פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 253 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ו (08 בדצמבר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מיקי לוי מוזמנים: עוז ברקו – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה עילם בנו – סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה בני גולדמן – סמנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה מאיר דוד – מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה נועה ליפשיץ – ראש יחידת מילואים באגף לחיילים משוחררים, משרד הביטחון דוד הרוש – רע"ן פרט וממשל, אזרח עובד צה"ל, משרד הביטחון אלמוג אמיגה – אגף החשכ"ל, משרד האוצר שנהב אור – רפרנטית ביטחון אגף התקציבים, משרד האוצר ד"ר איל בן זקן – המשנה למנכ"ל, משרד החינוך תמר מירסקי – עסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה הדיל יונס – עו"ד, משרד המשפטים אוריאל כזום – סמנכ"ל קצבאות, המוסד לביטוח לאומי סיוון אזולאי – עו"ד, נציבה אזורית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה יאיר הראל – אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה דבורה מרגוליס – ראש מינהל, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) סיוון קורן – יושבת ראש ההתאחדות, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית הגר חן-ציון – ראש תחום רשויות מקומיות, פורום נשות המילואימניקים אופיר טל – חבר ועד מנהל, העמותה למען משרתי המילואים נעמה פלג – יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, האוניברסיטה העברית שחר זהבי – ראש מחלקת אקדמיה, אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, האוניברסיטה העברית ירון דוארט – חייל מילואים וחבר בעמותה, עמותת צו כחול נלחמים למען הלוחמים רות שלו – משרתת מילואים, סטודנטית עמנואל סטרבורבדים – לוחם מילואים, סטודנט למשפטים מתנאל חגואל – משרת מילואים, יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת הרצוג מאור מזרחי – יועץ פרלמנטרי, פורום נלחמים על הנפש דניאל לוין – שדולת המשרתים מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין מיטל אליהו - סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם. היום יום שני, י"ח בכסלו תשפ"ו, 8 בדצמבר 2025. יש לנו ישראלי חטוף חלל בעזה ונקווה לראות אותו במהרה בבית. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025. הנושא הוא עצום, בעל חשיבות אדירה. באופן אישי עסקתי בו מכל העברים האפשריים, כולל עשרות שנות מילואים עד שנכנסתי לפוליטיקה. לפני המלחמה היה מיעוט קטן שנשא בנטל. המיעוט הזה גדל במלחמה כמובן, ועוד רגע הוא יצטמצם, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו לא רק האם הסיוע המסיבי שהוקצה ניתן, אלא לגבי השנים הבאות – איך אנחנו נערכים, במקביל לדיונים שמתקיימים בוועדת חוץ וביטחון, מתוך הנחה שהמנוחה והנחלה לא תגיע כל כך מהר. איך אנחנו מחזקים, נושאים על כפיים, שומרים מכל משמר את האליטה המשרתת הזו. זאת השאלה. מה צריך כדי שהאנשים והנשים הצעירות והצעירות פחות ימשיכו במשימתם או יתחילו כשהם משתחררים מחובה, מסדיר. החל פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023 ועד יולי 2024, התקופה בה קיים משרד המבקר את הביקורת, נקראו כ-318,000 אזרחים לשירות מילואים. נשמע מספר עצום. אני חושב שמדובר ב-3% מאזרחי המדינה. צאו וחשבו, בשנים רגילות, שאני מקווה שיגיעו אלינו, מדובר באחוז, וכמובן המשרתים המסיביים זה פרומילים, שנושאים על גבם את הנטל. היקף הגיוס היה גדול, בממדים שלא נראו כמותם בישראל עשרות שנים. מאז, אחת למספר שבועות חוזרת הממשלה לכנסת בבקשה לאשר עוד צווי מילואים. הבקשה האחרונה הייתה ב-7 בדצמבר, לפני ימים מספר, וזו הייתה הפעם העשירית. מדובר בהגדלת מכסת משרתי המילואים, כאשר המספר הנוכחי עומד על 280,000 חיילי מילואים. מנגנון צווי ה-8 הפך לשגרה ולא כלי חירום. אין צורך להכביר שוב על ההשפעה של מנגנון זה על ציבור המשרתים ומשפחותיהם בהיבט התעסוקתי, הרגשי, המשפחתי, החינוכי והכלכלי. אני כבר אומר לקראת הדיון, חברות וחברים, הבקשה שאני אשטח בפניכם אין בה אלא כדי לייעל את הדיון. אני מבקש למעט בהסבר אילו קשיים כן, כדי שנדע אילו פתרונות. אבל אני רוצה להתמקד בשאלת המענים שניתנו והמענים שצריכים להינתן. דוח ביקורת זה מתחלק לשני פרקים עיקריים: הראשון דן בהסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים, כלומר תחום העבודה; והשני, במענה השלכות לגבי סטודנטים במילואים במלחמה הזו. בפרק הראשון בדק מבקר המדינה את נושא תגמול המילואים והגנה על זכויות בעבודה של משרתי המילואים. 110 ימים היה מספר ימי השירות הממוצעים, לעומת 10-13 בין השנים שקדמו למלחמה. 20 מיליארד היה סך תגמולי המילואים ששילם ביטוח לאומי בתקופה זו, לעומת כ-5 מיליארד בתקופות מקבילות. עוד מספרים, אני לא אגע בהם כרגע. קרוב לחמישית ממשרתי המילואים הינם סטודנטים. התגמול ששולם לשליש מהמשרתים היה שווה לתגמול המזערי, 311 שקלים ליום, וזה כמובן אחד השינויים שאנחנו צריכים ללכת לקראתם. נקודות הביקורת העיקריות – אנחנו מונים העלאת סכום התגמול המזערי כפי שקרה, ואני מקווה שעוד יקרה. לפי המצב החוקי הקיים, צפוי הסכום לקטון ב-30% בשנת 2026, כאשר במקביל ממשיכים לגייס את המילואים. כלומר, אלו שיעשו מילואים, ומן הסתם הם גם עשו בעבר, יזכו לסיוע נמוך. שיפוי מעסיקים בגין תשלום הפרשות סוציאליות – גם פה מדובר בתקופת חירום שתסתיים, אני מבין ממש בימים הקרובים. במהלך המלחמה הגיעו להסכמות עם ארגוני המעסיקים והעובדים על אותם שיפויים. ועדת העבודה והרווחה בכנסת האריכה את תוקף התקנות לשיפוי המעסיקים עד 2025. ושוב צריכים לחזור, אני מזכיר – המעסיקים, מזה שלושה דורות מקיום המדינה נושאים בנטל מופרע, בלתי הגיוני. הם אחראים לשלם את הרכיב של ההפרשות הסוציאליות ולא המדינה. אופן חישוב של תגמול המילואים תואם שירות מילואים לתקופות הרבה יותר קצרות, והוא פחות אפקטיבי למצב הנוכחי. בקרה על תגמולי המילואים; ההגנה על זכויות בעבודה של משרתי המילואים, בני זוגם וההורים, בני הזוג של ילדיהם. המדינה אמנם הרחיבה את היקף ההגנה, למשל הגנה מפני פיטורים והקלות, אולם מבקר המדינה מעלה את הצורך לבחון מתן מענים נוספים לחיילי מילואים, במיוחד אלו שנפצעו במלחמה, וזכויות העבודה עבור בני משפחה, שכמובן מלווים אותם במסירות. הנגשת המידע ומיצוי הזכויות – חובה להנגיש את המידע באופן אחיד ולפרסמו כראוי, באופן פרואקטיבי. ההמלצות הנוגעות לפרק זה מתייחסות לשיתוף פעולה של משרדי האוצר, הביטחון, הביטוח הלאומי וצה"ל, על מנת לעגן בחוק את סכומי התגמולים ללא הגבלת זמן, הסדר לשיפוי מעסיקים בגין הפרשות סוציאליות, שינויים בחישוב שיטת התגמול ושיפוי מיוחד למשרתים עצמאיים. לעניין הפרק הנוגע לסטודנטים: נערך סקר של שביעות רצון בקרב סטודנטים משרתי מילואים. 41% מהמשיבים ציינו שאינם שבעי רצון, לא קיבלו מספיק תגבורים, לא הוצעו סיכומי שיעורים, והייתי אומר באופן כללי לא הייתה מספיק פרואקטיביות מצד מוסדות הלימוד, לא תמיד מרצים משתפים פעולה באופן ראוי. קיים פער בין הערכות של הסטודנטים עצמם לבין תחושת, הייתי אומר, שביעות עצמית יותר גבוהה של מוסדות להשכלה גבוהה. יש נושא של החזר כספי לסטודנטים שביטלו את הלימודים. יש מוסדות שלא נתנו החזר מלא או לא נתנו את דמי ההרשמה, למרות שהתלמידים לא למדו והיה להם משהו חשוב לעשות. נקודות נוספות – היעדר פיקוח ובקרה על המל"ג, על יישום כללי זכויות הסטודנטים; פורום החירום שהוקם על ידי מל"ג – לא התקיימו ישיבות הפורום, או לא בהיקף או בתדירות הנכונה; אי מימוש תקציבי התמיכה במוסדות במלחמה – זה יוצא דופן, מוסדות הלימוד ניצלו פחות משני שליש מהתקציב שיועד להם לסיוע. יש להניח שיש לזה הסברים, אם יהיו פה נציגים שיוכלו לתת את הדעת או להסביר לנו, זה חשוב; ב-2024, יותר מ-1,400 סטודנטים נשרו מהלימודים. הנקודה האחרונה ואולי החשובה ביותר, נוגעת לתוכנית ארוכת טווח לסיוע לסטודנטים משרתי מילואים. הם ימשיכו להיקרא למילואים, ואנחנו צריכים להיות איתם, לא לחכות שהם יזכרו שיש להם אפשרות, אלא לגשת אליהם. הייתי אומר מראש – כל מוסד לימודי צריך להגדיר פרויקטור, איש מיוחד שזה הוא תפקידו. ואם צריך "להתכתש" עם הצוות האקדמי, מרצים, סטז'רים וכולי, מתרגלים, אז זה מה שצריך לעשות. המל"ג צריך לצמצם את הפער בין המוסדות השונים. אני מודע לחלוטין לחופש האקדמי ולצורך לתת את האפשרות לכל מוסד לפעול, אבל אין לי ספק שהכיוון, המגמה שמוכתבת כאן או שמוגדרת כאן, היא הנכונה. כאמור, הדוח עוסק ביישום החלטות שהתקבלו בנושא. בדיון הזה אני מבקש שניגע גם בנושא מערך שאנחנו צריכים להקים בשנים הבאות. בטוח שיש נושאים נוספים מעבר לתחום העבודה ותחום הלימודים, עד שנגיע אל המנוחה והנחלה, בה הרוב הגדול ישרת במילואים – קודם כל חובה ואחר כך גם מילואים. חובתנו לייצר את התמיכה, את ההוקרה, את העידוד, את השימור של המעטים שמגנים על הרבים. אני אעצור כאן ואני אבקש מנציגי משרד מבקר המדינה בתמצית לגעת בעיקרי הדוח, ולאחר מכן הנוכחים, אני מקווה שנוכל לתת רשות דיבור לכל המעוניינים. תודה רבה. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> כמה מילות פתיחה. מערך המילואים משמש מאז קום המדינה מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מיעוט של גברים ונשים ומשפחותיהם נושאים על גבם את נטל ביטחונה של המדינה. אזרח המשרת במילואים מתנתק פעמים רבות משגרת חייו ומקדיש את עצמו לשירות הצבאי ולעיתים אף מסכן את חייו. לשירות המילואים, ובפרט לשירות מילואים ממושך, כפי שחוו וחווים רבים אנשי המילואים כעת, עלולה להיות השפעה שלילית בין היתר על עתידו האקדמי של איש מילואים ככל שהוא סטודנט, ועל יכולת התעסוקה בפרנסה שלו ושל משפחתו. ואולי האמירה המרכזית של הדוח הזה, ואני אומר אותה בהתחלה וגם היא תיאמר בסוף: מתן תגמול הוגן על שירות המילואים ושמירה על זכויותיו של איש המילואים בעבודה ובלימודים הם חובה מוסרית של המדינה, בכל עת, כלפי הנושאים את נטל הביטחון על כתפיהם. הצורך במימוש חובה זו הוא תנאי יסוד להמשך קיומו של מודל שירות המילואים, ובפרט לנוכח הצורך להגדיל את היקף שירות המילואים בשנים הקרובות. עילם, בבקשה. << אורח >> עילם בנו: << אורח >> (הצגת מצגת) אציג את הדוח שכתבנו בנושא היבטים במענה למשרתי המילואים. מטרת הביקורת הייתה בחינת המענים שניתנו למשרתי המילואים במלחמת "חרבות ברזל" והתאמתם לתקופות שירות ממושכות, בכל הנוגע לתשלום תגמולי מילואים, להגנה על זכויותיהם בעבודה וללימודים במערכת להשכלה גבוהה. הגופים המבוקרים העיקריים היו, בין היתר, המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה. תקופת הביקורת הייתה דצמבר 2023 עד מרץ 2025. הנושאים העיקריים שנבדקו זה מאפייני משרתי המילואים, הפערים בהסדר הנורמטיבי לתשלום תגמול המילואים, ההגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים ובני זוגם, ופיקוח המל"ג על הסיוע למוסדות הסטודנטים משרתי מילואים. כמה נתוני מפתח: כאמור, כ-318,000 זה מספר האזרחים שנקראו לשירות מילואים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" עד יולי 2024. סך הכל עשרה חודשים, זה היקף גיוס שלא נראה כמותו בישראל שנים רבות. סך הכל רק 11% מתושבי ישראל בני 23-47 שאינם משתייכים לחברה הערבית שירתו במילואים מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עד יולי 2024. כאמור, 110 ימים זה היה מספר ימי השירות הממוצע של משרתי המילואים מתחילת "חרבות ברזל" עד יולי 2024, לעומת כ-10-13 ימים בתקופות קודמות. 20 מיליארד זה היה סך תגמולי המילואים ששילם הביטוח הלאומי עד יולי 2024, לעומת 5.3 מיליארד ששולמו במצטבר משנת 2020 עד ספטמבר 2023. כ-60,000 סטודנטים שירתו במילואים עד יולי 2024, וכ-10,000 סטודנטים שירתו במילואים בחודשים ינואר עד יוני 2024 בין 91 יום ל-182 ימים. כמה נתונים לגבי מאפייני משרתי המילואים: מחצית מהמשרתים היו בני 30 ומטה, כחמישית מהם סטודנטים. תגמול המילואים ששולם לכשליש ממשרתי המילואים היה שווה לתגמול המזערי, שזה היה כ-311 ש"ח ליום. כ-55% מהמשרתים היו רווקים. רובם, כ-63% ללא ילדים. מספר הילדים הכולל בני 18 ומטה של משרתי המילואים היה כ-290,000, וכ-18% מהסטודנטים שירתו במילואים בחודשים ינואר עד יוני 2024. כאן אפשר לראות את ההתפלגות ימי השירות מאוקטובר 2023 עד יולי 2024. באדום אפשר לראות גם שלא מעט שירתו יותר מ-200 ימים. גם לגבי הסטודנטים אפשר לראות שמינואר עד יוני 2024 אלפי סטודנטים שירתו שלושה חודשים ומעלה. כאן אפשר לראות סטטוס של עיקרי הזכויות לתגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה. אפשר להסתכל על העמודה הימנית, שמפרטת את הזכות ואת העמודה השמאלית שמדברת על תוקף הזכות. כפי שאפשר לראות, הרבה מאוד זכויות - צפוי לפוג תוקפן בסוף החודש. בין אם מדובר בנושא שהוזכר, שיפוי מעסיקים בגין תשלום הפרשות סוציאליות, חישוב תגמול המילואים, הרחבת ההגנה מפני פיטורים למשרתי מילואים, הרחבת ההגנה מפני פיטורים והוצאה לחופשה ללא תשלום לבן הזוג של משרת המילואים ולהורה או האחר. הנושא הראשון שדיברנו עליו זה הפערים בהסדר הנורמטיבי לתשלום תגמול המילואים. בביקורת עלה שתקופות השירות הממושכות במלחמת "חרבות ברזל" והיקף השירות הצפוי בשנים הקרובות - משמעותם עומס שירות מילואים גבוה בהשוואה לעומס קודם לפרוץ המלחמה. מצב דברים זה חשף חוסר התאמה של מאפיינים מסוימים של תגמול המילואים לתקופות שירות ממושכות. בין היתר בנוגע לשיפוי מעסיקים על ההוצאות הסוציאליות ששילמו בגין עובדיהם ששירתו במילואים ולתשלום תגמול מילואים לעצמאים. ההמלצה שלנו הייתה שמשרד הביטחון ומשרד האוצר יבחנו בשיתוף הביטוח הלאומי וצה"ל את ההסדרים לתשלום תגמול המילואים והמענקים הנוגעים למשרתי המילואים, ואת המענים שהם נותנים למשרתי המילואים ולמעסיקיהם, בין היתר בהתחשב בתפקיד בשירות המילואים, תוך עיגון בחקיקה של ההבחנה בין משרתי מילואים במערך הלוחם לבין מי שאינם במערך הלוחם. עוד המלצנו כי בהתאם לצורך יקדמו משרד הביטחון ומשרד האוצר בשיתוף ביטוח לאומי וצה"ל שינוי חקיקה והתאמה