חומר רקע
▪ טבת
"התשפ
ו ▪ ינואר
2026
▪
מ ב ק ר ה מ ד י נ ה
מיגון בתי חולים
2
7 5
ג
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
מבוא
ביום שמחת תורה, שבעה באוקטובר2023
, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל באמצעות ירי של
אלפי טילים וחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה"ל, לערים וליישובים בנגב המערבי (יישובי עוטף .)עזה
;המחבלים ביצעו מעשים נוראיים וקיצוניים באכזריותם415
,חיילים ואנשי כוחות הביטחון נפלו בקרבות
ו-
905
אזרחים ישראלים וזרים נרצחו. המחבלים ביצעו פשעים מחרידים בנשים, בגברים, בקשישים
ובילדים, בחיילות ובחיילים, ובהם גם באזרחים זרים. נוסף על כך הם פצעו אלפי
בני אדם, ביצעו בקורבנות
פגיעות מיניות קשות וחטפו לתוך רצועת עזה251
נפש-
,פעוטות, ילדים וילדות, נערים ונערות, נשים, גברים
קשישים, חיילים וחיילות וכן אזרחים זרים. הם פגעו גם ברכוש-
הרסו, שרפו והשמידו בתים ומפעלים
ופגעו בציוד. באותו היום בשעה8:00
הכריז ש"ר הביטחון על "מצב מיוחד בעורף1
(להלן גם-
עיתות חירום
או שע"ח); ב-
8.10.23, הכריזה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי2 (הקבינט המדיני-
ביטחוני) על נקיטת
פעולות צבאיות משמעותיות-
מלחמת חרבות ברזל (להלן גם- המלחמה) והמשכה במבצע
""עם כְּ לָבִ יא
(עם כלביא) ביוני2025
3.
בעת הכרזה על "מצב מיוחד בעורף", מערכת הבריאות נותנת מענה לנפגעים מקרב האוכלוסייה האזרחית
ולחיילים; בעת זו המערכת נדרשת לתפקד בתנאים חריגים, ובכלל זה לספק הגנה על חיי הצוותים
הרפואיים והמטופלים השוהים בבתי החולים. מאז החלה מלחמת חרבות ברזל התמודד מע רך האשפוז עם
אתגרים רבים. נכון ליוני2025
יותר מ-
28,400
נפגעים, מאות נזקקים לשירותי שיקום משמעותיים, עשרות
קטועי גפיים ומקרים רבים של נפגעים הדורשים טיפול ושיקום פיזי ונפשי כאחד4
, וכל זאת תחת ירי בלתי
פוסק של יותר מ-
37,500
שיגורים לעבר כלל שטחי המדינה5.
.משרד הבריאות אחראי כמאסדר למתן שירותי רפואה ובריאות לתושבי המדינה
הרשות העליונה לאשפוז
ובריאות לשעת חירום (להלן-
הרשות העליונה לאשפוז ובריאות) היא רשות ייעודית הפועלת בסמכות
משרד הבריאות ובהסמכת ועדת המשק העליונה לשעת חירום6, אשר נועדה להבטיח את הפעלת המ שק
1
לפי סעיף9
()ג(ב1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-
1951
.ועדת החוץ והביטחון של הכנסת החליטה ב-
12.10.23
לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל. הכרזה זו
ה
וארכ ה עד סוף מאי2024
, ולאחר מועד זה השטח
.שההכרזה הוחלה עליו צומצם
2
בהתאם לסעיף40
לחוק יסוד: הממשלה .במסגרת האירועים האמורים, נערך גיוס מילואים רחב .
מרחב עוטף עזה
.ואזורים נוספים במדינת ישראל הוכרזו כשטח צבאי סגור, ותושבים התבקשו להתפנות מבתיהם
3
מבצע עָם כלביא
היה עימות צבאי ישיר בין ישראל
ל איראן שהחל במתקפת פתע ישראלית בליל13.6.25
והסתיים
בבוקר24.6.25
.
4
עולם הדאטה של משרד הבריאות,
מעודכן
ל-
23.6.25
שעה
13:48
5
המכון למחקרי ביטחון לאומי(
The Institute for National Security Studies
-
INSS
.)חרבות ברזל -
תמונת מצב
המתעדכנת בזמן אמת . כניסה בתאריך2.7.25
6
ועדת המשק העליונה לשעת חירום (להלן - מל"ח) יה
א גוף בין-
משרדי
ש
הוקם ב-
1955
, ו פועל לפי החלטת הממשלה
מיולי1986
'(מס1716
) והחלטת הממשלה מפברואר2000
'(מס1080
)
. גוף זה נועד להבטיח את הספקת המוצרים
והשירו
תים החיוניים לאוכלוסייה ולצה"ל ב
עיתות
.חירום כל
משרדי הממשלה הם
חלק ממערך מל"ח
ו נושאים
3
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
החיוני7
.בתחומי הבריאות והספקת המוצרים והשירותים החיוניים לאוכלוסייה ולצה"ל בעיתות חירום
בראש הרשות העליונה לאשפוז ובריאות עומד מנכ"ל משרד הבריאות, וחברים בה גם מנכ"ל שירותי
בריאות כללית (להלן-
)הכללית) וקצין רפואה ראשי בצה"ל (קרפ"ר8. ייעוד הרשות העליו נה לאשפוז
ובריאות הוא לתכנן, לארגן, להפעיל ולשלוט על מערך האשפוז ושירותי הבריאות בקהילה, כדי לאפשר
רציפות תפקוד ומתן שירות רפואי לאוכלוסייה ולנפגעים באירועי חירום בשגרה ובמלחמה. מטה הרשות
העליונה לאשפוז ובריאות הוא חמ"ל הבריאות הלאומי, המשמש גוף השליטה המר כזי להיערכות ולמענה
של מערכת הבריאות במרחב מדינת ישראל9
. האגף לשעת חירום (להלן-
האגף לשע"ח), הוא בעל הסמכות
,המקצועית להכנה ולהיערכות לעיתות חירום של מערכת הבריאות על כל מוסדותיה ומערכיה: אשפוז
.קהילה (קופות החולים) ומד"א
מערך האשפוז שנבדק בביקורת כולל כ-
25,000
מיטות אשפוז ב-
52
בתי חולים (להלן גם-
בתי"ח או
בתיה"ח): מהן כ-
17,500
מיטות אשפוז כלליות ב-
27
( בתי חולים כלליים70%), כ-
3,900
מיטות אשפוז
ב-
13
( בתי חולים גריאטריים16%), כ-
3,000
מיטות אשפוז ב-
10
( בתי חולים פסיכיאטריים12%
) (להלן גם
- מרכזים לבריאות הנפש), וכ-
420
( מיטות אשפוז בשני בתי חולים שיקומיים2%
.)
תנאי בסיסי להבטחת רציפות התפקוד10
של מערך האשפוז בעיתות חירום והבטחת היכולת למתן סיוע
ר,פואי לנפגעים הוא המיגון
כמרכיב במסגרת ההיערכות למלחמה וכן כמקנה עמידות מסוימת לבתי
.החולים ברעידת אדמה אי-
תפקודה של מערכת האשפוז בהיקף הנדרש עלול להביא לפגיעה בחוסן וביכולת
.העורף להתמודד עם מצבי החירום וגם ביכולת הלחימה בחזית
במכתב של מבקר המדינה לראש
הממשלה מנובמבר2023
הצביע מבקר המדינה על הכשלים והפערים
המרכזיים בטיפול בעורף האזרחי, כפי שעלו מסיוריו ביישובים הקרובים לגבול, ברשויות המקומיות
ובבתי החולים, מייד לאחר אירועי שבעה באוקטובר. מבקר המדינה ציין במכתבו שמהסיורים בבתי
חולים מסוימים עלו פערי מיג ון הנדרשים לטיפול באופן מידי, בדגש על חדרי טיפול מצילי חיים. בנוגע
לצמצום מערך הטיפול האלקטיבי בבתי החולים לטובת אשפוז פצועי מלחמה ובמסגרת היערכותם למצב
החירום, מבקר המדינה המליץ לגבש מתכונת טיפול בקהילה כחלף לטיפולים שבתי החולים אינם
.מעניקים
באחריות, כל גוף בתחומו .
בשנת2009
שולב מטה מל"ח ברשות החירום הלאומית (רח"ל) מתוקף החלטת ממשלה
706
(
23.8.09
.)
7
הגדרת""משק חיוני
( כוללת1) מפעל חיוני כמשמעותו בחוק שירות עבודה בשעת-
,חירום
ה
תשכ"ז-
1967
(2
) גורמי
ייצור, משאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה (גם אם אינם מוגדרים
)כמפעל חיוני-
בהתאם להחלטת ממשלה מספר1716
(
6.7.86
.)
8
בתקופת רגיעה מזכיר הרשות ה עליונה לאשפוז ובריאות
הוא מנהל האגף לשע ח ת
ירום
, ובע
ות תי
חירום-
המשנה
.למנכ"ל המשרד
9
.בראש חמ"ל הבריאות עומד המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וממלא מקומו מנהל האגף לשעת חירום יי עוד חמ"ל
הבריאות הוא שליטה, תכנון ותיאום הפעלת מערכת הבריאות ומתן שרותי הבריאות בתחו ,ם האשפוז, ויסות נפגעים
הבריאות בקהילה
)(קופות החולים
וכל
נושא
אחר
נדרש בתחום הבריאות.
10
רציפות תפקוד א הי היכולת להמשיך ולבצע את הפעולות הנדרשות בשגרה וב עיתות
רום יח,
למרות
קיומו
המוחשי של
איום ממשי על חיי אדם ושלמות האמצעים והמבני.ם
4
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
כמו כן, בד וחות קודמים התייחס משרד מבקר המדינה להיערכות מערכת הבריאות בישראל לעיתות
חירום, ובפרט בנושא מיגון בתי החולים, והדגיש את העובדה שבשעת מלחמה גוברת החשיבות של מיגון
המוסדות הרפואיים. כך למשל קבע מבקר המדינה בשנת2007
, לאחר מלחמת לבנון השנייה, כי נדרשת
עבודת מ טה מקיפה בנוגע לסוגיית המיגון של המוסדות הרפואיים הקיימים וגיבוש תוכנית מפורטת על פי
סדרי עדיפויות11
. עוד הצביע מבקר המדינה בדוח משנת2014
על הסכנה הנשקפת מאי-
מיגון יחידות
חיוניות רבות בבתיה"ח, כמו חדרי ניתוח, הן לחולים והן לעובדים ועל החשש מפגיעה בתפקוד הס גל
הרפואי בעיתות חירום, וכן על הצורך בבניית תוכנית אב רב-
שנתית מגּובה תקציבית להשלמת המיגון
הנדרש בבתי"ח על פי סדרי עדיפויות12
. נוסף על אלה, בדוח שפורסם בשנת2021
העלה מבקר המדינה כי
בפרויקטים למיגון במערכת הבריאות בצפון, שאושרו בהיקף תקציבי של40
"מיליון ש ח, נוצלו12
מיליון
ש"ח בלבד13
.
פיקוד העורף בצה"ל (להלן גם-
פקע"ר) אחראי על הסדרת המיגון במדינת ישראל, מתוקף חוק ההתגוננות
האזרחית, התשי"א-
1951
(להלן-
חוק הג"א). מכוח סמכות זו, פיקוד העורף מפרסם את התורה המקצועית
המוסדרת בנושא תכנון מרכיבי המיגון14. כמו כ ן, פקע"ר משמש גורם מאשר בתהליך הסטטוטורי להוצאת
היתר בנייה, ובוחן את תכנון המיגון המוצע בתוכניות בנייה בהתאם להוראות ההנדסיות הקבועות בעיקרן
בתקנות המפרטים. פקע"ר קבע את נורמות המיגון בבתי חולים בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים
לבניית מקלטים), התש"ן-
1990
,בפרק שהוסף לתקנות בתיקון התשע"ג-
2013
(להלן-
;)תקנות הג"א
התיקון קובע, בין היתר, את עקרונות התכן למרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות15
. יודגש כי נורמות המיגון
( חלות רק על מבנים חדשים שנבנו במוסדות בריאות החל מיום התיקון לתקנות2013
), וכן כי המיגון הקיים
במוסדות
הבריאות לפי התקנות נועד להגן מפני הדף ורסיסים16
, ולא מפני פגיעה ישירה של טילים, וכן
)הוא כולל חובת התקנת מערכות אוורור וסינון (מערכות אב"כ- כמו בכלל המרחבים המוגנים17
. לגבי
תוספות בנייה למבנים קיימים במוסדות בריאות, חלות הוראות תקנות הג"א רק אם תנאי המקום
מ
אפשרים זאת מבחינת טכנית ואדריכלית18
.
"פערי המיגון" פירושם היקף השטחים בבתי החולים שאינם מוגנים באופן שפקע"ר קבע כרמת מיגון
מספקת בעיתות חירום. פערים אלו פוגעים ביכולת בתי החולים להגן על חיי המטופלים, הצוותים
11
,מבקר המדינה
דוח מיוחד - היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, "היערכות
מערכת האשפוז
לעיתות
חירום ותפקודה בעת מלחמה( "
2007
.)
12
,מבקר המדינה
דוח שנתי
64
ג(
2014
), "
היערכות שירותי הבריאות לחירום- מעקב מורחב ;"
דוח שנתי71
ג(
2021
,)
"הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים כלליים-
;"ביקורת מעקב דוח שנתי67
( ג2017
,)
"הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים
"כלליים ;
דוח שנתי63
ג(
2013
)
, "שירותי הבריאות בפריפריה-
בתי החולים והקהילה", "בינוי ותשתיות במערכת
"הבריאות.
13
ו רא מבקר המדינה,
דוח ביקורת שנתי72
א- ח
לק שני (
2021
,) תוכניות לאומיות לפיתוח הצפון.
14
פורטל חירום לאומי, הנחיות, מפרטים ותקנות-
.פיקוד העורף
15
תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), (תיקון) התשע"ג-
2013
.
16
למרות המגוון הרב של האיומים ניתן להבחין בשלושה אפקטים עיקריים של פגיעת האיום
באזור מאוכלס: פגיעת גל
ההדף, פיזור רסס שהוא חלק מהתחמושת, ופיזור רסס משני מאלמנטים לא קונסטרוקטיביי
ם
של מבנים כגון
בלוקים, תקרות אקוסטיות, רהיטים, מכשירי חשמל וכדומה. בהתאם לממצאים אלו המרחבים המוגנים הנדרשים
על פי פקע"ר מגנים משלושת האפקטים הללו- הדף, ר .סס ראשוני ומשני
17
'פרק ג-
אוורור וסינון וסעיף294
ל
תקנות ה .ג"א
18
סעיף277
.(ב) לתקנות הג"א
5
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
הרפואיים, הסיעודיים והאחרים, וכן ביכולתם לשמר ר ציפות טיפול ותפקוד. פערי המיגון נובעים, בין
היתר, מהעובדה שמבנים רבים בבתיה"ח נבנו טרם התקנת תקנות הג"א ב-
2013
. בדצמבר2023
-
במהלך
מלחמת חרבות ברזל- העריך משרד הבריאות את עלות השלמת פערי המיגון בבתי החולים בכ-
4.8
.מיליארד ש"ח
ההשפעות של פערי המיגון באו
לידי ביטוי באירוע נפילת טיל בבית החולים סורוקה בבאר שבע אשר
שוגר מאירן ב-
19.6.25
(לאחר סיום הביקורת) במהלך המבצע עם כלביא. בעקבות נפילת הטיל-
שאומנם
לא גבה חיי אדם, בשל העברת המטופלים מבעוד מועד-
בבניין שיש בו אזורים שלא מוגנו ולנוכח הנזק
שנגרם בגינו, ה לכה למעשה נפגעה קשות הרציפות התפקודית של בית החולים ונפגמה היכולת שלו
.להמשיך לתפקד באופן רציף ויעיל לאספקת שירותי רפואה חיוניים ולטיפול בחולים
פעולות הביקורת
בחודשים ינואר עד ספטמבר2024
בדק משרד מבקר המדינה את מצב המיגון של בתי החולים במערך
האשפוז הכל לי וההמשכי (בתי חולים כלליים, גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים) ואת מוכנות מערכת
הבריאות לעיתות חירום. הנושאים שנבדקו הם היקף פערי המיגון במערך האשפוז והשפעותיו, ובכלל זה
על רציפות הטיפול והתפקוד של בתיה"ח, תוכניות ממשלתיות לסגירת פערי המיגון ו כן הסדרת ביצוע
.המיגון, פיקוח על כך ואכיפה בנושא הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות, בבתי חולים כלליים מסוימים
ובבתי חולים לאשפוז המשכי (גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים) מסוימים; באגף התקציבים במשרד
.האוצר; ובפיקוד העורף בצה"ל נוסף על כך, במסגרת הביקורת שלח צוות הביקורת שאלון בנושאים הללו
(להלן- שאלון מיגון בתי חולים) ל-
52
בתי חולים19
., ועליו השיבו כולם
יודגש כי הביקורת נעשתה לפני מבצע עם כלביא ביוני2025
. חשיבותה של ביקורת זו וחומרתם של
הליקויים המפורטים בה, מתחזקים נוכח פוטנציאל הנזק, בחיי אדם וברכוש, שעלול לה יגרם בקרות אירוע
בבתי החולים (כגון פגיעת טילים ורעידת אדמה), כפי שאכן אירע בפגיעה בבית החולים סורוקה במהלך
.מבצע עם כלביא השלמות בוצעו ביוני2025
.לאחר מבצע עם כלביא
19
השאלונים נשלחו גם לבתי חולים שאינם גופים מבוקרים כמשמעותם בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
, [נוסח
.]משולב
6
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
פערי מיגון במערך האשפוז
פערי מיגון במערך האשפוז הכללי
והנזק הנגרם לרציפות הטיפול
מערך האשפוז הכללי בישראל שנבדק בביקורת כולל27
בתי חולים כלליים בפריסה ארצית20
. בתי החולים
נבדלים זה מזה בגודלם, בהיקף הפוטנציאל האשפוזי שלהם וביכולותיהם הרפואיות-
בעיקר בתחום
הטיפול בטראומה21. בתרחיש של מלחמה קונבנציונלית העשויה להימשך כמה שבועות, בתי החולי ם
הכלליים נדרשים להמשיך להעניק שירותי רפואה לאוכלוסייה22
,ובמקביל להיערך לקליטת נפגעים
במיוחד בזמן הראשון לאחר הכרזת מצב החירום. המיגון, כמרכיב במסגרת ההיערכות למלחמה וכמקנה
עמידות מסוימת בפני רעידת אדמה הוא תנאי בסיסי להבטחת רציפות התפקוד של מערכת הבריאות
.בעיתות חירום, ולהבטחת יכולתם להעניק סיוע רפואי לנפגעים בעיתות חירום
תקנות הג"א קובעות שעבור כל מיטת אשפוז יש לבנות8.4
.מ"ר מרחב מוגן, אם במחלקה ואם באתר חלופי
:עוד קובעות התקנות אילו אתרים לפעילויות חיוניות חייבים להיבנות כמרחבים מוגנים, והם, בין היתר
חדרי ניתוח, צנתורים ואנגיוגרפיה23
, יחידות לטיפול נמרץ, חדרי מיון ומחלקות לרפואה דחופה, חדרי לידה
ותינוקות ילודים, יחידות דיאליזה, יחידות הדמיה, מעבדות לבדיקות דחופות, בנק הדם ויחידות של
אספקה סטרילית24
(להלן- אתרים או מתחמים לפעילויות חיוניות, תשתיות חיוניו)ת25
. יש הכרח שאתרים
.אלו יהיו מוגנים כדי שתהיה אפשרות להמשיך לתפקד בהם תחת אש
.להלן פירוט של רמות המיגון, כפי שקבע פקע"ר, שלפיהן ממפים מתחמים במבני בתי חולים בסקרי המיגון
20
בבתי חולים אלה כ-
17,500
מיטות אשפוז. נוסף על כך יש ,ארבעה בתי חולים כלליים, שלושה מהם במזרח ירושלים
שאינם גופים מבוקרים כמשמעותם בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.], [נוסח משולב
21
"שבעה בתי ח מוגדרים"מרכז-על"
לטראומה הן בשל גודלם (כל אחד כולל לפחות900
מיטות אשפוז ברגיעה) והן בשל
יכולותיהם להעניק טיפול לכל סו,גי הפציעות ובכלל זה
.פגיעות ראש, חזה, כלי דם וכוויות בתי"
ח נוספים הם בגודל
בינוני: בכל
אחד מהם יש בין300
ל־800
מיטות אשפוז. כל האחרים הם בתי"
.ח קטנים
22
בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-
1967
, בתי החולים הם מפעל לשירותים קיומיים, וככאלה הם
עשויים להידרש
להמשיך ולתת שירותי רפואה כל שעות היממה, גם בע
י
תות חירום
, לפי צו עליו הכריז
שר
התעשיי
ה
המסחר והתעסוקה
.לאחר התייעצות עם שר הביטחון
23
דימּות כלי דם.
24
אספקה סטרילית בבית החולים עוסקת בחיטוי, ניקוי ועיקור של מכשור
,רפואי כירורגי
לחדרי הניתוח, חדרי הפעולות
והמחלקות השונות., והיא מרכיב חשוב ועיקרי בפעילות חדרי הניתוח ובפעילות השוטפת של בתיה"ח
25
סעיף280
.(א) לתקנות הג"א
7
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
לוח1
:
מיפוי מתחמים במבנה בית חולים בהתאם לרמת המיגון, על פי סקרי המיגון של
פקע"ר
""אינו מוגן
""הכי מוגן שיש
""מוגן
""מוגן תקני
אזור בבית החולים עם
רמת המיגון הנמוכה
ביותר (דוגמת מבנים
)קלים וקומות עליונות
!
מבנים אלו אינם
מוגנים ואינם
מומלצים לשימוש או
לאשפוז בחירום
אזור פנימי בתוך מבנה
או אזור עם קירות
חיצוניים ללא פתחים-
הכולל שתי תקרות או
יותר, שלפחות אחת
מהן מבטון
!
מבנה שאינו מוגן
תקנית אולם מותר
,להשתמש בו בחירום
ככל שאין מבנה מוגן
תקנית או מבנה מוגן
ובמגבלות המופיעות
בתיק החירום של
בית
החולים
אזור במבנה בית
החולים המוקף קירות
בטון, אך אינו נחשב
מרחב מוגן תקני26
(דוגמת מרתף, חדר
מדרגות או פיר
)המעלית
!
מבנה שמומלץ
להשתמש בו
בחירום, ככול שאין
מבנה מוגן תקני
אזור במבנה בית
החולים עם מיגון תקני
(כדוגמת מקלט, מרחב
)מוגן קומתי/מוסדי
!
מבנה שמומלץ
להשתמש בו
בחירום
הנחיות פקע"ר לביצוע סקרי המיגון והכנת תוכנית ההתגוננות.בבתי חולים, בעיבוד משרד מבקר המדינה
,)יש לציין כי פקע"ר מנחה את בתיה"ח כי בהינתן בחירה, ישנה עדיפות לשהייה במרחב מוגן תקני (ירוק
עדיפות שנייה למרחב מוגן (כחול), ושלישית למרחב "הכי מוגן שיש" (צהוב); אולם בפועל
אין הבדל
בהתנהלות בתי החולים בין אתרים ברמות
מיגון "מוגן" (כחול) ובין רמת מיגון "מוגן תקני" (ירוק) בשגרה
ובעיתות חירום. לפיכך בדוח ביקורת זה ההתייחסות לרמת המיגון "מוגן" (כחול) ורמת המיגון "מוגן
"תקני" (ירוק) היא כרמת מיגון "מוגן תקני" (ירוק). כמו כן, נעשתה הבחנה בדוח הביקורת בין "מוגן תקני
באתר הקב )וע (אתר שבו מתרחשת הפעילות בשגרה, כגון מחלקת האשפוז, המלר"ד או מתחם הדיאליזה
ובין "מוגן תקני" באתר חלופי (אתר שאליו מועברות פעילויות בעיתות חירום, כגון חניה במתחמים תת-
קרקעיים המוסבת למחלקת אשפוז). למיגון באתר חלופי יתרונות מבחינת עלויות כלכליות ותנאי האש פוז
בשגרה. אולם זמן ההתארגנות והמעבר משגרה לחירום ארוך יותר, ובשל כך קיימת חשיפה גבוהה יותר
.למצבים שבהם ביה"ח אינו ערוך בשעת מתקפות פתע של טילים ורקטות
נוסף על כך, בהתאם לתקנות הג"א27
;פילוח הנתונים בדוח זה כולל את מספר מיטות האשפוז הכלליות
,מיטות הטיפול הנמרץ, לרבות טיפול נמרץ כללי, לב, ילדים; מספר עריסות פגייה; כלל עמדות המלר"ד
ובכלל זה מלר"ד כללי, ילדים, נשים; מספר חדרי הניתוח לרבות חדרי ניתוח לאשפוז יום; מספר מכשירי
הדימות לרבות חד ,רי רנטגןCT
,
CT
-
PET
ו-
MRI
28
; ומספר חדרי האנגיוגרפיה והצנתורים, ובכלל זה צנתור
.לב, מוח וילדים
26
אזורים אלו אינם נחשבים כמרחב מוגן תקני כיוון שלא נבנו בהתאם לתקנות הג"א המגדירות מה הוא מרחב מוגן
.תקני בבתי חולים
27
סעיף280
)(א.לתקנות הג"א
28
יצוין כי בהתאם לתיקון תקנות הג"א משנת2013
, כלל חדרי הדימות, כגון חדריCT
, מלבד חדריMRI
,
מחויבים
במיגון .
8
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
פערי המיגון בבתי החולים הקרובים לגבול
,משרד מבקר המדינה בחן את פערי המיגון במערך האשפוז הכללי, בדגש על בתיה"ח הקרובים לגבול
הנמצאים בקו העימות בכל אירוע ביטחו.ני שבו מדינת ישראל מותקפת
בהתאם להכרזה על מצב מיוחד בעורף, ב-
7.10.23
,הנחיות פקע"ר ומדיניות התגוננות חייבו את בתיה"ח
בטווח0-
80
)"ק"מ מרצועת עזה, להעביר את פעילותם למתחמים מוגנים בלבד (פעילות "מצומצמת29
.
ב-
9.10.23
הגדירה הרשות העליונה לאשפוז כי בתי החול ים ב' וג' יעברו גם כן לפעילות במתחמים מוגנים
,בלבד. בתיה"ח האמורים היו תחת מטחי אש כבדים מתחילת הלחימה וקלטו פצועים רבים. כך למשל
,לביה"ח ד' הגיעו ביממה הראשונה ללחימה7.10.23
,
241
,פצועים, תוך שהוא סופג מטחי רקטות כבדים
ובשבוע הראשון ללחימה הוא אף נפגע מפ 'גיעה ישירה. פצועים הגיעו גם לבתי"ח אחרים. כך, לביה"ח ב
הגיעו בתאריכים8.10.23
עד9.10.23
-
49
פצועים, ולביה"ח ג' הגיעו18
פצועים. להלן פירוט פערי המיגון
.בבתי חולים הסמוכים לגבול
29
:פקע"ר הגדיר מדיניות התגוננות מצומצמת "כתומה" המחייבת מעבר לעבודה במתחמים מוגנים בלבד למרחבים
עוטף עזה, מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב
,לכיש, לכיש, שפלת יהודה, השפלה, ירקון, דן, שרון, יהודה
שומרון
וירושלים . כמו כן, פקע"ר הגדיר מדיניות התגוננות חלקית "צהובה" בצפון למרחבים גליל עליון וקו העימות, לפי
מדיניות זו
בתיה"ח נדרשים להיות במוכנות להעברת מחלקות ממקומות לא מוגנים למקומות מוגנים תקנית
או
המוגנים ביותר הקיימים במקום, וכן הם רשאים לקיים פעילות בתנאי שניתן להגיע למרחב מוגן בטווח ההתרעה.
