חומר רקע - גורמים חיצוניים

נייר עמדה של עמותת דרכי נשימה: הנטל הכלכלי והלאומי של מחלת COPD בישראל מוגש לוועדת הבריאות של הכנסת- בראשות ח"כ לימור סון הר- מלך סוגיה לאומית מחלת COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) היא אחת המחלות הכרוניות הקטלניות בישראל, אך גם אחת הפחות מאובחנות. על פי הנתונים, המחלה גובה את חייהם של כ־3,000 ישראלים מדי שנה, והיא כרוכה בנטל משמעותי ומתמשך על החולים, משפחותיהם ומערכת הבריאות. העלות הכוללת המוערכת של המחלה למערכת הבריאות ולמשק נאמדת בכמיליארד עד1.5 מיליארד שקלים בשנה, נתון הממחיש כי COPD היא לא רק בעיה רפואית אלא סוגיה לאומית בעלת השלכות כלכליות וחברתיות כבדות משקל. רקע אפידמיולוגי ורפואי בישראל מאובחנים כיום כ־160 אלף חולי COPD, אולם ההערכה היא כי המספר האמיתי של החולים גבוה בהרבה ומגיע לכ־300 אלף, כאשר רובם כלל אינם מאובחנים. תת האבחון אינו ייחודי לישראל, אך משמעותו היא שחולים רבים מקבלים טיפול מאוחר, רק לאחר הידרדרות משמעותית .במצבם סקר שנערך על ידי חוקרים ממרכז רפואי אסף הרופא בקרב1,150 מעשנים בוגרים בגילאי 45-75 ,גילה כי בבדיקות ספירומטריה יזומות22% מהנבדקים סבלו מCOPD בעוד שרק4% אובחנו קודם לכן. ממצאים אלה פורסמו בנובמבר2007 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית בישראל ומדגישים את הפער בזיהוי מוקדם. הנטל הכלכלי הישיר על מערכת הבריאות ,ד"ר רועי ברנע, החוקר הראשי של מכון אסותא לחקר שירותי בריאות וד"ר אמיר בר- שי יו"ר עמותת ,דרכי נשימה ומנהל המכון לרפואת ריאות בבית החולים איכילוב שהוביל ו את ה מחקר ה מקיף על הנטל הכלכלי של המחלה, מצא ו כי הנטל הכלכלי הישיר של COPD על מערכת הבריאות בישראל מתבטא בראש ובראשונה באשפוזים חוזרים ונשנים ובהתלקחויות המחלה. בשנת2019 נרשמו כ־ 9,100 אשפוזים במחלקות פנימיות שסווגו תחת האבחנה הראשית COPD, והם היוו כ־3.1% מכלל האשפוזים במחלקות הללו. משך השהייה הממוצע באשפוזים אלה עמד על4.8 ימים, כאשר עלות אשפוז ממוצעת בודד ת מגיעה לכ־15,302 שקלים. חישוב העלות הכוללת של אשפוזים אלה בלבד מוביל לסכום שנתי של כ־153 מיליון שקלים. כאשר מרחיבים את המבט לכלל האשפוזים הקשורים ל־ COPD, לרבות אשפוזים בגין מחלות נלוות כגון התקפי לב, אי ספיקת לב, שבץ מוחי, סיבוכי סוכרת וזיהומים שונים אצל חולים אלה, העלות השנתית הכוללת של כלל האשפוזים הקשורים ל־ COPD מוערכת בכ־567 מיליון שקלים. מעבר לאשפוזים, לחולי COPD שיעור פניות גבוה יותר לחדרי מיון לעומת האוכלוסייה הכללית. על פי הנתונים שנאספו בדו״ח, חולי COPD פונים למיון בממוצע1.7 פעמים בשנה, לעומת1.4 פניות בשנה בקרב מי שאינם חולים במחלה. משמעות הדבר היא תוספת של0.3 פניות לחולה לשנה הנובעת מהמחלה עצמה. מחיר טיפול בחדר מיון בישראל עומד על כ־1,444 שקלים לביקור, והעלות העודפת הממוצעת לחולה COPD לשנה נאמדת בכ־433 שקלים. בחישוב לפי כ־160 אלף חוליםבישראל, מתקבלת עלות שנתית כוללת למערכת הבריאות בגין תוספת הפניות למיון בהיקף של כ־69 מיליון שקלים. עלויות ישירות למערכת הבריאות ולמטופל ,הדו״ח הכלכלי מצביע על כך שהעלויות הישירות למערכת הבריאות, הכוללות אשפוזים, פניות למיון ייעוצים רפואיים ותרופות, נעות בין כ־505 מיליון שקלים לבין כ־904 מיליון שקלים בשנה. טווח זה נובע מהבדל בין חישוב המבוסס על מספר החולים המאובחנים בפועל לבין חישוב המבוסס על מספר החולים המוערך האמיתי. לצד העלויות למערכת, העלות הישירה השנתית למטופל עצמו נאמדת בכ־3,150 עד5,700 שקלים, סכום המכביד במיוחד על חולים רבים החיים עם מחלה כרונית מגבילה. הנטל הכלכלי העקיף- תעסוקה ופרודוקטיביות מעבר לעלויות הישירות, COPD .