פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 277
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ו בכסלו התשפ"ו (16 בדצמבר 2025), שעה 11:20
סדר-היום:
<< הצח >> הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אבטחת חבר הכנסת מחוץ לישראל), התשפ"ו–2025 << הצח >>, הצעת חוק מטעם הוועדה – הכנה לקריאה ראשונה
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר כץ – היו"ר
יצחק גולדקנופ – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
קצין הכנסת יובל חן
אדם וולפסון
–
יועמ״ש המטה לביטחון לאומי, המטה לביטחון לאומי
אמיר ענבר
–
רח"ט לוט"ר אבטחה ומעברים, המטה לביטחון לאומי
נחמה פרל
–
עורכת דין, המטה לביטחון לאומי
רפ"ק דוד אלקריף
–
עוזר לקצין הכנסת, משמר הכנסת
יעל חייקין
–
קמ"נית, משמר הכנסת
חגי עזרן
–
לוחם, מייצג לוחמים הלומי קרב
מיכה כץ
–
לוחם, מייצג לוחמים הלומי קרב
עומר אמסלם
–
לוחם, מייצג לוחמים הלומי קרב
נדב טייב
–
מלווה לוחמים הלומי קרב
ייעוץ משפטי:
ארבל אסטרחן
מנהלת הוועדה:
נועה בירן-דדון
רישום פרלמנטרי:
נוגה כוכבי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אבטחת חבר הכנסת מחוץ לישראל), התשפ"ו–2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. לפני שנתחיל בהצעת החוק, בבקשה, חברים. מה שלומכם?
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
בוקר טוב, אני הלום קרב ואני פה עם החברים שלי. אנחנו קודם כול רוצים להגיד לכם בוקר טוב, חנוכה שמח, ולהגיד באמת תודה רבה למשמר הכנסת על ההכלה שלהם לגבינו. אנחנו נמצאים פה כבר חצי שנה מדי יום מהבוקר, נמצאים ומסתובבים ומקבלים באמת חיבוק, הכלה וביטחון ובאמת רצינו להגיד לכם על זה תודה רבה. יש עוד משהו באמת חשוב, אתם תדברו פה בדיון על צורכי אבטחה, אתם מדברים על איזון של אבטחה מותאמת פר בן-אדם ולא לזרוק בצורה גנרית. זה בדיוק מה שאנחנו טוענים לגבי הטיפול שלנו. אנחנו מבקשים מכם – לא אישית מכם, אבל מהמדינה – שתיקח אחריות על הלוחמים שהיא שלחה ותתאים להם טיפול חליפה לכל בן-אדם, כי אנחנו נמצאים בסיטואציות שונות וכל הלום קרב צריך לקבל מענה אחר. אני עשיתי את ההקשר הזה כדי שאנשים באמת יבינו. תודה רבה לכם על הכול וחג שמח.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
שלום וברכה, אני מהמחאה של הלומי הקרב. תודה רבה, אופיר, שאתה נותן לנו מקום ואני רוצה להודות לכל משמר הכנסת, גם מי שלא פה, במיוחד כל מי שלא פה, שבאמת בחצי שנה הזאת אתם כמו האור שלנו בחנוכה. האור הקטן הזה שעוזר לפרוץ את כל החושך – ככה אתם בשבילנו כל יום, לפחות בשבילי, בזכותכם אני מצליח קצת לדחוף קדימה בשיקום שלי, בעזרת החיבוק שאתם נותנים. אני רוצה שנייה להתייחס למה שקראתי פה בחוק הזה ולהסביר לכם איך זה מתקשר אלינו, כי בסופו של דבר, אנחנו פה במחאה כדי לעצור את המתאבד הבא. עד עכשיו 72 גיבורי ישראל מכל מערכות הביטחון לקחו את החיים שלהם ואנחנו חייבים לעצור את הבן-אדם הבא, שחס וחלילה לא נגיע למצב הזה.