9
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
תרשים1
: פערי המיגון בעיתות חירום באתרים נבחרים לפעילויות חיוניות ומיטות
אשפוז כלליות
,בבתיה"ח הקרובים לגבול2024
.על פי נתוני בתיה"ח, פקע"ר ומשרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה
* בעת מבצע עם כלביא יוני2025
.נפתחו בבתי החולים מתחם פגייה מוגן חדש וחדרי טיפול נמרץ מוגנים חדשים
.על פי נתוני בתיה"ח, משרד הבריאות ופקע"ר בעיבוד משרד מבקר המדינה
מהתרשים עולה כי בבתי החולים הקרובים לגבול קיימים פערי מיגון במתחמים בהם מתבצעות פעילויות
חיוניות ובמיטות האשפוז הכלליות. כך67%
( ממכשירי הדימות10
מתוך15
,)
48%
ממיטות אשפוז
( הכלליות851
מ תוך1,762
,)
25%
( ממיטות הטיפול הנמרץ41
מתוך162
,)
22%
( מחדרי הניתוח8
מתוך
36
,)
18%
( ממעמדות הדיאליזה14
מתוך79), ו-
17%
( מעריסות הפגייה12
מתוך70
) לא מוגנים. עוד עולה
כי חלק מהמתחמים בבתי החולים מוגדרים "הכי מוגן שיש" כמו17%
מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה
(1
מתוך6
,)
14%
( מחדרי ניתוח5
מתוך36) ו-
7%
( ממיטות הטיפול הנמרץ12
מתוך162
) וממכשירי
( הדימות1
מתוך15); ו-
41%
( ממיטות האשפוז הכלליות מועברות לאתר חלופי מוגן בעת חירום722
מתוך
1,762
.)
המשמעות של פערי המיגון בבתי החולים הסמוכים לגבול היא, בין היתר, ש ,בעת הסלמה ביטחונית
וכפוף למדיניות ההתגוננות של פקע"ר ורמות הכוננות של משרד הבריאות, בתי החולים נאלצים לצמצם
,את היקף שירותי הרפואה הניתנים לציבור ובכך עלולה להיגרם פגיעה ביכולת המענה הרפואי בחירום
לדוגמה באירוע רב נפגעים, וכן נפגעת פעילותם הכללית הכרוכה ב אשפוז ובטיפול השוטף הנוסף הניתן
10
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
בימי שגרה. עוד יש להדגיש כי האתרים המוגדרים "הכי מוגן שיש", שבהם עובדים כאשר ניתנת הנחיה
לעבור לעבוד במרחבים מוגנים, נמצאים באזורים פנימיים בתוך מבנים או באזורים עם קירות חיצוניים
ללא פתחים במבנה בית החולים ומתחת לשתי תקרות או יותר, שלפחות אחת מהן מבטון-
ולמעשה אינם
מוגנים תקנית אולם מותר להשתמש בהם במגבלות המופיעות בתיקי החירום של בתי החולים30
.
כך למשל, בית החולים ד' העביר את פעילותו למתחמים מוגנים בלבד (פעילות "מצומצמת") ב-
7.10.23
ועד
15.2.24
,. במתכונת זו נכללו, בין היתר
מתחם תת-
קרקעי והמלר"ד המוגן. לאחר מכן הורחבה הפעילות
באופן מדורג. בתיה"ח ב' וג' עברו לפעול באותה מתכונת ב-
11.12.23
, וכל האשפוזים והטיפולים ניתנו רק
במרחבים המוגנים במחלקות עצמן ובמתחמים תת-
קרקעיים. ביה"ח ב' חזר לפעילות שגרתית במרץ2024
.
כמו כן, בביה"ח ג ' נסגרה באוקטובר2023
מחלקה מסוימת, כיוון שהיא נמצאת במתחם שאינו מוגן, ורק
כמעט כשנה לאחר מכן-
ביולי2024, לאחר שביה"ח איתר מתחם מוגן, הוא החל להפעיל שם
חלק ממיטות
המחלקה. יודגש כי באותו מחוז קיים מחסור כללי במיטות מחלקה זו כך שגם לאחר יולי2024
סביר להני ח
שבית חולים זה הפנה את מרבית מטופליו, אשר נזקקו לטיפול, לבתי חולים אחרים. ביה"ח ג', במועד סיום
הביקורת, ספטמבר2024
, טרם חזר לפעילות מלאה. משכך, נרשמה ירידה ניכרת בכל פעילותו בחודשים
אוקטובר-
דצמבר2023
בהשוואה לתקופה המקבילה ב-
2022
-
בין היתר64%
ירידה בש יעור התפוסה היומי
,הממוצע של מיטות אשפוז בפועל86%
ירידה במספר הניתוחים האלקטיביים הכרוכים באשפוז, ו-
72%
.ירידה במספר הניתוחים האלקטיביים שאינם כרוכים באשפוז
בית החולים ב' מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה באוגוסט2025
כי בעת מלחמה ביה"ח אינו מאשפז
במתחמים שאינם מוגנים, אלא מצמצם את מספר המאושפזים בהתאם למרחבים המוגנים בביה"ח. עוד
ציין בית החולים בתשובתו כי לאחר מרץ2024
, בתקופות הסלמה, הועברו הטיפולים והאשפוזים פעמים
.נוספות לפעילות במרחבים מוגנים בלבד ונותרו בהם למשכי זמן ארוכים
משרד הבריאות ציין בתשובתו
למשרד מבקר המדינה בספטמבר2025
(להלן-
תשובת משרד הבריאות) כי
הוא ממפה את צורכי מיגון מכשירי הדימות לשמירה על תפקוד בתי החולים בשעת חירום. בשל מגבלות
.תקציב והעלות הגבוהה, טרם הושלמה פריסה רחבה של מכשור מוגן, ונדרש לכך תקציב משמעותי נוסף
במהלך מבצע עם כלב יא לא נרשמו בעיות מיגון בבתי החולים-
הם עברו לפעילות במקומות מוגנים לאחר
,הפסקת הפעילות האלקטיבית והפחתת תפוסות אשפוז, ולפיכך כל המטופלים היו מוגנים. עם זאת
תשתיות קריטיות עדיין אינן מוגנות. בעקבות הבנת האיום החדש במבצע, פקע"ר החמיר את הנחיות
המיגון, וחלק
מהאתרים שהוגדרו בעבר "הכי מוגן שיש" פונו. נציגי משרד הבריאות ופקע"ר סיירו בבתי
החולים מדי יום למציאת פתרונות מיגון, לרוב בחניונים תת-
.קרקעיים
בתרשים שלהלן ניתן לראות קשר בין ממוצע השינוי בתפוסות מיטות אשפוז כלליות בפועל בבתי החולים
ב', ג' ו-ד', באוקטובר
2022
-
מרץ2023
ובתקופה המקבילה-
אוקטובר2023
-
מרץ2024
, במקביל למדיניות
.ההתגוננות של פקע"ר ורמת הכוננות של הרשות העליונה לאשפוז
30
במהלך מבצע עם כלביא ונוכח הבנת איום הטילים האיראנים נקט משרד הבריאות
בגישה מחמירה והנחה לפעול אך
ורק במתחמים כחולים וירוקים המוגדרים כ'מוגנים' ו'מוגנים
תקנית' ולא במתחמים צהובים המוגדרים 'הכי מוגן
'שיש.
11
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
תרשים2
:
,ממוצע השינוי בתפוסת מיטות האשפוז הכלליות בפועל בבתי החולים הקרובים לגבול
אוקטובר2022
-
מרץ2023
ואוקטובר2023
-
מרץ2024
.על פי נתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה
מהתרשים עולה כי תפוסת מיטות האשפוז הכללי בבתי החולים הקרובים לגבול בחודשים אוקטובר2023
-
מרץ2024, במיוחד בבתי החולים ב' ו-
ג', הייתה קטנה באופן ניכר בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים
2023-2022
,
ממצא התואם את מדיניות ההתגוננות של פקע"ר ורמות הכוננות שמשרד הבריאות קבע
לבתי החולים. בחודשים פברואר-
מרץ2024
חזר בית החולים ד' לפעילות שגרתית בהתאם להנחיות
משרד הבריאות, דבר שבא לביטוי בשיעורי התפוסה שעלו. לעומת זאת שיעורי התפוסה בבתי החולים
ג' ו-ב' נו תרו קטנים בהתאם להנחיות מדיניות ההתגוננות. כך למשל, שיעור תפוסת המיטות בבית
החולים ג' באוקטובר2022
עמד על89%
, בעוד שבפברואר2024
עמד על41%
. יצוין כי אחת הסיבות
לצמצום בתפוסת מיטות האשפוז בבתי החולים סמוכי גבול היא בשל פינוי תושבים מאזורים אלו31
.
צמצום באשפוזים בבתי החולים הכלליים הסמוכים לחזית משמעו הפניית חלק מהמטופלים לבתי חולים
רחוקים יותר מהגבול, וכן דחיית פעילויות רפואיות, דבר הכרוך באי-
נוחות למטופלים ולמשפחותיהם
.וייתכן שאף בפגיעה בבריאותם
כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצב הרפואי של
מטופלים יש להבטיח שמירה על רצף
של השירותים הרפואיים החיוניים. מומלץ שבתי החולים וקופות החולים יוודאו זאת ושמשרד הבריאות
31
,ראו: מבקר המדינה דוח מיוחד-
הסיוע ליישובי הצפון ולעסקים הקטנים במהלך המלחמה (
2025
)
, "טיפול
הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל- המישור האזרחי-
."כלכלי
12
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
יבצע מעקב ובקרה על כך. צורך זה חיוני במיוחד באזורים שבהם צומצמו שירותי האשפוז באופן
.משמעותי
משרד הבריאות ציין בתשובתו כי בהתאם למדי ניות פקע"ר והרשות העליונה לאשפוז, בתי החולים הפחיתו
תפוסות ופעלו לפי הנחיות המיגון, תוך שמירה על שירותים חיוניים כמו מלר"ד, פנימית, כירורגיה וטיפול
נמרץ. רמות התפוסה, בייחוד בתשתיות קריטיות, נקבעו לפי הערכות מודיעיניות ואושרו על ידי הרשות
העליונה לאשפוז, ו .נוטרו מדי יום כדי לאפשר פתיחה מדורגת של שירותים ולמנוע פגיעה בבריאות הציבור
האחריות לשמירה על רצף טיפול חלה על מוסדות הרפואה, ומשרד הבריאות אינו עוקב אחר מטופלים
פרטניים. עם זאת, בחודשי הלחימה הראשונים ביצע המשרד בקרה על היקף צריכת השירותים בתחומים
שונים כדי לוודא שאין פגיעה משמעותית בהרגלי צריכת השירותים של הציבור בכללותו; אולם אין בכך
כדי להבטיח קיום רצף טיפולי במטופל זה או אחר. ברמת הקהילה שירותי הרפואה הראשונית והמייעצת
;המשיכו להינתן בקרבת הגבול גם אם צומצמו בחלק מהמקומות ובפרט ביישובים שתושביהם פונו כמו
.כן ניתן היה לצרוך שירותי רפואה מרחוק
פערי המיגון במרכזי הטראומה העל-
אזוריים
משרד הבריאות מסווג את בתיה"ח לשלוש רמות, בהתאם ליכולת הטיפול בפצועים: מרכז טראומה על-
אזורי (להלן- מרכז-על), מרכז טראומה אזורי ובתי"ח מקומיים; הדבר נקבע כאמור על בסיס יכול תם
להעניק טיפול לסוגי הפציעות השונים
ועל זמינות התשתיות, השירותים וכוח האדם העומדים לרשותם32
.
הבחנה זו מבטאת את הגישה האזורית המנחה את מערכת הטראומה בישראל, שעיקרה שילוב בין בתי"ח
.בעלי יכולות שונות והעברת פצועים קשים לבתי"ח בעלי יכולות טיפול גבוהות יותר
להלן מצב המיגון במרכזי הטראומה העל-
.אזוריים בקרבת הגבול
32
משרד הבריאות, חוזר חטיבת הרפואה. אמו( ת מידה להכרה במרכז טראומה5.9.19
.)
13
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
תרשים3
:
פערי המיגון בעיתות חירום באתרים לפעילויות חיוניות נבחרות ומיטות האשפוז הכלליות
במרכזי הטראומה העל-
,אזוריים הקרובים לגבול2024
*מספר מיטות האשפוז הכלליות כוללות כ-
1,000
מיטות נוספות
לאשפוז בחירום במתחמים תת-
.קרקעיים
.על פי נתוני בתיה"ח, משרד הבריאות ופקע"ר בעיבוד משרד מבקר המדינה
מהתרשים עולה כי במרכזי הטראומה העל-
אזוריים הקרובים לגבול קיימים פערי מיגון במתחמים בהם
מתבצעות פעילויות חיוניות ובמיטות האשפוז. כך56%
מחדרי הצנתורים( והאנגיוגרפיה5
מתוך9
,)
30%
( ממכשירי הדימות3
מתוך10
,)
27%
( ממיטות הטיפול נמרץ59
מתוך218
,)
18%
ממיטות האשפוז
( הכלליות593
מתוך3,298) ו-
16%
( מחדרי הניתוח8
מתוך36
.) לא מוגנים
עוד עולה כי חלק מהמתחמים
בבתי החולים מוגדרים "הכי מוגן שיש", כמו30%
ממכשירי
( הדימות3
מתוך10
,)
8%
ממיטות האשפוז
( הכלליות251
מתוך3,298) ו-
6%
( מעמדות המלר"ד13
מתוך220); ו-
86%
מעמדות הדיאליזה מועברות
( לאתר חלופי מוגן בעת חירום102
מתוך118
.)
כאמור, במהלך מבצע עם כלביא ניזוק בית החולים סורוקה ונפגעה קשות הרציפות התפקודית של בי ת
החולים-
.נפגעו שלושה בנייני אשפוז ומעבדות, ועשרות חולים פונו לבתי חולים אחרים
משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי משרד הבריאות הנחה עם תחילת המתקפה באירן, ב-
13.6.25
, את
כלל בתי החולים להעביר את כלל המאושפזים למרחבים מוגנים; בהמשך לכך, החליטה הנהלת בית
14
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
הח
ולים סורוקה, ערב לפני פגיעת הטיל בבניין האשפוז בבית החולים, ב-
18.6.25
, לפנות מחלקה בבניין
.למקום מוגן יותר בבניין אחר. החלטה שהצילה חיים
תמונה1
:
( הרס במבנה האשפוז בסורוקה לאחר פגיעה ישירה של טיל מאירן19.6.25
)
צולם על ידי משרד
מבקר המדינה ב-
19.6.25
.
15
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
משרד הבריאות ציין בתשובתו כי במהלך מבצע עם כלביא, נוכח איום הטילים האיראניים, נקט המשרד
גישה מחמירה והורה לפעול רק במתחמים המוגדרים "מוגנים" ו"מוגנים תקנית" (כחולים וירוקים), ולא
"במתחמים הצהובים המוגדרים "הכי מוגן שיש- אף שבתחילת ה מבצע שרר חוסר בהירות בנושא. הנחיות
אלו הצילו חיים. פגיעת הטיל בבית החולים סורוקה והנזק הקל יחסית בנפש הם תוצאה של החלטות
מושכלות שהתקבלו במטה המשרד יחד עם השטח, הערכת מצב דינמית מתמדת ועבודה לפי פק"ל הפעלה
.מסודר למערכת
ברמב"ם פועל בית החולים התת-קרקעי ה
גדול בישראל, עם קיבולת אכלוס של כ-
2,000
מיטות אשפוז33
.
מתחם זה מיועד גם לקליטה של מטופלים מביה"ח הכללי ל"א וביה"ח כ"ג, עקב פערי מיגון משמעותיים
בשני בתיה"ח הללו. בהמשך להתפתחות הביטחונית בזירה הצפונית, הנחה משרד הבריאות את כל בתיה"ח
בצפון ובחיפה לעבור לעבוד במרחבים מוגנים ב-
22.9.24
34
לרבות העברת כלל המטופלים בביה"ח רמב"ם
למתחם התת-קרקעי. ב-
30.9.24
בתיה"ח החלו לחזור לשגרה בהדרגה35
.
תמונה2
:מתחם תת-
,קרקעי לאשפוז בחירום ברמב"ם, המשמש בשגרה כחניון2024
צולם על ידי צוות הביקורת ב-
9.1.24
.
33
נכון לאפריל2024, ב ביה"ח
רמב"ם כ-
1,000
מיטות אשפוז בתקן.
34
פקע"ר, מדיניות ההתגוננות לאוכלוסייה מיום שני23.9.24
בשעה18:00
ועד יום רביעי25.9.24
בשעה18:00
35
פקע"ר, מדיניות ההתגוננות לאוכלוסייה מיום שני30.9.24
בש עה18:00
ועד יום רביעי2.10.24
בשעה18:00
16
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
ישנו מספר רב של פעולות
שבית החולים נדרש לבצע כחלק מההכנה והמעבר לבית חולים מוגן תת-
.קרקעי
לדוגמה ברמב"ם יש לפנות את כלי הרכב מהחניון; לחשוף את השלטים המכוסים; לפתוח כיסויים של
תשתיות חשמל וגזים רפואיים מהקירות; לפרוס שרוולי מיזוג אוויר; לפתוח את מתחמי השירותים
הקבועים; להרכיב שי רותים ומקלחות פריקים; להרכיב כיורים
וברזים ;; לנקות כמה קומות חניונים
להרכיב תחנות אחיות; לוודא מוכנות מערכות התקשורת במרכז המידע; ולבדוק שילוט והכוונה אל מרכז
המידע. כהכנה לירידה לבית חולים מוגן יש לדאוג לסמן את כל הציוד היורד כדי שניתן יהיה להחזירו
למחלקה; לדאוג לסמן במדבקות בצבע מסוים את מכשירי המוניטור על מנת שידעו לאן להעבירם במתחם
התת-
קרקעי; יש לרכז במתחם מוגדר מראש חולים בבידוד; יש לרכז במתחם נפרד ומוגדר מראש חולים
מונשמים; ולהעביר למטה החירום רשימת מאושפזים המיועדים למעבר לבית החולים התת-
.קרקעי
כמו
כן מעבירים מאושפזים מהמחלקות בעזרת צוות השינוע, בסיוע צוות הנדסה ביו רפואית ומחלקת
האחזקה; ויש להעביר גם ציוד מחשוב. העברת מאושפזים במצבים שונים דורשת סט פעולות ייעודיות, כך
לדוגמה מאושפזים מונשמים מועברים בליווי רופא, אחות, טכנאי ושני אלונקאים ותקינו ת הגזים נבדקת
פעמיים בידי צוות ההנדסה הביו רפואית טרם החיבור של מאושפז לחמצן במתחם התת-
.קרקעי
בית החולים רמב"ם ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה בספטמבר2025
כי במצבי חירום ניתן לקצר את
לוחות הזמנים להכנת המעבר למתחמים התת-
קרקעיים המוגנים, כפי שנעשה הלכה למעשה במהלך מבצע
.עם כלביא
תקנות הג"א שקבעו בשנת2013
, בין היתר, את עקרונות התכן למרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות, לא
מתייחסות באופן מפורש למתחמים לאשפוז בחירום תת-
.קרקעיים
נמצא כי לבניית פתרונות מיגון במתחמים דו-שימושיים, הפועלים כמתחמים לאשפוז בעיתות ח ירום
בלבד, יתרונות מבחינה עלויות כלכליות ותנאי האשפוז בשגרה. אולם זמן ההתארגנות והמעבר משגרה
לחירום ארוך יותר, ובשל כך קיימת חשיפה גבוהה יותר למצבים שבהם בית החולים אינו ערוך בשעת
מתקפות פתע. כמו כן, התנאים פחות נוחים בעיתות חירום מאשר במבנים מוגנים עיליים , במיוחד
בעיתות חירום ממושכות, שכן לרוב מדובר באשפוז בחללים שבהם נפגעת השמירה על פרטיות
המטופלים, עולה הסיכון להידבקות בחיידקים, ועוד. עקב המגבלות של פתרונות מיגון במתחמים דו-
שימושיים, ספק אם ניתן לוותר על מיגון תקני במחלקות ובפעילות חיונית בבתי החולים, במ יוחד בבתי
.חולים סמוכי גבול הנתונים למתקפות פתע
נוכח הגידול הניכר במתחמים תת-
קרקעיים שהוסבו לאשפוז בחירום במלחמת חרבות ברזל ובמיוחד
במבצע עם כלביא, והתכנון העתידי לבנות מתחמים תת-קרקעיים דו-
,שימושיים בבתי חולים אחרים
מומלץ שמשרד הבריאות ופקע"ר, בשיתוף בת י החולים, יבטיחו כי חלופת המיגון שנקבעה בדגש על
מתחמים תת-
קרקעיים, ראויה ונותנת מענה. כן מומלץ להוסיף לתקנות הג"א התייחסות מפורשת גם
17
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
למתחמים תת-קרקעיים מוגנים, לצורך הבטחת רציפות הטיפול והתפקוד בבתי החולים36
, ובמיוחד בבתי
.החולים הסמוכים לגבול
משרד
הבריאות מסר בתשובתו כי בכל פרויקט שהוא מתכוון להסב למתחם תת-
קרקעי נדרש לקבל את
אישור פקע"ר. אשר לסוגיית פתרונות המיגון הרצויים, יש יתרונות וחסרונות לכל פתרון ודנים בעניינם
גורמי המקצוע במשרד בשיתוף פקע"ר ואגפי התקציבים הרלוונטיים. במשרד נבחנים צעדים לשיפור
תנאי
האשפוז במתחמים תת-
קרקעיים, בדגש על שהות ממושכת. כמו כן, מתבצעת עבודה לקידום תהליכי
.עבודה שיפחיתו את השפעת הצפיפות במתחמים המוגנים הקיימים
פקע"ר מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה באוקטובר2025
(להלן-
תשובת פקע"ר) כי עוד לפני פרוץ
מלחמת חרבות ברזל, הוא
החל לפעול לתיקון מקיף של תקנות הג"א וכי הן צפויות לכלול עדכון להוראות
הנוגעות למוסדות בריאות גם בנוגע למיגון מתחמים תת-
קרקעיים. התיקון יכלול גם מסקנות ולקחים
.מהמלחמה וממבצע עם כלביא
אשר לביה"ח סורוקה-
,ביממה הראשונה ללחימה7.10.23
, הגיעו לביה"ח671
פ ,צועים20%
( מהם135
)
פצועים קשה, וזאת תחת מטח רקטות ו-
45
אזעקות שהופעלו בבאר שבע באותו היום. נוכח פערי המיגון
ובהתאם למדיניות ההתגוננות של פקע"ר, נאלץ ביה"ח לסגור תשתיות חיוניות אחדות לחירום במשך
כחודש לאחר7.10.23
; רק חלק ממכשירי הדימות היו במבנים מוגנים37
. בבית החולים השתמשו בחדרי
הניתוח הג
י נקולוגיים כחדרי ניתוח כלליים. כמו כן השתמשו במכשיריCT
סימולטור ו-
PET-CT
הנמצאים באתרים מוגנים לצורכי סריקותCT
.
המשמעויות של פערי המיגון במרכז-
העל סורוקה הן, בין היתר, שבמהלך המלחמה, במסגרת מילוי
ההנחיה להעביר את כלל
)"הפעילות למתחמים מוגנים בלבד (מדרג פעילות "מצומצמת" או "הכרחית
ביה"ח נאלץ להפסיק לפרקי זמן ממושכים את הפעילות באתרים חיוניים שאינם מוגנים, והצוות הרפואי
נאלץ לבצע חלק מהפעילויות הרפואיות באתרים שאינם מותאמים לצרכים. כמו כן, באתרים המוגדרים
""הכי מוגן שיש
;הצוות והמטופלים נותרו חשופים לפגיעה אפשרית שכן אין מדובר במיגון תקני
במסגרת מילוי הנחיה להיכנס למרחב מוגן בעת התרעה (מדרג פעילות "מלאה" או "חלקית"), הצוותים
הרפואיים שעובדים באתרים חיוניים לא-
מוגנים כגון חדרי ניתוח, דיאליזה והדמיה, הונחו בזמן אזעקה
לצאת מהחדר ולעבור למרחב מוגן קרוב כדי למנוע סכנת חיים. אולם בפועל במקרים רבים המטופלים
.ושיעור ניכר מהצוות לא יכלו לעזוב את האתר, שכן הם היו בעיצומו של ניתוח או של טיפול דיאליזה
הדבר בולט בבתי חולים שבהם פערי המיגון גדולים במיוחד באתרים לפעילויות חיוניות. הפגיע ה הישירה
בביה"ח סורוקה ביוני2025
,, במהלך מבצע עם כלביא גרמה לפגיעה ברציפות התפקודית של ביה"ח
.כאמור
משרד הבריאות מסר בתשובתו כי הקצה תקציב לביה"ח סורוקה, בין היתר לתוספת מיגון, בהתאם
לבקשת בית החולים לצמצום פערי המיגון. המשרד גם תומך בהמשך שיפור ביה"ח ב אמצעות תוספת
.מחלקות מוגנות ומבנה אשפוז חדש אשר ייתן מענה לאזורי המיגון ויתרום לפיתוח ביה"ח
36
.לעניין שינוי תקנות הג"א ראו גם להלן
37
דוח מבקר המדינה-
מאי2024
, "בדיקות דימות מתקדמות-
."ביקורת מעקב
18
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
להלן מצב המיגון באתרים לפעילויות חיוניות נבחרות ומיטות האשפוז הכלליות במרכזי הטראומה העל-
.אזוריים שאינם סמוכי גבול
תרשים4
:
פערי המיגון בעיתות חירום לאתרים לפעילויות חיוניות נבחרות ובמיטות האשפוז הכלליות
במרכזי הטראומה העל-
,אזוריים שאינם סמוכי גבול2024
על פי נתוני בתיה"ח, משרד הבריאות ופקע"ר,
.בעיבוד משרד מבקר המדינה
מהתרשים עולה כי קיימים פערי מיגון באתרים לפעילויות חיוניות ובמיטות האשפוז הכלליות
במרכזי-
העל שאינם סמוכי גבול. כך למשל69%
( ממכשירי הדימות29
מתוך42
,)
61%
ממיטות האשפוז הכלליות
(
3,632
מתוך5,929
,)
64%
( ממיטות הטיפול נמרץ224
מתוך348
,)
38%
( מחדרי הניתוח54
מתוך114
,)
56%
( מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה15
מתוך27), ו-
43%
( מעמדות הדיאליזה96
מתוך224
.) לא מוגנים
עוד עולה כי שיעור לא מבוטל מהאתרים מוגדרים כ"הכי מוגן שיש", כמו21%
( מעמדות המלר"ד100
מתוך484
,)
14%
( מחדרי הניתוח20
מתוך144
,)
10%
( ממכשירי הדימות4
מתוך42), ו-
11%
מחדרי
( הצנתורים והאנגיוגרפיה3
מתוך27). מהאמור עולה חשש שיכולתם של מרכזי-
העל לטפל בפצועים
.רבים ולהמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה ממושכת תהיה מוגבלת
19
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
בית החולים ו' מסר בתשובתו בספטמבר2025
(להלן-
תשובת בית החולים ו') כי הוא פנה פעמים אחדות
למשרד הבריאות בנושא
.הוספת מרחבים מוגנים לבית חולים חירום
עוד ציין בית החולים כי בבינוי עתידי
,של בית חולים חירום מתוכנן מיגון ללא אב"כ
וכי בימים אלה הוא מנסה למצוא פתרונות מיגון
.המותאמים לתרחישים שונים
פערי המיגון בשאר17
בתי החולים הכלליים
להלן פערי המיגון ב-
17
בתי חולים כלליים שאינם סמוכים לגבול ואינם
מרכזי-
.על
תרשים5
:
פערי המיגון בעיתות חירום לאתרים לפעילויות חיוניות נבחרות ובמיטות האשפוז הכלליות
ב-
17
,בתי חולים כלליים2024
על פי נתוני בתיה"ח, משרד הבריאות ופקע"ר,
.בעיבוד משרד מבקר המדינה
מנתוני התרשים עולה כי קיימים פערי מיגון משמעותיים באתרים
בהם מתבצעות
פעילויות חיוניות
ובמיטות אשפוז כלליות ב-
17
בתיה"ח: כך71%
( ממיטות האשפוז הכלליות5,417
מתוך7,648
,)
51%
( מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה21
מתוך41
,)
58%
( ממכשירי הדימות36
מתוך62
,)
56%
מחדרי הניתוח
(
98
מתוך176
,)
40%
( ממיטות הטיפול נמרץ167
מתוך419
,)
32%
מע( מדות המלר"ד224
מתוך702
,)
39%
( מעמדות הדיאליזה174
מתוך446), ו-
27%
( מעריסות הפגייה82
מתוך307
) אינם מוגנים. עוד עולה
20
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
כי שיעור לא מבוטל מהמתחמים בבתי החולים מוגדרים כ"הכי מוגן שיש", כמו7%
מעמדות המלר"ד
(
51
מתוך702
)
10%
( מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה4 מ תוך41
,)
10%
( ממיטות הטיפול נמרץ42
מתוך
419
,)
8%
( ממכשירי הדימות5
מתוך62
,)
5%
( ממיטות האשפוז הכלליות402
מתוך7,648), ו-
4%
מחדרי
( הניתוח8
מתוך176
.)