גורמת לנטל כלכלי עקיף משמעותי על שוק העבודה והמשק כולו חולה COPD מפסיד בממוצע6.2 ימי עבודה בשנה יותר מאדם ללא המחלה, והעלות המשוערת למשק בגין אובדן ימי עבודה אלה מוערכת בכ־195 מיליון שקלים בשנה. גם כאשר החולים מגיעים ,לעבודה, יכולתם לעבוד נפגעת בשל קוצר נשימה כרוני, עייפות ותסמינים נוספים. על פי הנתונים חולי COPD סובלים מפגיעה ממוצעת של18.9% בפרודוקטיביות. העלות השנתית המשוערת של אובדן הפרודוקטיביות בקרב חולים בגיל העבודה נאמדת בכ־212 מיליון שקלים. לכך מתווספת העלות של אובדן ימי עבודה של בני משפחה מטפלים , הנאלצים להיעדר מהעבודה כדי לסייע לחולים שמצבם התפקודי ירוד. עלות זו מוערכת בכ־93 מיליון שקלים בשנה עבור טיפול בכ־32 ,אלף חולים והיא משקפת את ההשפעה המשפחתית והחברתית הרחבה של המחלה. התלקחויות– מרכיב מרכזי לנטל הקליני והכלכלי התלקחויות של COPD מהוות מרכיב מרכזי וחמור הן בנטל הקליני והן בנטל הכלכלי. התלקחות היא אירוע של החמרה חריפה ומהירה בתסמיני המחלה, לעיתים קרובות על רקע זיהום נגיפי או חיידקי, חשיפה לאבק או שינויי עונות, והיא מתבטאת בפגיעה משמעותית ביכולת הריאות לספק חמצן לגוף. אירועים אלה יכו לים להוביל לירידה ניכרת ברמת החמצן בדם, לצורך דחוף באשפוז ואף לסכנת חיים. כל התלקחות גורמת לנזק בלתי הפיך נוסף לרקמת הריאה ולפגיעה ארוכת טווח בתפקוד הריאות. אצל חלק מהחולים ההתלקחויות נדירות יחסית, אולם אחרים עלולים לסבול עד מארבע התלקחוי ות בשנה, וככל שתדירותן עולה כך תוחלת החיים הצפויה יורדת. מנתונים שנאספו בקרב מבוטחי שירותי בריאות כללית שאושפזו בגין התלקחות COPD עולה כי61% מהמטופלים אושפזו שוב במחלקה פנימית בתוך90 יום מהאשפוז הראשון, נתון המדגיש את מעגל האשפוזים החוזרים ואת הנטל המתמשך על המערכת. תת- אבחון והזדמנויות לשינוי .לצד התמונה הקשה, הדו״ח מדגיש את פוטנציאל השינוי הטמון באבחון מוקדם ובטיפול מיטבי אבחון COPD בשלבים מוקדמים יותר, טרם התפתחות נזק ריאתי מתקדם, יכול לאפשר התערבות תרופתית, שינויי אורח חיים ושיקום ריאתי שיקטינו את מספר ההתלקחויות, יצמצמו אשפוזים וישפרו את איכות החיים ותוחלת החיים של החולים. כיום זמינות גם תרופות מתקדמות, לרבות תרופות ביולוגיות, שיכו לות להפחית את תדירות ההתלקחויות ואת הצורך באשפוזים, ובכך לחסוך חלק ניכר מהעלויות הישירות למערכת. קריאה לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום נטל המחלה על רקע המציאות הזו, עמותת דרכי נשימה רואה ב־COPD לא רק אתגר רפואי אלא בעיה לאומית עם נטל כלכלי וחברתי כבד, וקוראת לגיבוש תכנית לאומית לצמצום נטל המחלה. תכנית זו צריכה .לכלול שלושה מרכיבים מרכזיים 1 . הרחבת הנגישות לטיפולים ולחיסונים מצילי חיים במסגרת סל הבריאות, כולל תרופות מתקדמות .להפחתת התלקחויות, לצד קמפיינים להעלאת המודעות הציבורית למחלה ולסימניה 2 . ,הגדלת הנגישות לשיקום ריאה בקהילה ובבתי החולים, באמצעות הרחבת ההיצע שימוש באמצעים טכנולוגיים ו .הסדרת המימון ושילובו במסלולי טיפול שגרתיים לחולים כרוניים 3 .התמודדות שיטתית עם תת האבחון של COPD באמצעות שילוב בדיקות ספירומטריה כחלק מבדיקות סקר למעשנים במסגרת הרפואה הראשונית, וכן ביצוע בדיקה לכל מעשן או מעשן לשעבר ,עם תסמינים נשימתיים המגיע לרופא. צעדים אלה צפויים להפחית באופן משמעותי התלקחויות אשפוזים ועלויות, ובעיקר להציל חיים ולהקל על החולים ומש פחותיהם. הנתונים המוצגים בדו״ח מעידים ש השקעה בתוכנית לאומית לצמצום נטל COPD הכוללת אבחון מוקדם, טיפול מתקדם ושיקום ריאתי. זאת איננה רק חובה מוסרית כלפי החולים, אלא גם מהלך כלכלי נבון למערכת הבריאות ולמשק. הפחתת מספר האשפוזים, צמצום הפניות לחדרי מיון, הקטנת אובדן ימי העבודה ושיפור הפרודוקטיביות יכולים להביא לחיסכון של מאות מיליוני ,שקלים בשנה לצד שיפור משמעותי באיכות החיים של עשרות ומאות אלפי ישראלים . עמותת דרכי נשימה פונה לוועדת הבריאות בבקשה להכיר ב־ COPD כעדיפות בריאותית ולאומית, ולקדם תהליכי מדיניות ותקצוב שיאפ.שרו יישום מלא של ההמלצות העולות מהנתונים