חומר רקע
1
דצמבר2024
השפעות בריאותיות של זיהום אוויר בישראל -
תמותה
מוקדמת
וא ו בדן שנות חיים
נכתב על ידי ד"ר אילן לוי, אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט, המשרד להגנת
הסביבה
,בסיוע ד"ר איזבלה קרקיס מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, חטיבת
בריאות
הציבור ,
משרד הבריאות
:מסרים עיקריים
-
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי חשיפה לזיהום אוויר היא גורם הסיכון הסביבתי
הגדול ביותר לבריאות הציבור. מוערך כי זיהום אוויר גורם לתמותה מוקדמת של כ-
4.2
מיליון בני אדם בשנה בעולם .
-
לראשונה,
מוצג ניתוח של תמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים כתוצאה מחשיפה
למזהמי אוויר בישראל ב הסתמך על ערכי היעד החדשים של ישראל לפי חוק אוויר
נקי התשס"ח-
2008
,
אשר עודכנו בחודש מרץ2022
ו מתבססים על המלצות ארגון
הבריאות העולמי מ שנת2021
.
-
,הניתוח נעשה עבור כל שנה בנפרד לתקופת השנים2023-2015
.
-
חשיפה לזיהום אוויר
קשורה ל בין4,641
ו-
6,166
מקרי מוות מוקדם
בשנה ב
שנים
אשר נבחנו.
-
מקרי המוות המוקדם בשל חשיפה לזיהום אוויר נגרמים בעיקר בשל חשיפה
לחלקיקים נשימים עדינים
הקטנים מ2.5
( מיקרון2.5
PM
, להלן "חלקיקים נשימים
)"עדינים (
3,931-5,375
בשנים2023-2015), חנקן דו חמצני אחראי ל-
346-628
מקרים ואוזון ל-
348-575
.מקרים
מספר מקרי מוות
מינימאלי ומקסימאלי כתוצאה מכל מזהם אוויר שנבדק ,
2015-2023
מזהם
ערך מינימאלי
)(שנה
ערך מקסימלי
)(שנה
חלקיקים נשימים
עדינים
3,931
(
2018
)
5,375
(
2015
)
חנקן דו
חמצני346
(
2023
)
628
(
2015
)
אוזון348
(
2018
)
575
(
2021
)
-
מקרי התמותה המוקדמת הנוספים
גורמים לאובדן של עשרות אלפי שנות חיים
בשנה , אשר נעים בין46,216-65,289
בשנה בשנים2023-2015
כתוצאה
מחשיפה ל ,חלקיקים3,802-7,218
שנות חיים בשנה
בשל
חשיפה ל ,חנקן דו חמצני
ו-
5,547-9,200
שנות חיים בשנה כתוצאה
מ חשיפה ל .אוזון
2
אובדן שנות חיים מינימאלי ומקסימאלי כתוצאה מכל מזהם ,
2015-2023
מזהם ערך מינימאלי
)(שנה ערך מקסימלי
)(שנה
חלקיקים נשימים
עדינים
46,216
(
2018
)
65,289
(
2015
)
חנקן דו
חמצני
3,802
(
2023
)
7,218
(
2015
)
אוזון
5,547
(
2018
)
9,200
(
2021
)
-
הערכות אלו גדולות באופן משמעותי בהשוואה להערכות קודמות אשר פרסם ארגון
ה-
OECD
, אשר הציגו2,280
מקרי מוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים
נשימים עדינים2.5
PM
.בלבד
ההבדל
נובע ברובו מעדכון( ערך היעד5
מק״ג/
מק"ת
במקום10
מק"ג/מק"ת ), שהביא להגדלת הפער בין הערכים הנמדדים בישראל
לערך היעד
ה
מעודכן , כך שהערכות מקרי
התמותה עלו בהתאם. ב
הערכות ה תמותה
,מחנקן דו חמצני ניכרת מגמת ירידה ואילו
ה ערכות ה תמותה מחשיפה לאוזון נמצאת
ב
מגמת על
י.יה
לא ניתן לזהות מגמה ברורה לאורך השנים בתמותה מחשיפה
.לחלקיקים
-
שיעורי התמותה המוקדמת בכלל האוכלוסייה בישראל הם נמוכים יותר בהשוואה
למדינות אירופה בהן הרמות הממוצעות של מזהמי האוויר דומות לישראל . ההסבר
לכך הוא ,השיעור הנמוך יותר של אוכלוסייה מבוגרת בישראל בהשוואה למרבית
.מדינות אירופה
הניתוח אינו כולל השפעות נוספות כגון תמותה כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר אחרים
(למשל חומרים מסרטנים), תחלואה מסוגים שונים הקשורה בזיהום אוויר והשפעתה על
תוספת
עומס על מערכת הבריאות (למשל ב ימי אשפוז)
.
3
תקציר
לזיהום אוויר השפעות שליליות על בריאות האדם והוא אף
מוכר כגורם הסיכון הסב
י בתי
המשמעותי ביותר. ה ארגון ,לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח1
OECD
,
פרסם בעבר הערכות
של מספר מקרי המוות המוקדם המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר חלקיקי בישראל, אשר
הסתכמו
ב-
2,280
מקרי מוות בשנת2019
.ה דוח
הנוכחי
מציג הערכה עדכנית של השפעות
זיהום אוויר בישראל ,על בריאות האוכלוסייה בשני מדדים: מספר מקרי מוות מוקדם ואובדן
שנות חיים התוספתיים בכל שנה בין השנים2023-2015
. הניתוח המוצג
מתייחס ל שלושה
מזהמים: חלקיקים נשימים עדינים הקטנים מ-
2.5
( מיקרון2.5
PM
)
., חנקן דו חמצני ואוזון
מוות מוקדם מתייחס למוות המתרחש לפני הגיל החזוי לאדם על פי רמת הסיכון לתמותה
מסיבות טבעיות בקרב האוכלוסייה הרלוונטית עבורו, בחלוקה לקבוצות גיל ומין. מקובל
להתייחס למקרי מוות מוקדם ככאלו אשר ניתן היה למנוע, אילו גורם .הסיכון לא היה קיים
אובדן שנות חיים מתייחס לסך שנות החיים אשר אבדו בעקבות מקרי המוות המוקדם, והוא
מוערך על ידי חישוב תוחלת החיים הממוצעת לכל קבוצת גיל ומין ומספר מקרי המוות
.המוקדם מאותה קבוצה
מספר מקרי המוות המוקדם המוסברים על ידי חשיפה למזהמי האוויר מעל ערך הסף
הנקבע
בין השנים2023-2015
, נע
בטווח של3,931-5,375
מקרי מוות בשנה כתוצאה מחשיפה
( לחלקיקים נשימים עדינים2.5
PM
,)
628
-
6
34
מקרי
ם
כתוצאה
מחשיפה לחנקן דו חמצני ו -
348-575
מקרי
ם
.כתוצאה מחשיפה לאוזון סך כל מקרי התמותה המשולבת משלושת
המזהמים נעה בין4,641
ל-
6,166
מקרי מוות מוקדם.מידי שנה בישראל
ההערכות לגבי אובדן שנות חיים בישראל כתוצאה מתמותה מוקדמת המיוחסת לחשיפה
לזיהום אוויר
בין השנים2023-2015
נעות בין46,216
לבין65,289
שנים כתוצאה מחשיפה
לחלקיקים נשימים עדינים (
2.5
PM
)
,
218
,
7
-
802
3,
שנים כתוצאה מחשיפה לחנקן דו חמצני
ו-
5,547-9,200
.שנים כתוצאה מחשיפה לאוזון
נתונים אלו מצביעים על הנטל אשר מהווה
.זיהום האוויר על המשק בישראל
מספר מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים בדוח זה גבוה יותר
מההערכה הקודמת אשר פרסם
ה-
OECD
.
הפער העיקרי בין ההערכות בדוח זה להערכת
ה-
OECD
נובע מעדכון ערך הייחוס השנתי (הריכוז אשר חשיפה לריכוזים גבוהים ממנו
)מהווה פגיעה ודאית בבריאות האדם
לחלקיקים נשימים עדינים, מ-
10
מק"ג/מק"ת2 ל-
5
מק"ג/מק"ת בעקבות אימוץ המלצות ארגון הבריאות העולמי כערך יעד3
לחלקיקים עדינים
בישראל , אולם
ישנם גם הבדלים ב
נתונים וב
שיט
ו
ת החישוב.
בהשוואה לנתונים דומים אשר חושבו למדינות אירופה במתודולוגיה זהה ,
תוספת מקרי
המוות המוקדם ואבדן שנות החיים לכל מאה אלף תושבים בישראל כתוצאה מחשיפה
1 Organisation for Economic Co-operation and Development
2
מיקרוגרם למטר מעוקב
תקני
3 ערך יעד: על פי חוק אוויר נקי התשס "ח
2008
,ערכי
היעד הם ערכים אשר חשיפה לריכוזים הגבוהים
ממנו
מהווה פגיעה בבריאות
האדם
4
לחלקיקים נשימים עדינים ואוזון הם נמוכים יותר בהשוואה למדינות
באירופה
אשר בהן
ריכוזים דומים של מזהמים .ה הסבר
ה ,עיקרי לכך הוא האוכלוסייה הצעירה יותר בישראל
ש אחוז התושבים מעל גיל65
בה נ מוך בהשוואה.לאירופה
עבור תמותה מחנקן דו חמצני ניכרת ,מגמה ברורה של ירידה
ואילו ב אוזון יש מגמה של
עלייה .