יוצא שפערי המיגון ב-
17
בתי החולים האמורים הם גדולים-
למשל, כמחצית מחדרי הניתוח אינם
מוגנים. מהאמור עולה חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל
האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת. כמו כן, מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא
,בפרט לימדה כי המדינה כולה נתונה תחת איום של רקטות וטילים ולא רק בתיה"ח הקרובים לגבולות
ולכן עולה חשי .בות המיגון בכלל בתי החולים
שירותי בריאות כללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה בספטמבר2025
(להלן-
)תשובת הכללית
כי פערי המיגון בביה"ח י"א נובעים ממבנה ישן שנבנה בשנת1964
, טרם התקנת תקנות הג"א, וכי ביה"ח
.החל בתכנון רב שלבי של בינוי מבנה מוגן שעתיד להיפתח תוך שנים אחדות
יש לציין
כי בבתי חולים פרטיים ישנן253
,מיטות אשפוז מוגנות וכן חדרי ניתוח ומכשירי דימות מוגנים
ושילובם במערך הלאומי בעיתות חירום יאפשר לדעת משרד הבריאות להגדיל את פוטנציאל האשפוז
המוגן בחירום38
.
יש לציין כי ב-
19.6.25, לאחר פגיעת הטיל בביה"ח סורוקה דן משרד הבריאו ת בניצול משאבי המערכת
הפרטית ובעריכת ניתוחים שהיו אמורים להיות בסורוקה, ועלה שכירורגים של ביה"ח ישתמשו בחדרי
הניתוח של בית חולים פרטי. למחרת נאמר בדיונים שיולדות שאמורות ללדת בסורוקה יועברו לבית חולים
.פרטי
עד למועד סיום הביקורת משרד הבריאות לא הסדיר את מודל שילוב בתי החולים הפרטיים במאמץ
המלחמתי בעיתות חירום39
.
משרד הבריאות מסר בתשובתו כי במבצע עם כלביא נוצר לראשונה שיתוף פעולה בין בתי החולים
הציבוריים לפרטיים, ובו גויסו רוב התשתיות המוגנות וכוח אדם של בתי החולים הפרטיים לטובת המאמץ
הלאומי. לדוגמה, בית ;חולים פרטי אירח מחלקה פנימית של בית החולים א' וניהל אותה יחד עם צוותיו
בית החולים ז' ביצע ניתוחי לב ומוח בבית חולים פרטי וצנתורי מוח בבית חולים פרטי אחר, והמעקב נעשה
בידי צוותי אותם בתי חולים פרטיים. משרד הבריאות מקדם כעת מודל תפעול מוסדר לשילוב בתי חולים
.פרטיים באירועי חירום, לצד הסדרת ההיבטים המשפטיים להפעלתם במצבי חירום לאומיים
38
בבתי חולים פרטיים י ש גם
יכולות ו אמצעי
טיפול בחירום נרחב
ים , כגון חדרי ניתוח, מיטות טיפול נמרץ, מיטות
התאוששות ומכשירי דימות מתקדמים .
39
,לעניין שילוב בתי חולים פרטיים בעיתות חירום ראו מבקר המדינה דוח שנתי64
ג(
2014
), "
היערכות שירותי הבריאות
לחירום- מעקב מורחב '", עמ717
.
21
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
הנזקים המשמעותיים ביותר שנגרמו בשל הפגיעה ברציפות הטיפול והתפקוד עקב היעדר מיגון
להלן סיכום תמונת פערי המיגון ב-
27
.בתי החולים הכלליים שנבדקו בביקורת
תרשים6
:
פערי המיגון בעיתות חירום באתרים לפעילויות חיוניות נבחרות ובמיטות האשפוז הכלליות
ב-
27
,בתי חולים כלליים2024
על פי נתוני בתיה"ח, משרד הבריאות ופקע"ר,
.בעיבוד משרד מבקר המדינה
מנתוני התרשים עולה כי קיימים פערי מיגון משמעותיים באתרים בהם מתבצעות פעילויות חיוניות
ובמיטות אשפוז כלליות ב-
27
:בתיה"ח56%
( ממיטות האשפוז הכלליות10,493
מתוך18,637
)
40
,
%
61
( ממכשירי הדימות78
מתוך129
,)
41%
( מחדרי הניתוח168
מתוך406
,)
50%
מחדרי הצנתורים
( והאנגיוגרפיה42
מתוך83
,)
43%
( ממיטות הטיפול נמרץ491
מתוך1,147
,)
33%
מעמדות הדיאליזה
(
284
מתוך867
,)
28%
( מעמדות המלר"ד440
מתוך1,578), ו-
18%
( מעריסות הפגייה124
מת וך702
)
.אינם מוגנים
עוד עולה כי שיעור לא מבוטל מהמתחמים בבתי החולים מוגדרים כ"הכי מוגן שיש", כמו10%
מעמדות
( המלר"ד164
מתוך1,578
,)
10%
( מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה8
מתוך83
,)
10%
ממכשירי הדימות
40
יצוין כי56%
מתייחס לשיעור מתוך סך מיטות האשפוז בחירום (כ-
18,900
.)
22
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
(
13
מתוך129) ו-
6%
( ממיטות הטיפול הנמרץ72
מתוך1,147
.)
משמעות הדבר, כי הלכה למעשה בכל
הנוגע לנפילת טילים בעלי משקל של מאות ק"ג-
כפי ששוגרו לישראל במהלך מבצע עם כלביא, חלקם
לפחות אינם מוגנים41
.
בית החולים ח' ציין בתשובתו באוגוסט2025
כי מיגון חלופי בעת חירום אינו יכול להיחשב מיגון תקני
במקום הקבוע, כיוון שמ יקום חלופי אינו זמין מיידית בעת התקפה ואינו מאפשר טיפול ממושך ואיכותי
.מבחינת רווחת המטופל, מניעת זיהומים ורציפות טיפולית
משרד מבקר המדינה בחן באמצעות שאלון המיגון שהופנה לבתיה"ח הכלליים את הנזקים המשמעותיים
ביותר שנגרמו בשל הפגיעה ברציפות הטיפול והתפקוד .. תוצאות השאלון מוצגות בתרשים להלן
תרשים7
:
התפלגות המענה לשאלה מהם הנזקים המשמעותיים ביותר שנגרמו בשל הפגיעה ברציפות
הטיפול והתפקוד עקב היעדר מיגון*
.על פי מענה בתיה"ח לשאלון המיגון, בעיבוד משרד מבקר המדינה
* לשאלון ענו26
בתיה"ח כלליים. התשובות כוללות97%
מהתשובות שהתקבלו מבתיה"ח. ב-
3%
הנותרים דובר על התפתחות
,זיהומים, פגיעה בשיקום של מאושפזים, החמרה במצבם הרפואי של קשישים שהועברו למוסדות אשפוז המשכיים או לקהילה
.וקשיים בשינוע של ציוד רפואי או של מטופלים
מנתוני התרשים עולה כי כמחצית מהתשובות בד בר הנזקים המשמעותיים ביותר שנגרמו בשל היעדר
מיגון נגעו לשני נושאים: צמצום בפעילות42
(
%
25
( ) וצמצום בהכנסות בתי החולים24%
); והמחצית
( השנייה של התשובות הייתה בנושאי השחיקה של צוות בית החולים14%
( ), צפיפות היתר20%
)
41
אתרים תת-ק ,רקעיים הוסבו לאשפוז בעת חירום במהלך מלחמת חרבות ברזל
ו
חלקם הופעלו לראשונה
במהלך מבצע
.עם כלביא
42
כגון ביטול פעילות אלקטיבית ואמבולטורית ,אי קליטת מטופלים ודחיית ניתוחים.
23
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
( והפגיעה בחוויית המאושפז17%
)
43 - גורמים המוש פעים, בין היתר, מהעברת מחלקות למרחבים מוגנים
.ומתחמים לאשפוז בחירום לאורך זמן
כפי שעלה בביקורת, המשמעות של פערי המיגון הפיזי בבתי החולים היא פגיעה בשירותי הבריאות
הניתנים לציבור, וכאשר הדבר נמשך זמן רב הדבר עלול להשפיע על בריאות המטופלים והצוות הרפואי
בב.תי החולים
משרד הבריאות מסר בתשובתו כי בכל פרויקט חדש מושם דגש על צמצום פערי המיגון, לדוגמה: בבית
החולים י"ב נבנה מבנה חדש בשטח של25,000
מ"ר הכולל מרחבים מוגנים עודפים, שסיפקו מענה מלא
במלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא ליותר מ-
200
מטופלים ואף שימשו רזרב ה; בבית החולים ב' נבנה
מבנה מוגן המשמש גם לחיזוק בפני רעידות אדמה וכולל טיפול נמרץ וארבע קומות נוספות עם44
מיטות
חירום; בבית החולים י"ג מוקם מלר"ד תת-קרקעי מוגן עם קומה נוספת מתחתיו, שיספקו כ-
400
מיטות
מוגנות, ומעליהם יוקמו בעתיד מחלקות מוגנות נוספות; ובב
ית החולים י"ד נבנה מלר"ד תת-
קרקעי מוגן
עם תוכנית להרחבה עתידית. בהתאם לתוכנית הרב-
שנתית ובכפוף לתקציבים, כל הפרויקטים החדשים
.כוללים שטחים מוגנים עודפים שנועדו לצמצם בהדרגה את פערי המיגון בבתי החולים בישראל
פערי מיגון במערך האשפוז ההמשכי (בתי חולים )גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים
והנזקים בגינם
מערך האשפוז ההמשכי בישראל כולל כ-
7,300
מיטות אשפוז, מהן כ-
3,900
מיטות אשפוז ב-
13
בתי"ח
( גריאטריים53%), כ-
3,000
מיטות אשפוז ב-
10
( בתי"ח פסיכיאטריים41%), וכ-
420
מיטות ב-2
בתי"ח
( שיקומיים6%). למערך אשפוז זה
יש משנה חשיבות בעיתות חירום, שכן בתיה"ח הגריאטריים
והפסיכיאטריים אמורים לקלוט מאושפזים במסגרת הפחתת תפוסות בבתיה"ח הכלליים, כדי לאפשר
לאלה להיערך לקליטת פצועים ולטיפול בהם. זאת כאשר מדיניות ההתגוננות המוגדרת היא פעילות
במתחמים שאינם מוגנים ונדרש להיכנס אל יהם בעת אזעקה (פעילות "חלקית") או פעילות רק באזורים
שסומנו בסקר המיגון כמוגנים ו"הכי מוגנים שיש" (פעילות מצומצמת"). גם בתיה"ח ההמשכיים מונחים
על ידי הרשות העליונה לאשפוז ובריאות להפחית תפוסות על ידי העברת מטופלים
,לקהילה, בין היתר
במטרה להיערך לקליטת מאושפ זים מבתי חולים כלליים ומהקהילה, אולם בתיה"ח מתקשים להפחית
תפוסות אשפוז. יוצא אפוא שמספר המאושפזים והשוהים בתחומי בתיה"ח ההמשכיים עלול לעלות
.בעיתות חירום
,יצוין כי בבתי"ח פסיכיאטריים שוהים בני אדם רגישים ופגיעים, מקצתם מאושפזים במחלקות סגורות
מהם המאושפז ים בכפייה. לאוכלוסייה זו יש יכולת מוגבלת להתמודד עם מצבי חירום, להבין מצבים
כאלה ועקב כך להתפנות למרחבים מוגנים צפופים44
. גם בבתיה"ח הגריאטריים שוהה אוכלוסייה פגיעה
43
פגיעה בחוויי
ת
,המאושפז כוללת, בין היתר התארכות זמני המתנה ופגיעה בזמינות של צוותים רפואיים.
44
מבקר המדינה ,דוחות מיוחדים ,
"
ההיערכות לפינוי המרכז הרפואי לבריאות הנפש'מזרע' וביצועו בעת המלחמה ,"
היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה , יולי2007
', עמ227
.
24
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
ורגישה, שבדרך כלל אינה ניידת או שניידותה מוגבלת, כך שהעברתה למרחבים מוגנים בזמן חירום היא
מא.תגרת
סטטוס המיגון בבתי החולים ההמשכיים
,בתי החולים במערך האשפוז ההמשכי נבנו רובם מראשית המדינה ועד סוף שנות השבעים המאוחרות
כלומר בטרם התיקון משנת2013
של תקנות הג"א. משרד מבקר המדינה העיר בעבר כי מצב המיגון בבתי
החולים ההמשכיים ירוד יותר מאשר בבתיה"ח
הכלליים45
, מאחר שרבים מהם שוכנים בבניינים בעלי
קומה אחת או שתיים, ולרוב אין בהם שטחים תת-קרקעיים היכולים לספק הגנה לחולים ולצוות46
.
משאלון המיגון עלה כי פחות משליש מהמיטות במערך האשפוז ההמשכי מוגנות או שניתן להעבירן לאתר
( חלופי מוגן, בעוד שכמחצית46%, כ-
3,300
מיטות) מהן באתרים שאינם מוגנים, והשאר באתרים "הכי
."מוגנים שיש
.להלן נתונים על השיעור הממוצע של המיטות המוגנות לפי מחוז וסוג בתי החולים
תרשים8
:
שיעור ממוצע של המיטות המוגנות בבתי"ח במערך האשפוז ההמשכי בחלוקה למחוזות, יולי
2024
,על פי נתוני בתיה"ח.משרד הבריאות ופקע"ר, בעיבוד משרד מבקר המדינה
*
בממוצע שיעור המיגון בבתיה"ח הגריאטריים משוקלל שיעור המיגון בשני בתי"ח שיקומיים-
בית חולים ט"ו במחוז מרכז
ובית חולים שאינו גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
., [נוסח משולב] במחוז ירושלים
45
'שם, עמ234
.
46
'שם, עמ223
.
25
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
מהתרשים עולה כי השיעור הממוצע של מיגון מיטות בבתי החולים באשפוז ההמשכי במחוזות
הסמוכים
לגבול הצפוני והדרומי הוא-
במחוז צפון-
הגבוה ביותר-
84%
(ראו הסבר להלן), ובמחוז דרום רק פחות
( משליש מהמיטות מוגנות29%
). עוד עולה מהתרשים כי בולט בחומרתו מחוז דן, שבו שיעור ממוצע של
מיטות מוגנות נמוך במיוחד-
7%
.בלבד
ב ת י ח ו ל י ם פ ס י כ י א ט ר י י ם
מהתרשים עולה כי בתיה"ח הפסיכיאטריים במחוז דן ובירושלים הם בעלי שיעור המיטות המוגנות
( הממוצע הקטן ביותר7%
ו-
5%
בהתאמה). יודגש, כי במחוזות הצפון והדרום, שספגו את עיקר הפגיעה
במלחמת
( חרבות ברזל, שיעור המיטות המוגנות הממוצע אומנם גדול יותר69%
ו-
36%
בהתאמה) אולם
( עם זאת שיעור ניכר מהן איננו מוגן31%
ו-
64%
.)בהתאמה
להלן נתונים לגבי רמת המיגון של
.מיטות האשפוז, בהתאם להגדרות פקע"ר
תרשים9
:
,פערי המיגון של מיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים בעיתות חירום2024
,על פי נתוני בתיה"ח, משרד הבריאות ופקע"ר
.בעיבוד משרד מבקר המדינה
מהתרשים עולה כי כ-
75%
ממיטות האשפוז בבתיה"ח הפסיכיאטריים אינן מוגנות, רובן ממוקמות
באתר המוגדר "הכי מוגן שיש", וה יתר-
( כרבע מהמיטות25%
.) באתרים מוגנים או באתרים חלופיים
:ה מ י ג ו ן ב ב י ת ח ו ל י ם ט " ז בית החולים נבנה לפני עשרות שנים, וכיום יש בו300
מיטות על פי
התקן
וכ-
900
חולים ואנשי צוות . שיעור המיטות המוגנות בו גדול יחסית ועומד על69%
, הודות לבניית
מבנה אשפוז לעיתות חירום בלבד, שנחנך בפברואר2020
, בתוך תחומי בית החולים (המבנה אינו משמש
לייעודים אחרים בתקופת שגרה). מבנה זה יכול להכיל כ-
200
מיטות (כשני שליש ממיטות האשפוז בבית
.החולים); ביתר מבני בית החולים אין מיגון כלל. להלן דוגמה למבנה אשפוז ללא מיגון
26
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
תמונה3
:מבנה במ
חלקת אשפוז בבית החולים ט"ז
צולם על ידי צוות הביקורת ב-
22.1.24
.
במהלך מלחמת לבנון השנייה, ביולי2006
, התפוצצה רקטה במתחם ביה"ח במרחק של כשלושה מטרים
מאחת המחלקות, ובשל היעדר המיגון פונה ביה"ח
לבתי חולים אחרים. בסך הכול פונו
כ-
220
החולים שהיו מאושפזים בבית החולים באותה העת וכ-
230
.אנשי צוות
עם תחילת המלחמה, ונוכח מצב המיגון בבית החולים ט"ז, הנחיות פקע"ר ומדיניות ההתגוננות שחייבו
לעבור לעבוד במתחמים מוגנים, העביר ביה"ח שלוש מחלקות לבתי"ח אחרים יחד עם הצוות המטפל47
.
יתר
המחלקות הועברו למבנה האשפוז המוגן לשעת חירום, ובו אושפזו כ-
200
מטופלים בחללים פתוחים
משותפים, בצפיפות גדולה ועם מרכיב של סיכון
הנובע ממצבם הנפשי ומשהייה ממושכת בחלל אחד
גדול. יצוין כי השהייה בחלל כזה לפרקי זמן ארוכים מעוררת קשיים שכן אין בו תכנון לחלוקה מג ,דרית
ולאשפוז חולים פסיכו-
גריאטריים בעלי צורכי לינה ושינוע ייחודיים. יש לציין עוד כי המבנה וחצריו לא
תוכננו עבור מחלקות סגורות, האמורות לכלול חצרות סגורות ומגודרות למניעת בריחת מטופלים. שינוי
הערכת המצב של פקע"ר והקלה חלקית במדיניות ההתגוננות שקבעה כי בתי החולים נדרשים להיות
במוכנות להעברת מחלקות ממקומות לא מוגנים למקומות מוגנים, בתוספת הקשיים האמורים, הביאו
להוצאת המאושפזים מהמבנה המרכזי המוגן ולהחזרת חלק מהמחלקות לבית החולים בינואר2024
.
47
על קשיים בפינוי אוכלוסייה זו ראו
הערה
50
ל.הלן
27
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
אשר לשאר מבני בית החולים-
.עלה כי רוב המבנים הם מבני בטון ישנים כך לדוגמה פקע"ר הנחה לגבי
המחלקה הפסיכו-
גריאטרית בבית החולים כי נדרש לאתר מקום שהוא מוגן יותר משאר המבנה
.""בהתחשב ביכולת המטופלים להגיע למקום זה
לפיכך, עקב מגבלות תנועה של המאושפזים, ובמיוחד
בשעות הלילה, בהתאם להנחיות פיקוד העורף הם הונחו לרדת מהמיטות ולש.כב על הרצפה בעת אזעקה
בית החולים ט"ז ציין בתשובתו בספטמבר2025
כי במהלך מבצע עם כלביא הועברה המחלקה הפסיכו-
גריאטרית לדיור מוגן שמאפשר טיפול מיטבי במרחב מוגן. פתרון זה נדרש נוכח התפוסה המלאה של
.המבנה המוגן
עוד עלה כי במהלך המלחמה הוצבו16
מיגוניות (נ כון לספטמבר2025
) צמוד למחלקת האשפוז ובשטחים
תפעוליים של בית החולים, אולם לא היה בהן די מקום לכלל המטופלים ואנשי הצוות, ובהישמע אזעקה
חלקם נותרו בחוץ; בכל מקרה יש להביא בחשבון כי על פי תקנות פקע"ר מיגוניות אינן נחשבות מיגון
.תקני
בביקורת עלה כי לפי הוראות
התוכנית החלה על מתחם ביה"ח משנת2016
שטח בית החולים מיועד
לשימוש למגורים, למסחר ולצורכי ציבור. עם זאת ההוראות מאפשרות שימוש חורג בקרקע לצורכי ביה"ח
עד שנת2026
(
10
שנים ממועד אישור התוכנית). עוד נמצא כי היתר הבנייה למבנה האשפוז לעיתות חירום
היה בתוקף עד י ולי2021
., ועל פיו, בתום תקופה זו בית החולים היה אמור להרוס אותו
עוד עלה כי משרד הבריאות לא הקצה תקציבים לבינוי במתחם בית החולים מאז שנת2000
, פרט לבניית
.המבנה לאשפוז בעיתות חירום
בית החולים ט"ז ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה בספטמבר2025
כי אין כוונה
להרוס את המבנה
.המוגן כל עוד בית החולים נמצא בשטח זה
מהאמור עולה כי המבנה המוגן היחיד בבית החולים ט"ז אינו נותן פתרון לכל המאושפזים ולצוותים
.המטפלים
משרד הבריאות ציין בתשובתו כי בית החולים ט"ז מיועד לעבור בשנים הקרובות (בתוך שש שנים) ברובו
לבית.'החולים ב' והיתר לבית החולים ג
ב ת י ח ו ל י ם ג ר י א ט ר י י ם
כלל בתיה"ח הגריאטריים בארץ מפעילים כ-
4,000
מיטות אשפוז, ובהן מאושפזים בדרך כלל בני הגיל
השלישי הסובלים ממחלות הזקנה, ורובם סיעודיים וחסרי ישע. בשל מוגבלות התנועה של החולים הם
נדרשים לסיוע של צוותי בתי.החולים בעת מעבר למתחמים מוגנים בעיתות חירום
מתרשים8
עולה כי בתיה"ח הגריאטריים במחוז ירושלים, חיפה וצפון הם בעלי השיעור הממוצע הגדול
( ביותר של מיטות מוגנות44%
,
56%
ו-
100%
בהתאמה), ואילו בתיה"ח הגריאטריים במחוז דן ודרום הם
בעלי השיעור הממוצע הקטן ביותר
( של מיטות מוגנות6%
ו-
22%
בהתאמה). להלן נתונים לגבי סוג המיגון
.הקיים למיטות האשפוז בבתיה"ח הגריאטריים
28
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
תרשים10
:
פערי מיגון במיטות האשפוז בבתי החולים הגריאטריים בעיתות חירום, יולי2024
.על פי נתוני בתיה"ח, משרד הבריאות ופקע"ר, בעיבוד משרד מבקר המדינה
( מהתרשים עולה כי כשני שליש63%
,
2,453
מיטות) ממיטות האשפוז בבתיה"ח הגריאטריים אינן
( מוגנות, או ממוקמות באתר המוגדר "הכי מוגן שיש". כן עולה כי פחות משישית13%
,
516
מיטות) אכן
ניתן להציב באזור מוגן באתר חלופי- דוגמת בית חולים חירום מוגן נפרד או באתר תת-קרקע י הערוך
לקליטת המאושפזים. ואולם יש לציין כי העברה למתחם תת-
קרקעי או לאתר חלופי כזה כרוכה בהכשרת
.האתר החלופי וכן בהעברת המאושפזים על מיטותיהם והציוד הרפואי
משרד הבריאות ציין בתשובתו כי אכן קיימים פערים משמעותיים בבתי החולים הפסיכיאטריים
.והגריאטריים; וכי המשרד פועל לצמצום הפערים באמצעות מימושם של הפרויקטים העתידיים לבינוי
השפעת פערי המיגון על פעילות בתי החולים לאשפוז המשכי והנזקים בגינם
ה פ ח ת ת ת פ ו ס ו ת ו צ מ צ ו ם
א ש פ ו ז
בשל המחסור החריף במרחבים מוגנים בבתיה"ח לאשפוז המשכי והצורך לקלוט מטופלים מבתי"ח
כלליים, מונחים בתי החולים על ידי הרשות העליונה לאשפוז ובריאות, כפוף למדיניות ההתגוננות, להפחית
.תפוסות ולשחרר מטופלים לביתם להמשך טיפול בקהילה או לטיפול יום
בביקו רת עלה כי יכולת בתי החולים הגריאטריים להפחית תפוסות מטופלים היא מצומצמת, וזאת מכמה
סיבות: א. משפחות מטופלים מסרבות לשחרר את המאושפזים לטיפול בביתם בשל חוסר יכולת לטפל
בהם (לדוגמה, היעדר מקום בבית למיטת אשפוז או אי-
.מוכנות להתמודד עם מטופל ועם צרכיו) ב
מטופ ,לים שמעדיפים להישאר מאושפזים בבית החולים עם השגחה רפואית על אף רמת המיגון הירודה
.כיוון שגם בביתם אין מיגון מספק
29
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
על פי הערכת משרד הבריאות, יכולת הפחתת תפוסות המטופלים נעה בטווח שבין5%
ל-
15%
ברוב בתי
החולים, ורק בבתי חולים ספורים ניתן להפחית תפוסות בשיע ור של30%
'. כך למשל, בבית החולים כ
יש שמונה חדרים מוגנים בלבד ורוב המבנה אינו מוגן, ועם זאת יכולת הפחתת התפוסות בפועל היא
כ-
10%
בלבד. יכולת הפחתת תפוסות בבית החולים כ"א- כ-
5%
, ובבית החולים כ"ב-
15%
48
.
יש לציין כי גם בעת מבצע עם כלביא עלה אתגר בהפחתת תפ וסות בבתי חולים פסיכיאטריים, ובדיוני
."משרד הבריאות נאמר: "לא תמיד יש לאן לשחרר
יכולת בתי החולים הגריאטריים להפחית תפוסות קטנה ועומדת בפועל על20%
בממוצע. יוצא אפוא כי
למרות מצב המיגון הירוד, ועל אף מדיניות הפחתת תפוסות המאושפזים בבתי חולים אלה, הם נשארי ם
בתפוסה כמעט מלאה, וחלק ניכר מהמאושפזים בהם, שהם סיעודיים חסרי ישע, שוהים במקומות
.שאינם מוגנים
בית החולים לבריאות הנפש י"ח ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה בספטמבר2025
כי לא ניתן כמעט
להפחית את מספר המטופלים בביה"ח, הן בגין מצב פסיכוטי של מרבית המטופלים
והן בגין היעדר
מסגרות בקהילה או אצל המשפחות שיקלטו אותם. כמו כן, בבית החולים קיימות מחלקות ל"ביטחון
"מרבי49 - הכוללות כ-
200
מיטות-
שאותן לא ניתן לרדד כלל. עוד ציין כי נוסף על הקושי בהפחתת מספר
המטופלים, הצפיפות עולה גם בגלל פינוי מחלקות מבתי"ח אחרים וגם בגלל החמרות פסיכוטיות של
.מטופלים בקהילה על רקע המתח שנגרם בשל המלחמה
בית החולים הגריאטרי כ"ג ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה באוגוסט2025
כי עם פרוץ מבצע עם
כלביא, החל באופן מידי תהליך הפחתת מספר המאושפזים לקראת מעבר למתחם תת-
קרקעי בבית חולים
,'החירום י
כך עד סוף אותו יום הפחית בית החולים את תפוסתו ביותר מ-
50%
.