של אופן החישוב של התגמול למצב שבו היקף שירות המילואים גדל. נושא נוסף שעלה זה נושא הבקרה על תשלום תגמול המילואים. עלה שלביטוח לאומי ולצה"ל אין מנגנון בקרה משותף שמאפשר מיצוי המידע שבידי כל גוף כדי להבטיח כי ההוצאה הציבורית בגין שירות המילואים מנוצלת באופן יעיל. תקופות שירות המילואים הממושכות וההוצאה הציבורית הגבוהה של תגמולי המילואים מחדדים את הצורך בהידוק הבקרה על הוצאה זו תוך שיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי לצה"ל. המלצנו שביטוח לאומי וצה"ל, בשיתוף אגף החשב הכללי במשרד האוצר, ימסדו ממשקי בקרה משותפים על תשלום תגמול המילואים, במטרה להדק את הבקרה על ההוצאה הציבורית הגבוהה על תגמולי המילואים ולהביא לניצול יעיל יותר של משאב ההוצאה הציבורית על מילואים. הנושא הבא היה ההגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים ובני זוגם. במהלך המלחמה הרחיבה המדינה את היקף ההגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים ובני זוגם. הדבר נעשה בשורה של מהלכים, חלקם בחקיקה ללא מגבלת זמן, חלקם בחקיקה שתוקפה לזמן מוגבל, וחלקם במסגרת צו הרחבה שתוקפו אף הוא מוגבל בזמן. בכך נפגעה רמת הוודאות של משרתי המילואים, בני זוגם והמעסיקים, באופן שעלול להוות תמריץ שלילי למעסיקים לקבל לעבודה את משרתי המילואים ובני זוגם ולפגוע בתעסוקתם. ההמלצה שלנו הייתה שמשרד העבודה יבחן בראייה כוללת, בשיתוף משרד המשפטים, האוצר, הכלכלה והתעשייה, הביטחון, צה"ל וארגוני המעסיקים והעובדים הרלוונטיים וגורמים נוספים ככל שיידרש, את היקף הזכויות וההגנה בעבודה שיש להעניק למשרתי המילואים ובני זוגם, וימליץ בעניין לשר העבודה כדי לקדם את הסדרתם אם יש צורך בכך. עוד מומלץ כי צה"ל בשיתוף משרד העבודה, הביטחון ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ימשיך להפעיל את המרכז המטכ"לי שהקים למיצוי זכויות משרתי המילואים לצורך ריכוז הפניות וניתובן לגופים המוסמכים. << אורח >> עוז ברקו: << אורח >> (הצגת מצגת) בוקר טוב לכולם. שמי עוז ברקו, אני אציג את הפרק של סטודנטים משרתי מילואים ממש בקצרה. כמו שאמר יו"ר הוועדה, עשינו סקר של שביעות רצון עליו השיבו 2,650 סטודנטים משרתי מילואים. אפשר לראות בשקף, אדום זה בעלי אלה שיש להם שביעות רצון נמוכה. בגדול, ממצאי הסקר שעשינו מצביעים שמרבית הסטודנטים עם שביעות רצון בינונית עד נמוכה. זה אומנם היה בינואר עד יוני, ממש עם תחילת המלחמה, אני חושב שבהמשך זה השתפר, אני חייב להגיד בהוגנות, אבל אלו ממצאי הסקר. המלצנו בהיבט הזה שמל"ג תנחה את המוסדות לבצע סקרי שביעות רצון תקופתיים בקרב סטודנטים משרתי מילואים, בדומה להנחיית המל"ג לבצע סקרי הוראה. כמו שעושים סקרי הוראה, לשלב שם סקר ספציפי לגבי סטודנטים משרתי מילואים. וכנ"ל המלצה למוסדות. נושא נוסף שהצבענו עליו זה על הפיקוח של מל"ג על הסיוע של המוסדות. המל"ג לא גיבשה תוכנית פיקוח מסודרת, מגובה במשאבים מתאימים נדרשים, כדי לוודא שהסטודנטים משרתי מילואים מקבלים את מלוא הזכויות שהם זכאים לקבל. המלצנו, וגם הצבענו על פערים בפיקוח של המל"ג על המענים שהמוסדות נתנו לסטודנטים בהקשר של הבקרה של הניצול התקציבי. המלצנו שהמל"ג תקבע מנגנוני בקרה ואיסוף נתונים סדורים, כדי לוודא שהמענים אכן ניתנים בפועל, למפות את הפערים בין התקציב שיועד לבין מימושו בפועל, ולשונות הרבה בין המוסדות בהיבט של הניצול התקציבי. נושא נוסף זה נשירת סטודנטים משרתי מילואים. לא נאספו מספיק נתונים על סטודנטים שהקפיאו את הלימודים שלהם או הפחיתו את מספר הקורסים, לא יודעים את מחוללי הנשירה. יודעים שנשרו. אף אחד לא בדק לעומק מה סיבות הנשירה. יכול להיות זו סיבה אובייקטיבית, הוא לא אוהב את המקצוע שהוא אליו הוא נרשם, יכול להיות שזה קשור לשירות המילואים, יכול להיות קשור לכל מיני דברים ואף אחד לא יודע. ולכן המלצנו למל"ג ולצה"ל וללמ"ס לבצע בדיקה עיתית ורוחבית של נשירת סטודנטים משרתי מילואים לגבי כל שנת לימודים בנפרד, לנתח את נתוני הנשירה, בדגש לאופי השירות שלהם, כי זה משנה אם אתה במערך הלוחם או לא היית במערך הלוחם. לזהות פערים, לבחון את הסיבות להם, ולזהות את מחוללי הנשירה. להבין למה חיילים נושרים, זה נקודה מאוד חשובה. דבר אחרון זה תוכנית ארוכת טווח לסיוע לסטודנטים משרתי מילואים וכוחות הביטחון. ניתן לצפות שסטודנטים רבים ימשיכו להיקרא לשירות מילואים כמו שאכן קורה בפועל, ונכון למועד סיום ביקורת, טרם דן המל"ג בהקמת צוות לבחינת תיקון רוחבי ארוך טווח לכללי זכויות הסטודנטים, כי זה פחות מתאים למלחמה כזו ארוכה ולשירות כזה ארוך. ולכן המלצנו על המל"ג ועל שר החינוך שעומד בראשה, לבצע בחינה מעמיקה של הצרכים העתידיים של המוסדות ושל הסטודנטים, כדי לגבש תוכנית ארוכת טווח למענים לסטודנטים משרתי מילואים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. זה מזכיר לי, לפני 35 שנים, מלחמת המפרץ, הייתי במילואים 100 ימים. זה היה נראה מופרע. הייתי בסמסטר הראשון לימודי מתמטיקה, מדעי המחשב, לא קל. אבל אחר כך עטפו אותי וזה נגמר, זאת אומרת, מה זה נגמר, המשכנו. אבל פה מדובר על סיטואציה מופרעת במובן הלא-קליני של העניין. חבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רק הערה קטנה, מכיוון שבתוך עמי אני חי, ההמלצות שלכם למשרד החינוך להקים ועדה לארוך-טווח ולראות – על הקרח. אם לא תוודאו את זה ולא תבדקו את זה, הוועדה הזו לא תקום ולא יהיו שום המלצות לטובת המילואימניקים. אז זה נחמד שהמלצתם, אם מישהו לא מוודא ביצוע, לא עשינו כלום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מצטרף לחלוטין. עבר לי בראש מה עושים עם זה. יש לנו נציגות מל"ג כאן, נכון? שלום, הייתי רוצה שבהמשך כשאתה מקבל רשות דיבור, צריך לראות איך אתם מתייחסים לעניין. אני ממש מפציר, במשרד המבקר, בדרך כלל מבקשים ודורשים מענה, זה עניין חשוב. אני שוב מודע ושואל שוב - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא נשאר ככה. אתם תדווחו לוועדה בבקשה בעוד שלושה חודשים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גמרנו. אתה כבר רוצה? בבקשה. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אני פשוט אגיד שגם בלי הדוח אני ממשיך לעדכן את הצוות גם ככה. אז הצוות מעודכן, על דברים כבר מעודכנים של עכשיו. אתמול בערב הייתה לנו שיחה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי תעשה ספוילר לאחרי סיום חתימת הדוח. << דובר_המשך >> יאיר הראל: << דובר_המשך >> יאיר הראל מהמל"ג. אני אעשה ספוילר. אתמול דנו בערב עם הקמל"ר על עשיית סקרים דרך הצבא, שמיועדים למילואימניקים, שאנחנו והם ביחד. חוץ מזה, כבר עודדנו את המוסדות לעשות את הסקרים האלה. וגם על צוות החשיבה ארוך-טווח. כעיקרון, פורום החירום של מל"ג קיבל את ההערה ונתן הנחיות קדימה. אני צריך להכין את התוכנית הזאת למוסדות ואנחנו נעשה אותה ממוקדת יותר ומוצלחת יותר. אני חייב להגיד אבל משהו, בהמשך למה שעוז אמר, שהתקופה שבה נבדק היתה ממש בהתחלת המלחמה. אתם יודעים איזה בלגן וחוסר ודאות היו פה בהתחלה. אנחנו במצב יותר טוב. אנחנו לא במצב אידיאלי, ממש לא. יש הרבה מאוד קשיים ואנחנו חווים את זה ביום-יום. אבל אנחנו במצב יותר טוב ואנחנו מנסים למקד ולייעל גם את השירות וגם את הדברים וההתאמות שהסטודנטים צריכים. שהסטודנטים במילואים ובני משפחותיהם, אל תשכחו: בנות הזוג, כוחות ביטחון, אנחנו לא שוכחים אותם. צריכים לייעל את הדברים האלה. זה לא קל. אני אעשה עוד ספוילר למשהו, שגם שסטודנטים לא יודעים את הזכויות הבסיסיות שלהם. חוזרים ממילואים והם לא יודעים. פספסו מעבדה, מבחן, שיעור. לא יודעים בכלל, לא משנה כמה זה רשום להם וכמה SMS-ים וווטסאפים הם קיבלו, הם לא יודעים את זה. אז אנחנו מנסים לעשות גם העלאת מודעות. אנחנו עכשיו בחשיבה משותפת יחד עם הצבא איך עושים את זה. אני מניח שאנחנו גם נשתף את התאחדות הסטודנטים ואת המוסדות, אולי לעשות כולם ביחד, בשביל להעלות את הידיעה של הדברים הבסיסיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה רמת הידע שיש לכם מי יצא למילואים? האם אתם מקבלים מידע מצה"ל? << דובר_המשך >> יאיר הראל: << דובר_המשך >> אנחנו לא מקבלים את המידע. המוסדות מקבלים את המידע באמצעות תיקון לצו הגנת הפרטיות, שאמור להסתיים החודש, ואני מאוד מקווה שוועדת חוק חוקה ומשפט יאריכו אותו. אם לא - יהיה מאוד מורכב. המוסדות מקבלים את הנתונים מצה"ל בדחיפה לפי חיילי המילואים, לפי תעודות הזהות, ואז הם נותנים את ההתאמות לאותם סטודנטים בדחיפה. זאת אומרת, הסטודנטים, ברגע שהם חוזרים ממילואים, אנחנו בדקנו, לפחות 50% מהזכויות הם כבר מקבלים אוטומטית. הם יודעים שהם במילואים, הם יודעים מתי הם חזרו, ולפחות את הזכויות שאפשר לתת כבר בדחיפה הם מקבלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשאל שאלה פשוטה בתור, איך נגיד, בתור אזרח, בתור אבא של סטודנטים. האם זה נכון לצפות שכל מוסד חינוכי ייזום מעצמו פנייה למשרת המילואים ויגיד "שלום, אני אדון/גברת כך וכך, תפקידי לעמוד איתכם בקשר, אלו ואלו האפשרויות שעומדות בפניכם". << דובר_המשך >> יאיר הראל: << דובר_המשך >> א', כן. דבורה, נציגת האוניברסיטאות, עוד מעט תגיד את זה, אבל דיברת מקודם על פרויקטור. פרויקטור קיים. יש לו שם במוסדות – רכז מילואים. שמאז תחילת המלחמה תפקידו של רכז המילואים ובכלל של כל הגוף הזה שמרכז את המילואים במוסדות צמח. פעם זה היה איזה מישהו שהיה לו 30 תפקידים וגם היה רכז מילואים. היום לא רק רכז מילואים במשרה מלאה, יש מוסדות שיש שלושה, ארבעה או 20. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> גם ברמת פקולטה. << דובר_המשך >> יאיר הראל: << דובר_המשך >> כן. באוניברסיטאות יש לפעמים יש 20, 30 רכזי מילואים לרמת בית ספר או פקולטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. דבורה, רצית להוסיף? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> דבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות. אני מאוד מודה על הדיון הזה, ואני רוצה רק בסוגריים להעיר. התכתבנו עם אנשי המבקר, נציגי משרד המבקר. לצערי הרב, אנחנו, ור"ה, לא גוף מבוקר במובן המשפטי הפורמלי, כיוון שור"ה הוא non-organization, הוא לא ישות קיימת, הוא ישות שקיימת מכוח הסכמת החברים שבה. ובכל זאת העברנו מידע רב ערך בעינינו למשרד המבקר, שלא מצא את ביטויו בדוח, ואני מאוד שמחה שיש הזדמנות, לפחות כאן לפרוטוקול של הוועדה המכובדת הזאת, להגיד את הדברים, אז אם אפשר, שתיים-שלוש דקות, זה ממש יהיה קצר. ביום ראשון, ב-8 באוקטובר הייתה ההתכנסות הראשונה של נשיאי האוניברסיטאות בשביל לקבל החלטות שקשורות לטובת ורווחת הסטודנטים. אני מזכירה לכם, שנת הלימודים הייתה צריכה להיפתח ב-15 באוקטובר, שבוע אחרי סוכות. והיא נדחתה שלוש פעמים. עכשיו, אני לא יודעת אם אתם מבינים את המשמעות של מה זה דחיית שנת לימודים בכל מערכת ההשכלה הגבוהה. 360,000 סטודנטים לערך, עם אנשים שצריכים לצאת לשוק העבודה של עובדים סוציאליים, ופסיכולוגים, ורפואה, ומטפלים כאלה ואחרים, וכולם צריכים לסיים שנה, והם צריכים לצאת לשוק העבודה, בעיקר בתחום הבריאות שמחכים להם. וזו מערכת שממש בנויה על שיטת הכיסא החם. אם זה סטז'רים ומתמחים בבתי חולים וכולי. אז שלוש פעמים נדחתה פתיחת שנת הלימודים ביוזמת האוניברסיטאות, לא כל המכללות דחו, אבל כל האוניברסיטאות דחו את פתיחת שנת הלימודים. היא נפתחה ב-31 בדצמבר, חודשיים וחצי אחרי הזמן, כדי לאפשר לכמה שיותר סטודנטים להשתתף בשנת הלימודים. הייתה ביקורת מאוד קשה בזמנו עלינו: למה פתחתם, ולמה אתם לא מחכים לסטודנט האחרון שיחזור ממילואים וכולי. לא העלינו אז, אף אחד מאיתנו לא העלה בדעתו את האירוע שאנחנו חווינו, שבעצם נמשך עד היום. אמירה נוספת: מאות ימי המילואים, המשמעות שלהם מבחינה אקדמית, אם יש שישה סמסטרים בתואר ראשון ממוצע, וסטודנט מפסיד 100, 200, 300, ויש כאלה שגם 400 ימי מילואים ומעלה, זה אומר שהוא יכול לא להשתתף מעל חצי, ולפעמים יותר מזה, מזמן הלימודים האקדמי שלו. והציפייה של הסטודנטים היא לקבל את התואר יחד עם חבריהם. האוניברסיטאות יצאו מגדרן בשביל לעשות ונמתחו לכל הכיוונים, במיוחד לגבי המקצועות הטיפוליים, מקצועות שדורשים רישוי ורישיון, הנדסה. אגב, בסוגריים, הפקולטות להנדסה שיאניות במילואימניקים. היו לנו פקולטות עם 80% משרתים, זאת אומרת יש 100 סטודנטים בקורס, יושבים 20, 80 במילואים. וזו אחת הסיבות שנדחתה פתיחת שנת הלימודים: לא היו סטודנטים. הם כולם משרתים. וזה מקצועות מאוד מאוד תובעניים שדורשים את השלמות של הידע. בשנת תשפ"ד, מתווי הקלות למי שלמדו באותה שנה. בשנת תשפ"ה, כבר למדנו לקח ועשינו מתווה משותף לאוניברסיטאות, למכללות הציבוריות וגם בסוף הצטרפו אליו גם המכללות הפרטיות. ועכשיו בשנת תשפ"ו, נפתחה השנה לפני חודשיים, יש מתווה הקלות ללימודים, מסודר. כל סטודנט יודע בדיוק מה מגיע לו ומה לא. מבחינת האופרציה בתוך האוניברסיטאות, קודם כל, האוניברסיטאות פרסו באופן מידי, כבר מה-8 באוקטובר, פרסו את כל היכולות שלהן. גייסו מתנדבים, פסיכולוגים, גייסו אנשים שיעשו את כל האופרציה של למצוא את הסטודנטים. סטודנטים קיבלו טלפונים, קיבלו SMS-ים. מי שיושב בעזה לא בהכרח יכול לא לפתוח SMS, לא לענות לטלפון, ובטח לא רואה מיילים. הדברים האלה לקחו זמן, אבל לא יצאנו ידי חובתנו עד שלא פנו. בכל האוניברסיטאות היו פניות אישיות ויזומות לאותם סטודנטים, זה כמובן לקח זמן, עד שסנכרנו עם כולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יודעת להסביר את מה שמופיע בדוח, של אי מימוש שלמעלה ממחצית מהתקציב? << דובר_המשך >> דבורה מרגוליס: << דובר_המשך >> אני יודעת שהאוניברסיטאות באופן פרטני העבירו נתונים על הדבר הזה. אסבר רק את האוזן, הצורה שבה התקציב ניתן והקריטריונים הפורמליים הם פורמליים. הטכניון, למשל, שילם לסטודנטים פי עשרה ממה שהמדינה נתנה. גייסו לזה תרומות, בחודשים הראשונים העבירו כסף ישירות לחשבונות הבנקים של הסטודנטים. פטור משכר לימוד, פטור מתשלום על מעונות, עוד פריסה של תשלומים. יצאו מגדרם לכל הכיוונים. מבחינת האופרציה הכלכלית, אז אני שוב אומרת, יש פה ויכוח בין איך שהאוניברסיטאות רואות את זה לבין משרד המבקר, אבל אני שמה את זה רגע בצד, כי חשוב לי נורא להתייחס לרווחה של הסטודנטים, זה בעיניי הרבה יותר משמעותי. מתווי ההקלות שניתנו. לא רק מתווי הקלות למי שלומד, ניתנו שלוש פעמים. כבר פעם שלישית אנחנו מחדשים מתווי הקלות למתקבלים. זאת אומרת, אנשים שרוצים להתקבל ללימודים אקדמיים והם משרתים, מקבלים הקלות מאוד משמעותיות. זה הורדת רף פסיכומטרי, הורדת רף בבגרות, הקלות שונות ומשונות, פטור. אנשים שהולכים לרפואה, מסלול ארבע שנתי, ויתור על מבחן ידע. מבחן ידע זה מבחן שמרכיב שבעה תחומי ידע, תחומי ליבה, אנשים לומדים לזה חצי שנה. האוניברסיטאות בצעדים חסרי תקדים ויתרו על הדבר הזה. ואולי גולת הכותרת, הדבר שאני באופן אישי הכי גאה בו: בחודש נובמבר התכנס פורום דיקני הפקולטות לרפואה ביוזמת משרד הבריאות, צריך לתת גם את הקרדיט למי שמגיע, ובחודש ינואר 2024, זאת אומרת ממש שלושה חודשים מתחילת המלחמה, נקלטו 80 סטודנטים ישראלים, שלמדו רפואה בחו"ל, זרקו הכול, באו ארצה עם צו 8, הלכו להתגייס, המשיכו את הלימודים שלהם בארץ, וזה בפריסה לכל השנים, משנה א' עד שנה ו'. 