ממה שקראתי פה, מדובר על חובות וזכויות ואני חושב שלכל חבר כנסת יש חובה להגן על הלומי הקרב, זה דבר ראשון. איומים – כתובים פה הרבה דברים על איומים, שחברי כנסת מאוימים. הלומי קרב מאוימים תמידית, כל הזמן, במיוחד במצבים שהם צריכים לקבל טיפול או שהם רוצים ללכת עם הילדים לסופר, בכל מקום ציבורי עם אבטחה הוא נתקל בקשיים ובאיומים. זה גם מגיע בטיפול משטרתי או בטיפול מול הרווחה, שאין מספיק מודעות לזה שבן-אדם הלום קרב צריך חיבוק וצריך לראות איך עוזרים למשפחה ולילדים ולא איך מרעים את המצב. זה עוד חוק שאני מאוד שמח שעושים אותו, כי למשמר הכנסת מגיע הכול, אבל איפה החוק שלנו? אנחנו באמת נאבקים מאוד מאוד קשה בשביל שיהיה לנו חוק, חוק שמירה על גבולות המדינה. בסוף זה בזכות הלומי קרב שיש גבולות למדינה, אז לעשות חוק שמירה על הגבולות בלי לעשות חוק על הלומי קרב זה לא הגיוני בעליל. אנחנו לא מגיעים לזה, לא מצליחים למצוא מקום שבסוף יעשה לנו חוק להלומי קרב, שישמור עלינו, יגן עלינו ושלא נהיה מאוימים כל הזמן.
חוק ביטול האזרחות על מעשה טרור – רשום שלא יישמו אותו, אי-יישום, יכול להיות שבטעות הפעילו אותו על הלומי קרב, שביטלו לנו בטעות את האזרחות ובגלל זה הילדים שלנו לא מקבלים טיפול, אומרים: לא, לא מטפלים בילדים, אין מעטפת למשפחות ולילדים, אין שיקום משפחתי בגלל שבטעות הפעילו את האי-יישום הזה, את מה שזה לא יהיה, ביטול האזרחות. אולי בטעות ביטלו לנו את האזרחות, אולי, יכול להיות, צריך לבדוק את זה, אבל לילדים שלנו ולמשפחות שלנו מגיע שיקום.
אף אחד לא יעצור את זה ואנחנו נמשיך להגיע לפה כל יום עד שהילדים שלנו וילדים להורים הלומי קרב, אימהות הלומות קרב – הילדים שלהם עם צרכים מיוחדים ולא מביאים להם טיפול עד גיל שבע. עד גיל שבע, כי אבא שלך עד שאתה בן שבע לא התייחס אליך כהלום קרב. זה לא יכול להיות, זה צריך להיעצר עכשיו במיידי. אבטחה בחו"ל – יש הלומי קרב שהם נקראים "לא ברי ביטוח", לא יכולים לנסוע לחו"ל. איך יכול להיות שיתנו לחבר כנסת לצאת מהמדינה לפני שכל הלום קרב יכול לצאת ויהיה לו ביטוח לצאת לחו"ל? איך זה יכול להיות? מה זה לא בר ביטוח?
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
יש עדיין 5% שלא מבטחים אותם.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
בסופו של דבר, אנחנו פה בשביל כל החיילים, אנחנו פה בשביל הלוחמים של משמר הכנסת, אנחנו פה בשביל הלוחמים של המשטרה, אנחנו פה בשביל כל בן-אדם שנתן את נפשו למדינה הזאת, שבגלל זה הוא נפצע והשאיר את הנפש שלו בקרב. שיהיה לכולם חנוכה שמח ותודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
תודה. זהו?
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
חג שמח, תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
חג שמח. אנחנו עוברים להצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. בבקשה, שגית.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
למעשה, זה חלק מהצעה שהובאה בפני ועדת משנה חסויה של ועדת הכנסת ובהצעה נכללים נושאים נוספים שמסדירים את הסמכויות ומתקנים כל מיני לקונות שהתגלעו בסמכויות של קצין הכנסת ומשמר הכנסת לאורך השנים. מכיוון שנושא האבטחה היה נראה לנו נושא חשוב בימים האלה, הפרדנו את הסעיף הזה של אבטחת חבר הכנסת בחו"ל. ועדת המשנה החסויה הצביעה עליו בנפרד וביקשה להביא את זה לפני ועדת הכנסת כדי לקדם את זה לקריאה הראשונה. ביחס לסעיף הזה, הדיון המלא התקיים בוועדת המשנה החסויה ואני אקריא עכשיו את הסעיף. אני אתן סקירה קצרה ביחס למה שהסעיף אומר, אבל עיקר הדיון המהותי, בשל הצורך בסיווגו, התקיים וימשיך להתקיים בוועדת המשנה החסויה.