,משרד הבריאות ציין בתשובתו כי היכולת להקטין תפוסות במערך הגריאטריה הפעילה מצומצמת מאוד
נוכח מאפייני המאושפזים שם, ובייחוד מאושפזים במחלקות מונשמים או בסיעוד מורכב. עם זאת, במהלך
מבצע עם כלביא הודגמה במרכזים לבריאות הנפש הפחתת תפוסות מטופלים משמעותית בשיעור ים
משתנים והגיעה בכלל המרכזים ל-
50%
-
80%
תפוסה בפועל. בתי החולים הונחו להמשיך במעקב אחר
."המטופלים המשוחררים ולהחזיר לאשפוז "מצבים שעולים קשיים באחזקתם בקהילה
48
פערים עלו גם בבתי חולים נוספים שאינם גופים מבוקרים כמשמעותם בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
[נוסח
]משולב- דוגמה אחת הוא בי"ח שאינו מוגן, למעט כ-
30
מיטות (מתוך232
מיטות הקיימות בתקן בית החולים) ועם
תחילת המלחמה הוצבו עמודי בטון להגברת המיגון, נוכח
;ניסיון העבר אין לבית החולים יכולת הפחתת תפוסות כלל
לעומת זאת בבי"ח אחר יכולת הפחתת התפוסות מגיעה ל-
30%
.
49
מחלקות
לביטחון
מרבי - מחלקות פסיכיאטריה משפטית. מדובר ב מתקן ארצי
המשמש ל
אבחון ו
ל כתיבת חוות דעת
במסגרת צו הסתכלות
עבור מטופלים
ש הופנו לאשפוז על ידי.המערכת המשפטית
נוסף
על כך מאושפזים חמב לקות
אלה
מטופלים
ש
מגלים אלימות בלתי נשלטת
.במסגרת מחלתם
30
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
כ נ י ס ה ל מ ר ח ב י ם מ ו ג נ י ם
פקע"ר מפיץ מדיניות התגוננות ייעודית למוסדות בריאות, הקובעת מדרגים אחי דים להתנהלות בעת
התקפה, ובה הוא מציע כמה אפשרויות לשהיית המטופלים והצוות במדרג יורד בהתאם לרמת המיגון בכל
מוסד. לעיתים הצוות והמטופלים בבתי החולים לאשפוז המשכי שוהים במתחמים שאינם מוגנים ואמורים
להיכנס למתחמים מוגנים בעת אזעקה (מדיניות התגוננות "חלקית"). ל הלן דוגמאות אחדות לנעשה בבתי
חולים גריאטריים ופסיכיאטריים שאופי המטופלים בהם50
:מקשה על העברתם למתחמים מוגנים
ב י ת ה ח ו ל י ם ה ג ר י א ט ר י כ " ג -
ביה"ח הכולל165
מיטות אשפוז בפועל, ושבדרך כלל נמצא
בתפוסה כמעט מלאה, אינו מוגן כלל ואין בו מרחב מוגן למרבית המאושפזים, למעט שלושה מקלטים
הממוקמים בקומות הכניסה והמרתף, שיכולים לשמש את עובדי בית החולים. פק"ל החירום מאוקטובר
2023
של בית החולים קובע כי מעב ירים את כלל המאושפזים או חלקם-
בהתאם להחלטת הנהלת בית
החולים ואישור מנכ״ל משרד הבריאות-
לבית חולים אחר. אם הוחלט על פינוי חלקי, אזי יתר המאושפזים
מועברים לאתר המוגדר "הכי מוגן שיש" בבית החולים כ"ג, לאשפוז בשתי הקומות הראשונות במבנה-
מתחת לשתי תקרות בטון.
.יש לציין כי בית החולים כ"ג הועבר בתחילת מבצע עם כלביא לבית החולים האחר
ביה"ח כ"ג השיב למשרד מבקר המדינה ביולי2025
, כי הייתה הנחיה לפינוי מלא של המאושפזים לבית
החולים האחר הן בספטמבר2024
והן ביוני2025
.
ב י ת ה ח ו ל י ם ה ג ר י א ט ר י כ"א- במחלקות אשפוז אחד ות יש שני חדרים מוגנים בלבד, שבשגרה
מאושפזים בכל אחד מהם שניים-
שלושה מטופלים, ובשל מגבלת מקום לא ניתן לאשפז בהם מטופלים
נוספים בעת חירום. יתר המטופלים מאושפזים במחלקה באזור המוגדר כ"לא-
מוגן". נוסף על כך, בקומת
המרתף קיים מקלט תקני, שהגישה אליו היא באמצעות .מדרגות והוא מיועד לצוות ולחולים ניידים
בית החולים לבריאות הנפש י"ז ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה באוגוסט2025
כי גם כאשר יש אזורי
מיגון לא כל המטופלים נכנסים אליהם, והבעיה חמורה יותר בלילה. מנהל ביה"ח המליץ לבנות או לשפץ
מבנים עבור בריאות הנפש באופן ש
לפחות שליש מכל מחלקה יהיה מוגן בחדרי מגורים
.עצמם
יוצא אפוא כי נוכח מצבם הפיזי והנפשי של חלק מהמאושפזים ונוכח מצב המיגון החלקי ואופי הבנייה
בחלק ניכר מבתי החולים לאשפוז המשכי (כ-
50%
,), לא כל המאושפזים, ובמקרים רבים גם לא הצוות
מתפנים לאזורים המוגנים בעת אזעקה בשל הקושי בנגישות לאזורים אלו. כך למשל בבית החולים כ"ג
שאינו מוגן כלל, ואין בו מרחב מוגן למרבית המאושפזים-
,בעת פינוי חלקי, על פי פק"ל החירום
המאושפזים מועברים לאתר המוגדר "הכי מוגן שיש" מתחת לשתי תקרות בטון. ובכך נחשפים הן
50
;מאושפזים שיקומיים שאינם ניידים ומאושפזים גריאטריים (רובם סיעודיים) המרותקים למיטה
מאושפזים
בבתי
חולים פסיכיאטריים לרוב בשעות הלילה נוטלים תרופות
המיועדות להר
געה, ו לפיכך הם מתקשים להישמע להוראות
ולהיכנס לאזורים
מוגנים; מאושפזים פסיכיאטריים במחלקות סגורות או משפטיות
שלא ניתן להוציא אותם מחוץ
.למחלקות לאזורים מוגנים בשל הסכנה שיברחו או יפגעו במאושפזים אחרים או בצוות
31
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
החולים והן הצוותים הרפואי ים והאחרים לסיכון להיפגעות פיזית. יחד עם זאת, בית החולים הועבר
.'לתקופות מסוימות במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא לבית חולים החירום י
"ה ע ב ר ת מ ט ו פ ל י ם ל א ת ר ה מ ו ג ד ר " ה כ י מ ו ג ן ש י ש
בהינתן פערי המיגון הקיימים בבתי החולים באשפוז ההמשכי, הם נדרשים להוריד מ טופלים מהקומות
הגבוהות אל קומה נמוכה יותר ולאשפזם במרחבים "הכי מוגנים שיש". כך לדוגמה, נוכח הכרזת הרשות
העליונה לאשפוז ובריאות על מצב כוננות מוגברת, הוריד ביה"ח כ"ב את המטופלים מהקומה העליונה
לקומת הקרקע, דבר שהביא לאשפוז בתנאי צפיפות. יש לציין כי במהלך המ לחמה הציב משרד הבריאות
בסיוע פקע"ר עמודי בטון (עמודיT
) מהצד הדרומי בסמוך למחלקת מונשמים בקומת הקרקע לצורך שיפור
.המיגון של המחלקה. להלן תמונה להמחשה
תמונה4
:אשפוז בתנאי צפיפות בבית החולים כ"ב
.המקור: בית החולים כ"ב
נוכח פערי המיגון וכפועל יוצא מיישום מדיניות ההתגוננות, כ-
150
מטופלים בבית החולים כ"ב (שרובם
סיעודיים חסרי ישע) אושפזו לזמן ממושך בצפיפות של שלושה ואף ארבעה מאושפזים בחדר, או
32
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
שאושפזו בצפיפות בחללים ציבוריים. אשפוז בתנאים אלה פוגע באיכות חיי המאושפזים- איבו ד מרחב
.אישי, פגיעה באיכות השינה, ואף מעלה חשש לחשיפה לזיהומים ולפגיעה באיכות הטיפול הרפואי
יצוין כי נוכח הצפיפות באשפוז והשלכותיה החליטו הנהלת הכללית ומנהל ביה"ח כ"ב בנובמבר2023
להעביר שלוש מחלקות לשטח ביה"ח כ"ד למבנה ששופץ לאחרונה, אף שגם הוא איננו מוגן, והמטופלים
שהו שם כחודש וחצי51
.
יש לציין כי במקרים רבים האשפוז במערך האשפוז ההמשכי הוא במבנים חד-
קומתיים, כך שמדיניות
ההתגוננות באמצעות הורדת מחלקות לקומות "מתחת לשתי תקרות בטון" אינה ישימה. כך למשל, נוכח
העובדה כי מבני המחלקות בבית החולים הפסיכיאטר
י ט"ז הם מבנים חד-
קומתיים, המרחב "הכי מוגן
.שיש" מוגדר כפרוזדורים הפנימיים של המחלקה שאליה אמורים להתפנות המאושפזים בעת אזעקה
להלן התפלגות התשובות לשאלה מהם חמשת הנזקים המשמעותיים ביותר שנגרמו בשל הפגיעה בתפקוד
הרציף של הפעילויות בבתיה"ח באשפוז ההמשכי ב גלל היעדר מיגון, כפי שציינו87%
מבתיה"ח52
לשאלון
.המיגון
תרשים11
:התפלגות
התשובות לשאלה מה הם חמשת הנזקים המשמעותיים ביותר שנגרמו בשל פערי
המיגון
.על פי מענה בתיה"ח לשאלון, בעיבוד משרד מבקר המדינה
51
המעבר
נעשה
יחד עם הצוותים והציוד ב-
.23
8.11
.
52
יתר13%
מהמשיבים התייחסו לנזקים דוגמת
החמרה במצבם הרפואי של מאושפזים לאחר העברתם למוסדות
אחרים או לקהילה , קשיים בשינוע ציוד רפואי וזמינותו והתפתחות זיהומים. שלושה בתי"ח השיבו כי לא נגרם נזק
.כלל
33
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
מנתוני התרשים עולה כי לדעת מנהלי בתיה"ח הנזקים המשמעותיים ביותר היו הפגיעה בחוויית
( המאושפזים והשיקום שלהם45%
( ), הצמצום בפעילות בתי החולים והפגיעה בהכנסותיהם39%
). נזק
( נוסף היה שחיקת הצוות16%
). יצוין כי כל25
בתי החולים ציינו את הפגיעה בחוויית המאושפז כאחד
מחמשת הנזקים המשמעותיים ביותר. נזק זה נגרם כתוצאה מזמינות נמוכה של הצוותים הרפואיים
.וצפיפות יתר במחלקות
תוכניות ממשלתיות לסגירת פערי המיגון בכלל בתי החולים
פערי המיגון בבתי החולים על פי הערכת משרד הבריאות
מאז תיקון תקנות הג"א בשנת2013
שחייבו את בתי החולים במיגון תקני עדכני, החל משרד הבריאות
במיפוי פערי המיגון ובגיבוש אומדנים לעלויות הביצוע. לדוגמה, בספטמבר2013
העריך המשרד את מצב
מיגון מערך הרפואה בישראל, בחלוקה לפרויקטים למיגון הנתונים בשלבי ביצוע לבין פר ויקטים למיגון
נוספים שאינם מתוקצבים ועלותם הוערכה בכ-
1.2
מיליארד ש"ח. משרד הבריאות עדכן במשך השנים את
האומדנים ואת הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך צמצום פערי המיגון. כך לדוגמה, במרץ2016
העריך
משרד הבריאות את עלות המיגון של הפרויקטים הנדרשים בבתיה"ח כלליים
בכ-
3.6
מיליארד ש"ח. במאי
2018
שלח סגן שר הבריאות דאז מכתב לשר האוצר דאז בנושא "העלאת מוכנות למתאר בצפון בהיבטי
מיגון ורציפות תפקודית" ובו ציין כי כחלק מהיערכות והעלאת המוכנות למתאר בצפון הוכנה תוכנית
לשיפור היבטי מיגון לתשתיות החיוניות בבתי החולים לטובת שמ ,ירה על רציפות התפקוד בעיתות חירום
בדגש על מענה בטווח המיידי. סגן שר הבריאות הוסיף כי בטווח הזמן המיידי והבינוני מתוקצבים
פרויקטים בהיקף של כ-
80
מיליון ש"ח, אולם נדרשת השלמת תקצוב של כ-
650
מיליון ש"ח לשיפור המיגון
.בטווח הזמן של שלוש עד חמש שנים
,כאמור בדצמבר2023
עדכן משרד הבריאות תוכנית לסגירת פערי המיגון במערכת הבריאות. התוכנית
כוללת סדרי עדיפויות על פי טווחי זמן מוגדרים (קצר, בינוני וארוך) שיתנו מענה למגוון תרחישים כדי
לשמור על רציפות הטיפול והתפקוד במערך האשפוז. המשרד העריך את עלות השלמת פערי המיגון
בבתי
החולים בכ-
4.8
.מיליארד ש"ח
בביקורת עלה כי משרד הבריאות הציג את האומדן לאגף התקציבים במשרד האוצר, והמשרדים סיכמו
;לתקצב את הפרויקטים לביצוע בטווח הקצר והבינוני עד אוקטובר2024
הוקצה תקציב ייעודי בהיקף
של כ-
460
מיליון ש"ח המהווה פחות מכ-
10%
מכלל האו מדן המעודכן של התכנית לסגירת פערי המיגון
)"במערכת המיגון (ראו להלן בפרק "תקציבים שהוקצו במהלך חרבות ברזל לשיפור המיגון . ואילו יתר
עלות השלמת פערי המיגון המיועדת לביצוע בטווח הארוך של התכנית, והמוערכת בכ-
4.3
מיליארד ש"ח
(כ-
90%
.), לא תוקצבה
בית החולים כ"ה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה באוגוסט2025
(להלן-
תשובת בית חולים כ"ה) כי
התוכניות שנערכו לפני מבצע עם כלביא כללו לעיתים שדרוג אתרים לא מוגנים ("אדום") להכי מוגן שיש
("צהוב"), אך המציאות הנוכחית-
הכוללת איום טילים מאיראן ומתימן-
מחייבת שדרוג אתרים לא
34
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
מו גנים והכי מוגנים שיש למוגנים ("כחול" ו"ירוק"), דבר הכרוך בעלויות גבוהות משמעותית. עוד ציין בית
החולים כי התרחבות איום הטילים לכל רחבי הארץ הפכה את העורף לחזית לחימה. לפיכך, הוא סבור כי
יש לבסס את המלצות התיעדוף בתוכניות על השוואת רמות המיגון ולאחד אותן בכל.ל בתיה"ח
אגף
ה תקציבים במשרד האוצר ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה בספטמבר2025
(להלן-
תשובת אגף
ה תקציבים) כי כל מבנה חדש שנבנה, נבנה מוגן בהתאם לתקני המיגון המחייבים, ובכך מצטמצמים פערי
המיגון באופן עקבי. יתרה מזו, ברבים מן הפרויקטים החדשים משרדי האוצר והבריאות דורשים להוסיף
שטחי מיגון עודפים של עד30%
מעבר לנדרש לאותו מבנה, כדי לתת מענה על החסרים קיי מים במבנים
.אחרים בבית החולים
מנכ"ל משרד הבריאות מסר בתשובתו כי מיגון מערכת הבריאות והיערכותה למצבי חירום שונים, לרבות
כאלה שאינם דורשים מיגון (כגון רעידות אדמה), נמצא זה שנים על סדר יומו של המשרד ומטופל באופן
עקבי ומתמשך. לאורך השנים נעשו מאמצים רבים לצ מצום פערי המיגון, בכלל זה פניות חוזרות למשרד
.האוצר בבקשה לתקציבים ייעודיים. עם זאת, התקציבים הדרושים לסגירת כלל פערי המיגון לא התקבלו
על כן, נוכח מגבלות התקציבים הוא נדרש לאזן בין כלל התחומים, שכן לא ניתן להסב את כלל התקציבים
לטובת מיגון בלבד. עוד מסר, כי
למשרד הבריאות יש היכולת להוציא לפועל פרויקטי מיגון בזמן קצר ולכך
."דרוש אך ורק תקציב תוספתי, וכי "הזמן לפעול הוא עכשיו
משרד מבקר המדינה מדגיש כי היקף תקציבי של יותר מ-
4
מיליארד ש"ח הנדרש לסגירת פערי המיגון
בבתי החולים מחייב גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית נוכח לקחי המלחמה הרב-
זירתית, ובפרט נוכח
לקחי מבצע עם כלביא. מוצע כי תכנית זו תהיה חלק מהחלטת ממשלה ייעודית שתכלול תקצוב ייעודי
והגדרת סדרי עדיפויות, תוך איזון מול יתר צורכי התקציב הלאומי. מומלץ כי משרד הבריאות בתיאום
עם משרד האוצר יפעלו כדי להשלים את פערי
.המיגון בבתי החולים
החלטות ממשלה שהתקבלו בנושא מיגון בתי חולים וסטטוס הביצוע שלהן
מבקר המדינה העיר כבר בדוחות קודמים על הצורך לגבש תוכנית סדורה וארוכת טווח לסגירת פערי
המיגון הקיימים בבתי החולים, הקובעת את התקציב הדרוש ואת סדרי העדיפויות בביצוע הפרויקט ים
למיגון בבתי החולים. עוד העיר המבקר על הצורך בהקצאת תקציב ייעודי למטרה זו, מאחר שתקציב
הפיתוח של הבינוי והפיתוח במשרד הבריאות אינו יכול לשאת בעלויות בהיקף כה גדול. המלצות אלה חזרו
בדוחות ביקורת שפורסמו בשנים2007
53
,
2013
54 ו-
2014
55
.
53
מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד-
היערכות העורף ותפקודו
במלחמת לבנון השנייה , "היערכות מערכת האשפוז
( "לעיתות חירום ותפקודה בעת מלחמה2007
.)
54
,מבקר המדינה
דוח שנתי
63
ג(3
201
)
" ,בינוי ותשתיות במערכת הבריאות '", עמ728
.
55
,מבקר המדינה
דוח שנתי
64ג (
2014
,) "
היערכות שירותי הבריאות לחירום- מעקב מורחב."
35
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
למרות הערות המבקר בדוח ות ביקורת קודמים, נמצא כי תקציבי הפיתוח של משרד הבריאות, שעמדו
בשנים2015
-
2023
על כ-
940
מיליון ש"ח בממוצע לשנה56
, כללו פרויקט ייעודי אחד בלבד למיגון מבנה
קיים בבי"ח ב' בעלות של כ-
16
מיליון ש"ח שהיא כ-
2%
מכלל תקציבי הפיתוח, למעט בנייה חדשה
שמחויבת במיגון. זא.ת, בשל עלותם הגבוהה של פרויקטים מסוג זה
משרד הבריאות מסר בתשובתו כי היכולת למגן מבנים קיימים מוגבלת מאוד ואינה מספקת מענה אמיתי
על צורכי מערכת הבריאות בשעת חירום, בייחוד לנוכח האיומים על ישראל. בהתאם לכך, התפיסה היא
כי יש לשלב את נושא המיגון במסגרת פיתו ח מערך האשפוז כולו. בבינוי החדש נכללות פונקציות קריטיות
מוגנות ומרחבים דו-
שימושיים, כגון קומות תחתונות או חניונים הניתנים להסבה לאשפוז בעת חירום. כמו
כן, פרויקטים חדשים מוקמים בסטנדרט עמיד בפני רעידות אדמה, באופן שכל השקעה תורמת גם למענה
בליסטי וגם לחיזוק .עמידות מבנית
הכללית ציינה בתשובתה כי היא הגישה בנובמבר2023
למשרדי הבריאות והאוצר תכניות למיגון בתי
החולים ומרפאות הקהילה של הקופה, בסך כולל של כ-2
מיליארד ש"ח. בפועל אושרו תכניות חדשות
למיגון בסך של כ-
140
.מיליון ש"ח
אחד מבתי החולים שאינם מבוקרים ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה בספטמבר2025
כי בישראל
פועלים שבעה בתי חולים ציבוריים עצמאיים שאינם מקבלים תקציב פיתוח ייעודי מהמדינה, דבר הפוגע
ביכולתם לממן מיגון. מצב המיגון בבית החולים בעייתי במיוחד עקב מבנהו הישן. באוקטובר2023
הקצה
משרד הבריאות כ-
13
מי
ליון ש"ח לשיפור המיגון, הכולל הסבת מרתף ל-
60
מיטות טיפול נמרץ, וכיום
מתנהל משא ומתן על היקף הסיוע לממן הכשרת חניון תת-
קרקעי לקליטת350
.מאושפזים בעת חירום
לאחר מלחמת לבנון השנייה, בשנת2006
57
, החליטו ממשלות ישראל לצמצם את פערי המיגון בבתי
החולים, ובייחוד:באזורים הסמוכים לגבול בצפון ובדרום. להלן פירוט ההחלטות וסטטוס ביצוען
1.
ה ח ל ט ת מ מ ש ל ה1 8 5 3
מ י ו ם2 4 . 6 . 0 7
"חיזוק הצפון, חיפה ואשקלון-
הקמה, שדרוג ופיתוח
יחידות בבתי-חולים", קבעה כ
דלהלן :
(
א) במסגרת התוכניות לחיזוק הצפון, חיפה ואשקלון, להקים
או לשדרג, לפי העניין , מחלקות לרפואה דחופה (חדרי מיון) וכן להכין שטחי אשפוז מוגנים בבתי
;החולים גליל, מרכז רפואי צפון, רמב״ם וברזילי(
ב) להעמיד מקורות מימון לשדרוג חדרי ניתוח, חדרי
לידה ומחלקות לרפואה דחופה בבתי חולים ציבוריים כלליים לא ממשלתיים (שאינם בתי"ח של קופות
חולים) במ
חוז הצפון, הכ
ו ;ל על פי תוכניות שיאושרו על ידי משרד הבריאות(
ג) החלטה זאת תבוצע בין
השנים2007
עד2011, בהיקף של כ-
479
.מיליון ש״ח. האחריות לביצוע על משרד הבריאות
2.
ה ח ל ט ת מ מ ש ל ה2 2 6 2
מ י ו ם8 . 1 . 1 7
"פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר
חיפה", קבעה שיש ל הקצות תקציב בסך235
,מיליון ש"ח לטובת בינויי תשתיות או מחלקות כלליות
56
סכום תקציב הפיתוח השנתי במשרד הבריאות בשנים2015
-
2023
נע בין605
מיליון ש"ח (בשנת2018) ל-
1.2
מיליארד
ש"ח (בשנת2020
)
;
מאז שנת2020
תקציב הפיתוח נמצא במגמת ירידה וצמצום, כך שהתקציב לשנת2023
ירד
בכ-
24%
מאז שנת2020
.
57
מלחמת לבנון השנייה נמשכה34
יום (מ-
.06
12.7
עד14.8.06
).
36
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
פסיכיאטריות או גריאטריות. יצוין כי התקציבים המיועדים בהחלטת הממשלה לתחום הבריאות
יועדו ברובם לשנים2017
-
2020
בהתבסס על תוכנית רב-שנתית שגובשה58
.
3.
ב ה ח ל ט ת
ו ע ד ת ה ש ר י ם ל ע נ י י נ י ב י ט ח ו ן ל א ו מ י
/ב3 0 2
מ י ו ם
1 6 . 7 . 1 8
נקבע
שיוקם
צוות משותף של המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד הביטחון, משרד האוצר, המשרד
לביטחון פנים ופקע"ר. הצוות יגבש בתוך60
יום תוכנית רב-
שנתית לשנים2019
-
2030
למיגון העורף
ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה, בהיקף של5 מיליארד ש"ח. התוכני ,ת שגיבש הצוות כוללת בין היתר
מיגון כלל השירותים החיוניים בצפון, בהם-
בתי החולים הגדולים בצפון, ועשרות מרפאות הסמוכות
.)"לגבול הצפון (תוכנית "מגן הצפון
פקע"ר מסר בתשובתו כי פרויקט "מגן הצפון" בכל הנוגע למוסדות בריאות כלל מיגון מרפאות. פקע"ר
סקר526
מרפאות, ובהתאם לסדרי העדיפויות של משרד הבריאות, הוחלט על מיגון29
מרפאות באזור
הצפון, ומיגון מלר"ד ביה"ח ב', בהתאם לדרישה ולת
י.עדוף משרד הבריאות
בדוח מבקר המדינה בנושא מוכנות המדינה לרעידת אדמה שפורסם בשנת2024
עלה כי מסך התקציב
שיועד בהחלטת הממשלה עד שנ ת2023
הוקצה למוכנות לרעידות אדמה תקציב בסך186
מיליון ש"ח. עוד
עלה כי כ-
60%
,מבתי החולים אינם עמידים לרעידות אדמה או שלא ידועה רמת עמידותם לרעידות אדמה
נכון לשנת2022
59
.
יצוין כי חיזוק מבנים ומיגונם לשיפור מוכנות לרעידת אדמה אינם מעניקים הגנה מלאה כנגד ר סס והדף
כנדרש בתקנות הג"א. לעומת זאת, על פי הנחיות פיקוד העורף60
קיומו של ממ"ד או ממ"ק61
,במבנה
כוללות תועלות מסוימות לחיזוק המבנה
כנגד רעידת אדמה, נוסף על ההגנה מפני השפעות הדף ורסיסים
.מטילים שהוא מעניק
משרד הבריאות מסר למשרד מבקר המדינה בינואר2025
כי ב מהלך השנים2007
עד2021
הוא
העביר
כ-
1.16
מיליארד ש"ח
מתוקף החלטות הממשלה וכן ממקורות אחרים שגייס המשרד לטובת בינוי מבנים
חדשים, הרחבת שטחים מוגנים ומיגון וחיזוק מבנים בבתי חולים ובאזורים שצוינו בהחלטות האמורות62
.
58
החלטת ממשלה2262
""פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה
מיום8.1.17
. לעניין ביצוע
ההחלטה
ו רא מבקר המדינה,
דוח ביקורת שנתי72א - חלק שני ,בנושא תוכניות לאומיות לפיתוח הצפון(
2021
.)
59
ראו דוח ,מבקר המדינה2024
, "
מוכנות המדינה לרעידת אדמה-
תשתיות לאומיות ומבנים- ביקורת מעקב מורחבת ,"
'עמ359
.
60
אתר פיקוד העורף , בנושא
שאלות ותשובות - רעידת אדמה.
61
ממ "ד-
מרחב מוגן דירתי; ממ"ק-
.מרחב מוגן קומתי
62
בי "ח'ג -
95
מיליון ש"ח עבור מבנה רפואה דחופה ; בי"ח
י"ב- כ-
116
מיליון "ח ש
,עבור טיפול נמרץ ומבנה מלר"ד
כ-
14
מיליון ש"ח עבורCT
מוגן, כ-
290
;מיליון ש"ח להקמת מרכז שיקומי
בי "ח'י - כ-
14
מיליון ש "ח עבור הרחבת
מלר"ד ויחידה לטיפול נמרץ, וכ-
1.5
;מיליון ש"ח לחיזוק כנגד רעידות אדמה
בי "ח'ד - כ-
497
מיליון ש "ח עבור מבנה
;כירורגי, חדרי ניתוח והרחבת מרחב מוגן
בי "ח'ב - כ-
96
מיליון ש
"ח עבור הקמת מבנה הילד, כ-
15
מיליון ש"ח למיגון
חדרי ניתוח וכ-
24
מיליון ש"ח לחיזוק כנגד רעידות אדמה. משרד הבריאות השקיע כספים נוספים בבינוי בבתי חולים
שונים.
