פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 442 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ב' בטבת התשפ"ו (22 בדצמבר 2025), שעה 12:35 סדר היום: << נושא >> חיזוק ההתיישבות בנגב - התקדמות פיתוחה של העיר כסיף << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יעקב אשר מוזמנים: נדב לחמן לזר – מנהל מינהל פיתוח כלכלי, משרד הפנים שירה ברנד – סגנית ליו"ר, מטה התכנון הלאומי שחר בקשי – רמ"ט, מטה התכנון הלאומי דוריה גנות – רפרנטית שיכון ודת אגף תקציבים, מינהל התכנון שולמית גרטל – תכנון ערים ואזורים, משרד הבינוי והשיכון נחמן הרמן – מנהל אגף חרדים, משרד הבינוי והשיכון טמיר פיקר – אדריכל מחוז דרום, משרד הבינוי והשיכון חיים לאוסתריה – יועץ מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון חגי סלע – מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל עפרה כרמון אבן – מנהלת תחום בכיר, היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי שילה רצהבי – עו"ד, יו"ר הוועדה המיוחדת מנורה בדרום כסיף מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חיזוק ההתיישבות בנגב - התקדמות פיתוחה של העיר כסיף << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צוהריים טובים, אנחנו רוצים לפתוח את הדיון, היום ה-22 בדצמבר 2025 ב' בטבת התשפ"ו, נושא הדיון כרגע הוא חיזוק ההתיישבות בנגב, התקדמות בפיתוחה של העיר כסיף. שמענו שגם יש עדכון לשם של העיר אז תכף נשמע מה השם ומה השינוי. לפני שאנחנו נפתח את הדיון אנחנו כמובן נזכיר שאנחנו היום ביום ה-808 ימים לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, השבעה באוקטובר, ועדיין רן גווילי גיבור ישראל מוחזק בשבי ברצועת עזה, כמו שהבטחתי למשפחה היקרה שלו להורים שלו לטליק ואיציק גם במהלך החג כשהגעתי אליהם הביתה להדליק איתם את נרות החג ושמענו שם שוב את סיפור הגבורה של רן ושל החברים שלו לצוות, שלחמו איתו ועוד שוטרים ולוחמים לוחמות של מג"ב שהגיעו גם כן להדלקת הנרות ושיתפו אותנו בסיפורים באמת מעוררי ההשראה של גבורה, גבורה יהודית שממשיכה להתקיים לצערנו תחת אותו יום קשה. אבל רן הוא בהחלט סיפור מעורר השראה וחשיבות לספר גם את הסיפור שלו, שהוא יוצא בשבעה באוקטובר בבוקר כשהוא ממש יומיים שלושה לפני ניתוח של שבר בכתף ויוצא להסתער עם החברים שלו על המחבלים שפשטו לעבר מדינת ישראל ובצומת הכניסה לקיבוץ עלומים נלחם שם עד הכדור האחרון, כמו שאבא שלו מספר נמצאו שם לא מעט מחבלים שהוא הצליח להשמיד אותם ממש עד הרגע האחרון, עד שנגמרה לו התחמושת כשהוא כבר גם פצוע כנראה משני כדורים שהוא חוטף במהלך ההסתערות שם ובמהלך אותו יום, כשהוא מטפל בעצמו מניח גם ח.ע. לעצמו, מעדכן את המשפחה את המפקדים שלו על מה קורה איתו ואיפה הוא נמצא ולצערנו משם הוא נחטף. החובה שלנו והמחויבות שלנו לרן שהגבורה שלו ממשיכה להוביל גם היום לוחמים בגזרות השונות, המחויבות שלנו כאן בכנסת ובטח בממשלה להשיבו וכמו שההורים ביקשו וכך אני אקיים, להעביר את כל האמצעים והלחץ והיכולת שיש לי כאן בכנסת ולא לאפשר להתקדם בשום שלב כזה או אחר ברצועת עזה עד להשבתו לחיק משפחתו, אז כך אנחנו נמשיך ונעשה בפתחו של כל דיון. במעבר מאוד מאוד חד אבל בהמשך לנושא של חיזוק הנגב, אנחנו התכנסנו הנה באמת מהנושא המאוד חשוב של חיזוק הנגב, חיזוק הריבונות בנגב וחיזוק ההתיישבות בנגב, יהוד הנגב והגליל זו משימה שאנחנו בטח כסיעת עוצמה יהודית אבל גם הממשלה הזו חרטה על דגלה והיכולת של מדינת ישראל להקים עוד עיר שתכיל עשרות אלפים עשרות אלפי תושבים בנגב, שתחזק את ההתיישבות כולה, את החינוך, את התעשייה, את ההייטק, את המסחר בנגב, תפריח את השממה ממש כפי חזונו של בן גוריון ובוודאי שהעיר כסיף היא חלק אינטגרלי מהחזון הזה ולכן התכנסנו כאן בוועדת הפנים, כדי להבין איפה הנושא הזה נמצא מה קצב ההתקדמות, מה הפערים, מה עוד נדרש לעשות כדי שאנחנו נוכל לבוא לבקר ולראות באמת ילדים משחקים שם בגני המשחקים ולשמוע את העיר חיה ותוססת ומחזקת את הנגב שהוא חשוב לכולנו. יש פה איזשהו סדר מבחינת האורחים שרוצים להתחיל? עורך דין שילה אתה רוצה לפתוח עם המצגת? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> לא בלי המצגת, שולמית תדבר על המצגת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המצגת הסתדרה? יופי, בבקשה. רק בפתיח מי שמדבר לומר שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> שילה רצהבי, אני יושב ראש הוועדה המיוחדת. אני אסביר קצת בשתי מילים על הוועדה המיוחדת מה זו ועדה מיוחדת, העיר מנורה בדרום, כסיף בשם הקודם שלה, להקים עיר צריך ועדה מיוחדת שיש לה בעצם סמכות של ועדה מחוזית וסמכות של ועדה מקומית, היא מוסמכת לעשות תב"עות שזה בדרך כלל בוועדה מחוזית וועדה מקומית מוסמכת להוציא היתרים, כשמקימים עיר חדשה יש את ייצור הכלאיים הזה בחוק התיכון והבנייה, שמתיר לנו לעשות את שני הדברים יחד כדי לקדם את העיר ולהביא אותה למצב שיהיה אפשר להוציא היתרים. אני אתחיל קודם כל עם השם של העיר מנורה בדרום, ועדת השמות של מדינת ישראל בחרה בשם הזה של מנורה בדרום, זה בא מהגמרא, "הרוצה שיחכים ידרים ושיתעשר יצפין, וסימנך שלחן בצפון ומנורה בדרום", משם גזרו את זה הצביעו על זה רוב חברי ועדת השמות ומכאן בא השם לעיר מנורה בדרום שזה מהגמרא בעצם. אנחנו מה שנקרא נמצאים באפריל 2024 קיבלתי את התפקיד, עד פברואר הבאנו תקציב לוועדה וארגנו את הוועדה מבחינת זה שיהיה לה קיום ולהביא יועצים ולהביא צוות לוועדה ובפברואר 2025 התחלנו בעצם בפועל לקבל ממשרד השיכון שהוא היזם, ששולמית ארגנה את זה את כל הנושא הזה יחד עם האדריכלית הראשית ורד סלומון שהם בעצם יזמו את התוכנית והביאו את זה לוועדה. הוועדה עשתה המון תיקונים בתוכנית, התחלנו למשל עם 5,000 יחידות דיור והיום אנחנו נמצאים בתב"ע עם 6,000 יחידות דיור ועוד 2,000 דיורית, דיורית למי שלא יודע זה בעצם דירה של 150 מטר שבדין ובחוק אפשר לפצל אותה לשתיים מינימום 25 מטר לפצל, אבל אפשר לעשות דירה של 100 מטר ודירה של 50 מטר ולהשכיר כמובן לא למכור לפיצול הוא רק לשכירות, אז עושים מה שנקרא גם