חומר רקע
1
6.6.2023
י"ז בסיוון התשפ"ג
'הערות החברה להגנת הטבע לפרק ו-
פסולת בניין בתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה
ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023
ו-
2024), התשפ''ג-
2023
לקראת דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה
אנו מברכים על קידום הצעת החוק לטיפול בפסולת בניין, אשר נועדה למנוע את ההפקרות הקיימת
כיום בענף הפינוי של פסולת בניין, המובילה לנזק סביבתי עצום ולפגיעה חמורה בשטחים הפתוחים
.בישראל
לפי דו"ח מבקר המדינה, מדובר בכ-
180,000
משאיות פסולת בשנה ששופכות את תכולתן בשטחים
השייכים לציבור, בהיקף מצטבר ש ל יותר ממיליון דונם(!) בשטחים הפתוחים. פסולת בניין יוצרת
פגיעה אקולוגית אדירה בקרקע, במי התהום, וכאשר שורפים אותה, גם באיכות האוויר שאנו
נושמים. מיותר לציין שהיא פוגעת גם בנוף, במטיילים ובחיות הבר. אנו מברכים על כך שלאחר שנים
ארוכות של מחדל מבחינת טיפול וא.כיפה, סוף סוף מקודמת חקיקה בנושא
,אנו תומכים במנגנון המוצע, שתכליתו לאפשר מעקב יעיל, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים
.אחר מסלול פסולת הבניין מן הרגע שבו היא נאצרת במכולה ועד הגעתה לאתר הטיפול בסוף התהליך
מנגנון זה יקשה מאד על השלכה פיראטית של פסולת ב ניין ויקטין באופן דרמטי את כדאיות הפרת
החוק. מעבר לתועלת הסביבתית, המהלך צפוי להיטיב עם רשויות מקומיות דלות משאבים, אשר כיום
.סופגות את מרבית הזיהום
:לצד תמיכתנו העקרונית בהצעת החוק, להלן מספר הערות והצעות לתיקון לנוסח המוצע
1.
סעיף7
)(א – בסעיף זה מוגדרת "ר שות מקומית" כעירייה, מועצה מקומית, וכן איגוד ערים שבין
תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת. הגדרה זו אינה כוללת מועצה אזורית, למרות שגם בה קיימת
בעייה של פסולת בניין, ולמרות שהאכיפה במועצה אזורית היא מאתגרת במיוחד, עקב ריבוי
השטחים הפתוחים הנמצאים בתחומה, שבהם נ.יתן להשליך בהסתר ושלא כדין את פסולת הבניין
:מוצע
."להוסיף אחרי המילים "מועצה מקומית" את המילים "מועצה אזורית
2.
סעיף7
)(י)(ד –
:קביעת אמצעי זיהוי ומעקב
יישום סעיף זה הוא הבסיס להצלחת ההסדר כולו
,ולהגשמת מטרת החוק. ללא שימוש באמצעי סימון וזיהוי של כלי האצירה לא יהיה ערך כלשהו
לחוק ולא ניתן יהיה לפקח על פינוי פסולת הבניין . החשש הוא, לאור ניסיון העבר, כי קביעת
.הכללים בעניין תתעכב ותתמשך, בעוד שמדובר במהלך שיש לבצעו מיד לאחר כניסת החוק לתוקף
:מוצע
להגדיר בסעיף, כסמכות חובה, כי השר יקבע את ההוראות הנ"ל בתוך4 חו דשים מיום
.פרסום החוק
3.
סעיף13
()(ב4
)ה -
:הצורך בסנקציה אפקטיבית בגין הצבת כלי אצירה בניגוד לחוק
פעולת האכיפה
החשובה ביותר לצורך יישום ההסדר המוצע היא הפיקוח המוניציפלי על הצבת כלי האצירה
;במרחב העירוני. זוהי הנקודה בה העבריין הפוטנציאלי חשוף באופן מקסימלי זו הנקודה שבה
.ניתן למנוע מלכתחילה את ביצוע העבירה
בהסדר המוצע, הוגדרה הצבה בלתי מורשית של כלי אצירה כעבירה פלילית, אך לעמדתנו אין בכך
,הרתעה מספקת. על מנת שההרתעה תהא אפקטיבית יש להוסיף גם סמכות מינהלית מפורשת
לרשות המקומית להחרים כלי אצירה שהוצב שלא כדי
ן
ולחייב את בעליו בעלויות הנדרשות, בדיוק
כפי שנעשה לגבי כלי רכב שחנה במקום אסור. לעניין זה נפנה לסעיף77
(3
) לפקודת התעבורה, בו
,הוגדרו במפורש סמכויותיה של רשות מקומית להרחיק, לגרור, ולאחסן רכב שחנה במקום אסור
וכן לחייב את בעל הרכב "לשלם אגרות או תשלומים בע ד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או
."שחרורו מנעילתו
קביעת הוראה דומה לעניין כלי אצירה הינה מתבקשת-
לא רק משום שהדבר יסייע במניעת השלכה
בלתי חוקית של הפסולת-
אלא גם משום שהצבה בלתי מורשית של כלי אצירה עלולה להוות מטרד
2
כאשר היא מוצבת במקום בלתי מתאים (גזילת .)'מקום חניה, חסימת מעבר, וכו לכן, היות
שהרציונל בשני המקרים זהה למעשה, מוצע להעניק לרשות המקומית סמכויות מינהליות שתקפות
.לגבי חניה, גם לעניין כלי אצירה שהוצבו שלא כדין
4.