37
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
אגף
ה
תקציבים מסר בתשובתו כי הוא רואה במיג ון של בתי החולים בישראל נושא בעל חשיבות עליונה
היות שבתי החולים הם עמוד התווך של מערכת הבריאות הציבורית והיכולת שלהם לתפקד גם בעיתות
חירום היא תנאי הכרחי לשמירה על בריאות הציבור; וכי הוא פועל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד
הבריאות כדי להבטיח את מוכנות המערכת לע.יתות חירום
למרות זאת, עולה כי מאז שנת2007
(
17
,שנים) קיבלה הממשלה שלוש החלטות העוסקות, בין היתר
במיגון בתי חולים בהיקף כספי של כ-
900
מיליון ש"ח שעסקו במיגון בבתי החולים בצפון ובדרום. עוד
עולה, כי משרד הבריאות בשיתוף משרד האוצר לא הביאו לממשלה החלטה הכוללת תכנית מתוקצבת
רב שנתית לסגירת פערי המיגון בבתי החולים הכלליים, שעוד במרץ2016
הוערכה בידי משרד הבריאות
בכ-
3.6
.מיליארד ש"ח
משרד הבריאות ציין בתשובתו כי המשרד הקפיד, בכל פרויקט בינוי חדש בבתי החולים, על הוספת אזורים
מוגנים עודפים מעבר לנדרש כדי לצמצם את פערי המיגון הקיימים. עוד ציין המשרד כי הפערים עדיין
.גדולים, וכי הוא יצטרך תוספת תקציבית ייעודית ממשרד האוצר
,בשל החשיבות העליונה של מיגון בתי החולים כפי שעולה מתשובתו של אגף התקציבים במשרד האוצר
מומלץ כי משרד הבריאות בשיתוף עם אגף התקציבים במשר
ד האוצר יגבשו תוכנית רב-
שנתית לצמצום
פערי המיגון בבתי החולים. מוצע כי תוכנית זו תהיה חלק מהחלטת ממשלה מתוקצבת וזאת כדי להבטיח
את מוכנות מערכת הבריאות לחירום נוכח האיומים הביטחוניים ולקחי המלחמה הרב-
זירתית ובפרט
.מבצע עם כלביא
תקציבים שהוקצו במהלך חרבות בר
זל לשיפור המיגון
עם תחילת המלחמה התקין אגף
ה תקציבים במשרד האוצר תקנה תקציבית ייעודית לשיפור המיגון בבתי
חולים, בשם "פרויקטים למיגון במערכת הבריאות". משרד הבריאות תקצב חלק מתקנה זו באמצעות
הסטות תקציביות ממקורות התקציב שלו (כ-
234
מיליון ש"ח מאז תחילת המלח מה ועד סוף שנת2023
,)
ועבור חלקה האחר השיג המשרד תקציב תוספתי-
משרד הבריאות סיכם עם משרד האוצר בינואר2024
להקצות150
,מיליון ש"ח לטובת יישום תוכנית למיגון מערכים, תשתיות והכשרת מערכי חירום75
מיליון
ש"ח מהם בשנת2024
ו-
75
מיליון ש"ח הנותרים בשנת2025. נו סף על כך הקצה משרד הבריאות50
מיליון
.'ש"ח עבור מיגון בבית החולים א
בביקורת עלה שמאז תחילת המלחמה ובמהלך שנת2024
הקצה משרד הבריאות תקציב בסך של כ-
464
מיליון ש"ח לשיפור המיגון בבתי החולים, לביצוע בטווח הזמן המיידי ("מיגון מתפרץ"), וכן לתקצוב
פרויקטים לשי פור המיגון שיבוצעו בטווח הזמן הבינוני, במהלך השנים2024
-
2025
(עבודות מיגון שניתן
להשלימן בתוך כמה חודשים ועד שנתיים). כ-
450
מיליון ש"ח מהתקציב יועדו לפרויקטים מסוימים63 וכ-
14
מיליון ש"ח יועדו כרזרבה לעלויות בלתי צפויות מראש. על פי נתוני משרד הבריאות, יותר מ-
82%
מהתקציב למיגון שהוקצה מאז אוקטובר2023
(כ-
370
מיליון ש"ח) יועד לפרויקטים לביצוע בטווח הזמן
63
לדוגמה, שקי חול (בעיקר ,עבור מיגון תשתיות ורכיבים חיוניים); פיזור והצבת מיגוניות בשטחים ציבוריים פתוחים
.כמתן מענה לנוכח זמן התרעה קצר מאוד באזורים סמוכי גבול
38
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
הבינוני, וזאת לצורך שיפור רמת המיגון באזורים מסוימים בבתי החולים באופן שישמש מיגון קבוע לאורך
זמן. עד אוגוסט2024
אישר משרד הבריאות תקציב בהיקף של כ-
80
מיליון
ש"ח עבור58
תוכניות ל"מיגון
מתפרץ64
", כגון הצבת מיגוניות ועמודיT, ו-
48
"תוכניות ל"שיפורי מיגון65
,
11
מתוכן הן תוכניות לאיתור
ולהכשרת מתחמים תת-
:קרקעיים לאשפוז בחירום, כפי שניתן לראות לדוגמה בתמונה להלן
תמונה5
:
הצבת עמודי בטון בגובה שבעה מטר אל מול המחלקות הממוקמות בקומה הראשונה בביה"ח
הגריאטרי כ"ב
צולם על ידי צוות הביקורת ב-
5.5.24
.
64
"
מיגון
מתפרץ
" בדרך כלל
מתבצע בזמן קצר ובאמצעים
שמביא
לרוב פקע"ר
ל
בתי החולים . מטרת המיגון
ה
מהיר
היא
לשפר
ב
תוך זמן קצר את רמת ההגנה במקומות אלה:. למשל
הצבת
גופים ניידים מבטון
(עמודיT
)
, פלדה או חומרים
אחרים( כמו שקי חול לדוגמה
בעיקר עבור מיגון תשתיות ,, כמו מערכות גזים רפואיים, קווי חשמל, מים ותקשורת
וכן מערכות גיבוי כגון מאגר סולר, גנראטורים ומאגר מים ורכיבים;)חיוניים פיז ור והצבת מיגוניות בשטחים
.ציבוריים פתוחים
65
"שיפורי מיגון "
הם
כל פעולה פיזית המשפרת את רמת המיגון, כדוגמת הדבקת פילם מגן על החלונות ,תוספת לוחות
פח לקירות או לתקרות ,יציקת גופי בטון ,הצבת קירות מגן ועוד :. פקע"ר
הנחיות לביצוע סקרי המיגון והכנת תוכנית
ההתגוננות.
39
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
מנתוני ביצוע התקציב לשיפור המיגון בטווח הזמן המיידי והבינוני, עלה כי נכון לאוקטובר2024
נוצרו
התחייבויות תקציביות בגין פרויקטים שאושרו בסך של כ-
395
מיליון ש"ח (כ-
85%
)מסך התקציב שהוקצה
- מהן שולמו בפועל כ-
41
.מיליון ש"ח במזומן
משרד הבריאות ואגף
ה תקציבים במשרד האוצר ציינו בתשובתם כי מאז תחילת מלחמות חרבות ברזל
ומבצע עם כלביא הוקצו למיגון בתי חולים יותר מ-
670
מיליון ש"ח ששימשו לביצוע כמה פרויקטים רחבי
היקף ובהם: מיגון חדרי ניתוח, ופגייה, מוגנים בבית החולים א'; מלר"דים מוגנים בבתי החולים י"ג, י"ד
ובית חולים נוסף66
ומתחמים מוגנים דו-
שימושיים לשימוש בחירום בכמה בתי חולים. תקציבים אלו
אפשרו הוספה של יותר מ-
3,600
.מיטות מוגנות למערכת הבריאות
עוד ציין משרד הבריאות בתשובתו כ י הוא ממשיך לפעול בימים אלה מול משרד האוצר כדי להשיג את
התקציבים הנדרשים על מנת לקדם את רמת המיגון בטווח הזמן הקצר, בדגש על אזורים ובתי חולים בהם
המענה הקיים אינו מספק. עוד הדגיש כי נוסף לפרויקטים המצוינים בתוכנית לסגירת פערי המיגון
במערכת הבריאות נדרש סכו.ם משמעותי למיגון בית חולים מסוים
פעילות משרד הבריאות
,ופקע"ר להגדלת המרחבים "הכי מוגנים שיש" בבתי החולים הכלליים
הפסיכיאטרים והגריאטריים במהלך מלחמת חרבות ברזל, וכן פעולות "המיגון המתפרץ" תורמות
לתחושת המוגנות של המטופלים והצוותים בבתי החולים, והן חשובות. עם זאת אלה פתרונות שאינם
.נחשבים מיגון תקני
.פקע"ר הדגיש בתשובתו כי הוא מעודד הקמת מיגון תקני על פני כל פתרונות המיגון האחרים
✰
מהאמור עולה שהפערים הגדולים בין הרצוי למצוי בתחום המיגון בבתי החולים, הן באתרים לתשתיות
חיוניות בבתי החולים הכלליים
והן באשפוז ההמשכי, פוגעים ברציפות הטיפול והתפקוד שלהם, כך
שפעילות באתרים חיוניים מושבתת לעיתים לפרקי זמן ממושכים, העברת מחלקות למתחמים מוגנים
מתעכבת לעיתים, ובעת הסלמה ביטחונית בתי החולים ייאלצו לעבוד באתרים שאינם מוגנים. לכך יש
:שתי תוצאות הכרוכות זו בזו
האחת, חשיפת המטופלים ועובדי בתיה"ח-
,צוותים רפואיים, סיעודיים
פרה-
רפואיים ואחרים-
,לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות טילים ורקטות על העורף; והשנייה
פגיעה ברציפות הטיפול והתפקוד של בתי החולים, בשירותים הרפואיים הניתנים לאוכלוסייה, ובכלל
זה פצועים המובאים מש דה הקרב. כמו כן, הצורך לעבוד במתחמים מוגנים החסרים בבתי החולים
מחייבים ציפוף מטופלים, לעיתים לפרקי זמן ממושכים, דבר החושף אותם לסיכונים בריאותיים כגון
.חשיפה לזיהומים והידבקות במחלות. בכך עלולה להיגרם פגיעה באיכות הטיפול הרפואי במאושפזים
66
בית חולים שאינו גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.][נוסח משולב
40
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
כל האמור גורם לפגי עה משמעותית באיכות חייהם, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות במערך האשפוז
.ההמשכי
מהביקורת עולה כי טיפול ממשלות ישראל בנושא סגירת פערי המיגון בבתי החולים אינו מבוסס על
תוכנית ארוכת טווח המתכללת את כלל צורכי המיגון בבתי החולים ברמה הלאומית, הקובעת מסגרת
תקציבית
ואת סדרי העדיפויות לביצוע, אלא מדובר בתוכניות חלקיות ונקודתיות לבתי חולים בקו העימות
בצפון ובדרום בעיקר, בתקציב כולל של900
מיליון ש"ח בלבד מאז שנת2007
, שאינן נותנות מענה מספק
לפערי המיגון המשמעותיים הקיימים, והנאמדים בכמעט חמישה מיליארד ש"ח, נכון לסוף2023
.
תקציב בסדר גודל זה לסגירת פערי המיגון בבתי החולים מחייב הכנת תוכנית לאומית ארוכת טווח, עם
.תקציב ייעודי שיוקצה לצורך כך
על משרד הבריאות בתיאום עם משרד האוצר ובתי החולים לגבש תכנית ארוכת טווח, שתקבע סדרי
עדיפויות לביצוע הפרויקטים להשלמת פערי המיגו ן. מוצע שתוכנית זו תהיה חלק מהחלטת ממשלה
.ייעודית שתתקצב אותה ותקבע את סדרי העדיפויות, מתוך התחשבות ביתר צורכי התקציב הלאומיים
התנהלות בתי החולים הכלליים בעת מלחמת חרבות ברזל-
תמונת מצב
בהינתן פערי המיגון הקיימים, פקע"ר גיבש עם השנים כלים להעלאת רמת ה מוגנות למטופלים ולצוותים
בבתיה"ח תוך כדי שמירה על רציפות טיפול ותפקוד גם בעיתות חירום. כך, בעת ירי רקטות וטילים לעבר
העורף נתונה בידי פיקוד העורף הסמכות החוקית, מתוקף ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף", לקבוע ולפרסם
מדיניות התגוננות והנחיות התגוננות יומיות כדי לה גן על חיי התושבים מחד גיסא, ולאפשר קיום שגרת
חיים בחירום מאידך גיסא. ההנחיות מתוות את אופן הפעילות שיש לנקוט בעת שהעורף האזרחי מותקף
בתחומים רבים, לרבות פעילות בתיה"ח הכלליים וההמשכיים. ההנחיות לבתיה"ח קובעות את היקף
"הפעילות על פי מדרג: במדרג פעילות "מלאה , ניתן לפעול באופן רגיל ובקבלת התרעה נדרשת כניסה
למרחב המוגן ביותר הקיים במקום; במדרג פעילות "חלקית" בתיה"ח נדרשים להיות במוכנות להעברת
מחלקות ממקומות לא מוגנים למקומות מוגנים תקנית או המוגנים ביותר הקיימים במקום, וכן, הם
רשאים לקיים פעילות בתנאי שניתן להג יע למרחב מוגן בטווח ההתרעה; במדרג פעילות "מצומצמת או
הכרחית" בתיה"ח נדרשים להעביר את פעילותם למתחמים מוגנים בלבד (המסומנים בצבע ירוק וכחול
בסקרי המיגון שפקע"ר עורך בבתיה"ח) או למתחמים "הכי מוגנים שיש" (המסומנים בצבע צהוב בסקרי
.)המיגון שפקע"ר עורך בבתיה"ח יוצא אם כן, מטבע הדברים, כי ככל שביה"ח מוגן יותר פעילותו נפגעת
פחות והוא שומר על רציפות טיפול ותפקוד גבוהה יותר ולהפך. להלן פירוט מדרג הנחיות פקע"ר למצבי
.התגוננות בבתי"ח
41
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
לוח2
:מדרג הנחיות פיקוד העורף למצבי התגוננות בבתי חולים
מדרג
הפעילות
ההנחיה ל ,בתי חולים כלליים ובתי חולים לאשפוז המשכי (גריאטרי
)פסיכיאטרי, שיקומי
פעילות
מלאה
בקבלת התרעה-
על הסגל והקהל (מבקרים ומאושפזים) להיכנס למרחב "הכי מוגן
"שיש67 בזמן ההתגוננות העומד לרשותם
פעילות
חלקית
▪
מוכנות להעברת מחלקות ומחלקות קריטיות ממקומות לא מוגנים (דוגמת מבנים
:קלים וקומות עליונות), למקומות מוגנים, על פי סדר העדיפויות הזה
1.
מרחב מוגן תקני
2.
מרחב פנימי בתוך מבנה-
עם קירות מבטון בעלי מינימום פתחים חיצוניים
ושתי תקרות, שלפחות אחת מהן מבטון (כמו מרתפים, חדרי מדרגות
)וחניונים
3.
מרחב פנימי בתוך מבנה או מרחב עם קירות חיצוניים ללא פתחים-
הכולל
שתי תקרות או יותר, שלפחות אחת מהן מבטון
▪
בקבלת התרעה-
על הסגל והקהל (מבקרים ומאושפזים) להיכנס למרחב "הכי
מוגן שיש" בזמן ההתגוננות העומד לרשותם
▪
כל חריגה מהנחיות אלו- בסמכות הרשות העליונה לאשפוז ובריאות
פעילות
מצומצמת
▪
בבתי חולים שבוצע בהם סקר מיגון-
יש לפעול באזורים המסומנים בירוק, בכחול
ובצהוב
▪
בתי חולים שלא בוצע בהם סקר מיגון-
העברת מחלקות ומחלקות קריטיות
)ממקומות לא מוגנים (דוגמת מבנים קלים וקומות עליונות
למקומות מוגנים, על
:פי סדר העדיפויות הזה
1.
מרחב מוגן
תקני
2.
מרחב פנימי בתוך מבנה-
עם קירות מבטון בעלי כמה שפחות פתחים
חיצוניים ושתי תקרות, שלפחות אחת מהן מבטון (כמו מרתפים, חדרי
)מדרגות וחניונים
3.
מרחב פנימי בתוך מבנה או מרחב עם קירות חיצוניים ללא פתחים-
הכולל
שתי תקרות או יותר, שלפחות אחת מהן מבטון
▪
בקבלת התרע ה-
על הסגל והקהל (מבקרים ומאושפזים) להיכנס למרחב "הכי
מוגן" שיש בזמן ההתגוננות העומד לרשותם
▪
כל חריגה מהנחיות אלו- בסמכות הרשות העליונה לאשפוז ובריאות
פעילות
הכרחית
על פי מדיניות ההתגוננות של פקע"ר, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
67
"הכי מוגן שיש" (במשמעות של סדר עדיפות לבחירת מרחב מוגן) הוא המרחב הכי מוגן שניתן להגיע אליו בזמן העומד
לרשות הציבור ושמאפשר להמשיך ולספק לאזרח שירותים ללא תלות בקיומו של מרחב מוגן תקני, בהתאם לסדר
.העדיפויות לבחירת מרחב מוגן
42
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
תכנון ותרגול בשגרה של הפעילות הנדרשת בעיתות חירום מקטינים משמעותית את הסיכונים והנזקים
האפשריים בעיתות כאלה. לפיכך, החל משנת2016
החל פקע"ר לערוך סקרי מיגון בבתי"ח כלליים
ובבתי"ח לאשפוז המשכי, בהתאם לדרישות של משרד הבריאות ובתי החולים שבהם מופו רמות המיגון
.של כל האתרים בבתיה"ח
רמות המיגון מסווגות לפי מנעד הנדסי המעיד על יכולת האתר לעמוד בהשפעת
.אמצעי הלחימה
על בסיס סקרים אלו גיבשו בתי החולים תוכנית פעולה מפורטת לכל הנחיית התגוננות
,(תיק חירום). שיטה זו מאפשרת תכנון מוקדם של התפקוד האופטימלי של בתיה"ח בעיתות חירום
והקטנה משמעותי
ת של תוחלת הנזק68
. עם הכרזת "מצב מיוחד בעורף" והגדרת מדיניות ההתגוננות על
ידי פקע"ר, בתי החולים נדרשים להיערך להפעלת תוכנית ההתגוננות, בהתאם להנחיות הרשות העליונה
.לאשפוז ובריאות
הכללית ציינה בתשובתה כי סקרי המיגון בבתיה"ח השייכים לה בוצעו בשנים2016
-
2019
.ואינם עדכניים
.מבצע עם כלביא הוכיח שנדרש לבצע סקרי מיגון בבתיה"ח בהקדם ובהתאם לשינויים בתרחיש האיום
.בהמשך לכך, כללית פנתה למשרד הבריאות בנושא כדי לקדם ביצוע סקרי מיגון חדשים
פקע"ר מסר בתשובתו כי בימים אלו הוא מבצע סקר מיגון כללי לבקשת משרד הבריאות ו.בתיאום איתו
העברת מחלקות למרחבים מוגנים ולמתחמים לאשפוז בחירום
על פי הנחיות ההתגוננות לבתיה"ח במצב מיוחד בעורף, כאשר נקבע מדרג פעילות "מצומצמת או
הכרחית", וכאשר מוכרז מצב כוננות ב1
69
, על בתי החולים לבצע שינויים בפריסתם ולפעול רק באזורים
שסומנו בסקר המיגון כמוגנים (המסומנים בכחול ובירוק) ו"הכי מוגנים שיש" (בצהוב). בין השינויים
הנדרשים-
העברת מחלקות למרחבים מוגנים ולמתחמים לאשפוז בעיתות חירום בזמן הקצר ביותר
.האפשרי
העברת מחלקות למת חמים מוגנים ו"הכי מוגנים שיש" כרוכה, בין היתר, בניהול תפוסות מיטות אשפוז
ושחרור כל המאושפזים שאפשר לשחררם ממחלקות בית החולים-
ובכך להקטין את מספר המאושפזים
המרוכזים במקומות לא מוגנים ולאפשר קליטת נפגעים מהזירות השונות; שינוי ייעוד מחלקות והעברתן
למרחבים מ וגנים ו"הכי מוגנים שיש"; העברת כל הציוד הנדרש להפעלה בעת חירום-
לרבות מיטות
אשפוז, ארוניות, עמדות אינפוזיה ועגלות טיפול לאזורים המוגנים. בבתי"ח שבהם ישנם מתחמים מוגנים
ו"הכי מוגנים שיש" תת-
קרקעיים, העברת מחלקות כרוכה גם בהכנת אותם מתחמים לאשפוז, בין היתר
באמצעות פינוי המתחמים-
שחלקם משמשים בשגרה חניונים ואחרים מתחמי עבודה-
,ניקיון המתחמים
העברת כל הציוד הנדרש לאשפוז, פריסת שילוט והכוונה, ולבסוף-
.העברת המטופלים
68
תוחלת הנזק היא מכפלה של חומרת הנזק בהסתברות.להתרחשותו
69
מצבי הכוננות של
בתיה"ח
.נכתבו בהתאמה למצבי הכוננות שהוגדרו על ידי מל"ח במצב כוננות ב1
הרשות העליונה
לאשפוז ובריאות מנחה את בתיה"ח להפחית תפוסות אשפוז על ידי פינוי מאושפזים לקהילה ומוסדות אשפוז
.המשכיים, להכשיר אזורים מוגנים בבתיה"ח ולהפחית תפוסות מיטות אשפוז על מנת לאפשר קליטת פצועים
43
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
החל מ-
7.10.23
הגדיר פקע"ר מדרג פעילות "מצומצמת" בטווח0-
80
ק"מ מרצועת עזה70
למפעלים
חיוניים , ובהם גם בתי החולים הכלליים. לפיכך נדרשו17
,'בתי חולים כלליים (ד', א', כ"ו, כ"ד, י"ד, ה', ו
ז', כ"ז, כ"ח, כ"ה, כ"ט, ח', ל', ושלושה בתי חולים נוספים71) לפעול באזורים מוגנים
(המסומנים בירוק
ובכחול) ו"הכי מוגן שיש" (בצהוב) בלבד. ב-
10.10.23
,, לפי נתוני פקע"ר 'חמישה בתי חולים (ה', כ"ה, ח
ושניים נוספים72) היו בתהליך העברת מחלקות, ושלושה בתי חולים (ו', ל' ואחר73
) טרם החלו בתהליך
העברת מחלקות. הסיבה לעיכוב בהתחלת העברת החולים בבית חולים ו' הייתה התמשכות הכנת שטחי
האשפוז התת-
'קרקעי; בבית החולים ל- עקב רמת מיגון נמוכ
ה מאוד של מבנה בית החולים; ובי"ח אחר74
-
האגף לשע"ח עדיין לא הכניסו למערך החירום, ולכן לא היה לו תיק מיגון ולא תוכנית ייעודית להעברת
.מחלקות
בית החולים כ"ה מסר בתשובתו כי סיים את העברת המחלקות למרחבים מוגנים ב-
7.10.23
.בשעות הלילה
בבתי"ח כלליים ספורים ע ברו מחלקות לבתי"ח אחרים עקב פערי מיגון משמעותיים, דבר שלווה בקשיים
ייחודיים. כך למשל, ב-
27.10.23
, עקב פערי מיגון משמעותיים בביה"ח ל"א הועברו רוב עמדות הפגייה
מבי"ח זה למתחם מוגן בבית חולים אחר למשך כשבועיים. כמו כן, יולדות בסיכון ללידת פגים הופנו מראש
לבית
החולים האחר ואילו ביה"ח ל"א נשאר ערוך רק למקרים של לידות עם סיבוכים. הפגייה הועברה
פעם נוספת לבית החולים האחר ב-
23.9.24
עקב הסלמה בגבול. פיצול ומעבר זה גרמו לקשיים רבים: הצוות
הרפואי נאלץ להתפצל לשני האתרים; נוצר קושי לתת מענה ליילודים מיד לאחר הלידה; ונו צרו קשיים
.מנהליים במעבר הצוותים
במהלך מלחמת חרבות ברזל שונו מאפייני המיגון בבתי חולים כלליים אחדים, ואפשרות האשפוז בעת
חירום במתחמים תת-
קרקעיים הורחבה משמעותית. כך למשל, בחצי השנה הראשונה למלחמה (אוקטובר
2023
-
מרץ2024) אישרו משרד הבריאות ופקע"ר תוכניות
רבות להגדלת מספר האתרים המוגנים בבתי
החולים75, ובהן תוכניות לאיתור ולהכשרת מתחמים תת-קרקעיים לאשפוז בחירום76
. כמו כן, במהלך
המלחמה היו בתי חולים אחדים שהעבירו לראשונה מטופלים למתחמים מוגנים דו-שימושיים תת-
.קרקעיים
במהלך מבצע עם כלביא מנכ"ל משרד מבקר ,המדינה וצוותו ביקרו בחמישה בתי חולים (כ"ד, ו', כ"ה
י"ד וי') ומצאו כי חלק מבתי חולים עברו למתחמים תת-קרקעיים דו-
שימושיים, בהתאם למצאי
,המתחמים אשר בבית החולים. כך לדוגמה, מיד בתחילת המבצע העביר בית החולים ו', תוך שבע שעות
70
:במרחב כלולים
עוטף עזה, מערב הנגב, מר,כז הנגב, מערב לכיש, לכיש, שפלת יהודה, השפלה, ירקון, דן, שרון, יהודה
שומרון וירושלים.
71
בתי חולים שאינם גופים מבוקרים כמשמעותם בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.][נוסח משולב
72
בתי חולים שאינם גופים מבוקרים כמשמעותם בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
][נוסח משולב.