80 סטודנטים. זה במערכת שאני מזכירה לכם, אנחנו פה על כל סטודנט פה נלחמים, רוצים להגדיל את מספרי הסטודנטים ומילואים לרפואה. המערכת עשתה את זה מעכשיו לעכשיו, עם הקלות חסרות תקדים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ראוי להערכה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ראוי בהחלט. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> ולצערי, הדברים האלה לא באו לידי ביטוי בדוח המבקר, אז היה חשוב לי לומר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה עקרונית, אמרנו שאנחנו בוחנים את מה שמופיע בדוח, אבל השנתיים האחרונות מאופיינות בעומס אדיר של מצב מלחמה ושל מספר ימי מילואים ומספר הסטודנטים הרב. << דובר_המשך >> דבורה מרגוליס: << דובר_המשך >> ולצערנו, זה לא הולך להשתנות כנראה בתשפ"ו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, זה ישתנה, אני מקווה שזה ישתנה, אבל מה שדבר אחד לא ישתנה, וזה שאחוז יותר קטן של אנשים ימשיך לשאת בנטל. ואז השאלה האם מבחינתכם יש מקום להמשך הסיוע? תראי, כשאנשים נמצאים במילואים המון זמן, אז יש מקום למילואים בהיבט הכמותי. כן, עוזרים להם כי הם לא יכולים. השאלה האם אתם רואים את עצמכם כחלק מחגורת ההצלה או רשת הביטחון או הסיוע, ההוקרה, שהמדינה נותנת למי שנושא בנטל גם במצבים פחות אקוטיים. זאת השאלה. << דובר_המשך >> דבורה מרגוליס: << דובר_המשך >> חשוב לי להגיד. התשובה היא כן, כן וכן. האוניברסיטאות מורכבות. זה גם חברי סגל, זה גם הנהלות, זה כמובן סטודנטים, סגל מנהלי, סגל זוטר, כולם. אני לא חושבת שיש מישהו באוניברסיטה או במיעוט קטן אולי לא, שאין לו או הוא או מישהו שלומד איתו, בן משפחה שלו. זאת אומרת הדבר הזה נגע בכולנו, כולל גם ראשי מערכות מערכת שאיבדו וכולי ולא ניכנס לזה כרגע. לגמרי כן, האוניברסיטאות היו שם מהרגע הראשון, נמצאות שם. כמו שיאיר אמר, הדברים הם לא מושלמים, יש לנו עשרות אלפי סטודנטים, יש מצבים מורכבים, אני לא אביא פה לשולחן, דברים שלא העלינו בדעתנו. והרעיון הוא והרצון הוא לתת פתרון ומענה לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יופי, אז תודה רבה. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אני גם אוסיף. ברור לנו שהנושא הזה, גם אם בשנה הבאה יהיו רק עשרה ימי מילואים, עדיין יש סטודנטים - - -, גם אם השלום יפרוץ עוד יומיים, שנה הבאה ובשנים הקרובות בכלל, אנחנו מודעים למה שקורה בכלל בארץ. מערכת ההשכלה לא תגיד "טוב, יש הפסקת אש, מדומיינת אגב, יש הפסקת אש, אז עכשיו כולם חוזרים לשגרה". זה לא עובד ככה. מערכת ההשכלה הגבוהה יודעת, שיש משמעויות ואנחנו מתכוונים גם להתייחס לזה גם בעתיד. ואני גם חייב להגיד, אנחנו גם בזמן שגרה, יש לנו כללים שהיו גם בזמן שגרה, מ-2012, בלי קשר למלחמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. תודה רבה. משרד החינוך והתאחדות בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להגיד רק, אדוני, שהלוואי והממשלה הייתה מתנהלת כמו ור"ה, עם כל ההקלות, ועם כל מה שהם עשו לטובת הסטודנטים. אנחנו מכירים את זה, גם דוח מבקר המדינה מציין את זה, ויישר כוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, תודה. מי נציג משרד החינוך? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> בוקר טוב, דוקטור איל בן זקן, אני המשנה למנכ"ל. רק אגיד, הנושא הזה הוא כמובן פוגש אותנו, קרוב אלינו. לי באופן אישי, אני היום בצו מילואים, אז אנחנו מכירים את זה. מבחינת משרד החינוך, אנחנו פוגשים את זה בשני צירים עיקריים. הציר הראשון זה הציר של הילדים, שההורים שלהם משרתים כמובן, והציר השני זה עובדי ההוראה. משרד החינוך כמשרד החינוך, המשרד הראשון שגיבש חוזר מנכ"ל לטיפול בילדים של משרתי מילואים. בהקשר הזה יש פורום בראשותי של הטמעה של חוזר המנכ"ל. יש לנו מסד נתונים מתעדכן מדי שבוע, שאנחנו מקבלים מצה"ל. כל מנהל יכול להיכנס לפורטל מוסדות לבדוק מי מהילדים בבית הספר ההורים שלו משרתים במילואים. יש לנו קו סיוע רגשי, בגרויות לילדים - יש מענה פרטני. משרד החינוך מכיר את זה. נפגשנו עם פורום נשות המילואימניקים, גם המנכ"ל, גם אני, גם המינהל הפדגוגי שמי שמבצע את ההטמעה בשטח של חוזר המנכ"ל. נפגשנו, עשינו כנס, עם קצין מילואים ראשי, עם היועצות החינוכיות, בבתי הספר. כל היועצות, עוברות הדרכה, בתשפ"ו. מתוך 6,000 כבר הגענו למחצית, עוד כ-3,000 בזמן הקרוב. יש לנו סדירויות גם שולחנות עגולים עם משרדי ממשלה אחרים בראשות פורום מנכ"לים של משרד הביטחון, שמתכלל את האירוע הזה. יש גם שולחן עגול במשרד ראש הממשלה. מבחינת הנגשת החומרים עצמם, יש בצורה מאוד ברורה וסדורה מה כל מנהל בית ספר אמור לעשות, מחנך, הכל נמצא באתר של משרד החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה לגבי הידע. האם יש לכם נגישות לידע או שההורים צריכים לעדכן או התלמידים עצמם? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> לא, קודם כל זה הצוות החינוכי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל איך הם יודעים? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> זה הצוות החינוכי שפוגש את הילדים עצמם. הצוות החינוכי מכיר את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> בכנסי פתיחת השנה, כל מחוז במשרד החינוך עושה כנס פתיחת שנה, המנכ"ל עלה, דיבר, כל מנהל מחוז, מבחינתנו. זה בפרונט, זה נושא חשוב, מופתי. קיבלו הודעות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מתעקש. איך המורה, המחנך? מונחים לברר? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> זה מגיע דרך מנהלי בית הספר. זה מגיע גם בדחיפה למורים. למשרד החינוך יש פורטלים עם מידע מאוד ברור. הם נכנסים לשם, מכירים את זה. אז יש דחיפה. זה עובר, זה באג'נדה של מנהלי המחוזות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שניה. אתה מסביר איך המחנך בקצה יודע מה רוצה המנכ"ל. אני שואל איך המערכת שלכם, איך המחנך יודע שההורה במילואים? << אורח >> איל בן זקן: << אורח >> הסברתי, אמרתי בהתחלה, יש לנו מסד נתונים עדכני שמתעדכן פעם בשבוע מול צה"ל, מול צה"ל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה פתוח? זה נגיש? יש בכללים? << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> זה פתוח. יש עשרות אלפי כניסות של מנהלי בית ספר לאורך התקופה, והוא בודק, הוא בודק פעם בשבוע מנהל בית ספר מי מהילדים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקי, סגור. לא הייתי מודע. תודה, מצוין. << דובר_המשך >> איל בן זקן: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, גם אני באופן אישי, בתור משרת מילואים, וגם המשרד, המנכ"ל והשר רואים את זה באג'נדה שלנו כמובן. מעבר לזה, אם אנחנו מדברים ברמה התקציבית וצופה פני עתיד, אני העליתי את זה בפורום מנכ"לים של מול משרד הביטחון ומשרד האוצר, על רכז מילואים בית ספרי. בהקשר הזה זה כמובן הרבה יותר מורכב. יש הסכמי שכר, יש ארגוני מורים, ואנחנו בדיונים על זה מול משרד הביטחון ומשרד האוצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. משרד העבודה, לכם יש נגיעה למוסדות השכלה שהם לא השכלה גבוהה, הם מכללות, השכלה טכנולוגית. ומן הסתם נתקלים באותן סוגיות. אני לא יודע אם בחנתם את זה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בוקר טוב, מאיר דוד. כן, מכיוון שזה לא נבחן אני לא יודע להתייחס, אנחנו נדאג להעביר מענה מסודר לוועדה כיצד התמודדו המכללות הטכנולוגיות עם הנושא של אנשי מילואים. אני כן יודע שהיו הקלות לחיילי המילואים, את הפירוט המפורט אנחנו נדאג להעביר לוועדה. אבל מכיוון שהוועדה כבר פנתה למשרד העבודה ומשרד העבודה מופיע בדוח, אז קודם כל להגיד תודה רבה למשרד המבקר באמת על דיון כזה חשוב ועל עבודה מאוד חשובה בנושא חיילי המילואים, כולנו מצדיעים לחיילי המילואים. אנחנו מאמצים את ההמלצות של דוח מבקר המדינה. חלקן כבר יושמו בתחילת המלחמה, חלקן תוך כדי המלחמה, וגם בהתייעצות עם משרד המבקר, עם עילם. אנחנו הרחבנו את המענים לחיילי המילואים, הם קיבלו תיעדוף מאוד גבוה אצלנו מתחילת הלחימה כשהבנו שזה לא הולך להיות אירוע נקודתי. וגם היום אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הסוגיה הזאת, מטפלים בכל פנייה שמגיעה אלינו, עושים אכיפה יזומה כדי לפקח ולוודא שחיילי המילואים מקבלים את המענים. ואנחנו נאמץ את ההמלצות של המבקר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חשוב מאוד, יופי. תודה. << אורח >> סיוון קורן: << אורח >> אני סיוון, יושבת ראש התאחדות הסטודנטים, נעים מאוד, תכף אני אשמח לדבר, אבל רק אגיד למשרד העבודה שהשנה הם איחרו והתחילה שנת הלימודים בקרב ההנדסאים ועוד לא פרסמו להם מתווה למשרתי מילואים לשנה הקרובה. זה לקח הרבה זמן, יכול להיות שנכון לזמן זה שאנחנו מדברים זה כבר פורסם, אבל השנה התחילה ללא מתווה, אוקיי? אז צריך להגיד ש- - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אתה רוצה להגיב? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> כיוון שאני לא מכיר את הנושא, אנחנו נבחן וניתן נעביר תשובה. << אורח >> סיוון קורן: << אורח >> צריך להדביק את הקצב. אפשר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אחרי שאמרת כמה מילים את יכולה לדבר. << דובר_המשך >> סיוון קורן: << דובר_המשך >> טוב, תודה ליו"ר הוועדה ושלום לכולם. כמו שאמרתי, אני סיוון, יושבת ראש התאחדות הסטודנטים בישראל. אנחנו מייצגים קרוב ל-400,000 סטודנטים וסטודנטיות, גם הנדסאים, גם סטודנטים של מל"ג. שומעים אותי הרבה בכל מיני כובעים. היום אני רוצה לדבר על שלושה דברים מרכזיים, גם בקשר לדוח וגם באופן כללי, שמבחינתנו הם נורות אדומות וצריך להתייחס אליהן בהקדם. אז קודם כל, מבחינת פערי שביעות הרצון. גם דוח המבקר מאשש ש-72% מהמוסדות העריכו בשנת תשפ"ד שהסטודנטים מרוצים מהסיוע שהמוסד נותן להם, ובסקר "חרבות ברזל" של התאחדות הסטודנטים שאנחנו עושים מדי שנה סקר, גם סקר הסטודנט, גם במהלך המלחמה סקר "חרבות ברזל", זה סקרים שעונים עליהם 15,000 סטודנטים לערך. אז אנחנו מצאנו שרק רבע מהסטודנטים הביעו שביעות רצון ממתווי המילואים במוסדות שלהם. ואנחנו מאמינים גם שהפער הזה נובע מזה שלא כל המוסדות טרחו לבדוק את אופן שביעות הרצון במוסד שלהם באופן סדור. זה משהו שאנחנו נשמח לסייע בו. אנחנו יודעים לתת הרבה מאוד נתונים על הדור הצעיר, על הדור המשרת, על הסטודנטים באופן רחב, ואנחנו נשמח בשיתוף אגודות הסטודנטים המקומיות לתת את המענה הזה ולעזור למוסדות להבין עד כמה הסטודנטים באמת שבעי רצון. וזה, כמובן, חשוב לקבל תמונת מצב אמיתית כדי לתת מענה אמיתי ולא לשים פלסטר. הקו האדום השני שרציתי לדבר עליו זה מבחינת ההחזרים הכספיים. אני אשמח לשמוע שזה טופל, אבל דוח המבקר חשף שסטודנטים נכנסו לחובות ונאלצו לבטל את הלימודים שלהם בשל המילואים ולא קיבלו החזר או נקנסו על כך. אני גם אגיד שאני פתחתי את השבוע בבשורות מאוד כואבות על סטודנט שפעמיים ניסה להשלים את שנה א' שלו ולא הצליח, והסיבה שהוא לא הצליח זה כי המצב הנפשי שלו הוא באמת ברצפה. סטודנטים לא רוצים לדבר על זה יותר מדי, אבל יש פיל בחדר וצריך לדבר על זה. אנחנו חוששים גם מהאדוות שאנחנו נראה בפן הנפשי בשנה הקרובה, ואנחנו חוששים גם שהמעטפת האקדמית היפה הזאת שנתנו תתרופף תכף ואנחנו נגיע למצב שסטודנט עדיין עושה 70 ימי מילואים בשנה ולא מקבל את כל המעטפת ההוליסטית הזאת, בגלל שאומרים שנגמרה המלחמה וכן הלאה. אני יודעת להגיד, עם בעל שעשה מעל 400 ימי מילואים, שהכול זה פלסטר על פלסטר על פלסטר וצריך להכניס עוד ידיים מתחת לאלונקה, ובזה אנחנו נדבר בוועדות אחרות. ואולי הנקודה הכי חשובה, שזה הסדרת מעמד הסטודנט באופן קבוע, הסטודנט המשרת, בכללי זכויות הסטודנט. אנחנו נמצאים במשבר אחר משבר כבר חמש שנים. מהקורונה לשומר חומות וכמובן ל-7 באוקטובר הארור. לא ייתכן שכל פעם אין איזה כפתור פלא כזה, שהאקדמיה מפעילה אותו ואנחנו עוברים למצב חירום, וסטודנט משרת יודע את התנאים שלו, יודע את הזכויות שלו, יודע מה קורה עם המבחנים שלו, מקבל ודאות אמיתית, כדי שהוא יוכל ללכת עכשיו להילחם לטובת המדינה. והדבר הזה חייב לקרות. אני לא מבינה איך אנחנו יכולים להחשיב את עצמנו מדינה מתקדמת אם אנחנו לא פותרים את הדבר הזה מהשורש שלו. ונקודה אחרונה, גם בהיבט של חוסן נפשי. עשינו סקר של "חרבות ברזל" שיצא בחודשים פברואר-מרץ. 17% מהסטודנטים דיווחו בסקר שהם לא מצליחים לשמור על פעילות תקינה ולנהל משימות יום-יומיות בתקופה הזו, ו-32% דיווחו שמצליחים לעשות את זה במידה חלקית. להיות סטודנט במלחמה הזאת זו משימה בלתי אפשרית, בטח כשאתה משרת מילואים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה למל"ג, לכם, האם חלק מהתקציב מיועד לנושא של סיוע נפשי? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> מאז הקמת המל"ג, הוועדה לתכנון ותקצוב – ות"ת – לראשונה אי פעם, מתקציב המלחמה הראשון בדצמבר 2023, מתקצבת גם רכיבים נפשיים. אף פעם לא תקצבנו דבר כזה, ומאז אנחנו מתקצבים ואנחנו לא מפסיקים עם זה ואנחנו אפילו מעודדים. עשינו כנס למוסדות עם כלים מטעם כל מיני ארגונים כמו נט"ל ומשרד הבריאות, שנתנו כלים חינמיים למוסדות שהשתמשו בזה בשנה שעברה. השנה אנחנו מתוכננים לעשות את זה בסיוע הצבא בחודשים הקרובים. אז אנחנו לגמרי על זה, גם מבחינת תקצוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברוך. << אורח >> סיוון קורן: << אורח >> רגע, אני רק רוצה להוסיף עוד משפט על חוסן. זה לא שלא נעשים מאמצים, אבל עדיין אנחנו כל הזמן, רואים פערים, כל הזמן, ובהיבט הזה של חוסן, אנחנו, בהתאחדות הסטודנטים, בתחילת 2023, יחד עם הקואליציה הישראלית לטראומה ועם קרן רוטשילד, הקמנו 22 מרכזי חוסן בקמפוסים במדינת ישראל. זה נתן מענה חלקי. אנחנו עדיין רואים, שמרכזי החוסן בקריסה. רק לפני שבועיים, הייתי פה בוועדה של לזימי לענייני צעירים, ודיברנו על מצב המתמחים במרכזי הייעוץ הפסיכולוגי באוניברסיטאות. זה משהו שצריך להשקיע בו, הרבה יותר משאבים. האדוות האלה של המלחמה, אנחנו נתחיל לראות אותן עכשיו, עכשיו כשימי המילואים יורדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אין ספק שאת צודקת. << דובר_המשך >> סיוון קורן: << דובר_המשך >> וזהו, רק משפט אחרון, שתדעו, שמשרתי מילואים, לפי הסקרים שלנו, מעידים שהם זקוקים לסיוע נפשי במידה גבוהה בהרבה יותר, ממי שלא משרת מילואים, ואני פה לשאלות אם יש, תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אציין רק שמההיכרות האישית שלי, כראש מועצה בשער הנגב, מכללת ספיר, האקדמית והטכנולוגית, הנדסאים, לאורך כל השנים, מתוקף המציאות שעסקה בנושא הזה, וזה דבר שהוא חיוני. יש תקציב, אמרנו לא ניצלנו את כולו, וצריך לעסוק בכך. מיקי, חד משמעי, הגיע הזמן. << דובר_המשך >> סיוון קורן: << דובר_המשך >> וצריך לטפל בזה בזמן, וגם, סליחה יו"ר הוועדה, יש כאן גם שטח, ואם אתה תרצה לשמוע אותם, אני בטוחה שהם יוכלו לתת גם דוגמאות הרבה יותר ספציפיות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן פורום מילואימניקים, אני מציע לתת להם. אבל אם היא כבר אמרה, למאור מזרחי וכולי. בעיני ההארה החשובה ביותר שאמרה סיוון זה הוראות קבע זכויות הסטודנט בשעת משבר. אני מכיר את זה מהקורונה, אני מכיר את זה ממשרד האוצר, כסגן שר האוצר. כל פעם אנחנו מתעוררים מחדש, ממציאים את הגלגל. גם עכשיו, לצורך העניין, רק כדי לסבר את האוזן, פיצוי של עצמאים בזמן המלחמה, במקום לעשות מהקורונה, העתק-הדבק וביטוח לאומי ממשיך לטפל – יושבים, ממציאים את הגלגל. הוועדה הזו צריכה לחייב את המל"ל, את הסתדרות הסטודנטים, את ור"ה, - - - << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> יש לי גם על זה תשובה. היה דיון על הנושא הזה והדיון הזה הוחלט שכרגע, בגלל שימי המילואים הרבים מאוד, כרגע לא רצו לערבב את העניין הזה. ולכן אמרו, הדברים האלה, רגע, בואו נחכה רגע, נראה מה יהיה השנה, ואז נדון בתיקון של הדברים. רגע, אבל אני מזכיר לכם שיש כללים שהם גם בשגרה. זאת אומרת, הכללים האלה כבר קיימים. לא היינו צריכים לחדש אותם. זאת אומרת, סטודנט שמפסיד שיעור או מבחן, זה כבר קיים לו. עכשיו אנחנו רק מחפשים לעשות מה קורה כשיש מלחמה. להוסיף על זה. התוספת הקבועה הזאת, היה דיון מאוד ערני בפורום החירום של מל"ג, והחליטו, אגב, בתמיכה של התאחדות הסטודנטים - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב, עם כל הכבוד, אני יכול כמו שסיוון אמרה ללחוץ על כפתור בלפטופ שלי ולדעת מה הזכויות למשבר הבא? המדינה הזו חווה משברים כל יומיים וחצי. עוד הפעם נמציא את הגלגל? עוד הפעם נשב בדיונים? << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אנחנו אכן דיברנו על זה והוחלט בפה אחד, אגב, גם התאחדות הסטודנטים. החליטו, בואו נסיים את השנה הזאת ואז נדון בעניין הזה, על מנת לראות מה קורה. זה היה הדיון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, 100%, תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> השנה הזו מסתיימת בעוד 26 יום - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. שנה אקדמית בסוף יוני. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים, אני מבקש מהוועדה לשים את זה לתיק תזכורת. ההערה שלה כל כך חשובה, שאני קניתי ובוא נעקוב אחרי זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתקבל, מיקי. חד משמעי. אני אמרתי בהתחלה, המשימה שלנו היא לא לעשות את עבודת המבקר. המבקר הוציא דוח, והוא גם יקבל מידע מהמבוקרים, ונבקש תוך כמה חודשים לשמוע. אנחנו נרצה לראות שנכנסים לסוג של שגרת חירום, כמו שצריך להיות בווילה הזאת שאנחנו מייצרים בג'ונגל. אנחנו נעבור, ברשותכם, לתחום התעסוקה. משרד הביטחון, על שני הרכיבים, אוקיי, בבקשה. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> נועה ליפשיץ, ראש יחידת מילואים וחיילים משוחררים במשרד הביטחון. השנתיים האלה הן שנתיים היו מאוד מורכבות. מחכה לנו, מחכה לנו תקופה מורכבת לא פחות, ואנחנו מנסים לעשות את הכי טוב שיש. יש שינוי מאוד גדול שחל גם במענה, גם בנושא הנפשי, וגם במעטפת הניתנת בשנתיים האחרונות, ואנחנו כבר עובדים עם האוצר על מעטפת ל-2026, שתחיל גם את נושא התעסוקה, שתכף נדבר עליו, וגם את נושא הסטודנטים, לימודי STEM, וכיוצא בזה. אני פה לכל שאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אוריאל, ביטוח לאומי. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> על מה מהדברים להתייחס? אני אגיד שקודם כל ביטוח לאומי ב-7 באוקטובר, במוצאי שבת, עשינו חלוקה, היה לנו את כל הסיפור של איבה של כל הנפגעים והפצועים וההרוגים, והיה לנו את הסיפור של מילואים ואבטלה. לא הבנו את גודל האירוע, כן? אבל עשינו חלוקת גזרות, והבנו שמילואים זה נושא מאוד משמעותי, שצריך לקבל קשב. אחד הדברים הראשונים שדחפנו אליהם זה התשלום החודשי של תגמולי המילואים, הבנו שזה הולך להיות ארוך, ובשיתוף גם משרד הביטחון וצה"ל והחשב הכללי, כשהתחלנו לשלם את תגמולי המילואים מידי חודש, עשינו עוד הרבה פעולות כדי שנאפשר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי כדי למקד. נסה להתייחס לנקודות הביקורת העיקריות, לפערים שקיימים. << דובר_המשך >> אוריאל כזום: << דובר_המשך >> אני יכול לעבור על הדברים הפתוחים. אני אגיד קודם כל רק לגבי התעסוקה שדיברתם, למרות שאנחנו בגדול, ביטוח לאומי צריך להביא את החלוקה. ביטוח לאומי אמור לשלם תגמולי מילואים בגין אובדן שכר. זאת אומרת, יש חלוקה בינינו, לבין משרד הביטחון. משרד הביטחון לשלם את כל הפיצוי, תגמולים, תשלומי משפחות, כל הדברים האלה זה משרד הביטחון. ביטוח לאומי אמור לשלם בגין אובדן השכר, ולמי שלא עובד, אמור לשלם את תגמולי המינימום, שכפי שאתם יודעים, המינימום עלה במהלך תקופת החירום. היום זה באזור 9,000 ומשהו שקלים, ולשמחתי, לפני סדר גודל של שבועיים, זה נכנס כהוראת קבע. זו אחת ההמלצות בדוח שהייתה פתוחה, ומעכשיו התגמול המזערי עלה ל-321 שקלים ליום, שזה קרוב מעל 9,000 שקלים לחודש שלם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> אוריאל כזום: << דובר_המשך >> אני אעבור על הליקויים שהיו. המבקר ציין לשבח את זה שאנחנו משתמשים בשכר חודשי, וביקש שנרחיב את זה, אז זה כבר הורחב בכמה גימלאות, כלומר, הליקוי הזה הוא כבר בעבודה. רוב הדברים כבר מבוצעים שם. התגמול המזערי, כפי שאמרתי, לפני סדר גודל של שבועיים, אושר. הנושא של שיפוי מעסיקים. יש שלושה רכיבים במשרתי המילואים. יש את חייל המילואים, את המשפחה שלו ואת המעסיק שלו. זה כמו המדרש, שלושה שותפים באדם - אביו, אימו והקדוש ברוך הוא. גם פה, חייל המילואים יוצא למילואים, יש לו את המשפחה שלו ויש לו את המעסיק שלו, ואני אומר, בהתחלה דאגנו לחיילי המילואים, אבל בסוף הבנו די מהר שאתה חייב לדאוג לכל הרכיבים. אתה לא יכול להשאיר את המעסיק בחוץ ולא את המשפחה בחוץ, ואני חושב שהסיפור של שיפוי מעסיקים שנותנים להם 20% שיפוי, צריך להבין זה לא פיצוי, זה כסף שהמעסיק משלם מהכיס שלו על זה שחייל המילואים יוצא למילואים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה תיקון חלקי של עוול מתמשך. זאת ההגדרה. << דובר_המשך >> אוריאל כזום: << דובר_המשך >> נכון, ואפילו, אני חושב שהיינו, עוד לפני הרבה שנים יחד איתך שניסינו לשנות את זה בשגרה ולא הצלחנו. כרגע זה אמור להסתיים בסוף השנה, בעוד שבועיים. יש דיונים, להבנתי, אני יודע שאמורים להמשיך את זה, כרגע החוק עוד לא עבר, אבל אני חושב שהדבר המרכזי פה שצריך לצאת, שאנחנו חייבים להמשיך את השיפוי מעסיקים, גם בקבע, ובטח שב-2026. כלומר, המעסיקים, כמו שאמרתי בעוד שבועיים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נציג האוצר, מי נמצא איתנו? << אורח >> אלמוג אמיגה: << אורח >> אלמוג, חשב כללי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז תחשב, תחשוב, מה אתה אומר על העניין הזה? אתם בעד? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני יכול להגיד שאנחנו בדיונים עם האוצר, ויש כוונה להרחיב את זה. אני לא יכול לדבר בשמם, אבל זה סופר משמעותי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מתי? מתי? המילים האלה הורגות אותי. תגידו מתי. אני לא בא בטענות לביטוח הלאומי. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אנחנו בעד, אנחנו חושבים שזה חובה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אחד מהמוסדות הכי יעילים במדינה הזאת, שלא קורס לעומת שאר המקומות. מתי ירחיבו? אל תגידו ירחיבו, תגידו מתי כדי שנוכל לבדוק את זה. << אורח >> אלמוג אמיגה: << אורח >> הנציגה של אגף תקציבים בדרך, היא תגיע ותתייחס באופן נרחב, אבל- - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> איך אני מכיר אתכם. הייתי אצלכם מספיק זמן כדי להכיר אתכם. מי שלא יודע, הייתי סגן שר האוצר, אני מכיר אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוריאל, אתה סיימת? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני יכול להמשיך אם רוצים. יש את הנושא של חיילי המילואים העצמאים. גם כשהתחילה המלחמה, אנחנו רצינו לשנות את החוק די מהר. אפילו ב-2024 ביקשנו לשנות את החוק. הבנו שאנשים יוצאים למילואים, השומה שלהם תרד, ופחדנו שייווצרו להם חובות. לצערנו, ההצעה שלנו לא התקבלה, חשבו על נתיב אחר שיצר חובות, ולאחר מכן החוק שונה, וכרגע יש חוק מיטיב שחל גם על 2025. המלצת המבקר להמשיך את זה גם ב-2026 זה משהו שאנחנו עובדים עליו, זה יבוא לידי ביטוי רק בשנה הבאה. כלומר, כל השומות שיגיעו בשנת 2026 לא יצרו חובות. אנחנו במהלך השנה הזאת צריכים יחד עם האוצר לגבש תוכנית לגבי 2026, זה אומר שיש לנו עד 2027 לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ויש לך אוזן קשבת לעניין הזה? << דובר_המשך >> אוריאל כזום: << דובר_המשך >> חד משמעי, אני חושב שהעצמאים גם כשהם חוזרים לשגרה הם לא חוזרים לשגרה. כלומר, כשאני שכיר חוזר לשגרה, יש לו את המשכורת שלו, עצמאי הרבה פעמים צריך להניע את העסק שלו מחדש, זה אירוע הרבה יותר מורכב, ואני חושב שחייבים לטפל בדבר הזה, ואני יודע שגם יש אוזן קשבת גם עם ארגוני העצמאים, גם עם משרד הביטחון. זה הדברים העיקריים. אם יש שאלות ספציפיות, בסדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. נציג צה"ל. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> ראש ענף פרט מילואים. אני אתייחס גם להיבט מיצוי הזכויות, אז זה עלה גם בסקר. זה עדיין משהו שנעשה, גם הגדלנו יותר את התאים שמתעסקים ברמת החטיבה והאוגדות בלסייע למשרתים למצות את הזכויות שלהם. כמובן, הנגשת המידע בערוצי התקשורת של עולם המילואים, זה ערוצי ה-social, אם זה אתר המילואים. ההרחבה לסיוע משפטי, גם פה, משרד הביטחון פה איתנו, אנחנו קודם כל גם נותנים את המענה לבנות זוג עד סוף 2025, וזה נכנס מבחינתנו בטיוטה למענים ל-2026, כמובן להרחבה המשפטית. דיברו פה גם, זרקו כמה קצת על STEM, אני חשבתי שהתייחסו לזה גם מהמקום הזה, אבל גם צה"ל, בשיתוף המל”ג והתאחדות הסטודנטים, נתן פה מענה לשנה הקרובה, בשנת הלימודים האקדמית ל-2026, לכל מי שלומד במערך הלוחם 21 ימים, יקבל מענה, ואם הוא לומד ב-STEM, יקבל מענה כדי לסייע לו בתוך השיעורים שהוא מפסיד, וזו הרחבה שניתנת מטעם צה"ל למל"ג. וכמובן שאנחנו ניתן את זה גם בהמשך לשנת ה-2026, להמשך השנה, כי כרגע זו הרחבה לסמסטר הראשון, וזהו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה לגבי נושא של צו שמונה שהוזכר. כמה העובדה שאנחנו משתמשים בצווים חריגים, כמה זה מטריד? אני שואל, כי אני מניח שזה כופה התראות קצרות, ופרקי זמן - - - << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> פורסם ממש לפני כשבוע גרף התעסוקה המבצעית לשנות 2026. בתקווה שהכול יעמוד כמו שצריך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המגמה היא לנסות לנרמל את ה- - - << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> בדיוק, המטרה היא שנוכל להודיע היום למשרתים מתי הם מגיעים לתעסוקה המבצעית בשנת 2026, שהם ימשיכו לעשות התעסוקה, וכל עוד זה בהתאם למצב הביטחוני, לא יהיה איזה משהו שהוא יהיה בהתראה קצרה, למרות שאנחנו עדיין ממשיכים בצו שמונה כרגע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. טוב, תודה רבה. אני אבקש מאנשים נוספים. ניתן לאופיר טל, נציג עמותה למען משרתי המילואים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> בוקר טוב, תודה על הדיון ועל הדוח ביקורת. אני אתחיל במילה טובה דווקא, שכן הייתה הירתמות פה של הבית הזה וגם של חלק מהמוסדות בתחילת המלחמה, ובאמת בוצעו הרבה תיקונים ושיפורים. מה שמדהים אותי זה ששנתיים אחרי אנחנו עדיין נמצאים באותה סיטואציה שבה אנחנו צריכים לחזר על הפתחים ולבקש דברים, שחשבנו שהם כבר מובנים מאליהם. לא יהיו עשרה ימים מילואים שנה הבאה, אני יכול להרגיע אותך. הבת שלי עוד לא השתחררה כבר זומנה לחודש וחצי. עובדים שלי נמצאים, האמת שהוא כרגע בחופשה, אבל יש לי עובד בסוריה, עובד בעזה, משרתים מאות ימי מילואים. אז אנחנו לא נהיה בעשרה ימי מילואים, אנחנו יודעים שיהיו עוד עשרות ואולי יותר מזה ימי מילואים שנה הבאה. ולכן אנחנו צריכים להימשך. זה לא שהמשבר הבא, סליחה, חבר הכנסת לוי, אנחנו לא לקראת המשבר הבא, אנחנו עוד במשבר הנוכחי. במשבר הזה עדיין לא נתתם את כל התשובות ואני מתכוון לזה שיש הרבה הוראות שעה וכל מיני הנחיות שעומדות לפוג. בראש ובראשונה, שיפוי מעסיקים שלא שמענו אם זה בתקציב המדינה ואני חושב שאפשר לתת תשובה מיידית על זה, אם זה בתקציב המדינה כן או לא. וזה נושא אקוטי. עשרות ומאות ימי מילואים בשנה של הרבה עובדים, זה כבר מעבר למה שמעסיקים יכולים לשאת וגם ככה מדובר בשיפוי חלקי בלבד. אנחנו מדברים על 20% שיפוי כשהוצגו פה נתונים של השיפוי האמיתי, ההוצאה האמיתית - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה בתקציב המדינה. והגדילו את השורה הזו לחמישה וחצי מיליארד שקלים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> טוב לדעת. הנושא השני שהוא אקוטי מבחינתנו ועדיין לא קיבל תשובה, זה צו ההרחבה בנוגע לחיילי המילואים, שמרחיב את ההגנה ונותן יותר ימי חופשה לנשות המילואים, לבני זוג של המילואים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי עוסק בזה? זה גם ביטוח לאומי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד העבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> העבודה? << דובר_המשך >> אופיר טל: << דובר_המשך >> מדובר פה בהסכם בין ההסתדרות והמעסיקים, יש צו הרחבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אני זוכר, הייתי קצת בעסק. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אם יש צו הרחבה, אני באמת, בכל הכבוד להסתדרות ולארגוני המעסיקים שבכל זאת נרתמו, אני לא מבין למה זה לא מתוקן, לא מבוצע בחוק? למה זה צריך לפוג בסוף השנה? ואנחנו עדיין לא יודעים אם זה יקרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משרד העבודה? מה אתה אומר? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> שר העבודה ירחיב את הצו רק כשיגיע אליו הסכם חתום. עדיין אין הסכם חתום שהגיע לשר העבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, שר יש לנו? << דובר_המשך >> מאיר דוד: << דובר_המשך >> שר העבודה היום זה השר יריב לוין. הנושא של ההסכם הקיבוצי הוא מנדט של הארגונים בין המעסיקים לבין ההסתדרות. ככל שיגיעו להסכמות, יגיע לידי השר ההסכם הקיבוצי, הוא יפעל להרחיב אותו גם בשנת 2026. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> זאת בדיוק הבעיה. אני לא יודע למה אני צריך לחכות להסכם קיבוצי, שעה שאפשר לתקן את חוק חיילים משוחררים, החזרה לעבודה, בצורה הכי פשוטה שיש. יש חקיקה שאפשר לתקן אותה. אני לא בא בטענות אליך, חלילה, גם לא למשרד העבודה. אבל המערכת עדיין לא סגרה קצוות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו עוסקים בנושא של חופשה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא, מדובר על ההגנה מפיטורים, ההרחבה. שהיום יש 30 יום בחוק ויש 60 יום בצו ההרחבה. אחת ההמלצות של דוח מבקר המדינה זה לבחון את היקף ההגנה והזכויות, וזה מה שאנחנו נבחן במהלך השנה, גם לראות אם באמת צריך לתקן את החוק כהוראת קבע או הוראות השעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתי זה פגע? עכשיו בסוף דצמבר? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> ב-31 בדצמבר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> ב-31 בדצמבר ההגנה המורחבת של עד 60 יום היא פגה, ויש לנו את ההגנה בחוק שאומרת 30 ימים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, ואתם עוסקים בזה בניסיון להניע את המהלך? << דובר_המשך >> מאיר דוד: << דובר_המשך >> שוב פעם, יש שיח עם הארגונים. עדיין אין איזשהו הסכם שאנחנו יכולים לבוא ולהגיד יש הסכם ואנחנו צריכים להרחיב אותו. גם לשר העבודה אין סמכות להתערב בהסכם או לכפות הסכם על הצדדים. אנחנו כן במסגרת הבחינה של הזכויות המגיעות לחללי המילואים, אנחנו נבחן גם את הסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש כאן נציגות של ההסתדרות או של המעסיקים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> הגר חן-ציון: << אורח >> אני רוצה להגיב בשם פורום נשות המילואימניקים אחר כך. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> סליחה, אדוני, אני יכול להגיד אחד דבר מאוד פשוט. אותנו לא מעניין, כמו שאומר הפתגם הסיני, אם החתול הוא לבן או שחור, הוא צריך לטרוף את העכברים. ולכן אפשר לתקן את זה בחוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה המצאת עכשיו פתגם, לא? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> יש היום הגנה בחוק שיש 30 ימים. היום יש הגנה קבועה בחוק. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> הלוואי שהיה לי את הקרדיט הזה, אבל לא, לא המצאתי את זה, בסדר. אפשר לתקן את חוק חיילים משוחררים החזרה לעבודה. יש חקיקה אחרת שאפשר לטפל בנושא הזה. נושא החופשה חייב להיות מטופל של נשות המילואים, שכרגע יפוג ב-31 בדצמבר. אני אעדכן את אדוני. ב-20 נובמבר ועדת הכלכלה אישרה את העלאת התגמול המזערי באופן קבוע, ביחד עם הנקודות זיכוי. אז זה נושא שכן מטופל. ואני מקווה שבאמת שזה יעבור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני בעניין הזה רוצה לומר, אין אדם אחד שמרכז את הנושא, אבל אם אני מסתכל על רע"ן סגן אלוף דוד, אני חושב שנכון, יחד עם משרד הביטחון, אולי, משרד הביטחון ואתם, לרכז את כל הסוגיות הללו. הימים חולפים, וגם 2026 תסתיים, וכל הנושאים הללו ראוי שיהיו מרוכזים על ידכם, אני חושב, ותניעו את המהלך. אני חושב שהדברים של אופיר הם מוצדקים לגמרי. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אני מניח שאני יכול להמשיך לדבר פה עוד זמן רב. אני אתמקד בשלושה נושאים נוספים בלבד. נושא אחד שמאוד מטריד את המילואים בימים אלה, ואני לא יודע אם זה המקום, אבל אני מעלה אותו. הצבא מצמצם את מספר ימי המילואים, והתוצאה של זה, זה שיש הרבה פחות חופשות לחיילי המילואים. כלומר, חייל מילואים שיוצא היום לשירות של עשרות ימים, שזה סדרי הגודל שיוצאים אליהם, כמעט ולא יראה בית, או יראה הרבה פחות בית. זה מקשה מאוד, זה מאוד בעייתי, וצריך לקחת את הנושא הזה בחשבון ולראות שכן מקבלים את החופשות שמאפשרות לא תפקוד תקין, אבל לפחות להגיע מידי פעם הביתה, כי בכל זאת חלק גדול מחיילי ואנשי המילואים - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה ממש, הלוואי והייתי יכול לשחרר את כולם, זה ממש אין בכוחה של הוועדה, אני אומר לך את זה. זה צה"ל. אני יכול להתערב למג"ד מתי הוא משחרר? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> זה ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו התייעלות של צה"ל בצמצום ימ"מים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> זו התייעלות על חשבון ימי המילואים. ההתייעלות היא מאוד פשוטה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> את רוצה שאני אגיד לך, שאם היה חוק גיוס חובה לכולם לא היה הדיון הזה מתייתר? לצערי, זה לא בכוחי. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אני חושב ש- - - אמרה שבוועדות אחרות קולה וקולנו נשמע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולנו באותו צד שם. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> כן. אני אגע בנושא שאדוני גם נגע בו – נושא חוזר מנכ״ל לגבי הורים לילדים שנעדרים מהבית של שירות מילואים. הנושא הזה עלה כמה פעמים. אין תקצוב לדבר הזה. הובטחו לנו 5,000 שעות ייעודיות. נאמר במפורש שה-5,000 שעות האלה לא צבועות לאנשי מילואים. זה יוצר בעיה מאוד גדולה בבתי הספר ולא קיבלנו על זה תשובה. והנושא השלישי, אני פונה פה לחבריי מהאקדמיה, אני שמעתי את הדברים, שמעתי גם מה שאדוני אמר לגבי מכללת ספיר. זה יפה מאוד. הבעיה העיקרית שלנו זה שלטעמנו אין מדיניות כוללת שמחייבת את כולם: גם את האוניברסיטאות, גם את המכללות, גם את הלא מתוקצבות. ויש בעיה מאוד גדולה עם שש הלא מתוקצבות שהן, שמבחינת מספרים הן ענקיות, כמו קריית אונו. אין מתווה שמחל עליהן באופן מלא. כל סטודנט, וזאת אחת הבעיות שאני חושב שגם המבקר עלה עליה. כל סטודנט בכל מוסד - אז פה במוסד אחד יהיו 20 רכזי מילואים, ובמוסד אחר יהיה רכז מילואים אחד, כי זה מה שבא למוסד הזה. ואין שום דבר, אין אף חוק שמחייב היום כמה רכזי מילואים פר-סטודנט יהיו. אז נכון שיש מוסדות שעושים מעל ומעבר. אני חייב להגיד שהפקולטות לרפואה, כשפנינו אליהן בתחילת המלחמה תוך יום נפגשנו עם יושב ראש הוועד שלהן, הם באמת dedicated, אבל לא כולם הם כאלה, לא כולם, זה המצב. בהרבה מכללות אנחנו נתקלים מצב שאין מענה, ולכן גם יש הרבה חוסר שביעות רצון. אנחנו מצפים לתוכנית הוליסטית כוללת. אני הסתכלתי כמה פעמים באתר של המל"ג ובחקיקה של המל"ג ובהנחיות שהוא נותן. יש תוכניות הוליסטיות לאוכלוסיות מסוימות, תוכניות שנותנות מלגות, ליווי, הקלה בתנאים. חיפשתי אחרי שנתיים של מלחמה האם נבנתה תוכנית כזאת שמקבילה, למשל, לאוכלוסייה הערבית, האם יש תוכנית כזאת שמקבילה לאוכלוסיית משרתי המילואים? התשובה היא לא. אנחנו מצפים שתהיה תוכנית הוליסטית כזאת, אנחנו לא באירוע שיסתיים ב-2025, לא ב-2026, וכנראה גם לא ב-2027. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה ששמענו זאת אמירה שאנחנו במצב חירום, ובתוך, אחרי סוף השנת הלימודים הזה, כנראה ייכנסו למיסוד. זה האוזן המוזיקלית שלי שמעה, אני מקווה שזה נכון. אתה יכול רק להנהן. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שלצבא יש תוכניות לחיילי מילואים. ממדים ללימודים ועוד כל מיני דברים, שהן בעצם משלימות לנו, אנחנו לא היינו צריכים להתערב בזה. חוץ מזה שאת קרן הסיוע שלנו אנחנו הגדלנו, ואז בגלל שהחיילי המילואים קיבלו את כל הסיוע מצה"ל, קרן הסיוע בכלל לא מימשו אותה עד הסוף. מימשו אותה מעט מאוד חיילי המילואים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סיפור של מיצוי מקרן הסיוע - - - << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> זה קרן הסיוע של המל"ג, לא קרן הסיוע של הצבא. שניהם נקראים קרן הסיוע – אבל שני דברים שונים לגמרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רק מראה כמה אנחנו לא מצליחים למצות את הזכויות שלנו מקרן הסיוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> החבר מהמל"ג, סליחה. אני רוצה שלא תתייחס בשוויון נפש להערה של אופיר. אופיר העיר שחסרה תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח קבועה. והשאלה, אם הפרשנות שלי, אני אחזור עליה, שבמהלך השנה הזאת אולי תכינו ולקראת סופה תיכנסו לדיון על תוכנית קבועה, מעבר למה שהיה קיים עד היום. מה שהיה קיים עד היום אנחנו יודעים. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> כמו שאמרתי, הייתה הצעה כזאת כבר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אם התשובה היא כן, אז זאת התשובה למה ש- - - << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> רגע, הייתה הצעה כזאת בספטמבר, וחברי פורום החירום של מל"ג חשבו שלאור זה שהמלחמה בספטמבר עוד לא נגמרה יש חשיבות רגע לעשות עדיין את מצב הביניים הזה ולהמשיך את החשיבה למשך השנה. לא לפגוע בדברים << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, זה אמרת, אז זאת התשובה. אני רק רוצה לוודא שמה שאתה אמרת זאת התשובה על הדברים שחשובים מאוד. אני מבקש ממאור מזרחי, פורום הנלחמים על נפש. << אורח >> מאור מזרחי: << אורח >> אני לא כל כך תכננתי לדבר, יש פה את ירון שהוא הגיע מהפורום הזה. גילוי נאות, אני עובד פה, אני יועץ פרלמנטרי, אבל לא מדברים פה על הנושא הכי חשוב, אני חושב שזה היכולת להחזיר את האנשים לחיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קצת דיברנו. << דובר_המשך >> מאור מזרחי: << דובר_המשך >> הם לא חוזרים לחיים, הם לא חוזרים ללימודים, ואני אגיד לכם למה הם לא חוזרים ללימודים, כי אין להם אנרגיה. הגוף שלהם נלחם בעצמו והם לא יכולים לחזור לעבודה, הם לא יכולים לחזור ללימודים. יש לנו פה מאהל מחוץ לכנסת שיושב פה כבר כמה חודשים וזו זעקה לעזרה הכי חזקה שיש. בשבוע שעבר התאבד עוד מילואימניק. מישהו בכלל מסתכל על זה? מישהו בכלל מתעסק בזה? מישהו בצה"ל פה יודע מה קורה בימי עיבוד האלה? האם זה בכלל עוזר לאנשים או האם זה סתם איזשהו סימנו V? אני לא חושב שזה עוזר לאף אחד. אם היו מסתכלים לעומק ובודקים אז היו רואים שזה עושה אולי איזו עזרה לאחד או שניים אבל לא למי שבאמת צריך, ומי שבאמת צריך נופל בין הכיסאות. ירון פה הגיע לדבר, אני אתן לו לדבר אבל אלה הנקודות. << אורח >> ירון דוארט: << אורח >> תודה לכולם על ההזדמנות. אני ירון, איש מילואים, עשיתי כמעט 500 מילואים במלחמה וכבר בינואר יש לי צו לעוד 90 יום, ככה שעשרה מילואים לא באים פה לאף אחד. אני חבר בפורום שנקרא מלחמה על הנפש. אני יכול להגיד לכם עליי ועל החברים שלי שחזרנו הביתה אחרי שנתיים של מלחמה. אתה חוזר הביתה, יש שכירים שמאבדים את המקום עבודה שלהם או מקומות עבודה שמראים את הדרך החוצה מהמקום עבודה. בהרעת התנאים, בסיבובים, בכל מיני שיחות של תיאום ציפיות. יש עצמאים שמאבדים את הלקוחות שלהם ולא מצליחים לחזור ולא מצליחים להשתקם. יש בית. אישה, ילדים, הורים, משפחה, חברים שמצפה ממך, מצפה ממך לבוא ולתת מעצמך 300% עכשיו עם הילדים ועם הבית כאילו היית באיזשהו נופש בתאילנד עם החברים ועכשיו חזרת והאישה רוצה לנוח, שגם היא קורסת תחת הנטל הזה. ואתה נמצא בכלל בתוך איזו סופת טורנדו פנימית נפשית של שינוי קיצוני מלחימה ושגרה מסבב לסבב. אתה מתחיל לעבד את האובדן של החברים שלך, את כל מה שראית, הרחת, שמעת. את כל החוויות האלה שנקראות חוויית קרב. אתה מגיע חלש. אתה מגיע חלש למקום שמצפה ממך לחזור הרבה הרבה יותר חזק ממה שיצאת ממנו. זה גורם לקריסות נפשיות לאובדן יכולת לנהל שגרת חיים, דברים יומיומיים. להיות איש משפחה, להיות אבא, להיות עובד במשרד או כל מה שמסביב. אתה מוצא את עצמך מהר מאוד לא במשפחה. אחוזי הגירושים של חברים שלי במילואימניקים, אני