חומר רקע

1 07/01/2026 "ח י בטבת "תשפ ו לכבו ד חבר ות וחבר י ועדת החוץ והביטחון :הנדון נייר עמדה מטעם שדולת הנשים בישראל לעניין הצעת חוק שירות ביטחון (תיק 'ון מס26 ) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב - 2022 נייר עמדה זה מוגש לקראת הדיון בוועדת חוץ וביטחון, בנוסח המעודכן של חוק הגיוס ומתמקד בסעיפים הרלוונטיים לשירותן, מעמדן ושילובן של נשים בצה״ל והשלכותיהם האפשריות . השירות בצה״ל הוא שי רות חובה, המעוגן בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו– 1986 , ולפיו כל אזרח ואזרחית שהגיעו לגיל18 מחויבים בשירות ביטחון. השירות הצבאי הוא שירות ציבורי, המושתת על עקרון צבא העם ועל עקרון כבוד האדם. ככזה, ובפרט לנוכח העובדה שמדובר בשירות חובה, מוטלת על המדי נה ועל צה״ל חובה מוגברת להקפיד על שוויון מהותי בין כלל המשרתים והמשרתות . אירועי השבעה באוקטובר והמ לחמה שפרצה בעקבותיהם חידדו באופן מובהק את תרומתן המבצעית והפיקודית של נשים לצה״ל ואת הצורך במיצוי מלא של הפוטנציאל האנושי שהן מביאות עמן בכלל המערכים. כיום נש ים מהוות כ־20% מהכוח הלוחם בצה״ל. .בשנה האחרונה ניכרת היענות גבוהה במיוחד של נשים לשירות בתפקידי לוחמה על פי נתוני צה״ל (כפי שפורסמו במהדורה המרכזית של חדשות12 מיום2.12.25 ) , בכל התפקידים הרלוונ טיים שיעורי הגיוס של נשים עלו על כל התוכניות והציפיות שנקבעו מראש ע"י הצבא. כך, ל מג"ב התגייסו104% מהבנות שתוכננו להתגייס, לאיסוף קרבי109% , לחי״ר גבולות113% , לחילוץ והצלה121% ולחיל התותחנים137% - נתונים המלמדים על ביקוש גבוה ועקבי של נשים לשירות קר .בי משמעותי שדולת הנשים בישראל שותפה לאינטרס הלאומי בגיוס חרדים לצה״ל, הן בראי עקרון השוויון בנטל השירות והן לאור צו השעה למצות את פוטנציאל ההון האנוש .י העומד לרשות צה״ל בימים מורכבים אלו יש לגייס את הציבור החרדי לשירות בצה״ל ובמסגרת זו יש לוודא כי יישום החוק וההסדרים הנלווים לו שומרים באופן מלא על שירותן, מעמדן ושילובן של נשים בכלל מערכי צה״ל. שדולת הנשים בישראל סבורה כי הרחבת בסיס הגיוס לצה״ל מחייבת ה תייחסות מערכתית, מקצועית ומושכלת להשלכותיה על כלל אוכלוסיות המשרתים והמשרתות, ובפרט לנוכח מאפייני השירות הייחודיים של נשים בצה״ל בשירות חובה, קבע ומילואים . פקודת השירות המשותף קובעת כי מדיניות השירות המשותף נועדה למלא את ייעודו המבצעי של צה״ל ולשמור על לכי דות המסגרת הצבאית. הפקודה מושתתת על תפיסת צבא העם, שלפיה משרתים בצה״ל חיילים בני כל המינים, הדתות והעדות, וכי תרומתם של כולם גברים כנשים, חיונית להצלחת הצבא במילוי משימותיו, מתוך תפיסה ממלכתית, שוויונית וסובלנית המעוגנת בערכי כבוד האדם וברוח צה״ל . על רקע ע קרונות יסוד אלה, יש לבחון את נוסח חוק הגיוס המוצע ואת האופן