73
בית חולים שאינו גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.][נוסח משולב
74
בית חולים שאינו גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.][נוסח משולב
75
לדוגמה הוקצו תקציבים למיגון או האצת פרויקטים של
בנייה ממוג
נת ב בתי החולים- ב', ובתי"ח ש אינם גופים
מבוקרים כמשמעותם בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.][נוסח משולב
76
לדוגמה, הוקצו תקציבים עבור בנייה או השלמת מערכות נדרשות לאתרים תת-
קרקעיים לאשפוז בחירום בשישה
בתי חולים ובי"ח שאינו גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.][נוסח משולב
44
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
מיטות אשפוז רבות לשטח האשפוז התת-ק רקעי המשמש בשגרה כחניון בית החולים; כך שהחולים
המאושפזים בחניון של בית החולים שהו במתחמים מוגנים. מנגד, ישנם בתי חולים שאין להם מתחמים
תת-קרקעיים לאשפוז בחירום, כמו לבית החולים כ"ד שיש לו כ-
500
,מיטות אשפוז ללא מיגון200
מהן
באתרים "הכי מוגנים שיש", ואין ח
ניון תת-
.קרקעי שניתן להעביר אליו מאושפזים בעת חירום
תמונה6
:
בית חולים חירום- תת-
קרקע בבית חולים ו', יוני2025
.'המקור: בית החולים ו
קשיים ועיכובים בהליכי העברת מחלקות בבתיה"ח מעמידים הן את החולים והן את הצוותים הרפואיים
האמורים להמשיך לפעול בבתי החולים בסכנת היפגעות. כדי לייעל את הליך העברת המחלקות, כאמור
.נדרשות תוכניות פעולה מפורטות ותרגולן כמפורט להלן
45
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
ת ו כ נ י ת מ פ ו ר ט ת ל ה ע ב ר ת מ ח ל ק ו ת ו פ ע י ל ו י ו ת ר פ ו א י ו ת ל א ת ר י ם מ ו ג נ י ם
: "ו " ה כ י מ ו ג נ י ם ש י ש
בעת הסלמה נדרשים בתי החולים להיערך להמשך פעילותם שבשגרה בד
בבד עם מתן מענה לצרכים העולים ממצב החירום. כדי לעמוד במשימה, על בתי החולים להיערך עם
תוכניות מפורטות שיאפשרו עמידה במשימות גם כאשר נדרש לשנות אתרי עבודה ולהעביר מחלקות
ופעילויות רפואיות למיניהן למר
חבים מוגנים ו"הכי מוגנים שיש", שחלקם אתרים דו-שימושיים תת-
קרקעיים. תפקוד של בית חולים בעת חירום מחייב היערכות ותכנון מוקפד מראש המותאם למאפייני
המיגון הייחודים לו. תכנון מפורט של המעבר משגרה לחירום ככלל, ומאתרים לא מוגנים בשגרה לאתרים
מוגנים בעת חירום בפרט , יעלה את רמת יעילות ומהירות המעבר בעיתות חירום, ובכך יקטין במידה רבה
.את פוטנציאל הנזק הטמון בו
האחריות להכנת בתי חולים כלליים לעיתות חירום ככלל, ולמעבר משגרה לחירום בפרט, חלה על
הנהלותיהם, בסיוע האגף לשע"ח במשרד הבריאות, וזאת על פי הפעולות הנגזרות ממצב י כוננות בתי חולים
למלחמה ו/או לעימות מתמשך77. אחת לשנתיים, במסגרת בקרת מוכנות78
, וכדי לעמוד בהנחיות
,ההתגוננות של פקע"ר
האגף לשע"ח בודק בכל בי"ח אם קיים מיפוי של כלל ביה"ח-
,לרבות מחלקות
מכונים ומרפאות- בהתאם לסקרי המיגון; אם קיימת תוכנית היערכות של בית ה חולים לעיתות חירום-
לרבות צוות וציוד; ואם קיימת תוכנית פריסת מיטות בחירום מפורטת לכל מחלקה בציון רמת המיגון
וקביעה אם היא נשארת במקומה או עוברת למרחב מוגן חלופי. יצוין כי ההנחיה היא להעביר מחלקות
למרחבים מוגנים ולמתחמים לאשפוז בעיתות חירום בזמן הקצר ביותר
וכמו כן בתיה"ח אינם נדרשים
.לקבוע זמני תקן עבור משכו של כל שלב במעבר משגרה לחירום
בביקורת עלה כי לכל בתי החולים ישנן תוכניות לפריסת מיטות בשעת חירום-
לרבות פירוט לכל מחלקה
שבו מצוינים רמת המיגון והקביעה אם היא נשארת במקומה או עוברת למקום אחר, וכן רמת המיגון של
המיקום בעיתות חירום. בתי חולים אחדים כתבו נהלים מפורטים יותר, לרבות קביעת זמני תקן עבור
משכו של כל שלב במעבר משגרה לחירום אף על פי שאינם מחויבים לכך. להלן פירוט של נוהלי פריסת
.מיטות בעיתות חירום בבתיה"ח
77
,)מצבי הכוננות הוגדרו על ידי משרד הבריאות בהתאמה למצבי הכוננות שהוגדרו על ידי מל"ח (משק לשעת חירום
כדי להנחות את בתיה"ח על הפעולות שעליהם לנקוט לקידום מוכנותם, על פי לוח זמנים מוערך ומוכתב וכדי ליצור
.שפה אחידה במערכת
78
במסגרת בקרת מוכנות בודקים את מוכנו ת בתיה"ח בנושאים שונים כגון הדרכה ותרגול; מדיניות אסטרטגיה
.ולקחים; נהלים תהליכים ופק"לים
46
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
לוח3
:תוכניות לפריסת מיטות בשעת חירום ב ,*בתיה"ח הכלליים2024
בית החולים
הכין תוכנית לפריסת
מיטות בחירום, כנדרש
כתב נהלים מפורטים
להעברת מיטות
בחירום
קבע זמני תקן בנהלים
המפורטים
'ב
✔
✔
✔
'ג
✔
✔
❌
י"ב
✔
✔
❌
ל"ג
✔
✔
❌
י"ג
✔
✔
✔
'י
✔
✔
✔
ל"א
✔
✔
✔
ל"ב
✔
✔
❌
'ז
✔
✔
✔
'ה
✔
✔
✔
כ"ט
✔
✔
❌
'ו
✔
✔
✔
כ"ה
✔
❌
❌
'ל
✔
❌
❌
'ח
✔
✔
❌
כ"ד
✔
✔
❌
י"ד
✔
✔
✔
כ"ז
✔
❌
❌
כ"ח
✔
✔
✔
כ"ו
✔
✔
❌
'ד
✔
✔
✔
'א
✔
✔
❌
י"א
✔
❌
❌
✔
- נקבע זמן תקן להליך פריסת המיטות
❌
- לא נקבע זמן תקן
✔
- נקבע זמן תקן עבור חלק מהליך פריסת המיטות
מקור הנתונים: התוכניות.והנהלים של בתיה"ח ונתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה
* הנתונים מתייחסים ל-
23
בתי"ח שהם גופים מבוקרים כמשמעותם בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.], [נוסח משולב
47
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
בתי החולים אינם נדרשים לקבוע זמני תקן עבור משכו של כל שלב במעבר משגרה לחירום. מהלוח עולה
,כי כל בתיה"ח הכינו תוכניות לפריסת מיטות בחירום כפי שנדרשו. עם זאת4
( בתי חולים17%
-
מתוך
23
;) לא כתבו נהלים מפורטים13
( בתי חולים57%
-
מתוך23
) לא קבעו זמן תקן לכל הליך פריסת
המיטות בעיתות חירום-
;לרבות הכשרת המתחם המוגן, העברת הציוד והמטופלים3 בתי חו( לים13%
-
מתוך23
) קבעו זמני תקן לחלק מהליך ההעברה בלבד-
לדוגמה נקבע זמן תקן להעברת מטופלים אולם
ללא משך זמן הכשרת המתחם המוגן. כמו כן, מתוך חמשת בתיה"ח שב-
10.10.23
פקע"ר דיווח כי היו
עדיין בתהליך העברת מחלקות למרחבים מוגנים (ה', כ"ה, ח' ושני בתי חולים נ
וספים79
), רק בית חולים
אחד הכין תוכנית מפורטת להעברת מיטות בעיתות חירום לרבות זמן תקן כולל לביצוע ההעברה. מתוך
שלושת בתיה"ח שב-
10.10.23
טרם החלו בהליך העברת מחלקות למתחמים מוגנים (ו', ל' ובית חולים
נוסף80), רק בית חולים אחד הכין תוכנית מפורטת להעברת מיטות בע יתות חירום לרבות זמן תקן לביצוע
.ההעברה
לאחר סיום הביקורת עדכנו בתיה"ח כ"ו ו-
י"ד את הנהלים שלהם להעברת מיטות בחירום באופן שיכללו
זמני תקן להעברת מטופלים ומאושפזים לאתרים מוגנים בעת חירום, ובתיה"ח כ"ז ו-
י"א הכינו נהלים
מפורטים להעברת מטופלים ומאושפזים לא.תרים מוגנים בעת בחירום
הכללית ציינה בתשובתה כי המאפיין המרכזי והייחודי של ביה"ח ל"א הוא המעבר בעת חירום למתחם
התת-
קרקעי המוגן בבית חולים אחר. קביעת זמן התקן למשימה זו מושפעת מגורמים חיצוניים רבים
שהעיקרי בהם הוא סיום המעבר של בית החולים האחר למתחם התת-ק רקעי וקבלת אישור ההנהלה
להעברת בית החולים ל"א למתחם בבית החולים האחר. זמינות אמבולנסים המוקצים בידי משרד
הבריאות ואישור רשויות הביטחון וההצלה לביצוע המשימה הם גורמים נוספים המשפיעים על משך זמן
המעבר. לפיכך קביעת זמני התקן אינה נמצאת בשליטה בלעדית של ביה"ח.ל"א
בית החולים כ"ה מסר בתשובתו כי הכין תוכנית מפורטת להעברת מיטות למרחב המוגן. עם זאת, מרחב
זה מוגבל ואינו יכול להכיל את כלל צרכיו. לכן, בעת הסלמה נדרשת הערכת מצב שתביא בחשבון הן את
שיעורי התפוסה, את תמהיל המטופלים ואת מצבם הרפואי אל מול היקף המיגון הקי ים, והן את הסיכון
המיידי למטופל לעומת הסיכון הפוטנציאלי מפגיעת טיל. העברת מטופלים טומנת בחובה סיכון שיש לנהלו
בקפידה, בייחוד בעת הפחתת תפוסות. בהתאם לכך סבור ביה"ח כי יש לשמור על גמישות ניהולית
ולהתבסס על תוכנית הפריסה המפורטת כבסיס להערכת מצב ולקבלת החלטו ת, וכי אין לקבע נוהל פינוי
.קשיח עם לוחות זמנים קבועים, שעלול לפגוע ביכולת לנצל את המשאבים ולנהל את הסיכונים ביעילות
עקב התרחבות השימוש באתרים מוגנים חלופיים שאינם משמשים לאשפוז בשגרה, לרבות אתרים דו-
שימושיים תת-קרקעיים בזמן מלחמת חרבות ברזל ובמיוחד במבצ ע עם כלביא, והקשיים הייחודים
הנלווים להעברת האשפוז מהמחלקות לאתרים אלו, מומלץ כי הרשות העליונה לאשפוז ובריאות תנחה
את האגף לשע"ח כך שיעדכן את דרישות התוכן של תוכניות פריסת המיטות בחירום, לרבות קביעת זמני
תקן לשלבים למיניהם; וכך שיותאמו לשינויים במאפייני המ יגון בבתי החולים. כמו כן, מומלץ כי בתי
79
י בת חולים שאינ
ם גו
פים מבוק
רים כמשמעו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
][נוסח משולב.
80
בית חולים שאינו גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
.][נוסח משולב
48
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
החולים שלהם תוכנית פריסת מחלקות נרחבת בחירום (כלומר נדרשים להעביר מחלקות רבות למתחמים
מוגנים ו"הכי מוגנים שיש") ובתי חולים שבהם הורחבה יכולת האשפוז בחירום בזמן המלחמה, במיוחד
באתרים דו-שימושיים תת-קרקעיים, שטרם כתבו נ הלים מפורטים או קבעו זמני תקן בנהליהם, יכינו
,תוכניות מפורטות למעבר הכוללות גם קביעת לוחות זמנים לביצוע, אחריות ומשאבים נדרשים לביצוע
כדי לייעל ולשפר את המעבר משגרה לחירום, ולצמצם את פוטנציאל הפגיעה במטופלים ובצוותים
.הרפואיים והאחרים
משרד הבריאות מסר בת שובתו כי המשנה למנכ"ל המשרד הפיץ ביולי2025
מסמך דגשים למנהלי בתי
החולים הכלליים לצורך העלאת מוכנותם לפגיעה ישירה. במסמך מפורט הצורך לגיבוש תוכנית מלאה
.כולל תרגול. לנוכח הנחיית המשנה למנכ"ל, בתי החולים יעדכנו וישלימו את הנהלים
ת ר ג ו ל ע י ת י ו מ ו ת א ם ל מ א פ י י נ י
:ה מ י ג ו ן ש ל ב י ת ה ח ו ל י ם
המעבר משגרה לחירום
,דורש משאבים ותרגול מראש אחת לתקופה באופן קבוע בעיתות שגרה, בין היתר ריענון נהלים ופק"לים
הדרכה ותרגול של צוותי העבודה, ניהול של המלאי, תשתיות וגיבויים והכשרת מחליפים לבעלי תפקידים
חיוניים. נדרש להתאים את הנהלים וה תרגול למאפייני המיגון הייחודיים של כל בית חולים ולעדכנם
.בהתאם לשינויים שיחולו במאפיינים אלו
,בין התפקידים העיקריים של האגף לשע"ח בנושא הכנת בתיה"ח לעיתות חירום, מצויים הכשרות
אימונים, תרגילים ובקרות, שנעשים באמצעות מחלקת הרפואה בפיקוד העורף. תפקיד זה כו לל עריכת
תרגילים עיתיים למגוון תרחישים, כגון אר"ן (אירוע רב-
,)נפגעים), אט"ה (אירוע טוקסיקולוגי המוני
מלחמה ורעידת אדמה, באמצעות פקע"ר81
; בקרת מוכנות המתבצעת אחת לשנתיים, במסגרתה האגף
לשע"ח בודק בין היתר את קיומם של נהלים, תהליכים ופק"לים, והאם כל בי"ח תרגל העברת מחלקה
למרחב מוגן חלופי בשנה האחרונה; ומעקב אחר תיקון ליקויים. בתרגילים מהשנים2023
-
2024
שהוביל
פקע"ר עבור משרד הבריאות בבתיה"ח למתארים שונים, לרבות למתאר מלחמה, עלו פערים שיש לשפר
בפעולות לפינוי בהול של מחלקות. לדוגמה בסיכומו של תרגיל בביה"ח י"ג צי ינו פקע"ר ומשרד הבריאות
כי הפינוי לא בוצע לפי סדר קדימות וככל שהתרגיל התקדם ניכר שיפור; בסיכום תרגיל שהתקיים בביה"ח
ל"א ציינו פקע"ר ומשרד הבריאות כי אין שילוט ברור המבהיר היכן האזור המוגן וכי פתח מילוט אחד
.מתוך שניים במחלקה שתורגלה בפינוי היה חסום
מצופה ש האגף לשע"ח ינהל מעקב אחר תיקון הליקויים שעלו בבקרות ובתרגילים בבתי החולים במהלך
.השנים בצורה של מסד נתונים ממוחשב
בביקורת
עלה כי האגף לשע"ח אינו מנהל מסד נתונים לגבי קיומם של נהלים ופק"לים למעבר משגרה
לחירום בבתי החולים, לרבות תוכניות לפריסת מיטות בחירום
והתנהלותם במתארי חירום שונים. כמו
כן, האגף אינו מנהל מסד נתונים המתכלל את הליקויים שעלו בבקרות ובתרגילים בבתיה"ח או מקיים
.הליך סדור של מעקב אחר תיקון הליקויים
מומלץ שהאגף לשע"ח יעקוב אחר קיומם של נהלים, פק"לים ותוכניות פריסת מיטות בחירום, ינהל מסד
נתונים המתכלל את הליקויים שעלו בבקרות ובתרגילים בבתיה"ח ויעקוב אחר תיקונם. כן מומלץ כי
81
.על פי ההסכם בין משרד הבריאות לפקע"ר, לכל בתיה"ח יש תוכנית תרגילים למתארי חירום שונים שפקע"ר מוביל
49
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
לגבי בתי החולים, במיוחד אלה שיש בהם מתחמים תת-
קרקעיים לאשפוז, שהשימוש בהם הורחב
משמעותית במלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא כאמור, האגף לשע"ח ומחלקת הרפואה בפקע"ר
יבחנו אם בתי החולים הפיקו לקחים מהליכי העברה למתחמים מוגנים בימי הלחימה הראשונים וחל
אצלם שיפור בהעברות בתחילת מבצע עם כלביא. לאחר מכן מומלץ שהאגף לשעת חירום ופקע"ר יעדכנו
על
פי הצורך את תוכנית התרגילים השנתית המכינה את בתי החולים לעיתות חירום כך שתכלול תרגול
עיתי של המעבר לביה"ח בחירום, לרבות שינוע ציוד ותשתיות נדרשות לתפעול82
.
משרד הבריאות מסר בתשובתו כי במסגרת תוכנית2026
האגף לשע"ח מתכוון לגבש מדד מוכנות לכל מוסד
שיכלול מ.סד נתונים, לרבות בקרה בנושא קיום פק"לים ונהלים לכל תרחיש
פקע"ר מסר בתשובתו כי הוא עורך אימונים ותרגולים בתוכנית סדורה המאושרת על ידי הרשות העליונה
.לאשפוז כדי להגיע למרחבים המוגנים בהתאם לזמן הנדרש במדיניות
עבודה באתרים לא-מוגנים ומדיניות ההחרגות
המעבר לפעילות במתחמים מוגנים בלבד
בשל קיומם של פערי מיגון משמעותיים , בהתאם להנחיות
התגוננות "מצומצמת או הכרחית", למשך זמן ממושך, עלול לקטוע את רצף התפקוד של בתי החולים. כדי
,לאפשר לבתי החולים להמשיך לתת לאוכלוסייה שירותי רפואה בעיתות חירום ולטפל בפצועים על
פי
מדיניות ההחרגות שקבע פקע"ר83
, בתי החולים יכולים לבקש אישור מהרשות העליונה לאשפוז ובריאות
.לחריגה ממדיניות זו
בפברואר2024
, לבקשת משרד הבריאות, העבירו בתיה"ח את בקשותיהם להחרגות ממדיניות ההתגוננות
ה"מצומצמת או הכרחית", ביחס למיגון הקיים ופוטנציאל האשפו ז, במטרה שיאושרו מראש ומבעוד מועד
.כך שהן ייכנסו לתוקף בעת החרפת המצב הביטחוני ובהתאם להכרזת הרשות העליונה לאשפוז ובריאות
מהבקשות ניתן ללמוד על היקף פערי המיגון באתרים לפעילות חיונית בחירום ועל פגיעתם בפעילות
.השוטפת של בתיה"ח13
בתי חולים, מתוך20
שביקשו
החרגות, ביקשו החרגה עבור חדרי ניתוח84
,
12
בתי
חולים ביקשו החרגה עבור חדרי צנתורים ואנגיוגרפיה85
ו-
13
בתי"ח ביקשו החרגה עבור אתרי דימות86
(כגוןMRI
ו-
CT
).
82
,כך לדוגמה
ביה "ח
ו', שהעביר מחלקות לביה"ח התת-
,קרקעי בחירום בפעם הראשונה בזמן מלחמת חרבות ברזל
כחלק מה
ליך הפקת לקחים במרץ
2024
,קבע כי נדרשת שמירה שוטפת של האתר התת-קרקעי בימי שגרה עבור
קליטת מחלקות בעת חירום ,וכי נדרש תרגול עיתי של המעבר לביה "ח
בחירום ,לרבות שינוע של ציוד ותשתיות
נדרשות לתפעול .
83
פקע"ר, מדיניות ההתגוננות לאוכלוסייה-
רפואה-
בתי חולים. ראו גם לוח1.
84
,'ל"ב, ד', ה', כ"ט, כ"ד, א'י"א, ל"ג, ז', כ"ז, כ"ח, ול ,, ובית חולים שאינו גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה
התשי"ח-
1958
], [נוסח משולב.
85
דימות כלי דם. בתי החולים י"ג, ל"ב, ד', י"ב, ה', כ"ט, א', ל"ג, ז', כ"ז ,כ"ח
ובית חולים שאינו גוף מבוקר כמשמעותו
בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
[ ,
]נוסח משולב.
86
,י"ג, ל"ב, י', י"ב, ה', כ"ד, א', י"א, ל"ג, ז' כ"ז, כ"ח, ובית חולים שאינו גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה
התשי"ח-
1958
, [נוסח]משולב.
50
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
כך למשל בי"ח ג', המאוים בירי רקטות וטילים כבר מאוקטובר2023
בגלל מיקומו סמוך לגבול, ביקש
מהרשות העליונה
לאשפוז ובריאות בפברואר2024
אישור דחוף להפעיל מחלקות אחדות במרחבים לא
מוגנים, ובהן ארבעה חדרי ניתוח במתחם נשים לצורך ניתוחים אלקטיביים, שתי קומות של מחלקות
פנימיות, אולם טיפול נמרץ כללי ועוד, וזאת נוכח מצוקת אשפוז קשה בו; ביה"ח ב' ביקש אישור לשימוש
במתחמי
הדימות; ביה"ח ה' ביקש אישור למלר"ד מבוגרים, נשים וילדים; ביה"ח כ"ה ביקש אישור
למלר"ד כללי וילדים; ביה"ח ז' ביקש אישור לחדר ניתוח המשמש לניתוחים נוירו-
כירורגיים; ביה"ח כ"ט
.ביקש אישור למלר"דים שונים ועוד
בתחילת פברואר2024
פרסם משרד הבריאות טיוטה לשינוי מדיניות ההחרגות בשל התמשכות הלחימה
וכהכנה לאפשרות של התפתחות חזית לחימה נרחבת אף יותר. טרם השינוי כל חריגה ממדיניות ההתגוננות
הצריכה אישור פרטני של הרשות העליונה לאשפוז ובריאות. מדיניות זו, לטענת משרד הבריאות, יצרה
חוסר ודאות לגבי תפקוד מערך זה או אחר בבתי
החולים תוך כדי לחימה, והייתה עלולה להוביל למצב של
חוסר יעילות ופגיעה בתפקוד במקרה של התפתחות חזית נרחבת-
עד לקבלת החלטת הרשות העליונה
לאשפוז ובריאות בכל בקשה בנפרד. עיקרי השינוי במדיניות ההחרגות כוללים החרגה מראש של מספר
מערכים מרכזיים בבתי"ח ממדיניות הה תגוננות בתנאים מסוימים, לרבות מלר"דים וחדרי ניתוח; עבור
מערכים מסוימים וקבועים מראש בבתי"ח ניתן יהיה לקבל אישור החרגה מהאגף לשע"ח, במקום מהרשות
העליונה לאשפוז ובריאות, ובכך יקוצרו הליכי העבודה; וקביעה מה הם המערכים עבורם לא תתאפשר
החרגה ממדיניות ההתגוננות ובכך יצומצם חוסר הוודאות. ביוני2024
אישרה הרשות העליונה לאשפוז
.ובריאות את השינויים במדיניות ההחרגות
יש לציין כי ב-
14.6.25, בעת מבצע עם כלביא, אישר חלקית משרד הבריאות לבתיה"ח י"א ו-
לח' את
.בקשתם לעבוד במתחמים לא מוגנים
במהלך מלחמת חרבות ברזל פעל משרד הבריאות ליעל את מדיניות ההחרגות ולעדכן את בתי החולים
בעיקרי השינויים במדיניות על מנת לצמצם חוסר ודאות ולמנוע ככל הניתן פגיעה בתפקוד בתי החולים
,במקרה של הרחבת חזית הלחימה. יחד עם זאת, מהאמור עולה כי בעת הסלמה ביטחונית נרחבת עקב
פערי המיגון המשמעותיים, כפי שקרה בעת מבצע עם כלביא, בתי החולים יקבלו אישור להמשיך לספק
שירותי בריאות לציבור ולטפל בפצועים גם באתרים שאינם מוגנים, ובהם מלר"דים, חדרי ניתוח ומכוני
.הדמיה
הפחתת תפוסות וצמצום אשפוז
בהתאם לנוהל שחרור מוקדם של חולים מבתיה "ח בשע"ח, על פי החלטת הרשות העליונה לאשפוז ובריאות
ישוחררו מאושפזים מבתי החולים הכלליים במצבים רפואיים מוגדרים. הפינוי יתבצע במדרגים בהתאם
למצב. חלק מהחולים המשוחררים מוקדם עשויים להזדקק להמשך טיפול במסגרת אשפוז גריאטרי או
פסיכיאטרי או במסגרת הבית על ידי ה יחידות לטיפולי בית והיחידות אשפוז בית בקופות החולים. כך
לדוגמה, במהלך חודשי הלחימה ביצעו משרד הבריאות ובתי החולים פעולות לוויסות שניוני של חולים וכן
51
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
של פצועים87
כדי להפחית את התפוסות בבתי החולים, ובמיוחד באלה הממוקמים סמוך לגבול-
'ד', ב
ו-
.'ג
בין הסיבות לשחרור מוקדם של מאושפזים מבתיה"ח ניתן למנות את הצורך לשמור מיטות קריטיות88
לקליטת נפגעים מהחזית, וכן את המחסור באתרים מוגנים לאשפוז בהינתן החובה לפעול באתרים מוגנים
ו"הכי מוגנים שיש" בלבד תחת מדרג פעילות "מצומצמת או הכרחית". כתוצאה מהנחיות הרשות העליונה
לא שפוז ובריאות נרשמה ירידה משמעותית בשיעורי התפוסה בבתי החולים בשלושת חודשי הלחימה
הראשונים (אוקטובר-
דצמבר2023
) אל מול אותה תקופה בשנת2022
., כפי שניתן לראות בתרשים שלהלן
תרשים12
: ממוצע השינוי בתפוסות מיטות אשפוז כלליות בפועל ב-
27
בתי חולים כלליים
,אוקטובר
נובמבר ודצמבר2023
בהשוואה לאותה התקופה בשנת2022
.על פי נתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה
מהתרשים עולה כי בשלושת החודשים הראשונים למלחמה ירדו שיעורי התפוסה של מיטות האשפוז
בסך בתי החולים אל מול התקופה המקבילה בשנת2022, כך ששיעור הי רידה נע בין13%
בחודשים
אוקטובר ונובמבר ל-
6%
בחודש דצמבר. כמו כן, בכלל המחוזות נרשמה ירידה בשלושת חודשי הלחימה
הראשונים, פרט לבית החולים י"א. שיעור הירידה המשמעותי ביותר היה במחוזות צפון ודרום והוא נע
בין24%
בדרום בחודש אוקטובר ל-
21%
בדרום ו-
20%
בצפון בחו דש נובמבר. ההסבר לכך נעוץ בין השאר
בפינוי חלק מהאוכלוסייה הן בצפון הן בדרום. יצוין כי הגידול יוצא הדופן בשיעור התפוסה בבית החולים
87
ויסות שניוני הוא העברה של חולים ו/או נפגעים בין בתי חולים במסוק ,ב
אמבולנס ,אט ב"ן
)(אמבולנס טיפול נמרץ או
באמצעות רכבת ישראל .זאת בהתאם להחלטת הרשות העליונה לאשפוז ובריאות.
88
מיטות קריטיות מוגדרות בהתאם למדד העומס שפותח במשרד הבריאות, הכולל מיטות טיפול נמרץ , מיטות
התאוששות, מיטות חדרי ניתוח ונוירוכירורגיה.
52
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
י"א מוסבר על ידי מספר המפונים
הגדול בעיר בה הוא נמצא. צמצום באשפוזים בבתי החולים הכלליים
משמעו דחיית פעילויות רפואיות, דבר הכר
וך באי-
נוחות למטופלים וייתכן שאף בפגיעה בבריאותם כמו
.גם ירידה בהכנסות בתי החולים ופגיעה כלכלית
צמצום השירותים האמבולטוריים
שירותי רפואה אמבולטוריים89
הם בין הראשונים שמצמצמים בעיתות חירום, כדי להקצות משאבים
לפעילות האשפוזית הדחופה. הדבר נכון בפרט בעת מל חמה, בשל העובדה שמרפאות ומכוני חוץ בבתי
החולים90
מחויבים על פי תקנות הג"א במיגון שונה מזה של מיטות האשפוז91
; ותחת מדיניות התגוננות
"מצומצמת או הכרחית", שבה בתי החולים נדרשים לעבוד רק במתחמים מוגנים, הם נדרשים לצמצם את
,הספקת השירותים האמבולטוריים באופן ניכר ובהנחיית הרשות העליונה לאשפוז ובריאות אף להפסיקם
לחלוטין. יחד עם זאת, בשירות האמבולטורי ניתנים לעיתים קרובות טיפולים דחופים ומצילי חיים, ולכן
ישנה משמעות לשמירה על רציפות הטיפול בהם ככל האפשר. כמו כן, במרפאות ובמכונים נעשות מגוון
בדיקות, שחלקן מתחום הרפואה המונעת92
. בעת משבר מתמשך, כמו עיתות חירום או משבר מגפת
הקורונה, אין מקום להזניח את הרפואה המונעת, ובפרט כשהתנאים מאפשרים המשך פעילות זו93
. מבקר
המדינה כבר העיר בעבר כי יש חשיבות לפנייה להמשך קבלת טיפול של מעקב רפואי ושל בדיקות במסגרת
רפואה מונעת94
.
