פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 516 ו-517 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 (מ/1502) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי יעקב אשר מירב בן ארי רם בן ברק משה טור פז מאיר כהן שרון ניר מאיר פרוש מטי צרפתי הרכבי אליהו רביבו אלעזר שטרן חברי הכנסת: יואל יולי אדלשטיין דן אילוז אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק מירב כהן מיקי לוי משה סולומון משה סעדה מוזמנים: יוסי פוקס – מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה קובי בליטשטיין – משנה למנכ"ל, משרד הביטחון שי טייב – רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון דרור גרנות – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף התקציבים משרד האוצר עוזי דיין – חכ"ל, סגן הרמטכ"ל לשעבר שאול עבדיאל – רכז ליווי רוחני ותורני, עמותת נצח יהודה אריאל שנהר – מילואימניק, התנועה לאיכות השלטון אתי פרץ – איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ד"ר גאולה פארן – חברת הפורום חוג הפרופסורים לחוסן לאומי לילך חיים אידלברג – מובילה, 'אל הדגל' ארז בן עזרא – איש מילואים, תנועת המילואימניקים שבות רענן – תנועת המילואימניקים עדי לנדאו רון – אשת מילואימניק, המתמרנות איילת פלר מימון – ראש תחום קשרי ממשל וצבא, 'אימהות בחזית' ענבר הרוש גיטי – מפלגת ישר שחר ורון – רס"ן במילואים, כתף אל כתף עפרה ליפשיץ – שותפות לשירות מאיר אינדור – יו"ר עמותת אלמגור עפרה אש – מנכ"לית פורום דבורה ניר יששכר – מוביל המילואימניקים, הרבעון הרביעי איילת עירון – מקדמת מדיניות, פורום נשות המילואימניקים שרית זוסמן – אמא שכולה, משפחות שכולות חיים דרעי – אביו של סעדיה דרעי ז"ל, משפחות שכולות ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור איילת לוי נחום מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו פותחים את הדיון בסעיפים 26ד, 26ה, 26ו ו-16ז להצעת חוק שירות ביטחון בנושא דחיית שירות. הדיון יעסוק בסעיפים אלו בלבד. אני מבקש מכל החברים פה שנמצאים איתנו וגם החברה האזרחית שיתייחסו לסעיפים האלה ורק לסעיפים האלה בדיון היום, זה הנושא. אולי אני אשנה קצת, אולי אני אפתח עם הגורמים המקצועיים. אני רק מכין אותם, ואחרי זה אני אעבור לחברי הכנסת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לנצל את העניין בהמשך לדיון הקודם, שאלה קצרה לשי. נציגה של אכ"א שהייתה כאן, אמרה שהצבא מעוניין לשבץ את החיילים במשטרה. אני קצת התפלאתי וממה שאני מכיר הצבא עושה את זה מכוח החלטה של הממשלה, וכמובן הוא צריך לבצע את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה מהדיון הראשון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, זה מה שאמרתי, וכמובן שהוא צריך לבצע את זה, אבל הפתיע אותי שבהמשך לדיונים שמתנהלים פה לצווי 8, לכל מה שאנחנו עושים, פתאום אנחנו שומעים, על פניו, אלא אם כן לא הבנתי טוב, עמדה של הצבא שאומרת שהוא רוצה לתת 710 חיילים וחיילות בשנה למשטרת ישראל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תתייחס לזה בהמשך. שרית, בבקשה. << אורח >> שרית זוסמן: << אורח >> שלום לכולם ותודה רבה על ההזמנה ועל האפשרות להשמיע קול. שמי שרית זוסמן, ירושלמית גאה מאוד, קצת יותר מדי כנראה, נשואה לצבי, אמא לבן, מיקה ובועז. בן אהוב ליבי, שאני מתגעגעת אליו עמוקות, נפל בקרב לפני שנתיים ברצועת עזה, הוא היה לוחם הנדסה קרבית. מיקה שתיבדל לחיים ארוכים וטובים ולשלום ובועז איתנו. מיקה סיימה שנת שירות במקווה ישראל וכרגע היא מדריכת מרגמות, אני מאוד מאוד גאה בה, ובועז מכיניסט שעומד להתגייס למקום הכי טוב שיוכל להגיע אליו בצבא ההגנה לישראל ואני מאוד גאה בשניהם. אני כאן בשבילם, גם בשביל בני שאיננו איתנו היום, אבל בעיקר למיקה ובועז ולצוף הקטנה הזאת החמודה. אני מסתובבת הרבה מאז שבן נפל ברחבי מדינת ישראל. מזמינים אותי לדבר במקומות, לשתף מחייו של בן ומפועלו ומהמילים המדהימות שהוא השאיר אחריו וגם להשתתף בצער שלי. אני מסתובבת עם התיקייה הקטנה הזאת. סתם מעניין, לא הוזמנתי מעולם לדבר מול החברה החרדית, שזה מאוד מעניין, כי באמת זה מה שאני עושה בשנתיים האחרונות ללא הפסק. אני כמו הרבה ירושלמים, מספרת סיפורים ואני עוסקת בתחום האמנות. כמו הרבה ירושלמים, זה המקצוע הלא מוסבר שלנו, אבל זה מה שאני עושה, ולכן אני אשמח לספר לכם סיפור שאני מספרת אותו בכל רחבי הארץ. הוא לקוח מהאוצר הבלום של העם היהודי, אגדת חז"ל, בת אלף שנה בערך מתוארכת. הסיפור לקוח ממגילת רות, מגילת החסד. מעשה בחסיד אחד שירד מנכסיו. חסיד, הכוונה לא למישהו עוטה פאות כמו שאנחנו מכירים היום, אלא לאיש שמתנהג בחסד לפנים משורת הדין. זה סיפור מדהים. בשורה השנייה כבר מזכירים את אשתו, מה שבדרך כלל לא מזכירים, אז כאן מזכירים את אשתו, והייתה אשתו כשרה. לא סתם הזכירו את האישה, אלא אמרו שהיא, סליחה על הסבטקסט, סבבה. הוא נעשה שכיר, הוא ירד מנכסיו, איבד את כל הונו והפך להיות שכיר. פעם אחת היה חורש בשדה, פגע בו אליהו הנביא מחופש כמובן, כמו שאליהו נוהג לעשות לנו בסיפורים, בדמות ערבי אחד, זאת אומרת מקומי. אליהו הנביא אומר לאותו איש שירד מנכסיו והוא מבואס על החיים שלו: יש לך שש שנים טובות, מתי אתה מבקש אותן, עכשיו או בסוף ימי חייך? זאת אומרת מובטח לך שש שנים טובות, אתה נקי מדאגות, מתי תבקש אותן? רק תענה לי על השאלה הזאת, עכשיו או בסוף ימי חייך. אומר לו אותו חסיד מסכן שירד מנכסיו: קוסם אתה, אין לי מה ליתן לך, היפטר מעליי בשלום, שזה במילים אחרות באמא שלך אתה לא רואה שקשה לי? תתחפף, תן לי לסיים את העבודה שלי. אבל כמו כל סיפור טוב, הוא חזר אצלו שלוש פעמים ובפעם השלישית הוא אמר לו: יודע מה, אני אלך להתייעץ עם אשתי, שזה באמת לתלות בכל בית, מאסטר-פיס של אגדת חז"ל. הוא הולך ומתייעץ אצל אשתו ואומר לה: בא אליי איזה אחד והטריד אותי שלוש פעמים ואמר לי שיש לי שש שנים טובות, מתי אני מבקש אותן, עכשיו או בסוף ימי חייך, ומה את אומרת? הוא היה בטוח שהיא תגיד לו: מה זה השטויות האלה, תעבוד, תחזור הביתה, נתפרנס ממה שאתה עובד וזהו. אבל היא הייתה אשתו הכשרה, כמו שכתוב, מיד אמרה לו את התשובה: שש שנים טובות, מתי אנחנו רוצים אותן, עכשיו או בסוף ימי חיינו? התשובה מאוד ברורה לאשתו. אני רוצה לשאול אתכם, אם מישהו היה מבטיח לכם שש שנים טובות, נטולות הדאגות שיש לכם, מתי אתם מבקשים אותן, עכשיו או בסוף ימי חייכם? עכשיו אני עוברת בכל הארץ ושואלת, מעניין אותי אם בית העם באמת מייצג את העם. בהרמת יד, מי היה מבקש את שש השנים הטובות עכשיו? מי מבקש אותן בסוף ימי חייו? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אפשר התייעצות סיעתית? << אורח >> שרית זוסמן: << אורח >> לא, רק עם האישה אפשר להתייעץ. ובכן זה באמת מדגם של העם, הרוב פה הצביעו שהם מבקשים את שש השנים הטובות בסוף ימי חייהם. אבל אשתו על המקום אומרת לאותו חסיד: לך ואמור לו הבא אותן עכשיו. ובאמת הוא הולך ואומר לאליהו הנביא תביא את השנים הטובות האלה עכשיו, וכמו בסיפור דג הזהב הוא חוזר הביתה, אותו חסיד, מהעבודה הקשה ואליהו הנביא אומר לו: עד שאתה מגיע לבית אתה כבר רואה את הברכה בבית. הוא רואה את הילדים שלו משחקים בעפר, כל יום הם שיחקו בעפר, כי אין להם צעצועים, הם ירדו מנכסיהם, אבל הפעם הם מצאו ממון שיזין אותם שש שנים. הוא מיד אומר תודה רבה לקדוש ברוך הוא, ואשתו לא נחה, כי אשתו הייתה כשרה, והיא אומרת לו: מכל מקום כבר משך עלינו הקב"ה חוט של חסד ונתן לנו מזון שש שנים, נעסוק בגמילות חסדים בשנים הללו שמא הקב"ה מוסיף לנו משלו. וכך עשתה, כל מה שנתנו, בכל יום יום אמרה לבנה הקטן, שזה מאוד יהודי: כתוב כל מה שאנחנו נותנים, וכן עשה. בכל יום דפקו אצלם עניים בפתח הבית והם נתנו ממה שיש להם, הם לא שמרו אותו לעצמם, הם חילקו אותו. לסוף שש השנים בא אליהו הנביא זכור לטוב, דופק על הדלת ואומר: הגיעה העונה ליטול את מה שנתתי לך, ואומר לו אותו חסיד: כשנתתי נתתי מדעת אשתי וגם כשאני מחזיר לך אני רוצה להחזיר מדעתה של אשתי. הוא הולך לאשתו ואומר לה: כבר בא הזקן ליטול את שלו. שימו לב לזלזול. ואשתו אומרת לו: לך ואמור לו, אם מצאת בני אדם נאמנים ממנוּ תן להם פיקדונך. אם יש אנשים שיעשו עם הכסף הזה, עם הממון הזה, טוב יותר מאיתנו, מה שאנחנו עשינו בתקופה הזו של שש השנים הטובות, תן להם את הפיקדון. ראה הקב"ה דבריהם וגמילות חסדים שעשו והוסיף להם טובה על טובה. הוא לא לקח מהם את הממון אלא הוסיף להם עוד ועוד, כי הם היו נאמנים ועם מה שהם קיבלו הם עשו טוב יותר בעולם. ועל זה לקיים את מה שנאמר, פסוק מישעיהו, וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם. אז באמת מה עושים עם אוצר ביד? לבקש אותו עכשיו, כי עכשיו זה הזמן שלנו לעשות ולפעול ולהרבות טוב בעולם. לא לחכות עם זה לסוף ימי חיינו. אבל מה עושים עם אוצר ביד, נהנים ממנו ודי או מגדילים את הטוב? ומה עושים כשלא מקבלים אוצר אלא מקבלים דפיקה בדלת עם שלושה חיילים שמבשרים לך את הבשורה הקשה מכול? אז אני וגם צבי דאגנו לעתיד ילדינו, דאגנו למדינה, עדיין דואגים לזה, אני עובדת בזה בתקווה ובמאמץ בלתי סביר למשפחה שכולה שמתמודדת עם קושי גדול. וגם אתם, קיבלתם אוצר, אתם אוחזים במושכות ההנהגה, בידכם הבחירה להגדיל את הטוב או ליהנות מהכוח ולפספס. ולמה אני מתכוונת? אומרים שאנחנו בעת היסטורית. ב-7 באוקטובר החרדים כקבוצה פספסו את ההיסטוריה בכך שלא התייצבו לצד הלוחמות והלוחמים. אני עדיין לא מאמינה שאלה המילים שיוצאות לי מהפה. אחרי ה-7 באוקטובר החרדים פספסו את ההיסטוריה כשלא יצאו עם קול ברור בתמיכה בחיילים ובמאמץ המלחמתי, לא להאמין. הם מפספסים עדיין כשלא הקימו ישיבות למשל בגבולות המדינה, הם יכולים להמשיך ללמוד תורה תוך הגנה על הגבולות כשתורתם אומנותם. הם פספסו כששמעו את נאקת משפחות המילואים והפנו גב. הם אטמו את האוזניים כשמשפחות התפרקו, כשזוגות נשואים התקשו להביא ילדים לעולם. אני הייתי אוזן קשבת למשפחה כזו שלא הצליחו להביא עוד ילדים לעולם בגלל הקושי של ימי המילואים. הם כיסו את העיניים שלהם כשהיו חסרים מורים ללימודי קודש בשל גיוסי מילואים. אני מכירה מנהלת בית ספר שבגלל שלא היו לה מורים ביקשה מהחרדים שגרו בסמוך שיבואו למלא את מקומם של המורים והם סירבו להגיע ללמד תורה, את מקצועות הקודש. פתאום התורה חשובה קצת פחות. כתוב במסכת ברכות בדף סד עמוד א, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. איך זה ייתכן במצב שבו אנחנו נתונים היום? ואל תדברו איתי על תהליכים. אם בן והחברים שלו היו בתודעת תהליך, יישובי העוטף כולם היו נופלים ומדינת ישראל הייתה נופלת ואנחנו לא היינו יושבים פה במקום הזה. עכשיו בוא נגיד לצורך העניין שלאור הפספוסים שציינתי קודם של הציבור החרדי אני מתייאשת מהם. אני לא אגב, אני קרובה לייאוש מההנהגה שלהם, אני לא מתייאשת מאחיי ואחיותיי, אבל אתם חברי הליכוד וראש הוועדה הזו, איך אתם נותנים יד לזה? אתם מדברים פה על חוק היסטורי. החוק הזה הוא מסמוס ופספוס צדק והכרח בקנה מידה היסטורי. מבחינת אירועים בקנה מידה היסטורי שמירת הקואליציה היא פסיק קטן מאוד בהיסטוריה, אבל חקיקה שתעגן כזה חוסר צדק, חקיקה שתפגע בסיכוי של חרדים להתגייס, אמיתי, חקיקה שתחזק את הממסד החרדי מבלי לתת אפשרות לחרדי לפעול לפי השכל הישר והטוב והמצפון, חקיקה שתפגע בעתיד המדינה ובעתיד ילדיי החיים, היא פגיעה אנושה בחברה הישראלית ובביטחון המדינה והיא באמת תכניס אתכם לספרי ההיסטוריה בצד הלא נכון. אני סיימתי את דבריי, אני מודה לכם שהקשבתם. להקשיב זה דבר גודל מאוד, אבל לפעול אחרי ההקשבה בהתאם לדברים שנאמרים ובהתאם לצעקה שנשמעת פה, ואני מייצגת כאן אותי, את המשפחה שלי, את המשפחה הקרובה, את המשפחה הגרעינית, את החברים שלנו שבשיחות סלון מדברים רק על זה, ואת החברים והחברות היקרים של בן, להקשיב ולפעול, אבל באמת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בהחלט. תודה רבה על הדברים. אמרת שהבת מדריכת מרגמות. << אורח >> שרית זוסמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עדיין, עכשיו? איך השם הפרטי? << אורח >> שרית זוסמן: << אורח >> מיקה זוסמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אבדוק, אני אשאל. כנראה שהיא חברה של הבת שלי. << אורח >> שרית זוסמן: << אורח >> תשאל. אנחנו נלחמים על העתיד שלהם ועל הילדים של הילדים והילדות שלהם, עם השותפות החרדיות. אגב, אנחנו מדברים רק על חרדים, אני מתייחסת לציבור הנשים באותו אופן, כולם צריכים להתגייס וכולן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את אמא של מיקה. טוב, אז עוד נדבר. << אורח >> שרית זוסמן: << אורח >> נצטלם ונשנה פה את ההיסטוריה וננפק חוק שהוא באמת מיטיב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו גם מוכנים לעשות הפסקה כדי שתדבר עם מיקה עכשיו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מניח שמיקה הוזכרה אצלנו בבית. רק שאני אף פעם לא בבית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אולי התשובה של שי למה ששאלתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו נגיע אליו. בבקשה. אל דאגה, הוא יענה לך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה שנייה אחת. השאלה הזאת היא שאלה ששאלתי אותו עכשיו על דיון שהיה, יכול להיות שהוא יענה לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יודע, הוא יתייחס. אני רוצה להקריא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, אבל אני רוצה להגיד משהו. יש לי שאלות. אני אומר את זה גם לך ואני אומר את זה גם למירי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל שאלת את השאלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, סליחה, בועז, אני יודע, אבל אני רוצה להגיד משהו גם לייעוץ המשפטי של הוועדה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל פעם, כל דיון זה אותו דפוס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> עד שתנהל את הדיון כמו דיון, עד אז אני אמשיך להגיד את מה שאני אומר. אני מבקש תשובות לשאלות שכבר נשאלו בעבר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה תקבל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, אני לא מצליח להבין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אז נקרא את הסעיפים ואחר כך תשאלו שאלות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל השאלות שהיו לי הן גם על סעיפים קודמים שקראו וגם לא ניתנה לי הזדמנות להתייחס אליהם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נקרא את הסעיפים ואחר כך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה רואה? אני לא עושה שום דבר שאינו מקובל ולא נעשה בעבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> עד עכשיו עושים כל יום דברים לא מקובלים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סתם זה עוד דרך, כל כך אנחנו רוצים חיילים שאנחנו עושים הכול כדי לדחות את החוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו רוצים חיילים שיתגייסו. תשאיר את זה ככה יתגייסו יותר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה רוצה את כל הטוב הזה בסוף. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, לבקש תשובות על שאלות זה לדחות גיוס? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש חוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נו באמת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, באמת, למה להגיד דבר כזה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> סך הכול ביקשנו תשובות לשאלות שנשאלו בדיונים קודמים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> היועצת המשפטית ענתה לך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היא לא ענתה לי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה שתיכף, יקראו והיא תיתן את התשובות. אני מחכה שיגמרו לקרוא ונקבל תשובות. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> דחיית שירות לתלמידי ישיבות 26ד. שר הביטחון רשאי, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו כל התנאים לדחיית שירות כאמור בסעיף 26ה. תנאים לדחיית שירות של תלמיד ישיבה 26ה. התנאים לדחיית שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, לפי סעיף 26ד, הם כמפורט להלן: (1) הוא לומד בישיבה לימודים תורניים באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל – מ-40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות שקבע שר הביטחון; (2) הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5; (4) הוא הצהיר בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3); (5) בעל תפקיד בישיבה שבה הוא לומד, שהוא מורשה חתימה של העמותה או החברה לתועלת הציבור המפעילה את הישיבה, הצהיר בתצהיר בכתב, שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 14 ימים; (6) תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. מתן צו דחיית שירות 26ו. (א) צו דחיית שירות יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה. (ב) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למבקש צו דחיית שירות, עד הגיעו לגיל הפטור כהגדרתו בסעיף 26י. (ג) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות כאמור בסעיף קטן (ב), יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף 26ה(4) ו-(5). שירות סדיר עם פקידת תוקפו של צו דחיית שירות או ביטולו 26ז. פקע תוקפו של צו דחיית שירות או בוטל הצו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, נציג הצבא. ותתחיל כמובן עם תשובה מהדיון של הבוקר, שאלה של חבר הכנסת אלעזר שטרן מהדיון של הבוקר. היה דיון מאוד מעניין הבוקר, גם הגענו בסוף להחלטה, שרון ניר גם הייתה בדיון הזה, היה דיון חשוב, היה דיון מעניין, פורה, ונשאלו שם שאלות. בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לגבי הדיון של הצבת חיילים במשטרה. האמירה, אני אחדד, וגם בדקתי, כדי שזה לא אני מחדד את מה שלא הייתי בו, היא לא אמרה שאנחנו רוצים לתת, אלא שאפשר לתת בנסיבות הרלוונטיות שהן הנסיבות שמסתכלים על המשטרה גם כחלק מהמארג הכולל של ביטחון המדינה. זה מה שהוסבר פה על ידי הנציגה שלנו. אנחנו גם המלצנו לקצוב את זה לשלוש שנים ולא קבוע. למה שלוש שנים? אני יודע שסיכמתם בסוף לשנה אחת בלבד, יש משמעות בדבר הזה שבן אדם יוצא ונכנס והצבא - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון ואלעזר העלו נקודות חשובות. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן, אני מתייחס אליהן. באופן עקרוני לאמירה הזאת של אתם צריכים חיילים, אבל מה שנקרא אפשר לתת חיילים. קודם כל כל העברה של חיילים היא קשה בהקשר הזה, אבל אנחנו מסתכלים גם על צורכי ביטחון נוספים. המעמד שלנו הוא לא להגיד באופן אוטומטי לא, אלא כל עוד אנחנו מצליחים, לא בלי מחיר, כי אנחנו יכולים גם לסובב כוח אדם בין מקום למקום, אבל לשלוט בעניין הזה של הכשירות ובעניין הזה של אחוז האיוש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> וצווי 8 והארכת משך שירות. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אבל צו 8 והארכת משך שירות, אני הצגתי את זה מספר פעמים, חבר הכנסת שטרן, איפה הפערים המרכזיים שלנו וגם צו ה-8 משרת אתה יודע את מה, את הלחימה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם תומכי לחימה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> נכון, לכן אמרתי עכשיו, כל עוד אנחנו יודעים לשלוט בעניין הזה של הכשירות ולאזן את זה עם אחוזי האיוש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, מה זה יודעים לשלוט? יודעים לשלוט זה שאתה באת לפה לפני שבועיים ותבוא לפה בעוד שבוע ותבקש לילדים שלנו, גם לתומכי הלחימה שבהם, אצלי הם במקרה לוחמים, 280,000 צווי גיוס, ותבוא לפה בהצעה שכבר מונחת על שולחן הוועדה, שאתה ביקשת אותה, להאריך שירות של חיילי חובה. אז מה זה נקרא אתם יודעים לשלוט? אתם לא יודעים לשלוט. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אלעזר, מה אתה רוצה שהוא יעשה? הוא הפוקד. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הסברתי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים לשלוט - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> אבל אני עונה לך, אם אתה לא רוצה את התשובה, זה בדיוק כמו השאלה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אומר שזה הצורך שלו, מה אתה רוצה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זו לא תשובה. הפוקד בא לפה שאני אאריך לו ושאני אתן לו עוד צווי 8, מה זה נקרא הוא הפוקד? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין אותך, בסוף בסוף בסוף הוא אומר לך כמה הוא צריך ומה הוא צריך והוא יודע לנהל את כוח האדם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא אמר לך, הוא אמר לך שגם אם אני אגיד לו לתת עכשיו 5,000 הוא יגיד לך: אני יודע לשלוט בזה. מה זה נקרא אני יודע לשלוט בזה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. המספר לא השתנה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא אמר את זה, הוא אמר אם אני אדע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר אני יודע לשלוט בזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה מה שהוא אמר עכשיו, אני שמעתי אותו גם. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה לא מה שאמרתי, המספר לא השתנה וגם נאמר במפורש, לכאורה אם היה צריך לעמוד בהכול אז היינו צריכים לתת 100% במשטרה, ונאמרו פה אחוזי האיוש שאנחנו נותנים, ולכן זה לא שאם אני אגיד - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 70 ו-. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יפה. ולכן האמירה שלך שאומרת, אם אני אגיד לך 5,000 אתה גם תגיד לי על 5,000 היא לא אמירה נכונה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כי עובדה שכשאני מנהל את זה אני לא נותן אנשים שאני מסוגל לשלוח אותם ליחידות הקצה, משתדל במינימום לתת אנשים שאני מסוגל לשלוח אותם ליחידות הקצה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה המינימום? כל חייל זה משהו, מה זה נקרא משתדל במינימום? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מסביר את העניין. התנאים של השליחה של אנשים לטובת השירות שהוא שירות מוכר הם כאלה שאני אתעדף תמיד לשלוח לטובת האחזקה ולטובת הנהיגה ובוודאי לטובת הלחימה. כיוון שיש חיילים גם מהסוג הזה וגם מהסוג הזה, לא כל חייל מחליף את החייל בצו 8. לכן כשאני עושה את השיקול המלא שמסתכל על זה שיש פה גם צורך ביטחוני, אני לא מתעלם ממנו, ואני יודע לשלוט בדבר הזה וגם להגיד עצור, אני לא מסוגל יותר, אין לי יותר חיילים מתאימים, אז זה נראה לנו בגבולות האפשר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אז ענית לי לשאלה. מה שאני שאלתי זה לא אם אתה יודע לשלוט, וזה בסדר, שאלתי ביחס לאמירה שנאמרה פה שהצבא רוצה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמרתי, בדקתי את האמירה ו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> והיא לא, אוקיי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> והיא לא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע לשלוט, הבנתי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא, היא לא כמו שאמרת שהצבא רוצה. היא לא, זאת לא אמירה שנאמרה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. יש פרוטוקול, עכשיו אני מבין את התשובה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> רק ברשותך, אדוני היושב ראש, הנושא הזה עלה גם בדיונים הקודמים לפני שנה ושנתיים. גם אצלי היה בראש שאיך אפשר לעמוד בדרכו של מישהו שרוצה לתרום לביטחון במסגרת אחרת, מתחייל ונשלח לשירות מוכר? אבל, כפי שאתה הצגת את זה, אחרי כל המסננת, וככה אמרו גם אנשים מהמשטרה והמשרד לביטחון פנים, ביטחון לאומי, איך שזה נקרא היום, שבעצם חלק גדול מן האנשים האלה הם אפילו לא שוטרים עם אקדח שמסתובבים ברחוב, הם בעבודת ניירת ובתפקידים שהם באמת אחרי כל המסננת שאתה מעביר אותם, זה לא שוטרים ששומרים על ביטחוננו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא כולם, זה לא נכון. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> כלומר כולם תורמים תרומה חשובה, אבל בעבודה פקידותית אולי יותר ודברים כאלה. זאת אומרת העניין הזה של כאילו למה לחסום ביטחון רק מתוך התעקשות שכולם יהיו עם מדים ירוקים, זה לא בדיוק כך. זה גוף ביטחוני, אבל בתפקידים של פקידות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה לא נכון שכולם בניירות ובפקידות. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי כולם, אמרתי חלק גדול. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ככה זה נשמע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש משימות חשובות למכביר במדינת ישראל ולא כל המשימות הן משימות של צבא, ואחת שהצבא נמצא בצוק העיתים וצריך כוח אדם, אז מי שצריך להיות ראשון בסדר עדיפויות זה הצבא. << אורח >> שי טייב: << אורח >> וכך הוא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וציפינו לשמוע את זה גם מהצבא, במיוחד לאור העובדה שאנחנו יודעים שמסגרת החקיקה ומסגרת החוק מאפשרת לכם לשבץ או בשירות צבאי או בשירות אזרחי. אז למה שכל מי שהולך היום לשירות מוכר זה לא יהיה במסגרת של שירות אזרחי ולא שירות צבאי? שירות צבאי יהיה הארד קור שירות בצבא. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זו לא שאלה אליי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור, כי יש החלטת ממשלה, אבל זה סיבה ומסובב שאנחנו רוצים להניח – תראה, בסוף אנחנו מצפים, אתם מביאים את עמדות הצבא, אתם אל מול החלטת ממשלה מביאים משמעויות, הבאתם משמעויות, אמרתם חסרים 12,000 חיילים בצה"ל. אתם לא יכולים פעם אחת לבוא ולהגיד שחסרים 12,000 חיילים בצה"ל, פעם שנייה, אנחנו רוצים להאריך את שירות החובה מ-30 חודשים ל-36 חודשים, או תאריכו את השירות לאנשי מילואים מ-16 יום ל-70 יום בשנה, ובאותה נשימה להגיד קיבלנו החלטת ממשלה שמבקשים להאריך את תוקפה ואנחנו לא מביעים את עמדת צה"ל באופן קטגורי על החלטת הממשלה הזו, לפחות כעמדה. זו הייתה הציפייה שלנו מכם, שברור שבסוף הם יגידו לכם כן, יש החלטת ממשלה, החליט שר הביטחון שאתם תיתנו 1,172 חיילים למשטרה, אז אתם תעשו, כי אתם צבא של מדינה וזה בסדר, אבל בסוף אל מול הדבר הזה הציפייה שלי הייתה שתהיה עמדה שאומרת בצוק העיתים, אחרי ה-7 באוקטובר, ולא ב-8 באוקטובר, שבו פחות או יותר הארכנו את זה, כי באמת גם למשטרה יש משימות למכביר והם עושים משימות חשובות - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> וגם הזכרנו איך הם ב-7 באוקטובר, שיבחנו ובירכנו אותם על עבודתם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם שיבחנו את המשטרה, אבל אתה יודע, יש הרבה מערכות במדינת ישראל שעושות את עבודתן ובסוף כשמגייסים לצה"ל חיילים הציפייה הראשונה שצה"ל יידע להגיד שהוא רוצה את החיילים שלו אצלו, במיוחד לאור העובדה שיש לו חיילים. זו השאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדברים ברורים, אני רוצה להמשיך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר הערה מאוד קצרה. אני לא הייתי בדיון בבוקר, אני רק אומר בהקשר הזה, אני מסכים עם חבריי לגבי הצורך בלוחמים והצורך בהשלמת השורות בצה"ל, אבל אם הצבא בא ואומר לי שהוא יכול והוא צריך ויש עוד כוחות ביטחון שחשובים לנו והוא יכול לשחרר אנשים לא בקצה, אלא אנשים ברמה מסוימת לכוחות המשטרה או גורמים אחרים, למה אנחנו מלינים על זה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כיוון שהמשטרה הציגה כאן שרוב החיילים, לא כולם, הם במשימות סיור. זה דבר אחד. והדבר השני, שאני לא רוצה לראות חייל, לא מפנה בגוש קטיף, או לא משנה איפה, במגע של חייל-אזרח, ואני גם לא רוצה לראות חיילים ברחובות תל אביב או ירושלים מתעסקים עם אזרחים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, זה נאמר, מיצינו. זה דיברנו הבוקר. בבקשה, לגבי הסעיפים עצמם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, את הבטחת לי תשובות למה שהיה קודם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, בבקשה, לסעיפים עצמם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רק שנייה, איזה תשובה? אני חייבת משהו, אני רוצה להבין מה אני חייבת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מי אמר שאת חייבת? בגלל שהוא אומר? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם רב וגם אלוף, למה לא? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> השתתפות בפיליבסטר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי פה וגם כתבתי מספר שאלות, כולל שאלות יסוד שנזרקו לחלל האוויר ולא ניתנה להם תשובה חוץ מזה שאנחנו עכשיו מקריאים את הסעיף הבא, בגלל שזה מה שנקבע בסדר היום. אני אתן לך את אחת משאלות היסוד, בגלל שזה קשור גם עכשיו שכתוב פה ישיבה. אני שאלתי למה ארבע פעמים בתוך החוק הוציאו את המושג תלמידי ישיבות. זאת שאלה אחת, אני רוצה לחדד אותה. לא רק שהוציאו את המושג תלמידי ישיבות, אלא שגם על תלמידי מוסדות חינוך חרדיים כתבו בוגרי מוסדות חינוך חרדי. זאת אומרת ששר החינוך יואב קיש לצורך העניין כשהוא מתגמל ישיבות או בתי ספר תיכוניים שמחנכים להשתמטות הוא צודק, מכיוון שזה מה שכתוב פה. לכן השאלה שלי שאני מבקש עליה תשובה, לא רק אוקיי שמענו, תגידו לי בבקשה למה עקרו מתוך החוק, קו אדום, את המושג תלמידי ישיבות? למה על מוסדות חינוך חרדיים כתבו בוגרי? אחרי זה אני אשאל למה הממשלה לפי החוק הזה מחויבת להשקיע מאמץ אך ורק בבוגרי מוסדות חינוך חרדיים כשתיקחו בחשבון ישיבות זה גם ישיבה קטנה. יש פה חברי כנסת חרדים, למי שלא מבין, הם יגידו לכם ישיבה קטנה זה עד גיל 18, הגאונים שבהם אולי עוברים לישיבה גדולה כבר, אבל על פניו אסור לפעול, אתם עקרתם את זה מן החוק, בקרב בני 16, 17, 18 וגם לא 19, 20 ו-21, בגלל שהם תלמידי ישיבות. עקרתם את זה מן החוק, אני מבקש על זה תשובה, למה יש על זה קו אדום? מי עשה את זה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם לא יקבלו זימון לצו ראשון? בטח שהם יקבלו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא שאלתי אותך הפעם, חברי יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני שואל אותך, אתה הרי יודע הכול. הם יקבלו בגיל 16.5 את ה – << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יקבלו באותה נשימה את הפטור, אז מה זה יעזור? ברגע שלא מגייסים מבני הישיבות, אני כבר צועקת את זה שתי ישיבות, זה הופך להיות קבוצה ריקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה היה הדיון בשבוע שעבר וענינו על זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם היושב ראש ייתן לי תשובה אני אשמח. יוסי, אני רוצה להגיד למזכיר הממשלה, אחד הדברים שהיועצת המשפטית של הכנסת אמרה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, רגע, שטרן, אתה בקריאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אל תתערב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את הדיון אני מנהל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש הפרדה בין רשויות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את הדיון הזה אני מנהל, לא אתה. שאלת שאלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני פונה אליך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קודם כל הנושא הזה, אנחנו עוד נדון בו, לשיטתי זה ביעדים. אנחנו נדון בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דנו בזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> וגם דנו בזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> דיברנו על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מבין היטב את הרצון פה למשוך זמן, אם זה פיליבסטר, אם זה בשאלות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה, זה לא שאלה עניינית? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה כן, לכן אמרתי, התייחסנו לזה בשבוע שעבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה ההתייחסות, בועז? מירי, לא התייחסנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שהכול כדי למשוך זמן. זה לא רק למשוך זמן, זה שאלה עניינית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא התייחסנו. רק אמרנו, לא התייחסנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל, בועז, תתייחס. לא התייחסת, זה לא נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה ירד בני ישיבות בכל החוק? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם בשבוע שעבר לא קיבלנו על זה תשובה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, לא קיבלנו על זה תשובות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל הזמן מחפשים את הדרך שלא נתניע את הדיון. שי, לסעיפים עצמם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, באמת אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מנהל את הדיון. שי, בבקשה לסעיפים עצמם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה הניהול של הדיון. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רוצה רק להשלים את חצי ההתייחסות לחברת הכנסת ניר. אנחנו צריכים 12,000 חיילים, לוחמים ותומכי לחימה. לא כל החיילים יכולים לעשות את כל המשימות, זה קשור בכשירותם, בהתאמתם וכן הלאה ולכן אנחנו לא פה בייקוב הדין את ההר אלא בניתוח מקצועי. זהו, אמרתי, לא חייב להסכים על הכול. עכשיו אני רוצה להתייחס לדברים שעלו פה. אני רוצה להתייחס לסעיף שקשור לסעיף 26ה(3). << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לפי הסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה מתייחסים? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 26ד. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש פה את הסעיף שדיברתם ויצא בסקירה גם על הורדת העניין של צורכי הביטחון. בהקשר הזה, אני פחות בקי להגיד דרך מה זה נשאב בתוך החוק עצמו, אבל הסעיף הזה שיכולנו לקרוא לאנשים בגלל צורכי הביטחון בעבר שימש אותנו, למשל כשעשינו פה את הקדמת המכינות ושנות השירות ועברנו פה הרבה שעות בוועדה, הוא ישב על הדבר הזה. לכן אני אומר באופן עקרוני שכל דחיות הגיוס כשאנחנו מפעילים אותן, בסוף אנחנו מכפיפים אותן לזה שאני יכול להגיד: ידידי, בסוף יש צורכי ביטחון, אני מבקש לעצור את הדחייה או להקדים. אני אומר את זה בסעיף כללי על כל הנושא שקשור לדחיות גיוס, כי זה לא רק בג'1. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון, יש לאורך החוק. << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש בבייניש ויש גם בהסדר ויש גם דחיות שאנחנו נותנים כמו מכינות לשנות שירות שלא בתוך החוק. אז העניין הזה שבסוף תהיה לנו היכולת להגיד שאנחנו צריכים את האנשים הוא עניין בכלל על כל החוק כולו, חשוב ביותר. אם זה נובע משם, אם זה 36. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> גם 36. << אורח >> שי טייב: << אורח >> 36 מאפשר את זה על כולם. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אני אתייחס לסעיף. סעיף 26ד - - - << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> שנייה, לפני שאתה מדבר, לא שמעתי שיש הפרדת רשויות כשהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה מדבר. אמרת שאני לא יכול לדבר, רק רציתי ששטרן אולי יענה על השאלה מה ההבדל בינינו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עזוב עזוב. עם כל הכבוד די. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מוכן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא עכשיו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם הוא שאל אותי אני דווקא אשמח לענות לו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברור שאתה תשמח. אתה רוצה את כל הטוב הזה בסוף. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> בהמשך לסקירה שהציבה היועצת המשפטית של הוועדה, הסעיף מקים סמכות לשר הביטחון לדחות שירות והוא לא מציב שום קריטריון לשיקול דעת, הוא לא מציב שום מכסה, שום מספר. הוא לא נכרך אפילו ביעדים שהצעת החוק מבקשת להגיד, זאת אומרת הוא לא אומר משהוגשמו היעדים משם ואילך אפשר לתת דחיות שירות לאלה שמעבר ליעד. אפילו את זה הוא לא אומר. במובן הזה הוא אפילו לא משרת את מודל היעדים ש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כיוונת לדעת גדולים של הייעוץ המשפטי של הוועדה. << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> אמרתי. אבל הדבר היחיד שהסעיף הזה כן עושה הוא לכרוך את שיקול דעתו של שר הביטחון ואת הפעלת סמכותו בתנאים שבסעיף 26ה, שבעצם עניינם הלימוד בישיבה ולכן במובן הזה כשהסעיף הזה הוא סעיף הסמכות אולי העיקרי, לב ההסדר, לב הסמכות המנהלית הקנויה בו, זה בעצם סעיף שאומר שעיקר הסמכות היא להפנות אנשים ללימודים בישיבה ולא להפנות אנשים לשירות צבאי. כל השיקול הצבאי הביטחוני נעלם לגמרי מהסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. נעבור לחברי הכנסת. משה סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אולי אני אחזור על חלק מהדברים שאמרו קודם לכן, באמת ביסוד של האפשרות לדח"ש שמוקנית לשר הביטחון צריך להיות משהו מאוד מאוד ברור, ואמרת את זה עכשיו. ברור לחלוטין שבסוף סוגיית הדח"ש היא אמצעי כדי שבסוף נוכל להגיע לעמוד ביעדים או בדברים שאנחנו מגדירים בתוך החוק עצמו. בסוף זה חוק גיוס שאנחנו צריכים לגייס או רוצים לגייס מלש"בים לשורות צה"ל כדי לסייע לצה"ל לעמוד במשימותיו. אם כך, יכול להיות מצב על פי הסעיף הזה, אפשר להסתכל אחר כך על 26יג, על פי הסעיף הזה יכול להיות מצב שבו שר הביטחון יאפשר דח"ש לכל המלש"בים שנמצאים ואחר כך נדון מה קורה עם עמידה ביעדים. אני יודע שיש התייחסות גם ב-יג אחר כך, יכול להיות שכדאי כאן כבר בסעיף הזה להניח את היסודות שאם בשנה הזאת אנחנו אמורים לעמוד ב-6,000 חיילים לשורות צה"ל מקרב העולם החרדי ויש לנו כרגע בבריכה או בסך הכול 30,000, אז אנחנו נאפשר רק ל-24,000, סתם כדוגמה. גם זה בעיה, גם פה אני מכניס הערה, כי לא כל ה-6,000 שנשאיר שהם לא קיבלו דח"ש אכן כולם יתגייסו, כי יש בעיות רפואיות כאלה ואחרות שגם הם לא יוכלו. אני מציע לחשוב על נוסחה כזאת, פעם אחת זה לדעת בכל שנה מה סך היעד שאמורים לעמוד בו, להוריד מסך המלש"בים, מסך הבריכה, ולהכניס לתוך זה אחוז מסוים, כי בסוף גם אם יש לי 6,000 שאני צריך לעמוד בהם, לא כולם יתגייסו, לא כולם יעמדו בקריטריונים, לא כולם יוכלו להגיע לשירות צה"ל מלא. לכן אם זה 6,000, אני אפילו מציע שזה יהיה 8,000 אנשים שנשארים לי כאפשרות לגייס אותם וכל השאר שר הביטחון יכול לאפשר דחייה שלהם. אני חושב שנכון ב-26ד להכניס הסתייגות או נקודה שאומרת עד יכולת עמידה ביעד המוגדר באותה שנה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> להיפך, לאחר יכולת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לאחר, זאת אומרת אחרי שהם עמדו ביעד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני לא אומר לאחר, כי אז זה מגביל. אני אומר, אם היעד הוא 6,000, עכשיו תוריד אותם כבר, לא אחרי שסיימת את הכול. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> שני דברים. אחת, אני מאוד מסכים עם הרישה של חברנו משה סולומון, לא מסכים עם הסיפה, למה הכוונה? אני חושב שכאן בסעיף הזה, 26ד, כדאי למצוא ניסוח נכון של מילוי קודם כל הצרכים של הצבא ולאחר מכן להסמיך את שר הביטחון לדחות, זה ייתן גם מענה שאם פתאום הופיעו לך רק אנשים בגילאים שהם לא מתאימים לשירות משמעותי וכן הלאה, אתה תוכל להודיע לשר הביטחון שעדיין לא מילאנו את המכסה. למה אני לא מסכים עם הסיפה? שזה צריך לבוא, כל הסמכות הזאת של שר הביטחון, לאחר שצה"ל הודיע לשנה אנחנו מלאים, מילאנו את החטיבות ואת המסגרות שהכנו. דבר שני, אדוני היושב ראש, אני אומר את זה גם לך, כי אני לא כל כך הבנתי, העליתי גם אני דברים דומים בישיבה הקודמת לגבי בוגר מוסד חרדי. למה לכתוב חוק בעברית לא נכונה? בעוונותיי אני למדתי ארבע שנים מתוך חמש במוסד מאוד מכובד בחוץ לארץ, בשנה הרביעית הגשתי בקשה לעלות לישראל והעיפו אותי משם. אני לא זוכר שאי פעם מישהו ב-50 שנה כמעט שעברו מאז קרא לי בוגר המוסד הזה. אני למדתי שם שלוש וחצי שנים בהצטיינות, כל הסמסטרים, אבל לא הייתי בוגר של המוסד הזה. אז מישהו בגיל, כמו שמוצע כרגע, בין 14 ל-16 למד באיזה שהוא מוסד, הוא לא בוגר, הוא היה תלמיד במוסד, תמצאו את הניסוח הנכון. חוץ ממשמעות משפטית ומעשית, למה לכתוב את החוק בעברית לא נכונה? את זה אני לא מבין. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שלמד במוסד זה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> בסדר, למה להתעקש לקרוא לו בוגר? הוא לא בוגר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יולי, על פי מה שאתה מציע, אני עשיתי דח"ש, את הדח"ש שלי הגשתי בכסלו, קיבלתי תשובות בניסן, זה אומר שכל תהליך הדח"ש הוא לא רגע אחד, איך אתה מגשר על הדלתא? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת אדלשטיין, נניח מישהו למד בתיכון תל נורדאו בתל אביב והוא מציג את עצמו והוא אומר לי אני בוגר תל נורדאו. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אם יש לו תעודת בגרות משם הוא בוגר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם אם אין לו תעודת בגרות משם. הוא למד בשני מוסדות, הוא בוגר של שני מוסדות. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> פלוני אלמוני ישב בישיבה קטנה בגיל 14 עד 16 ואחר כך עבר תהליך חילון ועבר לתיכון והוא בוגר תיכון ד' בתל אביב, אז הוא בוגר תיכון ד', הוא לא בוגר הישיבה הקטנה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, הוא גם בוגר של זה וגם בוגר של זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא בוגר, הוא לא סיים את לימודיו. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> כמו שאמרתי, 50 שנה אני מחכה שמישהו יקרא לי בוגר, אבל אני לא בוגר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז תגיד לי מה השם ואני אקרא לך. 50 שנה, יולי, הגזמת. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> מה לעשות, תסביכים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון ניר, בוגרת צה"ל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היא במילואים, היא לא בוגרת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להתייחס קודם כל לחוות הדעת המשפטית שהובאה לנו בהקשר של הסעיף הזה. את עיני צד סעיף 3, סעיף זה מסמיך את שר הביטחון לתת דחיית שירות לתלמיד ישיבה ועולה בקנה אחד עם התכלית השלישית המוצעת בסעיף המטרה שזה הכרה בחשיבות לימוד תורה. אני שואלת את עצמי מה עם צורכי צה"ל, איפה זה עומד בבסיס שיקול הדעת? צורכי כוח אדם, פערי כוח אדם בצה"ל, היעדים. אמר פה חבר הכנסת סולומון, שאני מסכימה איתו, אני כמובן לא מסכימה עם היעדים, אבל קודם כל התכלית הכי חשובה של צה"ל שצריכה להיות בבסיס השיקול של שר הביטחון זה מה הם צורכי הצבא ולא התכלית השלישית של הכרה – כי כמובן שאם שר בממשלה, שאגב נמצאת בקואליציה עם המפלגות החרדיות, שרוצה בסוף להכיר בחשיבות לימוד תורה, שזה ערך חשוב, אם זה בבסיס התכלית ואחרון בסדר עדיפויות זה צורכי הביטחון וצורכי הצבא, אז ברור לחלוטין ששיקול הדעת של השר יהיה מונע מתוך התכלית השלישית ולא מתוך תכלית הביטחון שאנחנו כל הזמן מדברים עליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה סעיף דחיית שירות לתלמידי הישיבות. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> יכול להיות ששני הדברים משתלבים יחד, גברתי, לא אחד על חשבון השני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שרון, 26ד זה דחיית שירות לתלמידי ישיבה, זה בעצם משרת את המטרה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כל חוות הדעת מדברת על צורכי הביטחון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא מופיע בתוך החוק. צורכי הביטחון לא מופיע בתוך החוק באף אחד מהסעיפים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> על זה מדברת חוות הדעת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני רוצה לומר שחוות הדעת המשפטית האירה את עיניי ולכן הסעיף הזה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> את רוצה שזה יהיה כתוב בכל סעיף? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להגיד שהסמכת שר הביטחון ויצירת סמכות לשר הביטחון להקנות דחיית שירות לבוגרי הישיבות, שאגב לא קוראים להם כאן בוגרי הישיבות, זה בוגרי מוסדות חרדיים, אני חושבת שזה צריך להיות מתוך בני הישיבות, כשזה הדבר הראשון בסדר העדיפויות - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> במה אנחנו עוסקים, שרון? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מדברים על התוויה, זה בדיוק חוות הדעת, אנחנו מדברים על עיבוי הסעיף והתוויית שיקול דעתו של שר הביטחון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא הנותנת. אני מבקשת שבתוך הסעיף קודם כל ברישה של הדברים, בסעיף הזה כבר, שהוא הסעיף המוביל להסמכת שר הביטחון ולמתן הסמכה לשר ביטחון לדחות שירות, יגיע כבר התבחין הראשון שלדעתי כולנו צריכים להיות שותפים לו, מה הם צורכי הצבא. מה הם צורכי הצבא, מה הם צורכי כוח אדם, מה הם פערי כוח אדם, ואפשר למצוא לזה כל ניסוח שתמצאו לנכון, בהתאם לצורכי הצבא בעת הרלוונטית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר, שרון, רשמנו לפנינו. מירב כהן. אתה הצבעת, אלעזר, אתה מיד אחרי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בהתייחס לסעיף 26ד שמסמיך את שר הביטחון להוציא צו לדחיית שירות, אני תמיד כשאני מסתכלת על הסעיפים אני מסתכלת מה נמחק מהם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ב-26ד לא נמחק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> דווקא נמחק. מה שנמחק ב-26ד, בחוק המקורי וגם בחוק שפג תוקף, ששם זה 26ה, יש משפט שנועד להתוות את שיקול הדעת של שר הביטחון ונכתב שם שיש לו את הסמכות לדחות שירות אם ראה לנכון לעשות זאת בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים. זאת אומרת היה חשוב למחוק את זה ואני שואלת למה. זה כל כך בסיסי ומתבקש, למה למחוק את זה? גם בחוק המקורי, בפרק ג'1, גם שם נכתב: השר צריך להחליט על מספר האנשים שזכאים לדחיית שירות בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס. כלומר שהוא צריך לראות איך עמדנו ביעדים של הגיוס. אין זכר למשהו כזה בנוסח הזה. אתם ממש אקטיבית מחקתם את זה ונשאלת השאלה למה. אני הייתי מצפה לכל הפחות, אני מאמינה שבכלל צריכים ללכת על שיטת המכסות ולא היעדים, מכסות לעילויים וכל היתר מתגייסים, אבל נלך לשיטתכם על שיטת היעדים, אני חושבת שלפחות המינימום המתבקש הוא שאם לא עמדו ביעדים אז חוזרים למצב שכולם צריכים להתגייס כדי שיהיה להם איזה שהוא תמריץ לפחות ביעדים הנמוכים לעמוד. זו ההערה שלי לסעיף הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שבות צריכה לצאת, נאפשר לה. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> אנחנו ב-26ד, חשוב לי לציין שהתוספת שלי קשורה למצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו. אנחנו סיימנו את הלחימה העצימה, אנחנו עדיין בלחימה, יש לנו הרבה חזיתות, אבל ההצדקה לקרוא לאנשים בצו 8 באמת הסתיימה ועדיין קוראים לאנשים בצו 8 והאיש שלי עוד חודש שוב ייצא למילואים, וכמוהו עוד רבים וטובים, בגלל שלא מילאו את הצרכים שטייב פה אמר בהתחלה, שחסרים הרבה לוחמים. בגלל הדבר הזה אני מבקשת, היועמ"שית, אני ביקשתי את זה גם בסבב הקודם, אבל זה מאוד חשוב שיכניסו את זה לחוק עצמו, בסעיף ד צריך לפני המשפט אם מצא כי מתקיימים כל התנאים לדח"ש ונעבור לסעיף הבא, צריך להוסיף תנאי מתלה, אם לא מפעיל סמכותו למתן צו 8 לפי חוק המילואים, מכיוון שלא יכול להיות מצב שבמדינת ישראל עוברים על המסגרת החוקית של חוק המילואים שמגבילה ימי מילואים ואתם לא יכולים לתקן אותה בגלל העיוות החוקי וחוסר השוויון הכל כך צועק שיש עכשיו. לא יכול להיות ששם יעשו מה שרוצים מבחינת הימים ויקראו לאנשים בצו 8, יקרעו אותם מהמשפחות, מעבודה, מלימוד התורה. יש לי אח שלומד לרבנות והוא לא יכול לסגור שנים, הוא כבר שנה שישית בכלל לא רואה כמעט את בית המדרש. יש עוד תורות שרוצים ללמוד אותם ולכן אי אפשר להכשיר מצב, בכלל לא מתחיל הסעיף של 26ה כל עוד ניתן לתת צווי 8. אם אתם לוחצים על הכפתור האדום של צווי 8 בחוק המילואים לא יכולה להיות אפילו התחלה של סמכות לשר הביטחון להמשיך לסעיף 26ה שמונה את התנאים לדח"ש. חשוב להגיד, כי ציינתם פה, אני דווקא בעד התכלית של ערך לימוד התורה, אבל גם זה עומד בהוספת התנאי המתלה הזה מכיוון שהתורה שלנו אומרת שפיקוח נפש דוחה שבת ושלימוד תורה קודם לקיומה, כי הוא מביא לידי מעשה. לימוד תורה שלא מביא לידי מעשה, שבשעה שעם ישראל נמצא במלחמת קיום נשארים על הסטנדרים, זה לא באמת לימוד תורה ולכן גם כדי לעמוד בסעיף שהוספתם של תכלית לימוד התורה חייבים להוסיף תנאי מתלה שכשיש מלחמת מצווה לא ניתן לשר הביטחון לאפשר דח"ש לאף אחד. ואם אתם רוצים להתחיל מאיזה שהוא דח"ש למישהו זה חייב להיות אחרי עמידה במילוי השורות החסרות לצה"ל, קרי לא רק מספר החיילים החסר אלא הכפלה של מספר הלוחמים החסר פי שלושה, כי היחס הוא פחות או יותר, כל 12,000 הופכים להיות 4,000 לוחמים. אנחנו צריכים לוחמים. החלטתם לא להכניס מכסת לוחמים, אז אם לא עשיתם את זה לפחות תוסיפו פה תנאי מתלה שאחרי שפי שלושה מהלוחמים החסרים יתמלאו רק אז אפשר להתחיל לתת דח"שים, ואז קודם כל נקיים תורה וגם נגדיל לימוד תורה אחרי שדאגנו לביטחון ולזה שאבות יוכלו ללמוד עם הילדים שלהם תורה, שזה לא פחות חשוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שבות, אני רק רוצה להגיד לשבות, בהמשך למה שאמרת על מי שלומד תורה, שהשופט סולברג ציטט את הרב חיים מבריסק, ומה שהוא אמר: מי שאינו יודע מתי לסגור את הגמרא מוטב שלא יפתח אותה. והדבר השני, שהוא ציטט את האדמו"ר הזקן, שיש לנו יום הולדת משותף, בח"י אלול, אז אני מצטט שהוא אמר שאם אדם לומד תורה ואינו שומע בכיו של תינוק הרי משהו פגום בלימודו, ישמע חכם ויוסף לקח. ועכשיו לסעיף. אני מתייחס רק לסעיף 26ד. א', אני תכננתי להתרגש, אדוני היושב ראש, אז יכול להיות שזה עוד יקרה לי, אני אגיד למה, מכיוון שכתוב פה פתאום: שר הביטחון רשאי, ודרך אגב אפשר לפתוח פה דיון ארוך על המשפט הזה 'שר הביטחון רשאי'. על זה נשברו קולמוסין גם בבית המשפט העליון וגם בחוות הדעת שהצוות המשפטי של הוועדה כתב, שאני מקווה שנדון בזה, על הרשות לאישיות פוליטית שהוא זה שיהיה רשאי לקבוע. אני מקווה שלזה נגיע. כתבתם על זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> על שהוא אישיות פוליטית? לא על זה כתבנו. בחוות הדעת לא הייתה לזה התייחסות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אראה לכם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> על הרשות המבצעת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הרשות המבצעת זה שר הביטחון. אני לא רשות מבצעת, זה שר הביטחון, הוא רשות מבצעת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הרשות המבצעת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז במתח למה תכננתי להתרגש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אני פשוט מנסה להבין, שר הביטחון רשאי, מה מדהים אותך פה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שהוא יפעיל שיקולים פוליטיים, מכיוון שגם נטרלתם לו כמעט את כל המגבלות שהיו עליו והוא ייתן פטור כדי לשמר קואליציה, מה הבעיה? כאילו מה, זה נראה לך מנותק מהעולם? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עד כדי כך אתה לא מאמין שתהיה שר ביטחון פעם? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, אני לא אהיה. אתה יכול לרשום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תאמין בעצמך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מאמין, לכל אחד יש את הייעודים שלו. אני אחרי זה אסביר לך גם למה אני לא אהיה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תאמין בעצמך, זו דמוקרטיה, פעם זה ופעם זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה היעד שלך? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היעד שלי שתהיה פה יהדות נורמלית, שלא ינצלו אותה להרחיק אנשים, אלא לקרב אנשים. אני הולך לסעיף ואנחנו כמובן על זה עוד נרחיב. למה תכננתי להתגרש? להתרגש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עכשיו אתה מביא לי גם את הבית לפה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בגיל שלי אני יכול לטעות ככה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למחוק בפרוטוקול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה שיהיה על זה דיון, דורית תשמח. אחרי כמה שנים? מאז שהיא הייתה פקידה פלוגתית שלי. אני אתן לכם עוד חומר לצחוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אולי כדאי שתסיים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלעזר, פעם זה היה מותר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> פה אני נוטש אותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה כמעט 50 שנה, אז אתם יכולים לפתוח על זה דיון, אני אשמח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הכול טוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד למה תכננתי להתרגש. בגלל שאני רואה כתוב שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה. יש תלמיד ישיבה, בום, לדחות. חשבתי כבר לגייס, ואז אני רואה שגם שר הביטחון יש לו לדחות. למה אני אומר את זה? בגלל שבסעיף 26יג(א) כתוב: הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, קו על תלמידי הישיבות. זאת אומרת תלמידי ישיבות, איפה שיש את המילה לגיוס זה נמחק, איפה שיש לדחייה, מחיאות כפיים סוערות. אני חושב שאת ההסבר הזה, זה לא יכול להיות שהוא נדחה ונדחה ונדחה והנה כל סעיף אנחנו פוגשים את זה מחדש. אין ספק שהמונח תלמיד ישיבה בחוק הזה הוא רק באשר לדחייה, הוא לא בלגיוס. בועז, כבר אמרו לכם, זה ליכודניקים, זה ציונות דתית, איך אתם נותנים לזה יד? איך אתם חיים עם זה? באמת אני לא מצליח להבין את זה. עכשיו אני רוצה ללכת לתוך זה עוד יותר ואני מתפלל על סיפו של ייאוש שאני אקבל גם תשובה לעניין הזה, אבל יכול להיות, אולי פעם, זמן מנחה עוד לא עבר, גם על זה נתפלל. בהמשך למה שאמר חבר הכנסת אדלשטיין, שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, ואני לא הבנתי, גם השבוע נעצרו אנשים שהם היו תלמידי ישיבה, לא רק שהם עכשיו תלמידי ישיבה. וגם בחוק הזה כשאתם אומרים מ-14 ל-18 זה מתכתב עם סעיפים אחרים, הרי אתם בעצמכם אמרתם על מי שעזב את הישיבה בגיל 16, ועכשיו פתאום פה אתם רוצים דווקא שהוא תלמיד ישיבה, זאת אומרת אז אפשר לדחות, האחרים ייספרו לנו באותם יעדים. ואני שואל, גם כאן למה לא כתבתם בוגר מוסד חרדי? הדבר הנוסף, אנחנו העלינו את השאלה על מה זה תלמיד ישיבה, זאת אומרת מה זה ישיבה. על מה זה ישיבה דנו ונדון גם בהמשך בסעיף ההגדרות ואני שאלתי את נציג משרד החינוך שהיה פה, לא את מר הלפרין שהוא לא היה בדיון הזה, האם כל אחד במדינת ישראל שרוצה להקים בית ספר בגיל 14, 15, 16, 17, 18, 19 יכול להקים בית ספר? על פניו החוק הזה נותן לשר הביטחון, שעוד נרחיב על הבעייתיות שבעניין הזה, להכיר בכל מי שלצורך העניין לקח שטיבל ושם בתוך השטיבל הזה עשרה תלמידים, אני לא ראיתי מגבלות, ועכשיו הוא יוגדר כישיבה לצורך השתמטות, או דחיית שירות, אם אתה רוצה מילה אחרת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תמשיך, תבחר את אוצר המילים שלך. אנחנו פה בדמוקרטיה, תגיד מה שאתה רוצה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ובשורה התחתונה, כיוון שאני חושב שהשאלות שהעליתי כאן הן שאלות יסוד, יש לי עוד שאלות שאני מקווה שנגיע אליהן, גם לדחות בצו מה הקשר בין רשאי לבין לדחות בצו, כמובן שיש לי בהגדרות של מה זה תלמיד ישיבה, עוד נגיע לזה, גם למספר השעות, אפשר להלביש את זה גם על הסעיף הזה. כמובן שדעתי מאוד מאוד אינה נוחה מ-45 שעות לימוד. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא הבנתי, מה השאלה לגבי רשאי לדחות בצו? למה אתה מתכוון? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שניתנת פה סמכות לשר הביטחון, שאני כבר מכיר. הרי את החוק הזה קראתי, לא רק את מה שאיילת ואת וגלעד ולא יודע מי כתב, וזה יפה – אני אומר לכם דוגרי, אתם כבר למדתם שחלק מהבעיה שלי עם היושב ראש זה שהוא יודע שאני מתכונן לדיונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אין לי בעיה, הבעיה שלי איתך זה רק שאתה אומר דבר שאפשר להגיד בעשר שניות בשעתיים וחצי. זה מה שמפריע לי. היא שאלה אותך שאלה פשוטה, מה מפריע לך - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לזה עלויות אלטרנטיביות. אני אגיד לך אחרי זה בכלכלה מה זה עלויות אלטרנטיביות, גם מה שאני מדבר כאילו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה מפריע לך שר הביטחון רשאי בצו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שאני חושב שאנחנו נותנים לאישיות שיש לה שיקולים אחרים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אישיות שנבחרה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. אני אתן לך דוגמה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, הבעיה עם זה, אתה מדבר על שר ביטחון כאילו פלש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אתן לך דוגמה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל מי פוטר את הערבים? גם שר הביטחון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תאר לך שהיה כתוב, שר הביטחון רשאי להקים היאחזויות נח"ל ליד עזה. כמו שהוא אמר דרך אגב היום. אם שר הביטחון רשאי להקים, אז הוא מקים היאחזויות בגלל שיש לו פריימריז. הוא יכול להקים היאחזויות, אם היה כתוב גם שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול לסגור את גלי צה"ל כי יש לו פריימריז. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש חוק ממשלה, לצורך העניין, ויש צבא ויש מומחים שאומרים לו: אתה לא יכול להקים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני רוצה לענות לאלעזר. לאורך כל חוק שירות ביטחון יש סמכויות לשר הביטחון לדחות שירות. גם סעיף 36 - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק, גם לספורטאים וגם לזה וגם לזה וגם לזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו הגענו, מירי, לכל הדיון הזה, גם כמו שכתבתם וגם כמו שאני אמרתי בוועדה, לחוק טל, הגענו כל הזמן בגלל הבעייתיות הזאת של מה שר הביטחון עשה עם זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני רוצה לדבר על מה שכתבנו. הבעייתיות לא מצויה באישיות עצמה של דחיית השירות מכיוון שגם בסעיף 36 הוא רשאי לדחות מטעמים הקשורים בצורכי חינוך, ההתיישבות הביטחון או המשק הלאומי וכו'. זאת אומרת שר הביטחון כ - - - << אורח >> דרור גרנות: << אורח >> לא, אבל, מירי, הבעייתיות כן קשורה בסעיף הזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רק שנייה, תנו לי לענות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה אתה מפריע לה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> עכשיו השאלה היא לא באישיות, השר הוא הממונה על חוק שירות ביטחון והשאלה היא לא האם שר הביטחון צריך להיות פוקד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי באישיות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> השאלה היא בשיקול דעתו של שר הביטחון, וזה בדיוק מה שכתבנו בחוות הדעת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בהערות שלכם. שאף אחד לא התייחס אליה, אנחנו יודעים את זה, בגלל זה אני שואל. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון, אז אני חושבת שהדיון צריך להתמקד בשיקול דעתו של שר הביטחון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לזה התכוונתי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כלומר השורה התחתונה של חוות הדעת שלנו אומרת שחייבת להיות התוויה של שיקול הדעת, מה אתם חושבים איך צריך להתוות את שיקול הדעת, צריך לעבות את הסעיף. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ובהמשך למה שאת אמרת, שרון, מצד אחד אני רואה את זה, למרות שאנחנו מקשרים את זה לתכלית השלישית, אבל אין ספק שהתכלית הראשונה היא התכלית שכמובן חייבים להתייחס גם לצרכים הביטחוניים ולהתאים אותה לעת הנוכחית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה אנחנו לא מכניסים את זה גם כאן? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מירי, מה שנקרא אז אמרת, גם אמרת ששירות ביטחוני אזרחי לא צריך להיות פה. אז אמרת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אלעזר, מה שאני חושבת שחשוב זה איך לעבות את הסעיף ולקבוע אמות מידה לשיקול דעתו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך, מירי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אז תגידו מה אתם חושבים, איך לעשות את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו אומרים שחייבים לקבוע קריטריונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברי הכנסת, עם כל הכבוד, את הדיון הזה אני מנהל. חברת הכנסת מטי צרפתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. יש לי כמה שאלות. אני רוצה להתייחס למה שאלעזר אמר לגבי שר הביטחון רשאי. עורכת הדין פרנקל ויושב ראש הוועדה, כשניתנת לנבחר ציבור זכות לעשות משהו בדרך כלל לצידה יש קריטריונים, איזה שהם איזונים ובלמים שבסעיף הזה לצערי אני לא רואה. כל האיזונים והבלמים הם כמובן בהתייחס לתלמיד הישיבה, אבל לא לגבי התפקיד או המהות העליונה של הצבא ושל שר הביטחון בעניין הזה. כשאתה מאפשר למישהו, אתה נותן איזה רשאי, הרשאי הזה חייב להיות עם סייגים, הוא לא יכול להיות בלי שום מגבלות, ואני לא רואה פה כאלה מגבלות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מה את חושבת שצריכות להיות המגבלות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת, וזה גם כתוב בחוות הדעת, שצריך להוסיף מספר קריטריונים. קריטריון אחד הוא על אי עמידה ביעדי הגיוס, כי לכאורה אומרים לנו, מתגייסים, אל תדאגו, כך וכך יתגייסו, אנחנו נעמוד ביעדי הגיוס, אז אם לא עמדו ביעדי הגיוס הוא לא רשאי יותר. זה סייג אחד שאני חושבת שצריך להוסיף. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מדברים על התוויה של שיקול דעתו של שר הביטחון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה תמיד קיים, בכל מקום, גם בסעיף 36 שציינת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כאן בסעיף 26ד צריך להתייחס להתוויית שיקול הדעת של שר הביטחון, במה הוא צריך להתחשב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לזה מתייחסים. אנחנו עוברים אחד אחד לשאול מה דעתו? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, אבל זה צריך להיות הדיון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל אחד יגיד מה שהוא חושב, אין הזמנות לדבר הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אם אנחנו מדברים על קריטריונים, אני חושבת שזה צריך להיות קריטריון אחד. קריטריון שני בהחלט צריך לקחת בחשבון את צורכי הביטחון ואת היקף הכוחות הסדירים. זאת אומרת תחת השיקולים, זה לא חייב להיות במשקולת דיכוטומי אפס או אחד, אבל זה בהחלט צריך להיות תחת השיקולים שלו כי הוא חייב את הסייגים האלה. וגם היעדים של הממשלה. זה בגדול, חייבים להיות קריטריונים. חייבים לכרוך את הזכות הזאת, או את הרשאי הזה שיש לשר הביטחון לקריטריונים. אני לא כל כך הבנתי למה נמחק סעיף כב. עוד שאלה שאני רוצה לשאול זה לגבי תלמיד ישיבה. אני באמת לא מבינה, ופה אולי פספסתי את אחד הדיונים הקודמים, למה לא בוגר מוסד חינוך חרדי? מה ההבחנה? למה כאן כתוב תלמיד ישיבה, שזה משהו יותר פרוץ, משהו יותר פתוח, לבין מצב של מישהו שהוא בוגר מוסד חינוך חרדי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם הוא בוגר והיום הוא לא לומד אז הוא לא מקבל דיחוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כתוב כאן תלמיד ישיבה, לא כתוב כאן בוגר. אני אקבל תשובות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תקבלי. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> דלג עליי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בועז, אני לא חושב שיש תשובה. היא אמרה את הדעה שלה על הסעיפים של היועצת המשפטית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אין כאן תשובות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כשחבר כנסת אומר שהוא מצפה לתשובות אני רוצה לדעת על מה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מצפה למשיח, את יכולה לעזור לי בעניין הזה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי רוצה לדעת מה ההבחנה, אחת, הייתי שמחה לדעת האם גברתי חושבת שכן צריכה להיות כריכה בין ה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוודאי, היא כתבה את זה בחוות הדעת שלה, יותר ברור מברור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לבין קריטריונים וסייגים. איזה שהיא מידה של איזונים ובלמים. ודבר שני שהייתי רוצה להבין יותר טוב למה לא כתוב בוגר מוסד חינוך חרדי אלא כתוב כאן תלמיד ישיבה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מכיוון שדחיית השירות ניתנת רק למי שהוא תלמיד ישיבה ולא למי שהוא בוגר מוסד חינוך חרדי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני יודעת שזה עוד לא התור שלי לדבר, אבל אני חייבת להגיד משהו, אני לא מבינה את המתודולוגיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להפנות אותי להגדרה של תלמיד ישיבה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אין הגדרה של תלמיד ישיבה, יש הגדרה של ישיבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צריכה להיות הגדרה של תלמיד ישיבה. זה שיש ישיבות זה בסדר, הישיבות גם יכולות להיות ריקות מתלמידים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הם הגדירו את זה שלמד שנתיים בטווח השנים 14 עד 18. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר שיש הגדרה של ישיבה, אני לא יודעת אם השטיבל של אלעזר נכלל בתוך ישיבה, אבל אני כן חושבת, במיוחד כשהשר פוטר או דוחה שירות לתלמיד ישיבה, שחייבת להיות הגדרה של תלמיד ישיבה. כי אם הוא יושב על הברזלים הוא לא תלמיד ישיבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> השאלה ברורה ותקבל התייחסות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אם תיתן לי רגע - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבנתי, לגבי המתודולוגיה. כבר דיברת, אני רוצה פשוט להתקדם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייבת משהו כי אחרת אנחנו לא נתקדם ונהיה באותו מקום, אדוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, כולם יקבלו תשובות. לא, אני מצטער, דיברת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי יש לי זכות דיבור? כי אני חושבת שהדיון תקוע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> את דיברת מקודם. זה לא את דיברת? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הדיון מתנהל באיזה שהוא סוג של ריק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> פיליבסטר קוראים לזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא פיליבסטר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה מה שאתם רוצים, שהוא יתנהל בריק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה כבר הדיון ה-65 בחוק הגיוס, זה מה שאתם רוצים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אנחנו מדברים עם היועצת המשפטית שכתבה פה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה בריק? לא בריק בכלל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא נותן לי, אדוני? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מישהו מבין חברי הכנסת לא התייחס עדיין ל-26ד? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היועצת המשפטית שאלה למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מבקשים תשובות. התשובות הן לא רק מהיועצת המשפטית, ששם אנחנו קוראים במסמך שלה, אלא - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שהיא מדברת איתנו באותה שפה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אלא מה הוועדה מחליטה לגבי הנוסח של כל סעיף שסיימנו. האם תיקנו או לא תיקנו? מה הדין? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, לא להפריע. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אין לנו שורות תחתונות לשום סעיף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא חייבים להודיע כל סעיף מה תיקנו ומה לא תיקנו, בסוף יוצא נוסח מתוכלל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר פרוש בזכות דיבור, לא להפריע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר אחר כך שאלה קטנה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בועז, אני חייבת לקבל זכות דיבור, אני אמתין את כל הח"כים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את תדברי, כולם מדברים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל ספציפית, כי אי אפשר להתקדם עם הסעיף הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> על סעיף 26ד התייחסת, את דיברת עליו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אנחנו לא מבינים אותו. אדוני, אתה נותן לי? אני אעשה את זה קצר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מספיק, כל אחד יתייחס, סעיף 26ד בלבד. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> 26ד בלבד, אבל אני רוצה להבין את הרציו של ההנחיות שקיבלנו. אני אומר ככה, היועצת המשפטית של הוועדה מצטטת בחומר שקיבלנו לקראת הדיון הזה את השופטים נאור, הנדל וסולברג. המסקנה שלי, אם הבנתי נכון מה שקראתי - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא רק מה שכתוב בחוות הדעת, אלא חוות הדעת גם סוקרת את ההשתלשלות של הסעיף. זאת אומרת הסעיף הזה לעומת מה היה בעבר כאשר הדברים של השופטים מתייחסים להסדר שהיה בעבר, מזה אנחנו צריכים להבין מה צריך לעשות בעתיד. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> המסקנה שלי, אם אני מבין ברמזים - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה באמירה ולא ברמז. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בעצם את סבורה שאנחנו יכולים להתפזר גם. אנחנו כוועדה יכולים להתפזר, ולמה? אנחנו זוכרים שהיה חוק טל, הוא נחקק כהסדר ראשוני, את מזכירה אותו בסוף חוות הדעת ששלחת לנו היום, אבל הוא נפסל. היה לנו ב-2013 חוק של לפיד, לכאורה היו צריכים להרים לו, לפיד, הוא גם נפסל. אז אנחנו ניסינו משהו אחר ב-2016-2015 - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין חוק לפיד. יש הצעת חוק, זה לא חוק שאושר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא גם נפסל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא נפסל. אתה מתכוון לחוק הנשים הדרוזיות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מספיק לי שהיועצת המשפטית מסכימה איתי, מה אני צריך שהם יסכימו? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ועדת שקד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> היא לא מסכימה איתך פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אצל פרוש זה חוק הנשים הדרוזיות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בעצם היועצת המשפטית מכוונת אותנו ומציעה לנו לנסח משהו שהשופטים בעליון יסכימו עם זה. אני צריך לעשות עכשיו משהו שעשו עד עכשיו וזה לא היה טוב, תנו לנו משהו שהשופטים בעליון יוכלו לחיות עם זה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, שאני אוכל לחיות עם זה. אתה תוכל לחיות בכל מקרה, אנחנו נשמור עליך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יכול לשאול למה אתם מפריעים לו? אני מנסה להקשיב לו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, אתה יכול, בבקשה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אל תפריעו לו, אני רוצה לשמוע אותו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הסעיפים הנידונים היום זה שר הביטחון כך, שר הביטחון יגיש את זה, שר הביטחון יקבע, שר הביטחון. מה הסיכום שלי מדיוני הוועדה? שאם אתה אומר משהו שהאופוזיציה לא מרוצה מזה, אז מתקיפים אותך, אתה לא יכול לדבר, אומרים לך: זה היה לפני ה-7 באוקטובר, אחרי ה-7 באוקטובר אתה לא יכול להגיד מילה, שום דבר לא, אי אפשר לומר שום דבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הרבה צדק. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בוויכוחים הציבוריים שאני נתקל בהם, וסליחה שאני אומר לך את מה שאני אומר, אדוני היושב ראש, כששואלים אותי: אלה שלא לומדים אתה מוכן שיתגייסו? ואני עונה להם: קודם כל 75 שנה אלה שלמדו קיבלו דיחוי, תחזירו את זה קודם כל. אני לא יכול להגיד לך מה יהיה אם - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוה, טוב שאתה אומר את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> באמת תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אחלה משא ומתן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. פרוש, אתה יכול להרחיב? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שצריך לתת לחבר הכנסת פרוש לפרש את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, גם ניתן לו את הזמן שלנו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היה משהו מסוים, לקחו את זה. עכשיו שאני אתן לך הצעה חדשה שגם אותה ייקחו אחר כך? מה קרה עכשיו פה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חס וחלילה, אל תיתן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אפילו יעקב אשר לא יכול לפרש אותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל העיקר שהוא מדבר על סעיף 26ד. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הביאו פה ניסוח חדש, זמנים אחרים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מאיר, צווי בומבעס על הזלדה עוד פעם? מאיר, אל תתחיל איתי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר, ההצעה שהונחה בפנינו זה סוג של הסדר חדש, כי הרי בית המשפט אומר, ופה מנסים להציע סוג של הסדר חדש, תאריכים אחרים, דילוגים על זמנים שונים, והנה לאחר שכבר הניחו את זה פה, אז שוב מבקשים לתת משהו שהעליון יהיה מרוצה מזה. ואני שואל - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שהצבא יהיה מרוצה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שעם ישראל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שהילדים שלנו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תאמין לי שאני לא מרחיב, אבל מי שמבין את זה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו רוצים חיילים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור לעליון. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ברור, אבל אני אומר ככה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ביטחון מדינת ישראל, רוצים חיילים לצבא, זה מה שרוצים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסוף יש פסיקה שכולם צריכים להתגייס. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני אשמח אם אני אקבל תשובה. אני אומר, אם הנוסח שמוצע פה מכווין אותנו לשר הביטחון עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו יושבים פה כדי להביא חיילים לצה"ל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כן, אני רוצה שוב לומר, יש המלצות שגובשו חצי שנה אחרי ה-7 באוקטובר, דווקא על ידי שר הביטחון גלנט, הוא מינה את האלוף שקדי, יש צוות של עשרה איש, שמונה מהם אנשי צבא, זה היה על דעת הרמטכ"ל הרצי הלוי, זה היה על דעת הרמטכ"ל הנוכחי, הוא היה מנכ"ל משרד הביטחון, כך כתוב במסקנות, והם מתייחסים למה שהם חושבים שצריכים לעשות. הם לא חיפשו פוליטיקאים שיישבו, שקדי כותב: לא חיפשתי פוליטיקאים, חיפשתי לראות מה אני יכול להציע. זה בניגוד למה שהיועמ"שית אומרת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> העלימו את שקדי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה זה העלימו? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> העלימו אותו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היושב ראש, אני פונה אליך - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב שקדי אמר שמתוך הבריכה רק 30% לומדים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני שוב אומר, שר הביטחון הקים צוות והגיש את זה לשר הביטחון גלנט, אבל הוא הגיש את זה גם לרמטכ"ל הרצי הלוי והגיש את זה לרמטכ"ל הנוכחי כמנכ"ל משרד הביטחון, אז יש פה דברים ברורים. נכון שיש פה שתי עמדות פוליטיות, צד אחד וצד שני, זה לא אומר שאם יש לנו ראש אכ"א לשעבר שיושב פה, אחרי שהוא עובר להיות ביש עתיד אני יודע מה העמדה שלו, זה ברור, ברור שהוא לא נמצא בצוות של שקדי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בתוך דוח שקדי כתוב, אם אתה מכיר את דוח שקדי, ש-70% מהבריכה לא לומדים, איפה הם? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שאלה אחרונה למשרד האוצר, האם הוא באמת מתנגד שבגיל 22 אברך שלומד 40 שעות, אחרי שהוא סיים את זה בלילה, שיוכל לעבוד כדי שיוכל להשלים הכנסה? האם שר האוצר מתנגד? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. אביחי בוארון בזכות דיבור, רק לפני זה אני רוצה שיהיה ברור, וגם לפרוטוקול, אמרתי את זה ואני אומר את זה שוב, אמרת שאנחנו פה יושבים כדי לרצות את בג"צ, זה אני לא יכול לקבל. אנחנו רוצים שהחוק יעבור כמובן, אבל אנחנו פה באים לרצות את צורכי מדינת ישראל, את ביטחון מדינת ישראל. אנחנו פה יושבים כי הצבא צריך חיילים, בגלל זה אנחנו יושבים פה, ואתה יושב פה יחד איתי בדיוק בשביל זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בהמשך למה שאתה אומר, אדוני היושב ראש, אנחנו יושבים פה כדי להביא או לגייס חיילים. יש לכאורה איזה שהיא גריעות בנוסח הזה בסעיף מהנוסח הקודם, בנוסח הקודם יש לנו את הסיפה של ויתחשב בצורכי הביטחון והיקף הכוחות הסדירים, מה שאין כן בנוסח הזה, ולכאורה זה חסר. אבל יש את סעיף 26ה, ואני מפנה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב הוא אומר את מה שאני אמרתי, בוארון, ולא התייחסתם לזה, כי אנחנו מדברים עם עצמנו פה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני מפנה ל-26ה שאומר שמי שיהיה כשר לדחייה או התנאים לדחיית שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, הם כמפורט להלן, ב-26ה(6), תנאים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. זאת אומרת שהשר יכול לקבוע כל נושא שהוא מוצא לנכון באישור ועדת חוץ וביטחון שתאשר לו את זה, וכשהוא יחליט בדיוק את מה שכתוב פה בסעיף, כשהוא יחליט - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוארון, זה כשל לוגי. למה זה כשל לוגי? - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוארון, איפה ראית איזונים ובלמים לכוח שלו לדחות? הוא יכול לדחות כי הוא רשאי, אין פה שום איזונים ובלמים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוארון, אם יש תנאים נוספים תגיד לי מה התנאים הראשוניים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מטי, אני אסביר עוד פעם. ב-26ד כתוב שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באיזה תנאים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע. שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לדחות בצו את מועד התייצבותו לשירות סדיר אם מצא כי מתקיימים לגביו כל התנאים לדחיית שירות כאמור בסעיף 26ה. מה הטענה? הטענה היא שפה בסעיף הזה לא נכתבה שורה שאומרת וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים, אבל שיקול הדעת של השר מגולם בסעיף 26ה(6) בו נאמר: תנאים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת חוץ וביטחון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז נראית לך העמימות הזאת? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא עמימות. שיקול הדעת שלו פה הוא הרבה יותר רחב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי החוק במהותו צריך לדאוג, למה זה לא צריך להיות ברישה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה שיקול דעת שלו. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אבל היוזמה צריכה להיות שלו לבוא לוועדת חוץ וביטחון. בבדיחותא אתה יכול לומר את זה, אבל לא ברצינות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה שאני אומר, חבר הכנסת אדלשטיין, מה שנאמר פה בסעיף קטן (6) הוא לא פחות ואולי אף יותר מאותה שורה שנגרעה ב-26ד, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון, כיוון שהוא יכול - - - << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> זה נקרא היפוך נטל ההוכחה. כאן אתה קובע בחוק שהשר חייב להתחשב בצורכי הביטחון, מה שאתה אומר, שהשר יחליט, כאילו היום השר לא יודע מה שכל חייל יודע, שחסרים 12,000 לוחמים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת אדלשטיין, מה שכתוב פה בסעיף, וראה לנכון, הוא לא חייב, לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון וכו', פה זה לא זה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רגע, תן למירי לענות. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> זה היפוך נטל ההוכחה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> - - - הוא כתב בסיפה, בהתחשב בכוחות הסדירים, ואנחנו מסבירים את זה בחוות הדעת. בהתחשב בכוחות הסדירים הושמט מהנוסח, הוא לא קיים כרגע. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה מה שאני אומר, הוא לא קיים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אז אתה לוקח את 26ה פסקה (6) ואתה מעלה אותה למקום אחר שהוא לא קשור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה תנאים נוספים, תנאי סל. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> הוא לא קיים בנוסח, אבל אני יכול לספר לך כמה טלפונים קיבלתי וכמה האשמות בזה שאני עוכר ישראל שאני לא מאריך את השירות הסדיר ל-36 חודשים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יולי, השאלה היא שאלה משפטית בסופו של דבר. האם שיקול הדעת כתוצאה מהגריעה של השורה הזאת נפגם או לא, ואני אומר שהוא לא נפגם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מבינה את סעיף 26ד ו-ה לחלוטין אחרת. סעיף 26ד מדבר על האסטרטגיה, על התפיסה, כאשר הוא צריך להסתכל בראייה הכוללת בין מתן הדיחוי לבין צורכי צה"ל, משהו עליון יותר. הוא יכול להוסיף לתנאים שב-26ה, יש פה הסמכה שהוא יכול לדבר על תלמיד הישיבה הספציפי באיזה תנאים הוא צריך לעמוד, אבל זה לא אחד מחליף את השני. ההיפך, זה שניים שמשלימים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הכלל, זה הפרט. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בראש סדר העדיפויות צריך להיות צורכי הצבא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל אין ספק ש-26ד זה הסעיף ששר הביטחון חייב להסתכל על כלל הצרכים, על המצב הביטחוני, על צורכי הביטחון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חד משמעית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גברתי, מה שאני טוען זה דבר כזה. 26ד קובע את העיקרון, 26ה מפרט את העיקרון לפרטים, התנאים לדחיית שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי סעיף 26ד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא כולל את צורכי הצבא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה הם התנאים האלה? (6) תנאים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת חוץ וביטחון. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל השר קובע, זה עדיין משאיר לשיקול דעתו הבלעדי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוארון, הוא לא כולל את צורכי הצבא, הוא לא כולל עמידה ביעדים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הכול, כל מה ש - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות כתוב, זה חייב להיות כתוב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> במיוחד לאור העובדה שבתכליות לא הכנסתם את צורכי הצבא, הכנסתם את תכלית לימוד תורה ואת צורכי הצבא לא הכנסתם. לכן יש בזה צורך חיוני ביותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שרון, זה כן במטרות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא בתכליות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה במטרות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, ביקשת שאלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אנחנו עוברים על הסעיף והמתודולוגיה שבחרת זה לעבור סעיף סעיף, גם תתי סעיפים, ולהביע את דעתנו. אני מרגישה שהפעם, אחרי שקראתי את חוות הדעת של היועצת המשפטית, שבה היו אמירות מאוד ברורות על הסעיפים האלה ועל זה שהם לא מתכתבים עם צורכי הצבא, אולי היא תגיד את זה בצורה יותר מעודנת, אני קראתי את הסיפה שזה אומר שבמציאות הנוכחית בעידן של חרבות ברזל, בעידן שצה"ל מציג פערי כוח אדם, זה מה שאני הצלחתי לרכז ולנקז, אז לסמכות של שר הביטחון חייבת להיות מגבלת כוח ושמגבלת הכוח שלו צריכה להיות תחומה או המוביל בהקשר הזה זה קודם כל צורכי הצבא. אני לא רואה את זה, לא בפתיח, ולא רק זה, זה נמחק גם במטרה, גם בתכליות, וזה נמחק גם בסעיף כב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, הדברים האלה כבר נאמרו. זה מה שרצית להגיד? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רצית לחזור על דברים שנאמרו? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואלת אותך, אדוני, יש פה תהליך סדור, אנחנו אלה שמתנגדים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את יודעת שלא מצביעים היום, יהיו עוד דיונים, יהיו תשובות, יהיו התייחסויות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז האם יהיה תיקון בסעיף הזה? לפחות תגידו לנו כי אנחנו מדברים עם עצמנו, מדברים עם היועצת המשפטית שמסכימה איתנו. דבר שני שאני רוצה להגיד, דיבר פה חבר הכנסת פרוש על ועדת שקדי, אגב שאני לא מסכימה איתה, כי אני חושבת שכולם צריכים להתגייס בהגדרה לצה"ל בגיל 18 ואחרי זה ללמוד ואפשר ללמוד בישיבה ואפשר ללמוד - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שרון, נו באמת, דיברת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני אומרת שבסוף בדוח שקדי, כשניתחו שם את הנתונים אמרו שרק 30% מאותה בריכה מפורסמת של 100,000 איש לומדים תורה. אז אני אומרת לעצמי, איך זה מתכתב אם הוא מסביר לי כאן את דוח שקדי ודוח שקדי וועדה מקצועית. 70%, תביאו את היעדים לפי 70%, נתחיל להיות במקום אחר כלשהו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, שרון. מאיר אינדור, בבקשה. כמובן על הסעיף עצמו. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> אני התלבטתי אם לבוא. אני מתעסק בנושא של מאבקים נגד הטרור כבר כמעט 40 שנה כהמשך של הפעילות שלי בצבא. אני בא מכפר אתא. היסטוריה קצרה, היא מעידה על הכול, אבל אני פונה כעת לציבור החרדי מפה. הייתי עיתונאי ב'ידיעות אחרונות', כתב אזורי, והייתי עורך מדור גיאוגרפיה ארץ ישראל בעיתון 'היום' וכתבתי בעיתון פועלי אגודת ישראל, שערים ובפנים אל פנים. ויהי ערב ויהי בוקר בליל הסדר נפל לי פתאום האסימון, שאני מתעסק בשטויות כאלה. ככה הרגשתי, למרות שעיתונות זה דבר חשוב, וחזרתי לצבא ולא הייתי אמור להיות בצבא. גם אני וגם לפיד, שמספר שהוא אסתמטי, אני לכאורה לא הייתי אמור להיות שם. החבאתי את האסטמה, זו הייתה תקופה שאפשר היה לפתוח עם פלומבה את התיק, להוציא את הניירת, והגעתי לצבא והגעתי לסיירת רימון ונפצעתי בסיירת רימון. אני עם רסיסים עד היום בראש, חוץ מפציעות נוספות. והייתי במלחמת יום הכיפורים גם בסיירת מטכ"ל. עוזי, אמרתי לו שהייתי עם אסטמה, אז הוא אומר לי: היה עוד אחד עם אסטמה ששירת בסיירת מטכ"ל, והוא שירת. אתה זוכר שאמרת לי את הדבר הזה? אז אני כבר עם הראש דפוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז אולי גם לא היית בסיירת מטכ"ל? << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> לסיירת מטכ"ל הגעתי אחרי שבחטיבת השריון - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היית יחד עם לפיד, אתה לא זוכר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, יחד איתך, פרוש, בשוחה. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> לפיד היה גורנישט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר, בוא נתרכז. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> אני מתרכז. חברים יקרים, יש לי שישה חתנים, כולם לוחמי עילית, אחד מהם, לצערי, נפצע קשה ואיבד את הרגליים. יש לי נכדים, הוא מכיר אותם, אחד מ"פ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם בסדר, אני חייב להודות. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> חייב להודות. זה קשה לו, אבל הוא חייב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר, לסעיף. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> עכשיו, עם כל הכנפיים האלה ששמתי עליי אני פונה לחרדים ואני אומר להם: אל תקשיבו פה לכל המערכה, כי הכול פוליטיקה. מאיפה אני יודע? בזמן ממשלת שמיר גם אז הייתה הפגנה גדולה בכיכר מלכי ישראל לגיוס חרדים. ארגנתי הפגנה נגדית, פרוש זוכר את זה, למען עולם התורה, והיו שם שני טייסים, אחד הרץ שאיבד את הרגליים שלו בשבי שדיבר בזכות לימוד התורה, והשני נאמן, גם הוא טייס, והיו שם הרבה חרדים שבאו, על הספודיק שלהם היה סמל של היחידה וגם אני באתי משטיבל בכפר אתא של חסידים, אמנם פא"יניקים, וכשאמא שלי קראה לי, אמרו לי קוראים לך מהיחידה, אני הלכתי למק"ב עירוב לבקש ממנו ברכה והוא בירך אותי. וכל הדרך ליוותה אותי הברכה שלו וההבנה שאני רוצה כעת, תחפו עלינו בלימוד התורה. כך למדתי בבית אבא שהוא היה ניצול שואה ועוד הספיק להילחם במלחמת השחרור. אתם מבינים את השילוב. לכן כשאני שומע פה את הכאילו דיבור מה הצבא ומה התורה, הכול כרוך יחד. כך גם רבי צבי קוק אמר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר, הדברים ברורים. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> רגע אחד, רגע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש פה הרבה דוברים. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> בסדר, נתת להם לדבר הרבה והם מדברים פה כל הזמן. כמעט לא בא לפה ציבור ציוני דתי פה לדבר בזכות לימוד התורה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר, אבל לסעיף עצמו. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> על הסעיף עצמו אני אדבר. כל הסיפור המשפטי הוא חרטא ברטא. בצוהריים היה פה דיון על נושא שחרור מחבלים ופתאום אנחנו רואים איך בית המשפט מתמלא ענווה כשצריך לשחרר מחבלים ואו אז כל נושא החוק נעלם. אני ראיתי. הייתי בוועדת שמגר, אמרו את הדברים האלה. אתם צריכים להבין, הנושא המשפטי הוא רק בא לבטא את המחלוקת, לתת איזה שהיא כותרת לעניין הזה. ואני קורא לכם, רבותיי החרדים, את זה צריך לעשות ביחד, זה מה שעושה ברגע זה הוועדה הזאת. והקבוצה הזאת עם המודעות הענקיות בציונות הדתית, מכסף שאני לא יודע מאיפה בא, הכול פוליטי. מה שהיה בשמיר חוזר לנו עכשיו בפעם הזאת. אבל אם זה יהיה ממשלת שמאל, או אז ותשקוט הארץ, הכול יהיה סבבה. לכו ללמוד תורה וביחד אנחנו נסכם את כמות הלוחמים. ועכשיו אני מבקש מכם, אתם אנשי הצבא - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, מאיר, תודה רבה. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> בועז, תן לי עוד שתי דקות, מחילה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, תן לו, הוא לא מדבר פוליטיקה, הוא מדבר על הסעיף. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> אני לא אזכיר ששטרן גם את ישיבות ההסדר מוכן לפרק, נכון, שטרן? אלעזר, אתה נגד ישיבות ההסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אתייחס למה שאתה אומר אחר כך. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> תודה שעזרת לי. אני הקמתי את שראל והקמתי פרויקט שומר ישראל. פה על השולחן אני שם, יש פרויקט שבו היו חרדים ונסגר אחרי עשר שנים. תנו לי להקים אותו מחדש, תנו לי להקים פה דבר חדש ישן ותהיה מסגרת גם לאלה שלומדים תורה ותוך כדי זה יוכלו להגן. תודה רבה לך שנתת לי את רשות הדיבור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה שדיברת רק על סעיף 26ה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, מאיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אלעזר מקבל אותו אורך דיבור. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> אתה מוכן להגן עליי? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ניסיתי, מאיר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חיים, אבא של גיבור ישראל, סעדיה, זיכרונו לברכה. << אורח >> חיים דרעי: << אורח >> שלום. אני אתחיל מזה שאני פעם ראשונה בכנסת ובכלל בוועדה. זכיתי שאשתי דוברת הרבה יותר רהוטה ממני אז אני מאוד אקצר ואני אשתדל לדבר בשם סעדיה. אתחיל ככה, אני אבא של סעדיה דרעי, ה' ייקום דמו, שנהרג לפני שנה וחצי במרכז רצועת עזה. אני לא אדבר על הסעיף המדובר, אבל איך שהוא שמו של סעדיה נקשר לדיון הזה, לוויכוח בין הימין לשמאל, אני לא יודע איך זה הפך להיות ויכוח בין הימין לשמאל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא ויכוח. << אורח >> חיים דרעי: << אורח >> זה לא ויכוח בין הימין לשמאל, זה ברור לי, ואיך שהוא אני קצת מצטער על זה שתלמיד חכם, אברך, נקשר לסערה, לוויכוח בתוך עם ישראל כשהוא בעצמו היה הפוך מזה, הוא היה איש של חיבורים. סעדיה בשנים האחרונות התחבר מאוד לרב יהודה לאון אשכנזי, המניטו, ומשפט שהיה שגור בפיו של מניטו היה: חבר'ה, אי אפשר להיות נורמליים? זאת אומרת אי אפשר להיות גם וגם? זה לא משהו שהוא אפשרי? צריך לריב על זה? לכאורה זה צריך להיות פשוט. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה שקדי. << אורח >> חיים דרעי: << אורח >> בקשר לסעדיה, הרבה אני שומע בזמן האחרון, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח, זה אתם תדעו לעשות, אבל במסגרת הוויכוח הזה נאמר לו לא מעט פעמים שאי אפשר לשלב ועל זה אני מוחה. אני מוכן לקבל שיש ויכוח, אני מוכן לקבל שיש אנשים שרוצים גם ללמוד תורה, זאת מציאות שקיימת, אבל להגיד שאדם שמשרת בצה"ל הוא ייפול? זהו שקר. סעדיה הוא אחת ההוכחות שזהו שקר. הרבה דברים אני מקבל. כשסעדיה התגייס הוא היה בחור מתוק, בחור ישיבה, לפעמים קם, לפעמים לא קם, לרוב היה קם לתפילות בבוקר. שירותו בצבא נתן לו יכולת לקום בבוקר, להיות מאנצ'. הוא סיים את הצבא כמ"כ בטירונות בב"ח ושם הוא למד להיות אחראי, וכשהוא חזר לישיבה אחר כך, אגב סעדיה היה תלמיד ישיבת הסדר, הוא היה הרבה יותר בוגר, הרבה יותר אחראי. בתוך צה"ל סעדיה למד לא רק את דפי הגמרא, הוא היה חזק מאוד בגמרא, ומי שמכיר את אמא שלו יודע כמה הוא היה חד, כי הוא דומה לאמא שלו בצד הזה, אבל כשהוא חזר לישיבה הוא היה מאנצ', הוא היה מפקד ברשות התורה, ברשות עם ישראל. הוא היה הכול, בצה"ל הוא היה סוג של חב"דניק, מארגן את המניינים, הוא היה מאגיסט, הוא לקח על עצמו תפקידים. כשהוא חזר אחרי צה"ל, אחרי השירות, הוא חזר כמנהיג בתוך הישיבה. גם כשהוא היה בשירות הוא היה הסממן של חיזוק בתורה, במידות. בהקשר הזה אני רוצה להזכיר, אני לא יודע אם הזכירו את זה, אבל זה משנה מפורשת, פרקי אבות, שנו חכמים גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות וכו', והתורה נקנית ב-48 דברים ואחד מהם זה נושא בעול עם חברו. המלחמה האחרונה חייבה הרבה אנשים לשאת בעול עם חבריהם, ואנחנו לא לפני שנתיים וקצת, אני חושב שכולנו נדרשים לחשוב בצורה שונה, להבין שכולנו צריכים לדעת להחזיק נשק. בשביל להחזיק נשק צריך להיות לפחות כמה חודשים בתוך ה – אני לא זכיתי. עליתי לארץ ולא זכיתי, מה שכן זכיתי, שהבן שלי עושה את זה, שהבנים שלי עשו את זה. לכן אני מצפה מכולם לעשות את זה, כן מצד אחד בדרכי נועם ובחברות ובסוף אנחנו כולנו אחים, אבל אני מצפה שכולנו נבין שחסרים לוחמים ופה אנחנו מדברים, זאת הסוגיה. הסוגיה היא שחסרים לוחמים וצריך לבוא מתוך רצון טוב. זה נכון לכולם, להביא לוחמים כי זה מה שחסר לנו ולעשות את זה בלי ויכוחים מיותרים. אני חושב שהוויכוחים האלה הם מיותרים כי בסוף כולם צריכים להבין שכשחסרים לוחמים גם בן תורה צריך לדעת, וזה לטובת תורתו, משם הוא יגדל, משם הוא יהיה תלמיד חכם יותר גדול, משם הוא יהיה גדול בתורה, כאשר הוא נושא בעול עם חברו. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך על הדברים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול לבקש מילה אחת, אדוני? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אחרי משה סעדה. גם טור פז לא דיבר עדיין. אתה רוצה גם לדבר, אני מניח. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם ביחס למה שיוחס לי כאן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לגופו של עניין, עברתי על זה. אני מדבר על הסעיף, אני לא אדבר מפוזיציה, אני מדבר על המהות. כל הבקשה היא לעגן את שיקול הדעת של שר הביטחון. זה לא פוגע בחרדים כהוא זה, כי שר הביטחון שוקל את השיקולים שלו ובתוך השיקולים הוא לוקח גם את זה, זה בסדר, זה לא מונע מלקבל דחיית שירות, זה לא מונע מאף אחד, חרדי שעומד בקריטריונים מקבל דחיית שירות. ביסמוט, בסוף הסעיף ישונה, כי זה לא באמת לא פוגע באף אחד וכן עוזר לקדם את החוק ולכן ההצעה שלי לקבל את ההמלצה, היא נכונה, היא מדויקת והיא לא פוגעת באף אחד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר משהו דווקא באמת אחרי הדברים המרגשים של אבא של סעדיה, ה' ייקום דמו. אני לא יודע בשם מי אומרים דברים או מה, אין שום ספק שסעדיה ה' ייקום דמו הוא קדוש ונמצא ליד כיסא המלכות, אין ספק שבחייו התורה שהוא למד הייתה תורת אמת ותורה של כולם. בלימוד התורה שלו, בהליכות שלו, במידות שלו, אין ספק בזה, אף אחד לא יכול להטיל ספק. אני לא מדבר בשם אף אחד, אבל אני חושב שזו הדעה. שלא יוציאו דברים מהקשרם, אין ספק שהתורה שלו תורת אמת ותורת חיים, ואמרת גם עוד דבר וציינת, וזה בעצם הדבר שאולי אנשים לא מבינים, הוא הלך בדרכי רבותיו. זה כל אבא וכל מחנך מתפלל שהילד שלו יילך בדרכי רבותיו, והוא עשה לפי הנחיות רבותיו ושילב את הדברים לפי מה שרבותיו, ויש ציבור חרדי שגם הולך לפי רבותיו, בתנאים מסוימים, בדברים מסוימים ובמה שצריך. לכן זה לא התנגשות, זה לא תורה אחת יותר טובה או פחות טובה. אותה סוגיה שהוא למד לשמה היא אותה סוגיה כמו שמישהו אחר לומד לשמה, אבל יש דרך שרבותינו אמרו לנו בצורה כזאת או אמרו לילדינו בצורה כזאת ויש מה שרבותיו אמרו. סליחה, זה לא מקום לפוליטיקה העניין הזה, לכן זה חשוב לי. אני מקווה שכל השולחן הזה יסכים כמה הערך של לימוד תורה לשמה, ולא משנה אם זה בדרך רבותיו או בדרך רבותינו, ושיבינו שזה מגן על עם ישראל בכל מקרה. יש דרכים. מה צריך לעשות? צריך לנסות לפתור את הדברים במה שאפשר לפתור, אבל אלה ואלה דברי אלוקים חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך. משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רוצה ברשותך להתחבר פה לדברים של אבא של סעדיה ולהזכיר את המודל שנדמה לי שפשוט לא הזכרנו אותו. חז"ל אומרים שברשימת גיבורי דוד מופיע עדינו העצני והם מחדשים לנו שדוד המלך הוא עדינו העצני, כשהיה יוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ וכשהיה לומד תורה היה מעדן עצמו כתולעת. כשאני הייתי בחור ישיבה והייתי מ"מ של בחורי ישיבה, בכל סעודה שלישית כשהיינו נשארים בבסיס הייתי קורא להם את המדרש הזה, כדי להזכיר מהו הדגם. יש דגם כזה, הוא לא המצאה שלנו, חז"ל כבר דיברו עליו לפני אלפיים שנה. ככה הם ראו את דוד המלך וככה הם ראו את הלוחמים שלהם, אני בטוח ש-24,000 הבחורים של רבי עקיבא שיצאו להילחם, ככה הם ראו את עצמם, זה הדגם שהם ראו מול העיניים, זה הדגם שאני חושב שאנחנו צריכים לראות פה עבור 100,000 הבחורים החרדים האלה. בעיניי זה דגם אפשרי. לא צריך ללכת רחוק. אתמול ביקרתי קבוצה חרדית ששלחה כבר שתי מחלקות לגיוס לצה"ל, בלי חוק דרך אגב, הם עושים את זה בשנתיים האחרונות כי המנהיג שלהם הבין שהם לא יכולים לשבת יותר על הגדר. יש להם פוטנציאל הרבה יותר גדול, לגילוי הנאות, הם יכולים לגייס יותר. אתמול ראיתי חטיבה, אשכרה ראיתי 2,000 בחורים רוקדים, אני ראיתי חטיבה צועדת לקרב, אבל הם כבר גייסו שתי מחלקות בזכות העבודה של החבר'ה פה. זה אפשרי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> והם לא אוהבים את מה שעושים עכשיו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם מראים שזה אפשרי. ביחס לסעיף 26ד, אני רוצה לומר ככה. קודם כל בעיניי יש פה בעיה, כמו שאמר משה סעדה, אי התייחסות לעמידה או אי העמידה ביעדי הגיוס, אי ההתייחסות להתחשבות בצורכי הביטחון ואי ההתחשבות בהיקף הכוחות הסדירים הנדרשים על ידי צה"ל, וגם אי ההתייחסות ליעד הגיוס השנתי שקבעה הממשלה. כל אלה בעיניי פוגעים בחוק בצורה מהותית ומעניקים לשר הביטחון כרגע שיקול דעת בלתי מוגבל ויכולת לאשר דחיית שירות שהיא בעצם פטור משירות כי בפועל ואללה דחייה ועוד דחייה ועוד דחייה בסוף זה פטור, ללא הרהור או ערעור על שיקול דעתו וללא קריטריונים. העובדה שהשינוי המהותי של סעיף ג שבוטל מייצרת לאקונה, לאקונה שהיא גם משפטית, אני לא משפטן, היא בוודאי בדרך שבה החוק צריך להיות מנוסח בעיניי, היא מייצרת חוסר. אני חושב שהחוק, כמו שהוא לפנינו, מעבר לחוסרים האלה, הוא באמת חוק פחות טוב, בסעיפים האלה בוודאי הוא חוק פחות טוב ולכן מן הראוי לשנות אותו. יכול לדבר משה סעדה על ליבך, יכולה היועצת המשפטית להביע את דעתה, אני אומר לך עוד דבר, נעלם מלשון החוק הסיפור של להתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים, אבל בעיניי צריך להגיע לפה או הרמטכ"ל או לכל הפחות הבוס של שי טייב, ראש אכ"א, ולהציג. הם היו פה בתקופת המלחמה, מן הראוי שאם התחדשו הדיונים בנוסח החדש יגיע הרמטכ"ל או כאמור ראש אכ"א ויגידו שאלה הצרכים המעודכנים. אני כן אגיד לך, כי כמו ח"כים אחרים גם אני מדבר עם צה"ל ומנסה להבין, ואני אומר לך את האמת, בכל התחזיות, כולל בתקציב שאושר בממשלה ושאתם הולכים להביא לכנסת, מה שצה"ל צריך, אפילו במה שהוצג לנו בוועדה, קרי 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, מהמספרים שצה"ל מציג זה לא נראה לי מספיק ואני אסביר לך למה. צה"ל בונה על טוב ליבם/יכולותיהם המדהימות של אנשי המילואים שיעשו בשנת 2026 בין חודשיים לשלושה, 60 יום נטו, 70 יום ברוטו, ועכשיו אנחנו יודעים שמספיק התחממות קלה באיו"ש או בעזה או אי עמידה בתנאים בלבנון, ואנחנו נצטרך עוד כמה חטיבות. כמו שקרה לנו בשנה האחרונה כמה פעמים, פתאום אתה מוצא את השכן שלי מחטיבה 11 ואת השכן מצד שני מחטיבה 6 ואת השכן השני מ-5, מתגייסים בצו 8 מעכשיו לעכשיו והחטיבה קופצת והם באים. בתקציב שאושר בממשלה אושרו 40,000 או 45,000 ימי מילואים כשהצבא דרש 60. לדבר הזה יש משמעות, זה קשור ישירות לחוק שלנו, כי צה"ל לא דרש סתם ימים, הוא חישב X חטיבות ו-X כוחות נוספים והוא עכשיו מנסה להבין איך ממה שאישרו לו, שזה שליש פחות, הוא נותן את צורכי הביטחון של ישראל. אני לא מכיר ראש ממשלה, לא בקדנציה הזו ואני לא יודע אם בקדנציה אחרת, אבל בוודאי לא בקדנציה הזו, שיעז להביא לפה את הארכת השירות לשלוש שנים, זה לא יקרה, למרות שצה"ל רוצה, ועל אנשי המילואים שימשיכו להחזיק, אני לא יודע אם אפשר לבנות. אז, אדוני היקר, אני באמת חושב -12,000 לוחמים וצורכי לחימה זה לא הצורך האמיתי, צריך יותר. אבל אתה יודע מה? יבוא לפה הרמטכ"ל או ראש אכ"א ויגיד מהו הצורך, וזה מכתיב ומשנה את החוק, זה משנה את שיקול הדעת שלנו, זה משנה את היעדים והעמידה או אי העמידה בהם. בעיניי כרגע אנחנו רחוקים מזה כרחוק מזרח ממערב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסעיף היעדים נדבר על זה. תודה לך, משה טור פז. רם בן ברק טרם דיבר. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> החברה האזרחית יכולה לדבר? אני צריכה לצאת לילדים, אשת מילואימניק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אפשר, רם בטח נותן לה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז בוא נעשה דבר כזה, שיהיה סדר. אשת מילואימניק שצריכה לצאת הביתה, את לפני הכול. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> ואנחנו נשמח להתייחס, כבוד היו"ר אחר כך. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אני מייצגת את פורום נשות המילואימניקים. בעלי כרגע בסבב, חגגנו כרגע את חנוכה, פעם שלישית שהוא בחנוכה לא נמצא. ערב חמישי של חנוכה זה יום נישואים שלנו, אז לא עשור, לא 11 ולא 12 היינו ביחד. בת דודה שלי בדיוק מסיימת מילואים, מאמצע אוגוסט, אז היה לה אוגוסט, היה לה החגים של ספטמבר ועכשיו את חנוכה והיא מסיימת את הסבב וכבר קיבלה את ההתייצבות לאוגוסט-ספטמבר הבא. העולם שלי ושל רבים כל כך השתנה ב-7 באוקטובר ללא הכר, וזה נדמה שמה שהיה לפני כן כבר אינו רלוונטי ועל כן אני קצת מערערת על עצם הדיון על חוק שהונח לפנינו. כמי שמנסה לצלוח את מסכת זבחים במסגרת הדף היומי, ואני משערת שאיתי בחדר יש כאן עוד שמנסים, יודע מה זה אהבת התורה. הרפורמה המשפטית העלתה פה קריאת אחדות בכל מחיר, פילוג של ממלכת ישראל, ואני שואלת איך בחדר הזה אנחנו מכשירים את הגדלת הפערים משבט גדול כל כך של העם. הציפייה הנהדרת הזאת שכולנו חשנו ב-7 באוקטובר, כזו שלא הייתה בציבור הערבי וכזאת שאנחנו כל כך גאים בה מהציבור של הדרוזים, הציפייה לכניסה תחת האלונקה, זו שהרגשנו כלפי הציבור החרדי. האם אנחנו מוותרים כרגע על הציפייה הטבעית הזאת? האם אנחנו מאפשרים למגזר שלם לבדל ולהתייחס לעצמו כסקטור שצריך למלא מכסות עבור הצדקת שיוכו למדינה? אני קוראת לכם, אחיי, היכנסו מתחת לאלונקה, הורידו מאיתנו את הנטל. בחומש דברים כאבו של משה יוצא - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני ביקשתי שנתייחס לסעיף, אחרת זה כל דיון. אז לסעיף עצמו. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אבל לא הייתה לי הזדמנות להתייחס עד עכשיו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היא מחכה פה כבר עשרות דיונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לי. היא תסיים, אני מאפשר. אבל אני אומר לדוברים הבאים, לסעיף עצמו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לדוברים שכבר דיברו, היא לא דיברה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, גברתי. דווקא מעניין ואני שומע בקשב רב ובעניין רב, אבל להבא, לסעיף עצמו. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> הסעיף עצמו מדבר על לימוד התורה. בחומש דברים הכאב של משה שיוצא מהפסוקים מבקשת גד וראובן שמבקשים להבדיל את עצמם מהכלל אך הם ממהרים להבהיר, אנחנו נצא חלוצים. אני מביעה אכזבה שצריך להביא חוק כדי לגייס חלק מעם ישראל. במסע ישראלי, שהוא תהליך שאנחנו עוברים בתיכונים בישראל, שהוא חלק מתהליך הגיוס, אנחנו עוברים מעגלים, מעגל אני, אני והקהילה, אני והעם והארץ, ונחשו באיזה מעגל מדברים על התורה? כפורום גם בעד אפשרות ההכרה בלימוד התורה על פי הגישה של החרדים, לימוד שלפי גישתם אינו מאפשר שילוב עם לימוד התורה, אבל אנחנו מבקשים, וזו ההתייחסות שלי לסעיף 26ה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ד. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> ו-ד, ואני מתייחסת גם ל-ה כי לא אוכל להישאר כדי לשמוע, גם בתיקון של היועצת המשפטית לממשלה אנחנו לא רואים התייחסות לחזרה של פיקוח. יש פיקוח על ישיבות ההסדר, על שהייה בישיבה ועצם הלימוד, וכרגע הפיקוח היחיד שיש על 45 השעות השבועיות של לימוד התורה הוא ההצהרה של אותו תלמיד ישיבה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא. << אורח >> יוסי פוקס: << אורח >> לא, זה שני סעיפים שונים, יש גם פיקוח וגם הצהרה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יש פרק שלם על פיקוח בהצעת החוק. אפשר לדון בעניין, אבל יש התייחסות בהצעת החוק. אנחנו נגיע לזה ונדון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיוק. תודה. << אורח >> ארז בן עזרא: << אורח >> אני נמצא פה שנה וחצי, מילואימניק, אבא לשלושה חיילים, שניים מילואימניקים, אחת סדירה. קודם כל הצעה. אתה נותן לנו לדבר, אבל אנחנו מרגישים שזה לא אפקטיבי, רק הצעה לסדר, מזמן לא נפגשנו, אנחנו מרגישים שלנציגי החרדים יש אליך דלת פתוחה או קשר ישיר, אנשים שיושבים פה, אנחנו מרגישים שאנחנו הנפגעים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כולם, כל מי שרוצה נפגש איתי. << אורח >> ארז בן עזרא: << אורח >> אני הבנתי שלא, אולי אני טועה, אבל בסדר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אין אחד שלא פנה אליי ולא נפגשתי איתו מיד. << אורח >> ארז בן עזרא: << אורח >> בסדר, אוקיי, בזה זה הסתיים. אנחנו רוצים להיפגש שוב כי רוצים שזה יהיה אפקטיבי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תהיה לנו הפסקה, יש מליאה, אנחנו נקבע וניפגש, בשמחה ובאהבה. << אורח >> ארז בן עזרא: << אורח >> מאה אחוז, תודה רבה. אני אדבר, לא על הסעיף עצמו כמו על הדיון על הסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אזכיר לך, אני מחויב לך, אני לא עושה לך טובה, אני מחויב. << אורח >> ארז בן עזרא: << אורח >> בסדר, קיבלתי. לגבי הדיון על הסעיף, לא על הסעיף עצמו, אני מוחה על הטרמינולוגיה שמשתמשים בה, הצבא צריך, הצבא מסכן, הצבא לא יכול. תקשיבו, מי שפה נושא בנטל זה לא הצבא, זה הצעירים שלנו. אני מבקש שכל הזמן תזכירו לעצמכם שלא מדובר פה ב-12,000 מקומות חסרים, מדובר פה על צעירים שלנו שתיכף או מתגייסים, או בסבב לא יודע כמה מילואים, זה צעירים שמנסים כל הזמן להיכנס לחיים שלהם, אם זה לעבודה, אם זה ללימודים. אלה האנשים. יש סיפורים מזעזעים על אנשים שלא רוצים לבוא יותר, אנשים שהלכו לטיול מה שנקרא הגדול ולא רוצים לחזור, יחידות שמתרוקנות. עדיין צה"ל עומד במשימותיו, אבל יש פה דור שהולך ואנחנו באמת מאבדים אותו. אז אני מבקש שלפחות ברמת הטרמינולוגיה, תפסיקו להגיד חסר לצה"ל. יש פה אוכלוסייה שלמה שנושאת בנטל והיא נגמרת, והיא נעלמת. הדור שלי שעושה מילואים, בסדר, אנחנו כבר רצים, כבר עשינו את שלנו, אבל יש אנשים שצריכים להתחיל את הקריירה שלהם, ללמוד וכו'. הם לא מצליחים לעשות את זה, יש בעיות מפה עד להודעה חדשה. וברגעים אלה אותם אנשים מקבלים את הצווים, הצווים שאתם אישרתם לשנת 2026, חלקם מתחילים כבר בינואר-פברואר, אחרי שהשתחררו, שימו לב, בספטמבר. נתנו להם גרייס של שלושה-ארבעה חודשים וקיבלו שוב את ה-70 יום. אז יש ביניהם גם אנשים עד גיל 45 עם שניים-שלושה ילדים, אבל זו המציאות בשטח. חבל שאותו בחור שדיבר, אני רוחש לו הרבה כבוד, אבל הוא לא הביא פתרונות, הוא אמר תתפללו ויהיה בסדר. אני מצטער, צריך למצוא פתרונות אמיתיים לדבר הזה. אני אמרתי את זה פעם, אני לא אומר את זה כמליצה, הארכנו שירות, קיצרנו שנות שירות ומכינות, הארכנו מילואים, הבאנו אנשים בני 50 למילואים, אנחנו מוחצים את הלימון הזה עד תום, ואנחנו נשב פה בעוד שנתיים ונדון באין ברירה, בואו נוריד את גיל הגיוס ל-17. אני לא אומר את זה כמליצה, אני אומר את זה כמשהו שיקרה. צה"ל יגיד שאין לו חיילים, יש פה שבע חזיתות ובוא נוותר על כיתה י"ב, לא צריך. אני לא אומר את זה כמליצה, זה יכול לקרות לנו בהידרדרות שאנחנו חווים עכשיו, כי צה"ל כל שנה מאבד חיילים, זה לא גדל האירוע הזה. אני רוצה לפנות אליך, היושב ראש. כרגע ממש עכשיו, אולי הם לקראת סיום, יש לנו כנס, בערך 200 סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, הם צופים באירוע הזה. הם ביקשו ממני, אם אתה יכול לפנות אליהם, מהבמה הזאת או אחר כך, פשוט להסביר להם איך אחרי שנתיים עדיין רובם מקבלים צווים ל-2026, איך הם עדיין מקבלים את הצווים האלה, בין 70 ל-90 יום במקרה הרע, יש כאלה גם ל-60, מתי באמת הדבר הזה ייפתר? אם אחרי שנתיים וקצת לא באים לעזור להם, מי תוקע לידם שזה יקרה בשנה הקרובה או בשנתיים הקרובות. יש פה ייאוש הולך וגובר מהיכולת של הוועדה הזאת ובכלל הכנסת וממשלה, לתת פתרון אמיתי. אני מדבר על דור העתיד שלנו, זה בני 17-16 שלפני וזה 22-21 שאחרי, שרוצים להתחיל את החיים שלהם ופשוט לא יכולים. זה לא רק חי"רניקים, גם תומכי לחימה עושים המון, גם קציני מודיעין, זה לא נגמר. תודה רבה, אני מקווה שתרים את הכפפה ותפנה לאותו ציבור שאנחנו מייצגים אותו פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, אנחנו ניפגש. רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני לא הייתי כאן רוב הדיון, לצערי הרב, אז יכול להיות שאני אתפרץ לדלת פתוחה, אבל אני רוצה לשאול אותך האם הסברת כאן מה הסיבה שהורדתם את הסעיף הזה, למה ביטלתם את הסעיף של להתחשב בצורך ביטחוני. מאיפה זה הגיע? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה דובר פה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא צודק, לא ניתנה כל תשובה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי, לא קיבלתי תשובה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לקבל תשובה? זו שאלה אליך, אדוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, השאלה נשאלה. אמרתי, אנחנו נתייחס. בבקשה תמשיך. אנחנו לא פה בשאלות תשובות, פה מכירים דיון - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה דיונים אני כבר שומע שנתייחס ואני לא שומע התייחסות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נכון, יהיו תשובות. יש לי חדשות בשבילך, יש עוד הרבה דיונים, יהיו עוד הרבה שאלות ויהיו תשובות לכל שאלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יהיו הרבה תשובות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה אני קובע. זה הפררוגטיבה שלי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שלהוריד את הסעיף של צורך ביטחוני ולא להתחשב ביעדי הגיוס השנתיים, אני חושב שהורדה של זה מייתרת את היכולת לגייס כמעט בצורה מוחלטת. אני רוצה גם לפנות לחבריי החרדים. אני מבין שאתם בטוחים בזה שהתפילה בישיבות מחזקת את הביטחון של ישראל - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון, עובדה שהם הולכים לבית חולים גם, לרופאים, לא רק התפילות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ככה אני שומע כל הזמן - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני שומע את אותן הערות כל כך הרבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם בועז הולך לבית חולים, הוא לא רק מתפלל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני שומע כל הזמן, אדוני היושב ראש, שעצם הדבקות בלימוד מחזקת את עם ישראל. אגב אני לא מתווכח עם זה, אני לא יודע, אין לי מושג לשפוט את זה, אבל אני רוצה לשאול אתכם, החרדים, האם זה משנה אם יתפללו 1,000 במחזור או שחייבים 7,833 במחזור? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם, איך זה קשור לסעיף? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה קשור לסעיף, ברור, את מי מגייסים, איזה שאלה. זה ברור. ברור שזה קשור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בועז, זה שישב על הכיסא שלו קודם הוא יושב ראש פורום אלמגור, איך מה שהוא דיבר קשור לסעיף הזה? והוא דיבר רבע שעה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש הבדל בין חברי כנסת. בבקשה, אל תתחיל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני שואל. אני חושב שזה מאוד קשור לסעיף מפני שמדובר על מי מגייסים ומי לא ומה הם הקריטריונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אוקיי, בסדר, מצאנו את הקשר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני שואל את חבריי ואני מצפה לקבל תשובה, האם תפילה של 5,000 טובה יותר מתפילה של 3,000? והאם תפילה של 1,000 ממש רציניים לא יכולה להיות כמו תפילה של 10,000 שיילכו לצבא? אדוני, אתה יכול לענות לי? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה שואל שאלה כזו קשה, אני חייב לחשוב על זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל ברצינות, אני מבין שהתפילה היא דבר מאוד חשוב, אני מקבל את זה, אבל האם לא מספיק שנקבע ש-1,000 יתפללו במחזור? הם לא יוכלו להחזיק אותנו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סיימת עם השאלות? רם, יש לך עוד שאלות? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדבר לאבא של סעדיה זיכרונו לברכה, חיים. אני הייתי בשבעה, אני זוכר שעמדנו שם כולם, כל מי שהיה שם, ימין ושמאל, חרדים היו שם, כולם עמדו עם דמעות בעיניים, שמענו את הדרשה שלך וזה ריגש אותנו מאוד. צר לי שפטרו אותך בזה שהבן שלך ז"ל הלך אחרי רבותיו והבנים שלנו בוחרים ללכת אחרי הרבנים שלנו. צר לי, זו פגיעה בכבודו של הבן שלך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> למה אתה אומר את זה? חצוף. חצוף, משחק בדם שלהם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להגיד מה שאני רוצה ואתה חצוף ותסתום את הפה שלך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה חצוף. אתה חצוף. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מספיק, במקום לסתום את הפה שלך, יושב כאן - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חצוף, כל דבר פוליטיקה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יושב כאן אבא שכול ואתה אומר לו על רבותיו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תתבייש, אל תדבר עליי. הוא דיבר על רבותיו וגם אני דיברתי על רבותיי, כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הכול מותר לך, מחוצף שכמוך? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חצוף, אל תעשה עליו סיבוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, סליחה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה עושה סיבוב. תתבייש לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, אני עוצר את שניכם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תעשה עליהם סיבוב. מאיר, זה לא מתאים לך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא מתאים לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר ויעקב, לעצור מיד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתם יושבים כאן ומרשים לעצמכם להגיד מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר, לעצור מיד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כאילו אתם מלכי העולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר ויעקב, לעצור מיד. מיד, שניכם. אני רוצה להסביר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> המחוצף, אני כמעט בכיתי כשאתה דיברת אליו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר, שניכם בקריאה ראשונה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה בכית? רק לך יש רגש, לנו אין רגש, כלום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אין לך רגש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק, בדיוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, שניכם בקריאה שנייה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אין לך רגש אם אתה ככה מדבר. תלמדו לשתוק, לפחות תשתוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תחנך אותי, אני הולך בדרך של אבא שלי וסבא שלי, אתה לא הולך בדרך הזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר, אני מבקש, שניכם בקריאה, אני אוציא את שניכם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לפחות תשתוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא הולך בדרך הזאת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תקשיבו לי שניכם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה, הוא יגיד עליי שאני פגעתי בו? תתבייש. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, הבעיה שלך שקפצת אתה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תתבייש. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כנראה שבאמת אתה מרגיש שפגעת בו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תקשיבו לי עכשיו שניכם. עצם העובדה שהמשפחה עכשיו עזבה את הוועדה, גועל נפש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גועל נפש מה שקרה עכשיו. גועל נפש. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גועל נפש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רק עליך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תתבייש לך אתה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עצם העובדה שהם יצאו. תקשיבו מה שעשיתם. דיברת על השבעה, אני הייתי בהלוויה, זה היה ביום שישי, היינו בעשרות, מאות הלוויות, לא יודע בכמה הלוויות היינו בשנתיים האלה, כשהצטרפתי לפוליטיקה לא האמנתי שאני אהיה בכל כך הרבה הלוויות בחיים שלי. הלוויה קורעת, כמו כל ההלוויות. אתה עומד שם, עמית הלוי היה לידי ואתה בוכה כמו תינוק, וראיתי את האישה האמיצה הזאת, אישה תותחית, וראית איך האבא דיבר. אלוהים אדירים, אי אפשר לכבד הורים? אי אפשר להתעלות? הכול פוליטיקה? ואני לא מדבר האחד או שני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שום פוליטיקה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אי אפשר? מה זה? עובדה שהם יצאו. אז אחד משניכם - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני דורש את הכבוד - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אם הם יצאו סימן שאחד מהדוברים פה הגזים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מותר לנו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמתם אותם במצב של אי נוחות בוועדה הזו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תגיד שמתם, בועז, אל תגיד שמתם. הוא לחץ לי את היד והוא אמר לי יישר כוח ואני אמרתי לו יישר כוח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מותר לנו לדרוש כבוד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא מנסה להדליק פה. הוא סוחר בדם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה? משפחה יוצאת מהוועדה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם סוחרים בדם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לצערי הגדול עוד הרבה משפחות מרגישות מבוישות ממה שמתנהל כאן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אסור שיקרה בוועדה. למה להזכיר? זה לא פוליטי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ממה שמתנהל כאן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כולנו מכבדים, כולנו בוכים, אין פה לאף אחד - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הם והרבנים שלהם ולנו יש את הרבנים שלנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאיר, אין לאף אחד מונופול, לא על השכול, לא על העצב, לא על החמלה, לא על הביטחון, לא על השלום. מספיק עם זה, די. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> באשר לסעיף הזה, להפסיק עם זה, אתה יודע מתי נפסיק עם זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> להפסיק עם זה, זה לא נושא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשחוק ההשתמטות הזה, החרפה הזאת תרד מכאן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה קבעת. באמת? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן. אז אנחנו נכבד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מסתכל עליך ואני בחוק הזה, אני מאוד גאה בו, כי זה חוק גיוס. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אין סיבה שתהיה גאה בו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אל תהיה גאה בו, הוא בושה וחרפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה שאתה תקרא לזה השתמטות לא אומר שזה השתמטות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אל תהיה גאה בו, הוא בושה וחרפה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בושה וחרפה? אני מאוד גאה בו. ואין לי בעיה, אני מסתכל על כולכם ואני מאוד גאה בו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז תתבייש לך. אין לך מה להתגאות בו, אל תתגאה בו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כי לפחות אני משנה פה סדרי עולם, אני מזיז דברים, אני מביא לגיוס. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תוריד את הראש כשאתה מדבר עליו, בושה וחרפה של חוק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בן אדם אחד אתה לא מגייס. אתה ממסד השתמטות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תתבייש לך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תוריד אתה את הראש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפחות שתהיה בושה, בושה זו תכונה טובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עם ישראל זה לא ערוצי הטלוויזיה וזה לא אתם. עם ישראל זה לא מה שאני שומע כאן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ביסמוט, אם אתה מקבל שבחים ואתה חושב שאתה גאה בחוק הזה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בדיוק, לכן אני לא מתבייש, אני גאה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תישאר בגאוותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אין לך במה להתגאות. אתה צריך להתבייש פה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמו שלפרוש אין במה להתגאות. לפחות תתביישו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה חוק שממסד השתמטות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קצת בושה. תקטינו את עצמכם קצת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רק לך יש במה להתגאות, רק לך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יעקב אשר, לא שמת לב, אבל הבריחה היא עליך. הבן אדם יצא למלחמה אחרי שהוא למד תורה פי עשרה ממך ומהילדים שלך ומהנכדים שלך, אז תתבייש לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, שמענו. כל דבר להתבייש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קצת בושה. קצת בושה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אצלכם רק להתבייש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא לפחות הבת שלו משרתת בצה"ל, לפחות זה. אפילו אין לך את זה, על מה אתה מדבר? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תתבייש. אתה מתפרנס מלסכסך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי שמשתמט ממלחמה צריך להתבייש. תתבייש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משה טור פז, שמענו. משה טור פז, אתה בקריאה ראשונה. בבקשה, מאיר כהן ואחריו ינון אזולאי. מספיק כבר, די. מה זה הדבר הזה? בלתי נסבל. מאז שאני בפוליטיקה אני רק צריך להתבייש כל הזמן. תגידו, נפלתם על הראש? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם הרבה במה להתבייש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בגלל זה הקמנו ממשלה שלישית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עז פנים. אל תהיה עז פנים, בושה זו תכונה חשובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה בקריאה שנייה ואני לא אהסס להוציא אותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לגבי הסעיף, אני רואה בסעיף הזה סעיף שהוא מסכן את כל החוק הזה. אני חושב שמי שכתב את הסעיף ונתן לשר הביטחון, אני הקשבתי למה שאמר חבר הכנסת לגבי סעיף (6), אני חושב שהוא צדק, הוא הבין את הסעיף הזה, הסעיף אומר שלא רק מה שכתוב ב-(4) ו-5), אלא (6) בא ואומר שתנאים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון. כלומר לא רק זה אנחנו מרשים לו, אלא ועוד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ואם ועדת החוץ וביטחון לא תאשר את זה יחליפו את הראש. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול לבוא לשר הביטחון ולהחליט על עוד הרבה אנשים שהוא לא מגייס אותם, ואתה השלמת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> או את שר הביטחון, גם את שר הביטחון אפשר להחליף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רעיון גם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה ככה הולך, אם לא יחליפו את שר הביטחון, אם לא, יחליפו את יושב ראש הוועדה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה ממש לא מצחיק, זו הבעיה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זו המציאות שלנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב אם יחליפו את הרמטכ"ל. זה הכול תלוי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> או את ראש השב"כ, מי שלא בא טוב. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> נבנה ועדה מיוחדת. המזכיר של הממשלה יבוא לפקח. מה הממשלה עושה כאן? אתם זרוע מבצעת, לא? מה, אתם באים להשגיח עלינו? אני לא מצליח להבין את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ינון אזולאי בזכות דיבור. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה עושים כאן משרד הביטחון והממשלה? אתם זרוע מבצעת, באתם לפקח עלינו. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אחרי 65 דיונים טוב שנזכרת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שם יושב שר התקשורת, כאן יושב מזכיר הממשלה. מה זה הדבר הזה? הייעוץ המשפטי, את מכירה דבר כזה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם, אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> את זוכרת מקום שבוועדת חוץ וביטחון יושבים ומשקיפים על מה שקורה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם, אתה בקריאה שנייה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> וגם הממשלה? איפה העצמאות שלנו? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם, אתה רוצה שאני אוציא אותך? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל אותך, אדוני, איפה העצמאות של הוועדה הזאת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה מפריע. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> איפה העצמאות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מפריע לחבר שלך חרדי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, החרדים שיישבו, הם חלק מהכנסת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם בן ברק, אני קובע, והם יושבים פה ולהזכיר לך שהם ישבו פה גם כשלא הייתי יושב ראש. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הם פה בשביל להשגיח עליך, אל תתבלבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. רם, רק - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב זה מה שהוא אומר, שהם ישבו פה גם להשגיח על יולי וכשהוא לא התיישר - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, הם לא אהבו את מה שהם ראו, לכן החלפתם כיסאות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יולי לא היה ילד טוב, אז החליפו אותו, אוי אוי אוי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם יושבים פה כי היועצת המשפטית לממשלה לא מוכנה שהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון יבוא לפה. זאת האמת. מה לעשות? גלי בהרב מיארה לא מוכנה שיבוא הייעוץ המשפטי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מזל שיש את מי להאשים. יעקב אשר, אתה יודע למה אנשים מתחתנים? כי אי אפשר להאשים בכל דבר את הממשלה. יאללה, נו, רדו מהיועמ"שית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משה טור פז, צא החוצה. קריאה שלישית, משה טור פז, לצאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. לגבי סעיף 26ד. עלו פה טענות למה הורד הנוסח שנקרא אותו כמו שהיה, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון והיקף הכוחות הסדירים. רק להזכיר לכולם, כשהנוסח הזה היה בכחול אז היה בהחלטת הממשלה היעדים. זה לא היה בחוק, לא היו סנקציות אישיות ולא סנקציות מוסדיות כמו שיש עכשיו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> איך זה קשור לסעיף? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נראה לי שאני כיבדתי את כולם ולא הפרעתי לאף אחד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כמו שיש עכשיו? בעוד שנה וחצי, רק תדייק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ינון, לי יש הרבה כבוד. למה תמיד - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תדייק, ינון. הסנקציות יהיו בעוד שנה וחצי מיום תחילת החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממש לא. רם, לא מתאים לך לא לקרוא חוק. אני יודע שאתה לומד חומר לפני שאתה נכנס לוועדה. אני יודע ואני יודע שגם בחומר שקראת ראית שיש סנקציות שחלות במיידי ויש סנקציות שחלות אם לא עמדו ביעדים. אני יודע שאתה יודע את זה וזו רק טעות שאמרת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה תמיד ינון עונה לנו על השאלות ומסביר את החוק? סתם אני שואל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי גם אני מכין חומר לפני שאני נכנס. כמו שאתה מכין גם אני מכין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז, ינון. אתה עונה על שאלות שהפניתי ליושב ראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן כשהיו היעדים נמצאים בהחלטת הממשלה ולא היו סנקציות והיעדים היו גם לאורך שנים, עד שנת 2035, שאנחנו מקווים שלפני זה עוד יבוא המשיח, לכן שם היה שיקול רחב יותר לשר הביטחון, כי גם היעדים היו נמוכים, סנקציות לא היו. כרגע בהצעת החוק שמונחת בפנינו יש יעדים בחוק, יש סנקציות בחוק, סנקציות לא פשוטות, גם אישיות וגם מוסדיות, ולכן כשאנחנו מגיעים לכל זה אז הצמצום של שר הביטחון בשיקול הדעת שלו, מכיוון שכבר הכנסנו את זה לחוק, לכן צריך להיות צמצום בשיקול הדעת שלו, הוא פחות רחב. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, לא בהתרסה. האם אם המצב הביטחוני יחמיר או אם יהיו איזה אירועים, שר הביטחון יכול להגדיל את היעדים? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שיקול דעתו, אתה טוען, צריך להיות רחב יותר, לא מצומצם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לצמצם את הצמצום. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, כדי להרחיב. נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תקראי לזה ככה, אוקיי. הציפייה שלי הייתה שהיועצת המשפטית תבין והיא הבינה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לפחות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רם, קודם כל אני בא ואומר שביעדים הקיימים כרגע יש יעדים שאנחנו יודעים להביא אותם, היעדים האלה גם אנחנו אומרים שזה לא פשוט, וביעדים האלה אנחנו אומרים, ואמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים, מי שיושב ולומד ימשיך לשבת ללמוד ומי שלא, אמרנו, הוא יצטרך ללכת לצבא. אמרנו את זה, יכול להיות שאני חולק על חברי מאיר פרוש. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז אם כולם ילמדו אף אחד לא יילך לצבא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מוכן דבר אחד, שמי שרוצה לשבת וללמוד נוציא אותו. אין דבר כזה, מי שיושב ולומד יושב ולומד. אני חושב שגם פה כולם אמרו את זה. כל פעם אומרים לי: אז תגידו. אז אנחנו אומרים את זה וגם אתם אמרתם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ברק אמר את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם אמרתם את זה ואגב גם הארגונים אמרו: רק תגידו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. לא נכון. לא ההורים השכולים, לא רבנים של הציונות הדתית, לא אמרו את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא כולם ביחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היות שעשינו שינויים בחקיקה עצמה, בגופו של חוק, ולא בהחלטת ממשלה, לכן נכון יותר להשאיר את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. גאולה פארן מחוג פרופסורים לחוסן לאומי. בבקשה, גאולה בזכות דיבור. << אורח >> גאולה פארן: << אורח >> אני לא אדבר על הסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה? אבל זה על הסעיף. << אורח >> גאולה פארן: << אורח >> יש לי משהו קצר מאוד להגיד, משהו עקרוני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> על הסעיף עצמו. אבל במקרה הספציפי הזה לפחות היית מספיק הגונה להגיד שאת רוצה לדבר. אז בבקשה, בקצרה. << אורח >> גאולה פארן: << אורח >> אני רוצה לדבר על עצם קיום חוק גיוס, על העובדה שלראשונה יש הבנה עקרונית של החרדים, רבניהם ומנהיגיהם, שאי אפשר להמשיך ככה. הציבור נמצא בנקודת רתיחה והשינוי חייב לקרות. החוק מסמן נקודת פתיחה לגיוס חרדים ולא משנה כמה יתגייסו בשנה הראשונה, כמה בשנייה ואילו סנקציות יופלו. אני לא אכנס פה לסעיפי החוק כי בוודאי יהיו שינויים בהמשך, אני מדברת על עצם קיום החוק. אם החוק לא יעבור או שיעבור אך ייפסל בבג"צ, או אם הממשלה תיפול על החוק הזה, אתם יכולים לשכוח מגיוס חרדים לשנים ארוכות. במקרה כזה בשנה הקרובה לא ייחקק חוק גיוס אחר והוא יידחה לאחר הבחירות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש חוק גיוס. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה בהתחלה שקט כי חושבים שמדברים בעדם, ברגע שהם מבינים אחרת טראח. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, כששמענו חוסן לאומי אנחנו יודעים ישר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה אתם מפריעים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מסביר ליעקב אשר. << אורח >> גאולה פארן: << אורח >> אז מה אם אתה יודע? גם אני יודעת מי אתה ומאיפה אתה בא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אמרתי. לא, אמרו פרופסורים ואמרו שאת ד"ר. אמרו פרופסורים, חשבתי פרופסור. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר, מה קרה לך? מה רוצים ממך? מה היא יודעת עליך? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תשאל אותה, אני מבקש שהיא תגיד מה היא יודעת עליי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אל תפריע לה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אין לי שום דבר להסתיר, שהיא תגיד מה היא יודעת עליי. << אורח >> גאולה פארן: << אורח >> ואז אם תקום ממשלת שמאל, במידה שזה יידחה לאחר הבחירות, היו סמוכים ובטוחים שהחרדים יקבלו כל מה שהם רוצים ובלבד שהם יצטרפו לממשלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה הבנת את הפוליטיקה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה אתה מפריע? << אורח >> גאולה פארן: << אורח >> ספוילר, הם יעדיפו בלי חוק גיוס. כדברי שולמית אלוני בזמנה, בשביל השלום אני מוכנה לחבוש גם שטריימל, כדי שתקום ממשלת שמאל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה אמר עזר וייצמן. << אורח >> גאולה פארן: << אורח >> לא נכון, אמרה את זה שולמית אלוני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אישה לא הולכת עם שטריימל. << אורח >> גאולה פארן: << אורח >> הוא חיקה אותה, העתיק ממנה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, גאולה, בקצרה. יש לנו עוד עשר דקות הפסקה. תנו לה לסיים, יש עוד אורחים פה, יש שיגידו דברים שאתם אוהבים יותר או מתחברים יותר ויש פחות, לכבד את הדוברים ותנו לה לסיים. בבקשה, גאולה. << אורח >> גאולה פארן: << אורח >> ובמקרה שתקום ממשלת ימין לאחר הבחירות סוגיות חדשות יעסיקו אותה וידחו את הישנות שלא צלחו, החוק יתמסמס, יידחק ולא יבשיל כדי להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. או אז נראה מי באמת רצה לתקן את העיוות הזה מדברי ימי ישראל ומי רצה לעשות בו שימוש פוליטי לצורך ניגוח הממשלה והפלתה. מה שיקרה בשורה התחתונה הוא שלא יהיה חוק גיוס, כל זאת בזמן שהצבא משווע לכוח אדם נוסף וחיילינו משוועים להפוגה בסבבי המילואים. אני מפצירה בכם, נבחרי הציבור, תתעלו לגודל השעה, די בשיקולים פוליטיים צרים, תנו יד להתנעת התהליך המבורך של גיוס חרדים, השאר כבר יבוא בהמשך, תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> אדוני, אפשר לדבר על הסעיף עצמו? אני אשמח. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לשמוע על הסעיף עצמו. קואליציית המשרתים, לילך אידלברג. זו את? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זו היא, ברוך שכיוונת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני היום ממלא לוטו. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> אני רוצה לדבר לגופו של הסעיף, אבל בשביל זה אני רוצה לחזור לשאלה, ואולי הייעוץ המשפטי יוכל לענות. אנחנו דיברנו פה לפני מספר דיונים על סעיף המטרה, על תכלית החוק. אמרנו שבתכלית החוק לא הייתה שום התייחסות לנושא של צורך ביטחוני, לנושא של הצרכים של צה"ל. מזה נגזר גם כל ההמשך, כי אם אנחנו מדברים היום על סמכותו של שר הביטחון להוציא צווים ולתת דח"ש, הוא צריך לעשות את זה בכפוף, לא בהתחשב כמו בלשון הנוסח הקודם, אלא בכפוף לצורכי ביטחון מדינת ישראל וצורכי הצבא והכוחות הסדירים כפי שיוגדרו על ידי הצבא, לא על ידי מישהו אחר. יש פה עניין מאוד מאוד עקרוני, אני מבקשת לדעת האם בסעיף המטרה, בתכלית החוק, תוקן העניין שהייתה חסרה התייחסות, או עתיד להיות מתוקן העניין שבו חסרה התייחסות לתכלית מרכזית ואולי ראשונה במעלה מבחינת מדינת ישראל, וזה ביטחון מדינת ישראל. זה ההגנה על הקיום של הבית הלאומי שלנו. כל סעיף ד אמור להיות בכפוף לזה ששר הביטחון אמור להתנהל בשיקול דעת תחת מנגנון מסוים ופרמטרים מוגדרים. צריך להבין, יהיו אלפי אם לא עשרות אלפי בקשות דח"ש, לא כולן יוכלו להיענות, לפי איזה מנגנון הוא בוחר מי נענה ומי לא? מי מפקח עליו? למי בסופו של יום הוא נותן דין וחשבון? << דובר >> קריאה: << דובר >> לממשלה. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> פחות טוב לנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תלוי איזו ממשלה יהיה לך באותו זמן. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> הממשלה הזו היא זו שבחרתי בה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תבחרי ממשלה ואז נשנה את החוק כל פעם. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> חבר הכנסת אשר, הממשלה הזו היא זו שבחרתי בה, פשוט ולעניין. יותר בייס ממני אין. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה קרה לך? יעקב, דבר, הפתיעה אותך. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> אני רוצה לקבל תשובה לעניין הזה כי אנחנו באמת מעלים פה כל הזמן הסתייגויות ואנחנו רוצים להבין לאן זה הולך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להזכיר שאמרה היועצת המשפטית שאחרי החוק אנחנו חוזרים למטרות. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> אבל זה צריך להיות מעוגן בתוך הסעיפים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש פה עניין שחוזר על עצמו מבנית, אנחנו קוראים את חוות הדעת שלך, יודעים את העמדה שלך, אבל אנחנו עוברים על סעיפים ובסיכום לא נאמר מה סוכם, את ההערה הזו מקבלים, את ההערה הזו לא מקבלים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל, מירב, השאלה לא מופנית אליי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ליושב ראש. את העמדה המשפטית אני מבינה, אבל כשעוברים על חוקים מסכמים את הסעיף ואומרים את ההערה הזו קיבלנו, את ההערה הזו לא קיבלנו. שנדע איפה אנחנו עומדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, בסוף תהיה התייחסות. אמרתי ואני אומר שוב, תהיה התייחסות, אמרתי עוד בדיון הראשון, יהיו תיקונים. אמרתי את זה גם עכשיו ליוסי. תהיה התייחסות לכל שאלה ובינתיים אני ממשיך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל איך אפשר לסגור סעיף אם אתה לא אומר מה העמדה על אותו סעיף? << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> כבוד היו"ר, אני לא סיימתי, יש לי עוד הערה קטנה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, סיימת. אתי פרץ. לא להפריע, אתי פרץ בזכות דיבור. מירב כהן, את בקריאה שנייה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יודע לספור? יש קודם קריאה ראשונה ואז שנייה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא ייאמן איך גאון כזה מגיעה לכנסת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לפעמים אני מתחילה משפט מתחילתו עד סופו אני כבר בקריאה שלישית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, אתי פרץ. << אורח >> אתי פרץ: << אורח >> אני יכולה לקבל זכות דיבור? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תלוי מה תדברי, אם זה ייטב להם אז יהיה לך שקט, אם לא, יהיה לך רעש. << אורח >> אתי פרץ: << אורח >> חבר הכנסת יעקב אשר, בוא נשאיר את זה למדד לחץ הדם של חברי הכנסת. בכל מקרה, אדוני היושב ראש, חבר הכנסת ביסמוט, ואני בכוונה אומרת שמות וחבר הכנסת ביסמוט, כי יש לי בעיה עם בועז בועז בועז או אותו דבר לחברי הכנסת. עורכת הדין פרנקל שור ועורכת הדין לוי נחום, אני הולכת להציע הצעה ואני מבקשת שתהיו קשובים לתפנית מוחלטת, אבל לפני זה אני רוצה כמה הערות מקדימות ולהזכיר שאני קיבלתי רשות מהיושב ראש להתייחס גם לסעיפים אחרים ולכן אני אתייחס לכל הפרק ואני מקווה מאוד שאני אעמוד ברמה של ענייניות, בהירות והגינות. לי חשוב לפתוח עם מה שסגרתי בחלק שלא יכולתי להתייחס אליו, שאמרתי שמונח בפניכם מתווה שנכתב לפני שש שנים, כלומר הוא לא מתכתב עם אף הצעה שעלתה פה, כי כל הצעה שהייתה עוברת תהליך שלם של חקיקה הייתה יוצאת אחרת. אני לא מכירה הצעת חוק שיצאה ונכנסה כמות שהיא, לכן הכול תיאורטי. אני רוצה להתייחס ברמה שהיא נטולת התייחסות להצעה כזאת או אחרת ואני מבקשת שתפטרו אותי מזה, דבר שני, אני רוצה להגיד שאותי לימדו שמכבדים סמכות ללא תנאי, אבל לא מתבטלים בפניה ואם יש לי מה להגיד זה מה שאני רוצה להגיד עכשיו. אני רוצה להעיר הערה ואני מתחילה עם תת אלוף טייב. צה"ל לא אמור להתעסק עם מרבי רגליים, כי אתה לא אמור להיות השוטר שעובד עם 50, 60 ישיבות ומחר עם 200, זה לא אקורדיון. ואני מלאת הערכה למה שאתה עשית, עשית פה דברים שאנשים אפילו לא יודעים איזה תרומה עשית לגיוס והפתיחות והמוכנות, אבל יש קו אדום שאסור שתעברו אותו. כל תלמיד ישיבה מחויב על פי החוק ברמה הפרטנית לצו. החוק הזה לא מאיין את החובה הפרטנית, הוא יוצר מסלול מכבד, דרך אגב לתכלית ראויה, למי שכאן מתווכח עם התכלית, לתכלית ראויה, שיוצרת נתיבים לגיוס בני ישיבות, חרדים וכדומה, לא משנה, בנתיב שסולל להם דרך יותר אפשרית. אתה בצו פוקד מקבל את הרשימה של כל מי שבאותו מועד, אתה לא אמור להתעסק עם אף ישיבה כזו או אחרת. תחליטו מי אמור להיות הרפרנט שלך שנותן לך ברשימה שקיבלת מי מנותב לפטור ומי מנותב לדחייה, לזה אני לא נכנסת, אבל אתה אמור להיות כזה שחולש מלמעלה, אתה לא בודק כל ציצית של כל אחד. ופה אני רוצה להתייחס לשתי הערות נוספות. החוק הזה הוא איננו חוק בורמה, הוא לא עוקף חוק, הוא חוק שחייב לעמוד במבחן של החוק הראשי והוא אמור להיות התאמות ראויות מידתיות תוך שמירה על המשפט המנהלי והמשפט החוקתי ברמה שלא מעניקים סמכות היכן שהיא לא נמצאת ולא מעניקים העדפה מוגזמת היכן שיש אפשרות להעדפה מידתית. ואני לא אומרת כרגע כלום על הנתיב, אני רק רוצה להציע הצעה אחת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תסיימי. << אורח >> אתי פרץ: << אורח >> תן לי בבקשה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא תלוי בי. << אורח >> אתי פרץ: << אורח >> שתי דקות. אני לא מתייחסת לרמאות, לנוכלות, לכן לא דוברי אמת או לא, חזקת האמת עומדת לכולם כל עוד שלא הוכח אחרת. אני רק רוצה להגיד לרבנים, להיתלות בדברי חז"ל - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> משפט אחרון. אני חייב לנעול. << אורח >> אתי פרץ: << אורח >> לא, עוד שלושה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה לא תלוי בי, אני נועל את הישיבה ואני אחדש אותה רבע שעה מתום המליאה. << אורח >> אתי פרץ: << אורח >> אז אני אמשיך? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>