חומר רקע
:לכבוד
יו"ר ועדת
המדע והטכנולוגיה יאסר חוג'יראת
מנהלת ועדת
המדע והטכנולוגיה
'הגב
א
יילת חאקימיאן
:הנידון
בקשה לקיום דיון
במסגרת"יום הנגב" בנושא פיתוח ההיי-
טק בנגב ותפקידן של חממות הפריפריה
בקידומו
תעשיית ההייטק מהווה מנוע צמחיה מרכזי בכלכלה הישראלית, אך קיימים פערים גיאוגרפיים ודמוגרפיים
משמעותיים בפעילותה: בעוד שרוב פעילות ההייטק מתרכזת באזור המרכז, הנגב מהווה רק2.8%
מפעילות
,ההייטק הארצית. נתונים אלו מדגישים את הצורך במנגנונים ייחודיים, התומכים בהשקעות בשלב מוקדם
בעידוד.יזמות ובהשקעות טכנולוגיות בפריפריה, ובנגב בפרט
ההייטק בנגב ובגליל מתקיים בסביבה "חסרה", כלומר ללא תשתיות מתאימות, ללא מעבדות, חוסר משמעותי
בהון אנושי מוכשר ומנוסה (שממילא עובר למרכז בחיפושו אחר
הזדמנויות
לקידום שכר), קושי במשיכת
משקיעים ועוד. קידום ההייטק
בפריפריה מתמקד בתחומים בהם התחרות מול המרכז אפשרית ואף מהווה
,)'יתרון לפריפריה, בתחומי ה"דיפטק" (אגטק, פודטק, ביוטק, אנרגיה, מים, מחזור, טביעה פחמנית, מימן וכיוב
.תחומים אלו מחייבים תהליכי פיתוח ארוכים יותר ומשקיעים בעלי סבלנות לשלבים מוקדמים ארוכים יחסית
כל אלו מהווים עוד אתגרים בתמיכה ביזמות טכנולוגית בפריפריה וליווי המיזמים.
החממות הטכנולוגיות בנגב הן חלק מ קידום ההייטק
ו
פיתוח אקו-
סיסטם טכנולוגי אזורי שיהווה תשתית
ליצירת "סטרטאפניישן" בפריפריה: הן מספקות ליווי צמוד לחברות הסטרט-
אפ (הזנק) משלב הרעיון ועד
להקמת החברה, מלוות את החברות לצמחיה מהירה ואף מציעות למשקיעים וליזמים תמריצים כלכליים
/משמעותיים. תהליך הפעלת חממות טכנולוגיות מתחיל במכרז של רשות החדשות, שבו זוכות חברות/ קרנות
גופים פיננסיים המתחייבים להשקעה כספית משמעותית למען הקמת תשתיות טכנולוגיות באז.ורי הפעילות
העיר באר שבע כונתה לאחרו נה בתואר "בירת הסייבר של ישראל", כדי לממש את הפוטנציאל הזה נדרשת
השקעה בהשכלה גובהה ואיכותית בתחום. לא די בקורסים קצרי טווח בלבד, אלא, בתארים אקדמיים, במחקר
ד מת קם ובפיתוח חשיבה אנליטית שרק ההשכלה הגבוהה יכולה לספק. באר שבע כאמור, ניחנת במוסדות
אקדמיים שיכולים לתת מענה מקיף לתופעה ו
ל .הכשיר את הדורות הבאים של התעשייה
.לדאבוננו, עשרות צעירים מוכשרים עוזבים את הנגב בחיפוש אחר הזדמנויות קריירה והשכלה איכותית
השקעה בהשכלה גבוהה ובתשתיות סייבר בדרום היא המפתח לעצור את הגירת ה מוחות, ליצור הזדמנויות
לצעירים להישאר ולבנות קריירה מבטיחה, ולחזק במקביל את חוסנה הלאומי של מדינת ישראל.
על מנת לממש את החזון הזה נדרשת השקעה ממשית בתשתיות אקדמיות, שיתופי פעולה בין מוסדות להשכלה
גבוהה ותעשיית ההייטק, תמריצים ממשלתיים לחברות להקים מרכזי פי תוח בנגב. ניצול היתרונות האזוריים
של הנגב- שטחים נרח
ב
ים לניסויים, פיתוח תעשיות חלל, מיזמים חקלאיים וטכנולוגיות אקלים
יכול להפוך
.את האזור כולו למרכז בינלאומי בתחומים אסטרטגיים אלה
מכאן, ש
פיתוח תחו ם ההייטק בנגב הוא משימה
,לאומית. על כן נבקש לקיים דיון
בנושא, בוועדת המדע והטכנולוגיה.
בדיון נשמח
לעסוק בשאלות:
כיצד התכנית "מעבר צה"ל דרומה" תשפיע על פיתוח וקידום האזור ובפרט–
כיצד הדבר ישפיע על תעשיית
ההייטק? האם יתווספו תכניות ייעודיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב או במכללות השונות בעיר ללימודי סייבר
ומקצועו ת הטכנולוגיה? האם רשות החדשות רואה בחממות ההייטק בנגב כגורם ממריץ לתעשיית ההייטק
הלאומית? האם פיתוח "האבים" לחברות טכנולוגיות במרחב הנגב היא תכנית לאומית? מה הם האתגרים של
?חממות ההייטק ביצירת סביבת עבודה מקיימת לטווח ארוך לסטארטאפים
מה היקף המועסקים בתעשי ית
ההייטק במרחב הנגב? כמה חברות טכנולוגיות שעוסקות בהייטק מחזיקות
משרדים
במרחב הנגב? מה השכר
הממוצע בענף במרחב הנגב? כמה עובדים בתעשייה העתיקו את מושבם למרחב הנגב? מה נתח ההשקעה
?הממשלתית בפיתוח ענף ההייטק במרחב הנגב
כ״ה טבת תשפ"ו
14.01.2026
בברכה חברת הכנסת יסמין פרידמן