לא ניתן להצביע על מגמה ברורה בשיעורי התמותה בין השנים2023-2015
כתוצאה
.מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים
א. רקע
זיהום אוויר מוכר כגורם הסיכון הסביבתי העיקרי לבריאות האדם. על פי נתוני ארגון
הבריאות העולמי4 (
WHO
)
,
בשנת2019
( כמעט כל אוכלוסיית העולם%
9
9
)
הייתה
חשופ
ה
לזיהום אוויר בריכוזים העולים על הערכים הבריאותיים שהארגון המליץ .עליהם באותה שנה
זיהום אוויר בסביבה החיצונית
היה אחראי ל-
4.2
.מיליון מקרי מוות מוקדם בכל העולם
,החשיפה לזיהום אוויר גורמת להשפעות בריאותיות שונות ובראשן תמותה מוקדמת
תחלואה עודפת, אשפוזים, אובדן ימי עבודה ולידות מוקדמות. לצד השפעות אלה ,
לזיהום
אוויר מיוחסות מגוון השפעות על הסביבה ובה
ן
פגיעה ,באקוסיסטמות ,במגוון הביולוגי
בגידולים חקלאיים
ואף.במבנים
,להבדיל מסיבות מוות כדוגמת סרטן, מחלות לב וסוכרת אותן ניתן לקבוע בעת המוות
,)ולכמת (למשל על ידי נתוני מרשם הסרטן גורמי סיכון בריאותי כגון יתר לחץ דם, משקל
עודף, כולסטרול גבוה, עישון וזיהום אוויר, אינם ניתנים לכימות ישיר בהשפעתם על הבריאות
.כיוון שאינם משויכים ישירות לכל מקרה מוות
לכן יש צורך להעריך את השפעתם בדרכים
עקיפות ,
.באמצעות מחקרים אפידמיולוגיים מכוונים לסוגי תחלואה שונים
מזהמי האוויר
השכיחים להם מיוחסות ההשפעות הבריאותיות על כלל האוכלוסייה הם חלקיקים
נשימים
( עדינים2.5
PM
)
, תחמוצות חנקן ואוזון. מזהמים אלו נפלטים כתוצאה ממגוון של פעילויות
אנושיות (תחבורה, תעשייה, ייצור אנרגיה, חקלאות, ועוד) או שנוצרים כמזהמים שניוניים
באוויר כתוצאה מריאקציות כימיות בין מזהמים אחרים )(חלקיקים שניוניים ובנוכחות קרינת
השמש (אוזון). יחד עם זאת, מזהמים אלו גם קיימים באופן טבעי בסביבה כתוצאה מתהליכים
.שונים
( על פי הערכת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליOECD
) משנת2019
, שיעור מקרי
המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר סביבתי בישראל הוא26.8
מקרי מוות לכל
100,000
תושבים5
. בשנת2019
, השנה האחרונה עבורה פרס
ם ה-
OECD
נתוני ,ם אלו היה
זיהום האוויר אחראי ל-
2,280
מקרי מוות מוקדם6
.
במחקר משנת2016
של חוקרים ממשרד
4 https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/ambient-(outdoor)-air-quality-and-health
5 https://www.oecd.org/israel/health-at-a-glance-Israel-EN.pdf
6 OECD (2024), Air pollution effects (indicator). doi: 10.1787/573e3faf-en (Accessed on 27 May
2024) https://stats.oecd.org/Index.aspx?DataSetCode=EXP_MORSC
5
הבריאות7
,הוערך מספר מקרי המוות המוקדם בישראל באמצעות שלושה מודלים שונים
ו התוצאות
ו נע בטווח ש
בין
1,609-2,253
מקרים .בשנה
מקרי התמותה המוקדמת מזיהום אוויר חיצוני אשר מתוארים בדוח זה נגזרים מתוך
מקרי התמותה מסיבות טבעיות עליהן מדווח הלמ"ס מידי שנה . לשם המחשה, כאשר הלמ"ס
מדווח למשל על50,000
מקרי מוות מסיבות טבעיות בשנה מסוימת, ובחישוב התמותה
מזיהום אוויר נמצא כי5,500
,מקרי מוות מוקדם באותה השנה נגרמו מחשיפה לזיהום אוויר
המשמעות היא שניתן היה למנוע5,500
מקרי מוות מתוך50,000
מקרי המוות באותה
.השנה, אילולא החשיפה לזיהום האוויר
חישוב ההשפעות הבריאותיות של מזהמי אוויר מתבסס על מספר פרמטרים אשר יפורטו
בהמשך, וביניהם עקומות מנה-
תגובה(
תוספת הסיכון לתמותה כתוצאה מחשיפה למזהמי
אוויר )וערך הסף לסיכון לתמותה מוקדמת . בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים
אפידמיולוגים רחבי היקף אשר בחנו מחדש את עקומות המנה-תגובה של מזהמי אוויר אלו .
פרסומים אלו היו
ו בסיס ל
בחינה מחדש
של ארגון הבריאות העולמי
ו עדכון של ערכי הסף
הבריאותיים , ערכים אשר פורסמו בשנת2021
, ו כן הבחינה מחדש של הדירקטיבות
.האירופיות לאיכות אוויר
כתוצאה ממחקרים אלו עודכנו עקומות המנה-
תגובה בהן נעשה
שימוש בעבר. כמו כן, ע ו דכנו בישראל תקני איכות האוויר בשנת2021
,
ובפרט אומצו ערכי
היעד לחלקיקים
ול
חנקן
דו חמצני
בעקבות הפרסום של ארגון הבריאות העולמי. מאחר וערכי
היעד הם ערכי הסף
לסיכון בחישוב התמותה המוקדמת בישראל, שינויים אלו הביאו להערכה
מחודשת השונה מאוד מההערכות הקודמות עבור מספר מקרי המוות המוקדם בישראל אשר
פורסמו על ידי ה-
OECD
בעבר .
בעקבות עדכון הערכים הבריאותיים של מזהמי האוויר על ידי ארגון הבריאות העולמי
,והמחקרים האפידמיולוגים אשר קדמו לו נעשתה בחינה מחדש של אומדן ההשפעות
הבריאותיות של זיהום אוויר גם באירופה. בדוח8
( של סוכנות הסביבה האירופיתEuropean
Environmental Agency - EEA
) אשר הוכן על ידי מרכז נושאי אירופאי לעניין בריאות
האדם והסביבה(
European Topic Center on Human health and the
environment, ETC-HE
)
בשנת2022
(להלן דוחETC-HE 2022/10
)
,
מוצגת סקירה של
הידע בתחום והעדכונים של השנים האחרונות, ומוצעת מתודולוגיה עדכנית לחישוב ההשפעות
של זיהום אוויר על מקרי מוות מוקדם ואובדן שנות חיים. כותבי הדוח מציגים גם תוצאות של
.ניתוח אשר נעשה עבור כלל מדינות אירופה ומאפשר השוואה בין המדינות השונות
ה מסמך שלפנינו מכמת את ההשפעות הבריאותיות של
חשיפה ל זיהום אוויר בישראל
:בשני מדדים מקרי מוות מוקדם
ואובדן שנות חיים , עבור כל אחת מהשנים2023-2015
.
בנוסף לחישובים אלו, מוצגת בדוח זה
השוואה למדינות אירופה
כפי שהוצגה בדוחETC-HE
7 Ginsberg, G.M., Kaliner, E. & Grotto, I. Mortality, hospital days and expenditures attributable to
ambient air pollution from particulate matter in Israel. Isr J Health Policy Res 5, 51 (2016).
https://doi.org/10.1186/s13584-016-0110-7
8 https://www.eionet.europa.eu/etcs/etc-he/products/etc-he-products/etc-he-reports/etc-he-
report-2022-10-health-risk-assessment-of-air-pollution-and-the-impact-of-the-new-who-
guidelines
6
2022/10
, וכן הסבר מפורט לגבי הפערים לעומת חישוב קודם של הערכת התמותה בישראל
אשר פורסם על יד ה-
OECD
.
ב .
מתודולוגיה
המתודולוגיה בה נעשה שימוש מתבססת על המתודולוגיה המומלצת בדוחETC-HE
2022/10
.
הסיכון הבריאותי לתמותה מוקדמת כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר מחושב
כתוספת על הסיכון למוות מסיבות טבעיות. שיעור התוספת מבוטא באמצעות עקומות מנה-
תגובה, אשר קובעות מהי תוספת הסיכון לכל עליה של10
מק"ג/מק"ת של חשיפה מעל לערך
ייחוס מוגדר עבור כל מזהם .
כלומר, ההנחה היא שקיים קשר ליניארי בין רמת החשיפה לבין
.התוצאים הבריאותיים חישוב מקרי המוות המוקדם ואבדן שנות החיים
כתוצאה מחשיפה
לזיהום אוויר מתבסס
ים
למעשה על שישה סוגי:נתונים
1
.
רמת הסיכון לתמותה מסיבות טבעיות בקרב האוכלוסייה: התמותה הנכללת היא
,מסיבות טבעיות בלבד כלומר אינה כוללת מקרי מוות מתאונות, אלימות או פגיעה
,עצמית וניתנת בחלוקה לפי קבוצות גיל ומין . נתון זה מחושב על ידי הלשכה
,המרכזית לסטטיסטיקה
על בסיס נתוני אמת באוכלוסיי ת ישראל לכל שנה בנפרד
(טבלה
2
).
עבור
ים שנ ה
2022-2020
.נכללת תמותה מקורונה
2
.
עקומות מנה-
:תגובה תוספת הסיכון לתמותה כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר , אשר
מבוטאת באמצעות ערך עם רווח בר סמך של95%
(
95% CI-Confidence
Interval
)
. הערך מייצג את תוספת הסיכון לכל עלייה בשיעור של10
מק"ג/מק"ת
בריכוזי המזהמים בסביבה. עקומות אלו מבוססות על
מחקרים אפידמיולוגים
רחבי
היקף מהעולם (
Review
)
. תוספת
ה סיכון היא כאמור
בנוסף ל כלל מקרי המוות
מסיבות טבעיות לפי קבוצות גיל ומין .
עקומות
ה
מנה-
תגובה בהן נעשה שימוש בדוח זה הן אלו אשר הומלצו בדוחETC-
HE 2022/10
ומפורטות בטבלה1
עבור חלקיקים נשימים עדינים, חנקן דו חמצני
.ואוזון
3
.
/ערך הייחוס סף לסיכון בחשיפה לזיהום אוויר: הריכוז אשר חשיפה לריכוזים גבוהים
ממנו מהווה פגיעה ודאית.בבריאות האדם
ערכי/הייחוס
סף לסיכון עבור המזהמים השונים הם אלו אשר הומלצו בדוחETC-
HE 2022/10
ומפורט ים
בטבלה1
.
,עבור חלקיקים נשימים עדינים וחנקן דו חמצני
ערכים אלו הם גם ערכי היעד בישראל, מאחר
ש גם דוחETC-HE 2022/10
וגם
ערכי היעד בישראל מתבססים על המלצות ארגון הבריאות העולמי משנת2021
.
( עבור אוזון, ערך הסף מוטמע בהגדרת המדדSOMO35
.) כפי שיוסבר בהמשך
4
.
רמת החשיפה של האוכלוסייה למזהמי אוויר מעל ערך הסף לסיכון : ריכוז מזהמי
האוויר אליו נחשפת האוכלוסייה
, לאחר הפחתת ערך הסף לסיכון .
בדוח זה חושבו ריכוזי המזהמים בנפרד עבור כל שנה על בסיס ממוצעים שנתיים של
ה תחזיות
השעתיות מ
מודל איכות אוויר של המשרד להגנת הסביבה
, אשר שולבו
עם
נתוני אמת ממדידות בתחנות ניטור כלליות .הכלולות במערך ניטור אוויר ארצי
7
פרטים לגבי אופן שילוב הנתונים ניתן למצוא בפרסומים קודמים9
10
.
בשנת2021
.עודכנה גרסת מודל איכות האוויר
5
.
נתוני אוכלוסייה בחלוקה גיאוגרפית וקבוצות גיל ומין
לכל שנה בהתבסס על נתוני
למ"ס לפי אזורים סטטיסטיים .