הסעיף הזה למעשה מוסיף לקצין הכנסת את הסמכות לבצע פעולות אבטחה ולספק אמצעי מיגון גם בחו"ל, הכול כמובן לצורך שמירה על ביטחון חברי הכנסת כשהם שוהים שם ובהנחה שהם לא מאובטחים על ידי גורם אחר. ההגדרה שנתנו כאן היא "פעולות אבטחה מתואמות", שקצין הכנסת יוכל למעשה להטיל על איש משמר מאבטח, היום יש לכנסת כוח מאבטח, והתנאים להתקיימות פעולות האבטחה המתואמות האלה יהיו בנוהל שייקבע בין רשות ביטחון לבין קצין הכנסת. לאחר שהעבודה עליו תסתיים, הנוהל הזה יובא לעיון בפני ועדת המשנה החסויה, אבל כרגע דובר עליו גם על ידי קצין הכנסת וגם על ידי גורמי הביטחון השונים. בנוהל הזה ייקבעו כל מיני תבחינים לעניין הפעלת הסמכות בהתייחס לרמת האיום הנשקפת במדינה שאליה נוסע חבר הכנסת או למאפייני חבר הכנסת, ובהתאמה בהתקיים אחד התנאים האלה אפשר יהיה לספק את הסמכות.
<< מנהל >> (היו"ר יצחק גולדקנופ, 11:31) << מנהל >>
בהחלטה לקיומם של התבחינים, כדי לייצר איזושהי הרחקה בין חבר הכנסת לבין הקצין, תהיה גם חוות דעת של רשות ביטחון רלוונטית שתינתן במקרים המתאימים. אני כן אומר שעלה בדיונים מספר פעמים על ידי גורמי הביטחון שהם לא רוצים להיות גוף מנחה, והם גם לא גוף מנחה. להבנתנו, ההצעה לא הופכת אותם לגוף מנחה, גם קצין הכנסת לא רואה אותם כגוף מנחה וגם אני לא רואה אותם כגוף מנחה. יחד עם זאת, קצין הכנסת בהחלט רשאי ואולי גם צריך להתייעץ איתם כדי להבין את היקפי האיומים ולקבל את ההחלטות שלו לשם הפעלת הסמכות.
תנאי שלישי הוא שקצין הכנסת ביצע תיאום מקדים עם מדינת היעד. ההחלטה של קצין הכנסת על פעולות אבטחה צריכה להיות כפופה לשיקולי תקציב, זה נמצא גם לגבי פעולות אבטחה בארץ והיא צריכה להיות בהלימה בין צורכי האבטחה הנדרשים לאותה נסיעה ובין מידת הצורך בנסיעה והחשיבות שלה לעבודת חבר הכנסת. זה דבר שלצורך העניין לא ייבחן על ידי הקצין, אבל חלק מהנסיעות שמדובר בהן כאן הן נסיעות אתיקה והן נבחנות גם על ידי גורמים אחרים. אני אקריא את ההצעה, אלא אם כן אתה רוצה להוסיף משהו.
הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אבטחת חבר הכנסת מחוץ לישראל), התשפ"ו–2025
תיקון סעיף 12ב
1.
בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 12ב –
(א)
בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "פעולות אבטחה מאושרות" יבוא:
""פעולות אבטחה מתואמות" – פעולת אבטחה או אמצעי מיגון, לפי העניין, שקצין הכנסת רשאי לנקוט לנוכח קיומם של איומים המתייחסים לחבר הכנסת או למדינת היעד (להלן – התבחינים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
התקיימו אחד או יותר מהתבחינים שנקבעו בנוהל אבטחה מחוץ לישראל שקבעה רשות ביטחון בשיתוף עם קצין הכנסת (בסעיף זה – נוהל אבטחה מחוץ לישראל);
(2)
דבר קיומם של התבחינים כאמור בפסקת משנה (1) מבוסס על חוות דעת של רשות הביטחון הרלוונטית שתינתן במקרים המתאימים לכך ושיפורטו בנוהל אבטחה מחוץ לישראל;
(3)
קצין הכנסת ביצע תיאום מקדים עם מדינת היעד באמצעות משרד החוץ לשם כך בהתאם לנוהל אבטחה מחוץ לישראל."
