פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 8 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים) התשפ"ו-2025 (מ/1898) יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 10:35 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 – פרק ב': הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תוכני צפייה ושמע << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר מירב בן ארי איתן גינזבורג שלי טל מירון אבי מעוז יבגני סובה אפרת רייטן מרום חברי הכנסת: קארין אלהרר יוראי להב הרצנו מוזמנים: אלעד מקדסי – מנכ"ל משרד התקשורת אביתר גוטמן – סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת זיו גלעדי – סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת ניצן ליבנה – לשכה משפטית, משרד התקשורת אביטל סומפולינסקי – משנה ליועמ"שית, משרד המשפטים עדי ליברוס – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יוסי חביליו – סגן ראש עיריית ירושלים מירב אתרוג בר – אחראית קידום היצירה המקורית, איגוד הבמאיות והבמאים גיורא ואלה – מנכ"ל אקט-איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה צביקה גוטליב – אחראי יצירה מקורית, איגוד המפיקים ענת סרגוסטי – אחראית חופש העיתונות, ארגון העיתונאים והעיתונאיות אלישע יפרח – איגוד לשכות המסחר מודי שרפסקי – מנהל אגף רגולציה, yes זיו מאור – נציג המועצה לשידורי כבלים ולוויין יונתן בייסקי – מנהל תחום בכיר (פרויקטים), המועצה לשידורי כבלים ולוויין אורי שרף – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו שולמית סקעת – סמנכ"ל כספים ומינהל, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ליאור אלפנט – אחראית יצירה מקורית, הפורום הדוקומנטרי בישראל זהר גופן – מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר אייל צור – עמית בכיר, פורום קהלת גיל ורד – נציג אחים ואחיות לנשק בעז אקרמן – לוביסט ציבורי, לובי 99 אסף גרינבאום – שדלן/ית (משרד עו"ד), מייצג/ת את שידורי קשת ורשת נגה רובינשטיין – שדלן/ית (משרד עו"ד), מייצג/ת את שידורי קשת ורשת ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי מצדה מצלאוי דוד פנחס גורט מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון חופית כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוקר טוב, חברים. אני רוצה לפתוח את הוועדה הבוקר בציון צום עשרה בטבת, תחילת המצור על ירושלים, ולאחל לכל מי שצם המשך צום קל. צום סימבולי מאוד ומתקשר מאוד עם מה שאנחנו עוברים היום כעם בעולם. כן, עולם כמנהגו נוהג. עוד אני רוצה לציין את הדיון שהיה בשבוע שעבר. אני חושבת שזה היה דיון טוב וחשוב שבו התחלנו להתקדם עם עבודה אמיתית, להקשיב גם לגורמי המקצוע, גם לחברי הכנסת, שנתנו הערות מאוד מאוד חשובות ובונות. אני חושבת שככה זה צריך להתנהל, מכיוון שככל שמאירים יותר ויותר נקודות בחוק כך אפשר לזקק אותו ולדייק אותו יותר, ואני ממש הרגשתי שאני נעזרת פה בחברים הנכבדים, גם חברי הכנסת, גם גורמי המקצוע. אני מאוד מקווה שנוכל להמשיך גם היום בדיון הענייני הזה. כל הערותיכם ושאלותיכם נכתבו על ידי והועברו על ידי למנכ"ל משרד התקשורת, מר מקדסי, והיום אנחנו נענה על כולן. מה שהולך לקרות היום זה ככה, הבטחתי זכות דיבור ראשונה לשולמית סקעת, ואני אתן לך שלוש דקות. חברת הכנסת אפרת רייטן, את לא היית בדיון הקודם, לכן גם את תקבלי שלוש דקות. מיד לאחר מכן זיו גלעדי יתחיל בהקראת חמשת הסימנים של הפרק הראשון. סליחה, לפני הכול הייעוץ המשפטי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא לפני הכול, אבל בהחלט לפני ההקראה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, נתחיל איתכם. הייעוץ המשפטי רוצה להגיד כמה מילים. מה שנעשה, זיו יקריא כל פעם סימן, מיד אחרי הסימן הזה למנכ"ל יש את כל השאלות שכבר נשאלו, הוא חילק אותן לסימנים כדי לענות על כל הדברים שנאמרו ונשאלו פה בדיון הקודם. אם יש למי מכם, גורמי מקצוע או חברי כנסת, שאלות נקודתיות לגבי הסימן הנקרא בלבד, לא נאומים, לא כרגע מחשבות עגומות על תהליך החקיקה, שאלות נקודתיות מאוד לגבי הסימן, כל אחד יקבל שתי דקות ולא יותר, זה מספיק זמן כדי לשאול את השאלות הנקודתיות. על כל סימן המנכ"ל יענה גם על השאלות שנשאלו כבר בדיון הקודם וגם על השאלות שנשאלות כעת. צוות הייעוץ המשפטי, אפשר להתחיל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כשהייתי יו"ר ועדת עבודה ורווחה, תמיד הצוות המקצועי, הצוות של הוועדה, הקריא. << דובר >> נועה בירן-דדון: << דובר >> אם זה הצעה מטעם הוועדה, אז כן, אבל מדובר בהצעה ממשלתית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בקצרה נאמר שיש נוהגים שונים בוועדות השונות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה מה שאני אומרת, זה לא קבוע, זה לא נוהל. עשיתי שנה שלמה דיונים כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, מעולם לא הקריאו את סעיפי החוק גורמים אחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפרת, אומרים לך, זה נוהג. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, כי שמעתי שתי גרסאות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ככלל הצעות חוק ממשלתיות מוקראות על ידי הממשלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לציין לפרוטוקול שאצלי זה לא קרה ולו פעם אחת במשך שנה ומשהו, תמיד נעה הקריאה ותמיד היועצים המשפטיים של הוועדה הם הקריאו. זה הגיע לכנסת וזה הגיע לכנסת. זה גם מה שאנחנו אמרנו מהרגע הראשון כאן, זה הגיע לכנסת זה הגיע לכנסת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> חברת הכנסת רייטן, מה שבטוח זה שמעולם נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה לא הקריאו סעיפים שהם לא עומדים מאחוריהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פה הדיון הסתיים. אני הבהרתי ממש לפני שתי דקות, הקינה על התהליך, קוננו פה כבר עשר פגישות, היום אנחנו עובדים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אבל הקינה בהחלט מתאימה לעשרה בטבת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגמרי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה באמת משתנה בין הוועדות, אנחנו נוהגים כוועדת הכלכלה לעניין ההקראה, כנוהג ועדת הכלכלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> טוב, מאה אחוז. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו רוצים להתחיל לשאול, לשים על השולחן שלוש שאלות ראשונות שאולי זה המקום שלהן ממש לפני שמתחילים את ההקראה. השאלות הן מה מטרת החוק והרשות, מהי תקשורת משודרת ועל מי חל החוק ומה הם תפקידי וסמכויות הרגולטור. מה שאנחנו אומרים זה שכדי להתחיל את החוק אנחנו צריכים מספר הבהרות מסדרות. לשלוש השאלות. השאלה הראשונה, הנושא של סעיף מטרה לחוק ומטרות לרשות. החוק שלפנינו מבקש לבצע רפורמה מקיפה בתחום התקשורת והשידורים בישראל. מדובר בחוק מורכב וארוך שכולל הסדרים רבים שדורשים התייחסות מעמיקה ופרטנית. נוכח העובדה שמדובר בהצעת חוק שמבקשת לבצע הסדרה מחדש את שוק התקשורת בישראל יש לדעתנו מקום לשקול לנסח סעיף מטרות כבר בתחילת החוק שיבהיר את הרציונל העומד בבסיס החקיקה המוצעת, ב', בניית הצעת החוק כמעין מגדלור שמולו נוכל לשאול את עצמנו בכל סעיף, בכל הסדר, האם הוא באמת תואם את המטרות של החוק, וגם לאחר מכן להבנות את שיקול הדעת של בית המשפט לפרשנות של החוק. נכון, לא בכל חוק יש סעיף מטרות, אבל במובן מסוים, כפי שהגיעו לכאן והציגו לנו את המטרות של החוק, המנכ"ל והשר, אני חושבת שגם החוק עצמו צריך את מטרותיו ולהבהירן. השאלה השנייה שלי, מהי תקשורת משודרת, מביאה אותי לשאלה על מי חל החוק ואני חושבת שאנחנו צריכים לעצור ולהבהיר, כי היו כל מיני אמירות וניסוחים גם בוועדה כאן. אנחנו צריכים לדעתי להבין מהי תקשורת משודרת כדי שנוכל לדייק את החוק ואת הרשות שהולכת לפקח עליו. נשמח אם תהיה הבהרה של הנושא הזה. זה משהו שעלה, בין היתר אגב טענות על כך שאנחנו לא מתחילים מפרק ההגדרות. אני לא חושבת שצריך לעבור על כל ההגדרות, אבל צריך - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש הגדרות, נגיד אזרח ישראלי לא, אבל יש הגדרות שכן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל בהחלט נראה לנו נכון ששנייה נעצור ונשאל על מי יחול החוק, האם על כל אתר אינטרנט שנושא תוכן ויזואלי, כל משפיען רשת, איפה אנחנו שמים את הגבולות, מה לגבי פלטפורמות רב עוצמתיות. אנחנו חושבים שנכון שנייה אחת לעצור ולומר את הדברים האלה. השאלה השלישית שלי היא בקשר להגדרת התפקידים והסמכויות. הייתה כאן תחושה של חוק מאוד מורכב, קשה להבנה. היה עוזר מאוד אם היו הגדרות תפקידים וסמכויות מסודרות בחוק. לרשות אין הגדרת תפקידים, גם לא ממש ברורות הסמכויות שלה. סעיף 2 אמנם נושא כותרת של סמכויות ותפקידים, אבל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סמכויות ותפקידים על פי דין. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סמכויות ותפקידים על פי דין. אנחנו נראה את זה גם בקשר למועצה וליושב ראש הרשות, שזה נעשה דרך איזה שהיא הפניה כללית. אנחנו חושבים שכדי לחזק את המעמד של הרשות כרגולטור עצמאי צריך לקבוע בצורה מפורשת את התפקידים והסמכויות שלה. אותו דבר כאמור לגבי תפקידי וסמכויות המועצה. סעיף 37 עוסק בחלק מסמכויות המועצה, בעיקר מספר מצומצם של תפקידים ניהוליים יותר, פחות הסדרתיים, כשהרבה מהסמכויות והתפקידים שלה מפוזרים בחוק, לפעמים אפילו תחת סעיפים או סימנים שלא ממש ברור שהם מגדירים את הסמכויות שלה ואני חושבת שאיזה שהוא סעיף שיאגום את כל הסמכויות והתפקידים, גם עם הפניה לאיזה שהוא סעיף קונקרטי, הוא לא רק ויזואלי, זה לא רק משהו טכני שאנחנו חושבים שצריך להיות אלא הוא דרך גם להסתכל על מפת החוק ולראות אותה בצורה מסודרת. דבר אחרון, תפקידי וסמכויות יושב ראש הרשות, שבחלק מהמקומות מוגדר כמנהל רשות ובחלק המנהל הכללי, גם הם לא מוגדרים. אין סעיף שמגדיר מיהו מנהל הרשות, למעט ההוראה הכללית, ואנחנו חושבים שחשוב לנסח סעיף ספציפי יותר שיגדיר את תפקידיו, יתחום את סמכויותיו וייצור תמונה ברורה יותר בנושא הזה. אלה הן שאלות כלליות ששאלנו את עצמנו כשרצינו לצלול לדברים. לעניין פרק ב', שהוא הפרק שאיתו אנחנו מתחילים היום, אני לא בטוחה שנגיע היום עד למועצה ולוועדת האיתור, אבל נכון יהיה לומר כמה הערות כלליות. ההערות הכלליות שלנו הן בעיקר בנוגע לעצמאות של הגופים הללו. הדירקטיבה האירופית בדבר שידורים אודיו-ויזואליים מלמדת אותנו על שתי תכליות ביחס לעצמאות הרגולטור, עצמאות מהשפעות פוליטיות, עצמאות מהגורמים המפוקחים. אנחנו חושבים שצריך להבטיח שהרכב ועדת האיתור והמועצה וההסדרים הנוגעים לפעילותן אכן ישיגו את התכליות האמורות ביחס לעצמאות הרגולטור. ספציפית לגבי ועדת האיתור, נכון שהרבה פעמים נקבע אקס-אופציו של גורמים ספציפיים, היא נחשבת ככזאת שיש לה תרומה ממשית לעצמאות מאחר שמדובר בבעלי משרות קבועות, אבל אנחנו חושבים שביחס לתחום התקשורת יש מאפיינים ייחודיים שמצריכים התייחסות בעת קביעת הרכב ועדת האיתור. ראשית, דבר שנאמר וחזרו עליו כמה פעמים, אבל לא נוכל שלא לומר אותו, היותו של יושב ראש ועדת האיתור מנכ"ל משרד התקשורת מעלה את השאלה האם באמת משרת אמון של הדרג המדיני יכולה להבטיח את עצמאותו. אנחנו גם לא בטוחים שזה עומד בקנה אחד עם סעיף 26 שעוסק באיסור על זיקה, זיקה פוליטית, זיקה אישית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, אם את כבר צוללת לרמת הסעיפים, אני לא יודע מבחינת הסדר איפה אנחנו נמצאים, בשלב ההגדרות או בשלב ה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו נעבור דבר דבר, אבל אני נותנת אמירה כללית לגבי העצמאות ועדת האיתור והמועצה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ומה הם צריכים לעשות עם זה? טוב, אני אדבר בתורי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אני לא מצליח להבין את הרציונל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו נותנים דוגמאות, מנסים להביא חוט מחבר בקשר לעצמאות הרגולטור, הן עצמאות ועדת האיתור והן עצמאות המועצה. כשנגיע לסעיפים הקונקרטיים, הספציפיים, נגיע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש פה רק חברי כנסת, שישימו את זה פה וזהו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו מבקשים לתת סקירה כללית. אני חושבת שביקשתם סקירה כללית, ביקשתם רקע - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, זה לא מה שביקשנו, אבל בסדר, תיכף נדבר, אולי נחדד, אולי זה לא היה ברור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שאלה נוספת היא לגבי חברי הוועדה שהם עובדי מדינה. למיטב ידיעתי, ויתקנו אותי אם אני טועה, הם ממונים על ידי הממשלה או שר בממשלה. הממונה על התחרות ממונה על ידי הממשלה לפי הצעת השר, ראש רשות האסדרה ממונה על ידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה, הממונה על התקציבים באוצר ממונה על ידי שר האוצר. בקשר לרשות האסדרה אני מבקשת להזכיר את הקושי שהיה, אולי לא קושי, את הנושא של נציבות הדורות הבאים שלאחר כהונה אחת של היושב ראש שם לא מונה יושב ראש חדש ולאחר כמה שנים היא גם נסגרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שזה משהו שאנחנו צריכים להיות מודעים אליו כשאנחנו מתייחסים לחברי הוועדה שהם עובדי מדינה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי מה הקשר בין נציבות הדורות הבאים לבין מה שהתייחסת אליו עכשיו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני אומרת שיש כאן גוף, אולי נאמר לא לעולם חוסן. נבחרו חברי הוועדה שהם עובדי מדינה מתוך מחשבה על גופים שהם בסך הכול עצמאיים, שיש להם אתוס עצמאי, ואני רק מזכירה שלצד האתוס העצמאי הזה גם נציבות הדורות הבאים נסגרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא הייתה גוף מאוד עצמאי שנסגרה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היא הייתה גוף עצמאי שבמובן מסוים אפילו אפשר לראות איזה שהוא קשר באופן או במהות הפעולה שלהם, כלומר אלו הצביעו על קשיים בחקיקה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוא נזכיר, היא אולי נסגרה בגלל יתר עצמאותה, זו האמת. היא אתגרה מדי את ה – << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מזכירה את זה כנקודה כללית כשאנחנו מדברים על חברי הוועדה שהם עובדי מדינה. עוד הוראות ביחס לעצמאות של חברי ועדת האיתור. הדברים נאמרו, אבל אולי נשים אותם בצורה מסודרת קצת יותר. ההוראה שנוגעת לפיטוריו של חבר ועדת איתור על ידי יושב ראש ועדת האיתור אם הוא, כפי שנאמר בסעיף 29(א)(3) לא ממלא את תפקידו כראוי. זו הגדרה כללית שמותירה הרבה שיקול דעת ועלולה לפגוע בעצמאות של חברי הוועדה. לצד זה יש לדעתנו גם לקבוע הוראות נוספות שיבטיחו את העצמאות של ועדת האיתור, כמו הוראות ראשונות לפעילות שלה, לדוגמה הוראה שאומרת שעד שהיא לא ממונה כולה היא לא יכולה להתחיל לפעול, כתנאי לפעילותה. הוראות שמבטיחות את ההמשכיות שלה, אולי כלקח גם מהנושא של ועדת האיתור בתאגיד השידור, באמת כדי לשמר את רציפות הפעילות שלה. אפשר להוסיף גם, כדי לחזק את העצמאות, לשקול חובות היוועצות, חובות נימוק ודרישת אולי אפילו רוב מיוחד מקרב חברי ועדת האיתור לצורך מינוי. אלה דברים שכדאי שנדון בהם כשנגיע לנושא. לגבי המועצה, אני חושבת שלצד העצמאות ואולי דווקא בשם העצמאות נכון להבטיח שחברי המועצה יהיו בעלי המקצועיות והכישורים הנדרשים על מנת לבצע את תפקידי המועצה בצורה הטובה ביותר, וזאת הן ביחס לתביעת האסדרה הנדרשת והן ביחס לפיקוח וליישום של האסדרה. להבנתנו ניתן לעשות את הדבר גם אם שמים את נקודת הכובד על מודל של התמחות תחומים וגם אם קובעים את ההרכב שמביא בחשבון גיוון מגדרי ומגזרי, אבל כן בשניהם שם את כובד המשקל על התמצאות בתחום הרגולציה והשידורים. אנחנו סבורים שהמועצה שהוצגה ושמוצעת היא בעלת אוריינטציה כלכלית, פחות בעלת מומחיות בתחום התקשורת והשידורים, ואנחנו חושבים שנכון לשים את הדבר על השולחן ולחשוב עליו מעט. אם ניקח ספציפית את היו"ר, יכול להיווצר מצב שליושב ראש לא יהיה כל ניסיון בתחום התקשורת, בתחום רגולציית שידורים, בעצם נדרש ממנו להיות בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד משמעותי, אנחנו שואלים האם זה דבר שהוא מספק. בהקשר הזה נזכיר שגם סמנכ"ל ייצור או סמנכ"ל תפעול יכולים להיחשב כתפקיד ניהולי בכיר בגוף. גם לגבי בעל ניסיון של חמש שנים בתחום העיתונות הכתובה, אני חושבת שלא מספיק ברור וחד לנו מהי העיתונות הכתובה ומה התפקיד שהוא צריך למלא בעיתונות הכתובה כדי להיחשב ככזה שמתאים לשבת ברשות רגולציה. אחת האפשרויות שם היא עורך תוכן, נשמע לי בהחלט נושא ראוי, אבל אולי צריך לחשוב גם על הגדרות תפקידים ברורות יותר מאשר רק חמש שנות ניסיון כלשהו. גם לגבי בעל ניסיון משמעותי בתהליך היצירה של תכני צפייה ושמע, אנחנו לא בטוחים שזה ברור מספיק וזה מייצר גורם שהוא בעל כישורים מספקים שגם יבטיחו את העצמאות שלו. כלומר לתפיסתנו ככל שאדם הוא בעל כישורים וניסיון גבוהים יותר גם מידת העצמאות שלו והיכולת שלו לנהל, להביא את חלקו במועצה, הוא משמעותי יותר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את נגעת בתשתית, בדברים הכי בסיסיים שאם אין אותם אז איך אנחנו מתקדמים, מטרות, הגדרות, סמכויות, עצמאות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת רייטן, עוד מעט תהיה לך זכות דיבור, תוכלי לנצל אותה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שאת צודקת ולכן אני מבקשת הבהרות, אני מבקשת שתבוא הממשלה ותציע לנו סעיף מטרות שיאגד את - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל איך אפשר להתקדם בפרקים אחרים כשסעיף המטרה וההגדרה של החוק עוד לא ברור? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל זה בדיוק המקום שבו אנחנו נמצאים, לא סתם העלינו את זה עכשיו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל אנחנו בונים בית, אנחנו בונים כאן מבנה, קונסטרוקציה של בית, ומתחילים בכל מיני פסיפסים למעלה, יכול להיות שאנחנו נצטרך אחר כך לעשות עבודה כפולה. אם אנחנו נשנה את הבסיס ואת היסודות אז בוודאי שתהיה לזה השלכה על הקומות העליונות. אני לא מצליחה להבין את הרציונל בלעבוד בדרך הזו. תסבירו לי, באמת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שאמרנו את הדברים דווקא כי זו בדיוק השאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני בהחלט מבינה את הרציונל ו - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את רוצה שנתחיל לבנות את הגג בלי שיש לנו יסודות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך אפשר להתייחס לגוף הדברים בלי הבסיס? שואלת חברת הכנסת והיא צודקת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו חושבים שהמטרות היא תוכנית התב"ע ולכן אנחנו אומרים שנכון - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לבנות בית בלי תב"ע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בוא נתחיל לעצב את הבית אבל אין לנו תב"ע? באמת אני שואלת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בתור חבר ועדת הפנים אי אפשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, היא הבינה את השאלה והיא עונה עליה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד אוהב את האנלוגיה של היועצת המשפטית, אי אפשר להתקדם בבניית בית בלי תב"ע ובלי תמ"א. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מצטערת על האנלוגיה, אני פשוט נשואה לאדריכל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אני אזהר מהאנלוגיות האלה לפני שאני אסתבך. אנחנו חושבים שנכון להקדיש חלק מהדיון היום לשאול מה הן המטרות. זה סעיף שלא קיים ולכן אנחנו מתחילים איתו. אני חושבת שאנחנו מסכימות על הנקודה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני אגיד הערה אחת. התחלנו בפתיח כללי, ונעמה סרקה, זה פרק מאוד ארוך, הפרק הזה, פרק ב', יש בו הרבה סימנים, יש בו גם את הסימנים שנותנים את הבסיס של החוק, של הרכב הרגולטור, יש פה גם את החלק של הרשות, גם של המועצה וגם של ועדת האיתור, בגלל גם הפניות שלכם במהלך הדיון שעבר וגם אחרי הדיון היה רצון שלכם לקבל קודם כל איזה שהיא קריאת כיוון שלנו לגבי הערות כלליות של הפרק. התלבטנו אם זה נכון, אבל חשבנו שנכון, וזה מה שנעמה ניסתה לעשות עכשיו, לפרוס בגדול את כל הסוגיות המרכזיות הבעייתיות שאנחנו רואים בכל הפרק בכללותו ואנחנו עכשיו נצלול, כשנתחיל להקריא את הנוסח, ממש סעיף סעיף, לנקודות הפרטניות - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל איך נקריא נוסח? כרגע שמעתי מנעמה שאנחנו צריכים היום לשאול את השאלות לגבי מטרות. אתם סותרים את עצמכם. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, אנחנו לא סותרים את עצמנו, כי אנחנו גם מציבים שאלות שהן שאלות כלליות ואגב, אני אומרת את זה כבר עכשיו, לגבי סעיף המטרות - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שלא קיים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> שלא קיים כרגע, וגם הייתה לי התייעצות עם נעמה וגם עשינו את השיח הפנימי הזה בינינו, באמת שאלה מתי נכון לנסח סעיף מטרות. אני אומרת את זה גם בכובע שלי כנוסח החוק, שנכון לנסח דווקא סעיף מטרות אחרי שהחוק כבר בשל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש דוגמאות כאלה, שהמטרות מנוסחות בסוף? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, לא, לא, זה ממש לא מה ש - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אז מה המשמעות של העובדה שאין מבחינתכם פה סעיף מטרות כשהגיעה אליכם הצעת חוק ממשלתית בלי הדבר הזה? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני אומרת כזה דבר, לסעיף המטרות יש חשיבות, בטח בהצעת חוק כזאת מורכבת שמבקשת לעשות אסדרה כל כך מקיפה בתחום התקשורת. השאלה האם נכון לנסח סעיף מטרות, וזה שאנחנו חושבים שצריך זה אין מחלוקת, השאלה אם נכון לנסח סעיף כזה כשעוד ההסדר כשלעצמו עדיין לא ממש בשל, זו שאלה אם נכון לעשות את זה עכשיו או שנכון - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצדה, אני מבין אותך שאולי לא צריך לנסח ביטס אנד בייטס, אבל בהגדרה, בבסיס, במטרה הראשית, צריך לשים אותה על השולחן ולהגיד זו המטרה, אולי היא לא מנוסחת היטב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעמה, האם מבחינתכם אם יגיע אפילו השר וינסח פה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, רגע. ויקדיש, הוא והמנכ"ל – אדוני המנכ"ל, אגב למה באמת אין סעיף מטרות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתחיל ככה, כל מה שמותר לרשות הוגדר במפורש בחוק. לא בכל חוק יש סעיף מטרות ולא חשבנו וגם הייעוץ המשפטי שלנו לא חשב כשנכתב החוק שצריך פה סעיף מטרות כי יש פה הגדרות מפורשות של מה מותר ומה לא מותר לרשות לעשות. אחרי שאמרתי את כל זה אפשר לדון, אני חושב אחרי שנדבר על כל סמכויות הרשות, אפשר לחזור לשאלה הזאת ולחשוב האם באמת חסר פה סעיף מטרות. אמרתי כמה פעמים, אנחנו בנינו את החוק בצורה כזאת שנקודת המוצא שלנו שלא צריכה להיות התערבות למעט בעיות ספציפיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל, אלעד, כשאתה הגעת לוועדה, הדבר הראשון שאתה עשית היה להסביר לנו מה הן מטרות החוק. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בוודאי, אבל לא בכל חוק צריך למנות אותן במפורש. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה נכון שלא בכל חוק - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא בכל חוק כלכלי כתוב מטרות - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם אני אשתמש בדימוי שלכם, יש הרבה בתים במדינה שלכם שלא נבנו על בסיס תב"ע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה להריסה, זה בדיוק העניין. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא דימוי נכון, כי סעיף מטרות לא קיים בכל חוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בית שנבנה בלי תב"ע הוא בית לא חוקי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, בסדר, זה מראה שהדימוי לא מתאים, כי החוק מגדיר במפורש, זה כלל בסיס במשפט מנהלי, לרשות מותר לעשות מה שהוגדר לה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלעד, אתה צודק, לא לכל חוק כלכלי יש מטרות, אתה צודק לחלוטין. החוק הזה הוא לא רק חוק כלכלי, יש לו אלמנטים אחרים שדיברה עליהם גם יושבת ראש הוועדה בתחילת הדיון הראשון, אלמנטים של דמוקרטיה, אלמנטים של שלטון חוק, כל מיני דברים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> של תקשורת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן הוא חוק אחר מחוק כלכלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם קיימת התנגדות עקרונית לנסח סעיף מטרות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שזה לא נדרש ואני חושב שאפשר לחזור לדיון הזה בסוף החוק, אחרי שכולם יראו - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אני לא חושבת כך. יכול להיות שאפשר לחזור ולדייק את סעיף המטרות אחרי שראינו כבר את כל החוק. הרבה פעמים אנחנו חוזרים לסעיפים אחרי שסיימנו חוק, אבל - - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> יש פתרון מתודולוגי, היושבת ראש. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מחזקת את הייעוץ המשפטי, זה א'-ב'. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל ככלל כדי שהוועדה תוכל לשאול את עצמה לכל סעיף ולכל הסדר שהיא קובעת, האם הוא עומד ברציונלים, בעקרונות, במטרות של החוק, כלומר דווקא בחוק כל כך גדול נורא קל להתפזר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נעמה, בשביל זה לא צריך סעיף, הגדרנו מה המטרות של החוק, הגדרנו בהרבה ישיבות. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זו שאלה משפטית. היושבת ראש, אפשר להתייחס לסוגיה הזאת? לתרום משהו לדיון? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו מאור, כן. הוא כרגע הנציג הרשמי של מועצת הכבלים והלוויין. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא הנציג הרשמי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, אני קיבלתי מייל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר להעביר את המייל? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא קיבלנו את הפרוטוקול שביקשנו לנושא הזה. אנחנו כן ביקשנו פרוטוקול ולא קיבלנו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אנחנו גם את הפרוטוקול - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו לא בחקירה. אני קיבלתי מייל ממועצת הכבלים והלוויין שכרגע זיו מאור הוא הנציג הרשמי. אני לא בחקירה כרגע, אני לא - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, זה לא את, זה שקיפות כלפי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה לצאת החוצה חמש דקות. נגה, החוצה, חמש דקות. פעם אחרונה שאת מתפרצת פה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה דווקא מאוד סמלי שזיו מאור - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פעם אחרונה. עשר דקות, רבע שעה, 20 דקות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע, אבל אמרת שלומית ואחר כך אני. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לפני הכול, יש כאן הצעת חוק ממשלתית והייתה כאן טענה לגבי המטרות. שמענו את מנכ"ל משרד התקשורת, אני חושבת שנכון גם לשמוע את משרד המשפטים. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני יכול רק להתייחס למה ששאלת באופן מפורט, עורכת דין מנחמי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא בזכות דיבור כרגע. אני מקשיבה לך, זיו. הוא שואל שאלה, כמו שכולם פה שאלו. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני מציע פתרון לשאלה שהעלתה פה עורכת דין מנחמי באופן מאוד מסוים. המחוקק הישראלי עד ראשית שנות ה-90 כולל חוק הרשות השנייה והפרק שעוסק במועצת הכבלים והלוויין נמנע מלחוקק סעיפי מטרה. בשנות ה-90 נחקקו שני חוקי היסוד שקובעים שניתן לפגוע בזכויות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין בחוק סעיף מטרה היום? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> בחוק הרשות השנייה אין סעיף מטרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היום אין? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> בחוק הרשות השנייה זה מטרות המועצה. << דובר >> קריאה: << דובר >> נכון, בסדר, אבל זה תוחם את הסמכות שלה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני מגיע לשם, רבותיי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתה מטעה את הציבור ואת חברי הכנסת? יש בחוק הרשות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, אני רוצה לשמוע אותו. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כמו שאמרנו, אין סעיף מטרה, יש סעיף מטרות המועצה, וזו בדיוק הנקודה שאליה אני חותר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה סעיף מטרה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> הסיבה שבגללה המחוקק הישראלי התחיל לחוקק סעיפי מטרה החל משנות ה-90 היא לא בגלל שפתאום זה נהיה ראוי, אלא בגלל שהרשות המכוננת דרשה את זה מהמחוקק שכאשר פוגעים בזכויות הדבר ייעשה לשם מטרה ראויה ולכן המחוקקים התחילו להכניס סעיפי מטרה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל זאת לא שאלה פילוסופית, זיו, אנחנו נמצאים כאן בכנסת. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זאת שאלה משפטית. אני מגיע לפתרון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה אמרת, אנחנו הרשות המחוקקת, אנחנו מבקשים לדון בזה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> חברת הכנסת רייטן, אם יינתן לי להשמיע טענות בצורה שלמה ומלאה אני חושב שהוועדה כולה תצא נשכרת כי אני מגיע עם הרבה מאוד ידע בנושאים שעל הפרק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא נגיע לפתרון. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> מאחר שהחוק הזה הוא מורכב ומבוזר, עם מגוון רחב של סמכויות, כולל סמכויות לפגיעה בזכויות שניתנות למגוון רחב של גופים, שהמרכזית שבהם היא המועצה של המאסדר החדש שיהיה, אני חושב שנכון ליצור סעיף של מטרות המועצה ובכל מקום שבו מוסמך גוף להפעיל סמכות שפוגעת בזכות, מטרות הפעלת הסמכות יוגדרו. זו גם האנטומיה של חוק הרשות השנייה ושל מועצת הכבלים והלוויין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה שני דברים שונים, יש מטרה למועצה ויש מטרה לחוק, עם כל הכבוד. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זאת הנקודה, מטרה לחוק היא לא שגרתית והיא לא מופיעה בחוקי הכנסת כאשר מדובר בחוקים שמאסדרים פעילות עסקית של גופים פרטיים, להבדיל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מדובר פה בעניין עסקי, אדוני, מדובר בשוק התקשורת הישראלי. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> תודה, חבר הכנסת גינזבורג, שהעלית את זה. כאשר הכנסת חוקקה את חוק הרשות השנייה בראשית שנות ה-90 ובסוף שנות ה-80 היא הסתמכה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה שאתה לוקח אותי 50 שנה אחורה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> היא הסתמכה על ועדת קוברסקי שיצרה הבחנה מאוד מאוד חשובה בין השידור הציבורי, שהוא פעילות ציבורית, מעוגן אגב גם בסעיף 7 הנוכחי לחוק השידור הציבורי, לבין הפעילות של השידור המסחרי שהיא פעילות מסחרית מאוסדרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התקדמנו מאז שנות ה-90, אדוני. אם אתה רוצה להיתקע שם זה בסדר, אבל נשאיר גם את מועצת הכבלים והלוויין. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני מציע, חבר הכנסת גינזבורג, להבחין, שההבחנה הזאת בין שידור ציבורי שמוסדר בחוק השידור הישראלי הציבורי, לבין השידור המסחרי שמפוקח בחוק הזה, היא עדיין קיימת, ומאחר שמדובר בחוק מאסדר, להבדיל מחוק שבורא פעילות ממשלתית ביצועית חדשה, אין מקום לסעיף מטרה לחוק, יש מקום להגדיר את המטרה של כל סמכות אסדרה בכל מקום שבו היא מופיעה בגוף החוק. זו הנקודה שרציתי להציג. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם זה בסדר ממש נשמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים או הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הועלו פה הרבה מאוד שאלות, נתייחס לזה בהמשך הדברים, אבל לגבי סעיף המטרות אני רוצה להגיד משהו. יש חוקים שיש בהם סעיף מטרות ויש חוקים שאין בהם סעיף מטרות. אני הייתי פה בייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה כשהכנסת חוקקה את חוק תאגיד השידור הציבורי והושקעו הרבה מאוד זמן ומחשבה גם בממשלה וגם בכנסת על סעיפי המטרות. בעיניי השאלה המהותית היא לא רק האם הדבר הזה כתוב בחוק או לא, אלא מה הן המטרות של החוק. אני חושבת שנאמרו פה מטרות מטעם גורמי המקצוע, נאמרו פה מטרות אחרות, אולי שונות, של הגורמים הפוליטיים, צריך בסוף לראות איך הדברים האלה מתכתבים בסוף עם הצעת החוק, ולכן בעינינו השאלה היא שאלה הרבה יותר מהותית מהשאלה האם הדבר הזה צריך להיות כתוב בסעיף מטרות או לא צריך להיות בסעיף מטרות, אלא מה המטרות של החוק והאם בסופו של דבר המטרות של החוק הזה באות לידי ביטוי באופן שבו הדברים כתובים. כפי שאמרנו, לטעמנו, כרגע בשלב הזה יש לנו עוד סימני שאלה על הדבר הזה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אני רק אדייק בנוגע למה שיש ולמה שאין בחוק הרשות השנייה. אמנם אין סעיף מטרה, אבל יש סעיף תפקידי הרשות וסמכויותיה וגם סעיף של תפקידי המועצה וסמכויותיה, זה מפורט בצורה מלאה בחוק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה שאין בחוק הזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם כאן סעיף 2 מציין את תפקידיה וסמכויותיה, זה גם נושא הסעיף, של הרשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז מה ההבדל בעצם? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> הסעיף בהצעת החוק הוא מאוד כללי, אצלנו יורדים לפרטים בדיוק מה תפקידי הרשות וסמכויותיה בהיבטים מאוד מפורטים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אם היינו מסיימים את העבודה היה פה פרק על סמכויות המועצה והיינו יודעים בצורה ברורה מה הן כל סמכויות המועצה והרשות ולא היינו צריכים לחפש אותן, כפי שהסבירה עורכת דין מנחמי בסעיפים שונים, אבל זה לגמרי עוד שלב ההידוק והניסוח, אנחנו כמובן עוד נמצאים במהות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי, יש לך משהו להוסיף בנושא? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מה שאמרה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מסכימה איתך לגבי העובדה שזה לכאורה חיצוני, אבל אנחנו בהחלט חושבים שזה מהותי, כלומר המטרות הן בהחלט מהויות. תפקידי הרשות והעובדה שהם יגובשו לכדי רשימה זה לחלוטין מהותי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לזה אני מסכימה, אני רק אומרת שעוד לא הגענו לזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רק מזכיר שסיימנו את הניסוח של כל הפרק ועוד פרקים רבים אחרים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רק מזכירה שהובהר שוב ושוב שהניסוח של הפרק הזה הוא לא אישור לפרק אלא צריך יהיה לשוב ולחזור לכל הדבר הזה מהתחלה והסברנו בדיוק. חברת הכנסת רייטן, את שאלת אותי מה היה בעיה בזה שעברנו על הניסוח, הנה, זאת בדיוק הבעיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי המשנה, אני רוצה לשאול, האם באופן מסורתי יש סעיפי מטרה לחוקים מאסדרים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני אמרתי, גברתי. זה לא חוק מאסדר רגיל, לא לכל חוק כלכלי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, אז לגבי המועצה, בסדר גמור, זה ברור. ברגע שקמה מועצה שיכולה לפגוע במישהו באיזה שהוא אופן אני יכולה להבין שצריך לנסח את מטרות המועצה, אבל ברגע ש - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, גברתי. גברתי, מדובר פה בתקשורת, לא מדובר פה ברשות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור לי, ולכן בסעיף המועצה אני חושבת שהטיעון שלכם הוא נכון וצריכות להיות לו באמת הגדרות - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בחוק עקרונות האסדרה למשל יש סעיף מטרה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כי מקימים רשות ממשלתית שמאסדרת גופים ממשלתיים, היא לא מאסדרת גוף עסקי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, החוק הזה מטרתו לפקח על האינטרנט או לא לפקח על האינטרנט? אנחנו לא יודעים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שולמית, בבקשה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אנחנו רוצים להתייחס לגבי הפרק הזה, עדיין לא התייחסנו למה עמדת הרשות השנייה לגבי פרק הרשות והמועצה. בדיון הקודם הרבה התייחסו לזה שהיו"ר והמנכ"ל זה אותו גורם. אז כן עמדת מועצת הרשות והרשות, כשהתייחסנו לתזכיר החוק בזמנו, שזה כן יכול להיות גורם אחד גם כי בהרבה גופים אחרים כמו רשות החשמל, רשות התחרות, הרשות לניירות ערך, זה גורם אחד, וגם מהניסיון שלנו זה פשוט יותר מקל על העבודה כשיש גורם אחד שמרכז גם את המועצה וגם את הגוף עצמו. הגוף עצמו לא אמור להיות גוף גדול מאוד עם הרבה פעילויות שגורם אחד לא יוכל למנכ"ל את שני המרכיבים ולכן אנחנו חושבים מבחינת יעילות שזה נכון. שוב, אם יחליטו אחרת, זה לא שיש לנו התנגדות, פשוט מבחינה פרקטית זה יותר יעיל, לכן זאת עמדתנו. לגבי נושא עובדי המדינה שהוזכר פה רבות, מבחינת עצמאות הגוף אנחנו חושבים שחשוב מאוד שעובדי מדינה לא יהיו חלק מהמועצה, זה צובע אותם ומשייך אותם לממשלה כשאנחנו רוצים שזה יהיה גוף עצמאי. מבחינת תחומי מקצוע, אפשר למצוא בשוק נציג ציבור שהוא מומחה בתחום התחרות או בתחום הרגולציה, זה לא דבר שאי אפשר למצוא אותו שצריך דווקא שזה יהיה עובדי מדינה. זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב לנו, שהגוף הזה יהיה עצמאי ולכן שעובדי המדינה לא יהיו חברים במועצה. אני אתייחס לנושא שלא התייחסו אליו פה, זה נושא התקציב. בסעיף 8 מתייחסים לתקציב הרשות. מה שכתוב היום, זה תקציב של 25 מיליון שקלים. זה תלוי שוב מה יהיה גודל הגוף, מה יהיה המבנה הארגוני שלו, כי בסוף חלק גדול מהתקציב הולך למבנה ארגוני ויש פה דברים שעדיין לא סגורים, אז זה יכול להספיק ויכול גם לא, אבל מה שבטוח זה שהגוף הזה יהיה גם אחראי על הפעלת היישומון ובהפעלת יישומון של שידור ערוצים יכולים להיות פיקים של שידור, כשיש מספר רב שהם צופים בזמן נתון בשידור שהוא בלייב, דבר כזה יכול לעלות המון כסף. לכן התקציב להפעלת היישומון חייב להיות בנפרד כי פיקים יכולים לעלות מיליונים ולא יכול להיות שבתוך ה-25 מיליון יש לנו משבצת שאין מושג כמה היא תעלה והיא יכולה לנגוס מהתקציב בצורה משמעותית. זה דבר שצריך לשים עליו את הדעת כשדנים בתקציב, מי מממן את היישומון, כי כרגע הגוף הזה מממן את היישומון במסגרת ה-25 מיליון שקלים וזה לא נראה דבר שיכול לעבוד. רק עוד דבר קטן, מבחינה הצהרתית. כן, דיברנו גם בעבר על נושא העובדים, אני לא חושבת שזה צריך להיכנס לפרק הזה, אבל אני חושבת שכן צריך לדון בזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הכוונה ליישומון שיחליף את עידן פלוס? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה היישומון שדיברו על זה בדיונים בכלכלה? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לגבי עלויות של עידן פלוס בתקופת המעבר, שזה שלוש שנים, כתוב פה בחוק שאוצר המדינה יממן ולכן לא התייחסנו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, מה הייתה העלות של עידן פלוס? בשביל לעשות השוואה עם היישומון. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> העלות של עידן פלוס לשנת 2026 צפויה להיות 34 מיליון שקלים לפני מע"מ. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שזה היה חלק מתקציב התאגיד, נכון? חלק מההוצאות עבור עידן פלוס הוטלו על התאגיד, בתקציב של התאגיד. זה מה שאני רוצה להבין, כמה כסף הוקצה בתקציב של התאגיד שמופנה להפעלה הטכנית של עידן פלוס, לצורך השוואה של מה שאתם דורשים/מבקשים להפעלת היישומון הזה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> התאגיד בשנה האחרונה מימן מתוך הסכום הזה 26 מיליון שקלים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חצי מהתקציב לפי הדברים שלך. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לרשות השנייה היום יש שני תקציבים, יש תקציב הרגולציה ויש תקציב עידן פלוס. זה שני תקציבים שונים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי, רק שאלתי לצורך השוואה כי אמרת שאת לא יודעת כמה זה, אז לצורך השוואה תביני שזה יכול להגיע גם ל-50% מהתקציב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שני דברים. קודם כל אני רוצה לשאול אותך, זיו, בתור מי שעזר בניסוח החוק, מה דעתך על הוויכוח פה על הגדרת המטרה, ולהציע שאולי משרד התקשורת ידייק את הסמכויות בסעיף 2, אדוני המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אפשר לחשוב על זה. בעיניי נקודת הזמן המתאימה היא אחרי שנסיים ונדון בכל הסמכויות, לכולם זה יהיה ברור ואז נחשוב מה הסמכויות שראוי לציין בפועל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך לצאת מהמטרה לאירוע. קודם כל אתה מגדיר מטרה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסכים, אבל אני חושב שהדיון במטרה הוא באמת דיון לא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אלעד, זה עניין קונספטואלי, קודם כל אתה מציב לעצמך מטרה ואז אתה יוצא לדרך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, אני אשמח אם תענה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רוצה להסביר למה מלכתחילה לא היה סעיף מטרות ואני לא רוצה לענות כרגע תשובה סופית כי אנחנו צריכים לחשוב על הדברים שנאמרים פה, לא לענות בשליפה. החשש בסעיף מטרות, מעבר לזה שקשה לנסח אותו, אבל על קושי מתגברים, החשש הוא שזה אחר כך יוצר כל מיני תחומי עבודה שלא התכוונו אליהם מלכתחילה ויש לנו ניסיון עם זה גם עם המועצות הקיימות כשמסיבות טובות רואות את העבודה שלהן בצורה מאוד רחבה, לפי איזה שהן מטרות שאו הותוו להן או שלא הותוו להן בצורה מאוד מפורשת, ודווקא מתוך חששות שהושמעו כאן, שאנחנו בעולמות של חופש הביטוי ושל התערבות מאוד קשה בפעילות של מגזר פרטי, הדבר הזה דווקא יכול ליצור יותר התערבות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל שההגדרה תהיה רחבה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בגלל שהמועצה מנסה להגשים את מטרותיה. אני אומר בצורה חיובית, היא קוראת את המטרות והיא אומרת שהיא רוצה להגשים אותן יותר טוב ולכן היא קובעת כללים בנושאים שאולי לא בדיוק ניתנו לה הסמכויות המפורשות. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני יכול לתת דוגמה, היושבת ראש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל סיימת? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז אני אומר, זאת הסיבה שמלכתחילה אנחנו מאוד חששנו שסעיף מטרות יהיה פתח לאיזה שהיא הרחבה של הסמכויות ותחומי הפעילות של המועצות וזה משהו שמלכתחילה לא התכוונו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וזה נדון עם הייעוץ המשפטי? חיפשתם פתרונות? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני מבקשת, את חוסר הנעימות שבו אתם מציבים גם אותנו וגם את הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת לבוא ולפרוס בפניכם את הדיונים הפנימיים שלנו שטרם הסתיימו. הדיון הזה בשאלה האם אנחנו רוצים סעיף מטרות או לא רוצים סעיף מטרות באמת עלה במסגרת הדיונים, יש פנים לכאן ולכאן, הדברים שעורכת דין מנחמי אמרה בהחלט מצריכים חשיבה בנושא. אני יותר מוטרדת בשאלה מה מטרות החוק ולא מה צריך להיות כתוב בסעיף, כי בעיניי בסופו של דבר צריך לבדוק שבאמת המטרות הדמוקרטיות של אסדרה, של שידורים, במיוחד שידורי חדשות, והעצמאות והמקצועיות וכל הדברים שאמרו כאן אכן באים לידי ביטוי בהסדר עצמו ולכן בעיניי השאלה היא שאלה יותר של מהות מאשר רגע אחר כך גם שאלה נוספת, שהיא לא פחות חשובה, אם אנחנו רוצים גם סעיף דקלרטיבי שאומר את זה. זה מתח שאנחנו, כמו שזיו אמר, מקיימים אותו תמיד כי יש גם מחיר לסעיפי מטרות. שוב פעם, זה לא תלכו הביתה, תחזרו ותביאו לנו סעיף מטרות. אם המנכ"ל רוצה לנסח סעיף מטרות ולהביא את זה לוועדה, זה שלו, אנחנו בייעוץ המשפטי לממשלה ובייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, עובדים ביחד, העבודה איתנו הופסקה וזו המשמעות של זה. אנחנו לא יכולים לחזור לוועדה עם נוסח של מטרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כיושבת ראש הוועדה אני מפצירה בפעם אני לא יודעת כמה שתמשיכו את הדיונים, הדלת של משרד התקשורת פתוחה, כרגע מי שמסרב לעשות את זה אלה אתם. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כמשנה ליועצת אני שבה ומפצירה שהוועדה תיתן לנו להבשיל את הצעת החוק כפי שהיא הייתה עושה בכל הקשר אחר של הצעת חוק שהייתה מגיעה אליה והמשנה ליועצת הייתה באה ואומרת, הצעת החוק אינה בשלה לדיונים. ככה להבנתי היה קורה בכל הקשר אחר, פה זה לא קרה וצר לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כיושבת ראש הוועדה אני חוזרת ואומרת שהמצב הנתון כרגע הוא נתון ויש פה או רצון טוב לפתור את הבעיה ולייצר משא ומתן - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כל שבוע אנחנו יושבים, כל שבוע, מ-14 במאי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, אני מסכימה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ב-14 במאי נפגשו פעם אחרונה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> 18. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 18, סליחה, ואנחנו בדצמבר כבר. עוד פעם נשב פה ועוד פעם נחזור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, אני לחלוטין מסכימה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה הבעיה לעצור קצת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פשוט חשוב לי לציין שכרגע הגורם שגם מתלונן על זה שאין הבשלה מבחינת הייעוץ המשפטי וגם מסרב להגיע לכדי הבשלה הוא אותו גורם. בעיניי זה אירוני. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם מוכנים לשבת, פשוט זה נראה, סליחה, לא רציני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, הם מוכנים לשבת רק אם נעצור. זה כיפוף ידיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה? גם ככה כל הכנסת הזאת קפואה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא נענית לכיפוף ידיים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, גלית, הכנסת קפואה ממאי, ממאי אין חקיקה של חברי כנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, זה להראות אנחנו חזקים יותר, אנחנו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעיניי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל תראי את המליאה אתמול, יום שני מליאת הכנסת הסתיימה בתשע, אני סגרתי אותה בתשע בערב, אין חקיקה בכנסת הזאת, כל מה שעלה זה אונר"א וביטחוניים. מילא היית אומרת לי: מירב, יש חקיקה, אבל אין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור שדעתי שונה מדעתך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אבל המציאות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, רצית לתת דוגמה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע, אבל פתאום התחיל פה כבר דיון. יש לנו דברים מהותיים לומר בהתחלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא התחיל שום דיון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עם כל הכבוד לזיו, הוא לא הנציג הרשמי והוא לא חבר כנסת. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני כן הנציג הרשמי, חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא קיבלנו הודעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת רייטן, את לא מאפשרת לי לנהל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא מאפשרת לך לנהל? הרגע פתחתי את הפה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, את לא הרגע, את באמת חסרת מודעות עצמית. את לא הפסקת לדבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה תמיד הפוסל במומו פוסל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דוגמה. אף אחד לא מפריע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו פשוט השלכה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כידוע חוק הבזק מסמיך את מועצת הכבלים והלוויין לפקח על עמידתן של yes והוט בחובות התוכן שלהם על בסיס אחוזים מההכנסה והמועצה קיבלה פנייה מצד yes לפקח על שידור התוכן שלה, לא בשידורי הלוויין של yes אלא בשידורי האינטרנט, מה שהמועצה לא מוסמכת לבצע. מאחר שתכלית הפיקוח על חיובי התוכן היא שיהיו חיובי תוכן ושישודרו הפקות ישראליות, המועצה בניגוד לחוק נתנה לעצמה את הסמכות לפקח על שידוריה של yes על גבי האינטרנט. זו דוגמה קונקרטית למצב שבו תכלית רחבה מדי התפרשה כביכול על ידי המועצה באופן שבו היא התירה לעצמה לחרוג מהסמכויות שלה. זה חשש לגיטימי שעלול להתממש אם יש הגדרות מטרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם רובינשטיין רצתה לתת דוגמה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, יש לך דוגמה מנגד? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> קודם כל הדוגמה הזאת לחלוטין לא רלוונטית, אני תיכף אסביר למה. אנחנו מדברים כאן על תאגיד ציבורי, בשונה ממועצת הכבלים והלוויין שדווקא מה שקורה כאן עם זיו מאור הוא סופר מטריד בעיניי, אני בטוחה גם שאפשר יהיה לקבל את האישור של המועצה וזה לא דבר שהוא פסול. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה מה שאני מבקשת כבר כל דיון וכל דיון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אני רוצה לומר מה ההבדל ברמה המשפטית ואחר כך במובן הפרקטי. ברמה המשפטית תאגיד ציבורי אינו מוקם אלא לפי החוק שמקים אותו, זאת אומרת הוא רשאי לפעול רק מכוח החוק שמקים אותו ולכן זה לגמרי למועצת הכבלים והלוויין. בכל תאגיד ציבורי מודרני מאז שנות ה-70 וה-80 שאני מכירה הוקם עם סעיף מטרות, כולל חוק בנק ישראל, כולל חוק הרשות השנייה עוד משנות ה-90. סעיף המטרות בחוק הרשות השנייה משמש את הלקוחות שלי, את קשת ורשת ואת 14 וכל מי שכפוף באופן מתמיד. כמה דיונים היו לנו על סעיף 5 ועל 24, זה מגדר גם לנו וגם להם את היכולת לדבר על אותם דברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל בכל זאת יושב פה זיו גלעדי ואומר שיכול להיות שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא הייתה החלטת מועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי אם אנחנו נגדיר כרגע זה יכול להתפרש ביום מן הימים לאיזה שהיא הרחבה של סמכויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא מייצג את המועצה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה בדיוק מה שקורה כאן. אנחנו בסחרור כבר שבעה דיונים כל הזמן כי אנחנו לא יודעים על מי החוק חל ועל מה. לפעמים על הדברים הקשים כדאי לדבר בהתחלה בשביל שאחר כך יהיה יותר קל. מה זיו אמר? זיו אמר זה קשה, אני לא יודע בדיוק איך לעשות את זה וזה יכול להתפרש אחר כך מאוד רחב. אני אומרת לך שאם לא היה סעיף 5 לחוק הרשות השנייה, ואם לא היה סעיף מטרות גם לתאגיד השידור הציבורי, בטח כשמדובר בתחום שידורים, אבל על כל תאגיד ציבורי שהוא, לא היינו מסוגלים להיות בשיח עם הרשות השנייה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר זכות דיבור? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני אתחיל בכמה הערות שאני חוזרת עליהן בפרוטוקול, דווקא נוכח הדברים שזיו גם אומר פה עכשיו, שאני זוכרת אגב שב-16.12 אמרת שאתה לא מייצג את מועצת הכבלים. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> דברים השתנו, חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז זה מה שאנחנו מבקשים. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> הדברים השתנו, הכול בסדר, זה להנחת דעתה של יושבת ראש הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת רייטן, אני אצלם לך את המייל שהגיע ממועצת הכבלים והלוויין. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חברים, תנו לי לדבר עם כל הכבוד. אם קיבלת מייל, גברתי יושבת ראש הוועדה, אנחנו חברי הוועדה, אני מאמינה שאת מאמינה בשקיפות ולכן היות שביקשנו את זה פעם אחר פעם והיות שהוא טען כאן בוועדה שהוא לא הנציג ועכשיו השתנו הדברים, כך לדבריו, אני מבקשת לקבל את זה בוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תקבלי. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> אני יכול להקריא את המייל לחברים אם יושבת הראש תבקש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אנחנו נקבל אותו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו צריכים לקבל את זה, כי אנחנו חברי הוועדה וזה חשוב לנו לדעת כי הוא אמר שהוא לא הנציג. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה זה הדבר הזה? למה להסתיר מחברי הוועדה? השתנו דברים? איזה מין התנהלות זאת? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא גם אמר משהו אחר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הוא אמר לפרוטוקול שהוא לא, למרות שאמרו שהוא כן. אמרו כאן ממשרד השר שהוא כן. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> חברת הכנסת רייטן, אני אסביר לך, יש תשובה מאוד פשוטה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, אני לא רוצה שתסביר, אני רוצה לראות את הדברים. לא רוצה פה הסברים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה. נשארו לך עוד שתי דקות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את רצינית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, את לא יכולה לתת לי שתי דקות כשאני מבקשת משהו ויש ביניכם איזה שהיא התייעצות ועוד לא התחלתי להגיד את הדברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך עוד שתי דקות, אפרת, את יכולה לבזבז אותן או לדבר בהן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה נראה לכם מקובל? אני שואלת אתכם, את מנהלי הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זאת אומרת? הוורדיקט הוא שלי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אין בעיה, את תעשי מה שאת חושבת לנכון. אני מדברת. משרד האוצר, ביקשנו שיגיע אגף התקציבים ולא הגיע. דיברנו כאן על ההגדרות, ההגדרות האלה מלכתחילה הן פגומות, אנחנו לא מבינים מה הן, אנחנו מבקשים לדון בהגדרות. אנחנו מבקשים, דווקא בהמשך לדברים של עורכת דין נעמה, הדברים שאמרת בהתחלה הם אפילו עוד יותר מאששים את הדרישה שלנו לקבל חוות דעת סדורה, משום שמה שהעלית שם גם מבחינת הנושאים וגם מבחינת כמות הדברים, הם רק בלבלו אותי יותר. למה? כי נגעת שם למשל בנקודה של העצמאות. התהייה והחשש שאת העלית בחוות הדעת בעל פה היא עומדת בסתירה לדברים ששמענו מהשר שטען פה פעם אחר פעם, וגם המנכ"ל, שאמרו לא נפגעת העצמאות, להיפך. ואת באה עכשיו ואומרת דברים שנשמעים הפוך מהדברים שהם אומרים. כשאנחנו היום מתחילים לדון, ואתם רוצים עוד להקריא, בלי שלא סעיף המטרות ולא סעיף ההגדרות, ובלי שיש לנו חוות דעת משפטית שעבורי כחברת כנסת שנמצאת בהרבה מאוד ועדות וניהלה ועדה חשובה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בשתי ועדות, ועדת חוקה וועדת חוץ וביטחון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני נמצאת בחמש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תחתרי לסיום, חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וכשאני מגיעה לדיונים בוועדות אני צריכה את חוות הדעת המשפטית כמראה, כמצפן, כמשהו שאומר שיש כאן - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כלי עזר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בוודאי. יש כאן עבודה קודמת חקיקתית שהבנו שהיא בעלת פגמים מהותיים, יותר, פחות, הבנו שיש שם בעיה. אתם הבאתם את זה לכאן ואמרתם עכשיו זה אצלנו, עכשיו זה כבר לא שייך, תתעלמו ממה שיש שם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת רייטן, זה אותו דיון. את אחרי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבקשת לסיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, סיימי, משפט אחרון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בשבילי זה כלי עזר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנו את זה כבר אלף פעם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבינה שאין לך סבלנות לשמוע אותי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, אני רוצה להמשיך בחקיקה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הדברים שלי חייבים להיאמר פה משום שזאת הבעיה היסודית, כשגם עכשיו אני שומעת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם נאמרו פעם אחר פעם אחר פעם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> גם עכשיו אני שומעת את הדברים שנאמרו היום לראשונה, ולא פעם אחר פעם, אלא היום לראשונה בעל פה על ידי הצוות המקצועי הרחב שיש כאן בוועדה, אלה דברים שאי אפשר להתעלם מהם ולהגיד אנחנו ממשיכים הלאה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הטענות שלך ברורות ונשמעות היטב. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רוצה לומר עוד מילה אחת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> משפט אחרון, חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השאלות שאני מבקשת, זה שתיים-שלוש שאלות, אני מקריאה אותן ואני מסיימת. עולות כאן הרבה מאוד שאלות מרכזיות, אני אומרת את זה לצוות, לכולם, מרכזיות ומהותיות והן עדיין ללא מענה ובעיניי הן כל כך מרכזיות ועיקריות שנצטרך גם עליהן לתת איזה שהיא דעה. קודם כל על אתרי האינטרנט והחדשות, האם הם בפנים, האם הם בחוץ. האם היוטיוב הוא שחקן אודיו ענק שפועל בישראל, מה קורה? נטפליקס, דיסני. האם החוק יחול רק על השחקנים הישראלים? כי מהדברים שאני קוראת ולומדת, מהנוסח ומההבהרות שניתנו כאן בעל פה, נראה שנבנית כאן רגולציה שתחול אך ורק על השחקנים הישראלים. יש לזה משמעות אדירה. יושבים פה גם היוצרים והם במאבקים אחרים שלהם, הם מצד אחד יקבלו כאן תמיכה ממשלתית להפקות מקור, אבל יכול להיות שזה יהיה כלום ושום דבר לעומת המכלול של הדברים שנעשים כאן בחוק שעדיין לא ברור מה המטרה שלנו. הדבר הזה הוא פסול לחלוטין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. זיו גלעדי, אתה מוזמן להתחיל להקריא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה להקריא? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה? איך להקריא? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אמרתי, אתם הגעתם באיחור. הבהרתי, אני אבהיר שוב, ובזה אנחנו מסיימים את הסיפור. הוא קורא סימן, הוא מסיים לקרוא את הסימן, לכל אחד מהיושבים פה יש שתי דקות להעלות שאלות שקשורות בסימן, לא בחקיקה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שנייה שנייה. זה לא עובד ככה, גלית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סעיפים לא עובדים בקצב של דקות, מה זה? אנחנו בדיון בסעיפים, את לא יכולה להקציב לי שתי דקות לדיון בסעיף. איזה מין דבר זה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, קיבלתי את הערתכם, לנשום. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הערה מקדימה ביחס למה שאמר עורך דין זיו מאור. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> גברתי, אני לא רוצה להוסיף או לעכב את ההקראה, אבל נאמרה פה אמירה חמורה מאוד לפרוטוקול שחשוב לי לדייק אותה ולפיה מועצת הכבלים והלוויין קיבלה החלטה לא חוקית לפקח על ה-OTT. הדבר הזה איננו נכון, מועצת הכבלים והלוויין לא קיבלה החלטה לפקח על ה-OTT כשהיא אינה מוסמכת לכך, היא אף הצהירה את זה במפורש בתגובה אחת או שתיים לבג"צ יותר מפעם אחת. כמדומני חבר מועצת הכבלים והלוויין זיו מאור מתייחס להחלטה אחרת שקשורה לסיום הרישיון של yes, אני לא אלאה את הוועדה בזה. הייתה שם שאלה משפטית מורכבת שטופלה וקיבלה מענה מלא על ידי הייעוץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין ובליווי שלנו. אני מודעת לכך שחבר המועצה זיו מאור היה בעמדת מיעוט באותה החלטה וזה בסדר גמור, אך משם ועד לאמירה שמועצת הכבלים והלוויין קיבלה החלטה בלתי חוקית ארוכה הדרך. המועצה לא נמצאת כאן, לא עם הייעוץ המשפטי שלה ולא עם יושבת הראש שלה - - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> המועצה נמצאת כאן, סליחה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא מכירה החלטה רשמית של מועצת הכבלים והלוויין בנושא. אני גם לא מכירה החלטת מועצה של מועצת הכבלים והלוויין שבה מוצגת עמדת מועצת הכבלים והלוויין ביחס לחוק השידורים או בשאלות הקונקרטיות. אגב בשונה למשל מהרשות השנייה שהגישה עמדה מסודרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עורך דין זיו מאור, אתה מוכן להסביר מה בדיוק הסטטוס שלך כלפי מועצת הכבלים והלוויין? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חברי הכנסת יוכלו לדבר או שזה רק זיו מאור? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע אני רוצה לשמוע את זיו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואחר כך? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אחר כך אנחנו נקריא ואז חברי הכנסת ישאלו שאלות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל, גלית, רק שנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אין שנייה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש הערות כלליות לפרק, למה אי אפשר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע את זיו כרגע. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש פה גם עובד של מועצת הכבלים והלוויין, יונתן בייסקי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה לא יכול לדבר בלי להציג את השם ואת המקום שממנו אתה מגיע. זו לא פעם ראשונה שאני מעירה לך על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש הערות מקדמיות שלא קשורות לסעיף. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> נכון, אני מתנצל. לא הייתה לי כוונה להתפרץ, אני רק אומר שזיו מאור הוא לא הנציג היחיד של מועצת הכבלים והלוויין ויש פה עובד של המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע אותו. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני כן הנציג הרשמי, אני אסביר את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים ונפזר את הערפל באופן סופי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש החלטה רשמית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, רגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל יש החלטה רשמית של מועצת הכבלים והלוויין - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, רגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> - - למנות את זיו מאור לדובר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה ראשונה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ישנה פנייה של יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, לממלאת מקום יושבת ראש המועצה לשלוח נציגות. פנו רוב חברי המועצה המכהנים כעת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש החלטה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא לא תיתן לך, זיו, אל תתייחס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> התשובה הקצרה היא שממלאת המקום - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה תשובה של כן או לא, זה לא תשובה שנתונה לפרשנות. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אז אני אשיב לפרוטוקול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה ראשונה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ממלאת מקום יושבת ראש המועצה, עורכת הדין יעל קוטיק, המכהנת בשגרה כיועצת המשפטית של משרד המשפטים, מפרה את תקנות הבזק, מסרבת לדרישה מוסמכת של ארבעה חברי מועצה לכנס את המועצה ולמנות נציגות שמוסכמת על המועצה. חלף זאת - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא הבנתי, אתה בא עכשיו בטענות ליעל שהיא מפרה - - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> חלף זאת ב-11 בדצמבר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מצליחה לשמוע אותו. די. אתם רוצים לצאת בדיון החשוב הזה? אני מנסה להקשיב עד הסוף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל, גלית, זה לא חנות מכולת. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> חלף ההצבעה שאותה ממלאת מקום יושב ראש מסרבת בניגוד לדין לקיים, ב-11 בדצמבר התקיימה ישיבת מועצה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בניגוד לדין? תתבעו אותה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני עובד על זה. התקיימה ישיבת מועצה שבה הודיעה ממלאת מקום יושב הראש ליתר חברי המועצה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה מנהל מחלקת החדשות של גלי ישראל? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ליתר חברי המועצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תפסיק את התשובה. מרגע זה, מכיוון שאני לא מסוגלת לשמוע את תשובתו הוא מבחינת יושבת הראש הנציג הרשמי. מי שיש לו בעיות מוזמן לדבר בזמן דיבור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגמר. אתם לא נותנים לאף אחד לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם לא נותנים לאף אחד לדבר אתם תשלמו על זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא כרגע הנציג, תודה רבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא מייצג של מי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה הנציג הרשמי מבחינתי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה הדבר הזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עם כל הכבוד זה לא עובד ככה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל תנו לו להשיב רגע, נשארה עוד חצי דקה. הוא יכול להשיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, חבר הכנסת סובה, הייתה להם הזדמנות, הם לא נתנו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מבחינתי זה עובד ככה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תני לו להשיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מבחינתי זה עובד ככה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תני לו בבקשה להשיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מר זיו גלעדי, אני מעוניינת שתתחיל בהקראה, תודה רבה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין תוקף לאמירה שלך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההקראה מתחילה, מי שמפריע מקבל קריאה, תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא עובד ככה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר'ה, תנו לו להשיב רגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יבגני, אני סיימתי להתחנן שהם ייתנו פה למישהו לדבר. סיימתי. הם לא מוכנים לתת לו להשיב - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עוזר לך, אבל תני לו להשיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם לא מוכנים לתת לו להשיב, הוא כרגע יישב ויקבל זכות דיבור כמה שאני רוצה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל התפקיד שלך זה לאפשר לו וזה לא לקבל החלטה שהיא בניגוד ל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, התפקיד שלי זה לא לתת להם לעשות פיליבסטר מתי שהם רוצים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא עובד ככה. את לא יכולה להחליט שהוא הנציג. תני לו להשיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, אני קיבלתי - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היועצת המשפטית אומרת לך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת בן ארי את בקריאה ראשונה. יוראי, אתה בקריאה שנייה. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> היושבת ראש, אני יכול לפתור את זה בשני משפטים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מי אדוני? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל שאלות הבהרה ואני נקרא בקריאות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר'ה, תנו לו להשיב רגע. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> יונתן בייסקי, אני מנהל תחום בכיר במועצת הכבלים והלוויין, אני עובד המועצה, בניגוד לזיו שהוא חבר המועצה. אני מקריא את המייל שנשלח למנהלת הוועדה מילה במילה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ממי? << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> ממרכזת המועצה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה מרכזת המועצה? << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> מטעם ממלאת מקום יושבת הראש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש לה שם? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> מיטל אברג'יל, היא המקבילה לתפקיד מנהלת ועדה בכנסת. היא מטפלת בעניינים האדמיניסטרטיביים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה המינימום להגיד לנו את השם שלה. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> מיטל אברג'יל, מנהלת הוועדה, שלחה את האי-מייל בזו הלשון לבקשת ממלאת מקום יושב ראש המועצה: בהמשך לפנייך, היושבת ראש, מיום 1 בדצמבר 2025 ולבקשתך ממלאת מקום יושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין מילאה ידי להשיבך כי בהמשך לישיבת המועצה מיום ה-11 בדצמבר נציגות מטעם המועצה תהיה באמצעות חבר המועצה זיו מאור ובמידת הצורך משיקולי זמינות יבואו במקומו חברי מועצה אחרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לראות את החלטת המועצה. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> אני אשלח את זה למזכירות של הוועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איפה החלטת המועצה? << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> יובהר כי נציג המועצה כאמור יציג את עמדת המועצה בתיאום עימה. הוחלט בישיבת המועצה ללא הצבעה, הוסכם שזיו המאור יהיה הנציג. לא התקיימה הצבעה. עורך דין זיו מאור, כמו שהוא ציין קודם, ציין שהוא ביקש הצבעה, הצבעה זו טרם התקיימה, מיד כשהיא תתקיים ותיכתב החלטה היא תישלח למזכירות תוך שעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כשהיא תתקיים תחזור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מקובל על הייעוץ המשפטי? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כל מה שאנחנו יכולים בשלב הזה זה להגיד את המצב העובדתי. כפי שתואר פה, המצב העובדתי זה שנשלח מייל לוועדה שעכשיו הוקרא פה בוועדה, אין החלטה רשמית של המועצה לגבי המינוי של זיו וזה המצב העובדתי מבחינתנו כרגע. אני מציינת שוב - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איך זה אמור להקרין עלינו, על חברי הכנסת? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני מציינת שוב שביקשנו פרוטוקול וביקשנו החלטה. במצב הנוכחי כרגע, כל מה שאנחנו יכולים להגיד זה שלא קיבלנו שום דבר למעט המייל שהוקרא כרגע. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ואני מבקשת להוסיף שהמצב העובדתי הוא גם כזה שחבר מועצה, נכבד ככל שיהיה, אינו מוסמך לחוות עמדה משפטית ביחס לחוקיות התנהלותה של יושבת ראש המועצה או המועצה בכללותה. לשם כך, ככל שהוועדה מעוניינת, נדרש לזמן לכאן את הייעוץ המשפטי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנמצא פה מטעמה, כן? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> עורך דין מוסמך לחוות דעה משפטית לפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין ואני מחווה את דעתי המשפטית - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מאוד אשמח שתזמנו אותה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה? תגיד לי מה זה הדבר הזה? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זה החוק, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא ראיתי דבר כזה. חוק, זה החוק שהמצאת, מה התפקיד שלך? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא יועץ משפטי, אתה חבר מועצה, תפריד בין שני הכובעים שלך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכמת, כרגע מבחינתי בעקבות המייל שהתקבל זיו מאור הוא הנציג הרשמי של המועצה ואנחנו כולנו מחכים להצבעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מה שאמרו הייעוץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זוהי דעתי ובזה נגמרת הסאגה הזו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה הדבר הזה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה להגיד אבל זה לא נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עכשיו מר זיו גלעדי, אני מבקשת ממך להתחיל לקרוא את הסימנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם אם תגידי שהיום זה שבת זה לא יהפוך את זה למציאות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כמו שעשו הצבעות בוועדת הכספים והן בטלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו גלעדי מתחיל לקרוא את הסימנים. מי שמפריע לו כרגע ייאלץ לצאת. תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את מתעלמת ממה שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שקט בחדר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבקשת לשמוע את חוות דעת הייעוץ המשפטי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, את מתעלמת ממה שנעמה אמרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשתהיו בזכות דיבור תוכלו לענות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את מתעלמת ממה שנעמה אמרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע זיו גלעדי מתחיל - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וגם את משרד המשפטים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. לא רוצה קריאות נוספות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את מתעלמת לגבי מה שאמרה נעמה על המטרות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור שהיא מתעלמת, וגם חשוב שיירשם לפרוטוקול שאין תוקף משפטי לדבר ששמענו עכשיו, זה הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו החלטה לא חוקית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנושא תם מבחינתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא. זה לא תם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא תם. יש ייעוץ משפטי לוועדה, מה זאת אומרת תם? אי אפשר להתנהל ללא ייעוץ משפטי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נאמרים פה דברים מאוד מאוד קשים ואי אפשר לעבור הלאה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את בקריאה ראשונה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו כן מבקשים את ההתייחסות של משרד המשפטים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> מועצת הכבלים והלוויין כפופה לייעוץ המשפטי גם של מועצת הכבלים והלוויין, כמובן שלהבנתי אין כרגע יועץ משפטי, אבל לייעוץ המשפטי של הממשלה בגלל המבנה שלה, בוודאי שלא חבר מועצה מביע את העמדה המשפטית ביחס ל - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זה לא החוק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> - - לחוקיות מעשה כזה או אחר של המועצה, לא בשם המועצה. כמובן הוא יכול להביע פה את עמדתו האישית, עם זה כמובן אין שום בעיה. לא סתם המועצה עוד לא קיבלה את ההחלטה שלה. מועצת הכבלים והלוויין מדברת בהחלטות ולכן, עורכת דין מצלאוי, זה לא עניין של עובדות, יש פה עניין משפטי, השאלה האם מדובר בנציג של מועצת הכבלים והלוויין ומה המועצה הסמיכה אותו להגיד. זה לא רק: אתה נציגי, מועצת הכבלים והלוויין מדברת בהחלטות שלה וכל עוד ההחלטות האלה לא מתקבלות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כרגע הוא לא נציג חוקי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה לא רק עניין של עובדה, יש לעובדה הזאת גם מסקנה משפטית. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> וכפי שציינתי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תענה למשנה, במשפט. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> בניגוד למה שאמרה עורכת דין סומפולינסקי, מועצת הכבלים והלוויין אינה כפופה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מה הנפקות של מה שאת אומרת? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מצדה, אנחנו לא שומעים אותך. אפשר לשמוע את מצדה? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני בזכות דיבור, אני מבין. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא. מצדה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> יושבת הראש נתנה לי זכות דיבור, אני בזכות דיבור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, אתם מקשים על הוועדה הזו להתקיים. מצדה רוצה לענות, זיו רוצה לענות, אתם לא מאפשרים לאף אחד לדבר, פשוט מפוצצים את הוועדה פעם אחר פעם. אני יודעת שיש לכם תקשורת חיובית שכל הזמן יוצא שאני מוציאה, אבל האמת לאמיתה היא שאתם מפוצצים את הדיונים, אתם מפוצצים את הוועדה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אמרת שהדיונים טובים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשאת לא נמצאת פה הם מועילים והם טובים, אני שומעת דברים. כשאת מגיעה לפה הדיונים מתפוצצים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני. היא צריכה למצוא איזה דמון כדי להצדיק את ההתנהלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת רייטן, את בקריאה שנייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את שמה לב שאת טוענת שאנחנו עושים פיליבסטר ואין עוד זכות דיבור? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אתה בקריאה שנייה. כן, מצדה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כפי שאמרתי, אנחנו ביקשנו גם פרוטוקול וגם החלטה של המועצה. הוועדה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ועד אז הוא נציג לא חוקי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, שנייה. נו באמת. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> הוועדה לא קיבלה, לא פרוטוקול כזה ולא החלטה, וכפי שזיו בעצמו אמר, היא גם לא קיבלה החלטה כזאת, היא בעצמה לא התכנסה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולכן? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> ולכן המשמעות של זה מדברת בעד עצמה, שאין היום החלטה של המועצה שמסמיכה את זיו להיות הנציג הרשמי, למעט המייל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ולכן? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, זה מה שרצינו לשמוע. אתה יכול להשמיע את דעתך האישית, אבל אתה לא מייצג את המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה, זיו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מייצג את המועצה, זה הלכן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נשמע את דעתך האישית, אבל לא את המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע אנשים מדברים, אני לא יכולה לשמוע רק אתכם. כן, זיו. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> עורכת הדין סומפולינסקי אמרה את המשפט, מועצת הכבלים והלוויין כפופה לייעוץ המשפטי של המועצה, וזה הוכחה לחשיבות בהגנה על מועצות ציבוריות ועל העצמאות שלהן מפני התערבות של יועצים משפטיים. מועצת הכבלים והלוויין לא כפופה לייעוץ המשפטי, היא סוברנית לעשות את מה שהחוק שלה מסמיך אותה לעשות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל היא לא מועצה עצמאית. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ואני מפציר בחברי הכנסת להגן על המועצה הציבורית שהקמתה כעת עומדת על הפרק מפני השתלטות לא חוקית של יועצים משפטיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, אני עושה כזה דבר. כל עוד הם לא נותנים לך להסביר למה יש לך תוקף פה אתה פה בתוקף. ביום שהם ייתנו לך לדבר ואני אוכל להבין מי נגד מי, אז אני אשקול. כרגע אתה בתוקף כי הם מפריעים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז תגידו שאין תוקף. לא יכול להיות שהיושבת ראש תתעלם מהייעוץ המשפטי. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> בישיבה שהתקיימה ב-11 בדצמבר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, פה הדיון הזה הסתיים. מר זיו גלעדי, אתה מוזמן להתחיל להקריא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, את לא תיתני לי לדבר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, את בקריאה שלישית, חמש דקות בחוץ. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה, לא קראת לי אפילו פעם אחת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלוש פעמים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלוש פעמים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני בהלם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סליחה, נכון, זה רייטן. את בקריאה שנייה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> פרק ב': הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תוכני צפייה ושמע סימן א': הרשות לתקשורת משודרת << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ביחס להגדרות? מתי נקריא אותן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין מטרה, אין הגדרות, מעניין החוק הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה המטרה של החוק? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, זה לא קורה עכשיו. אנחנו לא ניכנס ללופ האין סופי הזה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק מציע שאם ניתקל במונח שמוגדר אז נחזור לסעיף 1 ונקריא גם את המונח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה נחזור? עוד לא היינו בו אפילו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בדיוק. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון, אבל ברגע שניתקל במונח כזה, תיכף זה יקרה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תחזור עמודים אחורה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פשוט תתחיל להקריא. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הקמת הרשות, תפקידיה וסמכויותיה 2. (א) מוקמת בזה הרשות לתקשורת משודרת. (ב) הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין. (ג) הרשות לתפעל בהתאם לסמכויות הנתונות לה לפי חוק זה או לפי דין אחר בלבד. (ד) בהפעלת סמכויותיה תפעל הרשות בהתאם לתוכניות העבודה והיעדים השנתיים שאישרה המועצה לפי סעיף 37. היו כאן שני מונחים שמוגדרים בסעיף 1, נקריא גם אותם. "המועצה" – המועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע שמונתה לפי סימן ב' לפרק ב'; << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תכני צפייה ושמע, הכוונה היא גם לאינטרנט? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זו שאלה שהיא לא חלק מההגדרה של המונח המועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תכני צפייה ושמע, על מה אנחנו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אני רוצה שאת כל השאלות, ברגע שהוא מסיים, בסדר? בואו ניתן לו לסיים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> דווקא יותר הגיוני שנייה לעצור על הנקודה הזאת במקום ללכת אחורה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, זה לא הגיוני. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני אשמח לשאול האם ההגדרה הזאת מבהירה שזה לא חל על רדיו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שמע זה רדיו, לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צפייה ושמע ביחד הכוונה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הרדיו זו שאלה נפרדת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לעבוד ככה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זו שיטת העבודה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נעמה, אני אגמור את ההגדרה של הרשות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל, זיו, מה זה כולל? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אסביר, אני רק אגמור את ההגדרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שזה מאוד מבלבל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, כי האירוע לא מבלבל. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> עמוד 51. "הרשות" – הרשות לתקשורת משודרת שהוקמה לפי סימן א' לפרק ב'; אני אענה לשאלה של הרדיו. הרדיו היום מפוקח על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. החוק שמונח בפניכם לא נוגע כרגע לאסדרה של רדיו, אבל במסגרת החוק אנחנו לא מציעים לשמור את מועצת הרשות השנייה קיימת רק כדי לפקח על תחום הרדיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בגלל זה יש מורשה לרדיו? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן, ויותר מזה, אנחנו מציעים כרגע, לפחות בחוק הזה, להשאיר את פרקי הרדיו בחוק הרשות השנייה על כנם ולהסמיך את המועצה והרשות שמוקמות בחוק הזה לטפל ברדיו לפי הסמכויות הישנות של חוק הרשות השנייה. יש כוונה בעתיד, אני לא יודע כרגע להגיד מתי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שהרדיו נשאר סטטוס קוו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הרדיו נשאר בחוק הרשות השנייה והמועצה והרשות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הסמכויות לגבי הרדיו כוללות סמכויות לגבי תוכן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נוגעים ברגולציה של הרדיו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל הרגולטור של הרדיו כן נשאר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הסמכויות של חוק הרשות השנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה המשמעות של השינוי של הרגולטור של הרדיו על הפעילות עצמה? ככל שיש כזאת? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפי איזה סעיף? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> יש היום למשל פיקוח על התוכן של הרדיו, המועצה הזו תפקח על התוכן של הרדיו. חוץ מגלי צה"ל כמובן. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה אומר שהמועצה תצטרך לעסוק בנושאי רדיו, היא צריכה ברמה מסוימת מומחיות, היא צריכה להכיר גם את עולם רדיו. זה יבוא לידי ביטוי כשנדבר על העולמות - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> איך זה בא לידי ביטוי בחברים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כשנדבר על החברים זה למשל יבוא לידי ביטוי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההגדרה של המועצה, היא לא יכולה להיות רק צפייה ושמע אלא גם רדיו, כל עוד כל סוגיית הרדיו לא יוצאת ממנה. מכיוון שאנחנו מעבירים את הרדיו מהרשות השנייה למועצה חייב להכניס לתוך ההגדרה את סוגיית הרדיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שזה סוג של לאקונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ויש גם תוכניות רדיו שמצולמות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כמו שאמרה המשנה, זו אחת מתופעות הלוואי שלא הצלחנו להשלים את העבודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אתה רוצה לחדד לנו את הנקודה עם הרדיו? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה עוד אחת? זה האחת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> במהלך כל הדיונים שקיימנו פרק הרדיו היה פרק נפרד. דרך אגב אנחנו פרסמנו אותו לפני מספר שבועות כתסקיר, בדיוק הסתיימה התקופה להגשת הערות הציבור לפרק הרדיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה לא ביחד? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כי אי אפשר לעשות את הכול בבת אחת. אתם רואים שגם פה קשה להגיע ל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אי אפשר שהוא אומר מילה ואז אלף שאלות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי מה המועצה עוסקת, המועצה עוסקת בשני התחומים האלה, כל עוד לא עבר פרק הרדיו, המועצה תעסוק בשני התחומים, כל אחד על פי דין אחר. על פי הדין הזה שאנחנו מחוקקים כאן היא תאסדר את שוק הטלוויזיה, צפייה ושמע. על פי הדין הקודם היא תמשיך ותאסדר את הרדיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, יושב עכשיו מנהל הרדיו האזורי ועיניו על הוועדה הזו, כל עוד אנחנו נוגעים במה שאנחנו נוגעים כרגע, האם יש משמעות מעשית לשידורים שלו? לעסק שלו? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הרגולציה שהוא כפוף אליה לא תשתנה, הרגולטור ישתנה. לפי כל הדעות אנחנו יוצרים פה רגולטור שהמבנה שלו הוא עצמאי יותר. אנחנו דיברנו על זה שאף אחד לא מוכן ליישם את המודל הקודם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מבחינתו כרגע עסקים כרגיל כל עוד אנחנו לא נוגעים בסעיף הרדיו? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה פיקוח על תוכן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרגולטור משתנה, גברתי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את שואלת את המנכ"ל, תשאלי את מי שעוסק ברדיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל עד היום אמרתם שהמועצה לא מפקחת על תוכן וכעת - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה פר-אקסלנס על תוכן. << דובר >> קריאה: << דובר >> פרק הרדיו בסופו של דבר יצטרף לחוק הזה? לא הבנתי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני שמעתי פה קריאות שזה על תוכן, אז בוא נשתמש בקריאות האלה כדי להסביר ולהודות שאנחנו עושים פה שינוי חיובי, כי מרגולטור שמפקח על תוכן גם בתחום הצפייה והשמע אנחנו עוברים בתחום הצפייה והשמע לרגולטור שלא יפקח על תוכן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל החוק לא מתייחס לזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם ברדיו לא יהיה פיקוח על תוכן. אי אפשר להשתמש בזה שקיים פיקוח על תוכן היום כדי לתקוף את החוק שאנחנו מביאים פה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> החוק הזה לא מתייחס לרדיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> החוק על הרדיו לא עבר - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין חוק רדיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> די, די, די, אי אפשר לנהל כך ועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה צודק, אבל למה אתה כועס? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני כועס כי זה נאמר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה יודע למה הוא כועס? אני מתפלאת שהוא כועס רק עכשיו. מה שהוא עובר פה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, כל מה שאני רוצה לומר פה, ועכשיו אני מדבר רק ענייני, אנחנו מבינים היום שכל עוד פרק הרדיו לא ייצא ממנו, והוא לא ייצא, וזה טוב שהוא לא ייצא כי מישהו צריך להסדיר את סוגיית הרדיו, ואם יש רגולטור חדש אז הוא יאסדר אותו, אז הרגולטור החדש, הגם שהוא לא אמור לעסוק בתוכן בצפייה ושמע הוא כן יעסוק בתוכן ברדיו ולכן יש פה פגיעה בתוכן, והוא גם יעסוק בתוכן. זו אמירה אחת. אמירה שנייה, צריך להכניס לתוך ההגדרה שלא עוסקים רק בצפייה ותוכן אלא גם ברדיו. גברתי, זה חלק אינהרנטי כי אנחנו מבינים שזה חלק חשוב במה שהרגולטור החדש מבקש. מאוד מאוד פשוט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת משפט. מר מקדסי, אתם יוצרים כאן חקיקה מז'ורית שמשנה לגמרי, כך לתפיסתכם, עכשיו אתה אומר שיצא תזכיר לרדיו, למה לא להביא את הכול ביחד? גם ככה יש בעיות מול הייעוץ המשפטי לממשלה, אתם יכולים לנצל את הזמן לאגד את הכול ביחד ולא טלאי על טלאי? למה לעשות את זה בצורה כזאת? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני כן רוצה להתייחס לזה במשפט כי זה חוזר לכל התשובות שנתתי גם לגבי השיח מול משרד המשפטים בהרבה מאוד היבטים. המשמעות שלא נעביר את החוק הזה היא משמעות שהיא לדעתי מאוד לא טובה לשוק, גם בהיבט של הפקות מקור, גם בהיבט האסדרה. זה עולם שהולך ונעלם ואסדרה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> להפקות מקור - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קארין, שאלת שאלה, תני לו לענות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המשמעות של לחכות, המשמעות של לעצור את דיוני הוועדה לתקופה בלתי מוגבלת, או המשמעות של לחכות עד שיהיו הסכמות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, לא בלתי מוגבלת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> או המשמעות של לחכות שיהיו הסכמות גם לגבי פרק הרדיו, המשמעות של זה היא שהחוק הזה לא יעבור בתקופה הקרובה וזה בעיניים המקצועיות שלי דבר לא טוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני המנכ"ל, אני רוצה להגיד לך - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, לא, זה לא דיון בינך לבינו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה לא דיון? אבל הוא ענה לי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> העולם שנעלם זה רדיו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מר גלעדי, נא להמשיך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, העולם שנעלם זה רדיו? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גלית, זו אנומליה משפטית, כי בעצם מה שיישאר זה הוראות שקשורות לתוכן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אתה מתמודד עם האנומליה המשפטית? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא רואה אנומליה משפטית כי הדין הקודם נותר כפי שהוא. הרגולטור שמפעיל אותו, שגם לפי הטענות שעולות פה הוא רגולטור יותר עצמאי, יותר ממוקד מקצועית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רק הערה על ניגוד עניינים שאנחנו צריכים לשים על השולחן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לכולם יש הערות, זו זכות הדיבור שלו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, על ניגוד עניינים לפני שאנחנו ממשיכים הלאה. אני חושבת שזיו מאור, בגלל שאתה עובד רדיו ואתה מנהל חברת החדשות, העניין הזה שאנחנו מדברים עכשיו על הרדיו ואתה גם מייצג לדבריך גוף ממשלתי, מדובר פה בניגוד עניינים אינהרנטי שאנחנו צריכים לשים את הדברים האלה על השולחן ולשמוע מבחינת הייעוץ המשפטי, נעמה, מצדה – סליחה, יש פה ויכוח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על ניגוד העניינים שלו. כי הוא גם שדרן ברדיו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבקשת לשמוע. בסוף אנחנו נמצאים כאן בניגוד עניינים. זיו, אתה מייצג את הרדיו - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גלי ישראל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> - - יש לך אינטרס אישי בעניין הזה ואי אפשר שלא לשים את הדברים האלה על השולחן. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני יכול להשיב, היושבת ראש? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רדיו הממשל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, תענה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ראשית, צריך לשנות את שם הוועדה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל אם הם לא ייתנו לך לענות אני מוחקת את ההערה של חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את לא יכולה למחוק הערות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מהראש. היא פשוט לא תידון בוועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> די נו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל שאלה שאתם שואלים ולא מאפשרים תשובה, השאלה לא תידון יותר בוועדה, זה הכול. עכשיו בואו נראה כמה שניות אתם מתאפקים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני בעיקרון הייתי רוצה למחוק את כל הממשלה הזאת מהראש שלי. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כפי שאמרתי לפני שתי ישיבות, אינני מיופה כוח של רדיו גלי ישראל בדיונים הללו. הגם שיש לי דעות נחרצות בשאלות הנכוחות שהוצגו כאן לגבי סוגיית הרדיו אני נמנעתי במכוון מלהביע את עמדותיי שלי ואת העמדות המשוערות של הגוף שלא ייפה את כוחי להביע אותן, בדיוק כדי להימנע מניגוד העניינים הזה. כפי שאתם יודעים, הנוסח הנוכחי של הצעת החוק שמונחת לפניכם מתייחס לסוגיית הרדיו באופן אזוטרי ביותר, ולכן לפי תפיסתי האישית והמשפטית, וגם לפי הסדר ניגוד העניינים שעליו חתמתי כשהצטרפתי למועצת הכבלים והלוויין בעודי מחזיק בתפקידיי הנוכחיים ברדיו, אני לא מנוע - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ככל שזה מקובל משפטית מבחינת המומחים המשפטיים של הוועדה שעליהם אני סומכת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נדון בזה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתי נדון בזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מהר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אמרת רק שהסוגיה של הרדיו כאן אזוטרית, אני חייבת לומר שפגשתי את אנשי תחנות הרדיו האזוריות, הם חושבים בדיוק הפוך ממך. אני מודה שישבתי עם אנשי הרדיו, הם חושבים להיפך, שהחוק הזה יחסל את הרדיו האזורי, אז אני לא יודעת על מה אתה מדבר. אני מציעה שתשב אולי עם דוד בן בסט, עם אנשים אחרים מהרדיו האזורי, שעם כל הכבוד לך נראה לי שכשהיית ילד הוא עוד היה ברדיו, אני לא מזלזלת, רק הפכתי אותך לצעיר יותר - - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני ברדיו האזורי מגיל 12. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לדעתי הוא 50-40 שנה. לא משנה. אם באים ואומרים לי בפגישה שיש סכנה לחיסול, לא פחות ולא יותר, של הרדיו המקומי, איך אתה אומר בכלל דבר כזה? איך אתה מעז? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> התשובה היא, אני אענה לגברתי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה גם שמי שמפקח עליהם זה הרשות השנייה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני נמנע במפגיע מלהשיב, יש לי הרבה מאוד להשיב, אני אשיב לך אחר כך, פשוט זו בדיוק הנקודה שאותה אם אני חוצה, אם אני עונה למה שאת אמרת כרגע אני מרגיש בעצמי שאני בניגוד עניינים. אני לא אתייחס לעניין הרדיו - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ברור, כי אתה עובד ברדיו. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני לא אתייחס לגוף עניין הרדיו בדיונים הללו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה שאתה חושב משהו אחר זה לא אומר, אבל אתה עובד ברדיו. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אוקיי, אז הייעוץ המשפטי יחליט. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא עובד ברדיו, הוא לא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב, מירב, מירב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש ניגוד עניינים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב ואפרת, אתם לקחתם ליוראי את הזמן. אתן לא מתנהגות יפה לקולגות שלכם. הוא בזמן דיבור ושתיכן מדברות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא מדברת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רק רוצה לומר כך, אני אתייעץ. לגבי זיו מאור אני אעלה את הסוגיה הזו לשגית אפיק ואני אפתור את הסיפור הזה אחת ולתמיד. מר הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> באמת שאלה. בניגוד למה שאת טוענת אנחנו לא עושים פיליבסטר, יש לי שאלה. מאחר שמדובר בסעיף אחד בתכני צפייה ושמע לא הבנתי אם החוק, סעיף 2, יחול על רדיו או לא. אם הוא לא יחול על רדיו האם תוכניות רדיו שמשודרות, שיש עליהן מצלמות ומשודרות גם כתוכן צפייה וגם שמע, האם זה יחול עליהן? האם זה יחול על פודקאסטים שהם בהגדרה אספקה של תכני צפייה ושמע? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לפי הנוסח כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת שאלתי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> החוק לא יחול על רדיו כשהוא רק שמע. ברגע שאנחנו בצפייה ושמע אנחנו נכנסים לעולמות של צפייה ושמע כשיש מספר מסננים כדי שהחוק יחול. אחד מהם לדוגמה, כדי להיות ספק תכנים רשום צריכה להיות פעילות בהיקף של 40 מיליון שקלים. אם אני משדר פודקאסט בעצמי, גם אם הוא מצולם, ככל הנראה זה לא יתקרב לסכום הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בנושא חדשות זה 2 מיליון שקלים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו לא מכירים מישהו שמתקרב לזה. אנחנו מחוקקים פה חוק במציאות טכנולוגית משתנה, היום אין שחקנים מהסוג הזה שאתה מדבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רדיו רשת ב'? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> רדיו לא, התחלתי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ופודקאסטים שיש להם מאות ומיליוני צפיות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם פודקאסט, ככל שזה רק שמע, זה לא נכנס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא רק שמע, רוב הפודקאסטים - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסביר. ככל שזה רק שמע זה לא נכנס לתוך החוק, אם יש גם צפייה וגם שמע צריך לעבור את ה-40 מיליון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה אומר דברים לא נכונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 2 מיליון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, אי אפשר ככה. חברת הכנסת שלי טל מירון, מה שאלתך? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לפי החקיקה החדשה גם מי שמשדר ב-2 מיליון שקלים, אז כל מי שמדבר יוכל להיות בתוך הדבר הזה. זה לא 40 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תבהיר את הנקודה הזאת, זה חשוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואני רק רוצה להגיד עוד משפט אחד ברשותכם. כשדנו בוועדת הכלכלה בנושא הרדיו, אם אתם זוכרים, היו חקיקות פרטיות, אני רק רגע לוקחת אותנו אחורה, וישבו, באו מנכ"לים ומנכ"ליות של תחנות רדיו קטנות אזוריות והסבירו שהחקיקה תגמור את ה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אתן מבלבלות בין החקיקות, זה לא החקיקה הזאת, זה תזכיר שפרסמנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אלעד, אני יכולה לסיים משפט? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל זה לא רלוונטי לחוק הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תן לה לסיים ואז תענה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תחנות מקומיות קטנות שיכולות להיות מושמדות כתוצאה מהדבר הזה. עכשיו תדמיינו לעצמכם תחנה אזורית בצפון לצורך העניין, שהיא זאת שמסקרת את הנושאים הרלוונטיים הפריפריאליים שקשורים אליהם, היא תושמד, זה כבר לא יקרה יותר, לא יהיו לנו תחנות אזוריות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא בחוק שנמצא כרגע על שולחננו. מה הם יחליטו לעשות אחרי זה עם הרדיו, ועדה אחרת, חוק אחר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל למה טלאי על טלאי? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> היושבת ראש, זו אבן היסוד לחוק הרדיו. בסוף מקימים פה את המועצה, את הרגולטור שיפקח על חוק הרדיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל יושב כאן המנכ"ל ואומר שהמשמעות הפרקטית המעשית על הרדיו כרגע, גם אם האסדרה משתנה, לא קיימת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא נכון, משפטית זה לא יכול לקרות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זו פרשנות שלך. המועצה הזו תפקח על הרדיו או לא? זו השאלה למנכ"ל. מה שאתה הולך להקים, הגוף הזה יפקח על הרדיו או לא? תענה כן או לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו ניתן למנכ"ל להשיב ואז יוראי ישאל עוד שאלות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא צריך לתת פרשנות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אמר שכן באותם החוקים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי אם זה יחול על רדיו או לא. הבנתי שתוכניות שהן רק שמע לא, אבל ברשת ב' יש תוכניות שהן לא רק שמע. למשל כשרינה מצליח ועקיבא נוביק משדרים, אני נכנס לצפות בזה. לדוגמה. אני יכול לתת לכם עוד 20 דוגמאות אחרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה לגבי התאגיד? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> התאגיד הוא לא בחוק הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם בפודקאסטים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו מסדירים את שידורי אודיו-ויזואל מסחריים ולא שידורי אודיו-ויזואל - - - << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אני רוצה לשאול את המנכ"ל שאלה אחרי זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה עם הפודקאסטים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אתם שואלים אותי הרבה שאלות, תנו לי את ההזדמנות להשיב בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פודקאסט צריך לגלגל 40 מיליון שקל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, 2 מיליון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא כל כך היה רוצה לענות על 2 המיליון, אתם רק לא נותנים לו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אחזור שוב. אנחנו לא מאסדרים את התאגיד, לא מאסדרים שידורי שמע בלבד. אנחנו מאסדרים פה שידורי אודיו-ויזואל שהם מסחריים. אנחנו החלטנו במציאות של טכנולוגיה משתנה, ובצדק, ואני חושב שעל זה הייתה הסכמה מלאה בוועדה, שלא נכון, כפי שנעשה לפני 30 שנה, לאסדר את השידורים האלה על פי התווך הטכנולוגי, לפי לוויין, לפי כבלים או בדרך אחרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדישות טכנולוגית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כלל יסוד, אדישות טכנולוגית, ולכן בחרנו ללכת למושג של שירות של אודיו-ויזואל. ברגע שיש את השירות הזה, המוצרים שאנחנו מכירים היום בשוק הם המוצרים שהם מה שאנחנו מכירים כשאנחנו רואים במסך הגדול בטלוויזיה. מוצרים כמו ערוצי טלוויזיה, ערוצי ברודקאסט, ערוצים שהם לא ערוצי ברודקאסט, שהם נושאיים, ערוצי ספורט, זה במקטע הערוצים, במקטע הבא זה פלטפורמות שאוספות מספר תכנים ומשווקות אותם לציבור, אותם אנחנו מאסדרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יוטיוב למשל? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> מה עם אתרי חדשות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה לגבי רדיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יאסדר את התוכניות מחו"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי אגרגטורים זרים, כמו יוטיוב, כמו נטפליקס ודיסני וכו', הם לא מאוסדרים בהיבטים הכלליים בחוק למעט הנושא של הפקות מקור שכפי שאתם יודעים ההצעה המקצועית שלנו היא לאסדר אותם גם על נטפליקס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל השר אמר שזה לא יקרה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עוד משפט חשוב בהקשר של השאלות שעלו. קבענו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, שאלתי - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אולי בסוף התשובה מחכה תשובה לשאלה שלך, ואם לא, אני אשמח לענות גם על שאלות המשך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, זה חל או לא חל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם שואלים אלף שאלות, אבל משום מה לא מוכנים להקשיב לתשובה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שאלתי שאלה אחת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מנהלים איתו שיח, גלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשהוא יסיים אם יהיו עוד שאלות נעביר אליו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> קבענו רף של 40 מיליון שקל לספק תכנים. אני אתייחס כבר ל-2 מיליון, שימו את זה רגע בצד, אני אתייחס גם לזה. קבענו את הרף של ה-40 מיליון כי אלה השחקנים שמעניינים אותנו היום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פה אומרים לך שזה 2 מיליון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז זה 40 או 2 מיליון? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אגיע עוד רגע ל-2 מיליון. היום שחקנים בסדר גודל שצריכים להיכנס לתוך הפריזמה זה לא יוצרי תוכן, לא פודקאסטים מצולמים, הם נמצאים הרבה מתחת לרף לפי מה שאנחנו מכירים. יכול להיות שבעתיד שחקן חזק עם הכנסות גבוהות יהיה שחקן שפועל במודל שונה מהשחקנים הגדולים היום. אנחנו לא נרצה שבעוד כמה שנים נצטרך לבוא שוב לכנסת ולהגדיר שוב לפי טכנולוגיה מי בפנים ומי לא, ולכן קבענו רף איכותני ורף של סכום. לגבי 2 המיליון. 2 מיליון זה אחד התנאים שחלים על ערוצי חדשות. באסדרה של חדשות יש כמה סעיפים, זה בסעיף 52, בהגדרה של רישום במרשם ספקי החדשות. יש כמה סעיפים ואכן חובת הרישום במרשם ספקי החדשות חלה גם על מי שההכנסות שלו הן פחות מ-40 מיליון שקל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 2, מיליון, תדייק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זה הוצאות, זה לא הכנסות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תנו לו, בואו נקשיב לו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שלושה סעיפים בסעיף 52, גם לשם נגיע, וגם את זה אם תחשבו שזה רחב מדי או צר מדי אנחנו נדבר על הדברים האלה. מה ניסינו לתפוס בסעיף 52? ניסינו לתפוס, לא פודקאסטים ולא שחקנים מהסוג הזה שאנחנו מכירים היום, ניסינו לתפוס ערוצי חדשות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלעד, אני מצטערת, אני לא הבנתי את ה-2 מיליון וזו כן הערה חשובה, אז תחדד לי אותה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש שלושה תנאים מצטברים בסעיף 52. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, תלך להגדרת חדשות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש שלושה תנאים מצטברים בסעיף 52, כי גם מי שמשדר חדשות ולא עומד בתנאים האלה, לא חלה עליו חובת רישום. הוא צריך להעסיק לפחות חמישה אנשים שנושאים תעודת עיתונאי, הוא צריך לספק תוכניות חדשות בהיקף יומי מצטבר של 40 דקות ביום, שזה היקף גדול, זה לא רק אקטואליה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 40 דקות ביום זה הרבה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שמונה מבזקים של חמש דקות כל אחד, זה לא הרבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הבת שלי בת 15 עושה את זה כל יום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> והוא צריך שסך ההוצאות שלו יהיו מעל 2 מיליון. למה עשינו הגדרה שונה למרשם ספקי החדשות? כי חשבנו שבתחום החדשות, שהוא יותר רגיש, נכון לקבוע רף יותר נמוך מהרף של 40 מיליון שקל. ככל שנחשוב שזה צר מדי או רחב מדי, נדבר על זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין שאתה סיווגת את הבת שלי להיות גוף חדשות מהימן? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלתי שאלה פשוטה, האסדרה שאתה הולך לעשות בחוק תחול על רדיו? מה שאתה מקים, הגוף שהולך לפקח, לא יהיה מצב שהוא יפקח על הרדיו? זו השאלה שלי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא כן, בוודאי שכן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מי יפקח על הרדיו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרשות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוא אומר שלא, אז יש פה משהו לא מובן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל כל מי שייכנס בתנאי הזה כן. מה הבעיה לשדר 40 דקות ביום? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> החוק לא עוסק ברדיו, הגוף הזה שאנחנו מקימים בחוק יעסוק ברדיו על פי הרגולציה הקיימת בתחום הרדיו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הוא כן יעסוק ברדיו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ברור שהוא יעסוק ברדיו, אבל אנחנו לא משנים את הרגולציה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שזה לא ישפיע על הרדיו. הוא, הנציג. הלך? איפה הוא ברח? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> החוק לא משנה את הרגולציה שתחול על רדיו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא ברח. הוא אמר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה כן משנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון כי הרגולטור משתנה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החוק לא משתנה, אבל הרשות כן עוסקת ברדיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם מדברים אחד עם השני ואף אחד לא מבין מה אתם רוצים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא מבין אותנו. הוא אמר שההשפעה על החוק תהיה אזוטרית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה להתעסק במהות ושאלות ניגוד עניינים, נשאיר את זה לוועדה לבחון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, דיברתי על זה שהוא אמר השפעה אזוטרית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול להגיד דבר כזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל, אדוני השר, אתמול השר התראיין בוואלה שעה, זהו, הוא עיתונאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, די. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ההשפעה היא ממש לא אזוטרית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני קוראת פה את הגדרת החדשות. אני מקריאה אותה פה לחדר. איסוף, תיעוד, סיקור ודיווח לציבור על אודות אירועים בעלי ערך ציבורי בישראל שהתרחשו, שצפויים להתרחש בישראל או מחוץ לישראל במועד קרוב למועד הסיקור והדיווח כאמור, למעט סיקור ודיווח שעניינו באירועי תרבות, בידור או ספורט בלבד. זו הגדרה מאוד מאוד רחבה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> ודרך אגב יש הגדרה של תוכנית חדשות שהיא עוד יותר רחבה, שזה מה שרלוונטי פה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא חושב שהיא רחבה ואני לא חושב שנכון לעסוק בה עכשיו, לפני שהגענו לשלב הזה, אני חושב שהיא אפילו צרה במידה מסוימת, כי היא לא עוסקת במשדרי מה שמכונה אולפנים שמדברים ומביעים עמדות, אלא היא עוסקת בעבודה עיתונאית של הבאת חדשות. זאת הגדרה בעיניי שהיא לא רחבה. אבל אני באמת חושב שעוד לא הגענו לשלב הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נכון, אדוני - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> החקיקה הזאת הופכת כל דבר לריאיון תקשורתי. כמו השר אתמול שעה בוואלה, בול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על אירועים בעלי ערך ציבורי, זה מאוד רחב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, מי שמדבר אחד על השני בלי רשות דיבור מקבל קריאה. נמאס, די, די. אני קוראת, תוכנית חדשות, תוכנית המוקדשת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל איך הגענו לזה? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> לא, זה קשור, כי זה אומר שאפילו לא צריך שכל התוכנית תהיה מוקדשת לחדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אתה אומר שנגיע לעניין הזה ונדון בו? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לכאורה אנחנו לא בעולם החדשות כרגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו לא יכולים לדון בכל החוק כל היום בבת אחת. כרגע אנחנו מנסים להתקדם. מר גלעדי הצליח לקרוא שתי שורות - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני יכולה להתייחס? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, את לא יכולה כרגע. את מפוקחת, נגה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז מה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע מי שמדברים זה חברי כנסת וארגונים מקצועיים, לא מפוקחים, בעלי אינטרסים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> וזיו מאור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, כרגע זיו מאור לא מדבר וגם את לא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל הוא דיבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם את דיברת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אני לא דיברתי. אני רוצה להגיד לך מה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדיון ביני ובינך תם כרגע. אני רוצה לשקף לכם משהו, הוא הצליח לקרוא שתי שורות, משתי שורות התפתח פה ויכוח של 40 דקות על כל החוק ומה זה חדשות ומה זה רדיו. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> כי לא ברור על מה החוק חל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני קובעת כרגע תנאים מאוד מאוד ברורים, אם יש לכם שאלות ספציפיות על מה שהוא מקריא אנחנו נקשיב רוב קשב. אם השאלות לא קשורות באופן ספציפי וקונקרטי למה שהוא מקריא אני לא אדון בשאלה ואני לא אאפשר לתת עליה תשובה. ברור לכולם? כי אחרת אנחנו פה עד שנת 2358. אי אפשר שעל כל מילה בסעיף יש דיון של 40 דקות שחוזר אחורה לאלף דברים. ככה לא מתנהל דיון ענייני, ככה לא מתנהל דיון שיכול לזקק לנו חוק טוב. ככה מתנהלת אנדרלמוסיה ואני לא מוכנה שזה יהיה פה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת ראש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני משוכנעת שיש לך עוד שאלות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, אני מנסה להיות מאוד מאוד ענייני לסעיף עצמו. מי שפתח את זה ואת החדשות זה המנכ"ל ולא אנחנו. אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחר, אני מבקש, לאור מה שעכשיו עלה, שבכל מה שנוגע לרדיו, שהרשות לא תשנה את הרגולציה, אבל בהחלט תאסדר את הרדיו, אני חושב שלפרק ב', בעמוד 52, צריך להיות כתוב הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת רדיו ותוכני צפייה ושמע, כי היא הולכת כן לאסדר את הרדיו, למרות שהרגולציה לא משתנה, ולכתוב את זה גם בסעיף ההגדרות של המועצה, כי זו מועצה של אסדרת רדיו ותכני צפייה ושמע עד אשר יפצלו את כל סוגיית הרדיו מהחוק הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דעתך, אדוני המנכ"ל? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> גם ההגדרה תוכנית צפייה ושמע כרגע לא כוללת למעשה רדיו, אז צריך איפה שהוא - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להוסיף את המילה, ברור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> חבר הכנסת גינזבורג, זה לא יפוצל, הכול יהיה מתחת למועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאה אחוז, אדרבא ואדרבא צריך להוסיף את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא יבדוק את הנושא, הנושא ייבדק וגם הייעוץ המשפטי יחווה את דעתו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר גמור. רק לעניין סיום ההקראה של ההגדרות הרלוונטיות, הקראת את הרשות והקראת את המועצה. בתוך הגדרת המועצה יש גם הגדרה של צפייה ושמע, תקריא לנו גם את הגדרת צפייה ושמע וגם בהגדרת הרשות יש התייחסות למילים תקשורת משודרת, ואני שואלת את עצמי אם לא נדרשת לנו הגדרה גם למהי תקשורת משודרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני המנכ"ל, במידה שפודקאסט עונה על התנאים שמנויים בסעיף 52, האם הרשות תפקח עליו? לפי מה שכתוב פה. אני מבין, אדוני, שזאת לא כוונתך, אין פה סעיף מטרה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו לא מכירים היום פודקאסט שיענה לתנאים של 52. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גלית, בכל הרצינות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא ענה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא שאלתי אם הוא לא מכיר, שאלתי במידה שיש פודקאסט, נכון לניסוח הזה שעומד בתנאים המנויים בסעיף 52 - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פודקאסט של בן אדם שמגלגל 40 מיליון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 2 מיליון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 2 מיליון, כמו הפודקאסט של השר אתמול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תחדד שוב. פודקאסט שמגלגל 2 מיליון יהיה כפוף לרגולציה? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא מגלגל, מוציא. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה להשיב בשאלה, אם יורשה לי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל לא נהוג בשאלות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה יבהיר את התשובה גם. אם מחר יקום פודקאסט עם חמישה עיתונאים ועם שידורי חדשות בהגדרתם פה של איסוף חדשותי, והוא גם יהיה מצולם והוא יעבור כמו כל ערוץ אחר, אתה לא תרצה שהוא יהיה תחת אסדרה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גדי טאוב זו דוגמה מעולה. אולפנומטר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לתת לך המון פודקאסטים הרבה יותר צופים מ - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא חושב ואני לא מכיר וכשנגיע לדיון הזה אפשר בהחלט לדבר על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, סליחה, לא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה לא מכיר? אתה מנכ"ל משרד התקשורת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא מכיר פודקאסט שעומד בהגדרה גם אם הוא מצולם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, הפודקאסט של אנ12, לדוגמה, אחד ביום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנ12 חייב ברישום כי הוא בבעלות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הפודקאסט של אנ12. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כל הפעילות שלו כפופה לאותו רישום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הפודקאסט של נדב פרי, יש בו עיתונאים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אתן לך עוד דוגמאות? אני יכול לתת לך עוד דוגמאות. אני שואל אותך, אני מבין שזו לא כוונתך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אולי כדאי לחשוב על להעלות את הרף של 2 המיליון לאיזה שהוא רף שנהיה בטוחים שאנחנו לא נכנסים פה למקרים שכולנו לא רוצים להיכנס, כמו פודקאסט צעיר שמצליח שנכנס לרגולציה שלא אתה ולא אני רוצים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מוכן לבדוק את זה כשנגיע לנושא הספציפי. אבל אני אומר, עשינו פה עבודה מאוד רצינית ובדקנו את השוק, אנחנו לא מכירים מישהו שמתקרב לזה בעולמות האלה. ואם יש, אז שייפנו אלינו ו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> או שנעלה קצת את הרף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו מכירים איך אתם לא מכירים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר שאין מטרות לא ברור לנו וכל הזמן אנחנו חוזרים לאירוע - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לסעיף מטרות זה לא קשור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לנו גבולות גזרה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שאלה. השאלה שלי מתמקדת בהיבט המשפטי, איך יכול להיות, אם מה שאתה מתאר כולל גם את הרדיו, שהסמכויות בעניין הרשות השנייה לגבי הרדיו ייוותרו על כנן, אבל המועצה שלא רשאית לעסוק בתוכן תיישם אותן? כאילו צריך למחוק בתוך החוק הזה כבר את ההוראות שרלוונטיות לפיקוח על הרדיו האזורי והתוכן. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אענה לך בדוגמה אחרת. דווקא בבית הזה למועצה החדשה יהיו גם סמכויות ביחס לערוץ הכנסת, לפי חוק ערוץ הכנסת, ואם יש חוקים חיצוניים שקובעים סמכויות באסדרה חיצונית כרגע החוק הזה לא דן בהן. יש תיקונים עקיפים מסוימים, בתחום הרדיו התיקונים העקיפים לא נוגעים בתחום הסמכויות - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אומרת ש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, את קיבלת שאלה, הוא ענה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא אמר דבר הפוך פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נחיה עם הדבר ההפוך. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה רק הפוך ממה שאלעד אמר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מר זיו גלעדי, נא להמשיך. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן, היינו בהגדרה של צפייה ושמע בעמוד 51 לבקשת - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל תענה לנעמה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה אני מקריא את ההגדרה צפייה ושמע. "צפייה ושמע" – שילוב של תמונות חזותיות נעות בליווי קול או בלעדיו; הייתה שאלה לגבי תקשורת משודרת. זה מונח לא מוגדר. כמו שאמרנו, החוק הזה לא עוסק ברדיו למעט תיקונים עקיפים שהופכים אותו למועצה כמשמעותה בחוק הרשות השנייה, אבל הכוונה בעתיד, כשבאמת נסיים לעבור על ההתייחסויות ולגבש את הצעת הרדיו, היא שאותה מועצה תהיה גם המאסדרת של הרדיו. רדיו במובנו כרדיו, לא במובנו של אודיו ללא ויזואל, זה סיפור אחר והוא צריך להידון בנפרד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, סליחה, אדוני. החוק עצמו לא עוסק באסדרה של הרדיו, אתה צודק, אין פה סעיף אחד שעוסק ברדיו. אי אפשר להתעלם מכך שהרשות והמועצה הולכים לפקח על הרדיו. מזה אי אפשר להתעלם ולכן הדבר הזה חייב לבוא לידי ביטוי בהגדרה ובכותרת ובפרק. חייב להיות כתוב הדבר הזה. אי אפשר לנתק את זה. החוק לא עוסק באסדרה, אז לא נכתוב, אין דבר כזה. הרי אם אתה מעביר את החוק אז - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה תשובתך, זיו? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> עכשיו עולה השאלה המהותית האם למשל ברדיו צריך לחשוב רק על מה שמשודר על גבי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, עזוב רגע. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני יכול להשיב? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תראה הגדרה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אבל, חבר הכנסת גינזבורג, זה לא רק עניין של הגדרה, כי חוק הרשות השנייה היום מדבר על רדיו כמה שמשודר בתדרים באוויר ולא מה שמשודר למשל באינטרנט. האם נכון לפקח על אודיו שמשודר באינטרנט? זו שאלה שצריכה להיות נדונה אגב תיקון שחל על הרדיו, או על אודיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה רוצה להגדיר את סף הביקורת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זאת לא שאלה ליבתית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת להמשיך להקריא. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בחוק שמסדיר אודיו-ויזואל, האם הוא מסדיר גם אודיו? זאת לא שאלה ליבתית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע אני מעוניינת, זיו גלעדי, שתמשיך להקריא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל רגע, זה סעיף שלא ליבנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיו, למה אתה מתנגד להוסיף את המילה רדיו? אפשר להבין? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בשם הרשות, אנחנו נבדוק את שם הרשות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם בשם הפרק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה לא עניין של שם הרשות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אדוני. כי אם אתה מתחיל בפרק שאתה קורא לו – זה שם הרשות, הרשות - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שם הרשות, בסדר. כל מקום שמוזכרת שם הרשות נבדוק אם צריך. אני לא יודע. לכאורה הרשות לתקשורת משודרת יכול לכלול גם את המונח רדיו ואז אולי לא צריך לשנות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא סמנטי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני המנכ"ל, אין היום תחנת רדיו שלא משודרת באינטרנט. אין דבר כזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו לא מפקחים על רדיו באינטרנט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה, אנחנו כבר שם. איך אתם מתעלמים מזה? כל הרדיו משודר באינטרנט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש תחנות רדיו שכבר לא משודרות בתדר, אבל ממשיכות לשדר באינטרנט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוודאי, זה המצב כיום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> והן לא תחת אסדרה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אתה רוצה להכניס אותם לפה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה לא? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא. אני לא מכניס אף אחד - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש תחנת רדיו שהפסיקה לשדר בתדר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הם לא יהיו תחת הרגולציה פה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם הוא מפיץ את התוכן באינטרנט אז אתה כן תרצה לפקח? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם הוא בשידורי רדיו בלבד אז לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש תחנת רדיו אזורית שהפסיקה לשדר בתדר, אבל ממשיכה לשדר כאילו זה תחנת רדיו. אתה מכיר את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ואז היא לא תהיה כפופה לאסדרה פה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אתה לא תפקח על התחנה הזאת? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> רדיו באינטרנט, בעיניי, גם מעבר לחוק הזה, לא צריך לאסדר רדיו באינטרנט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא חושב שרדיו באינטרנט צריך להיות מאוסדר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא רדיו באינטרנט, זה רדיו עם ויזואל, זה מה שאני מסביר לך. יש פה בלבול. היום אין כמעט תחנת רדיו שלא משדרת וידאו, אין כזה. ברוב התחנות יש מצלמה, קטנה, גדולה, שלוש מצלמות, מצלמה אחת, ברוב תחנות הרדיו יש להן באתר אפשרות לראות גם בווידאו. עכשיו אני שואל אותך, אם יש תחנת רדיו, בלי לנקוב בשמות, שהפסיקה לשדר בתדר, מסיבות כאלה ואחרות, אולי כסף לא היה, אולי רגולציה, היא ממשיכה לשדר כתחנת רדיו, ומבחינת הציבור הוא שומע ורואה אותה באינטרנט. אז עכשיו אתה רוצה לפקח עליה, נכון? משום שהיא משדרת בווידאו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תן לו לענות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי רק נתייחס באמת. כל הזמן מדובר על זה שאנחנו רוצים ליישר את מגרש המשחקים ולהפוך אותו לניטרלי לטכנולוגיה. איך זה מסתדר עם זה שאנחנו אומרים שדווקא את הרדיו או אודיו, אנחנו לא - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כי יש פה אסדרה של אודיו-ויזואל, לא של רדיו. כשאני מדבר על רדיו אני מדבר על שמע בלבד. את זה אני לא רוצה לאסדר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה כאילו מתעלם מהמצב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה זה משנה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כי המחשבה היא שבאודיו-ויזואל יש היבט משמעותי יותר משידורי רדיו, זה גם שוק יותר גדול, גם השחקנים הגדולים בו יש להם יותר השפעה ויותר דומיננטיות לעומת שחקנים גדולים בתחום הרדיו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי יושבת הראש, זאת הלאקונה הכי גדולה פה, זאת הלאקונה בהגדרה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש היום פודקאסטים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, רגע, רגע, אני רוצה להקשיב לו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא פשוט מטעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא לאקונה, זאת טעות תפיסתית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו פותחים את דברי ההסבר להצעת החוק בכך ששוק שידורי צפייה ושמע לציבור הרחב, שוק השידורים, הוא ענף פעילות בעל השפעות משמעותיות על השיח הציבורי, התרבות, חופש הביטוי, המסחר ועל דמותה של החברה והדמוקרטיה בישראל. אני חושב שעוצמת ההשפעה הזאת היא שונה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> על פי מה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני בטוח שהיא שונה בתחום האודיו-ויזואל על תחום הרדיו, זה לא אומר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש לך מחקר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ואתם גוררים אותי פה לדיון על תחום הרדיו בחוק שלא עומד לעסוק ברדיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם עשיתם עבודה אנחנו רוצים להבין איך הגעת למסקנה הזאת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא אומר שלא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, תנו לו להשיב. אתם 20 הוא אחד. אנשים מתחילים לצאת, זהו, אני גמרתי להיות נחמדה היום. אם אני לא יכולה לשמוע אותו מדבר אני אתחיל להוציא אנשים פה בקריאות. אני רוצה לשמוע את התשובות כדי להתקדם, כדי להבין. אני רוצה ואני לא מצליחה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא אומר שלא צריכה להיות אסדרה בכלל על תחום הרדיו, וכמו שאמרתי קודם, אנחנו הגשנו תזכיר, אתם התייחסתם אליו קודם, תזכיר שנוגע לתחום הרדיו. החוק הזה עוסק בתחום הטלוויזיה, אודיו-ויזואל, הוא לא עוסק ברדיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, זה פשוט לא נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הזכרת את בן בסט, יש תחנה שכל חברי הכנסת התראיינו בתוכנית 'הנבחרים', התוכנית הזאת משודרת ברדיו, 100FM, כעבור כמה ימים הם מעלים את הווידאו ליוטיוב. לפי החוק שלך, אתה אומר שאתה לא נוגע במה שמשודר ברדיו, אבל אני כן אגע במה שהוא שידר ביוטיוב אחרי שזה כבר שודר ברדיו, אז לא הבנתי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אנסה להשיב שוב. ככל שזה עולה בצורה של אודיו-ויזואל אז הוא נכנס לרף הבסיסי של הצורך ברישום, אבל זה לא אומר שהוא דרוש ברישום ולפי מה שאנחנו מכירים תחנות מהסוג הזה לא עומדות בסעיפים שמנויים בסעיף 52 בשלושת הקריטריונים כך שיידרש עבורם רישום. זה לפי מה שאנחנו מכירים. שוב אני אומר, כשנגיע לסעיף הזה, ככל שתהיה טענה שאנחנו מכניסים פה מישהו שלא התכוונו להכניס אנחנו נבחן אותה. כרגע אנחנו לא מכירים גורם כזה. אני לא חושב שגם התחנה שאליה אתה מתייחס עושה 40 דקות של חדשות ביום - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בטח שכן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> חדשות בהגדרתן פה, בעיניי לא. אבל זה דוגמה אחת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לתת לך עוד דוגמאות של תחנות אזוריות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ושל פודקאסטים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השאלה אם מדברים על דעות או על נתונים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו רוצים לתפוס את שחקני החדשות בהגדרה הזאת של סעיף 52, שחקני החדשות שמשדרים טלוויזיה או TV לייק, אנחנו חושבים שהבאנו סעיף שתופס אותם בצורה טובה וגם יתפוס שחקנים עתידיים שאולי היום קשה לנו לדמיים אותם, אבל יהיו שחקנים עתידיים שפועלים במודלים שונים. אנחנו לא רוצים לתפוס שחקנים שהם לא משמעותיים, לא חשובים בהיבטים האלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הפרשנות שייכת לפרוטוקול הוועדה, היא לא תיכנס לחוק. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ככל שאתם תחשבו שההגדרה שלנו רחבה מדי נדון בזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה נותן פרשנות וזה יישאר פה בפרוטוקול של הוועדה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא חושב שההגדרה שלנו רחבה מדי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל מה עם הפודקאסט למשל? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל אנחנו נכנסים לפרק החדשות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וגם הטכנולוגיה משנה ברדיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, אנחנו הבנו, תודה. המשנה, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ובשידורים לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מצטערת, אפרת רייטן לא נותנת לך לדבר. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רוצה לחדד לך את שתי השאלות שבעיניי עולות פה שהן שאלות נפרדות אחת מהשנייה. האחת, להבנתי, כמובן זה תזכיר שפורסם להערות ציבור של משרד התקשורת, אנחנו כמובן עוד לא קיימנו לגביו את הדיון או סיימנו לגביו את הדיון הפנימי ואני מקווה שלפחות לגביו צורת העבודה תהיה תקינה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> את מדברת על תזכיר הרדיו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לתזכיר הרדיו. להבנתי תזכיר הרדיו אמור להתלבש לתוך פרק בתוך החוק הזה ואז אנחנו נקבל הגדרה אחרת, זה כבר לא יהיה רק אודיו-ויזואל, אנחנו נצטרך להכניס גם את הסיפור של הרדיו. שאלה אחת זה איזה רדיו אנחנו רוצים שיהיה בפנים, זו שאלה שתידון בתזכיר. שאלה אחרת היא, בהינתן שהצעת החוק לא בנויה על השאלה האם הכנסת תחוקק עוד חוק שמשרד התקשורת רוצה. הצעת החוק הזאת עומדת בפני עצמה, היא לא יכולה להיות בנויה על הרצון של משרד התקשורת לחוקק חוקים אחרים ולכן אם הצעת החוק הזאת עומדת בפני עצמה השאלה היא האם המועצה עכשיו שאתם דנים בה הולכת לדון גם באסדרה של רדיו, בלי לשנות את האסדרה של הרדיו. התשובה לדבר הזה היא כן וזאת גם סוגיה שלא הספקנו לגמור ללבן עם משרד התקשורת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הנה בבקשה, בינגו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בגלל שעכשיו צריך לוודא שהחוק הזה כפי שהוא, בשלם שלו, עונה על כל מה שהמועצה הזו הולכת לעשות. כשמשרד התקשורת יביא את החוק השני, וזה בסדר גמור שמשרד התקשורת הלך בשני לגים, אי אפשר לעשות את הכול בבת אחת. הביקורת היא לא על הלג השני, אבל הלג שאתה עושה, יש משמעות לזה שאתה מחלק את זה לשני לגים. לג שאתה מביא לכנסת צריך לעמוד במלואו במה המועצה הזאת הולכת לעשות ולכן להגיד שהמועצה הזאת אומרת רק אודיו-ויזואל, זה פשוט לא נכון, כי היא גם הולכת להסדיר את הרדיו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> למה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כי היא גם הולכת לטפל ברדיו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שהייתי מדויק, אל תכניסו לי מילים לפה. אמרתי שהאסדרה הזאת עוסקת ברדיו, הרגולטור יפקח גם על - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הפרק הזה עוסק ברגולטור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> האסדרה הזאת עוסקת ברדיו, בוודאי שהיא עוסקת ברדיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פרק שעוסק ברגולטור של הרדיו גם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> העובדות ברורות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אתה מקים פה מועצה חדשה והמועצה החדשה הזאת תפקח גם על הרדיו. זה נקרא אסדרה על הרדיו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ברור, שיניתם את כל הרציונל של האסדרה ומרגע שהרדיו בפנים אז אי אפשר להגיד שהרדיו לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני שומעת את כולכם. אדוני המנכ"ל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד חצי משפט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא. גם ליושבת ראש מותר חצי משפט. אדוני המנכ"ל, אני חושבת שעולות פה טענות שצריך לתת עליהן קצת חשיבה, אני מבקשת שתדונו עם הגורמים הרלוונטיים במשרד, עם הייעוץ המשפטי, ותנסו לחזור עם תשובה קצת יותר מגובשת לגבי איך אנחנו מתייחסים בחוק הזה לרדיו. שזה לא יהיה באמת, כמו שהמשנה אומרת, רגל פה רגל שם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא חושב שזה המצב. אתם רוצים שהרדיו יישאר בחוק הרשות השנייה, תחת הרשות השנייה הקיימת? גם זאת אפשרות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו לא כתבנו את החוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלעד, זה מה שאמרנו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו חברי כנסת, אנחנו יושבים בוועדות שונות ויש כאלה שהם עם ניסיון גדול פה בכנסת, הרבה פעמים בוועדות שונות, כשמנסים להעביר חוק ויש שאלה שמתעוררת, הרבה פעמים אומרים אנחנו ניתן פרשנות לפרוטוקול. לא, אי אפשר להסתפק בפרשנות, עם כל הכבוד לך, אדוני המנכ"ל, משום שברגע שזה יגיע ליישום החוק אף אחד לא יילך לפרוטוקול של הוועדה ויתחיל לבדוק למה התכוונת. לכן ברוב רובם של המקרים, 99% אם לא 100%, הדבר הזה לא מספק, לא את הייעוץ המשפטי, לא את ניהול הוועדה וגם לא חברי כנסת שבסוף מצביעים בעד או נגד החוק. לכן כשיש שאלה שמתעוררת בקרב חברי כנסת, שהיא נוגעת למהות של סעיף כזה או אחר, אי אפשר להסתפק בלתת פרשנות ובזה תם העניין. לכן או שאתה חייב לשנות את הסעיף הזה או שחייבות להיות תקנות נוספות שהשר בסוף יחוקק לסעיף הזה. ככה זה עובד בכנסת, זו העבודה הפרלמנטרית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. זיו או אביתר או אדוני המנכ"ל, יש מניעה לומר כרגע שהרדיו נשאר תחת הרשות השנייה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החוק הזה לא נוגע בו, רק צפייה ושמע? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אין בעיה, חוץ מזה שזה לא יהיה נכון ויהיה לא יעיל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תשנו את הסעיף הזה. חייב להכניס סעיף שידבר על זה שזה לא יהיה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פשוט כי זה הגיע לכאן לא אפוי ומוכן עד הסוף. זה חלק מהסיפור, זה בדיוק זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, פשוט להכניס סעיף ש - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הבאנו את זה כל כך מוכן שכבר 80% מהלקוחות כבר לא תחת רגולציה. אנחנו רק מדברים על החוק הזה 20 שנה ורק שנתיים בעבודה ממשלתית אחרי תזכיר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מעלים פה נקודות מהותיות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור, תכניס סעיף שמסביר שזה לא ייגע ברדיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אלעד, אבל זה חוק כבד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון, אבל אי אפשר להגיד לא מוכן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, אי אפשר כולם ביחד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא הוגן כלפי אנשי המקצוע שלי במשרד שעבדו על זה חודשים ארוכים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלעד, זה לא המקום הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הערה קצרה. גברתי היושבת ראש, שאלת, ההצעה שלך על פניו אינה אפשרית משום שלפי הצעת החוק הרשות השנייה נסגרת, היא איננה עוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אנחנו אמרנו שאנחנו מברכים שמקימים משהו חדש. חיכינו לזה המון זמן, איחוד שתי המועצות וההקמה, זה טוב שמקימים גוף כזה, רק צריך לדייק את התפקידים שלהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אנחנו נשמח אם תדייקו את זה ותחזרו אלינו עם הסעיף של הרדיו. אנחנו נצא עכשיו להפסקה, נחזור בשעה 13:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:33 ונתחדשה בשעה 13:34.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מחדשת את הדיון. מר זיו גלעדי, אני אשמח אם תמשיך. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ליתר ביטחון, לאור הערות שעלו אני אתחיל מסעיף 2(ד), עמוד 52. (ד) בהפעלת סמכויותיה תפעל הרשות בהתאם לתוכניות העבודה והיעדים השנתיים שאישרה המועצה לפי סעיף 37; << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לנו הערות לסעיף 2. לגבי עצמאות הרשות חשבנו שאולי נכון לכתוב את עצמאות הרשות באופן נפרד, בסעיף נפרד. נציין שבשיחה במסגרת ההפסקה הובהר שיובא סעיף מפורט יותר של תפקידי הרשות, נשאיר את זה כך כרגע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מטרות או תפקידים? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אחת, הובא סעיף כללי של מטרות, נכון? אוקיי, אז אנחנו מבקשים שיובא סעיף כללי של מטרות ושסעיף התפקידים אולי יפורט יותר כדי שנוכל לקבל אולי סקירה כללית מסודרת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> עורכת דין מנחמי, כשאנחנו נדע להגדיר לעצמנו מה הם התפקידים של הרשות והמועצה אנחנו בהחלט חושבים גם כמוכם שנכון לרכז את כולם באותו מקום. כנ"ל לגבי המטרות. אנחנו נעשה הכי טוב שלנו, אבל כרגע המצב הוא שהדברים האלה עוד צריכים בחינה מהותית ולכן זה ייקח זמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. נא להמשיך, זיו. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> רק לעניין הזה מבחינת הנוסח, זיו, כדי להבליט את עצמאות הרשות חשבנו שנכון להוציא את סעיף קטן (ב) לסעיף נפרד עצמאי שייקרא עצמאות הרשות. נשמח לשמוע אם זה בסדר מבחינתכם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תוכלי לחזור עוד פעם על הבקשה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> חשבנו שכדי לחדד את הנושא של עצמאות הרשות, שהסעיף הזה לא יתחבא במסגרת סעיף קטן (ב), כרגע זה נמצא בסעיף קטן (ב), הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין. חשבנו שנכון, כדי להדגיש את עצמאות הרשות, לייחד לזה סעיף נפרד, לא כסעיף קטן, אלא סעיף שייקרא עצמאות הרשות, זו תהיה כותרתו, והוא יגיד את סעיף קטן (ב) כסעיף עצמאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מקובל? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שוב פעם, בעיניי הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה, קודם נוודא מה זה סמכויותיה ומה המשמעות של העצמאות הזאת ואחר כך אפשר יהיה לייחד. השאלה אם זה נמצא מחוץ לסעיף 2 או לא נמצא בסעיף 2 במחילה זו שאלה הרבה יותר של נוסח ושל מבנה של חוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אבל ביקשנו כבר את הסמכויות והתפקידים ל - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אוקיי, כשנסיים את זה אפשר יהיה לבחון את השאלה האם צריך לייחד לזה סעיף נפרד. ובהחלט עוגן בתוך החשיבות של ההסדר זה שהרשות הזאת תהיה עצמאית. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לכן אני אומרת, עו"ד סומפולינסקי, שהרשות תהיה עצמאית היא לא שנויה במחלוקת, לכן אני חושבת שבהיבט הזה זה לא משנה אם ה – להיפך, זה כבר כתוב גם כך, מאחר שאנחנו מקריאים את הסעיף ואנחנו עכשיו עוברים לסעיף הבא, אז אנחנו רק רוצים לוודא שזה בסדר להבליט את הדבר הזה שכתוב גם ככה בהצעת החוק ואין עליו מחלוקת במובן הזה שזה העיקרון המנחה, שהרשות צריכה להיות עצמאית. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לנו אין עמדה בנושא. איפה הסעיף הזה ימוקם זה בעיניי לא ה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> להשאיר את אותו נוסח, רק להפוך את זה לעצמאי? זאת הכוונה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> סעיף עצמאי לגבי העצמאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. זיו, סעיף 3. אישיות משפטית של הרשות 3. הרשות היא תאגיד כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אנחנו נשמח אם תוכל להסביר למה בחרתם את הרשות כתאגיד. אני רוצה להזכיר שבהמלצות ועדת פולקמן דובר על רשות כיחידת סמך במשרד ממשלתי. נשמח להסבר הזה, להבדלים בין רשות כתאגיד לרשות כיחידת סמך ולמה בסוף הוחלט ללכת על המודל של רשות כתאגיד סטטוטורי ומה היתרונות של המודל הזה מבחינתכם על פני מודל של יחידת סמך. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> יש שלוש חלופות להקמת רגולטור. החלופה הראשונה היא שמשרד ממשלתי מכהן כרגולטור עצמו, החלופה השנייה זה כאשר יש יחידת סמך ממשלתית והחלופה השלישית זה באמצעות תאגיד סטטוטורי. לכל אחד מהמודלים האלה יש יתרונות וחסרונות. המאפיינים העיקריים של משרד ממשלתי שהוא הרגולטור זה בעצם הרגולציה היא בתוך המשרד הממשלתי, יש כפיפות ישירה לשר, יש תקציב, כוח אדם וייעוץ משפטי כחלק מהמשרד. יש לזה יתרונות, כגון יכולת לקדם חקיקה מהירה ובאופן ישיר, יש אינטגרציה מלאה עם עבודת הממשלה ויש פיקוח ממשלתי הדוק על הגוף הזה, זה בעצם משרד ממשלתי. מנגד יש לזה חסרונות, עצמאות רגולטורית נמוכה יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מדבר על יחידת סמך? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לא, אני מדבר על משרד ממשלתי שעושה רגולציה. משרד ממשלתי שעושה רגולציה בהקשר של שוק התקשורת, תהיה לו עצמאות רגולטורית נמוכה היות שהוא כפוף במישרין לדרג פוליטי ולכן יהיה קושי באסדרת חדשות ובתוכן רגיש מבחינת אמון הציבור, ויש פה גם אולי איזה שהוא ניגוד עניינים מוסדי שהמשרד גם מפקח וגם מקדם מדיניות ממשלתית, זאת אומרת גם הרגולציה וגם המדיניות תיעשה על ידי אותו גוף. זה לגבי משרד ממשלתי. יחידת סמך היא יחידה עצמאית בתוך משרד, יש לה חשב, יועמ"ש ותקציב נפרדים, אבל הכפיפות הארגונית היא לשר. לפיכך יש לה עצמאות גבוהה יותר ממשרד רגיל, יש לה יכולת לקדם וליזום חקיקה דרך המשרד, יש לה חיכוך שוטף עם הרגולטורים הממשלתיים האחרים. יש לה חיסרון גם כן, שיש לה עצמאות חלקית בלבד, בעיקר תקציבית וניהולית, השר שולט בתקציב ובשינויים השנתיים שלו ובהחלטות רגישות יש פחות חסינות ללחצים פוליטיים מקיפים. תאגיד סטטוטורי הוא אישיות משפטית נפרדת, יש לו עצמאות בהפעלת סמכויות. הוא כפוף לדין, לביקורת המדינה ולמועצה הקולגיאלית אבל הוא עצמאי ביותר וכאן הוא יכול להתאים יותר לשוק ש - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה הכוונה במועצה קולגיאלית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא שואלת שאלות בלי רשות דיבור. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> היתרונות שלו זה שיש לו רמת עצמאות גבוהה יותר משני המודלים הקודמים, הוא יכול להתאים יותר לשוק שרגיש לזכויות יסוד, חדשות, חופש ביטוי, עמידות גבוהה ללחצים פוליטיים וכלכליים. זה מודל מקובל ברגולטורים מורכבים כגון רשות ניירות ערך, בנק ישראל, ויסייע לחיזוק אמון הציבור והמקצועיות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת שהקו המנחה שלכם הוא עצמאות. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לתאגיד סטטוטורי יש גם חסרונות. אין לו יכולת עצמאית ליזום חקיקה ראשית, הוא תלוי למעשה במקרה שלנו במשרד התקשורת והוא דורש ייצוב זהיר של כללי ממשל תאגידי כדי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ליחידות סמך יש יכולת לחקיקה ראשית? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הן יותר קרובות למשרד הממשלתי. מה שאביתר ציין, שלושת המודלים הוא ציין בהדרגה כי המעבר הוא מהמודל הפחות עצמאי מבחינת ההתנהלות השוטפת, שזה משרד ממשלתי, למודל היותר עצמאי שבו בחרנו, של תאגיד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אמרת מועצה קולגיאלית. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> זה במקרה שמוצע פה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה יכול להגדיר אותו? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> דיברנו שלשום על הקולגיאלי וכשנגיע לסעיף 9 נדון בזה. אנחנו כרגע דנים בסעיף 3 ואני עונה לכם לשאלה של סעיף 3. אני רק רוצה לסיים במשפט. חיסרון נוסף של תאגיד סטטוטורי זה שיש לו פחות חיכוך יום יומי עם עבודת הממשלה, כלומר הוא באינטגרציה נמוכה עם עבודת הממשלה באופן כללי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. תשובה מספקת, מצדה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אולי אני רק אוסיף שמנקודת המבט שלנו השאלה על המבנה התאגידי, האם זה יהיה ביחידת סמך או שזה יהיה תאגיד, זה לא שזה לא חשוב, אבל העצמאות היא לא נגזרת בהכרח מהמבנה הזה. אנחנו מכירים כל מיני סוגים של תאגוד שונה וחלקם עצמאים יותר וחלקם עצמאים פחות ולכן לכל אחד מהם יש את החסרונות והיתרונות. העצמאות בעינינו נגזרת ממכלול של דברים, מסמכות המינוי והפיטורין - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל לא זאת השאלה, השאלה היא האם את מכירה יחידות סמך שיש להן יותר עצמאות מאשר לתאגידים? << דובר >> קריאה: << דובר >> רשות התחרות. << דובר >> קריאה: << דובר >> צה"ל והרשות השנייה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> התשובה היא כן ולכן אני אומרת בסוף זה עניין של האתוס, של התקציב, של המטה, של הסמכויות, של מי מתמנה, של סמכויות מינוי ופיטורין. כל הדבר הזה במכלול אמור לבטא את העצמאות של הגוף הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> העובדה שהוא תאגיד לא מכניסה אותנו מיד לחדר של עצמאות שאנחנו יכולים להגיד אוקיי, זה תאגיד סטטוטורי ולכן אנחנו רגועים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם יורשה לי לומר שאני מסכים, זו סוגיה אחת מני רבים. בחרנו לגבי ללכת לתאגיד, בגלל הכיוון של העצמאות, אבל אני מסכים שזה לא מספיק, צריך עוד דברים ונעמוד עליהם בהמשך. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הרכיבים האחרים אלה הרכיבים שמטרידים אותנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. זיו, תמשיך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא עולה יותר תאגיד סטטוטורי מיחידת סמך מבחינת תקציב? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא בטוח, יש גם יתרונות וגם חסרונות גם במישור התקציבי. לדוגמה העסקת עובדים היא לא נעשית על פי הכללים של נציבות שירות המדינה, היא יותר גמישה, היא יותר קלה, שזה יותר יעיל. מצד שני, בעוד שיחידת סמך יכולה להסתמך על חלק מהשירותים של משרד האם, כך לחסוך לה עלויות, אז בתאגיד סטטוטורי זה פחות אפשרי והוא צריך לעמוד על רגליו באופן עצמאי. אז גם פה זאת שאלה של יתרונות וחסרונות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רואה הבדל בין תאגיד ליחידת סמך? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שאין פה הבדל משמעותי. יש פה את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמודלים גם בהיבט הזה. הניהול התקציבי הוא יותר עצמאי ויש בזה יתרונות וחסרונות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על העלות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> העלות הכוללת, זו פרשנות שלי, בעיניי הגמישות נותנת הרבה והיכולת להיות גמיש בשימוש בכספים ובתקציב, ככל שהדברים מנוהלים בצורה טובה, היא תאפשר חיסכון לעומת מודל יותר מקובע וסגור של כפיפות לכללים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מבקשת שיירשם בפרוטוקול שביקשתי לשאול שאלה ואת סירבת, והטענה שלך ש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, צאי לחמש דקות בבקשה, את מתפרצת כל הזמן. זו לא הוועדה שלך, את גוף מפוקח. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז מה, אם אני גוף מפוקח אני מנועה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> צאי לחמש דקות. הסדרים, נא להוציא אותה לחמש דקות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אצא, את פועלת בניגוד לתקנון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא יותר חשובה מאף אחד שיושב פה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל היא מאוד יותר. זה לא יותר חשובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגמר הדיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> וגם אנחנו כחברי כנסת רוצים לשמוע אותה. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא לצאת החוצה, אתה מפריע כל הזמן, נא להוציא גם אותו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מפריע כל הזמן, הוא לא פתח את הפה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לעשר דקות. החוצה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את לא נותנת לאף אחד שלא בדעתך לדבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רוצה גם לומר, אחת, שאני מבקשת את העמדה של הייעוץ המשפטי לגבי המבנה שעכשיו שמענו הסטטוטורי, ואני אבקש, היות שאנחנו מתקדמים בהקראה של סעיפים, ואני מבינה שהכוונה זה להתקדם, ובכל זאת אנחנו נוגעים פה בסעיפים ומקריאים אותם כבר, ולכן כשעולות כאן שאלות גם של גופים שהם פה בתוך השולחן, לתת להם, אחרת הדיון הוא לא ממוצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מובן. וכרגע שאלה רלוונטית לנושא יש לך? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, שנייה, ברגע שלא נתת לאנשים שיש להם שאלות רלוונטיות לסעיף עצמו לשאול את השאלות, אז מנעת כאן את הדיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שיושבת פה כרגע לוביסטית שמרשה לעצמה הרבה יותר מדי. זו החלטתי, נקודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו כחברי כנסת רוצים לדעת את התשובות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הכול בסדר, אתם מוזמנים, תשאלו שאלות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היא יועצת משפטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תשאלו שאלות. אתם לא צריכים להסתמך על לוביסטית. יש לכם שאלות, תשאלו אותן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, הלוביסטים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדיון נגמר. סעיף 4, בבקשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל אלה שאלות שמגיעות מהשטח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השאלות הן מהותיות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, את בקריאה ראשונה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? על מה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף 4. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני חושבת שצריך להבין שהדיון לא מוצה בסעיף הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן, גם את בקריאה ראשונה. << דובר >> קריאה: << דובר >> גברתי היושבת ראש, אי אפשר למנוע שאלות שעולות מהשטח, מהגופים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מתבקש לצאת לעשר דקות ולחזור, תודה. זיו, תמשיך בסעיף 4, בבקשה. מי שמפריע מקבל קריאה, תודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> פניתי ליועצת המשפטית בשאלה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לגבי ההסדר, אנחנו בסך הכול חושבים שכפי שנאמר, יש כמה אפשרויות לאסדרה של הגוף, אנחנו חושבים שאסדרה כתאגיד סטטוטורי היא בהחלט אפשרות יותר מסבירה, אבל כמובן שהעצמאות שלו והיכולת שלו לפעול תלויות בפרטים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז מה אתם מציעים לעשות עכשיו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשנגיע לפרטים, כשניכנס לעובי הקורה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו לא שאלנו את השאלה מאחר שאנחנו חושבים שיש בעיה עם ההסדר, רק נבהיר, אלא להבין, מאחר שהייתה התגלגלות של דברים בתזכיר. בתזכיר זה היה יחידת סמך וזה הפך להיות תאגיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלתם, הייעוץ המשפטי ענה. תודה רבה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, רגע, אבל המטרה היא להתקדם או המטרה היא להוציא חוק טוב? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדיון הזה לא נפתח כרגע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה המטרה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדיון הוא לא להתעכב על כל מילה שלוש שעות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל היא אומרת שהיא שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא אמרה, אין לנו בעיה עם זה, אני הבנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אין בעיה עם ההסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא אמרה אין לנו בעיה עם זה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא נכון, זה לא מה שהיא אמרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה ממש מה שהיא אמרה הרגע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אין לנו בעיה עם ההסדר של תאגיד סטטוטורי. מצדה שאלה את השאלה מאחר שהיה כאן כמה שינויים לאורך הדרך. כשזה פורסם כתזכיר חוק זה היה יחידת סמך, לכן רצינו לדעת, לחדד את העניין. זה השתנה מאז תזכיר החוק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שלא פורסם, שוב פעם, להערות ציבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו גלעדי, אני מבקשת שתתחיל להקריא את סעיף 4, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם זה לא פורסם להערות ציבור זה תקין? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא מקריא. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> מקום מושבה של הרשות 4. מקום מושבה של הרשות הוא בירושלים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר ירושלים? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נגיד שכעיקרון - - - << אורח >> יוסי חביליו: << אורח >> אני מבקש להתייחס לשאלה הזאת. קודם כל צריך להגדיר שמקום מושבה של ירושלים זה הגבולות המוניציפליים של ירושלים, כי אחרת יש פסיקה לגבי ערוץ 12 ו-13 שזה גבול המחוז של ירושלים וזה כולל את נווה אילן. אני מנצל את ההזדמנות גם להגיד בקצרה מאוד מה שאין בחוק. עד היום כל גופי החדשות, ערוץ 14, 12 ו-13, חויבו לשבת בירושלים. החוק הזה משמיט את החובה הזאת ומשאיר רק את הרשות. אני מבקש, בעיקר שמדובר בממשלה שמתהדרת בירושלים, בממשלת ימין, אני חושב שאם הדבר הזה יושמט זה מדרון חלקלק שיפגע בירושלים וגם גופים אחרים יבקשו לעזוב את ירושלים. מ-1948 עד עכשיו כל החוקים, כל הממשלות, קבעו שיישבו בירושלים. ערוץ 14, כשהיה דיון בחוק ב-2018 על הערוצים הזעירים וכו', השר יואב קיש אמר באופן מפורש שהוא דורש שכל שידורי החדשות של ערוץ 14 יהיו בירושלים. לכן מה שאני מבקש מכם, תשפרו ואל תרעו. תשאירו את החובה של כל הגופים, בוודאי שידורי החדשות, לשבת בירושלים, ותגדירו את זה בגבול המוניציפלי של עיריית ירושלים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם על זה דנו בוועדת הכלכלה בהארכת התוקף של הערוצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו עושים בדיוק מה שאמרתי שלא נעשה. סעיף 5. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל יש לנו התייחסויות לסעיפים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך התייחסות על ירושלים, כן או לא? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> גלית, אני לא יכולה לקיים פה דיון ולברר פה את הדברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אי אפשר שבכל סעיף כל הבעיות של החוק יצופו מחדש. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבקשת עניינית לברר עניינים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת רייטן, את בקריאה שנייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את רוצה להוציא אותי על זה שאני מנסה לברר עניינים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך שאלה על ירושלים? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לי שאלות, אנחנו רוצים לדון בזה, לא באתי לדבר, באתי לשאול. אני לא מבינה את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר שנשב פה ונסתום את הפה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת טל מירון, קריאה שנייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השאלות שאני מבקשת לשאול ואני מבקשת אותן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על הסעיף. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על ירושלים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא על ירושלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא על ירושלים אני לא מעוניינת לשמוע כרגע את השאלות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תנו לי רגע להתבטא, אי אפשר ככה. אני מבקשת עדיין לקבל פה תשובות שלא קיבלנו והתקדמנו לסעיפים הבאים וזה חשוב מאוד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. אז בואי, את רוצה לשבת פה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה, הכוונה שלי היא באמת לקיים פה דיון ענייני. לא באתי להטריל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בלי נאומים. יש לך שאלה ספציפית על סעיף ירושלים, כן או לא? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אל תזמיני את ההוצאה שלך, קדימה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אל תחלק לה עצות, תודה רבה, היא מסתדרת לבד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, חברת הכנסת רייטן. זיו גלעדי, נא להמשיך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא אמרתי עוד מילה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת, אמרת הרבה מילים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבקשת כלים כדי להתמודד כאן עם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה שלישית, לצאת לחמש דקות, תודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> טוב, חברים, כל החוק הזה הוא הזוי, באמת ההתנהלות כאן היא לא נורמלית. זה שאלות מאוד ענייניות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא לצאת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה שאלות ענייניות. אני לא נואמת, את לא נותנת לי לשאול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך שאלה על ירושלים? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את רוצה לשמוע את השאלה ואז תגידי אם זו שאלה או לא? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבקשת לקבל, ואני רוצה לדעת האם התאגיד סטטוטורי, חוות דעת משפטית של הוועדה כדי שאני אוכל כחברת כנסת להתייחס גם לסעיף הקודם שעוד לא הצלחתי למצות אותו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> חוות דעת על? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כלים שאני אוכל כחברת כנסת פה בוועדה להתמודד. כשאנחנו מדברים על תאגיד סטטוטורי, כהצעה פה עכשיו, בניגוד לסמך, שדיברו כאן קודם לכן, תנו לנו את הכלים להתייחס לזה באופן ענייני ומקצועי, לא נאומים ולא כלום, כדי שאנחנו נוכל להבין מה ההבדלים, שנוכל להבין למה זה טוב, למה זה לא טוב. זה רק דברים ענייניים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רק שאלתי על התקציב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד לא הגענו לתקציב. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני יכולה לנסות לענות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> קודם כל כפי שאמרנו יש כמה מודלים כדי לייצר עצמאות. כמו שהוסבר כאן, יש מודל של יחידת סמך, שהיא יחידה בתוך משרד ממשלתי, שיש לה יתרונות ויש לה חסרונות. אחד מהיתרונות של יחידת סמך למשל זה שהיא נמצאת בקשר יותר רציף עם המשרד הממשלתי. זה יותר קל בהקשר של יישום, של הבנה של דברים מסוימים שנמצאים בתוך הרשות הממשלתית והקשר הרציף הזה מהווה יתרון. במובן מסוים יש חיסרון, שזה עצמאות פחותה יותר מהעצמאות של תאגיד שמתנהל באופן עצמאי לחלוטין והוא לא כפוף למשרד הממשלתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לי הצעת ייעול, כדי לא לבזבז על זה זמן עכשיו, אם אתם יכולים לעשות לנו מסמך של להבהיר לכולנו את התאגידים, את היתרונות ואת החסרונות ונוכל להתייחס לזה. זה חומרים שהם מקצועיים נטו, איזה סוג של תאגידים יש ומה היתרונות ומה החסרונות. זה בקשה הכי בסיסית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שהדברים נאמרו ואנחנו נשקול, משהו שלא נאמר שאפשר להוסיף. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> ורק נגיד, כדי שהעמדה כן תהיה ברורה, אנחנו כן חושבים שמודל של תאגיד סטטוטורי זה מודל שהוא כן אפשרי, זה מודל שיש לו יתרונות, זה מודל שכן יכול לחזק עצמאות, אבל הוא לא חזות הכול, עצמאות נגזרת מעוד מרכיבים שצריכים להיבחן לאורך החוק וגם אותם נבחן. לכן גם הבחירה במודל של תאגיד סטטוטורי כרגע היא נקודת מוצא אבל אנחנו שמים לידה סימן שאלה ונבחן את עצמאותו של אותו תאגיד סטטוטורי לאור רכיבים נוספים שיתבררו בהמשך הצעת החוק. זאת עמדתנו נכון למצב הזה. אבל בקשתך נשמעה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> דברים ממש דומים לזה שמענו גם מהייעוץ המשפטי לממשלה. זה לא שזה לא מודל אפשרי, זה בהחלט מודל אפשרי, אבל - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא אמרנו שזה לא אפשרי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא אמרתי שלא, אבל צריך לבחון את זה בהתבסס על איך בונים עצמאות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה שזה מודל אפשרי, עדיין בשביל לקיים דיון נכון שתובא פה סקירה ביחס לסוגים שונים של תאגידים וחברי הכנסת יוכלו להבין, זה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגמרי, מקובל על כולם. הבנו את הנקודה, מקובל על כולם, צוות הייעוץ המשפטי ייקח את זה לתשומת ליבו. אני מבקשת, אחרי שזיו יסיים להקריא את סעיף 5, רק שאלות, כל מי שיושב בחדר - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא הייתה התייחסות ממשלה לגבי סעיף 4. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את רוצה להעיר? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה אכן כן, צורת האסדרה החדשה מביאה לזה שבעצם האסדרה על החדשות, החובה של חברת החדשות לשדר מירושלים, מאחר שמבטלים את חברת החדשות, אז יחד איתה התבטלה גם החובה לשדר מירושלים, זה משהו שהכנסת צריכה לדון בו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה ברור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ואז אפשר בכל מקום במדינת ישראל להקים את ה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הרשות צריכה לשבת בירושלים, החברות בשוק, כמו בכל שוק אחר, יכולות לפעול מכל מקום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ולא הייתה כוונה מלכתחילה של המחוקק לקבע ולקבוע את מקום מושבם של החברות האלה, חברות החדשות ואחרות, מירושלים כמשהו סמלי? << אורח >> יוסי חביליו: << אורח >> כן, הייתה כוונה, זה החוק. זה החוק היום ואחד התומכים בחוק זה יואב קיש. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> החוק החדש מנסה לבטל כל חסם שלא מצאנו לו סיבה מספיק טובה, ובהיבט הזה לא מצאנו סיבה להחריג את השוק הזה משווקים אחרים. זה לחייב פעילות מירושלים, זה כמובן מגביל, כמו כל הגבלה, כל - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה היו הסיבות למקור, לקבע את המקום? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> במקור, זה חשוב לומר, כל הקונספט של החוק הישן ב-1990 נוסד מזה שהיה ערוץ אחד בלבד, ערוץ ציבורי, ואז קמה הרשות השנייה כדי להקים עוד ערוץ נוסף. ברגע שקם עוד ערוץ נוסף והייתה גם מגבלת משאבים אז כל ההתייחסות לערוץ הנוסף הזה הייתה כערוץ ציבורי מאוד קרוב ל – הרבה מההסדרים נועדו לשמור על הציבוריות שלו, על זה שהוא אחד ויחיד כערוץ מסחרי. אנחנו הולכים לשוק הרבה יותר תחרותי, עם יותר שחקנים, בלי מגבלת משאבים, העולם של ה-OTT מאפשר כמה שיותר שחקנים, כמה שחקנים שירצו להיכנס והשוק יודע להכיל אותם, טכנולוגית השוק מאפשר את זה, בעולם הישן גם מגבלת תדרים לא אפשרה. << אורח >> יוסי חביליו: << אורח >> סליחה, אם אני יכול להעיר. זה לא נכון, כי ב-2018 כשהיה את התיקון לחוק של ערוץ 14, ערוץ 20, זה לא בשנת 2000, וכבר לא היה ערוץ אחד והוא התווסף לערוצים הקיימים עדיין המחוקק מצא לנכון להכניס את ירושלים. מי שעמד בראש הדיון הזה ב-2.1.2018 היה היושב ראש יואב קיש, שגם התנגד לנווה אילן, אבל זה משהו צדדי, ואמר שמי שמשדר חדשות ישדר אותן מירושלים, היא דרישה נכונה וחשובה. כלומר היה על זה קונצנזוס מ-2018, זה לא נכון שזה השתנה. צריך לקחת בחשבון שתדרים זה משאב של המדינה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זו הוראה משנת 1990. << אורח >> יוסי חביליו: << אורח >> תן לי רק לסיים, כבוד המנכ"ל. צריך לקחת בחשבון, יש טענה שזה מסחרי, זה לא מדויק, קודם כל חדשות זה משהו שהוא מעין ציבורי, אחת. שתיים, יש את נושא התדרים. התדר זה משאב מוגבל, זה לא רישיון שאני נותן למישהו לרכב או לפתוח עסק, זה רכוש של המדינה. כאשר המדינה נותנת את זה וכאשר מדובר בחדשות, ולכן המחוקק באמת הבדל, זה משהו שהוא ציבורי ולכן אני חושב שאם כל הדורות וכל המחוקקים מכל המפלגות, אם זה אופיר פינס ברשות הטבע והגנים, ואם זה בנושא של רשות העתיקות, לא רק גופי ממשלה, כל הממשלות אמרו שגם גופים קשורים, ואני לא נכנס פה לדיון סמך או תאגידי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה הבהרת את עמדתך עוד קודם. אני חייבת לענות לך כמי שבאה מהגופים האלה. עבדתי בתאגיד, הוקמו אולפנים במאות אלפי שקלים אם לא יותר מזה, אולפנים ענקיים, אולפנים מדהימים, איכות-על, היו צריכים לזנוח את הכול ולעבור לירושלים ולבנות מחדש. אני חושבת שאם אנחנו באים בחוק שאומר שאנחנו רוצים לפתוח ולהקל, אחד הדברים הוא לוותר על 13 מיליון שקלים רישיון כל שנה, השני הוא לא לאגף אותם בתוך אסדרה שאומרת שהם חייבים להגיע לירושלים כשיש אולפן מצוין שהושקעו בו מיליונים שנמצא במרכז הארץ. אני לא רואה בזה איזה שהיא סתירה בסנטימנט הלאומי של מדינת ישראל אלא עזרה לגופים לקום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם צריך את זה לערוץ 14. << אורח >> יוסי חביליו: << אורח >> אני רוצה לדבר על ערוץ 14 כי התחושה שלי, כמו שהייתה בוועדת הכלכלה אצל חבר הכנסת ביטן, שרוצים לעזור לו, אבל אני רוצה להגיד לערוץ 14. מראש המחוקק נתן שלוש שנים של התארגנות, אנחנו הגשנו עתירה, הגענו לבג"צ לפני שלוש שנים ואני טענתי שהם כבר צריכים לעבור לירושלים. אגב הם היו בירושלים ועברו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה היית באולפנים שלהם בירושלים? קטסטרופה. << אורח >> יוסי חביליו: << אורח >> אפשר לשפץ. הייתי וראיתי את - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אי אפשר, זה מבנה ישן, אתה לא יכול לשפץ אותו. << אורח >> יוסי חביליו: << אורח >> יש מבנים אחרים, אני אביא להם מבנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מאות מיליונים על גופים חדשים וצעירים שרוצים לקום. << אורח >> יוסי חביליו: << אורח >> אבל מה שאת אומרת זה מכת מוות לירושלים. בוא ניכנס במדינת תל אביב, בוא נישאר במרכז, יותר נוח לכולם וירושלים תלך ותרד. אז אל תשימו ביום ירושלים את נס ירושלים. רק מילה על הדיון בבג"צ, בא ערוץ 14 ואמר: אני מודע לחובתי לעבור, רק אני רוצה ששלוש שנים ייספרו מהרישיון הקבוע ולא מהרישיון הזמני. בג"צ אמר לי לחזור מהעתירה, תוך שלוש שנים הם עוברים. זה נגמר בינואר 2025. אם הם הולכים להשקיע במודיעין כסף כשהם יודעים שהם צריכים לעבור, ולדעתי עכשיו הם רוצים לעבור עוד פעם, אז אני חושב שהמחוקק צריך להגיד את דברו כי אחר כך זה פגיעה קשה בירושלים ואנחנו יודעים מה זה תעסוקה בירושלים, יודעים מה קורה לציבור הממלכתי, יודעים מה קורה שהצעירים עוזבים מהסיבה של תעסוקה. אז בואו נחזק עוד יותר את מדינת תל אביב. אני חושב שהאמירה פה צריכה להיות הפוכה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> וגם החקיקה לא צריכה להיות פרסונלית לערוץ מסוים, וזה מה שקרה כאן בוועדת הכלכלה, וגם נשמח שהרשות השנייה תתייחס לזה. בואו נשמע אותם. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לגבי הסיפור של ערוץ 14 וירושלים, זה נידון בימים אלה במועצת הרשות השנייה ומועצת הרשות השנייה תוציא החלטה ותגיב גם ל - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כי זה עבירה על החוק. << אורח >> יוסי חביליו: << אורח >> בוועדה אתם אמרתם במפורש שהם צריכים לעבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. סעיף 5, בבקשה, זיו גלעדי. הרשות – גוף מבוקר 5. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי יש לו שאלות לגבי הסעיף הזה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי הממשלה תסביר את הסעיף, למה הם כתבו את זה. נהוג שבהצעות חוק ממשלתיות לא רק מקריאים אלא גם מסבירים. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> חוק מבקר המדינה בעיקרון חל על הממשלה וכשמקימים יחידה שהיא תאגיד סטטוטורי חדש החוק לא חל עליה באופן אוטומטי וצריך להחיל אותו, צריך לחוקק את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. סעיף 6. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> דוח שנתי ופרסום לציבור 6. (א) עד לתאריך 1 ביולי של כל שנה תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה ובכל דרך אחרת שתימצא לנכון, דוח שנתי המסכם את פעילות הרשות בשנת הכספים שקדמה למועד הגשת הדוח (בסעיף זה – שנת הדוח); בנוסף יכלול הדוח השנתי את המידע שלהלן: (1) הסכום המצרפי של ההכנסות השנתיות בשנת הדוח של ספקי התכנים החייבים בהשקעה בהפקות מקומיות לפי פרק ה'; (2) הסכום המצרפי של השקעות בהפקות מקומיות בשנת הדוח; (3) הודעה בדבר עמידתו או אי עמידתו של כל ספק תכנים מבין המנויים בפסקה (1) בחובה החלה עליו לפי פרק ה' להשקיע בהפקות מקומיות; (4) החלטות שנתקבלו על ידי המועצה בשנת הדוח, ובכלל זה החלטות שנתקבלו לגבי ספק תכנים מסוים, לרבות לעניין דרכי חישוב הכנסות והוצאות שלו, והכול מבלי לגרוע מההוראות לפי חוק חופש המידע. (ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א)(4), הרשות רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה את ההחלטות שנתקבלו על ידי המועצה כאמור באותה פסקה, גם באופן עיתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> קודם כל הסבר, אם אפשר לפני השאלות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אחת החובות, גם בהיבטי שקיפות וגם בהיבטי בקרה וביקורת על עבודת הרשות, זה החובה לפרסם דוח שנתי. היום שתי הרשויות הקיימות מפרסמות דוחות שנתיים באיחור של כמה שנים מהשנים הרלוונטיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> האחרון פורסם ב-2021. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש להם סיבות, אני מעדיף שהם יסבירו אותן, אבל בוודאי בהצעת החוק הזאת אנחנו חושבים שזה פורמט לא טוב וצריך לפרסם דוח מדי שנה ולסכם את השנה החולפת. זה הדבר המרכזי שהסעיף הזה נועד לעשות, לקבוע חובה לפרסם כל שנה דוח שמסכם את השנה החולפת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר להבין למה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעשה ככה, מי שרוצה לשאול שאלה לגבי הסעיף הזה מוזמן להרים את ידו. לפני כן אני אתן לייעוץ המשפטי להגיב. אני אתחיל הפעם מגורמי המקצוע ואגיע לח"כים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מבחינת המבנה של הסעיף, אני חושבת שיש פה שני דוחות, דוח אחד הוא דוח שעוסק ברשות עצמה ובמובן הזה הוא דוח שמאפשר גם ביקורת, הדוח השני, שהוא קצת מעורבב פה ביחד, הוא הדוח שנוגע לגופים המפוקחים על ידי הרשות. אני חושבת שיש פה גם אולי קצת ערבוב, אם אני מסתכלת על פסקה (4), החלטות שהתקבלו על ידי המועצה בשנת הדוח, אני הייתי רוצה לראות את זה גם בהקשר של פסקה (4), אבל כן הייתי רוצה לראות את זה גם בהקשר של הרשות עצמה, הדוח של הרשות על עצמה. בעצם הייתי רוצה לראות כאן את יעדי הרשות ועמידה בהם, כלומר שהיא תעשה לעצמה בדיקה מה היו היעדים שלה ומה היא עשתה, זה מחבר אותנו לסעיף 37, אבל להכניס את זה לתוך הדוח. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אין עוד סעיף על היעדים של הרשות, לכן קשה לי לדבר על הפרסום של היעדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, סליחה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אם הבנתי נכון את אומרת למה שלא יפורסמו היעדים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> המועצה קובעת לרשות יעדים, לפי סעיף 37. ככל שנקבעו יעדים ראוי גם לציין מה הם היו ומה נעשה מהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תגובת המנכ"ל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה לא קריטי שזה יהיה דוח אחד או שניים, אבל כן נכון לעשות את ההפרדה הזאת ולסיים את הבחינה של הרשות כגוף שראוי לציין את פעילותו ולאפשר ביקורת. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לגבי הנושא של פרסום הנתונים המצרפיים, כתוצאה מאי פרסום הנתונים של דוחות הרשות השנייה הנפגעים העיקריים זה היוצרים שכתוצאה מזה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני עוד לא בנתונים המצרפיים, אני קודם כל במבנה הכללי, אני עדיין במעטפת. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אין לי איך להשיב לזה כרגע, אולי המנכ"ל רוצה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אגיד מהיכרותי ואני אשמח אם ידייקו אותי חבריי המשפטנים. אני מתייחס לחלק הראשון של הסעיף שמדבר על הדוח שנוגע למועצה עצמה, לפעילות שלה. אני מכיר שיש מספר חוקים שמסדירים דוחות כספיים מהסוג הזה של תאגידים, גם חברות פרטיות, גם חברות ציבוריות, גם תקנות שנוגעות לתאגידים סטטוטוריים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה לא דוח כספי, להבנתי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי הפעילות שלהם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> פעילות בשנת הכספים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בשנת הכספים, יש בו ממד כספי במובן הזה שזה בשנת הכספים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בהחלט, אבל הוא לא דוח כספי, הוא דוח שמסכם את פעילות הרשות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון, ואני חושב שפה גם בתאריך, ה-1 ביולי, ניסינו להתאים את עצמנו בניסוח הסעיף, אבל שוב אני אשמח לדיוק כאן מצד אלו שכתבו, למועדים שכתובים באותן תקנות שחלות, וזה החלק הראשון של הסעיף. החלק השני של הסעיף הוא מענה לבקשות, טענות שעלו מצד ארגוני היוצרים שנוגעים לתאריכים שבהם מתפרסמים הדוחות היום של הגופים המאסדרים ואנחנו הבנו שיש דחייה ניכרת בפרסום של הסכומים שהם אלה שאמורים לתת מידע גם ליוצרים. היוצרים במשא ומתן, בשיח שלהם מול החברות שחייבות בהפקות מקור נמצאים בפערי מידע, הם לא מכירים את היקפי ההכנסות והדוחות האלה הם הכלי שקיים ויכול לסייע להם להבין מה ההיקפים של החובות שחלים על הגופים. הבנו שהדחיות האלה נובעות בין היתר, אבל פה אני באמת מקבל את ההמלצה גם לשמוע את הרשות השנייה ואת המועצה, אבל הם נובעים מכך שבדוחות הקיימים נדרש לפרסם מידע ספציפי על כל גוף וגוף ולכן מתוך מחשבה שהנתון היותר חשוב הוא הנתון המצרפי קבענו חובה לפרסם בתאריך קרוב, באותו יום שבו מתפרסמים הדוחות על הפעילות של התאגיד, גם נתונים מצרפיים על סך החובות בשוק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> עורכת דין מנחמי, אני הבנתי את השאלה שלך, אם הבנתי נכון. את אומרת שיש שני סוגים של דיווח, דיווח אחד של הרשות זה דיווח על מה שהיא עושה, על ההחלטות שהיא מקבלת, ודיווח אחר זה מתן שירות לציבור בזה שהיא נותנת שקיפות על הגופים המפוקחים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בהחלט. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אכן אפשר לעשות שני סעיפים נפרדים, או להפריד את זה בצורה שזה יהיה ברור - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שזה רק יהיה ברור שכל אחד עומד בפני עצמו והוא יהיה מספיק מפורט בפני עצמו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כל אחד עומד בפני עצמו. בשביל לדעת מה הרשות צריכה לדווח על הפעילות שלה אנחנו צריכים את רשימת ה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> את רשימת הסמכויות והתפקידים, חזרנו אחורה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> את רשימת הסמכויות, להבין מי זאת הרשות הזאת, מה היא עושה, האם הסמכויות שלה הן הסמכויות שאנחנו רוצים להיות בפנים ואחר כך אפשר יהיה לחזור לסעיף הזה ולשאול את השאלה מה אנחנו רוצים שהרשות תדווח ותהיה שקופה. זו אכן הערה חשובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> נקודתית על הסעיף הזה. הנושא של הדוחות, רק לסבר את האוזן, זה לא עניין של דחייה קלה, הדוחות האחרונים שהתפרסמו על ידי שתי הרשויות, גם הרשות השנייה וגם מועצת הכבלים והלוויין, הן משנת 2021. אנחנו מסיימים את שנת 2025. כמו שאנחנו מבינים, יש בחוק הזה חובת הפקות מקור על בסיס ההכנסות שלהם, זאת אומרת אם לא יהיה איזה שהוא פיקוח וסנקציות על הגופים האלה שהם חייבים לפרסם במועד הנקוב ולא לדחות והם חייבים לפרסם, הם פשוט ימשיכו לא לפרסם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה הסעיף המפורש. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> אבל אין סנקציות בחוג. אנחנו לא רואים בסעיף הזה סנקציות, ומאחר שאנחנו כבר יודעים איך העניינים מתנהלים מאוד חשוב לנו שזה ייכנס לפה. חשוב להגיד, זה לא רק נושא הפקות המקור קדימה, זה גם נושא התמלוגים. יכול להרחיב פה מנכ"ל תל"י, אבל גם מבחינת התמלוגים אנחנו חייבים לקבל את הנתונים של הגופים האלה, אנחנו תלויים בזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מציעה שיוטלו סנקציות. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> אנחנו מבקשים שיוטלו סנקציות על מנת שבאמת אפשר יהיה לאכוף את זה, אחרת זה לא נאכף. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ראשית אני אגיד שבהתייחס להערה שחוזרת על עצמה על כך שצריך להיות ברור מה הסמכויות, אז הסמכות פה מאוד ברורה לכולם, הסמכויות שקשורות להפקות מקור, אין סמכויות אחרות, אין דברים נסתרים. לשם הסמכות הזאת נכתב הסעיף, אז לא צריך לחזור על ההערה הזאת בכל מקום, גם במקומות שהיא לא קשורה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אז אני אבהיר לך, זה לא היה ברור. כל הרעיון הוא - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המטרה של החלק השני של הסעיף - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אומרת עורכת דין מנחמי שבעצם - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני עונה לה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> היא רוצה שיהיה סעיף דיווח על האופן שבו הרשות מפעילה את סמכויותיה באופן רחב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי המשנה, הוא עונה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני משיב לזה. החלק השני של הסעיף נועד ככלי עזר עבור הסמכויות האלה שקשורות להפקות מקור. אני חושב שההערה כוונה לרשות עצמה, כי סמכויות האכיפה קיימות. קיימות כמובן סמכויות אכיפה כלפי מי שלא הפיק הפקות מקור על פי החובה שלו, כלפי מי שלא העביר דיווחים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה יכול לפרט מה הן סמכויות האכיפה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש סמכות הטלת עיצומים גם על מי שלא דיווח, גם מי שלא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה עיצומים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא זוכר את סכומם כרגע, זה או 1% או חצי אחוז, תלוי בהקשר. אני חושב שההערה כוונה לחובה של הרשות וסנקציה על הרשות. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> סנקציות על הרשות שימסרו את זה, אחרת איך אנחנו יכולים לאכוף ולוודא שזה קורה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> החזקה שלי שהרשות תעמוד בסעיף הזה בחוק. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> אבל עובדה שזה לא קורה בפועל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אשמח לשמוע הצעות, אם יש הצעות לאיזה סנקציה אפשר להפעיל כלפי הרשות אם היא לא עמדה בחובה החוקית שלה, זה כדאי לשמוע מהרשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נשמע את נציגת הרשות השנייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כי זה בעצם בא לתקן את הכשל שיש היום למעשה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, שהיוצרים נפגעים ממנו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן. וכמובן חשוב לומר שככל שהרשות לא עמדה בסעיף הזה אז הסנקציה הטבעית היא פנייה לבתי המשפט ולבג"צ במקרה הזה לחייב אותה לעמוד בחובה החוקית שלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת ברגע שיוגדר החוק, אם הרשות לא עומדת במה שהוטל עליה אפשר לעתור ואז היא תהיה מחויבת מכיוון שזה החוק, זה מוגדר כרגע. זה פחות או יותר מה שעולה, אבל בוא ניתן לנציגת הרשות השנייה. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לגבי הדוחות השנתיים בסופו של דבר מדברים כרגע על סנקציות כאלה ואחרות, הרשות תהיה תלויה בערוצים, בספקי התכנים, לקבל מהם נתונים כדי שהיא תוכל לעבד אותם ובהתאם לזה להוציא את הדוחות. זה לא דבר כמו נגיד לצורך הדוגמה דוחות כספיים שכל הכלים בידי הרשות והיא צריכה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וספקי התכנים הם אלה שנוטים לאחר את הנתונים? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני לא אמרתי עכשיו שהדוחות מתעכבים רק בגלל שהערוצים עצמם התעכבו לתת את הנתונים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא פורסמו דוחות ארבע שנים? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> הדוחות האלה, הערוצים מכירים את המורכבות שהייתה שם. המועצה מטפלת בזה בתקופה האחרונה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הייתה המורכבות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בסוף לא פורסם דוח ארבע שנים, למה זה קרה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה חשוב כדי שנדע שהחוק הזה מטפל בלאקונות. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אנחנו מאוד מאוד מקווים שהדוחות יתפרסמו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, אנחנו לא שואלים מה אתם עושים מהיום והלאה, שאלנו מה קרה בארבע השנים שלא אפשרו את פרסום הדוחות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מאוד חשוב שתיכנסי לפירוט כדי שנבין איפה הבעיות ונוודא שהגרסה הזו של החוק פותרת אותן. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בחוק כרגע יש סנקציות, שאני לא יודעת מה יישאר או לא יישאר. לא שאנחנו תומכים בסנקציות כאלה משמעותיות לגבי אי העברת מידע, ובסופו של דבר אני לא אגיד שההתעכבות הארוכה הייתה בגלל אי העברת מידע, אבל אני חושבת שדבר כזה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז מה? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> ברגע שמבחינת החוק יש תאריכים מסודרים של העברת המידע, אני גם אתייחס ואציין שבסעיף 60 כתוב שצריך להעביר את המידע עד ה-30 ביוני ויו"ר המועצה יפנה לגופים עד ה-30 בספטמבר ויספר להם אם הם עמדו או לא עמדו, זאת אומרת שלא יכול להיות שב-1 ביולי הגוף הזה יצטרך לפרסם דוח כשב-30 ביוני הוא רק מקבל את הנתונים ואז הוא צריך לפנות לגופים ול - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש התייחסות לתאריכים? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> זה לא מסתדר אחד עם השני, זאת אומרת צריך פה לסדר את התאריכים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, את בורחת מהשאלה של יושבת הראש, אל תברחי למקום אחר בחוק, זה הכי קל, מה מנע מכם במשך ארבע שנים לא לפרסם את הדוחות? אפשר לקבל תשובה ישירה על השאלה הזאת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במיוחד כשאנחנו רואים שזה פוגע ליוצרים הישראלים בכיס. << דובר >> קריאה: << דובר >> ושהיו עתירות בנושא. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> הסוגיה הזאת של הדוחות, בשנים האחרונות היו סוגיות שנידונו מספר פעמים, זה כרגע מאוד - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איזה סוגיות? זה נורא מעומעם מה שאת עונה ואנחנו לא מצליחים להבין מה הבעיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מנסה להבין האם את בוחרת לא לפרט או שאת לא יודעת? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בסופו של דבר זה תפקיד המועצה לפרסם את הדוחות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא יודעת. מה תפקידה של גברתי? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני סמנכ"ל כספים ומינהל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הדוחות מגיעים אלייך. גברתי, למה לא פורסמו הדוחות? מה מנע מכם את פרסום הדוחות? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בסופו של דבר היו פה כמה סוגיות - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הסוגיות? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני לא יכולה כרגע ל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה את לא יכולה לפרט? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הפיקוח הפרלמנטרי, זה התפקיד שלנו לשאול אתכם. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני אקבל אישור להיכנס לפרוצדורות ואם אפשר לדבר אולי בישיבה הבאה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח. האם אדוני המנכ"ל יודע מה היו התחלואים מאחורי הקלעים שגרמו לעיכוב? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הרשות השנייה היא גוף עצמאי, אני לא מכיר את כל הפרטים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לדבר עם מנכ"ל הרשות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אחד הדברים שהבנו שמעכבים זה ענייני סודות מסחריים ובזה ניסינו לטפל כפי שציינתי קודם לכן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בעצם התבקשתם לא לפרסם את הדוחות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> שוב, אני מאוד נזהרת בלשוני. כשאני באה ומדברת בוועדה אני מדברת בשם, כל מה שהתייחסתי עד היום זה בשם המועצה בצורה מסודרת, בסופו של דבר אני לא רוצה להיכנס פה לפינות בלי שאני מקבלת לזה מראש אפשרות לציין אותם. יש עוד ישיבות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, האם בתוך הקומפלקס הזה שציינו עכשיו יש גם סנקציות כלשהן על גופי השידור עצמם במידה שהם מאחרים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בוודאי. אני כבר כמה פעמים ניסיתי לומר בעקבות הערות שעלו על מנגנון העיצומים, שהן הערות טובות ואנחנו נדון בהן, שאסור לשכוח שאנחנו צריכים פה רגולטור חזק, רגולטור עם שיניים. עומדים מולו גופים עוצמתיים וחזקים ואנחנו לא רוצים שמתוך רצון טוב דווקא נגרום לרע ונחליש אותו. לכן אני חושב שההקשר הזה של הפקות מקור זו דוגמה טובה לכך שהמפוקחים כמובן מנסים באופן טבעי לחמוק מהחובות שלהם ואנחנו צריכים שיהיה לרגולטור שיניים. אנחנו חושבים שנתנו לו סמכויות לדרוש מידע שקשור להכנסות, סמכויות לפקח על הפקות מקור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אין טעם בדוח אם אין סנקציות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש, אני אומר שיש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש סנקציות, יש מדרוג של עיצומים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש גבול די אפור, גברתי, בין היכולת העוצמתית לדרוש כל מסמך וכו' וכו' כדי לראות איך אפשר לפקח על אותו גוף וכו', לבין למשל, וגם לזה אנחנו צריכים לדאוג, לסודות מסחריים. אנחנו לא רוצים שהמדינה או הרגולטור יתעסק בסודות מסחריים בין גורמים מסחריים. אנחנו הולכים פה על קו דק מאוד. אני לא בטוח שהסעיף הזה נותן את המענה למתח הזה שבין הרצון לדעת ולקבל כל מסמך לבין החשש לקבלת סודות מסחריים, שאין שום סיבה שרגולטור יקבל אותם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסכים עם חלק מהדברים. אני חושב שרגולטור כדי לפעול - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלעד, זה שאתה ואני מסכימים על חלק מהדברים, זה עושה לי הרגשה טובה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתחיל דווקא במה שאני לא מסכים. מהניסיון שלי, רגולטור כדי לפעול בצורה טובה וכדי לממש את התכלית שלו צריך להכיר את המידע האמיתי, הוא צריך שההחלטות יתבססו על מידע אמיתי של החברות וזה מחייב אותו לראות גם סודות מסחריים ורגולטור טוב יודע להתמודד עם הסודות המסחריים. בסעיף הזה שמדבר על שיקוף לציבור של הנתונים, אנחנו באנו להבטיח שסודות מסחריים לא יזלגו החוצה ולכן בכוונה אמרנו רק מידע מצרפי ייצא - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך דואגים לכך שלא יהיה שימוש לרעה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, יושבים פה גופי ציבור שאני רוצה לשמוע ולא נשאר לנו הרבה זמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה דיונים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאוד. יש פה גופי ציבור שרוצים לדבר, נגיע אליכם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל יחד עם אי פרסום של הרשות השנייה, שזה בעיניי באמת חמור, המועצה לכבלים ולוויין כן פרסמה את הדוחות שלה? << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> לא, שניהם לא פרסמו, לא מועצת הכבלים והלוויין ולא הרשות השנייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ואיפה הנציג שהיה פה? שהוא לא הנציג. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשהוא פה זה לא טוב, כשהוא לא פה זה – הוועדה על שם זיו מאור. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> גברתי, אפשר לבקש שבוועדה הבאה ידווחו גם הרשות השנייה וגם מועצת הכבלים בעניין הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני בהחלט אבקש את זה. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אני אנסה לגעת בנקודות בצורה מהירה. לעניין הרגולטורים, לא רק האיחור, אנחנו חווים חוסר שיתוף פעולה מצד הרגולטורים הקיימים נכון להיום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם המועצה וגם הרשות? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> שניהם. זה מתבטא גם באיחור בהגשת דוחות אבל גם באופן כללי בחוסר שיתוף פעולה. נאלצנו מספר פעמים לעתור כנגדם כדי שיפרסמו את הדברים שלפי דין הם חייבים. זה גם דבר שצריך לקחת אותו בחשבון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש רישומים כלשהם על זה שאתם פותחים את הערוץ ורואים שהם לא עומדים בקריטריונים? זאת אומרת אתם יודעים בוודאות שיש איזה שהיא מכסה שהם לא ממלאים? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אני אתייחס לזה מיד בנקודות הבאות. שאלה טובה היא כזאת שיש לגביה התייחסויות. חלק מהעניין זה שאין לנו נגישות למידע וברגע שאין נגישות למידע ואין שקיפות של המידע אז אתה לא כל כך יודע מה לשאול. כלומר אנחנו לא נעמיד אנשים שייצפו בטלוויזיה 24/7. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מוכנה להתנדב. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אם מישהו ישלם רק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם בלי. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> לעניין סטנדרטיזציה של הדוחות, יכול להיות שזה ייפתר ברגע שתהיה רק רשות מאסדרת אחת, אבל נכון להיום הדוחות של הרשות השנייה והדוחות של מועצת הכבלים והלוויין נראים אחרת לגמרי. זה לא עניין ויזואלי גרפי, אתה צריך לדוג מידע. צריך שתהיה סטנדרטיזציה של האופן שבו הדוחות האלה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא רק שיש איחורים, גם התוצר שמגיע אליכם הוא לא ברור, לא נהיר, לא קריא? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> חד משמעית כן. לעניין הדברים שכרגע נמצאים בלשון החוק. סכומים מצרפיים בעיניי הם טעות קשה כי בסופו של דבר אנחנו מסתכלים פר ספק תוכן, ועל אף העבודה הקשה שאולי זה מייצר למאן דהו באיזה שהוא משרד מתחת לאיזה שהוא פלורסנט, בסוף זה הדבר החשוב, לדעת האם ספק תוכן כזה או אחר עמד בחובה שלו להשקעה חוזרת בהפקות מקור. לעניין של סכומים מצרפיים של הכנסות, יש כל מיני סוגים של הכנסות - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה בפסקה (3), זה לא מספיק? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> לא. אגב זה הרעה ביחס למצב נכון להיום, כי היום אנחנו יכולים להסתכל, ושוב פעם, יש לי הרבה ביקורת, אבל אנחנו יכולים להסתפק על ספק תוכן מבוקר מסוים, בין אם זה קשת או הוט או וואט אבר, ולהגיד עומד או לא עומד בחובת ההשקעה, או משקיע ככה או משקיע לא ככה, ואז אנחנו יכולים ללכת ובכלים הלא רבים שיש לנו בשטח להגיד: חבר'ה, זה כן נכון, זה לא נכון וכו' וכו'. ברגע שזה מצרפי - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אין לכם יכולת לבקר באופן אמיתי. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח אחרי זה להתייחסות של המנכ"ל לדברים של גיורא. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> נקודה נוספת לעניין הסכום המצרפי של הכנסות. גם כן, טעות. גם צריך לפרק את זה פעם אחת לפי ספק התוכן, אבל פעם שנייה גם לפי לכל הפחות סוג של הכנסה. היום העולם מתקדם מאוד מבחינת הסוגים של המנויים השונים שאפשר להציע. יש כל מיני בנדלים וכו', צריך להיות מסוגלים, בלי להיכנס עכשיו לתחתונים יותר מדי ולייצר עבודה מיותרת, אבל לכל הפחות לדעת לייצר ענפים מסוימים שלפיהם אנחנו מתחקים אחרי ההכנסות. נקודה נוספת. שלושה דברים שמנקודת מבטנו, של עובדי הפקות המקור, הם קריטיים. אחת, שיהיה פירוט מיוחד בתוך הדוחות האלו לעניין של צילומים של הפקות מקור שמתקיימים בחו"ל. אנחנו עוד נגיע לשלב הזה, אבל יש לנו בעיה קשה ולשון החוק כפי שהיא מנוסחת כיום מרעה את המצב של הפקות שיוצאות במקום בישראל להצטלם בחו"ל ולוקחות אנשי צוות לא ישראלים אלא גיאורגים ויוונים וכו' וכו'. לכל הפחות אם אנחנו מדברים ברמה של מידע, שתהיה שקיפות לגבי הדברים האלה. נקודה נוספת, שיהיה מעקב מסודר בתוך הדוחות לבעיות חוזרות. אם יש ספק תוכן שבאופן קונסיסטנטי לא עומד למשל בחובת ההשקעה בהפקות מקור זה דבר שצריך להיות מצוין, לא צריך ללכת לדוחות אחורה ולבדוק האם מדובר בבעיה שהיא חוזרת. זה דבר שצריך להיות מודגש. הנקודה האחרונה לעת עתה היא שצריך להיות איזה שהוא מעקב לעניין של החלטות מהותיות של הרשות עצמה. אני אגיד למה אני מתכוון. במועצת הכבלים והלוויין למיטב זיכרוני יש החלטות וקביעות לעניין של משהו שנקרא נאותות הפקה, כלומר מהו סכום ההשקעה המינימלי בכסף שצריך איתו להפיק ושמתחתיו זה כבר לא ראוי להפיק. דברים מהותיים כאלה צריכים להיות מפוקחים ובעיקר צריכים לבוא לידי ביטוי בדוח, האם עושים פה הפקות מקור בשקל ורבע בצורה שהיא לא נאותה, כן או לא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אגב הפקות מקור, הגדרה, צריך אולי. זה עולה כאן כל הזמן. לא נגענו בהגדרה, צריך לדון בה כי אנחנו כבר דנים פה במסגרת הסעיף. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> הרגולציה קיימת כדי להשיג תכלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, תחתור לסיום. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אני סיימתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אחר כך תענה לו? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, יש הגדרה של הפקה מקומית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז לובי 99, בעז אקרמן. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> שתי נקודות קטנות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני מבקשת ממך להקשיב לכל ההערות פה ואז לענות במרוכז. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסדר. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אחת מהנקודות נוגעת לדברים שאמר המנכ"ל ממש לפני כמה דקות, שהשאלה אלו סמכויות וכמה עיצומים הרשות יכולה להטיל היא נגזרת של כמה היא עצמאית וכל עוד היא עצמאית והקריטריונים להטלה של עיצומים או להפעלה של סנקציות מאוד מאוד מוגדרים, זה טוב שיהיה אותם כדי שהיא תוכל לפקח על השוק ולאסדר את השחקנים. קונקרטית לגבי הסעיף הזה אני רוצה להגיד שלאור העובדה שבסעיף 15(ג) שמדבר על סדרי עבודת המועצה ועל תפקידי המועצה לא כתוב שהיא צריכה לנהל פרוטוקולים ולפרסם החלטות באופן סדור, אולי זה צריך להופיע פה, אולי זה צריך להופיע בסעיף 15(ג), אבל ככה או ככה, אם בשקיפות עסקינן, וזה משהו שאנחנו רוצים לקדם, אז שההחלטות לא יפורסמו אחת לשנה ביחד עם הדוחות. בהנחה שהמועצה מתכנסת אחת לחודש ומקבלת החלטות, שיפרסמו גם פרוטוקולים, לא כתוב שהיא צריכה לנהל, שיפרסמו גם את הפרוטוקולים וגם את החלטות המועצה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כמה שאלות לגבי הדיווחים של ההכנסות והפרסום. ההכנסות הן רק מצפייה, שמע וחוזי. איך זה אמור לבוא לידי ביטוי בדיווח כשיש למשל אתר כמו וואלה, שיש לו גם הכנסות מתוכן, וידאו של חדשות, כי יש לו כל היום כאלה, וגם לא. זאת אומרת איך הנתונים האלה אמורים להיות מועברים ואחר כך כמובן מוצגים? שאלה שנייה זה ביחס לגוף בין-לאומי, ספק תכנים ישראלי שנרכש על ידי או שהוא היום בבעלות שהיא בעלות זרה, זה רלוונטי מאוד למה שקורה בשוק, האם ההכנסות שלו הן הכנסות רק של הספק הישראלי המקומי? מכיוון שהסעיף כרגע כולל גם ספק תכנים בין-לאומי, איך יכולה להיות יכולת לדרוש את הנתונים מספק תכנים בין-לאומי? איך הדבר הזה צפוי להיעשות? ועוד שתי שאלות. מה שאני אומרת לגבי אינסטגרם, נניח לאינסטגרם יש ערוצים, אינסטגרם לא תפריד בשביל התאגיד הציבורי הזה את ההכנסות, איך הדבר הזה יתבצע? היום בסעיף 6(א)(4) כתוב בסוף לרבות לעניין דרכי חישוב הכנסות והוצאות שלו, והכול מבלי לגרוע מההוראות לפי חוק חופש מידע. לרבות לעניין דרכי החישוב, זה נראה לי סביר בהחלט שהדבר הזה יהיה פומבי, אבל כל מה שמעבר לזה, חישוב הכנסות והוצאות, לא יכול להיות שברירת המחדל שחלה זה פרסום כי אלה נתונים פרטיים, חלקם חברות ציבוריות וחלקם לא חברות ציבוריות. אי אפשר לפרסם את הנתונים האלה. ולא יכול להיות שנקודת המוצא שזה כפוף, ברור שזה כפוף להוראות חוק חופש המידע, הסיפה כאן לא מוסיפה בכלום, נקודת המוצא צריכה להיות שהנתונים האלה לא מפורסמים. האופן שבו הדברים מחושבים כן יפורסם, אבל לא הנתונים של גופים משדרים שהם גופים פרטיים, חלקם מסחריים וחלקם לא. לכן אנחנו מבקשים להוריד את הסיפה. סעיף 6(א)(4), הסיפה, אני מתכוונת לעניין דרכי חישוב, נקודה, להוריד את ה'לרבות' ולכתוב לעניין דרכי חישוב ולהוריד את המילים הכנסות והוצאות שלו והכול מבלי לגרוע. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> כלומר רק אופן החישוב, הכללים לחישוב ההכנסות, בלי להתייחס להכנסות גופן. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנושא של הדיווחים. אני רוצה להוסיף, למרות הקביעה בסעיף 28א(ח) לחוק יסודות התקציב, לכלול גם דוחות כספיים של הרשות בדיווח השנתי שלה. זה מקובל ביחס לתאגידים אחרים כמו תאגיד השידור הישראלי, שזה יופיע פה בסעיף 6. ודבר נוסף, אני מציע את זה ביחס לכל התאגידים, זה לא קיים, לשלוח את הדוחות האלה לוועדה בכנסת וגם לנוכח המורכבות והחדשנות וההשפעה של הרשות, שיהיה דיון בדוחות האלה בוועדת הכלכלה, אני מניח שזאת תהיה ועדת הכלכלה. זה גם יגדיל את הסיכוי שדוחות יוגשו בזמן כי יהיה דיון אחרי הגשת הדוחות. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> יש היום חובה חוקית להגיש דוחות ולפרסם את זה, זה לפי תקנות, אני לא זוכרת בדיוק איך התקנות נקראות, שמשרד האוצר הוציא. בשנתיים-שלוש האחרונות זה חל על כל התאגידים וזה מפורסם גם באתר האינטרנט של האוצר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ההצעה שלנו היא לחייב להעביר את הדוח לוועדה של הכנסת, לוועדת הכלכלה, ואנחנו חושבים שגם אפשר להוסיף סעיף דיווח לחוק בצורה מסודרת שיגיד מה יהיה, לא כדוח אלא כסעיף דיווח לוועדה, זה היום מאוד מקובל. אנחנו חושבים שגם זאת אופציה שיכולה לשפר את הדיווח של הרשות. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> כשנסיים ונבין מה צריך לדווח אפשר יהיה לעשות את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מסכימה, דווקא סעיפי דיווח מוסיפים אותם לקראת סוף החוק כשאנחנו יודעים מה הרשות עושה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. עוד שאלות פה או שאנחנו עוברים לחברי הכנסת? אוקיי, אפרת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אלעד, שלוש שאלות ברשותך. אחת, איך אתם הולכים לבדוק את הגופים הבין-לאומיים? זה מעבר למה שנגה שאלה, היא דיברה על זה, וגם מי זה ספק התכנים שזה יחול עליו, בבקשה תסביר לנו יותר ותבהיר לנו את הנקודה. והנקודה השלישית זה אם חישוב ההכנסות כולל גם הכנסות שמגיעות מהזרמת בעלים. למשל ישראל היום או ערוץ 14, יש היום הזרמת בעלים ולא הכנסות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> או 24. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה תשובתכם ואיפה אתם פוגשים אותנו במציאות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם 13 ו-10 לאורך שנים הוזרמו הרבה כספים מהבעלים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השאלה ברורה, האם חישוב ההכנסות כולל גם הכנסות שמגיעות מהזרמת בעלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, יש לך שאלות? אדוני המנכ"ל, שאלות רבות וחשובות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מקווה שהספקתי לעבור על הכול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני כבר אומרת שאביתר פה התחייב שאם יש שאלות שהמנכ"ל פספס הם יצפו אחר כך בשאלות האלה ויחזרו במפגש הבא עם תשובות לכל השאלות שנשאלו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו אחד. מאוד חשוב התשובות של המנכ"ל ואנחנו באמת שמחים לשמוע וגם למדים מהן, אני חושבת שבסופו של דבר התשובות האלה, השינויים, צריכים לבוא לידי ביטוי בנוסח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כמובן אנחנו צריכים לשבת ונשמח לשבת גם אחרי הדיון, אבל בסוף אנחנו צריכים את הדברים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חד משמעית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אוסיף עוד משהו, הרבה מהשאלות בסוף יוצרות קשרי גומלין ביניהן, שינוי מסוים שנעשה כאן משפיע על משהו אחר, אז זה מחייב לשבת ולחשוב איך, גם לדברים שמסכימים איתם. אני אתייחס לנקודות שרשמתי. לגבי מידע מצרפי או פרטני. חבר הכנסת גינזבורג, זה החלק שכן הסכמתי איתך, אני חושב שלא נכון לפרסם מידע פרטני. אני מבין שהיוצרים היו רוצים את המידע הזה, זה ברור, עדיין זה מידע מסחרי עסקי, אני לא חושב שנכון לקבוע הוראה שהוא יפורסם לציבור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל איך אתה מונע שימוש לרעה בדבר הזה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שימוש לרעה, זה כמו כל רגולטור אחר, יש כלים. אני לא מכיר שהם נרשמים בחוק הספציפי, כלים וכללים לגבי איך המידע נשמר, לגבי מה מותר להעביר ומה אסור להעביר ואלה כללים שכל רגולטור מתנהל לפיהם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מכיוון שהדבר הזה הוא מאוד רגיש, ושוב, אנחנו עוסקים בגופי תקשורת, למה שלא נקבע את הכללים האלה בחוק? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא חושב שזה מקובל לקבוע כללים כאלה בחוק ספציפי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש ויש. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אפנה את השאלה הזאת אולי למשפטנים. כאינטואיציה ראשונית זה נראה לי מוזר שזה ייקבע בחוק הזה בעוד שאצל מאסדרים אחרים לא נקבעות הוראות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי, יש לכם טייק בנושא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו נשמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> משרד המשפטים. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> למה לגרוע מהמצב הקיים? למה להפוך אותו לגרוע יותר ברמת הדיווח? המצב היום הוא כן שהדוחות כוללים כמה השקיע כל גוף, למה להרע את המצב הגרוע בלאו הכי? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> התייחסתי לזה קודם, אני חושב שהמצב הנוכחי פחות טוב במובן הזה שהמידע, גם אם הוא מגיע יותר עשיר, הוא מגיע בעיכוב ובאיחור מאוד מאוד גדול והוא הופך להיות כבר לא רלוונטי, בין היתר בגלל הדרישה הזאת לפרסם מידע ספציפי של כל ערוץ וערוץ. כפי שנאמר כאן, חלק מהערוצים הם גם חברות פרטיות. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> אבל איך אפשר לפקח על הפקות המקור? איך אפשר לפקח על 3.5%? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המידע המצרפי הוא מידע לא מושלם, אבל מספיק טוב כדי לתת תמונה על כלל השוק. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> הוא לא מספיק טוב, זה מה שאנחנו אומרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השאלה היא איך אנחנו מתווכים שמיכה קצרה מדי, שאם אתה מושך אותה למעלה אז סודות עסקיים או מידע עסקי פרטי שגוף שהוא פרטי לא רוצה לחשוף לבין זה שכן יהיה לנו מעקב מינימלי כדי שנדע שהם עומדים בחובות שלהם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז צריך לבנות רגולטור טוב ומקצועי ועם שיניים ולסמוך עליו שהוא עושה את עבודתו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את זה אפשר להגיד על הכול, שיהיו חברי כנסת טובים ושרים טובים, זו אמירה כללית. תמיד אנחנו רוצים את ההכי טוב. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסוף אנחנו מקימים פה רגולטור כי אנחנו לא יכולים לחשוב שהציבור הוא זה שיפקח על גופי התקשורת בעצמו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה בעיה אובייקטיבית. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> יש פה גופים מאוד מאוד חזקים עם הרבה כוח שמסתירים את המידע ובסוף הגופים הקטנים, היוצרים, שאין להם כסף לפנות כל הזמן והציבור הרחב, שלא מקבל את מה שהוא אמור לקבל, צריך להגיע לעתירות ולפנות לתמיכה משפטית, יש פה בעיה אינהרנטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הטענה שלכם כל כך מובנת וכל כך מוצדקת. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> וזה גם המצב הקיים נכון להיום כל הזמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצד שני יש פה בעיה אובייקטיבית באמת, שאנחנו לא יכולים בחקיקה לפלוש לתחום חשיפת מידע של גופים שהם פרטיים ולדרוש מהם - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל יש הסדר שהיועצים המשפטיים אומרים. אלעד, זה הרבה הסדרים כאלה בחוק, זו לא פעם ראשונה ש – אני עבדתי בתור עורכת דין, היו הרבה דברים שידענו לסגור אותם, או עם החרגות או עם פתרונות כאלה ואחרים. אנחנו לא ממציאים פה כלום. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> סליחה שאני מתפרץ, גם הטענה היא טענה לא עקבית. פעם אחת אומרים שתפעולית לוקח זמן עד שפה ועד ששם וזו הסיבה לעיכובים, פעם אחרת אומרים שהבעיה היא סודות מסחריים. תחליטו מה זה מה. אנחנו בשנת 2025, בואך שנת 2026 - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא ענה לך על זה, הוא אמר לך, בגלל שהדרישה כרגע היא יותר פרטנית זה מעכב. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זאת הסיבה העיקרית? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זאת אחת הסיבות ששמענו. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> זה נשמע לי כמו סיבה שהיא לא מחזיקה מים, כי היום הרבה יותר קל, המידע נמצא, לשאוב את המידע זאת לא הבעיה. יכול להיות שיש עניינים שבמסגרתם ספק תוכן מסוים אומר לרגולטור: תראה, זה אני כן מעביר או לא מעביר, ויש כל מיני עניינים והתקשקשויות וכו'. יש עד יולי לפרסם, אין שום בעיה, אבל יש עד יולי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אם אנחנו עושים את זה בשיטה מודולרית, שבה הגוף העסקי מדווח למאסדר באופן הרבה יותר פרטני והמאסדר חתום על זה שהוא לא יכול להפיץ את המידע, אבל כן נותן לאנשים כמו גיורא מידע מספיק קשיח כדי להבין האם הם קיבלו את הנתח המגיע להם או לא. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> החלק הראשון קורה, החוק מאפשר, ופה אני עונה על שאלה אחרת, מאפשר לרגולטור גם לקבוע כללים לגבי דיווח, כולל שחקנים בין-לאומיים, וגם לקבוע כללים שנוגעים לבנדל ומה לייחס לתחום השידורים ומה לתחום התשתיות שזה לא רלוונטי. הוא קובע כללים וגם יש חובות דיווח שחלות כלפיו, חובות מאוד מפורטים, אז זה מגיע אליו ברמה מאוד מפורטת, ואז המידע נשמר אצלו ומה שאנחנו מציעים, ועוד מעט אני אתייחס להצעה, זה להגיש אותו בצורה מצרפית כחובה חוקית. אני מניח שיעלו פניות גם אם לא נכתוב את זה בחוק, יעלו פניות בהקשרים של חוק חופש המידע לפרט מידע פרטני ספציפי. לפי מה שאני מכיר אבל גם פה אני חושב שזווית העין המשפטית היא חשובה כדי לחשוב אם יש דרך לשפר את ההסדר במובן הזה. לפי מה שאני מכיר, מידע מהסוג הזה שאנחנו מדברים עליו בדרך כלל לא נמסר לגופים חיצוניים כי גם בחוק חופש המידע יש את החריג של סודות מסחריים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא רוצה לדעת כמה מיליונים הם השקיעו בהפקה ישראלית או לא או כמה הכנסות, אתה לא יכול לדעת את זה בלי לחדור לתוך תחום מידע שהוא פרטי, מה שאני כן רוצה זה אולי תרגום, אפילו טבלה, אחת עד חמש, או אדום עד ירוק, ואיזה שהוא מדרוג, הגוף הזה ברמה 5, הגוף הזה ברמה 4, ואז להם יהיה יותר קל לעבוד מול הדבר הזה והם לא יצטרכו לנחש. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> יש לי שאלת הבנה, יכול להיות שאני לא מבין אז אני מתנצל, אם הבנתי נכון, אדוני המנכ"ל, אתה אומר ממילא לגוף המאסדר יהיו את כל הנתונים ברמת פירוט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אז השאלה היא לא שאלה של מערכת היחסים ושאיבת המידע בין הרגולטור לבין הספקים עצמם, המידע קיים, השאלה היא מה מפרסמים. כלומר הטענה לעניין זה שזה יסרבל ויעכב, אם אני מבין נכון, היא פשוט לא נכונה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, היא לעניין הפרסום. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> היא נכונה כי אז זה פיקוח מאוד מאוד עמוק ומסחרי. גם אם אין את הסיפה הזאת שדיברתי עליה, החוק מאפשר לכם לפנות ולבקש פירוט ואז זה יהיה כפוף גם לשיקולים מסחריים. בעיניי במקרה הזה אני מסכימה עם מה שנאמר, מכיוון שאם ברירת המחדל זה שאתה מוציא את הנתונים המסחריים אז כל הזמן יהיו לך התנגדויות. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אני חושב שהאינטרס הציבורי, גם האינטרס שלנו, ברור, אנחנו בעלי אינטרס, אבל האינטרס הציבורי הוא לדעת לא רק אמירה של חבר'ה, הם בסדר, הם עמדו בחובה שלהם, אלא לדעת כמה כסף שמו על הפקות מקור פר גוף. כפי שקיים היום, זה לא תקדים. אני חושב שזה אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אז אפשר לגזור מה ההכנסות של כל גוף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני נקרעת פה בין אוריינטציה מאוד ברורה כלפי כל יוזם או עסק עצמאי או כל בן אדם שלקח את הסיכון והשקיע מיליונים, לשמור עליו, אני באה מהשוק הפרטי, לבין העובדה שאני יוצרת, אני מבינה את החשיבות של היוצרים, אני מבינה את המצוקה של היוצרים, וזה סוג של איזון נורא קשה לביצוע. אני מבקשת מכם לשבת, אולי אפילו עם הייעוץ המשפטי, ולגבש איזה שהיא הצעה שמצד אחד לא תחדור לפרטיות של גופים פרטיים ומצד שני כן תספק נתונים אמיתיים שהיוצרים יכולים לעבוד איתם ולהבין איזה גוף מספק את מה שהוא אמור ואיזה גוף לא. << אורח >> ליאור אלפנט: << אורח >> החוק מכריח אותם לעשות אחוז מסוים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זו בדיוק הבעיה. מרגע שזה נמצא בחוק ואז חלה החובה ואז יש את כל המורכבות הזאת והחשיפה של הדברים, אתם נפגעים בראש ובראשונה, יכול להיות שגם האינטרס הציבורי, אני לא יודעת, אבל זה ברור שאתם נפגעים, אבל אם יש חוק יש חוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה ברור שחברות פרטיות לא יפרסמו את ההכנסות וההוצאות שלהם. << דובר >> קריאה: << דובר >> הרגולטור מפרסם את הכול באופן מצרפי, אני לא מבין מה הבעיה עם זה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רק כדי להסביר מה המתח שאותו ניסינו לאזן, ההכנסות השנתיות של גוף עסקי פרטי, ורוב החברות כאן אגב הן פרטיות, הן לא ציבוריות והן לא מדווחות, זה נתון עסקי מאוד מאוד רגיש, חברות לא רוצות לחשוף אותו. להגיד מה גובה החובה כשהחובה היא אחוז מההכנסות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נורא קל להקיש כמה הם מרוויחים. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה קל לעשות את הרוורס אינג'נירינג. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> זה לא נכון, זה לא כמה הם מכניסים. הכנסה שנתית ההגדרה שלה היא הכנסה מצפייה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, זיו לא סיים, אני אתן לך. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הנתון הזה בבסיסו הוא נתון מאוד רגיש ואנחנו מאוד ערים לחשש של החברות שדרך הבקרה הציבורית על חובתן להפיק הפקות מקור יפגעו להן בפעילות העסקית וזה לא מטרתנו, מטרתנו שיקרו הפקות מקור ומטרתנו שתהיה ביקורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השאלה איך מעגלים את הריבוע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם לא סומכים על הרגולטור זו בעיה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ומצד שני אנחנו מאוד קשובים לביקורת של היוצרים ולכן קבענו כאן הסדר מפורט שמחייב לפרסם את הסכום הכולל, זאת אומרת היוצרים צריכים לדעת, בשנה נתונה הייתה חובה להשקיע, נניח 400 מיליון שקלים בהפקות מקור, בפועל הוצאו 300 מיליון שקלים, משמע פחות, והגופים הנקובים הבאים, זיו TV, גלית TV וכו' לא עמדו בחובתם, וכמובן הרשות חייבת להפעיל אמצעי פיקוח ואכיפה, שנדבר עליהם כשנגיע לפרק אמצעי הפיקוח והאכיפה, אבל תהיה בקרה ציבורית מי הגופים המפרים, תהיה בקרה ציבורית מה הסכום הכולל ומה הסכום שיצא בפועל. לשיטתנו זה נותן את המענה הציבורי וגם שומר על האינטרסים של החברות. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שבהגדרות הכנסה שנתית זה סך ההכנסה של אדם מאספקה של תכני צפייה ושמע בשנת טה טה טה, כלומר זה לא כל ההכנסות של ספק התוכן מכל סוג של פעילות כלשהי. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אבל גם זה סוד מסחרי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> חברת הכנסת דיסטל, אני חושבת שצריך להבין שבסוף אנחנו נמצאים פה בכמה מקטעים. המקטע הראשון זה מה המידע שיגיע לרגולטור. ככל שאנחנו רוצים שהרגולטור יקבל כמה שיותר מידע, כדי שיוכל, כפי שהמנכ"ל אמר, להיות רגולטור טוב, ככה אנחנו מודאגים בהקשרים אחרים למה הרגולטור הזה ואיזה מידע הוא מחזיק והאם הוא מנותק מכל – זה הקושי השני, המתח השני שיש בזה שכל המידע הזה יוזרם לרגולטור, ואיך אנחנו מבטיחים את העצמאות שלו. השלב הבא זה מה הסמכויות שיש לרגולטור הזה לאכוף על הגופים המפוקחים שלא עומדים, זה כל פרק האכיפה, שלא נדון איתנו כמובן, ומצריך עוד הרבה עבודה בשביל לוודא שבפרק האכיפה המנהלית יש לרגולטור את הכלים לאכוף בצורה יעילה לעומת הכלים הקיימים ולהבטיח שהיוצרים לא צריכים להיות אלה שרצים ואוכפים בלי המידע, אלא שיש לנו רגולטור שיש בידו את כל הכלים, בלי לפגוע כמובן, שוב פעם, בכל העקרונות האחרים שאנחנו רוצים. פרק האכיפה המנהלית הוא פרק מסובך ומורכב, עוד לא נגענו בו בכלל ולכן אני רק אומרת את זה כדי שלא יגידו אחר כך שזה לא הובן. הדבר השלישי, עכשיו מה אנחנו מספרים לציבור, מה הרשות הזאת בשקיפות לציבור. ואז יש את המתח הזה, כמה אני מפרסם לציבור את כל כלל המידע. זה לא אחד ואפס. גם מידע מצרפי בהקשר מסוים, אפשר לנסות לחשוב, בהמשך להערות כאן, איזה עוד מידע הרשות יכולה להביא שנותן כלים לאכיפה אזרחית בלי שאנחנו מוציאים החוצה סודות מסחריים, שזה כמובן משהו שאנחנו לא יכולים לאפשר אותו, ועדיין נותן עוד כלי לחברה האזרחית, ליוצרים, לאכוף את ה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לכם רעיון כזה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ביקשת שנבחן, נבחן את זה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זו עוד נקודה שצריך לבחון אותה ונבחן אותה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נבחן אותה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לעניין על מי זה חל. זה חל על כל ספק תכנים רשום, כלומר רף המינימום בהכנסות זה 40 מיליון שקל. כל גוף שההכנסות שלו מאודיו-ויזואל הן פחותות, לא תחול עליו חובת הפקות מקור. זה נועד לאפשר לגופים לקום וכל עוד הם קטנים לא להטיל עליהם את החובה הזאת. ולגבי הזרמת בעלים, אני עונה למיטב ידיעתי, אני לא רואה חשבון. לפי מה שאני מכיר לא נהוג לייחס הזרמות בעלים כהכנסות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא לשים אותם ביחד, זאת אומרת בעצם אנחנו אומרים שכשיש הזרמת בעלים זה לא חלק מההכנסות ולכן הם מוחרגים מהחובות שיש פה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הכנסה היא הכנסה מפרסום, מדמי מנוי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם שמים לב לאפליה ומה שזה יוצר כאן נוכח השוק שקיים היום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מדד של הכנסה הוא מדד מקובל כדי לאמוד סדר גודל, את היקף הפעילות הכלכלית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבינה, אבל היות שרציתם לאסדר ולעשות כאן גם יישור קו, נכון? הייתה כל הזמן איזה מילה כזאת שהשתמשתם בה, יישור, אז מה שקורה כאן עכשיו זה לא מה שאתם עושים, כי אתם מחריגים החוצה ממש ערוצים שלא נכנסים בקטגוריה שלכם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ככל שההכנסות שלהם מעל 40 מיליון שקלים אז הם יהיו בפנים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל אמרנו לא הכנסות, אמרנו הזרמת בעלים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם אם הם מזרימים בהזרמת בעלים, נניח ערוץ שההוצאות שלו הן 100 מיליון שקלים - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז קח את ישראל מחר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אין לי מושג, אני זורק סתם ערוץ, ערוץ היפותטי שההכנסות שלו הם 50 מיליון שקלים, היה לנו גלית TV, אני משתמש בזה, הכנסות 50 מיליון שקלים, אבל הוא ערוץ מפסיד, ההוצאות 100 מיליון שקלים ואז הוא זקוק להזרמת בעלים או כל דרך אחרת לממן - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ניקח את זה לאלעד TV. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אלעד TV, אני לוקח את ההפסד עליי, 50 מיליון שקלים הפסד, זה מתכתב עם הרבה מקומות אחרים שבהם אנחנו משתמשים במדד ההכנסות ולא במדד ההוצאות כסדר גודל לאמידת היקף הפעילות הכלכלית, חושבים שנכון להיצמד להכנסות, במקרה הזה 50 מיליון שקלים, ולא להוצאות שהם 100 מיליון שקלים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם מתפתחת פה השאלה של הטבות פרסונליות לערוצים מסוימים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> דווקא אם היינו עושים את זה הפוך זה היה מאוד חריג. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע את זיו גלעדי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רק אני אסיים את העניין הזה, מכיוון שאני חושבת שהתוצאה של זה היא לא מה שאתם התכוונתם אליה. זאת אומרת אם באתם ואמרתם שאתם רוצים לעשות כאן יישור, זה לא מה שמגיע כאן בפועל בגלל היום, בגלל הערוצים שיש, כמו שדיברנו על עיתון שהוא חינמון למשל. אתה יודע שזה הזרמת בעלים בעיקר, זה לא רווחי, ואז למעשה הנוסח שאתם הבאתם כאן בהצעת החוק מחריגה אותם בבסיס ונותנת להם יתרון על פני כל החברים וזה דבר שהוא מעוות מבחינת התוצאה שלו. זאת סוגיה. יכול להיות שאני לא מבינה משהו, אבל ככה זה נראה לי כמו תוצאה, תגידו לי אתם, המשפטנים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בהכנסות בודקים את ההכנסות מהשיקולים האודיו-ויזואליים ובאמת עלתה פה שאלה איך בודקים את ההכנסות בגוף שיש לו גם אתר YNET אבל גם את השידורים עצמם, איך עושים את ההבחנה, אני מניחה שהמנכ"ל ישיב על השאלה הזאת. לגבי הזרמת בעלים, שוב פעם, סוגיית ההכנסות היא סוגיה שעדיין נמצאת בבחינה ואני חושבת שכן יש מקום, זאת שאלה בהינתן העובדה שגם ב-RIA של משרד התקשורת יש התייחסות לזה שהחשיבות של הגופים לא נמדדת רק בפריזמה של ההכנסה, ואנחנו רואים את זה, כי באמת גופים, גם בחדשות וגם בתקשורת, יש להם מודלים כלכליים שונים. בוודאי שהדבר הזה צריך יהיה להיבחן ואני מקווה שאנחנו נוכל לסיים את הדיון הממשלתי ולבוא אליכם עם עמדה בנושא. זאת באמת שאלה, אין לי סימן קריאה לגבי התוצאה של זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלה חשובה מאוד. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זו שאלה מאוד משמעותית שבאמת עוד לא סיימנו לבחון אותה והיא משמעותית. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> באמת כפי שהציפה חברת הכנסת רייטן, הבחירה להתמקד רק בשאלת ההכנסה לאו דווקא משיגה את התוצאה של לשקף באופן אמיתי ואותנטי את משמעות הגוף, את הכוח השוקי שלו, את הנוכחות השוקית שלו, שאלה שאלות שגם יכול להיות שהן רלוונטיות לקביעה על מי ואיך תחול האסדרה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אמשיך איפה שחברותיי עצרו. בהצעה שמונחת בפניכם לגבי ספק חדשות, המדידה שלו היא לפי הוצאות כשההוצאות מתבססות גם על כספים שהגיעו במקור כהזרמת בעלים, ולכן כשמדברים על ספק חדשות, הסכום של 2 מיליון, זה כולל כספים שהגיעו גם כהלוואה או הלוואת בעלים או הזרמות או כל דבר אחר, אז שם זה נכלל. באלמנט גם של קביעת רף הרגולציה 40 מיליון וגם של חובת ההשקעה על חובת מקור, זה לא נכלל. ההסבר לזה הוא לא לגמרי משפטי, הוא בעיקר בחשבונאות. בחשבונאות לא רואים בזה כהכנסה. אני חושב שיותר נכון שהכלכלנים יידרשו לזה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> כבוד היו"ר, אני אשמח להתייחס לנקודה הספציפית הזאת גם. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> גם ספק בעל חשיבות מסחרית, ההכנסות נלקחות בחשבון. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> מבלי לקבוע אם זה צריך להיות, לעמדת לובי 99 לפחות, לפי הכנסות או לפי הוצאות, יש משהו שצריך להתחשב בו והוא עדיין לא עלה פה. אם חלק ממבנה התמריצים של הגדרת ספק תכנים וספק חדשות שמחויב ברגולציה היא גם לחייב אותו להפיק תכנים איכותיים, בין היתר בתחום האקטואליה, קרי תחקירים ולהחזיק דסק כתבים רחב ולסקר את הדברים כמו שצריך, זאת בעיה לקבוע את זה מצד ההוצאות ולא מצד ההכנסות, מכיוון שככה יהיה תמריץ שלילי להשקיע בדבר הזה וכדי שלא לעמוד בחובות שמוטלות בעקבות החוק ספקי חדשות בעצם לא ישקיעו בהפקה של תכנים איכותיים. אני לא אומר שבהכרח צריך למדוד את זה מכיוון ההכנסות ולא ההוצאות, אנחנו נגיש עמדה כשנגיע לפרק הרלוונטי והיא תהיה מפורטת, אבל זאת החצנה שלילית שצריך לקחת בחשבון. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה חלק מכשביטלו את ההפרדה המבנית של חברת החדשות בעצם ביטלו גם את החובה להשקעה בחדשות. אין חובה להשקעה מינימלית בחדשות, זאת כמובן נקודה מאוד מרכזית שגם עליה לא סיימנו את הדיון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני חושבת שבהקשר הזה, כשלוקחים את שני הנדבכים ששמנו כרגע על השולחן לדיון, גם המודלים הכלכליים השונים של ערוצים שונים, אם זה בתקשורת מצולמת ואם זה בעיתונות, לא משנה במקרה הזה, וגם מה שאומרת עכשיו המשנה, אני חושבת שנוצר כאן יצור חדש שנוסח החוק הזה נותן כאן אפשרות למשהו שלא היה קודם ומאפשר כאן השתלטות ויתרון מובנה ודווקא פחות תחרותיות. אתם נותנים כאן אפשרות להשתלטות של בעלי הון שגם לא תהיה הפרדה מבנית בין חדשות לבין הבעלות וזה יוצר כאן יצורים מאוד מסוכנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רק אזכיר שכרגע 90% מהשוק הוא בלי הפרדה מבנית. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בעלויות צולבות היום קיים בהחמרה. הבעלויות הצולבות היום, זו רגולציה מחמירה שהיא יורדת בצורה מאוד משמעותית. במובן הזה זה לא רק ההפרדה המבנית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כהערה מקדימה אני חושב שחברתי המשנה מציגה הרבה מאוד סוגיות פתוחות שלמרות שב-18 במאי חשבנו כולם שתוך שבוע-שבועיים אנחנו נסגור את הכול. אי אפשר לקחת כל נושא סגור ורק בגלל שלא סיכמנו על הכול לפתוח אותו מחדש, אני חושב שזה לא ראוי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא לא נפתח את זה גם עכשיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש דברים שראינו פה שהיו פתוחים, כמו סוגיית הרדיו למשל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, בסוף הוועדה עושה את העבודה שהייתם צריכים לעשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, הבנו, אין מה שלא נאמר בדבר הזה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הבאתם את זה לדיון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כי בסוף אנחנו - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אגב זה מאוד מעודד שאמרת שתוך שבוע-שבועיים אפשר היה לגמור את זה. אז קחו שבועיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, לא, לא נכנסים לזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היה אפשר עם רצון טוב ועדיין אפשר עם רצון טוב לגמור הכול תוך שבוע-שבועיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הכול נאמר, הכול ידוע. כן, אדוני המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי 80 מיליון כרף הוצאה, התייחסתי לזה, זה חסם כניסה מאוד משמעותי. היום עבור רשת כדוגמה זה חסם שמאוד מקשה עליה לפעול בשוק. אין סיבה לא לאפשר מודלים של השקעה בחדשות עם 50 מיליון, או 40 מיליון או 30 מיליון, אנחנו רוצים לאפשר לערוצים לצמוח. כשדורשים מערוץ 80 מיליון זה אומר שיהיו לנו פחות ערוצים בסופו של יום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שוב פעם אנחנו מפקפקים במהימנות הדבר הזה. הכול ברור, שלא תחשבו שאנחנו לא מבינים את המשמעות, למי ההטבות האלה טובות ולמי לא. ראינו את זה בוועדת כלכלה חוזר על עצמו, אנחנו מבינים את המשמעות. למי שלא הבין שיש ערוצי בית שמקבלים את ההטבות ואחרים לא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יהיה פה פטור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אל תתייחסו אלינו כאילו אנחנו מטומטמים, רק את זה אני מבקשת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אל תתייחסי אליו כאילו הוא רשע פוליטי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה יפה להגיד את זה במילים יפות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מבקשת כבוד, תיתני גם. יושב פה מנכ"ל מקצועי - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תגידו את האמת כמו שהיא והאמת היא שזו חקיקה שמיטיבה עם ערוץ ספציפי מאוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, יושב פה מנכ"ל מקצועי שאני חייבת לומר לך - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שהוא משרת אמון של השר, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני ממש מתנצלת, אתה לא צריך לעבור את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הכול בסדר, אני לא לוקח את זה אישית. אני אגיד ככה, לעומת המלצות ועדות פולקמן, הפחתנו את הרף מ-80 מיליון ל-40 מיליון, אז קשה מאוד לטעון את הטענה הזאת לאור העובדות, אנחנו רק הנמכנו את רף הכניסה לחובות מקור, וגם שם דובר על הכנסות. אני לא מזלזל בשאלה על הוצאות והכנסות, אני מבטיח לחשוב על זה. הדברים שהביאו אותנו לבחור במדד של הכנסות זה גם מה שציינתי קודם לכן, שזה המדד המקובל יותר, הוא גם בדרך כלל פשוט יותר לחישוב כשמסתכלים על דוחות כספיים ופחות חשוף למניפולציות, כמובן שתמיד יש אי ודאות. עוד דבר שמפריע לי, שוב באינטואיציה, כשאני חושב שעל זה, לא כל ערוץ שהוא מפסיד זה בגלל איזה שהוא איל הון שעומד מאחורה ומזרים כספים בלי רצון להרוויח. לפעמים זה פשוט ערוץ שמפסיד, ואז אם נלך למדד שמבוסס הוצאות אני אעניש אותו עוד יותר ואני בעצם אגרום לו לקשיים עוד יותר גדולים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה מורכב, ברור לגמרי, יש כל מיני מודלים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת ראש, אין ספק שבסוגיה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע, איתן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפרת, בואי ניתן גם לאחרים. זה לא דיון שלך מולו. קיבלת הרבה מאוד זמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה בסדר, תשלימי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רק מאוד נקודתי, באמת לוודא שאנחנו לא מחריגים האלה ובעלי ההון מסוגה עילית, וגם יכול להיות שאנחנו צריכים, כחברי ועדה, לקבל כאן אולי סקירה. אם אתם רוצים שזה יהיה בחסוי אם זה סודות מקצועיים, איזה שהיא סקירה של השוק, ולראות מי ומה ומי מחזיק ואיך הדברים האלה נראים מבחינת שוק התקשורת ואז נדע גם איך הדברים פוגשים בכל אחד והאם אנחנו אכן מדברים על יישור קו, או כמו שאני באינטואיציה מרגישה, שנוצרות מפלצות שליטה מאוד בעייתיות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם בעלי ההון, גם הבעלויות הצולבות. ברגע שהסרתם את הסיפור של הבעלויות הצולבות זה אומר שלבעלי ההון תהיה שליטה פה מטורפת על כלי התקשורת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> דיברנו על הפטור כאן מיצירה של סוגה עילית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> על רף הכניסה של 40 מיליון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאמרו פה הרבה מאוד דברים, אני מבקשת מכם לדון בנושאים האלה, אנחנו רואים שיש פה באמת אינטרסים מאוד מאוד חשובים של גופים מאוד מאוד חשובים ואני אשמח אם תחזרו אלינו בזמנו ובעיתו עם התיקונים הנדרשים מתוך באמת לקחת בחשבון מצד אחד את האינטרסים של בעלי גופים עצמאיים פרטיים ומהצד השני את החשיבות האדירה של יצירה ישראלית ושל העובדים בתעשייה, מהצלמים, התפאורנים, הכותבים, הבימאים, המפיקים וכו'. אני מציעה שנגיע לסעיף 7. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רגע מה עם השאלות שלי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל הוא לא ענה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> על איזה שאלה לא עניתי. סעיף (4) זו לא הייתה שאלה, זו הייתה הערה ואני מבינה שזה מקובל על המשרד. אם אני מבינה לא נכון תגידו לי. אני שאלתי שלוש שאלות שלא נענו. הראשונה היא מה אתם מתכוונים לעשות עם ספקים בין-לאומיים שרוכשים מספקים ישראליים או שכבר מחזיקים ספקים ישראליים מבחינת דרישת מידע. איך אתם יכולים לקבל מידע או נתונים מספקים בין-לאומיים בכלל, והשאלה השלישית זה איך אתה יוצר את הפיצול בגוף שיש לו גם תוכן וגם לא תוכן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שכן התייחסתי לזה. קודם כל לעניין סעיף (4), אמרתי מהותית אנחנו לא רוצים לחשוף מידע פרטני, נחשוב אם צריך לשנות את הנוסח. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, חייבים לשנות את הנוסח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם בוחנים את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נבחן את הצורך. לגבי יתר הדברים אני חושב שעניתי. יש פרק הפקות מקור, החל מסעיף 56 - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אני מדברת על הסעיף עצמו, אל תלך ל-56, 57. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מנסה להשיב, נגה. יש אפשרות לקבוע כללים גם לעניין ספק בין-לאומי, יש חובת דרישת מידע ויש חובה למסור מידע שחלה גם על ספק בין-לאומי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נטפליקס, משפטית זה דבר אפשרי? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מניח שאת יודעת כמוני שהנושא של גופים בין-לאומיים הוא נושא מורכב, גם לרשויות שיש להן חובות דרישת מידע, אבל עיגנו את זה בצורה חוקית ולהבנתנו הם חייבים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, אדוני המנכ"ל, איך זה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עיגנו את זה בצורה החוקית הכי טובה שאנחנו יכולים כך שתהיה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו מעגנים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אולי ניתן לו לענות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כך שתהיה חובה גם על שחקן כמו נטפליקס למסור מידע רלוונטי לחובות שחלות עליו בהקשר של הפקות מקור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה לא מתייחס לשאלה שלי ואני אגיד למה, מכיוון שהדבר הזה בסוף נוגע לא סתם לחובה הקיימת, כי הרי המטרה בסופו של דבר זה שיהיו הפקות מקור. אני יודעת שזה מורכב ולכן אני שואלת את השאלה, בהנחה שזה מורכב, האם הייעוץ המשפטי מרגיש שהאסדרה כאן היא אסדרה רלוונטית ובאמת יכולה לגבות את הרגולטור הרלוונטי בקבלת המידע מגופים בין-לאומיים? זה לגבי השאלה הראשונה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מציע שכשנגיע לפרק של הפקות מקור נדון בנוסח הסעיף. המטרה והכוונה היא ברורה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל העניין של המידע, אני מדברת על המידע כאן לצורך הדוחות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המידע יגיע מהדוחות. הכוונה שלנו ואיך שניסחנו את הסעיף, המטרה שלו זה להגיע ולקבל את המידע האמיתי גם של ספקים בין-לאומיים וגם במקרים של בנדל לעניין של - - - אני לא חושב שנכון עכשיו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כפי שהסעיף הזה מנוסח כרגע זה חל גם על חובת הדיווח של נטפליקס? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> על כולם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אני שואלת שאלה משפטית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, גברתי, יש לו בעיה אינהרנטית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סעיף 6 מתייחס לחובה שחלה על הרשות לפרסם דוח ולפרסם את הנתונים של הכנסות שמגיעות אליה. את עכשיו מעלה שאלות שקשורות לחובות של הספקים, כולל הבין-לאומיים, להעביר מידע, וזה נמצא בפרק הפקות המקור. אני לא חושב שנכון דרך סעיף 6 לפתוח עכשיו שאלות שקשורות לניסוח המדויק של סעיפי פרק הפקות המקור. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רוצה רק לחדד טיפה את הדיון, צריך להבחין בין שאלת הסמכות החוקית לדרוש מידע, שזה מוצע לעגן בפרקים הבאים כשנגיע אליהם, ועל פניו מבחינה משפטית עצם קביעת החובה בחוק הישראלי איננה מעוררת קושי, השאלה הנפרדת היא הישימות ויכולת האכיפה כלפי גופים בין-לאומיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, זה בדיוק העניין. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זאת סוגיה מורכבת מאוד, היא מורכבת מאוד לכל הגופים הממשלתיים שמקיימים שיח מול גופים בין-לאומיים, זו לא בעיה מיוחדת לחוק הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רק המודל נבנה עליה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה נכון שהמודל נבנה עליה וזה נכון שיש שאלה שנכון להיום אין לגורמים המשפטיים השונים תשובה טובה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> רק חשוב להגיד שברמת המדיניות אני מבינה שיש כרגע גם דיונים, השר אמר את זה לגבי עצם החובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יודעת שהדיונים נמצאים בערכאות הרבה יותר גבוהות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אין בעיה, אני רק אומרת שברגע שיסתיימו הדיונים האלה ברור שנצטרך לחזור חזרה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כי נאמר על ידי השר שהוא רוצה להחריג את החובה על הבין-לאומיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, מה שהשר אמר זה שהדברים האלה נידונים כרגע בערכאות גבוהות הרבה משלו. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> וגם בין-לאומיות, בית הדין האירופי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וכמו שאומרת פה עדי ליברוס, זה לא השר, זה לא המנכ"ל, זה אפילו לא אני, אלא באמת לאקונות שהן מורכבות מאוד. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> היושבת ראש, יש שני הליכים שנידונים בבית הדין של האיחוד האירופי, בדיוק בשאלה הזו, בשאלת היכולת של מדינות באירופה לחייב תאגידים מחוץ לשליטתם העסקית, ויש מודל אחד שקיים בהולנד שעונה לשתי השאלות המאוד מאוד נכונות שנגה העלתה. שתי השאלות הן, א', כאשר המודל העסקי ההיברידי, ההכנסה של התאגיד כוללת לא רק הכנסה משידור, אלא גם לדוגמה מכנסים, איך אנחנו מחלקים את השקל הזה, האם רוב הכסף צריך לחייב אותו או לא לחייב אותו, והשאלה השנייה היא איך מטילים חיוב אפקטיבי על גופים שלא נתונים לתחום השיפוט של החוק הישראלי. התשובה היא שמחליפים את הסובייקט שאותו בודקים משקלים, מכסף, לשניות שידור ל-IP ישראלי, שזה נתון אובייקטיבי מאוד מאוד קולע לאובייקט. יש קורלציה ברורה בינו לבין ההכנסות של הגוף הזה שאותו אנחנו רוצים לבדוק, אפשר לאכוף את זה על גופים בין-לאומיים שפועלים בישראל כי הם מחוברים ל-IP ישראלי כאשר חובת הדיווח חלה על - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מחייב על פר שנייה סכום מסוים? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כמה שניות ל-IP ישראלי שידרת בשנה מסוימת, לפי זה אני קובע מה רצפת ההוראות הרגולטוריות השונות שבחוק, לפי זה אני מחלק את העוגה של חיובי התוכן. זה מודל שקיים בהולנד, רץ שם כבר שלוש שנים, עבר את בית הדין האירופי, ואני אשמח להרחיב על זה כשנגיע לפרק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו קצת רותמים את הסוסים לפני העגלה, משום שאם יש עדיין סימן שאלה על מקומם של הגופים הבין-לאומיים בתוך הצעת החוק, אז עכשיו לבוא ו – הצעת החוק מניחה שהם בפנים ומחלקת את עוגת הפקות המקור כאילו הם בפנים. אם יש סימן שאלה על הדבר הזה, בוודאי שיש חוסר בשלות לדבר על הסוגיה הזאת לפני שאנחנו יודעים בכלל האם השחקנים האלה נמצאים בפנים. כל הצעת חוק שהיינו מביאים לכאן, אם יש עכשיו סימן שאלה על הדבר הזה, אחר כך אפשר יהיה לדעת מי השחקנים ומה האכיפה עליהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, בואו נמשיך לסעיף 7 אם כך. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אבל לא קיבלנו תשובות על כל השאלות שלנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, הם ידונו ויחזרו בצורה - - - << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> לא נפתח את זה עכשיו, האם אפשר להעביר אלייך או למנכ"ל את השאלות בכתב? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוודאי, רצוי. אדוני המנכ"ל, בשם היוצרים הם מעוניינים להעביר לך את השאלות בכתב. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע שתעבירו גם אלינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי המנהלת, נפרסם את זה בוועדה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> עובדי הרשות 7. עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מנהל הרשות, אולי המנהל הכללי של הרשות? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> היושב ראש או מנהל? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> קודם הסבר ותתייחס. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לרשות יש מנהל, לפי ההצעה שמונחת בפניכם המנהל הוא גם יו"ר המועצה, זאת אומרת יש אחדות בתפקידים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו ביקשנו להפריד. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> העובדים השכירים של הרשות, הדרג המקצועי, כפוף היררכית ותעסוקתית למנהל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הגיוני, רק היו"ר לא ברור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היו"ר זה סעיף 42(א). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, עם כל הכבוד לסעיף 42(א) - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> 42(א) את מה שאתם אומרים, שהיו"ר הוא המנכ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו עכשיו עוסקים ברשות והמנכ"ל מפנה אותנו לסעיף שעוסק במועצה, ששם נאמר שיו"ר המועצה יהיה גם מנהל הרשות. אני רוצה לדבר עכשיו על הרשות. הרשות צריכה מנהל עצמאי, דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה איתך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולכן פה צריך להיכנס סעיף שבו לפני עובדי הרשות צריך להיות פה מנהל הרשות. מנהל הרשות, צריך לדבר על הקריטריונים וכו' וכו', אבל חייב שיהיה פה מנהל רשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מסכימה עם זה. אני מסכימה איתך לחלוטין שבסעיף שדן במנהל הרשות יש הרבה מה לומר, הרבה מה לפתוח - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין סעיף כזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אבל אין סעיף כזה, והפעם הבאה שזה מופיע זה בפרק מועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, אז בפרק מועצה נדון בזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אנחנו ברשות. אנחנו עכשיו רוצים לדבר על מיהו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, אם את מסכימה איתי שצריך לרשות מנהל נפרד מהמועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה איתך שצריך לדון בדבר הזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז הנה זה הזמן, עכשיו זה הזמן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אפשר לדון בזה עכשיו, אבל אז בואו לא נדון בזה גם ב-42(א). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלעד, ברור, כי אם אתה עושה מנהל נפרד אז שם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, רגע, אני רוצה בירור. המנכ"ל אומר שיש סעיף, הייעוץ המשפטי אומר שאין סעיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 42(א) אני מקריא: יושב ראש המועצה יכהן גם כמנהל הרשות. זה מה שאומר סעיף 42(א), אבל זה לא רלוונטי מכיוון שזה עוסק בפרק המועצה. אם אנחנו עוסקים בפרק הרשות, בוא נקבע עכשיו, גברתי, בשביל זה אנחנו דנים בוועדה, שלרשות יש מנהל והוא לא יושב ראש המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה רוצה להגיד מה הוא לא, לא מה הוא כן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה רוצה להגיד מה הוא כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לי מה לדון, וצודק המנכ"ל, ב-42(א) בכל סוגיית מנהל הרשות אם אנחנו קובעים שלרשות יש מנהל. זה הכול, זה כל מה שאני אומר, זה פשוט מאוד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אין כאן כפל בדיון. כמו שאמר חבר הכנסת גינזבורג, בסעיף 42, מה שיש זה התייחסות למועצה ויש אמירה שליו"ר המועצה יש תפקיד נוסף שהוא מנהל הרשות. ואז את הולכת לחפש אוקיי, איפה יש לנו את מנהל הרשות? חוזרים לסעיף 7, ששם מוזכר שעובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו, אבל אותו סעיף נפרד, שגם את הזכרת קודם, שבעצם נכון אולי לבנות אותו בנפרד לא קיים בשום מקום למעט בסעיף 42, אבל סעיף 42 מתייחס לסמכויות המועצה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה חוזר לעניין ההגדרות, כי גם בהגדרות מנכ"ל כיו"ר המועצה ומנכ"ל - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה המקום לדון, להחליט אם עושים את זה בנפרד או לא, ואז באמת, כמו שאמר המנכ"ל וגם כמו שאמר חבר הכנסת גינזבורג, ב-42 לא יהיה צורך לדון בזה שוב. למעשה מסירים את זה מסעיף 42. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור לי. בואו נשמע את המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו חושבים ושקלנו את שתי החלופות של הפרדה בין יו"ר למנכ"ל ושל איחוד התפקידים ואנחנו חושבים שזה יהיה טעות וזה יהיה מודל לא נכון להפריד ביניהם ויש לזה כמה סיבות, בראש ובראשונה סיבות שנגעתי בהן קצת לפני כן, של אפקטיביות של המאסדר. אנחנו חושבים שזה יהיה מאסדר יותר טוב ויותר אפקטיבי ככל שזה יהיה תפקיד אחד. שמענו גם מהרשות השנייה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה זה יותר אפקטיבי? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שמענו גם מהרשות השנייה לפני שעה קלה שהיא המאסדר היחיד שאני מכיר לפחות, ושאנחנו מכירים מהבדיקות שעשינו, שיש בה את הכפילות הזאת, שעמדתם היא שזה לא נכון. אני מזכיר שגם הרשות השנייה במקור הוקמה לא רק כמאסדר אלא גם כגוף מפעיל של ממש. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רק לתקופת ההנעה של הרשות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מבין למה חלק מהמפוקחים היו רוצים את הכפילות הזאת. הכפילות הזאת מאפשרת סוג של יכולת של עמימות, קושי להעביר החלטות במובן הזה שכל החלטה צריכה לעבור גם אישור של מנכ"ל והגופים המבצעים וגם אחר כך מאוד קשה להעביר אותם במועצה. לכן כל הגופים המאסדרים שבדקנו ראינו שהתפקיד הזה הוא תפקיד אחוד וזה תורם מאוד לאפקטיביות וליעילות של הגוף וליכולת שלו באמת להיות רגולטור עם שיניים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להשיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הייעוץ המשפטי רוצה קודם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני הקטע המשפטי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עוד משפט אחד, זה כמובן מאפשר למפוקחים ליצור סוג של הפרד ומשול בין שני גופים בתוך המועצה. ברור שלמפוקח יותר קל כשאיזה שהיא החלטה שעלולה לפגוע בו מספיק לו לשכנע רק גוף אחד, או את המנכ"ל או את היו"ר בכך שלא צריך לבצע אותה, וברור בעיניי שזה מחליש את היכולת של הרגולטור להתמודד מול השוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההבדל? גם פה זה אדם אחד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ושוב אני חוזר, זה המודל שאנחנו מכירים מהחקיקה הישראלית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל גם פה זה אדם אחד, אתה סותר את עצמך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אתה מדבר ברשות הדיבור של הייעוץ המשפטי, אחר כך אתה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני רוצה לחזור לתחילת הדיון שבו דיברנו על העצמאות ונקטעתי, אבל לא נורא, הגענו לזה שוב. אנחנו כן חושבים שבסוף אותו שימור אנרגיה ביצועית שאתה מדבר עליו, כשאנחנו שמים אותו מול העצמאות של הרשות, צריכה הוועדה לחשוב אם המחיר שעלול לעלות בעצמאותה של הרשות שווה את אותו שימור אנרגיה ביצועית. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> את מתכוונת למה שפולקמן כתב? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. אנחנו צריכים לזכור, ברגע שאנחנו נותנים לאדם אחד להיות גם יושב ראש המועצה וגם הדמות המבצעת, אנחנו שמים המון כוח אצל אדם אחד. המועצה תהיה מורכבת לפחות בחלקה מאנשים שבמובן מסוים זה הנע"ת שלהם, זה הנוסף על תפקיד, וכשיש לך יושב ראש כל כך דומיננטי אז יתר האנשים במועצה עלולים להישאב לאיזה שהיא עמדה פסיבית. החשש שלך שבו יהיה ניסיון של הפרד ומשול של המפוקחים - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זו אחת הדוגמאות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או חוסר הבנה מי צריך למלא כל תפקיד, זה לפתחנו לכתוב בצורה מאוד מאוד ברורה מה תפקידו של כל אחד מהם. אני חושבת שאם הייתה לנו הגדרה מסודרת של תפקידי הרשות, הגדרה מסודרת מה הם תפקידיו של המנכ"ל ומנגד מה הם תפקידי המועצה ומה התפקיד של יושב ראש המועצה, לא היינו שם. אני באמת חושבת שהמחיר שאנחנו כן רואים בחלק ממקומות שיש בהם הסדרה דומה לא שווה את ה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש מקום שאין אסדרה כזאת בגוף מאסדר? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> תנו לי דוגמה. אני באמת לא מכיר. גוף מאסדר אחד שיש בו יו"ר ומנכ"ל נפרד, למעט הרשות השנייה שהזכרתי קודם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הרשות השנייה, בנק ישראל, התאגיד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בבנק ישראל המנכ"ל הוא עושה את זה בענייני מינהל. הוא עוסק בענייני מינהל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא נלך הפוך, תן לי דוגמאות שבהן זה כך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> רשות ניירות ערך. רשות התחרות יש רק ועדה מייעצת ויש שם - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רשות התחרות זה יחידה פנים ממשלתית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא משנה. בסוף הפגיעה פה, ובאמת זה בנפשי אישית, אני לא רוצה ליצור רגולטור שהוא גרוע ושהוא לא טוב ושהוא לא אפקטיבי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה שהוא יהיה גרוע? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זו לא המטרה שלנו פה בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני רוצה שתחדד לי, אלעד, ולכל היושבים בחדר, כי בסופו של דבר כולנו - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה, עוד משפט אחד. אתה מייצר רגולטור שהוא גם זה שקובע את האסדרה כי הוא זה שמנהיג את המועצה, והוא גם זה שמפרש אותה, כי ברגע שהוא מתיישב בכובע המנכ"ל אז הוא מפרש את ההחלטות ששתי דקות קודם הוא כתב ויכול להיות שהוא אפילו כתב אותן בצורה מאוד רחבה כי הוא סומך על עצמו, הוא זה שיפרש אותן, והוא גם מבצע אותן והוא גם אוכף אותן. בסוף אתה ממש מייצר אדם אחד שסביבו כל המערכת הזו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שזה מאוד מובן, לא מובן לי, ואני רוצה שתעשה קונקרטיזציה לדבר הזה, איפה אתה חושש שההפרדה פה תחליש את הרגולטור. כי כולנו רוצים רגולטור יעיל עם שיניים. היום ראינו מה קורה כשהרגולטור הוא בלי שיניים, אנחנו רואים מי משלם את המחיר, לכן זה חשוב לכולנו, זה לא העניין רק של המנכ"ל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד משפט אחרון, אני דווקא חושבת שעבודה טובה של הרגולטור והמנכ"ל יכולה דווקא לחזק את הגוף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלעד, תיתן לי דוגמאות קונקרטיות שכולנו נבין. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> א', זה יוצר עמימות, לא ברור איפה נגמר חלקו של א'. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז תקבעו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם אם קובעים כולנו יודעים שאין הסדר מלא ומוחלט, יש עמימות בהגדרה. אני אקדים ואומר, אני לא מתעלם ולא התעלמנו כשכתבנו את החוק מזה שזה נותן כוח לאותו אדם, אבל - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> יש המון הסדרים פה בפרק שתפקידם לבזר את הכוח. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, ואני אתייחס אליהם עוד מעט, אבל נקודת המוצא צריכה להיות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה רלוונטי בפרק שמבזר את הכוח? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לדוגמה ועדות המשנה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוי באמת, ועדות המשנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה אתה מזלזל? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מזלזל, אני מנסה להוציא מילה, קטעת אותי ואחרים מדברים. אני רוצה להגיד משהו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ועדות המשנה יכולות להעלות נושאים לסדר היום, יש את העניין של רוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דיון שחברי הוועדה צריכים לנסות להכיר את החוק הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אי אפשר שהדיון יהיה רק בין שניכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בין שני מי? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בין שניכם. אני רוצה גם לשאול שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וואו, את חורגת באופן חצוף ביותר ממקומך. אם אני רוצה לשאול את מנכ"ל משרד התקשורת שאלה אני לא צריכה לבקש מגב' נגה שמייצגת את קשת ורשת רשות, ואם נדמה לך באדנות שלך, באדנות הבלתי נתפסת שלך, שאת יכולה לנהל פה את העניינים, אז את טועה מאוד. עכשיו, נגה, הייתי סבלנית אלייך מאוד במשך ועדה אחרי ועדה, במשך דיון אחרי דיון. את ישבת פה, אני מנכ"לית קשת ורשת, אני מייצגת אותם - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גברתי, את ממש מטעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא תפריעי לי באמצע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אל תטעי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את חורגת מתפקידך ואת חורגת מסמכותך. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין לי סמכות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואם עוד פעם אחת את תעירי לי עם מי אני יכולה לדבר או את מי אני יכולה לשאול מה, את לא תורחקי לחמש דקות, את תורחקי למשך דיון שלם. את פשוט חצופה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני חולקת עלייך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תחלקי עליי עד מחר בבוקר, אם זה יימשך את לא תהיי פה. כן, אדוני המנכ"ל, אני כבר לא זוכרת איפה הייתי. זו פשוט שלא ראיתי כדוגמתה, צריכה לבקש ממנה רשות את מי אני יכולה לשאול. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני יכולה להתייחס או שרק את יכולה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לכי לבחירות, תהפכי לנבחרת ציבור, שבי פה כיושבת ראש ועדה, תנהלי את הדיון איך שאת רוצה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני יושבת פה שבעה דיונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אין לך פה זכות דיבור בכלל, בזה סיימנו את הדיון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הבנתי, כרגיל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגיל? וואו. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> יש פה ועדות משנה, יש פה היעדר קול מכריע, יש פה חלוקת סמכויות, יש פה נושאי משרה שהם עצמאיים כמו יועץ משפטי ומבקר פנים, כפיפות למבקר המדינה, חברי מועצה יכולים לזמן דיונים. כל הפרק הזה נועד לגשר על העניין הזה של כוח עודף של המנכ"ל. ואני רוצה להפנות אתכם למה שכותבת ועדת פולקמן בנושא הזה, שהם מסבירים את החשיבות של הדבר הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אביתר, זה לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אתן לך, איתן. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> ואני שוב חוזר ואומר מה שאולי לא הבהרתי בדיון הקודם, הדבר הראשון, בראש ובראשונה הרגולטור הזה צריך להתמודד עם המפוקחים הכי חזקים במשק הישראלי. << דובר >> קריאה: << דובר >> הכי חזקים? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> כן, למפוקחים הללו יש ערוצי תקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי זה שאמר הכי חזקים? << דובר >> קריאה: << דובר >> אני אמרתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא לצאת החוצה לחמש דקות. נא לצאת עשר דקות << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הרגולטור הזה גם צריך להצליח להגן על תחרות חופשית ולאפשר לשחקנים חדשים, שלא נמצאים פה היום סביב השולחן, להיכנס לשוק. אין שחקנים שיכולים להיכנס לשוק היום ואנחנו נצטרך לאפשר להם להיכנס בתחרות הוגנת וחופשית כדי שהשחקנים האלה יוכלו לפעול בשוק השידורים ולספק תכנים לציבור. הרגולטור הזה צריך להיות מסוגל לעשות את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל מה שאמרת, אדוני, לא רלוונטי בכלל לכל סוגיית ההפרדה בין שני בעלי התפקידים. אתה בפעם הקודמת הצגת מצגת לתפארת שבה הסברת איך אתה רוצה לבזר כוח, ועכשיו אתה בא - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עושה ההיפך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מרכז את הכוח. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו כל הזמן נעים סביב המתח הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועכשיו אתה בא ובאותות ובמופתים ובמילים לא מאוד משכנעות אתה מנסה להסביר למה צריך כוח אצל גורם אחד. זה לא יושב בכפיפה אחת, אדוני. אני אומר לך שדווקא בתחום התקשורת, ולא מדובר פה על רשות לענייני הון ומיסים ודברים אחרים רגולטוריים מאוד, פה מדובר במשהו אחר, חייבים ליצור את ההפרדה בין הגוף שמתפעל את הרשות לבין הגוף שקובע את המדיניות. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> מדיניות זה הממשלה. יש ממשלה שצריכה לקבוע מדיניות וצריך להיות רגולטור עצמאי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אביתר, צריך לעשות את ההפרדה הזאת בין המועצה שצריכה לפקח - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הממשלה לא קובעת מדיניות בתחום השידורים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בין המועצה שצריכה לפקח וצריכה לקבוע מדיניות וכללים וכו' וכו', היא יכולה גם לפטר, אתה אמרת קודם יועמ"שית, היא יכולה לפטר ככה יועמ"שית. אין אפילו פה הפרדה בין המנכ"ל שהוא המנהל של היועמ"שית לבין המועצה, אין את הדברים הללו, אז אתה מסביר לי שיש את היועמ"שית שהיא כאילו גורם מאזן? ככה אפשר לפטר את היועמ"שית, ברוב מסוים. יבוא המנכ"ל, שהוא גם יושב ראש המועצה, ויחליט שהוא מפטר את היועמ"שית, איפה יש פה איזה דרג ביניים? אנחנו צריכים פה, וכל גורמי המקצוע אומרים את זה, גם היועצים המשפטיים, גם יושבת הראש השתכנעה לאורך הדיון הקודם וגם אתם אמרתם שאתם לא עומדים הרגליים האחוריות, ופתאום כן נעמדתם, שצריך לעשות הפרדה בין המועצה שיש לה הרבה מאוד סמכויות משמעותיות, וטוב שכך, בתחום התקשורת והאסדרה וכו', לבין הרשות שמנהלת את זה. זה בריא וזה נכון, בעיקר בעולם שבו אנחנו מנתקים את הזיקה שבין הממשלה לבין הרשות הזאת, אנחנו רוצים רשות עצמאית. כשאנחנו רוצים גורם עצמאי בשוק התקשורת, ואני רוצה את זה, בדיוק כמוכם אגב, שהוא יהיה עצמאי ולא תלוי בפוליטיקה, לא יכול להיות שהמנכ"ל הוא גם יושב ראש המועצה. זה אגב מקל עוד יותר על מה שאתם דיברתם בפתח הדברים שלכם, שאתם רוצים לנתק את הזיקה הפוליטית. כשיש לכם יו"ר מועצה שהוא גם המנכ"ל זה מקרב את הזיקה הפוליטית. בהפרדה שאנחנו מציעים, וגם היועץ המשפטי פה מסכים איתי, אנחנו מנתקים ומרחיקים עוד יותר את הזיקה הפוליטית. אני לא מבין מה הסיפור של המפוקחים, זה ממש לא מעניין אותי מה אומרים המפוקחים אם זה כן מקל או לא מקל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אני שואלת אותך בלי להתייעץ איתם, רעיון של שופט עצמאי? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה ועדת איתור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שופט עצמאי שמה הוא? אגב אני בעד. לא דיברנו עדיין על הרכב המועצה, ביקשת ממני בפעם הקודמת להביא הצעות ואני הבאתי, אני כתבתי הצעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נגיע לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הגענו אליה, אנחנו נגיע בסעיף 9, אבל אני חושב שצריך להיות שופט עצמאי בכלל במקום אחר, בוועדת האיתור, זה לא קשור, אני חושב שבמועצה צריך לעמוד בראש יו"ר מקצועי בתפיסת עולם מדינית וכו', אבל בראש הרשות, ואנחנו עוסקים עכשיו רק ברשות, לא במועצה, צריך לעמוד מנהל שמבין בתחום הזה שהוא מנהל העובדים, שהוא מוציא לפועל את הנחיות המועצה, שהוא מדבר עם המפוקחים והמפוקחים לא יעשו הפרד ומשול, כי בסוף גם מנהל צריך לדווח למועצה והמועצה צריכה לאשר דברים. זה לא עובד ככה, הומצאה פה מין מציאות שהיא לא באמת קיימת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הקשבנו רוב קשב, אני מאוד רוצה שתבהיר כאן לחדר, כי אני יודעת ואתה הבהרת, שזה ממש בנפשך הדבר הזה, תנסה להבהיר למה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני 15 או 16 שנה בתפקידים רגולטוריים בממשלה אז אני בא מתוך הניסיון הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא בתחום התקשורת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא בתחום התקשורת, בתחום התקשורת שלוש שנים כמעט. בכל מקום שאני מכיר אני לא מכיר מאסדר, למעט הרשות השנייה שאומרת היום שכדאי ללכת בגישה שונה, אני לא מכיר מקום שבו מפצלים את תפקיד האסדרה, להבדיל מגופים ביצועיים. פיצול של תפקיד האסדרה המהותית לשני אנשים שונים. מה המחיר של זה? זה נכון שצריך לחשוב על ריכוזיות הכוח ולתת לזה פתרונות, אבל אנחנו כל הזמן במלאכה של איזונים והמחיר של להתחיל מנקודת מוצא של שני אנשים נפרדים, שני בעלי תפקידים נפרדים, ששניהם אמונים על מלאכת האסדרה זה מחיר גדול מדי בעיניי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה מבלבל את חברי הוועדה, לא שניהם אחראים על סוגיית האסדרה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסוף כדי להטיל עיצום צריך שמנהל הרשות ירים את העיצום הזה עם עבודת כל עובדי המועצה הרלוונטיים ובסוף צריך לשכנע גם את יו"ר המועצה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מצוין, הליך תקין. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה מצוין, בסדר גמור, אבל זו דוגמה על כל דבר אחר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה צריך לשכנע? תסביר לי איך אתה רואה עיצום כספי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסוף פה עשינו מנגנון של ועדה שעוד מעט נגיע אליו כי יש מנגנונים שמאפשרים יו"ר ומנכ"ל יחד ועדיין נותנים מענה לביזור הכוח, ואלה המנגנונים שהצענו, בדיוק בגלל ההסתכלות הזאת, אבל נקודת המוצא שלנו, וזאת גם הייתה נקודת המוצא של ועדת פולקמן, אז אי אפשר להגיד שהמצאנו משהו, זה לא משהו שהמצאנו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא תורה מסיני, אלעד, אפשר גם לחלוק על ועדת פולקמן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה בוודאי שלא תורה מסיני, אבל לא המצאנו את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להביא לך דוגמאות אחרות, מה זה קשור? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכול לחלוק עליך? מותר לי לחשוב אחרת ממך ומפולקמן? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בוודאי, אבל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי, זה מה שאני עושה פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שהייעוץ המשפטי פה נותן דוגמה, האקוויוולנט של זה הוא דירקטוריון של חברה ומנכ"ל של חברה. תביא מנכ"ל שיודע לעבוד - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא כמו גוף ביצועי. בגוף ביצועי, כמו חברה ציבורית, יש היגיון בדירקטוריון ובהנהלה נפרדת וכך גם בגופים, אני חושב שיש תאגידים סטטוטוריים שהם יותר ביצועיים ושם זה נהוג. שוב, אני לא מכיר, יכול להיות שתמצאו לי, וגם אם תמצאו לי דוגמה זה בוודאי לא המודל המקובל ואפשר להעמיק בזה שמאסדר, שמי שעוסק ברגולציה, יוצרים כפילות כזאת בין דירקטוריון לבין - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו לא כפילות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שזה כפילות, אני חושב שזה מסרבל. הסיבה שאני נצמד למילה המצאה, כי בסוף אנחנו באמת לא המצאנו. אנחנו הלכנו למודל המקובל, אנחנו הלכנו פה ממש יד ביד עם המלצות ועדת פולקמן שהמליצה על מינוי של אדם אחד. אני מקריא מעמוד 30 בדוח הוועדה, אדם אחד שיעמוד בראש רשות השידורים ויכהן כן כיו"ר מועצת השידורים והן כראש הדרג הביצועי של הרשות, וזה מוסבר שם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל אי אפשר לקחת משהו אחד של ועדת פולקמן, כאילו ועדת פולקמן אמרה שצריך לתחום את התפקידים של הרגולטור, רשמה רשימה של עשרה ואמרה שום דבר מעבר לזה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בכל היבט העצמאות הלכנו בעיקר לחומרא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כלומר החזון של ועדת פולקמן לגבי הרגולטור היה אחר ולכן - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> תראו לי איפה בהיבט העצמאות הלכנו אחורה. הלכנו רק קדימה בהיבט העצמאות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, אלעד, אי אפשר לקחת פרק אחד מוועדת פולקמן. פה אני מסתכל על כל החוק שאתה מציג בפניי, אני שוב חוזר ואומר, גברתי יושבת הראש, אני מאוד מאוד בעד החוק הזה, חשוב להקים את הגוף הזה, חשוב מאוד, אבל מכיוון שעוסקים פה בשוק תקשורת שהוא סוג רגיש, תחום רגיש מאוד, יש טעם בפיצול. בתאגיד למשל יש לך מועצה ויש לך מנכ"ל, ברשות המים יש לך מועצה ויש לך מנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המועצה היא הרגולטור של המנכ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה היום מפקיד בידי לא גוף אחד, אדם אחד, כוח מטורף. כשעוסקים בנושא תקשורת אתה לא יכול להפקיד כוח כל כך רב ועצום בידי אדם אחד, אתה חייב לבזר את העסק הזה. אני הולך איתכם בסיפור של הביזור, בסוף יש את המועצה שהיא הראש של הדבר הזה והיא נותנת הנחיות למנכ"ל וכו' והוא צריך לקיים את זה, אין פה כפילות. בואי נגדיר אנחנו בחוק, גברתי יושבת הראש, מה הן סמכויות המנכ"ל ומה הן סמכויות הראש. אין מצב שיהיו סמכויות כפולות, אבל בהחלט צריכות להיות סמכויות נפרדות מכיוון שככה אי אפשר להתקדם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך איפכא מסתברא, זיו? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח לאיפכא מסתברא ובזה נסיים את הדיון. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> שני גופים רגולטוריים שבהם יש פיצול זה הרשות להסמכת מעבדות ורשות שדות התעופה והמשותף להם ולרשות השנייה, שבה נוהג הפיצול הזה בתחילת דרכה, זה ששלושת הגופים הללו, עד שהרשות השנייה הפסיקה להתעסק עם ה - - -, היה פעילות אופרטיבית מנהלית ביצועית מאוד מאוד משמעותית שלהבנתי את החוק לא מאפיינת את הגוף שמוצע כרגע. זאת אומרת יש לנו הרבה גופים ציבוריים, לדוגמה רשות המים זה לא גוף רגולטורי, זה גוף שמספק שירות לציבור, גופים רגולטוריים למיטב הבנתי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רשות המים הוא גוף רגולטורי, אני הייתי יושב ראש תאגיד מים. אתה טועה ומטעה את הוועדה הזאת. רשות המים היא גוף אשכרה הכי רגולטורי, אגב אובר רגולטורי. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני מנסה לתרום לדיון, חבר הכנסת גינזבורג. מה שאני מנסה לומר זה שכאשר מדובר ברגולטור שמפקח על גופים מסחריים פרטיים, הפרמטר שאני מזהה שלפיו המחוקק החליט לפצל זה האם מדובר בגוף עם היבט תפעולי משמעותי. זה הפרמטר שישנו, רשות הסמכת מעבדות, רשות שדות התעופה והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו כאשר היא בפועל תפעלה את הטלוויזיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רשות מקרקעי ישראל. להמשיך? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לתת לנציגת הערוצים כן להגיד מילה? היא מבקשת מאוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בקצרה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אומר קודם כל שהמודל של תאגידים ציבוריים שמבוסס על דוח מ-2003 ואחרי זה על תזכיר חקיקה מ-2014, נדמה לי, מסביר יפה מאוד למה צריך יו"ר ומנכ"ל. זאת נקודת המוצא כשמדובר בתאגידים ציבוריים. זאת הסיבה למשל שחוק בנק ישראל, מ-2010, שהוא חוק מודרני יחסית, יש בו גם יו"ר וגם מנכ"ל, לעומת רשות ניירות ערך שזה חוק משנת 1968 ולכן אין שם יו"ר ומנכ"ל. יכול להיות שהוסיפו מנכ"ל, אני אומרת מבחינה חקיקתית מה המודל. הדוחות מפורסמים כאן, תזכיר החקיקה של תאגיד ציבורי מפורסם, אתם יכולים לקרוא, יש פירוט מאוד נכון. אני חושבת שיש קושי מאוד מאוד גדול, וזה לא עניין של ערוץ כזה או ערוץ אחר, ברמה ההתנהלותית יש קושי מאוד גדול שהכול יהיה בידיים של אדם אחד עם סמכויות כל כך רחבות, עם מוטת שליטה רחבה. זה נכון שגם בוועדת פולקמן, העמותה הייתה הרבה יותר צרה. אגב גם ועדת פולקמן לא הפכה להיות הצעת חוק והיא לא הפכה להיות הצעת חוק, כי אני מניחה שאם היא הייתה הופכת להיות הצעת חוק אז מה שהיה יוצא בסופו של דבר זה שהיה יו"ר ומנכ"ל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מציעה כזה דבר. קודם כל לגבי הנושאים שעלו פה היום, אני שולחת אתכם עם שיעורי בית, אדוני המנכ"ל. רף גבוה יותר מ-2 מיליון ₪, לחדד את הנושא של האכיפה והרגולטור של הרדיו, בנושא הצגת הדוחות הכספיים, לגבש הצעה שתאפשר קבלת נתונים מהותיים ואמיתיים תוך שמירה מלאה על הוראות חוק הפרטיות. לקבל מהרשות השנייה הסברים באשר לאי הגשת דוחות כספיים בשנים האחרונות, אנחנו נשמח לקבל את זה. ובנושא הזה שעלה בסוף הדיון, המלצתי החמה היא שהצוות של משרד התקשורת ייפגש עם הצוות של הייעוץ המשפטי של הוועדה וידון בדבר הזה כדי לגבש משהו קצת יותר קונקרטי לדיון הבא. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני מבינה שבזה בוטל הייעוץ המשפטי לממשלה, זו בעיניי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, חס וחלילה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את לא רוצה שהם יישבו ביחד? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו נשמח שתצטרפו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומרת את זה שמונה פעמים בוועדה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בעיניי היועץ המשפטי לכנסת לא אמור לשבת עם מנכ"ל משרד התקשורת ולגבש הסדר ממשלתי, צר לי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אשמח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני כבר הפסקתי להבין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הרי מה שנאמר במקור, הם צריכים לשבת ביניהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו אומרים את זה כל הזמן, היא מסרבת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא קורה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי היא מסרבת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא נכון, היא אומרת שהיא רוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא רוצה רק אם הוועדה תיפסק, לא במקביל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא צודקת אגב, לטעמי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם זה עניין של שבועיים, מה הלחץ? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מבחינתי זה כיפוף כוח, זה מה שזה. יש פה רצון טוב, תלבנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם הקמת הוועדה הזאת הייתה כיפוף כוח. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בוא נעשה את זה כמו שצריך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ננסה לעשות ישיבה מלאה וגם תוכנית. אני חושבת שהייעוץ המשפטי מהותית יתרום לדיון ויחסר אם הוא לא יהיה בו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה גם תפקידו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה תפקידו. דבר נוסף, כן היה חסר לי במסגרת הסיכום של התיקונים שצריך לעשות, שני התיקונים שעליהם דיברנו, הראשון בהקשר המטרות והשני בהקשר רשימת תפקידים מסודרת של כל אחד מהגופים, תפקידים וסמכויות. אנחנו כרגע בסימן הרשות, אז כרגע לגבי הרשות והמנכ"ל, אבל אנחנו נצטרך גם לעתיד, גם למועצה, גם ליתר, רשימת סמכויות ומהסמכויות והתפקידים נוכל גם להתייחס לדוח או לדיווח לכנסת ככל שזה יהפוך להיות דיווח. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כפי שאמרתי, נעמה, את צודקת, יש עוד עבודה ביחס לסעיפים האלה, היא לא הושלמה, אנחנו מבקשים שיתאפשר לנו להשלים אותה ואחר כך אפשר יהיה לשמוע את הערות הוועדה ולחדד את הדברים. אין לי מה להגיד חוץ מלהגיד שהעבודה הזאת לא נעשתה וחבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביטל, העבודה הזו נעשתה במשך שנתיים וחצי, אני לא מכירה הרבה הליכי חקיקה שלקחו כל כך הרבה זמן. ואני חוזרת ואומרת, יש פה כרגע שני גופים, משרד התקשורת והייעוץ המשפטי לממשלה, משרד התקשורת אומר בואו נשב ונדבר, הייעוץ המשפטי לממשלה מסרב. זה גם צריך להיאמר. אני מסיימת את הדיון, תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:45. << סיום >>