חומר רקע
מדד המגדר
אי־שוויון מגדרי
בישראל
2025
הגר צמרת | הדס בן אליהו
נעמי חזן | חנה הרצוג
רונה ברייר־גארב
׀2
3 ׀
ברמת השוויון המגדרי6% מראה ירידה של2025 מדד המגדר לשנת
בישראל, בעיקר עקב ירידה בעוצמה הפוליטית והכלכלית של נשים והדרה
כמעט מוחלטת שלהן ממוקדי השפעה וקבלת החלטות במהלך הכהונה
של הממשלה הנוכחית. תופעה זו של התרחבות הפערים בין נשים לגברים
בתחומי חיים שונים בעקבות משברים (כלכליים, משטריים, פוליטיים,
ביטחוניים וחברתיים) היא מוכרת, אולם אינה גזרת גורל וניתנת למניעה
באמצעות מדיניות רגישת־מגדר והשקעה של משאבים למימושה.
התמשכות המלחמה והצורך לממן הוצאות ביטחון גבוהות מביאים
להעמקת האי־שוויון המגדרי: התעסוקה של רוב הנשים יציבה פחות
ומתגמלת פחות משל גברים, ועל כן, ככל שהמלחמה מתמשכת, כך הן
מוחלשות כלכלית עוד יותר. האלימות המלחמתית, וגם האלימות במרחב
הציבורי, מחלחלות למרחב הפרטי־משפחתי שבו נשים הן הנפגעות
העיקריות. הגידול בתפוצת הנשק הפרטי והיעדר מנגנוני פיקוח מביאים
לעלייה באלימות בחברה בכלל וכלפי נשים בפרט. הסטת משאבי המדינה
למימון המלחמה והמשבר הכלכלי, מביאה לצמצום השירותים החברתיים,
שבהם רוב המועסקים הם נשים, ולכיווץ רשת הביטחון הסוציאלית של
המדינה בתקופה שבה הצרכים רק הולכים וגוברים.
תמונת מצב זו מדאיגה במיוחד על רקע עליית הסמכותניות, השמרנות
והרס מערכת האיזונים והבלמים הדמוקרטיים בישראל, שכן להדרה
של נשים ממוקדי קבלת החלטות במדינה ולהתעלמות משיקולים
מגדריים בקביעת המדיניות יש השפעות רוחב שליליות המקבלות
ביטוי מוחשי בחייהן של נשים. החלטות המדיניות אינן מביאות לידי
ביטוי את הצרכים וסדרי העדיפויות של מחצית אוכלוסיית ישראל. אי־
שוויון בין נשים לגברים והדרה של נשים ממוקדי קבלת החלטות הם פגיעה
ישירה ביסודות הדמוקרטיים של מדינה ישראל. ההשלכות של ההתעלמות
השיטתית של מקבלי ההחלטות מהגידול בפערים המגדריים כבר ניכרות
בשטח, ומחייבות פעולה דחופה ויסודית למניעת משבר חמור אף יותר.
מדד המגדר
שבה מתפרסם מדד המגדר של שוות – לקידום נשים13-זוהי השנה ה
בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים. מדד המגדר הוא כלי מדידה רב
עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל.
המדד מציג תמונה מפורטת של האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה,
השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות ותקשורת, אלימות, חלוקת
זמן, בריאות – ומדי שנה מתווספים לו תחומים חדשים (השנה: הוצאה
לאור של ספרים בישראל, השוואה בין נשים מקבוצות חברתיות שונות).
בחינת האי־שוויון המגדרי נעשית גם בהצטלבויות בין מגדר לבין מיקומים
ומעלה. 65 חברתיים שונים, כמו החברה הערבית, החברה החרדית וגילאי
המדד חושף מגוון של נקודות אי־שוויון בין נשים לגברים בישראל
באופן המעיד שהאי־שוויון המגדרי הוא עיקרון מכונן ואבן יסוד עיקשת
של החברה בישראל. הנתונים שמספק המדד מאפשרים לו לשמש מצפן
למקבלי ומקבלות החלטות, לגורמים ממשלתיים וציבוריים ולארגוני החברה
האזרחית בישראל.
לכל אורך החוברת נשים מסומנות בצבע אפור וגברים בצבע שחור
משפחה
וילודה
תרבות וספורט
זמן
בריאות
אלימות
השכלה
שוק העבודה
מגדור מקצועי
ביטחון כלכלי
ועוני
עוצמה
פריפריה החברה
החרדית
נשים יוצאות
אתיופיה
65+
65+
א.נשים עם
מוגבלות
65+
החברה
הערבית .בחוברת מוצגים נתונים מרכזיים של מדד המגדר
yodaat.org כלל הנתונים המרכיבים את המדד זמינים באתר יודעת
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀4
5 ׀
בלבד ברמת האי־15% חלה ירידה של2004 . מתחילת המדידה בשנת1
שוויון המגדרי הכוללת בישראל – שיפור של פחות מאחוז אחד בממוצע
ניכרת עלייה באי־שוויון המגדרי בממדים של 2025 לשנה. במדד המגדר
עוצמה, מגדור מקצועי, חלוקת זמן, אלימות ובריאות. צמצום קל של
פערים מגדריים נמצא בממדים של השכלה, שוק העבודה, משפחה וילודה,
ובממד החברה הערבית. הממד שבו קיים הפער המגדרי העמוק ביותר ממשיך
להיות עוצמה פוליטית וכלכלית, והממד השוויוני ביותר הוא השכלה.
. בממד העוצמה חלה צניחה דרמטית בייצוג נשים בזירה הפוליטית 2
במסגרת הממשלה הנוכחית – ירידה במספר הח"כיות והשרות, היעדר
מנכ"ליות במשרדי הממשלה, ואף ירידה בייצוג נשים בסגל הבכיר בשירות
המדינה. גם בזירה הכלכלית חלה ירידה בייצוג נשים בקרב מנכ"לים במשק.