(ב)
בסעיף קטן (ב) –
(1)
אחרי פסקת משנה (1) יבוא:
"(1א) על אף האמור בפסקה (1), קצין הכנסת רשאי להטיל על איש משמר מאבטח שעומד בדרישות הכשירות וההכשרה שנקבעו בנוהל אבטחה מחוץ לישראל, לבצע פעולות אבטחה מתואמות מחוץ לישראל, במקום שבו מצוי חבר הכנסת במסגרת מילוי תפקידו, וזאת בהלימה בין צרכי האבטחה ובין הצורך בנסיעת חבר הכנסת וחשיבות הנסיעה למילוי תפקידו ובתנאי שחבר הכנסת לא מאובטח על ידי גורם אחר."
(2)
בפסקת משנה (2), אחרי "הזכאי לפעולות אבטחה מאושרות" יבוא "או לפעולות אבטחה מתואמות".
"פעולות אבטחה מאושרות" זה פעולות אבטחה שנעשות בישראל וזה למעשה מוסיף את האפשרות והסמכות לפעולות אבטחה גם בחו"ל.
<< יור >> היו"ר יצחק גולדקנופ: << יור >>
אני יכול להוסיף מילה אחת?
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יצחק גולדקנופ: << יור >>
כחבר כנסת, כמעט בודד פה, אבל גם בודד זה טוב, אני חושב שלאור ההתרחשויות שאנחנו רואים היום בעולם – ההתנכלות העולמית, האנטישמיות העולמית לישראלים ובפרט לאנשים נושאי שררה כמו חברי כנסת וכאלה אנשים, אני חושב שהביטחון צריך להיות לחבר כנסת גם אם הוא לא בתפקיד. אם הוא נסע אפילו להיות במלון עם המשפחה שלו לשבוע ימים ויודעים שהוא שם, הוא בסיכון וצריך לאבטח אותו לא פחות מאשר אחד במילוי תפקידו. מילוי התפקיד הוא לא הגורם שצריך להשגיח עליו. מה הסיבה שאתה מאבטח חבר כנסת, בגלל שזה מילוי תפקידו או בגלל מעמדו? אם זה בגלל מעמדו, אז מה זה משנה אם הוא בתפקיד או שהוא לא בתפקיד? אם הוא נמצא שם, צריך לאבטח אותו.
<< אורח >> קצין הכנסת יובל חן: << אורח >>
אנחנו עובדים על פי נוהל של המל"ל, אנחנו מתכננים לעבוד לפי הנוהל של המל"ל וכרגע הוא מתייחס לנסיעות בתפקיד. אתה רוצה להתייחס לנסיעות פרטיות, אמיר? נזכיר שזה דיון גלוי.
<< אורח >> אמיר ענבר: << אורח >>
אני רח"ט לוט"ר במל"ל. אנחנו רואים הבדל בין נסיעה פרטית לנסיעה בתפקיד מעצם הפרסום. זה לא מחויב, אבל בדרך כלל לנסיעה בתפקיד יש פרסום. כשחבר כנסת יוצא עם בן או בת זוגו, זה עסק פרטי ואין לזה פרסום, לכן אנחנו חושבים שאין לזה הצדקה. אני לא רוצה להיכנס לגבי השרים, אבל כרגע אנחנו חושבים שאין בזה צורך. אפשר לשקול, אם מחר חבר כנסת ייסע ליעד מאוים במיוחד שבאזהרות המסע נאמר לא לנסוע אליו, אבל בהינתן מצב שהוא נסע, יכול להיות שצריך להפעיל שיקול דעת אחר. ביעדים אחרים אנחנו לא רואים סיבה לאבטח חברי כנסת בחופשות פרטיות.
<< אורח >> קצין הכנסת יובל חן: << אורח >>
החוק כמו שהוא יאפשר לנו את ההחרגה הזאת במקרה שח"כ נוסע למקום מאוים?
<< אורח >> אמיר ענבר: << אורח >>
לא.
