פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 192 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025), שעה 12:36 סדר היום: << נושא >> הצגת דו״ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא המאבק בסחר בבני אדם בישראל לשנת 2025 (מתייחס לשנת 2024) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: דינה דומיניץ – עו"ד, מנהלת יחידת תיאום המאבק בסחר וזנות, משרד המשפטים דנה רוטשילד – יחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים סיגלית זהר – עו"ד, ממונה ארצית סחר בבני אדם, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים איילת דהאן – עו"ד, עוזרת המתאמת במאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים תאיר פרי – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שחר סומך – עו"ד, המחלקה למשפט בין לאומי, משרד המשפטים עילית מידן – עו"ד, רפרנטית ארצית לתחום סחר בבני אדם ועבדות, פרקליטות המדינה אילת אמיר ברון – מנהלת תחום פ"א טיפול בזנות וסחר בבני אדם, משרד הרווחה והביטחון החברתי רוני סגל – מנהלת תחום פ"א, שורדי זנות, סחר, חסרי מעמד, משרד הרווחה והביטחון החברתי מאיר דוד – מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה רחל אוברמן – עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ נאור אושר – עו"ד, עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק מירב כהן – ראש חוליית סחר בבני אדם, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי יהודית כרמי – מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות וביטחון המזון מיכל ויירון – מנהלת תחום אוכלוסיות מיוחדות, משרד הבריאות סמדר לוי לילי – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון אריאל פרטוש – מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון רום בר אב – רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר משה נקש – מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שמעון זיגזג – מנהל בכיר אגף חקירות, רשות האוכלוסין וההגירה צבי קן תור – עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין ויויאן בן עמי – עמותת דף חדש לאה גוטליב – עמותת דף חדש ליאור טל – עמותת דף חדש אלעד כהנא – עו"ד, עמותת קו לעובד קיברם טוולדה גברמריאם – מנהל מחלקה, המוקד לפליטים ומהגרים שחר מנדיל – עו"ד, מקדמת מדיניות. א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט ד"ר דורי ריבקין – ראש צוות, הג'וינט - מכון ברוקדייל עדן פרבר – מנהלת תחום מניעת סחר, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלת הוועדה: דפנה סידס כהן – מ"מ מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת דו״ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא המאבק בסחר בבני אדם בישראל לשנת 2025 (מתייחס לשנת 2024) << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם. היום יום שלישי בשבוע, ג' בטבת תשפ"ו, 23 בדצמבר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הצגת דוח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא המאבק בסחר בבני אדם בישראל שמתייחס לשנת 2024. בספטמבר 2025 פורסם דוח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני אדם. מדינת ישראל לוקחת את הדוח ברצינות וכך גם הכנסת. לאורך השנים התקיימו בוועדות הכנסת השונות דיוני מעקב בעקבות פרסומים של הדוח. מדינת ישראל והכנסת מחויבות למאבק בסחר בבני אדם, תופעה חמורה הפוגעת בגרעין האנושיות. אנחנו מקיימים את הדיון היום על מנת לשמוע על ממצאי הדוח שפורסמו, מגמות עיקריות, המצב בישראל ופעילות הממשלה למניעת מקרים אלו בישראל. ביום חמישי האחרון קיימנו פגישה עם שגרירי המדינות פיליפינים, נפאל, סרילנקה, תאילנד וגם שם שוחחנו על נושאים אלו. נשמע את יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים שיציגו את עיקרי הדברים. לאחר מכן נשמע התייחסויות של המשתתפים בקשר לנקודות מרכזיות שצוינו בדוח בתחומים של מניעה, אכיפה והגנה. נתחיל עם הגב' דינה דומיניץ המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם והצגת המצגת שהכינו. בבקשה. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> (הצגת מצגת) אני רק אגיד קודם כל תודה ליושבת-הראש ולצוות על ההזדמנות באמת לבוא ולהציג. זה לא מובן מאליו, גם השתתפות של הוועדה בקידום המאבק בנושא חשוב זה. אני אתן סקירה קצרה של הדוח, כפי שציינה יושבת-הראש, שמתייחס לשנת 2024. דגש בעיקר על עובדים זרים כמובן, כי אלו הנושאים. אבל כן היה חשוב לי לפתוח באיזה שהיא הקדמה ממש קצרה על בכלל מה זה סחר ולמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על תופעת הסחר בבני אדם. כי כמו שעובדים זרים זה אחת מהאוכלוסיות הפגיעות לסחר בבני אדם, אז כולנו יודעים שגם הנושא של סחר למשל למטרות זנות, סחר למטרות פגיעה מינית. סחר באיברים. יש הרבה מאוד אוכלוסיות שבעצם יכולות להיכנס תחת המטרייה הזאת של סחר בבני אדם. ולפעמים קשה להבין בעצם מה הקשר ביניהם. אני כן אקדים ואומר שהשקף הזה מסביר שבאמת המכנה המשותף לכל התופעות האלה הוא ההחפצה של האנשים. זה בעצם שלילת האנושיות של האדם, עשיית עסקה בו למטרות שונות. זה יכול להיות למטרת רווח כלכלי, זה יכול להיות למטרת שירותי המין שהוא נותן לנו. אבל העיקר הוא השימוש בבן האדם ככלי, כאל חפץ שאפשר להעביר מיד ליד ולא כאל בן אדם שווה זכויות. כשאנחנו מדברים באמת על עובדים זרים זה באמת אחד הנושאים שלפעמים אנחנו באמת רואים אפילו בטרמינולוגיה שמתייחסים. לייבא עובדים זרים או לאחסן אותם או להעביר אותם או ברחנים למשל, המינוח שחוזר לפעמים ומושמע. חשוב לזכור שאנחנו מדברים על בני אדם. כשאנחנו מדברים על המאבק בסחר בבני אדם, וזו גם התפיסה שמבוססת בדין הבין לאומי, תכף אני אספר מה התשתית הבין לאומית. אנחנו מדברים בעצם על תורת לחימה שכוללת מאמצים שכל מדינה צריכה לעשות בשלושה מישורים. אם היא לא תעשה מאמצים בשלושת המישורים האלה אז היא למעשה לא תצליח במאבק בסחר בבני אדם. אנחנו מדברים על מאמצים במישור האכיפה, ההגנה, הגנה כמובן על קורבנות התופעה, ומניעה. כבר אני אגיד שבוועדה הזאת בעצם אנחנו רואים, אנחנו משתתפים כאן ויושבים כאן הרבה מאוד בכובע בעצם של מניעה. אנחנו לא אומרים שכל עובד זר חלילה הוא קורבן סחר, ממש לא. ואפילו לא בפוטנציאל. אבל אנחנו כן אומרים שאם לא נעשה מאמצים ולא נעשה צעדים כדי למנוע ניצול של עובדים זרים, כדי למנוע הפרה של הזכויות שלהם, גם זכויות העבודה שלהם. אז אנחנו כן חלילה יכולים להגיע בעצם גם למצבים של עבדות ושל סחר בבני אדם שהם בקצה החומרה של הרצף. לכן אנחנו צריכים לפעול למניעה גם של תופעות שהן עוד לא סחר בבני אדם, אבל הם בדרך לשם. ה-P הרביעית, אתם רואים ששלושת המישורים הם בעצם מתחילים באות P. ה-P הרביעית תמיד שאנחנו מוסיפים הוא של השותפות. שיתוף הפעולה. במובן הזה צריך להגיד שבאמת המנדט שלנו כיחידת תיאום בתוך החטיבה החברתית במשרד המשפטים הוא באמת לפעול כל הזמן בשיתוף פעולה גם עם גורמי הממשלה כמובן, שיושבים כאן רבים מהם מסביב לשולחן ויש עוד רבים נוספים שלא בחדר. אבל גם בין הממשלה לבין ארגוני חברה אזרחית שיושבים בצד השני של השולחן ואנחנו באמת נמצאים בשותפות ובשיתוף פעולה מצוין. גם מול המישור הבין לאומי, שגם הוא כמובן שותף לתופעה הזאת. כאן רציתי שתתרשמו. זו מפה בעצם שמציינת את הקורבנות הסחר מכל הסוגים, לא רק עובדים זרים. מכל הסוגים, שנמצאו בישראל, שהוכרו בישראל בשנתיים האחרונות. זה נכון לאתמול. אז אתם יכולים לראות שיש פה באמת כמעט מכל העולם יש ייצוג לצערנו בישראל. נמצאו אצלנו, הוכרו אצלנו קורבנות מרוסיה, מאוקראינה, זה בעיקר סחר לזנות. אבל גם מדרום אפריקה, מדרום סודן מהפיליפינים, תאילנד, זה באמת יותר עובדים זרים. וגם דרום אמריקה לא נפקד מקומה. אתם יכולים גם לראות שגם ישראל עצמה יש 13 קורבנות סחר שהוכרו בכמעט שנתיים האחרונות. זה גם חשוב לזכור, שגם אזרחים ישראלים יכולים להיות בעצם קורבנות סחר. זה לא מוגבל רק לזרים, אם כי אתם רואים שהרוב זה באמת זרים. אפילו יש לנו שלוש אמריקאיות שהוכרו וזוהו בישראל בשנתיים האחרונות. זה ככה בשביל לתת את התמונה הכוללת. מבחינת התשתית הבין לאומית היסוד הוא כמובן ההכרזה האוניברסלית של האו"ם, שרק ב-1948 בעצם הכריז על ביטול העבדות. עד אז בעצם היה מותר, היה לגיטימי להחזיק באדם כעבד, כרכוש שלך, כנכס. ורק ב-1948 בעצם העבדות הקלאסית הזאת, הישנה, העתיקה, בוטלה והפכה להיות לא לגיטימית. אבל אז חלפו כ-50 שנה עד לפרוטוקול פלרמו בשנת 2000. זאת האמנה של האו"ם, שלמעשה בפעם הראשונה מטביעה את המונח סחר בבני אדם והיא העבדות המודרנית. בעצם סחר בבני אדם הוא העבדות המודרנית שהחליפה למעשה את העבדות הקלאסית ובמובנים מסוימים היא גם אפילו גרועה ממנה במאפיינים שלה, אבל לא ניכנס לזה עכשיו. אמנה נוספת שהיא אמנה יותר מתקדמת, משנת 2005, אמנת מועצת אירופה. היא גם אמנה שישראל הצטרפה אליה בשנת 2021. היינו ואנחנו עדיין המדינה היחידה מחוץ לאירופה שהצטרפה לאמנה הזאת. קיבלנו הרבה מאוד הערכה בעולם וגם במועצת זכויות האדם למשל בז'נבה בביקורת החמש שנתית שנעשתה על ישראל. כי היא באמת נותנת כלים יותר מתקדמים ויותר מחייבים למדינות לטפל בתופעה הזאת והיא מגבירה גם את שיתוף הפעולה בין המדינות, שהוא דבר מאוד חשוב בתחום הזה. עוד דבר במישור הבין לאומי שחשוב להזכיר ובגללו התכנסנו כאן זה הנושא של דוח מחלקת המדינה האמריקאית. אני רגע אתאר טיפה מה זה הדבר הזה. בשנת 2000 ארצות הברית מעבירה חוק פדרלי שמחייב את מדינות העולם להגיש לה דוח פעם בשנה שמתאר את המאמצים של אותה מדינה במאבק בסחר בבני אדם בשלושת המישורים שתיארנו קודם: מניעה, אכיפה והגנה. אז ארצות הברית מקבלת את הדוחות האלה מהמדינות. אני מגישה את הדוח השנתי אחרי שאני אוספת את המידע מכל השותפים בממשלה על מאמצי הממשלה. זה דוח מאוד מקיף שמוגש לממשלת ארצות הברית. ארצות הברית מפרסמת דוח על המדינות והיא מחלקת את מדינות העולם לשלוש קבוצות עיקריות, Tier. כאשר בקבוצה יש גם דרגת ביניים שהיא Tier 2 watch list, שזה רשימת מעקב לפני הירידה ל-3 או אחרי העלייה מ-3. אבל בגדול שלוש קבוצות עיקריות. מדינות שנמצאות ב-Tier 1, אלו מדינות שכן עומדות בסטנדרטים הבין לאומיים לפי הדוח ועושות מאמצים וכו'. זו הקבוצה הכי קטנה בדוח ככלל. ומדינות שנמצאות ב-Tier 3, אלו מדינות שלא עומדות בסטנדרטים והן גם לא עושות מאמצים. כנגד המדינות שנמצאות ב-Tier 3 ארצות הברית מפעילה סנקציות כלכליות. זאת אומרת, זה דוח שהוא