הנתונים לשנת
2023
לא היו זמינים במועד הכנת הדוח ,ולכן
עבור שנה זו
נעשה
שימוש בנתוני האוכלוסייה של שנת
2022
.
6
.
נתוני תוחלת חיים באוכלוסייה בגילים נבחרים ולפי מין . מבוסס על לוחות תמותה
שלמים (לגיל בודד) של ה למ"ס ל שנים2022-2018
.באוכלוסייה הכללית
מנתונים
אלו בוצעה חלוקה מחדש לקבוצות גיל על פי קבוצות הגיל בנתוני הלמ"ס לאוכלוסיית
ישראל לפי אזור סטטיסטי כמפורט ב
טבלה
6
.
תוחלת החיים לכל קבוצת גיל חושבה
כממוצע משוקלל של תוחלת החיים בכל שנתון גיל, בשקלול לפי גודל האוכלוסייה
בקבוצות .הגיל הרלוונטיות
המזהמים
( אשר נכללו בדוח זה הם חלקיקים נשימים עדינים2.5
PM
), חנקן דו חמצני
(
2
NO) ואוזון (
3
O
)
. עבור חלקיקים נשימים עדינים וחנקן דו חמצני גורם הסיכון הוא הממוצע
השנתי של כל אחד מהמזהמים אשר מבטא חשיפה ארוכת טווח (כרונית) למזהמים. עבור
אוזון, גורם הסיכון הוא מדד11
SOMO35
, שהוא הריכוז היממתי השמונה שעתי המירבי מעל
35
חל"ב (חלקים לביליון, או70
מק"ג/מק"ת) המצטבר לאורך השנה ומחולק במספר הימים
בשנה (
365
)
. מדד זה מבטא חשיפה קצרת טווח לריכוזים גבוהים של אוזון. עבור
כל מזהם
חושבה החשיפה המשוקללת בישראל
על פי שיעור החשיפה של האוכלוסייה
בהפרדה
לקבוצות גיל ומין בכל אזור סטטיסטי.
הסיכון עבור חלקיקים נשימים עדינים וחנקן דו חמצני
חושב עבור אוכלוסייה בגיל30
ומעלה, בעוד שעבור אוזון הסיכון הוא
לכל
קבוצות
הגיל
י ם. ההבדל בקבוצות הגילים בין
המזהמים
נובע מ קבוצות הגיל אשר נכללו במחקרים האפידמיולוגים אשר היוו את הבסיס
להערכת
עקומות המנה-תגובה .
החישוב המוצג בדוח זה הוא
עבור כלל אוכלוסיית ישראל ב
כל שנה בנפרד בין ה שנים
2023-2015
.
חישוב התמותה המוקדמת כתוצאה מחשיפה ל כל אחד מהמזהמים נעשה בנפרד ולא
ניתן
לסכום אותם לערך כולל בחיבור פשוט , מאחר וקיים מתאם מסוים בסיכון הנובע
מהמזהמים השונים, מתאם חיובי או שלילי. מתאם זה
נובע מכך ש במחקרים האפידמיולוגים
אשר מחשבים את עקומות המנה-
תגובה לא ניתן לבודד את ההשפעה הבריאותית והתגובות
הפיזיולוגיות
של כל אחד מהמזהמים בנפרד.
כך ,למשל הערכת התמותה כתוצאה מחשיפה
9 I Levy, ,I Karakis, T Berman, M Amitay, Z Barnett-Itzhaki (2020). A hybrid model for evaluating
exposure of the general population in Israel to air pollutants. Environmental Monitoring and
Assessment 192 (1),4
10
דוח שנתי מצב איכות
האוויר בישראל ,שנת
2015
11 SOMO35: Sum Ozone Maximum Over 35. Annual sum of daily maximum running 8-h average
concentrations above 35 ppb.
8
ל
חלקיקים נשימים עדינים כוללת בתוכה חלק מסוים מ ההשפעות הסינרגטיות של המזהמים
האחרים, חלק אשר קשה להעריך אותו. מחקרים אפידמיולוגים קודמים12
העריכו שבסכימה
של מקרי המוות כתוצאה מחלקיקים נשימים עדינים וחנקן דו חמצני תיתכן ספירה כפולה של
עד30%
.לפיכך, בחישוב סך התמותה משלושת המזהמים
יחדיו הופחת מספר מקרי המוות
מחנקן דו חמצני ב-
30%
.
טבלה 1
עקומות מנה-
תגובה וערכי ייחוס למזהמים השונים
סיכון
לכל10
מק"ג/מק"ת
(רווח בר סמך95%
)
ערך סף לסיכון תוצאים בריאותיים
/מזהם
גורם סיכון
1.08
(1.06-1.09)
5
מק"ג/מק"ת תוספת סיכון לתמותה מסיבות טבעיות
בקרב אוכלוסייה בגיל
30
ומעלה
PM2.5
ממוצע שנתי
1.02
(1.01-1.04)
10
מק"ג/מק"ת תוספת סיכון לתמותה מסיבות טבעיות
בקרב אוכלוסייה בגיל
30
ומעלה
NO2
ממוצע שנתי
1.0043
(1.0034-1.0052)
70
מק"ג/מק"ת תוספת סיכון לתמותה מסיבות טבעיות
בקרב אוכלוסייה בכל
הגילים
SOMO35
*
*סכום ה ערכים
ה
שמונה-
שעתיים
ה
יממתיים
מעל70
מק"ג/מק"ת , מחולק במספר הימים בשנה
:הסתייגויות למתודולוגיה
א.
החישובים המוצגים בדוח זה אינם כוללים הערכה של נטל התחלואה מחשיפה
למזהמי אוויר הנכללים בו
. ידוע,
,למשל
כי לזיהום אוויר חלקיקי ולחנקן דו חמצני
יתכנו השפעות בריאותיות ארוכות טווח פרט לתמותה (כגון סוכרת, מחלות לב
)וריאה
ו לאוזון יש השפעות קצרות טווח
כגון מחלות נשימתיות.
יתרה מכך, הדוח
אינו כולל חישובים של שנות חיים עם מוגבלות13
כתוצאה מנטל התחלואה.
חישובים
.אלו יוצגו בנפרד בדוח המשך לדוח הנוכחי
ב .
החישובים המוצגים בדוח זה אינם כוללים את ההשפעות הבריאותיות של החשיפה
למזהמי אוויר נוספים, פרט לשלושה שצוינו,
אשר מיוחסות להם השפעות בריאותיות
שונות
.ואף תמותה ישנן מספר
סיב
ות לכך.
ראשית, לא עבור כולם קיימות פונקציות
מנה-
תגובה עדכניות ואשר מבוססות על מחקרים רחבי היקף. בנוסף, קיים קושי
בהערכת החשיפה למזהמים אלו(
לרובם המכריע אין ניטור רציף ומספר המדידות
הוא קטן מידי על מנת לייצר הערכת חשיפה ברמת אמינות גבוהה
לכל אוכלוסיית
ישראל)
. כמו כן, ההשפעה של מזהמים אלו היא לרוב מקומית יותר מאחר ומרביתם
.נמדדים בריכוזים גבוהים רק בסמוך למקורות הפליטה, אם בכלל
12 WHO, 2013, Health risks of air pollution in Europe – HRAPIE project Recommendations for
concentration– response functions for cost–benefit analysis of particulate matter, ozone and
nitrogen dioxide Recommendations for concentration–response functions for cost–benefit
analysis of particulate matter, ozone and nitrogen dioxide, World Health Organization, Regional
Office for Europe, Copenhagen.
13 Years Lived with Disability (YLDs)
9
ג.
בחישוב התמותה ואובדן שנות החיים עבור שנת2023
, נעשה, כאמור, שימוש
בנתוני האוכלוסייה הזמינים עבור שנת2022
. בשל כך תיתכן הערכת חסר/יתר
לעומת נתוני האמת של האוכלוסייה בשנת2023
.
ד.
פונקציות מנה-תגובה: יש לציין כי פונקציות המנה-
תגובה בהן נעשה שימוש בדוח זה
הן תוצאה של מחקרים אשר בוצעו באזורים גיאוגרפים שונים, ובפרט צפון אמריקה
,ואירופה. באזורים אלו מקור החלקיקים הוא בעיקר מפעילות אנושית (תחבורה
.)תעשייה, שריפות, גידול בעלי חיים וכדומה
בישראל, לעומת זאת, ידוע כי בנוסף
לפליטת המזהמים מפעילות אנושית זו, יש תרומה משמעותית לחלקיקים מדבריים
אשר מקורם מצפון אפריקה, חצי האי ערב ואף מהנגב והערבה. לפיכך, ההרכב
הכימי של החלקיקים הוא שונה ולכן ניתן לצפות שההשפעות הבריאותיות של
החלקיקים יהיו שונות
מאלו אשר מבוטאות בפונקציות המנה-
.תגובה הקיימות בנוסף
לכך, ישנם מאפיינים ייחודים של האוכלוסייה במדינות אלו אשר שונים מאוכלוסיית
.ישראל, כגון הרגלי תזונה, גנטיקה, ואף הבדלים התנהגותיים
על מנת לדייק את החישובים ולהתאימם לישראל, יש צורך במחקר אפידמיולוגי אשר
יחשב פונקציות מנה-
תגובה עבור האוכלוסייה בישראל, לפחות עבור המזהמים
.חלקיקים נשימים עדינים, חנקן דו חמצני ואוזון
ה.
השפעת מגפת הקורונה: מגפת
קורונה מוכרת בהשפעות ישירות
על
מערכת
הנשימה
ומערכת לב ה וכלי דם של האדם הנדבק ,. בתקופה של תחילת המגפה
.הסיכון לתמותה בחלק מהאוכלוסייה החולה בנגיף קורנה עלה בצורה משמעותית
,יתרה מכך לפי מחקרים14
15
,ידוע על עליה בתגובות הבריאותיות
ו ,בעיקר בתמותה
בקרב חוליCOVID-19
על כל עלייה בזיהום אוויר אליו נחשפו החולים. מדובר
על
מידע ראשוני ,
ועדיין חסרה הערכה
.מדויקת יותר באוכלוסיית ישראל מכיוון שלא
נעשתה הערכת שינוי ערכי תמותה
טבעית, עלולה להיות הערכת יתר של נתוני
תמותה טבעית בשנים של התפרצות המגפה. כתוצאה מכך, ההשפעה של זיהום
.אוויר עלולה להיות יותר משמעותית במהלך שנים אלו ממה שמוצג בדוח זה
14 https://www.hsph.harvard.edu/c-change/subtopics/coronavirus-and-pollution/
15 Barnett-Itzhaki Z, Levi A. Effects of chronic exposure to ambient air pollutants on COVID-19
morbidity and mortality - A lesson from OECD countries. Environ Res. 2021 Apr;195:110723. doi:
10.1016/j.envres.2021.110723. Epub 2021 Jan 21. PMID: 33484722; PMCID: PMC7826117.