<< אורח >> קצין הכנסת יובל חן: << אורח >>
לא יאפשר.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
ההגדרה "בתפקיד" של חבר הכנסת היא בדרך כלל הגדרה רחבה. נסיעה פרטית לחלוטין לחופשה כנראה לא תיכנס אליה, אבל ההגדרה של תפקיד של חבר הכנסת היא כן הגדרה רחבה וזאת ההתייחסות שלה. יש כאן גם התייחסות שנדמה לי שדובר עליה והיא מופיעה גם בנוסח: "לנוכח קיומם של איומים המתייחסים לחבר הכנסת". זאת אומרת, אנחנו לא מתייחסים רק למדינת היעד, אלא יש גם התבוננות פרטנית ביחס לחבר הכנסת. לכן באיזון בין הבקשה שלך, שהיא יותר מרחיבה ממה שמופיע כאן ואני גם מסכימה שקשה יהיה להיענות לה, לבין מה שיש היום, יש כאן איזון יחסית טוב, משום שהוא מתחשב גם בחבר הכנסת וגם באיומים ספציפיים ביחס אליו.
<< יור >> היו"ר יצחק גולדקנופ: << יור >>
אני הייתי מרחיב את מה שאני אומר. הוא אומר חופשה, אבל אני לא מדבר על כיף. אני מדבר על זה שהוא נוסע לקונגרס, יש כנס והוא מופיע. לא כנס שהכנסת מארגנת, אבל איזשהו כנס שנמצאים בו אנשים, באים אנשים וחוזרים אנשים, ואתה נמצא שם - - -
<< אורח >> קצין הכנסת יובל חן: << אורח >>
אלה נסיעות מטופלות.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
כנס זה בתפקיד, זו נסיעה מטופלת.
<< יור >> היו"ר יצחק גולדקנופ: << יור >>
כנס אפילו?
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
השתתפות בכנס של חבר הכנסת זו נסיעה שאו שהיא מאושרת על ידי ועדת האתיקה, ואז זו נסיעה שנכללת כאן, או שזו נסיעה שהיא מלכתחילה במילוי תפקידו. אם הוא נמצא בכנס, מרצה בכנס, מייצג את ישראל בכנס, אז זה במילוי תפקידו.
<< יור >> היו"ר יצחק גולדקנופ: << יור >>
אוקיי, זה חשוב מאוד. כן, בבקשה.
<< מנהל >> (היו"ר אופיר כץ, 11:39) << מנהל >>
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
תודה רבה. הקראתם? אפשר להצביע?
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
יש לנו הערות.
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
כן.
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
אני היועץ המשפטי של המל"ל. קודם כול, אנחנו רוצים להודות לייעוץ המשפטי של הכנסת על הדיאלוג שקיימנו לקראת הדיון היום.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
דיאלוג ארוך.
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
כן. לצד זאת, עדיין יש פערים שמקשים עלינו כרגע לתמוך בנוסח ואני אסביר. כרגע הנוסח קובע שנוהל האבטחה בחו"ל, שכמו שהוסבר, כותב המל"ל, אמור לקבוע תבחינים ביחס לאיומים המתייחסים לחבר הכנסת. למעשה, לכלל האיומים. מתוקף תפקידו, המל"ל מתמקד בענייני חוץ וביטחון. הנוהל שהמל"ל כתב וכותב מתייחס רק לאיומי טרור ולכן אנחנו ביקשנו שבנוהל האיומים יתייחסו רק לאיומי טרור. כרגע, משום שזה לא מוגדר כך וזה פתוח לכל סוג של איום - - -
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
יש עוד רשויות ביטחון למדינה.
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
לא רק המל"ל, וקצין הכנסת לא יכול להתחשב רק באיומי טרור על חברי הכנסת. ייתכנו גם איומים אחרים שקצין הכנסת יהיה חייב לתת להם מענה. לכן, מבחינתנו, ובהתחשב גם בעמדות של גורמי ביטחון אחרים שהם לא המל"ל, הסעיף צריך להיות רחב יותר מאיומי טרור. יחד עם זאת, כמו שאמרנו לכם בדיאלוג הארוך מאוד שקיימנו איתכם ובהתכתבויות הענפות שעברו בינינו – אני מצהירה את זה גם כאן בדיון גלוי והצהרתי את זה כבר גם בדיון החסוי – אנחנו רושמים לפנינו שהמל"ל בנוהל שלו יתייחס לאיומי טרור וההתייחסות שלו מול קצין הכנסת תהיה אך ורק בהתאם לסמכותו של המל"ל.
