פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 811 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 10:00 סדר היום: שינויים בתקציב לשנת 2025 נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אכרם חסון יוסף טייב נעמה לזימי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר עודד פורר אורית פרקש הכהן נאור שירי אושר שקלים עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: סימון דוידסון עופר כסיף צגה מלקו סמיר בן סעיד גלעד קריב מוזמנים: אלקנה אהרון ריקלין – אג"ת, משרד האוצר אוהד מרדכי – אג"ת, משרד האוצר גד רחמני – אגף תקציבים, משרד האוצר אורי אלמוג – אג"ת, משרד האוצר דן פיקמן – אג"ת, משרד האוצר אייל ברוך – אג"ת, משרד האוצר תאיר רבוחין – אגף תקציבים, משרד האוצר שלומי רוט – אג"ת, משרד האוצר גולן בדיחי – רכז מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר נעמי אהרוני – משרד ירושלים ומסורת סופי כהן – משרד לשוויון חברתי יוכי אילוז – מנהלת אגף בכיר בתחום התמיכות וביטחון תזונתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ינון אהרוני – מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מרים גראזי רוזנבאום – יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, 483-484 – משרד הרווחה והשירותים החברתיים. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> הפנייה נועדה להעביר כ-11 מיליון שקלים למשרד הרווחה לטובת שימושים קואליציוניים. 10 מיליון שקלים מועברים לטובת מבחן תמיכה בחלוקת סלי מזון, 1,300,000 ₪ מיועדים להעסקת יועצים להקמת הרשות למאבק בעוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לפרט את העקרונות המרכזיים במבחני התמיכה בסלי המזון? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> מבחן התמיכה של סלי המזון נועד לתת מענה לאוכלוסייה הנזקקת ביותר שזקוקה לסיוע אחת לחודש. המשפחות מקבלות כרטיסי מזון או סלי מזון לביתן. סל המזון צריך להיות מורכב לפי הרכב מסוים שקבעה התזונאית הראשית במשרד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא שואל מה מרכיב סל המזון. איך עומדת משפחה בתבחין התמיכה לסל מזון? מה הם תבחיני התמיכה לקבלת סל מזון? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> המשפחות צריכות לעמוד בקריטריון לפי טבלת סף העוני של הביטוח הלאומי, כאשר מי שעונה על הקריטריון של סף העוני יכול לקבל את הסיוע. העמותות בודקות את ההכנסות לפי הפרטים שהמשפחות מגישות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בהתאם להכנסה חלקי מספר נפשות? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רואה שעיקר הפנייה זה לשירותי משרד מרכזיים, לתפעול. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> זה שם התכנית שבה נמצא מבחן התמיכה של סל המזון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כאן תשלומי שכר דירה, אחזקת רכב ממשלתי. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> בתכנית יש הרבה מאוד דברים, בין היתר התפעול של המשרד ומבחן תמיכה במזון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תמיכה בסלי מזון נמצאת בתוך התקנה של שמירה וביטחון כללי? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> לא, בתוך התכנית של שירותי משרד מרכזיים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל ההתקשרויות שמופיעות פה לא קשורות לחלוקת סלי מזון, הן מדברות על דברים של אחזקה ומינהל. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> יש שם כל מיני התקשרויות, בין היתר מבחן תמיכה בביטחון תזונתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רציתי לשאול על המקורות שמהם מגיע הכסף. מה ההשפעה של הקיצוץ על פעילות הממשלה ומדוע הוחלט לקצץ? מה התקציב של רשות העוני? כיצד ניתן לוודא שתחת הרשות למאבק בעוני לא ניתן לתקצב ארגונים הפועלים רק במגזרים מסוימים? מה התקציב השנתי של הרשות ומצבת כוח האדם? האם הרשימה של העמותות שמקבלות כספים מפורסמת לציבור? כמה עמותות קיבלו את התמיכה בשנת 2025? מדוע זה לא מתוקצב בבסיס התקציב? של מי הכספים הקואליציוניים האלה? האם ישנן עוד תכניות תחת המשרד שעוסקות בסלי מזון או סיוע לנזקקים? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> המקור התקציבי הוא בסעיף 13, בתכנית 130204 - פעילות ממשלתית רוחבית. בסעיף 13 מתוקצבות פעילויות שבכוונתה של הממשלה לקבל החלטות עליהן במהלך השנה. בגלל שלא ברור על איזה סעיפים יוצאו הכספים הם מתוקצבים בסעיף 13, בתכנית הפעילות הממשלתית הרוחבית. זה אחד מהמקרים האלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה אחד הכיסים של אגף התקציבים. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> זה לא כיס של אגף תקציבים, אין דבר כזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה ההיקף של הסעיף הזה, של התכנית הזאת? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כנגד ההחלטות שהממשלה מקבלת במהלך השנה מתוקצבים כספים. העברה הזאת היא העברה מכוח החלטת ממשלה קואליציונית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להגדיר את זה כרזרבה לכספים קואליציוניים? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> זה לא תוקצב בתכנית של רזרבה לכספים קואליציוניים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה סך הכל יושב בסעיף הזה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני אבדוק. לעניין הקיצוץ שחבר הכנסת בליאק היה מודאג ממנו - זה לא קיצוץ, זה כסף שתוכנן לצאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך זה לא קיצוץ? הייתה תכנית שממנה אתם לוקחים כסף ומעבירים למקום אחר. אתם מקצצים בתכנית אחת לטובת תכנית אחרת. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אין פעילות שנמנעה בגלל העברה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם מתקצבים תכנית שאין בה פעילות - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה נקרא תכנית פיקטיבית. מראש שמו כסף במקום שאין תכנית. הוא אמר שהם שמו את זה בסעיף הזה כדי שניתן יהיה להעביר לדברים שהם לא ידעו מה הם. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> זה לא מדויק. הממשלה מקבלת במהלך השנה הרבה החלטות, כאשר חלק מההחלטות האלו יוצאות מסעיף 13, חלק מסעיף 83. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעיף הוא סעיף סל להחלטות קואליציוניות. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לא להחלטות קואליציוניות בלבד, יש החלטות רוחביות מגוונות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעיף הוא סעיף סל להחלטות שיתקבלו בעתיד. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> את רוב ההחלטות אנחנו יודעים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה מבחינתכם ההגדרה של פעילות רוחבית? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש החלטות שאתם לא יודעים מה הן? הסעיף הזה הוא לא אמיתי, כי בהתחלה הסעיף הוא לתכנית מסוימת ואחר כך רואים שמדובר בסעיף סל לתכניות אחרות. השם הנכון של הסעיף הוא "סעיף רזרבה לתכניות שאנחנו לא יודעים מה הן". << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> גם זה לא מדויק. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> רשות העוני שהוקמה רק בחודש מרץ האחרון עדיין לא מתוקצבת ואין בה כוח אדם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הסכום שמועבר הוא 1,300,000 שקל? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> כן, זה הסכום שנועד להעסיק כמה יועצים ראשונים שיבנו את תכנית העבודה של הרשות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מדובר על יועצים חיצוניים? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> מדובר על עובדים שמשרד הרווחה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש מנכ"ל לרשות? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> עדיין לא נבחר מנכ"ל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מי יעסיק עובדים? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> כרגע הרשות הזאת יושבת תחת משרד הרווחה, היא לא ישות נפרדת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי מנהל את הרשות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר עומד בראש המועצה, לא? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> יש מועצה ויש את עובדי - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המועצה מעסיקה את העובדים? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> את המועצה מינו, אבל עדיין לא היו מפגשים שלה. מי שמכווין כרגע את העבודה זה מנכ"ל משרד הרווחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם המועצה לא התכנסה ואין מנכ"ל, למה להעסיק עובדים? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> יש ועדת איתור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המועצה קיבלה החלטה להעסקת עובדים? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> מנכ"ל המשרד קיבל את ההחלטה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> באיזו סמכות? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> הרשות הזאת היא גוף שכפוף למנכ"ל באופן ישיר, זו לא רשות נפרדת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מדוע הוקמה המועצה? המועצה לא אמורה לבחור את המנכ"ל? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> מפורט בחוק מה בדיוק האנשים שהולכים להיות חלק מהמועצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה רציונל בהעסקת עובדים כרגע. מדוע להעסיק עובדים כשהמועצה טרם התכנסה, כשהמנכ"ל לא מונה והרשות לא פועלת? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> כדי לייצר את תכנית העבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אלא אם כן מישהו רוצה להעסיק עובדים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> התפקיד של הרשות הוא לגבש תכנית לשר. ה-1,300,000 הם תקנים? זה כסף למכרז ליועצים שיסבירו איך להקים את הרשות? בסוף צריך לעבוד בהתאם לחוק. מה המשמעות של הכסף הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה תקנים, יועצים? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> זה לא תקנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון ש-1,300,000 שקל זה לא כסף מאוד גדול אבל זה עדיין כסף ציבורי. למה רוצים להעביר אותו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרי בסוף המועצה אמורה לאשר את תקציב הרשות. אם מקצים 1,300,000 למועצה שעוד לא התכנסה עדיין, אז ה-1,300,000 האלה עוד לא אושרו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא למועצה – לעובדים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> המועצה אמורה לאשר את התקציב של הרשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אפשר לתת לנו הסבר לגבי רשות העוני הזאת שתפעל, כי ממה שאני רואה יש בה רוב פוליטי. אם אני לא טועה, זו פעם ראשונה שאנחנו מאשרים סכומי כסף לגוף הזה שיעסוק בין היתר בתלושי מזון. אין אנחנו מוודאים שהדבר הזה, שהוא בשליטת שר הרווחה, בשליטה פוליטית מלאה, איננו הופך למסלול עוקף חלוקה שוויונית של תלושי מזון לאנשים במדינת ישראל, איננו הופך להיות קופה קטנה של ש"ס? אני שואלת את השאלה הזאת, כי יש תלושי מזון במאות מיליוני שקלים שמעוכבים פעם אחר פעם על ידי הייעוץ המשפטי במשרדים של הממשלה בגלל שהם מחולקים לא על בסיס קריטריונים מקצועיים אלא על בסיס קריטריונים פוליטיים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סלי המזון, לפי מה שאני מבין, זה לא רק למועצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לסלי מזון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תסבירו לנו מה זה סלי מזון ובמה זה שונה מתלושי מזון. למה הדבר הזה מגיע ביום האחרון של השנה? האם היה כאן עניין משפטי שזה התעכב בגינו? למה זה בכלל כסף קואליציוני? למה לתת כסף לעניים במדינת ישראל צריך להיות משהו פוליטי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על זה כולנו מסכימים איתך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כתוספת על מאות מיליוני שקלים שעברו בתקציב של השנה למטרה הזאת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הממשלה מייצרת יותר עניים ולכן הם צריכים להוסיף כסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלומית, אני אשמח לקבל ממך סקירה אחרי שנקבל תשובות ממשרד הרווחה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> בנושא של הרשות למלחמה בעוני התקבל מסמך רשמי בוועדה. אני לא בקיאה בכל הפרטים, אבל הרשות נמצאת כרגע בתהליך של הקמה ויהיו בה 29 נציגי ציבור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 29 נציגי ציבור הם חלק מהמועצה? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רק נציגי ציבור, זה גם עובדי משרד. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כרגע יש גם תהליך של איתור מנכ"ל לרשות. את כל הפרטים על ההתנהלות אפשר לקבל ממנכ"ל המשרד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשמוע מהמשרד למה צריך 1,300,000? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה 1,300,000 אמורים ללכת למועצה שעוד לא התחילה לפעול ועוד לא נבחרה? לאן הכסף הולך? זה כסף שאמור היה להיות מחויב עד מחר. איך חויב כסף על מועצה שלא קיימת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ולאן זה הולך? מה פירוט החלוקה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם חייבים לתת לנו הסבר על הרשות לעוני. כשאני מסתכלת על החוק זה ממש לא 29 נציגי ציבור. יש פה עובד משרד התחבורה, עובד משרד המשפטים, סמנכ"ל ביטוח לאומי, שירות תעסוקה. יש כאן רוב פוליטי מוחלט. צריך הסברים בנושא הזה כי יש לו רקע מאוד רגיש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סלי מזון זה לא תלושי המזון שעליהם מדברים. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> המשרד נותן למשפחות נזקקות בשישה מבחני תמיכה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הם? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> המבחן הראשון זה סיוע חד פעמי לשני חגים בשנה – מדובר על כל העדות - וזה יכול להיות סל מזון או כרטיס מזון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא ניתן לעמותות. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> העמותה נותנת למשפחות. אנחנו מתקצבים את הפרויקט של חגי תשרי בתשעה מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מתקצבים את העמותות? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> את העמותות שעומדות במבחני התמיכה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך נבחרות העמותות האלו? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> העמותות מגישות בקשה במרכב"ה למבחן תמיכה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הן מסבסדות, הן לא מממנות את כלל העלות. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> הן נבדקות על ידי רואה חשבון מטעם החשכ"ל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איך לא יוצרים כפל לאותה משפחה משתי עמותות? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הם מגישים את השמות. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אנחנו מקבלים את הרשימות ומצליבים אותן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> האם מספיק שאתה עומד בקריטריון אחד או צריך לעמוד בכל הקריטריונים? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> הקריטריון צריך להיות קריטריון של נזקקות על פי טבלת סף העוני של הביטוח הלאומי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי נוסיף 1,300,000 לתמיכה בעמותות במקום לרשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה מבחני התמיכה הנוספים? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> המבחן השני זה מסגרות הזנה, שזה ארוחות חמות שמובאות לבתי משפחות, לקשישים מרותקים ולנזקקים שעומדים במבחן התמיכה של נזקקות. המבחן השלישי הוא ארוחה קלה, שזה חלוקת ארוחות קלות בבתי ספר לתלמידים נזקקים, לילדים שמגיעים עם תיקים ריקים. המבחן האחרון זה סלי מזון חודשיים ועמותות גג. עמותות הגג מגייסות עודפי מזון ומעשירות את סלי המזון לעמותות הקצה. עמותות שמחלקות סלי מזון חודשיים, כמו שציינתי בהתחלה, מחלקות אחת לחודש למשפחות את הסל או את כרטיס המזון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מי בודק למי זה מגיע ומי זכאי? האם משרד הרווחה יכול להגיד "זה כן, זה לא" או שהעמותות מחלקות לפי הצרכים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם רשימת העמותות מפורסמת לציבור באיזה שהוא מקום? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא נגד, אנחנו רק רוצים לדעת שזה עובד ישר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בחוות הדעת שמצורפת לפנייה כתוב שמטרת התקציב היא העסקת יועצים שיסייעו לגורמי המקצוע במשרד בתכנון הקמת הרשות בצורה מיטבית. אולי במקום לתת 1,300,000 ליועצים ניתן אותם לנזקקים? אולי במקום לתת 1,300,000 לעסקנים שמקורבים למפלגה מסוימת ניתן אותם לנזקקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה בטוח שזה עסקנים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח על סמך ניסיון עבר במפלגה מסוימת שאני מכיר היטב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי זה על סמך הניסיון במפלגה שלכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל הפרויקט הזה הוא פוליטי, מקורב למפלגה מסוימת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא פוליטי בכך שנעמה לזימי הצביעה בעדו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא הצבעתי בעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה לא משכת את השם שלך מהחוק? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ניסיתי למשוך. הבטחת לי שבין ראשונה לשלישית תוריד את הקומבינות, אבל לא עמדת בהבטחה ולכן לא הצבעתי בעד החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא משכת את החוק? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חוצפן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא משכת את החוק, צבועה שכמותך? התחננת בפני שנעביר את החוק. עאידה תומא סלימאן הייתה בעד החוק והצביעה בעדו. זה חוק שלי, שלה ושלך. היית מושכת. למה הצביעות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לקחתם חוק טוב ופוררתם אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שעם ישראל ידע שהרשות למלחמה בעוני זה לא נעמה לזימי, היא לא דואגת לעניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני דואגת לעניים, לא לקומבינות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא רצתה סרטון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרשות למאבק בעוני לא אמורה לחלק דברים, היא אמורה לבחון רפורמה ומדיניות ממשלה ביחס למצב העוני בישראל ואי השוויון, שזה לעודד יציאה לשוק העבודה, לייצר חכות ולא רק דגים. מה שעשו ינון, אייכלר ואחרים זה לקחת חוק יפה של "פתחון לב" ושל עוד עמותות ולהפוך אותו לכר לקומבינות. לי לא אישרו לנמק הסתייגויות בחוק שלי. נאלצתי לא להצביע על חוק של עצמי שזה דבר הזוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי לא איפשר לך? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אייכלר. אני אראה לך את ההקלטה. הוא הוציא אותי מהדיון, הוא העיף אותי מהדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא ענית במליאה? אי אפשר לשקר לציבור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הפכתם חוק יפה שאמור לטפל במנגנונים שמייצרים עוני בישראל, לחוק של גמ"חים, של קומבינות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מפעל של הג'ובים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא משכת את השם שלך מהחוק? אם זה מפעל של ג'ובים, למה לא משכת את השם שלך מהחוק? בכל רגע נתון אפשר למשוך את השם מהחוק. למה? זו צביעות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במהלך החקיקה אמרו לנו שמתקנים דברים ולא עשו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם ראית שלא מתקנים, ברגע האחרון יכולת למשוך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא הצבעתי בעד החוק הזה כי ברור שזה מסלול עוקף לתלושי המזון של ש"ס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מזכירה שמרגי ואתה, ינון, התחייבתם להוריד את כל הקומבינות לקריאה הראשונה. אמרת לי מאחורי הקלעים:"אייכלר גומר אותנו, לא מאפשר לי להוריד את זה". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שקר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא שקר, כי זה הופיע בעיתונות וזה נאמר לפרוטוקול. אם עדיין לא מונתה מועצה, איך מעבירים את הכספים ומנגד לא מתקצבים את המועצה לביטחון תזונתי שאותה רוקנו? מה אחד המאבקים שהיו לנו? שלא יבטלו את המועצה לביטחון תזונתי. הם החליטו לבטל רק בגלל שהמועצה הוציאה דוח נגד תלושי המזון של דרעי. המועצה לביטחון תזונתי היא מועצה עצמאית שהוציאה דוח נגד תלושי המזון של דרעי ומאז מסע הנקם של ש"ס במועצה לביטחון תזונתי. ההישג היחידי באיומים שלי על החוק, ועל זה באמת תודה לי, שמנעתי את סגירת המועצה לביטחון תזונתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק את? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם את, עאידה. אתם עכשיו מבקשים לתקצב גוף שלא מונה, שחוררתם, שהרסתם, ואת המועצה לביטחון תזונתי - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא גוף, זה יועצים חיצוניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 1,300,000 על מה? על יועצים שיסייעו להקים את הרשות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שחמור פה זה שאת המועצה שמגישה דוחות מקצועיים, ואני מציעה לקרוא את הדוח של המועצה לביטחון תזונתי, את 120 העמודים שמדברים על איך מטפלים בעוני - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב להתוות מדיניות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את זה לא תקצבו, זה נעשה בהתנדבות על ידי מי שמינו מהמועצה. את ה-1,300,000 לא אמורים לחלק לאנשים, זה אמור ללכת למדיניות ומחקר כדי למנוע את דוח העוני הבא, כדי למנוע את המציאות הזאת שיש עניים בישראל. לא לתת להם עוד תלוש, עוד סל מזון, כי זה הצדקה של הכאן ועכשיו. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה בשביל להביא עובדים בשביל שהגוף יוכל לפעול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נצא עכשיו להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:10.) << הפסקה >> << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם אפשר פירוט של הביצוע בתוך העברה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> האם יכול להיות מצב שבמקום לתת תלושי מזון או עזרה ואוכל מסבסדים סוכות לקראת חג הסוכות? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא יכול להיות מצב שעמותת "חסדי נעמי" סבסדה סוכות לאנשים? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> עמותת "חסדי נעמי" פועלת בהרבה תחומים. החשבוניות שהיא מגישה על הוצאות הן על מזון נטו. אנחנו מאשרים את זה אחרי שרואה חשבון חשכ"ל עושה ביקורי פתע בכל נקודות החלוקה שהיא הצהירה עליהן ורואה את הכמויות ואת הרכב סלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עמותה יכולה לספק גם תיקים לבתי ספר, סוכות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא על החשבון הזה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אנחנו מפרידים במאזנים שלהן בין הוצאות החגים לבין סלי המזון. אנחנו דורשים שתהיה הפרדה מוחלטת בין ההוצאות ובין ההכנסות של הפרויקט הנתמך על ידנו. יש לנו גם את הפרויקט של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי שקיבלנו אישור מיוחד ממשרד המשפטים, האוצר והחשכ"ל לבצע את מבחני התמיכה. במיזם יש טיפול אישי במשפחה - הוא כולל תכניות העצמה ליציאה ממעגל העוני, סדנאות - שזה שונה מסל הנטו שמקבלת המשפחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההבדל בין זה לתלושי מזון? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> יש שלוש תכניות. יש את התכנית שנמצאת בפנייה שמונחת לפניכם, הסיפור של סלי המזון, של הוספת 10 מיליון שקל למבחן התמיכה הקיים במשרד, ויש את התכנית המרכזית של משרד הרווחה, שזה משפחות שעושים איתן תהליכי עומק - בדרך כלל זה נעשה במשך שנתיים - מה שנקרא "המיזם הלאומי לביטחון תזונתי". << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שם גם יש את תלושי המזון? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> זה שילוב של כרטיס וסל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המיזם הלאומי לביטחון תזונתי הוא המיזם שיש בו את כל הידע של הרווחה, הוא זה שפועל לפי קריטריונים ותבחינים שוויוניים. בניגוד למה שרוצים לשים במשרד הפנים, המיזם הזה הוא זה שיש לו את כל הידע הנצבר עם השנים ולכן חבל שלא שמו שם כבר את הכל. הרווחה יודעת אך להעביר את הדברים האלה, היא זאת שחוקרת את הסטטיסטיקות, את הנתונים, מעבירה את הכל, עובדת עם הארגונים. דווקא על המיזם יש לי רק מילים טובות לומר, בניגוד לרצון להעביר כספי עתק למשרד הפנים כדי לתעדף מקורבים ולא להעביר למי שבאמת זקוקים לתלושים האלה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון, נעמה. תסתכלי מי קיבל ותראי שאנחנו, לפחות במפלגה, מחלקים לכל המגזרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בית המשפט חולק עליך. אני מפרגנת למיזם לביטחון תזונתי נוכח הידע שיש לי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ייתכן שיוציאו פה רפש וידברו עלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קראת לי בשמות. קראת לי מיזוגנית, קראת לי ילדונת בדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדאי שתגידי שזה אחרי שקראת לי חוצפן ושקרן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קראת לי גם חוצפנית ושקרנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי לך שכל מי שמדבר עליך משהו את קוראת לו מיזוגן. גברת נעמה, אני לא ארד לרמה שלך, אני לא אפרסם שיחות שיש לך איתי ובקשות שיש לך לגבי חוקים שאת רוצה לקדם. אני אעשה את כל מה שטוב לעם ישראל, לאזרחי ישראל. אני אמשיך לעשות את זה בלי לחשוש ממך ובלי שום דבר. אל תטילי עלי אימה עם שיחות שאת יכולה לפרסם על כך שאת מבקשת ממני דברים או על כך שאמרת לי שאני התחייבתי על דברים כאלה ואחרים. במה שהתחייבתי עמדתי. אם החוק כל כך גרוע, למה לא משכת את השם שלך מהצעת החוק הזאת? אם הדיור הציבורי יגיע וזה לא יהיה טוב לך, יש לך גם הזדמנות למשוך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ינון, שני חברי כנסת שאכפת להם מהדיור הציבורי צריכים - -? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בא לעזור לעם ישראל. היא יודעת שאני אמשיך להביא את זה לשנייה ושלישית כי לי אכפת מאזרחי ישראל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מפרגנת לכל מי שעוזר לעניים ולמוחלשים. פירגנתי לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מטיל רפש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מדובר על עוד 10 מיליון ש"ח שמועברים לעמותות שמחלקות סלי מזון. איזה סלי מזון מחולקים? האם הייתה התחייבות של המשרד לעמותות על הכסף הזה ועכשיו אתם רק ממלאים את ההתחייבות? גם אני ניהלתי עמותה, גם אצלי ב-31 בדצמבר העלו את גובה התמיכות, רק שזה היה כנגד פעולות שלא תוקצבו בבסיס התקציב. אני רוצה להבין מה קרה כאן. האם אמרו לעמותות שהן יכולות לחלק יותר סלי מזון? האם אתם משווים את ה-10 מיליון שקל האלה למה שהם קיבלו ממילא בשנה שעברה? האם רוב העמותות האלו נקלעו לקשיים כספיים ואתם עכשיו עושים איזו שהיא פעולת הצלה לטובת העמותות האלו? לא ברור לי איך בתחום של חלוקת סלי מזון, בניגוד לפעילויות מסוגים אחרים, מועבר ביום האחרון 10 מיליון ש"ח. חברי הכנסת שאלו מה ההיגיון בלהוציא עכשיו מכרז ולמה שלא תחכו ל-2026 ואז תוציאו את המכרז על היועצים, תעשו את המהלך מסודר. אני לא מוטרד מההוצאה, אני מוטרד מהסעיף שנלקח ממנו הכסף, שזה מהתכנית של טיפול חוץ ביתי שמשמשת לתקצוב כלל המענים למשפחות, לילדים ונוער בקהילה שנמצאים על רצף הסיכון, במצבי מצוקה ומשברים שונים, כמו אלימות במשפחה, עוני והדרה, קושי בתפקוד אישי, שכול, כתות. מכיוון שאנחנו מתעסקים בלדאוג להעברות כספים לניצול כת "לב טהור" אנחנו יודעים שהסעיף הזה סובל מתת תקצוב. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אנחנו המשרד שמוביל את המהלך הזה, אנחנו עוררנו אותו בציבוריות הישראלית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך מהסעיף הזה שלדעתי סובל מתת תקצוב אתם מוציאים סכום של קרוב ל-1.5 מיליון שקלים בשביל מכרז יועצים לגוף שהוא חשוב אבל הוא עוד נדבך בירוקרטי? הייתי מצפה שמשרד הרווחה יבקש העברת תקציבים לתקנה הזאת ושכל שקל שנמצא בתקנה הזאת, בגלל המצב שאנחנו נמצאים בו, ימוצה עד תום. זה ממש לא נתפס בעיני שמהתקנה התקציבית של השירותים האישיים והחברתיים לכל מצבי הסיכון גורעים 1.5 מיליון שקל. אתם צריכים לומר שבסעיף הזה צריך עוד 100 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הצורך להוציא עכשיו סכום לא מבוטל של 1,300,000 להעסקת יועצים ברשות שלא קיימת? << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפני כמה ימים הייתה לי שאילתה לגבי כרטיסי מזון. כמה מתקציב הרשות למלחמה בעוני מיועד לחברה הערבית, למשפחות הנזקקות אצלנו? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אפס שקלים. לא יהיה לה תקציב לחלוקה. זה לא גוף אופרטיבי שיחלק כספים או יאגם כספים עבור חלוקת מזון וחלוקת כסף, זאת לא המטרה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין אדם שיושב פה ולא רוצה שמספר האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני ירד, כולם רוצים את זה. כשהתחילה החקיקה לגבי הרשות, אמרתי, וואו, זה דבר יפה, אבל לאט לאט היא נהפכה יותר ויותר פוליטית. מתי אנחנו נראה שיש התחלה של ירידה במספר האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו פעם ראשונה שאנחנו נוגעים בכסף שעובר לרשות הזאת. אתה אומר שהיא לא מחלקת כספים, אבל לנו נאמר שמחולקים כאן כספים לעמותות. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זה לא ברשות הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המיזם לביטחון תזונתי הוא משהו אחר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כל כך הבנתי מה ההבדל בין סלי מזון לתלושי מזון. מה הם המנגנונים שיש לך כמנכ"ל או כמי שמכיר את הגוף של רשות העוני כדי שהגוף הזה לא יהפוך לקופה קטנה פוליטית? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> על זה נלחמנו כשחוקקנו את החוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל פה לא נדון החוק. אנחנו מאשרים פה בפעם הראשונה כספים לחלוקה שאולי ילכו ויגדלו. איזה מנגנונים יבטיחו שהדבר הזה לא יהפוך לקופה קטנה פוליטית על רקע ההיסטוריה שאנחנו מכירים מתלושי המזון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הבנתי ממלא המקום חיים כץ שהוא הצליח לייצר מסגרת שתפטור את המשרד מהקיצוץ הרוחבי. אני יודעת שכל כסף שנכנס לרווחה יש לאן להוציא אותו. לקחת מהחוץ ביתי זה קשה, כמו שאמר גלעד, כי אנחנו עושים ביקורים ואנחנו רואים את הדבר הזה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> העברה התקציבית הזאת לא פוגעת בסעיף המקורי שממנו הכסף נלקח, כיוון שהשנה לא הספקתי להוציא את כל הכסף שנמצא שם. אני רוצה למצות את כל הכסף שנמצא אצלי. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> כל הכסף שהגיע לפה הוא תוספתי, הוא לא על חשבון יתרות שכמעט ואינן ברווחה, וזה גם לא שום הסטה במשרד הרווחה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> משרד הרווחה לא מחזיר אגורה למשרד האוצר, כי גם אנחנו משתדלים להיות טובים, וגם כי הצלחנו לפתח מנגנונים בעידוד ותמיכה של אגף התקציבים לזה שאנחנו מסיטים כספים בתוך המערכת הזאת ומשאירים את הכל בתוך השדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה לגבי הקיצוץ הרוחבי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שבשנה הבאה נמצא בבסיס נשאר בבסיס. הכסף העודף הזה ילך באופן חד פעמי לסלי מזון. סלי המזון האלה הם בתמיכה, זה לא הולך גב אל גב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה "גב אל גב"? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> גב אל גב אומר שאם עמותה הוציאה 10 שקלים, אני מגבה אותה ב-10 שקלים. העמותות מוציאות 100 מיליון ואני תומך בהן רק ב-20 או 30 מיליון. התוספת שאני שם עכשיו היא כדי להגדיל את התמיכה בעמותות האלו. הסלים שהעמותות מממנות לא תלויים בתמיכה שלי. הן שמות כמה שהן יכולות לשים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה קואליציוני? למה זה פוליטי של ש"ס? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הכסף שמשרד הרווחה שם בבסיס הוא פחות 10,11 מיליון. יש לנו פה הזדמנות לתגבר - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה פוליטי? אנחנו מצביעים כאן על כסף שהוא חלק מהסכם קואליציוני. אם חסר כסף, תגיד שחסר כסף. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני כמשרד רווחה לא יודע להביא את כל הכסף עבור האנשים הכי חלשים בחברה. הלוואי והייתי יכול להביא עוד שישה, שבעה מיליארד שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא תשובה, אבל בסדר, אתה לא הבן אדם שחייב תשובות. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כשבאו אלי עם הצעה של כספים קואליציוניים ושאלו אותי איפה נכון לשים את הכסף, אמרתי שאני רוצה לשים את זה פה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסלי מזון. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הסוגיה היא סוגיה מקצועית. יכולתי לשים את זה ב-1,000 סוגיות אחרות, אבל אני ביקשתי לשים את זה פה, כי אני חושב שאני צריך לתמוך בעמותות האלו. אין לי עניין איתן, אני לא יודע מי הן בכלל, אבל המשימה הזאת היא משימה חשובה שתמיד נדחקת לקרן זווית. ביקשתי לשים את הכסף הזה פה, כי אני רואה ערך עליון בלסייע לאנשים שנמצאים בקצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה חובה. המיזם לביטחון תזונתי הוא מיזם טוב. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> המנגנון הוא חד פעמי. אני מבקש שתעבירו את הכסף הזה, כי אני רואה בכסף הזה ערך עליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מבחינתך היה נכון שזה יהיה חלק מבסיס התקציב ולא קואליציוני? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בוודאי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההבדל בין זה לבין תלושי מזון? בתלושים היה הרבה מאוד בלגן. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> התלושים זה אירוע אחר. התלושים זה מנגנון אחר של המשרד שיש בו הרבה מאוד כסף והוא לא רק נותן תלוש, זה גם פעולות של סיוע לאנשים האלה לצאת ממעגל העוני, אם באמצעות הדרכות, הכשרות, סדנאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בתלושים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על ביטחון תזונתי. הם מתכוונים לשוברי המזון. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זה לא נדון פה כרגע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים להבין את ההבדל בין התכניות כדי להצביע על סלי המזון. כמה יש בתלושי מזון, כמה בסל וכמה בתכנית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסלי מזון אין תלושי מזון. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אם העניין של התלושים יעבור ממשרד הפנים, אם הוא יעבור אלי - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמן והוא יעבור. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הוא יעבור למנגנונים הרגילים שלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אצלכם זה מפוקח, זה מקצועי. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הוא יעבוד במנגנון המשרדי של משרד הרווחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך אתה מבטיח שהרשות הזאת לא הופכת לקופה פוליטית? על פניו היא מאוד מאוד מוטה פוליטית ואין בה מספיק איזונים. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הרשות למלחמה בעוני נהגתה במוחו של אללוף, אותו יו"ר ועדה שמינה השר כחלון, והוועדה המליצה להקים את הרשות למלחמה בעוני. המילה "רשות" היא מילה מטעה, כי כשאתם שומעים את המילה אתם מדמיינים גוף אופרטיבי כמו רשות האוכלוסין וההגירה, כמו רשות הבדואים בנגב. זה לא גוף אופרטיבי. הרשות הזאת היא גוף מטה שתפקידו לתכלל את עבודת הממשלה בכל מה שקשור למלחמה בעוני, לכן אני צריך את ה-1,300,000 לגופי מחקר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה "תכנית לאומית רב שנתית"? היא מפקחת גם על הביצוע, לא? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> ממשלת ישראל מעבירה אלפי החלטות בשנה, כנסת ישראל מעבירה מאות או אלפי חוקים בשנה, אבל אף אחד לא בדק אף פעם מה ההשפעה של החוקים או ההחלטות על אנשים שנמצאים במעגל העוני – האם זה ידרדר אותם, האם זה יעזור להם. זה יכול להיות בעולמות אחרים שנדמה לנו שאינם קשורים, כמו אקלים. יש משמעות אדירה לאנשים שחיים בעוני מהחלטות שמתקבלות בעולם האקלים, בעולמות הכלכלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמו לבטל את הרפורמה בחקלאות ולהעלות את המחירים לצרכן. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> נכון. אין אף גוף במדינה שבוחן החלטות שונות שמתקבלות בממשלה או בכנסת, מה ההשפעה שלהן על אנשים שנמצאים בעוני, האם זה יעמיק את העוני או יעזור להם לצאת ממעגלי עוני. יש המון משרדי ממשלה שעוסקים בהיבטים שונים של עוני, החל ממשרד השיכון, עבור למשרד הקליטה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה, ועוד עשרות גופים שונים ומשונים שנוגעים בסוגיות האלו מזוויות שונות. לפעמים הם אפילו לא מבינים שהם עוסקים בסוגיות של עוני. אנחנו ביקשנו להקים רשות שתהווה גוף ידע מחקרי וגוף שיתכלל את עבודת הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה? זה מכון מחקר? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זה לא גוף שיחלק מזון, זה לא גוף שיחלק כרטיסים, זה גוף שיעסוק במחקר ובאופרציה ממשלתית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם פיקוח, לא? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הוא יפקח על העבודה של המשרדים, יזום תכניות שנתיות ורב שנתיות כלל ממשלתיות. הוא יערב את הגופים השונים, כמו ביטוח לאומי, משרד השיכון, משרד הרווחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה גם תיזום תכניות שיתוקצבו בסופו של יום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התקצוב לא מגיע מזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא מגיע מהגוף, אבל ברגע שהם יחליטו וזה מה שמתקבל המדינה תהיה חייבת לתקצב. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הגוף הזה לא יחזיק כסף ויחלק אותו, ממש לא. הגוף הזה יתכלל את העבודה של המשרדים השונים. לדוגמה, יש החלטת ממשלה על הקמת מטה יישום במשרד רה"מ שאחראי על תכלול העבודה אל מול האוכלוסייה הבדואית בנגב. הגוף הזה לא מקצה שקל אחד, הוא מאגם תקציבים שנמצאים במשרדים השונים ומפקח על העבודה שלהם אל מול האוכלוסייה הזאת. אני רוצה להקים גוף שנקרא "הרשות למלחמה בעוני" שיאגם את העבודה הממשלתית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה? כי זה נורא הצליח אצל הבדואים? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בהיבטים של פיתוח כלכלי יש עבודה לא רעה, ויגידו לכם את זה ראשי הרשויות. יש עוד המון עבודה כי יש דפיציט של 77 שנה, אבל הממשלה עושה לא מעט באזורים האלה. אנחנו כרווחה עושים לא מעט, כאשר מי שמסייע בידינו הוא בחור בשם ליאור כלפה. הגוף הזה הוא גוף שעובד עם כל הרשויות ועושה המון. יש עוד המון מה לעשות, אני לא מתווכח על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר שיש לרשות הזאת סמכות סל לטפל בכל עניין אחר ולבצע כל פעולה הקשורה למאבק בעוני שלא הוטלה בדין על רשות אחרת? למה התכוונתם פה? זה פתח להרבה מאוד דברים אחרים. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כתוב שם שחור על גבי לבן שהגוף הוא לא גוף אופרטיבי אלא גוף מחקרי, גוף שמרכז את עבודת ממשלה ומפקח על עבודת הממשלה. זה סעיף סל שמאפשר לראש הרשות ולמועצה, שהיא מועצה בלתי תלויה כי יהיו בה נציגים ממשרדי ממשלה על פי המלצות השרים ונציגים מהציבור... << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כמה אנשים יהיו במועצה? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> 25, למיטב ידיעתי. אנחנו בימים אלה מקבלים המלצות מהשרים ומגופים שונים כדי לגבש את זהות אנשי המועצה. ממש בשבועות הקרובים תפורסם ועדת האיתור למנהל הרשות הזאת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה מיועדים ה-1,300,000? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מדוע לא להקים את המועצה, לבחור את המנכ"ל ורק ואז להעסיק עובדים ויועצים? מדוע לעבוד עקום? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אנחנו עובדים במקביל. אני פועל באופן אינטנסיבי על פרסום הוועדה שתבחר את מנהל הרשות ובמקביל מכין לו את הקרקע. הגוף הזה ימנה שניים, שלושה, ארבעה עובדים, לא יותר מזה, כשרובם ככולם אנשי אופרציה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה צריך 1,350,000? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כי הגוף הזה לא יעסיק עובדי מדינה, הוא יעסיק יועצים חיצונים. אני רוצה שכשהמנכ"ל הזה ייכנס לתפקיד כבר תהיה לו חברת ייעוץ. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא לא ירצה אותה? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> מה זה "לא ירצה אותה"? מה, זה חברים שלו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> המכרז לחברת הייעוץ פורסם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המנכ"ל אמור לבחור אותה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> המנכ"ל הזה כפוף למשרד. אנחנו לא בוחרים יועצים לפי צבע העיניים שלהם. חברת ייעוץ לא נבחרת אקראית. במשרד רה"מ יצא מכרז להמון חברות ייעוץ שנבחרו לשמש חברות ייעוץ של הממשלה. אני עושה תיחור ביניהן בסכום של 1,300,000. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם עשית את זה? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני כבר יצאתי לתיחור הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכסף הזה כבר חויב? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הוא עוד לא חויב, הוא שוריין. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי הוא יחויב? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> ברגע שזה יעבור פה חשב המשרד ישריין את הכסף. כשאני אעשה את ההתקשרות ואחתום על חוזה הכסף הזה יחויב. זה במקום לבזבז את הכסף הזה מתקציב שנה הבאה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 1,300,000 זה סכום גבוה מאוד לעבודת ייעוץ על הקמת מועצה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זה לא להקמת המועצה. הקמת המועצה לא מצריכה שקל אחד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה בוחר לגוף שעוד לא קם את היועצים שייעצו? יבוא ראש רשות ויגיד, "שמעו, אנחנו חושבים שצריך ללכת להליך כזה או להליך כזה". למועצת הרשות יש תפקיד. הרי בסוף יושבים שם אישי ציבור ונציגי משרדים, שהם גם אלה שצריכים להתוות את המדיניות - - << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני חשבתי שתגידו "איזה יופי שאתם לא בוחרים אנשים". << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא חייב להגיד לך "איזה יופי". שים את ה-1,300,000 האלה בסלי מזון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בחוות הדעת המשפטית שמצורפת לפנייה הזאת כתוב: "מטרת התקציב היא העסקת יועצים שיסייעו לגורמי המקצוע במשרד לתכנן את הקמת הרשות". << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> המועצה זה הדירקטוריון. כדי להקים את המועצה אני לא צריך שום דבר, אבל כדי להקים את הארגון הזה ואת המוסדות שלו - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרת שאין ארגון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה מוסדות? אמרת שלושה אנשים. הרשות תצטרך להעסיק בעצמה יועצים, זה הסיפור. ממנים את היועצים לפני שיש רשות. מסמנים קודם את המטרה ועכשיו מציירים את העיגול מסביב. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בדיוק הפוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שיקול הדעת של המשרד הוא כזה. אתם יכולים לא להסכים עם שיקול הדעת, זה בסדר גמור, אבל אתם לא תשנו כרגע את שיקול הדעת של המנכ"ל. אתם יכולים לקחת את כל הנתונים האלה בחשבון ולהחליט אם כתוצאה מזה אתם מצביעים בעד או נגד. השאלה למה עשית x ולא עשית y זו לא שאלה רלוונטית לפנייה התקציבית הזאת, לכן אני מבקש לחזור לבירורים עובדתיים שנוגעים לפנייה התקציבית הזאת, פחות למתוח ביקורת על שיקול הדעת של המנכ"ל. אני חושב שיותר נכון שאנחנו כדרג פוליטי נעשה את זה מול השר הממונה, פחות מול המנכ"ל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה שאלות אופרטיביות, מינהלתיות פר אקסלנס. אתה לוקח ב-30 בדצמבר תקציב של שנת 2025 ואומר "אני עושה קומבינה", וזה לא שאני מאשים אותך בקומבינות, "אני אקח את הכסף - - << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> ממש לא, אני ממש מוחה על זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הם אומרים? "ניקח 1,300,000 מתקציב 2025, כדי שלא נצטרך להשתמש מתקציב 2026". אם בתקציב 2025 חסר כסף לסלי מזון, כמו שאמרת, קח את הכסף לסלי מזון. אם בתקציב 2026 תצטרך יועצים, תעסיק יועצים ב-1,300,000, ב-2,300,000, ב-4,300,000. השאלה פה היא שאלה אופרטיבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו לא שאלה אופרטיבית, זו שאלה של מדיניות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכסף לא חויב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה במסגרת שיקול הדעת של המנכ"ל ושיקול הדעת של השר הממונה. הדבר הזה עבר את כל האישורים הנדרשים, לרבות האישור המשפטי. זה בסדר גמור שאתם לא מסכימים עם שיקול הדעת ועם הנושא הזה, אבל כרגע הדבר הזה הובהר ואין פה עניין עובדתי שכרגע מצריך בירור נוסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם הסכום של 1,300,000 זה הסכום היחיד? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כרגע זה הסכום היחיד שהוקצה לרשות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ממש מחכה לשמוע על תקנה 13. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הממשלה מפרטת מסגרות לתכניות ממשלתיות רוחביות שונות. לדוגמה, תכנית להאצת הנדל"ן שהממשלה עשתה במסגרת החלטה 1383, תכנית להאצת ענף ההייטק ותכניות אחרות. בגלל שהפירוט אודות אותן תכניות לא מבשיל בעת הגשת התקציב, את מה שאנחנו יודעים לתקצב אנחנו מתקצבים, כמו את תכנית ענף ההייטק שתוקצבה בסעיף 38 ברשות החדשנות, כמו תקצוב החלטת הנדל"ן שבה היה תמרוץ היתרים לעובדים זרים. נאמרו פה המילים "כיס של אגף תקציבים", מילים שקשה לשמוע. הכל מתוקצב כנגד החלטות ממשלה. אנחנו מתקצבים במקומות הרלוונטיים ככל שאנחנו יודעים בעת בניית חוק התקציב, אבל ככל שלא – כמובן שזה לא מוסתר כי זה גם שם התכנית – זה פעילות ממשלתית רוחבית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכספים הקואליציוניים נכנסים לתוך הפעילות הממשלתית הרוחבית, יושבים בתוך הסעיף הזה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יכול להיות שחלק מהם יושבים בסעיף הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הסכום שנמצא בתקנה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כרגע, לא כולל 10 המיליון האלה, יש בערך 140 מיליון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היא הייתה בתחילת השנה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יש גם ביצוע מאותה תכנית של פעילות ממשלתית, כמו שירותי ייעוץ, כמו תפעול קרן לאזרחי ישראל, דברים כאלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אמרנו שהפעילות לא אמיתית. שמים משהו כללי כדי שאפשר יהיה לקחת. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> זה לא משהו כללי, זה בהתאם למתודולוגיה מאוד סדורה, זה לפי צפי ההוצאות של התכניות שהממשלה הצהירה עליהן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> התכנית הזאת לא הייתה ידועה לכם? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> על 10 מיליון האלה התקבלה החלטת ממשלה ב-12 בדצמבר, החלטה 3557. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה סך הכל יהיה לסלי מזון? כמה בסך הכל לתלושי מזון? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> מה שנמצא פה בפנייה זו תוספת של 10 מיליון שקלים לתקציב של כ-45 מיליון שקלים בתחום התמיכות בסלי מזון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סך הכל 54 מיליון שקל. מה לגבי תלושי מזון? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> תלושי המזון זה דברים שהיו בעבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, במהלך שנת התקציב. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> בשנת התקציב הזאת זה חולק בהתאם למתווה מ-2024. לא הייתה הקצאה נוספת חדשה השנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה סך הכל ב 2025 לתלושי מזון? << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> 300 מיליון שקל, שזה כסף משנה שעברה שבפועל יצא ב-2025. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:56 ונתחדשה בשעה 12:01.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 483,484 – משרד הרווחה והשירותים החברתיים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה 483,484 אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 495,496 – הוצאות ביטחוניות שונות. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הפנייה דנה בסעיף תקציבי 31 – הוצאות ביטחוניות שונות. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סעיף 31 בסך של 22 אלפי ₪ בהוצאה ו-91,500 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. בתכנית 3101 התוספת היא עבור יישום החלטות ממשלה 3643 מתאריך 14 בדצמבר 2025, שעניינה התכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026, תיקון החלטת ממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לתת לנו קצת הסבר? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> השימושים יוצגו בוועדה המשותפת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע את השימושים בחברה הערבית שהם חשובים ונחוצים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רואה שרשום כאן מינוס 22 מיליון שקל בהשקעות בתשתיות מיעוטים. אתה יכול להגיד מאין לוקחים את הכסף הזה, מאיזה השקעות? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה חלק מהמקורות שדנו בהם באריכות בשבוע שעבר בוועדה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת באיזה תשתיות פוגעים. << אורח >> סופי כהן: << אורח >> אנחנו לא פוגעים בשום דבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את לוקחת 22 מיליון שקל. << אורח >> סופי כהן: << אורח >> אנחנו לוקחים תקציב מסעיף בינוי כיתות לימוד במשרד החינוך. מתוך 96 מיליון שניתנו בשנת 2025 נשארה יתרה של 16 מיליון שקל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים כמה כיתות לימוד חסרות במדינת ישראל? זה פשוט הזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדבר הזה נדון באריכות ביום ראשון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ה-16 מיליון לא היה מיועד לבניית כיתות לימוד? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> זה היתרה התקציבית שנותרה להם. במקום שהכסף הזה יחזור לאוצר - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכסף הזה לא מחויב? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך את מסבירה שיש 16 מיליון שקל עודף מסעיף של בניית כיתות לימוד? האם משרד החינוך לא הצליח לבצע את ה-16 מיליון שקל? בגלל מה? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> לפני הפנייה התקציבית הזאת הייתה החלטת ממשלה של משרד רה"מ על כך שכל היתרות התקציביות ייבחנו על ידי מנכ"לית משרד ראש הממשלה כדי לראות אם הן חויבו או ניתן להשתמש בהן. משרד החינוך נתן דין וחשבון למנכ"לית רה"מ על כך שיש 16 מיליון שקלים שהם לא מצליחים לנצל ב-2025, ולכן הוחלט שהכספים האלה יועברו לטובת התכנית הזאת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה שחיים ביבס והרשויות המקומיות שומעים את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם הוציאו מכתב נגד זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיפה לוקחים את שאר הכסף? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> מהתקציב של אזרחים ותיקים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גם מהם אתם לוקחים? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> גם תקציב של אזרחים ותיקים שנמצא תחת המשרד לשוויון חברתי אנחנו מסיטים לטובת התכנית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר איתך על 22 מיליון שקל מהשקעה בתשתיות מיעוטים. אמרת שלקחת 16 מיליון מבניית כיתות לימוד. מאיפה לקחת עוד שישה מיליון שקלים? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כל ה-22 מיליון שקלים יצאו מתכנית 550. << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> החלטת הממשלה מנחה מאיזה סעיפים להפחית ב-550. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 16 לקחו מכיתות לימוד. מאיפה השישה הנותרים? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> 16 מיליון ממשרד החינוך וכ-10 מיליון מבינוי והצטיידות של שמונה תחנות משנה וארבע תחנות מתנדבים של כבאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דווקא אומרים שחסר שם כסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> סעיף 54403 - יישום החלטות ממשלה רוחביות. את יכולה להסביר לי איזה החלטות ממשלה רוחביות? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> החלטת ממשלה 550. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק מ-550 אתה לוקח? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> נכון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שזה 113.5 מיליון שקל? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> נכון. יש חלק שאושרו בוועדה בפנייה של משטרת ישראל, יש חלק שמופנה עכשיו לשירות הביטחון הכללי. כל הכסף הוא מתכנית 550. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה פירוט על 113.5 מיליון שקל. את יכולה להמשיך לתת לי את ההסבר על 113.5 מיליון שקל? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> יש אזרחים ותיקים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אזרחים ותיקים באופן כללי או רק הערבים? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> 550 זה תכניות של המגזר הערבי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה תכניות למניעת בדידות שפוגעים בהן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מדגיש את העניין של פגיעה רק באזרחים ותיקים מהמגזר הערבי. << אורח >> סופי כהן: << אורח >> זו לא פגיעה במגזר הערבי. אגף אזרחים תיקים נמצא תחת המשרד לשוויון חברתי. הסטנו את התקציבים מ-550 לטובת התכנית הזאת, ולקחנו על עצמנו בתוך המשרד לתת את כל התכניות של הפגת בדידות של אזרחים ותיקים במגזר הערבי וגם פעילויות נוספות - סטודנטים, שלישי בשלייקס במגזר הערבי. בספריות ציבוריות הייתה יתרה של 850,000 שקלים שלא נוצלו בשנת 2025 והסטנו אותם לטובת התכנית. מכיוון שהתכנית של שנת מעבר שמנוהלת במשרד לשוויון חברתי לא הצליחה לאורך השנים - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זו "שנת מעבר"? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> שנת מעבר לצעירים חסרי מעש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היא הייתה מתוקצבת השנה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה "לא הצליחה"? כשבונים חומש יש שנת התנעה, לוקח לזה זמן. אני מקבלת מידע על כך שזה לא שהתכנית לא הצליחה, אלא היא בתת ביצוע מכוון של המשרד. המשרד מייצר תת ביצוע מכוון כדי לומר שזה לא עבד. << אורח >> סופי כהן: << אורח >> שנת מעבר זה 12.9. . << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה תוקצבה התכנית לחמש שנים? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> אנחנו נבדוק. יש כסף שמועבר מרשות הצעירים שישבה תחת משרד נגב גליל. הטענה של גורמי המקצוע בנגב גליל הייתה שבמשך שנות התכנית הם לא פיתחו משהו ייחודי ושיש אגף לרשות הצעירים שנותן מענה גם לחברה הערבית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה נלקח מרשות הצעירים? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> 31.5 מיליון. יש 19.9 מיליון שקלים שנלקחו מהתכנית של ערים מעורבות. גם שם לא התקדמו התכניות. ממעקב ובקרה תחת המשרד לשוויון חברתי נלקח 8.3 מיליון. מכיוון שיש לנו התקשרות עם חברת בקרה עד אמצע יולי 2027 אין לנו כרגע צורך להשתמש בתקציב הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השרה טענה שבגלל שהכסף זולג לארגוני פשיעה היא רוצה לקצץ. דווקא לקחת את הכספים מסעיף הבקרה שאמור לבדוק איך הכסף עובר ולאן – דבר הזוי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חבל שמנכ"ל משרד הרווחה לא נמצא פה כדי לשמוע. מדברים על עלייה מתמדת בנושא של עוני, פשע ואלימות, ואנחנו יושבים פה ושומעים שהתכנית הזאת מתה, שהתכנית הזאת מתה. << אורח >> סופי כהן: << אורח >> מניתוק ופרסום של התכנית נלקחו 1.7 מיליון - זה מהתקציב השוטף של המשרד לשוויון חברתי - ומנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לקחנו 920,000 שקלים. מהקמת גופי תרבות חדשים במודל חממות לקחנו 11 מיליון שקלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעבירים מתרבות ומעבודה לשב"כ - הזיה. << אורח >> סופי כהן: << אורח >> 1,037,000 לקחנו מהגדלת תקציב האקדמיה ללשון הערבית. מתכנית "אלינה" לקחנו 3.4 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> זה בנות שירות לאומי בבתים של אזרחים ותיקים. התכנית הזאת לא תיפגע, כי המשרד ייתן את זה מתוך המקורות שלו. מתכנית של חיזוק החוסן בחברה הערבית אנחנו לוקחים יתרה של 810,000 שקלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השנה שאליה אנחנו נכנסים היא שנת החומש האחרונה. המשרד, לפי מיטב הבנתי, לא עושה תכנית מואצת לחומש הבא, פשוט תת ביצוע מכוון גם בעניין הזה. אם אתם לא אוספים נתונים, לא דואגים למימוש מלא כדי להביא את החומש הבא שיהיה משופר, זה חד משמעית הפרת אמונים של המשרד. המשרד הזה קיבל לידיו לתכלל את אחת התכנית החשובות ברמה הלאומית. התכנית לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הערבית היא לא רק תכנית מניעה, למנוע הסללה לארגוני פשיעה, היא גם תכנית שאמורה בסופו של דבר להכניס 20% מהאוכלוסייה להיות חלק ממשי במשק הישראלי, בכלכלה, בישראליות שלנו. הפגיעה הזאת היא פגיעה במדינה - זו חוות הדעת שהמשרד לביטחון לאומי והמטה לביטחון לאומי הביאו אצלי בדיונים. קיבלתי מידע על כך שמשרד החינוך רוצה בבינוי הכיתות האלו דרך משרד השיכון. המידע שנאמר כאן על בינוי כיתות לימוד הוא לא נכון. משרד החינוך כועס על הקיצוץ הזה, הוא רוצה בבינוי הכיתות האלה דרך משרד השיכון, ואני מקריאה: "נטען על ידי המשרד לשוויון חברתי שהקיצוצים הם מסעיפים שיש בהם תת ביצוע, אבל הכסף ברוב הסעיפים שמהם מבוצע הקיצוץ הוא כסף שנדרש לתכניות מאושרות שניתן לבצע. יותר מכך - לא רק שמדובר בתת ביצוע, מדובר בגרירת רגליים מכוונת של המשרד לשוויון חברתי במטרה לעכב מימוש של תכניות מאושרות כחלק מהחלטה 550". כמי שמובילה לא מעט דיונים בהקשר הזה אנחנו מרגישים את גרירת הרגליים. החלטת ממשלה 550 הטילה על המשרד לגבש תכנית רב שנתית והוליסטית לערים מעורבות בהיקף תקציבי של 300 מיליון ₪. המשרד גיבש תכנית לשנה אחת בלבד, ולא פעל בשנים 2023 עד 2025 לגיבוש תכנית המשך. זאת אומרת, מכניסת השרה לשוויון חברתי הוא הפסיק לפעול בתכנית הרב שנתית וההוליסטית לערים מעורבות. ממש תת ביצוע מכוון. הפוטנציאל הכלכלי של החברה הערבית בערים המעורבות אינו ממומש. אנחנו יודעים שהוא לא ממומש מבנק ישראל ומכל גוף מחקרי אחר שמציינים את האובדן הכלכלי, את ההפסד של המדינה. שנת מעבר – מדובר בפעילות חיונית שהוטלה על המשרד לשוויון חברתי כחלק בלתי נפרד מפרק הצעירים בהחלטה 550. המטרה של שנת מעבר היא הגברת השתלבות צעירים בחברה ובכלכלה, הכוונתם למסלולי חיים של השכלה ושל תעסוקה אחרי תיכון. המשרד עצר תכנית שהייתה בביצוע ועכשיו מבקש להסיט את המקורות התקציביים. יש כאן פעולה מכוונת לפגוע בתכנית. לא עדכון שלה, לא שינוי שלה, אלא פשוט גריעת כסף מתופעה - אנחנו דנים בה עוד מימי הקורונה - של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית, צעירים שמוצאים דרך קלה לארגוני פשיעה. מה שמגביר לאומנות זו העובדה שהמדינה לא מתקצבת ומונעת השתלבות שלהם בחברה. משרדי הממשלה השונים, ביניהם משרד התרבות והספורט, משרד החינוך, משרד השיכון והבינוי נתונים ללחץ פוליטי מצד השרים בן גביר ומאי גולן, לחץ שמונע מהדרג המקצועי להוציא לפועל תכניות קריטיות עבור מימוש החלטה 550 בכל אחד ואחד מהמשרדים האלה. בהעברת התקציב בממשלה המשרדים נעמדו עם הרגלים האחוריות נגד הקיצוצים האלה. המשרד לשוויון חברתי קיבל לתכלל משהו אבל החליט לקצץ בגלל מדיניות מופרכת לחלוטין בכספים של המשרדים, לכן מנכ"לי המשרדים התנגדו לזה. גם ברמת המשרד לשוויון חברתי וגם ברמת משרדי הממשלה השונים שאמורים להוציא לפועל את התכניות השונות הנובעות מהחלטה 550, העיכוב במימוש התכניות נובע משיקולים פוליטיים שמנוגדים לכל חוות דעת מקצועית. משרד שקיבל על עצמו אוכלוסיות מיוחדות, ואני רואה את זה, פגע ביוצאים בשאלה, פגע בקהילה הלהט"בית, פגע באוכלוסיית הנשים בישראל, פגע בחברה הערבית ופגע בניצולי שואה. כל פגיעה היא מוגזמת, רק שפה יש סוגיה לאומית שהיא גדולה יותר בגלל רצח, פשיעה בחברה הערבית ומניעת השתלבות של 20% מהאוכלוסייה באופן נורמטיבי בחברה. זה דבר שלא ייעשה וחייב להיעצר. לא שמענו כאן את שאר המשרדים להגיד מה דעתם על קיצוץ שקורה אצלם. איך אין פה את כל יתר המשרדים להגיד את עמדתם? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> אני אתן כמה דוגמאות מחברת הבקרה לגבי תת ביצוע במשרדי הממשלה משנת 2022 עד 2025. מינהל התכנון, למשל, ביצע רק שישה אחוז מתוך התקציב שניתן לו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> החומש הוא משנת 2021. התכניות האפקטיביות הן דבר מובנה וצומח. משנת 2023 השרה מחקה את החומש, התעלמה מזה, מה שאומר שהיו שלוש שנים של מדיניות מכוונת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מדיניות המשרדים זה לא משהו שאפשר עכשיו לפתוח עליו דיון. זה ישמש אתכם בשיקול הדעת שלכם אם להצביע בעד או נגד. אנחנו לא נפתח דיון על המדיניות של משרד כזה או אחר. הפנייה עוסקת במקורות ובלאן הולך הכסף. << אורח >> סופי כהן: << אורח >> משרד האנרגיה ביצע מתוך תכנית החומש 26%, משרד החינוך ביצע 56%, ומשרד הכלכלה ביצע רק 10%. חברת הבקרה בדקה לאורך השנים את כל הביצועים של המשרדים. אלה נתונים שקיבלנו ממשרדי הממשלה, אלה לא נתונים שהמצאנו. להגיד שאנחנו לא אומרים דברי אמת - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה את חוות הדעת של המשרדים. << אורח >> סופי כהן: << אורח >> מ"מ מנכ"ל רה"מ ואגף התקציבים בחנו מול המשרדים כמה כסף - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שלפי הנתונים האלה אנחנו חייבים לקיים דיון על אחוז הביצוע של 550. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תגיש בקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לראות את עמדות המשרדים על הקיצוץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת זכותך לרצות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא קשור לזכותי, זה עניין מקצועי של הוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שזה עניין מקצועי של הוועדה. ברגע שהגיעה לפה פנייה שמבוססת על החלטת ממשלה ושעברה את האישורים המשפטיים, מבחינתי זה בסדר. << אורח >> סופי כהן: << אורח >> היתרות התקציביות הן על סמך מידע שקיבלנו מאגף התקציבים וממ"מ מנכ"ל משרד רה"מ, לכן יצאה החלטת הממשלה הזאת. יכול להיות שמשרד החינוך טוען דבר כזה או אחר, אבל בסוף הוא הצביע על ההחלטה וההחלטה עברה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני דווקא תומך בהכנסת השב"כ למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, אבל בכל הדיונים שהשתתפתי בהם נאמר שבשביל שהשב"כ ייכנס ויהיה חלק מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית צריך לחוקק חוק. האם זה נכון שצריך לחוקק חוק או לא נכון? אם אנחנו לוקחים עכשיו כסף ונותנים לשב"כ, לא יהיה ניתן להשתמש בכסף כי אין סמכות לשב"כ מבחינה חוקית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו שאלה לייעוץ המשפטי של ועדת המשנה, לא לייעוץ המשפטי של ועדת הכספים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש לקבל תשובה לוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יו"ר הוועדה טוען שזו החלטת ממשלה וצריך להעביר אותה, אבל לוועדה יש סמכות לשנות את החלטת הממשלה מכוח סעיף 153 בחוק ההתייעלות הכלכלית, כי מדובר פה בהפחתה של הטבה לאזור עדיפות לאומית. למה להגיד שאם החלטת הממשלה התקבלה אז ככה זה? אפשר לשנות את זה, אפשר לתקן את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש סמכות לוועדה לא לאשר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם נכון שאפשר לבטל את הקיצוץ הזה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור שאפשר. אפשר לא לאשר. מה המקור של 91 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הרשאה להתחייב לפי סעיף 11(ה) לחוק יסודות התקציב אפשר לעשות בהגדלה. זה לא שזה הופחת ממקום אחר, הייתה כאן הגדלה של הסכום הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה דווקא 91 ולא 201? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לא היו שימושים בגובה של 201. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למרות סעיף 11 בחוק יסודות התקציב, האם זה לא האינטרס שלכם לקבוע מראש את המקורות? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> ודאי שכן. כמובן שאין שום חריגה ממגבלות המזומן, לא בצד הגירעון ולא בצד מגבלת ההוצאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כסף קואליציוני בתוך הכסף הזה? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא קיבלנו חוות דעת רשמית על ניגוד העניינים של מאי גולן. גם אם טוענים שאין ניגוד עניינים אני הייתי רוצה חוות דעת כתובה על זה שהשרה מעבירה כסף לזה שחוקר אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ניתן ונענה ביום ראשון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם המשרד עושה צעדי חקיקה משלימים להחלטת הממשלה כדי לערב את השב"כ, אם זה בפרסום, ב-RIA, במשהו כזה? << אורח >> סופי כהן: << אורח >> לא שידוע לי. זה עבר החלטת ממשלה שנבחנה משפטית. אם לא הייתה סמכות כנראה שלא היו מאשרים את החלטת הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין סמכות ובכל זאת מאשרים את החלטת הממשלה. השב"כ לא יכול לעבוד אצל אזרחי מדינת ישראל בלי תיקון חקיקה. התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:41 ונתחדשה בשעה 12:46.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 495,496 – הוצאות ביטחוניות שונות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה 495,496 אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 308-309 – תשלום חובות. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הפנייה מבקשת לתקצב סך של 10 מיליון שקלים בתכנית 840501 עבור החזר קרן החוב הממשלתי לביטוח לאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה "החזר קרן החוב הממשלתי לביטוח לאומי"? מה הכוונה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> חלק מחובות הממשלה הם לביטוח הלאומי, כאשר הקרן של הביטוח הלאומי נפרעת על ידי אגף החשב הכללי שמשלם את החוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה גובה החוב לביטוח הלאומי? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> בערך 19.5 מיליארד שקלים השנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הועבר מתוכו? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אנחנו מבקשים להוסיף 10 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה מתוך 19.5 מיליארד אתם מבקשים עכשיו להוסיף 10 מיליון? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> מדובר בעדכון תחזית של החשב הכללי שפורע את החובות הממשלתיים. סך הכל מדובר בחוב של 155 מיליארד שקלים, כאשר לפעמים יש סטיות קלות בתחזית. פה יש 10 מיליון כלפי מעלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפני חודש או חודש וחצי פורסם – הייתה לי הצעה לסדר על העניין הזה – התאריך המשוער לפשיטת הרגל של המוסד לביטוח לאומי, ודובר על 2036. כיצד אתם נערכים לאירוע הזה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> המאזן של ביטוח לאומי תלוי בגבייה שהביטוח הלאומי גובה מהאזרחים על פי חוק הביטוח הלאומי ומהקצבאות שהוא משלם. זה נכון שלפי התחזיות המאזן האקטוארי של הביטוח הלאומי הולך ופוחת, הוא נכנס לגירעון גדול וגדול יותר. היו דוחות במשרדים, היו המלצות והיו ועדות לגבי איזה צעדים כדאי לנקוט כדי למתן את אותה הידרדרות. נדרשים צעדים קשים, נדרשים צעדים אמיצים מצד הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נעשה משהו עד כה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יש קצבאות מסוימות שמנסים לדייק בעולמות הסיעוד, לדייק את מבחני הזכאות ואת מספר הזכאים. ללא ספק נדרשות רפורמות משמעויות בביטוח הלאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 2036 זה בערך מחר. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יש כאן סיכון פיסקלי לא קטן. הצעדים שיצטרכו להינקט כדי שהאירוע הזה לא ייפול על מסגרות תקציב המדינה הם צעדים לא קלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש צעדים שמתוכננים בתקציב 2026? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יש צעדים מסוימים בעולמות הסיעוד, אבל לצערי זה לא מספיק כדי למנוע, זה אולי רק מעכב מעט. הנושא הזה נדון המון פעמים בוועדה הזאת ובוועדות אחרות. יידרשו צעדים כי זה בהחלט סיכון פיסקלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה שילמנו השנה גם על הקרן וגם על הריבית? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> סעיף הריבית הוא סעיף 45. על הקרן שילמנו 155 מיליארד שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הריבית היא בסביבות 50,55 מיליון? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הריבית היא בסביבות 56 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המקורות בפנייה? כתוב שזה מהוצאות פיתוח, דיגיטל וסייבר. האם זה יפגע במשימות שיש בנושאים האלה? אנחנו חושבים שעניין הסייבר מאוד חשוב, במיוחד אחרי שבעה באוקטובר. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> סעיף 83 זה תכניות הפיתוח של מערך הדיגיטל. מאחר וסעיף הפיתוח מתבצע בהרשאה להתחייב - עושים פרויקטים, דיגיטציה במגזר הציבורי, הטמעת מערכות מחשוב וכו' - המזומן שנלקח משם ומשרת את אותן הרשאות הוא בהתאם לאבני דרך. הכסף נלקח משם, כי הייתה הפתעה כלפי מטה בתשלום אבני הדרך. הכסף שנלקח לא פוגע בפעילות בגלל שהיא הרשאתית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזה פרויקט הופתעתם לרעה מבחינת הביצוע? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בתכנית יש הרבה פרויקטים. יש פרויקטים של תשתיות רוחב לשירות הציבור, כמו למשל שיהיה אפשר לדבר עם פקיד ממשלתי לא רק באופן פיזי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דיגיטציה של השירות הציבורי. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יש המון פרויקטים. אנחנו מתעסקים ברמת המאות מיליונים, כשבתוך זה הייתה איזו שהיא יתרת מזומן בסוף השנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי השר שאחראי? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> שר הכלכלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם הסכימו לוותר על הדבר הזה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כשעושים איזה שהוא פרויקט ומבינים שיש כלי רכש מסוים שלא תמיד ניתן לקנייה, זה יוצר פער בתזרים המזומנים הצפוי. בגלל שנותרה יתרה תקציבית היא נלקחה לשימוש אחר, לא ההיפך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כאן החזר קרן חוב ממשלתי לביטוח לאומי. למה הדברים האלה צריכים להיעשות כטלאי על טלאי? האם אין איזה מודל שמחשב מראש איך ייראה החוב בסוף השנה ולא יצטרכו ללקט את זה מהפתעות או עודפים ממשרדים אחרים? למה ביטוח לאומי צריך לחכות לעודפים ממערך הדיגיטל ב-29 לחודש? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> מדובר על סעיף של 155 מיליארד שקל החזר חובות מגוונים מאוד שהחשב הכללי מנהל. חלק תלוי בסביבת הריבית, בשינויים בסביבת הריבית, באינפלציה, בנדל"ן. סטייה של 10 מיליון שקלים מתוך 155 מיליארד שקלים היא מאוד נמוכה מבחינת אחוזים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מדובר פה על 10 מיליון ₪ שיצורפו לחוב שכבר שולם לביטוח לאומי על חשבון החוב הגדול, נכון? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה גובה החוב הממשלתי לביטוח לאומי? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יש יתרת קרן שצריך להחזיר לביטוח לאומי, כשהקרן הזאת, כפי שציין חבר הכנסת בליאק, צפויה להסתיים בסביבות שנת 2036. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שב-2036 לא יהיה כסף לתשלום קצבאות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היה איזה נתון שהתפרסם על כך שיש עודף גבייה ממסים של 40 מיליארד ש"ח אל מול התחזית. הסיפור של הביטוח הלאומי הוא סיכון אסטרטגי. מדוע לא נוצלו סכומים מעודף הגבייה ממסים, שאלו הכנסות לא צפויות, על מנת לטפל בדבר הזה שהוא חרב מתהפכת מעל הראש של כולנו? אני אשמח לדעת למה שימשו ה-40 מיליארד ש"ח של הגבייה העודפת ממסים. האם זה הלך רק לצמצום החוב של מדינת ישראל לגורמים זרים כדי לשמור על יחס חוב תוצר יחסית נמוך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא כזה נמוך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> העברת 10 מיליון ש"ח זה לעג לרש בהשוואה ל-19 מיליארד. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אתה מציע להגדיל את התמיכה בביטוח הלאומי על מנת שהוא לא יקרוס? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נשמע הגיוני. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הדרך הנכונה לטפל בבעיה היא באמצעות צעדי מדיניות ורפורמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם נשקלו מקורות מימון נוספים? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לא. הגידול בהכנסות הלך להקטנת הגירעון. גבייה מעל הצפוי לא יכולה לאפשר הגדלת ההוצאה, וקיטון הכנסות ביחס לצפוי לא אומר שמצמצמים את ההוצאה הממשלתית. אלה הכללים הפיסקליים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם הייתם מעבירים את הכסף מעודף הגבייה עבור החוב שלכם לביטוח הלאומי, האם זה היה נכנס לחישוב ההוצאה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כן, ההחזר לביטוח הלאומי הוא בתוך מגבלת ההוצאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לקחת ממקור אחר. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> הגידול בהכנסות לא מהווה מקור תקציבי לצד ההוצאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:47 ונתחדשה בשעה 13:52.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 308,309 – תשלום חובות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה 308,309 אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 20019 – משרד החינוך. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2024 לשימוש בשנת התקציב 2025 בסך של 81,777,000 ₪. תכנית 206601 – המינהל לחינוך התיישבותי – 48,895,000. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו עודפים בתכנית: תקציב שיפוצים בפנימיות ובכפרי הנוער. תכנית 206701 – פעילויות ופרויקטים – 22,880,000. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: תקציבי תמיכה בגרעינים תורניים אשר בסוף שנת התקציב טרם הושלם תהליך הקצאת התמיכה, ותקציב מלגות שכר לימוד לכיתות י"ג, י"ד בחינוך הטכנולוגיה אשר בסוף שנת התקציב טרם הושלם תהליך הקצאתן. תכנית 206901 – תרבות יהודית – 10 מיליון ₪. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: תמיכות ופרויקטים ייחודיים בתחום התרבות היהודית ברשויות המקומיות, במרכזים להעמקת החינוך היהודי ובמדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל שבסוף שנת התקציב טרם הושלם תהליך הקצאתם. הפנייה הזאת באה להעביר עודפים משנת 2024 לשנת 2025. הסיבה שהפנייה הזאת מובאת עכשיו היא כי עד לא מזמן עמד בג"ץ כנגד הפנייה הזאת – זאת פנייה שהייתה ב-31 בדצמבר שנת 2024. הוגש בהתחלה בג"ץ מטעם סיעת הדמוקרטים, אבל בית המשפט דחה את העתירה רק בזמן האחרון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> העתירה לא הייתה על 110 מיליון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> העתירה הייתה על 153 מיליון ₪ קואליציוני. מה שמועבר כרגע זה מה שהושלמו הבדיקות המשפטיות, מה שהיה אפשר להעביר. 87 מועברים כעת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מדובר בכסף קואליציוני, נכון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, מדובר בכספים קואליציוניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> של איזו סיעה הכספים הקואליציוניים האלה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין לנו את הנתונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלה כספים שהוקצו סיעתית, לא מכורח החלטת הממשלה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה גם מכורח החלטת ממשלה של שנת 2024. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסכומים האלה הם סכומים מחויבים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, זה עודפים מחויבים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הם הגרעינים התורניים שבסוף שנת התקציב טרם הושלם תהליך הקצאת התמיכה? מה הם הפרויקטים הייחודיים בתחום התרבות היהודית? אלה כספים שעוברים ממשרד החינוך למשרדה של סטרוק? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אלה כספים במשרד החינוך. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> היחידה של תרבות יהודית הועברה במהלך השנה למשרד ההתיישבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הגרעיניים התורניים גם עברו למשרד של סטרוק? << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> לא, זה כסף ממשרד החינוך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העודפים של המינהל לחינוך התיישבותי עבור שיפוצים בפנימיות וכפרי נוער עברו לסטרוק? << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> לא, זה גם במשרד החינוך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הם הפרויקטים של תרבות יהודית בסכום של 10 מיליון שקלים? על איזה גרעינים תורניים אנחנו מדברים ב-22 מיליון שקלים? באיזה פנימיות וכפרי נוער מדובר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הייתה פנייה כזאת בשבוע שעבר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הייתה פנייה קואליציונית של שנת 2025 וכרגע זה קואליציוני של שנת 2024. התקציב למינהל ההתיישבותי עבר בשנה שעברה בהרשאה להתחייב וכרגע זה העברה של המזומן בגין אותה הרשאה שחויבה אז. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הם הפרויקטים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו נוכל לשלוח לכם את רשימת הפרויקטים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשבוע שעבר שאלתי על איזה גורמים מקצועיים הסתמכתם בחוות הדעת שלכם. ראיתי שכשכתבתם את חוות הדעת אתם אפילו לא קיבלתם החלטת ממשלה בכתב אלא הסתמכתם על נתונים שנמסרו לכם בעל פה. אני לא יודע כיצד ניתן להוציא חוות דעת על סמך נתונים שנמסרו בעל פה, אבל את זה אני שם בצד. ביקשתי חוות דעת בכתב של הגורמים המקצועיים - את חוות הדעת המשפטית הוצאתם ב-23 בדצמבר - ואכן שלחתם לי מכתב ממינהל חברה ונוער, מכתב מ-25 בדצמבר. האם בעת הכנת חוות הדעת שלכם הייתה מולכם חוות הדעת של הגורמים המקצועיים? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> בעת עריכת חוות הדעת הייתה בפניי ההתייחסות של הגורמים המקצועיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה אופן? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> בהתכתבויות ובעל פה. במהלך הדיון אדוני ביקש חוות דעת ערוכה בכתב ולבקשתו של אדוני נערכה תגובה בכתב ב-25. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בדיעבד. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> היא מסכמת את הדברים שהיו קודם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה דברים היו קודם? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> ההתייחסות היא לא בדיעבד. ההתייחסות בכתב היא לבקשתו של אדוני במהלך הדיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בזמן שגברתי הכינה את חוות הדעת היא קיבלה נתונים בעל פה, לא הייתה מולה החלטת ממשלה בכתב, לא הייתה מולה חוות דעת בכתב של גורמים מקצועיים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה לא כמו שאדוני מתאר. הנוסח הסופי של החלטת ממשלה מופץ בדרך כלל כמה ימים אחרי ישיבת הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הייתה אפשרות להמתין כמה ימים? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> לוקח כמה ימים עד שמקבלים את הנוסח הסופי. מאחר והיינו בסמוך לסוף שנת הכספים, ולדעתי גם הייתה דרישה של הוועדה כאן שחוות הדעת תינתן באופן נחרץ עד ה-23 - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הדרישה לא הייתה לגבי חוות הדעת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הדרישה הייתה לגבי פנייה תקציבית, לא לגבי חוות דעת. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> מה שהבנו זה שנדרשת חוות דעת משפטית באופן מיידי. מאחר ולא היה לנו את הנוסח הסופי של החלטת הממשלה, ביקשנו להגיד שהנוסח הסופי לא בפנינו והנתונים הם מה שאנחנו יודעים בעת עריכת חוות הדעת שנדרשת באופן מיידי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת פרקטיקה מקובלת שאתם מקבלים נתונים בעל פה מהחלטת הממשלה? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זאת לא פרקטיקה מקובלת. בדרך כלל חוות דעת משפטיות לא נדרשות מהרגע להרגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם כאן זה לא נדרש. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה נדרש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה ממש לא נדרש. הגשתם חוות דעת לא בדרך המקובלת. מדוע לא ביקשת את ההתייחסות של הגורמים המקצועיים בכתב? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> יש התייחסות של גורמים מקצועיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הייתה התייחסות של הגורמים המקצועיים בכתב, ולראיה המכתב ששלחתם לי שהוכן יומיים אחרי. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> יש התייחסות מקצועית והתכתבויות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הייתה התייחסות מקצועית בעת הכנת חוות הדעת המשפטית. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הייתה התייחסות מקצועית בהתכתבויות פנימיות ובשיחות בעל פה. לא הייתה חוות דעת ערוכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קיבלת נתונים בעל פה ושיחות בעל פה ועל סמך זה הכנת חוות דעת לחברי ועדת הכספים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הייתה התייחסות בהתכתבות פנימית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ככה הכשרתם 10 מיליון שקלים של כספים קואליציוניים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אנחנו בדרך כלל מסתמכים על ההתכתבויות הפנימיות המשרדיות, אנחנו לא דורשים מכל יחידה לכתוב חוות דעת ערוכה על ידי הפקיד הכי בכיר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במיילים? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו מיילים כאלה? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יכולים לראות את זה? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אנחנו לא - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אני יכול להניח שאולי לא היו מיילים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אנחנו סברנו שמעניין את אדוני התייחסות - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני סבור שהתרשלתם בתפקידכם וניסיתם להטעות את חברי הוועדה ולכן אני מבקש להקפיא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בקשתך נדחית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מדוע היא נדחית? יושב ראש הוועדה מוכן לעבור לסדר היום למרות ניסיון להטעות את חברי הוועדה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה טוען שיש ניסיון להטעות ואני לא סבור כך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה ניסיון להטעות את חברי הוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת עמדתך. אני שומע את מה שעורכת הדין מהייעוץ המשפטי של משרד החינוך - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שקיבלה נתונים בעל פה ולא קיבלה התייחסות בכתב של הגורמים המקצועיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מסיק מהתשובות, ואני לא מבין למה כי זה לא מה שהיא אמרה, שהיה ניסיון הטעיה. אתה אומר שאתה לא מאמין לה שהיו מיילים. לי אין סיבה לא להאמין לפקיד ציבור שמופיע בפני הוועדה, בטח ובטח לעורכת דין מהמחלקה המשפטית של משרד החינוך. ההתניה הזאת כאילו יושבים פה אנשים שלא אומרים אמת היא התניה שעד שלא הוכחה היא קצת קשה, בטח ובטח שלא ניתן לבסס על זה שום דבר או דרישה להקפיא את הדיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לבקש את ההתייחסות של היועצת המשפטית של הוועדה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אומרת פה היועצת שמבחינתם הם לא רואים קושי, הם לא רואים מניעה והדברים הובאו לידיעתם כמו שנהוג להביא לידיעתם ביחס לגורמי המקצוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למרות שנאמר שזה לא נעשה בדרך המקובלת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את זה היא אמרה לגבי שאלה אחרת ששאלת אותה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> בכל הנוגע לגורמי המקצוע כך נהוג. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם היה פה משהו שהיה צריך לתקן, לשנות, ואם הסכומים היו שונים או משהו היה מתכנס אחרת, האם הייתם מתקנים ככה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לעבוד ככה. כל מה שאני מכיר מניהול תקין לא מתיישב עם מה שקורה פה. הכל פרוץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על איזה פנימיות מדובר? האם מדובר בפנימיות שנמצאות רק תחת הפיקוח הפדגוגי של המינהל לחינוך התיישבותי? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, מדובר רק בפנימיות תחת המינהל לחינוך התיישבותי. בשנה שעברה, וגם השנה, היה תקציב עבור העברה ממבנים יבילים למבני קבע ותקציב עבור שיפוצים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשנה שעברה היה גם אירוע עם התבחינים בשיפוץ. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרתם שתשלחו רשימת תבחינים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני יכול להעביר את הנתונים שנשלחו שנה שעברה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה אמור להיות עם הכסף לגרעינים תורניים שהיה אמור להוציא בשנת 2024 והוקפא בבג"ץ? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מדובר על תקציב מזומן שעבר משנה שעברה לשנה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מדובר על כסף שאמור להגדיל את תקנת התמיכה, על תוספת על ההקצבה שכבר ניתנה בסגירת השנה, נכון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המשרד אחראי על שתי תקנות תמיכה שבסופו של דבר האופי שלהן מבחינת הקהילות הוא שונה אבל הפעולה החינוכית שלהן היא אותו דבר. משרד החינוך מתקצב את הגרעינים התורניים בגין הפעילות שלהם להעצמת מערכת החינוך המקומית, כשיש עוד תקנה שעושה את זה, וזו תקנת קבוצות המחנכים. האם שם אתם לא מוסיפים כסף? שם, למיטב ידיעתי, חסר כסף. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זו החלטה של הממשלה, זה תעדוף של הממשלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, אבל הקצאות צריכות להיות שוויוניות. חוק יסודות התקציב קובע איזה שהוא עיקרון של שוויון. אם הייתם באים ואומרים שהמטרה היא הגרעינים התורניים עצמם, בסדר, בשביל זה יש גם תקנה אחרת של קבוצות משימתיות, אבל פה מדובר על פעילות חינוכית, על התמיכה במרקם החינוכי העירוני. אני מבין שזו החלטת ממשלה, אבל גם ממשלה צריכה לפעול מתוך עיקרון של שוויון. יש עוד תקנת תמיכה שמיועדת לקבוצות המחנכים. כמה מתוך 22 מיליון השקלים הולך לתמיכה בגרעינים תורניים וכמה למלגות השכר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 14.96 מיליון לתמיכה בגרעינים תורניים ו-7.92 מיליון למלגות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא מפתיע שמתוך התקציבים שהוקפאו פי שניים הולך לגרעינים תורניים מאשר למלגות לאנשים בחינוך הטכנולוגי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור שסדר העדיפויות של הממשלה לא מוצא חן בעיניך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש את התקנות שהיו במשרד החינוך ונדדו למשרד ההתיישבות. תקנה אחת זה הגרעינים התורניים, תקנה שנייה זה קבוצת המחנכים. לגרעינים התורניים יש מאפיינים ייחודיים בהקשר התורני, אבל הפעילות החינוכית שמשרד החינוך תומך בה זה אותה פעילות כמו של קבוצות המחנכים. איך יכול להיות מצב שבו התקנה של הגרעינים התורניים עבור הפעילות החינוכית גדלה ב-14 מיליון ש"ח ואילו בפעילות החינוכית שנעשית על ידי קבוצות המחנכים יש דפיציט של ארבעה מיליון ₪? אפשר לדעת כמה כסף תקנת הגרעינים התורניים מקבלת וכמה קבוצת המחנכים מקבלת? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> השאלה של אדוני מתייחסת לתקציב 2025? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מוסיפים פה כסף ל-2025. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הפנייה של 2025 נסגרה. אנחנו מדברים כרגע רק על העודפים של שנת 2024. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם נהיו חלק מתקציב 2025. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מכיר דרך שבה תחזירו להם כסף על פעילויות של 2024. אני לא יודע מאיפה הכסף הזה הגיע, אבל בפועל הוא מזין את פעילות הגרעינים התורניים בשנת 2025 כי זה יצא במסגרת ההחלטות של תקנות התמיכה של 2025. אין לך דרך לפתוח מחדש את תקנות התמיכה של 2024. אתם מוסיפים פה 14 מיליון שקל לגרעינים התורניים ב-2025. מה אתם נותנים במקביל כדי לשמור על עיקרון השוויון לקבוצות המחנכים? אני בעד פעילות חינוכית מעצימה של כולם, של כל התנועות, של כל הארגונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה רלוונטי לפנייה הזאת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כיוון שהפנייה הזאת מייצרת אי שוויון מהותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לבוא ולהגיד שזה אחרת מזה, שזה יותר מזה, זה לא רלוונטי לדיון בפנייה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה שאנחנו מבקשים זה לא רק מידע, אנחנו מבקשים גם הסבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסבר למה? לשיקול הדעת של משרד החינוך בהבניית התקציבים שלו? זה לא לפה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אני טוען שיש כאן פגיעה בשוויון ושאם מביאים הגדלת תקציב לתקנת הגרעינים תורניים צריך להביא הגדלת תקציב - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם יש מניעה משפטית בהבאת התקציב הזה לגרעינים התורניים? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> כל התקציב שעובר הוא בהתאם למדיניות הממשלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ובכפיפות לעיקרון השוויון, נכון? זה כתוב בחוק יסודות התקציב. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> בוודאי, אבל עדיין הממשלה יכולה להחליט שהיא מתקצבת באופן שונה תקנות - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם יש מניעה משפטית בגלל עיקרון השוויון, כפי שטוען חבר הכנסת קריב, או בגלל איזה שהוא עיקרון אחר בפנייה הזאת? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אין מניעה מבחינתנו. מדובר במבחני תמיכה שונים. לפעילות יש איזו שהיא קרבה רעיונית מבחינת הפעילות הלא פורמאלית, אבל מדובר בפעילויות שונות שעושים הארגונים השונים. גם לתקנת התמיכה של קבוצות המחנכים היו תוספות קואליציוניות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לקבל את המידע? חשוב שנדע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשלחו את המידע הזה לוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה סך הכל יש בגרעינים תורניים וכמה סך הכל בתרבות יהודית? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> התוספת הזאת נכללה בפנייה של הגרעינים החינוכיים התורניים שאושרה ביום חמישי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה היה 65 מיליון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> משהו כזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עם כמה כסף מסיימים בתרבות יהודית? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הנושא של התרבות היהודית הועבר למשרד ההתיישבות. מדובר פה בהתחייבויות שנפתחו במשרד החינוך שאנחנו כרגע מעבירים עבורן את התקציבים, אבל אין פעילות השנה בתרבות יהודית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה במשרד של סטרוק לתרבות יהודית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה רלוונטי לפנייה הזאת? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רלוונטי, כי אנחנו כל פעם בודקים בכמה כסף גמרנו את התקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הכסף שעבר למשרד של סטרוק לא רלוונטי. << אורח >> אורי אלמוג: << אורח >> הכסף פה הוא רק עבור התחייבויות שנפתחו לפני המעבר למשרד ההתיישבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה בסך הכל יש לסטרוק בקופה של תרבות יהודית? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו צריכים לברר מול משרד ההתיישבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשנה שעברה נאמר לנו שהפנייה תחויב רק כשהתבחינים יאושרו. אתם זוכרים את זה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם התבחינים שתשלח לנו אושרו? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי הם אושרו? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בתחילת 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה רשויות קיבלו? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני יכול לשלוח את הרשימה של מי שנתמך במבחן התמיכה הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך המלגות מחולקות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה י"ג, י"ד בסמינרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מחולק ישירות לכל תלמיד בי"ג, י"ד? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מדובר על תלמידים שהגישו בקשה למלגות האלו, וזה מחולק בהתאם למצב סוציו אקונומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא לפי מגזר? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה אחיד לכל המגזרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זה יוצא פר מלגה? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני יכולה לנסות לברר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> י"ג ו-י"ד זה לא לפי מגמות בתיכון? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה על-תיכוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מקצועי? זה יותר מגמות מקצועיות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש שם מגמות של הנדסאות תוכנה והנדסאות ברמה שהיא לא רק מקצועית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה קואליציוני? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה היה קואליציוני בשנה שעברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המלגות האלו על סך של שבעה מיליון שקלים משוייכות ישירות לתלמיד, נכון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, הן מועברות לתלמידים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר? זה לא מייצר יחסים מוזרים בין פוליטיקאי לבין אדם שמקבל מלגה? מותר לי לתת מלגות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה מחולק בהתאם לתבחינים של משרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המלגות זה בסעיף ספציפי? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה בתכנית 206701. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה תכנית של פעילות ופרויקטים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. המלגה לתלמיד היא 2,000 שקל בממוצע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא מפורט בתיאור התכנית מלגות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תיאור התכנית הוא רחב מאוד. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הסכום מועבר למוסדות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה מוסדות? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה בדרך כלל תיכונים שיש להם המשך ל-י"ג, י"ד. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> במסגרת התקציב הקואליציוני הזה נעשתה חלוקה בין המכללות של מה"ט תחת משרד העבודה לבין מכללות תחת משרד החינוך. הפעילות בשתיהן יחסית דומה, בשתיהן מכשירים הנדסאים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> י"ג וי"ד זה במסגרת חינוכית, מה"ט זה מרכזים נפרדים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בגלל ששניהם מכשירים הנדסאים נעשתה חלוקה בתקציב הקואליציוני בין שניהם. פה יש רק את התקציב עבור י"ג, י"ד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בפעם הקודמת שאלתי לגבי מנגנון הבדיקה שלכם על גרעינים בכל הנוגע לעידוד השתמטות. איך אנחנו יודעים שבגרעינים התורניים אין את זה? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> כל מי שחייב גיוס לא נחשב אברך בתמיכה כמוסד תורני ובתמיכה בגרעינים התורניים. תוספת התמיכה ניתנת לגרעינים תורניים שעוסקים בעידוד שירות לצה"ל, כך שהנושא הזה נבדק בצורה יסודית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:32 ונתחדשה בשעה 14:37.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 2019 – משרד החינוך. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה 2019 אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 310 – הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצוב סך של 127,515,000 ₪ בהרשאה להתחייב בסעיף 83. מדובר על תגבור בהרשאה להתחייב עבור פרויקטים להאצת השימוש של בינה מלאכותית במשרדי הממשלה והאצת הדיגיטציה בפרויקטים רוחביים במערך הדיגיטל הלאומי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזה משרד זה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה מתוקצב בתכנית דיגיטל וסייבר במערך הדיגיטל הלאומי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני דקה העברנו עודפים במזומן של 10 מיליון שקל להוצאות הפיתוח של מערך הדיגיטל. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון, זה שני דברים שונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו אנחנו מאשרים הרשאה להתחייב. זה אומר תקציב משוריין, נכון? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו מבקשים להגדיל את היכולת לפתוח הזמנות בסך של 137 מיליון, שזה פרויקטים ארוכי טווח. המזומן לאותם פרויקטים כבר משוריין בתוך התכנית התקציבית, הוא המזומן להרשאה. זאת הרשאה שרוב הביצוע שלה יהיה בשנים הבאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לפרט את הפרויקטים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> חלק מהקצאת התקציב בפנייה הזאת, 86 מיליון מתוכה תוקצב בהחלטת ממשלה 3375 שהקימה את המטה לבינה מלאכותית. ההחלטה מאיצה פרויקטים בממשלה בתחום הבינה המלאכותית ומעבר לענן כעוד מאמץ משלים. זה לא קשור למטה לבינה מלאכותית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם בפנייה מגיעים לסכום שהוא פחות ממה שמבוקש, 127 מיליון, כאשר הסכום המבוקש בתכנית הוא 137 מיליון שקלים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יש 127 תוספתי וכ-10 מיליון שעברו מתכנית אחרת שהיה בה תת ביצוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-127 מיליון שקלים זו הרשאה להתחייב, נכון? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כל הפנייה עוסקת בהרשאה להתחייב, בתגבור התכנית הזאת ב-137 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הם הפרויקטים להאצת השימוש בבינה מלאכותית במשרדי הממשלה? איך זה עולה בקנה אחד עם העובדה שהממשלה קיבלה החלטה להקים מטה בינה מלאכותית במשרד רה"מ? מה שלי נאמר בדיון בוועדה לבינה מלאכותית בראשותי זה שההחלטה הלאומית הקיימת תצטרך להתקבל מחדש, שראש מטה בינה מלאכותית החדש, ארז אסקל, אמור להכין תכנית לאומית - הוא עושה את זה בימים אלה - מול כלל הממשלה ושרק אחרי שהיא תהיה גמורה היא תתוקצב. איך הפנייה הזאת עולה בקנה אחד עם העובדה שיש עכשיו מטה חדש שיעשה פרויקטים בנושא הזה ממש? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> התכנית הלאומית זו תכנית לאומית - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין תכנית לאומית כרגע. יש את דוח נגל, אבל הוא לא אומץ בממשלה תקציבית. מה שאומץ זה שמקימים את המטה ומתחילים לעשות תכנית שתהיה מקובלת על כולם. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון, המטה באמת בהקמה. היישומים בפנייה הזאת הם פנים ממשלתיים, הם מתעסקים באופן שהממשלה עובדת, באופן שהיא יכולה לתת שירות טוב יותר ולהתייעל בעבודה שלה, הם לא דברים עם השלכות על המשק ורגולציה על המשק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם העניין הפנים ממשלתי הוא תחת המטה של בינה מלאכותית, גם בזה הוא יעסוק, כי זה אחד הדברים המאוד משמעותיים שישראל צריכה לעשות. אני רוצה להבין מה הם הפרויקטים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אחד מהפרויקטים עוסק בכלי שישמש לסריקה של מסמכים שלא מוגשים פיזית למשרדי ממשלה כדי לדעת אם חסרים מסמכים. יש פה הרבה תקציבים לפרויקטים שאמורים להיות רוחביים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פרויקט אחד? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה אחד מהפרויקטים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזה משרד הוא? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> במערך הדיגיטל הלאומי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יהיה לכל משרדי הממשלה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כן. מערך הדיגיטל הלאומי מפתח את הכלי הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף זה מתוך ה-127? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> חמישה מיליון. < דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה עוד פרויקטים יש פה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> פרויקט נוסף הוא תשתית לבינה מלאכותית. כדי שנוכל ליישם כלי בינה מלאכותית צריך לארגן את הדאטה. אי אפשר להפעיל כלי כזה חכם על דאטה לא מטויב, כי הוא ייתן תוצאות לא נכונות. אחד מהפרויקטים זה טיוב הדאטה והעברת הדאטה בין משרדי הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש פרויקטים כאלה במשרדים אחרים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> מייצרים פה מערכת אחת שיתחברו אליה כל המשרדים. אפשר יהיה להצליב מידע הרבה יותר בקלות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף זה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> שלושה מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שלושת הפרויקטים המשמעותיים ביותר? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יש פה הרבה פרויקטים - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כולם בסכומים כאלה קטנים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כן. המטרה פה היא להאיץ פרויקטים. על כל סכום שניתן יש גם מצ'ינג משרדי. מערך הדיגיטל מתקצב בנפרד חלק מהסכום כדי להאיץ חלק מהפרויקטים. אני יכול לתת דוגמה לפרויקט מעולם הבריאות, פרויקט שעוסק בשלב שבו מחכים לטופס שחרור בבית חולים. היום כדי להביא טופס שחרור צריך לרכז הרבה מסמכים מבדיקות קודמות בבית החולים. מה שכלי AI יעשה זה יאסוף את המסמכים ויגיש אותם לרופא בכיר בצורה מאוד מאוד מהירה על מנת שהרופא יחתום במצב שבו החולה צריך להשתחרר. זה יחסוך לכולנו שלוש-ארבע שעות לפחות בהמתנה לשחרור אחרי שכבר סיימנו את הבדיקות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתי רוצה להבין מה הם המשמעותיים ביותר, ואני אשמח לקבל את הרשימה. איך הדברים האלה עומדים בקנה אחד מול מטה הבינה לכשתגובש התכנית? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> במטה לבינה מלאכותית יש הרבה תחומים. יש תחומים שיותר מופנים למשק, יש תחומים שיותר מופנים לווקטורים שהם הציגו. פה מדובר על וקטור פנים ממשלתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבייס של הדאטה הוא לגמרי אצל ארז. יכול להיות שהוא ייעזר במערך הדיגיטל. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> המטה אמור לעבוד עם הגופים הממשלתיים שהיום עוסקים בדבר, בין היתר עם מערך הדיגיטל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה סך כל התקציב של מערך הדיגיטל והסייבר? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מי מנהל את הפרויקטים האלה כרגע? לא הכל מנהל מטה הדיגיטל. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יש פרויקטים להאצת הבינה המלאכותית שמקורם בהחלטה של הממשלה. באותה החלטה שמקימה את המטה הוחלט גם להאיץ חלק מהפרויקטים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הכל בסדר, אבל מי מנהל אותם אם המטה עוד לא קם? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כרגע מי שמתכלל את הפרויקטים האלה זה מערך הדיגיטל הלאומי. הוא גם מיישם חלק גדול מהם. חלק שני זה תקציב למערך הדיגיטל, לתשתיות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כל התקציב לבינה מלאכותית נמצא כרגע במערך הדיגיטל? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון, חלק גדול מהתקציב הרוחבי הוא במערך הדיגיטל הלאומי, אבל יש גם חלק בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה סך התקציב של כל מערך הדיגיטל? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> התקציב של מערך הדיגיטל הוא 994 מיליון ₪. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כל התקציב שהיה בשנה האחרונה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק חבל שאנחנו לא רואים את התוצאות של כל כך הרבה כסף. אנחנו יודעים שהם בעיכוב מטורף. אנחנו לא מרגישים שהממשלה מספיק מתקדמת בתכניות האלו, אבל לפחות טוב שהם יצאו לדרך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה תקציב חד פעמי? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> התקציב פה הוא חד פעמי. ככל שהממשלה תחליט לתקצב תחומים נוספים בתקציב 2026 זה יובא לכנסת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> האם בתקציב 2026 אין סעיף שנוגע להמשך פיתוח - -? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כשנגיע לפה להציג את כל השימושים נציג גם את ההיבטים האלה, אבל אני לא יודע להגיד מראש מה ההיקף שלהם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> דבר לא סביר. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אנחנו לא חושבים שנכון כרגע להתייחס לתקציב המפורט של 2026 שיובא בקרוב לקריאה ראשונה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא צריך לרדת לפרטים, אבל אפשר לענות באופן כללי אם הנושא הזה ייכלל או לא ייכלל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:55 ונתחדשה בשעה 15:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 310 – הוצאות פיתוח אחרות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה 310 אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 343 – הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך 15,200 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור תשלום לפורשי החברה הממשלתית "תומר", וכן התאמות לתקציב ההוצאה וההרשאה להתחייב בתוך הסעיף. תכנית 830603 – השקעות ביטחוניות – 15,200 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב: תקצוב הרשאה להתחייב עבור התחייבויות תקציביות לתשלומי פרישתם של עובדי החברה הממשלתית "תומר" בעקבות ההפרטה של החברה "תע"ש מערכות בע"מ", תכנית 830301 – דיגיטל וסייבר – תקצוב של 9,524 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב: תגבור בסך ההרשאה להתחייב עבור פרויקטים לשיפור השירות הממשלתי והמעבר לענן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חברת "תומר" זו חברה שעשינו דיונים עליה. אני חושב שהייתה העברה אחת שאמרנו שהסתיים הכסף שאנחנו שמים על "תומר", נכון? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני לא יודע על איזה דיון אתה מדבר. בשנת 2016 הופרטה חברת "תע"ש מערכות בע"מ". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הופסקה הפעילות, אבל עדיין המשיכו - - << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> פעילותה התפצלה לשלוש פעילויות. פעילות אחת השתלבה בתוך חברה "אלביט", חברה פרטית, שזאת ההפרטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אנחנו צריכים להוסיף פה כסף? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> פעילות נוספת זה הקמה של החברה הממשלתית "תומר" שפעילותה מסווגת. המדינה מחויבת בעת ההפרטה לפרישתם התקציבית של עובדי חברת "תע"ש מערכות" שעברו לחברת "תומר". זה התקצוב שאנחנו מבצעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אם היא הייתה כבר מופרטת? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> חלק מהפעילות הופרטה, חלק הועברה לחברה הממשלתית "תומר". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם יש הפרטה, למה אנחנו צריכים לשאת בעלות הפרישה? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> זה ההסכם שסוכם בשנת 2013 עם ועד העובדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל ב-2016 הייתה הפרטה, לא עכשיו. אם עכשיו היה ההסכם הייתי מבין. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אנחנו מדברים על החלק שעבר לחברה הממשלתית "תומר" שהוקמה בעקבות ההפרטה. המדינה לפי ההסכם מחויבת לעלות התקציבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> "תומר" עדיין פעילה? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ה-15 מיליון שקלים מדברים גם על פורשי "תומר" וגם על התאמות לתקציב ההוצאה וההרשאה להתחייב. מה החלוקה בתוך הסכום? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> ה-15,200 אלפי ש"ח מיועדים לפרישתם של עובדי חברת "תומר". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כתוב לשני שימושים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> ההתאמות הן בסייבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני זמן לא ארוך לקחנו עודף שלא נוצל בדיגיטל והעברנו להחזר קרן החוב הממשלתי של הביטוח הלאומי. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> מדובר בהרשאה להתחייב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה כל הסיבוביות הזאת? עכשיו אנחנו לוקחים מהוצאות הפיתוח של משרד האוצר ומעבירים לפרויקטי פיתוח ממשלתיים בתחום הדיגיטל, תקשוב, סייבר ותקצוב ממשל זמין. למה מערך הדיגיטל לא יכול היה לקחת את ה-10 שהיו לא בעודף ולהעביר לפה? הכסף פה מגיע מפרויקטים של משרד האוצר. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> מדובר פה על מזומן ועל הרשאה שאלה שני דברים שונים לחלוטין. המזומן הוא עבור הרשאות עבר לפרויקטים קיימים שהתשלום לספקים מתעכב, ופה אנחנו נותנים מסגרת הרשאה לפרויקטים חדשים שהמזומן שישלם אותם הוא מזומן שקיים בתכנית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאיזה פרויקטים במשרד האוצר נלקח הסכום? כמעט 20 מיליון שקלים מורידים מפרויקטים במשרד האוצר. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בסעיף הפיתוח של משרד האוצר יש את סעיף הפיתוח של רשות המסים שבתוכה תוקצבה בתחילת השנה הרשאה להתחייב עבור פרויקטים ארוכי טווח במכס, פרויקטים שיש להם זמן של בינוי ורכש שלוקחים שנתיים לפחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:09 ונתחדשה בשעה 15:14.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 343 – הוצאות פיתוח אחרות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה 343 אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 378-380 – הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 83 – הוצאות פיתוח אחרות. הפנייה התקציבית נועדה לתוספת בסך של 15,210 אלפי ₪ בהוצאה עבור מימון הרשאות עבר. תכנית 830304 – ירושלים ומורשת (פיתוח) – 15,210 אלפי ₪ בהוצאה, תכנית 830404 – פרויקטי תקשורת – 3,710 אלפי ₪ בהוצאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה קואליציוני? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לפרט את המקורות? מאיפה יורד בכלכלה ותעשייה? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> יש פה שתי תכניות. במדען הראשי (מענקי מחקר ופיתוח) יש פעילות של משרד התקשורת עם רשות החדשנות בנגב מערבי, והם מתקצבים את הפעילות הזאת דרך התכנית הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה פרויקט זה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> מדובר בפיילוט משותף של רשות החדשנות ומשרד התקשורת לטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, בין היתר בדרום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מס סך הפיילוט? איפה מבוצע הפיילוט? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> זה פיילוט עם כל מיני קולות קוראים לסטרטאפים בתחום תשתיות התקשורת, בין היתר לערים חכמות, דברים כאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאן זה הולך? המקורות זה סעיף 38? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה 54? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> חלק מהפרויקט מגיע מרשות החדשנות, מסעיף 38, וחלק ממנו מהתקציב הקיים של משרד התקשורת בסעיף 83. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה סעיף זה עובר? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> סעיף 83. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שאר המקורות? מה מ-54? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> זה מתכנית המיעוטים בגין הרשאה שלא היה צורך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל היה צורך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזו תכנית מיעוטים? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> 550. מדובר על מזומן בגין הרשאה. אין שום פעילות שקוצצה ב-500 לאור העברה הזאת. זה לא תת ביצוע שנדרש לממן הרשאות עבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם שמים לב ש-550 הפך להיות הקופה הקטנה של הממשלה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יש החלטת ממשלה שממש הסיטה פעילויות מתכנית 550. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש 10% ביצוע במשרדים מסוימים. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יש את הפעולות שהופחתו מתכנית 550 בהחלטת ממשלה - היה על זה דיונים ארוכים סביב המשטרה והשב"כ - אבל יש גם את קצב ביצוע המזומן בגין הפעילויות ההרשאתיות של התכנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיזה סעיף בתכנית? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> השנה יש פער בין מה שצפינו - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאתה מדבר על 10% ביצוע ואנחנו כבר בשנה הרביעית של התכנית - - << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> לא אמרתי את הנתון הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמר את זה מי שאחראי על התכנית. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יכול להיות שהמזומן בגין אותן הרשאות של החמש שנים ישולמו בעוד חמש ושבע שנים מהיום. << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> בפנייה הנוכחית מתקצבים חומשים שנגמרו לפני מספר שנים. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> שתגיע אבן הדרך הרלוונטית לתשלום הסכום הזה היא תשולם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי מסתיימת תכנית החומש? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> בשנה הבאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מסיימים שנה רביעית ויש משרדים שביצעו רק 10% - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה רלוונטי לפנייה הזאת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי לוקחים עבור הפנייה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה סדר העדיפות של הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיזו תכנית? מאיזה פרויקט? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> זה מסעיף 54, מהתכנית של מיעוטים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיזה משרד? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> זה לא שזה נלקח ממשרד. יש תכנית רוחבית של 550. המשרדים מגיעים לפה לאורך השנה עם פניות מהתכנית הזאת כדי לממש את תקציבי 550. אם משרד השיכון קיבל הרשאה של 300 מיליון ₪ - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשהוא קיבל את ההרשאה ל-300 מיליון ₪, זה מופיע אצלו בהרשאה להתחייב. אם אתה לוקח ממנו את זה, אתה רואה את הסעיף שממנו לקחת. << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> אבל לא לקחתי אותו. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> התכנית, כמו שאלקנה אומר, מתוקצבת במשרדים השונים בהרשאה להתחייב ובמזומן בגין אותה הרשאה שצפוי לצאת באותה שנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם מה שלוקחים עכשיו זה מזומן או הרשאה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> מזומן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיזה משרד נלקח המזומן הזה ולאיזה פרויקט? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> לא ניתן לענות על השאלה במדויק. אנחנו בתחילת השנה מתקצבים בכל המשרדים את ההרשאות להתחייב בהתאם לתכנית 550 ואת סכום המזומן שאנחנו מעריכים שיבוצע באותה שנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מזומן תקצבתם השנה את 550? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני לא יודע להגיד בעל פה את מה שתקצבנו לכל אחד מהמשרדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא אאפשר שאלות רוחב על 550, זה לא רלוונטי לפנייה. הבנו שאתם לא מרוצים מהעובדה שלוקחים מ-550 כספים. זה הובן, זה ברור וזה נרשם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אחוז הכסף שאתה לוקח מתוך סך כל המזומן שהועבר השנה? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני לא יודע להגיד מהראש כמה מזומן תקצבנו בכל אחד מהמשרדים בגין תכנית 550. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל על הסעיף הזה ספציפי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתם יודעים להגיד לגבי המקורות שמשם זה נלקח? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> ככל שיש לאחד המשרדים איזו שהיא סטייה כלפי מטה או כלפי מעלה, הוא מעדכן את משרד האוצר. אם הוא צריך לשלם יותר כי אבני הדרך הוקדמו בהתאם להסכם ולהרשאה שחויבה, הוא יקבל מהתקציב של 550 את השיפוי. אתם רוצים לדעת למי מהמשרדים הייתה סטייה כלפי מטה או כלפי מעלה שיצרו את זה שנשארו שם 15 מיליון שקל, אבל אני לא יודע להגיד את זה מהראש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא ביקשנו על כל המשרדים. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> אני לא יודע להגיד מאיזו פעילות, אבל אף פעילות לא נפגעה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש משרד שלא ביצע את ה-15 מיליון שקל, נכון? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> זה לא משרד אחד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה משרדים לא ביצעו את ה-15 מיליון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא יודע לתת לך תשובה על זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים לקבל תשובה בכתב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה 15 מיליון שקלים למימון הרשאות עבר. איזה הרשאות? איזה פרויקט? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> יש החלטות שמתקבלות ביום ירושלים, כמו פיתוח העיר ירושלים, לביא, אגן העיר העתיקה, שמתוקצבות בהרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזו החלטת ממשלה? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> יש פה שלוש החלטות ממשלה: לביא, מרום ויובל. מרום ויובל זה חומשים ישנים שכבר נגמרו ועכשיו אנחנו ממנים הרשאות עבר, ולביא זה חומש שעדיין בתוקף ותפקידו הוא פיתוחה הכלכלי של ירושלים. יש תכנית מסודרת שכוללת כמה מרכיבים, ביניהם סוגיית האקדמיה, סוגיית עיר ממשל בירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה מרום? יוצאי אתיופיה? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> לא. זה חומש ישן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כסף קואליציוני? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הכסף הזה לא היה בבסיס התקציב? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> מדובר על תקצוב של מזומן בגין הרשאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם לא היה לך את 550, היית צריך לחפש מקור אחר, נכון? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> נכון. << אורח >> נעמי אהרוני: << אורח >> מדובר בשלוש תכניות חומש המשכיות אחת אחרי השנייה. זה התחיל בתכנית מרום, אחריה יובל, ובסוף לביא. שלושתן תכנית לפיתוח כלכלי בעיר ירושלים. הן מכילות חמישה אשכולות: אקדמיה, תשתיות, תיירות, תעסוקה ועיר ממשל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי החומש התחיל? << אורח >> נעמי אהרוני: << אורח >> כל חמש שנים אחת. הישנה ביותר, שזאת תכנית מרום, צפויה להסתיים בסוף שנה הבאה, בסוף 2026, כשיש כבר למעלה מ-95% ביצוע. תכנית יובל צפויה להסתיים בדצמבר 2027, וגם שם יש למעלה מ-75% ביצוע, ותכנית לביא זאת תכנית שעדיין בתוקף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הן תכניות טובות? << אורח >> נעמי אהרוני: << אורח >> הן תכניות משמעותיות, יש הרבה עשייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הן עומדות ביעדים שלהן? << אורח >> נעמי אהרוני: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה תוקצבו כל התכניות? יש לך נתון? << אורח >> נעמי אהרוני: << אורח >> למרום התקציב היה 290 מיליון, ליובל – 850 מיליון, וללביא – 645, עם אופציה לעוד 100 הרחבות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אחוז הביצוע בכל תכנית? << אורח >> נעמי אהרוני: << אורח >> במרום יש למעלה מ-95% ביצוע, ביובל יש למעלה מ-75% ביצוע, ובלביא יש בערך שליש ביצוע מהתקציב שקיבלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה קיבלתם מתוך 645? << אורח >> נעמי אהרוני: << אורח >> קיבלנו כ-463 מיליון, כשמתוך זה יש ביצוע של בערך 143 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 15 מיליון שקלים לירושלים ומורשת זה רק למה שאמרת עכשיו, לשלוש תכניות החומש? זה לא למורשת? מה החלוקה פה? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> 11.5 מיליון הולך לשלושת החומשים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה 15.2. << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> 15.2 כולל את ה-3,710 אלפי שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 3,710 זה של התקשורת? << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור? זאת לא אותה תכנית. << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> אתה צודק מאוד, זו טעות סופר. << אורח >> נעמי אהרוני: << אורח >> יש פה 2.5 מיליון לתכנית מרום, ארבעה מיליון ליובל וחמישה מיליון ללביא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואז ה-3.5 זה לתקשורת. << אורח >> אלקנה אהרון ריקלין: << אורח >> מסעיף 403 בתכנית 54, שזה יישום החלטות ממשלה רוחביות, מופחת 11.5 מיליון שמועבר לתכנית הרזרבה הכללית 470102 ומשם עובר לתכנית שלנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:45 ונתחדשה בשעה 15:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 378-380 – הוצאות פיתוח אחרות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה 378-380 אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>