שבו הוא מעגן הלכה למעשה את חובת השוויון, השירות המשותף ושמירת מעמדן של נשים בצה״ל. בחינה זו מעלה כי הנוסח המעודכן של החוק שונה באופן מהותי מנוסח קודם שקודם ע"י יו"ר ועדת חוץ וביטחון דאז, ח״כ יולי ,אדלשטיין ואשר כלל מנגנונים מפורשים יותר שנועדו להבטיח שמירה אפקטיבית על שירות נשים בצה״ל . הבדלים מהותיים בין נוסח חה"כ אדלשטיין לנוסח המעודכן והצורך בהשבת ההסדרי ם 1. הסרת הסיפא של סעיף26 כא(א ) בנוסח של חה"כ אדלשטיין נכללה בסעיף26כא(א) סיפא מפורשת שלפיה ייש ום החוק ייעש ה " בשים לב לכך כי לא יצומצמו מסגרות הפתוחות "לשילובה של יוצא ־צבא אישה בשל פתיחת מסלולים כאמור . הוראה זו 2 ביטאה הכרה בכך שהרחבת מסלולי שירות מחייבת זהירות מיוחדת, כדי למנוע פגיעה עקיפה במסלולי השירות של נשים. בנוסח המעודכן, סיפא זו הוסרה וה הוראה נותרה כללית . לפיכך, אנו סבורות כי יש להשיב לנוסח החוק את הסיפא של סעיף26 כא(א), כך שייקבע במפורש כי יישום החוק לא יביא לצמצום מסגרות השירות, הקידום והפיקוד הפתוחות לשילובן של נשים בצה״ל . 2. היעדר סעיף26 )כא(ב- יעדים ומעקב בנוסח חה"כ אדלשטיין נכלל סעי ף26 כא(ב) אשר קבע מנגנון אופרטיבי ולפיו הרמטכ״ל יקבע יעדים שנתיים להגדלת ייצוג נשים בכלל דרגות הפיקוד, בשירות סדיר, קבע ומילואים, וכי יוגש לוועדת חוץ וביטחון דיווח שנתי בדבר היעדים, שיעור העמידה בהם ועל תוכניות שירות שגובשו לשם עמידה ביעדים. סעיף זה אינו מ ופיע בנוסח המעודכן . יש חשיבות להשבת סעיף זה, שכן קביעת יעדים ודיווח תקופתי מאפשרים בחינה מקצועית ומושכלת של מגמות בשירות נשים, ומסייעים להבטיח כי הרחבת בסיס הגיוס אינה מלווה בנסיגה בלתי מכוונת בשילובן של נשים . 3. שינוי סעיף26כח)(א (4 ) - חובת הדיווח המגדר י בנוסח חה"כ אדלשטיין נכללה חובת דיווח שנתית מפורטת לוועדת חוץ וביטחון בדבר השפעת יישום החוק ,על מעמדן ושילובן של נשים בצה"ל, ובכלל זה נתונים לגבי שיעור הנשים הכולל בצה"ל בחלוקה לפי דרגות ,חילות ומערכים בסדיר, בקבע ובמילואים ותחזית הגידול בשיעור נשים. בנוסף דיווח לפי פיסקה זו ימסר גם .לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת. בנוסח המעודכן חובת דיווח זו בוטלה יש חשיבות להשבת חובת הדיווח המגדרי, שכן בלעדיה נפגעת יכולתה של הכנסת למלא את תפקידה בפיקוח על יישום החוק, ובפרט לזהות בזמן אמת השלכות מערכתיו ת אפשריות על שירות נשים ולהגיב להן בהתאם. הנוסח העדכני של הצעת החוק מצמצם את ההסדרה המפורשת שנקבעה בנוסח הקודם ומחליש את הכלים שנועדו ללוות את יישום החוק במנגנונים של בחינה, מעקב ושקיפות. בהיעדר כלים אלה, קיים חשש כי ,שינויים מערכתיים שייעשו לצורך יישום החוק יביאו גם אם שלא במכוון, לפגיעה בהיקף השירות, במסלולי הקידום ובנגישות של נשים לתפקידי ליבה ופיקוד . משכך, אנו ממליצות להשיב לנוסח החוק את ההסדרים שנכללו בגרסת חה"כ אדלשטיין, אשר נועדו להבטיח שמירה אפקטיבית על שילוב נשים בצה״ל לצד הרחבת בסיס הגיוס . 