10
טבלה
2
:
תוחלת חיים לשנים2022-2018
ו
שיעור תמותה באוכלוסייה בישראל מסיבות טבעיות בלבד
(מספר מקרי מוות
לכל100,000
)נפש
לשנים2022-2015
,
לפי קבוצות מין וגיל . נתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה .
קבוצת
גיל
מין
ת. חיים
2018
2022
שיעור
תמותה
2015
שיעור
תמותה
2016
שיעור
תמותה
2017
שיעור
תמותה
2018
שיעור
תמותה
2019
שיעור
תמותה
2020
שיעור
תמותה
2021
שיעור
תמותה
2022
עד1
גברים
80.8
329
334
317
292
335
255
315
296
1-4
78.6
14
13
15
11
13
10
15
14
5-9
74.1
9
10
7
8
6
5
7
6
10
-
14
69.1
10
8
6
6
6
7
6
6
15
-
19
64.2
19
14
17
17
14
11
9
10
20
-
24
59.3
20
19
16
18
15
19
22
22
25
-
29
54.5
20
24
20
25
24
22
29
29
30
-
34
49.6
37
36
43
33
36
39
39
39
35
-
39
44.8
50
51
47
52
57
55
60
57
40
-
44
40.0
99
91
86
96
76
82
96
91
45
-
49
35.2
161
158
163
154
157
156
149
150
50
-
54
30.6
340
306
297
312
271
282
293
248
55
-
59
26.2
504
490
498
489
498
498
499
458
60
-
64
21.9
818
804
770
777
791
856
851
796
65
-
69
17.9
1,344
1,260
1,257
1,246
1,179
1,296
1,321
1,311
70
-
74
14.2
2,236
2,114
2,015
1,982
1,927
2,142
2,164
2,039
75
-
79
10.9
3,772
3,628
3,530
3,380
3,444
3,673
3,532
3,407
80
-
84
8.2
6,605
6,021
6,203
5,844
5,834
6,186
6,142
6,437
85
ומעלה
5.1
14,946
13,926
14,893
13,777
14,141
14,884
14,856
15,401
סה"כ
גברים
509
484
495
480
484
518
526
529
עד1
נשים
84.8
295
283
277
290
239
210
240
260
1-4
82.6
11
11
14
10
14
9
12
14
5-9
78.1
5
7
7
5
4
6
4
6
10
-
14
73.1
9
9
4
5
7
6
6
7
15
-
19
68.1
8
10
10
8
8
8
9
8
20
-
24
63.2
10
11
12
8
12
11
13
14
25
-
29
58.3
14
15
15
15
15
15
14
14
30
-
34
53.3
20
26
25
19
21
20
24
22
35
-
39
48.4
33
48
36
37
40
37
35
39
40
-
44
43.5
67
71
66
58
62
61
63
55
45
-
49
38.7
106
103
95
96
89
95
108
99
50
-
54
33.9
200
172
160
174
172
165
161
157
55
-
59
29.3
285
288
285
266
268
266
264
267
60
-
64
24.7
458
471
467
437
449
453
442
410
65
-
69
20.3
797
740
757
735
749
708
753
718
70
-
74
16.1
1,345
1,275
1,230
1,201
1,204
1,211
1,305
1,194
75
-
79
12.3
2,522
2,383
2,334
2,266
2,295
2,241
2,226
2,113
80
-
84
9.1
5,014
4,969
4,524
4,450
4,413
4,571
4,663
4,601
85
ומעלה
5.3
13,182
13,295
12,855
12,718
13,198
13,657
13,821
14,016
סה"כ
נשים
505
502
486
480
491
501
516
514
11
ג.
תוצאות
מקרי מוות מוקדם
הריכוזים של שלושת המזהמים אליהם נחשפה האוכלוס
י יה בשנים2023-2015
מוצגים
באיור1
ובטבלאות3
ו-
4
.
מספר מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לכל אחד ממזהמי
האוויר בישראל בשנים2023-2015
מפורט ב
טבלה
3
וב
איור
3
.
הריכוז הממוצע של חלקיקים נשימים עדינים אליהם נחשפה האוכלוסי
י ה בישראל נע בין
15.7
מק"ג/מק"ת
בשנת2020
, שנה בה הייתה שכיחות נמוכה של מקרי הסעת אבק וגם שנת
קורונה בה פעילות מקורות הזיהום האנתרופוגנים הייתה
מופחתת , לבין21.0
מק"ג/מק"ת
בשנת2015
., שנה בה הייתה שכיחות גבוהה של מקרי הסעת אבק מדברי לישראל ביחס
לערכי איכות האוויר בישראל, כל האוכלוסייה בישראל חשופה לריכוזים הגבוהים מערך היעד
( השנתי לחלקיקים נשימים עדינים5
( מק"ג/מק"ת) אולם נמוכים מערך הסביבה השנתי25
.)מק"ג/מק"ת
ה מספר הנמוך ביותר של
מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים
נשימים
עדינים
היה3,931
מקרים בשנת2018
(רווח בר סמך95%
של2,948-4,422
)
, והגבוה
ביותר היה5,375
מקרים בשנת2015
(רווח בר סמך95%
4,031-6,046
.)
,ככלל השונות
הקיימת במספר מקרי המוות המוקדם לאורך השנים
תוא
מת
את שיעור החשיפה של
האוכלוסייה למזהם זה.
יחד עם זאת, בשנים2020
ו -
2021
בהן נמדדו ריכוזי החלקיקים
,הנמוכים ביותר
עלה גם מספרי מקרי המוות המוקדם בשל החשיפה לזיהום אוויר . הסיבה
לכך היא
העליי
ה
במספר מקרי המוות מסיבות טבעיות בשל
מגפת הקורונה .
התנהגות זו היא
.דוגמה לאינטראקציה בין שני גורמי סיכון בריאותיים
בין השנים2015
ל-
2023
ניתן להבחין במגמה ברורה של ירידה בריכוזי החנקן הדו
( חמצני
איור
1
), כאשר שנת2020
בולטת בריכוזים הנמוכים בשל הירידה בפליטות מכלי
הרכב בשל הפחתת הנסועה בעקבות הסגרים במהלך ההתמודדות עם
מגפת
.הקורונה
משמעות הירידה בריכוזי החנקן הדו חמצני היא שאם בשנת2015
כ-
73%
מהאוכלוסייה היה
( חשוף לריכוזים הגבוהים מערך היעד השנתי10
מק"ג/מק"ת), בשנת2023
ר ק כ-
63%
.מהאוכלוסייה היה חשוף לריכוזים הגבוהים מערך היעד מגמה זו באה לידי ביטוי גם בירידה
ב מספר מקרי המוות המוקדם הנוספים( כתוצאה מחשיפה למזהם זה
טבלה
3
, טבלה 1ו
איור
3
.)חשיפה לחנקן דו חמצני הייתה אחראית למספר נמוך יותר של מקרי מוות מוקדם
בהשוואה לחלקיקים , אשר נע בין346
מקרים בשנת2023
(רווח בר סמך95%
,
173-692
)
לבין628
מקרים בשנת2015
(רווח בר סמך95%
,
314-1,256
.)
עבור אוזון, המגמות הן של החשיפה המשוקללת של האוכלוסייה והן של מקרי המוות
המוקדם נמצאות במגמת עליה, ההיפך מהמגמה של החנקן הדו חמצני (איור1
.)
כיוון שמדד
SOMO35
אינו מהווה תקן איכות אוויר (כלומר, ערך יעד או סביבה), ולשם המחשה של
המגמות בריכוזים
קצרי טווח של אוזון בישראל ,מובא
ות באיור
2
סדר
תו זמן של מספר
החריגות בשנה מער
כי היעד והסביבה השמונה שעתי
ים ה
מרבי
ים
לאוזון עבור תחנות ניטור
.נבחרות
כפי שניתן לראות באיור העליון, פרט לתחנת הניטור ב( הרי יהודה
אלון שבות)
,
במרבית התחנות
( נרשמו חריגות במספר נמוך מהמותר10
חריגות מותרות בשנה) עבור ערך
12
( הסביבה השמונה שעתי לאוזון140
מק"ג/מק"ת). לעומת זאת, בכל התחנות נרשמו מאות
( חריגות מערך היעד השמונה שעתי100
מק"ג/מק"ת), משמעותית יותר מארבע החריגות
המותרות בשנה. נתונים אלו מ מחישים שבדומה למצב עם חלקיקים נשימים עדינים, החשיפה
של האוכלוסייה בישראל לריכוזים קצרי טווח של אוזון הם לעיתים תכופות מעל ערך היעד
.אולם מתחת לערך הסביבה
החשיפה לאוזון אחראית למספר ,דומה של מקרי מוות מוקדם כמו חנקן דו חמצני
ו נע בין
348
בשנת2018
(רווח בר סמך95%
,
278-426
) לבין575
בשנת2021
(רווח בר סמך
95%
,
454-695
.)מגמה זו של עלייה בשיעורי החשיפה ל אוזון אינה מפתיעה, ונובעת מפירוק
האוזון על ידי תחמוצות החנקן באזורים בהם תחמוצות החנקן זמינות בריכוזים גבוהים, כלומר
ב ערים גדולות
ן בה
יש פליטות משמעותיות מכלי רכב. ככל שחלה הפחתה בפליטות תחמוצות
החנקן כתוצאה משיפור בכלי הרכב וריכוזי החנקן הדו חמצני יורדים , מתרחש פחות פירוק של
אוזון, וריכוז
ו באוויר ה עול .
סכימה של
מקרי המוות המוקדם מחשיפ
ה
לשלושת המזהמים יחד (לאחר התחשבות
,)בספירה כפולה
ה נע
בין4,641
בשנת2018
(רווח בר סמך95%
,
3,404-5,566
) לבין
6,166
בשנת2015
(רווח בר סמך95%
,
4,529-7,352
). יש לציין כי שנת2015
הייתה שנה
,עם שכיחות גבוהה של מקרי הסעת אבק מדברי לישראל ושנה עם שיעורים גבוהים של
תמותה מסיבות טבעיות. שילוב זה הביא לשיא במקרי המוות המוקדם מחשיפה לזיהום אוויר
.בישראל
שנת2018
לעומת זאת מייצגת את המצב ההפוך, ונמדדו בה ריכוזים ממוצעים
נמוכים יחסית של חלקיקים נשימים עדינים, ושיעורי תמותה של האוכלוסיות הרגישות
.(מבוגרים) היו נמוכים ביחס לשנים אחרות
אובדן שנות חיים
טבלה
4
.מפרטת את אובדן שנות החיים בישראל כתוצאה ממקרי התמותה לכל מזהם
חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים בשנת2018
הייתה אחראית למספר הנמוך ביותר של
אובדן שנות חיים של46,216
(רווח בר סמך95%
,
34,662-51,993
)
, לעומת החשיפה
בשנת2015
אשר הייתה אחראית למספר הגבוה ביותר של אובדן שנות חיים של65,289
(רווח בר סמך95%
,
48,966-73,450
.)