לא רק דוח יוקרתי ודוח שכמובן אנחנו רוצים להיות בו במיקום טוב, אלא זה גם דוח עם שיניים מה שנקרא. מדינות שנמצאות בדירוג הנמוך צפויות ואכן אלו מדינות ש-"זוכות" לסנקציות כלכליות מצד ממשלת ארצות הברית. נמצאות שם סין למשל, ונצואלה, ועוד מדינות שאנחנו לא רוצים כמובן להימנות איתן באף קבוצה לעולם. ישראל לצערנו נמצאת ב-Tier 2, אתם רואים אותה מוקפת שם בעיגול. אם אתם רואים פה את הדף, בפעם הראשונה שהדוח פורסם בשנת 2001 אז באמת היינו בדירוג הזה, ב-Tier 3, היינו במקום הכי גרוע. כי בשנה הזאת, כך אני הגעתי, אגב, לתחום הסחר בבני אדם. עבדתי במשרד הפנים בלשכה המשפטית והנושא הזה הונחת עליי ומאז לא עזב אותי. בשנה הזאת היינו ב-Tier 3 כי הייתה תופעה מאוד נרחבת של סחר למטרות זנות. נשים הובאו בעיקר ממזרח אירופה, מדינות דוברות רוסית, לתוך ישראל, דרך גבול סיני שהיה אז פרוץ לחלוטין. והוחזקו בתנאים מאוד קשים, בבתי בושת וכו'. ישראל הצליחה למגר את המופע הקשה הזה, באמת בהתגייסות מאוד גדולה גם מהכנסת, שהקימה ועדת חקירה פרלמנטרית שבראשה עמדה חכ"ל זהבה גלאון. עברה חקיקה מאוד משמעותית ב-2006, הוקמו מקלטים על ידי משרד הרווחה שעד היום פועלים גם לנשים וגם לגברים. היום זה התרחב, אנחנו נדבר על זה טיפה בהמשך. נעשו הרבה מאוד מאמצים והצלחנו לעלות לאט-לאט בדירוג, עד שבשנת 2012 הגענו בעצם ל-Tier 1 והיינו שם תשע שנים, עד לשנות 2021 שאז הורדנו ל-Tier 2 ושם אנחנו נמצאים כבר שנה רביעית. זאת אומרת הדוח שאנחנו מדברים עליו היום שמתייחס לשנת 2024 השאיר את ישראל ב-Tier 2 למרות מאמצים מאוד גדולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס בבקשה מה קרה בירידה? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> כן. אני גם אדבר על הירידה. אתם רואים שיש פה ירידה ל-watch list בשנת 2007, שנת 2006-2007. גם שם הירידה בעצם הייתה כמו היום, אני ארחיב על זה, הייתה בעקבות הנושא של עובדים זרים. הייתה כבילה, כל הגיוס היה עם דמי תיווך מאוד גדולים. מחלקת המדינה הביעה ביקורת מאוד קשה על זה ובעצם הורידה אותנו ל-watch list שזה אומר שימו לב, אתם שנייה לפני סנקציות, לפני Tier 3. נעשו מאמצים וכו', הצלחנו לחזור ל-Tier 2 וכמו שאתם רואים, ב-2012 ל-Tier 1 אבל אז שוב ב-2021 הורידו אותנו, גם על רקע הנושא של היעדר אכיפה ומניעה מספקים בתחום הסחר שנוגעים לעובדים זרים. גם השנה אנחנו בעצם אתם רואים כאן את הפסקה הראשונה בדוח על ישראל. אני אקריא אותה בקצרה כי היא בעצם אומרת שישראל לא עמדה בסטנדרטים המינימליים. באיזה מובן? במספר תחומי מפתח. הדבר הראשון והכי משמעותי: מאמצי הממשלה לחקור ולהעמיד לדין פלילי סוחרים בתחום העבדות נותרו לא מספקים. הממשלה לא חקרה בקביעות מקרים של סחר עבדות שהופנו אליה מארגונים לא ממשלתיים. וזאת על אף שכן הוכרו קורבנות שנוצלו במסגרת עבודה ועל אף שבתקופה הזאת, ב-2024 היו בישראל כ-137,000 עובדים זרים. הממשלה לא הגישה אפילו כתב אישום אחד בארבע שנים האחרונות. בין אם זה בעבירת עבדות או בין אם בעבירה הקלה יותר של עבודת כפייה. לכן בעצם נוצר פער בין מספר הקורבנות המוכרים לבין מספר החקירות והתיקים וכתבי האישום שהוגשו בגין אותן הפרות. יש ביקורת על מחסור במשאבים. יש ביקורת על הבנה חסרה של גורמי קו ראשון, שזה בעצם כלל גורמי האכיפה וכלל מי שעוסק במגע עם עובדים זרים של מה זה סחר למטרות ניצול בעבודה. זו הסיבה שאנחנו עדיין ב-Tier 2 לפי הדוח. אני אגיד כגורם מקצוע שמתכלל את העבודה הזאת ומייצג את מדינת ישראל בנושא הזה, שאני חושבת שהאמירה של Tier 2, הקטגוריה של Tier 2 שאומרת שאנחנו מדינה שלא עומדת בסטנדרטים המינימליים הבין לאומיים, למרות שאנחנו עושים מאמצים, היא קטגוריה לא נכונה. אני חושבת שאי אפשר לומר את זה על ישראל. אני אומרת את זה גם לקולגות שלי במחלקת המדינה ואני חושבת שזה לא נכון שישראל נמצאת ב-Tier 2. אבל מצד שני אני חושבת שאכן יש פער מסוים שנוצר לאורך השנים באמת בתחום של אכיפה ומניעה ביחס לתופעות של עבדות בקרב עובדים זרים. עבדות ועבודות כפייה. וזה פער שעובדים עליו. אני בטוחה שגם יציגו חבריי. הייתה התקדמות מאוד גדולה. אני חושבת שהשנה האחרונה, שנת 2025 הייתה שנת מפנה. גם לאור החלטת ממשלה 1752 בנושא עובדים זרים שנתן באמת קפיצה ודחיפה לנושא הזה. מצד שני, גם הוגברו הסיכונים. זאת אומרת, מצד שני גם הוגברו מאוד הסיכונים שלנו לסחר וניצול בקרב עובדים זרים בגלל תוצאות המלחמה, בגלל העלייה הגדולה בעובדים זרים ובגלל אופני ההבאה שלהם שאני אנסה להרחיב על זה בהמשך. אז אתם רואים שהפרופיל של המדינה בדוח, אני לא אקריא אותו, אבל יש פה חלק מאוד משמעותי שנוגע לעובדים זרים. יש פירוט של המדינות, יש פירוט של ענפים מסוימים שפגיעים יותר, למשל ענף החקלאות, הסיעוד. יש גם את הנושא של דמי תיווך שעולה כאן, החזקת דרכונים, שעות עבודה ארוכות, חוזי עבודה פיקטיביים, תת תשלום שכר, אלימות פיזית, הטרדות ופגיעות מיניות. אתם רואים את הרשימה. כל אלה בעצם מהווים אינדיקציות לסחר בבני אדם. חשוב לי להסביר שזה לא אומר שכל מי שיש לו חוזה עבודה פיקטיבי או שילם דמי תיווך הוא קורבן סחר. אבל ההצטרפות של חלק מהנסיבות, גם לא צריך שיתקיימו בו כל האינדיקציות האלה, אבל ההצטרפות של חלק מהאינדיקציות האלה כן יכולה בעצם לייצר מצב של עבדות או עבודת כפייה. וזה האתגר בתחום הסחר למטרות עבודה ועבדות. כי בתחומים אחרים, כמו למשל סחר לזנות, כל הסביבה של הזנות היא לא לגיטימית. והכול מופלל גם מסביב. החזקת מקום, סרסרות ופרסום זנות. זאת אומרת, כל העבירות הפליליות האלה הן ממילא כבר סביבה לא נורמטיבית. אבל כשאנחנו מדברים על עובדים זרים אנחנו מדברים על סביבת עבודה, בניין, חקלאות, סיעוד. עזרה למשק. אנחנו מדברים על מעסיקים שבאמת רובם הגדול רוצה להיות בסדר. לא רוצה להתייחס לעובדים זרים באופן לא נאות ולא רוצה להפר את זכויותיהם. אבל גם שם יש תופעות כאלה ולכן צריך באמת את השילוב הזה גם של האינדיקציות ולפעמים אתה צריך להבין שלפעמים הסמכויות יושבות אצל גופים שונים. זה לא רק המשטרה למשל שיכולה לאתר. זה גם רשות האוכלוסין, זה גם משרד העבודה, גם אולי רשות המיסים אפילו ועוד גופים רבים שיכולים בעצם כל אחד יש לו את הסמכויות שלו. ולא תמיד יש חיבור של כל התמונה. וזה היה האתגר הגדול שלנו. אני חושבת שאנחנו באמת עובדים עליו והתקדמנו בו באופן מאוד משמעותי של באמת לעבוד ביחד. לייצר את התמונה המלאה הזאת ולעבוד באופן הוליסטי כל הגופים ביחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם יש לכם פורום קבוע? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> כן, יש לנו. בהחלט אני אגיד את זה גם בסוף וגם אני בטוחה שיתייחסו. אני רק אפרט ממש בקצרה כל אחד מהמישורים מה כתוב בדוח. לגבי אכיפה, אני קודם אפרט את הדברים שצוינו לשבח. יש גם דברים טובים שאנחנו עושים והדוח גם מציין אותם. באכיפה צוין לחיוב שהוקצו תקנים חדשים גם בפרקליטות שהם תקנים ייעודיים שעוסקים בנושא הסחר בעובדים זרים. הוקמו מחלקים חדשים בנושא הזה במשטרת ישראל. גם כן, מחלקים ייעודיים במחוז חוף ומחוז מרכז. הנה, בדיוק הגיע ראש חוליית סחר בבני אדם. צוין גם כן לחיוב שיש אכיפה כלפי נאשמים שהם עובדי ציבור. זאת אומרת שיש חשדות לשחיתות בעצם מעובות של עובדי ציבור בגופים השונים שיכולה לייצר, המדינה בהחלט אוכפת ומעמידה לדין. גם צוין לחיוב שיש שיתוף פעולה עם ממשלות זרות במספר תיקי סחר שהם חוצי גבולות. ושגם הוסגרו חשודים בסחר. לשלילה בתחום האכיפה צוין שהממשלה לא דיווחה, לא הוגשו כתבי אישום כאמור בתחום העובדים הזרים, על אף שהופנו תיקים ועל אף שהופנו קורבנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה לא הוגשו כתבי אישום? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אני בטוחה שהפרקליטות תתייחס לזה בהמשך. הפרקליטות היא מגישה את כתבי האישום, המשטרה חוקרת את התיקים. יש אתגרים לא פשוטים, אני בטוחה שהם ירחיבו על זה מיד. עוד צוין לשלילה שלפעמים החקירות לא נפתחו בזמן. המשטרה בעצם לא פתחה בחקירה במועד, לקח שנים ואז כבר החקירות הן לא מיטביות. גם צוין שיש עונשי מאסר, כשכבר מוגש כתב אישום ויש הרשעה בבית משפט, אז עונשי המאסר, גזרי הדין שנפסקים הם לא חמורים מספיק באופן שמשקף את חומרת העבירה. זה מה שצוין בדוח. לגבי מניעה יש לנו אפילו שני עמודים של נושאים שצוינו לחיוב. גם צוין שיש שיפור קל במאמצי המניעה של המדינה. אני לא אקריא את הכול, אבל אתם רואים, זה גם בנוגע לכל מה שקשור אלינו, ליחידת התיאום. התוכנית הלאומית שקידמנו ששותפים בה 14 משרדי ממשלה. הסכמים בילטרליים צוינו לחיוב בתחום המניעה שיש עם 15 מדינות. זה היה ב-2024, היום אנחנו כבר כמובן עם יותר, שזה משמח. החלטת ממשלה 1752 צוינה לחיוב בכך שהיא קבעה שדרך המלך לגיוס הם הסכמים בילטרליים. זה צוין לחיוב, שוב ל-2024. השאלה של בפועל היישום היא שאלה אחרת, נראה מה יהיה בדוח הבא. צוין לחיוב הקו החם של סימי שממומן ומפוקח על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, שהורחב גם לגיוס הפרטי ולא רק להסכמים הבילטרליים. צוינה לחיוב הפלטפורמה הדיגיטילית החדשה של רשות האוכלוסין וההגירה לעובדים זרים שבאמת מאפשרת להם נגישות יותר גדולה למידע. צוין לחיוב שבהחלטת ממשלה 1752 יש הגבלה בהבאה פרטית רק למדינות Tier 1 ו-Tier 2. זאת אומרת ממש הכנסנו את דוח מחלקת המדינה לתוך החלטת ממשלה כאן בישראל. זה צוין לחיוב. החלטות דומות גם בעניין חברות הביצוע. גם - - - של משרד הבינוי והשיכון בעצם קיבל החלטה ב-2024 שבקול הקורא החדש שיצא כבר לא תותר הבאה ממדינות של Tier 3 וזה דבר שהוא בהחלט חיובי וצוין לחיוב. הגדלת המשאבים לאכיפה, התקנים החדשים. הנושא של הסברה ופרסום, העלאת מודעות. צוין לחיוב גם בהקשר הזה חוק איסור צריכת זנות, שהוא כמובן לא שייך לעובדים זרים, אבל אני מציגה את זה גם רק שתראו את הדוח במלואו. הארכת התוקף גם צוינה לחיוב כאמצעי מניעה שמונע הגעה לסחר לזנות. אז לשלילה. מה שצוין לשלילה בתחום המניעה גם הוא לצערנו מקיף שני עמודים. לא הייתה בקרה אפקטיבית על חברות ביצוע זרות בבניין. באופן ספציפי יש ביקורת על זה שחוזרת כבר כמה שנים. הממשלה לא אסרה באופן מלא על תשלום דמי תיווך. זו הביקורת שנקבעה בדוח. מציינים גם שזה הביא בעצם להשעיית ההסכם עם הפיליפינים בתחום הסיעוד, שעד היום לא חזר בעצם לפעול. הובעו חששות בעניין הליכי הגיוס החדשים, הפרטיים, לרבות שזה יגרום לגביית דמי תיווך אסורים. שתהיה יכולת מוגבלת של הממשלה לפקח באופן מספק על העובדים זרים בעצם ועל זכויותיהם באמצעות הגיוס הפרטי, הבאה