4. תיקון נוסף שממל יצה שדולת הנשים בישראל - סעיף26 כו (הוועדה המייעצת ) סעיף26כו להצעת החוק, קובע הקמת ועדה מייעצת, אשר תלווה את יישום הוראות פרק זה ותייעץ לראש המטה הכללי. בהתאם לנוסח החוק העדכני, הוועדה אמורה לכלול קצין בדרגת אלוף בדימוס שישמש יושב־ ראש הוועדה; קצין בדימוס בדרגת סגן־אלוף לפחות, שהוא בוגר ישיבה או מוסד חינוך חרדי ובעל רקע מתאים; קצין בדרגת אלוף־משנה לפחות ששירת באגף כוח האדם בצה״ל; קצין בדרגת אלוף־משנה לפחות ששירת באגף התכנון ובניין הכוח בצה״ל; וכן דיין בדימוס של בית הדין הרבני הגדול. תפקידי הוועדה כוללים, בי ן היתר, בחינת תוכניות שנתיות ורב שנתיות להקמת מסלולים מותאמים, בחינת נתוני הגיוס של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, קבלת ואימות נתונים מצה״ל ומתן מענה לענייני הפרט. נוכח תפקידי הוועדה ,המייעצת והשלכות יישום החוק על מאפייני השירות בצה״ל בכלל ועל שירות נשים בפרט שדולת הנשים בישראל ממליצה להוסיף להרכב הוועדה גם את יועצת הרמטכ״ל לענייני מגדר (יוהל״ם), אשר תהיה אמונה על בחינת ההשלכות של יישום החוק על שירותן, מעמדן ואפיקי הקידום של נשים בצה״ל, ועל התאמת ההסדרים הנקבעים לעקרונות השוויון והשירות המשותף. במקביל לקידום החקי קה, מתגבשת בימים אלה פקודה מטכ "ל ייעודית שנועדה להסדיר את אופן יישום הסדרי הגיוס וההתאמות הנדרשות במסגרת הרחבת בסיס הגיוס. לנוכח ההשפעה הצפויה של פקודה זו על שירותם של חיילים וחיילות, יש מקום כי לאחר ש ה פקודה ת ובא ,בפני ועדת חוץ וביטחון של הכנסת לקיים דיון ייעודי שיאפשר שיח והעמקה בהיבטים השונים של יישומה, ובפרט בכל הקשור לשירותן, מעמדן ושילובן של נשים בצה״ל. 3 לסיכום, נשים הן חלק בלתי נפרד מכוחו המבצעי, הפיקודי והטכנולוגי של צה״ל, וצה״ל אינו יכול להרשות לעצמו פגיעה בשירותן, במעמדן או במסלולי הקידום הפתוחים בפני הן. בשנים האחרונות, וביתר שאת לאחר ,מלחמה ארוכה ומורכבת, אנו עדים ועדות למוטיבציה גבוהה של נערות וצעירות להתגייס לשירות משמעותי לרבות לתפקידי לוחמה, גם כאלה שעדיין אינם פתוחים לנשים, ואף לפניות לבג״ץ בבקשה להתגייס .לתפקידי לחימה אשר סגורים לנשים בשנת2026, שלושים שנה לאחר פסק הדין בבג״ץ אליס מילר (בג״ץ שהוגש ע "י שדולת הנשים בישראל והאגודה לזכויות האזרח) יש חשיבות מיוחדת להבטיח כי מגמת הרחבת שילוב הנשים בצה״ל אינה נבלמת או נסוגה. על המחוקק לוודא כי חוק הגיוס מקדם מתווה שוויוני, אחראי וממלכתי, המחזק את צה ״ל כצבא העם ושומר על עקרונות השוויון, כבוד האדם והשירות המשותף. ,בברכה רחלי ס ונגו, עו "ד מנהלת קשרי ממשל , שדול ת הנשים בישרא ל