במגזר הפרטי נמשך הגידול האיטי בייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות
. לעומת זאת, בחברות הממשלתיות 2024 בשנת29%-ציבוריות, והוא עלה ל
התהליך הפוך ומהדהד את ההדרה של נשים ממוקדי כוח והשפעה: בשנת
, 36%- ירד הייצוג של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ל2025
ושיעור החברות שבדירקטוריונים שלהן אין נשים במינוי ממשלתי עלה לכמעט
שליש – וכל זאת על אף חקיקה המחייבת ייצוג שוויוני לנשים.
. בממד האלימות חל שינוי לרעה בכל האינדיקטורים הנבחנים: גידול 3
במספר הפניות החדשות למרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, ועלייה
במספר הנשים המטופלות במרכזי אלימות במשפחה של משרד הרווחה
(וירידה במספר הגברים). תחושת הביטחון בשעות החשכה באזור המגורים
65% בקרב גברים (לכדי12%- בקרב נשים ו18%- ב2024- ל2020 ירדה בין
. 5.7%-, בהתאמה). שיעור הנשים המדווחות כי הוטרדו מינית עלה ל81%-ו
יש גידול איטי במספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין עבירות 2022 מינואר
מין במשפחה. מספר המקרים של רצח נשים על רקע מגדרי עלה אף הוא,
וכמחצית מהרוצחים עשו שימוש בכלי נשק לביצוע הרצח.
. בממד שוק העבודה היחס בין השכר החודשי הממוצע של נשים וגברים 4
, כלומר נשים מרוויחות0.65 ועומד על2024-2022 נותר ללא שינוי בשנים
פחות מגברים. הפער המגדרי בשכר השכירים בישראל הוא 35% בממוצע
, ובשונה מרוב המדינות בארגון, הוא אינו OECD-השני בגובהו בקרב מדינות ה
מצטמצם. ההשתתפות בשוק העבודה נשארה כמעט ללא שינוי, אך עלה שיעור
המועסקים במשרה חלקית (יותר בקרב גברים). חלה ירידה בהיקף המועסקים
ביותר ממשרה אחת, בעיקר בקרב גברים. חל גידול בפער המגדרי במשך
28%- דקות או יותר עלה ל45 זמן הנסיעה לעבודה: שיעור הגברים הנוסעים
בקרב נשים. לעומת זאת, שיעור גבוה יותר של נשים עובדות קרוב 18% לעומת
לבית. דפוס זה מעיד על האחריות המוגברת המוטלת על נשים לטיפול בילדים
ובמשק הבית (עבודות שקופות) עקב חלוקת עבודה מגדרית לא שוויונית
מתמשכת בתחום זה. אזור התעסוקה של נשים מצומצם יותר ובעקבות כך גם
ההזדמנויות התעסוקתיות והאפשרויות שלהן להתפתחות אישית ומקצועית
ולתגמול גבוה יותר.
65+
. היבט נוסף של שוק העבודה הוא פערים בין נשים לגברים בתעסוקה5
מעורערת: במדד הנוכחי אפשר לראות הרעה בתנאי התעסוקה של נשים
וגברים כאחד, אך הפער המגדרי ברוב האינדיקטורים לא השתנה. בקרב
מהנשים) והמובטלים 40%- מהגברים ו30%( המשתכרים עד שכר מינימום
לתקופה ממושכת הצטמצם הפער המגדרי, אך חל גידול בפער בקרב המועסקים
במשרה חלקית שלא מרצון. הפן המגדרי בתחולת העוני משלים את התמונה:
שיעור הנשים העניות גבוה משיעור הגברים העניים, ועל אף ירידה בהיקף
הפער הולך וגדל מכיוון 2021 התובעים גמלה של הבטחת הכנסה, משנת
שהירידה גדולה יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים. הפער המגדרי בתחום
העוני בשנתיים האחרונות הוא ברמה הגבוהה ביותר מתחילת המדידה.
. בממד ההשכלה התרחב הפער המגדרי ברכישת השכלה גבוהה. חלה 6
שנות לימוד, וירידה בשיעור הגברים בעלי15-13 עלייה בשיעור הנשים בעלות
שנות לימוד ומעלה. ייתכן שהגידול בפער המגדרי קשור לגיוס המילואים 16
., שכן רוב המגויסים הם גברים7/10 הנרחב מאז מתקפת
. במדד נבחנת רמת הבידול המגדרי בתחומי הלימוד בהשכלה הגבוהה 7
ובמשלחי היד בשוק התעסוקה. תוכניות רבות הופעלו במהלך השנים כדי
לעודד נשים לרכוש השכלה בתחומים שמניבים תגמול גבוה יותר בשוק
התעסוקה – תחומים שבאופן מסורתי רוב הלומדים אותם הם גברים. הממצאים
מלמדים כי למרות המאמצים המושקעים בעידוד נשים לגוון את תחומי הלימוד
שלהן ולרכוש השכלה בתחומים המזוהים כ"גבריים", רמת הבידול המגדרי
בהשכלה הגבוהה לא ירדה בשני העשורים האחרונים. לעומת זאת, בשוק
חל שינוי 2021 העבודה נשים גיוונו יותר את תחומי העיסוק שלהן, אך משנת
לרעה, ורמת הבידול המגדרי בתעסוקה שבה ועלתה.
. נוסף על המדידה הכללית, מדד המגדר בוחן את האי־שוויון המגדרי 8
בהצטלבות עם מיקום חברתי. הצטלבויות אלה מכוננות משטרים שונים
של הפרדה והדרה על בסיס מגדרי. לראשונה במדד מתאפשרת השוואה של
רמת השכר של נשים מקבוצות חברתיות שונות ושל הפער המגדרי בשכר
בקבוצות אלו, ואפשר לראות כי קיימים פערים עמוקים בין קבוצות שונות של
נשים בחברה היהודית.
. בחברה הערבית נמשכת הירידה ברמת האי־שוויון בין נשים לגברים. הפער 9
המגדרי בהשתתפות בשוק העבודה הצטמצם עקב עלייה יחסית גדולה יותר
, בהתאמה). יותר עובדים 64% לעומת37%( בתעסוקת נשים בהשוואה לגברים
מועסקים במשרה חלקית, ובקרב נשים חל גידול במועסקות כך שלא מרצון.
