברה, אוי ואבוי שלא מגיעים לילדים, הם העתיד שלנו. אז כן, אני אחזור על זה מיליון פעם בכל מקום ואני אגיד, הילדים של הלומי הקרב יותר שקופים מההורים שלהם, יותר שקופים מאמא שלהם, יותר שקופים מאבא שלהם. הלום הקרב, הלומת הקרב, הילדים שלנו יותר שקופים מהבקבוק הזה. הייתי שופך אותו על הרצפה הוא היה נעלם לתוך השטיח פה, יותר שקופים מזה. דבר שני, באנו לפה לפני זה, להיכנס לזה של האונר"א, כי זה בדיוק קשור להלומי הקרב. אונר"א, לפי דעתי, אני לא יודע, אולי זה לא נכון, הוקם ב-1949. יפה, סוף סוף הולכים לפרק אותו ובעזרת ה' עוד יותר מזה יהיה ארגון טרור. ואללה, לקח מיליארד שנה שזה יקרה, אבל לפני שהיה אונר"א היו הלומי קרב ועליהם עדיין לא עושים. אבל היה את הזמן. אין בעיה, צריך לפרק את אונר"א, אני רוצה לפרק את אונר"א אתמול, לפני 50-40 שנה, אבל הלומי קרב יש עוד לפני אונר"א ולא מטפלים בזה, לא ניגשים לדבר הזה, וצריך לגשת לזה. מדברים על אם הילד הוא בן 14 או בן 18, 14 ויום, 18 ודקה, כל הנתונים המדהימים שכולם רוצים פה, איזה ילד, בן כמה הילד החרדי, הוא חרדי, הוא בן תורה, לא יודע, מלא דברים, הלומי קרב כלום. הלומי קרב שום דבר. איפה ביטוח? ילדים? חינוך? ילדים עם צרכים מיוחדים, ילד עם צרכים מיוחדים בן שנתיים, בן חמש, אומרים לו אבא שלך לא הלום קרב עד שאתה בן שבע? מה עושים איתו? הוא צריך פי שניים יותר עזרה מילד רגיל. והילדים שלנו ההשלכות עליהם ממה שקרה להם כבר עשר שנים הולכים קדימה. וזה לא יכול להיות שכל יום, זה בדיוק כמו שחגי אמר, הלוואי הלוואי הלוואי שאצל הלומי קרב היה כזה שיח וכולם רוצים להגיד ולדייק על הדברים, אבל ואללה איפה אתם? בסופו של דבר איפה אתם? יש הרבה מקרים שמתייצבים לדברים, אבל איפה אתם כשצריך? הילדים האלה, מה אנחנו בלעדיהם? אין מצב לעולם שנשתקם אי פעם בלי הילדים שלנו. לעולם, לעולם. לעולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה על הדברים. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> אנחנו יוצאים מפה, אבל אני יכול, בבקשה ממך, לבקש ממך משהו הכי קטן? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> שתארגן לנו אתה ועדה להלומי קרב ולילדים. אם אתה תארגן אני מאמין שכל אלה יהיו פה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר לעשות דיון פה. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> כן, אפשר גם פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היו דיונים, אבל בהחלט אני בודק את הנושא. נשב ביחד ונבחן את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רק מבקש, סעיף 26יב נוגע בהגדרות. מרגע שעברנו לבחינת מתן מענה למאגר כלים סטטיסטיים לצה"ל, שזה כלי חשוב ביותר שאיתו אנחנו אמורים להתנהל, שנייה לפני כן אנחנו צריכים לעסוק בהגדרה. כמו שאנחנו רוצים לבחון מהו מוסד חינוכי חרדי שנכלל בתוך אותה הגדרה ויש לזה התייחסות באותו סעיף, יש פה שאלה של בוגר מוסד חינוך חרדי. להבנתי בוגר זה מי שסיים ולא מי שלמד עד. בוגר זה סיים תהליך, בכיתה י' לא מסיימים תהליך, כך אני מבין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רביבו, לא הבנתי מה אתה אומר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שזה צריך להיות בוגר י"א-י"ב, לא בוגר ט'-י'. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך, אם הבנתי את מה אתה אומר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז אני אבהיר, כדי שאתה תגיד אם אתה מסכים איתי או לא. אגב אני לא זקוק להסכמות שלכם, כי להבדיל מכם אני באמת רוצה לקדם גיוס. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, אתם לא. אם הייתם רוצים לקדם גיוס לא הייתם מתעסקים בשאלת מאגר נתונים במשך שעה ורבע שמפספס את המהות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה הכי חשוב, הם עיוורים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לא שייך. עיוורים אתה יכול לטעון לעתיד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר את זה, לא אני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צריך לדון כרגע מי נכלל בתוך אותם יעדי גיוס וכל הדיון פה לא נוגע בזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל צריך לקדם את כל התמונה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ובהובלה שלכם, אתם מעוורים. אתם עושים פה פיליבסטר, כי אם אתם מבקשים חוות דעת של משרד החינוך - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה סולומון שאמר את זה, לא אני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם אתם מבקשים את חוות דעת משרד החינוך, אתם שוב פעם חוזרים לעניין איסוף ואיגום המשאבים והנתונים. זאת לא השאלה בסעיף הזה. הסעיף נוגע במי נכלל בהגדרת יעדי הגיוס החרדיים. אנחנו באנו להסדיר פה את מעמד בני הישיבות, לא את מעמד החרדים. השאלה אם אנחנו יכולים להכליל את מי שלמד בפרק זמן מסוים, במוסד מסוים, כחרדי, כבן עולם הישיבות שנכלל ביעדי הגיוס או לא. שום שיח ממה שמתנהל פה בשעה האחרונה לא נוגע בזה, כלום. זה הפיליבסטר. לכן אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, קודם כל אתה אמרת שהיועצת המשפטית חושבת שזה דווקא כן נוגע בסעיף, אני אשמח ללמוד ממנה. שאלה ראשונה. ואם לא, אני מבקש שנתכנס לטובת הדיון באותו סעיף, ואחרי כן על האינטרפרטציות ולפוטנציאל שגדל לנו לצורך עריכת סטטיסטיקות שצה"ל איתם יכול לבוא אלינו עם מאגר אותם נתונים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז. אתה אמרת לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, יש פה אנשים שעוד לא דיברו עדיין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז למה אמרת לי שאתה חוזר אליי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, אני אחזור אליך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בהמשך לרביבו. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> שטרן, אתה דיברת כל הוועדה. ברשותכם, אני אשמח לקבל נתונים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> צבי סוכות, אתה אמרת ביום ראשון שהיה זיוף נתונים והאשמת את השרה לשעבר ברביבאי. אני רק רוצה לציין שאתה טעית, אתה צריך לחזור בך. גם אתה וגם היושב ראש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טור פז, אתה בקריאה שנייה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ועדת נומה קבעה אחרת. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש גם ממשרד החינוך וגם מהצבא, אני חושב שאולי השאלה שהכי חשובה בדיון הזה זו השאלה בנתונים, כמה באמת מתוך אותם אנשים התגייסו או לא התגייסו בתוך שנים הללו. למה? כי בסופו של דבר כשאנחנו רוצים לקבוע מיהו חרדי, השאלה מי הציבור שאותו אנחנו רוצים להביא לצבא. אם יש לנו בתוך אנשים שבגיל 16 לצורך העניין סיימו ללמוד בישיבה, 90% מתוכם לצורך העניין לא באו לצבא, אז ברור שאנחנו רוצים להכניס אותם באירוע, וכמובן להיפך. אני ראיתי את היועצת המשפטית כאן, אני חושב שבשביל שכולנו נבין על מה אנחנו מדברים צריך קודם לקבל את הנתונים, השאלה האם יש את הנתונים ומה הנתונים. זו השאלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אפשר שורה על זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> דיברתם על דברים אחרים עד עכשיו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בהמשך לדברים שאמרו חברי הקואליציה לצורך העניין, גם רביבו, אני פעם ראשונה שמעתי כאן עכשיו את ההסבר למה זה 14 עד 18. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרת שאתה רוצה לשאול שאלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אני שואל את קובי. קובי אמר פה בתשובה לשאלות שיש איזונים בין אלה שעוזבים את הישיבות והולכים, נגיד למה שצבי סוכות אמר, לבין אלה שחוזרים בתשובה ונהיים חרדים בגיל 18. אני חושב שההסבר הזה, שסוף סוף אנחנו מתחילים להבין, הוא הסבר, סליחה על הביטוי, שהוא הדבר הכי לא מדויק שיש בעולם. אנחנו יודעים שיש אלפים שעוזבים את הישיבות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> מאיפה אתה יודע? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. אפשר לשאול את משרד החינוך. עוזבים את המוסדות החרדיים בגיל 16 או 17, לא משנה, ויש בודדים שחוזרים בשאלה בגיל 17 וחצי ורוצים לא לשרת בצבא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חוזרים בתשובה. הבנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אחרי זה למשרד החינוך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין שאלה, אני מחליט, עכשיו אין שאלה, אני מתקדם. לגבי החוק, מילה אחת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לדעת - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צא החוצה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה ביקשת שאני אענה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מתפרץ, קריאה שלישית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בועז, אתה אמרת לי תדבר, לא הבנתי, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא אמרתי לך לדבר. אמרתי לא להפריע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז לא הבנתי אותך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא הבנת אותי, תישאר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, הוא בחור טוב, רון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, רק רציתי לדעת מי הפונקציה שנותנת את ההנחיה במשרד החינוך, זהו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפונקציה זה השר. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> האיזון שאני התכוונתי קיים, אבל הוא לא בין מה שאתה אמרת. יש אנשים בני 14 ו-15 שחוזרים בשאלה וגם אולי בגיל 16. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> אני לא יודע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אמרתי לך. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> דקה. אתה כמו עורך דין, לא נותן לענות תשובה, מחפש רק את המילה שאתה מחפש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תן לי פתק ללשכה. << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> מצד שני יש את אלה שחוזרים בתשובה, לא בשאלה, בגיל 18-17. עוד פעם, מה שלי נאמר, שבזמנו הוועדה - - - << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אין לכם את הנתונים? << אורח >> קובי בליטשטיין: << אורח >> לא. אמרתי שזה אחד משלושה טעמים, אנחנו נתפסים עוד פעם לזנב שמכשכש בכלב. אני אומר עוד פעם, ממה שנאמר לי, יש איזון בין הדברים האלה, אלעזר. אתה טוען שלא, אני אבדוק את זה עוד פעם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לקבל את הנתונים? אדוני, שאלתי שאלה, אני יכול לקבל תשובה? מירי, מגיל 16, כמה אנשים שעזבו את הישיבה בגיל 16 התגייסו או לא התגייסו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא אצלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל יש תשובה למה שצבי סוכות אמר. יש נתון ש - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מירי בזכות דיבור, בבקשה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מרים ושי, ההגדרה של מוסד חינוך חרדי היא קריטית מכיוון שהיא קשורה ליעדים. כאשר חוקקה ההגדרה מוסד חינוך חרדי, לעמדתנו ההגדרה הייתה חדה מאוד, לכן לא ברור מדוע אתם מבקשים כל הזמן להפנות לדוח רוני נומה, מכיוון שאם יש לתקן את ההגדרה אז צריך לתקן את ההגדרה כאן בחקיקה. זו אמירה אחת. לכן השאלה, מדוע מלכתחילה פיקוח חרדי נכנס להגדרת מוסד חרדי. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הוא לא נכנס להגדרות. שאלה מצוינת, זה צה"ל עשה את העניינים שלו בדוח נומה ואני רוצה להבהיר שלא התייעצו עם משרד החינוך בנושא הזה, לא שאלו אותנו. אמרו פיקוח, אנחנו אמרנו מה פיקוח קשור? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זאת אומרת מוסד דתי לאומי שנמצא תחת פיקוח חרדי לא נחשב לעמדתכם כמוסד חינוך חרדי, נכון? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> נכון, העניין הוא שהפרשנות שלנו - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא בטוח שמרים יודעת את כל הפרטים, בתקופה ההיא היא עבדה במשרד אחר לגמרי. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> בדיוק בשביל הדבר הזה נקבע מנגנון של הצו. הצו אומר ששר הביטחון הוא זה שמחליט מי ייכנס לצו שמוגדר שהוא מיועד לתלמידים חרדים בהתייעצות עם שר החינוך. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זו האופציה השנייה, אם הוא לא בוגר מוסד חינוך חרדי. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> לא. אם הוא לא בוגר מוסד תרבותי ייחודי, אז כל הסוגים האחרים, וקיימים סוגים אחרים, יש למשל מוסדות שהיסטורית של חב"ד היו בפיקוח ממלכתי דתי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מוסדות תחת פיקוח חרדי הם לא מוסד תרבותי ייחודי? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> נכון. יש כאלה שהם לא תרבותיים ייחודיים שהם בפיקוח החרדי כי לצורכי חינוך ולעניין צורכי החינוך - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמו מה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש ישיבות חרד"ליות, כמו שהוא הזכיר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שמנהלי המוסדות שלהם החליטו. זה לא קשור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, זה קשור אלינו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> השאלה אם אנחנו צריכים כאן - - - פיקוח חרדי נכנס? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> פיקוח לא צריך להיכנס לחוק. במקרה הייתי פה לפני עשור והתעקשנו שלא ייכנס הפיקוח, המנגנון של הצו הוא מנגנון שאומר שבודקים בית ספר בית ספר ולא משנה מה הפיקוח שלו, כי יש גם כאלה שהם בפיקוח ממלכתי דתי אבל הם היסטורית - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל מה צריך לעשות על מנת ש - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> להעביר אותם להכרה במוסדות צו השר. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> ברגע שהם נכנסים לצו השר, זאת אומרת שנעשתה בדיקה של שר הביטחון בהתייעצות עם משרד החינוך שזה מיועד לתלמידים חרדים, נכנס לצו השר, אמור להיכנס, הוא נספר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה לא קורה עד היום? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נושא נוסף שהוועדה מתבקשת לדון זה בהגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי. ההגדרה כיום היא מי שלמד בגיל 14 עד 18 במשך שתי שנות לימוד לפחות במוסד חינוך חרדי. כפי שאנחנו ציינו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל על זה דיברנו כל הזמן, לא? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מבקשת להעלות את הדברים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, על זה לא דיברנו עד עכשיו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מבקשת להעלות את הדברים. בית המשפט ציין בפסק דינו שההגדרה היא רחבה מדי, בין 14 ל-18 ואנחנו ציינו שלעמדתנו יש מקום לצמצם את ההגדרה. אנחנו הצענו בעבר שתי חלופות, או שלוש שנים מתוך ארבע שנים או שלוש שנים וצמצום הגיל בין 15 ל - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חשוב לדעת את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה ידוע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא ידוע. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ואני בכל זאת מבקשת להעלות את הדברים ולומר את זה בפני חברי הוועדה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בין 15 ל-18. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בסופו של דבר כן נספרו בוגרי מוסד חינוך חרדיים שהתגייסו לצה"ל ובעצם הם לא קיימו אורח חיים דתי והם לא בגדר חרדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה אפילו רוב. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מבקשים לתת את המענה. אולי היה נכון לקבוע, אם שנתיים, מ-16 עד 18. אני מציעה לוועדה לבחור באחת משתי האפשרויות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> או 16 עד 18 או שלוש שנים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה החלופות שאת מציעה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> או שלוש שנים בין 14 ל-18 או שנתיים בין 15 ל-18. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> לפני עשר דקות אמרת שאני בזכות דיבור, אני מנסה להגיע לזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא ביקש שאלה. אתה רואה? עשית לנו פה טריז במפלגה הכי מאוחדת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שאתם כבר אחרי האירוע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאלה ואחרי זה יולי אדלשטיין. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> גם אני ביקשתי. מה עם משה סעדה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קודם כל טוב שהתעכבנו על הסעיף כי אנחנו מבינים שיש פה בעיה אמיתית ומהותית, גם לדעתה של היועצת המשפטית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שעתיים מדברים על זה. מה, אתם לא אינטליגנטים? אתם לא קוראים? על מה דיברנו שעתיים, לא על זה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות שיש דברים מהותיים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאל את השאלה, נו קדימה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> השאלה שלי היא כזו, לפי מה שמשרד החינוך אומר, יושב שר הביטחון עם שר החינוך והם מחליטים בצו את מי הם רוצים לפטור. אנחנו פה בדיוק בשביל למנוע את הדבר הזה, אנחנו רוצים שקיפות ואנחנו רוצים שכולם יתגייסו לצבא, לכן הקומבינה הזו ששר יושב עם שר ומחליט את מי לפטור, את זה אנחנו רוצים לפתור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר נו, תגיד את המילה קומבינה, הבנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לו סרטון עכשיו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין מי במשרד החינוך היום - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא מדבר על שקיפות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, זו הערה לעניין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מי היום במשרד החינוך מונע את העברת הנתונים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שאתה רוצה את כולם ואתה לא רוצה אף אחד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה לפרוטוקול. חברים, אני לא צריך סרטונים, אני רוצה שאלה לפרוטוקול, אני רוצה לדעת מי במשרד החינוך אמון על העברת החומרים ומי מונע אותם, ואני רוצה תשובה לפרוטוקול. זהו. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אף אחד לא מונע העברת נתונים. אני חוזרת על זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה לא עובר? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> תגיד לי מה לא עובר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הנה אומר שי, לא אני, אני לא באירוע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> החרדים מונעים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שי אומר שהוא לא רואה את הנתונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. על פי בקשה של שכני מימין אליהו רביבו אני אשתדל לדבר רק על הסעיף עצמו. מה שמשתמע מן הדיון שמתקיים כאן, היה די ברור גם לפני זה, שלא חשוב מה אנחנו נכתוב בחוק, אני אישית מצדד בהגדרה שהציעה גם היועצת המשפטית עוד מזמן, אבל זה לא משנה אם אנחנו לא נטפל ברשימת המוסדות. כרגע תת אלוף שי טייב הרגיע קצת אותנו שבאותן ישיבות ציוניות התלמידים לא נספרים לצורך גיוס, אבל אני מבטיח שאם אנחנו נחטט בעניין אנחנו נמצא לא מעט אנשים. אני לא קיבלתי תשובה, אני אשתדל לבדוק גם בעצמי, יש רשתות של חינוך חרדי נהדרות, ממש נהדרות, בלי מרכאות, שמיועדות לציבור העולים. המשפחות לא חרדיות, העולים לא באים לשם, לומדים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הם לא נכנסו. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> לכן אני אומר שיש פה אלף ואחד דברים שצריך לראות שבאמת מדובר אכן במוסדות שתלמידים שם באים מן הציבור החרדי. שתי הערות. אחת, למה הדיון חשוב? לכאורה הרי זה דיון טכני. בעיניי הוא מאוד לא טכני, הוא יגדיר שני דברים. אם אנחנו עם הגדרה די רופפת, כמו שבוצע בנוסח הנוכחי, אז אני רוצה לומר לכם שלא חיפשתי את זה, קפץ לי לפני שבועיים בטוויטר, כתב חרדי שרוצה להסביר עד כמה הצבא לא ערוך וכל המסגרות שהצבא הקים לא שוות כלום. איך אומרים? לא נגעתי. הכירו את פלוגת עדי, פלוגת אבטחה חדשה שנפתחה לפני פחות משנה, האחראית על אבטחת צאלים. עדי מיועדת למגזר החרדי, אלא שארבעה לוחמים שעימם דיברתי מציירים תמונה עגומה: מרבית החיילים הם חרדים לשעבר שאינם שומרי מצוות כלל היום. התוצאה: חילולי שבת בפרהסיה מצד החיילים; אימוני כושר עם מד"צית, שיעורי תורה פעם בחודש במקום כל יום על פי הפקודות. אחד החיילים שעימו שוחחתי אומר בגילוי לב: לראשונה, התחלתי לחלל שבת בזמן השירות, בגלל הסביבה. חייל נוסף: אמרתי שאני לא דתי, אמרו לי 'תתחזק'. אני, עוד פעם, לא נכנס לאף אחד לאיך הוא שומר שבת ואיפה הוא מעשן או לא מעשן, אבל מה שמשתמע מן הדברים האלה שנכתבו על ידי, כמו שאני מציין, כתב חרדי, והוא ודאי התכוון למשהו אחר לגמרי, אם אנחנו לא נהדק את ההגדרות נהיה במצב שאנשים שמגיעים לצבא ונספרים ליעדים היו פעם אולי במשפחה חרדית, אבל עכשיו כלל וכלל לא שומרי תורה ומצוות וזה בעייתי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> חבר הכנסת, אני יכול להעיר הערה ברשותך? אם יש מישהו, בין אם הוא חרדי או לא חרדי, היה או לא היה, והוא לא מתנהג בצורה שהולמת מסלול חרדי הוא לכתחילה לא היה צריך להיכנס למסלול חרדי בלי קשר להגדרתו. זה לא קשור להגדרה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אבל, שי, אני מצטער, אני כבר הזכרתי את העובדה הזאת, אני שלב ב' ובשלב ב' שלי מחצית האנשים היו עולים, מחצית חרדים שעשו שלב ב', והיו גם כמה אנשים, איך אני אגיד את זה בעדינות? כמו שאמרתי, אני מאוד נזהר בדברים האלה, לא נכנס לאף אחד לאורח החיים, אבל לא היה להם קשר, לא כל כך. אז למה הם היו בכיתה הזאת או בפלוגה הזאת? נוח, נותנים זמן לתפילה, הם יכולים לעשות משהו אחר. יש סיבות, לפעמים מוצדקות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה היה רובם, נכון? << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> חברים, אני אשמח מאוד שלא יפריעו לי. שי שאל אותי שאלה, עניתי לו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש הרבה שהיו גם בתקן של עולים ולא היו עולים, מה קשור? פח זבל יש בכל מקום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע. סיימנו? << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> לא סיימנו. אני פשוט מעדיף, אדוני היושב ראש, לדבר כשנותנים לי לדבר ולא מעירים. כששואלים שאלה אני מנסה לענות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, אתה בזכות דיבור. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> הדבר בעיניי הרבה יותר חמור עם השלכות לטווח ארוך זה הכנסת מנגנון להשמדה עצמית לחוק הזה כי אין שום ספק שאותם חברים שמתאר אותם אותו כתב ישתחררו מהשירות הצבאי ויהוו הוכחה ניצחת לכל מי שרוצה לומר הנה, כפי שהזהרנו לאורך כל הדרך, צה"ל זה חילון, אנשים הלכו חרדים, חזרו כולם בלי כיפה, חילול שבת בפרהסיה וכן הלאה וכן הלאה, אסור לשלוח בחורים חרדים לצה"ל. לכן אני אומר, הוויכוח היום הוא מאוד לא טכני, כדאי להדק את ההגדרה של מיהו חרדי ולפחות במשהו, אין פה מאה אחוז, אבל לפחות במשהו לדאוג שאנשים שתורתם אינה אומנותם מגיעים לשירות כשהם חרדים. כמו שאמרתי, לא כולם לומדים שלושה סדרים ביום, אבל עדיין חרדים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ואלה שתורתם אומנותם? << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> זאת בדיוק הנקודה. הרב פרוש, מכיוון שאנחנו מכירים הרבה שנים אפילו הקדים ויודע מה אני רוצה לומר במשפט האחרון שלי. הוצאת המושג תלמידי הישיבות משפיע ישירות גם על הסעיף הזה, ולא מכיוון שאני פנטזיונר. אני לא חושב שמחר אנחנו נראה שמישיבת פוניביז' או ישיבת מיר או ישיבת חברון כולם מסתדרים בשלשות וצועדים ללשכת הגיוס, אבל אם לא יהיה המושג הזה אני חושב שזה יהווה בעיה מאוד מעשית כי, אם אני מבין נכון, יתקנו אותי משפטנים, אני כידוע לא אחד מהם, אבל אם המושג הזה לא קיים אז כל מי שהצליח איך שהוא להתחזות או להיכנס לדיווח של ישיבה או מה שזה לא יהיה, אי אפשר יהיה לגעת בו, כי תלמידי ישיבות אנחנו לא מגייסים. לכן הייתי שוקל מאוד ברצינות להשאיר את העניין הזה של גיוס תלמידי ישיבות מתוך הבנה שאנחנו לא בעולם, כמו שהרב ירמי אמר פה לפני זמן מה, שעדיף שתלמיד חכם יילך ולא דווקא מי שנשר מהלימודים, אבל אנחנו לא שם וכרגע אני חושב, אדוני, כדאי גם להדק את ההגדרה, גם להשאיר את המושג תלמידי ישיבות ורשימת המוסדות זה התנאי המוקדם לכך שהסעיף הזה יהיה למשהו רלוונטי. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, יולי, על הדברים. חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי גם בתחילת הדברים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא תהיה הראשון שעושה את זה בדיון הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק אל תעשה פיליבסטר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנה, שלום. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שלא יאשימו רק אותנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הדברים הללו נאמרו לא רק כשישבנו כאן כשיולי היה יושב ראש, ואז הוא אמר מיצינו את הנושא. הוא הגיע למסקנות שלו וזה בסדר, אבל מיצינו את הנושא, זה היה גם בישיבה שנערכה כאן לפני שבועיים-שלושה. עלו כל הדברים, כולל ההערה בתוך פסק הדין והנושא הזה, הייתה תגובה מפורטת של צה"ל, נאמרו פה גם דברים שלא נאמרו על ידינו, נאמרו גם על ידי אנשים אם זה מהצבא או ממשרדים אחרים ודיברו על כך שהבחינה היא לא רק אם הוא במוסד או לא במוסד. יש ילדים שהם לא במוסד, הם מטופלים על ידי קצין ביקור סדיר, אז באותו רגע הם הופכים להיות מחילוניים למשהו אחר או מדתיים למשהו אחר? הוא נשאר אדם חרדי שיש לו קושי בישיבה, הוא נמצא כרגע במצב מסוים. אף אחד לא מדבר על לבוא ולפטור אותו או לא לפטור אותו, מדובר פה בסך הכול האם הוא נחשב בן העדה החרדית, כן או לא. ואתם מסתובבים מימין ומשמאל וכל - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי מה אמרת, יעקב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא יכול להבין, לא היית פה בשום דיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שאלתי מה הוא אמר, גם זה לא? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אתה מפריע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה באיזה קריאה, רון? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין לי מושג, אתה יודע, בועז. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא משנה, הוא עכשיו - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם תרצה שאני אצא תגיד ואני אצא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד, הייתה פה שאלה אמיתית והדבר היחיד שאתם עושים פה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רון, אל תגיד לי שום דבר. אני מכיר אותך, היית חייב לבוא לפה, עכשיו תוכל להגיד למזכיר הסיעה שהוציאו אותך ותקבל וי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, לא צריך. להיפך, אני שאלתי שאלה עניינית על דבר אחד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ובפריימריז ביש עתיד - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין פריימריז, אתם עושים אקזיט - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די, לצאת. תקצר, כי יש פה גם חברה אזרחית, אני רוצה לשמוע גם את החברה האזרחית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני סיימתי. אני רוצה משפט אחרון. אם אתה רוצה שאני אענה לך, על כוס קפה אני אענה לך על הכול ואני אסביר לך גם את החוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הגברת המצלמת כשאני מוציא, אני מקווה שהסרטון מוצלח, תעשי כיתוב ובועז זה עם ו"ו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בועז, זה לא נורמלי, זה הכול. לא אכפת לכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לצאת החוצה, בבקשה. גם היועצת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להשלים את דבריי. לכן אני אומר מה שאמרתי גם בתחילת הדיון, הדיון עכשיו הוא חשוב, מיצו את הדברים, אבל שלא יישמע כאילו זה, תסתכלו בפרוטוקולים, הפרוטוקולים פה לידי, הדברים האלה מוצו, דוברו, כל אחד יהיה בדעה שלו בצורה כזו או אחרת, אבל מבחינת מיצוי הדבר כן. אסור רק דבר אחד, שמישהו ינצל את המקצועיות של הוועדה והמקצועיות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, שאחרים ינצלו את זה, חבריי שפה שאחד מהם כבר יצא, בשביל למשוך עוד כמה שנים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, יעקב. אני רוצה לשמוע את כולם ויש גם את החברה האזרחית. לכן, חברי הכנסת, הרבה דברים כבר נאמרו ולכן אנא לא לחזור על דברים שכבר אמרו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש דברים לפרוטוקול מאוד חשובים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בועז, לי יש דברים שלא נאמרו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם לי יש דברים שעוד לא נאמרו. יש לי דברים חשובים לסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מי שלא דיבר ידבר, מי שדיבר מחברי הכנסת, אני מעדיף את החברה האזרחית. פרוש, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו פה מ-11:30, אנשים שבאו אחרי דיברו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה לעשות? גם אני ממתין. את פה, זה מקום העבודה שלך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות לפי סדר הגעה, לא לפי תעדוף פוליטי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש לי פה רשימה, מירב, את במקום התשיעי, היית צריכה לדבר קודם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבל על הזמן. בקצרה, קדימה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> רק תבקש מאלה שאני הפרעתי להם שלא יפריעו לי עכשיו. האמת שזה לא נוח לדבר - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בהחלט, למה שיהיה לך נוח? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מדבר על דברים של ליברמן, אל תפריעי לי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רק מדבר על ליברמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, למה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי הוא לא מפסיק. במקום שיהיה במבוכה כשהוא מדבר על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את לא מפסיקה עכשיו. אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית, מה שאת עושה עכשיו את מפריעה, זה עוד דקה וזה מישהו פה שלא ידבר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא נוח לי לדבר כאשר אנחנו נמצאים אחרי ה-7 באוקטובר, ואנחנו שומעים את המשפחות, זה לא קל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, בבקשה לצאת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בועז, אתה מוציא אותי במקום להוציא אותו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, לצאת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואלת אותך, זה מה שאתה עושה? אתה מוציא אותי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כי אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יודע בדיוק על איזה ציבור אני נמנית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, לצאת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יושב פה ומבייש אותי, מתחילת הדיון הוא מבייש אותי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> את ליברמן, לא אותך. שרון, זה לא אותך, זה לא נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאני, לא רק שיש לי 62 שנות שירות עם בעלי, הילדים שלי, אתה יודע בדיוק איפה הם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא דיבר על ליברמן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הוא יושב ועושה מאיתנו, מצחקק עלינו? שיתבייש. ואתה נותן לו גיבוי? תתבייש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אתבייש ביחד איתו. ניכנס לחדר ונתבייש ביחד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הדבר הכי מביך. ברור לחלוטין איזה ציבור מקבל תעדוף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל למה את מפריעה? אמרתי לך לא להפריע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שרון, זה לא עלייך, זה על ליברמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתם הרי רוצים ללכת הביתה. קדימה, אמרתי לא להפריע. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לכן גם כשאנחנו - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אתם לא הציבור המשרת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לכן כאשר אנחנו אנשים פוליטיים - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אל תנכסו את עצמכם לציבור המשרת. היא תת אלוף בצה"ל, אל תגיד לה לא משרתת. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא תת אלוף בצה"ל, אל תגיד לה לא משרתת. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה שבאת עם אג'נדה מובנית מהבית, חכה, עוד מעט ייתנו לך להגיד אותה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, רגע, רגע. שדברים יהיו ברורים ואני לא מהסס עכשיו להוציא. יש פה אנשים שביקשו לדבר מהחברה האזרחית. מי שמפריע עכשיו, לא מעניין אותי אם אתה חילוני, חרדי, קואליציה, חבר שלי, לא חבר שלי, מי שמפריע עכשיו יוצא החוצה, נקודה, כי אני רוצה לשמוע גם את החברה האזרחית. אז הוא ידבר, לקחתי שעון, תוסיף לו עוד דקה וחצי, מי שמפריע עכשיו יוצא החוצה. וכל אחד פה לא יגיד לי איך אני מנהל את הוועדה הזאת או לא מנהל, כי כל הקטע זה למשוך זמן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר שמאוד קשה בין אנשים פוליטיים שאחד יצליח לשכנע את השני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> איזה יופי זה, אז אני תת אלוף אז מותר לי להפריע? לא, זה לא הולך ככה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מאוד קשה לשכנע בין אנשים פוליטיים ובפרט כאשר כל אחד מייצג את המפלגה שלו והמפלגה שלו זה לדגל. הכי טוב אם היינו יכולים להסתדר ולהיאחז, לא שאני הסכמתי עם הכול, אבל היו דברים אצל לפיד וכל אלה שהזכרתי אותם במשך כל היום. אבל אחרי ה-7 באוקטובר זה מאוד קשה. לאדם כמוני זה קשה מאוד לדבר, אחרי ה-7 באוקטובר? אני אומר שחודשיים מפתיחת חרבות ברזל מתבקש אלוף בצה"ל, אליעזר שקדי, על ידי מי שהיה אהוב על ידי אותם אלה קפלניסטים, שקוראים לו השר לביטחון לשעבר גלנט, וכותב כך אליעזר שקדי, שהיה חשוב לי, הוא מקים ועדה עם עשרה איש, שמונה מהם משרתי צה"ל, שקדי, טייב, גיל פנחסי, איתי אופיר, קובי רגב, אלונה מצליח, אילן אבישי, הרב רם משה ראב"ד, כולם קצינים בצה"ל, והוא אומר: היה חשוב לי שהדבר הזה יהיה על דעת ובתמיכה מלאה של הרמטכ"ל. כך אומר שקדי. ואז מה אנחנו מגיעים? אנחנו מגיעים למשפט שהוא אומר: צריך שתהיה שמירה על ערכי הליבה של העולם החרדי, שומרים על לומדי תורה שתורתם אומנותם, לומדים שלושה סדרים ביום. זה מה שהוא מבקש, שכך נפעל. אז אפשר לומר שקדי, לא יודע מה, אתמול בלילה היה לנו גילוי של אליהו הנביא. השופט ברק, נשיא בית המשפט העליון, יוצא אתמול בקולו, אין לי את זה, אבל מה אומר נשיא בית המשפט העליון אתמול בלילה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להשמיע את זה אם אתה