פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 777 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025), שעה 15:30 סדר היום: << נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (הארכת תוקפו של סימן ב'1 בפרק ה' לחוק), התשפ"ו-2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: יפעת רווה – עו"ד, משרד המשפטים ענבל גלון – מנהלת מחלקת מחקר, משרד המשפטים אריאל נתן – ראש זרוע מדיניות, משרד המשפטים חופית נחמיה – יועמ"ש האסיר, המשרד לביטחון לאומי מני מרדכי – רע"ן תכנון כליאה, המשרד לביטחון לאומי נעמה ליאני – רע"ן האסיר, המשרד לביטחון לאומי אביב ישראלי – עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי שי איטח – קמב"צ יח' נחשון, המשרד לביטחון לאומי שלומי עזרא – ר' מדור זימונים, המשרד לביטחון לאומי חנית אברהם בכר – ממונה חקיקה בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט גליה ניצני – משנה לסניגורית הציבורית הארצית, הסניגוריה הציבורית ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי לוי רכז פרלמנטרי בוועדה: אבירן יחזקאל רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (הארכת תוקפו של סימן ב'1 בפרק ה' לחוק), התשפ"ו-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום, חברים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין סדר הדין הפלילי (הארכת תוקפו של סימן ב'1 בפרק ה' לחוק), התשפ"ו-2025. מדובר בצו שמאריך את תקופת הוראת השעה. יש לפנינו גם את מכתבו של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין על הארכת תקופת הוראת השעה. הבקשה היא להאריך אותה לארבעה חודשים? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש גם מכתבו של השר לביטחון לאומי. אני לא אעשה השוואות בין המכתב של שר המשפטים לבין המכתב של השר לביטחון לאומי. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> כיוון שלא קיבלנו העתק מהמכתב של השר לביטחון לאומי אז אני לא יודעת מה ההשוואה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הפסדתם הרבה. פשוט הבנתי שהוא ירד עליי בוועדה אחרת, אז אני קצת נוקם ונוטר. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> זהו, אני תוהה כי המכתב היה גנרי, רגיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ככה גם החקיקה בנושא הנוח'בות. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> לא מתערבת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה הבקשה היא להאריך את הצו עד 30 באפריל 2026. מי מציג את הבקשה מטעם הממשלה? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני אציג. זאת בקשה משותפת גם למשרד לביטחון לאומי. זה צו הארכה של הוראת השגרה שכבר חלה זה מספר שנים. זאת ההוראה שמאפשרת היוועדות חזותית לבקשה של כלוא. היא נמצאת בחוק סדר הדין הפלילי, והיא מחריגה סוגים מסוימים של דיונים, כמו: הסדרי טיעון, הכרעות דין, דיוני הוכחות ועוד כמה סוגים של דיונים. היא קובעת כללים איך יתקיימו הדיונים האלה כדי לשמור על אמות מידה מסוימות. במקביל נערך מחקר מלווה שהוא מכוח החוק, ונמצאת פה ענבל גלון שתציג את עיקרי המחקר. יש גם מורכבויות, יש גם דברים חיוביים, אבל יש גם דברים טעונים שיפור, וחשוב שהוועדה תכיר את הדברים לפני החלטה בנושא הזה. ההמלצה שלנו היא להאריך את הוראת השעה. ההחלטה של השר היא להאריך אותה בארבעה חודשים. יש אפשרות להאריך בחצי שנה – הוא רוצה להאריך אותה בארבעה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת הארכה ראשונה? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זאת הארכה ראשונה. הייתה חקיקה לפני חצי שנה, כזכור. סליחה, זה היה קשור להוראת השעה של החירום, ובאיזשהו שלב במרץ פיצלנו בוועדה הזאת ולאחרונה זה עבר קריאה שנייה ושלישית במליאה. עשינו הפרדה של ההוראה הזאת מהוראת השעה, ועכשיו אפשר להאריך את זה בצורה הרגילה. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> נוצר פה מצב קצת יוצא דופן בגלל המלחמה. זה עבר בסוף 2021 ונכנס לתוקף ב-2022. זה היה אמור להיות עד סוף דצמבר 2023 עם אפשרות של הארכות בצו עד תקופה מצטברת של שנתיים. ואז פרצה המלחמה, ואז היה קישור שנעשה בחוק שלנו של ההיוועדות החזותית, ונקבע שגם כל עוד הוראת השעה של חרבות ברזל בתוקף גם מוארך הסדר הפיילוט. ואז ניתקנו את הקשר ביניהם. זה דיון שהיה במרץ בשנה שעברה אבל עבר רק בתחילת נובמבר, ולכן הוא בתוקף. מה שנקבע באותו תיקון שעשינו זה שההסדר הוא עד סוף דצמבר הזה, ועדיין נשארה הוראה שמאפשרת הארכה כזאת בצו של השרים בוועדה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> יש צוות קבוע שיושב בראשות הנהלת בתי המשפט בניסיון לטייב את ההסדרים, לטייב את היישום של הדברים. מכיוון שחשוב שחלק מהדברים צריכים להמשיך להידון, בין ההמלצות במחקר המלווה בעמ' 22: שדרוג מערכות השמע והווידיאו, הוספת ציוד לשיפור זוויות צפייה, עניין מצב "השתק" של הנאשם. התקנות אוסרות על מצב "השתק", וצריך לשפר את הנושא הזה בפועל; ועוד כל מיני המלצות שנמצאות פה, ואני מניחה שענבל תיכנס לזה וגם הנהלת בתי המשפט. כרגע הבקשה המשותפת שלנו היא להאריך בארבעה חודשים את ההסדר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המשרד לביטחון פנים? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אין לי מה להוסיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ענבל גלון, בבקשה. << אורח >> ענבל גלון: << אורח >> אני מנהלת מחקר במשרד המשפטים בחטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה. כאמור, המחקר המלווה הוא מחקר משותף של כל הגורמים האמורים בשיתוף פעולה מאוד פורה. נבחנו מספר היבטים עיקריים ובהם הוגנות ההליך, איכויות של טכנולוגיה ותשתיות, שביעות רצון של כל המשתתפים – כלואים, עצורים, עורכי דין משני הצדדים ושופטים – והשפעה על יעילות המערכת. כאמור, נמצאו במחקר יתרונות: 92% מהכלואים מעידים שהדיון בהיוועדות חזותית משפרת את רווחתם האישית; 95% מעורכי הדין מסכימים שזאת הטבה משמעותית לעומת תנאי כליאה; וגם דובר על אלמנט של חיסכון בזמן. מצד שני, כמו שיפעת ציינה, דברים עיקריים שנדרשים לשיפור הם בעיקר בהיבטים של הקשר בין עורכי הדין לסנגורים שלהם: בעיית ההשתקה, ה-mute - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שמחתי לראות שבבדיקות שעשיתם, 95 תצפיות, לא הייתה באף אחת מהן בעיית השתקה. כלומר גם באלו שהושתק זה הוא העביר ל"השתק" או רצה להעביר להשתק. כלומר זה 100 מ-100. זה יפה. כלומר זה 95 מ-95 אבל הבנת את כוונתי. << אורח >> ענבל גלון: << אורח >> נכון. המספרים לא מאוד גבוהים, ועדיין גם בשיח האיכותני וגם בשיח קודם קיימת בעיה עם mute. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שמטריד אותי. במחקר יש עמדות וספרות – זה אחלה. בסופו של דבר הספרות, התפיסות והעמדות הגענו איתם מהבית, ואולי נשנה אותם בהתאם לנתונים ואולי לא. הנתונים, על-פניו, הם שיר הלל – שלא יעלה לכם לראש – לשב"ס, להנהלת בתי המשפט – לכל הנוגעים בדבר. סליחה שהסנגוריה לא פה, אולי היא ב-V.C. אה, הסנגוריה פה? לא ראיתי. אני לא רגיל כשזה לא ישי פשוט. לישי יש פה מעמד נורמטיבי בוועדה שאנחנו לא יכולים בלעדיו. אנחנו מרגישים בחסרונו. סליחה. סך הכול התוצאות המספריות די סבבה. << אורח >> ענבל גלון: << אורח >> נכון. הנתונים בסך הכול חיוביים מאוד ומובילים לכיוון חיובי בנושא ההטמעה. אבל בו-זמנית חשוב לנו גם לציין שיש דברים שמצריכים שיפור – אמצעים טכנולוגיים, גם mute אם הוא לא עלה במחקר ברמת התצפיות יש דיווחים מהשטח שהוא קורה לעיתים, וזה לא צריך לקרות. עצור או נאשם לא צריך להיות בהשתק, נקודה. זה משהו שדרוש עיון; ולפעמים אין יותר ממצלמה אחת באולם וזה לא מאפשר לנאשם או לעצור לראות את הדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סך הכול אם אני צריך מהמחקר שלך לתת ציון לתפקוד המערך והאם זה טוב ויש שביעות רצון של המשתמשים השונים, לרבות האסירים, הסנגורים, התובעים וכולם, הוא מקבל ציון גבוה מאוד. << אורח >> ענבל גלון: << אורח >> ציון גבוה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, זה חשוב. לגבי העמדות הנטייה הבסיסית שלי, להבנתי, בוודאי בהוראה הזאת הרוב וולונטרי? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> הכול. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> זה גם עלה במחקר שלמרות שזאת הייתה אמורה להיות יוזמה לחלוטין של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ברמת האחוזים הבודדים. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> - - בין בית המשפט ובין שב"ס מעודדים אותם. ואני גם חושבת שצריך לשמוע את הסנגוריה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי שנשמע את הסנגוריה. יש להם גם מסמך שהם הגישו ונשמע אותם. אני מכיר את התפיסה וגם שותף לה הרבה מאוד פעמים, לוולונטריות. בסופו של דבר אם בן אדם ירצה לצאת ל-V.C. או לצאת פיזית זה תלוי מאוד בשירות הלקוחות של שב"ס בהליכי הבידוק, ההובלה, השהייה וכדומה. זאת אומרת ברור שככל שהתנאים בתהליכים הללו בהנהלת בתי המשפט במתקנים או בהובלה – ככל שרמת השירות שם ירודה יותר תהיה יותר העדפה ל-V.C מצד האסירים ומצד כולם. זאת ביצה ותרנגולת. אנחנו לא נדע אם אנשים מעדיפים את זה מרצון או מכריחים אותם. << אורח >> ענבל גלון: << אורח >> זאת אכן נקודה שעלתה גם במחקר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל הזמן אמרנו שנעשה את זה ולא היה זמן שנעשה את זה אז עשיתי את זה עצמאית, מצד שני דווקא בתור מי שביקר במתקני כליאה לראות איך זה נראה, איך מובילים ואיך זה מתנהל אני לא יודע אם הייתי מעמיד את עצמי במקומם – יכול להיות שיש צוותים בפרקליטות שעובדים על זה, אבל לו הייתי שם הייתי מעדיף V.C. לשלול את זה בפרטנליזם ממני ולהגיד, אתה לא יכול לבחור בזה כי אולי יפעילו עליך לחץ – אני אומר, למה אתם מטרטרים אותי ביום נסיעה שלם? ואם האופציה לצאת היא אצלי, ואני כן יכול לצאת – צריך להתאוורר או משהו – זה משהו אחר. אבל, על-פניו, כשביקשתי שיראו לי איך המהלך של V.C, איך המהלך לבידוק ליציאה, איך זה עובד – כשנוסעים קרוב או נוסעים רחוק – מה הזמנים – עשינו את סיור השטח הזה. אז הכול תלוי בטיב המילוי. על-פניו, נראה שזה עובד. אז השאלה שלי היא אם לאור זה ולאור לוחות הזמנים הצפויים גם לחקיקה וגם לעתידה של הכנסת בין תסיים את כהונתה בזמנה ובין, חס ושלום, לפני זמנה – למה להאריך בארבעה חודשים? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זאת החלטה של השר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת הייתה ההמלצה שלכם? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לא - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם הלכתם על המקסימום, והוא הוריד לארבעה חודשים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, אז הוא יודע לעשות את החשבונות, אני לא מתווכח איתו. יכול להיות שנעשה הצבעה ואז נמשיך לשמוע. אבל נשמע את הסנגוריה לפני ההצבעה, בע"ה. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> אני משנה לסנגורית הציבורית הארצית, ובין היתר מרכזת את נושא ההיוועדות החזותית בסנגוריה הארצית. ההתרשמות שלנו מאופן יישום הוראות החוק והתקנות היא אחרת לחלוטין. אני, אגב, מבינה את המחקר בצורה שונה; אני רואה את המקומות במחקר שמצביעים על הקשיים ועל הליקויים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו סנגורית טובה. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> זה רשום בצורה מפורשת, והתייחסנו לזה בהרחבה גם בעמדה שלנו. גם אנחנו עשינו שתי בדיקות מקיפות. העברנו למעלה מ-300 תצפיות, למעלה מ-200 שעונים לסנגורים; מינינו בכל מחוז שלנו רפרנט לענייני היוועדות חזותית שהוא בדרך כלל אדם מאוד בכיר, בדרך כלל סגן סנגור מחוזי. אנחנו עצמנו נמצאים באולמות ורואים את הדברים, רואים את הליקויים. אנחנו גם מציפים את הליקויים בפני הגורמים הרלוונטיים מאז שנכנסה הוראת השעה לתוקף. אנחנו ביקשנו שיתכנס אותו צוות בין-משרדי וממשיכים להציף את הליקויים בפניו. הרושם הברור שלנו הוא שהעצור הוא לא חלק מהדיון. כולם מקיימים את הדיון והוא הרבה פעמים נמצא בצד ולא לוקח בו חלק מהותי. זה מכיוון שיש פער מאוד גדול בין הוראות החוק לבין היישום בשטח. למשל, אחד הדברים הכואבים ביותר שגם עולה במחקר ובבדיקות שלנו זה הנתק מהסנגור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למרות שיש כאלה שטוענים וטענו את זה גם בדיונים האחרים שדווקא באולם יש לפעמים פחות אפשרות לנהל שיחה חסויה מאשר במנגנון הקיים ב-V.C. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> זה חוזר על עצמו כל הזמן בטענות של הסנגורים. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> טענה שאיננה מוכרת לי. ההיפך הוא הנכון: כשאתה נמצא באולם והלקוח נמצא לידך אתה יכול לגשת גם תוך כדי דיון מתנהל אפילו יותר מפעם אחת, להתלחש איתו ולהחליף איתו מילים – מה שאתה לא יכול לעשות בהיוועדות חזותית. למעשה, היום המנגנון שהמחוקק יצר הוא שאתה אמור לצלצל מהטלפון הנייד שלך לטלפון הייעודי שנמצא בעמדה של העצור ולשוחח איתו. הדבר הזה בלתי ישים לחלוטין, בוודאי לא בדיון מתנהל. מה שקורה הלכה למעשה זה שסנגורים חוששים לעצור את הדיון כדי לצאת לדבר כמה מילים עם הלקוח מחשש שדיונים אחרים יתנהלו, והדיון שלהם יידחה לסוף התור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני רוצה למקד. אני מניח שאת צודקת במאה אחוז. יגיד הסנגור ללקוחו – דיון פרונטלי, יתרונות חסרונות; דיון לא פרונטלי, ב-V.C – יתרונות, חסרונות. אני ממליץ לך מאוד – בדיון הקרוב נצטרך הרבה התייעצויות אז עדיף שתבוא; הדיון בעוד שבועיים הוא דיון טכני לחלוטין – חבל על הזמן שלך, חבל שתטרטר, ואפילו המשפחה שלך לא תבוא כי הדיון ייקח שתי דקות – חבל על הזמן. כלומר כל זמן שזה וולונטרי – תנהלו את הסיכונים שלכם, תנהלו את היתרונות שלכם, תנהלו את הזמן שלכם. זה נותן כוח לכם, נותן כוח לעצור ומעצים אותו במידה מסוימת בסיטואציה הבעייתית שהוא נמצא בה. יש דברים שלא מתפקדים כמו שקבע המחוקק. Mute – תקלה, לא צריך לקרות. צריכה להיות מדיניות של אפס תקלות, ואם קורה צריך לטפל מידית ולהרים טלפון לצוות בין-משרדי, והכול בסדר. הכול לא בסדר כשזה קורה. במספרים שלהם בינתיים הכול בסדר, אבל נגיד שיש מקרים שלא נפלו במדגם של 95 הבדיקות שהם עשו. בדברים שהם אינהרנטיים לתהליך, שאתם מציינים בצדק, שהם חלק מהאירוע. אתה עושה V.C – לא יעזור שום דבר – ההתייעצות שלך עם הסנגור תהיה פחות טובה; אתה עושה V.C, המצלמה כנראה לא תצלם כל קריצה ולא תהיה ברזולוציה שתוכל לקלוט את הניואנסים בזווית הפה – הכול נכון. זה חלק מהעניין וזה וולונטרי. מה הבעיה? << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> קודם כול, זה וולונטרי וזה צריך להישמר וולונטרי. אבל הבעיה היא שזאת לא באמת החלטה וולונטרית כאשר ההחלטה של העצור מתקבלת עם האקדח לרקה. מה זאת אומרת? תהליכי ההובלה הם מאוד קשים, הם איומים. זה הויה דולורוזה - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אמרתי את זה בעצמי בדבריי. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> נכון. קודם כול הנטייה שלנו היא בהחלט להמליץ ללקוחות שלנו, וזאת הנחיה שלנו לסנגורים שחשוב שהלקוח יגיע לדיונים מהותיים. כמובן, בסוף זאת החלטה שלו - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עוצר אותך. אני אמשיך לשמוע אותך אחרי ההצבעה. גילוי נאות – אנחנו נצביע ונאריך בארבעה חודשים. אני מקווה שאף אחד פה לא מופתע מההחלטה. אני רוצה לשמוע אותך אבל אני לא רוצה לגלוש לזמן מליאה ולהסתבך. אז נקריא, נצביע ונמשיך. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> חבל שאנחנו לא מספיקים לשמוע עד הסוף קודם, אבל אני מציעה שנקיים דיון מעקב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אנחנו נקיים דיון מעקב. גם סביב החוקים של ההגבלה כל הזמן גולשים לדיוני פיקוח וגם לנתונים סביב חוק החירום. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> השיחה החסויה עולה כל הזמן אבל יש עוד דברים שעולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני אצביע ונשאר, אני לא הולך. תבקש הארכה בלי הצבעה, בסדר? כדי שכן נשמע היום מה שאנחנו יכולים כמה דקות. צו סדר הדין הפלילי (הארכת תוקפו של סימן ב'1 בפרק ה' לחוק), התשפ"ו-2025 בתוקף סמכותנו לפי סעיף 133ו(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אנו מצווים לאמור: 1. תקופת הוראת השעה שבסעיף 133ו(א) לחוק מוארכת בזאת עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ממש טעות, בעיניי. אני יכול להאריך לכם בכמה ימים? כי זה יהיה השבוע הראשון אחרי החזרה מפגרת פסח. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אתה מתכוון להאריך יותר ממה שהשר ביקש? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה אם אני יכול לתת לכם עוד שבוע. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אז אני צריכה לבקש מלשכת השר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. כי לקצר אני לא יכול. אני לא יכול לאשר בשינויים? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> בשינוי בקיצור אבל לא בהארכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא? << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> כי זה צו של השר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את רוצה לבדוק? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אם אפשר חמש דקות הפסקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אוכל להצביע אחר כך. אני יכול להצביע ולעשות רביזיה. אבל זה לא יעזור. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני פשוט צריכה לבדוק את זה עם לשכת השר. אני לא יכולה להגיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אאריך לכם עד י"ג. נעשה את זה בשבוע הראשון של הכנס. אני פשוט מעדיף לא לעשות דברים שנגמרים בשבוע הראשון. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> רק תגיד לי - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשבוע-שבועיים כדי שלא יהיה בשבוע הראשון של הכנס. זה יוצא ביום חמישי. אנחנו נחזור באותו שבוע. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני בודקת עם העוזר של השר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה י"ג באייר. זה לא תאריך חכם כל כך. זה בשבוע שאחרי יום העצמאות. זה יהיה השבוע הראשון של הכנס. אני לא יודע אם יהיו בחירות, לא בחירות, הקדמה, לא הקדמה. אם יש בחירות זה מוארך בכל מקרה אבל עדיין נהיה בבעיה. אני אצביע על זה ככה, אני אעשה רביזיה, ואם הוא יסכים לפתוח אולי נתקן אחרי המליאה. בסדר? 1. תקופת הוראת השעה שבסעיף 133ו(א) לחוק מוארכת בזאת עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026). מי בעד הצו? מי נגד? הצבעה ההצבעה אושרה << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעד – 1, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנוסח שהומלץ אושר. אני מכריז על רביזיה. תבדקי ונעשה את הרביזיה מיד אחרי המליאה. הוא לא נתן הארכה? לא. טוב, אז מקסימום נסגור ואני אקשיב בכל זאת. אני מוציא את הישיבה להפסקה ואני נשאר לשמוע. הפסקה עד אחרי המליאה כי אם תהיה רביזיה אחרי המליאה זה יהיה המשך. << הפסקה >> הישיבה ננעלה בשעה 15:59. << הפסקה >>