הפער המגדרי ברכישת השכלה גבוהה התרחב עקב עלייה בשיעור הנשים
הרוכשות השכלה. בממד החברה החרדית חלה עלייה ברמת האי־שוויון
המגדרי בהשוואה לשנה הקודמת.
ממצאי מדד המגדר מחזקים את המגמה של השנים האחרונות, שלפיה קידום
השוויון בין נשים לגברים ברוב התחומים נבלם ובמקרים רבים מדי אף נסוג.
2025 עיקרי תוצאות מדד המגדר
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀6
7 ׀
חיים בצל מלחמה: היבטים מגדריים
המלחמה המתמשכת משפיעה באופן שונה על נשים וגברים במגוון היבטי החיים,
אולם לגבי תחומים רבים אין עדיין בנמצא מידע עדכני אשר יכול ללמד על המצב
ולסייע בגיבוש מענים למצבי החיים והצרכים השונים. במיוחד חסר מידע רגיש
7 מגדרית במגוון רחב של נושאים, בין היתר מנהיגות נשים בחברה האזרחית מאז
באוקטובר, מצבן של האוכלוסיות המפונות, השלכות בריאותיות (פיזיות ונפשיות),
ועבודות שקופות (טיפול בילדים ועבודות בית).
נרשמים חדשים בלשכות התעסוקה בעלי משלח יד אקדמי
לפי מגדר (במספרים)
76%
24%
25 יולי-יוני
בעקבות המלחמה עם אירן
20,000
15,000
10,000
5,000
0
מקור: נתוני שירות התעסוקה ועיבודי המחברות
65+
מספר הפניות מצד מעסיקים לפגיעה בתעסוקת נשים* בתקופה
מוגנת**, מספר ההיתרים שניתנו ושיעורם מכלל הפניות
מקור: עיבוד המחברות
לנתוני משרד העבודה
* סוג הפניה: בקשה לפיטורין, לפגיעה בהיקף משרה או הכנסה, להוצאה לחל"ת
** תקופה מוגנת: במהלך טיפולי פוריות/היריון/אחרי לידה/הנקה/שהות במקלט
25,000
20,000
15,000
10,000
5,000
0
100%
80%
60%
40%
20%
0
2019
2020
2021
2022
2023
2024
9/23
7/25
מועסקים הנעדרים זמנית מהעבודה עקב שירות מילואים לפי
מגדר
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
150,000
100,000
50,000
0
10/23
7/25
עובדים מהבית עד יומיים בשבוע לפי מגדר
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
2022
2023
2024
12.3%
12.3%
14.2%
12.3%
11.7%
11.3%
6,900
33,500
25 יולי
היתרים שניתנו מכל הסיבות
פניות מעסיקים
שיעור ההיתרים מתוך הפניות
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀8
9 ׀65+
פער מגדרי מתמשך בכל תחומי החיים
ברוב תחומי החיים נשמר פער מגדרי לטובת הגברים. במקצת התחומים
לא זו בלבד שהפער אינו מצטמצם אלא הוא אף גדל עם הזמן.
ומעלה15 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה גיל
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
59.6%
66%
2024
OECD :מקור
הפער המגדרי
בשכר החציוני
ישראל
2022
OECD
2023
11%
20.8%
80%
40%
0%
2005
2024
שכר חודשי ממוצע בקרב שכירים* בש"ח
20,000
15,000
10,000
5,000
0 2005
2024
מדוח השכר של בט"ל2024-2023 מפרסומי למ"ס. נתוני2022-2005 * נתוני
11,565
17,899
רצח נשים על רקע מגדרי*, לפי אמצעי הרצח** ולפי שנה
באחוזים
מקור: יודעת
* רצח על ידי בן זוג/קרוב משפחה, במסגרת סכסוך בין משפחות/עבריינים או ניסיונות חיסול
של אחרים ** זיהוי אמצעי הרצח מבוסס על ניתוח פרסומים בכלי התקשורת
100%
80%
60%
40%
20%
0%
2019
2020
2021
2022
2023
2024
2025
כלי ירייה
אמצעי אחר
דקירות סכין
אמצעי לא ידוע
מספר כלי יריה פרטיים המוחזקים בידי בעלי רישיונות
בישראל לפי שנה
מקור: קואליציית האקדח על שולחן המטבח, על בסיס המשרד לביטחון פנים
147,653
2018
322,724
2024
350,000
300,000
250,000
200,000
150,000
100,000
50,000
0
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
כלי יריה מוחזקים
אחוז השינוי משנה לשנה
1%
0%
41%
5%
48%
-1%
16%
32%
26%
26%
29%
29%
29%
13%
25%
38%
25%
13%
27%
43%
27%
3%
32%
24%
23%
21%
50%
26%
16%
8%
25%
15%
45%
14%
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀10
11 ׀65+
זירה פוליטית וכלכלית
עמדות הניהול, ההשפעה וקבלת ההחלטות בזירה הפוליטית ובזירה הכלכלית
מאויישות ברובן על ידי גברים. רמת השוויון המגדרי בעוצמה הפוליטית
נותרה נמוכה מאוד כתוצאה מייצוג פוליטי נמוך של נשים וממינוי של נשים
מעטות לתפקידים בזירה הפוליטית מאז הבחירות האחרונות.
מקור: נתוני משרד הפנים
ועיבודי המחברות
נשים וגברים
בראש רשויות
2025 מקומיות
16
240
מספר חברי וחברות הכנסת
מקור: צוות המחקר של מדד המגדר
* מדד עוצמה פוליטית מורכב מיחס מגדרי במספר הח"כים, השרים,
ראשי רשויות מקומיות ומנכ"לים של משרדי ממשלה
רמת השוויון המגדרי בעוצמה הפוליטית*
מקור: אתר הכנסת
מספר שרות ושרים בממשלה
2020 ,35-הממשלה ה
5
28
37-הממשלה ה
30
20
10
0
2006
2025
2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2025
0.6
0.5
0.4
0.3
0.2
0.1
0
מספר המנכ"לים והמנכ"ליות
של משרדי הממשלה
מקור: יודעת
מקור: למ"ס
שיעור פרופסוריות
מן המניין
באוניברסיטאות
13%
22%
2014
2024
120
100
80
60
40
20
0
2006
2025
2004
2025
40
30
20
10
0
0
33
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
אי־שוויון
שוויון
׀12
13 ׀
עוצמה פוליטית וכלכלית
עמדות המפתח בזירה הפוליטית והכלכלית מאוישות ברובן המכריע על ידי גברים.