אובדן שנות החיים בשל חשיפה לחנקן דו חמצני נע בין3,802
(רווח בר סמך95%
,
1,901-7,605
) בשנת2023
לבין7,218
(רווח בר סמך95%
,
3,609-14,435
) בשנת2015
.
עבור מרבית השנים (פרט לשנים2015
ו-
2018
), אוזון היה אחראי למספר רב יותר של אובדן
שנות חיים בהשוואה לחנקן דו חמצני, אשר נע בין5,547
(רווח בר סמך95%
,
4,386-
6,708
) בשנת2018
לבין8,896
(רווח בר סמך95%
,
7,034-10,758
) בשנת2023
.
13
איור
1
: ריכוז ממוצע משוקלל לאוכלוסייה עבור כל אחד ממזהמי האוויר בשנים2023-2015
)(כחול.
קווים אדומים מציינים
את ה ריכוזים אליהם
חשופים
10%
ו-
90%
מהאוכלוסייה
והקווים הירוקים את
הריכוזים אליהם חשופים25%
ו-
75%
מהאוכלוסייה . הקו המקווקו
אדום מציין את ערך היעד השנתי למזהם .שהוא ערך הסף לסיכון מחשיפה למזהם קו מקווקו
כחול מציין את ערך הסביבה השנתי למזהם
14
איור
2
:מגמות במספר החריגות מערך הסביבה (
140
,מק"ג/מק"ת
איור
עליון )והיעד (
100
,מק"ג/מק"ת
איור
תחתון )
השמונה שעתיים
לאוזון בתחנות ניטור נבחרות בישראל .
הקו האדום
המקווקו
מציין את מספר החריגות המותרות לכל אחד
מהערכים.
15
טבלה
3
:
מקרי מוות מוקדם עבור
ישראל
בשנ
ים
2023-2015
.
סך ,אוכלוסיית ישראל בכל שנה
ריכוזים ממוצעים של
מזהמי אוויר ,מספר
מקרי מוות מוקדם
(רווח בר סמך95%
) ומספר
מקרי מוות מוקדם לכל
100
אלף נפש ,למזהמים חלקיקים נשימים עדינים ,
חנקן
דו
חמצני
ואוזון.
שנה
אוכלוסייה
)(אלפים
חלקיקים נשימים עדינים חנקן דו
חמצני
אוזון
סה "כ
מקרי מוות מוקדם
משלושת
המזהמים
ריכוז
ממוצע
שנתי
מקרי
תמותה
מוקדמת
בשנה
תמותה /
100k
תושבים
ריכוז
ממוצע
שנתי
מקרי
תמותה
מוקדמת
בשנה
תמותה /
100k
תושבים
SOMO35
מקרי
תמותה
מוקדמת
בשנה
תמותה /
100k
תושבים
2015
8,397
21.0
5,375
(4,031-6,046)
64.0
15.1
628
(314-1,256)
7.5
7,160
352
(278-426)
4.2
6,166
(4,529-7,352)
2016
8,559
17.8
4,184
(3,138-4,707)
48.9
14.8
568
(284-1,137)
6.6
8,466
406
(321-492)
4.7
4,988
(3,658-5,994)
2017
8,725
17.3
4,201
(3,150-4,726)
48.1
14.9
611
(306-1,223)
7.0
9,275
465
(368-563)
5.3
5,094
(3,733-6,145)
2018
8,900
18.7
3,931
(2,948-4,422)
44.2
14.2
516
(258-1,033)
5.8
8,107
348
(275-421)
3.9
4,641
(3,404-5,566)
2019
9,070
18.6
4,832
(3,624-5,436)
53.3
13.9
545
(272-1,090)
6.0
9,015
472
(373-571)
5.2
5,686
(4,188-6,770)
2020
9,214
15.7
4,088
(3,066-4,599)
44.4
12.1
372
(186-744)
4.0
8,390
458
(362-554)
5.0
4,807
(3,559-5,674)
2021
9,378
16.6
4,552
(3,414-5,121)
48.5
12.2
495
(248-991)
5.3
9,899
575
(454-695)
6.1
5,473
(4,041-6,509)
2022
9,584
17.0
4,800
(3,600-5,401)
50.1
11.7
415
(207-829)
4.3
9,519
567
(448-686)
5.9
5,658
(4,194-6,667)
2023
*9,584
16.8
4,699
(3,524-5,286)
49.0
11.8
346
(173-692)
3.6
9,502
569
(450-688)
5.9
5,510
(4,095-6,459)
*
נתוני אוכלוסייה בשנת2
202
.
16
טבלה
4: אובדן שנות חיים
בישראל
בשנ
ים
2023-2015
.
סך ,אוכלוסיית ישראל בכל שנה
ריכוזים ממוצעים של
מזהמי אוויר ,
סך שנות חיים שאבדו בשל תמותה מוקדמת (רווח בר סמך95%
) ומספר
שנות
חיים שאבדו
לכל
100
אלף נפש ,למזהמים חלקיקים נשימים עדינים ,
חנקן
דו
חמצני ואוזון
שנה
אוכלוסייה
)(אלפים
חלקיקים נשימים עדינים חנקן דו
חמצני
אוזון
סה"כ אובדן שנות חיים
משלושת המזהמים
ריכוז ממוצע
שנתי
אובדן
שנות
חיים
בשנה
אובדן שנות חיים /
100k
תושבים
ריכוז ממוצע
שנתי
אובדן
שנות
חיים
בשנה
אובדן שנות חיים /
100k
תושבים
SOMO35
אובדן
שנות
חיים בשנה
אובדן שנות חיים /
100k
תושבים
2015
8,397
21.0
65,289
(48,966-73,450)
778
15.1
7,218
(3,609-14,435)
86.0
7,160
6,117
(4,837-7,397)
72.9
76,458
(56,329-90,952)
2016
8,559
17.8
50,816
(38,112-57,169)
594
14.8
6,512
(3,256-13,024)
76.1
8,466
7,078
(5,597-8,559)
82.7
62,453
(45,988-74,845)
2017
8,725
17.3
50,567
(37,925-56,888)
580
14.9
6,957
(3,479-13,914)
79.7
9,275
7,900
(6,247-9,554)
90.5
63,337
(46,607-76,182)
2018
8,900
18.7
46,216
(34,662-51,993)
519
14.2
5,902
(2,951-11,803)
66.3
8,107
5,547
(4,386-6,708)
62.3
55,893
(41,113-66,962)
2019
9,070
18.6
57,967
(43,476-65,213)
639
13.9
6,184
(3,092-12,367)
68.2
9,015
7,846
(6,204-9,489)
86.5
70,142
(51,844-83,359)
2020
9,214
15.7
48,546
(36,409-54,614)
527
12.1
4,193
(2,096-8,386)
45.5
8,390
7,188
(5,684-8,693)
78.0
58,669
(43,561-69,177)
2021
9,378
16.6
54,413
(40,810-61,215)
580
12.2
5,589
(2,795-11,179)
59.6
9,899
9,200
(7,275-11,126)
98.1
67,526
(50,041-80,166)
2022
9,584
17.0
56,239
(42,179-63,269)
587
11.7
4,579
(2,289-9,158)
47.8
9,519
8,884
(7,025-10,744)
92.7
68,329
(50,807-80,423)
2023
*9,584
16.8
55,019
(41,264-61,896)
574
11.8
3,802
(1,901-7,605)
39.7
9,502
8,896
(7,034-10,758)
92.8
66,576
(49,629-77,977)
*
נתוני אוכלוסייה בשנת2
202
.
17
איור
3
: מקרי מוות מוקדם המיוחסים לכל אחד מהמזהמים בשנים2023-2015
, עם ציון רווח בר סמך95%
איור
4
: אובדן שנות חיים המיוחסים לכל אחד מהמזהמים בשנים2023-2015
עם ציון רווח בר סמך95%
18
חלוקה לקבוצות גיל ומין
כפי שמוסבר לעיל, הסיכון לתמותה מוקדמת כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר מעל ערכי
.הסף מחושב כתוספת לסיכון לתמותה מסיבות טבעיות מטבע הדברים, הסיכון לתמותה
מסיבות טבעיות הוא גבוה יותר בקרב אנשים מבוגרים, ולכן גם מקרי התמותה מזיהום אוויר
.הם רבים יותר בקבוצות גיל אלו
איור
5
מציג את מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לכל
אחד ממזהמי האוויר בנפרד בשנת2022
,ל
פי קבוצות גיל ומין .
עבור שלושת המזהמים, חלק
.הארי של מקרי התמותה הוא בקבוצות הגיל המבוגרות יותר
כמעט בכל קבוצות הגיל
.התמותה גבוהה יותר בקרב גברים( בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר85
ומעלה) התמותה
בקרב נשים גבוהה יותר וזאת משום שתוחלת החיים שלהן גבוהה יותר והן שורדות יותר עד
.לגיל זה
לעומת מקרי התמותה
ה מוקדמת, בחישוב של אבדן שנות חיים יש ביטוי רב יותר
.לקבוצות הגיל הצעירות, בשל יתרת החיים הרבה יותר בגילים צעירים
איור
6
ממחיש
זאת ,
ובפרט ניתן לראות בו את התרומה של מקרי מוות מוקדם בקרב
תינוקות
)(עד גיל שנה
כתוצאה מחשיפה לאוזון.
נזכיר שוב כי לגבי שני המזהמים האחרים החישוב מתייחס לגילי30
ומעלה ולכן אין מידע על תינוקות וילדים .
איור
5
: מקרי מוות מוקדם בשנת2022
כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר בחלוקה לפי קבוצות גיל ומין. (יש לשים לב
להבדלים בערכים בציר ה אנכי
)בין המזהמים השונים
19
איור
6
: אובדן שנות חיים בשנת2022
כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר בחלוקה לפי קבוצות גיל ומין. (יש לשים לב
להבדלים בערכים בציר ה אנכי
)בין המזהמים השונים
ד .
השוואה למדינות אירופה
שיעורי התמותה המוקדמת ואובדן שנות החיים
ב ישראל אשר הוצגו בסעיפים הקודמים
הושוו לתוצאות הניתוח לכל מדינות אירופה לשנת2020
כפי שהוצגו בדוחETC-EH 2022
.