שיהיה להם עוד איזה סוג של הכנסה לאותם אלה שמגיעים וקונים את הדירות הגדולות, שיהיה מה שנקרא הם בהתחלה לא באים עם הרבה מאוד ילדים, באים כשהמשפחה גדלה אז בעצם אפשר גם לקחת את היחידה ולצרף אותה למשפחה. אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של ממש מחר יש לנו דיון בתוכנית, יש לנו איזה קו רכבת שנכנס לתוך העיר שלא הכנסנו אותו ומחר יש דיון בוועדה ב-09:00 בזום כל חברי הוועדה ישתתפו, מקווה גם שיאשרו ואז נכנסים ל-60 יום להתנגדויות שתוך 60 יום נקבל את ההתנגדויות נדון בהן וניתן לתוכנית תוקף לרובע הראשון, שהרובע הראשון עוד מעט שולמית תציג את המצגת, הוא בעצם יושב על כ-3,000 דונם, יש בו אמרתי כ-6,000 יחידות דיור ועוד 2,000 יחידות דיור דיורית ועוד מעל 700,000 מטר תעסוקה ומסחר. אני אתן רשות הדיבור לשולמית שתציג את העבודה רבת השנים שהיא עשתה יחד עם כל הצוות במשרד השיכון וגם עם מחוז דרום, עם תמיר ועם מלי וכל הצוות המקצועי שבעצם עשה את העבודה הקשה של ליזום את כל התכנון המפורט והמורכב הזה. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> תודה רבה שילה. אני שולמית גרטל משרד הבינו והשיכון תכננת ערים ואזורים, כבוד היושב ראש מכובדיי, אנחנו נדבר על סטטוס קידום פרויקט להקמת העיר כסיף מנורה בדרום, מה נעשה ומה עוד נשאר לעשות, בסך הכל אנחנו עובדים כרגע מאז שהוקמה הוועדה המיוחדת אנחנו עובדים בקצב, הקצב טוב ויש לנו תקווה באמת להקים עיר בקרוב. (הצגת מצגת) עכשיו אנחנו מדברים על עוגן להתיישבות בנגב עבור האוכלוסייה שהעיר מיועדת למגזר החרדי והתכנון מותאם במיוחד לצרכים המיוחדים של המגזר, אנחנו מדברים על מכפיל של 5.5 אנשים למשק בית שזה גבוה יחסית, בדרך כלל אנחנו מדברים על 3.2 משהו כזה. רק למקם אותנו אנחנו מדברים על הציר האדום הזה בואו נגיד הפוליגון הכתום זה כסיף, כפי שאתם רואים הפוליגון הזה יושב על ההצטלבות בין כביש 80 כביש צפון-דרום שבא מדרום הר חברון ויוצא דרומה בהצטלבות בין כביש 80 הכביש הזה לכביש 31 מבאר שבע לערד, אנחנו בערך שבע דקות מערד 20 דקות מבאר שבע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יוצא מהציר של הרכבת שהולך להגיע לערד? << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> הרכבת בעצם באה מערד ויורדת דרומה עוצרת בכסייפה, בעצם הרכבת באה מערד ויורדת דרומה, שילה לא דיבר על הרכבת הזאת, הוא דיבר על רכבת קלה שתשרת את העיר ותשרת את הקו בין באר שבע לערד, הרכבת הזאת עדיין לא מתוכננת אבל יש אפשרות להעביר אותה דרך העיר, מדובר ברכבת הזאת ולא ברכבת הכבדה. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> יש רכבת שרצה פה, תסתכלו כאן איפה שאני מסמן מי שמצליח לראות, יש ערד לכיוון כאן דימונה שזו רכבת כבדה שהולכת לבאר שבע, אנחנו רוצים רכבת קלה שתלך מערד תגיע לכסיף תגיע לצומת שוקת לקריית המודיעין, מפה יבוא כבר מאזור באר שבע מה שנקרא מצומת שוקת יתחברו ואז יעלו על הרכבת הזאת, זו הרכבת קלה לא היא לא רכבת כבדה, היא רק פרוורית באזור. אני רוצה להראות לכם עוד משהו קטן שעדיין זה לא מתוכנן, אתם רואים פה את המיני משולש הזה? זה 5,000 דונם שזה שטח גלילי וכאן בעזרת השם או הוועדה המחוזית דרום או ועדה מיוחדת עדיין לא הוחלט, תתכנן פה פארק תעסוקה של 5,500 דונם, דהיינו זה ישרת זה כמו העיר כסיף הולך להיות פה פארק תעסוקה ענק שישרת את כל האזור וירים את האזור מבחינה תעסוקתית, כרגע זה שטח גלילי, שתכירו את האירוע. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> אז בעצם התקבלה החלטת ממשלה ב-2022 החלטת ממשלה 1281 להקמת היישוב העירוני כסיף, התקבלה החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את הפוליגון הזה שראיתם בכסיף בתמ"מ בתוכנית האזורית של הנגב, הוקמה ועדה מיוחדת כפי ששילה דיווח ועכשיו הצפי למתן תוקף של התב"ע שלנו זה הריבעון הראשון של 2026, זאת אומרת הוגשו כל המסמכים הסטטוטוריים הנדרשים לנוהל מבא"ת והוועדה אמורה לאשר אותם ואחרי 60 יום בעצם נקווה שאין התנגדויות וגם אם יש אז נדון בהתנגדויות והתוכנית תקבל מתן תוקף. ב-2026 בלי לחכות אנחנו רוצים לפרוץ תשתיות לביצוע עבודות פיתוח, יש כבר את חברת ערים שאמונה על הפיתוח של העיר מטעם משרד הבינוי והשיכון ואכלוס המנה הראשונה של שלב א' בערך ב2-2029. זאת התוכנית של כלל העיר של כל העיר, אנחנו מדברים על בערך 7,000 דונם בצומת כפי שתיארתי, יש פה כמה וכמה שלבי פיתוח אנחנו חילקנו את זה לשלבים של 6,000 יחידות דיור כל פעם, למרות שאפשר לאחד אותם תלוי בביקושים ובקצב השיווקים, אנחנו בעצם כמובן מתייחסים כרגע לרובע הראשונים אתם רואים את זה פה רובע א', רובע א' זה כל השכבה הדרומית של העיר כולה, יש פה שתי כניסות, כניסה מכביש 31 בדרום, כניסה ויציאה כמובן מכביש 80 ועוד כניסה ויציאה משנית בחלק הכי מערבי של התוכנית. התוכנית הזאת כוללת בעצם שלב ראשון כולל מע"ר, זאת אומרת מרכז כולל פארק כולל אזור תעסוקה כל מה שצריך על מנת להקים עיר ולאכלס אותה במעל 30,000 תושבים בשלב ראשון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמה אחוז האזור תעסוקה מכלל העיר? תגידי בדונם. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> אני אגיד לך עוד מעט יש לי עוד שקף על זה נראה לי, אנחנו מדברים על עיר כולה של 125,000 תושבים, עכשיו פה אנחנו מדברים בעצם כמו שאמרתי על קיבולת של 125,000 נפש, 24,000 יחידות דיור סך הכול, שלב א' כפי שאתם רואים גזור מכלל התוכנית, אנחנו מדברים פה על 3,000 דונם על קיבולת של כ-30,000 נפש, 6,000 יחידות דיור, אנחנו מדברים על הנה תעסוקה 550,000 מטר, זה 3.5 מטר לנפש וזה בנוסף ל-200,000 מטר תעסוקה מרחבית שזה מסביב, זה במרחק נסיעה מהעיר. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> אני רוצה להסביר את זה, בתוך הרובע עצמו אתה רואה פה את הפיג'מות האלה את המגרשים האלה של הפיג'מה, יש כאלה מגרשים פשוט הם עכשיו נכנסים לנוהל מבא"ת, אבל בתוך הרובע הזה שמנו 10 פיג'מות כאלה כדי שיהיו משרדים בתוך העיר, כמו שעשית ברחוב ירושלים פינת רבי עקיבא משם גנבתי את זה, זה עבודה שלך ושמנו את זה כדי שיהיה בקומה ראשונה גני ילדים, קומה שנייה מרפאות ומסחר ותשע 10 קומות של משרדים, שזה במרחק בין 200 ל-400 מטר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה המרחבי בעצם? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> זה המרחבי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל לא במקומות אחרים? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> לא, מרחבי הכוונה בתוך הרובע, עשינו את זה כדי שאותן נשים שיוצאות מהבית יוכלו ללכת במרחק רגלי ולחזור גם לילדים, אבל אני אהיה בדגש על זה שבקומה הראשונה אני לא רוצה מסחר, אני רוצה גני ילדים, כדי שתהיה גינה שיוכלו ליהנות גם מהמקום, המסחר יהיה במקומות אחרים לא לרכז. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גני ילדים וגינה זה שני דברים שונים. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> אני אומר הכוונה סביב שקומת הקרקע לא תנוצל לטובת מסחר ויותר תנוצל לטובת התושבים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו המסחר מפוזר בתוך העיר? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> בתוך העיר מתחת לבניינים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בקומות מתחת לבניינים. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> גם מבנים מעורבים כמו ששילה תיאר וכפי שאתה רואה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמו בעיר אלעד בזמנו שבנו הכול עשו מרכז תעסוקה, מרכז לימודים, מרכז מסחרי ואז כולם מתחילים לטייל ברגל ומה שקרה שבסוף בנו חנויות מתחת לבתים. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> לא, יש תעשייה שזה בנוסף. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> לא זה בחוץ זה פה זה לא קשור. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> זה בצד המזרחי של העיר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל החלק הגדול הזה הוא רק מוסכים? << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> תעשייה ומלאכה, זה גם הייטק וגם אולי ביג כזה או אחר, זה כל מיני דברים מעורבים שצריך עבורם שטח, יש גם בית חולים, מיון - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברשות היושב ראש, בסדר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לבריאות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמה השטח הסגול המיוחד לא הפיג'מה כמו שקראת לו, כמה הוא בשטח לא במטר מרובע? << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> זה 550,000 מטר מרובע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן של בנייה. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> כמה השטח? אם כל זה זה 3,000 אז בוא נעשה 20% משהו כזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בסדר קשה לעשות ככה, לא זה לא 20%, מכל ה-3,000 זה לא 20%. אני אגיד לך מה אני שואל אדוני היושב ראש, מאחר ומדובר פה על עיר, אתה דיברת בעצם – כותרת הישיבה שלך זה 'חיזוק ההתיישבות היהודית בנגב' וזה בסדר גמור – אבל מאחר ולא יודע אם יש פה את המפה המרחבית של כל המקום, המקום הוא די מבודד באופן יחסי ופה צריך עוגן, זאת אומרת אני מנסה לבדוק הרעיון הזה של פיזור המשרדים יותר קטנים או יותר זה, הוא רעיון מצוין הוא לקח מצוין ממקומות כאלה ואחרים. אבל אני מנסה לחשוב האם מה שקורה היום בקריית טבעון למשל, שבה חברת אנבידיה, האם יש פה מספיק קרקע בשביל להיות אטרקטיביים לאינטל כזה או אנבידיה כזאת או משהו כזה, כי אם לא יהיה פה במקום הזה כי אני שמעתי שקראתם כבר שם - - - << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> ועדת שמות קראה לזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ועדת שמות שיהיה במזל טוב, אבל לפני שם עושים אולטרסאונד קודם לראות אם הכל בסדר. אני אומר עוד פעם מניסיוני הדל ברשויות מקומיות ובתכנון, אם לא יהיה פה עוגן רציני מאוד של תעסוקה ואם לא יהיה עוגן כזה, זה יהפוך להיות עיר פנימייה, זאת אומרת זה יהיה פנימייה שרק ישנים בזוגות ולא כמו בישיבות שישנים רק בחורים לחוד - - - << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> כבוד הרב אשר אתה לא היית בתחילת הדיון, אני רוצה שתסתכל ויש תשובה מאוד ברורה למה שאמרת ותשובה מוחצת מה שנקרא, כן אם זו העיר כסיף אתה רואה אותה את הפוליגון של העיר כסיף? אתה רואה אותה זה ערד וזה כסיף, אתה רואה פה את המיני משולש הזה? זה 550,000 דונם שטח גלילי, סיכמתי עם יאיר מעיין שאנחנו בעזרת השם מקימים פה פארק תעסוקה ענק, אנחנו לא יודעים איפה התב"ע תדון האם אצלי בוועדה וזה יעבור לשטח שיפוט שלי שטח שיפוט לתכנון, או שזה ידון בוועדה המחוזית מחוז דרום. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ומה תעשו אזור משותף? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> הארנונה תהיה מחולקת, אבל זה בדיוק, כי אם את העוגן הזה אין כסיף אין אירוע, כל מה שנתנו זה רק אקמול ה-770,000, אז זו תשובה למה ששאלת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי, רגע התכלת זה ערד? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא ערד עוד יותר ימינה, זה כסייפה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמה זה מערד לכסיף? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כלום כמה דקות, אבל גם לבאר שבע אתה לא רחוק, לפי קצב הגידול בסוף ערד תהפוך לשכונה במנורה, תהפוך להיות אחד הפמוטים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא בטוח שזה כל כך טוב, סליחה שאני אומר את זה כאדם חרדי, אבל לא יודע צריך לחשוב על זה, לי יש הרבה השגות לגבי כסיף לא מבחינת התכנון והדברים הללו אבל בסדר, המיקום וזה שבעצם המצוקה בוא נאמר מחסניות התכנון לשכונות חרדיות בארץ היא יחסית ריקה, נמצא כאן ממטה הדיור הוא יגיד לך שבאופן יחסי המצוקה היא מאוד גדולה ואז באים עם העיר הזאת ואומרים הנה יש לכם 30,000 ולא יודע מתי זה יקרה ומתי זה יהיה ואם בכלל יהיה מה לעשות שם אם לא יהיה את אותו חזון תעסוקתי וכו', אבל אני שואל שאלה אחרת, האם בהחלטת הממשלה העיר הזאת היא כולה צביון חרדי כן או לא? << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> אז התשובה היא כן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא בטוח שזה נכון אדוני, בגלל שבמקומות כאלה שאתה רוצה להקים אתה צריך לעשות את זה הטרוגני, בסדר אז אתה תעשה שכונות, תעשה 50% חרדי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה החשש של ניצול של המחסנים בעצם? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא החשש הוא שעיר כזאת אם גם לא יהיה לה תעסוקה והציבור החרדי הוא ברמה סוציו-אקונומי נמוכה גם אם הוא יגיע, אז זו תהיה עיר שיצטרכו כל היום להחזיק אותה עם תקציבי ממשלה. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> אני לא אציג כרגע את כל העבודות שנעשו על מנת להגיע בעצם למסקנה שהעיר תהיה חרדית ואיך היא בעצם תממן את עצמה כלכלית, אבל מה שכן אני יכולה להגיד זה שבאזור התעסוקה כן יש מקום להייטק במיוחד על תוכנית הבינוי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא אבל השאלה אם בסוף זאת לא תהיה עיר מסכנים מה שנקרא. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> אז אנחנו מקווים שלא, א' איגום תקציבים לנושא של המגזר החרדי דווקא פה במקום, כל דבר מתוכנן לפי הצרכים של המגזר, אם זה לימוד מחשבים זה לא יהיה באיזו אוניברסיטה, זה יהיה רק בתנאים שרוצה האוכלוסייה הזאת, אנחנו מדברים בעצם על הפרדה בין נשים לגברים, על תפילות שלוש פעמים ביום, זאת אומרת - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה הלימודים, מה עושה מוישל'ה שמגיע לגור בעיר? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה מתחיל לדבר איתי ביידיש כדי שאני אהיה מרוצה. לא על זה אני מסתכל עכשיו, אני מסתכל כללית ואני אומר, עיר שמיועדת לציבור צעיר לא עם אמצעים, בוא נקרא לזה ככה, נכון? לא כולם חרדים בהגדרות האלה, אבל אני בא ואומר אם אנחנו רוצים שהעיר הזאת תהיה חזקה, היה צריך לשקול ולבדוק, כי אתם בעצם מקימים פה פנימייה חרדית גדולה שייקח זמן עד שיהיה לה תעסוקה או לא יהיה לה תעסוקה, ואני חושש שבסוף זה יהיה עוד פעם הרבה מספרים על הנייר, תוכניות מצוינות. אני מכיר גם את ראש הוועדה המיוחדת שהוא באמת אלוף בתכנון ובנייה ויידע לקדם את הדברים בצורה המהירה, אבל בסוף זה הנעה של תהליך שבסוף מתרקמת עיר, והעיר לא יכולה להיות מושתתת ככה, ויכול להיות שהיה צריך לחשוב, לא יודע, אם יש שם בסיסים צבאיים גדולים באזור שאז אולי אפשר לעשות שכונות, אפשר לעשות את העיר לחלק אותה מראש בצורה חכמה שהיא תהיה הטרוגנית, היא לא חייבת להיות שבקומה ארבע גרים שתיים כאלה ושתיים כאלה, שכונות חרדיות ושכונות אולי פחות חרדיות. אז זה נכון שיבואו כמה אנשים חרדים ויגידו רגע למה שלא תהיה עיר חרדית כולה, אני רוצה שהעיר הזאת תצליח אם היא תצליח בכלל, אני לא רוצה לספור אותה היום במחסניות כי מבחינתי היא הגיעה פתאום, היא מתקדמת אני לא יודע כמה האוצר יש לו חשק להשקיע, אבל זו עוד שאלה היא מתקדמת אבל היא לא תתקדם בפועל אם לא תהיה פה חשיבה אחרת, כי החלטת הממשלה על כסיף הייתה החלטה שרצו אליה מהר כי ביטלו שתי תוכניות ענק בקריית גת, זה לא משנה בינתיים כבר ברוך השם, אל תגידי לי לא אני כאן בבניין הזה הרבה שנים ומכיר את העניין הזה, היה כסיף התחיל כהחלטה ראשונית, הוקפא בפריזר היה כזה חצי מת והחיו את זה בקדנציה הקודמת בממשלת השינוי, אחרי שמחקו את קריית גת מערב-מערב ועוד מקומות כאלה ואמרו לא, כל החרדים באוטובוסים לכסיף ואז כאילו יופי מה אתם רוצים חרדים יש לכם טענות? הנה יש לכם 30,000 יחידות דיור, רוצו תביאו אוהלים ותתחילו לגור. לכן אני לא אוהב את זה, אבל גם אם אני לא אוהב אני לא חושב שלא צריך לקדם את זה, אבל יכול להיות שחשיבה פה צריכה להיות חשיבה עם מבט יותר רחב כלכלי, כי הרי אם אתה עושה מקום שהוא חלש והוא נמצא במרכז הארץ למרות שזה סתירה, אז האזור מביא לך חזרה את הבלנס, פה אתה צריך לשלוח יונות דואר כדי - - - << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> כן מקבל את ההערה, ברור. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> סליחה אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ההערות שלך הן נהדרות. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> תזכור שבסופו של דבר אנחנו קיבלנו מעשה מוגמר, זה לא משהו שאנחנו יצרנו אותו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר עוד פעם, אין לי ספק שאתה תקדם את זה מהר. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> ואני רוצה גם לומר שמשרד השינוי והשיכון לקחו את נירית מיכאלי שהייתה מנהלת מחוז חיפה במשרד השיכון והקימה את העיר חריש וכתבה את החלטת הממשלה, היא ברגעים אלו כותבת את החלטת הממשלה ומאגמת תקציב, ישבנו ממש לפני כמה דקות עם - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל הנה חריש, היא עשתה את חריש? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> היא עשתה את חריש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יפה כבר בעיה. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> היא עשתה את החלטת התקצוב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מצוין אז זה לא הבעיה, אבל איפה כן הבעיה? חברים לא באתי לקטר פה אני מגיע לישיבות שאני חושב שאני יכול לתרום בהן, איפה הבעיה בחריש? בחריש לא היה כתוב צביון חרדי ולא היה כתוב צביון לא חרדי והיה ניסיון לא חכם ולא נכון בזמנו של לארגן קבוצות וכולי שזה היה יותר מחתרתי כזה ובית המשפט ביטל את זה ואז מה קרה בחריש? ביטלו את הצביון החרדי ואז זה נשאר לצביון רגיל, צביון רגיל לא היה בוא נאמר היה ביקוש אבל לא מספיק גדול לכל התוכניות. מה אני בא ואומר, אני בא ואומר אולי היום צריך לעשות חשיבה, אתם צריכים להרים דגל אדום בלי לעצור את התוכניות, אפשר אחר כך להתאים אותן, כי אם אתה עושה למשל שכונה מתוך לא יודע אם יש לך פה ארבע חמש שכונות בתוך העיר הגדולות ואתה עושה שכונה אחת או שתיים שהיא שכונה אחרת לא בפרמטרים דווקא תכנון חרדיים שזה יותר שטחים חומים ויותר שטחים ירוקים ויותר תחבורה ציבורית, אתה עושה שכונה לזוגות צעירים לאנשי קבע שמשרתים בה, שזה יתחרה עם שכונות אחרות בערד או במקומות אחרים אני לא יודע מה, אז אתה הופך את העיר למשהו יותר אטרקטיבי והטרוגני שיכול גם להחזיק אותה. אני אומר את זה שם לכם את הדברים, אחרת יהיו תוכניות יפות והכול אבל זה יהיה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זו עיר מוחלשת שיצטרכו כמו שאמרת להנשים אותה כל הזמן. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> הבנתי. לגבי הטיפול של הוועדה בעיר אתם שמעתם את הסטטוס שמעתם שעוד מעט, אנחנו הולכים לקבל תוקף על תב"ע רובע ראשונים, לא על כל העיר רק תב"ע רובע ראשונים שזה 6,000 יחידות דיור מתוך 24,000 יחידות דיור בערך. עכשיו מה שחסר כרגע ואנחנו ממש ברגעים אלה עובדים על שתי החלטות ממשלה, החלטה אחת לתקצוב הרחבה וחיבור למט"ש ערד שזה כמובן חיוני לכל עיר להתחבר לקבל טיפול במט"ש והתאגיד יהיה מעיינות הדרום, זה יהיה מוכן בטווח הקצר ואנחנו נשים את זה כמובן על שולחן הממשלה. עכשיו החלטת הממשלה השנייה ששילה עכשיו הזכיר, בעצם זאת החלטת ממשלה לאיגום תקציבים ממשרדי ממשלה לכל שאר השירותים שצריך להקים אותם לרוב לפני האכלוס, זאת אומרת אנחנו לא רוצים לאכלס עיר בלי שירותים, שהכל יהיה מוכן מזומן ומחכה כולל פיתוח אזור התעסוקה. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> לא יינתן שום היתר בנייה ללא שיש מוסדות ציבור, אני מדגיש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא אמרה עוד משהו וזה גם אני אומר לך כלקח, אני בעברי לפני 25 שנה הייתי באילת כממלא מקום ראש עיר, עוד לפני שאני הגעתי לשם תכננו את העיר בצורה כזאת שמה שקרה זה שתושבים הגיעו, מוסדות ציבור היו לא מספיק שזה לקח אחד שחייבים לדאוג, כי אחרי זה עוד פעם מתחיל קרוואנים וסיפורים ועניינים ולא היה מטר אחד של תעסוקה, לא היה מטר אחד של תעסוקה וזה אומר דבר אחד, חבר'ה בואו לישון תצאו בבוקר לעבודה אבל תיסעו המון. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> אין להם לאן לנסוע, אני יכול להגיד לך שאני הייתי אצל בכיר באכ"א לפני מספר שבועות כדי לבדוק, גם יש שם המון אנשים שעובדים כאזרחים ועובדי צה״ל בבסיסים סביב, אמרו לי שאפר להבטיח לי 1,700 עם אוטובוסים של יציאה מכסיף, אני בסוף החודש הולך למנכ״ל מטריקס זה לא התפקיד שלי זה לא העבודה שלי, אני רק עושה תכנונים אבל אני דואג - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שאמרתי, הממשלה צריכה לקבל החלטה שנותנת עכשיו תיעדוף לאיזשהו אינטל כזה הבא שיהיה או אנבידיה הבא, שיהיה שזה יהיה במקום הזה ולא בגלל שלתת לחלק מתנות לחרדים, כי תכף זה יהיה הכותרת הראשית של הדיון, כדי שהמקום הזה יוכל להיות מקום חזק בין אם יהיו בו חרדים לכולו או שיהיו חלקו, כי כשהיושב ראש מדבר על התיישבות בנגב הוא מדבר על כולם חרדים לא חרדים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון המשמעות הייתה שהחרדים יודעים להגיע במספרים מאוד גדולים ולשנות את המציאות הדמוגרפית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> למקום שהם יוכלו לחיות בו לא למקום שלא יוכלו לחיות בו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה מביא את הנקודות המקצועיות אני חושב שהן חשובות מאוד, אני גם הייתי מוסיף ואומר עם הפנייה שדיברת עם ראש אכ"א. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> לא ראש אכ"א, בכיר באכ"א. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בכיר באכ"א, לא יודע עם מי דיברת סתם שם אמרתי ראש אכ"א, אני אומר אם הצבא בוועדות אחרות כאן הולך ומדבר על כך שהוא הולך לפתוח תעשייה לא רק משכורות נמוכות אלא תעשייה גם של הייטק וגם של חימוש וגם של תוכניות אחרות וטכנולוגיות ואתה יודע לבסס את זה באזור הדרום בצמידות לעיר, אז בוודאי שחבר הכנסת יעקב צודק ואומר בסוף אל תביאו עיר מסכנים שתיתמך בארגוני סעד וסיוע ממשלתי בתוכניות הבראה אחת אחרי השנייה. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> הדבר המרכזי שמדיר שינה מעיניי זה רק הנושא התעסוקתי, כי אם אני הבאתי לשם אנשים ולא הבאתי להם מקור פרנסה של 12,000-15,000 שקלים – לא משכורת של 5,000 שקלים טלפניות – לשם אני לא מתכוון ולא יהיה טלפנית אחת בכל כסיף, אנחנו רוצים משכורות - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם יש אחוז מסוים טלפניות – לא נורא אם יש לך עוד דברים. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> במודיעין עילית, בערד, מה הם הקימו? רק טלפניות, האזור הזה אני לא רוצה שזה יקרה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן אבל אתה לא יורד מ-100 לאפס. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> הלוואי שכסיף אכן תקבל תיעדוף בנושא של הקמת - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה אתם אנשי המקצוע צריכים לבוא, עוד פעם אני לא יודע מי מהאוצר כאן? מה שלחו אותך להגיד, חבל על הזמן נכון? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא שלחו אותי להגיד כלום. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות, יש בזה היגיון, אבל תכף, אני לא מנהל את הדיון. אני רק אומר דבר אחד אם אתם תבואו למשלחים שלכם ותגידו, חברים כדי שהדבר הזה יצליח אנחנו חייבים ללכת על משהו תעסוקתי רחב ונרחב, אני אומר עוד פעם גם לשקול שלא להפוך את כל העיר למקשה אחת, לעשות שכונות אפשר לתפוס צד צפון צד דרום שגם לא יהיה חיכוכים מחר על שבת או על דברים מהסוג הזה ולעשות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אז אתה צריך לשנות את החלטת הממשלה לא? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות כי אז ברגע שהיא תהיה הטרוגנית. << אורח >> חיים לאוסתריה: << אורח >> החלטת הממשלה השנייה שהתקבלה על הקמת העיר – אני קורא עכשיו מתוך האתר – הקמת יישוב עירוני רק בעל צביון חרדי, חיים יועץ מנכ"ל במשרד הבינוי והשיכון, החלטת הממשלה שהתקבלה ב-2022 בזמן אלקין היא הייתה להקים יישוב בצביון חרדי, בסופו של דבר המפרט בהתאם לחוברת מכרז שתצא ודאי שזה ייצא לאור כך במפרט צביון חרדי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יפה, אז מה שאני ומה שאני סיפרתי קודם, אני חבר טוב מאוד של אלקין אבל אז הוא היה בממשלה אחרת ולכן סיפרתי את הסיפור הזה ולכן הם לא סתם בממשלה, אף אחד לא ישב וחשב למה לקרוא לזה כולו חרדי, בוא נגיד שלפחות 50% יהיה חרדי והשאר יהיה דתי לאומי או כללי, למה? כי רצו לבוא ולהגיד לנו הנה יש לכם 30,000 יחידות דיור אל תדברו איתנו על שום מקום אחר בארץ, צאו כולכם מאיפה שאתם מתכננים ולכו לשם. << אורח >> חיים לאוסתריה: << אורח >> לא על קריית גת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> סליחה שאני אומר את זה, פשוט זה בית פוליטי אז אני מספר פוליטיקה, אתה מבין? זה נקרא תכנון אוכלוסייה, לכו דרומה כמה שאפשר יותר רחוק, כי לקחו לנו את הדרום הקרוב יותר קריית גת מערב וכולי, לכן אני אומר עוד פעם, לדעתי אם יש לכם צוות תכנוני עם ראש גדול צריך לבוא ולומר תעשו חשיבה נוספת, לא חייבים כי מה שאמרת עכשיו זה מדויק, אם זה מופיע כצביון חרדי, זאת אומרת שהפרמטרים של תדריך התכנון שאתם עובדים הוא על פי חרדי וזה חבל, כי לעשות את ההתאמה אחר כך זה שינוי תב"ע זה סיפור, מה שהיה באחיסמך הפוך. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> כן נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה גם בחצור שיש לך שכונה בתוך העיר האם זה משהו שכן מצליח לעבוד ומהווה איזשהו מודל? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנה אתה רואה חצור עובדת שנים אתה לא שומע בעיות לא שומע דברים יש שכונה, שם זה יותר בניינים ישנים אני לא יודע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא משנה שם גם הוא אזור אחר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן אזור אחר וגם הכמות היא לא כל כך גדולה, פה בסדר אתה בא ואומר אני רוצה כמה אמרת אנשים יכולים בתכנון שלכם היום לגור פה? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> בסביבות 24,000. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 24,000 מה? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> משפחות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> משפחות, ואני שאלתי אנשים. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> 124,000 תושבים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יפה, אז אם אתה בא ואומר היעד שלנו זה להגיע ל-10,000 משפחות חרדיות נגיד והשאר לשוק החופשי, זה מנגנון אחר עכשיו במיוחד כשאתה מתכנן עיר מראש, סליחה שאני גולש פשוט כל החיים שלי אני בתצ"אות לחפש את הפתרונות האלה, במיוחד כשאתה בונה עיר חדשה אדוני היושב ראש ויש לך תצ"א נקייה מה שנקרא ואתה יכול לתכנן אותה בצורה כזאת שהיא תהיה הטרוגנית בלי שיהיו בה זאת אומרת אפשר להיות זה לצד זה ולא חייב להיות מעורבב לגמרי, כי מעורבב לגמרי יכול להיות בעיות כן שבת לא שבת יש כזה שלא ירצו וכולי. אם אתה מתכנן את זה נכון אז אין לך חיכוכים, ויש לך עיר שמצד אחד נשענת על קשת שלמה של אוכלוסייה. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> יש לנו גם פתרונות כאלה כמובן במדינת ישראל של ערים מעורבות, מעבר לוויכוח הזה האם טוב להקים עיר הומוגנית חרדית או לא, שזה ויכוח של המון המון שנים ואני חושבת שזה בעצם נושא שאפשר לפתוח אותו ואפשר לבחון אותו שוב ושוב, אבל מעבר לכך אם אני רק אסיים את הנושא של הסטטוס של כסיף, אז אני רוצה להגיד שהחלטת הממשלה לאיגום תקציבים זה על פי החלטת הממשלה הקודמת, בעצם היינו אמורים להביא עוד החלטה לתקצוב, אז זאת ההחלטת הממשלה לאיגום תקציבים. עוד דבר מאוד מאוד חשוב שנצטרך על מנת להקים את העיר כמו שצריך, זה שינוי חוק פקודת המועצות המקומיות פרק א' סעיף ב', על מנת לקדם הקמת רשות מקומית, כי היא בלי שינוי חוק ויש בעצם הצעת חוק שכבר יושב בכנסת, עדיין החוק הזה לא התקדם אז זה דבר שנורא חשוב לקדם אותו אם אנחנו אכן רוצים להקים את העיר הזאת, תודה רבה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה הצעת חוק ממשלתית נכון של משרד הפנים? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> כן משרד הפנים עובדים על זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> פנים כי זו ההגדרה של רשות מוניציפלית, אחרת הם לא יכולים להוציא היתרים. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> יושב הראש אני רק אוסיף, כרגע חוק פקודת המועצות המקומיות דורש להקמת עיר 10,000 תושבים או 5,000 תושבים, אנחנו רוצים כאן בכסיף אין תושב אחד בשביל זה צריך לשנות את החוק כדי להקים רשות מקומית, כרגע אי אפשר להוציא צווים אי אפשר להוציא שום דבר בלי שהחוק הזה יעבור, כי אי אפשר להקים רשות מקומית, כי הוועדה שאני עומד בראשה היא ועדת תכנונית גרידא היא לא ועדה מקומית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איך היה בערים אחרות, איך כן עשו? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> בחריש צרפו את קציר ואז קציר וחריש היה כבר רשות מקומית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תצרף את כסייפה, רבי יעקב, חבר הכנסת, יש לי פתרון בשבילך, שלא תהיה עיר חרדית לבד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא תהיה הטרוגנית, חרדים וכסייפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היא תהיה הטרוגנית עם כסייפה ואז יהיה לך גם - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שהתכוונו המשוררים אל תדאג. << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> נדב לחמן לזר מנהל פיתוח כלכלי משרד הפנים, התנאי של 5,000 תושבים הוא מתיקון חקיקה מ-2003, לכן הערים שאתם מכירים משנות ה-90 הוקמו כולן מאפס כמו שצריך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתה מבין שאין הגיון בזה וצריך לתקן את זה. << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> אנחנו מכירים ויש גם נוסח, כרגע אין שר במשרד הפנים אבל יש נוסח תיקון חקיקה שעבר גם תיאומים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסמכות הזאת לא עברה לרוה"מ? << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> לא זה לא עניין של הסמכות הזאת, צריך לקדם חוק צריך לקדם תיקון חקיקה שמאפשר בעצם בתנאים מסוימים כשזאת עיר לקדם הקמה מאפס, אבל כי במצב החוקי הקיים כמו ששילה תיאר במדויק אין אפשרות להקים עיר כרגע. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> או כל עיר אחרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הבנתי, אוקי. מי עוד רוצה להתייחס בבקשה לפי סדר? אין לאף אחד הערות? אתה רוצה להצביע על זה הרב יעקב לאשר להם את העיר כבר עכשיו? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> משרד האוצר חשוב לשמוע. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> דוריה גנות משרד האוצר, דווקא אין לי מה להוסיף, בהחלטת הממשלה אוגמו תקציבים לנושא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם אבל מוכוונים תקציבית, יש לכם כסף לאירוע הזה? אתם צבועים עם תקציב לעיר? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כלום? אז מה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אנחנו הגשנו חוות דעת כלכלית שלגבי העלויות הצפויות של העיר להבנתנו מהשלב עבור התכנון לפני שאישרו את החלטת הממשלה, כרגע אין תקציב צבוע על העיר כרגע התקציבים המוקצבים לתכנון, החלטות הממשלה הקצו תקציבים בהתאם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני לא שאלתי וגם היושב ראש לא שאל אם יש כבר תקציב להפעלת גני ילדים בעיר, אנחנו שואלים שאלה אחת, האם כל מה שקשור להקמה, תכנון, עבודות האם כל זה כן מתוקצב? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אז כבר עניתי שהתשובה היא לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> התשובה היא לא? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא, כרגע השלב הוא תכנון והחלטות הממשלה אגמו כסף לתכנון, שום דבר מעבר כרגע לא מתוקצב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז מה אתם הולכים לעשות בנדון? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מה זאת אומרת מה אני צריכה לעשות בנדון? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> האוצר לא הולך להיות ערוך לזה שהולכים לבנות עיר בהחלטת הממשלה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> קודם כול נראה לי שצריך לסיים את התכנון כדי שנבין מה על העלויות העדכניות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אתם בסוף כבר. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> באופן כללי הממשלה תצטרך למצוא מקור תקציבי אם היא תרצה לקדם תשתיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה מקור תקציבי? זה מיליארדים להקים עיר, תשתיות לא יודע הרב יעקב אתה שוחה במספרים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה ברור אבל אתה לא מבין אני הסברתי לך קודם, ההחלטה שהייתה הייתה החלטה פוליטית. << אורח >> שחר בקשי: << אורח >> חבר הכנסת במשרד הבינוי והשיכון אנחנו כן עובדים על - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לכם תושבים לפחות? << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> יש ביקוש אנחנו מבינים שיש ביקוש ועשינו בדיקה. << אורח >> שחר בקשי: << אורח >> אנחנו כן עובדים על מיפוי צרכים מכל משרדי הממשלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאלה טובה האם זה יהיה אטרקטיבי בצורה כזאת שאנחנו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה העלות הצפי לעלות? << אורח >> שחר בקשי: << אורח >> משרד הבינוי והשיכון עכשיו יושב עם כל משרדי הממשלה מדתות פנים נדב כל המשרדים, על מנת לקבל מהם התייחסות עלות משוערת צרכים, שבמסגרתם נוכל לגבש החלטת ממשלה מאוד רחבה כמו שהייתה אז בזמנו עם חריש, כשנגבש את כל הנושאים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כולל עלויות פיתוח? << אורח >> שחר בקשי: << אורח >> הכל מגני ילדים בתי קברות והכל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל יעקב בגלל המקום כל משרת בחטיבת החשמונאים יהיה לו קרקע - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם אתה התחלת עכשיו להיות לי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מנסה למצוא פה מקור תקציבי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא מבין שמוכרים לנו תותים ואנחנו צריכים לדעת שהתותים האלה לא טובים. << אורח >> שחר בקשי: << אורח >> יש לנו גם כספי עלות יש לנו כבר שלושה חדרים בסביבות ה-800,000 שקלים 850,000 שקלים וארבעה חדרים באזור ה-1 מיליון שקלים זה מה שרוצים להגיע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה יכול להיות מאוד אטרקטיבי, אבל כדי שיהיה אטרקטיבי וגם יהיה נכון בדיוק אני אומר עוד פעם זה אטרקטיבי אבל שוב אם לא יהיה פה שינוי בחשיבה יותר עמוק לגבי הקטע שמטריד גם אתכם, תעסוקה החוזק של העיר, גם תחשבו על העניין ההטרוגני שלדעתי דווקא בגלל שיש הרבה בסיסי צה"ל באזור וכולי, זה יכול להיות מקום לשכנות טובה ונחמדה בצורה מסודרת בעיר מתוכננת. << אורח >> שחר בקשי: << אורח >> כן אבל התכנון הוא תכנון ישן של המקום הזה בגלל זה עכשיו זה לקח כי הם התאימו את התכנון עכשיו כל החודשים האלה והסבו דווקא על פי החלטת הממשלה לצרכים של החרדים, עכשיו אני מבין מה אתה אומר העניין של תעסוקה זה צריך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז תעשה שלב א' שתגיעו לשלב ב' ושלב ב' תעשה תוכנית חלופה, לא קרה כלום. << אורח >> שחר בקשי: << אורח >> אנחנו עכשיו בשלב א'. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שלב א' 23,000 יחידות דיור? << אורח >> שחר בקשי: << אורח >> לא, זה הטוטאל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יעקב עושים שנייה הפסקה, נלך להצביע. חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:25 ונתחדשה בשעה 13:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חודשנו, האוצר את רוצה לסיים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אין לי מה להוסיף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נשאר בתקציב אפס. עוד מילה אחת לפני דברי הסיכום שלך אדוני היושב ראש, מה שאמרתי מקודם אני אסביר למה אני מתכוון: קריית גת מערב כמו שאתם יודעים מתקדם עכשיו זה אותו דבר, אותו פרויקט שבזמנו לקחו והעבירו את זה מצביון חרדי ללא צביון חרדי ואמרו שוק חופשי נחמד זה נשמע מאוד טוב, מה היתרון בדבר כזה? אם אתה לוקח שכונה בקריית גת מערב-מערב שהיא 7,000-8,000 יחידות דיור שנמצאת צמודת דופן לקריית גת, צמודת דופן לכרמי גת לא צמודת דופן לכרמי גת שהיא שכונה כללית. מה שקורה זה בעצם את מביאה אנשים למקום שהוא לא הכי רחוק בעולם אבל הוא עדיין פריפריה הוא לא מרכז הארץ, אבל למקום שיש בו כבר תשתית של תעסוקה, יש בו כבר תשתית של מסחר, זה רק יוסיף ויגביר והעיר תגדל ותתחזק, פה צריך להקים את הכל מחדש ולכן החשיבה שלי לדעתי לא נכונה להעביר לפה אוכלוסייה מסוג אחד שדווקא אוכלוסייה חלשה, זה לא נכון לעשות את זה בטח שצריך את האפשרות עוד להרחיב את זה אחר כך בשלבים נוספים, תבנו את זה בצורה כזאת. אני חושב שצריכים להעלות את זה כלפי מעלה, לדעתי יכול להיות שזה גם ישכנע את האוצר שכדאי להשקיע במקום הזה, כי מחר יכול להיות כמו שדיברנו בסיסים צבאיים, אזרחים ועובדי צה"ל שגרים באזור או שירצו לגור ולעבור לבית חדש, כי זה יכול להיות שכונה יפהפייה תכנון נראה נהדר, זאת אומרת תכנון הוא טוב גם בנגב, אם עושים ביצוע טוב יכול להיות בוננזה בנגב כמו בעזה כמו שאומרים, אבל צריך לאכלס אותה עם אנשים מכל הסוגים, שלא תהיה עיר עם מיתוג מסוים שאנשים באו אליה רק בגלל שהם חלשים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל רק שאלה הרב יעקב, כי בסוף זאת עיר שהיא פחות או יותר היא בשליש לכיוון ערד אבל זה חצי שעה נסיעה מבאר שבע זה לא ממש בשום מקום, זאת אומרת אם אתם מדברים על רכבת כזו שהולכת להיות באיזושהי צורה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם אמצעים תחבורתיים זה לא דיברנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן אז אם אתה אומר שהולך להיות איזושהי רכבת. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> מחר יש דיון הרב יעקב אשר פספס, מחר יש דיון בוועדה לפני ההפקדה על ה-60 יום להתנגדויות על רכבת קלה שתיכנס לתוך העיר, לא תעבור בכביש 31 ממש תיכנס לתוך העיר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לתוך העיר לבאר שבע? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> לא, היא תגיע לצומת שוקת. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> היא תבוא מבאר שבע לערד ועל הדרך תיכנס לעיר וגם תחבר בין גד"ש ערד שזה בעצם האזור תעסוקה מעבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן לכן אני אומר זה לא מנותק מאזורי תעשייה משמעותיים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני כבר יודע מה יגידו לכם בוועדה מחר, יגידו שזה מאריך מאוד את קו הנסיעה. << אורח >> שולמית גרטל: << אורח >> זה לבקשת משרד התחבורה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רוצה להוסיף עוד משהו הרב יעקב? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמה אני יכול להוסיף כבר זהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוספת דברים משמעותיים חשוב מאוד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה על בשרנו מה שנקרא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עוד מישהו רוצה להוסיף איזושהי הערה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא אבל צריך לקדם את החקיקה בעניין הזה של משרד הפנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל זה משרד הפנים צריך להביא אותה קודם, אתה רוצה לעדכן איפה זה נמצא בכלל? << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> כמו שעדכנתי היה נוסח שאושר, אין כרגע שר פנים היה נוסח שהועבר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה היה כבר בהערות הציבור? << אורח >> נדב לחמן לזר: << אורח >> לא זה לא פורסם להערות הציבור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. קודם כל תודה רבה לכל הנציגים שהגיעו, אני חושב שכמו שפתחתי ואמרתי הפרויקט של ייהוד הנגב והגליל הן משימות לאומיות שמדינת ישראל חייבת להשקיע בהן, חיזוק הנגב או כפי שאמרתי זה היה חזונו של בן גוריון ואני חושב שאנחנו מחויבים להמשיך אותו, בסופו של דבר בין אם תקום עיר חרדית או עיר מעורבת או עיר עם שכונה חרדית או מנורה בדרום, מה היעד אנחנו בוודאי נהיה כולנו מרוצים שנראה שם 125,000 אזרחים שמחזקים את התעשייה ואת הכלכלה ומפריחים את הנגב. הרב יעקב העלה פה נקודות מאוד משמעותיות איך באמת מייצרים עיר חזקה שמכלכלת את עצמה ומביאה אוכלוסייה חזקה ומייצרת שם עוגן גם כלכלי גם השכלתי וגם תעסוקתי. לגבי התקציב אני לא יודע אתה מדברים על עוד שלושה חודשים כבר התב"ע בתוקף. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> התב"ע בתוקף אפשר להוציא היתרי בנייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אני חושב שהאוצר צריך להידרש לזה פה באיזושהי דרך, אני לא יודע למה אתם מחכים אבל כדאי להתייחס לזה ובתקציב עתידי. << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> צועקים גם על פתרונות דיור, פתרונות דיור לציבור החרדי ובכלל ליישוב הנגב, מהמון סיבות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מופתע אני חשבת שתגידו שיש איזשהו תקציב התחלתי לרובע הראשון, איזושהי הסתה של תקציב לתשתיות. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> ככל הזכור לי החלטת הממשלה מציינת בפירוש שלפני היציאה לשיווקים הראשונים וכל התקדמות בפועל בשטח, הממשלה תידרש להציג מקור תקציבי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה האומדן בערך 10 מיליארד שקלים? << אורח >> שילה רצהבי: << אורח >> באזור ה-10 מיליארד שקלים להניע את התהליך, תזכרו זה המון כסף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב בסדר שיהיה בהצלחה לכולנו, אנחנו נמשיך ונעקוב. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:36. << סיום >>