65+
47%
2015
34%
2025
שיעור הנשים בדרגת סגן אלוף
ואלוף משנה בצה"ל לפי שנים
)מקור: צה"ל (מענה לבקשת חופש מידע
2007
2023
30%
20%
10%
0%
סא"ליות
אל"מיות
נשים בדרג הבכיר
בשירות המדינה
מקור: נתוני נציבות שירות המדינה
ועיבודי המחברות
45%
2010
46%
2024
2003
2023
14%
18%
מספר המנכ"לים והמנכ"ליות במשק
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
2003
2013
2023
50,000
40,000
30,000
20,000
10,000
0
24%
29%
2020
2024
חברות ממשלתיות שלא מונו בהן דירקטוריות
ע"י רשויות המדינה* באחוזים
40%
30%
20%
10%
0%
2015
2025
Data.gov-מקור: עיבודי המחברות לנתונים מ
*רשות החברות הממשלתיות, הוועדה לבדיקת מינויים
ייצוג נשים בדירקטוריונים
של חברות ציבוריות במדד
*125-ת"א
ייצוג נשים
בדירקטוריונים
של חברות ממשלתיות
Data.gov-מקור: עיבודי המחברות לנתונים מ
מקור: הרשות לניירות ערך
* כולל דח"צ
17%
31%
2015
2025
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀14
15 ׀
,פער מגדרי מתמשך בתחומי התרבות
התקשורת והספורט
הפערים בין נשים לגברים בהובלה והשפעה בתחומי התרבות,
הספורט והתקשורת תורמים לעיצוב דימויים, סמלים ומיתוסים
המשמרים היררכיות מגדריות בחברה הישראלית
65+
מספר הספורטאים והספורטאיות הפעילים ספורט תחרותי
150,000
120,000
90,000
60,000
30,000
0
2007
2024
מקור: משרד התרבות והספורט
ייצוג נשים בחדשות הערב
2025 בערוצי הטלוויזיה
שיעור העוסקים בפעילות
התנדבותית לפי מגדר
ספרי פרוזה ושירה שיצאו
לאור בישראל לפי מגדר המחבר
מקור: למ"ס
מקור: הספריה הלאומית
שותפות ושוויון מגדרי50:50 מקור: מיזם
2013
2024
2010
2024
30%
20%
10%
0%
100%
50%
0%
שיעור הנשים בהנהלות
של איגודי ספורט
מקור: משרד התרבות והספורט
השמעות של זמרים וזמרות בתחנות הרדיו הארצי והאזורי
מקור: אתר מדיה פורסט ועיבודי המחברות
31.08.25- עד ל2025 *נתוני
2025
37% 50%
13%
2015
2025
100%
50%
0%
28%
39%
33%
30%
28%
2020
2024אוגוסט
יולי
יוני
הרכבים משולבים מגדרית
זמרות
זמרים
21%
23.4%
2007
2024
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀16
17 ׀
השכלה ותעסוקה
בידול מגדרי הוא אחוז הנשים שצריכות להחליף מקצוע או תחום לימוד כדי
שיהיה שוויון מגדרי בתעסוקה ובהשכלה. חל גידול לאורך השנים בשיעור
הנשים המשקיעות בפיתוח ההון האנושי שלהן באמצעות רכישה של השכלה
גבוהה. עם זאת, חל שינוי מועט בתחומי הלימוד שרובן לומדות, והרוב
הגדול לומדות מקצועות "נשיים" מסורתיים, כך שרמת הבידול המגדרי
בתחומי הלימוד לא ירדה. לעומת זאת, בשוק העבודה נשים גיוונו יותר את
התהפכה המגמה והבידול 2021 משלחי היד שלהן במהלך השנים, אך משנת
המגדרי בתעסוקה העמיק.
65+
15-13 שיעור בוגרי/ות
שנות לימוד
שנות16 שיעור בוגרי/ות
לימוד ומעלה
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
2003
2013
2023
2003
2013
2023
2003
2013
2023
30%
20%
10%
0%
30%
20%
10%
0%
60%
40%
20%
0%
זכאות לבגרות לפי מגדר
מספרים
שיעור הנשים בקרב רופאים
ובקרב סטודנטים לרפואה
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
2010
2023
2019
2023
50,000
40,000
30,000
20,000
10,000
0
80%
40%
20%
סטודנטיות לרפואה
רופאות
שיעור הסטודנטיות באוניברסיטאות (בכל התארים) ושיעור
הנשים במשלחי יד נבחרים לפי מגמות לימוד
*בידול (סגרגציה) מגדרי בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה
/פרה רפואה
טיפול סיעודי
חינוך והוראה
משפטים
רפואה
מתמטיקה,
סטטיסטיקה
ומדעי המחשב
הנדסה
ואדריכלות
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
מקור: צוות המחקר של מדד המגדר
=בידול מלא) 100 ;=אין בידול כלל0( *החישוב נעשה באמצעות מדד דאנקן
2023
בידול בהשכלה
2012
2023
2012
בידול בתעסוקה
82.6%
84.1%
88.2%
84.9%
80.1%
81.8%
79.4%
79.2%
55.1%
60.0%
47.1%
50.0%
55.6%
62.7%
41.9%
41.2%
29.7%
32.8%
30.1%
31.6%
29.7%
36.2%
22.4%
23.5%
בידול מגדרי הוא
אחוז הנשים שצריכות
להחליף מקצוע או
תחום לימוד כדי שיהיה
שוויון מגדרי בתעסוקה
וברכישת השכלה
). ככל 50:50( גבוהה
שהציון גבוה יותר, כך
הבידול עמוק יותר.
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀18
19 ׀65+
עבודה, משפחה, זמן
תעסוקת נשים קשורה קשר הדוק לחלוקת העבודה המגדרית בבית ובמשפחה. נשים הן
עבודות הבית והטיפול במשפחה. - עדיין האחראיות העיקריות לעבודות השקופות
אחריות זו משמשת במקרים רבים חסם להשתתפות מלאה ושוויונית של נשים בשוק
העבודה. בישראל זוהי סוגיה משמעותית במיוחד לאור רמת הפריון הגבוהה בהשוואה
למדינות מפותחות אחרות.