ב-
7.10.23
הנחתה הרשות העליונה לאשפוז ובריאות להפסיק באופן מלא פעילות אלקטיבית בכל בתי
החולים הכלליים; ב-
9.10.23
אפשרה הרשות רק לבתי חולים בטווח של80-40
ק"מ מהגבולות לקיים
ועדות חריגים לאישור פעילות אלקטיבית הכרחית; וב-
14.10.23
הנחתה הרשות כי בתי החולים בט ווח80-
40
ק"מ מהגבול יוכלו לחזור לפעילות אלקטיבית מלאה, יחד עם היערכות להפסקת הפעילות ומעבר
לעבודה במתכונת חירום בתוך12
שעות מדרישה. בתי חולים ב' ו-
ג' קיבלו אישור לקיים פעילות אלקטיבית
בתנאי שניתן להגיע למרחבים מוגנים בעת התרעה, אולם בתי החולים-
,'א', ד
כ"ו ו-
כ"ד-
עדיין נדרשו
.לבצע פעילות אלקטיבית רק תחת אישור ועדות חריגים
89
שירותי
ם הניתנים בשירות חוץ-אשפוזי ,בעיקר במרפא
ות החוץ של בתי החולים .המונח "רפואה אמבולטורית "חל
על שתי הרמות הראשונות של השירותים הרפואיים (האו רפ ראשונית ורפ
תאו מומחים.)
90
חובת המיגון למרפאות חלה גם על מרפאות ומכונים שאינ
ם במסגרת בתי חולים.
91
סעיף282
" :"לתקנות הג"א. "מיגון למרפאה במרפאה ייבנה מרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות; חישוב השטח הנדרש
של מרחב
מ ,וגן ייעודי לפי סעיף זה, בלא שטח חדרי מכונות, חדרי סינון ואוורור, חדרי מיזוג אוויר וחדרי שירותים
יהיה לפי6%
משטח עיקרי של המרפאה ושטחו המזערי לא יפחת מ-
30
.מטרים רבועים"
92
אחת ממטרות
יה של
רפואה
זו
היא גילוי מוקדם ואיתור של המחלה או של גורם הסיכון וטיפול בהם בשלב מוקדם
,ככל האפשר
כדי לשנות את מהלך המחלה.
93
,מבקר המדינה
דוח מיוחד :התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה" ,
היבטים בפעילות הרפואה השוטפת
במהלך מגפת הקורונה ", אוגוסט2021
.
94
בעת
התפרצות מגפת הקורונה חלה ירידה בעריכת בדיקות מתחום הרפואה המונעת-
,ממוגרפיה, דם סמוי בצואה
קולונ
ו סקופיה-
הן
בבתי חולים והן בקופות החולים. כמו כן חלה ירידה ב
מספר הביקורים במרפאות אא"
ג (אף אוזן
גרון) ועיניים של בתי החולים ,בחודשים מרץ-אוקטובר בשנ ת2020
אל
מול אותה תקופה בשנת2019
.
,מבקר המדינה
דוח מיוחד: התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה" ,
היבטים בפעילות הרפואה השוטפת במהלך מגפת
הקורונה ", אוגוסט2021
.
53
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
ב-
14.6.25
, בתחילת מבצע עם כלביא הנחתה הרשות העליונה לאשפוז את כלל בתי החולים הכלליים בנוגע
לפעילות אלקטיבית ואמבולטורית: ניתן לקיים פעילות בהינתן כמה תנאים-
יכולת ביה"ח לתת מענה
לא ירוע רב נפגעים (אר"ן) בכל רגע נתון, הפעלת ועדת חריגים, יכולת לקיים פעילות במיגון מלא עבור
המטופל ומלוויו, יש לתעדף שירותים מסוימים, ואם פעילות מסוימת אמורה להתבצע באתר שאינו מוגן
לחלוטין, יש לקבל אישור לחריגה. ב-
19.6.25, לאחר נפילת הטיל בביה"ח סורוקה, עדכן
משרד הבריאות
את בתיה"ח כי עליהם לוודא שהפעלת שירותים אמבולטוריים מאפשרת הגעה מלאה למרחבים מוגנים
.תוך זמן ההתרעה, וחובה לתרגל זאת
מהנתונים עולה כי בבתי החולים הסמוכים לגבול שיעור הביקורים במערך האמבולטורי נותר קטן לאורך
ששת חודשי המלחמה הראשונים, כפי שנ
יתן לראות בתרשים שלהלן.
תרשים13
:
שיעור הירידה בביקורים במערך האמבולטורי בבתי החולים הקרובים לגבול, אוקטובר
2023
-
מרץ2024
, ביחס לתקופה המקבילה בשנים2022
-
2023
על פי נתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהתרשים עולה כי בששת חודשי הלחימה הראשונים-
אוקטובר2023
-
מרץ2024
-
נרשמו שיעורי
ירידה גדולים במספר הביקורים במערך האמבולטורי בבתי החולים הקרובים לגבול בהשוואה לתקופה
המקבילה בשנים2022
-
2023
'. שיעור ירידה גדול במיוחד בולט בביה"ח ד-
72%
באוקטובר2023
(מכ-
12,900
ביקורים באוקטובר2022
לכ-
3,600
ביקורים באוקטובר2023
,)
59%
בנובמבר2023
(מכ-
18,000
ביקורים בנובמבר2022
לכ-כ-
7,400
ביקורים בנובמבר2023
). בבית החולים ב' חלה ירידה של27%
בחודשים אוקטובר ונובמבר2023
(מכ-
11,300
ביקורים באוקטובר2022
וכ-
14,400
ביק ורים בנובמבר
2022
לכ-
8,200
ביקורים באוקטובר2023
וכ-
10,500
ביקורים בנובמבר2023
), ובבית החולים ג' חלה
54
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
ירידה של19%
בחודש אוקטובר2023
(מכ-
14,300
ביקורים באוקטובר2022
לכ-
11,600
ביקורים במערך
האמבולטורי באוקטובר2023
.)
עקב אי-
היכולת לספק שירותי רפואה אמבולטוריים כבשגרה, בתי החולים הפנו מטופלים לבתי חולים
אחרים המרוחקים ממקום מגוריהם של המטופלים ומשפחותיהם, דבר הפוגע לעיתים ברצף הטיפולי
ומקשה על קבלת הטיפול הרפואי הנדרש. דחייה ואף ויתור על שירותי רפואה עלולים לגרום לפגיעה
.בבריאות הציבור
משרד הבריאות מסר בתשובתו כי צמצום שיעורי התפוסות בבתי החולים נקבע לפי רמת הכוננות המונחית
על ידי פקע"ר ולפי הערכות מודיעיניות המתקבלות באופן רציף. בתי החולים הונחו לבצע הפחתת תפוסות
וצמצום פעילות אלקטיבית תוך הפעלת ועדת חריגים לפעולות סמי-דחופות כדי לשמור על בטיחות הטי פול
תוך כדי מצב לחימה. שיעור התפוסות והצרכים המשתנים של בתי החולים נוטרו באופן רציף ועל פיהן
.ניתנו החרגות בפעילויות המבוצעות על ידי בתי החולים
כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצב הרפואי של חולים יש להבטיח שגם בעיתות חירום
מתמשכות, דוגמת מלחמת חרבות ברזל, יוענקו שירותים רפואיים אמבולטוריים במסגרת בתי החולים
לאוכלוסייה. מומלץ שמשרד הבריאות ובתי החולים בשיתוף פקע"ר יבחנו אפשרות של הרחבת המיגון
באתרי טיפול אמבולטורי ו/או של הרחבת האתרים שבהם יהיה אפשר לתת טיפולים אמבולטוריים
בעיתות חירום, באופן שיב טיח מתן שירותים אמבולטוריים הכרחיים, תוך התחשבות בשאר הפעילויות
.החיוניות ובפערי המיגון של בית החולים
.פקע"ר מסר בתשובתו כי אם יתבקש על ידי משרד הבריאות, הוא יסייע בבחינת הנושא
השלכות כלכליות של הירידה בפעילות בתי חולים
הירידה בפעילות בתי החולים בזמן
מלחמת חרבות ברזל, הן בתפוסות האשפוז והן בפעילות
,האמבולטורית, שנבעו גם מהנחיות פיקוד העורף והרשות העליונה לאשפוז ובריאות במהלך המלחמה
הובילה באופן ישיר לירידה בהכנסות בתי החולים ולפגיעה כלכלית מתמשכת95
. בנוסף, חל גם גידול
בהוצאות בתי חולים בגין הגדלת מלאים , העסקת כוח אדם נוסף ועוד. משרד הבריאות הכיר בהשלכות
אלה, ובהתאם לכך, סוגיית השיפוי נבחנה במסגרת דיונים שנערכו עם משרד האוצר גם ב-
2023
וגם ב-
2024
.
ב-
8.1.24
פרסם משרד הבריאות מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה במוסדות בריאות שונים, לרבות
בתי חולים כלליים, פס יכיאטריים וגריאטריים בעד שימור תשתית הפעילות הרפואית, העסקת כוח אדם
והוצאות נוספות בעת תקופת מלחמת חרבות ברזל (להלן-
)מבחן תמיכה חרבות ברזל96
. במסגרת מבחן
95
ראו תרשים7.
96
מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בבתי חולים כלליים בעד שימור תשתית
הפעילות
הרפואית, העסקת כוח אדם והוצאות נוספות בעת תקופת מלחמת
חרבות ברזל . פרסום מספר11980
(
8.1.24
)
55
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
התמיכה הועברו כ-
689
מיליון ש"ח בשנת2023
97, וכ-
200
מיליון ש"ח נוספים בשנת2024
שחולקו בעיקר
לבתיה"ח בק
רבת הגבול, ג' ו-
ב', עקב פינוי נרחב של אוכלוסיות מאזורים אלו גם בשנת2024
שהובילו
.לצמצום פעילות בבתיה"ח ופגיעה כלכלית
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר כי ההשלכות הכלכליות של הירידה
בפעילות בתי החולים והצורך לפצות בדיעבד על כך, מחדדות את הצורך בהשקעה מבעוד מועד במיגון
.שהייתה עשויה לצמצם את הפגיעה ברציפות התפקודית
משרד הבריאות מסר בתשובתו כי הוא רואה חשיבות עליונה בשמירה על רציפות תפקודית של בתי החולים
ופועל לשם כך לשיפור מיגונם. עם זאת, המשרד ציין כי הירידה בביקוש לשירותים רפואיים נובעת
גם
מפינוי אוכלוסייה מאזורים מסוכנים בעת חירום. בד בבד, ננקטים צעדים לשיפוי בתי החולים ולצמצום
הפגיעה הכלכלית שנגרמה להם. המשרד מסכים כי השקעה מוקדמת במיגון הייתה מפחיתה את הנזק
הכלכלי, ולכן הוא פועל במסגרת התכנון הרב-
שנתי לשלב את המיגון כמרכיב בעל עדיפות גבוהה, תוך איזון
.בין מגבלות התקציב לצורכי המערכת השוטפת
אגף התקציבים במשרד האוצר מסר בתשובתו כי המשרד מבין את החשיבות שבהבטחת רציפות התפקוד
של בתי חולים גם בעיתות חירום ואת הקשר הישיר שבינה לבין רמת המיגון. בהתאם לכך, הושקעו
במרוצת השנים משאבים ניכרים ב מיגון בתי החולים הן באמצעות תקציבי פיתוח שוטפים והן באמצעות
תקציבים ייעודיים למיגון ותומרצו מערכים חלופיים לאשפוז כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה ברציפות
.התפקודית של בתי החולים ולמנוע את הצורך במנגנוני פיצוי רטרואקטיביים
✰
מטרת המיגון הפיזי, כאחד ממרכיבי המיגון98
, היא הצלת חיים ומזעור נפגעים ונזקים בעת התקפה, וכן
יצירת תנאים להמשך קיום רציפות הטיפול והתפקוד.
,תמונת המצב העלתה כי בעת עימות מתמשך
ובהינתן פערי מיגון משמעותיים, בתי החולים נאלצים לצמצם תפוסות אשפוז ושירותים אמבולטוריים
-
במיוחד באוקטובר2023
במ חוז דרום שבו נרשמה ירידה של46%
במספר הביקורים במערך
האמבולטורי וירידה של24%
בתפוסת מיטות אשפוז כלליות ובנובמבר2023
במחוז הצפון שם נרשמה
ירידה של20%
.בתפוסת מיטות אשפוז כלליות
כמו כן, בתי החולים נאלצים, לעיתים לתת שירותי
בריאות באתרים לא מוגנים. יש לציי
ן כי במלחמת חרבות ברזל הורחב השימוש בשטחים תת-
קרקעיים
כחלופה לאשפוז מוגן. השימוש בשטחים אלו אומנם נותן מענה זמין ומהיר לפערי המיגון, אך דורש הכנה
ותרגול מותאמים כדי שבבוא העת המעבר משגרה לחירום יתבצע במהירות וביעילות באופן שיצמצם את
הסיכון לפגיעה במטופלים ובצוות. כמפורט להלן, מרכיב מרכזי בפגיעה ברציפות הטיפול הוא פערי
המיגון בבתי חולים, ובפרט אלה הקרובים לגבול שבהם עלה כי48%
( ממיטות האשפוז הכלליות851
מתוך1,762
.) אינן מוגנות
97
כ-
400
מיליון ש"ח
לצורך שימור התשתיות הקיימות בבית החולים
, כ-
101
לימ יון
ש"ח בגין הג
ודי ל בהוצאות בעקבות
המלחמה
, כ-
10.25
מיליון ש"ח בגין גידול בכוח האדם הס יעודי. כמו כן הועברו178
מיליון ש"ח בגין עיבוי מלאים-
אות
ם בתי
ה"ח
החזירו למשרד הבריאות בשנת2024
ע די י ל
קיזוז מהסכום הקבוע בניכוי של5%
.
98
מרכיבי המיגון כוללים גם התרעה, מיגון אישי והנחיות-
."ויחדיו מהווים את "חבילת המיגון
56
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
הסדרה, פיקוח ואכיפה בביצוע המיגון
פיקוח ואכיפה בבנייה חדשה
בהתאם לפקודת בריאות העם99
(להלן- הפקודה), לתקנות רישום בתי חולים100
, בתי חולים טעונים קבלת
אישור הקמה מראש של מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך, בטרם הוחל בבנייתם, הרחבתם או
שינוי בהרכב פעילותם101
. מנכ"ל משרד הבריאות ממנה ועדת פרויקטים
שתפקידה לדון בכל הפרויקטים
הנוגעים למערכת
,הבריאות, ובכלל זה הקמת בתי חולים
אישור להקמה ובינוי פרויקטים במערכת
הבריאות, ובפרט ביחס להפעלת סמכויות המנכ"ל הקבועות בסעיפים24א ו24
ב לפקודה (להלן-
ועדת
)הפרויקטים.
המינהל לתכנון ובינוי במשרד הבריאות מלווה ומבצע פרויקטים בבתי חולים ממשלתיים של בינוי תשתיות
רפואיות כגון חדרי מיון, חדרי ניתוח, מכונים ומחלקות אשפוז, לרבות עריכת המכרזים, התקשרויות עם
מתכננים, ועד שלב הבדק בתחומי הבטיחות, התשתיות ההנדסיות102
והמשקיות103
; וישנם פרויקטים
שבהם גורמים אחרים, כגון תאגידי הבריאות בבתיה"ח104
., מלווים ומבצעים
,כמו כן
.נוכח חשיבות המיגון במבנים, גם פקע"ר נדרש לאשר בקשות להיתרי בנייה על פי חוק הג"א בנוהלי
אישור תוכניות של מוסדות בריאות, כגון בתיה"ח, קבע פקע"ר כי אין לטפל בתוכנית או לתת אישור עקרוני
כלשהו לתכנון ללא קבלת מכתב התייחסות של משרד הבריאות לגבי הסכמה עקרונית ל שיטת המיגון
המוצעת. כמו כן נקבע כי דרישות פקע"ר למיגון הן דרישות מינימום (על פי הכתוב בתקנות הג"א), ובידי
משרד הבריאות היכולת להחמיר בדרישותיו מעבר למדיניות פיקוד העורף משיקולים של פריסת המתקנים
.ורמת חשיבותם
היעדר פיקוח של ועדת הפרויקטים במשרד הב
ריאות
על פי כתב המינוי של ועדת הפרויקטים של משרד הבריאות הוועדה אמורה לדון בכל הפרויקטים הנוגעים
למערכת הבריאות בישראל-
ציבוריים ופרטיים כאחד-
ולהמליץ למנכ"ל משרד הבריאות לגבי הפעלת
סמכויותיו לפי סעיפים24א ו-
24
,ב לפקודת בריאות העם1940
.
99
'פקודת בריאות העם, מס40
ל שנת1940
.
100
תקנות בריאות העם (רישום בתי חולים), התשכ"ו-
1966
.
101
הדברים אמורים גם לעניין בני
י
ה, הרחבה, הוספת
יחידה מקצועית רגילה או
ייחודי
ת , או מיטות, או שינוי ייעוד של
יחידה מקצועית או של מיטות, פתיחת חדר ניתוח חדש או הרחבת חדר נ יתוח קיים לפעולות מסוגים
נוספים , העתקת
,מיקום
הסבה או התאמה של מבנה קיים למרכז הרפואי.
102
.כגון מערכות מים, חשמל, מעליות וכיבוי אש
103
.כגון מחסנים ומטבחים
104
תאגיד בריאות הוא: "עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעולות
משפטיות, המוכר שירותי בריא ות בתוך בית חולים ממשלתי או תוך שימוש במתקני בית החולים כאמור" (סעיף21
לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-
1985
). ליד כל בי"ח כללי ממשלתי יש תאגיד בריאות המאוגד כעמותה. ראו מבקר
,המדינה
דוח שנתי
59ב (
2009
)
" ,תאגידי בריאות ליד בתי חולים הכלליים הממשלתיים '", עמ399
.
57
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
אף שבכתב המינוי של ועדת הפרויקטים במשרד הבריאות צוין במפורש כי הוועדה אמורה לדון בכל
הפרויקטים הנוגעים למערכת הבריאות בישראל, בפועל, נמצא כי ועדת הפרויקטים לא דנה כלל
בפרויקטים הנבנים בבתי החולים הממשלתיים, בין שמשרד הבריאות מתקצב אותם ובין שלא, אלא רק
בפרויקטי בינוי המבוצעי ם שלא במגזר הממשלתי. כך יצא למשל, שהוועדה לא דנה בתוספת שלושה
חדרי ניתוח בביה"ח ה', והיא כלל לא הייתה מודעת לבנייתם ולא כל שכן לבנייתם ללא מיגון כנדרש
.בתקנות הג"א
על משרד הבריאות בסיוע פקע"ר לבחון אם בוצעה בנייה ללא מיגון בכלל בתיה"ח. כמו כן, מומלץ
שמשר ד הבריאות יגבש דרכי פעולה לפיקוח שלו כמאסדר בנוגע לביצוע פרויקטים בבתיה"ח
הממשלתיים, למשל בידי גורמים חיצוניים למינהל תכנון ובינוי-
וזאת כדי לוודא שהבנייה בבתי"ח אלה
.מתבצעת בהתאם לחוקים ולתקנות כנדרש
משרד הבריאות ציין בתשובתו כי לאחרונה מוסדה "ועדת פרויקטים לבתי החולים הממשלתיים", באופן
שכל פרויקט בינוי במערכת הבריאות הציבורית-
ובכלל זה בבתי החולים הממשלתיים-
מחויב בהגשה
ובאישור של הוועדה, ללא תלות במקור המימון. הוועדה תדון בכל פרויקט בינוי חדש או קיים ותפעל
לשיפור המענה המיגוני, כדי להבטיח עתודה מ.יגונית טובה יותר לבתי החולים ולמערכת הבריאות כולה
פקע"ר ציין בתשובתו כי האחריות להקמת המיגון על פי כל דין מוטלת על בעל הנכס, וכאשר מדובר במבנה
מוסדי כגון בתי חולים מוטלת על המשרד הממשלתי האחריות לפיקוח על עמידתו בהוראות החוק. תפקידו
של פקע"ר הוא אישור
תוכניות מיגון כאשר התוכנית מובאת לאישורו לפני הקמת המבנה בפועל,
על כן
ביצוע הבחינה הוא באחריות משרד הבריאות בלבד. עם זאת, פקע"ר יוכל לסייע בהכוונה מקצועית בנוגע
.להוראות התקנות להקמת המיגון ובכל שאילתה מקצועית אחרת
'בנייה ללא המיגון הנדרש בבית החולים ה
בביקורת עלה כי בביה"ח ה' התבצעה, במקרים שונים, בנייה שלא ניתנו בגינה היתרי בנייה, וללא מענה
מיגוני בהתאם לחוק הג"א, לתקנות הג"א או להתחייבויות ביה"ח. עוד עלה כי ,בית החולים ביקש מפקע"ר
כבר משנת2020, להסדיר בדיעבד את הבנייה הקיימת בבית החולים. בעניין זה נע רכו פגישות בין נציגי
ביה"ח ונציגי פקע"ר בשנים2020
-
2022
, במסגרתן הוסכם בין הצדדים, בין היתר, כי בית החולים יגבש
תוכנית הפעלה לחירום, ישלים את הקמת המיגון ל"פונקציות הקיימות" עד לסוף שנת2028
, ופקע"ר יאשר
את תוכנית האב למיגון ביה"ח וייתן פטור מהקמתו של מי גון לבנייה הקיימת. כמו כן, סוכם כי כל בנייה
.חדשה תחויב בהקמתו של מיגון תקני כמוגדר בתקנות לחוק הג"א הנכונות למועד הבקשה
למרות סיכום
.זה, בית החולים ה' בנה חדרי ניתוח ללא המיגון הנדרש. להלן הפרטים
58
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
על פי חוק הג"א, פקע"ר כרשות המוסמכת אמון על מתן אישורי הג "א במסגרת הליכי הרישוי הכרוכים
בקבלת היתרי בנייה105
. בהתאם להנחיות פקע"ר מיוני2019
, כאשר מוגשת בקשה לאישור פקע"ר לקבלת
היתר בנייה במבנה קיים, ראשית יש לדרוש ביצוע של מרחב מוגן ייעודי תקני על פי תקנות הג"א; ואם
תנאי המקום ההנדסיים אינם מאפשרים בניית מיגון תק ני, פקע"ר ומשרד הבריאות רשאים לאשר שיפור
מיגון106
. פתרונות חריגים מאלו יאושרו אך ורק בענף הנדסה ורגולציה ורק לאחר קבלת אישור ממשרד
.הבריאות
כחלק מהתמודדות מערכת הבריאות עם נגיף הקורונה, הותקן צו107
שמאפשר הקמת מחלקות קורונה
בפטור מהיתר בניה להקמת מבנים ומיתק
נים הנדסיים108
לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-
1965
,
בתנאים הקבועים בצו, אשר ניתן לגביהם אישור מנכ"ל משרד הבריאות כי הם נדרשים לצורך אשפוז חולי
קורונה במוסד הרפואי או לצורך פינוי חולים שאינם חולי קורונה אליהם כדי לפנות מחלקה אחרת בעבור
חולי קורונה באותו מוסד רפואי או לצורך התמודדות המוסד הרפואי עם נגיף הקורונה (להלן-
צו
הקורונה). עוד נקבע בצו הקורונה109
כי בקשה להיתר תוגש על ידי הגורם המבצע בתוך שישה חודשים מיום
תחילת העבודות או השימושים לפי צו זה110
.
בביקורת עלה כי במסגרת צו הקורונה ביקש בית החולים ה' ממשרד הבריאות בנובמבר2020
,להרחיב
( בין היתר, חדרי ניתוח
תוספת חדרי מכונות, גרעין מעליות, מנהרת שירות ומעבר
מקשר). מנכ"ל משרד
הבריאות דאז אישר את בקשת בית החולים באותו חודש. בפועל בנה ביה"ח ה' שלושה חדרי ניתוח בתוך
.מבנה קיים ללא המיגון הנדרש בתקנות הג"א
בדיו נים שקיימו בית החולים ה' ופקע"ר בשנת2024
בנושא סוגיות תכנוניות בבית החולים, בית החולים
ביקש מפקע"ר לאשר בדיעבד את פתרונות המיגון לשמונה מבנים שנבנו מתוקף צו הקורונה, ביניהם גם
שלושת חדרי הניתוח. בבחינה שערך פקע"ר למבנים אלו התגלו ליקויים בתכנון המיגון אשר
רובם
מהותיים לרמת המיגון ותקינותו. פקע"ר טען כי צו הקורונה-
אשר אפשר לבית החולים לבנות ללא
מעורבות מוקדמת של פקע"ר-
יצר תקלות תכנון אפשריות במיגון למרות ליווי של יועץ מיגון צמוד לבית
,החולים. בית החולים ה' ביקש לאשר את חדרי הניתוח למרות שנבנו ללא מיגון ,כנדרש בתקנות הג"א
בטענה שלא ניתן למגן בתוך המבנה הקיים. פקע"ר, כרשות המוסמכת, הבהיר בפברואר2024
כי לא ניתן
.לאשר חדרי ניתוח לא מוגנים, גם בתוך מבנה קיים
מהאמור עולה כי אף שמדובר בבניית חדרי ניתוח, במסגרת צו הקורונה, במבנה קיים, בית החולים ה' לא
בנה או תם בהתאם לתקנות הג"א הדורשות מיגון מלא של חדרי הניתוח; בית החולים גם לא ביקש
105
סעיף14
()(ג1).
106
.בהתאם למפרט לשיפורי מיגון
107
צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים ומיתקנים במוסדות רפואיים להתמודדות עם נגיף הקורונה( )הוראת
שעה ,)ה
תשפ"א-
2020
.
108
מיתקן תשתית בתחום האתר אשר נועד לתת מענה לתפקוד המוסד הרפואי ואשר ניתן לגביו אישור המנהל הכללי של
משרד הבריאות כי הקמתו נדרשת לצורך התמודדות המוסד הרפואי עם נגיף הקורונה.
109
סעיף2(6) ל
צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים ומיתקנים במוסדות רפואיים להתמודדות עם נגיף
הקורונה( )הוראת שעה ,)ה
תשפ"א-
2020
.
110
עוד נקבע כי הגורם המבצע
יגיש הודעה לשר הפנים עם הגשת הבקשה להיתר ולאחר קבלתו.
59
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
מפקע"ר, כרשות המוסמכת, אישור לבנייה או פטור מהחובה להקמתם כמרחב מוגן111
, ובכך בית החולים
.ה' עלול לסכן את חיי השוהים באזור זה בבית החולים
עוד עלה כי מינהל תכנון ובינוי וועדת הפרויקט ים
במשרד הבריאות למדו על הבנייה של חדרי הניתוח בבית החולים רק בדיעבד, כאשר הפרויקט היה כבר
.בשלבי עבודות הגמר
בית החולים ה' ומשרד הבריאות מסרו בתשובתם למשרד מבקר המדינה כי שלושת חדרי הניתוח אינם
פעילים בעת חירום, שכן בהסכמת המשרד חדרי ניתוח אלו אינם חלק מהתשתית הנדרשת לפעילות
השוטפת ונחשבים יתירות של חדרי הניתוח. בהתאם לתוכנית אב מיגון של בית החולים, שאושרה על ידי
משרד הבריאות ופקע"ר בשנת2022
, נקבע פטור ממיגון עבור בנייה קיימת. בתוכנית מצוין כי בבית החולים
נדרשים בחירום11
.חדרי ניתוח והם קיימים ומוגנים זאת ועוד, חדרי ניתוח עתידיים בבנייה חדשה ימוגנו
כנדרש. לדברי בית חולים ה' והמשרד חדרי הניתוח המדוברים שופצו בבנייה קיימת ולכן אינם נחשבים
בנייה חדשה מהבחינה הטכנית והפונקציונלית. עוד הדגישו בית החולים ה' ומשרד הבריאות בתשובתם כי
נעשתה בחינה הנדסית ואדריכלי ת של המבנה הקיים, והובהר מעל כל ספק כי בתנאים הקיימים לא ניתן
להוסיף מרכיבי מיגון, בגלל חוסר יכולת לשאת עומסים נוספים. כמו כן, מתחת לחדרי הניתוח פועל בית
המרקחת של בית החולים עם רובוט התרופות, ולא ניתן לחדור למתחם עם אלמנטים של בנייה בלי
להשבית את בית החול ים. נוכח האמור, לטענת בית החולים ומשרד הבריאות לא קיים פער מיגוני בתחום
.'חדרי הניתוח בבית החולים ה
בית החולים ה' מסר עוד בתשובתו למשרד מבקר המדינה בדצמבר2025
כי חדרי הניתוח הנוספים
מפחיתים עומס מהמערך המרכזי של בית החולים בשגרה, ומשפרים את חוויית האדם למטופלים ולסגל
הרפואי. עוד מסר בית החולים כי אם יידרשו להוסיף מיגון למתחם חדרי הניתוח, הפרויקט ימשך כחמש
.שנים, בעלות של עשרות מיליוני שקלים, וידרוש את השבתת הפעילות בקומות מתחת
פקע"ר מסר בתשובתו כי מבנה שאינו מוגש להליך היתר בנייה לא מחויב בהקמת מיגון א לא אם מבוצעת
תוספת אליו. פקע"ר ציין כי הוא דן עם בית החולים ה' בכל הנוגע לאי-
התאמת המיגון להוראות הדין וכן
התריע לפניו שיש לתקן בהקדם את הליקויים לפני שיאשר זאת.