הדוח כולל תוצאות עבור41
( מדינות27
מדינות האיחוד האירופי ועוד14
מדינות שאינן
חברות
באיחוד16
)
.טבלה
5
מציגה את התוצאות במספר מדינות נבחרות באירופה (מדינות
בעלות אוכלוסייה גדולה, שאינן מדינות בעלות אקלים קר .)מצפון אירופה
טבלה 7
בנספח
מציגה את
ה
נתוני
ם
המלאים עבור.כלל המדינות בדוח
מאחר ולכל מדינה אוכלוסייה בגודל
שונה, מוצגות התוצאות
ב
טבלה
5
הן בערכים מוחלטים והן ,בשיעורים כסך מקרי תמותה
מוקדמת לכל100,000
.נפש איור
7
מציג מפות של שיעורי התמותה לכל מאה אלף תושבים
למדינות הכלולות בדוח וכן לישראל
בשנת2020
.
מעניין לציין כי מבין כל המדינות המוצגות
בדוח, רק
ב
ארבע מהן ריכוז החלקיקים הנשימים העדינים הו
א
מתחת לערך הסף המומלץ על
.)ידי ארגון הבריאות העולמי (פינלנד, איסלנד, שבדיה ונורבגיה
16
אלבניה, אנדורה, בוסניה הרצגוב
ינ ,ה, איסלנד, קוסובו, ליכטנשטיין, מונקו, מונטנגרו, צפון מקדוניה, נורווגיה
סן מרינו, סרביה, שוויץ ותורכיה
20
איור 8
מציג את התפלגות מקרי התמותה המוקדמת למאה אלף תושבים של כלל
המדינות ,בהשוואה לישראל. עבור חלקיקים נשימים עדינים בשנת2020
הי ו
44.4
מקרי מוות
מוקדם
בישראל למאה אלף תושבים בקרב כלל האוכלוסייה . מספר זה נמוך ביחס למדינות
אחרות באירופה בהן ריכוז החלקיקים הממוצע נמצא בטווח
דומה,
דוגמת
סלובקיה ,
יוון
ואיטליה עם
ריכוזים של14.5
,
14.5
ו-
15.0
מק"ג/מק"ת, בהתאמה, ושיעור מקרי מוות מוקדם
למאה אלף תושבים של71
,
82
ו-
88, בהתאמה.
באופן דומה, מספר שנות החיים שאבדו
בישראל בשנת2020
כתוצאה מחשיפה לחלקיקים למאה אלף תושבים, ה
ו א456
(טבלה
5
ו איור 8), נמוך יותר מ
סלובקיה, יוון ו איטליה עם אובדן של838
,
804
ו-
775
שנות חיים לכל
מאה אלף תושבים.
עבור חנקן דו חמצני,
שיעור התמותה ומספר שנות החיים שאבדו לכל מאה אלף תושבים
בישראל דומה לשיעור התמותה באירופה, אולם עדיין בטווח התחתון של ההתפלגות עבור
( ריכוזים דומים במדינות אחרות איור 8
וטבלאות6
ו-
7
.)
גם עבור אוזון (מדדSOMO35
), למרות שחשיפ
ת
האוכלוסייה בישראל היא גבוהה
מאוד ביחס לאירופה (כתוצאה ממיקומה הדרומי יותר של ישראל), שיעור התמותה בשנת
2020
היה
5.0
מקרי מוות לכל מאה אלף ושיעור אובדן שנות החיים הוא78.0
לכל מאה אלף
(טבלה
5
ו-
7
)
. ערכים אלו
נמצא
ים במרכז טווח הערכים בהשוואה למדינות אירופה , בהן
מדווחים2-10
מקרי מוות מוקדם
עבור מרבית המדינות
ואבדן של20-90
שנות חיים לכל
מאה אלף.
הסבר אפשרי לשיעורים הנמוכים יחסית של מקרי המוות המוקדם ואובדן שנות החיים
בישראל
ו לע מת אירופה הוא
ה שיעור הנמוך באופן יחסי של אוכלוסייה מבוגרת בישראל. על פי
תנ וני
הבנק העולמי17
, בשנת2
202
עמד שיעור האוכלוסייה מעל גיל65
בישראל על%
0
12.
מכלל האוכלוסייה. שיעור זה
הוא נמוך יותר בהשוואה ל כל
מדינות אירופה (איור 9
)
, פרט
( לקוסובו10.2%
( ) ותורכיה8.6%
). עבור יתר המדינות נע שיעור זה בין14.8%
בקפריסין ל-
23.7%
באיטליה.
מאחר ואין ברשותנו נתונים מפורטים לגבי שעורי התמותה המוקדמת
מזיהום אוויר בחלוקה לפי קבוצות גיל עבור מדינות אירופה, אלא רק את סך התמותה
,המוקדמת בכל מדינה
בחנו את
מספר מקרי המוות המוקדם בכלל האוכלוסייה ביחס לגודל
אוכלוסיית גילאי65
ומעלה
בישראל לעומת מדינות אירופה (איור
10
). התוצאות המתקבלות
מראות כי
אכן
.מצטמצם הפער וישראל דומה יותר למדינות אירופה
17 https://data.worldbank.org/indicator/SP.POP.65UP.TO.ZS
21
טבלה
5
: מקרי מוות מוקדם עבור מדינות אירופה בשנת2020
(מדינות
נבחרות. רשימה מלאה מופיעה בנספח). ריכוזים שנתיים
ממוצעים של מזהמי אוויר, מספר מקרי מוות מוקדם ושיעור מקרי מוות מוקדם
לכל100
( אלף נפש, לחלקיקים נשימים עדינים, חנקן דו חמצני ואוזוןSOMO35
.)
מדינה
אוכלוסייה
)(אלפים
אוכלוסייה%
מעל גיל65
*
חלקיקים נשימים עדינים
ממוצע שנתי
חנקן דו חמצני
ממוצע שנתי
אוזון
SOMO35
ריכוז ממוצע
שנתיPM2.5
תמותה
מוקדמת
/תמותה
100k
תושבים
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
ריכוז ממוצע
שנתיNO2
תמותה
מוקדמת
/תמותה
100k
תושבים
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
SOMO35
תמותה
מוקדמת
/תמותה
100k
תושבים
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
אוסטריה
8,901
19.8
9.9
3,200
36
30,600
344
14.3
810
9.1
7,800
88
4,584
470
5.3
4,600
52
בלגיה
11,522
19.7
9.4
3,900
34
36,200
314
14.3
1,100
9.5
9,800
85
3,798
530
4.6
5,100
44
בולגריה
6,951
22.4
17
10,600
152
107,900
1,552
16.7
1,700
24.5
17,000
245
2,967
430
6.2
4,400
64
קרואטיה
4,058
22.4
15.4
4,100
101
40,000
985
13.1
420
10.3
4,100
102
4,760
300
7.4
3,000
75
קפריסין
1,230
14.8
14
560
46
6,000
490
20.8
180
14.6
2,000
160
6,295
60
4.9
700
57
צ'כיה
10,694
20.6
12.5
6,900
65
68,700
643
12.5
740
6.9
7,300
68
4,252
620
5.8
6,300
59
צרפת
65,178
21.7
8.6
16,500
25
175,800
270
12.2
4,400
6.8
47,000
72
4,271
3,100
4.8
34,100
52
גרמניה
83,166
22.4
9.1
28,900
35
296,300
356
15.2
10,000
12.0
102,700
123
4,195
4,600
5.5
49,100
59
יוון
10,718
22.8
14.5
8,800
82
86,200
804
16.9
1,900
17.7
18,300
171
6,167
920
8.6
9,200
85
אירלנד
4,964
15.1
7.1
490
10
5,900
120
7.4
50
1.0
580
12
1,908
70
1.4
880
18
איטליה
59,641
24.1
15
52,300
88
462,300
775
17.7
11,200
18.8
98,700
165
6,067
5,100
8.6
45,900
77
פולין
37,958
18.6
16
36,500
96
415,700
1,095
13.1
3,400
9.0
38,500
101
3,216
1,700
4.5
20,300
53
פורטוגל
9,795
22.9
8.1
2,600
27
25,800
264
12.5
850
8.7
8,300
85
3,585
470
4.8
4,800
49
ספרד
45,166
20.3
10
17,000
38
164,700
365
14.6
4,800
10.6
46,600
103
4,522
2,400
5.3
24,100
53
סרביה
6,927
20.6
22.7
14,400
208
142,900
2,063
14.9
1,200
17.3
11,500
166
3,099
420
6.1
4,300
62
טורקיה
83,155
8.6
24.9
12,300
14.8
161,900
195
4,561
2,300
2.8
36,600
44
**ישראל
9,217
12.0
15.7
4,088
44.4
48,546
527
12.1
372
4.0
4,193
45.5
8,390
458
5.0
7,188
78.0
*
נתוני הבנק העולמי לשנת2022
**
נתוני זיהום ותמותה עבור ישראל בטבלה זו מייצגים ערכים לשנ
ת
2020, השנה עבורה חושבו הנתונים גם עבור מדינות אירופה .
22
איור
7
:
מפות שיעורי התמותה לכל100
אלף תושבים במדינות אירופה וישראל בשנת2020
23
אובדן שנות חיים בשנה לכל100
אלף תושבים
מקרי מוות מוקדם לכל מאה אלף תושבים
איור 8: שיעור מקרי המוות המוקדם
(עמודה שמאלית) ואובדן שנות חיים (עמודה ימנית) לכל100
אלף תושבים עבור כל
שלושת המזהמים (חלקיקים נשימים עדינים-
עליון, חנקן דו חמצני-
אמצע, אוזון-
תחתון) בשנת2020
עבור מדינות
אירופה השונות (ריבוע אדום) ועבור ישראל (משולש כחול). מדינות אירופה שאוכלוסיי תן קטנה ממיליון תושבים מוצגות
.בעיגול ירוק ריק על מנת להימנע מהטייה בשל מספרים נמוכים
24
איור
9
: אחוז מהאוכלוסייה בגילאים65
ומעלה במדינות אירופה וישראל
איור
10
: שיעור
מקרי המוות באוכלוסייה לכל
100
אלף תושבים
מעל גיל65
, עבור כל שלושת המזהמים (חלקיקים נשימים
עדינים- שמאל ,
חנקן
דו
חמצני - אמצע ,
אוזון -
ימין), עבור מדינות אירופה השונות
(ריבוע אדום) ועבור ישראל (משולש
)כחול בשנת
2020
. מדינות אירופה שאוכלוסייתן קטנה ממיליון תושבים מוצגות בעיגול ירוק .ריק
25
ה .
?מה השתנה
מדוע עלה מספר מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר, לעומת
?הערכות של שנים קודמות
,כאמור
ה( ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליOECD
),
פרסם את שיעור מקרי המוות
המוקדם כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר סביבתי מידי שנה בישראל בין השנים1990
-
2019
18
.
הפרסום כולל את מספר מקרי מוות לכל100,000
תושבים כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר
.חלקיקי בלבד בשנת2019, השנה האחרונה עבורה פרסם ה-
OECD
נתונים אלו, היה זיהום
האוויר אחראי ל-
2,280
מקרי מוות מוקדם19
.