OECD Family Database :מקור
2023 נבחרותOECD מספר ילדים ממוצע לאישה במדינות
תעסוקה במשרה חלקית עקב טיפול במשפחה ובבית
אחוז המדווחים
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
29.2%
20.5%
2018
2023
2018
2023
40%
30%
20%
10%
0%
*שיעור הנשים והגברים המועסקים במשרה חלקית
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
2004
2014
2024
40%
30%
20%
10%
0%
*מכוח העבודה האזרחי
ישראל
מכסיקו
ארה"ב
בריטניה
טורקיה
שבדיה
הונגריה
הולנד
גרמניה
יוון
איטליה
פולין
יפן
ספרד
2.9
1.9
1.6
1.5
1.5
1.5
1.5
1.4 1.4
1.3
1.2
1.2
1.2
1.1
נשים לעומת גברים בראש משפחות חד־הוריות
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
2024
83%
17%
200,000
100,000
0
2010
2024
2024
33.7%
18.9%
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀20
21 ׀65+
עבודה, משפחה, זמן
שיעור העובדות והעובדים (בשכר)
שעות בשבוע50 מעל
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
2010 *אין נתונים לשנת
מקור: למ"ס
50%
40%
30%
20%
10%
0%
2008
2023
פגיעּות וביטחון כלכלי
נשים עניות יותר מגברים ונסמכות יותר על מערכת הביטחון הסוציאלי
בשלבי החיים השונים.
מספר התביעות לגמלה של הבטחת הכנסה
מקור: נתוני בט"ל ועיבודי המחברות
2024
62%
38%
מקור: נתוני למ"ס
ועיבודי המחברות
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
*של משרד העבודה, הרווחה
והשירותים החברתיים
מספר הרשומים במחלקות
לשירותים חברתיים*
בעלות על עסקים קטנים
לפי מגדר
היקף העוני לאחר תשלומי
העברה ומסים
משך זמן הגעה לעבודה
דקות*15 עד
מקור: נתוני בט"ל
ועיבודי המחברות
מקור: נתוני בט"ל
*אחוז מקרב המועסקות/ים
ועיבודי המחברות
2010
2023
2012
2024
30%
20%
10%
40%
30%
20%
10%
0%
2004
2024
150,000
100,000
50,000
0
2012
2024
608,500
708,900
567,200
648,900
ממוצע שעות עבודה
(בשכר) בשבוע
2024
34.6
40.7
2006
2023
100%
50%
0%
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀22
23 ׀
אלימות מבוססת מגדר
הנתונים אודות אלימות במשפחה, גופנית ומינית, מוצגים בחלוקה לתקופות של
) היא H1( (בכל שנה, חצי השנה הראשונה2025 ועד יוני2022 חצי שנה, מינואר
) היא יולי עד דצמבר). H2( ינואר עד יוני, וחצי השנה השניה
65+
אלימות מבוססת מגדר
קשה מאוד לאמוד את היקף תופעת האלימות מבוססת המגדר בישראל משום שקיים
מחסור בנתונים רשמיים עדכניים ביחס להיקף התופעה על היבטיה השונים: אלימות
מינית, פיזית, כלכלית, רצח נשים, אלימות במשפחה, ועוד. הנתונים הקיימים מהווים
אומדן חסר של היקף התופעה.
מקור: תזכור, מממ, משטרת ישראל, שדולת הנשים
2025
2024
2023
2022
2021
2020
2019
2018
2017
2016
2015
רצח נשים כולל רצח על רקע מגדרי (נשים שנרצחו ע"י בן זוג
או קרובי משפחה, במסגרת סכסוך בין משפחות / עבריינים)
ורצח בנסיבות אחרות
3
4
0
3
0
2
8
3
3
2
4
2
8
1
8
1
4
1
3
1
7
2
מספר הפניות החדשות מדי שנה למרכזי הסיוע לנפגעות
ולנפגעי תקיפה מינית
מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין עבירות אלימות גופנית
במשפחה לפי מגדר הנפגעת
מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין עבירות מין במשפחה
לפי מגדר הנפגעת
20,000
15,000
10,000
5,000
0
8,000
6,000
4,000
2,000
0
500
400
300
200
100
0
2012
2024
H1/22
H2/22
H1/23
H2/23
H1/24
H2/24
H1/25
H1/22
H2/22
H1/23
H2/23
H1/24
H2/24
H1/25
מקור: איגוד מרכזי הסיוע
מקור: מענה משטרת ישראל לבקשת חופש מידע
מקור: מענה משטרת ישראל לבקשת חופש מידע
2012
7,700
2024
16,659
בנובמבר30 עד2025 * נתוני
נשים
נשים
גברים
גברים
=חצי שנהH
=חצי שנהH
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀24
25 ׀
הצטלבויות: פערים מגדריים והשוואה בין נשים
מקבוצות חברתיות שונות
ההשוואה בין נשים מקבוצות חברתיות שונות מאפשרת לעמוד על הבדלים במיקום
החברתי־כלכלי של נשים בחברה הישראלית, ולזהות כיצד ההצטלבות בין מגדר
למיקום חברתי מעצימה את המוחלשות של נשים מסוימות לעומת אחרות. לראשונה
במדד המגדר, מוצגים נתונים אודות נשים מקהילת יוצאי אתיופיה.*
פער מגדרי בשכר החודשי הממוצע בקרב יוצאי אתיופיה
, בש"ח64-18 שכירים, גילי
מקור: מדד הגיוון התעסוקתי
12,000
8,000
4,000
0
2021
2022
2023
מקור: מדד הגיוון התעסוקתי
מקור: נציבות שירות המדינה ומרכז המחקר והמידע של הכנסת
פער מגדרי בשכר החודשי הממוצע לפי קבוצת אוכלוסיה
, בש"ח2022 ,64-18 שכירים, גילי
* מתפרסמים מעט נתונים רשמיים בפילוח מגדרי אודות קהילת יוצאי אתיופיה, וקיים קושי לאתר נתונים המאפשרים
השוואה ישירה בין נשים מקבוצות חברתיות שונות.