'פרק ז2: עיצומים כספיים –
הסעיף מאפשר הטלת עיצום כספי על הצבה בלתי מורשית של כלי
אצירה , אך זאת רק במקרה שהפעולה נעשתה על ידי בעל רישיון (כלומר, גורם המטפל בפסולת
בסוף התהליך). מכאן, שלא ניתן להטיל עיצום כספי על אדם, שאינו בעל רישיון, אשר הציב כלי
,אצירה באופן לא חוקי. לעמדתנו אין בכך כל היגיון ולפיכך מוצע לתקן את הסעיף ולאפשר הטלת
עיצום כספ י על כל גורם (אדם או תאגיד) שהציב כלי אצירה בניגוד לחוק, ולכל פחות במקרה
.שמדובר בפעילות מסחרית של אותו גורם
5.
מערך הדיווח ושקיפות ציבורית -
על מנת לאפשר למשרד להגנת הסביבה לבצע בקרה על השגת
מטרות החוק, יש לוודא כי מוזרמים אל המשרד נתונים איכותיים אמינים ומ .לאים ככל האפשר
.כמו כן, הצעת החוק אינה מייצרת מנגנון דיווח לציבור ולכנסת בנוגע ליישומו מוצע להוסיף להסדר
המוצע את הדיווחים שלהלן–
•
דיווח "אונליין": צעד ראשון הנדרש בהקשר זה, הוא עיגון חובתם של האתרים הקולטים
" פסולת בניין להתחבר למערכת ממוחשבת ולדווח אונליין" על כל משאית שנכנסת או יוצאת
.מן האתר. זאת, במקום או לצד הדיווח השנתי האנכרוניסטי שנכלל בהסדר המוצע
•
רשויות מקומיות: מוצע לדרוש מכל רשות מקומית לדווח למשרד להגנ"ס, רצוי באופן
ממוחשב ובזמן אמת, על כל אישור הצבה שניתן, כמויות הפסולת המשוערות, פרטי יצרן
הפסולת וכו'. דיווח זה יאפשר למשרד "לסגור" את מעגל הדיווחים, ולהגביר את אפקטיביות
ההסדר כולו. (בהסדר המוצע הוטלה חובת דיווח רק במקרה שבו הרשות המקומית לוקחת
על עצמה את אספקת שירותי הפינוי–
.)אין בכך די, כאמור
•
שקיפות ודיווח לציבור–
היות שמצופה מן המשרד לבצע בקרה ומדידה של יישום החוק, הרי
שמתבקש כי נתונים אלה יפורסמו באינטרנט גם לציבור הרחב, כפי שנעשה בכל יתר דברי
החקיקה הסביבתית שנחקקו בשנים האחרונות (חוק האריזות, חוק השקיות, פסולת
.)אלקטרונית, ועוד
6.
עודפי עפר - ההגדרה
של פסולת בניין לפי סעיף1 מחר יגה ""ערימות אדמה)(דהיינו עודפי עפר
שאינן מעורבות בפסולת בניין, והנימוק להחרגה זו אינם מבוססי נתונים, ולמעשה נוגדים את הידוע
-
כפי שהשתקף בעבודת מרכז המחקר של הכנסת (שהוצגה בדיון על פסולת בניין, מאי2022
.)
כיום עודפי העפר אינם מטופלים כלל, ופגיעתם הסביבת ית היא חמורה. שטחים נרחבים במדינה
מכוסים בעודפי עפר, ובשל איכותם, מקורם והיעד אליו מגיעים-
.גורמים לנזקים סביבתיים קשים
בנוסף, ברובם המוחלט של המקרים העפר מעורבב בפסולת בניין, והחוק למעשה מתיר "דילול" של
הפסולת בעפר והשלכתה באופן חוקי בשדות חקלאיים ובשטחי .ם פתוחים
מכיוון שהוכחת ניקיון העפר מפסולת בניין אינה מתאפשרת אלא לאחר השלכה ומכיוון שלא קיים
מנגנון השבה לאחור לשטחים בהם יושלך עפר מעורב בפסולת, תדרש הבהרה בפסיקה של מה נחשב
ככמות "מותרת" או "סבירה" של פסולת בתוך עפר-
החרגה זו למעשה תמסד חוקית בעיה
.סביבתית קשה ביותר
לפיכך לעמדתנו יש לכלול בהגדרה של פסולת בניין גם ערימות אדמה / עודפי עפר , או לחלופין לקבוע
שהשלכת עפר בשטחים חקלאיים תעשה אך ורק בליווי ובאישור אגרונומי לאיכות החקלאית של
העפר המובא, וכל עפר שלא יעמוד בכך-
ייחשב לפסולת בנייה- מכיוון שאיכותו מג דירה אותו
.ככזה
:מוצע
,לבטל את ההחרגה של ערימות אדמה מהצעת החוק, ולחלופין להסמיך את השר
.בהתייעצות/בהסכמת השרים הרלוונטיים, לקבוע בתקנות מנגנון לוויסות עודפי עפר