אני חושבת שחברי הכנסת מבינים שהמל"ל לא יכול לתת מה שהוא לא עוסק בו, אז אם המל"ל עוסק באיומי טרור וזה הדבר היחיד שהוא יכול לשים גם בנוהל שלו וגם בהתייחסות שלו לקצין הכנסת – דיינו, אנחנו מבינים את זה ומכבדים את זה. עם זאת, הציפייה שלנו היא שגורמי ביטחון אחרים יוכלו לתת את המענה שלהם ביחס לאיומים אחרים. אנחנו לא עושים עכשיו את הסעיף הזה אחרי הרבה שנים שיש את החסר בסמכות ואנחנו נעשה סעיף חלקי שקצין הכנסת בעוד חצי שנה יבוא ויאמר: סליחה, יש לי איומים אחרים על חברי הכנסת שאני לא יודע איך להתמודד מולם.
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
אני מבין את הקושי, אני מאוד מבין את הצורך.
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
לא, אני לא מבין את הטענה שלכם. אם עכשיו ח"כ טס ואין איום טרור של איזה מישהו מאל-קאעידה - - -
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
איום פלילי.
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
לא, גם לא פלילי. לא מישהו מאל-קאעידה שרוצה להרוג אותו, אלא יש התקהלות של אנטישמים שהולכים לפוצץ אותו במכות. זה לא טרור, זה בא מאנטישמיות. לא לאבטח את הח"כ?
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
לא, ההיפך.
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
זה לא נקרא טרור.
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
נכון, אני לא אומר שלא צריך לאבטח.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
לא, הוא רק אומר: אנחנו לא אחראים. אז אני אומרת בגלוי: אתם לא אחראים. זה רשום על דפי הספר של פרוטוקול ועדת הכנסת, זה רשום גם בוועדת המשנה החסויה וזה רשום בכל ההתכתבויות ביניהם.
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
אז אין פה עניין מהותי? זה רק כסתוח עכשיו?
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
לא.
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
לא כסתוח. לא כסתוח, ממש לא. אתה צריך לעשות את הנהלים גם לגבי האיומים האלה. פשוט בגלל שכתוב נוהל אחד. כתוב נוהל אחד, לא כתוב נהלים.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
תראה, כמו שאמרתי, אנחנו עכשיו בהכנה - - -
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
אני יכול להשלים?
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
לא, רגע, אני רק אגיד. אני אמרתי את זה קודם ואני אחדד. אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. מבחינתי, מכיוון שהדיון בוועדת המשנה החסויה הוא חסוי, הנהלים שייקבעו מול רשויות הביטחון יצטרכו להיות מובאים בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית לוועדת המשנה החסויה וחברי הכנסת יכירו את הנהלים האלה, גם אם בכלליות וגם אם בפרטנות.
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
אפשר לתקן את זה ולשנות מנוהל לנהלים? אז זה יהיה ברור שלא רק המל"ל יצטרך לכתוב את הנוהל, אלא גם כמו שהיושב-ראש אמר, יהיו עוד גופים שיצטרכו לכתוב את הנהלים.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
כתוב, רשות ביטחון. כן, אין בעיה, נהלי אבטחה. בסדר? ב-(א)(1). בסדר?
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
כן, זה יצטרך להיות לכל האורך.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
זה יהיה לאורך כל השדרה, לאורך כל הסעיף.
<< אורח >> אדם וולפסון: << אורח >>
אני מציע שבדיונים הבאים באמת יהיו הרשויות שיתנו מענה למה שהיושב-ראש אמר.
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
זה נאמר גם בדיון האחרון של הוועדה החסויה. זה עלה ונאמר. טוב, אז זהו.
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
זהו, להצביע?
<< אורח >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << אורח >>
כן. אני רק אגיד שוב, זו הכנה לקריאה ראשונה, פיצלנו את הסעיף הזה מיתר ההצעה כדי באמת לקדם את הסמכויות לקצין הכנסת ולמשמר בגלל המצב. נביא את זה לקריאה ראשונה, נחזור לוועדת המשנה החסויה ונמשיך בדיונים. או שנחזיר את זה לבד או שנשלב את זה בהצעה כולה.
<< יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >>
טוב. מי בעד?
הצבעה
אושר
אושר פה אחד. תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:44. << סיום >>