2023
10,686
7,140
מקור: למ"ס
אחוז הנשים מקרב
סטודנטים לתואר ראשון משפחות חד־הוריות ,שיעור קבוצות אוכלוסיה שונות בקרב נשים בשירות המדינה
2023 ,לפי דרג
מקור: למ"ס
2015
2016
2022
2023
יוצאות אתיופיה
יוצאות אתיופיה
יתר האוכלוסיה
החברה הכללית
57.9%
14%
56.6%
13%
72.4%
29%
71.7%
24%
החברה
הערבית
החברה
החרדית
קהילת יוצאי
אתיופיה
א.נשים
עם מוגבלות
יתר
האוכלוסיה
כלל החברה
היהודית
10,655
17,479
החברה
החרדית
6,361
8,259
קהילת יוצאי
אתיופיה
6,468
9,758
החברה
הערבית
6,449
10,211
נשים עם
מוגבלויות
6,149
12,175
דרג מסד
דרג בכיר
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
65+
3%
15%
1% 2%
0.4%6%
4% 3%
92%
74%
׀26
27 ׀65+
הצטלבויות: פערים מגדריים בקרב קבוצת
ומעלה65 הגיל
65+ השתתפות בכוח העבודה נשים וגברים בגיל
, מספר השנים הממוצע שצפויים65 תוחלת חיים בריאים: בגיל
לחיות ללא בעיה בריאותית שמפריעה לתפקוד
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
2024
15.3%
28.8%
40%
30%
20%
10%
0%
2004
2024
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
14
12
10
8
2015
2023
נשים חיות יותר
שנים בסך הכל, אך
בבריאות פחות טובה
תוחלת חיים
2024
85.5
81.5
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
2015
2024
50%
40%
30%
20%
10%
0%
+65 מעולם לא נישאו בקבוצת הגיל
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
54%
80%
נשואים בקבוצת
2023 65+ הגיל
2006
2023
3,000
2,000
1,000
0
, באחוזים+65 מדווחים על תחושת דיכאון נשים וגברים בגילאי
2024
42.5%
23.6%
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀28
29 ׀
הצטלבויות: פערים מגדריים בחברה הערבית
בחברה הערבית, שיעור הנשים בעלות השכלה אקדמית ממשיך להיות גבוה משיעור
הגברים. הפער המגדרי בתעסוקה ממשיך להצטמצם, אם כי עדיין שיעור הנשים
הערביות המועסקות בשכר נמוך בהשוואה לחברה הכללית.
65+
השתתפות בכוח העבודה בחברה הערבית בישראל
2024
2024
80%
60%
40%
20%
0%
2010
2024
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
36.8%
33.7%
62.7%
14.1%
עבודה במשרה חלקית בחברה הערבית בישראל
2010
2024
50%
40%
30%
20%
10%
0%
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
שנות לימוד בחברה הערבית15-13 שיעור בוגרי/ות
12.2%
10%
2023
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
20%
10%
0%
2000
2023
שנות לימוד ומעלה בחברה הערבית16 שיעור בוגרי/ות
18%
13.9%
2023
מקור: נתוני למ"ס ועיבודי המחברות
20%
10%
0%
2000
2023
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀30
31 ׀
הצטלבויות: החברה החרדית
בחברה החרדית יותר נשים מגברים רוכשות השכלה אקדמית
ומשתתפות בשוק העבודה.
בעלי/ות תואר אקדמי (ראשון ומעלה) בחברה החרדית
+20 בקרב גילאי
64-25 השתתפות בכוח העבודה בחברה החרדית גילאי
2024
40%
30%
20%
10%
0%
2007
2024
מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה
29%
9.6%
2004
2023
100%
50%
0%
מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה
2023
84%
58%
65+
רמת השוויון המגדרי לאורך השנים
בלבד 15%- עלתה רמת השוויון המגדרי בישראל ב2004 מתחילת המדידה בשנת
לא חל שינוי משמעותי 2010-2004 בממוצע לשנה). בין השנים0.75% (שיפור של
החל שיפור מסויים ורמת 2013 ועד שנת2010 לטובה ברמת השוויון המגדרי. משנת
רמת השוויון נותרה ללא שינוי 2021-2013 השוויון המגדרי עלתה באיטיות. בין השנים
חל שיפור בממד העוצמה עקב עליה משמעותית בייצוג פוליטי 2022 משמעותי. בשנת
, אולם היא ירדה 12%-של נשים בממשלת בנט־לפיד, ורמת השוויון המגדרי עלתה ב
.37- עקב צניחה בייצוג הפוליטי לנשים בממשלה ה2023 בשנת6%-ב
אי־שוויון
שוויון
2004
2023
0.3
0.2
0.1
0
-0.1
'05 '06 '07 '08 '09 '10 '11 '12 '13 '14 '15 '16 '17 '18 '19 '20 '21 '22
עומק האי־שוויון
חישוב עומק האי־שוויון מאפשר לזהות באיזה תחום הפער בין נשים לגברים הוא הגדול
ביותר ובאיזה תחום הוא הקטן ביותר. ככל שהאחוז גבוה יותר, כך האי־שוויון גדול יותר.
2025 מקור: מדד המגדר
עוצמה
פוליטית
וכלכלית
58%
שוק העבודה
40%
ביטחון
כלכלי ועוני
42%
זמן
17%
מיגדור
מקצועי
39%
השכלה
11%
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀32
33 ׀
המלצות לכיווני פעולה ומדיניות
1
השנים האחרונות מדגימות עד כמה ההישגים בתחום השוויון המגדרי
הם שבריריים. במסגרת מדיניות הממשלה הנוכחית מתקיימת בישראל
הדרה של נשים מעמדות כוח והשפעה פוליטיות וכלכליות. הדרה
זו מתרחבת על רקע הרס הדמוקרטיה והחלשת שומרי הסף שלה, לצד
התעצמות כוחות שמרניים בעלי סדר יום הפוגע בזכויות בסיסיות של
נשים בחברה הישראלית. ניתוח נתוני מדד המגדר לאורך השנים מלמד כי
כוח פוליטי פמיניסטי פורמלי מביא לצמצום פערים מגדריים בתחומי
אינן 2026 חיים שונים. אולם הבחירות הכלליות שיתקיימו בסוף שנת
צפויות לשנות את התמונה ולהגדיל את הייצוג הפוליטי של נשים כל עוד
אין מנגנונים מחייבים להגדלת הייצוג של נשים ולקידום סדר יום
פמיניסטי במפלגות השונות. נדרשת חקיקה המחייבת ייצוג הולם בכל
הרמות כדי לתקן את המצב הנוכחי.