מספר זה הינו כמחצית ממספר מקרי המוות
המוקדם המוערך עבור ישראל בשנת2019
בדוח
המוצג פה כתוצאה מחשיפה לחלקיקים
( נשימים עדינים2.5
PM
)(
32
4,8
). לפער זה
ב מקרי תמותה מוקדמת בין הערכת ה-
OECD
וההערכה בדוח זה יש מספר סיבות המפורטות להלן .
:הערכת חשיפה שונה
הערכת
ה-
OECD
התבסס
ה
על הערכת חשיפה של האוכלוסייה
( לחלקיקים נשימים עדינים2.5
PM
), אשר חושבה באמצעות שילוב של נתונים עולמיים של
לווייני
ם , מודלים לפיזור מזהמי אוויר ומדידות קרקעיות, במסגרת פרויקט עומס התחלואה
( העולמי20
GBD
–
Global Burden of Disease
) של ארגון21
IHME
(
Institute for
Health Metrix and Evaluation
.)
הערכה זו של
החשיפה
חושבה כאמור עבור כל
אוכלוסיית ה
עולם ומשכך היא גסה יותר במרח( ב רזולוציה מרחבית של11
)ק"מ בקרוב ואינה
.יכולה להתחשב בריכוזים הגבוהים הנמדדים במרכזי הערים בישראל
ערך ס
ף
:לסיכון חישוב ה -
OECD
התבסס על ערך סף לסיכון בחשיפה לחלקיקי2.5
PM
של10
מק"ג/מק"ת, על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי משנת2005
.
ערך זה של10
מק"ג/מק"ת
.היה גם ערך היעד הקודם לחלקיקים נשימים עדינים בתקנות אוויר נקי בישראל
מאז, פרסם ארגון הבריאות העולמי עדכון לערכי הסף22
, והפחית את ערך הסף לסיכון
בריאותי( מחשיפה ארוכת טווח לחלקיקים נשימים עדינים2.5
PM) מ-
10
מק"ג/מק"ת ל-
5
מק"ג/מק"ת בממוצע שנתי,
עדכון אשר אומץ כערך היעד בישראל בשנת2022
.
בדוח המוצג
פה
נעשה שימוש בערך היעד החדש כערך סף בריאותי.לחלקיקים נשימים עדינים
על מנת לבחון את ההשפעה של עדכון ערך הסף מ-
10
מק"ג/מק"ת ל-
5
מק"ג/מ
ק "ת
על
הערכת התמותה המוקדמת מחלקיקים, בוצעה בחינת רגישות בה חושב מספר מקרי המוות
בישראל תוך שימוש בערך סף לסיכון של10
( מק"ג/מק"ת. על פי התוצאות
איור
11
ו
טבלה
6
)
,
18 https://www.oecd.org/israel/health-at-a-glance-Israel-EN.pdf
19 https://stats.oecd.org/Index.aspx?DataSetCode=EXP_MORSC
20 https://vizhub.healthdata.org/gbd-compare/
21 https://www.healthdata.org/
22 https://www.who.int/news-room/feature-stories/detail/what-are-the-who-air-quality-
guidelines
26
מעבר מערך ס
ף
בריאותי של10
מק"ג/מק"ת לערך של5
מק"ג/מק"ת הביא לתוספת של בין
1419-1966
מ
קרי תמותה מוקדמת מידי שנה , המוסברת על ידי ההפרש של5
מק"ג/מק"ת
בחלקיקים נשימים עדינים .
שינוי זה מוסבר על בסיס הנחה שקשר בין חשיפה להשפעות
הבריאותיות הוא ליניארי והסיכון הבריאותי לא תלוי בערך שממנו נחשב סיכון יתר לחשיפת
.האוכלוסייה
עקומת מנה -תגובה :עקומות המנה-
תגובה עליהן מתבסס החישוב של ה-
OECD
הן
עקומות אשר מתחשבות בגורם הסיכון לתמותה ובקבוצת הגיל הרלוונטית. בדוח זה, לעומת
זאת, נעשה שימוש בפונקציה קבועה של מנה-
תגובה של8%
תוספת סיכון לכל תוספת של
10
( מק"ג/מק"ת מעל ערך הסף לסיכון
טבלה1 ) מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים (
2.5
PM
)
,
לכל קבוצות הגיל ולכל גורמי הסיכון. בשל הבדל מתודולוגי זה, לא ניתן להשוות באופן ישיר
.בין שתי השיטות
נתוני אוכלוסייה:
בעוד שהערכת התמותה של ה-
OECD
ניתנת כמספר קבוע של26.8
מקרי מוות לכל100,000
תושבים, ללא התחשבות בהתפלגות הגילים באוכלוסייה, ההערכה
המוצגת בדוח זה מתבססת על נתונים מפורטים של הלמ"ס לגבי התפלגות אוכלוסיית ישראל
לפי קבוצות גיל ומין
בכל אזור סטטיסטי, אשר מוצלב מרחבית עם ריכוזי המזהמים באותו אזור
סטטיסטי . פילוח זה של האוכלוסייה, יחד עם מידע של
הלמ"ס
על שיעורי התמותה מסיבות
טבעיות עבור כל קבוצ
ת גיל ומין , מאפשר הערכה מדויקת יותר של תוספת הסיכון לתמותה
.מוקדמת מזיהום אוויר
טבלה
6
:
השוואה בין
מספר
מקרי תמותה מוקדמת מחלקיקים נשימים עדינים
בכל שנה
תוך שימוש בערך ייחוס של
10
מק"ג/מק"ת לעומת
5
מק"ג/מק"
ת
שנה
ערך ייחוס10
מק"ג/מק"ת
ערך ייחוס5
מק"ג/מק"ת
הפרש
2015
3,715
5,375
1,660
2016
2,582
4,184
1,602
2017
2,527
4,201
1,674
2018
2,512
3,931
1,419
2019
3,104
4,832
1,728
2020
2,243
4,088
1,846
2021
2,633
4,552
1,919
2022
2,834
4,800
1,966
2023
2,732
4,699
1,966
27
איור
11
:
השוואה בין מספר מקרי תמותה מוקדמת מחלקיקים נשימים עדינים תוך שימוש בערך ייחוס של10
מק"ג/מק"ת
(כחול) לעומת5
)מק"ג/מק"ת (אדום
ו.
:סיכום
זיהום אוויר מוכר כגורם סיכון משמעותי לתמותה מוקדמת ולתחלואה, והינו גורם הסיכון
.הסביבתי המשמעותי ביותר לבריאות האדם
בשנים האחרונות פורסמו מספר עדכונים
למתודולוגיה להערכת ההשפעות הבריאותיות של זיהום אוויר, ובפרט עדכון אשר פרסם
( ארגון הבריאות העולמיWHO
) לערכי איכות האוויר בשנת2021
.
דוח זה מציג הערכות של ,ההשפעות הבריאותיות של זיהום אוויר על האוכלוסייה בישראל
עבור כל שנה בין השנים2023-2015, בהתבסס על המתודולוגיה העדכנית ביותר
ועדכון
( ערכי היעד (הערכים הבריאותיים) בישראל2022
)
. הדוח מתמקד בהערכת התמותה
המוקדמת ואובדן שנות חיים כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר בריכוזים העולים על הערכים
28
.הבריאותיים
הדוח מתמקד בשלושה מזהמי אוויר שכיחים: חלקיקים נשימים עדינים
(
2.5
PM
), חנקן דו חמצני (
2
NO
) ואוזון (
3
O
) .
על פי התוצאות, מספר מקרי המוות המוקדם בשנה בישראל כתוצאה מחשיפה ל שלושת
המזהמים יחדיו נע בין4,641
לבין6,166
מקרי מוות מוקדם בשנה. המזהם אשר אחראי על
המספר הרב ביותר של מקרי מוות מוקדם הוא חלקיקים נשימים עדינים אשר אחראים לבדם
על3,931-5,375
מקרים. חנקן דו חמצני ואוזון היו אחראים למספר נמוך יותר של מקרי
,מוות346-628
מקרים כתוצאה מחשיפה לחנקן דו
חמצני ו-
348-575
מקרים כתוצאה
.מחשיפה לאוזון
חישוב של אובדן שנות חיים כתוצאה מהתמותה המוקדמת מראה שהחשיפה לחלקיקים
נשימים עדינים הייתה אחראית לאובדן של46,216-65,289
.שנות חיים חנקן דו חמצני היה
אחראי לאובדן של3,802-7,218
שנות חיים ואוזון לאובדן של5,547-8,896
.שנות חיים
הסיבה
להשפעה הרבה יותר של אוזון על אובדן שנות חיים בהשוואה לחנקן דו חמצני, היא
שהערכת התמותה מאוזון חושבה עבור כל הגילים, החל מלידה, לעומת חלקיקים וחנקן דו
חמצני, עבורם מחושבת התמותה רק מגיל30
. במצב זה, גם מספר מועט יחסית של מקרי
תמותה מוקדמת בגיל צעיר בא לידי
.ביטוי באובדן של שנות חיים רבות
בין השנים2023-2015
לא ניתן להצביע על מגמה ברורה של עליה או ירידה בריכוזים
.ובהשפעות הבריאותיות של חלקיקים נשימים עדינים ,לעומת זאת עבור חנקן דו חמצני ניתן
לראות מגמה ברורה של ירידה בריכוזים, בעוד שעבור אוזון יש מגמת ברורה של עלייה
.בריכוזים
מגפת הקורונה מהווה דוגמא חשובה לאינטראקציה בין שני גורמי סיכון. למרות שבשנות
המגפה הייתה ירידה בזיהום האוויר (עקב ירידה בפעילות המשק ובנסועת כל
י
הרכב), הרי
שמספר מקרי המוות מזיהום אוויר עלה, שכן מחלת הקורונה העמידה בסיכון אוכלוסייה
.שרגישה גם לזיהום אוויר
בחינה של שיעורי התמותה המוקדמת בחלוקה לפי קבוצות גיל ומין מעלה שעבור שלושת
המזהמים, חלק הארי של מקרי המוות המוקדם הוא בקבוצות הגיל המבוגרות, וכי כמעט בכל
.קבוצות הגיל התמותה גבוה יותר בקרב גברים
בחישוב אובדן שנות חיים, קבוצת הגיל
עבורה יש את האובדן הרב ביותר היא תינוקות (עד גיל שנה) כתוצאה מחשיפה לאוזון, בשל
.תוחלת החיים הרבה של קבוצת גיל זו
פרט לניתוח של מקרי המוות המוקדם ואובדן שנות החיים בישראל בשנים שהוזכרו, מוצגת
בדוח גם השוואה לתוצאות ניתוח דומה אשר נעשה עבור41
מדינות באירופה לשנת2020
.
