פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 797 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ב' בטבת התשפ"ו (22 בדצמבר 2025), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ו-2025 (רכב) << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו-2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אכרם חסון אורי מקלב נאור שירי מוזמנים: לילי אור – עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר נטליה מירנצ'וב – מנהל תחום מפקח ארצי-כלכלה, רשות המסים, משרד האוצר אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר רודין נפסון – עו"ד ברשות המיסים, משרד האוצר עופר רז דרור – סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המיסים, משרד האוצר דניאל שוורץ – משרד האוצר רפאל שגב בן חמו – מנהל אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נחום יהושע – משרד האנרגיה רון אייפר – משרד האנרגיה אבי חיים – המשרד להגנת הסביבה ששי שדה – משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית איתי ראבד – מנכ"ל טסלה ישראל אודי אדירי – מנכ"ל קבוצת בליליוס אריאל פז סוויצקי – מנהל מחקר, לובי99 - חברה לתועלת הציבור איתן פרנס ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ו-2025 (רכב) << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס'... והוראת שעה מס'...), התשפ"ו-2025 (רכב); הצעת תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו-2025. תקציר הפרקים הקודמים, בשביל מי שלא עקב ומצטרף אלינו רק עכשיו. יש הצעה פה, בעצם בקשה של האוצר להעלות את המס על הרכבים החשמליים מ-45% שהיה בשנה הזאת ל-52%. מדיונים שקיימנו התברר שהעלייה מ-35 ל-45 לא רק שלא קידמה את החדרת הרכבים החשמליים לשוק בהתאם למתווה שקבעה הממשלה, מתווה החדירה שקבעה הממשלה, אלא גם הלכנו אחורה. לא רק שהלכנו אחורה - אנחנו נמצאים במצב שבו כל מי שקשור לשוק הזה צריך מדי שנה להיות דבוק לשידורים פה בוועדת הכספים כדי להבין מה קורה ואיך הוא מתארגן על השנה הבאה שלו אם בכלל. כרגע נוצר מצב, שבו העלאה נוספת, למרות שתעזור לאוצר המדינה, היא בעצם לא תשמש, ותקנו אותי אם אני טועה, שום תכלית, זאת אומרת ברור לחלוטין שזה לא יעודד החדרה של רכבים חשמליים, אם ה- 45% עצר, אז ה-52% בטח ובטח שלא יעודד יותר. ומצד שני, יש פה בכל זאת סובסידיה שניתנת, משמעותית, אם אני זוכר נכון אומדן עלויות עמד על כ-100 מיליון שקל בשנה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> נכון, 80 ב-26' ו-90 ב-27'. זה חלק מהצו כבר, זה הפחתה ל-52 כמובן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז יש לנו פה בעצם 170 מיליון שקל לשנתיים שמדינת ישראל, אזרחי ישראל משלמים מכיסם, ואני תוהה מי מרוויח מה-170 מיליון שקל האלה? האם אנחנו פה עוזרים ליבואני הרכב למכור עוד מכוניות שהן מכוניות יקרות בהגדרה, שקונים אותן מעמד בינוני גבוה? האם זה עוזר לאותם אנשים שגם ככה יש להם את ה-180, 200, 200 פלוס אלף שקל לקנות רכב אז להם אנחנו דווקא נותנים את ההטבה? כאשר מצד שני, אנחנו לחלוטין לחלוטין לא מתקדמים עם היעדים שלנו להחדרה של רכבים חשמליים. ולכן לא ברור לי התוחלת של המהלך הזה. אני חושב שצריך להגיע למצב שבו לכל הפחות מייצרים ודאות, שבשנתיים הקרובות לא צפויה עלייה נוספת של המס על הרכבים הללו, וכמובן גם שקיווינו מאוד שתגיע איזושהי תוכנית נוספת שבה אתם תראו לנו, איך אתם ומה אתם הולכים לעשות עם כל האירוע הזה של תוכנית משלימה להחדרת הרכבים החשמליים פה לשוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התהליך כרגע הוא הפוך. החדירה נעצרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החדירה אפילו פחתה, זאת אומרת זה לא שאנחנו עומדים במקום, אלא יש ירידה בשיעור החדירה בעקבות תהליך. לכן אותי מעניין לדעת, חושב שהדרך היה, וזה מה שחשבנו פעם קודמת - לכן חשבנו שפעם קודמת, מה שנכון לעשות זה לשלוח את המשרדים הרלוונטיים לנושא הזה, לשבת ביניהם. חלקם היו עדיין במסגרת דיונים במשרד האוצר על התקציב שלהם השנתי, כך למדנו, כדי לראות, איך לוקחים את הסכום הזה של 170 מיליון שקל ואולי מתכללים אותו בין המשרדים בצורה כזו שתמנע את העלייה הצפויה במס, כי אם אנחנו מאמינים בנושא של רכבים חשמליים ובהחדרה שלהם לשוק כדי לעמוד באותן מטרות שהציגה אותה החלטת ממשלה, כפי שבאו לידי ביטוי בצווים ובדברים אחרים, אז נהדר ומצוין. ואם אנחנו לא מאמינים בזה, אז למה להשקיע בזה עוד 170 שקל? ב-170 אפשר להקים לדעתי - ארבעה, חמישה - אני סתם זורק כי זה פשוט בא לנו פה לכל הזמן, מרכזים לאותם הלומי קרב שבאים לפה וצועקים לעזרה למקום שיהיה להם פתוח 24 שעות שהם יוכלו להגיע אליו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להקים גם ממקורות אחרים, יש לכם מספיק מקורות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני עכשיו לא מדבר על זה, אני לקחתי את ה-170 מיליון שקל האלה שרוצים לעשות את זה פה ואני בטוח שאם יישבו, אז יש מלא מלא דברים אלטרנטיביים טובים וחשובים שאפשר להשקיע אותם אם ויתרנו על החדרת רכבים חשמליים למדינת ישראל. ולכן זה נחמד שאני מדבר עם נציגים של משרדים והם אומרים לי אנחנו נגד העלאה. יופי שאתם נגד העלאה, מה אתם עושים? איפה אתם משקיעים בזה משהו משלכם? איפה אתם מקדמים מעבר ללבוא ולהגיד אנחנו נגד? אז לכן אני מחכה לשמוע בכליון עיניים מנציגי המשרדים פה, האם הם ישבו, לאיזה מסקנות הם הגיעו, מה הם מתכננים לעשות, איך הם הולכים לקדם את החדירה של הרכבים החשמליים בעקבות כל הבעיות שראינו בדיונים הקודמים וכן הלאה וכן הלאה. מי נושא הבשורה, או נושאת הבשורה? מהלהיטות שלכם לדבר, אני מבין. << דובר >> נחום יהושע: << דובר >> אנחנו מסוכמים עם משרד להגנת הסביבה ואנחנו התחלנו את הסיכום גם עם משרד התחבורה. די ברור לנו מה הכיוון שצריך לנקוט לפחות לשנת 2026. אני חושב שבדיון הקודם הייתה הצעה שאתה העלית, אדוני היושב-ראש, שעשתה לנו מאוד שכל בהיבט של המקור התקציבי בשביל להקפיא את עליית המס. אני מסכים איתך לחלוטין שדיברנו על זה שהעלאת המס כרגע מ-45 ל-52 היא יכולה ליצור נזק לענף שנמצא כבר עכשיו בקריסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא תיצור נזק בוודאות כי העלייה מ-35 ל-45 יצרה נזק אז היא תיצור נזק בוודאות. << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> נכון, ולכן אנחנו מציעים בשלב זה לפחות לשנת 26' להקפיא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מאיפה המקור התקציבי? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> אתה הצעת את המקור התקציבי, לא אני, אתה הצעת את מס היוקרה שהוא כרגע עומד על 300, להוריד אותו ל-250. אנחנו מקבלים במתווה הזה סכום שהוא אפילו באופן חלקי, אפילו חלק ממה שהצעת, אנחנו נקבל סכום שהוא יכסה את תוספת ההכנסות הצפויה מהעלאה מ-45 ל-52. כרגע אנחנו מתקציבי המשרדים, משרד האנרגיה, כל התקציב שלו מעבר לבסיס הוא לא בכלל באותם סדרי הגודל האלו, אז זה לא באמת מה שאנחנו יכולים לתרום מתקציבנו, אבל שוב, אם אנחנו נקבל- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה תקציב משרד האנרגיה? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> לא זוכר כרגע. הוא לא נסגר, והוא לא ייסגר גם עד תחילת השנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה היה תקציב משרד האנרגיה ב-25? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> לא זוכר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה היה תקציב האנרגיה ב-24'? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> לא יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגף התקציבים, מה התקציב משרד האנרגיה האחרון? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> לא יודע בעל פה אבל אני אברר אותו תוך כדי הדיון. << דובר >> נחום יהושע: << דובר >> אם אנחנו נקבל תקציב לטובת העניין ממשרד האוצר אנחנו נשמח לתת אותו לאותו דבר, אבל אין לנו כרגע מקור תקציבי אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שבוע, שבועיים, כמה זמן אנחנו כבר באירוע הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 648 מיליון שקל, משרד האנרגיה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> המטה של משרד התחבורה – אבקש את הנתונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מדובר במאות מיליונים. << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >> משרד התחבורה מדובר בתקציב המטה, מאות מיליונים. שוב, אבל לא מעט משם הולך למשכורות, זה לא דבר שאפשר לפטר עובדים כאלה, ברור, אז אני מקווה לקבל תשובות של אנרגיה ואני אעדכן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בקיצור, התשובה שלך זה התשובה של יתר המשרדים גם? תביאו כסף מהאוצר ויהיה בסדר? << דובר >> נחום יהושע: << דובר >> זה לא שתביאו כסף מהאוצר ויהיה בסדר. כל ההכנסות ממיסים בתחום הרכב כל שינוי בהם הוא צריך להיות בתוך ההכנסות ממיסים. אני לא אומר תביאו כסף מהאוויר. אני אומר בתוך ההכנסות ממיסים של תחום הרכב אפשר לשנות ממיסוי של רכב חשמלי שהוא בעל תועלות סביבתיות, שהוא נדרש להגנת ינוקא וכולי, אני אומר תעבירו את זה למיסוי יוקרה שהוא כרגע פחות יוצר בעיות בהיבט הזה. ההכנסות או שיפוי על ההכנסות חייב להגיע מתחום המיסוי על הרכב. אנחנו לא אומרים שום דבר שישתנה בהיבט הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, זה כמו ההוא שמדברים איתו על הון עצמי שהוא מביא בעסקה, אז הוא אומר אני מביא את עצמי, כן? זה ההון העצמי. בסופו של דבר ידידיך שיושבים מימינך מעולם העסקים יסבירו לך שכדי לייצר מחויבות צריך לשים כסף. << אורח >> רפאל שגב בן חמו: << אורח >> זה לא בסמכותנו לקבוע את ענייני המיסוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף אחד לא מבקש ממך לקבוע ענייני מיסוי, ואל תעליב