פרטית. הובעו חששות באשר למעבר של עובדים בין מעסיקים, המוביליות שלהם. בפרט בחברות ביצוע, שזה מוגבל למעבר רק בין חברת ביצוע ולא לתאגידים ורק בתאריך מסוים, אחת לרבעון. מחלקת המדינה מביעה בזה חשש מכבילה. עיכוב דרכונים זו אינדיקציה מרכזית לסחר בבני אדם. זאת תופעה שבאמת נעלמה, אני חייבת להגיד, מישראל במשך שנים ארוכות ולצערנו כן אנחנו רואים חזרה שלה בשנים האחרונות. במיוחד בשנתיים האחרונות. בשנת 2024 לא הוגשו כתבי אישום, זה בסמכות המשטרה. לא הוגשו כתבי אישום על עיכובי דרכון בשנת 2024 בכלל, למרות שכן הייתה עלייה בתופעה הזאת. באופן כללי אומרים שאין מספיק פיקוח ממשלתי כדי להבטיח את זכויות העבודה ואת החוזים של העובדים שהם יקוימו בהתאם לדיני העבודה בישראל. המישור האחרון זה הגנה וזיהוי. כאן צוין לחיוב המודל החדש של משרד הרווחה שמאפשר ליווי ותמיכה גם בקהילה, שזה אגב הרבה יותר מתאים ככלל לעובדים זרים מאשר המקלטים. זאת אומרת, יש גם מקלטים שקורבנות סחר יכולים לשהות בהם ולקבל את כל המעטפת שם. משרד הרווחה מממן, מפקח. אבל יש גם מרכז יום ויש ליווי בקהילה שהרבה פעמים אנחנו רואים, במיוחד עם גברים, שזה דבר שהוא יותר נכון להם. יותר נותן להם אוטונומיה ויכולת בחירה. זה שינוי שהתרחש וממשיך להתקדם באופן מאוד יפה השנה. הממשלה נותנת שירותים רפואיים לקורבנות סחר. משרד הבריאות מממן את זה באופן מלא. יש גם בריאות הנפש, גם רופאי משפחה. זה הורחב באמצעות מרפאות. יש חקיקה, תיקון חקיקה שעבר ב-2024 שבעצם הרחיב את הסיוע המשפטי גם לקורבנות סחר בהליך הפלילי. נותן להם ליווי ותמיכה והנגשת הזכויות שלהם בהליך הפלילי, שזה באמת דבר ממש משמעותי שגם היישום שלו עכשיו הוא מאוד מאוד משמח ומבטיח. והוא עוזר לקורבנות באמת לממש את הזכויות שלהם. יש ועדה מייעצת שהוקמה להכרה בקורבנות סחר. שותפים בה גם ארגונים לא ממשלתיים של הנציגה שיושבת לידינו וגם נציגים ממשלתיים וגם שורדי סחר בעצמם שיושבים בוועדה הזאת והיא באמת גם צוינה לחיוב. עיקרון אי הענישה. המיזם של נתב"ג. למי שלא מכיר, יש צוות בין מגזרי שפועל לאיתור קורבנות סחר בנתב"ג. זאת אומרת, למנוע את הכניסה שלהם בכלל ישראל, עוד דקה לפני שהן מנוצלות כאן למטרות זנות וניצול מיני. זה צוות שגם זכה עכשיו בפרס עיטור הנשיא למאבק בסחר בבני אדם שהתקיים לאחרונה. לצערנו הייתה ועדה ולכן הזמנו את כבוד יושבת-הראש. אבל הצוות הזה זכה בעיטור וגם מרכז היום שמממש את השינוי והליווי בקהילה זכה בעיטור הנשיא. יש עו"סית מיוחדת, נעמה סבטו שהיא עו"סית סחר, עובדת בארגון "לא עומדות מנגד" שגם היא חברה בצוות בנתב"ג וגם זכתה בעיטור הנשיא על הפעילות שלה בכל מה שנוגע לפעילות המשטרה ואכיפה וסיוע וליווי בקורבנות עצמם בעת האכיפה. רשות האוכלוסין קיבלה גם פה ציון לשבח על התיקון לנוהל טיפול במבקשי מקלט מדיני. אני יודעת שזה גם נושא שעולה כאן. שבעצם נערכו התאמות שונות כדי שהליכי הריאיון גם יכללו סינון יותר טוב לקורבנות סחר בבני אדם שעשויים להגיש בקשות הכרה ואפשר יהיה להפנות אותם בעצם להכרה. לשלילה, בנושא ההגנה, יש כמה נקודות שצוינו. צוין שארגונים לא ממשלתיים, שבעצם הממשלה נסמכת על ארגונים כדי לזהות קורבנות סחר. אני חושבת ואני אומרת את זה רגע בכובע המקצועי שלי, שהביקורת הזאת לא נכונה ל-2024. ב-2024 94% מהקורבנות שהוכרו הופנו על ידי הממשלה, לא על ידי ארגונים. רק 6% הופנו על ידי ארגונים. לכן אני חושבת שאי אפשר היה להגיד בשנה הזאת שהממשלה נסמכה על ארגונים ולא פעלה בעצמה באופן אקטיבי כדי להכיר בקורבנות סחר ולזהות קורבנות סחר. זו ביקורת שלי על הדוח. אבל בדוח יש ביקורת עלינו כזו, אז אני רק רוצה לדייק. דווח שהממשלה בעצם בגלל תת אכיפה שהייתה בשנים הקודמות בנושא של עובדים זרים, אז בעצם עובדים זרים נרתעו. זה הוביל לאפקט מצנן, שעובדים זרים שנוצלו והגיעו אפילו למצבים של עבדות ועבודות כפייה לא פנו לרשויות ולא הגישו בקשות להכרה למשל, כי הם פחדו או שהם בעצם הבינו שלא יקרה עם זה שום דבר ולכן הם נמנעו מלדווח. זו ביקורת בתחום ההגנה. גם הייתה ביקורת על זה שבעצם כל השירותים נמצאים באזור המרכז ותל אביב, גם מרכז היום. ושיש קושי בגישה של קורבנות שמתגוררים באזורים אחרים. גם כאן אני כן חייבת לדייק שדיווחנו, אבל זה לא הופנם. שמשרד הרווחה כן בעצם מינה עובדים סוציאליים ברחבי הארץ, בפריסה גיאוגרפית כן רחבה שיוכלו ללוות גם קורבנות שנמצאים בפריפריה ולא נגישים למרכז. אבל זו ביקורת שעדיין קיימת בדוח. יש המלצות גם בדוח. אז הדוח מציג את הביקורת ואת הדברים לחיוב ולשלילה. אבל הוא גם אומר מה הוא בעצם ממליץ למדינת ישראל לעשות. אז הבאתי כאן את שלוש ההמלצות העיקריות שהן מתועדפות. אחד זה להגביר כמובן את האכיפה, את החקירות. להגביר את ההעמדה לדין בתחום הזה של עבדות ועבודות כפייה ועובדים זרים. להטיל ענישה מספקת. שתיים, להגביר את האכיפה של זכויות העבודה. זאת אומרת, לא רק כתבי אישום בסחר ועבדות, אלא גם כל מה שנוגע לגביית דמי תיווך, זכויות עבודה, החזקת דרכונים וכו'. שלוש, שזה דבר מאוד חשוב בעיניי זה מחלקת המדינה קוראת להרחיב את המשאבים לכלל הגופים שעוסקים בתחום הזה כדי שאפשר יהיה בעצם לעמוד יותר טוב במחויבויות של ישראל. גם במשטרה, גם ברשות האוכלוסין וההגירה, גם במשרד העבודה, אנחנו יודעים שהחלטת ממשלה 1752 כן הקצתה משאבים נוספים, גם בפרקליטות. אבל לצערנו היו קשיים גם בגיוס, יש קשיים ברמות השכר. אני בטוחה שנקש ידבר על זה גם בהמשך. בסוף התוצאה היא שאין באמת עלייה במשאבים וכל הזמן יש גם עלייה במספר העובדים הזרים. אז זה לא עומד בפרופורציה, בעצם אנחנו לא מספיקים להשלים את הפער הזה ויש צורך באמת. וכאן אני גם קוראת לוועדה הזאת להצטרף לקריאה הזאת, להמלצה הזאת, וכן בעצם לעודד משאבים נוספים לתחום הזה. שקף אחרון, רציתי שתראו שבשנת 2025, שכאמור הדוח לא מתייחס לזה, זה יהיה בשנה הבאה. אבל שתראו אתם שהגענו לנקודה, ועוד לא נגמרה השנה, אבל בעצם אם תראו שב-2026 יש לנו 29 קורבנות סחר שהם עובדים זרים. וזה לעומת למשל 23 שהיו חמישה. אז אתם רואים שיש פה עלייה מאוד משמעותית. ב-2024 גם הייתה עלייה, אבל פי שתיים מאז. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להסביר למה הקפיצה הזאת? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> גם תראו את זה ביחס לשאר הקורבנות. אתם תראו שיש גם עלייה באופן כללי במספר הקורבנות שהוכרו ב-2025 לעומת שנים קודמות. אבל עדיין היחס שבין, גדל גם היחס שבין העובדים הזרים מבין הקבוצה הזאת. אני חושבת שכן, זה בעקבות ההתפתחויות מאז המלחמה. בעקבות ההתרחבות של המסלולים שהם אינם הסכמים בילטרליים, בעקבות ההבאה הפרטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם הבאה פרטית? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> כן. בעקבות הבאה פרטית שמייצרת מסלולים שהם אינם מפוקחים בכלל, שהם אינם תחת רגולציה. והעובדים שם לא מוגנים בעצם כמו שהם מוגנים בהסכמים הבילטרליים. בעקבות הירידה בעצם במניעה. זאת אומרת, זה שמביאים עובדים בהבאה פרטית בעצם אומרת שאנחנו לא יכולים למנוע גבייה של דמי תיווך במדינות המוצא ולכן אנחנו רואים עלייה בתופעות האלה. גם צריך להגיד שהכניסה של ענפים חדשים שלא היו מורגלים, לא היה להם בעבר, מעסיקים שלא היו מורגלים בהעסקה של עובדים זרים, רק פלסטינים, אז היא גם ייצרה קושי. למשל הנושא של מעבר של עובד בין מעסיקים, שמדובר בענף חדש שאין בו תאגידים כמו בבניין למשל ואין בו לשכות כמו בסיעוד או בחקלאות. אז עובד לא יודע איך לעבור בין מעסיק למעסיק ואז בפועל נוצרים מצבים של כבילה וזה מוביל אותנו, הדרך קצרה משם למצבים של סחר בבני אדם. לכן גם צריך לדבר על העלייה הגדולה. כי כשאתה מרחיב מאוד את המספר של עובדים זרים שמגיעים לישראל, אז באופן טבעי כל הקשיים האלה בעצם נמצאים באסקלציה. לכן אנחנו רואים את העלייה הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דינה, את יכולה לתת לנו השוואה עם הפלסטינאים ל-2023? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> כן, אני אתן השוואה. אבל אני רק אגיד כמשפט אחרון שאני חושב שהעלייה הזאת היא לא רק בגלל עלייה של הסיכונים, היא גם תוצאה של המאמצים פה, של החברים מסביב לשולחן וגם של המשטרה וגם של הפרקליטות וגורמי האכיפה כולם בכל הרשויות כן לעבוד יחד ובאופן יותר פרקטי. זאת אומרת, גם יש עלייה באמת בבעיות ובקשיים, אבל גם יש עלייה במאמצים ובהבנה של כל רשויות המדינה שצריך לפעול יחד ובאופן פרו אקטיבי כדי לאתר יותר. אז יש פה שילוב של שני הדברים האלה. זאת אומרת, גם דברים טובים אבל גם דברים שליליים. ולכן המספר הזה משקף בעצם את שניהם. וזה היה חשוב לי להגיד. לא הבנתי בדיוק איזה השוואה כבוד יושבת-הראש רצתה שאני אעשה. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> ציינת בין היתר שיש קפיצה במספר העובדים הזרים מחמישה ל-29. בין היתר דיברת על החלופה בעצם של הפלסטינים. השאלה אם הייתה ירידה מצד אחד בסחר בבני אדם שמקורם מהרשות הפלסטינית ובעקבות זה העלייה בעובדים זרים או שכך או כך המספר של העובדים המנוצלים מהרשות הפלסטינית נשאר כפי שהוא. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> בעבר כן הייתה ביקורת גדולה בדוח מחלקת המדינה וגם עכשיו בדוח הנוכחי, יש ביקורת גם על הנושא של עובדים פלסטינים, שמזהים שם תופעות. אני חייבת להגיד שבעבר לא הוכר אפילו עובד שהוא פלסטיני כקורבן סחר בישראל. למיטב הבנתי הוכרו פלסטינים, ראיתם, כ-13 בשנתיים האחרונות. זה לתחומי הניצול המיני ועבירות מין. לא היו לנו מקרים. זה לא אומר שלא זיהינו שם תופעות קשות. היה גם צוות שפעל גם עם המתפ"ש וגם רשות האוכלוסין עמדו בראשו ובעצם בחנו את הנושא הזה של איך למנוע סחר בקרב עובדים פלסטינים. אבל המספרים לא משתקפים כי כמו שאמרנו זה לא הוכרו. אבל העובדים הזרים כן היו הכרות של עובדים זרים ובעצם הייתי סופרת אותם ב-2023 לפני המלחמה הייתי סופרת גם פלסטיני כעובד זר. אבל בפועל אני אומרת לך שזה לא. המספר הזה של חמישה ב-2023 לא כולל עובדים פלסטינים רק עובדים זרים. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> זה הובן. השאלה הפוכה. האם הם החליפו אותם? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> כן, הבנתי. אנחנו יודעים שאחרי המלחמה בעקבות ה-7 באוקטובר אז אסורה הכניסה ככלל לפלסטינים לא נכנסים יותר לעבוד בישראל. לכן בעצם הקשיים שהיו והאתגרים שהיו בתחום הזה אולי כן ירדו. אבל במקביל יש עלייה מאוד גדולה בעובדים הזרים שכן החליפו את העובדים הפלסטינים, אבל במספרים הרבה יותר גדולים ממה שהיו הפלסטינים. זה נקש יוכל לתת את המספרים. זאת אומרת, אם היו ערב המלחמה, כמה עובדים פלסטינים היו בישראל? << אורח >> משה נקש: << אורח >> 110,000. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> 110,000. וכמה עובדים זרים? 170,000? << אורח >> משה נקש: << אורח >> 130,000-140,000. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אוקיי, 130,000-140,000. אז היום אולי יש לנו הרבה פחות עובדים פלסטינים, אבל יש לנו כבר כ-250,000 עובדים זרים, נכון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קרוב. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> ועוד היד נטויה כמו שאנחנו יודעים. אז אתם מבינים את ההבדלים במספרים. כן, למעשה הם לא רק החליפו, הם הכפילו בעצם הפוטנציאל לפחות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> 226,000. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> זה מבחינתי. אני כן רוצה לנצל את ההזדמנות להגיד תודה באמת לכל השותפים שיושבים, על העבודה הקשה שהם עושים יום יום, כל אחד בתחומו ובתחום סמכותו כדי לקדם. וגם את הכנסת כמובן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע אותם. אנחנו רוצים להודות לך על הסקירה שמבהירה את תמונת המצב בישראל. יש לי שאלה בבקשה, האם יש צפי לעלות Tier 1? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אנחנו עובדים על זה. אנחנו עובדים על זה קשה ביחד כולנו. גם כמובן משרד החוץ מסייע בשיח מול מחלקת המדינה. אבל בסוף אנחנו צריכים גם את ההצדקה הזאת. בסוף אני צריכה מעבר ללהגיד אנחנו עובדים ואנחנו מתאמצים ואנחנו מאוד רוצים, אני צריכה את הרגל רגע שתעזור לי לעלות. אני צריכה להראות כתב אישום, אני צריכה להראות חקירות בעלייה. אני חושבת שאנחנו בהחלט נוכל להראות את זה השנה ואני כן מקווה שזה יעזור לנו. מצד שני, כמו שאמרתי, הסיכונים עלו ועולים כל הזמן. לכן קשה לי לדעת האם מחלקת המדינה באמת תקבל את זה שאנחנו נעלה חזרה ל-Tier 1, אני מאוד מקווה שכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה לפרקליטות ולמשטרה. אני רוצה שתתייחסו למה עד כה לא הוגשו כתבי אישום? אם אפשר בבקשה, הפרקליטות והמשטרה. << אורח >> עילית מידן: << אורח >> שמי עילית מידן, אני מפרקליטות המדינה ואני רפרנטית ארצית לתחום של סחר בבני אדם ועבדות. אני קודם כל אבקש לומר כמה מילים כלליות, כדי להסביר באמת את המענה לשאלה של גברתי. באמת קיבלנו את הדוח של מחלקת המדינה לשנת 2024, על ההערות החיוביות ועל הביקורות שבו. למדנו אותו ולקחנו לתשומת ליבנו. אני קודם כל אגיד שבאופן כללי בתחום הזה אנחנו פועלים באופן פרו אקטיבי כדי להילחם בתופעות האלה שהן תופעות שמשתנות. תופעות של סחר ועבדות משתנות, דינמיות, לובשות צורה ופושטות צורה. לכן ככלל בפרקליטות יש רפרנטיות לתחום בכל אחד מהמחוזות של הפרקליטות, שבעצם הן משמשות כמקור ידע וגם מלוות תיקים בעצמן. גם יש שתי רפרנטיות ארציות שאני אחת מהן, שמרכזות את התחום בפרקליטות המדינה כדי לייצר איזה שהיא מדיניות אחידה. במהלך השנים הגשנו תיקים, אפשר לומר אפילו תקדימיים בעבירות של סחר ושל עבדות, שכוללים סחר למטרת הולדת ילד ונטילתו, סחר בקטינה למטרות ביצוע עבירות מין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם את יכולה לתת לנו גם נתונים יותר. אם יש לך. << אורח >> עילית מידן: << אורח >> את הנתונים לא הבאתי איתי, אבל אנחנו מדווחים כל שנה והנתונים גם מצויים בדוח שהוגש למחלקת מדינה. בעצם אנחנו ממש מפרטים כמה תיקים הוגשו. אני יכולה להשלים את הנתונים. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> זה בודד, דו ספרתי? משהו שייתן פה קצת הבנה. << אורח >> עילית מידן: << אורח >> בעבירות של סחר ועבדות זה בדרך כלל מידי שנה חד ספרתי מספר כתבי האישום שמוגשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להסביר את הפער בין המספרים בגרף של מדינות מוצא, קורבנות, 2023-2025. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בעצם בין מספר האנשים שהוכרו כקורבנות לבין מיעוט כתבי האישום שהוגשו. << אורח >> עילית מידן: << אורח >> אני יכולה לומר בכמה מישורים. קודם כל, ההכרות הן בעצם מבוססות על רף מינהלי. בעצם לא נדרש לעמוד ברף הפלילי להגשת כתב אישום, שזה רף שהוא רף של סיכוי סביר להרשעה. בעצם הקורבנות מוכרים על ידי הוועדה המייעצת וכדומה, בהתאם לשיקולים שבסופו של דבר מגבשים איזה שהיא ראשית ראיה לקיומן של עבירות סחר ברף מינהלי. רף הרבה יותר נמוך מאשר הרף שנדרש להגשת כתב אישום. זאת נקודת המוצא. מעבר לזה, יכולים להיות כמובן הרבה קורבנות סחר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה עדיין פער מאוד גדול. << אורח >> עילית מידן: << אורח >> אני ממשיכה, יש עוד מישור. יש הרבה קורבנות סחר שהם באותה פרשה. כך שאם אנחנו מדברים על קורבנות סחר בפרשה מסוימת, למשל חמישה עובדים תאילנדים שעובדים כולם אצל אותו מעסיק בחקלאות, אז הם חמישה, אבל בסוף זה כתב אישום אחד, או חקירה אחת. אז גם לזה צריך לתת את הדעת. הדבר הנוסף זה בעצם שבתחום של עובדים זרים, בעקבות החלטת הממשלה שצוינה ובעקבות הביקורת של מחלקת המדינה ובכלל הרצון שלנו להילחם בתופעות ובפרט לגבי עובדים זרים, בעצם בשנה הזאת של שנת 2025 בעצם פעלנו לשינוי תפיסה בעצם. הבנו שצריך לבנות איזה שהוא מערך מתאים, מותאם, שיהיה בסיס חזק כדי בעצם להילחם בתופעות האלה. המערך הזה כולל בעיקר את שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה השונים, שבטח עוד יציגו. ובאמת כמו שדינה ציינה, החשיבות של שיתוף הפעולה הוא באמת כדי להגיע לתופעות, למה שקורה בשטח. הפרקליטות קיבלה בעצם ארבעה תקנים שהם פעילים ואוישו ותקן אחד שהוא בהשאלה כרגע. בעצם בנינו תוכנית אכיפה מסודרת. התחלנו לערוך מפגשים. גברתי יושבת-הראש שאלה אם יש פורומים. אז קודם כל, פורום הפרקליטות פועל כבר הרבה שנים. זה בעצם פורום שבנוי מהרפרנטיות שהזכרתי. אנחנו פועלות כבר הרבה שנים כדי באמת להתמקצע ולהעלות שאלות שקשורות לאכיפה. אבל יש לנו גם פורום משותף עם המשטרה שנועד גם הוא להתמקצע בתחום הזה. ואת מפגשי הפורום המשותף בשנה הזאת בעצם הקדשנו לתחום של עובדים זרים, כדי ללמוד את המטריה, להתמקצע בה. להכיר את השותפים. חוץ מזה יש לנו עוד צוותים ושולחנות עגולים שאת חלקם גם הפרקליטות מרכזת ומובילה. אבל חשוב גם לומר שבעצם באמת אני אמנם מתחילה, אבל אנחנו הנקודה האחרונה בשרשרת. בעצם יש תיקים שמתחילים מהכרה בקורבן הסחר ויכולה להיפתח חקירה. לא תמיד תיפתח חקירה. יכולה להיפתח חקירה ואז יש את הזמן של החקירה. ואז כתב אישום במקרים המתאימים. או באמת יכולה להיפתח חקירה על בסיס מידע שמגיע מגורמי אכיפה נוספים כמו רשות האוכלוסין או משרד העבודה. הכול כמובן בהתאם למשאבים ולתקנים שיש. כמו שהדגשתי את הרף הראייתי שנדרש, חשוב לומר שהרף הראייתי הוא גם נובע מהמורכבות בעצם של העבירות. אנחנו מדברים על העבירות מהחמורות ביותר בספר החוקים. עבירות שיש בהן, שמעוררות הרבה מאוד סוגיות משפטיות והרבה פעמים אנחנו באמת דנים ומתייעצים לגבי היכולת בעצם לייחס את העבירות האלה במקרים המתאימים. מצד שני, יש עוד עבירות שהן לא רק עבירות סחר ועבדות וגם תיקים שנחקרים אולי בעבירות האלה, הגם שלא נמצא שיש רף ראייתי מספיק כדי להגיש כתב אישום בעבירות האלה אנחנו נגיש כתבי אישום בעבירות אחרות פליליות או שנעביר את התיק לגורף אכיפתי אחר שהוא יגיש כתב אישום מטעמו. באמת בדגש על העתיד, ובזה אני אסיים, יש בשנה הזאת יותר חקירות, יותר ליווי חקירות. המיקוד הוא עובדים זרים, כמו שאמרתי. שזה כמובן לצד גם המשך אכיפה בתחום של סחר לזנות, שגם הוא לא מוזנח. גם שם יש אתגרים שקשורים לתופעות שקשורות בסחר המודרני, כמו שדינה הזכירה. התופעות הן דינמיות וחשוב לנו להתמודד איתן ככאלה. תמיד יש מה לשפר במאבק בתופעות האלה. אנחנו משתמשות בכל הכלים האכיפתיים שיש לנו ליצור את הבסיס המשותף יחד עם הגורמים השותפים וגורמי אכיפה שבאמת מגיעים לשטח כדי להיאבק בתופעות ולתת ביטוי הולם לחומרה שלהם. אנחנו מקוות באמת שבעקבות המאמץ הזה והבנייה של התשתית, הבסיס האיתן הזה, יהיו באמת כתבי אישום בהמשך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפי השקף כתוב בשנה הרביעית ברציפות הממשלה לא דיווחה על הגשת כתבי אישום בתחום הניצול בעבודה, אף שארגונים הפנו תיקים לחקירה והוכרו כקורנות סחר בתחום. אז את יכולה להתייחס למה זה לא בפועל? << אורח >> עילית מידן: << אורח >> אני יכולה לומר, זה בעצם הבסיס להסבר למה בעצם יש מיעוט כתבי אישום עד כה. שוב, מתוך תקווה שיהיו יותר. אני אומר שכן הוגשו כתבי אישום בעבירות של עבדות. כן הוגשו כתבי אישום, אבל לא בהיבטים של עובדים זרים בהכרח ויכול להיות שלכך מחלקת המדינה מכוונת. אבל כן אולי אפשר לעבור למשטרה, לעניין החקירות. בסוף אנחנו נסמכים על חקירות המשטרה ועל הראיות שנאספות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה בבקשה? << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אני מירב כהן, ראש חוליית סחר בבני אדם במשטרת ישראל. ראשית, אני אציין שבאמת משטרת ישראל רואה חשיבות באכיפת עבירות הסחר בבני אדם ובעבירות נלוות, בכלל זה גם עבירות כלפי עובדים זרים. אני אציין שכן קיימת מגמת עלייה בשנת 2025 באכיפת עבירות כלפי עובדים זרים. המגמה נובעת ממדיניות ראש אח"מ שכוללת יעדים בתחום והגברת פעילות האכיפה. הוקמו שני מחלקי סחר בימ"ר מרכז ובימ"ר חוף שהם בעצם אמורים לטפל בתופעה. בכל מחוז יש גם רפרנט סחר. קיים שיתוף פעולה עם כלל גורמי האכיפה. רשות האוכלוסין, משרד העבודה, משרד המשפטים, הפרקליטות. אני כן אציין שבכל מקום שיש פוטנציאל חקירתי משטרת ישראל כן פותחת בחקירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אתם פותחים בחקירה בזמן, ברגע שמדווחים? כי כתוב שנמסר מארגונים שלא נפתחה חקירה בזמן. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> בעבר הרחוק באמת אכן לא הייתה פתיחה בזמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם מתקנים את זה? << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אבל גם משרד המשפטים, רשות האוכלוסין, משרד העבודה, יוכלו להעיד שבשנה האחרונה כן חל שיפור וכל ברגע שאנחנו יודעים על עבירה אנחנו מיד פותחים בחקירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם לא סוגרים מהר את התיק ומיצוי החקירה. אתם נותנים לזה. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> לא. אנחנו כן מטפלים. יש פיקוח ובקרה גם של חוליית הסחר וגם של הרפרנטים בכל מחוז. אפשר לראות, באמת צריך להבין גם שחקירות סחר זה לא מהיום למחר. לוקח המון זמן לבנות את החקירה. ואפשר לראות תוצאות. הנה, רק שבוע שעבר בוצעה פעילות של ימ"ר מרכז ביחד עם רשות האוכלוסין ומשרד העבודה. לפני כן הייתה פעילות סמויה של המשטרה במשך זמן. כי שוב, אלה עבירות שלוקח זמן להוכיח אותן. וכן היה פרוץ מאוד יפה ובמסעדות ונסגרה גם מסעדה אחת והתיק עדיין נמשך. שוב, התיק הזה לא יוגש בו כתב אישום היום או מחר, החקירה עוד תימשך. יש פה הסתעפות. אבל גם כיום יש כמה תיקים שאני לא אפרט פה, שהם בהתהוות. אנחנו על זה. אנחנו יודעים שהייתה בעבר איזה שהיא בעיה. אבל אנחנו כן על זה. צריך לזכור שבסופו של יום שבאמת מדובר בתופעת פשיעה אחת מיני תופעות רבות. וככל שיוקצו באמת משאבים ויוקמו עוד מחלקי סחר ייעודיים לנושא, אז באמת אנחנו נוכל לפעול ולטפל בתופעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הפערים והחסמים שלכם? << אורח >> מירב כהן: << אורח >> ראשית, החקירה לוקחת המון זמן. אנחנו רואים שנגיד חקירות מסוימות שלוקחות, שאנחנו חושבים למשל, סתם דוגמה, שמדובר בסחר. בסופו של יום אנחנו מבינים מהפרקליטות זה לא עבירת סחר, זה עבירה בעצם של רשות האוכלוסין או משרד העבודה, בתחומם. אבל אנחנו בכל זאת מנסים למצות וכן לפעול. יש גם פערי תרבות למשל. אם בתיק מסוים, סתם דוגמה, שטיפלנו בעובדים זרים, חשבנו שמדובר בעבירת סחר, כי הם שהו בתחום הרשות במשך תקופה. ואז מסתבר שלא הייתה פה עבירת סחר ובעצם בהודו הם רגילים, סתם דוגמה, לשבת ולפעול לאט. אז יש גם פערי תרבות שצריך לקחת בחשבון. אבל כן, כל חקירה ממוצת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אני אמשיך איתך ואחר כך משרד ממשלתי. את יכולה להרחיב בדבר הפעולות הנעשות כדי לשפר את סעיף האכיפה, כפי שעלה בדוח, החל משנת 2012? << אורח >> מירב כהן: << אורח >> כן. אני אציין שראשית, קיים עכשיו, אנחנו משפרים את זה על ידי שיתוף פעולה הדוק בין רשויות האכיפה השונות. בין גורמי הרווחה. כי בכל זאת יש פה קורבנות סחר. אנחנו מוציאים, יש לנו הדרכות יותר לשוטרים. אנחנו מקימים פעמיים בשנה, יש הכשרת סחר. אנחנו מביאים גם מעמותות אזרחיות שמטפלות כמו קו לעובד או כמו להשתלמות הזאת. אנחנו מביאים את רשות האוכלוסין ומשרד העבודה שייתנו דגשים. אנחנו לוקחים יחידות שטיפלו בתיקי סחר ויש להם דגשים לשוטרים שיבואו וידריכו. אז בכל הדברים האלה אנחנו מנסים כן להשתפר וכן לפעול. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> אפשר שאלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> בעקבות המאמצים שלכם, אתם מזהים איזה שהיא מגמה של הרתעה בכל זאת? כלומר, גם אם זה לא משהו שאפשר כרגע לדבר עליו בנתונים? אתם כן מזהים איזה שהיא מגמה בתחושת השטח שלכם? << אורח >> מירב כהן: << אורח >> אני לא יכולה לענות על זה, כי הדברים האלה, בדרך כלל עובדים זרים, בניגוד למשל לתופעת הסחר בזנות, מאוד קשה להוציא מהעובדים את התלונה עצמה ומהמעסיקים את הנושא. הרי אף אחד לא יבוא לפה ויגיש תלונה מרצון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם חוששים. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> זה בדרך כלל יותר מרשות האוכלוסין או מקו לעובד, איכשהו. אני כרגע לא יכולה להצביע עדיין על מגמה כזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. נעבור עכשיו למשרד הבינוי, חקלאות ורשות האוכלוסין. אתה רוצה להרחיב את הפעולות שנעשות כדי לשפר את סעיף האכיפה? משה, אתה רוצה להתחיל? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין. תכף אני אעביר גם לשמעון, מנהל אגף אכיפה שיתייחס בהיבטים של אכיפה. רוב הדברים דינה כבר ציינה פה במצגת שלה. כפי שנרשם פה, רשות האוכלוסין מאוד מעורבת בכל הפעולות שנדרשות על מנת לקדם, לשמור על זכויות העובדים ובכך בין היתר לקדם את ישראל אולי חזרה ל-Tier 1 בדוח מחלקת המדינה האמריקאית. אנחנו שותפים בכל הצוותים שדינה ציינה. מפעילים את מרכז הפניות. סימי נותן לנו פה שירות, אבל זה מרכז פניות של רשות האוכלוסין וההגירה, שהוא מתאים לכלל העובדים הזרים. שוב, אמרתי גם קודם, אנחנו משתתפים בכל הצוותים, כולל בצוות מניעה. נכון דינה? בצוות המניעה. גם בנושא של זרים, גם בנושא של פלסטינאים. זהו, עוד משהו שפספסנו? שמעון, בהיבטים של אכיפה. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> תרחיב פשוט לגבי הפעולות שלכם לגבי מה שעלה בדוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סעיף האכיפה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני גם מבקש ממך להתייחס לנושא של המשאבים ואני גם אשלים אותך בעניין הזה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> בוודאי, אי אפשר לדבר על זה בלי להתייחס לזה. אני שמעון זיגזג, מנהל אגף בכיר לחקירות ומודיעין במינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. ההצגה של דינה הייתה מאוד מדויקת כאן. ביחס לעובדים זרים ובדגש על עובדים זרים. לאורך השנים אנחנו דחפנו כרשות האוכלוסין וההגירה להסיט את הקשב ואת המשאבים המוגבלים מאוד של כל העיסוק בסחר, עבדות והעסקה בתנאי עבדות לכיוון עובדים זרים. בשנים האלה ובגרף שראינו אנחנו באמת זיהינו יותר התמקדות בדברים אחרים מאשר בעובדים זרים. בשנים האחרונות, בדגש על השנתיים האחרונות, יש מגמה מאוד משמעותית שמתרכזת בעובדים זרים ועל כך אנחנו מברכים. זרים לא מעטים שמופנים למקלט ובאופן כללי תיקי חקירה מזוהים על ידינו ומופנים על ידינו בשיתוף פעולה הדוק עם כל הגורמים שיושבים פה בשולחן. המאמץ הזה באמת דורש מאמץ קולקטיבי ולא יחידני של יחידה כזו או אחרת. מה שמירב תיארה כאן, התיקים והשותפות שלנו ושל משרד העבודה בהובלה של התיקים האלה, שלא ראינו הרבה מאוד שנים מאמצים מרוכזים כאלה, אכן השנה קורים. והם קורים בצורה טובה ויפה ויש תיקים על המדף שעוסקים בדברים האלה ויש זיהוי טוב יותר. המגמה באופן כללי טובה. זה בצד החיובי. במיוחד באמת אני חייב לציין ולשבח את המשטרה על המאמצים שהם עשו השנה כדי לשתף איתנו פעולה. אני חייב לציין את זה, בעיקר ימ"ר מרכז ולהב ועל זה באמת מגיע להם כל הכבוד בסיפור הזה. לצד העניין הזה צריכים להבין מה קורה בעולם הזרים והעובדים הזרים. יש מגמות מאוד חריפות ומאוד משמעותיות. הגידול שלהם הוא מאוד משמעותי. אנחנו מדברים על גידול מ-136,000 לפני המלחמה, היום אנחנו עומדים על 236,000 עובדים זרים. צריכים להבין מה הגידול הפרופורציונלי בגופים האוכפים, בגופי האכיפה. האם יש גידול פרופורציונלי בכלל מבחינת היקפים? הזיהוי מתחיל מגופי האכיפה שמגיעים בשטח, שעובדים בשטח. ואם הגידול הוא לא יחסי אז בוודאי שיש פה בעיה מאוד משמעותית. מבחינת כוח אדם אנחנו לא גדלנו יחסי, למרות שהפעילות שלנו בתחום הזה מאוד גדלה וצמחה. העשייה שלנו מתבטאת בהרבה מאוד מישורים, חלקם מאוד שקופים, שקשה מאוד לאמוד אותם ולכמת אותם. אבל אני אגע בחלק מהם, שהם נוגעים א' בזיהוי שלנו ולגבי היקף גביית דמי התיווך אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית. אנחנו מדברים על ענפים שונים, אנחנו מדברים על סכומים אחרים שלא ראינו. ואנחנו בהחלט מזהים עלייה בתופעה הזאת. אפרופו, אנשים שמידי פעם מגיעים לוועדה הזאת ותומכים בלהט בהבאה פרטית, חשוב להבין, ואני כרגע לא מדבר על בן אדם כזה או אחר, חלילה, שחלקם בהחלט מייצגים רווח עצום שעושים מהבאה פרטית. אנחנו מדברים על גביית דמי תיווך בסכומים מאוד גבוהים. חלק מתיקי החקירה שאנחנו מנהלים היום מתרכזים בדבר הזה. ופה אנחנו בהחלט מזהים מגמות. ענפי הכלכלה החדשים וכל מה שקורה הוא בהחלט מגמה חדשה שבאמת משנה הרבה מאוד בעולם שלנו. אנחנו מזהים רצון משמעותי של עובדים בענפי החקלאות והבניין לזלוג לענפים האלה מסיבות כאלה ואחרות, בעיקר מסיבות של רווחיות גבוהה יותר. בתהליך הזה הם הופכים להיות ללא חוקיים. אנחנו קושרים באופן חד משמעי בין שהייה לא חוקית לבין הפרה של זכויות מצד מעסיקים ובאופן כללי הדבר הזה מתרחב ואנחנו רואים את המספרים עולים בהיבט הזה. יש הרבה מאוד תיקים שאנחנו לא יכולים להתייחס אליהם, כי הם מתנהלים. אבל אנחנו בהחלט יכולים לראות ולזהות תלונות על החזקת דרכון, תלונות שמתייחסות להפרת זכויות משמעותיות שמגיעות עד כדי אלימות. בהחלט שיתוף הפעולה הפורה בין גופי האכיפה מוכיח את עצמו אני חושב. הוא מראה ניצנים ראשונים שבהחלט יסייעו לנו להתגבר על התופעות האלה ולייצר הרתעה. זה בהיבט הזה. למעשה בשלב הזה אני לא יותר מידי יכול לפרט על תיקים שאנחנו מנהלים, אבל אנחנו בהחלט מנהלים הרבה יותר מאשר בעבר, בהיקפים הרבה יותר גדולים, בשיתופי פעולה. ואני שוב פעם חוזר לדגש על משאבים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> שמעון, אני אשלים אותך, ברשותך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם רום נמצא פה, נשמע גם את ההתייחסות שלו. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני חושב שאין תירוץ, אין שום תירוץ למציאות שאנחנו נמצאים בה שבה כמות העובדים הזרים הכפילה את עצמה וגוף האכיפה המרכזי שאמור לטפל בזה ברשות האוכלוסין וההגירה, ואנחנו לא מדברים רק מהיבטים של עבדות וסחר. יש היבטים אחרים והם רבים. לא יכול להיות שאנחנו עדיין דורכים במקום שנה אחרי. זה פשוט, זה גם ישליך מן הסתם על הדוח הבא שדינה תציג פה בשנה הבאה. אני משוכנע. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ברשותך גברתי יושבת-הראש, אני אשלים את שמעון בעוד שני דברים קטנים או שלושה דברים קטנים. קודם כל, אני אדגיש מה שהוא סיים איתו, הנושא הזה של משאבים. ואת מכירה את זה, כי עשית כמה דיונים בנושא הזה, גם עם משרד האוצר ועם ההסתדרות ועם כל הגורמים הרלוונטיים. בסוף בשביל שאנחנו נוכל לטפל בצד של מינהל עובדים זרים ולהביא עובדים זרים וגם בתהליך של הבאת העובדים יש תהליך של שמירה על זכויותיהם. אנחנו מיידעים אותם לפני, אנחנו צריכים את כל המשאבים בשביל להיות הכי טובים גם עבור המעסיקים וגם עבור העובדים הזרים ובטח בהיבטים של אכיפה, שלא מצליחים לגייס כוח אדם, בעיקר לנוכח הסכמי השכר כפי שאת בוודאי מכירה. זה רק הדגשתי עוד את הנושא הזה של כוח אדם, של תמורה ראויה לעובדים שלנו. זה דבר מאוד חשוב, גם במינהל אכיפה, גם במינהל עובדים זרים. ועוד שני דברים קטנים. קודם כל, יש בנוסף לאכיפה ששמעון ציין, שהיא בעיקר קורית בשטח וחקירות וכו', יש גם אכיפה מינהלית או בקרה מינהלית שאנחנו מבצעים גם כנגד מעסיקים שמפרים זכויות של עובדים. גם כנגד עובדים שמפרים כמובן את תנאי רישיונם וכו'. אבל גם בהיבט של אכיפה או בקרה מינהלית כלפי מעסיקים שמפרים זכויות של עובדים זרים. זה גם משהו שצבר אצלנו במינהל תאוצה גדולה מאות ועלה במאות אחוזים ביחס לשנים קודמות. דבר אחרון מבחינתי כרגע זה לעדכן, וגברתי יושבת-הראש מכירה, כי עדכנתי אותך אתמול, שאתמול חתמנו על הסדר יישום עם סרילנקה לענף מסחר ושירותים. למעשה כל הנושא הזה של קידום, ודינה דיברה על זה במצגת שלה, קידום הסכמים והסדרים בילטרליים להבאת העובדים זה אחד מהדברים המשמעותיים שהאמריקאים גם שמים עליהם דגש בדוח הזה ושעוזר לכולנו להתמודד עם תופעה של גיוס עובדים שהיא לא ראויה. לכן אנחנו מקדמים את הנושא הזה ואתמול נחתם הסכם וחשוב שיכירו את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברכות, ישר כוח. איזה סנקציות אתם מטילים על המעסיקים כשהם מפרים את הזכויות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש מנעד של סנקציות שאנחנו מטילים על מעסיקים. יכול להגיד, שוב, מהגבלות למיניהן או הקטנת מכסות או דברים כאלה של עובדים זרים ועד כדי ביטול היתר וסירוב למתן היתר לשלוש שנים קדימה. זה גם, זו הסנקציה אולי הכי חמורים בהיבט שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם הרתעה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בוודאי. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> וכתבי אישום חשוב לזכור. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, זה בהיבטים שלכם. אבל אצלנו בבקרה המינהלית הפועל יוצא של זה זה סנקציות על ההיתרים, הגבלות למיניהן ולפעמים גם ביטולי היתרים וסירוב למתן היתר עד שלוש שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. האוצר ואחרי זה נמשיך עם הבינוי וחקלאות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אשמח להתייחס לסוגיית המשאבים רגע בשני אופנים. יש את חלוקת המשאבים שנקבעה בהחלטת ממשלה 1752, בהתאם למפתחות שקבועים שם בטבלה בסעיף 1 להחלטה. שם מדובר על תקני אכיפה במשרד העבודה וברשות האוכלוסין ותקני מטה וכן הלאה. ההחלטה הזאת כמובן מתבצעת במלואה. יכול להיות, אני גם מכיר את השיח עם גורמי המקצוע ברשות האוכלוסין שיש כל מיני טענות לעניין אופן התקצוב. יכול להיות שהוא היה לא נכון, אני לא יודע להגיד. בטח שאנחנו עכשיו יותר חכמים בדיעבד מאשר מה שידענו באותה נקודת זמן. יכול להיות שאפשר לחשוב על לשנות את הדבר הזה, אבל זה דורש תיקון של החלטת הממשלה. כרגע אנחנו מבצעים את התקצוב מתוקף ההחלטה הזאת. אם יש צרכים נוספים שאני מבין שעלו פה בדיון, דוגמת עובדים סוציאליים ודברים נוספים, אלה דברים שצריכים לעלות על ידי הגורמים הרלוונטיים במסגרת גיבוש תקציב המדינה. תקציב המדינה הנוכחי, כולנו יודעים, עבר כבר בליל הממשלה. אני מציע, אני לא יודע אם זה משהו שיהיה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בתקציב שיגיע לוועדת הכספים? יהיה לי טעם? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני לא בטוח. אני מניח ששינויים מסוימים נעשים, אבל זה משהו שאני לא חושב שזה שינויים קטנים לפי מה שאני מבין. אז אני לא בטוח שאפשר להכניס את זה. אני כן מציע שאותם משרדים שחושבים שיש פערים בהקשרים האלה יפנו לגורמים שאחראים עליהם, שמתקצבים אותם ויבחנו איזה דברים אפשר לעשות. אני כן אומר שרגע הציפייה אני חושב שלנו מאותם משרדים, שוב, לאור זה שהצורך הזה בוודאי היה ידוע גם לפני כמה חודשים וגם לפני חצי שנה וגם לפני שנה. וזה לא צף בזמן ולא עלה לממשלה. שגם האפשרות לבצע הסטות בתוך המשרדים, במסגרת סדר העדיפויות של השר או המנכ"ל, בשביל לתת מענה לצרכים האלה בוודאי קיימת. כלומר, הנושא הזה הוא בוודאי חשוב. אני מניח שלא קשה להסביר למה הוא יותר חשוב מדברים אחרים. לכן אפשר לבחור שלוקחים ממקום X ושמים משאבים במקום Y. וזה בוודאי אפשרי. אם למי מהמשרדים תהיה בעיה לעשות את זה אז אני אשמח לסייע בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. אנחנו נגיד את זה בהמשך בהחלטות. תודה רבה רום. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד העבודה, בבקשה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> צוהריים טובים, מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה. אני מצטרף גם לחבריי שמעון ומשה מרשות האוכלוסין. השנה שיתוף הפעולה עלה מדרגה גברתי יושבת-הראש, בהיבטי אכיפה. גם עם המשטרה וגם עם רשות האוכלוסין. אנחנו כולנו הבנו שכאשר מגיעים לרגע שצריך לבצע חקירה, עושים אותה במשותף ולא בנפרד. בעבר היינו עושים את זה בנפרד. או המשטרה הייתה מתחילה או רשות האוכלוסין הייתה מתחילה ואז נכנס גורם שני ושלישי והחקירה לא מגיעה למיצוי. היום זה נעשה ביחד, כפי שציינה מירב. נכנסים ביחד למקום, חוקרים את כל העבירות האפשריות וכשצריך לבצע השלמות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממתי זה נכנס לתוקף שכולכם יחד? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זה כבר שנה ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שנה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זה כבר קרה השנה במספר מקרים ועכשיו לאחרונה שבוע שעבר שהיינו במסעדות. והמשטרה לוקחת את החקירה אליה, כי זה עבירות שבסמכותה. אבל הצוותים נמצאים איתה כל הזמן, מלווים אותה. גם שלנו וגם של רשות האוכלוסין. וכל פעם כשעולה סוגייה שקשורה לדיני עבודה או לדיני הגירה, אנחנו נמצאים איתם בחקירה. ואז זה ימצה את החקירה. אנחנו מקווים שעלינו מדרגה ואז נוכל למצות הליכים כפי שאמרה הפרקליטות ולהביא את הרף הנדרש להגשת כתבי אישום. מעבר לאכיפה המשולבת, משטרה ורשות האוכלוסין, אנחנו ביחד עם רשות האוכלוסין בקשר שוטף. אני חושב שהרבה שנים לא היה קשר כזה טוב כמו שאנחנו עושים עכשיו. עושים ישיבות תקופתיות, אנחנו יוצאים לשטח. ביום יום יש פעילויות בין המחוזות, בין המרחבים שלנו. הידקנו את שיתופי הפעולה כדי לצאת לבצע ביחד פעולות אכיפה אצל אותם מעסיקים שיש היבטים שונים של פיקוח סמכויות של רשות האוכלוסין ומשרד העבודה, אנחנו משתדלים לעשות את זה ביחד עד כמה שניתן. קבענו גם שהשנה אנחנו נעשה מבצעים משותפים על בסיס חודשי ואנחנו נהדק את הקשר ביחד בינינו בשטח והמעסיקים ירגישו את זה. אנחנו כבר גייסנו 30 מפקחים. רום יצא, אבל אני רוצה להגיד תודה לרום, שהוא באמת היה איתנו שותף ונתן את האמצעים. גייסו רק 30 מתוך ה-98 כי יש קושי בגיוס. יש קשיים בגיוס וקשיים בתנאי השכר. 13 מתוך ה-43 שקלטנו החליטו לוותר על המשרה בגלל השכר. אני מקווה שהשנה נשפר את זה. השאיפה שלי לפחות עוד 30 השנה. אבל 30 עובדים חדשים שכבר קיבלו הסמכה ומתחילים לבצע אכיפה כלפי מעסיקים של עובדים זרים יעשו איזה שהוא שיפור אני מקווה. כפי שציינו פה כמות העובדים הזרים גדלה וכמות המעסיקים גדלה, לכן סביר להניח שגם כמות ההפרות תגדל. אני רוצה לפנות פה ברשותך לחבריי ממשרדי הממשלה וגם בארגוני המעסיקים. חלק גדול מהענפים זה פעם ראשונה שהם מעסיקים עובדים. וחלק מההפרות שהם עושים זה בחוסר ידיעה. אז אני מבקש, גם תנחו אותם, תדריכו את המעסיקים. אם לא תפנו אלינו ותבקשו את ההדרכות אנחנו נסביר לכם. אנחנו ניתן דוגמה: אם רשות האוכלוסין הוציאו נוהל לענף המסחר ושירותים באיזה ענפים מותר להעסיק ובאיזה תפקידים מותר להעסיק, שיקפידו על זה. כי אז אנחנו רואים זליגה של עובדים מתחום אחד לתחום אחר או למקצועות שלא אמורים להביא ואז הם מתחילים להפר. וכשהם מפרים בסופו של דבר רשות האוכלוסין תגיע אליהם או אנחנו נגיע אליהם או העובדים יברחו משם ואנחנו נגיע למקומות לא טובים. אז חשוב שמשרדי הממשלה שתמכו כל הזמן בהבאת עובדים ובהגדלת מכסות גם ידעו לעמוד על המשמר ביחד איתנו אל מול ארגוני המעסיקים, אל מול המעסיקים. הם לא האוכפים, אנחנו האוכפים, אבל הם כן הפנים שלנו מול המעסיקים והם כן צריכים לקחת חלק בדבר הזה כדי למנוע את התופעות האסורות כמו התקשרויות עם מתווכים שאסור או להעסיק עובדים בענפים שאסור להם או מקצועות שאסור להם, ללא הכשרות וללא התנאים המתאימים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. בינוי, אפשר, יש מישהו? חקלאות? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כן. אריאל פרטוש, מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים במשרד הבינוי והשיכון. מה גברתי יושבת-הראש רוצה לשאול לגבי בינוי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים שתרחיב ותתייחס לפעולות הנעשות כדי לשפר את סעיף האכיפה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו לא גורם אכיפה, גברתי. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> לא, אבל יש פה הרבה עבירות בסחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כפי שעלה בדוח החל משנת 2012. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> ענף הבנייה זה תחתיכם, לא? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> נכון. אבל אנחנו לא גורם אכיפה. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> בהקשר למה שעמיתך דיבר קודם לכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שיש שיתוף פעולה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> קודם כל, אנחנו שותפים לכל הצוותים הבין משרדיים שקשורים לאיך לשפר את כל נושא האכיפה. לא שאנחנו, שוב, לא גורם אכיפה, מתייעצים איתנו. בנושא חברות הביצוע הזרות למשל אז אנחנו, כמו שדינה ציינה לפני זה, הכנסנו כבר גם בקול הקורא הקודם, גם בקול הקורא של עכשיו, עומד באוויר, שמדינות מ-Tire 3 לא יכולות להגיש בקשה כמובן. נוסף לזה, גם ביצענו פעולות בסין, איפה שיש לנו חברות ביצוע זרות, דרך העובד שלנו שם. אם זה הגשת תצהירים לידי העובדים, אם זה ביקור באוריינטציה, הם עוברים שם אוריינטציה. אנחנו בוחנים, בודקים איך אפשר לשפר את האוריינטציה. אם מועבר להם הזכותון, מה שכל הזכויות שמגיעות להם. אלה הפעולות שאנחנו כמשרד יכולים לעשות. מעבר לזה אנחנו לא, שוב, לא גורמי אכיפה, אז אין לנו מעבר לכך מה לבדוק. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> בהכשרות אתם מוצאים שיש לכם איזה שהוא פער? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> איזה הכשרות? << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> הכשרות מעסיקים של עובדים זרים בבנייה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני לא מכיר הכשרות ספציפיות. אני יודע שכל עובד זר שנכנס למדינת ישראל מקיים קורס עבודה בגובה, חובה, של המכון לגיהות ובטיחות. יש להם יומיים של זה. הם מקבלים, זה משה יודע יותר טוב ממני, מקבלים זכותון כשהם מגיעים לארץ. יש את הקו החם או קו המידע, איך שקוראים לזה, שמפעילה סימי. שוב, אלה לא פעולות שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע בהמשך את המעסיקים גם. חקלאות יש פה מישהו? << אורח >> יהודית כרמי: << אורח >> יהודית כרמי, מנהלת תחום עובדים זרים. אני רק אציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רשות אוכלוסין ואכיפה. וכמובן שהם שולחים חקלאי שמצאו שהעובדים שלו או שהם עוסקים לא בעבודות חקלאיות או שיש איתו איזה שהיא עבירה, אז אנחנו מעבירים להם גם את הבקשה של החקלאי עצמו, גם אנחנו בודקים בשטח עם החקלאי על מה הוא קיבל את העובדים הזרים ונעשה כל הזמן שיתוף פעולה מלא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד החוץ, רצית לדבר. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> תודה רבה. רחל אוברמן, עורכת דין, מחלקת אמנות, משרד החוץ. אני אגיד שמטבע הדברים בנושא של הסכמים בילטרליים, שזה נושא שהמשרד מוביל ומקדם בשנים האחרונות. היום אנחנו נמצאים קצת יותר מ-20 שנה מאז קבלת החלטת הממשלה הראשונה למיטב ידיעתי בנושא קידום הסכמים בילטרליים. החלטת הממשלה הראשונה, תקנו אותי אם אני טועה, התקבלה ביולי 2005. עברו 20 שנה ובאמת ניסינו לקדם חתימה על הרבה הסכמים. דינה הציגה במצגת שלה לפני כן את שלושת עמודי התווך המרכזיים בנושא של מניעת סחר בבני אדם. אחד זה מניעה, אכיפה והגנה. ההסכמים הבילטרליים נכנסים לעמוד התווך של המניעה מראש. אנחנו חושבים שבאמצעות הסכמים בילטרליים, ואגב זה גם הוכח במחקרים שנעשו שמפורסמים, שההסכמים הבילטרליים מצליחים למגר. זה אף פעם לא במאה אחוז, אבל מצליחים למגר באמצעות המנגנונים שקיימים בהסכמים את התופעה המאוד מכוערת והלא חוקית של גביית דמי תיווך מעובדים זרים, שיכולה בהמשך להוביל לתופעות אחרות שקשורות לסחר בבני אדם. אני פחות רוצה להתרכז בזה. אני חושבת, ואמרתי את זה גם בדיונים אחרים, זה לא מספיק לחתום על הסכמים בילטרליים. מעבר למאמצי אכיפה וכו', יש כאן היבטים משלימים. אמרתי את זה גם בדיונים קודמים שהבאה פרטית צריכה להיעשות במשורה כדי שנוכל בעצם לתמרץ ולעודד הבאה באמצעות הסכמים בילטרליים. שזה בעצם, זה לא תמיד, אנשים שמתעסקים בזה יוכלו להסביר שבעצם הסיפור של דמי התיווך הוא לפני ההגעה לישראל. אז אפשר להביא הרבה גורמי אכיפה אחרי, אבל זה כבר פחות יעזור. אני באמת רוצה כאן, למשרד שלי כמובן נושא העלייה בדירוג של דוח מחמ"ד, זה נורא חשוב. אני חושבת שכחלק מהניסיון לעלות בדירוג זה חשוב להמשיך ולעודד חתימה על הסכמים ויישום של הסכמים. לא מספיק לחתום על הסכמים, צריך ליישם אותם שהבאה פרטית תהיה במשורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. עדן פרבר, בבקשה. << אורח >> עדן פרבר: << אורח >> תודה. אני עדן, אני מהמטה למאבק בסחר בנשים בזנות. רק אני אחזק קודם כל את כל מה שנאמר ואני גם אברך את כל השותפות שלנו מהמדינה שבאמת עושות עבודה מאוד טובה ויסודית. אני רק רוצה להדגיש שדיברנו המון על עובדים זרים וזה באמת נושא מאוד חשוב ובוער במדינת ישראל. אבל תמיד צריך לזכור שעם ניצול מסחרי יש גם ניצול מסחרי מיני וגם ראינו איך ההבאה הגדולה יותר של עובדים זרים השפיעה וגם הביאה לרשת חדשה של ניצול מיני של הבאה של נשים לסחר למטרת זנות. חשוב תמיד לזכור שמטבע הדברים זה הפטריארכיה כשיש ניצול ויש נפגעים יש גם נפגעות וחשוב גם לשים את הזרקור גם על הניצול המיני ביחד עם כל הניצול בענף של העובדים הזרים, אבל הניצול של עבדות. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה .טל, בבקשה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> ליאור טל, עמותת דף חדש. אני רוצה לדבר בשם תאגידי הבניין וכל מה שקשור לעובדים זרים בענף הבניין. קודם כל, אני חושב שהמצגת הזאת מבורכת ויש המון דברים שכמעט הכול אנחנו באמת מסכימים איתה. במיוחד עם הנושא של חיזוק האכיפה. לא יכול, אי אפשר לנהל את המדינה הזאת בלי אכיפה ותקציבים לאנשים שעושים את האכיפה. אנחנו בקשר מאוד טוב עם זיגזג ויש המון מקרים משני הצדדים, שבאמת הם משתפים פעולה ורוצים לעזור, אבל הידיים שלהם כבולות. זה בנושא הזה. לגבי הנושא של מחקר. מחקר הוא חוקר, הוא לא מוכיח. וסקר הוא בודק, זאת לא עובדה. אם אנחנו רוצים לדבר בעובדות NSDC המנכ"ל שלהם בכלא בגלל המסלול הבילטרלי ושוחד בבני אדם. שר הכלכלה של סרילנקה בכלא בגלל שוחד. המסלול g2g. אז במבחן העובדות גם המסלול הבילטרלי יש שם משהו שהוא לא בסדר. אוקיי? לגבי הסחר בבני אדם, המסלול הפרטי, קודם כל צריך לדעת למי נותנים להביא עובדים זרים. לא כל אחד יכול להביא, צריך לבדוק אותו בציציות. ואם הוא עושה משהו צריך להוריד לו את הראש. יש פה המון כלים, תורידו ראשים. אתם יודעים לעשות את זה טוב מאוד. מי שיכול לעשות את זה שיעשה את זה. אבל לא הגיוני, בענף הבניין אני מדבר, לא מדבר על ענפים אחרים, שאנחנו נמשיך להביא עובדים במסלול הבילטרלי, שהעובדים האלה אין להם שום קשר לענף הבנייה. זה פשוט, אני לא יכול להסביר כמה ביזיון זה וגם המדינה ידעה את זה. זו הסיבה גם שבאיזה שהוא שלב להביא עובדים לתעשייה, בגלל שהם לא היו מתאימים. היא הודתה בזה. יש היום המון כלים של המסלול הפרטי, בענף הבניין אני שוב פעם מדגיש, שאפשר להביא, אני מאמין שבעוד חודש יהיה את המסלול של ה-AI שיהיה אפשר להביא עובד לפה תוך חודש. קבלן שמזמין עובד ותוך חודש הוא פה זה משהו שהוא ריאלי, זה משהו שהוא משנה תמונה. זה משהו שהוא משנה פנים. הקבלנים, איציק בטח יחזק את דבריי, לא יביאו עובדים במסלול ה-g2g, הם רוצים לבדוק את העובדים שלהם, זה לא חתול בשק. יש הבדל בין עובד כללי שמגיע לתעשייה לבין עובד שצריך לבדוק אותו בציציות שהוא מתאים לענף הבנייה. יש המון דרישות בענף הבנייה הישראלי. יש המון התאמות של ענף הבנייה הישראלי. מי שבונה איגלו לא יודע איפה זה לא בן אדם שיכול לעמוד בסטנדרטים של ישראל. הוא צריך לעבור הכשרות והתאמות. ואם הקבלן לוקח אותו מראש זה משנה תמונה. סחר בבני אדם? תעשו בדיקה, תבדקו. מי שעושה איזה משהו לא תקין, תורידו לו את הראש. אנחנו בעד זה ואנחנו רוצים. וזה גם פתחתי את השיחה, צריך לחזק את המחלקה של זיגזג אלף פעם. אלף פעם צריך לחזק את המחלקה של זיגזג. זה בקצרה. אם ויויאן תרצה להמשיך את דבריי. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> אני רוצה להמשיך ולומר עוד משהו. שמי ויויאן בן עמי, מעמותת דף חדש. אני רוצה לייצר כאן חיבור חדש ואני אשמח לדעת אם בחנתם את זה. כאשר עובד מגיע לארץ ובורח, אמרנו ברחנים פה, ואז הוא למעשה לא חוקי ועומדת מעליו סכנת הגירוש והוא עובד בשחור, אז הסיכוי באמת לנצל אותו עולה פלאים. כי ברגע שהוא עובד אצלי והוא חוקי, לא פעם קיבלתי טלפונים שרצו לבדוק אם משהו לא בסדר עם עובד. אני חושבת שהם עובדים מדהים. אליי אישית הגיעו. העובדים יודעים לאן לפנות, הם מקבלים את הזכותון, לא משנה אם זה בבילטרלי או ב-b2b, הם מקבלים את הזכותון שלהם. הם יודעים לאן להגיע. יש להם, דרך אגב, אני לא יודעת אם אתם יודעים, אנחנו מחויבים בנוהל לרשום להם בתלוש משכורת את הטלפון של איש הקשר שהם יכולים לפנות אליו. ברמה הזו. אז אני לפחות מרגישה שהעובדים שמגיעים ונמצאים תחת התאגידים ולא בורחים הם נמצאים במקום בסדר גמור. הבעיה עם הברחנים. שוב אנחנו מגיעים לברחנים. ששם האירוע הוא שונה ושם באמת האפשרות לסחר היא הרבה יותר גבוהה. והשאלה באמת מה עושים פה. לגבי העניין של ההבאה, ברור שאנחנו מנוגדות בדעות שלנו, אבל אני כן אומר לך איך אני מסתכלת על זה בעסקי. ככל שעובד, המשוואה שלי שככל שעובד הוא פחות מוכשר, כך הסיכוי שהוא יסכים לשלם יותר כסף הוא יותר גבוה. זו המשוואה. שבסוף הוא יגיע אליי, הוא צריך לשלם את הכסף שהוא שם שם, כי הוא הצליח איכשהו לעבור מבחנים והוא שיחד שם מישהו. הוא הגיע אליי והסיכוי שהוא יברח הוא יותר גבוה. העובדה היא ש-90% ומשהו מהברחנים הם מה-g2g. אי אפשר להתעלם מזה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> סליחה, מאיפה הנתון הזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס לזה, למה שהיא אמרה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> הנתון הזה, מאיפה הנתון הזה? 90%? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיפה הבאת אותו? << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> מאיפה אריה אמר אותו? אני אבדוק ואני אתן לך. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא, את אומרת פה משהו מאוד משמעותי. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אנחנו לא מכירים נתון כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיפה הבאת את הנתון הזה בדיוק? << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> בדקנו את הנתון הזה בין התאגידים ואני אעביר לך אותו בשמחה. נבדוק את זה, גם זה עלה בפגישה שעברה. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> רוב התאגידים בכלל לא יודעים מאיפה העובד. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> זה ככה. אנחנו ניתן לכם את הנתונים. אנחנו מתעסקים עם מישהו שהוא יותר מוכשר. אני מביאה מישהו שהוא באמת טוב. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אני רוצה להגיד לך שמה שאין בהבאה פרטית זה שיש לנו בהסכמים מנגנונים אמיתיים שיכולים להתמודד עם הנושא הזה של דמי התיווך, מה שאין לכם בהבאה פרטית. יש לנו הגרלה, יש לנו פרסום שהמועמד יכול לדעת כמה מותר לו לשלם ושהוא לא אמור לשלם לגורמי תיווך שונים. יש מנגנונים שעובדים. ואני גם חושבת שהזלזול לגבי המחקר כאן הוא לא במקום, כי זה נעשה מחקר רציני. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> זה לא זלזול, אבל יש הבדל בין להגיד מחקר לעובדה. מחקר זה לא עובדה. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> מחקר מתבסס על ראיונות עם עובדים. אני אישית לא עשיתי את המחקר, אבל הוא מתייחס - - - << אורח >> ליאור טל: << אורח >> תנו ראיונות. נתתם מספר של ראיונות שעשיתם? לא נתתם מספרים, זה דברים שהם שרירותיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל צריך יום לימודים ארוך כדי שהיא תיתן לך את כל, שתציג לך את כל הנתונים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אני גם יכול לעשות מחקר, לא פחות מעמיק, ולהראות לך שהתמונה היא הפוכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה דיון מצומצם היום. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אני גם ראיתי שלפני הבחירות בארצות הברית עשו מחקר מאוד רציני של המון ערוצים ומיליארדים של שקלים שטראמפ מפסיד בבחירות. מבחן המציאות הוא ניצח בגדול. אז מה זה אומר על מחקר? << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אני יכול לומר כקו לעובד שרואה עובדים גם בבילטרלי וגם בפרטי ואין לנו שום אינטרס, אנחנו לא קשורים לא לזה ולא לזה. כל העובדים שאנחנו מדברים שבאו בבילטרלי אמרו שהם שילמו סכומים שעומדים בתנאי הנוהל. אני אגיד שזה כן קצת משתנה במדינות. בסרילנקה לדעתי יש תוספת שמשלמים. זה יוצא יותר גבוה. זה משתנה בענפים, בחקלאות יש תשלום ללשכות. אבל אם מסתכלים בוודאי עשור אחורה, שוב, יש פה מעסיקים שהם חדשים בתחום, אבל על ההסכמים עם מולדובה, סין, אוקראינה, רומניה, בולגריה, תאילנד, עשור אחורה הוכיחו את עצמם. וזה גם הדברים שנאמרים לנו. אנשים שבאו בפרטי משלמים דמי תיווך. אנשים שמדברים איתנו בבילטרלי אומרים שמפחיתים. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> תעשו אכיפה. אם מישהו משלם תעשו אכיפה, זה לא קשור. אבל צריך עובדים מיומנים. הם לא עובדים מיומנים. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> ואני יכול גם להגיד שאני ראיתי אנשים שבאו בפרטי שלא באו, לפחות מבחינתם, לא באו בשביל להיות עובדי בניין. הבטיחו להם, אני ראיתי את הניירות שחתמו להם. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> תעשו אכיפה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ליאור, אבל ליאור, אתה אומר, שנייה רגע. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אבל דווקא במסלול הפרטי, איפה שיש מאכערים במדינות המוצא שפועלות על פי רווח ובלי פיקוח, אני מצטער, חלקם לפחות בלי פיקוח, מבטיחים שם הרים וגבעות לאנשים שיבואו להיות נהגים וטבחים והם מגיעים עם אשרת בניין. האם זה עובד טוב? כי הוא שילם 5,000 ו-6,000 דולר, בניגוד לבילטרלי. אחוזים אני לא יודע. אבל אני כן יכול להגיד שהרבה מהטענות כנגד הבילטרלי הם נגד מיונים שהיו גם בפרטי במשך שנה או שנה וחצי. ויצא לי לשמוע תלונות מקבלנים ותאגידים על עובדים בבילטרלי שבסוף הסתבר שבאו בפרטי. עברו מיונים, אבל בפרטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אלעד, רציתי לתת לך את רשות הדיבור. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> האמת שאני אשמח לא רק להגיב, אלא להגיד משהו. במעט הזמן שיש לי אני דווקא אגיד, אתחיל מדברים טובים. אני יודע שזה לא הפוזיציה בדרך כלל. אני רוצה קודם כל מאוד להודות על הדיון הזה וליחידה של עו"ד דומיניץ. ובאופן כללי לעובדי ועובדות המדינה שיושבים כאן. יש לנו הרבה מחלוקות איתם, זה נכון. אבל אני חושב שהם עושים ימים ולילות. גם אם יש לנו אי הסכמות לפעמים אני בהחלט חושב שצריך לתקצב אותם יותר, לשפר את התנאים, שאנשים יבואו ויוכלו לעשות את העבודה הזאת. אני בהחלט שמח על הרוחות שאני גם שומע כאן בקשר לאכיפה. אני אגיד בכל מה שקשור לאכיפה, כמו שנאמר כאן, אכיפה היא דבר חשוב ומשמעותי. אבל הוא מוגבל ביכולות שלו. הוא כלי שני. עובד ששילם דמי תיווך במדינת המוצא אין לזה מה לעשות עם אכיפה כאן. וזה אין לי ביקורת על השוטרים כאן. בסוף מי ששילם בתאילנד לאיזה סוכנות תאילנדית אין מה לעשות עם זה בישראל. היכולת לעקוב אחרי זה היא קשה, מורכבת ומסועפת. אכיפה היא דבר חשוב. אני אגיד כן משהו קטן על אכיפה, אבל לפני זה רק בגלל הדברים האלה, מניעה מראש. שוב, אי אפשר למנוע באופן מוחלט. הסכמים בילטרליים הוכיחו את עצמם לאורך השנים ככלי יעיל. אכיפה מראש, אני אגיד, אפרופו השאלה שהופנתה למשרד הבינוי והשיכון. משרד הבינוי והשיכון הוא אכן לא גורם אכיפה, אבל הוא למשל עומד בראש צוות בין משרדי שהוקם לפני שלוש וחצי שנים בנושא חברות הביצוע, סביב הסוגייה של סחר בבני אדם. סביב ההסדר הזה שאני לא אכנס אליו. אפשר למשל לתת המלצות ולקדם שם משהו. גם היו התחייבויות לבג"ץ וזה נובע גם מהחלטת ממשלה. גם הנושא של מוביליות. היכולת לעבור בסוף של עובד ממעסיק למעסיק זה מה שנותן לו את הכלי. אנחנו רואים גם עובדים ישראלים, אנחנו גם ראינו עובדים פלסטינים, אנחנו רואים עובדים מבקשי מקלט, אנחנו רואים מכל האוכלוסיות. אבל האוכלוסיות האלה מה שמאפיין אותם זה לא שהם מפרים יותר או פחות את הזכויות שלהם, אלא שיש להם יכולת להתלונן. הם יודעים שגם אם יפטרו אותם הם לא יגורו. מהגרי עבודה רובם רוצים לעבוד כדין. רובם חוששים למעמד שלהם. הרבה מהם שילמו המון כסף, במיוחד בפרטי. גם בלא פרטי משלמים, פשוט סכומים סבירים יותר באופן יחסי. אנשים שילמו כסף על הדברים האלה. לקחו הלוואות כנגד העבודה בישראל, הם רוצים את האשרה הזאת. ללא יכולת מעשית לעבור ולהחליף זה לא אני שאני עכשיו פותח, אני משתמש במטפורה של דפי זהב, זה כמובן לא רלוונטי היום. אבל אני מכיר את השוק, אני מכיר את השפה. אני יכול להיות פה, יש לי בית, יש לי ביטוח בריאות. יש לי לשכות תעסוקה. זה ל עובד ככה עם עובד שהגיע עכשיו מהודו או עובדת שהגיעה ממולדובה וצריכים תוך שלושה חודשים בלי בית, בלי הכנסה, למצוא מעסיק בענפים לפעמים מאוד מסובכים. אני אגיד רק על אכיפה. אני בעיקר מתבסס על העבר, לא על השנה האחרונה. אנחנו מן הסתם ל גורם אכיפה, אנחנו לא יודעים איך מנוהלות האכיפות האלה. לפעמים אנחנו רואים את זה בדיעבד ולכן בפערים. אני מאוד מקווה שדברים שנאמרו כאן אכן ישפיעו וישתנו. הניסיון של העבר היה שהאכיפה לא טובה. זה לא רק עניין של משאבים, זה גם עניין של השקעות פוליטיות לאן לאכוף ולנתב את משאבי האכיפה. האם לשמור על זכויות או לתפוס שוהים שלא כדין. זה גם הסנקציות שהרבה פעמים הן מאוד רפות. סחר בבני אדם, כמו שנאמר כאן, הוא הקצה של הקצה. הוא בוודאי מאוד חמור. יש שורה של הפרות וניצול שמגיעות עוד לפניו. ואם שם לא יתחיל להיות מסר מרתיע, בטח בהינתן המשאבים הדלים שיש. צריך פה הרתעה. אנחנו נגיע מהר מאוד חזרה לדברים האלה גם בעתיד ומה שהיה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> רק לגבי הקשר להסטה פוליטית אם האכיפה תהיה כלפי זרים שוהים שלא כדין או כלפי זכויות של עובדים, כמו שאמר אלעד. אני לא חושב שיש הבדל. אני לא חושב שההבדל הוא כזה רציני. אחוז ההפרות לגבי עובדים לא חוקיים ושוהים לא חוקיים הוא משמעותי מאוד, לכן אין כל כך הבדל. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> בהמשך לזה, ביחס לעובדים לא חוקיים, גם ביחס לאמירה שנשמעה כאן קודם, ביחס לסיכון שהדבר מייצר בקשר לסחר בבני אדם אז אני כן רוצה לציין שבאמת זה נכון ואנחנו כן רואים בדבר הזה כגורם סיכון כשעובד עובד בצורה לא חוקית, מבחינת היכולת לאיים עליו, לאיים בגירוש או דברים מהסוג הזה, כפי שגם ציינת. אנחנו דווקא לא ראינו את זה בקשר לתופעת הברחנים, אבל לבקשתכם אני גם אתייחס לעובדות ולנתונים. אנחנו ראינו את זה, ציינו קודם שבשנה האחרונה הוכרו 29 קורבנות סחר, מתוכם 16 היו בענף הבניין. במקרים האלה התאגידים העבירו בעצמם את העובדים להעסקה במקומות אחרים שהם לא בענף הבניין. אז בהחלט הסטטוס הלא חוקי הזה היווה סיכון עבורם וזאת הייתה התוצאה של הדברים האלה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> השאלה מה קורה עם התאגידים האלו, אם יש אכיפה עליהם ומטפלים בהם. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אז הדברים הם בתהליך, כפי שצוין פה ויש הרבה מאוד מאמצים בנושא הזה השנה. אבל אני כן רוצה להאיר זרקור גם על הדבר הזה, זה יכול לבוא מכל מיני כיוונים וזה בהחלט גורם סיכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממש בקצרה, כי אנחנו גולשים לדיון הבא. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> צבי קן תור, לשכת עורכי הדין. משפט אחד בדיוק. אני מעבר לזה שאני מצטרף לכל מה שנאמר פה, אני רוצה לחזק את הנקודה שמניעה והרתעה הם אלה הפעולות שעושות את העבודה בנושא הזה. אם יהיה צורך אנחנו יכולים לתת סקירה מה קורה בעולם, סקירה ארוכה מאוד שזה לא הזמן והמקום לתת אותה. << דובר >> דפנה סידס כהן: << דובר >> אתה יכול להעביר לוועדה. << אורח >> קיברם טוולדה גברמריאם: << אורח >> שמי קיברם טוולדה, מנהל קשרי קהילה מהמוקד לפליטים ולמהגרים. אני מצטרף לברכות שהיו מקודם. ברכות שיש שותפים למאבק החשוב הזה, בעיקר שיתוף הפעולה עם היחידה המתאמת שבראשותה דינה. האמת שכמעט את כל ההמלצות שרצינו להפנות לתשומת לב של הוועדה כבר נאמרו. אני אתמקד בהמלצה שלא נדונה במסגרת הדיון הזה. המלצה להגביר את ההכשרות לזיהוי קורבנות סחר לגורמי אכיפת חוק, הגירה, גבולות, בריאות, ביטחון ומשפט. הדוח דורש הכשרות נוספות, כפי שאנו במוקד לפליטים ולמהגרים מספקים. אני אשמח לומר גם כאן בכנסת שיש לנו לארגון ניסיון ארוך ונשמח לערוך הכשרות לכמה שיותר גורמים מדינתיים. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה מברכת על הצגת הדוח המבהיר באופן ברור לגבי תמונת המצב בישראל ועל המאמצים של כל הגורמים השותפים לשיפור מצבה של מדינת ישראל בתחום זה. תודה לך, דינה, על העבודה הנהדרת שעשית. בכוונת הוועדה לקיים ביום 25 בינואר 2026 סיור במרכז לקורבנות סחר בקהילה במסילה אותו יזמה הוועדה בשיתוף משרד המשפטים ומשרד הרווחה. הוועדה מביעה דאגה לעניין הקפיצה במספר העובדים הזרים מבין קורבנות הסחר בבני אדם, בין היתר עקב הגידול במספר העובדים הזרים ועקב היכולת להבאת עובדים זרים באופן פרטי ולא רגולציה מספקת. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים, משרד העבודה ורשות האוכלוסין לפעול לגיבוש תנאי רגולציה מספקת בתחום ואף לצמצמו. הוועדה דווחה על הערות דוח מחמ"ד בדבר הצורך בהרחבת המשאבים הנדרשים להתמודדות ראויה ויעילה בסחר בבני אדם כגון: הגדלת מספר מבקרי העבודה, עובדים סוציאליים, מתורגמנים, כמו גם הכשרתם בהליכי זיהוי קורבנות. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להקצות את מלוא המשאבים הנדרשים על ידי משרדי העבודה, הרווחה, החקלאות, הבינוי ורשות האוכלוסין והמשטרה. הוועדה פונה למשרד האוצר ולמשרדי הממשלה, רשות האוכלוסין, החקלאות והבינוי לפעול לתיקון המשאבים הקבועים בהחלטת ממשלה 1752 באשר לתקציב 2026 לדרוש את המשאבים הנדרשים ממשרד האוצר בדיון גיבוש תקציב 2026. הוועדה מוצאת פער גדול בין מספר קורבנות הסחר בבני אדם ובין מספר כתבי האישום. הוועדה מתריעה כי יש צורך דחוף בתיקון מאמצי האכיפה מצד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה ומבקשת לשים דגש בנושא וחידוד ההכשרות, לאיסוף הראיות הנדרשות להוכחת עבירות ברף הפלילי. בכוונת הוועדה להמשיך ולעקוב אחר פעולות הממשלה להיאבק בסחר בבני אדם בדיוני המשך ובסיור. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:12. << סיום >>