פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס'172 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ו (02 בדצמבר 2025), שעה 11:00 סדר-היום: << נושא >> מענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים בחבל תקומה ובגבול הצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר חברי הכנסת: יעל רון בן משה דבי ביטון מוזמנים: גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה אג"ת, משרד האוצר אפרת פורת – מנהלת אגף משפחה, המוסד לביטוח לאומי קובי בלייך – ראש אגף בכיר, עידוד חקלאות ישראלית, משרד החקלאות וביטחון המזון גל רון – ע' בכירה להכוונות חיימ"ש ירושלים, משרד הביטחון הדס פוקס – מנהלת בכירה, תחום תשתיות נתונים, אגף אסטרטגיה מחקר ותכנון מדיניות, משרד העבודה משה יפרח – סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה מוריה ברוט – ראש יחידת תעסוקה ועסקים, מינהלת תקומה דימה אפרצב – מנהל אגף קשרי ממשל, תנופה לצפון דנה אופיר – מנהלת מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל גבריאל פיצ'י דובינר – מנהל חטיבה עובדי החקלאות, ההסתדרות החדשה ירון סולומון – המחלקה להתיישבות, האיחוד החקלאי, ארגוני החקלאים בישראל ארנון בירן – ראש תחום תיירות, מרכז השלטון האזורי מיכל פלג עוזיהו – ראש המועצה האזורית אשכול עפר ברנע – מנכ"ל, מועצה אזורית גליל עליון ענבר בזק – חכ"ל, מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון אבישי ליכטנשטיין – מועצה אזורית גליל עליון כרמית פלג – מנהלת מרכז צעירים, מועצה אזורית מטה אשר איילת סלע יונגרמן – אחראית קשרי ממשל, המחלקה הפוליטית, התנועה הקיבוצית אליסה אברמוביץ – שדלנית נכחו (באמצעים מקוונים): עפר ברנע – מנכ"ל, מועצה אזורית גליל עליון דגן לוין – מנכ"ל, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית ריאד איברהים – סמנכ"ל, לשכת המסחר והתעשייה מחוז חיפה והצפון אייל רייז – סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> מענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים בחבל תקומה ובגבול הצפון << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק פיתוח הנגב והגליל. היום 2 בדצמבר 2025, י"ב בכסלו התשפ"ו. ביקשנו לקבוע דיון בנושא מענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים בחבל תקומה ובגבול הצפון. הנושא עלה בדיון הקודם שלנו סביב הסיוע לצפון. אני מבין שהייתה איזושהי הצעה כזו של חבר הכנסת לשעבר בצלאל. אגב, היא לא הייתה הצעת חוק. << קריאה >> ענבר בזק: << קריאה >> זו הייתה הוראת שעה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה היה דיון שהוא קיים ולא משהו שהתקדם או עבר הצבעה. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> לא. לי הוא אמר שהם הגישו הוראת שעה ושהוא קיבל אישור תקציבי מהממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. הוראת שעה, בכל מקרה, צריך להצביע עליה. מדובר במענק שצריך להצביע עליו. הוא גם היחיד שהיה חתום על החוק ולכן, גם אם זה היה מוצבע, מהרגע שהוא התפטר זה התפטר איתו. << קריאה >> ענבר בזק: << קריאה >> לכן ביקשתי ממך שתקדם את החוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש כאן שתי אפשרויות, או שנגיש את זה מחדש, ואני ביקשתי לקיים את הדיון הזה, כדי לשמוע את העמדות של המשרדים וכדי לדעת שזה באמת המצב. העיקרון אומר, שירחיבו את נושא העובדה המועדפת והעבודה הנדרשת באזורים בנגב ובגליל לענפים נוספים, שלא מופיעים היום בתוך ההסדר הזה. אני חושב שהדבר הזה מתבקש, נוכח העובדה שאנחנו צריכים להחזיר תושבים גם לנגב וגם לגליל. אני אגיד יותר מזה, צריך להחזיר גם תושבים צעירים. זאת לא חוכמה להחזיר את אלה שאין להם ברירה וחיים שם מכוח ההרגל, או שהם כבר אנשים מבוגרים שחוזרים הביתה. זה חשוב לא פחות, אבל החוכמה שלנו היא להביא חבר'ה צעירים שיבנו את החיים שלהם שם. ככל ואני אקח מישהו שחי היום במרכז, וכתוצאה מהשיקולים האלה יחליט שהוא עובר לצפון או לדרום ויחזק את הגבולות, זה אינטרס לאומי של המדינה. נוכח זאת צריך לראות מה המדינה עושה. יש פה הרבה מאוד דברים אחרים, אנחנו מדברים על מגרשים שנותנים למילואימניקים, על הטבות כאלו ואחרות. תעסוקה היא אולי הדבר הכי הכי קריטי בבחירת מקום מגורים. קודם כול, אני חושב שצריך להבין מהי עמדת האוצר. יש כאן מהאוצר? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גיל, לפני שתתייחסי, אני אתן לחברת הכנסת לשעבר ענבר בזק, שהיא גם מנכ"לית של החברה הכלכלית הגליל העליון. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> זאת תוצאה שאני מנסה לדחוף כשנה וחצי. מי שהרים את הכפפה זה חבר הכנסת לשעבר אברהם בצלאל. היא נובעת משני צרכים עיקריים: 1. כמו שאמרת, יש אזורים שחוו באמת משבר גדול מאוד ויש צורך מהיר בשיקום, בין אם זה בתחום הבנייה ובין אם זה בתחומי התיירות והתעשייה. 2. המון צעירים עזבו את האזור. צעירים תושבי האזור עזבו במהלך הפינוי ולא חזרו. במקרה של הגליל המזרחי, הגליל העליון, מכללת תל חי הייתה סגורה במשך שנתיים וחסרו ידיים עובדות של כ-5,000 צעירים. המטרה היא לקחת הוראת שעה, שהיא תהליך יחסית קצר, מוגבל בזמן. הצעתי שזאת תהיה הוראת שעה ולא חוק, שאומר: ניתן איזה בוסט לאזורים האלה לחמש השנים הקרובות במנגנון פשוט מאוד שאומר: מענק עבודה מועדפת – היום הוא 10,000 שקלים והוא יהיה 20,000 שקלים לצעירים שיבחרו לעבוד בענפים הקיימים. זה חלק אחד, ענפים קיימים ואני ממליצה לקדם את זה כמסלול אחד, ובנוסף לפתוח איזשהו דיון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את יודעת להגיד מהם הענפים הקיימים? << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> כן, תיירות, תעשייה, חקלאות ובניין. אלה הענפים הקיימים. אני שמה בסוגריים את נושא תחנות הדלק, שלפחות מבחינתנו הוא לא רלוונטי. בתחנות הדלק אין בעיה כרגע, והבעיה היא בארבעת הענפים האלה שמתקשים לגייס עובדים והם קיימים כבר בחוק עבודה מועדפת. זה לא מצריך משהו מיוחד, רק לקבל החלטה שמתקצבים במסגרת הפיצויים לאותם האזורים. אני מציעה מנגנון כפול ופשוט. זה לא הרבה כסף, ואנחנו מעריכים שמדובר בסדר גודל של 4,000 עד 6,000 משרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שאת אומרת לא בהכרח דורש חקיקה. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> נכון, לכן אני אומרת הוראת שעה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. לא בגלל הוראת השעה, הוראת שעה גם דורשת חקיקה. יש חקיקה שהיא חקיקה קבועה ויש חקיקה שכותבים בה שהיא הוראת שעה, שהיא לתקופה מסוימת. אני חושב שזה לא בהכרח דורש חקיקה. אם הממשלה הייתה רוצה, דרך מינהלת תנופה, היא הייתה יכולה לתת מנגנון מיוחד, בנהלים. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> תוספת תקציבית, נכון. ויכול להיות שזה עדיין אפשרי. בנוסף, אני מציעה להפריד. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> זו גם תקומה וגם תנופה. כל מה שאנחנו אומרים על הגליל, זה כמובן גם על העוטף. אני מציעה לעשות דיון נוסף, וזה מה שאמרת, על הרחבת הענפים. למשל, נושא החינוך. נושא שהרשויות מתקשות מאוד למלא את כוח האדם בגני הילדים ובחינוך בלתי פורמלי. אני חושבת שצריך לייצר את זה בשני מנגנונים נפרדים. הסיפור של הוספת או הוצאת ענפים לעבודה מועדפת יכול לקחת הרבה זמן, הרבה דיונים והרבה בעלי עניין. לכן, אם רוצים באמת לעזור לצפון ולעוטף, אז צריך לקחת את מה שקיים. להגיד, כמו שאתה אומר, אפילו בלי חקיקה אלא במסגרת המינהלות. בנוסף, לפתוח את הדיון לענפים נוספים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. האוצר, בבקשה, גיל. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני רפרנטית תעסוקה באגף התקציבים. אני אתייחס להצעת הפתרון ולא לבעיה, שקשה לגייס עובדים ושחלק מהצעירים לא חוזרים. זאת בעיה. בעינינו, מענק עבודה מועדפת הוא לא הפתרון; מענק עבודה מועדפת הוא מענק לא יעיל, ויש לו גם הרבה הרבה השלכות שליליות. לכן אנחנו סבורים שלא צריך להרחיב אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמו למשל? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> קודם כול, לאורך זמן – יש לנו כבר עשרות שנים של שימוש במענק הזה – אנחנו רואים שהוא לא מביא לשינוי בענפים שבהם הוא קיים. כלומר, ביחס לכמות העובדים בענפים האלו, יש מעט מאוד עובדים שמצטרפים בכל שנה כתוצאה מהמענק הזה, וביחס נמוך מאוד לעובדים הכוללים בענף. אנחנו רואים שברגע שהמענק נגמר, העובדים עוזבים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אולי צריך להגדיל אותו? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הבעיות התשתיתיות בתחומים האלה, שכוללות שכר נמוך או תנאי עבודה קשים, זה האירוע שמקשה על גיוס עובדים. בסוף, יש מעט עובדים צעירים שנכנסים לרגע, משתמשים במענק העבודה המועדפת, ויוצאים. לכן, בטווח הארוך הכלי הזה לא אפקטיבי בשינוי, כזה או אחר, עבור הענפים. בנוסף לזה, יש כל מיני סוגיות. לפעמים, הכלי הזה משמש לסבסוד שכר. מעסיקים שממילא היו מעסיקים את העובדים האלה יכולים להרשות לעצמם לשלם קצת פחות, באמצעות המענק של העבודה המועדפת. לפעמים, זה גורם להשלכות של הורדת השכר באופן כללי ליתר העובדים שלא זכאים למענק הזה. אני אגע בנקודה השנייה, והיא הצד של העובדים שמתמרצים לעבוד בענפים האלה. במענק עבודה מועדפת, שקיים עשרות שנים, יש איזשהו חיבור בין הצורך הענפי בעוד עובדים, לבין קבוצת אוכלוסייה מסוימת שהיא חיילים משוחררים. מבחינתנו, הקשר הזה הוא לא קשר נכון. אם היינו רוצים לתמרץ עובדים להגיע לענף הבניין או לענף תיירות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת לא המטרה שעליה אנחנו מדברים כרגע. המטרה היא לא שהם יגיעו לענף הבניין או לענף התיירות; המטרה היא להשתמש במנגנון קיים, כדי לתמרץ אותם להגיע לצפון ולדרום. אם את אומרת שאתם, האוצר, אומרים: למה אתם נותנים את זה כמענק על עבודה מועדפת? תנו לכל צעיר שיבוא לעבוד בצפון מענק של 20,000 שקלים, כשהוא עובד בצפון במשך שנה, אנחנו לא מתנגדים. אין לי שום בעיה שהמענק הזה לא יהיה מוכוון סביב מקצועות מסוימים אלא סביב מקומות מגורים. אני מכיר את הדיונים על מענק עבודה מועדפת באופן כללי. כרגע, זה לא הדיון. מענק העבודה המועדפת הוא בסך הכול כלי. מבחינתי, זה יכול להיות גם כלי אחר. הכלי אומר, איך אני גורם לחייל משוחרר בן 21, להגיד: וואללה, אני רוצה לנסות שנה אחת בצפון. למה? כי אם אני אנסה שנה בצפון, יש לי מספר הטבות. לא כולם יישארו, לא כולם בהכרח יבנו את חייהם בצפון, אבל אני מעריך שסדר גודל של עשרות אחוזים מהם יישארו. זה הרווח שלנו, לא שהם יעבדו בענף התיירות, החקלאות או הבניין. זה דיון אחר ויש לי הרבה מה להגיד עליו, אבל זה לא האירוע. זה לא האירוע שלשמו התכנסנו. חשוב לי להדגיש את זה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה היה שם הדיון, ההכנה אליו והכול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שם הדיון ככלי. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אנחנו לא חושבים שככלי, העבודה המועדפת היא כלי מתאים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה לדעתכם הכלי המתאים? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני אתן כמה דוגמאות. בתחילת המלחמה זה היה ממוקד בענפים ספציפיים. המדינה נתנה מענק שדומה לעבודה מועדפת, אבל הוא לא מצומצם רק לאוכלוסייה מסוימת, הוא לכל עובד חדש בענף. במסגרתו, ניתן מענק חודשי, כתלות בכמות החודשים שהעובד נמצא – חודשיים, שלושה, ארבעה – באזורי העימות פי שתיים מיתר הארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה כדי לתמוך בענפים. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> נכון. זה להביא עובדים חדשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו מדברים על משהו אחר. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה אותו מנגנון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. אנחנו לא מדברים על להביא עובדים חדשים, בהכרח. אני מדבר על להביא אנשים חדשים לצפון. המענק הזה לא בא לפתור את מצוקת העובדים בחקלאות, בתעשייה או בתיירות. זאת לא מטרתו, לפחות מבחינת הוועדה, כרגע. הדיון שלנו שואל איך אנחנו יכולים לגרום לחבר'ה צעירים, לחזור לצפון, לעבור לצפון או להישאר בצפון. כשאנחנו מדברים על חבר'ה צעירים, אנחנו כן מדברים על אוכלוסייה מובחנת; אני כן מדבר על מי שסיים שירות צבאי או לאומי; אני כן רואה בדבר הזה ערך וקידום כדי שאני אבנה את הצפון. זאת האוכלוסייה שתבנה אותו. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אם אנחנו מדברים על משהו רחב יותר וכולל משיכה של צעירים, אולי כדאי להזמין את מינהלת תנופה. יש שורה של תוכניות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם פה, הם הוזמנו. אני רואה שדימי לא הגיע. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> מוריה הגיעה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח > גם הצוות אצלנו באגף, החבר'ה שמתכללים את התוכנית הגדולה, יש שם שורה של תוכניות, גם תעסוקתיות וגם לא. הרבה דברים שמושכים צעירים לאזור הזה, לא תלויים במענק תעסוקה וקשורים באלף תחומים אחרים. בתוכנית הרחבה, יש פוטנציאל תקציבי גדול מאוד, והתוכניות האלו נדונות כרגע עם המשרדים, עם השר אלקין וכו'. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא נעים לי להגיד, רוב התוכניות נכשלו עד עכשיו. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הרבה מהן עוד לא יצאו לפועל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם לפני המלחמה. רוב התוכניות שאנחנו רואים הן בדרך כלל עוד מאותו הדבר. צריך לנסות קצת דברים אחרים. אני לא בטוח שהתוכנית הזאת תעבוד, אני חייב לומר את האמת. אף אחד לא מבטיח לי שהיא תעבוד. אבל היא משהו אחר, משהו חדש. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> את אומרת שזה לא עובד. במסגרת התפקיד שלי ישבתי עם התיירנים וזה מה שהם ביקשו. ישבנו וחשבנו מה יעזור לכם, איך אתם תחזרו לפעול, עוד דיברנו על זה תוך כדי המלחמה. הם אמרו מההתחלה שמצוקת העובדים זאת המצוקה העיקרית והם צריכים מנגנונים שיקלו עליהם לגייס עובדים. אנחנו צריכים מנגנונים שיקלו עלינו לגייס עובדים. זה היה הרעיון שלהם. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> בסדר. השאלה היא אם אנחנו מדברים על זה או לא מדברים על זה. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> שווה לשמוע גם אותם. אני חושב שחלק מהעניין הוא שיש כאן אנשים שבאים מהשטח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ניתן לכולם לדבר, הכול בסדר. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> זה קצת מוזר להגיד שזה לא עובד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם עשיתם איזושהי הערכה תקציבית לקראת הדיון, על מה מדובר באירוע כזה? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן. כמובן שזה תלוי בהיקף של מספר העובדים שהיינו רוצים לתמרץ. אם מדובר, כמו שאת אומרת, בסביבות 6,000 עובדים, מענק מוכפל של 20,000 שקלים, זה סדר גודל של 120 מיליון שקלים. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> לא. סליחה, זה לא 120 מיליון שקלים זה 60 מיליון שקלים כי היום הם מקבלים 10,000 שקלים. זאת תוספת של 10,000 שקלים אז צריך להסתכל על התוספת התקציבית של 60 מיליון שקלים. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> לא משנה, אז 60 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם לאוצר לא משנה בין 60 מיליון שקלים ל-120 מיליון שקלים, אני קונה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> לא. אני אדגיש, אם הם לא באים היום, זאת כן תוספת של 20,000 שקלים. זה לא שהיום הם מקבלים 10,000 שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היום הם מקבלים את זה גם בתל אביב. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> הם מקבלים את זה גם באילת. בדיוק. היום הם הולכים לעבוד באילת או בתל אביב. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זאת גם סוגיה של הסטה והשאלה בסוף היא של מדיניות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. יש כאן שאלה של עדיפות לנגב ולגליל. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> האם מדובר במשחק סכום אפס? יש פה עוד אזורים שמתמודדים עם מחסור בעובדים לא מיומנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חוזר ואומר שמבחינתנו, האירוע הוא לא העובדים וכן, מדובר על עדיפות לנגב ולגליל. בלי שום קשר, בחוק הזה הייתה צריכה להיות דיפרנציאציה מלכתחילה, ללא קשר, עם עדיפות לנגב ולגליל. הרבה יותר קל לגייס עובדים בתל אביב, בראשון לציון וברחובות מאשר במשגב, בנהריה ובשדרות. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> בכפר בלום. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> מבחינתנו השורה התחתונה היא שככל ומינהלת תקומה, מינהלת תנופה, משרדי הממשלה הרלוונטיים כגון משרד העבודה ומשרד הכלכלה, מגיעים עם תוכניות תעסוקתיות באזורים האלה, אנחנו בוחנים כל אחת לגופה ונותנים את המענה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נשמע עוד נוכחים. ראש המועצה האזורית אשכול, מיכל. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> סליחה שאני מתפרצת. אני צריכה לצאת כי יש טקס בשכונת מורים שהקמנו באשכול. קודם כול, תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, על העשייה והליווי שלך את אשכול בתקופה האחרונה שאני חוויתי. אני רוצה לחלוק על דברייך לגבי השאלה האם זה המנגנון המתאים או לא. אנחנו רואים לאורך השנים, והייתי בתפקידים ציבוריים לאורך כל השנים, עד כמה עבודה מועדפת מחזירה את החבר'ה הביתה לעבוד בחקלאות. כשניסינו להביא היינו צריכים לשלב חקלאות עם משהו אחר, כי העבודה המועדפת הייתה המנוף המשמעותי מאוד בדבר הזה. לכן אני ממש קוראת להשתמש במנגנון שעובד, והוא טוב וחיוני. לעזור לו להיות מכפיל כוח עבור שיקום ויישוב הנגב והגליל, בהקשר הזה אני אוסיף גם את הגולן. אני חושבת שאלו יעדים לאומיים וצריך ליישב אותם. אני רואה היום איך הצעירים שנכנסים לניר עוז –למעלה מ-90 אנשים ישנים בכל יום בניר עוז, וחלקם תושבי ניר עוז שחזרו. זה הגרעין הטוב והנהדר שם: גדי מוזס, ליאת אצילי, המצגרים. לצידם מכינה, שזה דבר מדהים, וגם חבר'ה צעירים של השומר הצעיר שלמדו חינוך, באים ליישוב ורוצים לעסוק בחינוך – זה הכוח. אני אומרת להם: חבר'ה, תעבדו טוב טוב בלילה, כי אני רוצה לבנות מעונות וגנים כדי שיהיו פה עוד ילדים. זה הכוח וזה הגיל שהוא כל כך משמעותי להביא אותם לנגב ולגליל. לכן אני תומכת מאוד ביוזמה הזאת, היא מבורכת, אבל אני רוצה לבקש דבר נוסף. אני מאחלת, הלוואי, לך ולחברי הוועדה, שתהיו חתומים על הדבר הזה, להצליח להכניס עבודה בחינוך כחלק מהעבודה המועדפת. זה הבסיס להכול. אני רואה שבשיקום שלנו, החקלאות חזרה לעצמה והמנגנונים של החינוך - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממה שאני מכיר, בצפון נתנו מענקים למורים שחוזרים. אני טועה או לא? יש כאן מישהו ממינהלת תנופה? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> שלחתי לדימי. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> בתקומה, כשניסו לתת תמריצים כספיים, זה לא הביא את הבשורה, בגלל זה שכונת המורים. אני אומרת תמיד, תמריצים כספיים לאנשים בגילנו זה כמו סוכרים ריקים, זה נשרף מהר. אנחנו צריכים חלבון ואני אוהבת פחמימות, מה לעשות. חלבון, להשקיע בחלבון. זה הגיל לתת תמריץ, כי זה מביא אותם ומשאיר אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מיכל, תני הצעה יותר קונקרטית. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> עם כל הכבוד לעבודה המועדפת בתחנות דלק שנמצאת בתקנה, כי כנראה פעם זה היה צורך השעה, אני חושבת שעבודה מועדפת צריכה לחול גם על אנשים שעוסקים בחינוך, עם דגש על חינוך חברתי, גם לגיל הרך. יש לנו מצוקה במדינת ישראל והכוח הזה הוא כוח נהדר. אנחנו מתקשים היום להביא אנשים ללמוד חינוך במוסדות האקדמיים. זה חלון ודרך לאנשים עם גישה חינוכית, למשוך אותם אחר כך למוסדות האקדמיים, להכשיר אותם להיות אנשי חינוך במדינת ישראל. בלי זה - - << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> אין תקומה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> - - בכייה לדורות. תודה רבה. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> טוב שבאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קיבלתי. תודה רבה. נשמע את מינהלת תקומה ואחר כך את תנופה. נתחיל עם מוריה. אין פה אף אחד מתנופה? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> שלחתי. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> בוקר טוב. במינהלת תקומה אנחנו עושים מגוון של פעילויות דרך משרדי הממשלה ועם הרשויות המקומיות כדי לחזק את התעסוקה, גם כדי להחזיר את האנשים לחבל וגם למשוך צעירים. לא הצגתי את עצמי, אני ראש היחידה לתעסוקה ועסקים, אז אני יכולה לדבר יותר בהרחבה על התוכניות שאנחנו עושים בהקשרי תעסוקה ועסקים. חשוב להגיד, בהקשר לדברים שנאמרו כאן, יש לא מעט תוכניות שמנסות לחזק את ההיבט של צעירים, להביא גרעיני נח"ל, לחזק את בתי המכינות באמת כתפיסה. ראשת המועצה דיברה על זה כתפיסה, שאם מביאים צעירים לתקופה משמעותית ומשלבים אותם בפעילות חברתית, כזו או אחרת, היכולת להשאיר אותם אחר כך בחבל יותר גדולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה אתם עושים בתחום במכינות? אני מבין שמבחינת התקציב קוצץ מספר המכיניסטים. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> אני מתנצלת. אם אפשר, שתקומה יעבירו את הנתונים בצורה מסודרת, כי אלו לא התחומים שאני אמונה עליהם. יש לא מעט תוכניות שנפתחו של חיזוק מכינות וגם פתיחה של מכינות חדשות בחבל. אין לי את הנתונים על תוכניות שעשו, נוכל להעביר אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תדברי ספציפית על מה שנאמר כאן, גם בהקשר של חינוך וגם בהקשר של הרחבת מענק העבודה. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> אני חושבת שגיל נגעה בזה. בסופו של דבר, אם תובא הצעה כזאת ואם תגובש עמדה ממשלתית בנושא – אנחנו פועלים היום במגוון דרכים כדי לחזק את התעסוקה בחבל תקומה, גם דרך תהליכים של הכשרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הדרכים? תפרטי קצת. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> לדוגמה, יש מסלול שאנחנו עושים עם משרד הכלכלה, הוראה 1.8, שמאפשרת למעסיקים לקלוט עובדים ולהכשיר אותם. זה מסבסד גם את עלויות ההכשרה וגם את עלויות השכר, ככל שהעובד באמת נקלט. עכשיו יצא קול קורא דרך אשכול נגב מערבי, לתוכניות הכשרה אזוריות שמסתכלות החוצה גם מעבר לחבל תקומה. ברור לחלוטין שעובדי חבל תקומה לא נשארים לעבוד רק בתוך החבל, אלא גם במרחקים שהם מעבר לחבל, עד 40 קילומטר; כמובן, יש את תוכנית השוברים עם משרד העבודה ושירות התעסוקה וניתן תקציב ייעודי לנושא. אנשים שרוצים לרכוש הכשרה מקצועית, כדי להשתלב במקומות עבודה, יכולים לקבל מימון בהתאם לנהלים; יש תוכניות עבודה שאנחנו עושים דרך הרשויות המקומיות, דרך כל אחת מהמועצות האזוריות וגם דרך שדרות, שנותנות ליווי תעסוקתי לפרט; יש לנו תוכנית של אימון תעסוקתי לנפגעי טראומה, תוכניות ייעודיות לצעירים, גם עם משרד העבודה, כדי לחזק את התעסוקה של צעירים. יש בהחלט מגוון תוכניות שעובדות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מהם המדדים שלכם? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> תודה למשרד העבודה שמנתח את הנתונים. לפני 7 באוקטובר, שיעור התעסוקה בחבל היה 91% וכרגע הוא עומד על 79% בחציון הראשון של 2025. זאת אומרת שהייתה לנו ירידה של 12%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הוא ה-100%? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> 91% היה לפני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני שואל, מה ה-100%. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> כוח העבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כוח העבודה הקיים כרגע? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא סתם שואל. אני מניח, יכול להיות שאני טועה, שהיום בחבל תקומה גרים פחות אנשים מאשר גרו ב-6 באוקטובר. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> אלו הנתונים של סוף 2024. אני מניחה שעוד לא הגיעו הנתונים של סוף 2025. 87% מתושבי החבל, שיכלו לחזור לחבל, לא כולל חמשת היישובים שעדיין לא חזרו, חזרו לגור בחבל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז ה-79% שאת אומרת שיש היום, הם בעצם מבין אלו שחזרו לגור בחבל. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> לא. לא בהכרח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חוזר ושואל, מה ה-100%? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> ה-100% אלו תושבי חבל תקומה בגילי העבודה. לצורך העניין, הלמ"ס ממשיך לבדוק את אנשי בארי שנמצאים בחצרים. גם אם הם פוקדים אותם בחצרים, הם עדיין נחשבים לתושבי חבל תקומה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, כל מי שגר ב-6 באוקטובר בחבל תקומה נחשב כתושב חבל תקומה היום? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> לא בדיוק. יש אנשים שעזבו ואין בכוונתם לחזור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך הלמ"ס יודע? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> צריך לשאול את הלמ"ס איך הם עושים את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לדעתי אתם טועים. יש כאן משהו שלא מסתדר לי ברמת הנתונים. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> מה הכוונה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה נראה כמו הערכה. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> נתוני תקומה על שיעור החזרה הם 87%, נכון לסוף 2024. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חוזר ואומר עוד פעם, כשאת סופרת את נתוני התעסוקה, את צריכה להשוות תפוחים לתפוחים. אני רוצה להבין מתוך מה. ואת אומרת שרק 87% מאלו שיכלו לחזור, חזרו לחבל. בואי נסתכל על מספרים מוחלטים, כמה גרו בחבל תקומה ב-6 באוקטובר? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> סדר גודל של 60,000. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 60,000 איש. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> כמובן, לא כולם בגילי עבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בגילי העבודה, כמה גרו אז? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> סדר גודל של 30,000. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה גרים היום בגילי עבודה? לא מאלה שיכלו לחזור ומאלו שלא. אז היו 30,000, כמה גרים היום? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> הנתונים הם קצת יותר גבוהים, כי בשדרות הייתה עלייה. אני לא זוכרת את הנתון המדויק, אני מניחה שיש שם עלייה של 1,000 או 2,000, אני יכולה לבדוק את הנתונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז היום גרים בתקומה בסך הכול 32,000 איש? בגילי עבודה? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> בגילי העבודה? כן, סדר גודל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, שהיו לפני כן 30,000 ועכשיו יש 32,000? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> אני מניחה, אני רוצה לבדוק את הנתונים. אני מניחה לפי הנתונים שאני זוכרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא יודע, זה לא מסתדר לי כל כך. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> היה גידול בשדרות של התושבים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> של כמה? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> סדר גודל של 2,000 איש, ובשדרות זה לא המקום היחידי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני למדתי ליבה. אם סך הכול היו לי 60,000 איש, שזה 100%,חזרו רק 87%, כשאת לא סופרת, את חמשת היישובים ואני לא יודע כמה הם נניח שחמשת היישובים האלה הם 5,000 איש ולא יותר. אז מבין ה-55,000 הכוונה ל-55,000 איש שחזרו, רק 87%. זאת אומרת שחזרו סדר גודל של 40,000 איש. מבין ה-40,000 האלה את גוזרת את גילי העבודה, אז את אומרת שכבר היום זה 32,000 איש. אתם נמצאים במספרים מטורפים, היום אתם בחזרה של הרבה מעבר, לפני כן היו רק 50% בגילי העבודה. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> לא. שנייה. בסיסי הנתונים הם שונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בדיוק מה שאני אומר, אתם כל הזמן זורקים פה מספרים שלא מתחברים אחד לשני ולא נותנים לנו את התוצאה של המדדים. אי-אפשר להגיד: יש לנו מדד, שהוא לא נמדד באמת. המדד צריך להיות: כמה אני מצליח לחזור ממה שהיה, וכמה אני מרים מעל מה שהיה. זאת השאלה. זה שנוספו 2,000 תושבים בשדרות, אני מניח שלא כל ה-2,000 תושבים הם בגילי העבודה, אז כנראה שלא נמצאים עכשיו בחבל 32,000 איש בגילי עבודה. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> אני אבדוק ואני יכולה לחזור עם הנתונים שיש. בסיס הנתונים הוא שונה. כשתקומה מסתכלת על שיעורי החזרה לחבל זה בהתאם לדיווחים שהיא מקבלת מול היישובים ודרך הלמ"ס. כמסתכלים על שיעור התעסוקה, הנתונים שנאספים הם דרך ניתוח של סקר כוח אדם. סקר כוח אדם נדגם אחת לחודש, להבנתי, ואפשר לבדוק את זה אל מול הלמ"ס, אם דוגמים את תושבי בארי בחצרים, הם עדיין נחשבים כתושבי חבל תקומה. ולכן כשמסתכלים על שיעורי התעסוקה בחבל שירדו מ-91% ל-79%, לוקחים בחשבון את האנשים שעדיין רשומים כתושבי החבל. האם זה אומר שכל מי שהיה ב-6 באוקטובר נחשב לתושב החבל? לא בהכרח. יכול להיות שיש אנשים שכבר נרשמו במקום אחר כי הם עזבו את החבל. אני לא יודעת להגיד את התשובה לזה, האם כל מי שנדגם. אלו שאלות שצריך להפנות ללמ"ס לצורת הדגימה. אי-אפשר לחבר בין הנתונים של 91% לשיעורי תעסוקה שירדו ל-79%, ל-87% שיעור חזרה לחבל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ועד עכשיו לא אמרת לי ממה ה-79%, מאיזה מספר. מה ה-100%? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> תושבי החבל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה הם היום? עדיין 60,000? כמה? בסוף, אני לא מסתכל רק באחוזים. אני רוצה להבין, אם גדלתי אז ביחס למה? 79% מתייחס להיום, זה 79% מתושבי החבל היום. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> של שיעור התעסוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר. השאלה היא האם 100%, שאת מתייחסת אליו, הוא אותו 100% של 6 באוקטובר או שהוא קטן יותר, או גדול יותר? נראה לי שזה נתון שאת צריכה לדעת בשליפה, בכל הכבוד. הבסיס ליעדים ומדדים הוא שברור לנו בדיוק מה היעד ומה המדד. היעד והמדד צריכים להיות כאלה שאומרים לנו לאן אנחנו מגיעים ממה שאנחנו רוצים. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> זאת נקודה חשובה מאוד, אני אסביר. כתקומה, כשאנחנו הצבנו יעדים, היעדים שאנחנו מסתכלים עליהם זה לכל מי שנחשב תושב החבל. קרי, כולל אנשים שהצטרפו. ככל שאנשים יעזבו את החבל, כך זה לא יכלול אותם. כשאנחנו מסתכלים כרגע על הנתונים, אנחנו מקבלים את הנתונים מהלמ"ס ומניתוחים של משרד העבודה ללמ"ס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה יעד התעסוקה שלכם בסוף דצמבר 2025? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> היעד שלנו הוא להעלות את שיעורי התעסוקה ל-82% ואז ל-84%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממה? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> מ-79% שנמצאים בהם כרגע. היעד של תקומה הוא לשמור על 91% שיעורי תעסוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, שאם יעזבו עכשיו בערך 30,000 איש מאלו שגרים היום בחבל, ויישארו רק אלו שעבדו ועכשיו תהיה 100% תעסוקה, אז את אומרת שעמדת ביעד? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> מבחינת יעדי תעסוקה, אני אעמוד ביעד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז היעד שלכם דפוק, סליחה. נו, באמת. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> יש יעדים, ויש יעד של גידול דמוגרפי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אי-אפשר מבלי להתייחס, גם ביעדי תעסוקה, לאחוז ממה הוא. את אומרת: אני מסתכלת עכשיו על כל מדינת ישראל. את מסתכלת על חבל שעזבו אותו אנשים. כשאת מודדת את יעד התעסוקה, הוא חייב להיות גם נומינלי ולא רק באחוזים. זה חייב להיות מחובר אחד לשני, הוא לא יכול להיות מופרד. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> יש יעדים למינהלת, להגיע ל-120,000 תושבים עד סוף 2033. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז את זה תבדקי ב-2033? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> יש יעדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. אני שואל אתכם עוד פעם, יש יעדים ל-2033 ויש יעדים לדצמבר 2025. אני מקבל את זה שאת אומרת שאת רוצה לעלות מ-79% ל-84%, אני לא מקבל את זה שלעלות ממה זה לא רלוונטי, הוא חייב להיות רלוונטי. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> הוא נשען גם על היעדים של הגדלת מספר התושבים בחבל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה היעד שלכם להגדלת מספר התושבים בחבל בדצמבר 2025? << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> את זה אני לא זוכרת בשלוף, אני כבר אבדוק לך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חוזר ואומר, זה הבסיס. בלי לוח תוצאות לא נוכל לדעת מה אנחנו עושים פה. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> תקומה פרסמה את התוכנית שלה ויש 13 יעדים, בתוכם יעדים לשנים 2026-2025, שכוללים גם את הגידול הדמוגרפי וגם את ההיבטים של התעסוקה. עוד רגע אני אבדוק מה היעד של 2025, מבחינת כמות הגידול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב. דימה הגיע, ואני אתן לו שנייה להיקלט. איילת סלע מהתנועה הקיבוצית, בבקשה. << אורח >> איילת סלע יונגרמן: << אורח >> שלום, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להתחבר למה שאמרה לפניי ראש המועצה אשכול, גם בהיבט של החשיבות השימושית של הכלי שקיים היום, ולנסות להגדיל אותו בהיבט החקלאות. יש לנו כל מיני מיזמים בתנועה, למשל המיזם של הקיבוץ הנודד, שהוא צעירים שעובדים בחקלאות בקווי העימות, גם בעוטף וגם בצפון. מאז המלחמה יש קושי גדול מאוד להביא לשם צעירים, אז ההגדלה של העבודה המועדפת של המענק היא סופר קריטית ומשמעותית כי זה לא מספיק כרגע. זה מענק חד-פעמי והוא נשתה, והכלי עבודה מועדפת הוא משמעותי והוא מאוד מאוד חשוב. אז לחקלאות בקיבוצים זה סופר משמעותי. גם לחינוך – כל גני הילדים בקיבוצים בפריפריה, בכל מה שקשור גם לחינוך החברתי וגם לגיל הרך, זאת יכולה להיות תוספת מאוד מאוד משמעותית. הייתי רוצה להתייחס למה שדיברתם כרגע, השיח על מספר החוזרים והשבים לקיבוצים. אנחנו בתנועה בוחנים את הסוגיה הזאת והיא מורכבת מאוד, מי שב ומי לא שב, ואיך המדינה יכולה לדעת מי ישוב. זה לא פתור, שהוא רגיש מהבחינה הזאת של לבחון אם חבר קיבוץ יכול לחזור או לא יכול לחזור, זאת עוד לא שאלה שאפשר לשאול. זאת אומרת, קשה מאוד לשעת, בהיבט של התעסוקה ובכלל. זאת סוגיה מורכבת מאוד שהמדינה לומדת איך להתמודד איתה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכן אני אומר לך, מניסיוני, ההגדרה של היעדים והמדדים היא קריטית. אי-אפשר להסתכל רק באחוזים. דווקא בגלל שזה אזור קטן מאוד, צריך להסתכל נומינלית. אנחנו לא מדברים על מספרים גדולים. כל החבל היה 60,000 איש, זה לא מספר גדול. לכן צריך להסתכל נומינלית על החזרה ולא על האחוזים. בסוף יכולים לחזור 30,000 איש ואנחנו נגיד שהכול נפלא, וזה לא. חברת הכנסת יעל רון בן משה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה על קיום הדיון החשוב הזה, תודה לכל מי שהגיעו מקרוב ומרחוק. אנחנו עוסקים בנושא, שבעיניי, הוא בהסכמה רחבה מאוד. אני מכירה את הצעת החוק של ינון אזולאי ושל מאיר כהן, ולי יש הצעת חוק בנושא. זה גם קואליציה וגם אופוזיציה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני פחות מכיר את הצעות החוק שלכם, על מה הן מדברות? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הצעות חוק פרטיות שאומרות להרחיב את נושא העבודה המועדפת ביישובי עוטף עזה וקו העימות בצפון, בתחומים שמעבר למה שנהוג כעבודה מעודפת, גם לתיירות וגם לחינוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אחת מההצעות האלו עלתה להצבעה? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמורה לעלות בוועדת שרים, בעוד שבועיים. זה היה אמור להיות השבוע וזה נדחה בשבועיים. אני מקווה שאפשר יהיה לקדם את זה. אנחנו מגיעים מהשטח. אני גרה ביישוב קו עימות בצפון, דבי מגיעה כמי שגרה בעוטף ישראל, עוטף עזה. אנחנו מכירות את האתגרים. אדוני שם את האצבע על עניין המספרים והיעדים. יכול להיות שערכית כולנו מבינים שצריך שישראלים יחיו, ויחיו טוב. כולנו מבינים מה זה חוסן, היום אנחנו מבינים מה זה חוסן, אבל עד שאנחנו לא עובדים בתוכנית עבודה סדורה ומודדים את עצמנו, אנחנו רואים שהדברים לא קורים. גם איילת מהתנועה הקיבוצית התייחסה לעניין שעוד קשה למדוד ולהגיד מי יגיע ומי לא. אנחנו מכירים את זה מהבתים שלנו, אנחנו מכירים את זה מהצוות שלי. שתי חברות צוות שלי גרות בשני יישובים שונים בקו עימות בצפון, חיילות משוחררות. צריך לשאול אותן, מה ישאיר אותן לגור בצפון. והן עוד מגיעות עם המסורת והמורשת של לגור ביישוב קו עימות. אם נפנה לאוכלוסיות חדשות, אולי ממרכז הארץ אולי מאזור ירושלים ונשאל אותם, מה אתם רוצים לקבל כדי לבוא לגור בקרית שמונה, בשלומי, חניתה או באבן מנחם? אנחנו יודעים את הנתונים, הם רוצים השכלה, אז אני מקווה שהאוניברסיטה בגליל קום תקום, והם רוצים פרנסה. זה הדבר העיקרי. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> ושירותי בריאות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם רוצים גם שירותי בריאות, תרבות ואני לא אכנס עכשיו לכל הדברים. אבל אלה שני הדברים שרואים במובהק מאוד בסקרים, במחקרים ובמספרים. בלי הדברים האלו, אני מניחה כנראה שצעירים לא יגיעו לאזורים האלו ולא יישארו בתום תקופת הלימודים. אם המדינה החליטה שהיא רוצה שחבלי הארץ האלו יהיו חזקים, המדינה תצטרך להכניס יד לכיס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחד הכלים לזה הוא העבודה המועדפת. זה עובד מצוין בתחומים מסוימים, צריך להרחיב את זה, וצריך בכלל ללכת על מדיניות מרחיבה בכל מה שקשור לעוטף עזה ולקו העימות בצפון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חברת הכנסת ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בזמנו התייחסתי לנושא מענקי העבודה של חיילים משוחררים. פניתי גם לשר, כי חשבתי שנכון לתגבר. בכל המערך שרשום היום כעבודה מועדפת, חצי מהתפקידים כבר לא קיימים וכבר לא רלוונטיים. אני חתרתי בזמנו למסגרות לבעלי מוגבלויות ולניצולי שואה. אלו דברים שגם החיילים שלנו לפחות מרביתם שבאים מלוחמה וכו' זה משהו שגם טבוע בהם. ואז קיבלתי את התשובה: לא, אי-אפשר. אם אני אפתח את זה, זה יהיה משהו גורף. אמרתי לו: אוקיי, אז נשאיר אותם ב-1960. לא הבנתי, אנחנו לא מתקדמים? אני חושבת שכל נושא העבודה המועדפת חייב ריענון. אני יכולה לומר, כתושבת שדרות והעוטף, שיש נהירה מטורפת לאזור שלנו. זה לא רק חיילים, יש המון צעירים ויש הרבה מכינות שמגיעות. אתה רואה ומבין שחלקם אפילו יישאר. כשאתה בא עם מוטיבציה, ואומר: בואו לעבודה מועדפת ובעבודה המועדפת הם נחשפים לקהילה, לאהבה, לחיבוק, ולשליחות. אין מה לעשות, זה דנ"א אחר וזה יעורר את האזורים האלה. בטח ובטח בצפון. אני ביקרתי בצפון וזה אבסורד. הרי, מה זה משנה? אתה נותן את המענק הזה. באמת נראה לך שהם ילכו לתחנת דלק? ימכרו תותים? צריך למצוא להם תפקיד שאולי הם ישתלבו בו כחלק מתעסוקה עתידית. למשל, אני מאמינה שאם אנשים או חיילים מגיעים למסגרות של ילדים עם צרכים מיוחדים והם מתנדבים, במשך הזמן, הם יכולים להפוך להיות מדריכים, מנהלים ואקדמאים. כל העבודות השחורות האלו הן לא רלוונטיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה נכון גם לגבי חקלאות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה אותו הדבר, חקלאים, משק, נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הווה אומר, שאתה לא יכול להיות אחר כך בעל של משק ולומר: אני נישאר במושב ואני מנסה? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. יש זוגיות וקורים דברים טובים. אנחנו צריכים לצאת מהקופסה של קום המדינה. אני מסתכלת ויש לך שם אפילו חייט, אפילו יש תפקיד של חייט ומישהו שמע עליו באמת? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא מצליח להבין. אני חייב לומר לאוצר בעניין הזה, אני לא מצליח להבין את ההתנגדות של לגעת בחוק העבודה המועדפת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> התפיסה. כן, זה אומר שזה כדור שלג. פשוט תרענן, תוציא אחד ותכניס שניים. מה זה משנה. ההתנגדות היא תקציבית, כי בסוף אנשים לא עושים, אז הכסף אצלו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם רוצים שלא ייצא כסף. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רוצה עבודה מועדפת? בואו נסכם, תן להם מענק עידוד למי שהולך לגור כך ואל תעשה עבודה מועדפת, למרות שאני חושבת שעבודה מועדפת זה יפה וחשוב. נגיד ואתה חייל משוחרר ומגיעים לך 15,000 שקלים, בוא, תיקח עידוד, תרוץ לגור שם ותקבל 12,000 שקלים. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> רק שהציפורים לא יתעופפו לנו. אני חוזרת ואומרת, בואו ניקח את המנגנון הקיים, קודם כול ניתן מענה עכשיו ואז גם נפתח דיון נפרד על ענפים נוספים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אין לך פרטנר למנגנון הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לצערי, אין פרטנר לא לזה ולא לזה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> סמוטריץ' אמר לי: אני לא פותח את זה. אז צריך לעשות רעש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. אתן לא הייתן בתחילת הדיון. יש כאן שתי הצעות. אחת אומרת, תנו מענק למי שבא לעשות עבודה מועדפת, בחוק הקיים בנגב ובגליל, שהוא יקבל 30%, 40%, 50%, 100% יותר, זה לא משנה, הוא יקבל יותר. אני חושב שזה צריך להיות, בלי קשר, תיקון קבוע בחוק. אחר כך נעשה דיון על האם מתדלק או חייט צריכים לקבל עבודה מועדפת או לא. אלו שני דיונים שצריך להפריד אותם ולא נכון לחבר אותם. בלי קשר למה שקרה ב-7 באוקטובר, אני חושב שלנגב ולגליל צריכה להיות עדיפות. ענבר הציבה את ה-100%, אני חושב שזה פתוח לדיון. יכול להיות שהאוצר יגיד: תשמעו, אין לי כסף ל-100% בואו נעשה את זה 70%. זה לא משנה, חייבת להיות דיפרנציאציה בעבודה המועדפת. להבדיל מתיקון המקצועות, את זה אפשר לתת כמענק נוסף. פה חשוב לי שאתה תקשיב, דימי, את התוספת על מענק העבודה, אפשר לתת כמענק נוסף שלא באמצעות חקיקה. מינהלת תקומה יכולה, באמצעות הנהלים שלה. מוריה, גם מינהלת תקומה וגם מינהלת תנופה יכולות להגיד: אנחנו מתלבשות על החוק הקיים וכל צעיר, חייל משוחרר, שיבוא לעבוד בעבודה מועדפת באזורים שתחת טיפול מינהלת תקומה או תנופה, יקבל תוספת של X אחוזים למענק עבודה מועדפת. אז יצרתם עוד מנגנון שגורם לבחור צעיר, או בחורה, להגיד: וואלה, אני אלך ללמוד באוניברסיטת תל-חי ואני גם אעבוד שם בחקלאות, בתיירות, או ב-What ever. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקחת צעד קדימה, באותו גוף שאליו מגיעים החייל או החיילת המשוחררים, חוץ מעבודה מועדפת אפשר לעשות אפילו התקשרות עם אותו המעסיק כאופציה, שהם יכולים להמשיך לעוד מקום אחר כך, ואז סותמים וממלאים מקומות עבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דימי בוודאי מכיר את זה מימיו במשרד הקליטה של קידום העסקה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. יש אפשרות לקחת גם מקדם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מנגנון קידום העסקה. אגב, יש לכם מנגנון של קידום העסקה כזה? << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> אין מנגנון כזה, כי אין מנגנונים. כפי שאתה יודע, זאת מינהלת יישום, מטה יישום, שהוא בעצם מפעיל או דוחף משרדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חושב שדרך משרד הנגב והגליל, גם אתם וגם תקומה, אם תיתנו את התקציב הזה, אתם תדעו להפעיל מענק יתר למי שיגיע לאזורים האלה. גם אם האוצר לא אוהב את זה, מדברים פה על סכומים שהם לא דמיוניים. מדברים על כמה עשרות מיליונים בצפון ועל כמה עשרות מיליונים בדרום, בתוך התקציבים שלכם – יש אותם. אנחנו נריץ פה הצעות חוק, אבל זה ייקח זמן. אני מקווה גם שהצעות החוק האלו לא יבשילו, כי הכנסת תתפזר עד סוף החודש. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה יכול להיות פתרון כלכלי, גם לאוצר. אשרי המאמין, יש לו טיסה לארצות הברית, נראה לך שהוא יפספס את הטיסה? נו באמת. הוא צריך לנוח, שרל'ה אורזת, על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם יכולים לעשות את זה בתוך המנגנונים הקיימים, לדעתי, לעניות דעתי. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, אתה דייקת בדבריך. מדובר על שני מהלכים. המהלך האחד, זה תיקון החוק. זה תהליך חקיקתי והוא צריך לקרות פה, בבניין הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> והוא ארוך. אני מרשה לעצמי להגיד, שגם אם הכנסת לא תתפזר בסוף דצמבר אלא בסוף ינואר, להעביר את המהלך הזה ייקח זמן. קשה לי לראות אותו עובר ביומיים. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> בזה אני לא מבין, אבל בלי זה אי-אפשר להפעיל את זה. הדבר השני, זה בהחלט באזור הצפון ובוודאי גם בדרום, צריך להכניס סעיפים נוספים או למעשה, אולי, להוריד לגמרי. אני לא רוצה להישמע פופוליסט, יש קושי של חזרת צעירים, מצד אחד. מצד שני, צריך לנסות לדרבן את התוספת הנדרשת לאותה אוכלוסייה, שגם ככה קיימת והיא בעלת מוטיבציה ורצון לפעול. צריך לתת להם את הדחיפה הנדרשת, לא רק בתחומים הסטנדרטיים, בטח לא עניין של תחנות דלק או כל מיני דברים אקסטרה חשובים, וסליחה על הציניות. יש נושאים שהם בחינוך הפורמלי וגם בחינוך הבלתי פורמלי וגם בתחום הרפואי. כמעט בכל תחום, חסר כוח עבודה צעיר עם מוטיבציה שיש לו הזדמנות להשאיר חותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, ברמת הנהלים שלכם, אתם יכולים לחרוג מהחקיקה. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> זאת בהחלט סוגיה. כמובן אחר כך, את כל העניין התקציבי שצריך לסכם עם משרד האוצר. הדגש המרכזי הוא חיזוק הדמוגרפיה, זאת בעצם המשימה שלנו, לחזק ולהרחיב את הדמוגרפיה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה גם דמוגרפי וגם חברתי. בסוף, כשאתה מביא רוח צעירה שיכולה לתגבר בבתי ספר, תלמידים וכו' אז המציאות הופכת להיות אחרת, גם לדור הבא. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> חד-משמעית. גם בכלים הקיימים ששוחררו, כ-5 מיליארד שקלים במענקים של חיזוק, קיימים סעיפים של חינוך בלתי פורמלי וכל שאר הדברים שעובדים במסגרת של מכינות קדם צבאיות, של תנועות נוער וכל אותם דברים. זה בהחלט אפשרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני אתן התייחסות למי שהגיע. דנה, מהתאחדות התעשיינים. << אורח >> דנה אופיר: << אורח >> שלום. קודם כול, אני רוצה להודות על הדיון החשוב הזה. אנחנו תומכים כמובן, בהגדלת או בהכפלת המענק, לחיילים משוחררים בעבודה מועדפת. חשוב מאוד לחזק את האזורים בקווי העימות. אני מנהלת את מרחב דרום, אבל גם בצפון, צריך כמובן לחזק את הכלכלה המקומית ולחזק את האזור. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אפרת, מהמוסד לביטוח לאומי. << אורח >> אפרת פורת: << אורח >> שלום, תודה רבה. גם אנחנו לא מתנגדים להכפיל ולתקן. אנחנו לא רואים שיש מיצוי כל כך גדול של העבודה המועדפת לאורך השנים, אפילו יש ירידה. היינו שמחים לעודד. אנחנו נתאים את המערכת, אנחנו לא יודעים להגיד היום היכן כל חייל משוחרר עובד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הביטוח הלאומי חייב שתהיה חקיקה כדי להפעיל, או שאפשר לעשות את זה באמצעות נהלים? בסדר, זה לא חייב לעבוד דרך המנגנון הזה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לנו מספרים של כמה מוצו התקציבים שהוקצו לעבודה המועדפת, בעשרים השנים האחרונות ואילו סכומים? כשאני השתחררתי מהצבא, עשיתי עבודה מועדפת במפעל זוגלובק בנהריה. תשאל את הדוברת שלי מכפר ורדים אם היא הייתה מוכנה, בעד איזשהו כסף, לעבוד בזוגלובק נהריה. אני מניחה שהתשובה לא תהיה חיובית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היום הוא כבר לא בנהריה, הוא בשלומי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. אבל בחקלאות או בחינוך או בתיירות, יש סיכוי רב שהיא יכולה למצוא את עצמה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז היו מקצועות שלא ראינו בהם פסולים. הדור היום התקדם ויותר מפותח. אתה צריך לקחת אותו למקומות שהוא יחזק. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם היום זה לא פסול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קובי, בבקשה. << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> במשרד החקלאות אנחנו בוודאי תומכים בזה. אנחנו מכירים את הנתונים. אחד היעדים החשובים שלנו זה הצערת גיל החקלאים. היום ממוצע גיל החקלאים נושק ל-59, זה הנתון שאנחנו מכירים. הנתון הנוסף שאנחנו מכירים הוא שחסרים בכל שנה בין 400 ל-700 חקלאים חדשים. כלומר, להצעיר את גיל החקלאים זאת המטרה עליונה שלנו ולהביא דור חדש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בהיבט הזה, משרד החקלאות יודע להעביר כסף גם לפרט וגם למעסיקים בצורה ישירה. << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> נכון. אנחנו יכולים לעשות את זה גם באמצעות מנגנוני התנדבות, הקיבוץ הנודד נאמר פה. יש סקאלה רחבה מאוד של כל מיני דברים. אנחנו יכולים להסתכל על זה כמכפיל כוח שייתן start מאוד מאוד משמעותי להתקדמות של הדבר הזה. אנחנו יכולים לעצב את היכולת שלהם בתחום החקלאות, באמצעות הדרכה, באמצעות לימודים בסיסיים, כדי שהם מייד יכנסו לתוך הדבר הזה. מכל מקום, אנחנו רואים בזה צורך השעה, אני לא יודע איך זה לא קרה עד היום, במיוחד נוכח המצב שאנחנו משוועים לכוח עבודה שלנו, אזרחי ישראל. לכן אנחנו תומכים מאוד, אולי וזה יצא. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מפה אנחנו עוברים לדיון בוועדה שעוסקת בעובדים זרים, דיון שלם על עובדים זרים בחקלאות והעלות של זה. אנחנו יודעים שזו לא רק עלות תקציבית, גם נושא דיור וגם תופעות אחרות סביב הדבר הזה. איפה אנחנו שמים את המשקולות שלנו? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש נתונים של התקציב שהוקצה לעבודות מועדפות ומה קורה, נכון להיום, כמה ממשו באמת מתוך אותו תקציב? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לצערי, אין פה נתונים בכלל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אין נתונים? הוועדה יכולה לבקש? אני מעריכה ש-70% מהכסף הזה נישאר, והשאלה מה קורה איתו. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> אני לא יודעת מה הוקצה, אני יודעת להגיד מספרים כמה מיצו. יש לנו ירידה, ב-2023 היו 3,000 חיילים משוחררים ובנות שירות לאומי. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> יכול להיות שם הסכומים יעלו אז ימצו יותר. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> ב-2024 היו 5,400, וב-2025 היו 4,000. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם אולי היו במילואים. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> יש ירידה בגלל מילואים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש פה שני אלמנטים, מילואים ותחנות דלק שהפכו להיות אוטומטיות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> והחייטים עברו למכונות. אתה ניכנס לרשימה ואתה מקבל חום. << אורח >> מוריה ברוט: << אורח >> בנימה אישית, לדעתי, הם פחות הולכים לזה כי הם משיגים משרות שמשלמות 50 שקלים לשעה. הם עושים את החישוב ורואים מה שכר המינימום ועוד 10,000. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת בדיוק השאלה של התקציב. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לחקלאים בצפון או לצימריסט אין אפשרות. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> יש שתי סוגיות. עוד לפני שנכנסים לכל המאבקים סביב עניין התוספת התקציבית. אני חושב שבמסגרת התקציב הקיים, שלא מנוצל, יש מספיק כדי לפעול. המעניקים האלה הפסיקו להיות מעניינים. מה שעניין חבר'ה צעירים לפני 20 שנה זה לא רלוונטי לפני 10 שנים ובטח לא עכשיו, אבל יש צורך. אני אתן שלוש דוגמאות בתחום החינוך: יש צורך בחינוך לגיל הרך ובחינוך בלתי פורמלי, בתומכי רווחה, בחוסן קהילתי, ברכזי חינוך, בצמיחה דמוגרפית ובתרבות ביישובים. לדוגמה, יש שני מקצועות, עם הכשרה קצרה מאוד שהאדם נישאר עם מקצוע ונכנס לדברים מעניינים. לדוגמה, פלבוטומיסט שהיא פונקציה שעוזרת לקחת דם. משתמשים בזה בקופות חולים ובכל מקום, גם בעוזרי רוקחים. זאת הכשרה קצרה, מקצוע מעניין ומזה אפשר אחר כך להתפתח לסיעוד, לרפואה ולכל דבר אחר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא חסרים תפקידים. כבוד היושב-ראש, אפשר לראות את הפורמט הזה לאנשים שעושים שירות לאומי. אתה רואה אותם מגיעים לבתי החולים. כשאני הייתי אחות, היו לנו בנות שירות לאומי שהיו אחיות. כשהן סיימו הן הלכו ישר ללמוד את המקצוע. זה דומה מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין צודק יותר מלשנות את החוק הארכאי הזה, שפשוט לא מחובר למציאות היום. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ממש. כי בסוף זה מסדר להם עבודה. הם יודעים גם לאיזה כיוון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם נוכל לקבל את המיצוי התקציבי ועל זה ללכת לשר האוצר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אבקש במסגרת הסיכום מהממ"מ לעשות מחקר ספציפי על זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לאוצר אין מגמה, אני אמרתי את זה לשר. אמרתי לו: אין לכם. אתם פשוט רוצים לשמור את הכסף. במציאות של היום אפשר לרתום אותם לפנימיות, למיוחדים, לבתי חולים, זה מעולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם לא שומרים את הכסף, הם לוקחים אותו לדברים אחרים. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> יש בזום גם את עופר ברנע וגם את דגן. הם ממש רוצים לענות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אתן. נתחיל מאלו שכאן ואז לזום. הדס פוקס. << אורח >> הדס פוקס: << אורח >> אני ממשרד העבודה. מנגנון העבודה המועדפת הוא מנגנון בעייתי מאוד, גיל דיברה על זה. אני אוסיף, הוא בעייתי גם מהצד של המעסיקים. אם הם צריכים עובדים אז למה לכוון אותם דווקא לחיילים משוחררים? זה גם לא מתמרץ אימוץ טכנולוגיות. מהצד של החיילים המשוחררים, אם הם כבר עשו צבא, והרבה מהם עשו עכשיו מילואים, אז מה שהכי יעזור להם בחיים עכשיו זה לעבוד באיזושהי עבודה בלי מיומנות, בשכר נמוך, ושאנחנו נוסיף להם, אחר כך, מענק עבודה? זה לא באמת תורם להם לטווח הארוך. במציאות של היום אנחנו מבינים שיש תכליות נוספות לחוק, התכליות הן לא רק שוק העבודה, ולכן אנחנו לא מתנגדים. צריך לבדוק אם יש מנגנונים אחרים בשביל להביא אנשים, מענקים אחרים. מה שחשוב הוא שאם עושים את זה, שזאת תהיה הוראת שעה לשנתיים ואז לראות מה קורה. לא להשאיר את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, תודה. משה יפרח. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> צוהריים טובים, אני סמנכ"ל השמה ומעסיקים בשירות התעסוקה. קודם כול, אני מתנצל על האיחור, הקדימו את הדיון ולא עדכנו אותנו. אני מסכים עם מה שנאמר כאן. יש לנו שיח גם עם מחפשי העבודה וגם עם המעסיקים. לדעתי, לא נכון לעשות הפרדה בין שתי הסוגיות, סוגיית הגדלת המענק וסוגיית הרחבת המקצועות. אם לא נרחיב את המקצועות לא יהיה ביקוש. בשוק מהודק הם יכולים לקבל שכר, אמרה את זה גם אפרת. יש היום הזדמנויות לקבל שכר גבוה, גם אם יגדילו קצת את המענק זה לא בהכרח מה שייתן להם תמריץ לצאת לעבוד. בישיבות בוועדת עובדים זרים אנחנו רואים שבהרבה ענפים שרוצים עובדים זרים, יש רצון לנסות ולמצות את כוח האדם הישראלי על ידי מענק עבודה מועדפת. הם יכולים להיות נהגים, נהגי משא כבד ונהגי אוטובוס. צריך לפתוח את הסוגיה של איזה מקצועות אמורים להיות. החוק ישן מאוד, שנים מדברים על זה שרוצים לנסות לשנות ולא שינו אותו. אנחנו מאמינים שנושא הגדלת המענק והרחבת המקצועות יכולה לתת מענה גם למעסיקים וגם לעודד חיילים משוחררים להגיע למקומות האלו לעבוד. לא רק בנגב ובגליל אלא בכלל, כמובן שהדיון פה הוא יותר על הנגב והגליל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. גבריאל מההסתדרות החדשה, ואחרי זה נעבור לאלו שבזום. בבקשה. << אורח >> גבריאל פיצ'י דובינר: << אורח >> שלום, אני מנהל חטיבה ארצית של עובדי החקלאות בהסתדרות. אני בעד שיפתחו הרבה מקצועות כדי שהחיילים המשוחררים יגיעו לכמה שיותר מקצועות. העיקר שהם יוכלו לעשות משהו. ההרגשה שלי היא, בכל ועדה שאני נמצא בה ובכל החלטה של מדינת ישראל בשנים האחרונות, שאנחנו מוותרים מראש על החקלאות. אני טוען שזה אסון. דרך אגב, אמרתי את זה גם לפני 7 באוקטובר. שמעתי מישהו שאמר שצריך להשתחרר ממה שהיה בתחילת המדינה, אני חושב הפוך. אני חושב שאנחנו צריכים לחזור לחלק מהדברים. לצערי הרב, המדינה נמצאת כרגע במין מלחמה פנימית, לשמחתי עוד לא ברחובות, על אם אנחנו ימין על מלא שמאל על מלא. אני יודע שזה נשמע גבוה אבל אני רוצה שזה יהיה במעשים. אני מציע – בואו נהיה כולנו ציונים על מלא. אני חושב שהגיע הזמן לחשוב על רעיונות לגבי החיילים המשוחררים והמילואימניקים. לתת להם אדמות שיעבדו בחקלאות, ללמד אותם חקלאות מודרנית, חקלאות ירוקה ונקייה. זה קיים, יש הידרופוניקה, יש מלא דברים שאנחנו מלמדים את העולם. חברים, כשאני רואה מה קרה מ-7 באוקטובר עם החבר'ה הצעירים האלה, אני חושב שיש על מה לדבר. בואו נתחיל עם 30 זוגות צעירים, בואו נתחיל לאט-לאט. אסור לנו לוותר על הציונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. בזום איתנו מנכ"ל החברה לחקלאות גליל עליון עופר ברנע. << אורח >> עפר ברנע: << אורח >> שלום, אני מקשיב קשב רב לדיון. אני מקשיב קשב רב לוועדות אחרות שאני משתתף בהן. הגליל העליון הוא אחרי כשנתיים מלחמה ואחרי שנת בצורת. אני רוצה להתייחס לעמדת האוצר, באופן כללי בדיון הזה לנציגת האוצר, ובדיונים אחרים. הם כאילו לא מבינים את מציאות החקלאות ואת החשיבות שלה על גבול הצפון. זה נכס אסטרטגי, זה עוגן כלכלי וזה מחזיק את גבולות המדינה. האוצר לא איתנו, בשום דיון: זה לא אנחנו זה הם; נעביר את זה לגופים אחרים; פחות מעניינת אותנו החקלאות בגליל העליון, או על קו כל הגליל העליון. אני יושב ומתפלא וממשיך להתפלא. נאמר פה קודם על ידי יושב-ראש הוועדה, יש לנו כלי. בואו ננסה לחזק אותו לחקלאות. כן, זה יביא עוד דור חדש לחקלאות. אם המדינה תשכיל ותיתן אופק יציב לחקלאות יבוא דור חדש. בואו נשתמש בכלים הקיימים, כמו זה שמוצג פה, נחזק אותו ונסליל אנשים שיבואו להתחכך בחקלאות. אולי מתוך 100 זרעים שנזרע עכשיו בקרקע, עוד עשרה יינבטו וזה יהיה הדור הבא לחקלאות בגליל העליון ולחיזוק החקלאות בכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. דגן לוין. << אורח >> דגן לוין: << אורח >> שלום לכולם, אני מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית. מסונפים אלינו כ-300 מפעלים ברחבי הארץ, בעיקר בצפון ובדרום. אני יושב עכשיו בחדר של מנכ"ל חוליות מקיבוץ שדה נחמיה. הוא לא פה, הוא לא עוסק עכשיו בשיווק, לא בייצור וגם לא בחבל הבין-לאומי. הוא מתעסק בישיבת חירום על עובדים כי אין עובדים לתעשייה. פעם היית בא למנכ"ל בתעשייה ושואל אותו, מה מציק לך? אחד היה אומר מכס, השני היה אומר שער הדולר והשלישי היה אומר המתחרה הסיני. היום, כולם אומרים לך, דבר ראשון – אין עובדים. הם אומרים לנו תתעוררו. אתם לא שמים לב מה קורה לכם. העסק הזה מתרסק לנו בין האצבעות. אני פונה בבקשה לנציגת האוצר ואומר לה, ציינת את הפגמים של ההצעה הקיימת, אבל לא אמרת יש לנו הצעה אחרת. אתם לא מבינים את הבעייתיות של המצב ואת עוצמת הבעיה. הציפורים מצייצות, השקט נשמר, אבל למטה צועקים ואתם לא מקשיבים, אלף אלפי הבדלות. אמרת שאנשים עושים את העבודה המועדפת וזה לא נמשך אחרי, לא נכון. מהניסיון שלנו זה לא נכון. מהניסיון האישי של שלושת הילדים שלי, זה לא נכון – שומרים על קשר וממשיכים לעבוד. הקשרים האלה חשובים לתעשייה. אמרת שיש הורדת שכר בסקטורים אחרים כי זה מתחרה, לא נכון. אין שום הורדת שכר בתעשייה בשנים האחרונות, פשוט אין חיה כזאת, אין הורדת שכר. הכלי הזה הוא כלי מתאים, הוא כלי אפקטיבי וצריך לנסות אותו. 60 מיליון שקל, באמת, 60 מיליון שקלים. הרי, אם מתרסקת פה תעשייה הנזקים הם בסדרי גודל הרבה יותר גדולים, אפילו למיסים, לא פי שלוש ולא פי 15 תקבלו את זה בחזרה. מה עושים עם הישראלים? כבר היום יש פה 40 עובדים הודים, וזה ימשיך לגדול. זה לא פתרון, הם לא מספיק מיומנים, לא חשוב, העובדים הזרים בכלל. חוץ מזה, לאן העובדים הזרים לוקחים את הכסף? הם לוקחים אותו להודו, ארץ המוצא שלהם, הכסף לא חוזר. אין צריכה, אין מכפיל קיינסיאני, העסק לא עובד. התעשייה לקראת התרסקות. רצוי מאוד משרד האוצר, אני מבקש, מתחנן ומשמיע את זעקת התעשיינים – תתעוררו. זה כלי מצוין, בואו נעשה אותו, בואו נבדוק אותו, אולי תחשבו שזו טעות בקצה ותבואו עם רעיונות אחרים. אני קורא לכם לתמוך ברעיון הזה, הוא חשוב, הוא כסף קטן. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. ריאד איברהים בזום, סמנכ"ל לשכת המסחר בצפון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ברור. אפשר לבנות את זה. << אורח >> ריאד איברהים: << אורח >> שלום לכולם, אני סמנכ"ל לשכת המסחר בצפון. אנחנו כמובן בעד כל תוכנית שמעודדת תעסוקה בצפון, בטח גם קליטת עובדים חדשים. אנחנו בעד הרעיון הזה ובעד התוכנית להגדיל את המענק. יחד עם זאת, צריך לחשוב על כלים נוספים בשביל לשמר את העובדים הקיימים וגם למשוך עובדים צעירים חדשים לצפון. למשל, ליצור סביבת עבודה טובה שיכולה למשוך צעירים להגיע לצפון. אני חושב שגם בהשתתפות בשכר הארנונה. נושא המענק זה בסדר, זה מענק חד-פעמי וזה בסדר, אבל בשביל לשמר צריך לתת סביבת עבודה נכונה וטובה. אנחנו בעד הרחבת העבודה המועדפת, מה שקיים היום, ואולי לקלוט אותם יותר לכמה ענפים. זה חשוב לחשוב על העניין הזה ולהרחיב גם את הענפים לענפים אחרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, ברור לחלוטין שהמענק שקיים היום לא נותן תוצאות, לא בנגב ובגליל ואפילו לא במרכז, גם מבחינת הירידה, לפחות מהנתונים ששמענו פה היום. בתוך המנגנון הקיים חייבים לייצר דיפרנציאציה בין נגב וגליל לבין מרכז, בדגש על האזורים שבאחריות מינהלת תקומה ומינהלת תנופה. גם כאן, בתוך הנגב והגליל, אפשר לתת איזושהי עדיפות. אני פונה למינהלת תנופה ותקומה. כל אחת מהמינהלות צריכה לייצר, ביחד או לחוד, הצעה משלה לוועדה לדיון הבא. הצעת תמיכה בחבר'ה צעירים, לתעסוקת חיילים משוחררים ובוגרי השירות הלאומי. תתחמו את זה עד גיל 30. הכוונה היא לייצר מנגנונים תומכי תעסוקה לגילים האלה, שיגרמו להם להגיד: אנחנו במקום ללמוד במרכז, לעבוד שם ולקבל X, וואלה, הולכים להרפתקה צפונה. נלמד בצפון, נרוויח יותר על אותו הדבר, או שאפילו נעבוד בתחומים כמו חקלאות, שלא בהכרח היינו עובדים בהם במרכז. חייבת להיות איזושהי תוכנית כזו. המנגנון הקל ביותר הוא להתלבש על מענק העבודה המועדפת הקיים היום. אם עושים את זה בנהלים ולא בחקיקה אפשר לתחום את זה לחקלאות, לתיירות, לתעשייה והייתי מוסיף גם את חינוך בתוך זה. ברמת התמיכות זה יכול לעבוד דרך הרשויות המקומיות, זה יכול לעבוד דרך משרדי הממשלה השונים, בין אם זה חקלאות, תיירות או תעשייה, כל אחד בחלק שלו. אתם צריכים לבוא עם איזושהי תוכנית, כזאת או אחרת. ללא שום קשר לעניין החוק, ברור לחלוטין שהחוק הזה כבר לא מחובר למציאות. אני מבין שהאסטרטגיה של אגף התקציבים היא פשוט להרוג אותו לאט. לתת לו לגווע ולאט לאט להצטמצם. זו לא האסטרטגיה הנכונה בעיניי, חייבים לעדכן אותו. זה משהו שמדברים עליו כל הזמן בכנסת, מאז שאני נכנסתי לפה. לצערי, ההתנגדות הממשלתית לעניין חצתה את כל הממשלות. להערכתי, הדבר הזה גם יטופל מייד בממשלה הבאה. אני לא רואה את הדבר הזה ממשיך, את הפרסה הזאת ממשיכה. לכן, אני מצפה, שככל ומגיעים חוקים כאלה לוועדת השרים הקרובה, הייתי מצפה, שהשרים יתמכו בזה לפחות. לצערי, אני מסופק. אנחנו נקיים דיון, בטווח זמן של שבועות. אני רוצה שלדיון הזה יהיה לנו דו"ח ממ"מ, שייתן לנו את חמש השנים האחרונות של חוק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים, ניצול מול ביצוע, עם חלוקה לענפים. אתם בביטוח הלאומי יודעים לתת את החלוקה הענפית? << אורח >> אפרת פורת: << אורח >> כן. יש לנו חלוקה לענפים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. עם חלוקה לענפים. אני לא יודע אם אתם יודעים לתת מידע על כמה מהמקבלים נמצאים בנגב ובגליל וכמה במרכז. << אורח >> אפרת פורת: << אורח >> את זה אנחנו לא יודעים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם יודעים לתת מידע על יישובים? << אורח >> אפרת פורת: << אורח >> אנחנו יודעים מאיפה הבחור, אנחנו לא יודעים לומר איפה הוא עושה את העבודה המועדפת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אם הוא גר בתל אביב הוא כנראה לא עושה את העבודה המועדפת בגליל העליון. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> כן, הם לא מעבירים. << אורח >> אפרת פורת: << אורח >> זה פתוח. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אם הם רשומים בבית של ההורים זה לא מדויק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עדיין, זה יהיה מעניין גם בחלוקה לרשויות מקומיות. דבר נוסף שאני מבקש זה לקבל חלוקה בחמש השנים האחרונות. אולי ללמ"ס יש את המקצועות הנדרשים ביותר בתעסוקה, את חמשת המקצועות הנדרשים ביותר בתעסוקה. אולי לכם יש את זה, שירות התעסוקה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> יש, גם לנו וגם ללמ"ס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שהממ"מ יעבדו מול שירות התעסוקה. בחמש השנים האחרונות, מהם חמשת המקצועות הנדרשים במשק? נראה כמה הלימה יש בכלל באירוע הזה. שירות התעסוקה, אתם יודעים להגיד גם על אזורים? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> כן, ברור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם כאן, בחלוקה לאזורים. כי יכול להיות שהמקצועות הנדרשים בגליל הם לא בהכרח מה שנדרש בתל אביב. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אפשר להוציא את זה ממש לפי יישוב המעסיק, לא רק לפי האזור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דו"ח כזה, ככל שיהיה לנו להציג אותו, כך נוכל לקיים כאן דיון. אני מקווה שבטווח זמן של שבועיים-שלושה הם יידעו לקבל כבר את הנתונים, ואז נתאם מחדש את הדיון בנושא. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:43. << סיום >>