אותי עם התשובה הזאת. אני לא מבקש ממך להתערב בהליכי המיסוי. מה שאני ביקשתי ברחל בתך הקטנה, אתה מהכלכלה במשרד התחבורה? << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז זה דווקא בתחום אחריותך, זה לבוא ולשבת ולקחת את- - << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> הלוואי וכן, אם זה היה בסמכותי, בשמחה הייתי יכול לשחק עם ה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לנו סכום של 70 או 80 או 90 מיליון שקל. אם אנחנו נגיע ל-90 מיליון שקל האלה, המשמעות היא שמדינת ישראל תוכל לצאת בבשורה גדולה לכל שוק הרכבים החשמליים, ותגיד, שהעלייה שהייתה צפויה להיות לא תהיה, ואנחנו נותנים פה הוכחה לשוק והוכחה לכולם שאנחנו מאמינים בדבר הזה, שלא זנחנו את הנושא של החדרה של רכבים חשמליים לשוק, ושאנחנו הולכים עם זה קדימה. << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> אנחנו מתנגדים להעלאת המיסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאתם באים ואומרים, בטח משרד עם היקף תקציבי כמו שלך, תביאו את זה מהאוצר- - << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> כי מי שמנהל את האירוע הזה ומי שהסמכות שלו זה האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מדבר איתך על סמכות לתקנן תקנות מיסוי. אנחנו מדברים פה על העלות ועל אמירה ברורה גם של אגף תקציבים, שאם תימצא עלות אלטרנטיבית לדבר הזה, אז אפשר יהיה. אתם כולכם יושבים לילות כימים, חלקכם אולי עדיין, על דיוני תקציב מול משרד האוצר, ובטוח שכל אחד כשהוא יושב על דיוני התקציב, העניינים שבאמת קרובים לליבו ולליבת הפעילות בתוך המשרד שלו, עולים שם בדיוני התקציב. נכון, ידידי מאגף תקציבים? השתתפת בדיוני תקציב? אני צודק במה שאני אומר, שיושבים ככה עם נציגי המשרדים? כל אחד מכין תוכנית, ואומרים, אני רוצה ככה, לא, אתם ככה. בסוף מגיעים לאיזשהו זה, ככה זה עובד. ולכן, קודם כל, אני הייתי בטוח שאתם מיוזמתכם תשלבו את זה בדיוני התקציב מול משרד האוצר, מכיוון שאתם מאוד תומכים בנושא של הרכבים החשמליים. זה בנשמתכם, אתם מתנגדים להעלאה. << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כולם אומרים את זה בנחרצות מאוד גדולה, אבל מצד שני, ההעלאה הזו זה משהו שלא החליטו עליה עכשיו. זה משהו שידעו עליו קדימה. ולכן, כדי למנוע אותו, בטח ובטח כשהנתונים על העצירה ועל ההליכה אחורה בחדירה של הרכבים החשמליים, היא נמצאת בידיעה שלכם, ובכל זאת, אתם כולכם באתם ולקחתם ודחקתם את הנושא הזה הצידה, ואז באים ואומרים, טוב, זה יסתדר מעצמו, או שתהיה עוד איזו עלייה קטנה של 7% נוספים במס על הרכבים החשמליים, בסדר, זה אולי לא כל כך נורא, אבל כשבאים ובסוף מכמתים את הדבר הזה בעלות של בסביבות 100 מיליון שקל בשנה, אז אתה בא ואתה אומר בוא הנה, אני כוועדת כספים עכשיו צריך בעצם לאשר מה שנקרא כסף רע. כסף שאני יודע, שאין לו שום תועלת. << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי מה העיקרון שלי שאני נותן סובסידיה לרכב? העיקרון שאני נותן סובסידיה לרכב- - << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> לקדם את אותו ענף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, הסובסידיה ניתנה במסגרת איזשהו מהלך כללי שנועד להחדיר רכבים, כי כדי שהתועלות הסביבתיות הללו יורכשו, אתה צריך איזושהי מסה קריטית של רכבים, והמטרה שלך זה להגיע למסה הקריטית הזו. אם אחד מעשר יהיה פה רכב חשמלי, לא עשינו כלום. אנחנו גם לדעתי גם לא באחד מעשר בכלל. המטרה היא לייצר איזושהי מסה קריטית של רכבים, שאז התועלות של הסביבה, כל יתר התועלות, יהיו נחלת הכלל, האפקט הבריאותי יורגש. כל הדברים שבגללם מדינת ישראל משקיעה בזה כסף. כשהיא נותנת סובסידיה, מדינת ישראל משקיעה בזה כסף. אתם באים ואומרים לי, תשקיע כסף בפרויקט שאנחנו איבדנו בעצם אמונה לגביו. שאנחנו יודעים כבר שנים שאנחנו לא עומדים ביעדים. אנחנו רחוקים מאוד מלעמוד ביעדים, שאנחנו מנתחים את מה שקרה בשנה שעברה. אנחנו רואים שעל עלייה למס יותר קטנה, זה עצר את כל החדירה שהייתה לשוק, ולכן ברור לחלוטין, שאם אתה עוד יותר מעלה את המס, אתה לא תגדיל בהעלאת המס את החדירה לשוק, אבל כן, בכל זאת תשים פה כסף - למה? כי שמעתי הרבה, כי לא מעלים פתאום בשנה כל כך הרבה אחוזי מס. לא, זה לא עובד ככה. אנחנו, כשאנחנו באים לשקול, אם אנחנו רוצים פה להשקיע כסף ציבורי במיזם הזה, שברור לחלוטין שמשרדי הממשלה נטשו, כי אני לא רואה מההתנהלות שלכם איזושהי הוכחה לזה שלא נטשתם את המיזם הזה. יש פה מיזם שמי שאמור להוביל אותו נטש, ואתם מצפים שנמשיך להשקיע בו כסף ציבורי, מאיזושהי סיבה. ולא ברור לי למה. אין שום תועלת בהשקעת כסף ציבורי, אם החדירה נעצרת. לי אין שום מטרה וכסף ציבורי בעת הזו, שמקצצים ומקפיאים קצבאות ולוקחים ימי חופשה לעובדים ופוגעים באנשים שהכי קשה להם - אין שום הצדקה לתת סובסידיות לרכבים שעולים 180 ו-200 אלף שקל, סתם, אם אין לזה איזושהי תועלת נוספת, ואין תועלת נוספת, כי אתם ויתרתם על ההחדרה. << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> יש תועלת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה התועלת? כן, אני אשמח לשמוע. << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> זה כלי אחד מתוך תוכנית שלמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה התוכנית? אנחנו לא עומדים ביעדים כבר כמה שנים? << דובר >> רון אייפר: << דובר >> רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה. אנחנו חלוקים עם היושב-ראש בנוגע לזה שוויתרנו על זה. ממש לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה הכסף? בעולם ככה מראים רצינות. << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> אז אני אסביר. משרד האנרגיה אין לו תקציב לדברים כאלה. זה לא עובד, משרד האנרגיה בהגדרה בבסיס התקציב שלו הוא צר. זה משרד שלא תומך כי באופן עקרוני הוא משרד מטה שעושה עבודה. הוא רגולטור. זה לא משרד שיש לו תקציבים שיכול לבזבז. המטרה הזאת היא מאוד מאוד חשובה לנו. את המעט כספים שיש לנו אנחנו עושים לשאר התוכנית של המסגרת שאמר היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי אני טועה בנתונים. זה נאמר פעם קודמת. מה המצב החדירה שלנו לעומת המצב שאנחנו אמורים להיות בו? << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> אנחנו עד לשנה שעברה היינו במצב טוב, אפילו מעל התחזיות שלנו במשרד האנרגיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל שנה שעברה היה ברקס והליכה אחורה. << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> השנה הייתה. << דובר >> נחום יהושע: << דובר >> התמונה הרבה יותר מורכבת מזה. שנה שעברה היינו ב-24% חדירה, היינו מעל אירופה, ולכן אנחנו ממש לא נטשנו את הפרויקט הזה. אנחנו מקדמים אותו בשיא הכוח במלא דברים אחרים שקשורים למה שאנחנו עושים כרגולטור, גם אנחנו וגם הגנת הסביבה וגם תחבורה. אנחנו מקדמים אותו בתשתיות טעינה, אנחנו מקדמים אותו בהסדרה, ברגולציה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מספיק תשתיות טעינה. << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> יש. תמיד אפשר יותר. אני אסביר. שנה שעברה היינו מעל אירופה, בצורה משמעותית. השנה ירדנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה אנחנו אמורים להיות לפי המדדים שכתובים בתוכנית? הרי יש מדדים שהממשלה החליטה נכון, עד 28', עד 30. << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> אנחנו אמורים להיות בכ-95% מהרכבים החדשים ב-2030. זה לא בדיוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה היינו אמורים להיות ב-25' כדי להגיע ליעד? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> בערך ב-25, 30. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כלומר 30%, וארבע שנים לקפוץ בעוד פי שלושה? ככה זה עובד? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> אנחנו כל הזמן בודקים את היעדים מחדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי יעדים לא ריאליים. << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> גם IA וגם OECD- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה מדינת ישראל צריכה להשקיע מכיסה כרגע? אני צריך שתסביר לי למה אני צריך לסבסד רכב חשמלי, כאשר מצד אחד לא נעשה כלום בגזרת המחיר כדי לעשות אותו יותר אפורדבול למסה גדולה של אנשים, לא נעשה כלום, והיום זה רכבים יקרים עד יקרים מאוד, מה לעשות. זה דבר ראשון. לא בחנתם שיטות חדשות במיסוי, לא עשיתם שום דבר. זה אולי לא אתם, זה גם הם, אבל אם אתם גוף מייעץ וגוף מתכלל, למה לא ביקשתם מהם? יש האנשים הטובים האלה שיש להם שיטה שמדברת על המיסוי של הבטרייה, שבעיניי עושה הרבה הרבה יותר שכל ודואגת שהרכבים דווקא הזולים ייהנו מיותר הטבה וזה יעשה אותם יותר נגישים מבחינת מחיר. למה אגף תקציבים עד היום, למה רשות המסים עד היום לא עשו בדיקה מעמיקה של הדבר הזה? למה אני אתמול בערב, בשמונה בערב, צריך לדבר עם רפרנט מרשות המיסים שאומר לי וואלה, זו הצעה טובה ואנחנו צריכים חצי שנה לבדוק אותה. למה אני עכשיו צריך להגיד את זה, ואתם כולכם זו עבודה שלכם ואתם לא עושים את זה? ואחר כך אתם רוצים שנשפוך פה עוד כסף ציבורי? על מה? על מה? איפה אתם? פה לבוא ולהגיד, לא, רכב חשמלי זה טוב, צריך זה, אבל אתם לא עושים כלום. אתם לא עושים כלום. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, דיברת על מחויבות. זה מושג שלא מתגשם אצלנו. אנחנו קודם כל מפתחים ואחר כך לא מקיימים, ואני רוצה לתת לך קצת אינפורמציה. אני הייתי חבר ועדת הפנים שטיפלה בנושא הזה, והייתי בשלוש ועדות אקלים - בפריז, בגרמניה ובמרוקו. לא הייתי בשוויץ, אבל הוועדה הייתה בארבעה מקומות. אנחנו היו אתנו שרים וחברי כנסת והתחייבנו בשם הממשלה שאנחנו הולכים להשקיע מיליארדים בנושא הזה כדי להגיע כמו מדינות אירופה ל-2030 עם אנרגיה ירוקה וניתן איכות חיים לאזרחי ישראל עם מחירים מאוד סבירים, ולכן היום אם אתה משווה מחיר רכב חשמלי בינינו לבין אירופה, ההבדלים הם גדולים מאוד. אני רוצה להגיד לך, התרגלנו על התסריט הזה שכל הזמן באים ואומרים אין, אבל אנחנו התחייבנו כמדינה, כממשלה התחייבנו, והשר כחלון התחיל אז כשר האוצר לתמוך ולקדם, עד שאחר כך השתנו הדברים, ולכן אני מופתע שכל פעם באים ואומרים לנו דברים אחרים. מה שמדאיג אותי, ואני הבאתי את זה בשביל הכבוד שלך, בישיבה הקודמת אני כאן דיברתי על שריפת הרכבים בנמל חיפה מהסיור שעשיתי, ואמרו לי, ואני אדם, לעניות דעתי, אדם רציני, אני לא משחק משחקים. קם בחור כאן שכנראה מקבל כסף, בא לכאן, אמר אין שריפות, אין כלום, הכול קלאם פאדי, ומרמה חברי כנסת, ואנחנו מקבלים אותו בברכה, והכול בסדר. אנחנו לא יכולים להיות חותמת גומי לאף אחד. אנחנו צריכים לברר כל אדם שבא לכאן, מי מייצג ומה הוא מקבל עבור כך, כי אם מחר יהיה אסון, אנחנו נשלם את המחיר. לכן בשביל הכבוד שלך ושלי ושל החברים, הלכתי וכתבתי וביקשתי מאחר ושמעתי, קיבלתי מכתב ממשרד השר אומר ככה: בהמשך לבקשתך לנתונים אודות כמות, רכבים חשמליים נשרפו בשמש בשנת 2024, על פי נתוני כבאות והצלה לישראל, בשנת 2024 אירעו 196 אירועים הכוללים שריפות רכבים בשמש בכל רחבי הארץ, מחוז צפון 54 רכבים, מחוז חוף 38, מחוז מרכז 45, מחוז דן 23 ומחוז ירושלים 12 ומחוז יו"ש שישה. אני הבאתי לך את זה כדי שגם אם אנחנו רוצים לקדם, ואני בעד שיהיו רכבים חשמליים ותהיה איכות חיים, אבל אולי אנחנו גם ננסה לראות אם יש בעיה בטיחותית שלא נהרוג ולא נשרוף עוד משפחות חיות בתוך הרכבים האלה, שלא יסכנו אזרחי ישראל. אני לא נגד רכבים חשמליים, אבל אני לא רוצה שאף אחד יבוא לכאן וטעה את חברי הכנסת וירמה אותם. אנחנו לא חותמת גומי לאף אחד. אנחנו אנשים גם אכפתיים ואנחנו מייצגים את העם. לא מייצגים לא חברות ולא מקבלים כסף. ולכן אני מאוד מבקש, כל מי שבא לכאן יכבד את עצמו ויגיד נתונים אמיתיים וייתן מסמכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. כן. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אני רוצה רק להפנות תשומת לבכם לתופעות שמתרחשות בשוק הרכב. במקביל לירידה מסוימת שראינו ביבוא של רכב חשמלי, יש עלייה מאוד מאוד משמעותית ביבוא של רכב נטען מסוג פלאג אין שהוא גם סוג של חשמלי, ורוב הזמן נוסע על חשמל. יש חדירה פי שניים ברכב פלאג אין מאשר ברכב חשמלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא נספר ביחד עם החשמלי? << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> זה אמור להיספר ביחד עם החשמלי ביעדים. לרכב פלאג אין אין בכלל, כבר כמה שנים אין הטבות מס ועדיין יש עלייה בשוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי לא צריך הטבות מס בכלל, זה בדיוק מה שאני אומר. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> מה שצריך לזכור, הרכב הזה ברובו מגיע מסין, למעלה מ-90%, בחודשים האחרונים בפלג אין. כנראה זה מונע מהיצעים, יש היצע משמעותי של יצרנים בסין, מציעים מחיר טוב, אז היבואן לוקח. כלומר, יש פה אירוע יותר מורכב ממה שמנסים להציג. צריך לקחת בתמונה גם את הפלאג אין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הוא נספר ביחד. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בנתונים שאנחנו מציגים ומדברים עליהם זה לא כולל הפלאג אין. עם הפלאג אין אנחנו במצב יותר טוב השנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואתה אומר בפלאג אין – אין בכלל הטבות מס. << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> הם נגמרו לפני כמה שנים כן. אני רק אדייק יותר, כבוד היושב-ראש, בהגדרה המודל של המיסוי ירוק שנבנה פה לפני שנים הוא בהגדרה מתעדף רכבים יותר ירוקים ויותר יעילים. הפלאג אין גם כשהוא עלה למס המלא הוא עדיין מקבל הטבה מעצם המנגנון של המיסוי הירוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה לא מה שנדון פה. << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> נכון ולכן גם אם הרכב החשמלי ילך כאילו למיסוי המלא אז עדיין יש- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן אני שואל באמת, מעבר לזה שזה אולי קצת לא נוח ציבורית עכשיו ואיך אנחנו נראים כלפי הציבור, אבל בואו, אנחנו פה בסוף מדברים על סכומי כסף משמעותיים מאוד, שמדינת ישראל הולכת להשקיע במשהו שבעיניי ברור לחלוטין שאין אף אחד שבאופן רציני דוחף ומקדם אותו בשום צורה שהיא, זה לא נראה ככה. בסופו של דבר שלחתי אתכם לפני שבועיים, לפני שבועיים לנסות לדבר ביניכם מה אתם הולכים לעשות, ואתם חוזרים אליי עם תביא כסף מהאוצר, אז עזבו, אל תבזבזו לי את הזמן. אני לא צריך בשביל זה - באמת, זה על גבול המעליב אפילו. אני לא בשביל עצמי עושה את זה. הכי קל לי לבוא ולהגיד, כן, אחרת מה יבואו ויגידו לי, כן, אני כבר רואה את הכותרות, ועדת הכספים מעלה את המיסוי. לא, אנחנו לא רוצים להמשיך ולזרוק כסף ציבורי במאות מיליונים לבור שברור לחלוטין שאף אחד לא לוקח עליו אחריות, ואף אחד לא עושה איתו כלום. כלום ושום דבר אתם לא עושים. אתם כולכם בדיוני תקציב עם האוצר על הדבר הזה. כולם יודעים שההעלאה הזו לא טובה לשוק רכב ואף אחד מכם לא מעלה את זה בדיוני תקציב עם האוצר, אף אחד מכם. אז תלכו לשרים שלכם ותלכו למי ששלח אתכם ושיבואו ויבדקו לפתרון. אני לא רואה בשלב הזה שום הצדקה, שום הצדקה לבוא ולאשר פה בעצם העלאה שהיא מ-45 ל-52 שהמשמעות של הסובסידיה של 170 מיליון שקל של מדינת ישראל בשנתיים, כאשר ברור לחלוטין שאנחנו לא עושים פה כלום חוץ מלדחות את הקץ. שום דבר לא ישתנה בשנתיים האלו, כמו שלא השתנה עד עכשיו. הדבר היחיד שיעשה, זה ייתן איזה גלולה שכולם ישבו בשקט, כי הם לא קיבלו איזושהי העלאת מיסים פתאום גדולה על הראש ולא יתחילו עכשיו להתחיל לשאול שאלות איך זה קרה, אז ימשיכו בשלהם והכל ימשיך להתנהל, המשק הישראלי יאבד עוד 170 מיליון שקל ועוד שנתיים גם ככה זה יגיע לאן שהוא אמור להגיע, וזהו, ייגמר הסיפור. אנחנו רואים שהפלאג אין - אין לו בכלל הטבות בנושא הזה, והינה, הייתה עלייה בשנה האחרונה בסיפור שלו, הפוך ממה שאנחנו כן נותנים לו הטבה, אז בשביל מה? אני באמת, אתם רואים איזושהי הצדקה להמשיך לשלם את הכסף הזה? << אורח >> רפאל שגב בן חמו: << אורח >> אנחנו כמובן רואים הצדקה, שהשינוי במיסוי צריך להיות הדרגתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו ההצדקה היחידה. על זה אתה מוכן לשלם 170 מיליון שקל? << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> ולאזן בין הצורך, הרצון שלנו האסטרטגי להשוות את שיעורי המס בין רכב חשמלי לרכב רגיל, לבין ההבנה שעדיין זה תעשייה שהולכת ומתבססת ולכן צריך לאזן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על מה היא מתבססת? << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> ההנחה הרווחת בשוק שהייצור של רכבים חשמליים לאט לאט מוזל עם השנים, ואז חלק מהעלייה מתקזז עם החיסכון בעלויות הייצור שגם יגיע לצרכן ואז העלייה ביחד שני הדברים האלה, העלייה במחירים שלהם הדרגתית. לוקח לה זמן לרכוש אמון של הציבור ברכב חשמלי, שהוא באמת יש לו טווח, יש לו יכולות - טעינה, כל הדברים האלה שדיברנו, לכן אנחנו חושבים שזה מדיניות- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 170 מיליון שקל, מה מאזן בזה? << דובר_המשך >> רפאל שגב בן חמו: << דובר_המשך >> אנחנו לא רוצים לזרוק את השוק הזה בבת אחת מעלייה מאוד מאוד מהירה, לתת לזה עוד שנה אחת, להמשיך להתבסס ולא לעלות מ- 45% ל-83%, מס אפקטיבי, נגיד עם מיסוי ירוק באזור ה-70%, כלומר זה כן מדורג, אבל לא להשאיר את זה 45%- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור לחלוטין שלא יותר אנשים בזמן הזה יקנו את הרכבים החשמליים, כי מי שלא קנה ב-45 לא יקנה ב-52. ברור לחלוטין שזה לא יזרז את החדירה של הרכבים האלה לשוק. ברור לחלוטין שזה לא מוריד את המחיר של רכבים, אז מה אני עושה פה? אני כן נותן עוד צינור אוויר, סליחה, ליבואני רכב מצד אחד, שלא מעניין אותי לעזור להם, סליחה שאני אומר. שוק יבואני הרכב במדינת ישראל הוא כזה שהם לא צריכים את העזרה של מדינת ישראל, ומצד שני, למי אני עוזר בהטבות האלה? למעמד בינוני גבוה ולמעמד גבוה שקונים רכבים ב-180,000 שקל וצפונה? למה להם אני צריך לעזור? אני אומר לך באמת, יש פה 170 מיליון שקל – קח, תבנה ארבעה, חמישה מרכזים להלומי קרב האלה שבאים לי לפה כל שבוע. או אתם יודעים בטח עוד מלא דברים מה לעשות. זה כסף. למה אני צריך להמשיך לשפוך כסף לבור שאף אחד לא לוקח עליו אחריות, כשברור לחלוטין, הרי זה לא שבאו ואמרו: אוקיי, אנחנו עכשיו הולכים לסבסד את המחיר של הרכבים החשמליים. סבסוד המחיר של הרכבים החשמליים לווה בתוכנית. זה היה חלק ממשהו שהיה אמור לקרות. יתר הדברים אני לא רואה שקורים כל כך. וכשאני פה עכשיו בא לפני שבועיים ואני שולח את ארבעת המשרדים שרלוונטיים לדבר הזה לבוא ולשבת, והם חוזרים אליי עם תביא כסף מהאוצר, זה לא בתחום האחריות שלנו, אנחנו לא יכולים לממן. אל תממנו, איפה הייתם כל השנים? איפה ניירות ששלחתם, איפה דיונים שכינסתם? לבוא ולחשוב מה אתם הולכי לעשות עם העובדה שכולם יודעים שבסוף השנה הולך לעלות עלייה ושאנחנו מסתכלים על מה שקורה בשוק, אנחנו רואים שזה לא יעזור לשוק, שברור לחלוטין שכל מה שאמרו פה, מי שמתעסק ברכב מעולמות המסחריים, חזקה עליכם שאתם יודעים את הדברים האלה. למה זה צריך לבוא לפה כדי שיטפלו בדבר הזה? באמת, אני לא מבין, ואני לא מבין למה אין פה מבוגר אחראי, ואני פונה אליך, כי זה בסוף התפקיד שלכם באירוע הזה, לבוא ולהגיד זה בור של כסף רע. פה אין תוחלת. פה אנחנו ממשיכים לזרוק כסף מכל מיני שיקולים שהם לא ענייניים ובתקופה הזו של מדינת ישראל, שכולם אוכלים קיצוצים, וששומרים על כל שקל, לא נכון להמשיך להשקיע 170 מיליון שקל במשהו שברור