החלשת שומרי הסף של הדמוקרטיה והתעלמות ממנגנוני בקרה הן
שינוי בכללי המשחק הדמוקרטיים. יש לכך השלכות רוחב על מצבן של
נשים וזכויותיהן בכל תחומי החיים. בעקבות כך, ארגונים פמיניסטיים
פועלים כשומרי סף חליפיים בניסיון למנוע פגיעה נוספת במעמדן של
נשים במרחב הציבורי, כאשר גישתן למשאבים מצטמצמת.
2
הגידול המואץ בתפוצת כלי נשק במרחב האזרחי, הציבורי והפרטי
הוא מקור להגברת האלימות בחברה הישראלית. הניסיון ממדינות
אחרות מלמד כי ההנחה שריבוי כלי נשק מייצר ביטחון אינה תקפה, ולכן
בטווח הארוך יש צורך להניע מהלך לצמצום היקף הנשק במרחב האזרחי.
בטווח המיידי נדרש מיסוד של מנגנוני בקרה אפקטיביים בתהליך
מתן רישיונות להחזקת נשק פרטי, ובכלל זה שילוב של מידע ממערכות
הרווחה, הבריאות והביטוח הלאומי, מידע שהוא קריטי למניעת מקרים
של מתן רישיון נשק למי שאינם כשירים ועלולים להוות סיכון (לעצמם או
לסביבתם), ולהגנה על נשים שמתמודדות עם אלימות במשפחה.
CC-BY-SA 4.0 The Van Leer Institute Press | , הוצאת מכון ון ליר2025 תשפ"ו
| הדפסה: פרינטיב, ירושלים[email protected] עיצוב: יעל קציר
4
בחינת רמת הבידול המגדרי בתחומי הלימוד בהשכלה הגבוהה
ובמשלחי היד בשוק העבודה מעידה על מגדור עמוק של תחומים אלה,
וגם על היעדר שינוי של דפוסים מסורתיים מפלים מגדרית ואף העמקה
שלהם. השינויים המבניים בשוק העבודה שהוצעו כאן הם תנאי הכרחי
לגיוון מגדרי של תחומי הלימוד והתעסוקה. ייתכן גם שאלו השפעות רוחב
של ההדרה של נשים ממוקדי כוח והשפעה המתורגמת לחיזוק דפוסים
מגדריים שמרניים בתחומי חיים נוספים.
5
הוצאות הביטחון המוגברות לצד לחצים פוליטיים מביאים לפגיעה
אנושה בשירותים הציבוריים וברשת הביטחון הסוציאלית. נשים
הן הנפגעות העיקריות מכך, שכן הן רוב המועסקים בתחומי הבריאות,
הרווחה והחינוך, והן גם פגיעות יותר כלכלית ולכן נעזרות יותר בשירותים
אלו. נדרשת בחינה של קיצוצים תקציביים מפרספקטיבה מגדרית
כדי שלא להעמיק עוד יותר את הפגיעה בנשים. זאת ועוד, מנגנונים
שנועדו לבטא הערכה והוקרה למשרתי המילואים, כגון תגמול כספי
ישיר, הטבות בלימודים אקדמיים וקדימות במכרזים ציבוריים, עלולים
להתמסד כדפוסים מגדריים של אי־שוויון בהזדמנויות ובתגמול. יש
לבחון את המנגנונים השונים גם בראי ההשלכות ארוכות הטווח שלהם על
שוויון בין נשים לגברים בפרט ועל שוויון חברתי בכלל.
בשגרה, ועוד יותר במהלך המלחמה, ברור הצורך הדחוף בגיבוש פתרונות
שיטתיים שיאפשרו התמודדות עם חיי עבודה ומשפחה. שינויים
מבניים בשוק העבודה, בין היתר צמצום מספר השעות בשבוע העבודה
, וחישוב מחדש של החשבונאות הלאומית 3-0 והנהגת חינוך חינם לגילאי
באופן שעשייתן ותרומתן הכלכלית של נשים בביצוע עבודות שקופות
בבית ובמשפחה יבואו לידי ביטוי בתמ"ג ויתוגמלו בדרכים שונות – כל
אלה הם צעדים הכרחיים להבטחת יכולתם של נשים (וגברים) להתפרנס
ולגדל ילדים בכבוד.
3
65+
6
המשבר הרב־מערכתי שישראל נמצאת בו משפיע באופן שונה על נשים
ועל גברים. מענה הולם לצרכים מגדריים ייחודיים חייב להינתן באופן
שוטף ולהתבסס על נתונים רגישי־מגדר, המשמשים תשתית להבנת
הצרכים של נשים מקבוצות חברתיות שונות ולפיתוח מדיניות שמבטיחה
שינוי בהתאם. לכן נדרשים איסוף שיטתי ופרסום בזמן אמת של נתונים
סטטיסטיים מפולחים מגדרית. הדבר רלוונטי לכלל הגורמים העוסקים
באיסוף ופרסום של נתונים – הן רשויות המדינה והן מכוני מחקר
וארגונים בחברה האזרחית.