מאחר וגודל האוכלוסייה שונה מאוד בין המדינות, בוצעה ההשוואה על פי מספר מקרי מוות
מוקדם ואובדן שנות חיי ם לכל מאה אלף תושבים. מתוצאות ההשוואה עולה ששיעורי
התמותה המוקדמת ואובדן שנות החיים בישראל בשנת2020
היו נמוכים יותר בהשוואה
ל מדינות בהן .ריכוזי המזהמים היו דומים
,למשל ,עבור חלקיקים נשימים עדינים
מספר
מקרי
המוות המוקדם למאה אלף תושבים בישראל היה44.4
,
לעומת71
,
82
ו-
88
,בסלובקיה
יוון
ו
איטליה
, בהתאמה.
גם עבור חנקן דו חמצני ואוזון התקבלו שיעורים נמוכים יותר של מקרי
29
.מוות מוקדם ואובדן שנות חיים בהשוואה למדינות באירופה עם ריכוזים דומים לישראל
הסבר אפשרי לשיעורים הנמוכים יותר בישראל הוא האחוז הנמוך של האוכלוסייה המבוגרת
מכלל האוכלוסייה בישראל. על פי נתוני הבנק העולמי, שיעור האוכלוסייה בגילים שמעל65
שנים בישראל הוא12.0%
., מהנמוכים בהשוואה למדינות אירופה
בהשוואה להערכות קודמות של מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים
עדינים אשר פורסמו בעבר עבור ישראל על ידי ארגון ה-
OECD
, ההערכות המוצגות בדוח
זה הן גבוהות יותר בשיעור ניכר. הסיבה העיקרית לפער הזה היא העדכון של הערכים
הבריאותיים לחשיפה אשר פורסמו על ידי ארגון הבריאות העולמי
ב שנת2021
. ערכים
חדשים אלו מבטאים את המידע האפידמיולוגי העדכני ביותר לגבי ההשפעות הבריאותיות
.של מזהמי אוויר
:תודות
תודה לנעמה רותם, יאיר יום טוב וד"ר משה ינאי מה
ל שכה המרכזית לסטטיסטיקה על הכנת
נתוני.האוכלוסייה, תוחלת החיים ושיעור התמותה וכן על ההערות הבונות
תודה לפרופ' חגי לוין על עזרתו בגרסאות הראשונות של חישובי התמותה והתחלואה
.בישראל
תודה ל ,פרופ' איתמר גרוטו פרופ' רענן רז , פרופ' דוד ברודאי, ד"ר יובל על הערותיהם
.הבונות
נספחים
נספח: טבלה7
.: טבלת שיעורי תמותה מוקדמת ואבדן שנות חיים בכל מדינות אירופה
30
טבלה
7
:
טבלת שיעורי תמותה מוקדמת ואבדן שנות חיים בכל מדינות אירופה
מדינה
אוכלוסייה
)(אלפים
%
אוכלוסייה
מעל גיל65
*
חלקיקים נשימים עדינים
ממוצע שנתי
חנקן דו
חמצני
ממוצע
שנתי
אוזון
SOMO35
ריכוז ממוצע
שנתיPM2.5
תמותה
מוקדמת
תמותה /
100k
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
ריכוז
ממוצע
שנתי
NO2
תמותה
מוקדמת
תמותה /
100k
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
SOMO35
תמותה
מוקדמת
תמותה /
100k
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
אוסטריה
8,901
19.8
9.9
3,200
36
30,600
344
14.3
810
9.1
7,800
88
4,584
470
5.3
4,600
52
בלגיה
11,522
19.7
9.4
3,900
34
36,200
314
14.3
1,100
9.5
9,800
85
3,798
530
4.6
5,100
44
בולגריה
6,951
22.4
17
10,600
152
107,900
1,552
16.7
1,700
24.5
17,000
245
2,967
430
6.2
4,400
64
קרואטיה
4,058
22.4
15.4
4,100
101
40,000
985
13.1
420
10.3
4,100
102
4,760
300
7.4
3,000
75
קפריסין
1,230
14.8
14
560
46
6,000
490
20.8
180
14.6
2,000
160
6,295
60
4.9
700
57
צ'כיה
10,694
20.6
12.5
6,900
65
68,700
643
12.5
740
6.9
7,300
68
4,252
620
5.8
6,300
59
דנמ
ר ק
5,823
20.5
7.6
1,000
17
11,200
193
7.5
40
0.7
440
8
2,287
140
2.4
1,600
27
אסטוניה
1,329
20.6
5.4
60
5
690
52
5.8
10
0.8
10
-
1,468
30
2.3
300
23
פינלנד
5,525
23.3
4.4
60
1
680
12
6.2
10
0.2
80
2
1,365
80
1.4
930
17
צרפת
65,178
21.7
8.6
16,500
25
175,800
270
12.2
4,400
6.8
47,000
72
4,271
3,100
4.8
34,100
52
גרמניה
83,166
22.4
9.1
28,900
35
296,300
356
15.2
10,000
12.0
102,700
123
4,195
4,600
5.5
49,100
59
יוון
10,718
22.8
14.5
8,800
82
86,200
804
16.9
1,900
17.7
18,300
171
6,167
920
8.6
9,200
85
הונגריה
9,770
20.0
14.5
9,500
97
102,500
1,049
14.9
1,400
14.3
15,000
154
4,044
640
6.6
7,200
73
אירלנד
4,964
15.1
7.1
490
10
5,900
120
7.4
50
1.0
580
12
1,908
70
1.4
880
18
איטליה
59,641
24.1
15
52,300
88
462,300
775
17.7
11,200
18.8
98,700
165
6,067
5,100
8.6
45,900
77
לטביה
1,908
21.9
9.1
830
44
9,000
474
9.7
100
5.2
1,100
59
1,699
50
2.6
610
32
ליטא
2,794
20.8
9.8
1,500
54
15,900
571
10.1
140
5.0
1,500
54
2,044
100
3.6
1,100
39
31
מדינה
אוכלוסייה
)(אלפים
%
אוכלוסייה
מעל גיל65
*
חלקיקים נשימים עדינים
ממוצע שנתי
חנקן דו
חמצני
ממוצע
שנתי
אוזון
SOMO35
ריכוז ממוצע
שנתיPM2.5
תמותה
מוקדמת
תמותה /
100k
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
ריכוז
ממוצע
שנתי
NO2
תמותה
מוקדמת
תמותה /
100k
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
SOMO35
תמותה
מוקדמת
תמותה /
100k
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
לוקסמבורג
626
15.0
7.3
80
13
810
129
15.8
50
8.0
560
89
4,272
20
3.2
250
40
מלטה
515
19.1
10.2
150
29
1,700
338
11
10
1.9
140
26
6,592
30
5.8
350
68
הולנד
17,408
20.3
9.1
5,000
29
49,800
286
15.9
1,800
10.3
18,500
106
3,426
640
3.7
6,700
39
פולין
37,958
18.6
16
36,500
96
415,700
1,095
13.1
3,400
9.0
38,500
101
3,216
1,700
4.5
20,300
53
פורטוגל
9,795
22.9
8.1
2,600
27
25,800
264
12.5
850
8.7
8,300
85
3,585
470
4.8
4,800
49
רומניה
19,329
18.6
15.2
21,600
112
234,100
1,211
15.1
3,100
16.0
33,800
175
2,955
1,000
5.2
11,300
58
סלובקיה
5,458
17.0
14.5
3,900
71
45,700
838
11.3
210
3.8
2,400
45
3,867
260
4.8
3,100
57
סלובניה
2,096
21.0
12.5
1,300
62
11,900
569
12.8
150
7.2
1,500
69
5,008
130
6.2
1,300
61
ספרד
45,166
20.3
10
17,000
38
164,700
365
14.6
4,800
10.6
46,600
103
4,522
2,400
5.3
24,100
53
שבדיה
10,328
20.2
4.8
370
4
3,300
32
6.5
40
0.4
380
4
2,181
240
2.3
2,200
22
אלבניה
2,846
16.7
15.6
3,600
126
36,900
1,296
12.8
330
11.6
3,300
116
5,678
310
10.9
3,300
115
אנדורה
78
15.0
8.5
20
26
210
267
17.6
10
12.8
120
150
2,812
10
12.8
30
35
בוסניה הרצגובינה3,825
18.4
25.8
9,200
241
91,000
2,379
14.1
610
15.9
6,100
158
4,047
300
7.8
3,100
81
איסלנד
364
15.3
4.2
1
0
<5
1
7.2
10
2.7
10
1
1,582
10
2.7
50
13
קוסובו
1,782
10.2
19.4
3,100
174
30,400
1,706
14.4
260
14.6
2,600
147
3,901
130
7.3
1,400
78
ליכטנשטיין
39
19.4
8.1
10
26
70
186
15.3
10
25.6
30
85
4,976
10
25.6
20
52
מונקו
38
35.9
10.5
20
53
160
407
18.1
10
26.3
60
157
6,445
10
26.3
30
78
מונטנגרו
622
16.6
17.4
920
148
9,500
1,531
13.7
90
14.5
950
153
4,338
50
8.0
560
90
32
מדינה
אוכלוסייה
)(אלפים
%
אוכלוסייה
מעל גיל65
*
חלקיקים נשימים עדינים
ממוצע שנתי
חנקן דו
חמצני
ממוצע
שנתי
אוזון
SOMO35
ריכוז ממוצע
שנתיPM2.5
תמותה
מוקדמת
תמותה /
100k
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
ריכוז
ממוצע
שנתי
NO2
תמותה
מוקדמת
תמותה /
100k
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
SOMO35
תמותה
מוקדמת
תמותה /
100k
אובדן שנות
חיים
אובדן שנות
חיים/
100k
תושבים
צפון מקדוניה
2,076
14.9
20.3
3,800
183
34,600
1,668
14.2
290
14.0
2,700
128
4,345
180
8.7
1,700
80
נורבגיה
5,368
18.4
4.6
160
3
1,600
30
8.2
90
1.7
970
18
2,042
90
1.7
990
18
סן מרינו
35
20.5
12.8
20
57
210
613
13.2
10
28.6
20
69
5,387
10
28.6
20
69
סרביה
6,927
20.6
22.7
14,400
208
142,900
2,063
14.9
1,200
17.3
11,500
166
3,099
420
6.1
4,300
62
שוויץ
8,606
19.3
8.1
1,700
20
16,000
186
14.5
660
7.7
6,200
72
5,387
450
5.2
4,500
52
טורקיה
83,155
8.6
24.9
12,300
14.8
161900
195.00
4,561
2,300
2.8
36600
44
**ישראל
9,214
12.0
15.5
3,919
43
42,010
456
11.3
349
3.8
3,572
38.8
8,013
448
4.9
6,879
74.7
*
נתוני הבנק העולמי לשנת2022
**
נתוני זיהום ותמותה עבור ישראל בטבלה זו מייצגים ערכים לשנ
ת
2020
., השנה עבורה חושבו הנתונים גם עבור מדינות אירופה