פקע"ר צירף לתשובתו מכתב לבית
החולים ה' מיולי2024
ובו כתב כי בקשת בית החולים לאשר את חדרי הנית וח ללא מיגון נדרש "נדחתה
על הסף
שכן הדבר סותר את התקנות והחוק, וכן לא בסמכות אף גורם (לרבות משרד הבריאות) לאשר
...החרגה מן התקנות לכן, על בית החולים להתאים את המענה המיגוני הנדרש למבנים אלו ולהביאם
לאישור המהנדס הראשי של פקע"ר.)" (ההדגשה במקור
נוכח עמדת פקע"ר שהוא ה"רשות המוסמכת" בהתאם לדין להיות המאסדר בתחום המיגון הפיזי, על
ביה"ח ה' ומשרד הבריאות לגבש עם פקע"ר את המענה המיגוני הנדרש לפערי המיגון שנוצרו בבניית
.שלושת חדרי הניתוח האמורים ולבצע אותו
נוסף על כך, על ביה"ח ה' להשלים את החסרים במיגון עד לסוף
שנת2028
כפי שסיכם עם פקע"ר, ועליו
.לעמוד בדרישות חוק הג"א בכל בנייה עתידית בשטח בית החולים
111
סעיף14
.(ג) לחוק הג"א
60
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
בניית מבני אשפוז עם קירות מסך מזכוכית בבתי חולים כלליים
בשנים האחרונות התרחב מאוד השימוש בבניית קירות מסך מזוגגים (מזכוכית) המשמשים תחליף
למעטפות קשיחות של בניי ,נים במבני בתי חולים בישראל. קיר מסך מזכוכית הוא סוג של קיר הנמצא
בדרך כלל, בחלק החיצוני של בניין ומכסה את כולו, והוא מורכב מלוחות אופקיים או אנכיים, ולעיתים
גם מחומרים שונים מזכוכיות (כגון מתכת או אלומיניום). משרד הבריאות ופקע"ר לא קבעו הנחיות
ייחודיות בנ.וגע לקירות מסך מזכוכית בבתיה"ח
קירות מסך מזכוכית מציעים יתרונות משמעותיים, כמו הכנסת אור טבעי ושיפור החוויה עבור חולים
וצוות. עם זאת, שימוש נרחב בזכוכית בחזיתות בניינים, בדומה לקירות שאינם עשויים מבטון, מגדיל
משמעותית את הסיכון להיפגעות אנשים המאכלסים ב ניינים כאלה במקרה מלחמה או טרור, שכן עמידות
הזכוכית הרגילה בפני עומסי הדף ורסס מוגבלת מאוד. נוסף על כך, כיוון שזכוכית היא חומר בנייה
המתרסק לרסיסי זיגוג קטנים רבים כתוצאה מהדף שנגרם מפיצוץ, פיצוץ בקרבת בניין האשפוז עלול
לגרום לנפגעים רבים112
וכן להותיר למעשה
את מחלקת האשפוז ללא קירות. כך למשל, בנובמבר2024
בניין משרדים חדיש בבני ברק, הבנוי מקירות מסך מזכוכית, נפגע מפגיעת טיל וחלונות מסך מקומות רבות
התנפצו אל הקרקע. עקב הסיכון בהמשך נפילת זכוכיות לרחוב מסביב למגדל, משטרת ישראל חסמה את
האזור במשך יותר משבוע ימי ם. כמו כן, בעת מבצע "עם כלביא" פגיעה ישירה בבית חולים סורוקה גרמה
.לנשירת זכוכיות רבות
,יצוין כי מבקר המדינה כבר התייחס לסוגיית החילוץ וההצלה בחירום לנוכח אתגרי הבנייה המודרנית
ובפרט בניית מבנים עם קירות מסך מזכוכית113. עלה שוועדה בין-ארגונית של פקע"ר בחנה
בשנת2016
את
החילוץ מבניינים גבוהים, מרבי קומות ומגורדי שחקים וממבנים בעלי מעטפת זכוכית. בוועדה עלה
שהתוצאות האפשריות בפגיעה במבנים או בסמוך אליהם הן ניפוץ נרחב של זכוכיות במבנה או במבנים
סמוכים. כן עלה סיכוי שחלק מקירות המסך לא יתנפצו מההדף, אלא יתנתקו מ המבנה, יפלו ויפגעו
בקרקע. מבקר המדינה העיר כי אתגרי הבנייה המודרנית מציבים לפני פקע"ר אתגרים אשר לחלקם אין
לו מענה ופתרון מלא. הדבר מעורר חשש כי לא תהיה ליחידות פקע"ר היכולת הנדרשת לחילוץ ולהצלה של
לכודים מבניינים בעידן הבנייה המודרנית. משרד מבקר המדינה המ ליץ לפקע"ר ולרשות לכיבוי אש
להשלים מיפוי של המבנים הגבוהים בישראל, ובכך לתמוך בהיערכות כוחותיהם לחילוץ במציאות הקיימת
.ולהקנות להם את היכולות והאמצעים לצורך כך
ניתן לספק פתרונות מיגון לקירות מסך חיצוניים באמצעים שונים114
. אלו מחזקים את עמידות קיר המסך
בלח צים, ובמקרה של שבירה את יכולתו ללכוד את הרסיסים כך שהסיכוי לפציעת בני אדם מופחת
.משמעותית
112
( שוורץ, סטפן וינקלבסקי, דוד2010
). עמידות בנייה אזרחית רגילה בפני איומים מלחמתיים-
שלב א'. הטכניון, המכון
'הלאומי לחקר הבנייה, עמ90
.
113
מבקר המדינה,
דוח מיוחד2019
, "מוכנות כוחות פיקוד העורף לחילוץ ולהצלה בחירום '", עמ76
.
114
.באמצעות כבלים ומוטות בלימה למשל
61
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
בעשור האחרון נבנו בבתי חולים בארץ מבני אשפוז רבים עם קירות מסך מזכוכית. הדף או פיצוץ בקרבת
חלונות מסך מזכוכית, כפי שאירע במבצע עם כלביא בפגיעה בבית החולים סורוקה, ע לולים לגרום
לנפגעים רבים, להותיר מחלקות אשפוז ללא קירות וכן לפגוע בתפקוד בית החולים עקב ריבוי זכוכיות
הנושרות משך ימים רבים מגבהים, למרחב בית החולים. עם זאת, משרד הבריאות ופקע"ר לא בחנו את
הסיכונים הנובעים מבנייה כזו, במיוחד במקרים של מלחמה או טרור, ולנוכח
הצורך ברציפות טיפול
במחלקות האשפוז, אל מול היתרונות הסביבתיים והבריאותיים שקירות אלו מספקים. באשרם בניית
מבני אשפוז חדשים משרד הבריאות ופקע"ר לא הביאו בחשבון את הסכנות הטמונות בהתקנת קירות
מסך מזכוכית במבנים אלו, ובמיוחד כשמדובר במבני אשפוז הממוקמים סמוך לגבולות וכן באזורים
.רגישים מבחינה ביטחונית
יודגש כי מבקר המדינה כבר התייחס בדוח שפורסם בשנת2019
בנושא "מוכנות כוחות פיקוד העורף
לחילוץ ולהצלה בחירום" לסוגיית החילוץ וההצלה בחירום לנוכח אתגרי הבנייה המודרנית, ובפרט בניית
מבנים עם קירות מסך מזכוכית. סוג יה זו באה לידי ביטוי בפועל בעת מבצע עם כלביא כאשר פגיעה
.ישירה בבית חולים סורוקה גרמה להרס רב, בפרט בקירות מזכוכית בכמה מבנים
משרד הבריאות מסר בתשובתו כי המעטפת החיצונית ובכלל זה קירות המסך אינה חלק מהמיגון של
)המבנה (אינה תורמת או גורעת . כמו כן, המעטפת החיצונית של הבניין מבוצעת בשכבות של זכוכית
מיוחדת מחוסמת כך שחוזקה רב יותר ובעיקר בעת שבירה היא מתנפצת לחלקיקים זעירים רבים ולא
.לשברים גדולים וחדים, דבר המפחית את סכנת הפציעה
פקע"ר מסר בתשובתו כי אין לו כל אחריות או סמכות לקבוע הנחיות לעניין זה ובכלל למ רכיבי בינוי שאינם
.נוגעים למרחבים מוגנים או מקלטים כפי שעולה מחוק הג"א ומהוראות תקנות המפרטים
נוכח התרחבות הבנייה של מבנים בבתי חולים עם קירות מסך מזכוכית והסכנה הנשקפת מנפילת טילים
בכל רחבי הארץ כפי שאכן התממש בזמן מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא; על מש רד הבריאות
ופקע"ר לבחון האם נדרש לקבוע תבחינים לאישור בנייה של קירות מסך מזכוכית בבתי חולים, כך
שהמבנים שיאושרו יבטיחו את שלומם של המאושפזים בחדרים עם קירות מסך מזכוכית אשר אינם
מוגנים ואינם יכולים להתפנות במהירות בהינתן התרעה. על משרד הבריאות ופקע"ר לאכוף
את ההנחיות
.אם ייקבעו
עדכון והתאמה של תקנות הג"א הנוגעות לבתי חולים
פקע"ר הוסמך כ"רשות מוסמכת" בהתאם לדין להיות הסמכות המקצועית והמאסדרת בתחום המיגון
הפיזי במדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: קביעת הנורמות המקצועיות בתחום המיגון; הבטחת מערך
הרגולציה
בתחום המיגון הכולל מתן היתרי הג"א115
;, כתיבה ועדכון תקנות ומפרטים; צמצום פערי מיגון
.וביצוע פרויקטים לאומיים למיגון
115
בקשה לבנייה חדשה (היתר בנייה); בקשה לפטור ממיגון; המלצה לאישור אכלוס (טופס4
.)
62
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
המינהל לתכנון ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות פועל הן כגוף ביצוע המופקד על יישום תוכניות
בנייה ותשתיות והן כגוף מטה לקביעת סטנדרטים, פרוגר מות, הנחיות תכנון ונוהלי תפעול ותחזוקת
.מערכות אלקטרומכניות
ע ד כ ו ן ו ה ת א מ ה ש ל ת ק נ ו ת ה ג " א כ ך ש ת ת א פ ש ר ר צ י פ ו ת ט י פ ו ל ו ת פ ק ו ד ב ב ת י
ה ח ו ל י ם
תקנות הג"א קובעות הסדרים פרטניים ליישום חוק הג"א, ובכך מניחות את התשתית המעשית ליישום
הוראות החוק. יש מקום לבדוק מעת לעת א ת הצורך בעדכון התקנות באופן שיביא לקידום יכולת בתי
החולים לשמור על רציפות טיפול ותפקוד וכן לצורך שמירה והגנה על חיי אדם תחת ירי רקטות בעיתות
.חירום
במרץ ובמאי2024
דנו פקע"ר ומינהל תכנון ובינוי בעדכון תקנות הג"א וסיכמו על עיקרי התיקונים
הנדרשים לתקנות, ה נוגעים להתאמת תקנות הג"א לרציפות טיפול ותפקוד. להלן הנושאים העיקריים
:שהוסכמו בפגישות (1
) לחייב מיגון של כלל השטחים הדרושים לתפקוד יחידות חיוניות, ולא להסתפק
;במיגון יחידות אלה בלבד. כך למשל, לחייב מיגון גם של יחידות אספקה סטרילית הצמודות לחדרי ניתוח
(2) ל
קבוע כי השטח המוגן שיוקצה עבור כל מיטת אשפוז116
יהיה שטח נטו תפעולי נקי, וזאת כדי להגדיר
שטח טיפול מינימלי בבנייה מוגנת117
( ;
3
) לקבוע כי אם נבנה מרחב מוגן ייעודי למיטות אשפוז במיקום
אחר שאינו במחלקת האשפוז (כגון באתרים תת-
קרקעיים), לא יידרש מרחב מוגן למיטות אשפוז בתחום
מחלקת האשפוז, ובמחלקות שלא תוכנן בתוך שטחן מרחב מוגן ייעודי למיטות אשפוז יתוכננו מרחבים
מוגנים מוסדיים118
( ;
4
) לחייב מיגון בכל סוגי המבנים שבהם ניתן שירות רפואה על ידי מוסד בריאות, ולא
רק במבנים חדשים, כדי שיהיה מיגון גם במבנה שלא נבנה במקור כמוס ד בריאות אלא שייעודו שונה
.בהמשך למרפאות
בפגישה במאי2024
סיכמו פקע"ר ומינהל תכנון ובינוי כי פקע"ר יפיץ חלק מהעדכונים מיידית במסמך
מדיניות שיגבש, כגון לחייב מיגון של כלל השטחים הדרושים לתפקוד יחידות חיוניות, לקבוע כי השטח
המוגן שיוקצה עבור כל מיטת אשפוז יהיה שטח נטו תפעולי נקי ולחייב מיגון בכל סוגי המבנים שבהם
ניתנים שירותי רפואה על ידי מוסד בריאות. נכון לינואר2025
.פקע"ר טרם הפיץ מסמך כזה
116
.גודל השטח המוגן במטרים רבועים נקבע גם כן בתקנות
117
כיום ניתן לעמוד בדרישת התקנות לגו דל המרחב המוגן המוקצה למיטת אשפוז אף שאין הוא מותיר בהכרח מרחב
.המאפשר טיפול מספק, כיוון שבשטח יש פריטים קבועים, כגון עמודים תומכים
118
רשות מוסמכת (פקע"ר) רשאית לקבוע כי שטח המרחב המוגן לכל מיטת אשפוז במטרים רבועים נטו יהיה גדול
ב-
50%
מהאמור בתקנה281
.(א) הקובעת את שטח המרחב המוגן המחייב התקנות כיום קובעות כי אם המרחב המוגן
הייעודי מצוי מחוץ לשטח המחלקה, נדרש
להקצות
בשטח המחלקה מרחב מוגן מוסדי בשטח של3%
משטח
.המחלקה
תקנה זו
מכתיבה למעשה "כפל מיגוני", שמשמעותו תוספת עלויות וגם
חשי
פה
לסיכון מטופלים בעיתות
חירום שכן לע
י תים מעבירים את המטופלים לשטח המוגן הקיים במחלקה, אף שמדובר בשטח קטן שאינו יכול להכיל
את כלל המטופלים במחלקה. קיומו של שטח זה במחלקה אף עלול לדחות את העברת המטופלים לאתר המוגן החלופי
בעת הצורך. התיקון נועד למנוע מצבים א
לה ו כן.לצמצם עלויות
63
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
לנוכח הקשיים שעלו בבתיה"ח עקב פערי מיגון במלחמת חרבות ברזל, ובראייה צופה פני עתיד, ישנה
חשיבות רבה לעדכון תקנות הג "א, באופן שיסדיר שהמרחבים המוגנים בבתיה"ח ייבנו באופן שיגן על
.חיי הצוות והמטופלים, ובה בעת תישמר רציפות טיפול ותפקוד
פקע"ר מסר בתשובתו כי מדובר בתהליך חקיקה ובו שלבים רבים. לא ניתן להפיץ עדכון לדבר חקיקה ללא
קיום תהליך חקיקה מסודר. פקע"ר פועל במרץ לגיבו ש טיוטה מקיפה לתיקון התקנות, תוך תיאום עם
גורמים רבים, ובהם משרד הבריאות. האירועים הביטחוניים המתרחשים כל העת משפיעים על המסקנות
.המקצועיות של פקע"ר בנוגע לאופן תיקון התקנות
לנוכח חשיבות הצורך בהגדלת היכולת של בתי החולים לשמור על רציפות טיפול ותפקוד בעית ות חירום
מומלץ כי פקע"ר ומשרד הבריאות ימשיכו לפעול לעדכון ולתיקון תקנות הג"א בהיבט של התאמת
המרחבים המוגנים הנדרשים. הדבר נועד להבטיח את שלומם של המטופלים וצוותי העובדים. כמו כן
מומלץ כי משרד הבריאות ופקע"ר יבחנו יחד עם בתיה"ח אם נדרשים תיקונים נוספים בתקנ.ות המיגון
הפקת לקחים בנושאי מיגון במלחמת חרבות ברזל
הפקת לקחים היא כלי ארגוני המאפשר התייעלות, למידה מכשלים ומטעויות, תיקון, הבהרה ויצירת
כללים ארגוניים ברורים ואחידים. בגופים ובארגונים גדולים רבים נהוג לערוך הפקת לקחים אחרי
אירועים חריגים, או באופן תקופתי. תהליכי הפקת לקחים משפרים את תפקוד הארגון ומסייעים לו
להימנע מטעויות בעתיד. להפקת לקחים לאחר אירוע משמעותי כמו מלחמה יש משנה חשיבות לצורך
.היערכות עתידית מיטבית לעיתות חירום
כאמור, משרד הבריאות פעל במהלך המלחמה להסדיר סוגיות ובעיות שעלו מרמת השטח-
מבתי החולים
השונים. כך למשל פעל עם משרד האוצר להקצאת תקציבים לסגירת פערי מיגון באמצעות תוספת אתרים
המוגדרים "הכי מוגן שיש" ואף ביצע פרויקטים רבים כאלה, אישר מדיניות החרגות ממדיניות ההתגוננות
וסיכם עם פקע"ר לעדכן את תקנות הג"א כדי לשפר רציפות תפקוד וטיפול
.בבתיה"ח
עם זאת, נוכח התמשכות המלחמה, וכן מספר המאסדרים הרב הנוגעים לנושא מיגון בתי"ח והתנהלותם
בעיתות חירום, הליך מערכתי של הפקת לקחים ברמה הלאומית יכול לתרום להיערכות עתידית מיטבית
לעיתות חירום. בין היתר מצופה כי יתוחקרו פעולות כלל בתיה"ח במהלך המלחמה , לרבות ההשפעות
למיניהן של פעילותם למשך זמן רב במתחמים חלופיים ותת-
קרקעיים-
כך לדוגמה ביה"ח מסוים פעל
ברציפות חודשים רבים במתווה מצומצם; הצורך בתיקונים נוספים בתקנות המיגון או במדיניות
.ההתגוננות ועוד
בביקורת נמצא כי לא בוצעה הפקת לקחים סדורה ורחבת היקף
,בקרב כלל הגורמים הרלוונטיים במשותף
לרבות משרד הבריאות, פקע"ר, בתי החולים ומשרד האוצר, בכל הנוגע לסוגיות אתגרי המיגון במערכת
.האשפוז במהלך מלחמת חרבות ברזל
64
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
במרץ2025
, לאחר סיום הביקורת, מינה מנכ"ל משרד הבריאות צוות "להפקת לקחים על התפעול והמענים
הלוגיסטיים במהלך מלחמת חרבות ברזל". הצוות אמור לדון בנושאים לוגיסטיים אחדים, לרבות בחינת
תפיסת המיגון במוסדות האשפוז והקהילה ולהציג את המלצותיו בתוך שלושה חודשים. הצוות כולל מגוון
.אנשי מקצוע ממערכת הבריאות לרבות מהאגף לשע"ח, ממשרד האוצר ומבתי חולים כלליים
.בית החולים ו' מסר בתשובתו כי ביצע תחקיר פנימי בעניין פעילותו החל מאירועי שבעה באוקטובר
פקע"ר מסר בתשובתו כי נפגש עם משרד הבריאות במהלך המלחמה לצורך המשך תיקון התקנות בהתייחס
.לנעשה בזמן המלחמה
משרד מבקר המדינה מציין כי חשוב שתתבצע הפקת לקחים פנימית
על ידי כל גורם בנפרד וכי פקע"ר
בשיתוף עם משרד הבריאות יבצעו הפקת לקחים בנוגע לתיקון התקנות. עם זאת, לפקע"ר יש ממשקים
נוספים עם משרד הבריאות ועם בתי החולים. לכן מומלץ, גם נוכח התמשכות מלחמת חרבות ברזל וכן
נוכח הפגיעות שנגרמו במהלך מבצע עם כלביא, שמשרד הברי אות, פקע"ר, כל בתי החולים בארץ, משרד
האוצר וגופים נוספים במערכת הבריאות המפעילים בתי חולים, יקיימו הליך סדור ומשותף של הפקת
,לקחים בנושאי מיגון בתי החולים, על כל השלכותיו ויפעלו כדי להבטיח את המשך הפעילות בעיתות
.חירום מתמשכות
סיכום
מערכת הבריאות משרתת
בעיתות חירום הן את האוכלוסייה האזרחית והן את צה"ל. אי-
תפקוד של
מערכת הבריאות בכל הכרוך בהיקף פריסת המיטות הנדרש ושאר יכולות בתי החולים, עלול להביא
.לפגיעה בחוסן וביכולת ההתמודדות של העורף עם עיתות החירום, אך גם לפגיעה ביכולת הלחימה בחזית
מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא , שבמהלכם (עד יוני2025) נורו יותר מ-
37,500
טילים לעבר שטח
,מדינת ישראל, ובפרט לדרום ולצפון הציבה אתגר חדש, בין השאר בפני מערכת הבריאות-
משך מצב
,החירום והיקפו הגיאוגרפי. המלחמה הציפה פערי מיגון והיערכות במרכיבים רבים של מערכת הבריאות
בדגש.על פערי המיגון הפיזי ויכולת רציפות הטיפול והתפקוד של בתי החולים
מבקר המדינה הצביע כבר כמה פעמים בעבר על חוסר במיגון בבתי החולים השונים, חוסר הנובע לרוב
מהעובדה שתקנות מיגון המחייבות בנייה מוגנת נחקקו בשנת2013
, ואילו בבתי החולים ישנם מבנים
רבים שנבנו זמ ן רב קודם. בדוח זה הודגמו הנזקים מפערי המיגון הקיימים, הן בבתי החולים הכלליים
,והן בבתי החולים ההמשכיים ,במיוחד בבית חולים סורוקה שנפגע במהלך מבצע עם כלביא המשפיעים
על יכולתם לשמור על רציפות טיפול ותפקוד לאורך זמן. פערי המיגון המרכזיים הם אלה: בבתי החולים
הכלליים הקרובים לגבולות -
( מכשירי דימות67%
( ) ומיטות אשפוז48%); במרכזי-
העל הקרובים
לגבולות-
( חדרי צנתורים ואנגיוגרפיה56%); במרכזי-
העל שאינם קרובים לגבולות פערי המיגון
( המשמעותיים ביותר הם מכשירי דימות69%
( ) ומיטות טיפול נמרץ64%
); ובבתי החולים הכלליים
ש אינם קרובים לגבולות-
( מיטות אשפוז71%
( ) וחדרי ניתוח56%
.)
65
מבקר המדינה
| דוח מיוחד
טבת התשפ"ו
▪
ינואר2026
מיגון בתי חולים
עקב פערי מיגון אלו, בין היתר, בבתי החולים הכלליים פעילות באתרים חיוניים מושבתת לעיתים לפרקי
זמן ממושכים, ובתיה"ח נאלצים לעבוד באתרים שאינם מוגנים; תפוסת בתי החולים ירדה, גם נוכח פינוי
האוכלוסייה בצפון ובדרום, והם אף צמצמו שירותי רפואה אמבולטוריים-
דבר הפוגע לעיתים ברצף
הטיפול ומקשה על קבלת הטיפול הרפואי הנדרש. דחייה ואף ויתור על שירותי רפואה עלולים לגרום
.לפגיעה בבריאות הציבור. כמו כן, העברת מאושפזים ממחלקות למתחמים מוגנים מתעכבת
אשר לבתי החולי ם ההמשכיים (גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים), אשר בהם מאושפזת
אוכלוסייה רגישה ופגיעה-
יש להם תפקיד חשוב לתמיכה בהפחתת תפוסות ממערך האשפוז הכללי
בעיתות חירום. אולם, פחות משליש מהמיטות בבתי חולים אלה מוגנות או שניתן להעבירן לאתר חלופי
מוגן, בעוד שכמחצית מה מיטות אינן מוגנות והשאר באתרים "הכי מוגן שיש". יכולת בתי החולים
הגריאטריים להפחית תפוסות על פי הנחיות פקע"ר והרשות העליונה לאשפוז-
קטנה, ולמרות מצב
המיגון הירוד הם נשארים בתפוסה כמעט מלאה, ולפיכך חלק ניכר מהמאושפזים בהם שוהים במקומות
.שאינם מוגנים
עניין ז ה, קיבל משנה תוקף במבצע עם כלביא ביוני2025
בשל התמודדות מדינת ישראל
עם הטילים הבליסטיים ששוגרו מאירן המסוגלים לשאת ראשי נפץ של מאות קילוגרמים ולהביא להרס
.רב גם מהדף ורסיסים מנהלי בתי החולים ההמשכיים ציינו בפני משרד מבקר המדינה את הפגיעה
בחוויית המאושפז כ אחד מחמשת הנזקים המשמעותיים שנגרמו בשל הפגיעה בתפקוד הרציף של
.הפעילויות בבתיה"ח כתוצאה מהיעדר מיגון
מאז שנת2007
(
17
שנים) קיבלה הממשלה שלוש החלטות העוסקות, בין היתר, במיגון בתי חולים בהיקף
כספי של כ-
900
.מיליון ש"ח שעסקו במיגון בבתי החולים בצפון ובדרום
,אולם
הממשלה לא קיבלה
החלטה על ביצוע תכנית מתוקצבת רב שנתית לסגירת פערי המיגון בבתי החולים הכלליים, שעוד במרץ
2016
הוערכה בידי משרד הבריאות בכ-
3.6
מיליארד ש"ח. עם זאת, מאז תחילת המלחמה ובמהלך שנת
2024
"הקצו משרדי האוצר והבריאות תקציב בסך של כחצי מיליארד ש ח בלבד לשיפור המיגון בבתי
.החולים, לביצוע בטווח הזמן המיידי והבינוני
כדי להבטיח רציפות טיפול ותפקוד לאורך זמן, ובפרט בעת מלחמה מתמשכת, ולנוכח הפגיעה בבית
החולים סורוקה ביוני2025
, יש לפעול למתן מענה לפערי המיגון בבתי החולים השונים כדי להבטיח את
חייהם של המטופלים והמטפלים. משרד הבריאות אמד את העלויות הנדרשות לכך בכמעט חמישה
.מיליארד ש"ח
תקציב בסדר גודל זה מחייב הכנת תוכנית לאומית ארוכת טווח ומוצע שתהיה חלק
.מהחלטת ממשלה ייעודית שתתקצב אותה ותקבע את סדרי העדיפויות
כדי להיערך מיטבית לעיתות חירום בעתיד מומלץ שמשרד הבריאות ופקע"ר ימשיכו לעדכן את תקנות
המיגון שכבר החלו בעדכונן בהתאם לצרכים העולים מהשטח, וכן שמשרד הבריאות יגבש דרכי פעולה
לפיקוח על ביצוע כלל הפרויקטים בבתי החולים, וזאת כדי לוודא שהבנייה החדשה בבתי החולים תתבצע
.בהתאם לחוקים ולתקנות כנדרש בתקנות המיגון כמו כן, מומלץ
שבעקבות התמשכות מלחמת חרבות
,ברזל משרד הבריאות, פקע"ר, משרד האוצר ומגוון הגופים במערכת הבריאות המפעילים בתי חולים
יקיימו הליך סדור של הפקת לקחים משותפת בנושאים הרבים שעלו בתחום רציפות הטיפול והתפקוד
עקב אי-מיגון בתי החולים.