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
׀34
35 ׀
2025 האינדיקטורים המרכיבים את מדד המגדר
אלימות
פניות חדשות למרכזי 1
הסיוע
מטופלות במרכזי אלימות 2
במשפחה
בטחון בהליכה ברחוב3
שהוטרדו20+ בני/ות4
מינית
תיקי עבירות בין בני זוג5
בטחון בהליכה בחשיכה6
זמן
חופשה בארץ1
חופשה בחו"ל2
פעילות התנדבותית3
עבודה במשרה חלקית4
בעקבות עבודת בית
שימוש באינטרנט5
שעות עבודה בשבוע50+ 6
ממוצע שעות עבודה7
בשבוע
זמן הגעה לעבודה8
עוני
תחולת העוני1
גמלת הבטחת הכנסה2
הכנסה מפנסיה3
נזקקות/ים לשירותי4
רווחה
השכלה
שנו"ל15-13 בעלות/י1
שנו"ל16+ בעלות/י2
סגרגציה בהשכלה גבוהה3
מתקשות/ים במתמטיקה4
זכאות לבגרות5
שיעור למידה בתיכון6
)15-17 (גילאי
ציוני פסיכומטרי7
עמדו בדרישות הסף של8
האוניברסיטאות בקרב
26 בני
זכאים לבגרות שנבחנו 9
יח"ל במתמטיקה5-ב
שוק העבודה
השתתפות בכוח העבודה 1
האזרחי
עבודה במשרה חלקית2
שכר חודשי3
שכר שעתי4
שכר חציוני5
עובדות/י חברות כ"א6
הטבות מעסיקים7
עצמאיות/ים8
הכנסה עצמאיות/ים9
ריבוי משרות10
פחות משכר המינימום11
מהממוצע2 שכר גבוה פי12
רציפות תעסוקתית13
משרה חלקית שלא מרצון14
אבטלה ממושכת15
עסקים קטנים16
מגדור מקצועי
שכירות/ים בהיי־טק1
בידול מגדרי במשלחי2
,יד ספציפיים (הנדסה
אדריכלות, רפואה, סיעוד,
הוראה, פיתוח תכנה,
משפט, פקידות, מכירות,
תעשייה, ניקיון, ועוד)
סגרגציה לפי משלחי יד3
סגרגציה לפי ענפים4
בריאות
תוחלת חיים1
שיעור התמותה2
הערכת בריאות3
עישון4
תחושת דיכאון5
פעילות גופנית6
חברה ערבית
השתתפות בכוח העבודה 1
האזרחי
משרה חלקית2
שכר חודשי3
שכר שעתי4
שנו"ל15-13 בעלות/י5
שנו"ל16+ בעלות/י6
פריון נערות7
גיל נישואין8
משרה חלקית שלא מרצון9
זכאות לבגרות10
מתקשים/ות במתמטיקה11
עישון12
ציוני פסיכומטרי13
החברה החרדית
השתתפות בכוח העבודה 1
האזרחי
משרה חלקית2
שכר חודשי3
שכר שעתי4
לומדות/ים לתואר אקדמי5
עוצמה
חברות/י הכנסת1
שרות/ים בממשלה2
ראשי/ות רשויות מקומיות3
סגל בכיר באוניברסיטאות4
מנכ"ליות/ים במשק5
דירקטוריות/ים בחברות6
ציבוריות
דירקטוריות/ים בחברות 7
ממשלתיות
שלוש הדרגות העליונות 8
בשירות המדינה
נשים בתפקידי ניהול 9
במגזר הציבורי
מנכ"ליות/ים משרדי 10
ממשלה
אל"מיות בצה"ל11
תרבות וספורט
שירים בביצוע זמרות/ים 1
במצעד השנתי
פרס ישראל2
שחקניות/ים בתיאטרון3
במאיות/ים בתיאטרון4
ייצוג בחדשות5
השמעות ברדיו זמרות/ים6
ישראלים
השמעות ברדיו זמרות/ים 7
בינלאומיים
ספורטאיות/ים פעילות8
פרסום ספרים9
משפחה וילודה
פריון נערות1
משפחות חד הוריות2
גיל נישואין ממוצע3
מספר ילדים ממוצע לאם4
ממוצע גיל האם בלידה5
ראשונה
גרושות וגרושים6
מעולם לא נישאו7
אלמנות ואלמנים8
65+
65+ גיל
השתתפות בכוח העבודה 1
האזרחי
שכר חודשי 2
שעות עבודה בשבוע3
לא נישאו מעולם4
נשואות/ים5
תוחלת חיים בריאים6
רמת תפקוד7
מצב בריאותי8
מקבלי פנסיה9
הכנסה מפנסיה10
תחושת דיכאון11
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
יוצאי אתיופיה
ייצוג בשירות המדינה1
שכר חודשי2
סטודנטים לתואר ראשון3
משפחות חד הוריות4
ከኢትዮጵያ
የመጡ ሴቶች
מרכז שוות במכון ון ליר בירושלים שם לו למטרה להטמיע
את מושג השוויון המגדרי בחשיבה ובפעולה החברתית,
ובכך להוציא את סוגיית האי־שוויון המגדרי מתחום אחריותן
הבלעדית של הנשים ולנסחה כתפיסת עולם חברתית הנוגעת
לכלל החברה בישראל. המבט המגדרי חושף את המנגנונים
המכוננים אי־שוויון ביחסי הכוח הכלכליים, הפוליטיים
והתרבותיים בין גברים לנשים. הרחבתו של מבט זה אל החברה
בכללותה מאפשרת לקרוא תיגר על הסדר החברתי הקיים ולגרום
לכך שעולמן, צורכיהן וניסיון חייהן של נשים ממגוון מיקומים
חברתיים וקבוצות יובאו בחשבון בכינונו של סדר זה.
02-5619293 ; פקס02-5605222 , טל׳4070 , ת"ד9104001 , ירושלים43 רחוב ז'בוטינסקי
43 Jabotinsky St., Jerusalem 9104001, P.O.B. 4070, Tel. 972-2-5605222, Fax. 972-2-5619293
02-5619293 :، فاكس02-5605222 :، تلفون4070 .، ص. ب91040 ، القدس43 شارع جابوتنسكي
v a n l e e r @ v a n l e e r . o r g . i l
•
w w w . v a n l e e r . o r g . i l
פיתוחו ופרסומו של מדד המגדר התאפשרו הודות לתמיכתם הנדיבה
של הקרנות והגופים הבאים:
קרן
גלילאו
.בחוברת מוצגים נתונים מרכזיים של מדד המגדר
yodaat.org כלל הנתונים המרכיבים את המדד זמינים באתר יודעת