לחלוטין, בעיניי, כך אני מתרשם פחות מההתנהלות, שמדינת ישראל הלכה למעשה זנחה. היעדים של תשעים ומשהו אחוז או תשעים אחוז של חדירת רכבים חשמליים חדשים לשוק ב-2030, אנחנו רחוקים מאוד מהם והצעד הזה של לעלות מ-45 ל-52 לא מקרב אותנו אליהם, אלא מרחיק אותנו ממנו. אז לא ברור לי האירוע. לא ברור לי האירוע. למה פה נכון לזרוק כסף לסובסידיה הזו דווקא? << דובר >> רון אייפר: << דובר >> היושב-ראש, אני לא מסכים איתך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי שאתה לא מסכים, אבל היה לך שבועיים לבוא ולהראות מה אתה עושה בפועל. << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס. יש פה כמה משרדי ממשלה שכל אחד אחראי על התחום שלו. בסופו של דבר יש פה את הסוגיה התקציבית מיסויית שעליה אחראי משרד האוצר, יש פה עוד משרדי ממשלה אחרים שנותנים עוד תמיכות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם משרד האוצר עשה משהו שלא ציפיתם שהוא יעשה? הרי ההעלאה הזו הייתה ידועה מראש. << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> וההעלאה הייתה גם שנה שעברה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה עשיתם? ראיתם את האפקט ההרסני של ההעלאה הזאת על מה שקרה לחדירה של הרכב. מה עשיתם בשנה הזאת, אחרי שראיתם את האפקט ההרסני? איזה דיונים עשיתם? איזה פורומים כינסתם? איזה דיונים חשבתם על מה אנחנו עושים כתחליף אולי להעלות את המס? מה עשיתם? << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> אנחנו התרענו בפני משרד האוצר, גם מנכ"ל משרד האנרגיה הוציא מכתב פומבי לנושא הזה ואמר שהעלאת המיסוי בסוף השנה - הוא הוציא אותו כבר לפני כחצי שנה, שאנחנו לא צריכים להגיע לרגע הזה ולהעלות את המס ברגע האחרון, ושצריכים לקבל ולתת ודאות רב שנתית לנושא הזה, זה רגע נקודה ראשונה. נקודה שנייה, חוץ מהמס יש פה הרבה דברים אחרים שנעשים בממשלה. בסופו של דבר, כמו שאתה אומר, אנחנו לא רוצים שהרכב החשמלי יהיה משהו שנהנים בו רק עשירונים 8, 9 ו-10, ואנחנו רוצים שיגיע לכל שכבות האוכלוסייה, ובטח ובטח אם אנחנו רוצים שהוא יתקרב ל-90% מהמכירות בסוף העשור. ולכן אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה שהדבר הזה יגיע לכל שכבות האוכלוסייה, גם למי שגר בבית משותף שהיום זה בלאגן גדול להתקין עמדות עניין בבית משותף. אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה, יש פה תיקון חקיקה שנידון בוועדת הפנים בלהסדיר את כל הסוגיה של בתים משותפים. אנחנו במשרד האנרגיה משקיעים הרבה מאוד כסף לאורך השנים, כולל השנה, כסף לעמדות טעינה ציבוריות כדי שמי שבכלל אין לו חנייה פרטית בבית, שזה כ-50% מאוכלוסיית מדינת ישראל, גם הוא יוכל לקנות רכב חשמלי, ליהנות מהמחיר הזול יותר של הרכב החשמלי, של השימוש ברכב חשמלי. משרד הגנת הסביבה כבר ירחיב, גם הוא עושה פעולות, גם משרד התחבורה עושה פעולות כדי להגדיל את התחרות בתחום הרכב החשמלי, ואני ממש לא מסכים עם זה שאין מבוגר אחראי. מבחינת משרד האנרגיה, אין צעד אחד יותר משמעותי להפחתת התלות בייבוא דלקים ולשיפור ביעילות באנרגיה מאשר מעבר לתחבורה חשמלית, חד משמעית, ולכן יש פה אגף שלם שהוקם במשרד האנרגיה בתחום הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא מונעים את העלאת המיסוי. << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> זה לא סמכות שלנו, יש פה את נציגי האוצר שהם ידברו, אבל אני רק רוצה להגיד עוד משהו נוסף. היו פה שתי קבוצות של רכבים חשמליים שנגמלו מההטבה במס. זה היה בהתחלה מכוניות היברידיות שגם להן היה הטבה ואחרי זה היה פלאג אין. לאט לאט ירד באופן הדרגתי ירדה הטבת המס יחד עם הירידה של המחיר. הרעיון במתווה מיסוי ארוך טווח הוא שהמדינה נכנסת וממסה טיפה פחות כדי שהמחירים בשוק יירדו, ובאיזשהו שלב נגיע לאיזון, ואנחנו בהחלט רואים, במיוחד אם אנחנו משווים את זה ללפני הרבה שנים, המחירים של הרכבים החשמליים יורדים וגם היום בישראל יש כבר לשמחתנו רכבים חשמליים עממיים ואנחנו מקווים שהמחירים ימשיכו לרדת. צריך לזכור, הרכב החשמלי אנחנו רוצים כמו שאמרתי להגיע לכל שכבות האוכלוסייה, ובסופו של דבר מי שמעמד הביניים ומי שיש לו את היכולת בעשירונים הנמוכים לקנות רכבים חשמליים קונים את זה מיד שנייה ולכן ככל וייכנסו יותר רכבים ביד ראשונה, מן הסתם אנחנו נראה אותם אחרי זה בשוק המשני, וזה תהליך ארוך טווח. לשאלתך, היושב-ראש, נכון שישראל קבעה יעדים מאוד שאפתניים למעבר לרכב חשמלי, מהשאפתניים ביותר בעולם. היעד שלה 90 ו-95 אחוזים ב-2030. יחד עם זאת, שנה שעברה היינו במצב פנטסטי, שנה שעברה היינו ב-25% חדירה, שזה היה מאחוזי החדירה הכי גבוהים בעולם, לא פחות מזה. היינו כבר היינו בשלב שלפי התחזיות של משרד האנרגיה אנחנו עומדים יפה ביעדים שלנו והשנה ראינו ירידה. הירידה של השנה לא נובעת רק- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה השנה? << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> השנה אנחנו עומדים על 16%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה לדעתך יקרה אם אתה תעלה את זה עכשיו- - << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> זה לא הפתרון היחיד, הסוגיה של המיסוי. יש פה עוד הרבה תהליכים מקבילים שצריכים לעשות ואנחנו עובדים עליהם כדי לדאוג שהרכב החשמלי ימשיך וייכנס במלוא הכוח. << אורח >> איתי ראבד: << אורח >> 16% בלי להתייחס לגיולים. << דובר >> נחום יהושע: << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם צריך לזכור שהשנה הייתה גם העלאת האגרה, שזה גם יצר נסיגה משמעותית וגם היא עצרה. אנחנו לא חושבים שהאוצר טועה שבסופו של דבר המס צריך להשתוות. אנחנו בסך הכול אומרים, הוויכוח שלנו הוא קטן, הוא רק על הקצב. הם אומרים השנה להעלות, אנחנו אומרים בוא נחכה קצת, או נמתן את העלייה, זה הכול, זה כל הסיפור. אבל מכאן ואז באבחת חרב להרוג אותו עם 83%, זה ממש לא הכיוון. אנחנו רוצים כרגע- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה הכסף? איפה הכסף? למה אתם לא מביאים כסף? אתם רוצים שאני אביא לכם כסף? לי אין. אני לא מקבל תקציב. באמת אני שואל, איפה הכסף? אומרים לא נכון להרוג אותו באבחת חרב, לא זה, לא זה, לא זה. המשמעות של זה זה כסף. אתם כולכם, כל המשרדים שלכם הייתם עכשיו בדיוני תקציב מול משרד האוצר. למה הנושא הזה לא עלה אפילו לא פעם אחת בידי אף אחד מהמשרדים שרלוונטיים לדבר הזה? << דובר >> רון אייפר: << דובר >> משרד האנרגיה הציף את זה כמה פעמים, כולל במכתבים שיצאו ממנכ"ל משרד האנרגיה, כולל לפני מספר שבועות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לכם את האמת. לא ברור לי איך אני מתקדם פה עם הדבר הזה. לא נראה לי. לא רואה שום, אף אחד לא נתן לי שום נימוק. אף לא קלוש ללמה עכשיו צריך להשקיע פה 170 מיליון שקל מכספי ציבור באופן שזה מתנהל עד עכשיו, באמת, אני לא מבין. לא מבין מה זה ייתן, איך זה יקדם את החדירה, איך זה יעשה משהו, לא ברור ל., חוץ מבאמת יאפשר לאותם כמה, 15% מהאנשים, בוא נגיד שזה יהיה 15 ולא יפחת, אם הרווחנו ואם הצלחנו, לאותם 15% שרוצים לקנות רכבים חשמליים, לקנות אותם בקצת יותר בזול. לא יודע, לפי זה. ועוד פעם זה לא בעצם לקנות כי כמו שאמר הנציג של טסלה, זה מכניס בפנים גיולים. גיולים זה לא באמת קונים. גיולים זה החברות שבעצם מכניסות את הרכב לשוק פה, כי אין להם ברירה בעצם. זה יד ראשונה מאפס קילומטר. זאת אומרת שאנחנו על הרבה הרבה הרבה פחות. אני באמת לא יודע, אם מישהו חושב שאני טועה, אני אשמח לשמוע, באמת. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> שוב, אנחנו הצגנו את המדיניות שלנו בהקשר הזה. שוב, אפשר לא לקבל אותה, אבל כן אני חושב שזה כן נותן פה איזשהו היגיון מסדר, המדיניות של האוצר בהקשר הזה. כן, אנחנו רוצים שהעלייה תהיה מדורגת, אנחנו לא בבת אחת משנים את זה, ולכן זו ההצעה שהעלינו פה עם איזשהו צעד מאזן, שמאזן באופן חלקי אמנם, ולא שתי שנות כספים, כן להפסיד הכנסות בגובה מצטבר של 170 מיליון שקל. בעינינו זה הגיוני, היה צעד שנכון לעשות אותו מבחינת המדיניות מול השוק הזה ולכן זה הצו שה כספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה דיבידנד ייתן למדינת ישראל ההשקעה של 170 מיליון שקל בשוק הזה? << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >> תועלת מכניסת רכבים חשמליים בהקשר הזה היא בעיקר סביבתית בעינינו, גם של זיהום אוויר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >> זיהום אוויר ופלטות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה רכבי דיזל נכנסים בשנה חדשה? זאת אומרת 15% יהיו רכבים חשמליים. כמה רכבי דיזל נכנסים? יותר מ-15%, נכון? << דובר >> אבי חיים: << דובר >> אני אבי חיים, המשרד להגנת הסביבה, סמנכ"ל רישוי סביבתי ומניעת סיכונים. אז ברור שמבחינת פליטות שמזהמים לאוויר ופליטות גזי חממה יש פה עלויות עקיפות, עקיפות מאוד מאוד גבוהות, כשני מיליארד ₪. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תיתן לי הגנת הסביבה. << דובר_המשך >> אבי חיים: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד למה אני חושב שהמיסוי צריך להיות מדורג, ולמה הוא צריך גם להיעצר עכשיו. אנחנו משתמשים בכלים שיש לנו, כן להגביל את היבואנים שלא הביאו רכבים מזהמים. אנחנו כן יכולים, יש לנו סמכויות במשרד לאפשר לתת הוראות ליבואנים להגביל את ממוצע הפליטות שלהם לגבי כל היצע רכב וזה מה שאנחנו מקדמים אותו בהליכים שלנו ולכן אני מציע, שנעשה את האיזונים הנכונים ואת העלייה הזאת נעשה באופן מדורג, כי אם אנחנו עכשיו נקרוס את כל המערכת מה שיקרה, ששנה הבאה אנחנו לא נצליח להכניס את הסמכויות שלנו ולעשות את האיזון מהצד שלנו מבחינת רגולטורית, ומצד שני, יהיה מס מאוד גבוה שיעצור לגמרי את הכניסה של הרכבים, ולכן הדבר הזה צריך להיות בצורה מדודה ואני מציע כרגע בשלב הזה לא להעלות את המס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה המקור התקציבי? << דובר_המשך >> אבי חיים: << דובר_המשך >> קודם כל, מקור התקציב של המשרד להגנת הסביבה הוא חצי אם פחות ממה שיש למשרד האנרגיה, משרד התחבורה, גם לא סגרנו הסכם תקציבי, והתקציבים של משרד הגנת הסביבה הוא באמת לא מיועד לדברים האלה. התקציב שלנו זה למכרזים ולכוח אדם ואנחנו כן נותנים במסגרת מה שיכולים במסגרת קולות קוראים, אנחנו נותנים מענקים לאוטובוסים חשמליים, אבל זה מיליונים בודדים, זה לא משהו שאנחנו- - << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל יש לך בקרן הניקיון הרבה כסף, למה שלא תיתן כסף משם? << דובר >> אבי חיים: << דובר >> היא לא נועדה לדברים האלה. אנחנו נותנים מימון לאוטובוסים חשמליים, למשאיות אשפה, לאוטובוסים, אנחנו כן נותנים מענקים הרבה מאוד גבוהים. ודרך אגב, אפרופו קרן ניקיון, אנחנו השנה אנחנו הוצאנו הרבה יותר ממה שהכנסנו, זאת אומרת, בסוף זה לא איזה שהוא - אומרים קרן ניקיון כאילו זה- - << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> יש כמה מיליארדים שם. אי אפשר לשנות החלטה? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> גם בסוף הכספים של הקרן מגיעים מרשות מקומיות, אמורים לחזור לרשויות מקומיות, לכן הקרן בהקשר הזה זה לא המקום הטבעי ללכת אליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדון אדירי, בבקשה, אדוני. << אורח >> אודי אדירי: << אורח >> לגבי השווי שימוש, אני אגיד שאנחנו, קודם כל יש חשיבות אדירה שהוועדה תאשר מתווה של שווי שימוש בהקדם, כי בסופו של דבר אנשים בחוסר ודאות, ובשווי שימוש לעומת מס קנייה זה חוסר ודאות שמלווה אותם כמה שנים. מציעי רכב, אדוני היושב-ראש השנה, כמעט לא הצטיידו ברכבים חשמליים, כי הם פשוט לא ידעו האם יהיה הטבה לשווי שימוש בשלוש השנים הקרובות, ומבחינתם זה מה שחשוב. הם לא באים, זה לא כמו מס קנייה. לכן יש חשיבות קריטית לשחרר את זה. אחת מהסיבות, ושאלת למה הייתה ירידה כל כך חדה ברכבים חשמליים. יש הרבה סיבות, בוודאי שעליית המס היא אחת מהם. יש עוד סיבות כמו שאמרו פה, אבל בציי רכב ראינו התרסקות טוטאלית, והסיבה לזה שפשוט אנשים לא ידעו מה קורה עם המתווה, זה פעם אחת, חשוב לי להגיד. אנחנו הצפנו פעם קודמת בפני הוועדה, אדוני היושב-ראש, את עניין רכבי העבודה. הצגנו ואמרנו שברכבי עבודה אנחנו מדברים על ואנים, על טנדרים, רכבים שמשמשים טכנאים, משמשים לחלוקה במרכזי הערים, באמת הרכבים שהיום כולם מונעים בדיזל, ואין מחלוקת, שדיזל זה הדבר המזהם ביותר. זה לא בנזין, זה לא היברידי, זה לא פלאג אין. זה באמת המזהם הגדול ביותר שיש במרכזי הערים. שם הנוסעים הטכנאים, תמי 4, רכבי החלוקה שמביאים לנו מהסופר, והרכבים האלה היום במתווה המס הנוכחי, בעניין שווי השימוש, לא מקבלים שום הטבה. משלמים שווי שימוש מלא. זה פגיעה אנושה בענף הזה. אנחנו פעם קודמת הצגנו בפני הוועדה, ביקשנו לשקול לתת פטור. זה לא שיש לנו איזושהי מתווה מוסכם עם הממשלה, אבל אני אגיד עוד דבר אחד היום לוועדה. אפילו אני חושב אפילו לשיטת משרד האוצר, שנתן פטור של 1,300 שקל רכבים חשמליים, לא פטור הנחה של 1,300 שקל בשווי שימוש רכבים חשמליים, הרי שרכבי העבודה, 1,300 הזה הוא מגלם איזה ממוצע כלשהו שבטח עשו במשרד האוצר. הרי לא נתנו פה הנחה לפי מחיר הרכב. אני גם יכול להבין את זה כי אמרו בטח מי שנוסע ברכב מאוד יקר, אנחנו לא רוצים לתת לו הטבה מאוד גדולה ואני יכול להבין את זה, אבל רכבי עבודה זה לא רכבי שעשועים וזה לא רכבי מותרות, והם יותר יקרים. לכן, לכל הפחות, אם לא נותנים פטור, היה צריך לתת להם הטבה הרבה הרבה יותר משמעותית. אם ניקח את המחיר של רכב עבודה ביחס למחיר של רכב חשמלי רגיל ממוצע, נקבל פער של מעל 70,000 שקל. רק זה היה אמור להביא להטבת שווי שימוש לפחות של 3,000 שקלים ואני חושב שזה אפילו לשיטת האוצר, אז אנחנו פה מבקשים שהדבר הזה יילקח בחשבון. זה שוק שכמעט לא קיים היום ואם הוא יקבל פטור או הנחה משמעותית, יוכלו להיות פה רכבי עבודה חשמליים, ומיותר לציין שאת רכב העבודה החשמלי לא יחליף האוטובוס ולא יחליף תחבורה ציבורית כי זה פשוט לא רלוונטי, אז אלה שתי הבקשות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> קודם כל לגבי שווי שימוש, צריך להבין דבר ראשון, שבעצם רכב שהעובד לא חוזר איתו הביתה לא משלמים שווי שימוש בכלל, ולכן חלק מהדוגמאות פה, נגיד מהסופרים, אם העובד בסוף מחנה את החניון הזה בחזרה במפיץ, אז הוא לא משנה שווי שימוש בכלל, זה נקודה ראשונה. דבר שני, ההבחנה בין רכב נוסעים פרטי לבין רכב עבודה, בין מה שנקרא בין רישיון M1 ל-N1, היא הבחנה מאוד מאוד בעייתית מכיוון שהדברים האלה לא תלויים ברשיון הרכב אלא תלויים בייעוד שלו ואז היכולת של אנשים שבעצם רכב פרטי לחלוטין, רכב שאמור להיות M1, אבל הם יסיטו אותו וירשמו אותו כ-N1, פשוט יקבלו את ההטבה הזאת קארט בלאנש. היכולת שלנו לפקח על הדברים האלה ולעקוב לכם היא מאוד מאוד קשה. הדבר שאנחנו כן עושים אותו, הבחנה שיש היום בחוק היא בין רכבים מתחת לשלוש וחצי טון, שההובלה המקסימלית שלהם היא מתחת לשלוש וחצי טון לבין רכבים מעל שלוש וחצי טון שבדרך כלל- - - שלוש וחצי טון הם בדרך כלל רכבי העבודה. זו הבחנה שהיא לא תמיד מדויקת במאה אחוז, אנחנו בסוף מדינה גם. יש רכבים מעל שלוש וחצי טון שהם משמשים אנשים לרכב פרטי, נכון. יש גם רכבים של - - שמשמשים יותר לרכבי עבודה שהעובד מגיע איתם הביתה, אבל זו היכולת שלנו מבחינת נתונים שהם מהימנים שתופס כמעט את כל הדברים באופן נכון, ולכן זה המדיניות שלנו כרגע להבחין בין משהו מתחת לשלוש וחצי טון שהוא ישלם שווי שימוש בתנאי כמובן שעובד חוזר איתו הביתה, משתמש בו גם לצרכיו הפרטיים לבין משהו מעל שלוש וחצי טון שבהם בהקשרים האלה אנחנו נותנים את הפטור משווי שימוש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש רכבים לצורך העניין, שכן חוזרים איתם הביתה לפעמים, פורד טרנזיט למשל, או רנו קנגו, זה לא החשמלי, אני יודע, לא חשמלי, אני מניח שיש להם מקבילות חשמליות. כל מיני רכבים מהסוג הזה שהם בהגדרה הם רכבים שהם לא קונים אותם כרכבים פרטיים. זה רכבים שקונים מתוך הגדרה שהם ישמשו כרכבי עבודה, בין אם רכבי הסעות ובין אם רכב טכנאי כזה או משהו מהסוג הזה. אני לא מדבר על טויוטה איילוקס. מדבר איתך על רכבים כאלה. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> אני יודע שלי יש לא מעט חברים שהם עובדי החזקה. מכיר אישית כמה כאלה שיש להם רכבים כאלה וזה בסדר, הם משלמים גם שווי מס, הם גם נהנים מהרכב, אני לא אומר שלא, אבל זה רכב שמוגדר, הם לא יכולים לבחור רכב אחר, בוא נגיד ככה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה כולל גם אותם, זה בדיוק זה בדיוק הקושי בהפרדה, זה הכול בא ביחד ולכן מאוד מאוד קשה להפריד וצריך לזכור שחלק גדול- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה אתה לא יכול לעשות קטגוריה חדשה של רכבים כאלה שהם רכבי עבודה בהגדרה? << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> כי צריך כל הזמן להוסיף רכבים ולהכניס רכבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תעשה הגדרה, מה הבעיה? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> קיים קושי תפעולי. ברגע שקיים שימוש פרטי ברכב, ודרך אגב, נסיעות מהבית לעבודה וחזרה נחשב פרטי, וזה חלק משמעותי בשימוש פרטי ברכב, אבל ברגע ששימוש כזה אנחנו יודעים שהוא קיים, אין לנו דרך תפעולית למדוד קילומטרים בצורה מדויקת, כבר נידון בפסיקה. כל מיני מדדי קילומטרים לא עובד, ואנחנו לא יודעים להתמודד עם זה. הרכב שחוזר למעסיק אנחנו- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסכימי איתי שאם יש למישהו שהוא מקבל לצורך העניין פורד טרנזיט, זה לא רכב שבן אדם קונה לצרכיו הפרטיים בדרך כלל. הרוב המוחלט זה לא רכבים שקונים לצורך פרטי בכזה דבר, אז אתה יכול לבוא ולהגיד אוקיי, פה יש איזשהו שאתה אתה לא נותן לו מלא כמו לצורך העניין אני לא יודע מה מוגדר אצלכם רכב מלא - משאית, אבל אתה יכול לתת לו איזשהו משהו מופחת. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> אני מבקשת לציין שמחפשים פה פינה שבפינה. תצא בקרוב סקירת ענף הרכב שהתייחסתי לנושא של רכב צמוד. זה כבר בדוברות. רכב צמוד ניתן בדרך כלל למנהלים, לדרג ניהולי, לבעלי שכר גבוה, וכל אותם- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף מנהל בעל שכר גבוה לא נוסע הביתה עם פורד טרנזיט רונו קנגו, תהיי בטוחה. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> במקרים האלה - אנחנו לא יכולים לעוות. את כל מערכת המס ולגרום לאובדן- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המטרה היא לא לעוות את מערכת המס. מערכת המס מטרתה לשקף, ככה אני למדתי לפחות פעם, מס אמת. זה המטרה שלה, ואם צריך לעשות חידודים ושיפורים וחידושים, אז העובדה שקשה לנו לעקוב וכל הדברים האלה שאני שומע פה כל הזמן, זה לא יכול להיות תירוץ, זה לא יכול להיות תירוץ. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא תירוץ אבל זה שיקול אני חושב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שיקול לא נכון כי אני רואה איך אתם לוקחים פה 170 מיליון שקל וזורקים לפח ותוך בור שברור לחלוטין שלא קורה איתו כלום מצד אחד, ומצד שני אתם מדקדקים לי ברנו קונגו ובפורד טרנזיט על הנסיעות שלו מהבית לסופר וחזרה. << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> אבל הבקשה פה כרגע זה על N1 ואני אומר שזו ההגדרה כרגע היחידה. לנסות לייצר הגדרה יהיה מאוד מאוד קשה להגדיר רכבים ולהתחיל להכין רשימות רכבים שנאשר בוועדה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> שוב, אנחנו גם נצטרך לקחת את הרכבים האלה שהם מעל שלוש וחצי טון, להגיד, אה, הם היום, הם גם יכולים להיות רכבי עבודה, אבל אולי הם גם לשימוש פרטי אז אולי גם אותם ניקח אחורה ונחזיר אותם, יהיה להם שווי שימוש. << אורח >> אודי אדירי: << אורח >> אני רוצה להתייחס. קודם כל יש משהו שאני לא חולק עליו. יש היום הגדרה אחת בחוק, היא הגדרה ברורה מאוד, תקנות התעבורה N1, רכב מסחרי, זה נכון שהוא כולל גם את הטנדרים מסוג איילק, זה נכון, אבל בואו נזכור כמה דברים. אחת, היום בגלל העיוות הזה, ולא התייחסתי לזה, אדוני היושב-ראש, כי זה עלה בפעם הקודמת. בסופו של דבר הרכבים הכבדים מקבלים פטור מלא, אז בסופו של דבר המדינה היום כל שנה מפסידה יותר ויותר ויותר כסף במיסוי, ודווקא המדרגה הזאת שאנחנו מדברים עליה תוביל לפחות חלק מהאנשים לא לקנות רכבים מאוד גדולים שהם לא צריכים אותם כדי לשלם אפס מס אלא לקנות את הרכב שהם צריכים. הם לא ישלמו אפס מס, כי הם עדיין ישלמו 35% מס קנייה ועדיין ישלמו מע"מ שלא יקוזזו עליו, אבל בכל זאת ניתן להם איזשהו סיכוי כי היום, ואני מתפלא שאנשי רשות המסים לא אומרים את זה, אבל מה שקורה היום, שכמעט כל הציבור של רכבי העבודה בורח לרכבים הכבדים ולא משלם כלום. ההצעה שאנחנו מציעים, עם קצת אומץ רשות המיסים הייתה צריכה להציע אותה, זה אחת. שתיים, אנחנו מדברים רק על רכבים חשמליים. זה סיגמנט ינוקא שבינוקא. בקושי יש רכבי עבודה מסחריים בישראל היום שמשלמים לכם מיסים. אם יש משהו, זה רכבים מעל ארבע וחצי טון שלא משלמים לכם כלום בגלל עיוות המס הנוראי הזה, אז ממה נפשך? ניתן איזושהי מדרגה סבירה לרכבי עבודה בהגנת ינוקא חשמלית לשלוש, ארבע, חמש שנים. אתם הרי יודעים לעצור את זה אחרי זה כמו שהוכחתם שאתם יודעים, ואפילו הוועדה כשלא צריך אפילו אומרת לכם תעצרו, ותיתנו לדבר הזה סיכוי. הרי היום אתם מקבלים על זה אפס מס, ונכון, זה כולל את האיילקסים, אבל בסופו של דבר זה רכבי עבודה ואני יכול להגיד לכם בחברה שלנו, אנחנו חברה מאוד תפעולית עם מוסכים, עם מרכזים לוגיסטיים - העובדים שמקבלים את רכבי העבודה זה לא צווארון לבן, זה צווארון כחול. אז אפשר ללכת למהלך הזה, ואגב לא מבקשים מכם לפתוח כלום. תיקחו את המנגנון שכבר יש לכם היום, 1,300 שקל הטבה, כולנו מבינים שבמחיר של רכבי עבודה היא מעוותת לגמרי, תעשו אותה סבירה, ואני חושב שזה יהיה טוב גם לקופת המדינה, גם לעידוד רכבים חשמליים וגם לעובדים. אני באמת לא מבין את ההתנגדות. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אתה רוצה 300,000 מכוניות צמודות שכולם יהיו איילקסים? << אורח >> אודי אדירי: << אורח >> לא, אני ממש לא רוצה שכולם יהיו איילקסים, אבל נטליה, את יודעת טוב כמוני, שהיום כל מי שמוכן לקחת איילקס כבר לוקח ראם ומשלם אפס מס, אז לא אני המצאתי את השיטה. ולא יהיו פה 300,000 איילקסים חשמליים בישראל. השנה היו בערך 100 או 150 רכבים – פחות, מסמן לי פה טל, אז אם נצליח מאוד יהיו 500, בואו נשים בפרופורציה. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אנחנו רואים גידול ברכב כבד, אבל עדיין לא צריך להגזים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> בדיון שעבר ניסיתי להציף בעיה, דיברתי גם על שיעור גובה זקיפת המס, 2.48, שזה גבוה מאוד, גם ביחס לחישובים שעשינו וגם ביחס לממוצע ב-OECD, אבל אני מבין שזה מאבק אבוד. אנחנו כרגע מוותרים עליו, זה כבר ניסיון שלישי שלנו, אבל אני כן רוצה דווקא לתמוך בהצעה של אודי כאן. אני חושב שהיא הצעה מאוד הגיונית. היא גם עושה שכל, והיא מתחברת גם- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שאתה מתחבר זה יפה. השאלה מה הם אומרים. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> אני רק אתאר את זה, קצת יותר מורכב, ואני אשמח שהם יגידו כן אחרי זה. תראה, מדובר באמת בחבר'ה עם צווארון לבן. זה הטנדרים האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כחול. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> מחילה, נכון. הקנגו, הברלינגו וגם טויוה איילקס- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מקבילתיהם החשמליים. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> פה ההצעה מדברת לא רק על חשמליים. כל דבר זה נכון. אין לדבר סוף. כמות הרכבים שתוסט פה מ-M1 ל-N1 תהיה אדירה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה העלות המשוערת? יש לי 170 מיליון שקל ספייר שנראה לי שאני יכול למצוא לכם. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> די הבינו למה אני מתכוון, אבל בסופו של דבר, אם אנחנו מתחברים גם לתהליך ולתחילת הדיון, לזה שרוצים יותר רכבים חשמליים, אוויר נקי ולעודד את המעסיקים בעיקר, כי בסוף הם מסייעים גם לעובדים, פחות לקנות את הראם או את הסילברדו האלה, כי בסוף זה מה שקורה בשטח, אני רואה את זה. במקום איילוקס לוקחים את זה, אז לא משלמים. במקום להפסיק לעודד את זה, לעודד יותר רכבים חשמליים, להכפיל או לשלש את ההטבה הקיימת היום, יש הטבה קיימת, זה מנגנון שהוא קיים. לא צריך לעשות הרבה. להעביר אותו גם כן לרכבי עבודה. להעביר את זה גם לרכבי העבודה, ובכך לסייע מאוד לבעלי הצווארון הכחול שהם קורסים תחת הנטל כאן. זה רכבים כבדים וזקיפת המס שם היא מאוד גבוהה. היא לא נמוכה. זה נטל מאוד כבד לציבור העובדים. אתה צריך רק להגיד רק כן. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> כשמדברים על הפחתות בשווי שימוש, לא מדובר בהטבת מס. מדובר בהתאמות שאנחנו עושים בחישוב של סכום השווי החודשי, הזקיפה, כי בעצם זה מה שאנחנו מחפשים. עלות שימוש של רכב לא היה מוחזק באופן פרטי. בנוגע לאותו רכב מסחרי, אנחנו יודעים שאל"ף, גם יש רכישות באופן פרטי, אנשים, מי שנוח להם, מי שצריך להסיע דברים בבגאז'. לא משלמים. אני אומרת שיש שימוש פרטי ברכב הזה, וכשאנחנו נוסעים לקניות בסופר אנחנו רואים אותם סביבנו ולא פורקים אלא עושים קניות. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> משלמים על זה הרבה כסף, המון. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> משלמים לפי השימוש. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> הם משלמים על זה הון תועפות, אלפי שקלים בחודש. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> עכשיו הטיעון שמועלה פה כאילו הם משתמשים פחות באופן פרטי- - << אורח >> ששי שדה: << אורח >> הם טכנאים, הם לא יכולים לבחור את הרכב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מעדיפה שהם יחזיקו שני רכבים? ואז יהיה יותר זיהום אוויר, ואז יהיה יותר בעיות של פקקים ותחבורה? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> לפחות הוא לפחות לא ייסע הביתה, אותו רכב גדול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא ייסע הביתה, אז מה הוא יעשה? הרי גם התחבורה ציבורית יש בעיה איתה, באמת. אדם שנוסע עם הרכב שלו גם, תאמין לי, הוא היה מעדיף להגיע עם איזה רכב קטן, למצוא חניה יותר מהירה. זה שהוא מגיע איתו לקניות, זה לא סיבה בכלל, וזה לא, אני לא מבין. כשאדם לוקח רכב גדול, הוא משלם עליו המון כסף, המון כסף הוא משלם גם ככה. ותסתכל מה רוב השימוש שלו. 90% מהזמן זה עבודה. אתה יודע מה, אני מסתכל על עצמי היום, יש לי רכב עבודה. כמה אני נהנה ממנו בשביל המשפחה? ואני מחזיק רכב גדול, קיה עם שמונה מקומות. 90% מהזמן זה לא אני, זה לא המשפחה. זה אני אלא עבודה. גם אצלו זה אותו דבר. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> החישוב שעשינו ל-2.48 זה לקחנו את הנסועה הפרטית הממוצעת של רכבים אחרים של בערך 14,000 ק"מ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם יכולים פה לחשוב על איזה שהוא משהו סביב האירוע הזה? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בפגישה שעברה כבר הבאנו הטבה לרכבים חשמליים N1 שמתחת ל-3.5. שמנו את מיסוי הקנייה שלהם 35%, כמו שהיה לפני כן, כמו שהיה ב-24'. זה זז קצת בכניסה שלהם, זה גם נשאר גם לשנה הבאה, הוראת שעה לשנתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלהם נשאר 35%. אוקיי. << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >> אבל השינוי של זה לעשות הטבה גורפת לכל N1, ושוב או רק לחשמלי אפילו, המשמעות של זה היא בעצם מעבר, אנחנו חושבים שההסטה של רישום מ-M1 ל-N1 זה דבר מאוד מאוד משמעותי שאנחנו לא נסכים אליו. אפשר אולי לעשות חשיבה על פתרון יצירתי, לראות איך לראות איך עושים סביב 3.5 האלה, שוב, אנשים שמעל 3.5 שהם היום מעל שימוש פרטי והם נהנים מההטבה, כי זו ההבחנה היחידה בחוק, איך מטפלים גם בזה וגם בזה, אבל כרגע אנחנו נעשה עוד חשיבה על הדבר הזה, אבל אנחנו עוד לא מצאנו לזה פתרון. זה סוגיה שעולה באופן קבוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. כן. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> איתן פרנס, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. אני חושב שעולה כאן הנושא הסביבתי הרבה, וצריך להגיד את הדברים. הרכב החשמלי הוא התייעלות אנרגטית. האוצר יודע את זה. הרכב החשמלי הוא יעיל יותר ולא צריך לייבא דלקים בשבילו, ולכן כשלא מכניסים רכבים חשמליים, ממשיכים את התלות בדלק. יש לזה משמעויות מרחיקות לכת גם מקרו כלכליות וגם אסטרטגיות. מעבר לזה, נקודה שלא נאמרה פה זה המצב של חברות הטעינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להגיד לך שזה בכלל לא השיקול הסביבתי אצלם. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> הנושא הסביבתי עלה בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שעלה אבל זה לא השיקול שלהם, כי אם השיקול שלהם היה, היינו רואים את המס בצורה אחרת. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> אני רוצה להגיד כאן שחשוב לנו שהיושב-ראש יידע מזה. אדוני היושב-ראש, חברות הטעינה פועלות, חברות צעירות שפועלות כאן מספר שנים, השקיעו הון עתק מכיסם, חלק בתמריצים ממשלתיים, להקים פה רשת טעינה לישראל שתתמוך בכל מי שקנה רכב חשמלי ונוסע היום בכבישי ישראל. המדינה נכנסה להשקעות האלה, וגם מס הנסועה שהיה אמור להתאשר היה אמור להוציא 100 מיליון שקל השקעות ממשלתיות אם הוא היה מאושר. כרגע אנחנו נמצאים במצב של סכנה מוחלטת לפעילות, להמשך הפעילות של חברות הטעינה. לא יהיה מי שיקים פה את רשת הטעינה של ישראל, והאוצר צריך לדעת את זה. רשות המיסים צריכה לדעת שהנזק פה לענף הטעינה של הרכב החשמלי יהיה דרמטי מספיק כדי להיות בלתי הפיך. האמון של מי שפועל בתחום הזה להשקיע עוד השקעות במדינה שעושה יוטרן על התחום הזה הוא פשוט יגרום נזק כלכלי שעולה על כל תועלת של הסירוב עכשיו של רשות המיסים להמשיך את הטבת המס כמו שהיא, ולכן, אדוני היושב-ראש, אני קורא לך, אני רואה שאתה מבין היטב את הנושא. החשיבות של רשת הטעינה היא דווקא לאנשים שאין להם איפה לטעון. ההשקעות ברשת הטעינה מאפשרות לאנשים שאין להם מטען צמוד בבית לטעון את הרכב החשמלי שלהם. לכן היא חברתית כלכלית פר אקסלנס ומי שיפגע בחברות הטעינה וברשת הטעינה של ישראל פוגע בחלשים ביותר שצריכים לטעון ואין להם מטען. לכן אני קורא לוועדה להסתכל על הנושא הזה, על הנזק הרוחבי שזה עלול לעשות אם מדרגת המס לא תוקפא. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> שלום, אני מנהל מחקר בלובי 99. שלחנו גם נייר עמדה, אני הייתי שמח אם היא תעלה כחומר רקע. קודם כל, ברור שרכבים חשמליים הם חלק חשוב מהמאבק בזיהום האוויר, כמובן לצד חיזוק התחבורה ציבורית. אני רוצה לדבר על זווית נוספת של העניין. יש לנו חשש שבמקרה של הטבת המס כפי שהיא התבטאה בישראל, ההטבה לא התגלגלה לציבור, אלא הגיעה בחלקה המשמעותי אל הכיסים של היבואנים, וחישובים שעשינו חיזקו לנו את החשש, נשמח גם לפרט. שוק הרכב בישראל ריכוזי מאוד. יש קבוצה קטנה של יבואנים ששולטים בתשעים אחוז פלוס מהשוק, לרבות בתחום הרכבים החשמליים. היו דוחות רשמיים בעבר במבקר המדינה ודוחות נוספים, שהצביעו על כך שאותם יבואנים הם מנצלים את הכוח הריכוזי שלהם להעלות מחירים, בעצם לפגוע בציבור. רואים את זה לדוגמה בתחום של שער חליפין: כשהשקל נחלש, מעלים מחירים. כשהשקל מתחזק, המחירים נשארים אותו דבר. יש לנו הצעה מאוד פשוטה במקרה הזה של הטבת המס, והיא לחייב את היבואנים בשקיפות, שהם בעצם יציגו מתוך המחיר לצרכן מה החלק של כל רכבי המס, כמה זה מע"מ וכמה זה מס קנייה. יש כבר חלק מיבואני הרכב שעושים את זה. הדבר הזה בעצם יקל על השוואות בינלאומיות, ויקשה על אותם יבואנים ריכוזיים לנצל את הטבת המס כדי לשפר את הרווחיות ולא להוריד את המחיר לצרכן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך אתה יודע שהדיווח הזה יהיה נכון? << דובר_המשך >> אריאל פז סוויצקי: << דובר_המשך >> אני מניח שיש חובות של דיווחי אמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה יפה, כן. טוב. מה שנעשה עכשיו זה כזה דבר. מכיוון שאנחנו בכל זאת מצויים בסד זמנים של סוף שנה, ועיתותינו אינם בידינו, מה שנקרא, אנחנו כרגע נתקדם עם ההקראה של הנוסחים כפי שהם מתוך הבנה, שכרגע אין לנו הסכמה לגבי הנושא של שווי השימוש על רכבי העבודה, ובטח ובטח שאין לנו הסכמה על העלייה של המס מ-45ר ל-52, אבל כדי להתקדם בתהליך אנחנו צריכים להקריא את זה תחת שתי ההסתייגויות הללו, הדיסקליימרים הללו, ואנחנו נקיים דיון נוסף, כנראה מחר, נכון, גבירתי? מחר או בסמוך למחר כדי לגמור את האירוע הזה, ואני בהחלט מצפה גם שתחזרו אליי משהו בנושא של שווי השימוש, אלישיב, וגם אני עדיין מצפה ורואה ומחכה לראות מה אתם עושים בנושא של מניעת - כולם, זה אני לא מדבר אליכם דווקא - מה אתם עושים בנושא של מניעת עליית המיסוי המתוכנן על הרכב החשמלי, כי שוב, אני מבקש מחברי הוועדה כולם, אני אציג להם את הדילמה שלי, ושהם יחליטו כל אחד לפי מה שנראה לו. באמת, זה נראה לי שכמו שזה כרגע, זה פשוט לבזבז כסף, לא מעט כסף, לא רואה לזה הצדקה. לכן אני מקווה שאתם תמצאו דרך למנוע את ההעלאה הזו של המס. בבקשה גברתי, רשות המסים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> צו תעריף המכס והפטור ממס קנייה על טובין, תיקון מספר והוראת שעה מספר, 2025. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק אולי נאמר מילה לגבי צו תעריף המכס. לצווי תעריף המכס יש פרוצדורה ייחודית שנקבעה בחוק מסי מכס ובלו, שינוי התעריף, התשע"ט-1949. בהתאם לזה בעצם הצו מגיע לוועדה לאחר שהוא כבר נחתם על ידי שר האוצר, ועומד בתוקפו, ואז לוועדה יש תקופה של חודשיים בעצם להחליט אם היא מאשרת או מבטלת את הוראות הצו. במקרה הזה מה שהבאתם בפנינו זו הטיוטה, נכון? הצו עדיין לא פורסם. אנחנו נדון בטיוטה, ובעצם בהתאם להחלטה שתתקבל כאן, יפורסם צו שצריך יהיה להביא אותו שוב לאישור הוועדה באותה תקופה של חודשיים בהתאם להוראות החוק. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נכון. אז אני ממשיכה. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3 ו-5 לפקודת תעריף המכס, 1937, לפי סעיפים 1 ו-1א לחוק מיסי מכס ובלו, שינוי התעריף, התשע"ט-1949, ולפי סעיף 3 לחוק מס קנייה טובין ושירותים, התשי"ב-1952, אני מצווה לאמור: 1. הוספת סעיף 4א. הסעיף שאנחנו נקריא עכשיו הוא בעצם סעיף שכבר קיים לא מעט שנים בצו תעריף המכס. אנחנו מוסיפים אותו כאן כהוראת קבע. זה כלל נוסף שמתייחס למיסוי רכבים וקובע את מס היוקרה. בתוספת הראשונה לצו תעריף המכס והפטור ממס קנייה על טובין, התשע"ז-2017, להלן: הצו העיקרי, בפרק 87 בכללים נוספים ישראלים אחרי כלל 4 יבוא:4א. על אף האמור בכלל 4, על שיעור המס החל על רכב מנועי שמשקלו הכולל אינו עולה על 3,500 ק"ג, והוא אינו נמנע עם קבוצה ג' או ה' כמפורט בכלל 4, אשר מחירו לצרכן עולה על 300,000 שקלים חדשים, ייוסף שיעור מס שהוא מכפלה של 20%, בהפרש בין מחיר הרכב לצרכן לבין 300,000 שקלים חדשים כשהוא מחולק במחיר הרכב לצרכן. מופיעה גם הנוסחה 20% איקס, 300,000 מינוס מחיר רכב לצרכן חלקי מחיר רכב על הצרכן. לעניין זה מחיר רכב לצרכן, כל אחד מאלה לפי העניין: 1. מחיר לפי מחירון היבואן, לרבות כל האביזרים והמכללים שהתקין יצרן הרכב בתאריך הייצור כחבילה בסיסית, ולרבות אביזרי חובה על פי דין, גם אם הם מותקנים בארץ בתוספות כמפורט להלן, גם כשאינן חלק מהחבילה הבסיסית - חלון בגג, כריות אוויר, מערכת לשמירת יציבות הרכב, תיבת הילוכים אוטומטית, מזגן אוויר, הגה כוח ומערכת ABS וכולל מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ב-1975, להלן מע"מ, ולמעט מחירי מבצע והנחות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה קרה שאתם פה רוצים לעשות זה הוראת קבע? כל שאר האירוע הזה זה הוראות שעה. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> כבר בתיקון הקודם ביקשנו לעשות את זה הוראת קבע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> וגם בתיקון הקודם הוועדה אמרה שהיא לא מקבלת את העמדה הזו. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא. אנחנו חושבים שזה מס שהוא נכון שיהיה בהוראת קבע כי זה מס שהוא בבסיס והוא לא אמור להשתנות, לא צפוי שישתנה, הרצון שלנו למסות רכבים יקרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מסכים, אבל הינה, למשל, אני חשבתי שנכון דווקא למסות רכבים מ-250,000 שקל, לא 300,000 שקל. לא יודע למה אתם תקועים על ה-300,000 שקל האלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסופו של דבר זה היה צריך לעלות. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> ה-300,000 נקבע ב-2013, ומאז הוא לא הוצמד, ובאמת יש טענות שאולי היה צריך להעלות אותו בגלל ההצמדה. מצד שני, כל פעם שאנחנו באים להעריך אנחנו בודקים את הפלח של הסגמנט של הרכבים ואנחנו רואים שמעל 300,000 גם היום מייצג רכבי יוקרה ולכן אנחנו חושבים שעדיין – 250,000 באמת היה מספר רכבים שככה גם שבעה מקומות מסוימים וגם רכבים שכמו שדיברו שיכול להיות שאולי מסחריים. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> יש שם גם יוקרה וגם רכב- - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> קצת מעורבב יותר וקשה להחליט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפי ההיגיון שאת אמרת רגע, עם הרכבים של N1, ברגע שיש גם וגם, זה אנחנו עושים הכול עושים לחומרא. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בגלל זה הלכנו ל-300,000 כדי לייצר ודאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה היית צריך להיות ב-250, כדי לייצר ודאות, אם כבר. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אבל אנחנו רוצים דווקא כמה שיותר לקחת מס יוקרה, ומעל 300,000 יש ודאי שמס יוקרה. בין 250 ל-300 יש ערבוב, אז אנחנו לא רוצים לא רוצים לפגוע בהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל עם הטכנאים אתה הורג אותם. << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> לא לגמרי נכון, כי 2.8 שווי שימוש הפחתנו אותו בגלל כל הדברים האלה אבל יכול להיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעשה את זה הוראת שעה לשלוש שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא שנתיים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ככה היה גם הפעם הקודמת. בפעם הקודמת נחקק באמצע שנת 2022 עד סוף 2025. אז לילי, צריך להפוך את זה חזרה להוראת שעה לשלוש שנים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נעבוד על הנספחות של זה, אין בעיה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> נבחן את זה ואנחנו נחזיר תשובה לוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו לא נאשר את זה כהוראת קבע, אנחנו נאשר את זה כהוראת שעה. << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >> אנחנו נבחן את הנושא הזה, אם אנחנו מוכנים לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אומר לך שזה יאושר בדרך של הוראת שעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה עד עכשיו זה היה בהוראת שעה? אתם חזרתם ובחנתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי אני לא סומך על דרך ההתנהלות בנושא הזה, היא לא נראית לי נכונה והיא נראית לי כל פעם שזה בא לוועדה, אני חושב שבאים ורואים דברים אחרים ומסתכלים ומדרבנים גם אתכם וגם משרדים אחרים לעשות אולי דברים שאתם לא עושים בשוטף וברגיל, כי זה נוח ומסתדר לכם, ולכן אני חושב שהדבר הזה נכון שיהיה בהוראת שעה. אני בכלל הייתי הרבה דברים מעמיד בהוראות שעה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אני חושב אחת הרעות החולות בעולם הרכב זה באמת זה שאנחנו מגיעים לפה כל שנה, ויש אי ודאות, לא בגלל ההגעה לפה כמובן, אלא אי הוודאות- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אולי תוותרו על ההעלאה הצפויה, מה אתה אומר? תייצר ודאות עכשיו לחמש שנים, שלא יעלה על זה, אפשר. עשר שנים. << דובר_המשך >> עופר רז דרור: << דובר_המשך >> בשוק משתנה, אני יכול להבין למה רוצים לנסות ולשמר על מס קצר יחסית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה זה שוק הולך ודועך בינתיים. << דובר_המשך >> עופר רז דרור: << דובר_המשך >> אנחנו מעל עשר שנים בהוראת השעה הזאת, והיא לא השתנתה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם ברכב החשמלי, גם בשווי שימוש. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הרכב החשמלי השתנה מאוד, והשוק השתנה מאוד בעשור האחרון. לעומת זאת שוק רכבי היוקרה, כאילו למה לשמור את זה הוראת שעה? זה מייצר אי ודאות לשוק בטח לשלוש שנים. אני חושב שזו טעות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נמשיך בהקראה. אז אני עוברת לפסקה (2). אם הוא רכב בייבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל, ערך הרכב שנקבע לצורך המכס, בתוספת המכס, המס ומע"מ, אגרה או כל תשלום חובה אחר שיש לשלמם בעת ייבוא או שהיה צריך לשלמם אלמלא נקבעו פטורים והפחתות בתוספת 20% רווח סביר ובתוספת פחת שימוש. לעניין זה פחת שימוש, שיעור של 1.25% לכל חודש מהמועד שבו נרשם רכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ עד ייבואו לישראל. מה שהקראנו קודם בפסקה (1) היה ההגדרה שלנו למחיר הרכב שעל בסיסו מחליטים אם הוא עובר או לא עובר את הסף של ה-300,000. אחד היה למקרה שיש לי מחירון יבואן. שתיים היה למקרה שאין לי וזה ייבוא אישי. תחילה, תחילתו של צו זה, אני מניחה שכאן הנוסח ישתנה אם נעבור להוראת שעה. כרגע מה שהופיע בפניכם היה סעיף תחילה ל-1.1 כדי להיכנס לתוקף מייד אחרי הוראת השעה הקודמת. יכול להיות שהנוסחות פה תשתנה. גם כאן סעיף 3 התחיל הוראת שעה, כי התייחסנו לתקופה של עד סוף השנה. סעיף 3 מתייחס לרכב חשמלי בשנת 2026. בתקופה שמיום התחילה עד יום כ"א בטבת התשפ"ו, 31.12.26, יראו כאילו בתוספת הראשונה לצו העיקרי בפרק 87 – א. בכלל ארבע, 1. ברישה אחרי ראה כללים 4 עד 6, לכאן בא או כללים 4, 4ב ו-5ג ל- - - אנחנו בעצם משנים פה את הפירוט. מה שאתם תראו בהמשך זה שאנחנו מוסיפים כלל נוסף ישראלי חדש, את 4ב, ואנחנו רוצים להתייחס באופן מדויק רק לכללים שרלוונטיים למיסוי של הרכב החשמלי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ברישא, בסעיף 3, בפעם הקודמת היה בפרק – מניחה שזה טכני, אבל למען הסר ספק. בפרק 87 לתוספת הראשונה לצו העיקרי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> הגדרנו את זה פשוט למעלה, את התוספת הראשונה, הצו העיקרי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ובפסקה (1) אחת שמתייחסת ל-4, 4א, 4ב ו-5ג, האם צריך להיות לפי העניין? אני חושבת שגם הופיע בעבר. << אורח >> לילי אור: << אורח >> בדקנו את זה מול משרד המשפטים. המחשבה הייתה שלא, כי בסוף הפסקה כבר מופיע לפי העניין, מכוח הוראת השעה שבתוקף לגבי הרכב המסחרי הכבד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא משנה בכל מקרה במהות. << אורח >> לילי אור: << אורח >> לא, הכוונה היא לפי העניין, שאם רשום לצד פרט המכס המלל הזה, אלה הכללים שהוא מפנה אליו. 2. בטבלה לפני קבוצה ו' בא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לפני קבוצה ו' ולא אחרי קבוצה ה'? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כי יש קבוצה שקרויה בטעות כבר קבוצה ה'. לא רצינו לשנות פה את השמות כדי לא לבלבל. יהיו פה שתי קבוצה ה', ורצינו לחדד איפה אנחנו מכניסים את הקבוצה החדשה. קבוצה ה. תיאור כלי הרכב שסיווגו בפרטים 8702409000, 8703809000 או 8705908000. אלה בעצם פרטי המכס של הרכבים החשמליים שיזכו להטבה. בשיעור המס רשום 52%, אני מבינה שהיו"ר עוד רוצה לדון בזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יישאר כרגע פתוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בצריך עיון. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> מה לגבי פרט 8404609000 שהופיע בצו הקודם? << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה, אני לא זוכרת בשלוף. אנחנו נבדוק את זה. אני מניחה שהייתה סיבה, אבל אנחנו נבדוק את זה ונעדכן. ב. אחרי כלל 4א בא 4ב. כאן אנחנו בעצם מוסיפים כלל שדומה למה שהיה פעם קודמת. הוא יקבע את התקרה ואת הרצפה של ההטבה. על אף האמור בכלל 4, סכום המס החל על הרכב המנוי בקבוצה ה' לא יפחת מסכום המס שמחושב לפי שיעור המס החל לפי כלל 4 על קבוצות א' או ב' לפי העניין, ובהתאם למשקלו הכולל המותר של הרכב בתוספת שיעור המס לפי כלל 4 א', בניכוי ההפחתות לפי כללים 5 ג' ו-6, ובניכוי 30,000 שקלים חדשים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ו-35,000 שקלים בצו הקודם. << אורח >> לילי אור: << אורח >> ולא יעלה על סכום המס שמחושב לפי שיעור המס החל על קבוצה א' בכלל 4 בתוספת שיעור המס לפי כלל 4 א', בניכוי ההפחתות לפי כללים 5 ג' ו-6. אנחנו קובעים פה את תקרת ההטבה ל-30,000 שקל. מצד שני אנחנו גם קובעים כלל לפיו המס לא יעלה על המס הכללי, כלומר זה שנכנסת להטבה לא בטעות איכשהו בדלת עקיפה- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אבל שיניתם מ-35,000? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> הפחתנו מ-35 ל-30. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, זה ידון בחלק האם לאשר את ה-52, 45 או לא. יכול להיות שבכלל לא נגיע. אני חשבתי, מכיוון שאתה הגעת רק עכשיו, אני עושה לך תקציר של הדיון עד עכשיו - בעיניי, ממה שאני ראיתי לפחות, לא ראיתי שנעשה - בדיון הקודם ביקשתי מהם שילכו כל המשרדים ולבוא ולראות מה עושים, אז הם חזרו אליי עם תביא כסף מהאוצר בעצם. אני. אז כמובן נגד העלאה ונגד ונגד ונגד, אבל כסף, זה לא אצלנו. זה פופטיץ, קומה 3, אם אתה זוכר פעם היה בזהו זה. שם הם לא מוכנים להתערב. היה להם מערכון כזה של הסתדרות, אה לא זה פופטיץ, פופטיץ, קומה 3, כל מה שהם לא רצו לעשות זה אצל פופטיץ. אני בא ואני אומר, אם גם ככה לא עומדים ביעדים, אם גם ככה ויתרנו על כל האירוע הזה של עמידה ביעדים, ואם גם ככה ברור לנו, שאם הייתה עצירה מסיבית מ-25% או 24%, ירידה ל-16%, שזה כולל גם הגיולים, שאתה בכלל כאילו זה, אז חבל, אז למה אנחנו עכשיו לוקחים שנתיים 170 מיליון שקל ומשלמים זה סובסידיה, על משהו שברור לחלוטין שהוא חסר סיכוי? למה עכשיו אנחנו במשך שנתיים צריכים להמשיך לממן בעצם הכסף שלנו, כסף רע, בדיוק, זה בדיוק זה המינוח שאני השתמשתי בו, כסף רע, והם אמרו שהם יחשבו וזה, אז לכן בינתיים אנחנו משאירים את זה ככה, כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> סעיף ג. אנחנו נתייחס כאן למיסוי הירוק שחל על הרכב, כמו בשנת 2025, יש שינוי בגובה 750 שקלים בהטבת המיסוי הירוק. הטבה קבועה בכלל 6 ולכן התיקון אומר: בכלל 6 בטבלה, בטור ג' יראו כאילו: 1. בכל מקום מסכום ההפחתה הופחתו 750 ₪. 2. במקום אפס באה תוספת של 750. 3. בכל מקום לסכום של תוספת נוספו 750 ₪. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם זה בעצם הוראה שהייתה, אתם מבקשים לקבוע אותה עכשיו באופן קבוע למרות שהיא- - << אורח >> לילי אור: << אורח >> לא, לשנה. זה חלק מהוראת השנה ל-2026. << אורח >> לילי אור: << אורח >> ד. בפרטים 87024090, 8703809000 ו-8705908000, שזה שלושת הפרטים של הרכב החשמלי שהקראנו גם למעלה, בטור ד' לצידם במקום האמור בא ראה כללים 4, 4א, 4ב ו-5ג לכנ"י. כאן שוב זה פשוט תיקון טכני של ההפניה כדי שהם יפנו לשיעור המס הנכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז גם כאן תשימי לב ל-87- - << אורח >> לילי אור: << אורח >> נטליה בודקת פה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שווי שימוש. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> שלום לכולם, רודין נפסון, רשות המיסים. תקנות מס הכנסה, שווי שימוש ברכב, הוראת שעה, תיקון, התשפ"ו-2025, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 2ב ו-243 לפקודת מס הכנסה ואישור ועדת הכספים של הכנסת מתקין תקנות אלה. תיקון תקנה 1. תקנות מס הכנסה, שווי שימוש ברכב. הוראת שעה, התשע"ב-2015, תקנה 1. בתקנת משנה (ב1) במקום י"א בטבת התשפ"ו, 31.12.25, יבוא: י"ג בטבת התשפ"ט, 31.12.28. זה בעצם החישוב הישן, שתי שיטות חישוב לגבי רכבים שנרשמו לפני 2010 ואחרי 2010. 2. בתקנת משנה (ג1) במקום י"א בטבת התשפ"ו, 31.12.25, יבוא י"ג בטבת התשפ"ו, 31.12.28. זה בעצם לרחבי הייבריד. שיטת חישוב חדשה. 3. בתקנת משנה (ד1) במקום י"א בטבת התשפ"ו, 31.12.25, יבוא: י"ג בטבת התשפ"ו, 31.12.28. זה ברכבי הפלאג אין לפי השיטה החדשה. 4. בתקנת משנה (ד2) במקום י"א בטבת התשפ"ו, 31.12.25, יבוא י"ג בטבת התשפ"ט, 31.12.28. זה לרכבי הרכבים חשמליים. תחילה ותחולה. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בטבת התשפ"ו, 1.1.25, להלן יום התחילה והן יחולו על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום התחילה או אחריו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, אז אנחנו סיימנו את הדיון כרגע. ההודעה על מועד הדיון הבא תישלח במהרה. ישיבה זה נעולה, תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>