רוצה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בחורי ישיבה שתורתם אומנותם ורוצים ללמוד תורה, צריך לתת להם פטור ללא הגבלה, כמה שזה לא יהיה. זה כבר לא פרוש החרדי אומר את זה, זה לא אשר או ינון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שותף לדרך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הוא שבעצם טוען שצריך להיות שוויון מלא - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז מקשיבים לאהרון ברק? לא הבנתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אם אדם החליט להצטרף למחוזותינו, מה נעשה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ביום שאני שומע שאתה לא מקשיב לו אולי - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עשה לך רב לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה לעשות? סליחה שצדקנו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת פרוש יודע מה זה טענת מיגו. תגיד לו מה זה מיגו או הפה שאסר הוא הפה שהתיר. אני מוכן להגיד לו מה זה טענת מיגו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גם אני חולק על השופט, נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, אבל אני לא מזלזל בו כמו שאיווט ליברמן היום, היום, אני רוצה שתשמע. (משמיע הקלטה). << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה מקובל בוועדה ככה? אין לי בעיה. אני רוצה להשמיע את אהרון ברק על דברים אחרים, אפשר גם? על המהפכה המשפטית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, אתה בקריאה שנייה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עשו את זה בוועדת חוקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כולנו שמענו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שמעת? אתה מכיר את זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש ששמעו את זה אפילו בלופ. וכל מה שיש לי להגיד על זה, לאותם אלה שאומרים מהו המקור. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אז לכולם ברור, ועכשיו אני אומר לליברמן שיפסיק לפגוע בנשיא בית המשפט העליון, יש גבול לוולגריות. באמת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, סיימנו. רק הערה אחת על העניין הזה, קודם כל איזה יופי זה, בכל גיל אפשר להצטרף למחוזותינו, הכול טוב ויפה. לענייננו, מי הדובר הבא שעוד לא דיבר? משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> החוק הנוכחי, כמו שהוא מופיע לפנינו וכמו שמיושם על ידי צה"ל, לפי נתוני צה"ל והלמ"ס 55% מהמתגייסים היום לצה"ל לא מתגייסים ליחידות חרדיות. אני לא מכיר חרדי שאורח חייו חרדי שלא רוצה יחידה חרדית. כשאדם חרדי מתגייס לצה"ל הוא רוצה יחידה חרדית. אם למעלה מ-50% מהמתגייסים היום לא מתגייסים ליחידות חרדיות, הדבר הזה מצטלב עם מה שאנחנו מכירים, שרבים מאוד, מה שציטט פה יולי אדלשטיין, מאלה שמגיעים היום לצה"ל כחרדים הם חרדים לשעבר. לאור זאת אני חושב שהניסוח שלפנינו של החוק, של שנתיים מתוך ארבע, לא מביא לצה"ל חרדים. אני מציע למשל את הניסוח של משרד העבודה והרווחה, עד לאחרונה עמד בראשו שר חרדי, מה אומר הניסוח של משרד העבודה והרווחה במבחני תמיכה לחלוקת שוברים ולתעסוקה? הוא אומר ככה: יהודים שומרי מצוות אשר ייחודם בהקפדה הדתית שהם נוהגים בדרכי חינוך, אופי הקהילה ואורחות החיים המבחינים בינם לבין שאר היהודים שומרי מצוות ואשר השלימו את לימודיהם במוסד חינוך חרדי בעת גיוסם ומופיע במבחנים של משרד העבודה והרווחה. כלומר יש שלושה תנאים, אורח חיים חרדי בפועל, שתיים, בוגר מוסד חרדי, ושלוש, בן או בת הזוג או הילדים גם הם במוסד חינוך חרדי, מקום מגורים בעיר או בשכונה שרמת ההומוגניות החרדית בה על פי הגדרת הלמ"ס היא אחד. כלומר לא צריך להמציא את הגלגל, במקום ללכת על חוק שמביא היום ברובו חרדים לשעבר לצה"ל, בוא נלך על ההגדרות של משרד העבודה והרווחה שהן ההגדרות שעל פיהן מוגדר חרדי, שלוש הגדרות ביחד קובע משרד העבודה והרווחה כמבחן מיהו חרדי, האחת, בוגר מוסד חרדי שהשלים אותו בעת גיוסו, כלומר זה לא שנתיים 14 עד 18, שתיים, אורח החיים שלו והקפדתו הדתית, שלוש, בן או בת הזוג, מוסד חינוך ומקום מגורים. כלומר אנחנו יודעים היום להגדיר הרבה יותר טוב מאשר החוק הזה מיהו חרדי. יותר מזה, זה כבר מיושם במשרד העבודה והרווחה, בוא נעתיק את ההגדרה הזו לכאן וממילא נקבל חרדים ולא חרדים לשעבר ברובם. זו הצעתי, אחת. שתיים, אני חושב שהיה פה דיון מאוד מאוד חשוב על סוגיית המספרים ומשרד החינוך. אני רוצה לומר לך, בועז, כי גם אתה חטאת בזה, בהלכות תשובה כתוב שכשאדם טועה הוא צריך באותו מקום לחזור בו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ומה כשהוא צודק? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם אותו דבר, אבל אז הוא לא צריך לחזור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, רק למען הפרוטוקול, אם אני צודק? כי על פי השופט ברק אני צודק ואתה הטועה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בועז, אמרת איפה צדקת, עכשיו אני אגיד איפה טעית. שלשום הציג פה חבר הכנסת סוכות נתון שהוא נתון שגוי. הוא דיבר על כך שחברת סיעתי לשעבר טעתה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרת לו. חבל, אני רוצה את החברה האזרחית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל לא חזרת בך. על פי ועדת נומה שמצוטטת פה בחוק נאמר ככה, ראוי לציין כי במהלך אותן שנים נפתחה ביוזמת אכ"א חקירת מצ"ח, תיק החקירה נסגר ללא נקיטת צעדים משפטיים, הוועדה התרשמה, בעמוד 25, שתהליך בדיקת הנתונים שעברו לבג"צ וכלל דיונים תכופים ותהליך טיוב הנתונים היה מקיף ויסודי. אני מוחה כאן בפני חבר הכנסת צבי סוכות ובפניך שאתם הכפשתם חברת כנסת לשעבר, אלופה בצה"ל, שבשנת 2014 סיימה את תפקידה, ובשנת 2014 לפי דוח נומה כל מה שהתבצע היה כדת וכדין. אז אני מצפה מכם, ממך ומחבר כנסת סוכות שלא נמצא כאן, שתחזרו בהם, תגידו סליחה שטעינו. כאן בפני אותם אנשים שבפניכם לכלכתם, שתגידו שם התקיימו תהליכים כדין, כך ראוי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, הדברים ברורים. חברת הכנסת מירב כהן. ואם אפשר, להתחשב בדוברים הבאים, בחברה האזרחית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני מזכירה שאנחנו לא סגרנו את הסעיפים הקודמים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, אמרת את זה גם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד עקרוני, כי אחרת אנחנו מתקדמים כאילו הדברים מסוכמים והם לא מסוכמים. אני אתייחס לסעיף הזה, אני רק אגיד בהתחלה שאני חושבת שכל ההגדרה של יעדים ולא מכסות היא פסולה. בעיניי זה מגוחך שכנסת ישראל צריכה לשבת ולבחון האם בן אדם מתפלל או לא מתפלל, האם הוא דתי או לא דתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אל תזלזל, זו עמדתי והמתנתי הרבה זמן לומר אותה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, מכבד. הלאה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז אני מתייחסת לזה כי זו ההצעה המונחת לפנינו, אבל זה פסול מיסודו. כל בן אדם צריך לחיות על פי צו מצפונו, אנחנו לא צריכים להגביל אותו ואנחנו גם לא צריכים לשלם לו כסף בשביל שהוא ינהג כפי שהוא מאמין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ולסעיף עצמו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כל שנתיים בין הגילאים 14 ל-18, יש בדיקה שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה שמלמדת 70% מהאנשים התגייסו תחת הקריטריון הזה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רק נזכיר, המכון שלפני מספר שנים קרא לגיוס נשים ולא חרדים ואנחנו רוצים את שניהם. רק למען הפרוטוקול. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוציא את המסמך הזה והתבסס על נתוני למ"ס הראה שכשלוקחים רק אנשים שהיו שנתיים במוסד חרדי 70% מתוכם דה פקטו אינם חרדים. הנתון הזה מלמד שהשיטה לא מוביל לגיוס חרדים בפועל. בדיוק כפי שבן אדם לא נחשב שיש לו תעודת בגרות אם הוא למד רק שנתיים או הוא רופא אם הוא הפסיק את הלימודים באמצע, כך גם תלמיד ישיבה לא צריך להיספר כתלמיד ישיבה אם הוא היה רק פרק זמן מוגבל וקצר בישיבה. יש את ההצעה של היועצת המשפטית לוועדה שזה יהיה שלוש שנים ולא שנתיים, אני חושבת שראוי לעשות את הדבר המובן מאליו, ואם אנחנו רוצים לגייס תלמידי ישיבות אז פשוט לבדוק אם הם תלמידי ישיבה כשבאים לגייס אותם, בזמן הגיוס. זה הדבר הכי טריוויאלי, אחרת אם את זה אנחנו לא עושים אז בואו לפחות לא נספר שהמטרה של החוק זה לגייס תלמידי ישיבות. אם אנחנו לא בודקים שהם תלמיד ישיבה בעת הגיוס אז כמובן שזה חוטא למטרה. הנוסח הנוכחי יוצר סתירה כי אין חפיפה בין ההגדרה של האנשים שזכאים לדחיית שירות לבין האנשים שמוגדרים כתלמידי ישיבות. מי שזכאי לקבל דחיית שירות צריך להיות לומד בפועל, כרגע, ולעומת זאת מי שמוגדר כתלמיד לא חייב להיות באותו רגע נתון תלמיד. זה שאין חפיפה בין ההגדרות האלה יוצר דיסוננס. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> את מדברת לא על תלמיד אלא בוגר מוסד חינוכי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מי שזכאי לדחייה ומי שבפועל לומד זה לא אותו דבר וזה היה צריך להיות אותו דבר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא לומד, בוגר מוסד חינוך, אני חושבת - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מי שנספר לצורך היעדים ומי שמקבל אישור לצורך דחייה - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אל תדבר עם האחים לנשק. אל תדבר פה. אתה מהאחים לנשק, סרבן, אל תדבר. שלא ידברו. << אורח >> מיכל ברודי: << אורח >> יש יו"ר ועדה חדש? << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> שהוא קבע שאחים לנשק לא מדברים פה. << אורח >> מיכל ברודי: << אורח >> אתה יו"ר הוועדה? << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> לא, את יו"ר הוועדה? << אורח >> מיכל ברודי: << אורח >> לא, אתה יו"ר הוועדה? << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> סרבנים לא מדברים פה. << אורח >> מיכל ברודי: << אורח >> אתה לא מחליט מי מדבר פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, רגע. יש לי משהו להגיד לשניכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תגיד, אתה יודע כמה סרבנים יש פה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתם מולי שניכם. בואו תישארו שניכם יחד פה, לא אוציא את שניכם, אבל אנא לא להפריע לדיון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הייתי בנקודה שיש דיסוננס בין ההגדרה מי זכאי לדחייה לבין מי שנספר כחרדי לצורך העמידה ביעדים וברגע שאין חפיפה בין השניים זה יוצר סתירה פנימית בנוסח של החוק. כבוד היושב ראש, אתה הרבה פעמים נתלה בחקיקה שהייתה פה לפני ה-7 באוקטובר וחקיקה שהביא בזמנו גנץ, אבל האם בסעיף הזה שמת לב שהחוק שונה מהנוסח שהביא בזמנו גנץ? מה השוני, היושב ראש? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, בבקשה, תמשיכי. אנחנו מכירים את הסעיף. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה השוני? אתה כל הזמן משווה. הוצאת פה פלאיירים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תמשיכי, גברתי. אני אתייחס. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל שאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין לי זמן עכשיו להתייחס אלייך, אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אההה, אתה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אההה, את יכולה לצחוק עד מחר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת אין לך זמן להתייחס אליי? אני פונה אליך בשאלה כחברת כנסת, אתה היושב ראש, מה ההבדל בין הנוסח המובא בפנינו לבין הנוסח של גנץ שאתה כל הזמן נתלה בו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בשלנו המספרים, דיברת על מספרים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסעיף הזה. מה ההבדל? אם היית קורא את החוק שהגשת היית מגלה שמה שהשתנה זה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, בינתיים מי שהפגין חוסר הבנה משווע של החוק זה לא אני. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אם היית קורא את הנוסח שהגשת היית מגלה שהמילים תלמידי ישיבות נמחקו ממנו לעומת הנוסח המקורי, זה הנוסח שאתה הגשת. אולי אריאל אטיאס ניסח אותו, אבל אתה זה שהניח אותו פה על שולחן הוועדה, אז שווה לדעת מה כתוב שם. זה מלמד באמת על רמת השליטה בפרטים פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> באמת, כן, טוב שאת פה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> עוד דבר שהנוסח הזה כולל זה נוער נושר. אני לא מבינה מדוע נוער נושר מישיבות נספר לצורכי יעדים, מה זה קשור? אנחנו רוצים לגייס תלמידי ישיבה, מדוע אנחנו סופרים נוער נושר בתוך היעדים האלה? מדובר על סדר גודל של למעלה מ-10,000 תלמידים, אז מה ההיגיון להכניס אותם? האם אתה מקשיב? כי זה מיועד אליך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מקשיב, אני מסוגל לעשות 40 דברים בבת אחת. אני בליכוד, אני לא ביש עתיד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה לכלול נוער נושר בתוך ספירת היעדים? מה ההיגיון בזה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אמרתי לך, יקירה, שאני רוצה לשמוע גם את החברה האזרחית. את לא תמנעי מהם לדבר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש לי שאלה, אנחנו לא פה בהצגה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תשאלי את השאלות ונתייחס אליהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה להכניס נוער נושר? עוד לאקונה פה זה שמוסד חרדי לצורך ספירת היעדים יכול לקבל גושפנקה כמוסד חרדי שאפשר לקחת את התלמידים שהתגייסו ממנו לצורך היעדים על ידי שר הביטחון. זה כמובן פתח שיכול להנדס את היעדים איך שהוא רוצה. הוא יגדיר כל מוסד שהוא רוצה ככזה שתלמידיו נספרים לצורך היעדים וכך הוא יעמוד ביעדים גם אם הם לא באמת חרדים. לא ראוי שגורם פוליטי יהיה זה שיקבע מהו בית ספר שרלוונטי לספירת היעדים. זה צריך להיות דבר שמתבסס על עובדות וגורמי מקצוע צריכים לקבוע את זה ולא גורם פוליטי שיש לו עניין פוליטי לעמוד ביעדים גם אם הם לא נאמנים למציאות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> רמטכ"ל ושר הביטחון? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר עוד שני דברים כלליים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כלליים שקשורים לסעיף. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כל שומרי הסף במדינת ישראל, אם זה היועמ"שית, אם זה נגיד בנק ישראל, אם זה אגף התקציבים, כל מי שיש לו עיניים בראשו, מזהיר מהחקיקה המסוכנת הזו על עתיד המדינה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא קשור לסעיף. אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם לחברה, גם לכלכלה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא קשור לסעיף עצמו, אם לא, אני מפסיק אותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שכדאי שאתה כיושב ראש הוועדה תזמין את האנשים האלה ו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר. ולסעיף עצמו? אני מפסיק אותך פשוט. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> והנקודה הנוספת והאחרונה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שקשורה לסעיף. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הנקודה הנוספת והאחרונה היא שבעצם בימים אלה לממשלה אמורה להגיע החלטה שתגדיל פי שלושה את ימי המילואים גם בשגרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה קשור לסעיף? תודה רבה, לא קשור לסעיף. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו פה מקדמים חקיקה ש - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, את בקריאה ראשונה. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> - - - עשרות אלפי אנשים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את בקריאה שנייה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מדהים, אני חיכיתי פה שלוש שעות לדבר ו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להשלים משפט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את בקריאה שלישית, תודה רבה. זה מה שרצית, קיבלת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני ממתינה פה ואני רוצה לומר - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את בקריאה שלישית ואת לא רוצה לומר שום דבר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא כרגע אומר שאפילו חודשיים במילואים לא יספיקו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את בקריאה שלישית. תודה רבה. שמענו. כל זמן שדיברת לסעיף אין לי כל בעיה, יכולת לדבר עוד ועוד. כשאת חורגת מהסעיף את יוצאת החוצה, תודה רבה. אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית, לא תמנעי ממני לשמוע את החברה האזרחית. תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן, את מוזמנת לצאת ותודה על הדברים שאמרת, היה נעים ולהתראות בשבוע הבא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש להתייחס לסעיף עצמו, דיבר חבר הכנסת יולי אדלשטיין, הוא יצא, לגבי אותו כתב שראה שיש בני הציבור כביכול שמגויסים למסלול חרדי והם לא חרדים. אז קודם כל להגיד, אני חושב שכל אחד שמגיע בוחר לעצמו את המסלול לאן הוא רוצה ללכת, אם הוא רוצה מסלול חרדי או לא. אם הוא רוצה מסלול חרדי, הוא צריך גם להתאים למסלול החרדי. אגב אני מכיר מקרים שנפלטו מהמסלולים האלה בגלל שהם לא עמדו בדברים האלה. הוא גם אמר, אחרת מה יקרה בצבא? יגידו, הצבא לא עמד ביעדים בגלל החילון של אותם אלה. אז זה לא נכון, כי המדד זה לא משם, המדד הוא מסלול כמו חשמונאים. חטיבה כמו חשמונאים, שם יבדקו אם המסלול הצליח או לא הצליח, אם הדרך הזאת הצליחה או לא הצליחה. לכן זה לא נכון להגיד שזה לא מתאים כאדם מגיע כאדם שהוא לא דתי. ולגופו של עניין, בין 14 ל-18, אנחנו מבקשים שזה יהיה שנתיים, אני מדבר על שנתיים מתוך זה שהוא היה בוגר מוסד חרדי. בוגר מוסד חרדי שהיה שנתיים, צריך להבין דבר אחד, גם אדם שהוא חרדי ויצא מכלל חרדי והוא היה רק שנתיים, אבל בסופו של דבר צריך לזכור, הוא חוזר לישון בבית החרדי שלו, הוא חוזר לשכונה החרדית שלו, הוא חוזר לחברה החרדית שלו, הוא בא מאותו בית. לכן אנחנו חושבים שביעדים צריך לקרוא לו חרדי, וזה מה שקורה גם היום. אם הוא למד שנתיים מתוך זה, מספיק שהוא יהיה שנתיים במסלול של מוסד חרדי. שאלה היועצת המשפטית, אולי להוריד תלמיד ישיבה. מרים, תגידי לי אם אני טועה. אמרה את זה גם מרים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו חושבים שלא צריך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תלמיד ישיבה גם מוגדר בחוק, אם אנחנו מדברים על הפער הזה של השנה, שזה ישיבה גדולה, דיברנו על זה בפעם שעברה, ברשימת הישיבות, שלפחות 45 שעות הוא לומד בישיבה. כלומר על אותם אלה זה מכסה, כי הם אלה שמתוקצבים ב-45 שעות של אותם אלה שנמצאים במוסד חרדי. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> לא הבנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהמשך החוק, גם לפני זה, כל הזמן דיברו על 45 שעות בישיבה. 40 זה בכולל, בישיבה זה 45 שעות. זה נותן מענה לאותם אלה שנמצאים בדלתא הזאת של השנה, כי הוא כבר עבר לישיבה גדולה, שהיא שיעור א' מה שנקרא, והוא נמצא ביחד עם אותו אחד שהוא בשיעור ב' ו-ג' שנמצא בתוך ה-45 שעות. אז ממילא, ברגע שהוא מגיע לשם והוא מחויב אז הוא נקרא באותו מוסד חרדי. לכן זה יכול גם לפתור את הבעיה הזאת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> סעיף 26ד ו-ה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו לא הבנו את זה, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש דלתא של שנה אחת, אתה עובר מישיבה קטנה לישיבה גדולה. אז הדלתא הזאת, הכותרת של המוסד שהוא נמצא בו זה ישיבה גדולה, ישיבה גבוהה, כל אחד איך שהוא קורא לזה. בכותרת הזאת הוא נמצא ביחד עם שאר הבחורים שכבר מוזכרים בחוק, שהלימוד שלהם הוא 45 שעות שבועיות. כלומר הוא כבר כפוף למקום הזה של המוסד החרדי כשהוא בן 17. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוא ייחשב כבוגר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא ייחשב כבוגר, בוודאי, כי גם אותו אחד שהוא ב' ו-ג' בישיבה גדולה הוא נחשב כבוגר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה ההתפלפלות הזאת? התחלנו ללמוד? << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> בין 14 ל-18 הוא צריך שנתיים, אתה אומר שבגיל 17 הוא עובר לישיבה הגדולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 16 או 17. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז הוא צבר לפחות שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, שהיא גם נמצאת תחת ההגדרה של מוסד חרדי. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> לא, היא לא נמצאת בהגדרה של מוסד חינוך חרדי לפי חוק מוסדות תרבותי ייחודי. שלוש השנים האחרות שלו הוא כנראה היה במוסד חינוך חרדי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל הוא היה במוסד חינוך חרדי, זה ודאי, אבל אני אומר שמכיוון שזה נמצא תחת אותה כותרת של ישיבה, לכן אני אומר שזה כן יכול להיכלל. תבדוק את זה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הרי משרד החינוך בודק אותם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי מה אנחנו עושים, להגדיל את אלה שנכללים? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה הרי ההמשך של תרבותי ייחודי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לשמוע את ינון אזולאי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה, כאילו רוצים להגדיל את הבלוף? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להזכיר פה עוד דבר, דיברו פה שאולי אדם שהוא לא הגיע דתי לא להחשיב אותו. כשעשינו סקירה של כל משרדי הממשלה על הסנקציות, על מה יש להוריד, על מה אין להוריד, ישבו פה מנציבות שירות המדינה ושאלו אותם מה זה אצלכם באחוזים מוגדר כחרדי. הרי בחוק צריך להיות, אם אני לא טועה, כ-7% מכלל שירות המדינה חרדים. שאלתי אותם מה זה חרדים, האם יש הגדרה, אמרו לי מי שלמד ביסודי שלו או שהוא למד עד כיתה ח', כשהוא יצא מכיתה ח' הוא עדיין היה חרדי, מבחינתם זה נקרא חרדי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בגנון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהם אמרו ועל זה הם מסתמכים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בחיידר. יש לו פטור, הוא למד בחיידר, הוא לא צריך להתגייס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך את זה ביותר מצחיק? כדי שיצחקו. תודה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, זאת האמת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הדבר האחרון, הוא הביא ממשרד העבודה שיש כללים במשרד העבודה. אני לוקח את מה שאמר קינלי, מאותו מקום במשרד העבודה, ההכשרה המקצועית, הוא הקריא את הכול, רק הוא שכח, אני מאמין שהוא שכח כי זה נחתך כנראה בסוף, יש גם הגדרה, יוצאים בשאלה. כלומר אדם יצא בשאלה לגמרי. בשביל להיקרא כאוכלוסיית יעד של המגזר החרדי, יוצאים בשאלה או עונים על אחד התנאים שמופיעים בסעיף 1.11, זה בדיוק מה שהוא אמר, שילדיהם עד גיל 18 הם במוסדות לימוד חרדיים. כלומר גם משרד העבודה שעליו הוא מדבר מכיר בשביל ההכשרה החרדית במי שיצא בשאלה. לכן אם עושים משהו, הדבר הנכון הוא לא לגעת בסעיף הזה ולהשאיר אותו. תודה ועמדתי גם בזמנים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוארון, אם אפשר להתחשב בדוברים הבאים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה קודם את החברה האזרחית? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אתה, קודם חברי הכנסת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו, 14 עד 18 שתי שנות לימודים. יש חשש שכתוצאה מזה שעוזבים את הלימודים מדובר בנוער שאינו דתי באורחות חייו ולכן לא נכון לספור אותו כחלק מהציבור החרדי, אבל אנחנו יודעים שמדובר במיעוט דמיעוט. רוב "הנושרים", ויש לי בני משפחה כאלה, חרדים. יש לי בן דוד חרדי, אביו רב קהילה בהר נוף, עזב את הלימודים בגיל 16. האם לא נכליל אותו פה בקבוצה הזו של נוער חרדי לומד? הוא דתי חרדי באורחות חייו, כיפה שחורה, פאות, והוא רוצה להתגייס. רוב הציבור הזה, רוב הנושרים האלה, הם חבר'ה חרדים, צריך לומר את הדבר הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טוב. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה מצחיק פה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתה יודע את זה? יש לך בן דוד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יודעים את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתה יודע שרובם ככה? אני יודע הפוך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הוא עבד בוועד הישיבות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה ועד הישיבות? ועד הישיבות ש - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלעזר, אלעזר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא פנה אליי, מה אתה רוצה ממני? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא לא פנה אליך, הוא דיבר. חבל, אני אוציא אותך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני מזכיר עוד דבר, אדוני היושב ראש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תוציא, מה, אתה מאיים עליי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אל תפריע לו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ראינו את הסרטון, שלחתי לך אתמול, של חיילי חטיבת חשמונאים שרוקדים ומדברים על עוד דף גמרא ועוד דף גמרא. חלק גדול מאותם צעירים חרדים עם פאות וזקנים וציציות לא גמרו את הלימודים וחלקם גם סיימו את הלימודים בגיל 16. צריך להבין את הדבר הזה, זו תופעה חברתית, התופעה החברתית הזאת רווחת בכל המגזרים, גם במגזר הדתי לאומי, גם במגזר החילוני, וכן, היא רווחת גם במגזר החרדי. זה שאדם עוזב את מוסד הלימודים בגיל 16 לא הופך אותו ללא חרדי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מאה אחוז ולכן הוא צריך להתגייס כחרדי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל לא במכסת בני הישיבות בהכרח. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, למה? כחרדי. אנחנו מדברים עכשיו על מי ייחשב חרדי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צריך לתת לו את כל הכלים כדי שהוא יוכל להישאר חרדי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בזה אני מסיים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. הזכרתם קודם את המכון הישראלי לדמוקרטיה, גלעד מלאך נמצא כאן? << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> בועז, אני בניגוד לכל הצקצקנים, בשבוע הבא יש לי סבב שישי, בשם זה אני מבקש לדבר. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> כל הסרבנים שכאן גם בסבב שישי, עם כל הכבוד תמתין כמו כולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבל, אין לנו הרבה זמן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוא בסבב שישי, צריך לתת לו לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לתת לכולם לדבר, שתי דקות, לעשות את זה כמה שיותר מהר כדי שכולם ידברו. כפי שאמר חבר הכנסת אלעזר שטרן, זה חנוכה, יש כאלה שרוצים ללכת הביתה. אגב אתם מורשים ללכת. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> הוא גם אמר שהם אחים לנשק, ארגון הסרבנות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, אני חושב שהוא לא יכול לדבר. גם אם הוא מוזמן של דנה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> בועז, יש כאן בחור שלא מפסיק להתפרץ. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוא יוצא לסבב שישי, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> הוא לא מפסיק להתפרץ, נראה לי שמישהו צריך לתת את הדעת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הרב שנוולד, בבקשה. אם אפשר בקצרה, כדי שנשמע את כולם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש עוד ימים של דיונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נכון. כל הכבוד, אני מודה לך, מזל שלא יצאת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי מה אמרת עכשיו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שאני אבין את ההיגיון שלך, כאילו אתה חכם כזה? אתה עוקץ כאילו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא מבין. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, תסתכל עליי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> להסתכל עליך? אני יכול לענות לך? מה זה תסתכל עליי ותוציא אותי בקריאה שלישית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה הדבר הזה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תגיד, מה אתה מייחס פה דברים של צביעות? מי נתן לך את הסמכות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבוחר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא נתן לך. עשית מעשה נבלה והחלפת את יולי. ליולי הבוחר נתן, לא לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, מה עשיתי? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מעשה נבלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צא החוצה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה, לא עשית מעשה נבלה? בבקשה, אני אצא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לצאת החוצה בבקשה. אלעזר יוצא, בבקשה. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> קשה לכם שמישהו לא מסכים איתכם? אתם רגילים שאתם ממלאים את הוועדות? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מותר לו, אה? דנה הזמינה אותו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בינתיים אתה יוצא. צא בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יוצא, אל תדאג. כמה אני יכול לשמוע אותך עם כל חד הצדדיות שלך? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אחרי 77 שנה הגיע הזמן שתהיה קצת חד צדדיות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא צריך עזרה. בבקשה, כבוד הרב. << אורח >> אליעזר חיים שנוולד: << אורח >> חנוכה שמח. אני ראש ישיבת ההסדר מאיר הראל במודיעין, אלוף משנה במילואים, עושה מילואים 43 שנים. בחיל השריון הייתי בתפקיד מח"ט אני גם אח שכול. במלחמה אני וחמשת בניי שירתנו, אני כ-270 ימים, בני מרדכי ה' ישמור עליו נפצע קשה במלחמה. ישיבת ההסדר שלנו היא ישיבת הסדר על שם שני חללי צה"ל, מאיר שנוולד, אחי, סמל ראשון, וסגן הראל שרם, ה' ייקום דמם. לפני 26 שנה פנו אליי אנשי הנח"ל החרדי וביקשו ממני בגלל המקום הצבאי שלי והיותי רב לסייע להם בכל הנושא של גיוס חרדים ומאז לסירוגין אני מסייע במה שניתן ובחלק מהיוזמות שקודמו, גם בקשר עם ראשי ישיבות ההסדר החרדיות. אני לא איכנס כרגע לגופו של הדיון כאן לגבי השנתיים הללו, למרות שיש לי הרבה מה לומר על זה ואני חושב שהחוק המוצע, יש בו הרבה מאוד היגיון, אבל אין לי זמן לדבר על זה. דווקא בגילאים הללו שהוצעו, כמי שמתעסק בדבר הזה, יש בזה הרבה מאוד היגיון. אני רוצה לדבר על שני דברים שבעיניי הם דברים מאוד מאוד חשובים. אני שומע במשך תקופה ארוכה אנשים שמנכסים לעצמם את קולם של אנשי המילואים, או של נשות המילואים, הן דתיים והן שאינם דתיים, ומכנים את החוק המוצע כרגע בכל מיני שמות משמות שונים שבחלקם אני לא בטוח שהם באמת רוצים שיהיה חוק. אני חושב שחלק מהקולות האלה שאני שומע הם קולות שבאים ממקומות פוליטיים ומאג'נדה פוליטית. אני רוצה לומר לגבי הדבר הזה שני דברים שבעיניי מאוד מאוד חשובים. החוק הזה, כמי שמתעסק בנושא של גיוס חרדים, אם בסוף יהיה ניואנס כזה או כזה, החוק הזה הוא כורח המציאות. אנחנו עכשיו נמצאים בתקופה שיש לנו חלון זמנים היסטורי, בחלון הזמנים ההיסטורי הזה אנחנו צריכים להתחיל לנוע קדימה. במהלך שנותיי כמפקד קרבי בצה"ל הקמתי כמה מסגרות צבאיות קרביות. חברים, להקים עכשיו, אם זה 5,000 או אפילו אם זה 2,500, לקלוט עכשיו קבוצה כזאת של חרדים ברמת חטיבת החשמונאים, תעשו את המכפלות כמה מ"פים צריך, כמה אנשי סגל צריך, שהם מבינים לרוחם של החרדים, כמה מג"דים, מח"טים ושני מפקדי אוגדות. זה פרצלציה משמעותית ביותר. זה לא יקרה ביום אחד, זה תהליך ארוך ואם אנחנו נפספס בתהליך הזה זו תהיה בכייה לדורות. צריך לקחת את זה מתון מתון, לעשות את זה בשיקול דעת ובשום שכל. הלחץ הזה פה עכשיו, הרבה הרבה הרבה הרבה, זה בסופו של דבר יכשיל את זה. אני מכיר הרבה מאוד חרדים, ואנחנו בקשר עם שי כל הזמן, אין הנחתום מעיד על עיסתו, הוא יושב פה ככה בשקט, אני עוסק בסוגיה הזאת 26 שנה, אני חושב ששי בשנים שהוא מתפקד בתפקיד הזה, יש סוף כל סוף מישהו שמבין על מה מדובר כאן ואיך מקדמים את התהליך הזה. חלק מהדברים שלא קורים זה לא בגללו, חלק מהדברים שלא קורים זה מאותם אלה שלא רוצים שהדבר הזה יקרה. ועכשיו אני רוצה להגיד שני דברים. דבר ראשון, הלחץ הגדול שמנסים לייצר זה בגלל הלחץ על ימי המילואים. אני רוצה לומר לכם כמי שעושה מילואים, עכשיו אני כמו טבח, שבוע שבוע, וילדיי עושים מילואים ותלמידי הישיבה שלי עושים מילואים והישיבה שלי הייתה סגורה כמעט שנתיים כי גם הרבנים אצלי בישיבה הם קצינים שעושים מילואים, הסיבה העיקרית ללחץ ולעומס בימי המילואים זה בגלל שבעשר השנים האחרונות שחררנו 172,000 חיילי מילואים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יותר, הרבה יותר. הרבה הרבה יותר. << אורח >> אליעזר חיים שנוולד: << אורח >> אני עצמי במהלך השנים הללו, 43 השנים הללו, עברתי שלושה פירוקים. יושב פה עוזי דיין, הוא היה סגן הרמטכ"ל, פירקו את החטיבה שלנו, הוא לקח אותנו כל יום שישי אליו ללשכה כי אנחנו התנגדנו לזה שיפרקו חטיבת שריון. אתמול ישבתי בניחום אבלים אצל בוגר שלי שעשה כבר איזה 500 ימי מילואים, לידו יושב חבר שלו שהוא מפקד טנק מרכבה סימן 4, הוא לא עשה יום מילואים אחד. הוא התחנן שיגייסו אותו. יש מאגרים רבים של אנשי מילואים. אני מבין ששי מתקשה מאוד לגייס אותם. אני הייתי בתרגיל של אוגדה 96, בתרגיל פיקוד מרכז, יש יחידות שצריכות לקום, צריך להביא לשם את האנשים, לעשות את כל המאמצים לשם, כי זה הדבר שאפשר יהיה להביא את האנשים באופן מיידי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. << אורח >> אליעזר חיים שנוולד: << אורח >> עוד שני משפטים, כבוד היושב ראש. כיוון שאני חושב שזה לא קול ששומעים אותו כל יום, חשוב לי לומר אותו גם בפן המקצועי. כדי להקים את המסגרות הללו של הציבור החרדי ואני רוצה שהדבר הזה יקרה בצורה הטובה ביותר, ייקח בין שנה וחצי לשנתיים להגיע להיקפים הללו. לכן הפתרון הנדרש כרגע זה באמת לנסות למצות את אנשי המילואים הקיימים במערכת שהם רוצים למצוא את הדרך, זה לא פשוט, אבל למצוא את הדרך איך לעשות את הדבר הזה והדבר הזה יסתדר. עוד דבר מאוד חשוב, אני לא יודע באיזה שלב תגיעו לזה בדיונים, כי אם בסוף כל פסיק לוקח כל כך הרבה זמן, בחוק, עברתי עליו, סרקתי אותו במסרקות, יש עניין של מִנהלת. המִנהלת הזאת חייבת להיות מִנהלת שיש בה אנשים מבצעיים. גם דיברנו על זה עם שי כמה וכמה פעמים, גם עם הרמטכ"ל. צריך להיות שם אנשים מבצעים שיכולים לרדת לשטח ולהדריך את המפקדים בשטח איך מטפלים בחיילים חרדים וגם שתהיה להם כתובת לטפל בבעיות. בחוק הזה גם צריך להיות, ואני מדבר גם עם ראשי ישיבות ורבנים חרדיים, צריך גם לראות במה מדינת ישראל מתחייבת לחרדים לעמוד. אין בחוק הזה שום דבר, שום משוויון אישה ואיש אין שום התחייבות. יעשו השתדלות וכו'. חייב שיהיה פה התחייבות בחוק, מה הצבא חייב ומה צריך לעשות על מנת שבאמת לרבנים תהיה את התחושה הטובה שהם מבינים שהייתה פה התחייבות מאוד ברורה ועל פי זה למדוד האם עומדים בזה או לא עומדים בזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבטיחו לי פקודות מטכ"ל, אני עדיין מחכה. << אורח >> אליעזר חיים שנוולד: << אורח >> משפט אחרון. עם כל הרעש שיש מסביב אני מאוד אופטימי. אני חושב שבעוד עשר שנים על תפקידי מג"ד יתמודדו גם אנשים מהציבור החרדי, מסיבה פשוטה, כי אין שום ברירה אחרת וזה בסוף מה שיקרה. בחורי הישיבות ילמדו, ציבור חרדי יתגייס ובעזרת ה' צה"ל יהיה מורכב מהרבה הרבה ציבור חרדי, רק צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> למה הם חוטפים לנו את הקול? הם שנה פה בוועדות, הם פוליטיקאים, הם לא מילואימניקים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא צריך עזרה. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני לא אומר שאתה צריך עזרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כאשר מישהו פה אומר דבר, כמו הרב שהיה כאן כעת, שאגב מבטא דעה של רבים. מה לעשות, הוא מבטא פתאום דעה שהוא בעצמו אומר, כמעט שלא שומעים כאן בוועדה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> מי אתה? מי אתה בכלל? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברת, לצאת החוצה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אני אצא החוצה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, את יוצאת החוצה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אתה שמת לב כמה פעמים הוא - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> היא יוצאת עליי פה בלי הפסקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ואתה גם תצא אם אתה תמשיך להפריע. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> בועז, הוא כבר צריך לצאת החוצה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תשאירי לי אותו, את לא אמורה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אין בעיה, אני אצא החוצה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לתת לחברה האזרחית לדבר. << אורח >> מיכל ברודי: << אורח >> היא החברה האזרחית. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> קשה לכם שיש קול שונה ממכם. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא לא מפסיק לצעוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, אתה עכשיו. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> אם זה על חשבון הדברים של חנניה אז אני מעדיף לתת לו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הנה, אצילות רבה מאוד. דרך אגב אתה דיברת פה בשבוע שעבר בצורה מאוד מרגשת ותודה. יהיו עוד הרבה דיונים ואתה תמיד מוזמן ובדיון הבא אתה תדבר. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> בועז, אנחנו גם נוכל להשמיע קול אם כתף אל כתף ישמיעו קול? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תן לו לדבר. אני מחליט ואני רוצה לשמוע אותו. הוא נתן לו באצילות רבה את זכות הדיבור ואני רוצה לשמוע אותו. הם אותו ארגון לכן הוא מדבר. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> אני רוצה להתייחס לסעיף ולא לאיזה שהיא גישה של אנשים שמדברים פה על פוליטיקה וכו', התייחסות ספציפית לסעיף. אני הייתי במכינת גוונא, מכינה של יוצאי החברה החרדית, חילוניים לחלוטין בימינו. כשאני אמרתי להם במהלך הרצאה שהם נחשבים בעיני החוק חרדים הם היו בשוק גמור, כי הם לא מתקבלים היום ברחוב החרדי, שלא לדבר על זה שהצבא יחשוב אותם חרדים. אני רוצה ציטוט פה, לא יודע מי יזהה מי אמר את זה: ההגדרה למיהו חרדי לא הורחבה והיא אותה אחת שמשמשת כבר שנים בכל גלגולי חוק הגיוס. אדוני היושב ראש, אתה אמרת את הציטוט הזה. אתה גם אמרת, כשפתחנו את הדיון הראשון הראשון: חוק הגיוס הזה הוא הבטחה שמדינת ישראל לומדת מהעבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נכון. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> אני הראשון שהולך לצטט את הדברים הבאים, בדיון כזה אני באמת לא מבין איך זה קרה: צוות הבדיקה מצא כי הגדרת חרדי בחוק היא הגדרה מורכבת שמובילה לעיתים למצבים בהם תלמיד ישיבה חרדי שלמד שנתיים במוסד חרדי מוכר בין הגילאים 14 ל-18 חזר בשאלה והתגייס לצה"ל בגיל 18 כחייל חילוני. צוות הבדיקה מצא כי ההגדרה המורכבת של חרדי בחוק תרמה לסרבול ולמורכבות בספירה, מורכבות זו מובילה לכך שבפועל אחוזים ניכרים מהמתגייסים הנספרים ומדווחים כחרדים לא מקיימים אורח חיים חרדי מלא בזמן השירות הצבאי. זה ממסקנות ועדת נומה. מה עוד ועדת נומה קובעת? דיברנו פה הרבה על שקיפות: להבנתנו תחושה זו של זיוף לא תשתנה גם כאשר הדיווח יהיה שקוף ומדויק יותר לפי ההגדרה בחוק. לדעת צוות הבדיקה אלו פגמים מהותיים שמקורם בהגדרת חרדי כחוק. עכשיו אני רוצה לדעת, האם זה למידה מהעבר? אני גם רוצה לפנות פה לנציגי הצבא ומשרד הביטחון, איך לעזאזל אתם לא התייחסתם לוועדת נומה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מתי הגעת לדיון? << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> אני הייתי בכול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא שמעת את ההתייחסויות? << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> שמעתי ונציגי צה"ל אמרו שזה נוח להם לשמור על ההגדרה הזאת. << אורח >> שי טייב: << אורח >> ביקשתי לשנות את ההגדרה וחבל שאתה אומר את זה, חנניה. הסברתי שהשיטה היא שיטה לא טובה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר את זה במפורש. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> אז סליחה, יכול להיות שפספסתי. אבל הצבא זה לא ההתייחסות העיקרית שלי, ההתייחסות העיקרית שלי היא לביסמוט, ליושב ראש הוועדה, שאומר שהוא לומד מהעבר. עוד דברים שאפשר ללמוד מהעבר. רק 31% מבוגרי החינוך החרדי בגילאים 20 עד 29 ששירתו בצה"ל הגדירו את עצמם כחרדים. זה מהלמ"ס. בשנת 2024 55% שירתו במסלול כללי שאינו ייעודי לחרדים. האם אדוני היושב ראש, זו למידה מהעבר? זו לא למידה מהעבר. אתה בא וטוען מולנו כל הזמן שהחוק הזה הוא למידה מהעבר והחוק הזה הוא טוב וחדש ומביא דברים חדשים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הוא מצוין. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> הוא לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זו דעתך וזו דעתי. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> זו גם דעה של המשפטנים וזו גם דעה של הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא המונופול של כל הדעות. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> לא אמרתי שאני המונופול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ולכן אני אומר מה הבעיה פה של אותם אלה שמתנגדים לחוק? הם משוכנעים שהדעות שלהם זה כלל עם ישראל. שמעת את הרב קודם ויש רבים כמוהו. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> מעולה. אני לא פוסל אותך, אדוני הרב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו עושים את זה בצורה חכמה. שנים הציעו פה המלצות שלא עבדו. פה יש יסוד להניח, והאמן לי שאני נלחם על החוק הזה, כי החוק הזה משנה פה סדרי עולם והוא דבר טוב. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> אדוני היושב ראש, זה עובדות ברורות. לא הבעתי דעה, הבעתי עובדות של ועדה מקצועית. וכשאני שיחקתי אתמול כדורסל נכים, אחרי שתי טעויות המאמן העיף אותי ופה אנחנו חוזרים על הטעויות האלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמענו, תודה רבה. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> מה זה? אתה קורא לי עוד פוליטיקאי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מפריע לי. אתה מוזמן לצאת, בבקשה. אתה לא תדבר אליי בטון שכזה. צא בבקשה. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> הוא דיבר אליי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה תשנה את הטון. אני יושב ראש הוועדה ולא תדבר אליי ככה. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> אתה קראת לי פוליטיקאי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא קראתי לך. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> קראת לי פוליטיקאי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא תדבר אליי ככה. צא בבקשה. עם כל הכבוד, ידברו אחרת בוועדות, לא הכול מותר. << אורח >> חנניה בן שמעון: << אורח >> מאוד כואב שאומרים לך את האמת. מאוד כואב. אתה אומר שאני פוליטיקאי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אלון קמינר ואחריו נעה. << אורח >> אלון קמינר: << אורח >> קודם כל אני רוצה להגיד לחברי האופוזיציה, שיישמע פה ולפרוטוקול וחבל שהם לא יושבים פה, אני התרשמתי באמת מעבודה שממש ביאסה אותי בתור אזרח. מלא התפרצויות, תרבות דיון קשה. איך אנשים יכולים לדבר ככה? אני מבין שיש משחק פוליטי גדול מעל הראש שלנו שכאילו לא משנה מה, אבל דחיל ראבאק האנשים שקיימים פה, גורמי המקצוע, הם לא קיימים רק פה בוועדה, דברו איתם מאחורי הוועדה. מעצבן אותי שאני צועק והם לא פה, איך אתם שואלים אותם איזה ישיבות לא נספרו? תעשו את העבודה. תבואו עם רשימה, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, ציונות דתית ונכללת. מה זה הדבר הזה? זה מחרפן אותי. כי אנשים הגיעו מכל הארץ, משפחות שכולות. אני הייתי חדר ליד יונה, הגיעו וישבו פה ומבלבלים את השכל. אני הבנתי שזה היה נהוג פעם, אבל כמו שאנחנו משתנים ועכשיו אנחנו צריכים להסתכל לחברה החרדית בעיניים ולהגיד: אנחנו צריכים אתכם איתנו, חאלס עם הפוליטיקה הזאת, זה שיגע אותי. סליחה על ההתרגשות. אני רוצה לחזק אותך, יושב ראש הוועדה. בפעם הבאה או שאנחנו נדבר לפניהם, אנשים שקוראים את החוק ובאים להתייחס, או שתחתוך אותם. עם כל הכבוד לאלעזר שטרן, חבר כנסת, למה הוא מדבר שעה בוועדה? והוא אמר שהוא עיוור, הוא לא אמר שהוא עיוור, הוא אמר דבר פשוט, סליחה היועצת המשפטית לוועדה, אני רוצה להתייחס לזה, אני שמעתי פנינה אחת שבתוך כל בלבולי השכל האלה אמרו, הוא ביקש בסעיף (א1), לשנות, במקום שיהיה כתוב 'המתגייסים לצבא', 'המיועדים לגיוס'. נכון? אני טועה? זה מה שהוא אמר. ואז הלכה למעשה נוכל להסתכל ומיועדים לגיוס אומר 16, 17, 18 רשימה, 16, 17, 18 ורשימה, כי הם מיועדים לגיוס, הם לא התגייסו, וזה יעזור לו אחרי זה פרלמנטרית לקיים את הרצון של החוק. אז בבקשה, נכון זה מה שאמרת? זה מה שביקשת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יפה. << אורח >> אלון קמינר: << אורח >> היינו יכולים לעשות את זה בחמש דקות ולהתקדם. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו, 14 עד 18, כולנו הבנו, אני עם הייעוץ המשפטי לממשלה, אני חושב שצריך להרחיב את זה, או שלוש שנים או שיותר קרוב לקצה, כל הנסיבות סבבה, זה מה שאני חושב שצריך לעשות. ואני רוצה להציע עוד דבר אחד לחוק. אני רוצה שאם כולם מפחדים מפוליטיזציה של מי ישיבה ומי לא, בבקשה שנכתוב בחוק שכל ישיבה שרוצה לצאת מהצו יכולה לעשות את זה תוך 14 ימי עסקים. היה ואני ישיבה ואני החלטתי שאני לא רוצה יותר חרדי, כי רב הישיבה ציונות דתית, וואט אבר, יש בעיות, נכון, הכנסת לא יכולה כל היום להתעסק לאזרחים, אנחנו לא יכולים להיות תלויים בכם כל היום, לא רוצה להיות ישיבה לצורכי היעדים, זכותי לצאת. אפשר להוסיף שכל מנגנון שרוצה לצאת מהצו ביוזמתו ייצא מהצו? פשוט יגיד, היי, חבר'ה, אני לא רוצה להיספר יותר בתור חרדי. אני הבן אדם, אני הישיבה, תוציאו אותי. זה הכול, ואז תפסיקו לפחד, לא יהיה פוליטיזציה. מי שרוצה שייצא תוך 14 ימי עסקים, סגרנו סיפור. אלה ההתייחסויות שלי, תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אפשר להשמיע גם קול בתור מילואימניקים אחרי כתף אל כתף? << אורח >> נעה מבורך: << אורח >> לא תכננתי להתייחס לזה, אבל לכל המילואימניקים פה יש זכות לדבר, אף אחד לא יחליט מי עשה יותר ומי עשה פחות, אז בבקשה לכבד את מי שנמצא לידך. לגבי הסעיפים בחוק. אני חושבת שרוב הדיונים פה על הסעיף נגעו באיך לאפשר לבחור חרדי להיות בצבא, השאלה אם אנחנו צריכים את זה בתוך חוק שירות ביטחון. המטרה של הסעיף בחוק שירות ביטחון של להגדיר מי זה חרדי זה לגייס את מי שלא התגייס עד עכשיו. אם זה אנשים שממילא מיועדים לגיוס אז יכול להיות שבאמת קשה להם לחזור לבית חרדי וצריך לעשות יותר התאמות וצריך לקבוע תקנות, אבל זה לא קשור לסעיף עצמו שהמטרה שלו זה להוסיף חיילים. זה חוזר לסעיף המטרה של החוק. אם סעיף המטרה יהיה צורכי הביטחון והרחבת השורות בצה"ל, לאור זה שיש לנו הרבה חזיתות, אז גם כל הסעיפים האלה ייגזרו מזה. לא יכול להיות שכל הדיון פה, ואני נמצאת פה מתחילת הדיון, עוסק בהאם הבחור החרדי יסתדר או לא יסתדר. זו שאלה סופר חשובה, אבל היא לא קשורה לאיך מוסיפים עוד חיילים, היא קשורה לאיך עושים תקנות והתאמות לחברה החרדית שהן נדרשות, היא קשורה לאיך שומרים על התורה ועל לימוד התורה בכלל בתוך מדינה יהודית דמוקרטית, היא לא קשורה לחוק שירות הביטחון. אנחנו מבקשים שהסעיף של מיהו חרדי יהיה באמת אנשים שמוגדרים כחרדים כדי שהם יהיו תוספת למי שכבר מתגייס. אם אנחנו לא מגייסים תוספת אז לא עשינו בזה כלום. אז אנחנו יכולים החרדים האלה והחרדים האלה והנושרים האלה והנושרים האלה, אבל לא עשינו בזה כלום. המטרה שלנו היא להוסיף חיילים, המטרה שלנו היא צורכי הביטחון. זה לא רק הקלת הנטל. דיברו פה על הקלת הנטל, זו תוצאה, הסיפור הוא הביטחון, הסיפור הוא הרחבת שורות צה"ל ואנחנו מבקשים שחוק שירות הביטחון יתעסק בזה. אם יש סעיף של הגדרת חרדי רק כדי להתאים שהחרדים יתגייסו לצבא, זה לא בחוק שירות ביטחון. אפשר לעשות חוק מיהו חרדי, אפשר לעשות חוק מעמד לומדי התורה ואפשר לעשות חוק כבוד התורה, חוק יסוד שיהיה במדינת ישראל, אבל חוק שירות הביטחון וההגדרה של סעיף מיהו חרדי צריך להוסיף מבין מי שלא התגייס עד עכשיו. כל מה שנאמר פה בעצם נועד כבר מי שאנחנו יודעים שהוא מתגייס, רק לוודא שהוא חרדי והוא כן מתגייס. זאת לא המטרה, אנחנו מבקשים שהחוק יוסיף לנו עוד חיילים. (היו"ר ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני מבין שהתרגלתם שרק אתם פה בוועדה, אבל עכשיו אתם תשמעו עוד צד. נמאס לי מהצביעות ומהמחטף של השם שלנו של המילואימניקים, כל מיני ארגונים שטוענים שהם מייצגים אותנו והם בכלל פוליטיקאים במסווה שכל מטרתם זה לשבת בבית הנבחרים בכל מחיר, גם במחיר - - - << אורח >> מיכל ברודי: << אורח >> זה קשור לסעיף? << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני מביא פה את הפתרון בסוף, אני מביא סד"כ שאתה לא מכיר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, אבל בוא נכבד את השיח. כל אחד מייצג ארגון. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני מבקש לדבר, זו הזכות שלי לדבר. שרוצים לשבת בבית הנבחרים בכל מחיר, גם במחיר של להוביל אותנו שוב לקרע. הם לא רוצים להביא חוק, הם רוצים להפיל את הממשלה. בוא ניקח לדוגמה את ארגון כתף אל כתף, שטוען שהוא מייצג מילואימניקים, איך זה קשור לוועדת חקירה ממלכתית? << אורח >> מיכל ברודי: << אורח >> זה קשור לסעיף? << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> מה את מתערבת? אפשר להוציא אותה? היא מפריעה לי לדבר. (היו"ר בועז ביסמוט) << אורח >> נעה מבורך: << אורח >> אבל אתה הפרעת לכולם. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני צריך שתי דקות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, תמשיך, לא להפריע לו. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> הם טוענים שהם מייצגים את שמם של המילואימניקים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע, מי שמפריע יוצא. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> ביסמוט, אבל הוא פונה אלינו. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> זה לא משנה, זה לא הזמן שלך, קיבלתם נציגות. << אורח >> שחר ורון: << אורח >> לא, הוא מדבר לכתף אל כתף וזה אליי. אם יש דברים ענייניים כלפיי אני אשמח שתפנה אליי. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני לא הכפשתי את שמם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בוועדה הזו כולם פה מוזמנים, והבחור הספציפי הזה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יושבים כתף אל כתף. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> בועז, אתה שמעת מה אמרתי? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני את האיש הזה מעריך מאוד. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אמרתי שהם כארגון חוטפים לנו את השם והם חרגו מעבר לנורמת המילואים, הם מוציאים אנשים להפגנה לוועדת חקירה ממלכתית. זה ארגון פוליטי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש רק ארגון אחד - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> הם ארגון פוליטי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תן ליושב ראש לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בוועדה הזו כולם מוזמנים, כל אחד יביע את דעתו, חוץ מארגון אחד שהוא יודע בדיוק מיהו, כי זה ארגון מבחינתי שפה לא ידבר בוועדה. כל זמן שאני יושב ראש הוועדה הזו לא ידבר פה. כל השאר, מילואימניק שיהיה נגדי, בעדי, דתי, חרדי, שמאלן, שמאלן קיצוני - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> בועז, הוא לוחם, אני מעריך אותו. אבל כארגון? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מעריך אותו מאוד. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני מדבר על הארגון שלו, לא על שחר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אל תדבר על הארגונים. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני יכול לדבר על איזה ארגון שבא לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבל על הזמן, אני רוצה לסכם את הדיון הזה. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> גם הם שלא מייצגים אותנו חוטפים לנו את השם, גם שבות רענן שהיא פוליטיקאית של יועז הנדל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דבר על החוק, דבר ספציפית על הסעיף. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני לא רוצה שיחטפו לנו את השם, זה לא בסדר? חברי הכנסת מהקואליציה, אני מדבר אליכם, אני צריך שתשמעו אותי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שומעים שומעים. << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אני נותן פה סד"כ. אני לא פונה לאופוזיציה, כי מי שתומך באחים לנשק אני לא רוצה. סד"כ. החבר'ה מהקואליציה אני צריך שתקשיבו. אני ראש ארגון שנקרא המילואימניקים הקבועים. מה זה המילואימניקים הקבועים? אלה אנשים שרוצים לתגבר את הצבא. מספר המסופחים בצה"ל הוא 17,500, מתוכם כמה אלפי םשל לוחמים. אתם צריכים לעזור לי, אין לי תקציב כמו כתף אל כתף, אני לא יכול לקדם את כל זה לבד, אבל שתדעו שזה בדיוק הבלנס. המתווה אומר 8,000, חסר לצה"ל 12,000 לוחמים, יש הרבה יותר מ-4,000 שישלימו מצה"ל. החבר'ה מהקואליציה, אני צריך שתעזרו לי לקדם את זה כי אני לא יכול לבד, אין לי תמיכה מאחוריי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לחתום את הדיון, אבל לפני זה, בגלל ששניכם הייתם צמד חמד, אז אני לא אתן לך לדבר ולא לה, מן ההגינות, אני מבקש בצורה הכי חמודה ואני רוצה את שניכם בישיבה הבאה - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> הם התרגלו שכל הוועדות שלהם, זה לא צמד חמד, זה עשר על אחד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תן ליושב ראש לדבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חג חנוכה, ראית את האירוע באוסטרליה, האנטישמים לא - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> אתה שם לב שאי אפשר להשמיע עמדה שהיא לא שלהם? יש להם מונופול על הוועדה? אני שואל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לי. הצמד חמד הזה, אל תשבו ביחד, אבל עם כל הכבוד - - - << אורח >> זיו ברנס: << אורח >> איך אני יכול? הם בכל מקום, הוועדה שלהם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, את בזכות דיבור. << אורח >> מיכל ברודי: << אורח >> אז אני רוצה רק להזכיר שאנחנו באמת בחג החנוכה. בעוד כמה שעות נלך ונדליק נרות כולנו עם המשפחות שלנו ובזמן הזה חשוב לי להזכיר את תמונת המקרו. אנחנו מדברים על הסעיף, על מיהו חרדי, סוף בואו נשאל מיהו יהודי, מיהו עם ישראל, מי הם בעלי הברית של עם ישראל שמשרתים איתנו. בסוף כבוד יושב ראש הוועדה, השאלה האמיתית היא איך אנחנו שומרים על צבא ההגנה לישראל. אתמול קיבלנו עדות מסידני אוסטרליה שאין לנו בתור יהודים לאן ללכת, אנחנו חייבים למצוא פתרון לבעיית הסד"כ של צה"ל היום. לכן ברגע שאנחנו יושבים פה בוועדה ומתעסקים בשטויות, בכן ארגון, בלא ארגון, במה כתף אל כתף, ומי קיבל ומה קיבל, אנחנו אוכלים אחד את השני, אנחנו לא משאירים תקווה לנצח ישראל. זאת צריכה להיות התכלית של הוועדה. ברשותך, אתה בן אדם שמעריך גם את התורה וגם את ההגנה על הביטחון, חבר הכנסת ביסמוט, ואתה מחויב למצוא פתרון דחוף. אנחנו פה בשם המתמרנות, נשות מילואימניקים שנקרעות על השמירה על ביטחון מדינת ישראל ולכן אנחנו חשובים פתרון דחף ובהול. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. שי טייב, רצית להגיד דבר מה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן. קודם כל בהתייחס למה שאמר הרב שנוולד, קודם כל תודה על הדברים. אני רוצה להגיד לגבי העניין של המילואים שצה"ל מחזיר אנשי מילואים, הקים כ-25 גדודים, פגשת אותם, אמרת, לכן אין פה עניין של צה"ל יכול או לא יכול, צה"ל עושה בעניין הזה. לגבי עצם העניין, שלוש הערות. לגבי מה שאמר חבר הכנסת טור פז. אני כמובן מתנגד למנגנון שבו אנחנו צריכים לשפוט בן אדם אם הוא חרדי או לא חרדי כמנגנון שקובע האם לספור אותו או לא לספור אותו, אנחנו לא בוחני כליות ולב. אנחנו צריכים קביעה אמפירית ברורה וחדה, איזה קביעה שתקבעו, ולכן אני לא מקבל את הדבר הזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בבנות שירות לאומי אתה קובע לפי התצהיר, נכון? << אורח >> שי טייב: << אורח >> לפי התצהיר, נכון, ויש קושי עם הדבר הזה, אבל זה לא הזמן להיכנס לעניין הזה. זה דיון שלא כדאי שניכנס אליו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל יש קונסטרוקציה משפטית. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מירי, אני רוצה להגיד מילה אחת לגבי העניין של תלמידי ישיבות. אני מזכיר שבג"צ, נדמה לי ב-2017, הכיר בעניין הזה שתלמידי ישיבות, למרות שלא היו במוסד לימוד חרדי, הם כן יכולים. זה קצת קשור לגיל 18, צריך לראות פה - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> על זה אנחנו הערנו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אז צריך לראות פה מה המשמעות, כי בעבר הם היו בכללים הברורים של הספירה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לכן הפנינו את השאלה למשרד החינוך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מעולה, אז צריך להחזיר על זה. דבר אחרון שאני רוצה להגיד, כי זה עורר פה את לב הדיון, אני חוזר לראשיתו, מבחינתי הדבר החשוב זה ההגדרה הלכתחילית של מי הם האנשים ולא ההגדרה של בדיעבד בדיעבד אחרי שאנשים התגייסו. זה יעשה פה סדר לכולם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת לכתחילית? << אורח >> שי טייב: << אורח >> הסברתי את זה באריכות בהתחלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני אסביר לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קודם כל מי שלא דיבר, שיהיה ברור, ההקראה של החוק והדיון על החוק הזה, אנחנו לא מסיימים לא מחר ולא מוחרתיים, כך שיהיו לכם עוד הרבה הזדמנויות להביע את דעתכם על כל הסעיפים. מבחינתי סיימנו את סעיף 26יב. בשבוע הבא אנחנו נדון – נשלח להם הודעה לגבי הסעיף שאליו נתייחס, כמובן עם התייחסות שלך כמובן. אני חייב להגיד עוד משהו, פה הייתי בטוח שפה זה יהיה סעיף פורמלי בלבד, כאשר אתה קורא את הארכיון, וחלק מהאנשים שפחות דיברו בישיבה הזו יודעים היטב על מה אני מדבר, אבל מה לעשות, ככה זה כשהכול מתוך פוזיציה. תודה רבה לכולם וחג שמח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>