פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 796 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ב' בטבת התשפ"ו (22 בדצמבר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל מוזמנים: מיכאל אסולין – המשנה לכלכלן הראשי משרד האוצר, משרד האוצר רוני גנוד – יועמ"ש אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר אבישי דינר – מנהל תחום אמנות בינלאומיות ברשות המיסים, משרד האוצר אפרת לקס – ממונה יועץ משפטי, ברשות המיסים, משרד האוצר הדר רצון – ממונה מפקחת ארצית אמנות רשות המיסים, משרד האוצר יובל ויינר – חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל אופיר לוי – שותף, ארנון תדמור לוי, IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות מיכל שריג-כדורי – מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס, פורום חברות הצמיחה נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025, מ/1909 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, יום שני, ב' טבת התשפ"ו, 22.12.25. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. כן, גברתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בעצם אנחנו ממשיכים במקום שבו עצרנו בישיבה הקודמת. אתם רוצים לחזור, עשיתם עוד חשיבות בעקבות הישיבה הקודמת? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> עשינו חשיבה ויש לנו תשובות אבל אנחנו מעדיפים- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא אז אם יש לכם תשובות אז תגידו אותם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נעבור נושא-נושא? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בהגדרות דיברנו על מחיקה של תושב ישראל. לדעתנו, אפשר למחוק את זה כי אנחנו לא משתמשים בדבר הזה. בנוסף, אני חוזר עוד טיפה רגע. את ההגדרה דברי הסבר וההנחיות לכללים גם כן אפשר למחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נתחיל רגע מדברי ההסבר וההנחיות הכללים. דברי הסבר וההנחיות הכללים זה כאילו ההגדרה הראשונה או ההגדרות הנפרדות של דברי הסבר? אנחנו חוזרים לדברים שעלו בישיבה הקודמת, ומטמיעים אותם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש לנו שתי הגדרות: יש לנו דברי הסבר והנחיות לכללים שזה ההגדרה, שאותה אפשר למחוק, וגם את דברי ההסבר וההנחיה מנהלית מוסכמת גם כן אפשר למחוק לאור רצונה של הוועדה, שנמחק את סעיף 3, סעיף הפרשנות, אז בעצם אנחנו לא משתמשים בהגדרות האלה במקומות אחרים. לגבי סעיף 3, הוועדה ביקשה שנמחק את הסעיף. אנחנו רוצים להציע נוסח טיפה שונה, שאולי ירצה את כל הצדדים לפני שאנחנו מוחקים אותו, אז ברשותכם אני אציע את הנוסח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, חוץ מזה יש לכם עוד הערות ותיקונים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> דברים שלא דיברנו עליהם, כן, אז יש לנו בסעיף קטן (4ב), עלתה פה הערה שהמשפט ושאינה ישות משתתפת ישראלית היחידה בקבוצה הרב-לאומית הוא מיותר לאור השינוי שעשינו ב-(4א), וזה נכון, אז מחקנו את המשפט הזה. כתוב ככה – אקריא - על אף האמור בסעיף קטן (א), ישות משתתף ישראלית שמוטל עליה מס משלים פרטני לפי סעיף קטן (א), מפה למחוק עד רשאית את המשפט ושאינה ישות משתתפת ישראלית היחידה בקבוצה רב-לאומית בישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עלתה עוד שאלה קודם לכן ב-4א, אם אפשר למחוק את ההתייחסות לתוספת מס, זאת אומרת שיהיה ישות משתתפת ישראלית שהכללית חלים לגביה לפי סעיף 1(1) לכללים - יוטל עליה בשנת המס, מס משלים ולא תוספת. זה מה שדיברנו, שכאילו בעצם אתם גם לא מתייחסים לזה כתוספת בסעיף קטן (ב), ולכן אין סיבה להתייחס לזה כתוספת, אלא פשוט לומר שיוטל עליה בשנת המס - מס משלים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אפשר לעשות את זה, זה בסדר. זה לא בדיוק מס משלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל. אני מזכיר שההגדרה היא מס משלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל בגלל ההמשך, ולכן חשבנו שאחרי זה החרגנו את החרגת הכנסה על בסיס פעילות, ולכן חשבנו שתוספת מס יהיה יותר נכון פה, אבל אם שניהם מביאים לאותה תוצאה, שבסופו של דבר מחשבים את המס המשלים לפי סעיף 5 עם ההתאמות שיש לנו בחוק הזה, אז זה בסדר. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> תוספת למס חברות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, כתוב תוספת מס בגובה המס המשלים, אבל אם יש לך מס משלים וזה ברור מה זה מס משלים. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> שלא יחשבו שזה במקום מס חברות, כי בסופו של דבר תוספת מס היא בנוסף למס החברות שהוא חייב לפי הפקודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, אבל זה חל בהתאם להגדרה של מס משלים. סכום המס שמחושב בהתאם לסעיפים 5 לרבות 6, 7, 9- - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ההגדרה של מס משלים לא לוקחת בחשבון את השינויים שעשינו בחוק הזה למס מקומי משלים. מס משלים זה לפי הכללים, ומס מקומי משלים, אנחנו נדבר על זה בהמשך, אבל יש פה התאמות של תקן, של מטבע, של מיסים, ולכן חשבנו שזה יהיה, שאנחנו צריכים להתייחס למס המשלים כתוספת מס. שזה יהיה בגובה המס המשלים, אבל זה עניין של נסחות, אפשר יהיה לדבר על זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואז בסעיף קטן (ב) מוחקים את שאינה ישות המשתתפות הישראלית היחידה בקבוצה הרב-לאומית בישראל. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. לגבי הקיר, אז בעצם אפשר לשנות את זה שנבחרה - ובלבד שנבחרה כישות מייצגת, סליחה, ובלבד שנבחרה ישות מייצגת. בעצם אני מוחק את מנהל הקיר בעניין היישויות הישראליות המשתתפות באותה קבוצה - מוחק כאילו גם את הבי"ת, ואז ובלבד שנבחרה ישות מייצגת לפי סעיף 5ב ואותה ישות הגישה דיווח כאמור בסעיף 5ג, ונצטרך לעשות גם שינויים בסעיף 5, כי בעצם סעיף 5 מדבר גם כן על הכרה ולא על הודעה, אז יש לנו שינויים שצריך לעשות גם שם. זה דברים שעלו בישיבה הקודמת. יש עוד נושא שעלה לגבי סעיף קטן (ג), יש עוד נושא שעלה אחרי הישיבה עם מייצגים, לגבי האופן שבו מחלקים את המס בין החברות, אז סעיף קטן (ג), אני רק אזכיר, אומר שבעצם האופן שבו מחלקים את המס באופן יחסי לפי ההכנסה, הכנסה חייבת כאילו, הכנסת גלוב של החברות, כשבמונה יש את הכנסת הגלוב, במכנה יש כלל ההכנסה של כל החברות בקבוצה הישראלית, ומי שיש לו הפסד או שאין לו הכנסה חייבת אז זה בעצם נחשב אפס. פנו אלינו וטענו - זה הדרך שכללי הגלוב פועלים בהם. פנו אלינו וטענו שבעצם יש דרכים אחרות גם לחלק את ההכנסה בין החברות, ואנחנו יוצרים פה מצב, שיכול להוביל לזה שחברה שלא חייבת במס בכלל, מס משלים בכלל, ייוחס אליה חלק מהמס המשלים. הגלוב לא אומר איך לחלק את זה במס המינימלי המקומי, המס מקומי משלים. הוא בעצם נותן אפשרות למדינות לעשות מה שהן רוצות בהקשר הזה, רק שזה יוביל לתוצאה שהיא לא שונה מהותית מהגלוב. אנחנו חשבנו שזה יותר פשוט ויותר נכון מה שהצענו, אבל לאור ההערה הזאת, אנחנו חושבים שאפשר להוסיף בעצם להוסיף שיקול דעת למנהל, שאם הקבוצה הרב-לאומית בישראל מגישה בקשה לחלוקה אחרת, ומוכיחה להנחת דעתו של המנהל שבאמת זה משקף באופן נאות את האופן שבו אמור להתחלק המס בין כולם, אז המנהל יוכל לאשר את זה מראש, ואז הם יפעלו לפי השיטה הזאת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם נוסח לזה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן וזה מקובל מבחינתכם? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. אז בסעיף ג, אחרי המילים היא חלק ממנה, מוסיפים את הפסקה: או בהתאם ליחס אחר שאישר המנהל, פסיק, לבקשתה של ישות מייצגת כאמור בסעיף חמש ב פסיק, לאחר שהשתכנע כי היחס האחר משקף באופן נאות את חלוקת המס המשלים בקבוצה הרב-לאומית בישראל. נקודה פסיק. ואז ממשיך לעניין, מה שיש לנו כבר. כל הדבר הזה, אני מזכיר, זה המס היחסי. החלק היחסי במס המשלים. ובעצם דיברנו, הקראנו את ד. אני רוצה לחזור ל-3. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בוא נעשה את זה אחר כך, חבל לבזבז את הזמן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו עכשיו בסעיף ד, קראנו את הרישא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עצרנו בעצם בעמוד 277 למעלה, סיימנו את פסקה (1), בפסקה זו ייכנס תיקון שהקראנו בפעם הקודמת, כך שפסקה (1) תאמר, חישוב המס המשלים כאמור ייעשה על אף האמור בסעיפים 3(1)(2) ו-3(1)(3) שמתייחסים לדוחות כספיים לכללים, בהתאם לתקנים כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) להלן, אם מתקיימים התנאים כמפורט בהם. תקריא את א ותסביר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אז בעצם מה שהולכים לעשות הסעיפים הבאים זה לקבוע איזה תקן חשבונאות אפשר להשתמש בו בחישוב של המס המקומי המשלים. מקריא את א. תקני דיווח כספי ישראלי מתקיימים לגבי הקבוצה הרב-לאומית בישראל כל אלה: 1. כל האישיות המשתתפות הישראליות בקבוצה עורכות את דוחותיהם הכספיים לפי תקני דיווח כספי ישראלי. 2 . תקופת הדיווח לצורכי חשבון - אני מוסיף פה – << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קודם תקריא את מה שקיים, תסביר, ואז תגיד למה לשנות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שנת הכספים שאליה מתייחסים הדוחות הכספיים של כל אחת מהישויות האמורות בפסקת משנה (א), זהה לשנת הכספים שאליה מתייחסים הדוחות המאוחדים של ישויותיהם הסופית של הקבוצה. 3. נערכו התאמות בדיווחים של הישות הישראלית המשתתפת כך שעריכתם על בסיס תקני דיווח הכספי הישראלים מביאים לתוצאה שאינה שונה באופן מהותי מתוצאת עריכתם על בסיס תקני דיווח כספי בינלאומיים. בעצם יש פה שלושה תנאים שבהתקיים שלושת התנאים האלה אפשר להשתמש בתקינה ישראלית. תקינה ישראלית בשונה מתקינה בינלאומית או מתקינה אמריקאית, אנחנו נראה את זה עוד רגע, זה תקינה שהיא לא אקספטבל, היא לא מאושרת - היא לא מקובלת, אבל היא מאושרת. מה זה אומר? תקינות מקובלות, זה רשימה בעצם שה-OECD נתן של תקינות שהן עומדות בתנאים שהם דומים בעצם ל-FIRS ולכן הן תקינות מקובלות. תקינות מאושרות זה תקינות שצריך לערוך לפיהם דוחות, לפי איזשהו גוף תקינה מקומי, מוכר ומקומי, אבל הן לא תואמות אחד לאחד או קרוב לאחד לאחד ל-IFRS או למשהו אחר, אז בעצם התקינה הישראלית היא תקינה מאושרת, ולכן צריך שלושה תנאים שיתקיימו כדי שיהיה אפשר להשתמש בה. היא לא בדיוק מקובלת, אנחנו נראה בהמשך שתקינה מקובלת יש רק שני תנאים, כשהיא מקובלת יש רק שני תנאים, אז התנאי הראשון זה שכל הישויות בקבוצה משתמשות באותו תקן דיווח. אין מצב שבו יש לי חברה אחת שהיא עושה ישראלי, חברה אחרת שעושה IFRS או משהו כזה. התנאי השני זה בעצם ששנת הכספים בכל הדוחות הם אותה שנת כספים כמו ישות האם הסופית, כלומר יש לי חברה זרה שמחזיקה בכל הקבוצה, או אפילו חברה ישראלית. צריך שכל שנת הכספים תהיה אותה שנת כספים. והדבר השלישי זה שיש התאמות, שוב, אמרנו שזה לא מקובל, אז זה לא תקן מקובל, אז נערכו התאמות כדי שזה יתאים ל- IFRS, לתקני הדיווח הבינלאומיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כשאתם רושמים תוצאה אינה שונה באופן מהותי, מה זה אומר? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש הגדרה למה זה אופן מהותי בכללים כשמסתכלים על כל הקבוצה. הכללים מסתכלים בעצם תמיד מחוץ למדינה, אז יש לי את החברה האם שמסתכלת על כל הקבוצה ושם המהותיות זה הפרשים של סדר גודל של 75 מיליון יורו, אבל לא אומרים כמה זה יהיה כשאתה מחשב את זה ברמה המקומית. לכן השאירו את זה פתוח. אנחנו גם כן השארנו את זה פתוח. זה תלוי, יש כלל מהותיות בחשבונאות, זה תלוי במחזור של הקבוצה בישראל, זה תלוי בהרבה דברים אחרים, ולכן השארנו את זה פתוח ולא נקבנו במספר, << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השארתם את זה לחוות דעת של רואה חשבון, אם זה מהותי או לא מהותי. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה כמו שקיים היום בדוחות כספיים. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> העניין הזה של מהותי גם בעצם ב-OECD בווקינג פארטי הם קבעו, שזה משהו שהם ידונו בו בהמשך, זאת אומרת הם לא מתכוונים להשאיר את זה פתוח ופרוץ. זה משהו שידונו בו, וברגע שידונו ויתפרסם משהו, אז כמובן שגם אנחנו נעדכן את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנתי את האמירה הזאת עכשיו, עכשיו יש חוק. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> המטרה של החוק היא לאמץ את הכללים של הגלופ כמו שהם היום, כל מה שמפורסם, כל מה שיש לנו בחוק, בקומנטרי, באדמיניסטרטיב גיידנס, שזה בעצם הפרשנות של הגלופ. זו המטרה שלנו היום להכניס. יש מקומות כמו הנושא הזה שהם באו והם אמרו: זה משהו שיבחן בהתאם, ייבחן בהמשך. אנחנו נבוא ונגיד מה זה באמת. ואז הם יוציאו הנחיה, הם יוציאו אדמיניסטרטיב גיידנס חדש, אז ברגע שזה משהו שהוא רק מהווה פרשנות, ולא בעצם מהווה את החוק עצמו, אז אנחנו נוכל להוציא הנחיה שלנו לגבי הפרשנות של באופן מהותי מה זה אומר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל כרגע אנחנו מחוקקים את זה בחוק, אז לפי הבנתכם מה המשמעות של זה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בעת הזאת המשמעות זה דומה למשמעות של מהותיות בכללי חשבונאות מהותיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הבנתי, אבל תתייחס אבל גם לשאלת ההתאמות, זאת אומרת איזה התאמות יכולות להיערך בדיווחים? כי בסוף הרי התנאי הזה הוא מתייחס להתקיימותם של כל שלוש הפסקאות, זאת אומרת אם משהו לא יסתדר מבחינת הפסקה השלישית, זה ישליך בכלל על היכולת לדווח בתקני דיווח כספי ישראלים. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> יש הבדל בין IFRS לאיזראלי גאפ. באחרון לצורך העניין, למשל אם יש לי נושא של הכנסות מימון, אני צריכה לבחון באיזה תנאים, האם אני מכירה בהכנסות מימון או לא מכירה בהכנסות מימון בהתקיים תנאים מסוימים. לפי IFRS אין בעצם את האפשרות לחברה לבדוק אם יש צפי או אין צפי. היא חייבת לרשום את ההכנסות. פה למשל יש הבדל ממש בין התקן החשבונאי הישראלי, בין הישראלי גאפ ל- IFRS. במידה שיש לנו הפרש שהוא יהיה מעל סכום מסוים, שזה הסכום של המהותיות, בעצם אני אהיה חייבת לעשות את ההתאמה ל IFRS ואני TVHV חייבת להכיר בהכנסה. זו המשמעות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה לא משהו שזר לעולם המיסים. גם היום כשמדווחים לרשות המיסים יש מעבר בין חשבונאות לדיווח מיסויי ועושים התאמות. זה לא איזה משהו שזר לעולם הזה. גם נושא המהותיות זה לא משהו שעוזר לעולם הזה של החשבונאות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם ייתכן מצב שבו לא נערכות התאמות? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אם זה דיווח מאוד מאוד פשוט, אז כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז האם יכול להיות מצב שבו לא מתקיימת בעצם פסקה (3)? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ההתאמות הם רק אם יש שוני מהותי בתוצאה, כלומר אם אין שוני מהותי בתוצאה בין העריכה על בסיס תקני דיווח כספי בינלאומי, כלומר אם התוצאה היא דומה, אין צורך לעשות התאמות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז האם מהנוסח זה ברור לכם שבמצב שבו לא נערכו התאמות עדיין מתקיימים התנאים כדי שאפשר יהיה לדווח בתקני דיווח כספי? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ככל שהתוצאה לא שונה מהותית מהתוצאה שאם היו עורכים על בסיס IFRS, נראה לי זה כתוב פה במפורש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כתוב נערכו התאמות כך שעריכתם -- - קבוצה שאינה שונה. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> יכול להיות שההתאמה היא אפס. היום התקינה הישראלית, האיזאלי גאפ, בעיקרון המטרה שלהם זה כן לאמץ את ה- IFRSאבל עדיין לא אימצנו את ה- IFRS באופן מלא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עשרים שנה כבר. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> נכון, ועדיין גם היום יש הקלות בעצם שרוצים לתת, בגלל שבישראל כל חברה צריכה לערוך דוחות כספיים, גם פרטית, גם קטנה, אז בעצם הם לא רוצים להקשות על החברות האלה הקטנות ולאלץ אותם לעשות IFRS שזה יותר מסובך. יכול להיות שאין הפרשים בכלל ויכול להיות שהתקן הישראלי ממש זהה לתקן ה- IFRS אבל כמו שאמרתי, נניח ויש לי נושא של הכנסות או הוצאות מימון ויש לי פער משמעותי בין IFRS לתקינה הישראלית, אז אני אצטרך לעשות את ההתאמות. המטרה היא לצורך העניין, נניח שבחברה בחברה בחו"ל הכירו בהוצאות מימון של 100 מיליון דולר, ופה בישראל עושים איזאלי גאפ ויבואו ויגידו: לא, אנחנו לא חושבים שאנחנו נקבל את הכסף ולא נכיר בהכנסה. ואז יש לי פער. המטרה זה לצמצם את הפער, שלא יהיה פער שבמקום אחד יש לי הוצאה לצורכי הגלוב, ובמקום השני אין לי הכנסה לצורכי הגלוב. ברגע שיש לי הפרש שהוא הפרש מהותי- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הכוונה ברורה, השאלה היא האם הנוסח מבטא את הכוונה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו חושבים שכן. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> אתה משאיר את זה פתוח. השאלה אם זה נכון להשאיר את זה פתוח. זאת אומרת אתה מכניס איזושהי אמירה מהותית, זה נתון לחלוטין לפרשנות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כרגע- - << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> כרגע אין מדד כמותי. יש מדד כמותי ברמת הקבוצה, אבל השאלה אם נכון כרגע להשאיר את זה כאמירה מאוד מאוד פתוחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם יכולים להגדיר את זה ברמה כמותית, ברמה של אחוזים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני חושב שזה לא יהיה נכון להגדיר את זה בגלל שמהותיות זה שאלה שלא סתם בתקינה החשבונאית לא מוגדרת מה זה מהותיות. מהותיות נבחנת באופן סובייקטיבי בחברות. הן לא חברות רלוונטיות אולי, אבל בחברות שהן מחזור של 3 מיליון, חצי מיליון שקל זה מהותי. בחברות של מחזור של 750 מיליון, חצי מיליון שקל יכול להיות לא מהותי, יכול להיות שזה כן מהותי. זה שאלות שהן שאלות מקצועיות, ואנחנו חושבים שזה לא נכון לשרטט איזשהו קו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות מצב שעל פי חוות דעת של רואה חשבון של הקבוצה זה לא יהיה מהותי ואתם תגיעו למסקנה אחרת כרשות המיסים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני לא רשות מיסים אבל אני מניח שכן. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> יכול להיות מקרה כזה ובגלל זה אנחנו עושים, נעשה ביקורת ונעשה שומות על החברות האלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה פתוח לשני הצדדים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יכולנו לכתוב במקום שאינה שונה מתוצאת עריכתם ואז זה היה מציב אותך במקום - לא אותך, זה היה מציב את רואה החשבון, את החברות במקום מאוד לא נוח - לעבור ל-IFRS, ולא עשינו כלום בתקינה הזאת. ולכן אנחנו חושבים שזה משהו שהוא מאוזן, שהוא נותן מענה גם לחברות, גם לרואי חשבון של החברות. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> השאלה באיזה אמת מידה זה ייבחן, זאת אומרת בסופו של דבר על בסיס מה? מהותיות של רואה חשבון מבקר? מה תהיה עמת המידה בסופו של יום? לפי איזה פרמטר היום חברה יודעת אם זה מהותי או לא? לפי פרמטרים של ביקורת של רואה חשבון? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. זה הכלי שאנחנו- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נניח אמרתם 75 מיליון יורו. יכול להיות שלקבוצה אחת זה רלוונטי, ולקבוצה אחרת זה בכלל לא רלוונטי, שזה עובר את רף המהותיות בהרבה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ב-OECD קבעו רף שהוא לדעתי הוא מאוד נוקשה והוא לא נכון, 75 מיליון, אבל לכל הקבוצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לקבוצה ישראלית זה רף שהוא גבוה,. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לכל הקבוצה בכל העולם. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אנחנו נוכל להעביר את הדברים האלה בחוזר, כלומר אנחנו נראה גם איך הדברים מתפתחים באופן פרקטי. נוכל להבהיר את הדברים האלה בחוזר. גם יכולים לבוא אלינו להחלטות מיסוי. במקרים מסוימים יבואו ויגידו, תשמע, הקבוצה שלנו מתנהגת ככה, אם אתה יכול לאשר לנו מראש מה במידה שלנו זה כבר עיוות מהותי. כלומר יש דרך להנהלת רשות המיסים לתפעל גם ולפרש גם את העניין הזה. לקבוע עכשיו משהו שעדיין בשום מקום אחר בעולם לא ראינו שנקבע, זה נראה לנו חריג מדי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מקבל את עיקרון המהותיות, כלומר הוא מוכר, השאלה, עד כמה זה פרוץ. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש פה רואי חשבון שאולי יכולים לתת מענה על זה. רואי חשבון עושים את עבודתם נאמנה ואני בטוח שהם שוקלים היטב. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> מעל 75 מיליון דולר בטוח שזה יהיה מהותי כי זה ברמת הקבוצה. עכשיו אנחנו מדברים על רמות מהותיות בתוך ה-75 מיליון דולר. זה כבר אנחנו נראה איך זה מתפתח פרקטית ואנחנו כנראה נוציא פה פרשנות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אמשיך להקריא. לעניין פסקת משנה זו שנת כספים תקופת הדיווח לצורכי חשבונאות. את ההגדרה הזאת, בעצם אנחנו משתמשים בה בסעיף קטן (ב), שאנחנו משנים אותו, כמו שאמרתי, סעיף קטן (ב) מאפשר שימוש בתקן FIRS ובתקן US gap, במקרים שבהם חברת האם הסופית לא משתמשת בתקנים האלה. אז שינינו שם את הנוסח כדי שזה יהיה תואם למטרה הזאת, וכדי לעשות את זה, את ההגדרה שk שנת כספים בעצם העברנו לתחילת סעיף 2. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איפה בסעיף קטן (ב) יש שימוש בשנת כספים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אין. אנחנו רוצים שיהיה שימוש, ולכן אנחנו רוצים להגדיר את זה - פה ההגדרה לעניין פסקת משנה זו שנת כספים זה רק לעניין פסקת משנה (א). אנחנו רוצים להכניס עוד תיקון בסעיף קטן (ב), שעדיין לא הקראתי - עדיין לא הגעתי לסעיף קטן (ב). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה מתכוון בתוך סעיף קטן (ד), אתה מתכוון לפסקת משנה (ב), לא לסעיף קטן (ב). בסדר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בפסקת משנה (ב) אנחנו רוצים לעשות תיקון שהוא - פסקת משנה (ב) מה שהיא אומרת בנוסח שנמצא אצלכם זה דיווח לפי כללי חשבונאות בארצות הברית. מה שאנחנו רוצים לעשות תיקון זה להכניס גם דיווח לפי כללי חשבונאות בארצות הברית וגם לפי FIRS, שזה כללי דיווח בינלאומי. כדי לעשות את זה עשינו שינויים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה אתם לא רוצים להכניס בפסקת משנה (ג)? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא, זה אותם תנאים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין בעיה פשוט הרישא מתייחסת בהתאם לתקנים כמפורט בזה ואז יש לך א' זה תקנה דיווח כספי ישראלים, ב' כללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית. רציתם להוסיף שם את FIRS? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן אבל בניסוח טיפה אחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתחיל רגע מלהקריא סעיף קטן (ב) כמו שהוא, ואז תראה מה אתה רוצה לשנות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> פסקה משנה (ב), כללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית. אם מתקיימים לגבי הקבוצה הרב-לאומית בישראל כל אלה: 1. ישות האם הסופית של הקבוצה עורכת דוחותיה הכספיים המאוחדים לפי כללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית. 2. כל הישויות המשתתפות הישראליות בקבוצה עורכות את דוחותיהם הכספיים לפי כללי חשבונות המקובלים בארצות הברית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר גם למה יש הבחנה בין כאילו התנאים פה לתנאים בפסקת משנה (א). << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כמו שאמרנו, FIRS ו-US GAP זה מקובל, כלומר הם נמצאים ברשימה שמית של תקנים שה-OECD מקבל אותם כתקנים שאפשר לעבוד איתם ולא צריך לעשות עליהם התאמות. לכן פה בעצם - אחת ו-2 נמחקים ונכתבים סעיפים אחרים במקומם. דיברנו על זה בישיבה הקודמת. כדי שזה יעמוד בהוראות וגם לפי הבקשות של - אפשר להבהיר את התיקונים אחרי זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נבהיר אותם עכשיו, אז מה אתם מבקשים לעשות? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אתחיל מפסקת משנה (2א). אין הרבה שינויים. תקופת הדיווח לצורכי חשבונאות – אני מוסיף - תקופת הדיווח לצורכי חשבונאות, פותח סוגריים, בסעיף זה, מקף, שנת הכספים נמצאת כבר, סוגר סוגריים אחרי שנת הכספים, ואז זה בעצם הגדרה שאני אוכל להשתמש בה בכל הסעיף, כי אני ארצה להשתמש בהגדרה הזאת בסעיף ב. ואז סעיף ב, אני מתחיל אותו- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז איך יהיה א2 תקופת הדוח לצורכי חשבונאות, בסעיף זה שנת הכספים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שאליה מתייחסים הדוחות הכספיים של כל אחד מהישויות האמורות בפסקת משנה (א), וכן הלאה. זה השינוי היחיד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא מבינה. בסוף יש פה תנאים שצריכים להתקיים. התנאי הראשון שכל הישויות עורכות את הדוח לפי תקני דיווח כספי ישראלים. התנאי השני שתקופת הדיווח- - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה לתקופת דיווח של החברה האם הסופית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה לא בסוגריים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני מגדיר תקופת דיווח לצורכי חשבונאות זה שנת כספים, כמו שהגדרתי לעניין פסקת משנה זו, שנת הכספים, תקופת דיווח לצורכי חשבונאות, פשוט עושה את זה בתוך הסעיף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אתה כאילו סוגר את הסוגריים אחרי פסקת משנה (א)? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא, אחרי שנת הכספים. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> הגדרנו שנת הכספים בשורה הראשונה של סעיף 3. במקום מתחת לסעיף 3. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תקופת הדיווח לצורכי חשבונאות, סעיף זה רק לזה אתם קוראים שנת הכספים, לתקופת הדיווח לצורכי חשבונאות? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל מהי התקופה? << דובר_המשך >> רוני גנוד: << דובר_המשך >> תקופת דיווח לצורכי חשבונאות, זה שנת כספים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מהי התקופה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> תלוי בחברה, זה לפי הדוח הכספי של החברה. בדרך כלל 12 חודשים שמתחילים בינואר, אבל זה יכול להיות גם 12 חודשים שמתחילים במועד אחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם ברור מה זה אומר תקופת הדיווח לצורכי חשבונאות? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, זו אותה הגדרה שהייתה קודם, פשוט היא זזה למעלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא באמת זז למעלה, כי פה הגדרת שנת כספים כתקופת הדיווח לצורכי חשבונאות. פה אתה עושה כאילו הפוך, אתה אומר, אתה לא מגדיר את שנת הכספים כתקופת דיווח לצורכי חשבוניות, אתה אומר שתקופת הדיווח לצורכי חשבונאות היא נקראת שנת כספים. זה הפוך. לא אותו דבר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> המטרה זה להביא לתוצאה שבה שנת כספים זה תקופת הדיווח לצורכי חשבונאות. להבנה שלי זה עושה אותו דבר. אם זה בעיה של נסחות אז- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נוודא את זה אחר כך, אז תקופת הדיווח לצורכי חשבונאות, בסעיף זה שנת כספים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ואז לעניין פסקת משנה זו שנת כספים, תקופת הדיווח לצורכי חשבונאות נמחקת. וסעיף קטן (ב) מתחיל. התקנים על פיהן עורכות הישויות המשתתפות הישראליות בקבוצה הרב-לאומית בישראל את דוחותיהם הכספיים, אני אקריא את זה יותר לאט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך אתה מתייחס לתקנים? זה כאילו כתוב להם הרישא היא בהתאם לתקנים כמפורט בפסקאות האלה, זה צריך להתחבר עם הרישא. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה מתחבר כי התקנים מופיעים בפסקאות משנה (ב1) ו-(ב2). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, זה בסדר. אני אומרת, הרישא של סעיפי משנה (א) ו-(ב), כאילו מתייחסים אליהם ברישא של פסקה 1. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כתוב שזה כמפורט בהם, ועכשיו אנחנו מפרטים, אז ב-ב אנחנו אומרים התקנים שלפיהם אורכות הישויות, ואז ב-1 ו-2 אומרים מהם התקנים שלפיהם עורכות הישויות. אז אמרנו, התקנים על פיהם עורכות הישויות המשתתפות הישראליות בקבוצה הרב-לאומית בישראל את דוחותיהם הכספיים, מוחקים את כללי החשבונאות המקובלים בארצות הברית, כי הם יופיעו ב-1 ו-2. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה כאילו קצת חזרה זה כאילו לא כל כך מתיישב עם פסקה (א), כי עוד פעם פסקה (1) אומרת בהתאם לתקנים כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב). (א) יגיד תקני דיווח כספי ישראליים. (ב) אמר קודם כללי חשבונאות מקובלים. עכשיו הוא לא יגיד כללי חשבונאות מקובלים. הוא יגיד תקנים כמפורט בפסקאות - זה כאילו אתה חוזר פעמיים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הוא לא אומר תקנים כמפורט. הוא אומר התקנים על פיהם עורכות הישויות המשתתפות הישראליות בקבוצה הרב-לאומית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מהם התקנים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ב-1 ו-2 כתוב או תקן דיווח כספי בינלאומי, זה לא כתוב עדיין, אני צריך להקריא לך את זה, או תקן דיווח מקובל בארצות הברית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לכתוב את זה כבר בסעיף קטן (ב)? למה צריך 1 ו-2? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כי אז היינו צריכים לעשות ב וג. רצינו כמה שפחות תיקונים, כמה שזה יישמע מוזר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נסתכל על זה, אז תקרא את מה שיש לך עכשיו. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אז אמרנו, הקראתי תקנים, כללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית נמחק, מקף, אם מתקיימים לגבי הקבוצה הרב-לאומית בישראל, כולל נקודותיים, 1. כל הסעיף נמחק, אני מקריא סעיף חדש: כל היישויות המשתתפות הישראליות בקבוצה עורכות את דוחותיהן הכספיים לפי תקני דיווח כספי בינלאומי, IFRS, אסביר, או שכל הישויות האמורות עורכות את דוחיותיהן הכספיים לפי כללי החשבונאות המקובלים בארצות הברית, US GAP, ו-2. שנת הכספים שאליה מתייחסים הדוחות הכספיים של כל אחת מהישויות האמורות בפסקת משנה (1) זהה לשנת הכספים שאליה מתייחסים הדוחות המאוחדים של ישות האם הסופית של הקבוצה, שזה בעצם אותו תנאי שהיה לנו בפסקת משנה (א2). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כיוון שהנוסח לא בפנינו תסביר ברמה המהותית מה אתם מבקשים לעשות פה? יש לך אפשרות אחת ללכת לפי תקני דיווח כספי ישראלים ואז צריכים להתקיים שלושת התנאים שעליהם דיברנו. האפשרות השנייה- - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ללכת לפי IFRS או US GAP, ואז לא צריך להתקיים שלושה תנאים, צריך להתקיים רק שני תנאים שהם התנאי הראשון שכל הישויות משתמשות באותו תקן, כלומר כל הישויות בישראל משתמשות ב-IFRS או כל הישויות בישראל משתמשות ב-US GAP, והתנאי הנוסף זה ששנת כספים של הישות האם הסופית זהה לשנת הכספים של החברות בישראל. זה בעצם אותם שני תנאים שהיו לנו בישראלי, פחות התנאי של התאמות, כי כמו שאמרנו, בגלל שזה אקספטבל, אז לא צריך לעשות את ההתאמות. בעצם זה יאפשר לחברות, נניח יש לי חברה בינלאומית יפנית, סתם בחרתי יפנית, שהתקינה של החברה היא מיפנית ויש לה קבוצה רב-לאומית בישראל, אז היא תוכל בעצם, היא כבר היום כנראה היא מדווחת, כנראה, אני לא יודע מה היא עושה, אבל אני מניח שהיא מדווחת ב-IFRS, לא בדקתי, היא תוכל להמשיך לדווח גם לגלוב ב- IFRS לעומת ברירת המחדל שאני מזכיר, ברירת מחדל ב-3(3)(1)(2), זה שהיא חייבת לעבור לכללי דיווח של חברה האם ואז אם לא היינו כותבים את הסעיף הזה בעצם היא הייתה חייבת לעבור לתקני דיווח היפניים, מה שהיה מסבך אותה אולי, ויכול גם להקשות על היכולת שלה לעשות ביקורת וגם כנראה היה מכריח אותה לשנות מהדיווחים שהם כבר היום מדווחים, אז בעצם הסעיף נותן בדיוק את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> וזה מקובל מבחינתכם, חברות? << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> יש כאן שאלה אחת לגבי מה בעצם הציפייה לראות, לצורך העניין אם בסופו של דבר נגיד חברה מכינה דוחות כספיים בגאפ ישראלי, בסדר, IFRS וכן הלאה, עכשיו, אם חברה בסוף מוצאת את עצמה חוזרת לגאפ של חברת האם הסופית, האם הציפייה היא בעצם לראות דוחות כספיים בגאפ של חברת האם הסופית, או שאת אותם נקרא לזה חשבונות שמשמשים לאיחוד, כמו שגם OECD מדבר על הדבר הזה. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> זה כבר שאלה שאתה שואל של איך שהם עושים את החישובים לגיר. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> גם החישובים ברמה הישראלית. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> בסוף בגיר שאתה תצטרך להגיש את זה, אתה תצטרך למלא כל רובריקה שיש לך לפי התקינה הרלוונטית. אתה לא תוכל לעשות תקינה ישראלית ובצד לעשות התאמות. אתה תצטרך להכניס, אם זה הכנסות, אתה תצטרך להכניס לפי התקינה של UPE. אני לא רואה מתי זה יכול לקרות כי בישראל יהיה לנו או ישראלי גאפ, אני מניחה שבמקרים מאוד מצומצמים, הרוב המוחלט יהיה IFRS ובגלל שאנחנו היום גם מאפשרים את US גאפ, יהיה לנו חשוב לאפשר לכם גם לצורכי הגלוב וגם ראינו שזה בעצם, זה בסדר, זה אקספטבל וזה עומד בתנאים. אז התשובה היא, אם איכשהו אתם יוצאים מפה, אתם מחויבים להגיש את כל החישובים לפי התקינה של UPE. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> את החישובים כן. השאלה לגבי הדוחות. הרי מדברים על דוחות כספיים של החברות, כן בין אם הם מוכנים ב- IFRS. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> אתה שואל אם אתה צריך טכנית לערוך דוח חוץ ממה שאתה ממלא לגיר? << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> בדיוק. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> אני מניחה שזה משהו שנוציא בהנחיה אחר כך. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> אפשר רגע לחזור לנושא של המהותי? השאלה היא, והבנתי גם שהיה שיח על זה לפני כן, בשבוע שעבר, האם נכון להפנות אולי - במילא הרי בתוך התרגום לעברית, יש אותה התייחסות ל-75 מיליון, זאת אומרת כן לייצר אולי איזשהו תיקון למושג הזה של המהותי, ולומר שתהיה, אני לא יודע, איזושהי אלוקציה לפי, לא יודע, יחס מחזורים או לפי איזשהו משהו שבעצם תתייחס ספציפית לישראל, כי עוד פעם, להשאיר את זה פתוח לחלוטין, זה נראה לי- - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שוב אני אומר, אנחנו לא חושבים שנכון לעשות איזושהי אלוקציה או איזשהו מפתח שבאמצעותו אפשר להכריע מה זה מהותי ומה זה לא מהותי, אנחנו כן רוצים להשאיר את זה פתוח, כי גם OECD משאיר את זה פתוח, וגם אנחנו חושבים שזה נכון יותר להשאיר פתוח/ אם אתה מתכוון שבמקום שיהיה כתוב מהותי, יהיה כתוב את המילים מהותיות תחרותית כמו שכתוב בזה - - << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> השימוש באותו מונח כמו שבחרתם להשתמש בו בתרגום, הוא יבהיר שבעצם אנחנו מדברים על זה בקונטקסט של QDMTT והמהותיות הספציפי הזו. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> כמו שאמרתי, בגלל שהאיזראלי גאפ כנראה זה די נקודתי ובכלל הנושא הזה של מהותי הוא גם עוד יותר נקודתי, זה ממש פינה של הפינה, אז אני רוצה רק להגיד גם לפרוטוקול, שכל חברה בעצם תוכל לפנות אלינו מראש, ולשאול אותנו האם במקרה שלה זה נחשב מהותי או לא נחשב מהותי. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> זה כבר עניין של כמה החברה תצטרך להיות, תיכנס אתכם, תבקש, תפנה. זה בסדר וזה מעולה, וזו הבהרה טובה. אני עדיין חושבת שאפשר להשתמש באותו מונח, ממש אותו דבר, אין סיבה שלא. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו חשבנו שזה מונח מאוד מסורבל ויהיה קשה להבין אותו. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> מונח ששואב מתוך QDMTT ומתוך OECD. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נדבר על זה אבל נראה לי שזו אפשרות שיכולה אולי לתת מענה לחששות שלך. עדיין לפחות נכון להיום- - << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> בסדר גמור, אנחנו פשוט ככה מצמידים את עצמנו ל-QDMTT. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז מה השורה התחתונה, רוני? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מה שביקשו פה בעצם שנשנה את המילה מהותי למושג שנמצא בכללים. נראה לי תרגמנו אותו לשוני מהותי תחרותי. פשוט מושג מאוד מסורבל ולא יפה אז לא השתמשנו בו אבל- - << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> עיוות השוואה מהותי. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא בטוח שתרגמנו את זה. בעצם לשנות את המילה מהותי להגדרה הזאת, ואז צריך גם להגדיר אותה בהגדרות במקבץ ההגדרות בסעיף 1. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קצת להרחיק את החוק מהעם. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> הניסוח המקביל ייצר את הקונטקסט, מהותיות כמו ש-QDMTT ו-OECD מגדירים אותם, ואז אנחנו לא ניכנס לאיזה פלפולים שמנותקים מ-QDMTT. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> עיוות השוואה מהותי, נכון. אתה צודק. אז בעצם מה שהם ביקשו פה, ונראה לי שאנחנו יכולים לקבל, במקום שאינה שונה באופן מהותי, שאינה יוצר עיוות השוואה מהותי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מקובל מבחינתכם? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אבל צריך לשים לב כי ההגדרה שם מדברת על 75 מיליון יורו ולשיטתנו לצורך QDMTT זה אמור להיות נכון, בדיוק, אז שלא יובן כאילו זה 75 מיליון לקבוצה הישראלית, אלא זה יהיה משהו יחסי מתוך ה-75 מיליון. עדיין זה לא הוגדר. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> גם אצלנו זה טרם הוגדר, זה גם נשאר פתוח. כשזה יוגדר- - << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> נכון, ואז נוכל להוציא חוזר- - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כשנגדיר את זה בסעיף הגדרות נעשה לזה הגדרה מיוחדת, יותר מצומצמת. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> מה שחשוב לנו זה שלא ייווצר כאן בעצם פער בין הניסוח - הרי שלא יופיע שלוש פעמים בניסוח שונה, ואז אנחנו פותחים את עצמנו לשאלה מה זה מהותי. אם יש הגדרה כבר שהיא מחוברת לקונטקסט של QUMTT ושל OECD, אז נצמיד את עצמנו ונשתמש כל פעם באותו נוסח ואז יהיה ברור שזה הקונטקסט, והבהרות אחר כך על האופן - טוב שהם ייצאו בכל מקרה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אנחנו רק צריכים שההגדרה לא תסנדל את רשות המיסים מלהיות גמישה בעניין לקבוע הבהרה בעניין כלומר ברגע שיש לנו את הסמכות לבוא ולהגיד, לעניין הזה עיוות מהותי ייבחן לפי הפונקציה הזאת ואנחנו לא נעולים כי לא אומרים לנו 75 או מרכיב אחר, אז יהיה לדעתי נוח לכולנו. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> תגיד את המשפטית וכמובן אתם, אבל אני לא רואה סיבה שההתאמה של הניסוח אמורה להגביל או לא להגביל אתכם מלהוציא הבהרות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כרגע כתוב 75, זה מה שכאילו מגביל. צריך להגיד משהו, צריך לחשוב על ניסוח שנעשה את זה אחרי זה, ועל משהו בסגנון של כפי שמיושם לעניין QDMTT, לפי העניין. אני ממשיך. אני עובר לפסקה (2), חישוב המס המשלים. בחישוב המס המשלים כאמור לא יובא בחשבון מס שנרשם בדוחותיה הכספיים של ישות שאינה ישות משתתף ישראלית ושניתן לייחסו לישות משתף ישראלית לפי סעיף 4.3.2 לכללים. בעצם מה שהסעיף הזה בא להגיד, הכללים עובדים באופן כזה, שוב, הכללים הם בעצם מסתכלים על המדינה תמיד מבחוץ, אז הם אומרים, במצב שבו יש לי מיסים שמוטלים במדינה אחרת על חברה, בדוגמה שלנו נגיד על חברה ישראלית, המיסים האלה משולמים באותה מדינה על ידי חברה זרה, נגיד חברה נשלטת זרה, חנ"ז, CFC או דברים מהסוג הזה, אז המיסים שמשולמים במדינה הזרה יראו אותם כאילו הם שולמו בישראל לעניין החישוב של המס המינימלי, כשהחברה הזרה מחשבת את המס המינימלי. לפי ההנחיות של OECD, כשמחשבים מס מקומי משלים, אז צריך לקחת בחשבון מיסים ששולמו בישראל, ולא לאפשר העברה של מיסים ששולמו על ידי חברות זרות בגין הכנסות ישראליות. לא לאפשר להכניס אותם לחישוב אצלנו. בעצם צריך לנטרל את סעיף 432 ולקבוע שלא ניתן לעשות את מה שסעיף 432 לכללים אומר שאפשר לעשות, ולכן היינו צריכים להכניס את זה כדי להיות קוואליפייד, בעצם זה מה שהסעיף הזה אומר. אוסיף שפנו אלינו מהתעשייה ומלשכת רואי החשבון, והאירו תשומת ליבנו שסעיף 432 יש בו חריג אחד שמנוגע לניכוי מס במקור מדבידנד שחולק מחברה ישראלית לחברה זרה, שניכוי המס במקור, למרות שלפי כללי החשבונאות הוא לכאורה מס של החברה הזרה, אז ניכוי המס במקור נכלל בחישוב של המס הישראלי, כי זה בסוף מס ששולם למדינת ישראל וההכנסה אנדרליין אינקאם, ההכנסה שעליה בעצם שולם הדיבידנד זה הכנסה בסיס המס הישראלי, ולכן זה כן נכנס להכללה, ואם אנחנו נוציא את כל 432 מהתחולה אז אנחנו נפגע בעצם בקבוצות רב-לאומיות בישראל, אז בהתאם לזה אנחנו צריכים להוסיף לסעיף, ואני מקריא: ואולם יובא בחשבון מס שנוכה במקור בישראל מדיבידנד שחולק על ידי ישות משתתפת ישראלית, וישות משתתפת שאינה ישות משתתפת ישראלית. זה בעצם אישות זרה. זה קורה, זו סיטואציה שקורית רק כשמחולק דיבידנד מחוץ לישראל, כי רק אז יש ניכוי במקור לחו"ל, מחברה לחברה כשאחת מהחברות זר. סעיף 3. לפני הסעיף אני אקדים, החישוב של המס המקומי המשלים, מבחינת הכללים, הסטנדרט הוא, שהחישוב הוא לפי המטבע של החברה האם הסופית, כלומר משתמשים באותה מטבע, אז אם החברה האם הסופית עובדת ביורו, אז צריך לחשב את המס ביורו, דולר, גם שקל אם יש לי חברה ישראלית, ין יפני או כל דבר אחר. כשמיישמים את המס המקומי המשלים, ה-OECD בעצם נותן אפשרות גם לעבוד במטבע מקומי, אבל צריך לעמוד בתנאים. התנאים הם - בעצם הסטנדרט אמרנו זה חברה אם הסופית, אז אפשר לחרוג ממנו במצבים שיתוארו בסעיף. סעיף קטן (3) המטבע שבו יחושב המס המשלים לעניין קבוצה רב-לאומית בישראל יהיה אחד מאלה: (א) שקל, אם מתקיים אחד מאלה: מטבע הפעילות כמשמעו בכללי חשבונאות מקובלים, בפסקת משנה זו מטבע הפעילות של כל הישויות המשתתפות בקבוצה הרב-לאומית בישראל הוא שקל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מטבע פעילות בכללי החשבונאות המקובלים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מטבע הפעילות בעיקרון זה המטבע שעיקר הפעילות של החברה נעשה בו. נרשמים העסקאות, הכנסות, הוצאות. ההכנסות וההוצאות נרשמות בו. זה מושג חשבונאי. אז אמרנו, התנאי הראשון זה שמטבע הפעילות של כל החברות בישראל הוא שקל; והמצב השני, מטבע הפעילות של חלק מהישויות המשתתפות בקבוצה הרב-לאומית בישראל הוא שקל, כלומר לא כולם משתמשות בשקל, וכל הישויות באותה קבוצה הרב-לאומית בישראל בחרו בשקל כמטבע שבו יחושב המס המשלים והודיעו על כך למנהל. ישות שבחרה כאמור לא תוכל לחזור בה מבחירתה לגבי השנה הראשונה שבה בחרה כאמור, ולגבי ארבע שנים שאחריה. בעצם פה יש לנו מצב שבו יש לי חברות ישראליות, חלק משתמשות בשקל וחלק משתמשות במטבע אחר, ובכל זאת הן רוצות לחשב את זה לפי שקל כי זה יותר נוח להם, יותר טוב להם, אז הן יכולות לבחור, לבחור בעצם במצב הזה, אבל הבחירה הזאת בעצם מחייבת אותם לחמש שנים, לשנה שבה הם בחרו ועוד ארבע שנים שלאחר מכן. ב-OECD קוראים למנגנון הזה חמש 5 year electionשזה מנגנון שבעצם נועד למנוע תכנוני מס של מעבר בין מטבע, שפעם נוח לקבוצה לחשב בשקל, פעם נוח ביורו, תלוי בחוזק של כל מטבע, ולכן רצו למנוע מצב, שבו חברה עושה תכנון כזה, אז אמרו, אם את בוחרת לחמש שנים, אז בעצם אנחנו רואים בזה כאילו זה לא תכנון, אלא זה הדרך הנוחה שאת רוצה לפעול בה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך הם מודיעים על כך למנהל? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בטופס שיקבע המנהל, בדיווחים שלהם. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> יש הדיווח השנתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מדברים על הדיווחים לפי סעיף 5? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא כתוב. תכתבו לפי סעיף 5. אבל אז איך זה מסתדר עם הזמנים? כאילו על הדיווח לפי סעיף 5 הם יכולים, בעצם צריכים לדווח לא יאוחר מתום 15 חודשים מתום שנת המס שלגביה הוא מוגש, אז כאילו איך זה עובד? << אורח >> הדר רצון: << אורח >> אין בעיה בגיר, בטופס המקוון שאנחנו נעשה אותו כמובן גם לפי הכללים של OECD, באותו מועד הם יצטרכו גם בעצם לציין מה מטבע הפעילות שלהם, מה המטבע שבו הם בוחרים לעשות את החישובים שלהם ומאז אם הם- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יצטרכו לדווח כאילו אחורה על המטבע שבו כבר נעשה שימוש. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> גם ככה יש להם הרי את מטבע הפעילות שלהם, שזה המטבע של העסקים הרגיל שלהם. עכשיו ברגע שכולם שקל, שזה ברוב המקרים, הם כולם ימשיכו ויעשו שקל. רק במקרה שלחלק זה שקל ולחלק זה לא, נניח זה דולר, אז כשהם יגישו את הגיר, הם יצטרכו לעשות את הבחירה הזאת, וזו בחירה לחמש שנים. אנחנו לא רואים איזושהי בעייתיות עם זה שזה מגיע שנה ומשהו אחרי זה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> ההודעה למנהל בעצם היא הסברה של החברות שלא מנהלות בשקל, לבוא ולהגיד, אנחנו בכל זאת רוצות שהתחשיב של המס המינימלי יחושב בשקל. ברגע שהם יגישו את הדוח השנתי, שם תצטרך להופיע הצהרה של אותן חברות שמנהלות נניח במטבע אחר, לומר: אנחנו מסכימות לאור העובדה שחברותינו מנהלות בשקל, אנחנו מסכימות שהמס המקומי יחושב בשקל. אישור שלהם על גבי טופס הדיווח בעצם מספק את ההוראה הזאת. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> יש פה עוד מצב ששווה לחשוב עליו כי הוא מייצר לדעתי פער לחברות מסוימות, קחו למשל, הנושא של התקנות הדולריות, חברות שמשלמות בדולר את המיסים שלהם. חברות ישראליות, בנות של חברות עם אימא אולטימטיבית יפנית, הודית וכן הלאה. על פניו במצב היום הם בעצם לא נכנסים ל-1, יכולים לבחור ב-2, וב-ב יכול להיות שהמטבע שם הוא רופי, שמוצג. השאלה אם לא נכון לחברות כאלה, בטח לאור הקיום של התקנות הדולריות, לאפשר לחברות גם לעשות את החישוב בדולר כאיזשהו מצב מוצע אפשרי. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אתה מדבר על סיטואציה שכל החברות מדווחות בדולר בישראל? << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> כן. או שיש חברה אחת בת יחידה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הכללים אומרים לוקל קורנסי, עכשיו דולר הוא לא לוקל קורנסי בעיקרון, אני חושב שזה פרשנות שאולי היא סבירה, אבל היא לא נמצאת בכללים ולכן לא רשמנו אותה. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> אז לאיפה חברה כזאת נכנסת בעצם? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> חברה כזאת צריכה לעשות 5 year election, או- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל היא לא נופלת בזה כי היא לא נמצאת במצב של שקל. היא נמצאת במצב של דולר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> חלק כולל בכלל לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא לא נכנסת בכלל, כי כל הסיטואציה הזאת מתייחסת לשקל. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אם היא לא נכנסת היא נכנסת בעצם ל-ב, שזה מטבע שבו מוצגים הדוחות הכספיים של ישות האם הסופית. כתוב לוקל קורנסי. נסתכל על זה. אם זה באמת משהו שצריך לתת אותו, אז הוא לא נמצא פה עכשיו, ולכן צריך להוסיף דולר. אבל 5 YEAR ELECTION לא יכול להיות על דולר, זה ברור. בעיקרון בחוק הסיטואציה הזאת היא נמצאת ב-ב. זה הסיטואציה, כי זה לא, כל המטבע הוא שקל וזה לא 2. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולמה אי אפשר לייצר את 2 במצב שבו אתה לא מדבר על שקל אלא מדבר על מטבע אחר? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בגלל שהם אומרים לוקל קורנסי אז לוקל קורנסי זה שקל. זה הלשון שלה. אפשר אולי את 1 לייצר, אם כל המטבע הוא דולר, אז אפשר לתת 1, זה לא יהיה 5 year election. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> אם יש חברה ישראלית אחת לצורך העניין, אם הסופית היא אסיאתית איפשהו לצורך העניין, והיא בתקנות דולריות, לאן החברה- - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אז היא תוכל להיכנס ל-1 לא בנוסח הזה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> גם צריך לחשוב על סיטואציה כמו שהוא אומר שאולי בתוך הקבוצה הישראלית יש דולר ויורו, ואתה לא רוצה בכל זאת- - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אתה לא מקבל יורו. הסיבה היחידה שאפשר לדבר על דולר זה בגלל התקנות הדולריות. אין לנו תקנות יוריות, אז זה לא רלוונטי. אז נצטרך לעשות התאמה. צריך להסתכל על זה עד הסוף, נצטרך לעשות התאמה ל-1 כדי שהוא יאפשר גם מצב שבו יש דולר שכל הישויות משתתפות בדולר, אבל אני שוב אומר, יובל, אני שוב אומר לגבי 5 year election, אי אפשר לבחור דולר בזה, כלומר זה תמיד יהיה לוקל קורנסי. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> השאלה מה אתה משנה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לשנות נשנה. אני אומר, במצב שבו יש לי נגיד חלק דולר, חלק שקל, אז תוכל לבחור שקל. במצב שיש לי אחת שהיא דולר, לא תוכל לבחור שקל, סליחה, מספיק שיש אחת שקל, אתה תהיה חייב שקל, זה מה שהתכוונתי. יש לי אחת דולר, אחת שקל, אתה יכול לעשות בחירה לשקל ב-5 YEAR ELECTION. אי אפשר לעשות בחירה לדולר בזה. עכשיו זה שינויים שקשורים לזה שלבקשתה של הוועדה ומייצגים שינינו את ההודעה- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף קטן (ב) לא הקראת אז תקריא אותו. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> המטבע שמו מוצגים הדוחות המאוחדים של ישות האם סופית, זה בעצם ברירת המחדל. במצב שבו לא מתקיימים אחד מהתנאים שאמרנו קודם, אז חוזרים לברירת מחדל, שזה המטבע של ישות האם הסופית. אז אם יש לנו חברה רוסית לצורך העניין, סתם כדוגמה, והמטבע שלו הוא רובל, אז זה יהיה רובל. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> שוב, בישראל בדולר, אתם מוצאים איזשהו וורדינג לזה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. בגלל שיש לנו בעצם שינוי של הודעה, זה אחד, ושתיים, הוספנו פה בסעיף קטן (ג), שדיבר על המס המשלים, הוספנו התייחסות לאישור של המנהל לייחוס אחר של המס המשלים בחברות בקבוצה, אז בעצם הוספנו פה, צריך להוסיף פה סעיף, סעיף קטן (ה) שבעצם מאפשר שאם מה שהמנהל מחליט לא מוצא חן בעיני החברות או שהן חושבות שהוא טעה, שהם יוכלו לערער על זה, אז בעצם אנחנו לוקחים את סעיף קטן 5(ו) בממשלתית, מוחקים אותו שם, כי לא צריך אותו כבר, כי אנחנו בעולם של הודעה ולא בעולם של הכרה ומעבירים אותו לסעיף קטן (ה) בסעיף 4, כלומר יהיה סעיף חדש, 4(ה), והסעיף הזה יגיד על החלטת המנהל לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי ויחולו לעניין הוראות לעניין זה, סליחה, הוראות לפי סעיפים 153 עד 158 לפקודה בשינויים המחויבים. בעצם זה השגה, ערעור, כל הדברים כדי בעצם שהחברה שהחלטת המנהל לא מצאה חן בעיניה או חושבת שהוא טעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> באופן כללי אנחנו לא אוהבים החלות קולקטיביות של סעיפים וזה, אז אם אתה כבר מחיל קולקטיבית, פה זה עוד מילא, אז לפחות תקריא ותסביר כאילו איך זה חל ביחס לחוק הזה. אני אעזור לך ותתחבר אליי. סעיף 153 לפקודה קובע את זכות הערעור, הוא קובע שמי שרואה את עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד שומה, שם בסעיף 153 זה מתייחס להסכמה עם פקיד שומה לפי סעיף 152ב לפקודה, זה פחות רלוונטי פה, רשאי לערער לפני בית משפט מחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. אז פה זה ביחס להחלטה של המנהל, השינויים המחויבים פה שפקיד השומה יהפוך להיות מנהל, ביחס להחלטה של המנהל שישות מייצגת הגישה לבקשה, הגישה לו בקשה לייחס את המיסים בצורה אחרת ממה שנקבע בסעיף קטן 4(ג), אז ביחס להחלטה הזאת, הוא יוכל, אם המנהל בעצם לא קיבל את הבקשה של החברה, אז הוא יוכל לערער לבית משפט על ההחלטה הזאת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 154 קובע שהערעור יהיה שופט אחד או יותר ויישמע בדלתיים ברורות, סעיף 155 קובע שחובת הראייה היא כי השומה היא מופרזת תהיה על המערער, אולם אם המערער ניהל פנקסים קבילים חייב פקיד השומה או המנהל להצדיק את החלטתם, איך זה רלוונטי פה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בשינויים מחויבים פה יהיה בעצם יותר רלוונטי לרישא, צריך להראות שבאמת האופן שבו הוא חילק את המס הוא נכון, לא באופן שהוא מופרז לצד אחד או מועט מדי לצד אחר. כמובן שאם יש לו פנקסים קבילים, אז יהיה יותר קל להוכיח את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 156 מתייחס לסמכות בית משפט של הערעור, סעיף 157 לערעור לפני בית משפט עליון וסעיף 158 לתקנות לסדרי דין בערעור. תמשיך. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אמשיך לסעיף 5. דיווח לפקיד השומה, 5א. ישות משתתפת ישראלית שהכללים חלים לפי סעיף 1.1 לכללים, שמדבר על תחולת כללי הגלוב, תגיש לפקיד השומה דיווח לגבי המס המשנים הפרטני שהיא חייבת בו בשנת המס, המפרטת אופן חישוב המס. דיווח כאמור יוגש בתופס מקוון. אני מוסיף פה את המילה מקוון, שיקבע המנהל לא יאוחר מתום 15 חודשים, מתום שנת המס שלגביה הוא מוגש. בסעיף זה מועד הדיווח. אמרנו יש שתי דרכים לחשב את המס, או כל ישות בנפרד או כל הקבוצה ביחד, אז אם נבחרה הדרך של ישות בנפרד, אז אני מזכיר שהוגדר המס שאותה ישות משלמת למס משלים פרטני, אז סעיף 5א בעצם אומר שהישות המשתתפת תגיש את הדיווח הזה תוך 15 חודשים מתום שנת המס שלגביה הוא מוגש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הטופס המקוון הזה כבר קיים אצלכם? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התחילה של החוק, ב-1.1.26. מתי יגיע הטופס הראשון? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> הדיווחים הראשונים זה אמצע 28', תחילת 28'. הרשויות שם כבר התחילו בעבודה על העניין, אנחנו דוחפים אותם לנושא, וכמובן שזה היעד שלנו, שזה כבר יהיה מוכן לפעולה ולדיווח, זה אחד מהיעדים שלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה יופיע בדוח הזה? << אורח >> הדר רצון: << אורח >> ה-OECD הוציא ממש הנחיה מסודרת לגבי הדוח, איזה סעיפים צריכים להיות כלולים בו ואיזה נתונים צריכים להיות כלולים בו. הוא גם הוציא XML שהחברות צריכות למלא אותו. המטרה שלנו, גם בעבודה עם שם, זה לייצר משהו לחברות שיהיה להן קל לעבוד איתו, שיוכל לעבוד עם לשאוב בעצם את הנתונים מהמערכות שלהם, אז זה פשוט אחד לאחד לפי הכללים של OECD. אנחנו לא ממציאים פה משהו חדש. המטרה שלנו זה שזה כמה שפחות יוסיף עליהם נטל על מה שכבר יש להם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אתם יודעים להגיד. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> בעצם בטופס יצטרכו לקבל נתונים על כל אחת מהישויות שיש, לגבי ההכנסות שלה, לגבי הוצאות ספציפיות שלה. יש כל מיני הוראות בגלוב לגבי בחירות שהם יכולים לעשות לגבי הוצאות מסוימות. למשל הוצאות בגין אופציות לעובדים, אז בעצם כל דבר כזה הם יצטרכו למלא את גובה ההוצאה, הוצאות שצריכים לתאם, הוצאות שצריך לעשות עליהם, לא יודעת, בחירות מסוימות. זה נכנס לרזולוציות מאוד מאוד ספציפיות, ירידה לפרטים מאוד קטנים. בגלל זה אנחנו נעשה את זה בצורה של XML. יש נתונים מאוד מאוד כלליים על הקבוצה בכללותה, אבל מלבד זאת אנחנו לא מבקשים נתונים שהם מחוץ לישראל, אלא רק על ישויות שיש בישראל, הוצאות, הכנסות, מס וכולי. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> הטופס עצמו הוא כבר הרחב, שכל הקבוצה אמורה בעצם לדווח בשביל לחשב את המס המשלים הקבוצתי, הוא מפורסם גם על ידי OECD באינטרנט, אפשר לעיין בו. החברות, אני מאמין כבר מכירות וצופות מה הם יצטרכו למלא ואיך יצטרכו למלא את זה. אנחנו אמורים לגזור ממנו את החלקים הרלוונטיים אלינו ל-QDMTT, ובעצם הם יעשו את ההתאמות שהדר הציגה עכשיו. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> סעיף קטן (ב). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק פה שאלה מקדימה להמשך, בעצם סעיף קטן (ג) מתייחס לנושא של פירוט אופן חישוב המס ואז שאלה אם צריך לכתוב את זה גם פה בסעיף קטן (א) ולא מספיק לומר דיווח לגבי המס המשלים הפרטני של חייבת המס נקודה, זאת אומרת נקודה פסיק. כיוון שאחר כך, בסעיף קטן (ג)- - << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> (ג) מדבר על המייצגת ו-(א) מדבר על הפרטנית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף קטן (ד) כתוב שבתופס שיקבע לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג) יפורט אופן חישוב המס המקומי, אז זה כאילו יוצא פעמיים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. אפשר למחוק את זה בסעיף קטן (א). << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> ד מוסיף גם שבטופס יופיע גם כמה כל אחת מהחברות צריכה לשאת בנטל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מתייחס אחר כך בהמשך לחלוקה בין החברות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> סעיף קטן (ג). אני מזכיר שאנחנו עברנו לעולם של הודעה, אז אנחנו עושים שינויים בסעיף בהתאם. על אף האמור, אני אקריא לפני התיקונים ואז נתקן - על אף האמור בסעיף קטן (א), ישויות משתתפות ישראליות כאמור באותו סעיף קטן שהן חלק מקבוצה רב-לאומית בישראל, רשאיות אם הסכימו לכך כל הישויות האמורות לבקש מהמנהל בטופס שיקבע, להכיר באחת מהם, שתגיש דיווחים ותשלם את המס המקומי המשלים בשמן, בחוק זה ישות מייצגת. בעצם מה שהסעיף הזה אומר, אמרנו, אפשרות אחת זה ישות פרטנית, אפשרות שנייה זה חישוב של כל הקבוצה, אז בעצם כדי שהחברה תוכל לחשב כל הקבוצה בישראל, היא צריכה לבחור בישות מייצגת כאשר הישות המייצגת הזאת צריכה להיבחר על ידי כל החברות המשתתפות בישראל. כלומר, זה חייב להיות החלטה בקונצנזוס, אחרת לא תהיה ישות מייצגת. מה שבעצם צריך לשנות פה בסעיף זה אחת, להחליף את הבקשה להודעה, וגם כן להגיד עד מתי צריך עד מתי צריך להודיע, ואם אפשר לשנות את הבחירה של הישויות. אז אני אקריא את התיקונים. במקום לבקש, אז להודיע למנהל. בטופס מקוון שיקבע, כי במקום להכיר באחת מהן, כי אחת מהן תגיש דיווח ותשלם את המס המקומי המשלים בשמן. במקום להכיר ב - להחליף את זה לכי. במקום כישות ש, פשוט למחוק את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקרא את זה פשוט כמשפט שנבין. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> על אף האמור בסעיף קטן (א), ישויות משתתפות ישראליות כאמור באותו סעיף קטן שהן חלק מאותה קבוצה רב-לאומית בישראל, רשאיות אם הסכימו לכך כל היישויות האמורות להודיע למנהל בטופס מקוון שיקבע, כי אחת מהן תגיש דיווחים ותשלם את המס המקומי המשלים בשמן. בחוק זה ישות מייצגת. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> צריך את מי מהן. כלומר, לא רק שאחת מהן, אלא מי היא האחת, לא? כאילו יש שם משהו בניסוח, כאילו זה נסחות, אתם יכולים לעשות את זה אחר כך, אבל סתם אחת זה לא מספיק. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אוקיי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> העניין הזה של תשלם את המס המקומי המשלים בשמן. כשמסתכלים בהמשך, יש התייחסות בעצם לחלקים היחסיים, ואני חושבת שאפילו ראיתי התייחסות לזה שהיא תשלם עבורן, לא בשמן. נכון? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, בהמשך בעצם רצינו לתת מענה למצב שבו - בסופו של יום המצב האידיאלי זה שהישות המייצגת מגישה את הדיווח ומשלמת בשביל כל הקבוצה. מצד שני, יכול להיווצר מצב שלישות המייצגת אין את כל הכסף או לא רוצה לשלם את כל הכסף בעצמה ולכן היא מעבירה כסף, מעבירים לה כסף מחברות אחרות בקבוצה. כדי למנוע מצב שההעברה הזאת תיחשב הכנסה של הישות המייצגת או דיבידנד או איזשהו משהו שיכול ליצור תקלת מס, אז קבענו בסעיף מאוחר יותר שבעצם הישות המייצגת תהיה כמו צינור. היא תשלם את המס עבור הישויות האחרות בקבוצה, הישויות המשתתפות האחרות בקבוצה. פה בשמן, אז אפשר לשנות את זה לעבורן, בעצם הכוונה פה זה שבמקומם היא תגיש את הדיווחים ובמקומם היא תשלם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נסתכל על זה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני ממשיך ל-(ג). במקום הכיר המנהל, מחליפים את זה להודיעו הישויות המשתתפות בקבוצה הרב-לאומית בישראל על – מוחקים את הכיר המנהל ב - ישות מייצגת לפי סעיף קטן (ב). תגיש הישות המייצגת לפקיד השומה במועד הדיווח כאמור בסעיף קטן (א), דיווח לגבי - אני אקריא את זה לאט: הודיעו הישויות המשתתפות בקבוצה הרב-לאומית בישראל על ישות מייצגת לפי סעיף קטן (ב), תגיש הישות המייצגת לפקיד השומה במועד הדיווח כאמור בסעיף קטן (א) דיווח לגבי החלק היחסי, אז צריך למחוק את המילים החלק היחסי, דיווח לגבי המס המקומי המשלים, שחייבות בו כלל הישויות המשתתפות הישראליות בקבוצה הרב-לאומית בישראל, שהיא חלק ממנה בטופס מקוון שיקבע המנהל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הטופס הזה הוא שונה מהטופס ב-א? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה אותו טופס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז כל הטפסים שאתם מתייחסים אליהם זה בסוף אותו טופס של סעיף 5א? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> כן, למעט ברישום בהתחלה כשהחברות נרשמות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אפשר להגיד בטופס לפי סעיף קטן (א), כאילו שלא יבלבל כל הזמן החזרה על הטופס. תסביר אבל עכשיו למה שיניתם וגם מה השינוי לגבי המס המקומי. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מה ששינינו, הוספנו, בעצם החלפנו את ההכרה של המנהל בהודעה, בגלל שעברנו להודעה, ובנוסף, פשוט מה שהיה כתוב היה חלק יחסי במס, החלק היחסי במס הוא מתייחס רק לסעיף קטן (ב), שזה יתייחס גם ל-(א) וגם ל-(ב), סליחה, החלק היחסי במס מתייחס לכל חברה ספציפית, ועשינו את זה בסעיף קטן (ד), התייחסנו לכל חברה ספציפית, ולכן היה נכון להתייחס למס הכללי, ולכן כתבנו במס המקומי המשלים במקום החלק היחסי במס המשלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איזה דיווח יימסר לפי סעיף קטן (ג) לגבי המס המקומי המשלים? מהו הסכום? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מהו הסכום, הפירוט, הכול. כל הדיווח שדיברו עליו קודם, כשדיברנו על חמש שנים. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> יש את המס המקומי המשלים של כל הקבוצה שבסופו של דבר צריך לעבור מהישות המייצגת בברירת המחדל לרשות המיסים. בנוסף הישות המייצגת מפרטת, אומרת המס הזה, מי שיישא בו בנטל או מי שהוא בעצם מהווה מיסים של חברה א', של חברה ב', של חברה ג', יכול להיות שחברה ד' בקבוצה לא תישא בחלק מהמס הזה כי היא לא תרמה בכלל לתוספת המס, כלומר העוגה עצמה שתעבור לרשות המסים על ידי הישות המייצגת תחולק בין הישויות השונות, כאשר מבחינת תשלום, מבחינת העברת הכספים, המייצגת תהיה הצינור. היא תזרים את הכסף לרשות המיסים, כלומר אנחנו נפגוש חברה אחת מולנו, אבל מבחינת הרישום בדוחות של כל אחת מהחברות, כל אחת מהחברות תרשום את תוצאות המיסים שלה בהתאם לחלקה היחסי במס שיעבור על ידי המייצגת לרשות המיסים. הנתונים האלה יופיעו בדוח, שתגיש לנו הישות המייצגת. בנוגע להודעה, אנחנו גם הרי כמו שרוני אמר, אנחנו שינינו את זה מי שהמנהל יאשר לבסך הכול להודעה למנהל, אבל חשוב לנו לציין לפחות לפרוטוקול שייתכן ואנחנו ניתקל במצבים קיצוניים, שנלמד שאולי לא נכון שחברה מסוימת תהיה דווקא היא הישות המייצגת, ואנחנו שומרים לעצמנו את האופציה בעתיד לבוא ולשים יד על מצב כזה או שניים שכנראה הם יהיו קיצוניים ולרשום את זה או באיזשהו חוזר או באיזושהי הנחיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה בעצם אומר שאתם שומרים לעצמכם את הזכות לרשום בחוזר משהו שמנוגד להוראות החוק? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> רק במקרים- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין רק במקרים. זה לא הסמכות שמוקנית לכם בחוק והיא לא מוקנית בדיוק מהסיבה הזאת שלא רוצים שאתם תלכו ותרשמו בחוזרים הוראות שמנוגדות להוראות החוק. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> על פניו- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> על פניו זה עולם מלא באי ודאויות ואתם אף פעם לא יודעים מה יהיה באי הוודאויות. יכולים להיות מקרים קטנים יותר, אפורים יותר או שחורים יותר אבל בסופו של דבר זו לא הסמכות שמוקנית לכם בחוק, ולכן אתם לא יכולים להוציא הוראות חוזר ואנחנו חוזרים על זה הרבה במהלך הדיונים עם רשות המיסים. אי אפשר להוציא הוראות חוזר שסותרות את החוק. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> כי מצד אחד אנחנו רוצים להוריד נטל בירוקרטי, לא רוצים שכל אחד יפנה אלינו, רוצים שזה יהיה מעין מסלול ירוק, אבל מצד שני אנחנו חושבים- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם תמיד חושבים אולי, אבל שוב, אם הסמכות לא מוקנית לכם בחוק אתם לא יכולים להוציא הוראות חוזר שמנוגדות לסמכות שמוקנית לכם בחוק. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> אבישי, יכול להיות שהפתרון יהיה, אם יש מצבים שאתם חוששים מהם, אם תרצו לפרט אותם ספציפית בחוק, אז יכול להיות שזה יהיה דרך לפתור את העניין הזה. אם אתם יודעים מראש מאיזה מצבים אתם חוששים, ואז לציין אותם במפורש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם הם היו יודעים הם היו מציינים אותם. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> לא מצאנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם רק רוצים לכסות את האופציה שאולי הם יתקלו במצב שבו הם- - << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> אני מניח, עוד פעם, אני יכול לנחש שאולי אתם חוששים ממצב שיש חברות שהן, אני לא יודע מה, תחת חקירות או חברות שהן באיזושהי סיטואציה בעייתית. לדעתי גם בדברי ההסבר איפשהו זה כתוב, אז אולי תרצו לציין את זה במפורש בחוק עצמו, ואז לא תצטרכו להוציא הנחיה שאי אפשר להוציא. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> בסדר, נחשוב על זה עד מחר. מה? או-קיי, נחשוב על זה עד מחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין צורך לפרט בחקיקה עכשיו כל מיני מקרים ותגובות, זה לא מתבצע ככה בדרך. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> סעיף קטן (ד). בטופס שיקבע לפי סעיפים קטנים (א) או (ג) יפורט אופן חישוב המס המקומי המשלים של קבוצה רב-לאומית בישראל, ובכלל זה אופן חישוב המס המשלים הפרטני באופן חישוב החלק היחסי במס המקומי המשלים של כל ישות משתתפת ישראלית שהיא חלק מאותה קבוצה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תסביר את זה ותתייחס עכשיו גם, בעצם גם למס המשלים, למס המקומי ולמס הפרטני. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בעצם מה שיקרה זה שאמרנו, המס הפרטני זה חישוב פרטני של חברה, אז החברה הזאת תגיש את הדוח שאבישי ציין פה, ותמלא את כל הפרטים לגבי עצמה, בשינויים שדיברנו עליהם בסעיף קטן (4א). זה המצב שבו בעצם מוגש דוח לחברה פרטנית, וכשיש לי קבוצה רב-לאומית אז יש הדוח שפירט אבישי, שמגישה הישות המייצגת והיא תגיש את זה בשם כל הקבוצה או עבור כל הקבוצה, כשהיא מפרטת שם את כל הפרטים לגבי החישוב הכללי ולגבי כל חברה בקבוצה, מה שרלוונטי שצריך לדווח לפי כללי הגיר של OECD. גיר, אמרו את השם הזה הרבה, גיר זה הדיווח הסטנדרטי של OECD על חישוב גלוב, חישוב של הכללים. (ה) אז גם כאן מוחקים את המילים הכיר מנהל ב- והסעיף מתחיל במילים הודיעו הישויות המשתתפות בקבוצה הרב-לאומית בישראל על - אני ממשיך לקרוא - ישות מייצגת לפי סעיף קטן (ב), והגישה הישות המייצגת דיווח לפי סעיף קטן (ג), לא תחול חובת דיווח לפי סעיף קטן (א) על ישות המשתתפת הישראלית אחרת, שהיא חלק מאותה קבוצה רב-לאומית בישראל. בעצם הסעיף הזה אומר, סעיף קטן (א) מחייב דיווח של כל ישות בפני עצמ וסעיף קטן (ה) בעצם אומר שאם הקבוצה בחרה בישות מייצגת, אז לא יחול על החובה של דיווח של כל ישות בפני עצמה, בעצם למנוע מצב שבו יש לי ישות מייצגת ועדיין הנטל הבירוקרטי מוטל על כל אחת ואחת מהחברות שהן צריכות לדווח. זה המטרה של הסעיף. סעיף קטן (ו), בגלל שאנחנו בעצם בעולם של הודעה, אז בעצם הוא נמחק, כי אין החלטה של המנהל לפי סעיף קטן זה. אני מזכיר שהעברנו את זה לסעיף 4. 6. שומה. (א)(1) הגישה הישות משתתף ישראלי דוח לגבי המס המשלים הפרטני לפי הוראות סעיף5א, יראו את הדוח האמור כקביעת סכום המס האמור בידי אותה ישות. 2. הגישה הישות המייצגת דוח לפי הוראות סעיף 5ג, יראו את הדוח האמור כקביעת סכום המס המקומי המשלים בידי הקבוצה הרב-לאומית בישראל- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא כתוב המקומי. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. סכום המס, אז צריך להוסיף המקומי המשלים בידי קבוצה רב-לאומית בישראל, וכן קביעת סכום החלק היחסי במס המשלים בידי כל אחת מהישויות המשתתפות הישראליות שהן חלק מאותה קבוצה. כאן זה בעצם איזושהי פרקטיקה מקובלת בעולמות המס, ברגע של דיווח עצמי, ברגע שישות מגישה דוח, אז המס הופך להיות בעצם סכום המס שהיא חייבת בו, אז סעיף קטן (1), פסקת משנה (1) אומרת שהמס המשלים הפרטני שיוגש על ידי ישות אחת הוא יהיה סכום המס שהיא חייבת בו ופסקת משנה (2) בעצם אומרת שהסכום המס המקומי המשלים יהיה סכום המס שהקבוצה צריכה לשלם בישראל, והחלק היחסי של כל חלק היחסי במס המשלים של כל אחת מהישויות המשתתפות הישראליות שהן חלק באותה קבוצה, ובעצם המנגנון הזה מאפשר גם העברת כספים בלי חיוב מס, הוא גם יאפשר בהמשך גבייה, אם צריך, אם מאיזושהי סיבה הישות המייצגת לא שילמה את המס, וגם כמו שאבישי אמר, זה ייכנס להוצאות המס של החברות הספציפיות ולא יהיה הוצאת מס של הישות המייצגת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהיבט ניסוחי רק תשימו לב שבפסקה (1) כתוב לגבי המס המשלים הפרטני. בפסקה (2) לא כתוב לגבי מה. אפשר להוריד גם בפסקה (1) ולהשאיר את זה פשוט לפי הוראות סעיף 5א. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אוקיי. הוראות סעיף 5א מדברות על מס פרטני, ולכן חשבנו שנכון להתייחס לזה באופן מפורש. אבל אולי אפשר למחוק את זה. ב. פקיד השומה רשאי לבדוק את הדוח שהוגש לפי סעיף קטן (א1). ולשום את הישות שהגישה אותו, ורשאי הוא לבדוק את הדוח שהוגש על פי סעיף קטן (א2) בידי ישות מייצגת ולשום אותה ואת הישויות המשתתפות הישראליות האחרות שהן חלק מהקבוצה הרב-לאומית הישראלית שאותה ישות הוכרה לגביה כישות מייצגת. הודיעה לגביה. בעצם מה שהסעיף הזה אומר, זה אומר שאם הגישה החברה את החישוב הפרטני אז פקיד השומה יכול לשום את הישות שהגישה את החישוב הפרטני, ואם בעצם הדוח הוגש על ידי ישות מייצגת, אז פקיד השומה יכול לשום את אותה ישות מייצגת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרנו שאם היא עושה את הדיווח ואת התשלום עבור הישויות האחרות, אז למה בעצם גם את הישויות המשתתפות האחרות, שהן חלק מהקבוצה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> למה צריך סמכות לשום גם אותם? בגלל שבעצם האישות המייצגת, אי אפשר, לא בטוח שיהיה אפשר להיכנס לדוחות שלה או לדוחות של החברות שמתחתיה או לעשות פעולות שומה פרטניות לגבי זה, זה דבר אחד. לכן צריך את הסמכות לעשות את זה גם מול כל אחת מהישויות המשתתפות. אם זה לא ברור דרך אגב שזה כל אחת מהישויות המשתתפות אז אולי כדאי לכתוב את זה, שזה יהיה לכל אחת מהישויות המשתתפות. הנושא השני זה שבעצם שומת מס מקומי מינימלי היא בעצם יושבת על השומה הרגילה, כלומר קודם החברות עושות דיווח רגיל למס הכנסה, מס חברות, ואחרי זה לוקחים את התוצאות האלה ומיישמים אותן בחישוב של המס המקומי המינימלי ואז צריך בעצם לאפשר שגם כשעושים שומה לחברה הספציפית על החוק הרגיל, פקודת מס חברות רגיל, שיהיה אפשר גם כן באותה כפיפה לעשות שומה על מס ניכויים משלים, כשלפעמים האפשרות הזאת תאפשר בעצם לאזן בין המיסים, כי ברגע שאני מעלה את המס, חברה מסוימת משלמת יותר מס חברות, אז תיאורטית אמור לרדת לה המס המשלים, בהנחה שהיא מתחת ל-15%, אז בעצם כדי לאפשר את הדבר הזה, אנחנו חושבים שצריך לתת את האפשרות גם כן לעשות שומה לכל אחת מהישויות המשתתפות הישראליות. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> למצב ההפוך, אם חברה שילמה מס משלים מקסימלי, ואחר כך פקיד שומה מאתגר לה את השומה עצמה, שומת מס חברות, ולצורך העניין לא מכיר באיזושהי הוצאה או לא מכיר באיזשהו שמשהו נגיד שייך לחוק עידוד, אז הוא חושב שצריך לשלם מס גבוה יותר, אז איפה יש לזכות, איפה כתוב שפקיד השומה יכול במסגרת השומה שלו להתחשב במס המשלים הגבוה שכבר שולם ושלא יהיה כפל מס? << אורח >> הדר רצון: << אורח >> בכללים של הגלוב כתוב באופן מפורש שברגע שיש שומות על שנה מסוימת, אז המס הזה ייחשב כקובר טקסס באותה השנה שבה המס שולם. אם עושים לך ב-29' שומות על 26', אז המס הזה ייחשב למס בשנת 29' לצורכי הגלוב ולא בשנת 26'. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני רוצה שנייה לדייק אותך. כללי הגלוב אומרים את מה שאדר אמרה לגבי שומות של חברה למעלה. לגבי שומות של מס מקומי משלים, אז כן יש את - זה לא בדיוק אותו דבר, אבל כן יהיה אפשר לעשות בעצם שומה על המס המקומי המשלים ולאזן אותו, בדוגמה שנתת לאזן אותו עם מס חברות ששולם בצורה מוגברת. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> זה לא כתוב. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בעצם יצטרכו לעשות שומה על שומת מס מקומי משלים, תלכו לעשות שומה ביחד. לא ביחד אבל יצטרכו לעשות שומה. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> אבל אם חברת חוק עידוד לצורך העניין דיווח על שני סוגי הכנסות, הכנסות חוק עידוד רגילות והכנסות מימון שהיא חושבת שהן אינצידנטליות להכנסות הרגילות שלה ותבעה 6% לצורך העניין מס חברות על הכול, ומשלמת אחר כך מס מקומי משלים ל-15, אחרי שנתיים פקיד שומה בא ועושה שומה לחברה והוא טוען לצורך העניין שהוצאות המימון הן לא אינטגרליות והן לא זכאות להטבות של חוק עידוד ומעלה את שיעור המס. אז יש לי כפל מס, איך זה נפתר לפי הנוסח הזה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אין פה נוסח שאומר לכיוון הזה ולכיוון ההוא. אין פה בעצם את הנוסח. מה שהנוסח פה בעצם מאפשר זה לעשות שומה לחברות שמיוצגות על ידי ישות מייצגת, שומת מס מקומי מינימלי. כשעושים את שומת מס החברות הרגילה, יצטרכו במצב שבו יש לי הגדלת מס חברות רגילה יצטרכו להתחשב בזה גם במס- - << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> אז למה לא להגיד ברחל בתך הקטנה שכשפקיד השומה עושה שומה, הוא יתחשב במס המשלים ששולם? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא רשום גם לצד הזה וגם לצד השני. אני חושב שמה שרשום עכשיו נותן את המענה של מה שאתם מבקשים. לא רשום פה שצריך להגדיל ולא רשום שצריך להקטין. הוא נותן מענה בזה שהוא מאפשר לפקיד השומה לעשות שומה על החברה הספציפית. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> אז זה רק חד כיווני, זאת אומרת אם היית ב-6% ופקיד שומה טוען שאתה צריך להיות ל-23% והשלמת גלוב מ-6 ל-15, אותם 9% אתה משלים פעמיים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא יהיה השלמה פעמיים. << אורח >> יובל ויינר: << אורח >> איך? איך מה המנגנון שלא יהיה פעמיים? << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> ההצעה שלנו זה לתת לכתוב ברחל בתך הקטנה שפקיד השומה, ברגע שהוא עורך שומה לפי שומת חברות, הוא יתחשב במס המקומי המשלים ששולם. לתת לו הנחיה לזה. אחרת זה לא כתוב. אין חולק שהוא יכול לקבוע את המס המשלים. אנחנו מדברים על השכבה הנוספת אחר כך, שתהיה לו סמכות להתחשב במס המשלים גם כשהוא עורך את השומה של החברה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני חושב שלקבוע דבר כזה בחוק, הוא יגרום לכך שהמס המקומי המשלים שלנו לא יאושר. למה? בגלל שב-OECD, האופן שבו הם מסתכלים על המס הם מסתכלים על בסיס מזומן, כלומר אם שילמת את המס, המס הזה נחשב בשנה הזאת. זה לא בדיוק בסיס מזומן, זה קצת יותר מסובך מזה, אבל כשאני משלם מס במזומן אז מתייחסים לו כאילו שילמתי אותו באותה שנה, ולכן זה יכול ליצור פערי תקופות, שעלול להוביל למצב שבו יפסלו לנו את החקיקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין דרישה בכפל בגלל שמישהו- - << דובר_המשך >> רוני גנוד: << דובר_המשך >> זה לא מצב של כפל. המצב ש-OECD מציג זה מצב, שבו נניח שהגשתי מס מקומי משלים בשנה מסוימת ושלוש שנים אחרי עשו לי שומת מס חברות רגילה ועל אותה שנה הוסיפו לי מס, אז המס הזה לא הולך לאיבוד. הוא נחשב מס ששולם באותה שנה, באותה שנה ששילמתי. זה בעצם הסטנדרט. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> גם בחשבונאות, הרי אנחנו יוצאים מדוחות חשבונאיים. בסופו של דבר כשיש שומה, לא מתקנים את הדוחות החשבונאים אחורה. מביעים את זה בדוחות החשבונאים שלאחר מכן. זה פחות או יותר מה שגם הדר הסבירה, כלומר תוספות מס בשומות באות לידי ביטוי בדוח החשבונאי שבא לאחר מכן, אלא הם כן יוצרים הפרשות כאלה ואחרות, אבל מאחר שאנחנו יוצאים לצורך הדיווחים האלה מדוח חשבונאי, והדוח חשבונאי הוצאות המיסים שם ברורות, ידועות ולמעט תוספות כאלה ואחרות שכללי הגלוב מבקשים מאתנו ליישם, אז אין בשלב הזה מקום לבוא ולהתחשב במיסים שפקיד השומה חשב או מצא בהסכם או לא בהסכם להוסיף, מה גם ששומה כפי שאתם יודעים זה דבר מאוד מסובך ומורכב כי אנחנו מדברים על שומה שהיא לאורך הרבה שנים. לפעמים אנחנו נכנסים לשומות שגולשות לבתי משפט וכאלה, כלומר עד שמתברר המס הסופי של שומה לפי פקודת מס הכנסה זה יכול לקחת גם מספר שנים טובות, ולכן אנחנו לא חושבים שיש מקום כל פעם לעשות הנדסה לאחור ולתקן את הגלוב בגלל שומה כזאת או אחרת. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> אנחנו לא מבקשים לתקן את הגלוב. בתוך עמנו אנחנו חיים. יבוא פקיד שומה אחרי שחברה במקום 6% מס העלו לה ל-15%, ואחר כך יבוא ויעשה שומה לחברה ויגיד לה שה-9% הנוספים שהיא שילמה, עכשיו הוא רוצה לשום אותם עוד פעם כי הוא לא מכיר בהצעה. לא מכיר לה נגיד באיזשהו הכנסה שהיא דיווח לפי 6%. אנחנו מכניסים את החברות בהגדרה לכפל מס. השאלה איך פותרים את זה? << דובר_המשך >> נתנאל היימן: << דובר_המשך >> המס המשלים יכול להיות שלילי? << אורח >> הדר רצון: << אורח >> לא. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> למה? אם הוא עשה תיקון אחורה ואני בעצם שילמתי 23? << אורח >> הדר רצון: << אורח >> אני אסביר משהו. אם החברה עצמה עשתה טעות בגיר שהיא הגישה בגלוב, לצורכי הפיל, זאת אומרת, אם היא הגישה דוח לפי החוק שאנחנו מחוקקים עכשיו ואז היא רואה שהיא עשתה טעות והיא צריכה לשלם תוספת מס לפי הגלוב, היא צריכה להגיש דוח מתקן ולהשלים את המס. זה לגבי הנושא הזה של הגלוב. לגבי הנושא של השומה, בסטנדרטים של OECD לא רק אם עשית שומה. גם אם לקחת איזושהי פוזיציה ועשית הפרשה למס לא ודאית, ההפרשה הזאת לא תחשב לך כקובר טקסס. זה ייחשב לך רק בשנה שבה שולם המס, וגם באופן מפורש כתוב, שאם אתה משלם מס על שומות, לצורך העניין אם אתה בא ואתה אומר חלק אינטגרלי, חלק לא אינטגרלי, ועשו לך שומות עכשיו בפשמג, אז המס הזה ייחשב כקובר טקסס בשנה שבה שולם המס. זה לפי החוק. אנחנו לא יכולים לסטות מהגלוב, אנחנו לא יכולים לתת לך איזושהי הקלה שבסוף תבוא ותפגע בנו ותגיד שאנחנו לא קוליפייד ואנחנו לא סייף הרבור וזה לא יפגע רק באותה החברה עצמה שלקחה איזושהי פוזיציה, זה יפגע בכל החברות בישראל הרלוונטיות. מה שאנחנו רוצים לבוא ולהציע כמס הכנסה, אנחנו נבחן בהמשך, איך אנחנו נוכל בעצם לייצר מצב, שאותה חברה שדיברת עליה לא תיפגע פעמיים, זאת אומרת, אם החברה הזאת היה לה שיעור מס אפקטיב טקס רייט של 6% והשלימה ל-15%, והיא שילמה כבר את המס, ואז אחרי זה יבוא פקיד השומה ויגיד, לא, את לא ב-6%, את ב-10%, אבל היא תגיד לו, אבל אני כבר השלמתי לך ל-15%, זה משהו שהוא לא רלוונטי לחוק הזה. זה משהו שאנחנו צריכים לתת אותו אחרי זה אצלנו, בהנחיות שלנו, מה אנחנו עושים לגבי חברה כזאת. האם אנחנו רוצים לגבות ממנה עוד מס על אף שהיא כבר השלימה ל-15%? זו השאלה שלך. זה לא המקום לתקן את הדבר הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא בטוח, כי זה מאוד קל לצאת ולהגיד, אנחנו נבחן אחר כך ונעשה במסגרת הנחיות. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> אנחנו לא יכולים לאפשר פה לעשות תיקון אחורה על שומות. הדבר הזה בא ואומר שהחקיקה שלנו היא לא קוליפייד באופן מפורש. כל הנושא של פילר שתיים, הרעיון הוא לבוא ולעשות שחברות לא יוכלו להתחמק ממס על ידי זה שהן לוקחות איזה שהן פוזיציות למס או על ידי זה שהן עושות איזה שהן הפרשות למס. יש כל מיני הוראות ספציפיות שבעצם נותנות איזושהי הגבלה, איזושהי חתך שיש פה מס שכל עוד הוא לא שולם במזומן או שהוא לא שולם תוך ארבע שנים, הוא לא נחשב לחברה בכלל כמס. אז לבוא ולהגיד שאני בעצם אבוא ואיתן לכם איזושהי הטבה שאני מתקנת לכם אחורה את הקובר טקסס, זה לא קוליפייד. זה פשוט לא יעבור- - << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> בתור מי שאינה רואת חשבון, מרשה לעצמי לשאול, כי אני שומעת את חבריי אומרים שהם לא רוצים תיקון. זה ברור לכולנו שאי אפשר לתקן. הם רוצים שכשפקיד השומה בדיעבד מגיע לעשות שומה שנתיים, שלוש, ארבע אחר כך, פותח ורואה וחושב שזה לא היה צריך להיות שש, זה היה צריך להיות שמונה, אבל כבר השלמנו ל-15, הוא יתחשב בזה בתיקון. יתחשב. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה אולי נכון לעניין אפילו לעניין שומת מס הכנסה, לא לעניין שומת הפילר. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> בדיוק, שיראו בשומת הפילר ככזו שעכשיו חייב להתחשב בה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אם אנחנו נביע את זה עכשיו בחקיקה ספציפית הזאת, כמו שאמרה הדר, נראה לי יותר מפעם אחת, יש חשש שזה לא יעבור אחר כך את ה-OECD. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> במילה להתחשב יש חשש? אם תוסיף אם תכתוב את המילה להתחשב, ה-OECD יפסול? << אורח >> הדר רצון: << אורח >> יש הוראות של ה-OECD, שיש מגבלות על מה שאתה יכול, איך אתה יכול להסתכל על ה-QDMTT. אתה לא יכול לתת את זה כזיכוי בכל מיני מגבלות, וכל הזמן הם באים והם מוסיפים והם מקשים עוד קשיים. יש גם נושא של על השומה, לצורך העניין של 26', היית צריך לשלם מקדמות ב-26', היית צריך להגיש את הדוח בתחילת 27'. פה הגלוב אתה צריך להגיש אותו שנה אחרי. יש גם את הנושא הזה של בעצם דחיית המס, יש פה כמה גורמים שצריך להתחשב בהם. בגלל זה אני שוב חושבת, שיש פה סיכון גדול מדי להכניס את זה, גם מבחינת, לפי דעתי, אם ואיך וניסוחים ואיך אני באה ואני בעצם, אפילו אם אני רוצה לתת, איך אני משערכת את זה אחורה, איך אני לוקחת בחשבון, מה נחשב פוזיציית מס שאני כן רוצה לתת, מה נחשב משהו שאני לא רוצה לתת. זה מאוד מורכב, והמורכבות הזאת ביחד עם הסיכון שבסופו של דבר אנחנו לא נהיה קווליפייד לפי דעתי זה ממש אסור לדעת ולהכניס את זה פה בחוק. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> יש לכם אפשרות בצינורות שלכם מול ה-OECD אפרופו הימים האלה של הדיונים, אם אנחנו מנסחים עכשיו משפט שאומר, משפט רך שאומר על ההתחשבות הזאת, לברר מבחינת הקולגות שלכם אם זה בסדר? << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> קודם כל לפרוטוקול, האם אנחנו מסכימים שצריך יהיה לפתור את הבעיה הזאת באופן שפקידי השומה יונחו להתחשב, לא יודעים בדיוק איך ולא יודעים מה? << אורח >> הדר רצון: << אורח >> אמרתי שברור לנו שחברה שהעלינו אותה מ-6% ל-15% ואז רוצים לבוא ולהעלות לה איזשהו שפיל בשומה, אנחנו כמובן שאנחנו רוצים לבוא ולהתחשב בזה. אמרתי, יש את הנושא של איזה פוזיציה לקחת, מתי שילמת את המס, מתי הגשת. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> הדיטיילס של הדבר הזה את אומרת אנחנו לא יכולים. אני שואלת את השאלה אם הקונספט של ההתחשבות הוא כן משהו שאפשר להחיל? אני לא יודעת אם אתם יכולים כמו שחברי הציע לבדוק אם זה יעבור אבל בגלל הקריסמס אני מאמינה- - << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אנחנו נצטרך לעשות בדיקה בבית ולראות אם זה משהו שהוא אפשרי. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אנחנו צריכים לבדוק את אפשרויות ההתחשבות הקיימות. אני מציע שאנחנו נעשה דיון בסוף הישיבה. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אם יש משהו שמדינה אחרת כבר כתבה לגבי התחשבות ואפשר יהיה לאמץ ולהכניס אנחנו נעדיף את זה מרק שורה לפרוטוקול. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני מבין. אנחנו לא מכירים, אתם מוזמנים גם לבחון. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> לא סתם שאלתי על השלילי, כי יכול להיות מצב שאתה אחרי שומה אתה אומר, שמע לא היית צריך לשלם- - - 23, ואז בעצם כל המס המשלים הופך להיות- - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כמו שהדר אמרה, יש פה הנחיות של OECD שבאים וקובעים מה יהיה קווליפייד ומה לא, מכל מיני סיבות. זה לפעמים סיבות של גביית- - -, לפעמים זה סיבות של תחשיבים וכל מיני דברים אחרים. היו לנו כל מיני שיחות גם בנושאים האלה שזה המנגנון שהגענו אליו. אני כן מוכן שנעשה את השיחה אחר כך הפנימית. אתם מוזמנים גם להציע לנו לבדוק דין משווה עם מדינות שכבר קיבלו קוואליפייד על מנגנונים מסוימים כדי שנוכל להתקדם ונבחן את זה, בסדר גמור. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אם אפשר יהיה עדיף. אם לא, לפרוטוקול ותוציאו. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> בסדר. נאמר פה לפרוטוקול שתהיה התחשבות וימצאו את המנגנונים. יש המנגנון שבא ואומר נכניס את זה לתוך לקו טקסס של השנה שזה שולם. יש כל מיני אפשרויות שיילקחו בחשבון. << אורח >> אופיר לוי: << אורח >> אבל צריך מנגנון בחוק שמאפשר להחזיר. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אסור שיהיה מנגנון שאומר החזרה. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> מה שאמרת עכשיו, שצריך שיהיה בחוק משהו של להחזיר, הדבר הזה ברגע שאתה מכניס משהו שאפילו דומה לזה, אתה לא קוליפייד. אז צריך מאוד מאוד להיזהר, ולהגיד אנחנו רוצים להתחשב ולבוא ולראות כאילו איפה אנחנו רוצים להקטין בגלל ששילמנו QDMTT. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> נראה לי שכולנו מבינים שרק אם יש משהו שהוא קוליפייד והוא כבר סייף הארבור באחת החברות שלנו באירופה שעשתה משהו כזה, אז ננסה לראות אותו. אם לא אז לפרוטוקול. << אורח >> הדר רצון: << אורח >> המשמעויות של זה שבעצם אנחנו לא באים, החוק שאנחנו עושים זה לא בשביל חברה אחת שאולי לקחה איזושהי פוזיציה. זה לכל החברות בעצם הרלוונטיות שצריכות את ההגנה הזאת וצריכות להיכנס לסיפא. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> נראה לי שכל מי שיושב פה מבין את האירוע והחשש של כולנו הוא מהשטח שלא תמיד יושב פה ולא תמיד קורא את הפרוטוקולים, ועד שאתם תוציאו את החוזר הוא יהיה יצירתי יותר מכולנו. << אורח >>דובר: << אורח >> אבל אנחנו סומכים על המייצגים שידעו להציג את הפרוטוקולים לפקיד השומה כשזה יעלה. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אנחנו כחברות סומכות על המייצגים ומעדיפות לא להשאיר שום דבר פתוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה חברות גדולות. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כן, לפחות 750 מיליון אירו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לחברות האלה יש להם מייצגים טובים. אם המייצגים שלהם לא ידעו להסביר להם את זה שיחליפו מייצגים, באמת. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> סעיף קטן (ד) פקיד השומה ישלח לישות המשתתפת הישראלית הודעה בדבר סכום המס המקומי המשלים שהיא חייבת בו, כאמור בסעיפים 145א ו-149 לפקודה, בשינויים המחויבים. בעצם צריך לשלוח הודעה על המס, 145א מדבר על הכנסה בידי אדם, אז פה זה בעצם יהיה ההכנסה של הישות המשתתפת ו-149- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תגיד את זה קצת יותר רחב. סעיף 145א מדבר על סמכות לשום. הוא אומר שמסירת דוח לפי סעיף 131 יראו את הדוח כהכנסה בידי אותו אדם, השומה העצמית, ופקיד שומה ישלח הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו – יש שם כל מיני התייחסויות, בתוך ארבע שנים רשאי לאשר את השומה העצמית או לקבוע לפי מיטב השפיטה, לתקן טעות בחישוב ניכויים, זיכויים, בתוך שנה או בתוך שישה חודשים מקבלת שומה עצמית לתקן טעות חשבון, ליישם הוראות כל דין שחלות על נישום בהיותו- - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אבל אנחנו מדברים רק על ההודעה פה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשאתם מחילים סעיפים אז צריך להבין בדיוק מה אתם מחילים ומה אתם רוצים, לאן אתם רוצים להגיע. הודעה זה סעיף 149. אם אתה מחיל את 149א, צריך לראות שבאמת מתאים להחיל אותו. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה סוג של תבנית הדבר הזה אבל 145א כותב, פקיד השומה ישלח לו הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו על פי דוח, אז זה בעצם הנקודה שאנחנו מתייחסים אליה, זה 145. 145א אומר את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישלח לו הודעה בדבר סכום המס, על זה אתה מתייחס? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה א1. אתה רוצה להפנות רק לשם? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו בדרך כלל מפנים לכל הסעיף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כל הסעיף יש לו אלמנטים נוספים. גם כתבת כאמור בסעיפים 145א. זה לא שאמרת רק ישלח הודעה לפי סעיף 145א או להפנות ספציפית ל-א1, זה יותר מצומצם אז זה אומר שאם מסר אדם דוח לפי 131, יראו את הדוח כקביעת הכנסה בידי אותו אדם, להלן שומה עצמית, ופקיד השומה ישלח לו הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו על פי הדוח. דין הודעה כאמור כדין הודעת שומה לפי 149. יש טעם בלהתייחס גם לפסקאות האחרות, או אפשר להפנות רק ל-א1? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני רוצה לבדוק את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני רושמת. או 149. סעיף 149 מדבר על הודעת שומה לנישום. פקיד שומה יביא לידי כך שכל אדם ששמו מופיע ברשימת שומה ושנערכה לו שומה לפי פקודה הזאת, תומצא לו ביד או בדואר רשום הודעה שבה יפורטו סכום הכנסתו החייבת, סכום המס המשתלם על ידיו, זכויותיו, לזה אתם מתכוונים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דואר רשום? דואר רשום, הסיכוי שהוא יגיע הוא 1 ל-6 במקרה הטוב. אולי תשנו את זה? אם כבר אתם עושים חוק, כתובת מייל רשומה, דואר אלקטרוני. ככה עובדים היום. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> בפועל אנחנו שולחים את השומות תמיד גם במייל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תרשמו בדוא"ל. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה קצת יותר רחב מהדיון פה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הכוונה שזה עניינים פנימיים של רשות מיסים מבחינת התנהלות של דברים כאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שרשות מיסים תשלח בדואר אלקטרוני ולא תשלח בדואר רשום ואחר כך תטיל קנסות על זה שזה לא מגיע, כי היום הדואר לא מגיע, מה לעשות? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כמו שאמרתי, זה סעיף שמדבר על כל ההודעות של רשות מיסים, ולשנות אותו צריך לעשות בחינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזדמנות מצוינת לשנות שהם ישלחו את זה בדואר אלקטרוני הרשמי שיש להם את זה. בטח החברות האלה שמדובר עליהן כרגע, לכולם יש דואר אלקטרוני, אני בטוח. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> רשות מיסים יבדקו את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יבדקו את זה, יעשו את זה. תודה. נעשה ונשלח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר מה בעצם אתם מבקשים פה בסעיף הזה, שיהיה ברור. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שתישלח שומה לישויות המשתתפות, שבו מופיע השמות שלהם וגם את סכום ההכנסה, הכנסה חייבת, במקרה הזה זה מס מקומי משלים או מס יחסי להשלמה, ואת הזכויות שלו לפי 150, 153, לפי העניין. כל הדברים האלה צריכים להופיע בעצם בהודעה. בעצם המטרה של הסעיף הזה, זה להביא לידיעת כל הישויות המשתתפות בקבוצה הרב-לאומית שיש להם חבות מס מקומי משלים. למנוע מצב שבו ישות מייצגת מדווחת מה שהיא מדווחת, ויש איזשהו ניתוק בין הקבוצה. לא אמור להיות דבר כזה במציאות האמיתית, אבל כדי למנוע מצב כזה, בעצם הישויות המשתתפות, למרות שהם לא הגישו את הדיווח בעצמם, יקבלו הודעה על הדיווח. על מה דיווחו בשמן בעצם. אני ממשיך לסעיף 7. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אתה ממשיך לסעיף קטן (ה). << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> את צודקת, סליחה. סעיף קטן (ה), הוראות לפי פרק ראשון, פרקים שני, א', עד שלישי בחלק ט' לפקודה יחולו בשינויים המחויבים לעניין שומה לפי סעיף זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו בדיוק דוגמה להחלה קולקטיבית שאנחנו לא אוהבים כי השאלה היא האם באמת כל אחד מהסעיפים שמופיעים בחלק ט' שחלק מהם כבר מתייחסים אליהם פה, 145א ו-149 בסעיף קטן (ג), צריך להחיל אותם באופן קטגורי כזה, אז תתייחס לכל אחד מהסעיפים ונבין אם באמת הוא חיוני. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני אגיד רק לפני שאני מתייחס לכל אחד מהסעיפים שפה זה לעניין שומה וסעיף קטן (ד) היה לעניין ההודעה. רוצה לעזור לי? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> סעיף 145, שדיברנו עליו גם קודם, אני אשלים. לא רק סעיף 145א1 נדרש, אלא גם בעצם סעיף 145א2 שתוחם את המועדים שבהם פקיד השומה יכול לבחון את השומה, לאשר אותה או לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום ההכנסה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בעצם את חוזרת כבר עם תשובות- - << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> נכון, אבל אני מתייחסת גם בעצם להודעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא רק להודעה כי אמרת, יש אלמנטים נוספים שבהם פקיד שומה בעצם בתוך ארבע שנים רשאי לאשר את השומה או לקבוע שומה לפי מיטב השפיטה, לתקן טעות בחישוב ניכויים, בתוך שנה, בתוך שישה חודשים הוא יכול מקבלת שומה עצמית לתקן טעות חשבון, ליישם הוראות כל דין שחלות על נישום בהוראות חיוב ניהול פנקסים, ליישם הוראות כל דין שחלות לאחר שנקבע בקביעה סופית שהפנקסים אינם קבילים, או אם הוא לא מסר דוח, לקבוע לפי מיטב השפיטה את סכום ההכנסה חייבת. את כל זה אתם בעצם רוצים להכיל גם פה. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> נכון, זה רלוונטי גם לשומה הזאת. ככל שנפלה טעות באופן החישוב, או שפקיד השומה חלוק על האופן שבו החברה דיווחה בדיווח שלה לעניין החוק הזה, יש לו כל הסמכויות בעצם להתערב, לבצע את השומות בהתאם לשיקול דעתו. יש גם הוראות חוק אחרות, שאנחנו משתמשים בטכניקה הזאת בעצם, מאמצים את כללי ניהול השומה שקבועים בחלק ט', ומיישמים אותם על הטלת מס מכוח חוק אחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 145א מתייחס לסמכות לישום במקרים מיוחדים. איך זה חל פה במצב הזה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> לא חל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז למה צריך להחיל אותו? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> 145א לא חל. 145א2 מדבר על שומה חלקית. קודם כל, כבר אמרנו, שאנחנו רוצים לשום את השומה של הפילר בנפרד משומת ההכנסה של החברה, אבל אנחנו לא יודעים באיזה אספקטים. יכול להיות שיתעורר צורך להפריד את השומה החלקית. למשל אולי רק לגבי להתייחס לאיזושהי סוגיה בתמריצים ולא להתייחס לסוגיה לעניין QDMTT או הפוך, אז אנחנו רוצים שתישמר לנו הזכות לבצע שומה לשום שומה חלקית, שלא מתייחסת, כאילו לבחון רק סוגיה מסוימת ולהוציא שומה ביחס אליה בנפרד. 145ב. ככל שיתברר שיש לנו איזשהו אי רישום- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 146ב מתייחס לפסילת ספרים בשל אי רישום תקבולים או אי ניהול קופה רושמת, רלוונטי פה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אם התברר שבאיזשהו אופן הספרים לא מנוהלים כדין, אנחנו רוצים את הסמכות לפסול את הספרים גם בשומה הזאת. 146. זה ועדה לקבילות פנקסים שבוודאי 145, הסעיף הקודם שדיברנו עליו, חל, אז אנחנו חושבים שגם הוועדה לקבילות פנקסים צריכה להיות לה סמכות על השומה בהתאם לזה. סעיף 147. הסמכות לתקן את השומה ביוזמת המנהל או ביוזמת הנישום. אנחנו חושבים שנכון שהוא יהיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסוף אם מחילים את זה, זה כמו לכתוב כל סעיף אחר פה בחקיקה אז צריך כאילו להתייחס ולהגיד מה המשמעות מבחינתכם. להסביר מה הסעיף אומר ומה המשמעות כי הוא יחול. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> בסדר. סעיף 147 מאפשר לתקן שומה שכבר נעשתה. הסעיף נותן סמכות למנהל בעצם לבחון את השומה שפקיד השומה עשה. לפעמים הנישום מבקש פתיחה לפי 147. לפעמים פקיד השומה מגלה שנפלה טעות או נסיבות אחרות שמצריכות תיקון השומה לפי סעיף 147. במקרים האלה המנהל בוחן את השומה שנעשתה ואת העובדות שהשתנו, ומחליט האם הוא מתקן את השומה. הוא מוסמך לתקן גם במצב של עבירה פלילית, ולפתוח שנים שכבר נקבעה לגביהם שומה. הסמכות הזאת, חשוב שתהיה למנהל כדי לאפשר לו בעצם לשום שומת מס אמת ולאפשר לנו לאכוף את המס שמתחייב בצורה שה-OECD ללא ספק ידרוש מאתנו. פקיד השומה יכין בהקדם האפשרי רשימות בני אדם שנישומו לעניין מס. אני חושבת שהרשימות האלה צריכות כמובן להתייחס גם לנישומים שנשמו לפי חוק זה. סעיף 149. ככל שאנחנו עושים רשימות- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כבר דנו בו במסגרת סעיף קטן (ד). << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אני מסכימה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבחינתכם, ביחס לחלק ט' לפרק הראשון, 145, 149 כבר התייחסו לזה בסעיף קטן (ד). את אומרת 145א בכלל לא חל, אז יש לנו את 145א2 עד 148 שחלים. פרק שני א'. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> סעיף 150 מדבר על זכות השגה, על שומה לפי מיטב השפיטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה פרק שני א'. פרק שני לא חל. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> נכון, סליחה. 158א. לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה. לפני ששמענו, ניתנה לנישום הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו. צו או הודעה של פקיד השומה צריכים להיות מנומקים ולכלול גם את הדרך שלפיה נעשתה השומה. ההוראות האלה לא יחולו אם הנישום לא הגיש דוח בכלל והשומה הראשונית נעשית על ידינו. סעיף 158ב מדבר על סמכות המנהל לקבוע בהחלטת מיסוי, בהחלטה מקדימה עניינים שנוגעים לחבות המס של המבקש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - החוק פה במסגרת דיני המס שמוגדרים בסעיף 158ב. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא יודעת, יכול להיות שלא צריך. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אז זה לגבי החלטת מיסוי. אנחנו נוסיף באמת בפקודה, 158ב, דיני המס גם לפי חוק זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואז מה יהיו ההשלכות הנוספות? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> שבכל מקום שבהוראות החוק אמרנו שהמנהל יחליט או הנישום יכול לבקש, הבקשה תוגש בעצם לפי 158ב. 158ג. כמובן מחיל את הנעלים שלגבי החלטת מיסוי בעצם על הבקשה שמוגשת. המנהל רשאי ליתן החלטת מיסוי בעצמו. הוא רשאי להגיע עם הנישום להסכם לגבי החלטת מיסוי. יהא רשאי לצרף אנשים כמבקשים או לסרב ליתן החלטת מיסוי. ההחלטה יכולה להיות מוגבלת בזמן או להיות בעלת תוקף. ההחלטה חייבת להינתן אחרי שניתנה לנישומים הזדמנות סבירה, בעצם עוד לא נישומים, מבקשים, אחרי שניתנה להם הזדמנות סבירה להשמיע טענותיהם, ועל החלטת מיסוי בהסכם לא יהיה ערעור. בקשה למתן החלטת מיסוי לפי 158ד מוגשת במועדים שקבועים בסעיף הזה. היא צריכה לכלול את כל העובדות. המנהל רשאי לדרוש כל פרט, לבקש גילוי של המידע המלא ביחס למבקש, וכל ההוראות האחרות שחלות בעצם. ובכל מקום שההוראות לגבי החלטת מיסוי שקבועות בחוק שלנו גוברות על ההוראות שקבועות פה ב-158ד אם יש סתירה. 158ה מאפשר לרשות המיסים לדרוש אגרה על החלטת מיסוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם בטוחים שאתם רוצים להכיל גם את זה? כי שוב, הדבר האחרון שהקראת זה סעיף קטן (ז). אם נקבעו פה לפי החוק הזה שאנחנו דנים בו, אז בעצם יחולו הוראות הפקודה. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> נכון, סליחה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי כדאי שתעשו איזושהי בחינה לגבי המשמעות. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> בעיקרון בחוק הזה אנחנו רק מציינים את העובדה שהמנהל רשאי לפנות בהחלטה. לכן אנחנו חושבים שנכון להשאיר ככה, כלומר בניגוד למה שאמרתי מקודם, כאשר אנחנו בעצם מתחשבים בהוראות שקבועות בכל חוק אחר, לרבות החוק שלנו, אבל הוראות הפקודה גוברות על ההוראות בחוק שלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שהוראות הפקודה יגברו? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אמרתי תיקנתי, אמרתי בהוראות הפקודה גוברות. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אבל יש שם סעיף בסיפא, הוא בא ומפנה לפרק, זאת אומרת, הוא אומר בסוף אם יש איזה הוראות ספציפיות, אז לך להוראה ספציפית. לצורך הדוגמה זה קיים הרבה בשינוי מבנה או בחוק עידוד השקעות הון, שיש לך איזשהו מנגנון של מספר ימים לענות, אז המנגנון הפרטני הוא זה שגובר. אם יש איזה הוראות סותרות או שונות, וזה קיים בהרבה מקומות. זה משהו שעובד. 158ה מדבר על אגרה. 158ו מדבר על נסיבות שבהן המנהל נתן החלטת מיסוי. הוא לא חוזר בו מההחלטה, אלא אם כן באמת לא היה גילוי של כל הפרטים. החלטת מיסוי בהסכם צריכה לכלול את כל התנאים וההוראות שנקבעו בה. המנהל רשאי לפרסם תמציות של החלטות המיסוי שהוא נותן, וגם לקבוע כללים לעניין החלטות מיסוי שבהן - ונסיבות שלא תינתן החלטה. לגבי פרק שלישי, 159. שומה, פקודת השלום שנפלו בהם איזושהי טעות או פגם יישארו בתוקפם. 159א, הפרשי הצמדה וריבית יוחזרו לנישום במידה והדוח שהוא הגיש מקים לו עילה להחזר. 160 מתייחס להחזר מס שמגיע לנישום בעקבות שומה שנערכה. גם הסעיפים האלה בעינינו צריכים לחול. 160א. עיכוב של ההחזר שמגיע לנשום במקרה ומתקיימים התנאים בסעיף. בדיקה שבעצם פקיד השומה עשה, שמעוררת ספקות לגבי הצורך לקבל את ההחזר. סעיף 7. אני ממשיכה כי זה מייד אחר כך אנחנו חוזרים עוד פעם לפקודה. סעיף 7 בחוק שלנו על הודעת- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו חוזרים שוב לפרק ט' שמכיל עכשיו את – אז למה לא להגיד שכל הפרקים האלה חלים? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כי בעצם מה שעושים פה זה מחילים אותם לעניין כל פעם לעניין אחר. בהתחלה זה היה לעניין הודעה, פה זה לעניין שומה, ואחרי זה בסעיף 7 אנחנו מחילים את זה לעניין השגה וערעור. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> סעיף 7. על הודעת השומה לפי סעיף 6ד, ניתן להגיש השגה וערעור לפי הוראות פרק שני בחלק ט' לפקודה. פרק שני מתחיל בסעיף 150. כותרתו השגה וערעור. זכות השגה לפני פקיד השומה, שמסמיך, מאפשר לנישום להשיג בהודעה בכתב על ההודעה בקביעה לפי מיטב השפיטה של פקיד השומה לפי סעיף 145. ההשגה צריכה לפרש את הנימוקים להשגה ולהיות מוגשת בתוך שלושים ימים, למעט בנסיבות ספציפיות שמפורטות בסעיף. אנחנו רוצים שהוא יחול כלשונו. כנ"ל לגבי 150ב, לא הגיש הנישום דוח לשנה מסוימת, יראו כהשגה על אותה שומה רק אם הוא הגיש דוח לגביה. 150א מדבר על העובדה ששלב א' בעצם, שומה לפני ההליכים שנעשים בפקיד השומה על ידי - בשלב א' שומה לפי מיטב השפיטה, ייעשו על ידי, ייבחנו בהליך ההשגה והערעור, בהליך ההשגה על ידי גורמים שונים בפקיד השומה. 151. משקיבל פקיד השומה את הודעת ההשגה, הוא רשאי כמובן לדרוש פרטים נוספים, מסמכים וכל פרט אחר שיכול לסייע לו. הסעיף הזה כמובן חייב לחול לדעתנו. בסעיף 152 אנחנו מדברים על החלטה בהשגה, מה שמכונה הרבה פעמים צו או הסכם שומה בהליך ההשגה. סעיף 153 מדבר על הזכות של הנישום לערער לבית המשפט המחוזי בהתאם לכללים שקבועים ב-153 על הצו שהוציא לו פקיד השומה לפי סעיף 152. 154 מדבר על המוטב שבו יידונו ערעורי מס שהוגשו לפי 153. 153 גם ממשיך ומדבר על ההליך בבית המשפט, הליך הערעור. הוא קובע שנטל הראייה יהיה על המערער, אבל אם הוא ניהל פנקסים קבילים, חייב פקיד השומה או המנהל להצדיק את החלטתו. ב-156 בית המשפט יכול, הסמכות שלו לאשר, להפחית, להגדיל או לבטל את השומה, בהתאם להחלטתו. 157 מסמיך את מי שסבור שיש מקום לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי לערער לבית המשפט העליון וב-158 שר המשפטים יתקין תקנות וסדרי דין להליך הערעור. 158א. בעצם עד לכאן סיימנו את ההליכים לפי חלק ט' לפקודה. סעיף 8 בחוק שלנו שכותרתו חובת הודעה. 8א. ישות משתתפת ישראלית שהכללים חלים לגביה לפי סעיף 1.1 לכללים, תודיע על כך למנהל באופן מקוון לפי טופס שיקבע המנהל מתוך תשעים ימים מתום שנת המס שבה הפכה לישות כאמור. הסעיף בעצם מדבר על סיטואציה שבה ישות משתתפת ישראלית הפכה לראשונה לישות כזאת שמחויבת בדיווח לפי החוק, ואז עליה להודיע תוך תשעים ימים שהיא בעצם באה בגדרו של החוק. תשעים ימים מתום שנת המס, וזה טופס אחר בעצם. זה עדיין לא דוח, אלא רק הודעה שהיא נכנסת בגדרו של החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את הטופס עוד לא קבעתם. << דובר_המשך >> אפרת לקס: << דובר_המשך >> נכון. סעיף 8ב מתייחס בעצם לחברות שכבר כעת באות בגדרו של החוק. על אף האמור בסעיף קטן (א) הודיעו הישויות - אנחנו מבקשים לשנות את הנוסח, לחדד אותו. בהתאם לתיקון שעשינו, שההודעה נישום מייצג הוא בהודעה ולא בבקשה שינינו את המילים יכיר המנהל, ובמקומם יהיה כתוב, הודיעו הישויות המשתתפות בקבוצה הרב-לאומית בישראל על ישות מייצגת לפי סעיף 5ב, והודיעה הישות המייצגת למנהל לפי סעיף קטן (א) על כלל הישויות המשתתפות הישראליות בקבוצה הרב-לאומית בישראל, לא תחול חובת ההודעה לפי אותו סעיף קטן על שאר הישויות כאמור. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בעצם הסעיף הזה מדבר על מצב שבו ישות משתתפת ישראלית נכנסת לראשונה לכללים. אני אוסיף שבהוראות המעבר לחוק הזה אנחנו מתייחסים למצב שבו יש לנו ישויות משתתפות ישראליות שכבר היום בכללים, ומרחיבים או מאריכים את תקופת הדיווח לגביהם ל-180 יום, החל מ-1.1.26, הם כבר היום בכללים. פרק ד', תשלום מס מקומי משלים וגבייתו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נמשיך את זה מחר. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>