חומר רקע
11
בינואר
2026
נייר עמדה בנושא היערכות הרשויות המקומיות להצפות לקראת החורף הקרוב
עבור דיון מעקב בוועדת הפנים והסביבה בתאריך12.01.2026
רקע
מאז ישיבת
הוועדה האחרונה
בנושא (
21
ב אוקטובר2025
,)
חוותה ישראל
שישה אירועי גשם קי צוני
שהביאו להצפות, שיבושים,קשים
נזקים לרכוש ולתשתיות
ואף
ג בתה חיי.אדם ב
כל אח ד מאירועים אלו
נמדדו כמויות משקעים וספיקות בנ
חלים אשר התאימו סטטיסטית לאירועים של פעם בע .שרות שנים
ל ,הדגיש
כל אלו ב תקופת זמן של
חודשיים ו.חצי
כפי שהובה
ר בי ,שיבה האחרונה מדינת ישראל
אינה נערכה או נערכת כיום
לאירועים מסוג אלו
כנדרש . אין
מדיניות ,מתו
דולוגיה ס,דורה או
גורם ממשלתי אחד עבור תחום הניקוז וניהול הנגר בתחומי השיפוט של
רשויות מקומיות וחלוקת האחריות והסמכויות בין הגורמים השונים אינה אחידה
.וקבועה בחוק
לצד זה
קיים פער תקציבי עצום לטיפול בנושא בכלל, ופערים גב והים
בין רשויות מק
ומיות כ אשר הרשויות החזקות
משקיעות מאות מיליוני שקלים
למוכנות לעומת כ60%
מהרשויות , רובן מוחלשות, להן אין אף תכנית
.היערכות אקלימית כל זאת אף על
החלטת הממשלה207
(אוגוסט2021
), הקובעת כי צוות מנכ"לים יגיש
תוך180
יום תוכניות לניהול סיכוני
שיטפונות . כיום כאמור אין תכנית שכזו ולא ת
וכ
ניות ליי .שום
,לעומת זאת
ב דצמבר2025
הוציאה מנהלת האקלים
במשרד להגנת הסביבה
את"
דוח שנתי2025
היערכות
מדינת ישראל לשינוי האקלים היערכות לעליה בעוצמות גשם"
1
, בהם תרחישים
המסתמכים על
תחזיות
שהופקו מ
15
מודלים אקלימיים אזוריים .
השירות
המטאורולוג
י
)(שמ"ט אשר ביצע את התחזיות מדווח
כי אלו" הופקו על בסיס כוח מחשוב רב, מאפשר לראשונה בישראל לקבל תחזיות ברזולוציה מרחבית גבוהה
של2.5
ק״מ וברזולוציית גשם ברמה של עשרות דקות"
.בנוגע למשקעי
ם, מפרסם השמ"ט :
1.
חזויה
שונות עיתית ומרחבית גבוהה :
פחות גשם שנתי במזרח ובהרים, מול זינוק של40%
בעוצמות
הגשם הקצר.ות בחוף ובשפלה
2.
עוצמות הגשם באזור מישור החוף צפויות לעלות בעוד22%
עד35%
בהסתבר ת ויו הנדירות . תבנית זו
מעידה על
סבירות גבוהה לעלייה בעוצמות קיצון בפרקי זמן קצרים, בדגש על אזורי החוף.
בדו"ח מצו ין כי
בתחום התכנון ,
תקנים כיום אינם מעודכנים לתצפיות של
העשור האחרון , ואינם כוללים
.מקדם התאמה לשינוי אקלים פער
זה
מוכר לגורמי התכנון, אך טרם התקבלה החלטה לעדכן את התקינה
הרלוונטית . המלצת השמ"ט היא
" לשקלל את השינוי הצפוי בעוצמות הגשם בתהל יכי תכנון עתידי ולכלול
תוספת של35-50%
בעוצמות הגשם לפרקי זמן קצרים (דקות עד שעות) ביחס לתקופת הבסיס1980
–
.
2024
."
,למרות כל הכתוב מעלה
המלצ
ת
המנהלת לשינויי אקלים נוגעת אך ורק
לע
דכון
כלל המחשבונים ההנדסיים
עבור
ת
צפיו
ת
מעודכנות לשנת2024
, כאשר בכל הנוגע
לשקלול התחזיות בת הליכי התכנון ממליצה המנהלת
1-
rain
-
rain/he/climate_change_and_energy_efficiency_heavy
-
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/heavy
report.pdf
להמשיך בבחינת הנושא עבור"דיוק והרחבת התח ."זיות ההבל
בין עדכון תצפיות לבין
שקלול תחזיות
הוא
משמעו תי מאין כמוהו
ו משפיע ישירות על
המותאמות האקלימית של ה תכנון
בישראל .
,כלומר
נוס ף
על הכשלים שכבר נדונו
הכוללים את עיכוב התוכנית הלאומית לניהול סיכוני שיטפונות, היעדר
גורם מתכלל וכפילות סמכויות שאינה מוסדרת בחוק ,
הוחלט כי
עבודה
,מקצועית שנעשתה על ידי מודלים
ברזולוציה מרחבית גבוהה וכ
ו
ח מחשוב רב ו אשר
מספקת
המלצות מקצועיות
וברורו ת
בתחום ה הערכות
,התכנונית אינה תוטמע
בפועל כ
תרחישי ייחוס מחייבים
אלא עבודת המודלים
תמשיך ותב
חן.
הפער בין
דחיפות הפעולה
לבין ההחלטה 'להמשיך ולבחון' הוא כשל
חמור.
אישורן של תוכניות בינוי
ותשתי ות
שאינן מותאמות לתחזיות המקצועיות
עלול לגרור נזקי ם כלכליים משמעותיים לכלל מגזרי המשק
ויסכן חיי אדם. לא יעלה על הדעת
כי בעוד שהמלצות מגובשות ומבוססות מונחות על השולחן, המדינה
בוחרת במודע שלא להשתמש בהן .בדומה למודל שא ,ומץ בנושא עליית מפלס הים
ניתן
להגדיר תחזיות אלו
כ'תרחיש ייחוס זמני' מחייב, ולהטמיען באופן מיידי עד לעדכונן העתידי .
לבס וף נזכיר שוב כי
לאור ההתייבשות החזויה לצ
ד
התעצמות אירועי האקלים חובה על המד ינה להתי יחס
א ל מי הנגר כמשאב
ולא
כמטרד
, ולדאוג להחדרתם למי הת.הום
:ולכן, על הועדה לדרוש
א.
"קביעת המלצות השמ ט כתרחישי ייחוס זמניים לאומיים
מחייבים .
ב.
אסדרת תחום הניקוז וניהול הנגר בישראל
תחת גורם יחיד ומתכלל וחלוקה קבועה ובהירה
של
.האחראיות והסמכויות השונות
ג.
יישום החלטת הממשלה
207
(אוגוסט2021
), ובעיקרה קביעת מתודולוגיה אחידה עבור היערכות
.לאומית ומקומית לניהול סיכוני שיטפונות
ד.
הגדרת הנגר העילי כמשאב מים
.חיוני וקביעת תכנית לאומית להחדרת מי הנגר
ה.
תמיכה ברשויות המקומיות ,
מקצועית ותקציבית ליישום אמצעי ההיערכות לאירועי שיטפונות
.והחדרת מי נגר