גרוש בעצמי מלפני, אבל הוא בלתי נתפס. האובדן של המשפחה, האובדן של הילדים, האובדן של הפרנסה ותוסיף לזה את הסיוטים בלילות את החוסר יכולת לישון, לתפקד, לקום בבוקר. אתה תראה פה במאהל בחוץ, ובכלל אצל אנשי מילואים שלא מדברים על זה, נפילה להתמכרויות, להימורים, לסמים, לאלכוהול, להמון דברים מסביב. ואז אתה פונה לאגף השיקום, כי זה מה שהפרסום מוציא לך מהטלוויזיה, מבית הלוחם, מכולם. ואתה מגיש טופס ואתה מגלה שיש 40,000 טפסים לפניך. בתור לאגף השיקום יש להם 40,000 בקשות. אתה הופך לנטל לחברה. אתה לא חוזר למעגל המילואים, אתה לא חוזר לעבודה, אתה לא הופך להיות אזרח מועיל, אתה הופך להיות אזרח שהוא נטל. אתה מאבד את החיים שלך, ובסוף זה נגמר בהתאבדות. אז אנחנו בפורום מציעים איזשהו פתרון. מציעים דרך אחרת, שאנחנו חווינו. אני ועוד כאלף חברים שלי, חיילים מילואים, נכנסנו לעמותה לסדנה של עמותת אמפא. סדנה של חמישה ימים שקורית במושב שורש ומושב משמר איילון. סדנה עצמאית, שבסדנה הזאת נותנים לך להוציא את כל החולי הרע ממך. נותנים לך לצאת גרסה אמיתית וטובה של עצמך. מראים לך את המעלות שלך, את המקומות שלך ואחרי חמישה ימים יש לנו את הפורום. אנחנו מלווים במפגשים בחווה, אנחנו מלווים במפגש זום. אני אישית מלווה בפסיכולוגית של העמותה, שמלווה אותי פעם בשבוע בשיחות. זו סדנה שמחזירה אותנו לחיים. זו סדנה שהמספרים שלה זה 98% הצלחה של חיילים שקמו וחזרו לעבודה, וחזרו הביתה והחזירו את חיי המשפחה לחיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הפעילות שלכם מוכרת על ידי משרד הביטחון? << דובר_המשך >> ירון דוארט: << דובר_המשך >> הפעילות שלנו מוכרת באגף השיקום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> ירון דוארט: << דובר_המשך >> השילוב של התקצוב של הדבר הזה הוא רובו מתרומות של יהדות אנגליה, ארצות הברית וכל מיני חברות וחלק מאגף השיקום, שאנחנו יוצאים ומבקשים את התרומות האלה גם. הסדנה הזאת היא עושה לנו, לבוגרי הסדנה, יכולת לקום. אני כבוגר הסדנה יכול לשבת פה מולכם, שזה משהו שאני יכול להגיד לך שלפני שעברתי את הסדנה - לא חלמתי עליו. ואנחנו נכנסים לשנת 2026. זו השנה שבה המילואימניקים חוזרים הביתה במסה גדולה. הכול יצוף, הכול יעלה. אנחנו רוצים באמת-באמת להזמין את החברים פה, את הנוכחים ואת המשרדים הרלוונטיים להגיע, להתחבר, לראות, לחוות את הסדנה, לראות שיש פתרון, לראות שאפשר לבקש בימי עיבוד האלה במקום סתם לשלוח אותנו לרכיבה על סוסים, לבית מלון, לאיזה טיול בסטף, או לאיזו שיחה עם קב"נית, שכבודה במקומה מונח ואני מאוד אוהב אותה, אבל היא ילדה בת 24. לא מסוגלת להבין אותי, בן 40 גרוש עם שלושה ילדים, שחוזר מ-400 ימי מלחמה. ולבוא לראות איך מתקנים, איך אפשרי. ולהגדיל את זה. להגדיל את זה לעוד עמותות, למסד את זה. במקום תוכנית עמית, שתיתן לי עוד איזה טיפול שיאצו או עוד איזושהי סדנה של גילוף בעץ - לקחת מהמקום הזה ולנתב אותו למקומות שיעזרו לנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, תודה על מה שאתם עושים, תודה על האחריות האישית שאתם מגלים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני רוצה לבקש משהו ממשרד הביטחון. אתם מכירים את שתי החוברות האלה? אני לא מכיר, אני מודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא אמר שכן, שאגף השיקום מכירים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה שאני מבקש, פשוט תבחנו את זה ותראו אם צריך לתעל את פגועי הנפש למקומות האלה. אם זה נותן מזור אז - - - << אורח >> ירון דוארט: << אורח >> כרגע, אגף השיקום מתקצב את זה ב-10%. כל שאר הכסף מגיע מתרומות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> טוב, רגע את התקצוב. שיבדקו אם הם יכולים להכיר, אחר כך נשבור את הראש בעניין הזה בבקשה, זה מה שהבקשה. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> אני אתייחס, אנחנו אגף חיילים משוחררים ומילואים. אנחנו מעטפת משלימה לאלה שלא מוכרים, בסדר? לפני. זאת אומרת, לאלה שעוד לא נמצאו כנפגעי נפש וצריך לטפל בהם כנדרש באגף השיקום. אנחנו כן נבדוק את הדבר הזה, נבחן ונראה מה אפשר לעשות. << אורח >> ירון דוארט: << אורח >> אלה בדיוק האנשים שאנחנו מדברים עליהם, זה בדיוק אני. אנחנו לא הגשנו בקשה לאגף השיקום. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> אין בעיה, אנחנו נבחן את זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תעשו פינג פונג. הבנו. היא תבדוק, אתם אמרתם, שלום. << אורח >> מאור מזרחי: << אורח >> כי צריך בחינה לימי עיבוד האלה שחיילים עוברים. כרגע זה נראה כמו סימנו V. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאור, אני רוצה להמשיך. דברו ביניכם, החיבור הזה היה חשוב. אני מבקש מהחברה שנהב אור לעדכן אותנו לגבי השיפוי למעסיקים, נכון? רצינו לדעת אם אתם ערוכים ומוכנים לחידוש, להארכה. << אורח >> שנהב אור: << אורח >> כן. כרגע, באופן כללי, אנחנו באמת עובדים על עבודת מטה לגבי כל המענים לשנת 2026, לגבי המשך של המענקים. ובאופן כללי במטרה לייצר המשכיות כמה שיותר קרובה למענים שניתנו עד כה. כחלק מזה גם הנושא של שיפוי המעסיקים. זהו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מנהלת הוועדה מעירה או שואלת שאלה נבונה. הייתה החלטת ממשלה. אז באמת הממשלה החליטה על התקציב. האם זה נמצא כרגע? זה אומנם יכול להשתנות בכנסת אבל האם זה המענים מסתתרים שם באיזשהו מקום? << דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >> בהצעת התקציב יש לדבר הזה מענה, כמובן, אבל שהתקציב גם צריך לעבור. אבל בהצעת התקציב בהחלט, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך להחליט על כך, כן. אוקיי, זאת לא תהיה המניעה. בסדר גמור, אני מבקש מרות שלו, בבקשה. << אורח >> רות שלו: << אורח >> שלום לכולם. רגע לפני הדברים שלי וכשאני אציג את עצמי אני רוצה לתת איזה disclaimer, בעיקר לאגף הזה. אני רוצה להיות הכי ברורה שאני יכולה להיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, תציגי את עצמך. << דובר_המשך >> רות שלו: << דובר_המשך >> אני אציג את עצמי כבר, פשוט לפני אפילו - המוסד שהקשה עליי הכי שיש מכל המוסדות, והיה לי גם בביטוח לאומי חוב, שהם עשו טעות של 14,000 שקל - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו לא יודעים עם אנחנו מדברים, ואת נותנת לנו אינפורמציה. << דובר_המשך >> רות שלו: << דובר_המשך >> רות שלו, אני מילואימניקית סטודנטית. אני גם צעירה של כחול לבן אבל באתי על התקן הזה. חשוב להגיד שזה המוסד by far שהכי הקשה עליי. למדתי באוניברסיטה העברית. בוקר טוב, כאמור שמי רות שלו, אני בת 27 מתל-אביב, צעירה של כחול לבן. לענייננו מילואימניקית וסטודנטית. עשיתי כ-300 ימי מילואים, 7 חודשים בדרום בתחילת המלחמה ו-2 בצפון בלחימה בלבנון. בפרוץ המלחמה הייתי לקראת סיום התואר הראשון שלי באוניברסיטה העברית ובמקביל התחלתי להיות סטודנטית גם לתואר שני, באוניברסיטת תל-אביב. ובגדול אני לא רוצה להתבחבש בפעם, ואין טעם לדבר על מי בתואר אמר לי שלמה לי להתייצב לפעם הבאה או מה אכפת לי למשוך את התואר עוד כמה שנים או הכול. דברים שאמרו לי אנשים מאוד בכירים בחוג שלי ובאוניברסיטה או, יש לנו גם סטודנטים שעשו 400 ימי מילואים. ואין לי טעם לדבר על מי לא ענה לטלפונים ולמיילים, על החובות והבירוקרטיה המיותרים, ומי ממש ביקר את ההיעדרות שלי. אבל לטובת השיחה על העתיד, וזה אולי צריך לחזור עם כל הדברים שמדברים כאן איזה צעד אחורה, לטובת השיחה על העתיד חשוב לי לציין שיחה אחת, קטנה וקצרה שגרמה לי לבלוע את הלשון בדצמבר 2024 בדרך הביתה מהצפון. זאת הייתה הפעם הראשונה שהתקשרתי לאוניברסיטה וממש ביקשתי עזרה. התקשרתי למזכירות של החוג שלי ובאמת ביקשתי מהם: מה מגיע לי, מה אני צריכה, איך השנה הזאת הולכת להיראות. המזכירה המקסימה ענתה לי בסוף הדברים: "מה את רוצה שאני אעשה? זה הלימודים שלך. זאת השנה שלך". אז השנה שלי – לקחתי כמה פתקים, האמת רנדומליים, שלפתי משקית הפתקים שיש לי מהמילואים היום בבוקר. פתקים שהעברתי סתם במילואים למפקד האוגדה. הייתי באוגדה 36: "יש צפי של ההגעה של האמבולנס לג'ריקנים"; "להודעת נפגעים רק תאשר לי"; "הגדרת התפקיד זה קצין לוחם במילואים ביחידת סיוע מבצעי מפקד חטיבת גולני", כמובן הודעת נפגעים; "להיכרותנו, מספר חיילי צה"ל נפגעו כתוצאה מנפילת כלי טיס בלתי מאויש במרחב צפון רמת הגולן, משפחותיהם טרם עודכנו" וכולי; "שם החלל בן X מ-X במסלול ייעודי לקצונת קשר"גים בגדוד 13, חטיבת גולני, נפל בלחימה בצפון"; "בדו"צ רוצים חוות דעת מנל"ח בנוגע למתי להוציא את ההודעה לתמרון. המלצתי מחר/היום בבוקר, אבל צריך להתחשב במסיבה ובכוחות. כמובן שנאשר ביטחון מידע"; "היום ה-13 ללחימה. To do list. לחשוב על מנגנון שמירה על הנפש". לא התכוונתי גם אליי כשכתבתי את המשימה הזאת, אלא לחיילות הסדירות שלי, שאיבדו ביום אחד כמה ימים לפני זה 40 חברים פתאום ואף אחד לא דאג להן. זאת השנה שלי, פשוט שמחתי לדגום לכם, ואולי גם למזכירה, שתצפה בזה, אולי, איך נראתה השנה שלי. ואני בכלל לא מדברת על התפקיד עצמו ועל האתגרים שבו. כל המשמרות שלי היו משמרות לילה. את מה שישנתי ישנתי ברכב חודשים. ישנתי יותר משעתיים ביממה רק אחרי שנה וחצי. כל זה בנוסף למראות ולשמות, שהולכים איתך בלב בנוסף לדאגה לחיילות הסדירות. לאבחון בפוסט טראומה, למעבר דירה, לגירושים, ובכלל חיים אישיים. לצורך למצוא עבודה, ללחץ להצליח בעבודה ואפילו לקבוע טיפול שיניים כשכואבת השן. לשלושה אחים לוחמים, שתמיד נמצאים בעזה ועשו גם הרבה יותר מילואים ממני. להרגשה שלא משנה מה את עושה – יש איך לעזור למדינה שלנו עוד יותר. אז זאת השנה שלי. כמה זמן דיברתי עכשיו? שלוש דקות? אנחנו, המילואימניקים, סוחבים את המלחמה הזאת יום-יום. אנחנו התכנסנו כאן לדבר על מה הלאה. וזוכרים שאמרתי שאני לומדת גם במקביל תואר שני? התואר השני שלי באוניברסיטת תל-אביב. אז, למזלי, קיבלתי מהאוניברסיטה הזאת הצצה לאיך זה אמור להיראות. אחת לכמה זמן, לפחות במקרה שלי, כן? אני מדברת רק בשם עצמי. אחת לכמה זמן הם התקשרו לראות שאני בסדר. הם גילו הבנה בכול דבר שגם, בעיות שהיו כמעט בלתי נמנעות, כמו דברים עם תשלומים, הם רצו לעזור. ומה המסקנה שלי מכל הדבר הזה? זה שהמנגנונים חשובים. והם הכי חשובים, זה נכון. הזכאויות, הפטור מנוכחות, דחיות בהגשות – אלו דברים שיש בהם צורך ואסור לתת לזכאים לרדוף אחריהם. כל מוסד לימודים חייב לטפל מקרוב במילואימניקים שלו. זה הציבור היחיד שהוא ממש צריך לרדוף אחריו. אני אגיד את המשפט הזה עוד פעם: זה הציבור היחיד, שהוא ממש צריך לרדוף אחריו. אבל המסקנה העיקרית עבורי היא העברת הכשרה או פשוט המסר הברור, שהסטודנטים המציקים האלה, שיש להם הרבה בקשות או שהם נעלמים פתאום או שמסתמן שהם הולכים לנשור – הם לא נגד המערכת והמערכת חייבת, החל מהמענה הטלפוני, להיות בעדם. בנוגע לנתונים שסיוון הציגה, ובזה אני אסיים – הציבור הישראלי בימים האלה ובימים של המלחמה מתחלק לשניים: אלה שמבקשים את העזרה או את ההישענות, אלה שנשענים ואלה שמציעים עזרה. אנחנו מדברים על ציבור שנותן עזרה. אנחנו מדברים על ציבור שבצד שתמיד רוצה לתת עזרה, שתמיד רוצה להתגייס, לעזוב את כל החיים שלו בצד. כמה שהתלוננתי עכשיו, הייתי פולנייה, אני לא מתחרטת על כלום והייתי עושה את זה עוד אלף פעם. אנחנו מדברים על ציבור שבצד הנותן. ולכן, במעט שהוא מבקש ושהוא מביע צורך ושהוא אומר שצריך. ואם סיוון אמרה מה שהמוסדות חושבים על שביעות הרצון של הסטודנטים המילואימניקים לעומת מה שהם מעידים בפועל – יש כאן פער מטורף. יש כאן פער של עשרות אחוזים. זה משהו שצריך לדבר עליו. זה לא משהו שאפשר להעביר אותו סתם ככה. ולדעתי, זה גם הרבה מתחיל בגישה, מעבר למענים, שהרבה מהדברים שאמרתם, באמת, אין לי מושג. אין לי מושג על מה אתם מדברים. זה הכי רחוק שאני יכולה מהחוויה הסטודנטיאלית שלי. זהו, תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מאוד מודה לך על הדברים המרגשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה את יו"רית האגודה בעברית שיכולה גם להוסיף. << אורח >> סיוון אזולאי: << אורח >> אני אשמח להתייחס, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בבקשה, הנציבות. ואחר כך אני אבקש ממנו. << דובר_המשך >> סיוון אזולאי: << דובר_המשך >> עורכת דין סיוון אזולאי, נציבה אזורית מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. קודם כל אנחנו רוצים לומר תודה לצוות במבקר המדינה, על העבודה היסודית. תמיד חשוב לנו לקבל ביקורת חיצונית מגוף אובייקטיבי. כל ההמלצות שדיברנו עליהן וגם עדכנו ושלחנו במהלך הזמן יושמו. חשוב לי להגיד, שבסופו של דבר, אנחנו נבחנו על תקופה מאוד ישנה מאוקטובר 2023 עד מאי 2024, ולהציג את התמונה מאז. בשנת 2025 אנחנו צפינו, אמרו פה עשרה ימים מילואים, דיברו פה על זה, אבל באמת צפינו שתהיה איזושהי הפחתה בפניות. אנחנו, לצערנו, רואים שככל שעובר הזמן אנחנו מקבלים יותר ויותר פניות ובשנת 2025 לבד קיבלנו 500 פניות ממשרתי מילויים, שחוזרים לעבודה וחווים אפליה בעבודה. בנוסף קיבלנו פניות מבנות זוג של משרתי מילואים, בני או בנות הזוג, 120 פניות בנושא הזה של אפליה בעבודה. עכשיו זה הזמן, שאנחנו רואים שהם חוזרים לעבודה וחווים את הקשיים. אנחנו יצאנו בקמפיין ממוקד בעקבות ההמלצות למשרתי המילואים, להגביר את המודעות. דיברו פה על ההסכם הקיבוצי שמסתיים בסוף השנה. שר הכלכלה חתם על צו שמרחיב את הסמכויות שלנו ובעקבות זאת יכלנו לאכוף את הדברים. אם מדברים פה, למשל, על ימי היעדרות של בני או בנות הזוג אז היו לנו המון פניות בעניין הזה וכשפנינו למעסיקים רובם לא באמת ידעו אבל כן תקנו את ההפרות. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהגיד: אם אתם מכירים או אתם משרתי מילואים או בני או בנות הזוג - אתם מוזמנים לפנות אלינו. אנחנו מטפלים בנושא של אפליה בתעסוקה ואנחנו נשמח לעמוד לרשותכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כל הכבוד. << אורח >> הגר חן-ציון: << אורח >> אני אשמח להתייחס לזה. מפורום נשות המילואימניקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה, יש פה, תרשמי, תבואי הנה, תקבלי. תאמיני לי, לא נלך לפני שנשמע אותך. אבל לפי הסדר. כרגע מנו, תציג את עצמך. << אורח >> עמנואל סטרבורבדים: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני מנו, מילואימניק וסטודנט. קודם כל תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר ולחבר הכנסת מיקי לוי, שאתם חברי הכנסת הנוכחים קצת מעיד על הסיטואציה העצובה הזאת, שלמי אכפת ולמי לא. ואני אגיד משהו אחד ואז אני אתקדם: שוויון בנטל. איזו הטבה יותר חשובה למילואימניק מאשר שוויון בנטל? פשוט בדיחה עצובה. כמובן שזה לא נושא הוועדה, אז אני ממשיך הלאה אבל לפרוטוקול מה שנקרא. תודה רבה גם למבקר המדינה על הדוח. בעיקר מה שהיה לי חסר בדוח הזה זה נושא החקיקה ואיך מפרקטקים את הנושא הזה. אבל אני חייב להגיד רגע ברובד האישי לא כאיש מקצוע אלא כמילואימניק וכסטודנט, אני בטוח שרוב היושבים כאן מסביב לשולחן - יש להם איזשהו קשר. או שהם מילואימניקים בעצמם או שיש להם ילדים שהם מילואימניקים, וחשוב לדבר על המצוקה ועל החוויה האישית שלנו. אני ישבתי כאן לפני חמישה חודשים. לא כאן בדיוק, כותרת אחרת, ועדת החינוך. היה לנו יום הסטודנט בכנסת ונאמרו שם המון דברים. קצת עצוב לי להגיד שאני מרגיש שהלכנו אחורה ודווקא לא קדימה, אבל אני כן חושב שזאת הייתה ועדה חשובה בכל מקרה. אני כן אגיד שדוברו פה בדוח על דברים שאנחנו דיברנו עליהם לפני חמישה חודשים בוועדה, כמו נגיד לצורך העניין, הנושא של דאטאות של מכללות ודאטאות של אוניברסיטאות. לא קרה עם זה שום דבר לפחות אולי ברמה האופרטיבית שלכם במשרדים, אבל אני אומר לכם שבתור סטודנט מעולם לא פנו אליי, מעולם לא דיברו איתי. אני תמיד הייתי צריך ללכת, אני תמיד הייתי צריך להביא את עצמי קדימה. ואני גם חייב להגיד לכם: אתם שואלים איך אנחנו כסטודנטים מסתדרים באירוע הזה? אז אני אגיד לכם את האמת. קודם כל, ברור לכם מה זה אומר מילואימניק סטודנט. זה בן אדם שהוא עובד, זה בן אדם שהוא לומד, אוקיי? וזה בן אדם שהוא גם על הדרך משרת, במקרה שלי 350 ימים בשנתיים, זאת אומרת שנה מתוך שנתיים, ואשתי שנה וחצי מתוך שנתיים, כקצינת נפגעים. אני לוחם ב-551 בגדח"ן. ואני, סתם לשם העניין, רק כדי שנבין, אני רוצה להראות לכם תמונה של איך אני הצלחתי את תקופת המבחנים שלי. אני מקווה שאתם יכולים לראות. זו תמונה משדה תימן לפני כניסה לעזה. ככה אני הגשתי את העבודה שלי בדיני חוזים. אגב, אני סטודנט למשפטים. (מציג תמונה ב-Tablet) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה אתה לומד? << דובר_המשך >> עמנואל סטרבורבדים: << דובר_המשך >> במכללת נתניה. המרצה שלי צחק מאוד, צחוק עצוב, אבל מאוד פירגן ומאוד עזר. וזה, האמת שאני חייב להגיד גם בנושא הזה, זה באמת נושא החליפות האישיות, שדיברתי עליו בזמנו, רק כך הצלחתי לשרוד את השנתיים האחרונות. ממש לא שיטתי. ואני חייב להגיד לכם שתשמעו, בשורה התחתונה, אני מרגיש שנושא המתווה והדרכים שבהם מתייחסים אלינו זה בדרכים של למרוח בגדול. מה נעשה איתכם? נדחה לכם את המבחנים, אוקיי. אז אני במקרה שלי היה את איראן, אז דחו לי את הסמסטר השני. ואז פתאום מילואים של חודש וחצי, שהופכים לארבעה חודשים - אז בוא נדחה עוד. ואז כל המבחנים שלך מתכנסים לתוך סמסטר א', גם של סוף שנה גם של הקיץ. ואז אתה מגיע למצב שאתה צריך לבחור: רגע, אני חוזר לעבודה שלי, אני חוזר לחיים שלי אני חוזר ללימודים שלי מה קודם? מה עושים? מי דיבר בכלל על ימי חופש? מי חושב על חופש בכלל? אני אומר את זה בשיא הכאב. דבר יותר חשוב מזה אפילו, ואני מתחבר גם לדברים שסיוון אמרה, גם לדברים שמאור אמר, החבר'ה מהפורום. חבר'ה, אנחנו לא אנשי מקצוע, לפחות לא אני. אני לא איש מקצוע בתחום של איך לגרום לדברים לעבוד. אבל מאוד מעניין אותי לדעת כמה בדוח המבקר היו מעורבים אנשי מקצוע מתחום הנפש? ואני האמת שאשמח לתשובה אמיתית על זה. אני מניח שכן, אני רוצה לפחות להאמין ולקוות שכן. אבל אם לא, זה ההסבר לכל האירוע הזה בעיניי. ואני חייב לומר לכם, המציאות שאנחנו נמצאים בה, על כל הrange- הנפשי, כבודכם במקומכם מונח, אתם שלא נדבר בכלל באמת. זה חמור מאוד ואת הדברים שאנחנו שומעים ביום יום זה פשוט בושה וחרפה למדינה שלנו. אבל גם האנשים שלא נמצאים בקצה האירוע ונמצאים על הrange- של האירוע הזה סובלים. סובלים, אוקיי? כי כשאני צריך לשבת ולהתרכז וללמוד למבחן ב-so called דיני עונשין, אני צריך לנטרל את המחשבות שלי, לנתק הכול, לנתק את זה שבעבודה שלי מה שנקרא, בוא נגיד שבעדינות, רואים בעין כזו או אחרת את החזרה שלי לעבודה ומה עשיתי. ולא משנה, אני לא ארחיב על זה, עוד פעם, גם מהחשש שמא ואני אפגע מהדבר הזה. המבחנים שלי יהיו פחות טובים, כי אני לא אקבל סיוע לעומת השנה שעברה שקיבלתי סיוע, והשנה לא קיבלתי שום סיוע בלימודים. שום סיוע, בפנייה ישירה שאני פניתי אמרו, אנחנו מצטערים אבל אין מספיק אנשים במקצוע שלך אז אתה כאילו תסתדר, אז אני משלם מכספי. עכשיו, כמובן שיש את קרן הסיוע והכל. אני נעזר רק במה שאני יכול. אבל חברים, אתם צריכים להבין שהעולם שלנו, ואני גם חייב להגיד את זה במובן אולי טיפה, אני יצא לי לשמוע מכל מיני אנשים "למה הצעירים לא מספיק מעורבים בעניינים פוליטיים במדינה?". זה אחד הכאבים הכי גדולים שלי. "למה אנשים צעירים לא מעורבים ביום יום של המדינה? הצעירים זה השינוי, הדור זה אתם", טה-טה-טה – חבר'ה, למי יש זמן? למי יש זמן? למי יש פניות נפשית להתעסק בזה בכלל? אני אומר לכם את האמת, אנחנו מגיעים לפה לכנסת, אני מגיע מנתניה. אני מגיע לפה לכנסת כי זה חשוב לי. אני מפסיד ימי עבודה. ימי עבודה שאני יודע שאני גם אשלם עליהם. אני אשלם עליהם ביחס, אני אשלם עליהם בתשומת לב של המעסיקים שלי. אבל חבר'ה, אין לנו אוויר לנשימה. אין לנו. אז תביאו מתווה כזה, תביאו מתווה אחר. אתם צריכים להבין שהאירוע הזה זה אירוע שבסוף, ואני מסכים עם כל מילה שהם אמרו, יתפוצץ לנו פה בפרצוף, כי אם אתם חושבים שעם הזמן הפניות ירדו, אני לא זוכר מי ציין את זה כאן, אתם לא מאמינים איזה גל של פניות עוד עומדות להגיע. ולכן, אני חושב, ואני אסכם, קודם כל ברור שצריך פה חוק. כמה זמן אפשר למרוח את זה בהוראות שעה? חייב פה חוק, זה דבר ראשון. דבר שני, מה שנקרא שוויון בנטל, סוגר מעביר לדיון הבא. דבר שלישי, כמה מעורבים מילואימניקים בקבלת ההחלטות על מילואימניקים? כמה מעורבים אנשי נפש בקבלת ההחלטות על נושאים שבנפש? זה דבר שחייב לשים לו נקודה סימן קריאה ענק. ואני אומר לכם, נכון, הפרקטיקות הקטנות וכבר מה יהיה בדיוק ומה אנחנו נקבל, לא נקבל – אחלה. אבל אל תצפו שאנחנו נבין מה ההטבות שלנו ואל תצפו שאנחנו כל שניה נפנה ונדרוש ונבקש, כשהשורה התחתונה היא - אין לנו אוויר בכלל להגיע ללפנות. אז תנסו לראות את זה ואולי, אולי, משם יבוא הפתרון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מידיעה, מילואימניקים מעורבים עם קצין מילואים ראשי, עם ראש אכ"א. מידיעה אני אומר לך, לא דיונים בוועדה, שהושבנו את שני הצדדים. לא הכול סוכר. יש אינטריגות, יש כעסים, אבל מעורבים כי זה החיים שלהם. << אורח >> עמנואל סטרבורבדים: << אורח >> גם בדוח המבקר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע להגיד כי לא הייתי שם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מנו, תודה. קודם כל, תודה שהחלטת לבוא, תודה על המחיר שאתה משלם מכל הכיוונים, והנה אתה עושה, אתה שותף בפוליטיקה במובן החיובי של המילה, נכון? מותר להגיד פוליטיקה בלי לזלזל. << אורח >> עמנואל סטרבורבדים: << אורח >> חד משמעי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דניאל לוין ואחר כך הגר. << אורח >> דניאל לוין: << אורח >> אני דניאל לוין משדולת המשרתים. בעלי שירת סביב השנה מתוך השנתיים האחרונות. אני רוצה להתחיל בלהודות לך, יו"ר הוועדה, שנענית לבקשתנו ויזמת את הדיון הזה. אני אספר על מה זו השדולה, מה אנחנו עושים, מי אנחנו. שדולת המשרתים זה לובי אזרחי ציבורי, שפועל בכנסת, בממשלה ובמגזר האזרחי והעסקי לקידום מדיניות, חקיקה ותודעה ציבורית. אנחנו פועלים לחיזוק והרחבת שורות המגזר המשרת, ובראש ובראשונה הגדרת המגזר המשרת ותיקופו. רגע להבין, שיש פה מגזר שלם של אנשים, שמשתייכים לכל מיני מגזרים שונים: ימין, שמאל, למעלה, למטה, דתי יותר, דתי פחות, חילוני לחלוטין, דרוזי, you name it, שמשרתים את המדינה גם בפן הביטחוני וגם בפן הכלכלי. ועכשיו אני רוצה להתייחס לדוח המבקר, שמראה על פגיעות במשפחות מילואים בשנתיים האחרונות. זה אירוע שהתחיל ולא נגמר. אנחנו רואים שהוא ממשיך ומתגלגל, הסבבים עוד בדרך. אני בהיריון מתקדם, בעלי צריך לצאת לסבב שבועיים אחרי שאני יולדת את ילדתנו השלישית. אנחנו ממשיכים בזה והמוסדות מסביב לא תמיד מכירים בזה. זאת אומרת, בבית ספר של הבכור שלי, כבר שלחו לנו דוח כזה של למלא מי סיים את שירותו כבר וסיים את מלחמתו יחד עם זה שנגמרה המלחמה. הגבתי, כמובן, בכעס גדול, שנכון שתקשורתית המלחמה נגמרה, אבל אנחנו עדיין פעילים והנה, ה-80, 90 יום שלנו עוד לפנינו, ממש עוד רגע. הנזקים מצטברים, העומס לא צפוי לרדת, כמו שאמרתי. הנזקים יעמיקו עוד הרבה. הפתרון המובן והברור לכולנו הוא פשוט הרחבת השורות. הוא פתרון שהוא ביטחוני, אבל הוא לא מספק את הצורך הכלכלי. הבעיה הכלכלית שאנחנו מדברים עליה - כמה מספרים כאלה קטנים, שיסברו את האוזן שלפניהם אני אשים רגע איזה disclaimer על השולחן. זו לא שנאת חרדים, אנחנו מזמינים אותם להצטרף אלינו למגזר המשרת, לפעול איתנו ביחד לשירות ולשגשוג המדינה. לא כנגדם ולא כנגד אף מגזר כזה או אחר, אך יחד עם זאת, אחד מכל שלושה ילדים יהודים בכיתה א' הוא ילד חרדי. הם פה כדי להישאר ולשגשג, ואנחנו חייבים אותם לשיתוף פעולה כדי להחזיק את המדינה שלנו. משפחה חרדית ממוצעת עולה למדינה כ-4,000 שקלים בחודש. משפחה משרתת משלמת למדינה 6,000 שקלים בחודש. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הפוך, אבל לא חשוב. << אורח >> דניאל לוין: << אורח >> לא. אנחנו מוציאים 6,000 שקלים במיסוי, ואנחנו - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> משפחה חרדית עולה למדינה 6,400 שקלים. כל אזרח אחר משלם 1,300 שקלים. בואי, אני איתן לך את הדוח של האוצר. << אורח >> דניאל לוין: << אורח >> אוקיי, לא הדוחות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל מה שאני מבקש זה שנתמקד בדיון, בסדר? אלו הערות חשובות, איך אמרנו קודם, לוועדה נוספת, אולי לדוח אחר. זה חשוב מכדי לעסוק בו כרגע פה. אולי זאת ההגדרה. << אורח >> דניאל לוין: << אורח >> אוקיי, אז אני אגיד מה אנחנו צריכים באמת מהמבקר. אנחנו מבקשים דוח מבקר מדינה על כספים שעוברים לכל מוסדות החינוך. זה לא סטודנטיאלי, זה יותר חינוכי באמת. לכל מוסדות החינוך: חילונים, ממלכתי דתי, חרדי עצמאי, חרדי מוסדות פטור, ממלכתי חרדי. אנחנו מבקשים דוח התנהלות צה"ל בניסיון להרחיב את השורות ולמצות את פוטנציאל הגיוס של כלל האוכלוסיות. ודוח שבודק האם המדינה מתמרצת ומתעדפת את המגזר המשרת בהטבות, דיור, תעסוקה, משכנתאות, זכויות, סטודנטיאלי. לראות מה נעשה עד כה, מה לא נעשה ואיפה אפשר לשפר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. הגר. << אורח >> הגר חן-ציון: << אורח >> תודה רבה. הגר, פורום נשות המילואימניקים. אני רוצה לחזור לנושא של ההגנות התעסוקתיות ושיפוי המעסיקים. אני אגיד ששם המשחק פה הוא ודאות שלא קיימת, זה צויין גם בדוח המבקר. והוא ציין שתי בעיות. אחת זה שכל ההגנות והזכויות שיש למשרתי מילואים ונשות מילואימניקים הן זמניות והן תלויות בסוג הצו, בהוראות שעה ודברים כאלה. זה לא מייצר לנו ודאות בעולם התעסוקתי, ואנחנו גם לא יודעים מה הולך להיות בעוד שבועיים. והדבר השני, שחלק מההגנות ואופי הזכויות מייצרים תמריץ שלילי דווקא למעסיקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, זה הפרדוקס בסיפור הזה. << דובר_המשך >> הגר חן-ציון: << דובר_המשך >> זה פרדוקס רציני שהולך גם להשפיע עלינו. הדוח מתייחס למצב העכשווי. אני רוצה רגע לקחת אתכם עשר שנים קדימה של שירות מילואים ממושך ואינטנסיבי, שהולך להימשך כמה שנים טובות, לצערנו, וזה הולך להשפיע גם על הבתים הפרטיים שלנו ביתר שאת וגם, כנראה, על אופי הכלכלה של המדינה. אני אספר לכם רגע על הבית שלי. האיש שלי מ"פ בשריון, פיזיותרפיסט בחיים האמיתיים, פיזיותרפיסט בשיקום נוירולוגי. אגב, הוא משקם פצועי מלחמה. אז כל פעם שהוא לא נמצא, לכו תמצאו עוד פיזיותרפיסטים, שיעשו את העבודה החשובה הזאת. אבל הוא שנתיים לא יצא לקורסים מקצועיים, שקשורים לעצם ההתמחות שלו והוא לא מתקדם בעבודה. גם לא מתקדם מבחינה כלכלית וגם לא מתמקצע בעבודה שלו. וזה חסר שהולך ללוות אותנו ולהשליך לנו על יכולת ההשתכרות, כנראה שנים קדימה. אני נדחקתי מהליבה התעסוקתית בה, מהליבה הארגונית במקום שבו עבדתי. נאלצתי לחפש תפקידים שהם טיפה יותר מאפשרים לשלב בית, עבודה וכאלה, בגלל העומס התפקודי שנוצר עליי. ואני משלמת גם מחירים מאוד גבוהים. גם ביכולת ההשתכרות שלי וגם ביכולת ההתקדמות שלי. כשמדברים על משפחות המילואים, אנחנו מדברים על פרק זמן משמעותי במצב התעסוקתי שלנו. הגילאים של בין 30 ל-40 זה הזמן שבו אנשים מתמקצעים, מתקדמים במקומות העבודה שלהם ואנחנו נמצאים במקום מאוד לא ודאי. אנחנו לא יודעים מתי הצו הבא. אני מקווה שהגרף לא יהיו בו הפתעות. אבל היכולת שלנו להמשיך במקומות העבודה שלנו היא מתערערת, ונשות המילואימניקים ומשרתי המילואים נפגעים מאוד במקום הזה. וזה גם הולך להשפיע עלינו על כל בית פרטי של משרת מילואים שנים קדימה. אני רוצה להגיד, שאם גם נחבר את הנזק המצרפי שיש לזה לכל אוכלוסיית משרתי המילואים, זה גם ישפיע על המשק. זאת אומרת, כל האוכלוסייה הזאת של משרתי המילואים, חבר הכנסת שוסטר, קראת לנו אליטה משרתת, אנחנו, לעניות דעתי, גם אליטה בעולם העבודה. אנחנו אקדמאים, אנחנו מובילים את המשק, אנחנו אוכלוסייה יצרנית במשק, וכל שקל שאנחנו לא מכניסים היום הולך לפגוע בנו בעתיד. כל שקל שהמדינה לא שמה על זה היום הולך לעלות עשרות אלפי שקלים למדינה עוד עשר שנים. שלא לדבר על מעמד הנשים, נשות המילואימניקים, שהולך ונשחק ונפגע, בגלל שהן לא מתקדמות בעולם התעסוקתי, הציבורי, איפה שהן לא נמצאות. אז אני קוראת לכל הגופים שנמצאים פה להירתם לאירוע הזה, כי זה אירוע מתמשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שהבהרת בצורה נכונה, מדויקת, מרגשת, מדוע אנחנו נדרשים לסוגיה הזאת במלוא החומרה. << דובר_המשך >> הגר חן-ציון: << דובר_המשך >> מעבר לנושא המוסרי, שאנחנו נרתמים לשירות המדינה, לביטחון המדינה, ועושים את זה בגאווה גדולה ונמשיך לשרת, כול עוד נזדקק. אני כן רוצה להתייחס לנושא שעלה כאן, בקצרה. חסר גדול שלא עלה בדוח: הנושא הנפשי. אני מודה, כמובן, למבקר המדינה, למשרד מבקר המדינה. נושא הנפשי והרגשי זה לא עלה בדוח, וזה נושא לעוד דוח מבקר. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> רק נציין שיש דוח שפורסם על בריאות הנפש. אוקיי. אולי הדוח הראשון של משרד מבקר המדינה. << אורח >> הגר חן-ציון: << אורח >> אני חושבת שיש לתת התייחסות בנושא הזה גם למשרתי המילואים וגם למשפחות המילואים. בהקשר הזה, הסיפור שאף גוף ציבורי לא לוקח אחריות על המצב הרגשי של משפחות המילואים, שלא כמו משרתי מילואים, שאומנם יש להם מענה כנראה, לפי מה שאני שומעת פה אולי הוא לא מספק, אבל ממשרד הביטחון ואגף שיקום, משפחות המילואים שלא נמצאות במצב קליני, אבל נמצאות במצב קשה ומתמשך וארוך טווח. זה סיפור שדורש התגייסות של כל הגופים הציבוריים, וזה גם משהו שהולך ללוות אותנו לאורך שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, אני חושב שנועה, שאולי באמת ממלאת תפקיד הרלוונטי זה משרד הביטחון, המילואים. אין אף פעם, זה לא מצב שאנחנו נורא מוסדרים. גם לא הכול על המשרד. יש קהילה, ויש אחריות, ויש משפחה. אני לא יכול לקמץ בהוקרה שמגיעה לכם. אני מבקש ממתנאל חגואל. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> אני אשמח שנעמה תהיה לפניי קודם, כי היא הייתה צריכה להגיב על מה שדוברנו קודם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה לא רוצה לדבר? << דובר_המשך >> מתנאל חגואל: << דובר_המשך >> אני אדבר, נעמה נרשמה גם ואשמח שהיא תהיה לפניי. אני אהיה אחריה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> מתנאל חגואל: << דובר_המשך >> מה שנקרא ladies first. << אורח >> נעמה פלג: << אורח >> קודם כל תודה רבה. נמצא איתי גם שחר, רמ"ח אקדמיה. אני נעמה, אני יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בעברית. צריך להגיד, כולם מדברים פה על המון רצון טוב לעזור לסטודנטים במילואים, כולם מדברים על הצורך לעשות את זה, וזה משמח אותי לראות את זה. גם אנחנו חלק מזה, דיברת קודם, אנחנו יותר מנשמח לעזור. חשוב לנו לשמוע מה קרה, חשוב לנו לסייע לכל סטודנט בכלל ולכל סטודנט בשירות מילואים גם. בסוף יש שני דברים רכזים שצריך להתייחס אליהם כרגע, לדעתי. יש את הציר האקדמי והציר הנפשי. הציר הנפשי דובר פה הרבה. יש מאמץ אדיר של האוניברסיטה העברית לעזור לסטודנטים בשירות מילואים מהבחינה הזאת, אבל בסוף גם זה לא מספיק. הדברים שאנחנו נראה עכשיו זה רק קצה הקרחון. זה יגדל, ולמרות כל המשאבים שהושקעו, זה לא עומד לעמוד במה שיהיה צריך ומה שעומד להגיע. מבחינה אקדמית, אנחנו יודעים שיש עשרות חברי סגל שהתנדבו לעזור ורוצים את רכזי מילואים. גם הם בקריסה כבר. אנחנו צריכים לעזור לסטודנטים לסיים את התואר. אנחנו צריכים לעזור להם לקבל חונכויות. הם לא רוצים עיכוב בתואר. הם לא רוצים פריסה. דיברו גם קודם על זה שיהיה עוד מועד אחר כך ויהיה עוד סמסטר. בסוף מתחילים יחד, מסיימים יחד. הם רוצים שהמילואים לא יעצרו להם את החיים. אז כן, אם יש מחסור בחונכים, לא משנה כמה רכזי מילואים יהיו, אנחנו לא נצליח לעמוד בזה. הסטודנטים לא יצליחו לסיים יחד את התואר עם כל מי שלא היה בשירות. בסוף, כל המוסדות רוצים לעזור. כל הסטודנטים רוצים לסיים בזמן. בשטח זה לא קורה בקצה. תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז מה ההצעה, עם כל הכבוד? אמרת החונכים ולא מספיק, ורוצים לגמור יחד. תגידו לנו איך. אנחנו מכירים שיש בעיות. עם כל הכבוד. << אורח >> נעמה פלג: << אורח >> קודם כל תגבור רכזי המילואים כרגע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל תקשיבו, אל תדברו על דברים ערטילאיים. אין מאיפה לתגבר, תגידו לי מאיפה. תגידו לנו איך לעשות. אתם לא יכולים לבוא ולזרוק את זה כאן. רגע, אין לו ועדה כלים ללכת ולחפש חונכים. << אורח >> נעמה פלג: << אורח >> אנחנו לא מבקשים מחברי הוועדה לחפש חונכים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רק שנייה. אני אומר, תגידו, לפנות לראשי האוניברסיטאות, הוועד הארצי, מה צריך לעשות? כי אנחנו יודעים שיש בעיות. הוועדה התכנסה כדי לנסות ולפתור. אני לא תוקף. אני רק מנסה לרדת לשורש הבעיה. << אורח >> סיוון אזולאי: << אורח >> אנחנו הוצאנו בהתאחדות מסמך המלצות מפורט לכל אגודות הסטודנטים, עם המלצות קונקרטיות מה אפשר לעשות מול המוסד. אנחנו צריכים, שהוועדה הנכבדת תגיד למוסד לשתף פעולה עם אגודות הסטודנטים, שיודעות הכי טוב מה טוב עבור הסטודנטים בקצה, ולא חלק מקבלת ההחלטות. כמו שמנו אמר, הסטודנטים תמיד נשארים בחוץ, ומדברים על הסטודנטים לא בנוכחות הסטודנטים. אז הדבר הראשון שכל מוסד יכול לעשות, זה ליצור קשר עם אגודת הסטודנטים שלו, ולשאול אותה מה הפער, וגם להבין שיש פער, כי נראה שהם לא כל כך מבינים את זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תעבירי את זה בבקשה לוועד ראשי הסטודנטים. אם זה חלק מזה, אם אתם צריכים את הסיוע של הוועדה, בסדר. אבל אנחנו מנסים לפתור בעיות, לא להגיד: הנה הבעיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> זה ברור לגמרי, אני רק רוצה להעיר, ונעמה מכירה, האגודות, לפחות אני יודעת להעיד על האוניברסיטאות באופן ודאי. אגודות הסטודנטים עוד מימי הקורונה, אבל ביתר שאת מתחילת המלחמה, הן חלק היום, הן יושבות בישיבות הנהלה. הן שותפות מקביעת לוח בחינות ועד מגוון של דברים. ראשי אגודות הסטודנטים באוניברסיטאות עובדים יד ביד ברוב המוסדות, ממה שלי ידוע, עם ההנהלות - - - << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> דבורה, את יודעת שזה לא נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. מתנאל, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דבורה, את יודעת שזה לא נכון בסוף. אנחנו רואים שבסוף - - - << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> למה זה לא נכון? מאיפה אתה, אדוני? אתה ממכללה, נכון? << דובר_המשך >> מתנאל חגואל: << דובר_המשך >> אני ממכללה. אני חבר בנשיאות התאחדות הסטודנטים הארצית, אני מכיר מה קורה אצל עמיתים שלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתנאל, בוא, תסתכל אליי ותדבר לוועדה. << דובר_המשך >> מתנאל חגואל: << דובר_המשך >> בוקר טוב, קוראים לי מתנאל חגואל, אני יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות במכללת הרצוג. משרת מילואים פעיל, חבר במועדון ה-300, ממש בימים אלו סיימתי קו נוסף בצפון הארץ במלחמה הארוכה הזאתי. היינו ימה וקדמה, צפונה ונגבה. אני חובש פלוגתי בשריון, ואני גאה להיות יו"ר אגודת הסטודנטים של המכללה, שיש לה את אחוז משרתי המילואים הגבוה ביותר בארץ. מכללת הרצוג. בירושלים ובגוש עציון. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> אני תיקנתי אותם: זה אחוז הלוחמים. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> הלוחמים. עדיין, זה גם כבוד. אני גם יכול להגיד לך שבתוך חברי האגודה יש לנו סקר של 80% משרתים. אבל זה כבר בו בחלוקה מי חבר אגודה ומי לא חבר אגודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואז מה אתה אומר? שמה? << דובר_המשך >> מתנאל חגואל: << דובר_המשך >> אצלנו במכללה עושים נכון. זה, יאיר, אתה יכול לבוא ולפרגן להם. במכללה אצלנו עושים נכון. כשפורסם דוח מבקר המדינה ביקשנו לשבת. ישבו איתנו. דיברו, הציגו לנו את הפתרונות שיותר גבוהים מהפתרון של המל"ג. אבל אני בא גם פה בכובע אחר. אני בא בכובע של מילואימניק, של משרת מילואים, חובש פלוגתי. לפני שנתיים בדיוק, בשבת האחרונה. בעצם ב-5 באוקטובר ב-12:00, לפני שנתיים בדיוק, אני הייתי בהפוגה מחוץ ללחימה בעזה. ישבנו במושב בית הגדי. ומעיר אותי באמצע הלילה הרס"פ ואמר לי: "חגואל, קום מהר. א', שם קוד, נפצע. מפנים אותו עכשיו לבית חולים סורוקה". אני בתור חובש פלוגתי שנמצא בחוץ ישר נוסע במהירות לבית חולים סורוקה. ביחד עם הסרס"פ, כדי להיות שם, לקבל את הציוד שלו, לעשות את כל הקבלה הרפואית. וגם, בעיקר, לקבל את המשפחה שלו, שהולכת להגיע. הפינוי הצה"לי היה מצוין, הגיע לפנינו. איך שאנחנו מגיעים הוא נכנס לחדר הניתוח. א' כמעט איבד את הרגל באותו אירוע בטנק. והמשפחה שלו מגיעה, ואנחנו מלווים אותם. א' יצא מזה, היום הוא מתחתן, אפשר למסור לו מזל טוב. היום, ממש היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מזל טוב, איזה כיף. בשעה טובה. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> א' הוא גם היה סטודנט באותו זמן, סטודנט באוניברסיטה גדולה מאוד בארץ. ואני, כחובש פלוגתי וחבר שלו גם, שואל אותו איך הולך. והוא אומר לי: "אתה לא מבין, על הפרצוף. על הפרצוף, לא מסתכלים אליי. אני פצוע צה"ל". למה? כי לא ספרו לו את ימי המילואים לפי ימי הפציעה, כי ימי הפציעה לא נספרו לו לימי מילואים. אז באותו זמן פנינו גם ליאיר וגם לקמל"ר ועזרו לו באותה סיטואציה. אבל כמו א' יש עוד רבים. כמו א' יש עוד רבים שנופלים בין הכיסאות, שאין להם חברים בפלוגה שיושבים בנשיאות התאחדות הסטודנטים הארצית. וצריך פה להבין, שהמתווים האלה שאנחנו מדברים פה והדוחות האלה שאנחנו מראים פה, הם פלסטרים על גבי פלסטרים, על גבי פלסטרים. אי אפשר לשים רק פלסטר על פצע. אני אומר לכם את זה כחובש פלוגתי. צריך גם לטפל במחלה מהשורש שלה. מדברים היום על 60 ימי מילואים בשנה לפחות. הלוואי שזה היה רק 60 ימי מילואים. לפני המלחמה, כשהייתי עושה 30 ימי מילואים בשנה, היו אומרים לי "וואי, אתה עושה מלא". עכשיו אנחנו מדברים על 60 - "וואי, הלוואי ויהיה רק 60". צריך פה להבין, שמצד אחד גם צה"ל לא יכול להשתמש במילואימניקים ככוח עבודה זול על כל דבר. ומצד שני, גם המדינה צריכה להבין, שאי אפשר את מה שהיה להשאיר. אי אפשר. וצריך להתייחס מחדש על התבניות, שקורות פה בחברה הישראלית, להכניס פה עוד סקטורים במדינה מתחת לאלונקה. נכון, זה קשור לוועדה אחרת, אדוני היושב ראש – אבל זה רלוונטי לחלוטין למה שקורה כאן. ובנוסף, גם האנשים שיושבים במגדל השן של האקדמיה ובמגדל השן של מקבלי ההחלטות צריכים גם לרדת אל השטח ולראות, ולא להגיד רק "אה, אצלנו הכל טוב". כי מה שעשה פה דוח מבקר המדינה, הוא אמר פה "המלך הוא עירום". כי המוסדות שנתיים אומרים לנו בוועדות "כן, המצב הכל טוב", "האגודות בקשר עם המוסדות", "אצלנו המצב מצוין" – ואז מגיע דוח מבקר המדינה ואומר: "לא". זו לא הסיטואציה, דבורה. זו לא הסיטואציה. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> רק רוצה להגיד שמעולם לא אמרנו שהמצב טוב, ואני פה שנתיים שלמות בישיבות. היית איתי בעשרות ישיבות. מעולם לא אמרתי, ואמרתי שהמצב לא טוב, המצב קשה מאוד ואנחנו עובדים עם מה שקורה. אם נאמר – אז הנה אני מתקן את זה מול כולם. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> אני אדייק את הדברים: לא שהמצב הוא טוב אלא שהמצב של המוסדות ביחס אל המילואימניקים הוא טוב. זה מה שהציגו לנו תמיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> דניאל לוין: << אורח >> נכון מאוד, וזה מתחבר באופן ישיר למה שאמרתי, שכאילו לא היה רלוונטי, אבל בסוף עוד 10 שנים אנחנו נראה את התוצאות של הפלסטרים האלה, שאנחנו מקבלים היום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אחדד. מה שאמרתי זה שדיברת על דברים חשובים עוד יותר או גדולים, רחבים עוד יותר מהסוגיה הזאת, ואין ספק שכל סוגיית מתווי השירות או השירות ההגון הוא חלק חשוב, לא מספיק. זאת אומרת, כשיהיו הרבה לוחמים, עוד לוחמים, גם הם יצטרכו כנראה את הסיוע שאנחנו מדברים כאן. ואולי הדבר המרכזי, שעולה מתוך הדברים, וזה אני חוזר לדבריי בפתיחה, זה הצורך למסד. אם לא עכשיו אז בעוד חצי שנה, אבל למסד לדור הקרוב את השאלה. אמר חבר הכנסת לוי "למה להיות מופתעים במצבי חירום". ואני אומר "למה להיות מופתעים במצבי שגרה"? בוודאי שבחירום צריך להיות פק"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חד משמעי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והשגרה צריכה להיות ממוסדת יותר. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מסכם. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> אני רק אסיים, יו"ר הוועדה, על א'. פתחתי בו. זה שהוא נפצע לא מנע ממנו להגיע לשירות מילואים בקו האחרון ואפילו לדחות טיפול, שהוא היה צריך לעשות כדי עדיין להמשיך לבוא ולהגיע. וזה אנחנו. אנחנו נמשיך ולהגיע כי זו הציונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מדהימים. אני אסכם: הוועדה מודה למבקר על עבודתו, למשרד על עבודתו ולמשתתפים, לכם, שהגעתם, שהשקעתם וכמה זה רלוונטי לדיון שלנו, ההשקעה שלכם. הוועדה מצפה למיסוד הסיוע למעסיקים, למילואימניקים ולמשפחות במתווה קבוע. הועדה מצפה ממל"ג לגבש מדיניות מחייבת למענים ראויים וסדורים לסטודנטים משרתי המילואים. משרד העבודה מתבקש להעביר לוועדה את הביקורת, את אופן ההתמודדות של המכללות הטכנולוגיות לסיוע למשרתי המילואים. הוועדה ממליצה למוסדות הלימוד לייעד תקציב מתאים לסיוע נפשי לסטודנטים משרתי המילואים. האוצר וביטוח לאומי נדרשים להאריך ולמסד את השיפוי למעסיקים. המעסיקים, ההסתדרות ומשרד העבודה נדרשים להאריך את ההגנה מפני פיטורים. משרד הביטחון וצה"ל מתבקשים למסד חקיקה בנושא. המוסדות להשכלה גבוהה מתבקשים לפעול במשותף עם אגודות הסטודנטים. הוועדה תדון בתוך שלושה חודשים על המענים, שהתקבלו ממשרד מבקר המדינה, מהגופים המבוקרים. אני רוצה לברך את כולכם, את הגופים שאתם מייצגים וגם את האחרים שלא נמצאים כאן, שבגופם, בנפשם מגנים עלינו. תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>