פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 183 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), שעה 9:04 סדר היום: << נושא >> אתגרים בפעילות החדרים האקוטיים לטיפול בנפגעות ובנפגעי עבירות מין   << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר עדי עזוז – מ"מ היו"ר מירב בן ארי שלי טל מירון חברי הכנסת: קארין אלהרר מוזמנים: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ד"ר זהר סהר – מנהלת המחלקה לטיפול באלמ"ב ופגיעות מיניות, משרד הבריאות אילנה סלוצקר – חטיבת בתי חולים ממשלתיים, משרד הבריאות פקד ליאור בן דוד – ק' חקירות במרלו"ג, המשרד לביטחון לאומי דוד בבלי – יועץ השר לביטחון לאומי דלית פינטל – ראש תחום תכנון ופיתוח והטמעת תקנים קליניים, שירותי בריאות כללית ד"ר הדס יחיעם – יו"ר החברה הרפואית להגנת הילד, ההסתדרות הרפואית בישראל אורית סוליציאנו – מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל הדס גולן שדה – חברת דירקטוריון, הלובי למלחמה באלימות מינית אלעד אמיר – פעיל אטרביסטי, הלובי למלחמה באלימות מינית מאירה בסוק – עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת ד"ר ג'וליה ברדה – מנהלת חדר 4, בית חולים וולפסון ד"ר יובל דאדון – סמנכ"ל רפואי, בית חולים וולפסון מוריה ליטווק – מנכ"לית יהודית - ארגון זכויות נשים ברוח יהודית שי יוסף הראש – בוגר מכינה עדי מזרחי – נפגעת עבירה נעם פרידמן רז – אומנית, מרצה ואקטיביסטית, נפגעת עבירה שני יעקובי צלניק – עו"ס, חוקרת מרכזים אקוטיים מיכל מיה סטבנס – אורחת מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אתגרים בפעילות החדרים האקוטיים לטיפול בנפגעות ובנפגעי עבירות מין << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בוקר טוב לכולן ולכולם. בוקר טוב לשר לביטחון לאומי שכיבד אותנו בנוכחותו בדיון. דיון בהחלט מאוד חשוב והוועדה לקידום מעמד האישה באמת לאורך התקופה האחרונה עם אירועי אלימות גם מיניים וגם אחרים נגד נשים קיימה פה הרבה דיונים חשובים, בראשותה של חברתי חה"כ מירב כהן. ואני שמחה שהגעת לדיון. יש אתגרים קשים מאוד לפתחו של המשרד בענייני זכויות נשים. אני אפתח בכמה מילים ואני אעביר כמובן אליך ולחברי קארין שהגיעה. טרם תחילת הדיון אני רוצה לציין שזהו היום ה-817 לטבח ה-7 באוקטובר ורן גואילי עדיין מוחזק בשבי החמאס בעזה. אני מאחלת מפה לחזרתו במהרה למשפחתו ולקבורה ראויה בישראל. ושנוכל לשים את הטבח הזה יחד עם שיקום ראוי לכל המשפחות ולשבים שהגיעו מאחורינו, כי נדע ששלחנו אותם לדרך טובה עם צידה טובה ומענים נכונים. במעבר חד לנושא שלנו, לנושא של הדיון, החדרים האקוטיים. אני חברת כנסת חדשה, ארבעה חודשים במשכן, חודש וחצי במושב הראשון שלי לכנסת. וקיבלתי המון פניות ללשכה בנושא החדרים האקוטיים. יושבות פה גם חברותיי שקיבלו גם הרבה פניות על החדרים. אני מגיעה מארגוני החברה האזרחית. מה שאני יודעת זה להיות בשטח, אז הגעתי לשטח. הגעתי לחדרים האקוטיים. לראות גם בעיניים איך החדרים נראים, להרגיש איך זה מרגיש במיון וכשמפנים אותך ובקבלה. לשוחח עם הצוותים הרפואיים. אני רוצה להגיד כבר מכאן שפגשתי צוותים מדהימים בחדרים האקוטיים. אני חייבת להגיד גם בכל בתי החולים. אנשים שאכפת להם, שקמים יום יום ועושים עבודה קשה מאוד. למרבה הצער התרשמתי שהם לא מקבלים מספיק גב. שאין להם מספיק גב ממשרד הבריאות כדי לעשות את העבודה שהם רוצים לעשות. אני מרגישה גם שזה לא הגון לבקש מאנשים שעובדים בעבודות כל כך קשות ובשעות לא שעות לעבוד בלי כלים ובלי תגמול הוגן. חדרים האקוטיים הם נוסף על תפקיד. וזה משהו שצריך לטפל בו. אנחנו היום מקיימות את הדיון כי כבר עשור שמתקיימים בוועדה הזאת דיונים בנוגע לחדרים האקוטיים. חשוב רגע להגיד מה זה החדרים האקוטיים. זה לא תור בקופת חולים לקבל אנטיביוטיקה, אדוני השר. זה המקרים של עבירות מין מהקשים שיש בישראל. זה גילוי עריות, זה פגיעות קבוצתיות, זה פגיעות בקטינים. וקטינים עד היום, עד היום, נשלחים הביתה כי אין איסוף ראיות פורנזיות מתאים בחדרים. לפני כשבוע וחצי קיבלתי טלפון ממשפחה מעין כרם שהגיעו עם הילד שלהם ונשלחו הביתה כי אי אפשר היה לאסוף ראיות. ובלי ראיות אי אפשר להרשיע בתיקים. ולכן אנחנו היום פה, כי כמו שאמרתי בהתחלה, הפניות מגיעות. באמת, המייל מלא בפניות מנפגעות. גם בלשכתי, דופקות על הדלת נפגעות ונכנסות, מבקשות לדבר ולספר את הסיפור שלהן. אני רוצה להגיד שמצער אותי שחודשיים לקח למשרד להעביר לי נתונים שביקשתי אותם והם הגיעו רק שלשום, לקראת הדיון. והחוברת של החדרים האקוטיים, אני שמחה שכתבתם אותה וכל הכבוד שהיא מוכנה כן בסמוך לדד-ליין וזה משהו שכן יהיה בשורה לנפגעות, ותודה על זה. נקודה אחרונה שאני רוצה להגיד לפני שנפתח את הדיון, זה היחס לנפגעות. גם אם נפגעת מגיעה אחרי כמה ימים והדגימה שלה מבחינה פורנזית היא יותר מורכבת, צריך לטפל בסטנדרטיזציה באיזה יחס הם מקבלות. חייב שהן מגיעות למיון בלי המתנה של 20 דקות. החדר האקוטי הוא במיון, הן צריכות להיכנס. ואני אשמח אחר כך להתייחסות המשרד. לא יכול להיות שהעגלה של האחות תהיה בצד. הכול צריך להיות בתוך החדר ברגע שהן נכנסות. אנחנו נדבר היום באמת על היחס לנפגעות. מפה נפתח את הדיון. אני מקווה שעם זה נוכל לצאת. השר הגיע ראשון, אז ניתן לו גם את זכות הדיבור. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש. תודה רבה כל החברים כאן. לפני הכול אני רוצה להגיד למה אני נמצא כאן. אני חושב שהנושא הוא נושא מאוד חשוב, אני גם אספר קצת על הפעילות שלי, לא רק בעניין החדרים האקוטיים, אלא גם בעניין מעמד האישה, פגיעה בנשים וכל מה שאנחנו עושים. המשרד לביטחון לאומי בהחלט מקצה לנושאים האלה גם משאבים, גם הכשרה, גם המון תשומת לב. והמון השקעה. אגב, אני נאבק על זכויות נשים, לא מהיום ולא מאתמול, עוד כשהייתי עורך דין. אני ייצגתי לא מעט נשים שפגעו בהן, עשו להם כל מיני דברים. וגם, אגב, מול רשויות. אני זוכר מאבק שלי על חיפושים בהפשטה למפגינות. נדמה לי שבאותה תקופה את היית בשב"כ, אני קצת עקבתי אחרייך. אני מאחל לך הצלחה כאן גדולה מאוד. יש נושאים שהם מעל הפוליטיקה, באמת. והם לא קשורים לימין ושמאל ודתיים וחילוניים והשקפה כזאת והשקפה אחרת. יש נושאים שכולנו יכולים להיות מחוברים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אלימות נגד נשים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איפה היית בדיונים על אלימות נגד נשים? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני מבקש לא לקטוע אותי. אבל בואי, אני עשיתי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת שאתה מבקש לא לקטוע אותך. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני עשיתי מה שאתם לא עשיתם אף פעם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות? חיים של נשים נקטעים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רצח נשים רק - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יכולת לבוא לדיון. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> בדיוק בשביל זה אני כאן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יכולת לתת נתונים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> כדי בדיוק את התופעה הזאת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יכולת לעשות משהו. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> בדיוק את התופעה הזאת. אני רוצה להסביר למה באתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> "התופעה הזאת". << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> לפני זה אני אסביר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> התופעה הזאת שקוראים לה נשים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> לא, את לא. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> השר, יש לי שאלה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> יש לי שאלה. אתה יכול לסיים את דבריך ולאחר מכן להישאר כן רגע לשאלות של חברות הכנסת? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני אגיד למה אני כאן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. הוא רוצה לבוא, לתת הצהרה לתקשורת. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני אסביר למה אני כאן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> להגיד כמה הוא נהדר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> את רוצה לשמוע או שאת לא רוצה לשמוע? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וזהו, ואז הוא ילך. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני נמצא כאן בגלל דבר אחד. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> השר יגלה סבלנות, כי הרבה זמן לא היו נציגי המשטרה והמשרד בוועדה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני נמצא כאן בגלל דבר אחד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא נמצא ואומר לנציגים שלו לא להגיע. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני נמצא כאן כי אתם פגעתם בנציגים ובנציגות שלנו. וכשעלו כאן אנשים מהמשרד שלי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שערורייה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> גידפתם אותם. לא, אני לא, את לא היית אז יושבת-הראש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא גידף אותם. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אמרתם דברים שלא יעשו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מספיק עם הדמגוגיה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> פגעתם בפקידים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אדוני, אתה מכיר את מר בבלי? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> פגעתם - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מכיר את אדון בבלי? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אל תטיל עלינו את הכישלונות שלך. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> פגעתם בפקידי ציבור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה שקר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> ובאנשי ציבור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה פשוט שר כושל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שקר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו הבעיה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני מבקש. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> השר, יש לי שאלה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> לא. לא, סליחה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אתה כיבדת אותנו בנוכחותך - - - << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> את אמורה לשמור על הזכות שלי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני מנסה. אבל אתה צריך - - - << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> לא, את לא מנסה, כי אני רואה הפרעות מהצד הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> "הפרעות". << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> במקום שתגידי תנו לו לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מפריע לאנשים בחיים שלהם, אז איך - - - הפרעות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה על חלוקת הציונים. אבל רגע, אם - - - << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> את רואה את הסגנון? שמעת מה היא אמרה עכשיו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא, לצערי לא שמעתי. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> "אתה מפריע לאנשים בחיים שלהם אז אני אפריע לך". << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, אתה לא נותן לחיים לחיות, אתה לא מגן עליהן. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> את שומעת מה היא אומרת? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> השר, אתה נמצא עם חבל תלייה על דש הבגד. אני מניחה שאתה יכול לספוג אמרה של חברת הכנסת. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אז זה גם הבעיה, שאני חבל תלייה? זה הבעיה שלך? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא יודעת, חבל תלייה זה משהו אלים. אני חושבת שאתה יכול לספוג - - - << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> למחבלים. גברת עזוז, למחבלים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> חה"כ עזוז, אדוני השר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> חה"כ עזוז, עכשיו אני רוצה להגיד לכם. אני באמת כאן - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הגעת לעשות פרובוקציה או כדי לעזור עם - - - << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני באמת כאן כדי להגיד לכם, אל תפגעו בפקידים ובשוטרים ובשוטרות שבאים אליכם. אני אתן לכם צ'אנס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא פוגע בשוטרים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> יהיו כאן בדיון - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אנחנו אוהבות ומכבדות את השוטרים והפקידים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> לא נכון, אתם לא מכבדים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> איזה מן דבר זה להגיד? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> ואת פגעתם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מי לא מכבד? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> החפצתם שוטרות שהיו כאן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אתם פגעתם בנציגים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> על מי אתה מדבר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אין לתאר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> יש כאן בחור בשם דוד בבלי, שהוא עובד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יועץ שלך. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> הוא עובד שלנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> דוד בבלי הוא היועץ שלך. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> ואתם הטחתם בו דברים שלא יאמרו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הטיחו בו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תגיד, אתה יודע איך הוא מדבר לחברי כנסת? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני עונה לכם. אני נותן את הצ'אנס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע איך הוא מדבר לחברות כנסת? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> המשטרה תבוא היום לדיון. המשטרה היום תבוא לדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מקלל אותן. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> מה, מה, מה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה, מה, מה? אתה זוכר את הדיון? אתה זוכר את הדיון, בבלי? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני מבקש, כן, אני מבקש. אל תפגע בהם. אלה אנשים שעובדים - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל זה דמגוגיה, תפסיק. אנחנו לא פוגעות בהם. אני ישבתי פה ומר בבלי השתלח בי ברמה הבין אישית. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אמרתם לו שהוא רוצח נשים. שהנשק שהבאנו רצח נשים. נו, באמת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא אמר שהוא רוצח נשים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אף אחד לא אמר. אני אגיד לך. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> איזה קשקוש. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> רגע, יש לי שאלה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> הנשק הזה הגן על נשים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל יכול להיות שפשוט - - - << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> הנזק הזה הגן על נשים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> יכול להיות שפשוט הפנו אליו שאלה שהוא היה שותף בחלוקת נשק בהתאם לכללים. וזה נכון, יכול להיות שזה מה שהפנו אליו. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> נו, בהתאם לכללים. בוודאי, כמו שאת אומרת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז הוא הפר את הכללים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אבל לא, לא הציגו את זה ככה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> די לעשות פרובוקציות. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> הציגו שהוא רוצח, אמרו כל מיני דברים אחרים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> באת לדיון הזה בשביל לעשות פרובוקציה? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> הגעתי לדיון הזה כדי לתת לכם צ'אנס. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נרצחו 46 נשים מתחילת השנה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> באתי לדיון הזה כדי לתת לך צ'אנס. אני נותן לך צ'אנס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לנו אתה נותן צ'אנס? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני לא צריכה צ'אנסים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני נותן לך צ'אנס ויבואו לכאן שוטרים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני הוכחתי את המקום שלי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תגיד, אתה לא חצוף? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> - - - אתם לא עשיתם מה שאני עשיתי בשלוש שנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה לתת צ'אנס? היא חברת כנסת, אתה לא יכול - - - << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אתם לא עשיתם ב-80 שנה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נרצחו 46 נשים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> חוק האיזון האלקטרוני, מי הביא אותו? אתם הבאתם? חוק האיזוק האלקטרוני, אתם העברתם? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה הכרחת את חברות הקואליציה להצביע נגד. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אתם דיברתם ואני עשיתי את זה. אתם כל הזמן מדברים, אבל כשאומרים לשים, אני זה שעושה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז מה עשית עבור נשים? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> חוק האיזוק האלקטרוני אתם עשיתם את זה? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> של מירב בן ארי. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> זה היה במשמרת שלכם? למה זה לא היה במשמרת שלכם? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אגיד לך למה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> למה? למה זה לא היה? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אשיב לך. ממשלת השינוי, אני אשיב לך. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> כי נשים לא מעניינות אתכן כל כך. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא, לא. אז אתה הגעת כדי לעשות פרובוקציה. שזה נהדר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני הגעתי כדי לתת לכם צ'אנס. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כפי שציינת בתחילת דבריך, כשאתה היית עורך דין אני הייתי בשב"כ. זה נכון. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני הגעתי לתת לכם צ'אנס. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הייתה בינינו מערכת יחסים מעולה. כבדוקאי וכמישהי שנמצאת שם. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> עזבי, את היית - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז עכשיו אתה מגיע לכאן, שזה טעות איומה - - - << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> לספר מה עשית בשב"כ? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> - - - תאונה של מדינת ישראל שאתה נמצא - - - << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> לספר מה עשית בשב"כ? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אתה יכול לספר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אה, את צילמת דפים לזה. צחקו עלייך, עזבי. אבל בואו, אני אומר את הדבר הבא. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אתה רמה גבוהה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוועדה לקידום מעמד האישה הוא אומר על אישה שהיא צילמה דפים. הבנתם את האירוע? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני אומר, אני נותן לכם צ'אנס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הבנתם את ההשפלה והשוביניזם? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> באתי לתת לכם צ'אנס. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בן גביר, אתה יכול מחדר הוועדה, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> באתי לתת לכם צ'אנס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא השר שטוען שעושה למען נשים, השוביניסט הזה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני אומר, אני באתי לתת לכם צ'אנס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מיזוגן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השוביניסט, אתה מוזמן לצאת מהוועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יאללה, צא. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אתם מקבלים צ'אנס. אתם מקבלים צ'אנס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עשית את הסיבוב, תודה רבה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> תודה. בסדר. אני אומר לכם, תתייחסו יפה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה הרגע ביזית חברת כנסת, תתבייש לך. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אנחנו בדיון על נפגעות תקיפה מינית. אנחנו בדיון על נשים שנאנסות. אנחנו בדיון על נשים שנרצחות ואתה מבזה אותן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו הוועדה לקידום מעמד האישה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> מגיעים לכאן אנשים שלנו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר לאישה שהיא צילמה דפים? תתבייש לך. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> מגיע לכאן אנשים שלנו, אני נותן לכם צ'אנס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה בושה וחרפה שאתה מגיע לוועדה ומאשים אותנו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לצאת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בושה וחרפה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מיזוגן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה מוזמן ללכת וגם אל תחזור. (השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יוצא מחדר הוועדה) << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> מה, איך שאני מגיעה בן גביר הולך? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השר שבא לוועדה לקידום מעמד האישה ומבזה נשים ומשפיל אותן. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> איך שאני מגיעה לדיון, הוא כנראה ידע שאני לא נמצאת בדיון ואיך שאני נכנסת הוא יוצא. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הוא בא להגן על נפגעות תקיפה מינית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא בא לעשות דמגוגיה. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אני שמעתי את השידור בדרך. אנחנו מנהלות את הדיון בצורה שיתופית. אני נותנת לחברות כנסת שונות לנהל דיונים בנושאים שונים, כדי שנספיק כמה שיותר. היום חה"כ עדי עזוז מנהלת את הדיון וכך זה נקבע מראש. חלק מהפעמים מטי, חלק מהפעמים שלי. ופנינו אין ספור לשר בן גביר שיגיע. משום מה, הוא בחר להגיע ללא התראה מראש, דווקא היום כשהוא רואה שזה ניהול שלא אני מנהלת. הסיבה קשורה לכך שאנחנו מנהלים עתירה בבית משפט נגד העובדה שלא רק שהשר מסרב להגיע, הוא גם מסרב לתת לנציגי המשטרה, שב"ס, אסר לביטחון לאומי להגיע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור, הוא הוציא את השוטרים מפה עכשיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון, הם יצאו יחד איתו. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> הוא מסרב לתת נתונים לכנסת ישראל על פגיעות מיניות בנשים. ואנחנו פשוט לא יכולים לעשות את עבודת הבקרה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> פגיעות מיניות, רצח. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> חשוב לי להגיד פה את הדבר הבא: הוא טען פה שאנחנו התנהגנו לא יפה לשוטרים. שיראה לי דוגמה אחת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי אותו. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> חצי דוגמה. משהו, אפילו טון שלא במקום. משהו. אנחנו מכבדים את כל עובדי ועובדות המגזר הציבורי. את כל הנציגים של עמותות, של ארגוני חברה אזרחית. אנחנו מנהלים פה דיונים בנועם כדי להציל חיים. וזה מצער שאיך שנכנסתי לחדר הוא עזב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא היה לו מה להגיד גם ככה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הוא גורש, הוא גורש מהדיון. אין לו מה לעשות בדיון הזה. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אני מבינה שזה דיון בהפתעה, שהוא רצה לבוא כשהוא יודע שיש גם דיון שאני לא נמצאת בו, כי אני בהליך משפטי מולו, ואנחנו נמשיך עם זה. אבל ככה לא מתנהל בן אדם שרוצה באמת בענייניות לבוא ולעבוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רק אגיד, גברתי, אם יורשה לי משפט אחד. יושב פה גם היועץ שלו, אני מניחה שהוא גם יגיד לו את זה. אני לא יכולה לעבור לסדר היום על זה שישב פה שר שבא לוועדה לקידום מעמד האישה. זו הכותרת של הוועדה הזאת. ואמר למחליפתך בדיון הזה, מי שמנהלת את הדיון, חה"כ עדי עזוז, שמה שהיא עשתה בשירות שלה זה לצלם דפים וכולם צחקו עליה. זה שר במדינת ישראל. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל אני חייבת להגיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהוא אמר בצורה מבזה ושוביניסטית ומקטינה. ואנחנו לא נעבור על זה לסדר היום. בטח לא בוועדה הזאת. כולנו מעריכים מאוד את פועלך, עדי. מרגע שנכנסת את אנרג'ייזר מטורף בכנסת. עושה עבודת קודש גם פה וגם לפני, בחברה האזרחית, כל מה שעשית. אנחנו לא ניתן לדברים כאלה להיאמר, בטח לא בוועדה הזאת, לא בחדר הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ולא בכלל. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה. אני רק רוצה להזכיר לכולנו, האמת, זה פשוט מעיד עליו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. אבל לא ניתן לנרמל את התופעה הזאת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ומר בבלי, אתה יכול להצטרף לשולחן אם תרצה. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אני אתן לך להתקדם עם הדיון. אגב, כל השותפות פה, אני מאוד משתדלת לעשות ניהול כמה שיותר שיתופי ולתת הזדמנות לעוד חברות כנסת בעלות מומחיות. לעדי יש מומחיות בתחום הזה. היא ניהלה ארגון חברה אזרחית שמתמחה בנושאים של פגיעות מיניות בנשים בין היתר. לכן היה חשוב לי לתת ואני ממשיכה לתת במה לעוד חברות כנסת שמביאות את הידע העצום שלהן ואת המקצועיות שלהן. זו הזדמנות להודות לך וגם לשתף אתכם במודל הניהולי של הוועדה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה. אנחנו נפתח את הדיון אחרי הפרובוקטור. אנחנו נתחיל עם חברות הכנסת שהגיעו ואז נפתח את זה, גם יש פה נפגעות ונפגעים שרצו לשתף. ואז כמובן משרד הבריאות וארגוני החברה האזרחית. אני לא עקבתי מי נכנסה קודם בתוך המופע של בן גביר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש לך את דלית האלופה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> קארין, בבקשה חה"כ אלהרר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש. נגיד רק למופע הפתיחה. הוא בא כדי לעשות פרובוקציה. לא הייתה לו שום כוונה למשהו אחר. היו לו אין ספור הזדמנויות לאורך הקדנציה. לא הוכיח או לפחות לנסות להראות שאכפת לו מהנושא. אבל איך אומרים? הנתונים מדברים בעד עצמם. עכשיו לנושא הדיון. אני מבקשת לפתוח בלהקריא עדות שהגיעה אליי מצעירה שנפגעה. היא עוקבת אחרי הדיון. היא ביקשה ממני שאני אביא את הקול שלה ואת הסיפור שלה לכנסת. היא כותבת כך: "רק רציתי לראות אותו, כי הוא יצא לרגילה. שתיתי בקושי שתי לגימות מהבירה שהוא פתח. אני לא זוכרת הרבה. אבל ברגע שהתעוררתי בלי התחתונים שלי עשיתי הכול כדי לברוח מהדירה שלו. בקושי הצלחתי. מעורפת ומסוחררת ללכת רחוב הצידה ושם הזמנתי מד"א ברגע שיכולתי. מלמלתי שוב ושוב 'קחו אותי לחדר אקוטי'. אבל מד"א פינו אותי לבית חולים אחר בלי חדר אקוטי. "בחדר האחיות היו בערך שישה סטודנטים. כשניסיתי לברר ולהסביר שאני חושבת ששמו לי משהו בכוס, אני מטושטשת, למרות שלא שתיתי כמעט כלום, הרופא הסביר לסטודנטים שככה נראה מקרה של מישהי ששתתה קצת יותר מידי. בסוף מתמחה אחד שראה הכול מהצד קרא לעובדת הסוציאלית של בית החולים שהסכימה להעביר אותי לחדר אקוטי. עד שהעבירו אותי לבני ציון עברו שלוש שעות. בחדר עצמו חיכיתי עוד שעתיים לרופא ובינתיים נרדמתי שם על הספה. "לי היה מזל, אני לפחות קיבלתי טיפול. אז מה אם הייתי צריכה להסתובב מתה מפחד, בלי תחתונים, חוויה משפילה ולא נעימה. לחדר האקוטי הגיעו ארבע שוטרים חמושים. זה הפחיד אותי. אף אחד לא אמר לי שאני לא חייבת לדבר איתם, שהם יכולים ללכת. מה שקרה לי משנה, כי הוא ממשיך לקרות לנערות ולנשים נוספות. אנחנו לא סוחבות רק את הפגיעה עצמה, אנחנו סוחבות איתנו את החוויה שעברנו בחדר. "אני מקשיבה לדיון מהבית, אני מבקשת ממי שנמצאת כאן, תקשיבו לנו. תעזרו לנו שהדברים יהיו אחרת. משרד הבריאות, קחו אחריות ואל תברחו". קודם כל אני מודה לאותה בחורה שנתנה את האמון בי להקריא ועל האומץ לכתוב את הדברים. מעבר לעדות המזעזעת, זה ממש נותן בוקס בבטן. שנשים, אנשים, שצריכים להתמודד עם הקושי הזה. ומאוד חשוב שצוותים רפואיים ידעו מה צריך לעשות ולאן להפנות ומה המשמעות של חדר אקוטי. אני רוצה שנזכור כאן בדיון שמאחורי כל נוהל וכל החלטה יש לזה משמעות לחיים של אנשים. וזה יכול להיראות למישהו טכני, שולי, עוד משפט, פחות משפט, אבל זה משנה חיים של אנשים. תודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה קארין. חה"כ שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני אהיה קצרה מאוד כי מה שחשוב זה האנשים שיושבים פה מסביב לשולחן והטיפול בנושא המאוד חשוב הזה. אני רק רוצה להגיד, קודם כל נציגי משרדי הממשלה, חבל שהמשטרה לא כאן. שאנחנו מאוד מכבדים את עבודתם והיא חשובה בצורה בלתי רגילה. התפקיד שלנו פה בכנסת זה לעשות פיקוח פרלמנטרי. לפעמים יש שאלות קשות, לפעמים יש ויכוחים, לפעמים יש אי הסכמות. זה בסדר גמור, זה חלק מהעניין. אבל לכבד אתכם אנחנו תמיד נכבד אתכם ונעריך אתכם. אנחנו תמיד אומרים את זה וחשוב לי להגיד את זה כאן על השולחן. שלא תחשבו לרגע שזה איזה שהיא השתלחות או משהו כנגדכם. בחיים לא שמעתי, בטח לא בוועדה הזאת, גידופים. באמת, אני ניהלתי גם את הדיון הזה הרבה פעמים ויש פה צוות ועדה מסור ונפלא שמקפיד על הדברים כמו שצריך. היה לי חשוב להגיד את זה לכם ולהגיד שחבל שאם כבר השר הגיע לכאן, עשה את הפרובוקציה, כן? אבל אם הוא כבר ישב כאן לא ניצל אפילו 30 שניות בשביל להגיד לנו מה הוא עושה בנושא של הדיון שלשמו התכנסנו. מה הוא עושה, עשה, יעשה. או בכלל, מה הוא עושה למען נשים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא עשה ולא יעשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למען ביטחונן. כדי להילחם בעלייה ברצח נשים ובכל התופעות שדיברנו עליהם בדיונים קודמים. אז ניכר מזה שהוא בא לפה, עשה סיבוב ויצא – שזה לא באמת מעניין אותו. כי אם היה לו מה לספר לנו אני בטוחה שהוא היה יושב פה ופורש בפנינו את כל העשייה שלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה שלי. אנחנו עכשיו נעבור, קודם כמו שאמרתי הנפגעות ידברו ואז נקבל את הפידבק של המשרד. נמצאת איתנו עדי. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> היי, אני קצת לחוצה, סליחה. היי, אני עדי, אני נפגעת עבירה, תקיפה. התקיפה הראשונה שלי הייתה ב-2022 בידי החבר הכי טוב שלי, שחשב שאם אני מזמינה אותו לישון בדירה שלי זה בסדר. יותר משמונה חודשים לאחר מכן יצאתי לדייט עם בחור שהכרתי בבר. הוא הזמין אותי לבית שלו, לראות את הצמחים שיש לו, כי אני אוספת צמחים. הוא הביא לי כוס מים ומאז אני לא זוכרת כלום. בפגיעה הראשונה לא הלכתי למשטרה או לחדר האקוטי, כי אני יודעת מחברות מה החוויה. סליחה שאני עושה את זה לאט. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה ממש בסדר. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> רק בפגיעה השנייה החלטתי שאני רוצה ללכת לחדר 4, לחדר האקוטי, לראות אם היה בכוס מים סם אונס. רק רציתי לדעת שזה מה שקרה, כי אני באותו ערב שתיתי רק שתי כוסות יין ועבדתי באותו ערב. הייתה לי תחושה שמשהו לא טוב, כי קמתי בבוקר עירומה והוא אומר לי 'את רוצה ארוחת בוקר?'. הגעתי לחדר האקוטי אחרי תשעה ימים עם חברה, שגם לה זה זר כל המצב הביזארי הזה. תשעה ימים לקח לי להבין שאני רוצה להבין אם בא לי לבדוק אם זה סם אונס או לא. הגענו להדסה עין כרם, לחדר האקוטי שם. נרשמתי, נרשמנו במיון. המזכירה אמרה שזה ייקח זמן. צחקנו כזה קצת שזה בטח ייקח כמה דקות. אבל זה לא לקח כמה דקות, ישבנו שעתיים וחצי עד שעו"סית הגיעה אלינו. עו"סית הגיעה אליי אחרי שעתיים וחצי והכניסה אותנו לחדר. בחדר חיכיתי עוד שעה כי העו"סית שאלה שאלות ראשונות ואמרתי לה עברו תשעה ימים. שתיתי, הייתי בדייט. אני מכירה אותו רק חודש. ואז היא שאלה אם לא שתיתי יותר מידי או אם רציתי. ואז היא שוב יצאה מהחדר, כי היא אמרה שהיא לא בטוחה מה לעשות. ישבנו שוב שעה לבד בחדר. שיחקתי קצת עם הכיסא, כי חשבתי שזה מצחיק, עם החברה. דיברנו על האומנות הגרועה שהייתה על הקיר. היא חזרה ושאלה אותי אם אני רוצה להתלונן במשטרה. אמרתי לה שלא, כי אני יודעת שזה לא יעשה שום דבר. לא היו עושים שום דבר לפוגע הראשון שלי ולא לשני. היא עשתה פרצוף עקום שאין מה לעשות איתי. ניסתה לשכנע אותי שוב אם אני רוצה ללכת למשטרה ואמרתי שלא. אז היא אמרה שאין מה לעשות איתי ואם אני מעוניינת בטיפול ללכת למשטרה. ביקשתי לעשות בדיקת שיערה, רק לדעת אם יש לי סם אונס. אם סיממו אותי או לא. היא אמרה שזה לא אפשרי. היא הציעה לי אפשרויות מאוד מצומצמות. לאחר שדחיתי את כל האפשרויות גם לא קיבלתי שום דף שמסביר לי את המעמד החדש שלי כנפגעת. מה מגיע לי, מה לא מגיע לי. היא שוב יצאה מהחדר ואמרה שאח יבוא אלינו ויעשה לי זריקה ואנחנו רשאיות ללכת. אבל האח לא הגיע לחדר 4 ואני הייתי צריכה להגיע אליו. אחרי שהיא אמרה לי שאני לא רלוונטית ואני לא זכאית לבדיקת שיער והסתובבתי במיון בחרדה, בבכי ובתחושה של חוסר אונים. חזרתי למיון הרגיל, עשו לי זריקה. גם שאלתי מה היה בזריקה, אמרו לי שזה יעזור לי. אני מניחה שזה עזר וזה היה חשוב, אבל אני רק רציתי לדעת מה וגם את זה לא אמרו לי. קיבלתי את טופס השחרור, שהוא פה איתי היום, שגם מצאתי את זה לפני כמה ימים בבית. ראיתי שגם רשום שם שיחזרו אליי ויהיו איתי בקשר. אף אחד לא חזר אליי. אף אחד לא היה איתי בקשר, אף אחד לא טיפל בי. חדר 4 גרם לי להרגיש אם את לא מגיעה בזמן את לא רלוונטית. ואני מכירה גם סיפורים שאם את מגיעה בזמן את לא רלוונטית. היום אני סטודנטית ברב תחומי הדסה, שזה פעם היה מכללת הדסה, עכשיו זה שם אחר. אני לומדת צילום ומאז התקיפה כל העשייה האומנותית שלי היא באותו נושא. מאז צמחתי ויש לי בן זוג מדהים שאיתי. אבל אני לא טופלתי בחדר 4. ואני בטוחה שעוד הרבה נפגעות כמוני. סליחה שזה לקח זמן, היה קשה לי לדבר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה ששיתפת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה עדי. אני מניחה שהמשרד רושם את הדברים ואחר כך לתת באמת את ההתייחסות. אני כן רוצה רגע לתת לעוד נפגעות ונפגעים שנמצאים כאן את זכות הדיבור ראשונים. אנחנו נעבור לנעם. << אורח >> נעם פרידמן רז: << אורח >> בוקר טוב, שלום לכולם. שמי נועם פרידמן רז, אני אומנית, מרצה ואקטיביסטית. למרות שהייתי כבר בדיון, זה עדיין מלחיץ ומפחיד להיחשף ככה. אני כאן כי נאנסתי שלוש פעמים בשלושה עשורים ועדיין לא זכיתי לצדק. אני כאן כי החלטתי להפסיק לשתוק ולהגיש תלונה. לצאת למאבק חברתי שאני קוראת לו "למה לא התלוננת". אל החדר האקוטי הגעתי כמעט לפני ארבע שנים, אחרי שהמורה שלי לאומנות לחימה אנס אותי. תדמיינו לעצמכם את הסיטואציה: אני רגע אחרי האונס, הגוף עוד רועד. אני ניגשת לשומר בכניסה לבית החולים ואני שואלת אותו בביישנות 'סליחה, איפה זה החדר האקוטי?' והוא צועק לחבר שלו 'יוסי, יש פה מישהי לחדר 10'. אני פשוט לא ידעתי איפה לקבור את עצמי בסיטואציה הזאת. הכול היה נראה אחרת אם הוא רק היה אומר לי משפט פשוט, קטן 'איזה אמיצה את שהגעת לפה'. זהו, זה היה משנה לי את כל התחושה. למי שלא מכיר, החדר האקוטי נותן מענה למספר דברים ביניהם יצירת סביבה בטוחה, מענה רפואי מונע, איסוף ראיות ותמיכה נפשית ראשונית. או במילים אחרות, החדר האקוטי הוא חוף המבטחים של הנפגעת והצעד הראשון שלה במסע לצדק. אבל האמת היא שלעיתים קרובות החדר האקוטי הוא בית קברות לראיות וזירת פגיעה נוספת. בפועל, אוספים דגימות DNA רק כדי שהן יירקבו במחסני המשטרה או שהתיקים ייסגרו תחת הכותרת 'חוסר עניין לציבור'. הגעתי כדי להגיד הציבור פה והעניין הזה בוער לנו. לשמחתי לא הכול שחור. יש גם נקודות של אור. בחודש האחרון זכיתי לראות התקדמות מבורכת. יצא לי בעבר להשתתף במחקר שנערך בבני ציון, שאנחנו גם נדבר עליו היום, על החוויה של הנפגעת בחדר האקוטי. ראיתי כיצד השתנו היום נהלים משמעותיים בעקבות זאת. חשוב לי להגיד, יש ניצנים של שינוי. אבל בואו לא נתבלבל, הדרך עוד ארוכה. כאשר נפגעת נכנסת לחדר האקוטי היא לא צריכה רק בדיקה רפואית. היא צריכה מענה רגיש ומיודע טראומה. כזה שלא ישחזר לה את הפגיעה ויחזיר לה את תחושת השליטה. אחת החוויות המטלטלות שעברתי בחדר האקוטי הייתה שחזור הפגיעה על ידי האחות. ואני מתחברת פה לדברים שאמרת. האחות הורתה לי להוריד מכנסיים, להתכופף, ואז החדירה את המחט לישבני. אני יודעת שלא הייתה לה כוונה רעה. כנראה שהיא פשוט לא עברה הכשרה מתאימה. אבל אחרי שחוויתי חדירה ללא הסכמה, הזריקה הזאת הייתה בשבילי פגיעה נוספת. במקום לספק הסבר מפורט, להחזיר לידיי את השליטה ולהעניק לי בחירה, מצאתי את עצמי שוב חסרת אונים, כאובה ונחדרת ללא הסכמה. הזריקה הזאת היא אופציה, לא חייבים לעשות אותה. וחשוב מאוד להדגיש את זה. אני פה כדי להשמיע את הקול גם של אלו שלא יכולות כרגע להשמיע את קולן. לא יתכן שנפגעות מחכות מדממות שעות מחוץ לחדר האקוטי. לא יתכן שנפגעות נמצאות בחדר ופתאום נכנסים שוטרים חמושים. לא יתכן שחוקרות יפעילו לחץ על נפגעת להגיש תלונה. לא יתכן שהחדר האקוטי לא נותן מענה לקטינים. ההקשבה לנפגעות היא קריטית בשיפור המענה בחדרים האקוטיים. מאז מה שעברתי בוערת בי השליחות לשנות את המציאות. כמרצה שמעבירה הכשרות לצוותים רפואיים ואנשי מקצוע אני אומרת לכם אפשר ללמד את השומר לא לצעוק. אפשר ללמד את הצוות לתת מענה מיודע טראומה. אני קוראת למשרד הבריאות, תנו לצוותים את הכלים להבין את הטראומה ולתת מענה מותאם ורגיש. אחרת הם ימשיכו לטפל רפואית תוך כדי שהם פוגעים בנפש. חברי ועדה, אני מבקשת, אל תסתכלו עליי כעל עוד עדות לפרוטוקול. תסתכלו עליי כעל הזדמנות לשינוי. אני קוראת לכם, בואו נהפוך את החדר האקוטי לשער לצדק וריפוי. ולא לתחנה בדרך לסגירת תיקים ועוד פגיעה. המאבק הזה הוא מאבק של כולנו. אני פונה לכל מי שצופה בנו עכשיו, חפשו בגוגל 'למה לא התלוננת' והצטרפו למאבק. תודה רבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה נעם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אגב, מה זה הזריקה הזאת? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זו זריקה למניעת מחלות מין. אנטיביוטיקה. ותכף המשרד אני מניחה יתייחס להכול. אני רק רוצה לתת, יש לנו עוד נפגע שרוצה לדבר, אלעד. לפני שאתה מדבר, אני רוצה להגיד גם לעדי, גם לנעם וגם לאלעד, אתם שותפים שלנו. מכם מגיע השינוי. זה הפרוטוקול, אתם מתווים אותו. אז תודה שאתם משתפות ומשתפים. << אורח >> אלעד אמיר: << אורח >> סורי קצת על ההתרגשות. נאמרו פה דברים קצת מצמררים ומוצדקים. תודה לך, עדי, על הוועדה הזאת. מאוד חשובה. אני אלעד, אני פעיל חברתי כבר שנים בנושא פוסט טראומה ופגיעות מיניות גם אצל גברים וגם אצל נשים. חבר בצעדת "את לא אשמה". אני כבר שבע פעמים נפגע תקיפה מינית בקרב גברים. זה לא סוד שאצל גברים זה מאוד לא נמצא בפוקוס, כי לגברים זה יותר קשה. פי אלף יותר קשה. כי החברה מנרמלת, תהיה חזק, תהיה גבר, אל תתבכיין. ולא תמיד החיים ככה. מדברים על חדרים אקוטיים. היה לי מקרה ממש אוטוטו אני מציין שנה למקרה האחרון. סורי על ההתרגשות. הייתי בדייט עם בחורה שהזמינה אותי אליה הביתה. היה לי חששות לגביה קצת האמת, אבל היא איכשהו שכנעה אותי לבוא. אחרי שבוע. בסוף נעניתי לבקשה. כשאני מגיע אליה לדירה אז היא אומרת לי תביא איתך שתייה. אמרתי אני אביא שתייה רגילה. מה אני כבר יכול להביא? קולה. ואז היא מטיפה לי כאילו, מה אנחנו נראים לך ילדים? תביא וודקה רד בול. לא הייתה לי ברירה, כבר הייתי בתל אביב. הגעתי אליה, דירה בדיזינגוף. היא הייתה לחוצה, כל שנייה לקדם עניינים. פשוט היא שמה מוזיקה, היא רצתה להרים לחיים, אבל נשפכה לה הכוס. היא אומרת לי תביא מגב לנקות את זה. אחרי כמה זמן אני מרגיש חולשה בגוף. באיזה שהוא שלב הייתי כבר מחוסר הכרה. קמתי מעורפל ב-13:00 למחרת. אני לא רוצה לתאר תיאורים, אבל כאילו לא הרגשתי טוב. הייתי חצי בן אדם. השמיעה שלי עבדה, הגוף לא עבד. אני לא זוכר איך הגעתי הביתה לבאר שבע. באמת שאני לא זוכר. יש לי כל מיני הבזקים כאלה, אבל לא זוכר. ואז כששאלו אותי אחרי כמה זמן, אחרי שחזרתי להכרה, אחרי יומיים, 'היית בחדר אקוטי?'. עכשיו, חדר אקוטי, אתם צריכים להבין, זה לא מונגש לגברים. זה לא מונגש בכלל לגברים. אז מה אני כבר יכול לעשות? מה יש לנו לעשות? תמציאו לי פתרון. איזה אלטרנטיבות? אנחנו הגברים הנפגעים מינית, איזה דרכי טיפול נותנים למקרה כזה של בן אדם שנפגע עבירה פעם אחר פעם? לפעמים אני מרגיש שקוף בחברה. שקוף. שקוף. גם אחרי שהגשתי תלונה במשטרה, כי חשבתי שקרה משהו אחר, סגרו את התיק אחרי שלוש פעמים. שלוש פעמים, הנה, יש לי פה, סגרו את התיק. והיה פה את השר, שהיה ממונה על המשטרה. אפרופו חוסר עניין לציבור, ראינו את הפרובוקציה. אני שואל מה הדיון הזה? אני שואל אתכם, הוועדה, איזה טיפול לנו הנפגעים והנפגעות? איזה טיפול יש לנו? תודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אלעד, תודה רבה לך. אני מעבירה למשרד הבריאות. זהר. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> ד"ר זהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות. קודם כל, הדיונים האלה תמיד חשובים. ואני חושבת שאנחנו מאוד משתדלים לקדם מאוד את השירותים לנפגעי תקיפה מינית. לפחות אני כמי שמובילה את הנושא במשרד יכולה להגיד שהנושא הזה בהחלט נמצא בלב העשייה של המשרד. זה לגמרי לא נושא שאנחנו מתעלמים ממנו. אנחנו מבינים את המשמעות ואת החשיבות של מתן שירותים טובים, רגישים. חשוב לנו לשמוע את הקולות של הנפגעים. אני לומדת מכל דיון שאני מגיעה מהסיפורים שקורים פה, שלא תמיד מגיעים אלינו במשרד. לא כל התלונות וגם לא תמיד כל הסיפורים. אני כן יכולה להגיד שנעשה מאמץ מאוד גדול להשתפר כל הזמן. ברור שזה לא שירות שהוא נטול בעיות. אנחנו מודעים לזה, אנחנו מבינים. אני כן יכולה להגיד שבשנים האחרונות גם אנחנו מטמיעים באופן מאוד משמעותי גם בהשקעה מאוד גדולה של כספים את התפיסה של טיפול מיודע טראומה מינית, קודם כל בשירותים הרפואיים, אבל בכלל כתפיסה בתוך מערכת הבריאות. אנחנו רואים את זה כסטנדרט שאנחנו שואפים אליו. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה כדי שבסופו של דבר כל בן אדם שיגיע לקבל מענה יקבל אותו בצורה מותאמת, רגישה וקשובה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל זהר, עולים פה - - - << אורח >> זהר סהר: << אורח >> דקה. רק כמה משפטים ואחר כך. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אשמח אם תוכלי אבל כן להתייחס - - - << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני מיד אתייחס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את רוצה שאלות קונקרטיות? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני רק אגיד שני משפטים ואחר כך אני אכנס לכל, אנסה להתייחס לדברים שעלו פה. אני כן אגיד שפיתחנו הכשרות מאוד רחבות. אתם יכולים להיכנס אליהם באופן חינמי בקמפוס il. פתחנו ממש קורסים ייעודיים סביב הנושא של טיפול רגיש טראומה מינית. חינמיים, קצרים, עם סרטונים קצרים ומונגשים. לגבי כל האוכלוסייה, לגבי נשים, לגבי גברים, לגבי קטינים, להט"בים, טרנסים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל איך לגבי גברים, סליחה שאני עוצרת אותך, זהר. כי אמר פה אלעד, והוא צודק, בחדר האקוטי זה כיסא טיפול לנשים, של גניקולוגים. רופאה גניקולוגית. והם צריכים מענה אחר. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> החדרים האקוטיים כיסא נשים. אפשר לשבת בכל מיני צורות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הרופאה אבל היא גניקולוגית. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> יש גם כירורגים שבודקים במידת הצורך. והרופאים שבודקים הם רופאים שמוכשרים לבדיקה הפורנזית. לכן הם גם במידת הצורך יכולים להזמין כוננים אחרים מבית החולים שמותאמים. למשל אם יש צורך בכירורג, אם יש צורך ברופא ילדים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז איך למשל שולחים בעין כרם לפני שבוע וחצי ילד הביתה כי אין מי שיבדוק אותו? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> במקרה הזה, פשוט אני מכירה אותו - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז את יודעת שלא בדקו אותו. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני יודעת שבדקו אותו. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא בדקו אותו, שלחו אותו באותו ערב הביתה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני יכולה לפרט, כי הייתי מעורבת באותו זמן במקרה הזה. המקרה הזה בהתייעצות עם חוקר ילדים, על פי חוק ילדים מתחת לגיל 14 יש צורך בחקירת ילדים לפני בדיקה. אני כן אסביר שבשנה האחרונה עשינו תהליך מאוד אינטנסיבי עם אגף החקירות והמשטרה כדי לטייב את הטיפול בילדים סביב הנושא של חקירות ילדים והחקיקה שהשתנתה קצת. עדיין הבקשה היא קודם כל שתהיה התייעצות עם חוקר ילדים. ובמקרה הספציפי הזה הייתה בקשה ספציפית של חוקר הילדים לדחות את הבדיקה לבוקר. והילד נבדק יום אחרי זה במרכז הגנה. בבוקר שלמחרת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בעצם את אומרת שהכירורגים מוסמכים לאסוף את הראיות? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> במקרה הזה היה רופא ילדים כונן שהיה - - -. דיברתי באותו רגע עם הדסה, בדקנו את המקרה. חוקר הילדים שבירושלים ביקש לא לעשות את הבדיקה בלילה, אלא לחכות לבוקר. לכן הילד - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני רק רוצה להגיד שהמשמעות של זה שילד הלך הביתה עם הבגדים שלו וישן איתם. חיכה בוקר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח רגע לחזור אחורה. יש 11 מרכזים? האם הם פעילים 24/7? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> המרכזים הם מרכזים שסמוכים למיון. הם פועלים, בעיקרון נותנים מענה 24/7. אבל אין שם צוות שיושב 24/7 בחדר. הצוות נקרא. ההנחיה היא שהם תוך זמן כוננות, בין 40 דקות לשעה, צריכים להגיע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תוך שעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צוות תורן. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> כונן ייעודי לחדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תוך שעה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> מקסימום שעה. והנוהל מדבר על זה שבזמן שמגיעים, הם מגיעים למיון, מקבלת אותם אחות או אח, עושים איתו טריאז' ומונחים להיות במקום נעים שנמצא במיון. מתוך רצון שלא לשלוח לחדר לבד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל נגיד בחורף, כשהמיון נראה כמו מיון חורף, איזה מקום נעים יהיה לו? באמת אני שואלת. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> קודם כל זה משתנה ממקרה למקרה. זה תלוי בכמות הצוות שנמצא באותו רגע. יש פה נציגים מוולפסון שיכולים אולי לתת תשובה טובה יותר אני חושבת לנושא הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אגב, ראיתי שוולפסון קיבלו ציון טוב בעניין זמן ההמתנה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נכון. אבל גם החדרים האקוטיים הם הרי בתוך המיון. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> סמוכים למיון, כן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הם לא סמוכים, הם בתוך המיון. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז צודקת חה"כ אלהרר ואני ממשיכה את השאלה, למה לא פשוט להכניס אותם מיד, אותן ואותם, לחדר, שימתינו שם? כי ההמתנה בחוץ, שיתפה אותנו נעם - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא גם מסכנת אותם בעוד מחלות. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> זה משתנה. אם יש מלווה אז יש מקומות שכן יכניסו. בדרך כלל לא רוצים שייכנסו לבד לחדר שהוא סגור, בתוך סיטואציה שאין איש צוות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עם אחות. לא חייבים רופא. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> כן, זה נכון. אבל תחשבי שבתוך עולם המציאות הקשה של מערכת הבריאות, שאנחנו כולם מכירים אותו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תראי, אני לא כופרת בזה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> לא, רגע. אני רק אסביר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני באמת מבינה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני רק אסביר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט אומרת, אם הגענו להכרה ולהבנה שדרוש טיפול מיוחד, אז בואו ניתן אותו. זה עניין של הקצאת משאבים. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> קודם כל, כל דבר הוא יישקל שוב. זאת אומרת, אנחנו נבדוק את הדברים ונבדוק אם אפשר לעשות שינויים, גם בהתאם לכוח האדם של בתי החולים. אבל אני כן אומרת, אולי ד"ר דאדון. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כן, רק רגע זהר. עדי רוצה להגיד עוד משהו. כן עדי? << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> פעם נאנסת? פעם הלכת למיון ואמרת למישהי שאת לא מכירה 'היי, אנסו אותי'. ואז אמרו לך 'תחכי'? כן או לא? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> לא, לשמחתי לא נאנסתי. ואני מבינה מאוד, משתדלת להבין. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> לא, את לא. את לא מבינה כמה זה קשה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני יכולה רק לדמיין כמה זה קשה. ואני לרגע לא מזלזלת בקושי. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> אז למה אני חיכיתי יותר משעתיים ואז עוד שעה? ויש לי חברה שאפילו לא חיכתה. היא הגיעה לבית החולים ואמרו לה אין צוות שיטפל בך היום. והיא הגיעה שעה אחרי הפגיעה שלה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני אגיד, קודם כל, כמובן שאני אשמח לקבל את הפרטים שלך, אם תסכימי, ואני אבדוק את המקרה נקודתית. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> מה זה ישנה? תעשי משהו? לא. כי אתם לא תעשו אף פעם משהו. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> את יכולה רק לנסות לסמוך שאולי אני כן אעשה משהו. וזאת המטרה. המטרה היא לנסות לשפר. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> פגעו בי שלוש פעמים. זה אומר שאני יודעת כבר מה המצב בשטח. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> קודם כל, אני מאוד מצטערת שזאת החוויה שחווית. אני ממש מוכנה לבדוק את המקרה ולבדוק מה קרה שם. אני כן יכולה להגיד שאנחנו עובדים מאוד קשה כדי שדברים כאלה לא יקרו. וכשיש תלונות אנחנו כן עובדים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חשוב לי להגיד שזהר באמת עובדת מאוד קשה כדי לשפר. אסור לנו לבוא ולהאשים את הילד המצטיין בכיתה. בסדר? אני רק אומרת, בסוף זה הרבה מעלייך. זה עניין של הקצאת משאבים. ברגע שיהיו משאבים יהיה תקן של רופא או רופאה ועובד או עובדת סוציאלית, והם יהיו שם. כמו שיש במיון, יש גם שם. במיון הכללי התכוונתי. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> היום יש כוננים ייעודיים לחדרים האקוטיים. זה נכון שהם לא נמצאים שם כל היום, אבל הם אמורים להגיע בזמן מאוד הגיוני יחסית. אני מבינה את הקושי של מישהו שמגיע לחכות. גם אני צורכת את שירותי הבריאות ואני יודעת שכאשר כואב וכאשר קשה זה מאוד קשה. אני יכולה להגיד שאנחנו נחזור הביתה ונבדוק. ונראה מה ניתן לעשות בסוגייה שהעליתם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה. כמה מקרים של נפגעות שחזרו ללא טיפול יש מתועד אצלכם? במהלך השנה האחרונה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> את יכולה להגדיר מה זה ללא טיפול? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאמרו להם אין אף אחד. תחזור בעוד יום-יומיים. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אצלנו זה לא מתועד, כי אני לא יכולה לתעד משהו שהוא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מישהו אבל קיבל אותם ואמר להם אין. או תחזור בעוד. יש תיעוד של זה? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> במידה והם הגיעו לחדר אקוטי, לבית חולים שמפעיל חדר אקוטי, אין דבר כזה שיגידו אין טיפול. זאת אומרת, אם זה קורה זה משהו שהוא לא תקין ואנחנו או נשמח לקבל את התלונות האלה כדי לבדוק אותן או נשמח גם לקבל בזמן אמת. כי זה לא אמור להיות. זה לא אמור להיות שמישהו מגיע לקבל שירות של חדר אקוטי ואומרים לו אין. זה שירות שאמור להיות זמין 24/7, 365 ימים בשנה. זה נכון שהם לא יושבים בחדר, אבל זה נכון שהם מגיעים לחדר. אז זה משהו שצריך לבדוק אותו. במידה והם הגיעו לבית חולים שאין בו חדר אקוטי ההנחיה שאם המטופל או המטופלת מסכימים לפנות לחדר אקוטי, אז הם יפנו אותם, כולל הסעה לחדר האקוטי. זאת אומרת שמהמקום הזה, מבחינת משרד הבריאות, זה לא מקובל אם קורים דברים כאלה. ואם הם קורים אז אנחנו צריכים לדעת מהם. אנחנו לא יכולים אבל לטפל במקרים שאנחנו לא מכירים. וגם מאוד קשה לנו לבדוק מקרים שאין לנו את תעודת הזהות כדי שנוכל לברר מה קרה שם בדיוק. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל זהר, למשל באיכילוב, מתוך 15 פניות שטופלו בחדר האקוטי בחדר האחרון, מספר זהה של מטופלות נדחו. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> באיזה אופן? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> באופן שהם נדחו. או שאמרו להם שזה לא מתאים, למרות שאפשר לקחת דגימת שיער, אבל אי אפשר דברים אחרים. זאת אומרת, מה הקריטריונים בעצם לדחות אותן מהחדר האקוטי? כי זה מספר זהה שקיבלו ומספר זהה שנדחו. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני אסביר. בעיקרון החדר האקוטי הוא נקודה בתוך ציר מאוד ארוך של פגיעה מינית. זה לא, זה שירות שניתן לא סתם בחדר מיון. מטרתו לתת מענה סביב הפגיעות האקוטיות שקרו בשבעה ימים האחרונים. הסיבה שזה הוגדר באופן הזה זה שיש בעצם מעט מאוד דברים שניתן לעשות אחרי שבעה ימים בחלק הרפואי. לא בחלק הנפשי. זאת אומרת, איסוף הדגימות הפורנזיות ב-72 שעות הראשונות הוא האידיאלי. כל שעה שעוברת יורדת איכות היכולת לאסוף את הבדיקות. כל הטיפולים התרופתיים שניתנים, וד"ר ברדה וד"ר דאדון יכולים להסביר את זה יותר טוב ממני. יעילותם יורדת ככל שעובר הזמן. לכן הוגדר הנושא של שבעה ימים ראשונים כאיזה שהוא קריטריון לקבלה. מעבר לזה, במידה ויש נפגע או נפגעת אחרי פגיעה מינית, שבוע, הם צריכים לקבל מענה בבית חולים, במידה וניתן לעשות משהו. זה לא תמיד הכתובת. זאת אומרת, בדיקות שיער בכל מקרה ניתן לעשות אותם רק חמישה שבועות אחרי הפגיעה, שזה בכל מקרה לא ייעשה בחדר האקוטי. אז בעצם יכול להיות שיש דברים שהם לא תמיד ברורים. אני חושבת שבכל מקרה אנחנו צריכים לעבוד ולראות מה קורה עם נשים שנפגעו יותר משבעה ימים, מגיעים לקבל מענה. איזה מענה אנחנו נותנים להם שהם לא יוצאים בחוויה כל כך קשה כמו שתואר פה. זה אני לגמרי לוקחת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל לפני כן, בכמה בתי חולים אין חדרים אקוטיים ומה התוכנית שלכם בעניין? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> יש היום ב-11 בתי חולים חדרים אקוטיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בכמה אין? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> 28 בתי חולים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ויש תוכנית של משרד הבריאות להרחיב את הדבר הזה? כי בסוף כשאישה או גבר מגיעים ואין חדר אקוטי והם צריכים לעבור, ברור שיש לזה גם מחיר נוסף שהם צריכים לשלם. השאלה אם את המענה הזה אתם מתכננים לטייב? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני חושבת שהניסיון מראה שכרגע אנחנו צריכים להישאר עם המספר הקיים של החדרים האקוטיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> כי זו השקעה כלכלית מאוד גבוהה כדי שתהיה כוננות של 24/7, כדי שתהיה התמקצעות טובה של רופאים בחלקים הפורנזיים. ככל שנפרוש את זה יותר יהיה יותר קשה לתת את המענה. אני לא רוצה לדבר על זה שיש עוד חלקים שאנחנו ממש צריכים לשפר כמו רפואת ילדים. ככל שנצטרך להשקיע בסדר גודל של 1.5 מיליון שקלים, אם לא יותר, בכל חדר אקוטי. כש-1.5 מיליון שקלים זה לא סכום המיטבי, אלא יותר אפילו, אנחנו מדברים על משהו שבעיניי ברמה המקצועית עדיף למקצע ולהעמיק את התקציב בחדרים האקוטיים הקיימים, לדאוג לסדרי ההסעות במידה וצריך בצורה יותר טובה, אם זאת הבעיה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז ברשותך, סליחה, שתי שאלות לחידוד. אחד, כדי להבין את מה שאת אמרת עכשיו צריך להציג data. רק אל מול data אפשר להבין את החישוב הכלכלי שאתם מדברים עליו. קשה לי מאוד להפוך את הנושא למשהו של data. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> לא נדרשתי להביא data. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת כמי שנמצאת פה בוועדות הכנסת, שבסוף כדי לקבל החלטות ניהוליות בכל ארגון, צריך data. להבין כמה פניות יש, באיזה פריסה גיאוגרפית זה נעשה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני לגמרי מוכנה להציג את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמה מענה יש. כדי להבין האם באמת יש צורך או אין צורך. אז אני חושבת שקודם כל צריך להגיש לוועדה נתונים, בתור התחלה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> הדברים האלה נעשו כבר בשנים קודמות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל השנים מתקדמות ואנחנו מתקדמים איתם. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אני שמח רגע בנקודה הזאת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רק חידוד אחד נוסף ואני מיד מעבירה אלייך, בהקשר לעדות שניתנה פה. אני יודעת שיש הכשרה לצוותים שמקבלים את האנשים שעוברים את הפגיעות האלה. אבל חרה לי מאוד לשמוע שלא היה מענה רגיש, גם ברמת להסביר. למה נותנים זריקה. האם חייבים לקבל את הזריקה? אני לא יודעת מה קרה ספציפית במקרה הזה, אבל אני מאוד מכבדת את מה שהיא אמרה. והיה לי מאוד קשה לשמוע את זה. אני רוצה להבין האם באמת כל הצוותים שבכוננות, הצוותים שנותנים את המענה הזה, האם באמת כולם עוברים הכשרה? האם ההכשרות האלה גם יש ריענונים וזה משהו שהוא תכוף. אנחנו רוצים להבין איך זה עובד. כי בסוף אלה האנשים שפוגשים את הנפגעים וצריך לתת להם את הרגישות המתבקשת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> רק רגע. מירב תגיד ואחר כך אורית. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> לרגע, בגלל שאנחנו גם מדברים על נתונים, אני רואה שיש פה את נציג המשטרה. ובדיונים שאני קיימתי לא תמיד היה. אז אולי כדאי לנצל את ההזדמנות ולשמוע אותך. לא הצלחנו לקבל נתונים על היקף הפגיעות המיניות וגם אנחנו, הממ"מ, גם איגוד ארגוני הסיוע. אולי תעדכני אותי אחרת. אז אולי ננצל את ההזדמנות לשמוע אותך. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> שלום לכולם, לי קוראים ליאור, אני מחטיבת החקירות. אני קצין מרלו"ג אח"מ. הבנתי שהדיון פה מדבר על החדרים האקוטיים ומבחינתנו, מבחינתי, מדובר בערכות שאנחנו, נפגעות האונס, כך שאני לא באתי עם נתונים של תיקי אונס ודברים כאלה. אבל כן יש לי כמה נתונים שקשורים לערכות עצמן. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אבל אתה מכיר את הפניות שלנו לבקשת נתונים שלא קיבלו מענה? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> האמת שפחות. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אז למה שלחו, זאת אומרת, למה לא שלחו מישהו עם הנתונים? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> שוב, למה שאני הבנתי מבחינת הנושא של הוועדה הוא לא על כמויות תיקי אונס, אלא הוא על כל מה שקשור לחדרים האקוטיים. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> זה חלק מסדרת דיונים, תראה, אני אגיד לך מה היה. הייתה סיטואציה כבר שהיה גם דיון על פגיעות מיניות והגיעה לכאן נציגה שאמרה שיש לה את הנתונים והיא לא יכולה להעביר אותם. זו חובה חוקית להעביר את זה לכנסת ישראל. לכן ציפיתי שאם עכשיו שולחים נציג אולי הוא סוף סוף יגיע עם תשובה. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אז אני מחליף אותה בעל כורח כי היא לא יכלה להגיע מסיבות אובייקטיביות שלא קשורות למה שאמרת עכשיו. אבל שוב, לא הכינו אותי לנתונים האלה, אני לא מכיר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תוכל לבדוק ולהשיב לוועדה על הנתונים? כן? תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וגם אני אשמח אם תוכל לספר על הקשר ביניכם לבין משרד הבריאות באיסוף הראיות. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> קודם כל, המשטרה נכנסת לתמונה כשיש כמה נתיבים של העניין הזה. ברגע שמגיע קורבן עבירה, מגיעה קורבן עבירה לחדר האקוטי בטיפול משרד הבריאות שהצוות הרפואי שם מבחינתנו הוא דואג לאיסוף הראיות. שעם זה אנחנו בעצם, זה אחת הראיות בשביל לקדם את תיק החקירה עצמו. יש שם גם עובדים סוציאליים שאמורים לתת מענה רגשי ולבדוק את האפשרות של הגשת תלונה, כן או לא. מהחוק החדש שיצא, קורבן עבירה יכולה לגשת לחדר האקוטי שיוציאו ממנה את הראיות מתוך חיפוש בתוף גוף, חיפוש פנימי, שזה חיפוש שנדרשת הסכמתה, זה רק בהסכמתה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> משרד הבריאות, הרופאים? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הם אוספים את הראיות? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> כן. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> כן, כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר, רק לוודא. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> זה הרופאים שלנו. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> וכמובן אנחנו מקבלים הודעה שיש דבר כזה. שקיים האירוע הזה. במידה וקורבן העבירה רוצה להגיש תלונה כמובן שמשדכים לו מיד חוקרת שמוסמכת לקבל תלונה כזאת. או שאנחנו מקבלים מהעובד הסוציאלי את התמונה הראשונית. אם זה משהו שהיה זה מקרוב, זאת אומרת משהו שעוד אפשר לעשות משהו בשביל לתפוס את החשוד או לקדם משהו, להגיע לאיזה שהיא ראיה נוספת שלא קשורה לקורבן, אז כמובן אנחנו מקבלים את הכול. שואלים את השאלות ומקבלים באון ליין. לא את הקורבן, שואלים את העובד הסוציאלי שמדבר עם הקורבן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נפגע, נפגע. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> נפגע, סליחה. תלונה רשמית אם הנפגעת או הנפגע מבקשים להגיש אז אנחנו מתארגנים לזה בצורה מסודרת ומקבלים תלונה. שבה אנחנו כבר שואלים את כל השאלות שצריך. ברגישות ובנחישות, כי מבחינתנו אנחנו רוצים להגיע תמיד לתוצאות בתיק, תוצאות ראייתיות. במידה ואין רצון להגיש תלונה בשלב הזה, על פי החוק החדש אנחנו מקבלים הודעה. יש לנו אדם אחד בכל משטרת ישראל, ספציפית, בחור בשם אמיר, שהתפקיד שלו, הוא בקשר עם בתי החולים, עם כל 11 המרכזים האלו, והוא יודע בכל רגע נתון כמה ערכות קיימות. זה חוק משנת 2022. אנחנו קיבלנו את החוק ונערכנו אליו. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אלעד, אני אביא לך אחר כך. אורית תדבר ואז אתה, בסדר? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אותו שוטר ספציפי, שהוא שוטר אחד בכל משטרת ישראל, הוא זה שאוסף את הערכות האלה אחרי שהוא מוודא שיש חתימה של הנפגע או הנפגעת, שהיא מסכימה, שהיא הסכימה שיוציאו ממנה את הראיות האלה. ושהיא מסכימה שהראיות האלה יישמרו במשטרת ישראל 50 שנה קדימה או עד הגשת תלונה או עד שימוש בהם, שגם כן ייעשה רק בהסכמתה. אותו שוטר הוא היחיד שיודע את הפרטים של הנפגעת. כי הוא מגיע אחר כך למשרד שלו במרלו"ג ופותח תיקים. תיק מעגל זה נקרא. זה תיק שאף אחד לא יכול להיכנס אליו. וגם מישהו מאיזה שהיא תחנה או במקום אחר מכניס לאחת המערכות את תעודת הזהות של הנפגע הוא לא יראה שקיים תיק כזה. הוא לא יידע שקיים תיק כזה. ואין שום זכר לעניין הזה. מתי זה עולה? כאשר אותה נפגעת או נפגע מבקשים להגיש תלונה ומגיעים לתחנת המשטרה ומגישים תלונה על אירוע עבירת מין כזו או אחרת. אז השאלה הראשונה שישאל החוקר זה האם היית בחדר אקוטי. ואם התשובה היא כן, אז תהיה שאלה אחרת, האם את מסכימה שישתמשו בראיות. אם התשובה היא כן אז מוציאים ממערכת הפל"א, מערכת של מערך החקירות, מוציאים טופס מיוחד שבו מחתימים על הסכמה. שרק כאשר יוצא הטופס הזה, אותו חוקר יידע קודם כל שיש במרלו"ג ערכת אונס כזאת שקשורה לבן האדם. הוא יוצר קשר עם אמיר. אמיר בודק את כל הנתונים, בודק את טופס ההסכמה, בודק את כל מה שיש. במידה והכול בסדר מעביר את הערכה עם התיק שהוא פתח ליחידה המטפלת ומשם הם ממשיכים את החקירה. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אתם מרגישים כרגע, אין לנו נתונים אז אנחנו לא יודעים מה המצב. אני מקבלת פניות ציבור שכל פנייה זה עולם ומלואו, אבל אין לי את התמונה המלאה בגלל הסתרת הנתונים. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אני אגיד לך את הנתונים שיש לי, זה יותר מכלום כרגע. מאז תחילת העבודה שלנו בחוק הזה, בשלהי 2023, 936 ערכות טופלו בבתי החולים, שהועברו למרלו"ג. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מ-2023. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> כן. אני רק אציין שיכול להיות ערכות שמטופלים ומועברים ישר לחקירות. זאת אומרת, התלונה הייתה און ליין עם הטיפול ואפילו הגיעו לפני כן למשטרה והמשטרה הכווינה לטיפול. אז המשטרה, אותה יחידה ספציפית היא אחראית לקחת את הערכה ולהמשיך את הטיפול. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> ומה זה בהשוואה לתקופה קודמת? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> תקופה קודמת לא היה העברות למרלו"ג. החוק לא היה קיים. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> לא, לא היה חוק. אבל היו פניות שהגיעו וטופלו באופן אחר. נכון? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> זה משהו אחר, זה לא אותו נתון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה משהו אחר. מהרגע שהחוק נכנס לתוקף אותן ערכות פורנזיות כבר לא זרוקות בבתי החולים, אלא הועברו לשמירה במרלו"ג. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> לא, בסדר, אבל עדיין היו דברים שטופלו בדרך אחרת. אז האם יש מקום? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> לא, זה אין לי את הנתון הזה. עוד פעם, אני בא מנקודת המבט של המרלו"ג ושל הראיה עצמה. מתוכם 21 בסך כל התקופה הזאת, 21 פניות התקבלו מהשטח לאחר אישור של נפגעת עבירה בשביל לקבל את הערכה מהמרלו"ג ולפתוח בחקירה. זאת אומרת 21 תלונות מאוחרות. שבזמן אמת הנפגעת לא רצתה להגיש תלונה. באיזה שהוא שלב בהמשך, 21 כאלה קיבלנו. 2024 היו 296 כאלה. 296 ערכות שהגיעו למרלו"ג ו-11 שחזרו לשטח אחרי תלונה. בשנת 2025 – 334 ערכות התקבלו במרלו"ג ו-3 ערכות נפתחו. זאת אומרת הגיעו חזרה ליחידות לאחר תלונה מאוחרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תסביר לי את הפער של 2023 מול 2024 ו-2025? החוק מדבר רק על ערכות באותה שנה. לא לקחת את הערכות, ה-936 זה גם לקחת ערכות ישנות? 2024 הגיוני, 2025 הגיוני. רק תסביר לי את 936. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אני אסביר. קודם כל, המשטרה לא תיגע בשום ערכה, אמיר לצורך העניין, לא ייגע בשום ערכה כשאין לו חתימה של הנפגעת. << אורח >> נעם פרידמן רז: << אורח >> אבל בתוך הערכה יש הסכם, לא? בתוך הערכה, כאשר לוקחים דגימות, יש כבר טופס הסכמה. לא או שאני טועה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, יש הבדל, סליחה, אני יודעת כי כתבתי את החוק. בין טופס הסכמה שלוקחים את הערכה לבין טופס הסכמה למרלו"ג למשטרה. זה משהו אחר. אז רק תסביר לנו, 936 איך? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא, 936 זה מ-2023 עד עכשיו. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> 936 זה הסך הכול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני תלמידה טובה, כתבתי הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז כמה היה מ-2023? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אז כמה ב-2023? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> צריך לעשות חישוב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז אתה רוצה שאני אעשה 936 פחות 296 פחות ואז אני אגיע ל-2023. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מזל שישבתי עם הבת שלי על שיעורי בית. מיד אני אגיד לכם כמה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תחזרי אלינו עם זה, מירב. יש לך עוד נתונים אדוני? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> לא. נתונים, אלה הנתונים שיש לי מבחינת המרלו"ג. אני רק אגיד שמבחינתנו, כמו שאני רואה את הנושא הזה של הסודיות, של שמירה על כל נושא הסודיות בעניין הזה, הוא סגור מכל הכיוונים. היא שאלה אותי מה יש בתוך הערכה, אני לא יודע. אני אישית לא יכול לדעת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון. ערכה סגורה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> היא פשוט יודעת. אתה הגעת קצת אחרי, אבל נעם שיתפה פה במקרה שלה והיא יודעת מה יש בערכה, לכן היא שאלה. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> ברור. << אורח >> נעם פרידמן רז: << אורח >> אני רוצה להגיד שהערכה שלי נמשכה מבית החולים שמונה חודשים אחרי התלונה. אני הגשתי תלונה במעמד החדר האקוטי. ואז התקשרה אליי חוקרת ואמרה לי בגללך הטיפול בתלונה מתעכב, בגלל שאת לא חתמת על איזה שהוא הסכם. עכשיו, לשמחתי אני חתמתי וצילמתי את כל הטפסים שחתמתי עליהם ואני יודעת שנתתי הסכמה להעביר את הערכה למשטרה. ואז התקשרתי לבני ציון, שאלתי למה לא מעבירים את הערכה שלי? כאילו, מה קורה שם? ואז קיבלתי תשובה שבעצם בית החולים ביקש מהמשטרה או אישור על הגשת תלונה או אישור משופט. מאיזה שהיא סיבה המשטרה לא סיפקה את האישורים האלה - - - << אורח >> זהר סהר: << אורח >> לא צריך אישור כזה. היא התלוננה לפני ארבע שנים. - - - לא הייתה. עכשיו זה לא משהו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בכל מקרה, 2023 זה 306 למי שהיה במתח. אני רוצה רק שנייה להעיר משהו אחד, דקה, על המרלו"ג. הגשנו חוק חדש שלוקח גם את הערכות שלפני החוק אל המרלו"ג, ביחד כמובן עם חברה אזרחית. החוק כבר הונח, כבר מוכן לשיגור. יש גם הסכמה של שר המשפטים. הבעיה היחידה זה שאין חקיקה לקואליציה ומי שביקש להוביל את זה זה יו"ר ועדת חוקה, שאצלנו עשינו את החוק. מי שאמור להעביר זה שמחה רוטמן, אבל אין כרגע חקיקה של הקואליציה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה המצב. מצד שני, הממשלה חצי משותקת, זה גם משהו - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אנחנו, מבחינתי כל ממשלה זה לא משנה וכל חבר כנסת יכול לקדם את זה. נתנו את זה בכוונה לקואליציה, נחכה. אבל אנחנו גם נטפל בכל הערכות של לפני החוק. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אלעד, אני מבינה שאתה רוצה לדבר וניסית כמה פעמים. אני אתן לך ואחריך אורית. << אורח >> אלעד אמיר: << אורח >> יש לי פשוט שאלה. האם ההליך בתקיפה עדיין מתנהל נגד זהר נגיד? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מה? סליחה שנייה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם אי אפשר להתייחס בוועדות כנסת לחקירות שמתנהלות. << אורח >> אלעד אמיר: << אורח >> אוקיי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, זה בדיוק העניין של הפרדת רשויות. שהוועדה הזאת מקפידה - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> רגע, סליחה. אני ומנהלת הוועדה בדיוק החלפנו מילה על סדר הדוברים ואני במחילה, לא שמעתי מה נאמר. << אורח >> אלעד אמיר: << אורח >> זה בסדר. מירב הסבירה ואני מקבל. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוקיי. אורית, בבקשה. << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> תודה רבה חה"כ עדי עזוז. תענוג לשמוע אותך כאן מנהלת את הישיבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מתנדבת בעבר. << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> מתנדבת בעבר אצלנו באיגוד, במרכז הסיוע. מאוד מחמם את הלב. אני רוצה, יש הרבה סוגיות ואנחנו הוספנו מידע מהשטח. אבל אני רוצה להתמקד בשתי סוגיות משמעותיות. אחת, שכבר דוברה כאן, אבל אני גם רוצה להביא דוגמה, סוגייה של מיודע הטראומה. וד"ר זהר סהר, אני חושבת שיש פער נורא גדול בין מה שאתם עושים לבין ההטמעה בשטח. זה שיש, משרד הבריאות דואג, אני זוכרת את זה עוד לפני המון זמן, הדרכות מיודעות טראומה. זה לא עובר לשטח. לא יכול להיות ששומר, אלונקאי, אחות, לא יודעים את השיח הזה. זו בעיה מאוד מורכבת. בית חולים זה אורגניזם מאוד מורכב. אבל זה טראומה מינית, וכולם כאן מכירים, זו אחת מהטראומות הנוראיות ביותר שאדם יכול לעבור. ואחר כך, אם החברה לא מיודעת טראומה כל דבר חוזר והופך לפגיעה. ואיך עושים, איך מגשרים על הפער בין התשתית שמשרד הבריאות הכין נהדר, לבין חוסר ההטמעה בשטח. דווקא, זהר, כי את הצגת לי, מי שיושבת לידך בסביבה שאחראית על רגולציה, אני חושבת חה"כ עזוז, שצריך לקרוא כאן, חייבת להיות רגולציה על חדרים אקוטיים ולבדוק שהם עושים, מיישמים את מה שקיים. כי זה לא מספיק להגיד שיש הכשרות ויש סדנאות. ואני רוצה לשתף אתכם בדוגמה שהגיעה אלינו מאחד ממרכזי הסיוע, דווקא בהיבט חיובי, אבל זה יצא על הפנים. הגיעה נפגעת לאחד מהחדרים האקוטיים, אני לא אגיד איפה. קיבל אותה סייר ולא שוטר. זה גם מתחבר לסוגייה נוספת שאני אגיד. היו לו כוונות טובות. הוא אמר בואי, תבואי מחר, תשטפי את עצמך. כן? הוא לא היה בכלל מיומן להבין את הטראומה המינית. הוא התכוון לטוב. מה שקרה היא חזרה הביתה, שטפה את עצמה. שטפה את כל הראיות. גמרנו. זה גם חוסר מיודע הנושא וגם את הטראומה עצמה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> רק שאלה, מה זה סייר? << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> בחדרים האקוטיים יש שוטרים. מי השוטר שמגיע, שכאשר קוראים לו מגיע. האם זה סייר או חוקר עבירות מין? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אבל לא היה צוות? << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> אני לא מדברת כרגע על הצוות הרפואי, אני מדברת על איש משטרה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> לא, אני רק שואלת אם לא היה צוות בחדר האקוטי? << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> לא. אבל זה מה שהסייר אמר. כן, ברור שהיה צוות. הסוגייה שהכי אנחנו רואות שהיא מאוד בעייתית זה הפליליזציה של התלונות. כאשר אישה מגיעה לחדר אקוטי זה בית חולים. היא רוצה להיות מטופלת. קודם כל. אבל דווקא מהנתונים שאתה הצגת והם לא חדשים לי, המון, גם אם ערכות נלקחות, שיעור מאוד זעום בסוף עובר לחקירה. זאת המציאות. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> סליחה, רק הנתונים, זה לא עובר לחקירה, זה עובר לחקירה כשיש תלונה. << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> ברור. התכוונתי שלא מוגשת תלונה. נפתחת ערכה. התופעה הזאת היא תופעה שאנחנו מכירות היטב במרכזי הסיוע. לפעמים לוקח שנים ולפעמים לא לוקחים. הבעיה הגדולה שמה שקורה בחדרים האקוטיים שמתקשרת נפגעת, אנחנו מקבלות תלונות לקווים שלנו. נגיד נפגעת שעברו 72 שעות, אני לא מדברת כמו שאצלך היה תשעה ימים. היא מתקשרת ומספרת לנו שהיא התקשרה לחדר האקוטי ולא היה להם שווה. ככה זה המילים שלה, לפתוח את החדר. כי לפתוח את החדר זה להזעיק צוות באמצע הלילה לפעמים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה אמור להיות פתוח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, החדר פתוח, אבל צריך את הצוות המיוחד שיגיע לקחת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צוות כונן. בשביל זה יש צוות כונן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני לצערי גם מכירה פניות כאלה. << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> ומה שקורה זה לא יכול להיות שחדר אקוטי הוא ממוקד בפליליזציה. ואפילו כאן, אני מכירה את אלעד היטב, הוא יושב לידי. אפילו המקרה שלו אין הדגשה לסוגיית בדיקת השיער. כן? גם אפילו לגבר כאן שעבר פגיעה, בכלל הוא לא ידע על זה. אבל גם למי שמגיעה ואין מה לעשות בהיבט של הראיות הפורנזיות, אין מדיניות אחידה. וזה גם חוזר לסוגייה הראשונית של האחדת המדיניות בחדרים האקוטיים וקביעת סטנדרט של התנהלות. גם העניין שלא יכול להיות שזה ממוקד בהליך הפלילי. אם זה ממוקד זה לא עונה על מטרה של בית חולים שמטפל בנפגעות. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני יכולה להתייחס במשפט אחד? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כן. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> קודם כל חשוב לי להגיד שיש סטנדרט. יש נוהל מאוד מפורט שקובע את הסטנדרט וזה לא בסטנדרט מה שאמרת. כל הדברים שאמרת אינם בסטנדרט. לא יכול להיות שסייר יהיה בלי שיש צוות. לא יכול להיות שלצוות אין מה להגיד. זאת אומרת, יש סטנדרט. יכול להיות שיש לפעמים מצבים שאנשים לא עומדים בסטנדרט. אני יכולה להבין את זה, גם לי קרה שהגעתי לכל מיני מקומות שהיו נהלים וזה לא בדיוק עמד לפי הדברים. אני כן חושבת שאתם יודעים שאנחנו בודקים, שאתם מעבירים אלינו את המקרים ואנחנו בודקים אותם. וזה לא תקין מבחינתי. זה לא משהו שעובר גם. וכאשר יש מצבים יש גם הנחיה היום שמתקשרים אליי הרבה פעמים בלילה כשיש כל מיני שאלות. הרבה פעמים, יכולים להעיד פה אנשים, אני אומרת זה לא הגיוני, מיד לקבל. זה משהו שנאמר בצורה מאוד ברורה גם על ידי הנהלת המשרד, גם לצוותים, גם למנהלים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל זהר, זה שהם מתקשרים אלייך זה מצביע על בעיה. זאת אומרת, הם לא אמורים להתקשר אלייך ושתגידי להם בוודאי לפתוח. הם אמורים לדעת לבד שהם צריכים לפתוח. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> לא, בהתייעצות על כל מיני מקרים. אני רוצה לחדד. אני שומעת פה שיש את הדברים ואני לוקחת על אחריותנו לחדד את ההנחיות בצורה יותר ברורה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> עשיתם בקרות על כל 11 חדרים או רק על שישה מתוכם? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> תכף נציג את זה. חטיבת בתי החולים עשו שנה שעברה בקרת איכות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> על שישה מתוך 11. על הממשלתיים בלבד. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> בחודשים הקרובים אנחנו נעשה על החמישה הנותרים. בשנת 2027 אנחנו נלמד את כל התוצאות של מה שעלה ונבנה כלי שהוא יהיה מותאם לכל החדרים. וכן נעשות גם בקרות נקודתיות סביב כל מיני דברים ובדיקות נקודתיות. זאת אומרת, גב' אילנה סלוצקר שנמצאת פה ואחראית על בקרת איכות בחטיבת בתי החולים. הגיע לידיעתנו כל מיני מקרים שהיו שם כל מיני בעיות ואנחנו בודקים נקודתית עם ההנהלות. אנחנו לא עוברים על הדברים, לא תמיד צריך את הבקרה, אלא יש גם בקרה שוטפת. << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> ונשמח גם להרחיב מהשטח, להדגיש בדיוק את הנקודה הזאת. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> וגם מאוד חשוב לי שגב' שני צלניק תדבר, כי כן חשוב לי להראות שאנחנו מתעניינים בחוויית המטופלות. יש פה מחקרים שהוזמנו בעצם בשיתוף פעולה עם החוקרת בתמיכתנו המלאה, גם כלכלית, כדי שנלמד את הדברים. מתוך נקודת המבט של המטופלים. אנחנו לגמרי רוצים ללמוד. גם, לא יודעת אם את מסכימה, אבל נעם, אחרי ששמענו אותך לפני כמה זמן בכנסת, גם בבני ציון הגיעו לביקור כדי ללמוד על הדברים. גם שני נפגשה איתה באופן אישי, גם אני והצוות שלי נפגשנו איתה כדי לשמוע את הסיפור שלה. << דובר >> מירב כהן (הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> נעם, תראי כמה זה חשוב. אני יודעת שזה היה לך מאוד קשה, אבל תראי כמה זה חשוב. בסוף לאנשים יש כוונות טובות, אבל את מביאה את ההתנסות האישית שבאמת מאפשרת להפיק לקחים למען נפגעות ונפגעים אחרים. אז באמת, תודה. << אורח >> נעם פרידמן רז: << אורח >> תודה רבה, תודה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני אמרתי גם לנעם שאני חושבת שאני יכולה לדבר הרבה פעמים ולהגיד כל מיני דברים לצוותים, אבל כאשר נעם מספרת את הסיפור שלה פחות אפשר להתעלם. יש לה נקודת מבט של נפגעת שמגיעה ומספרת את הסיפור שלה, זה מבחינתנו משהו מאוד משמעותי. גם בקמפוס, בקורסים, הכנסנו עדויות של נפגעות. גם על דברים שהם לא כל כך טובים, לא בהכרח רק הצלחות. כדי ללמד. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> אפשר לשאול את הצוות הרפואי? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כן. ואחרייך ידבר ד"ר יובל דאדון ולאחר מכן ד"ר ג'וליה ברדה. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> סליחה שיש לי מלא שאלות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> עדי, את לא צריכה להתנצל. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> אם יש סייר, למה הוא לא לוקח את הנפגעת? זה אומר שהוא חלק מהצוות של החדר. למה הוא לא לוקח את הנפגעת לחדר? למה הוא לא עוזר לנו ופשוט מניח אותנו שם ואומר לנו לחכות שם? לצוות. למה אני צריכה לחכות שיש ילד שמקיא דם או מיליון ואחת סיבות גרועות במיון? שאלה שנייה, האם כל הבדיקות אמורות להתקיים בחדר האקוטי? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> על איזה בדיקות את מדברת? << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> כל הבדיקות. אני הגעתי כנפגעת לחדר האקוטי. האם כל הבדיקות אמורות להתקיים שם? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> כן. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> אז למה אותי הוציאו משם? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זהר, יש בעיה שמוציאים הרבה נפגעות, וגם לפני זה, אני מקבלת תלונות על העגלה של האחות. זה מאוד נפוץ. שמביאים להם את העגלה בהמתנה בחוץ. ונפגעת, כמו שאת אמרת מקודם, חדר אקוטי, הרבה פעמים זה בסמוך לפגיעה. עומדת שם, בוכה, לא תמיד אפילו היא יכולה לשבת. וצריכה לחכות שהאחות תגיע כדי לבדוק לה לחץ דם, במקום, עם כל הכבוד, זו עגלה, אפשר לסחוב אותה לחדר. יש בעיה קשה עם מה שעדי אמרה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני אשמח לשמוע את הדברים בפירוט. לא עכשיו אולי, אבל אני אשמח לשמוע. נבדוק את זה. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> הזריקה שעשו לי בישבן, שלא אמרו לי על מה היא. << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> אני אשמח להתייחס, ברשותך. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> אני יכולה רק לסיים? << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> בטח, בוודאי. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> הזריקה שעשו לי בלי לשאול אותי או להגיד לי, לא עשיתי בחדר האקוטי, שהרגשתי בטוחה שם. עם החברה. עם סביבה מוגנת. הייתי במיון הכללי. שיש צרחות וילדים ואנשים. וצעקות. וגם כשאני בכיתי שאני מבקשת מהאח להסביר לי מה היה בזריקה. והוא לא אמר לי. הוא פשוט אמר אם את לא רוצה את תמשיכי לשבת פה עד שתקבלי את הזריקה ורק אז תלכי. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אני מתקשה להתייחס למשהו שאני לא מכירה את הפרטים. אני מאמינה לך שזאת חוויה נוראית. אני יכולה להגיד שבעיקרון באופן כללי ותתקן אותי ד"ר ברדה - - - << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> אז למה לא לעשות לגבי זה משהו? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אין דבר שנותנים שלא זכאים לקבל הסבר. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> למה שכל - - - יישארו בחדר? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> אמרתי לך, אני מוכנה לבדוק איתך את כל המידע שאמרת ביחד עם הצוות של בית החולים ונוכל לקבל תשובות יותר ברורות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה זהר. נעבור לד"ר יובל. << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> ד"ר יובל דאדון, סמנכ"ל רפואי, מרכז הרפואי וולפסון. עדי, נעם, אלעד, קודם כל אתם המרכז. אתם מרכז הדיון כרגע, אז אנחנו מחזקים את ידיכם על הדבר הנוראי שעברתם. אף עין לא נשארה פה יבשה. השיח הזה מבחינתנו זו ההזדמנות להשתפר ולעשות את הדברים יותר טוב. במרכז הרפואי וולפסון כבר החדר האקוטי שהוקם בראשותה של ד"ר ג'וליה ברדה שנמצאת כאן, כבר מעל 25 שנה. החדר הגדול ביותר. אנחנו כל הזמן גם עוברים תהליך שבו אנחנו עושים את הדברים יותר רגישים, יותר נכונים, יותר טובים. הדבר שציינת, שאמר לך 'יש כאן מישהי לחדר 10' – איום ונורא. איום ונורא. בשום פנים ואופן זה לא מקובל בשום מקום. אני מאוד מקווה, אני מאמין שהדבר הזה לא קרה אצלנו בוולפסון. אבל אני כן רשמתי לי כאן גם אקשן אייטם, לוודא שהצוות, לא רק הצוות הרפואי, גם כל הצוות הנוסף, הסיירים וכוחות עזר וכולם, רגישים לנקודה הזאת של השיח הנכון והתקשור הנכון לגבי הדברים הללו. << אורח >> נעם פרידמן רז: << אורח >> זאת נקודה מאוד חשובה. כי הרבה פעמים מכשירים את הצוותים הרפואיים ושוכחים את השומר בכניסה ואת הפקידה בקבלה של המיון. << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> נכון. אז זה מבחינתי משהו שאנחנו רשמנו. חה"כ עזוז, אני רוצה להודות גם לך. את עשית אצלנו ביקור לפני מספר שבועות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כבר שלוש פעמים הייתי אצלך. << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> מספר ביקורים. אלה ביקורים שלומדים מהם. אחר כך היה גם ביקור נוסף עם ראש אגף מיילדות וגניקולוגיה אצלנו. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נכון, פרופ' ערן. << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> הדברים האלה הם דברים שמאפשרים לנו ללמוד, לראות זווית אחרת. בעקבות הסיור הזה אני אישית נפגשתי גם עם העובדת הסוציאלית שקיבלה באותו ערב וגם עם הנציגות. שאלתי אותן באמת מה היה שם. מה הייתה הנקודה. האם זה עניין של טרמינולוגיה, האם זה עניין של חוסר מודעות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> שהם לא ידעו מה זה החדר האקוטי. << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> שהם לא ידעו את המינוח הספציפי, כי יש מינוח אחר שמקובל בקרב הציבור. וזה באמת הנגשה. ואלה דברים שאנחנו למדים מהם. בסוף הביקורות האלו הן מבורכות. בסוף אתם עובדי ציבור, אנחנו עובדי ציבור. באנו לשרת את הציבור בצורה הכי טובה שיש ואנחנו עובדים ביחד כדי לתת לכם את המרחב הבטוח והנכון לקבל את מה שאתם צריכים. אנחנו לא יכולים לתקן את נזקי העבר, אבל אנחנו כן יכולים להיות מאוד רגישים למה שעברתם ולעשות את המקסימום שהדברים האלה יהיו הרבה יותר טובים. חלק מהדברים האלו זה באמת האזנה לביקורת. והייתה כאן ביקורת מצוינת של משרד הבריאות, שדיברו בין השאר גם על הנושא של אחסון הערכות. אחסון הערכות ובאמת, אני מדבר כאן לפני החוק של חה"כ מירב בן ארי, לפני יולי 2022. כל הנושא של שימור ערכות של נפגעי עבירה בתנאים מותאמים. באמת, בעקבות הביקורת שהגיעה ממשרד הבריאות, בהובלת ד"ר זהר לביא, עשינו את הדבר הזה ובדקנו שבאמת הכול נמצא במקומות הראויים, האחסון הראוי, כדי שזה יאפשר לעשות את הבדיקה במידה ומתלונן או מתלוננת ירצו בהמשך להעביר את זה ולהגיש תלונה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ד"ר דאדון, יש לי שאלה ברשותך, עכשיו תוך כדי שאתה מדבר באמת. הנושא עצמו של החדרים האקוטיים, שהוא בסוף איסוף ראיות פורנזיות של רופאים, הוא נמצא בעצם תחת עבודה סוציאלית במטה, במשרד? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> את שואלת אותו או אותי? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> את שניכם. פתאום רגע זה הכה בי. << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> בסופו של דבר זה שיתוף פעולה גם מול הרופאים. יש פה בעצם מערך. גם הרופאים, הרופאות הגניקולוגיות, גם העבודה הסוציאלית וגם שיתוף פעולה לצורך איסוף ראיות משפטיות מול המכון המשפטי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל מבחינת המטה? << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> במשרד הבריאות כן. אבל לפי הנוהל, בכל בית חולים שיש בו חדר אקוטי, מנהל החדר הוא רופא הנשים שקיבל את המינוי כדי לנהל את החדר. כמובן שהעבודה נעשית בשיתוף - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> שזה נוסף על תפקיד שלו גם, הוא לא מתוגמל על זה. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> נוסף על התפקיד שלו. וכן יש לי כמה דברים להגיד בנושא. כשאני אקבל את רשות הדיבור אני טיפה אאיר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הבנתי. אני רק רוצה לחדד, שאני הבנתי נכון. בעצם בתוך בתי החולים הדמות שאחראית על זה היא הרופאה או הרופא בחדר האקוטי. במטה משרד הבריאות זה תחת עבודה סוציאלית. נכון זהר, הבנתי נכון? << אורח >> זהר סהר: << אורח >> כן. במטה משרד הבריאות זה חונה בעבודה סוציאלית, בתוך חטיבת הרפואה. ששם הניהול הוא סביב נושאים. אנחנו מרכזים הרבה נושאים שברמת הניהול אני מנהלת בשיתוף עם מנהלים רפואיים, מנהלים מאחיות, מפרמקולוגיה, מכל מיני תחומים. לכן התכלול והניהול הוא אצלנו. אבל זה ניהול משותף סביב נושאים. זאת אומרת, ברגע שיש נושאים רפואיים שנדרש. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ובחדר האקוטי לא העו"ס מנהלת אותו. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> העו"ס מרכזת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוקיי, רק רציתי לוודא. בסדר, תודה רבה. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> אז למה אליי לא הגיע רופא? אליי לא הגיע רופא. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> כמובן בשיתוף מלא עם מכון הלאומי לרפואה משפטית. בגלל שזה נושא שבעצם מאחד המון תחומים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני שאלתי שאלת תם לחלוטין. כשהוא דיבר פתאום הבנתי, הבנתי שאולי אני לא מבינה את החלוקה. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> זו לא פעם ראשונה שאנחנו שומעים את השאלה. אבל אני אומרת, הניהול הוא ניהול מורכב של נושאים רבים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> רב מקצועי. אני עוצרת כאן. אני רוצה שבאמת הם יספיקו לדבר גם יובל וגם ג'וליה. << אורח >> יובל דאדון: << אורח >> אני אמשיך. אני אומר, ספציפית לגבי הנקודה הזאת הטיפול הוא טיפול שמשולב כמה גורמים ביחד. זאת אומרת, גם עבודה סוציאלית, גם רופאה גניקולוגית שבעצם אחראית גם על האספקט המשפטי וגם הרגישות בתוך כל הדבר הזה. ספציפית לגבי המקרה שלך אני אישית לא יודע מה זה נעשה. אבל אנחנו נשמח, אם זה באמת רלוונטי למרכז הרפואי וולפסון ויש משהו שאפשר ללמוד ולשפר אנחנו נשמח. אני כן אומר שאנחנו עובדים כל הזמן בשיתוף פעולה עם ד"ר זהר לביא ועם דליה ועם אילנה סולצקר ממשרד הבריאות כדי לעבוד ביחד כל בתי החולים, ללמוד אחד מהשני ולהעביר את המסר. ד"ר ג'וליה ברדה שיש לה בעצם את הכי הרבה ניסיון בתחום. אנשים מתייעצים איתה בכל שעות היממה עבור הדברים הללו. מתוך הבנה מאוד פשוטה שאנחנו כאן בשבילכם. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. אני מעבירה אלייך, ד"ר ג'וליה ברדה. רק לפני כן, שאלה אחת. המכון לרפואה משפטית נמצא פה? לא. אוקיי. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> קודם כל, אני רוצה לפתוח שזה היה מרגש. הייתי בעבר בכמה ועדות כנסת והיה מרגש לשמוע את הפתיח שלך שבאת וקודם כל פעם ראשונה שמעתי הערכה לעבודה שהצוות עושה. בטוח שאנחנו לא במאה אחוז ובטוח שיש לנו מה ללמוד כל הזמן. אבל אני חייבת לציין שזו פעם ראשונה וגם אני יודעת שעשית עבודת שטח, עבודת רגליים. זה ממש מגייס כוחות לבוא ולהשקיע יותר ויותר בתחום הזה. אז שאפו. שאפו גם לכל אלה שבאו לכאן ומסרו את העדות שלהם. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל אם כבר אמרת, שתדעי לך, אני לא זוכרת את שם משפחתה, אבל אם כבר אמרת, כי האנשים האלה באמת אף פעם לא מקבלים הכרה. ד"ר לדעתי עפרה, עפרי. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> ד"ר עפרה אנגל. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מדהימה. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> אמת. תודה. אעביר. זה נכון. אני אומרת, רציתי טיפה להאיר את העבודה. שמענו כאן שלוש עדויות וכולכם התפרקתם פה. אתם צריכים להבין, אני 25 שנה עובדת בחדר הזה. כל מקרה שאני עובדת עליו אני ככה ממש אוספת את עצמי לפני שאני יורדת. ואני אומרת אוקיי, בוא נראה שאני אגיד את המשפט הנכון, שאני לא אפול באיזה מילה. כי כל ההכשרות שאתה עובר, עדיין אנחנו בני אדם. ואתה צריך להיות קשוב לכל מילה שהנפגע או הנפגעת אומרים. אתה צריך לקרוא את שפת הגוף. לא כל התנהגות שלנו מתאימה לכל נפגעת ונפגע. וזו תורה שלומדים אותה בצורה יום יומית ורציפה. הרופאים שלנו הם בני אדם. הרופאים לפעמים באים ומתקשרים אומרים לי ברדה, אני לא יכול לרדת לעוד מקרה. אני לא יכולה עכשיו לרדת לעוד מקרה. בבקשה, תשלחי מישהו במקומי .כי יש לנו לוח מסודר, בבוקר יש אחראים ואחר הצהריים יש כוננים אחראים. ולפעמים אנשים מתפרקים. גם בגלל שחזור של טראומה שלהם, שקורית להם. לי הייתה רופאה שהתפרקה במהלך בדיקה כי במהלך ממש כשהיא סידרה את הערכה צף לה מקרה שלה. היא פשוט התפרקה שם ויצאה. כמובן דאגנו להחליף אותה וכו'. אבל צריך להבין, כי דיברו כאן על באים לבית חולים לקבל טיפול רפואי. זה לא טיפול רפואי. זה גם טיפול רפואי. זו מערכת שנותנת מענה כל כך משולב, כל כך רב תחומי. וזה צריך ממש לשבת ולתחזק את זה כל הזמן כדי שנעשה את זה בצורה הטובה ביותר. ואנחנו באמת, אני יושבת עם זה כמעט ברמה יום יומית. עם טלפונים והעובדת הסוציאלית שהיא אחראית על זה והאח האחראי על זה. וכל תלונה מקבלת איזה שהוא עכשיו התייחסות ונבדוק את המקרה. לנו באמת קשה לקבל את הפידבק שאחרי מהנפגעות. ולכן דווקא מבחינתי זו במה נהדרת להזמין את נעם, את עדי ואת אלעד, לבוא לדבר איתנו. לבוא לבקר בחדר. לתת לנו תובנות שלהם, שאנחנו נבנה ונמשיך לייעל כל הזמן את מה שאנחנו משתדלים לעשות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אם את שואלת אותי, ד"ר אנגל צריכה לעשות את ההכשרות ביתר החדרים. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> רגע, אני אגיע לזה. וחשוב לי רק להגיד, כי זה בא מנקודה שרוב הנפגעות הן לא כמוכם. אתם הייתם כאן אמיצים, ישבתם ודיברתם על המקרה שלכם. רובם לא רוצים לשמוע מאתנו אחר כך. זה סוג, אנחנו יודעים, זה סוג של הגנה שהנפגעת מייצרת לעצמה כדי להמשיך את ההישרדות שלה. שפשוט היא הייתה ברגעים הכי קשים של החיים שלה. והיא לא רוצה לשמוע יותר והיא לא רוצה לבוא. וקשה למצוא אנשים כאלה שאחר כך באים ומוכנים להיחשף ומוכנים לבוא ולתרום מהידע שלהם שלצערי זה ידע שהוא מתוך ניסיון שהם חוו. אבל זה נותן לנו המון. << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> סליחה שזה נשמע חצוף, אבל אם נפגעת לא יוצרת אתכם קשר כנראה הייתה סיבה. כנראה. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> אני אענה. אני חייבת להגיד לך שזה נתון שהוא גם ידוע ממחקרים שמבוצע ברחבי העולם. זה סוג של, כך מסבירים את סוג המנגנון הגנה של הנפגעות. אגב, אנחנו שואלים כל נפגעת אם היא מעוניינת שאנחנו ניצור איתה קשר. אם היא מעוניינת שאחות תיצור איתה קשר, אם היא מעוניינת שעובדת סוציאלית תיצור איתה קשר. אם היא מעוניינת שרופא ייצור איתה קשר. אם היא אומרת כן אנחנו לוקחים את מספר הטלפון ומתקשרים אליה. ואם היא אומרת לא, אנחנו מכבדים ואנחנו לא מתקשרים, אלא אם כן אנחנו מוצאים בדיקה שמחייבת תקשורת עם הנפגעת כי היא חשובה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ד"ר ברדה, אנחנו פשוט צריכות להתכנס לסיום. אני רק רוצה בנקודה שאמת שמאוד יכול להיות שזה אולי פתיר בקלות יחסית, מה שאמרת עכשיו. יכול להיות שאפשר לשלוח להם הודעת ווטסאפ לפני שמתקשרות אליהן. כי מהפניות שאני קיבלתי ללשכה זה הרבה פעמים תופס אותן בזמן הכי לא מתאים. שבדיוק בדייט או בדיוק בעבודה. לא מתאים. אז אולי אפשר לפתור את זה יחסית בקלות. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> רעיון טוב. << אורח >> הדס גולן שדה: << אורח >> אני אשמח גם אחר כך להתייחס בכמה מילים, בתור נציגת הלובי למלחמה באלימות מינית. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בסדר גמור. כן, תסיימי את דברייך, ד"ר ברדה. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> אני רציתי גם להסביר קצת את האופן של העבודה שאנחנו עושים. אנחנו מקבלים הכשרות לבדיקה פורנזית מטעם המכון. אבל אני חושבת שהזמינות של ההכשרות היא לא מאוד רציפה. זה מובן, כולם עובדים. יש מצוקת כוח אדם במכון. הרופאים שלנו הופכים להיות רופאים בכירים, חלקם עוזבים את בית החולים, יש ריענון של השורות וצריך הכשרות שוטפות. אנחנו עושים הכשרה ברמה היום יומית. כי לנו, אנחנו המרכז הראשון שנפתח, בעצם זה היה יוזמה שלנו. הנוהל הראשון נבנה מתוך בית חולים וולפסון. לצערי הרב, עם הזמן קצת נלקחו החלטות מעל הראש שלנו. נורא חשוב לשתף את המרכזים. כמו שחשוב לשתף את הנפגעות, חשוב לשתף גם את הצוות של המרכזים בכתיבה של הנוהל, ביישום של הדברים. חלקם נעשה ואנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה. אבל חלקם הוא קצת פחות נגיש. למשל הרעיון של להקים, סתם אני לוקחת כמה דוגמאות שנאמרו כאן. להקים עוד ועוד חדרים אקוטיים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אנחנו עוד לא שם, קודם בואו נטייב את הקיים. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> אז מה שקורה בשטח זה שבעצם כשיש הרבה מאוד מרכזים הידע הופך להיות דליל יותר במרכזים שרואים פחות. אני חושבת, וזה כאן המקום אולי להרים את הכפפה וליצור, אני חושבת שאנחנו יכולים להיות מרכז ידע כי יש לנו את ה- data base הכי גדול מהעבר, את הניסיון הכי גדול מהעבר. וגם כיום, אנחנו רואים את מספר המקרים הגדול ביותר לעומת כל שאר המרכזים. יש לנו מיומנות, ניסיון. אנחנו נותנים חוות דעת יחסית מאוד מהר לתחנות המשטרה. הם יודעים, לפרקליטות. שוב, אני לא אומרת, אני לא טופחת על השכם שלנו, יש לנו עוד הרבה מה לשפר. אבל בסך הכול צברנו פה המון ידע והמערכת היא משומנת והיא עובדת. אני הצעתי לא פעם שאנחנו נהפוך למרכז ידע. אנחנו יכולים לתת את ההכשרות, אנחנו גניקולוגים, אנחנו יודעים לבצע בדיקה גניקולוגית כי זה מה שאנחנו עושים ביום יום. אפשר להוסיף על זה את הנדבך הפורנזי. אבל זה לא מאוד בעייתי. ואנחנו יכולים לעשות את זה ויכולים לבוא אלינו לסימולציות. ויכולים לבוא אלינו גם להתלוות למקרים, כמובן, בהסכמת הנפגעת וכו'. זה משהו שהוא מאוד היה חשוב לי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בואי נסיים רק, יש לי עוד רבע שעה לתת לעוד כמה דוברים. אז תתכנסי למשפט אחרון. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> אז משפט אחד. אני חושבת שגם זה לא נעים לדבר על תקצוב בהזדמנויות האלה, כי חלק מהעבודה היא עבודה של שליחות. רובנו עושים עבודה נוספת. אני בכלל מנהלת יחידת להיריון בסיכון. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ד"ר ברדה, אני אחסוך לך, כי כבר אני כתבתי לי כאן תקנון, תקצוב לסיכום. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> אולי לעשות תקצוב דיפרנציאלי. בסדר, היה לי עוד הרבה מה להגיד. אבל אני מקווה שאמרתי את העיקר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אלה החשובים. << אורח >> ג'וליה ברדה: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. באמת הבאה בתור ד"ר יחיעם ולאחר מכן הדס גולן שדה. << אורח >> הדס יחיעם: << אורח >> תודה רבה חה"כ עדי. תודה רבה על הדיון. תודה רבה לכן עדי, נעם, תודה רבה. אני רופאה שמייצגת את הרופאים שמטפלים בילדים נפגעי התעללות. זה סוג של מומחיות, גם לזיהוי וגם לטיפול רפואי. אבל גם כל מה שקשור לממשקים. לא רק הצרכים הרפואיים והאבחון הרפואי ובדיקות העזר, גם הבדיקות הפורנזיות, אלא גם הממשקים עם העבודה הסוציאלית, עם המשטרה ועם החוק, עם הפרקליטות. אנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה גם עם משרד הבריאות ותודה על הדבר הזה. אני כן רוצה לשים פה זרקור על הקטינים. חשוב לי שיהיה דיון על הקטינים. הטיפול בהם עדיין לוקה בפערים ואני חושבת שאחד הדברים החשובים הוא כמו שביקשה פה חברת הכנסת, את הנתונים. אני חושבת שחסרים לנו נתונים על נפח הפניות של קטינים לתוך החדרים האקוטיים. כמה מהם פנו לבית חולים עם חדר אקוטי, כמה בלי. באיזה אזורים בארץ, מגדרים, מגזרים, כמה באמת עברו חקירת ילדים. כמה לבסוף נבדקו בחדרים האקוטיים, כמה במקומות אחרים וכמה לא. כמה חוות דעת משפטיות רפואיות נכתבו לאחר ביקור של קטין בחדר האקוטי. אני כן רוצה גם להגיד שהמספר שאנחנו מחפשים לא יהיה קיים בנתונים מכיוון שבעצם הילדים שאנחנו רוצים לעזור להם הם הילדים שלא הצליחו להגיע לחדר האקוטי ולא הצליחו להיבדק בו. לכן יש לשאוף לראות מספר הולך ועולה של פניות של קטינים לתוך החדרים האקוטיים. המספר הזה לא יבטא עלייה בשכיחות הפגיעות. השכיחות היא מאוד גבוהה והפער בין שכיחות הפגיעות לבין היכולת שלנו לתת מענה הוא עדיין גדול ואנחנו רוצים לצמצם אותו. העלייה הזאת תבטא את אותם ילדים שלא נמצאים בנתונים האלה. את אותם ילדים שהצלחנו כן לעזור ולצמצם עבורם את הפער. אני חושבת שזה מאוד חשוב לקבל את המספרים האלה. אני כן אגיד שבמרבית החדרים האקוטיים או בהרבה מהחדרים האקוטיים אין כוננויות סדורות. דובר פה על כוננויות מיוחדות עבור רופאים. רופאי ילדים שהם מומחים לדבר, לבדוק ילדים מאוד צעירים, לבדוק ילדים עם צרכים מיוחדים שהם אוכלוסייה בסיכון ובכלל יודעים להחיל את הידע גם הרפואי הספציפי לילדים מבחינה רפואית אנטומית, אבל גם מבחינת הגישה לילד. למשפחה של הילד, ילד מגיע עם משפחה, זה מאוד מיוחד. המשפחה לפעמים סוערת. לפעמים אפילו יותר מהילד, אם הוא מאוד צעיר. וגם סט חוקים שהוא ספציפי, ייעודי לילדים וצריך להכיר אותו. לרופאים הספציפיים האלה אין כוננויות סדורות. יש כל מיני הסדרים ספורדיים, נקודתיים. בחלק מהחדרים מוצלחים יותר, בחלק מוצלחים פחות. אני כן ממש שמחתי לקרוא במסמך של משרד הבריאות בסעיף 5(7) את הסיכום של העבודה שאנחנו עושות ביחד בשנה האחרונה, כדי לגבש את מודל צוותי התגובה עבור הילדים האלה. אני מצטרפת לבקשה של ד"ר ברדה להיות חלק פעיל ממנגנון קבלת ההחלטות, במיוחד עבור קטינים במקרה שלנו. כי אנחנו בעצם מומחי תוכן. אנחנו גם בשלבים מאוד מתקדמים של הקמת מקצוע רפואי סדור בתוך המועצה המדעית כמומחיות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ד"ר יחיעם, אני מצטער, משפט סיכום. << אורח >> הדס יחיעם: << אורח >> העבודה מתרחשת, קורית. אני רוצה לשים זרקור על הקטינים ועל הקצב. יש משמעות לקצב, כי כרגע אנחנו בעיית כוח אדם גדולה של רופאים ייעודיים לקטינים והיא הולכת ומחמירה. לכן העבודה צריכה להמשיך, אבל היא צריכה להתרחש מהר יותר. תודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. אני פספסתי, בכל זאת, פעם ראשונה שאני מנהלת את הדיון. אני רגע נותנת ואז נחזור. עובדת סוציאלית שני יעקב צלניק, בנוגע לנתונים. << אורח >> שני יעקובי צלניק: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני מצטערת מראש שזה לא היה יותר מוקדם ועל הקיטור שזה יהיה שלוש דקות כדי שנספיק. יש לנו עוד שהגיעו במיוחד. << אורח >> שני יעקובי צלניק: << אורח >> אני אקצר את האוכלוסייה שמגיעה. שני יעקובי צלניק, אני עובדת סוציאלית. בעבודה שלי אני פוגשת נפגעים ונפגעות בחדר האקוטי. הדוקטורט שלי באוניברסיטה העברית עסק במחקר על החדרים האקוטיים. אני אקצר את הנתונים על האוכלוסייה, אם תרצי אני בשמחה אעביר לך אחר כך. מה שאני כן אציג התבסס על שלושה מחקרים גדולים: מחקר אחד על מדגם של למעלה מ-600 נבדקים. מחקר איכותני שכלל ראיונות עומק עם 17 נפגעות ועם שמונה עובדות סוציאליות, בניסיון באמת להבין מהם המאפיינים הפסיכוסוציאליים של הטיפול. והמחקר האחרון שבדק את הקשר בין הבריאות הנפשית לבין תפיסת הטיפול בחדר. אני אגיד שארבעת המאפיינים המרכזיים שעלו היו תמיכה רגשית, תחושת שליטה, מתן ידע והעצמה. ובעצם אחד הדברים הראשונים שבדקנו מה היו רמות ה-PTSD של נפגעות שמגיעות, מטופלות בחדרים האקוטיים. הממצאים הראו ש-65% מהמדגם שלנו עמדו בקריטריונים של אבחנה של PTSD. זה נתון מעניין, כי המרכזים בעולם מדברים על 75%. ואחת ההשערות שלנו זה החיבור של המודל הייחודי שיש בישראל וזה בעצם המודל שבו נוכחת עובדת סוציאלית מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון של הטיפול בנפגעות. אני אעבור לנתונים הממוקדים. כשאנחנו מדברים על חוויה של נפגעות ועל הקשר לבריאות נפשית. אז 93% מהנפגעות במדגם שלנו דיווחו שהיה להם רווח משמעותי של משאבים. מה זה משאבים? זה בדיוק אותם מאפיינים שדיברנו עליהם. אני אתן דוגמה, אחד ההגדים המשמעותיים שדיברו על רווח במשאבים זה כמה הרגשתי שהעובדת הסוציאלית נמצאת ביחד איתי. כמה לא הרגשתי לבד בזכות הצוות שטיפל בי. זה אחד ההגדים. 40% תיארו חוויה של תמיכה גבוהה מאוד. 59%, יותר ממחצית, דיברו על זה שהטיפול העצים אותם. מה זה העצים? הוא נתן להם את האמונה שיש להם את הכוחות ואת היכולת להתמודד עם האירוע שקרה. אני אתן ציטוט קטן מהמחקר האיכותני. מרואיינת שאמרה 'אם היא, העובדת הסוציאלית שדיברה איתי, לא שפטה אותי, אז גם אני צריכה שלא לשפוט את עצמי'. הממצא המרכזי היה שככל שנפגעות קיבלו יותר משאבים, כך ה-PTSD שלהן היה נמוך יותר. וזה ממש חשוב. ככל שהן קיבלו יותר משאבים ה-PTSD שלהן היה נמוך יותר. זה אומר שההתערבות בשלב הראשון היא משמעותית. עכשיו בואו נשים את הדברים על השולחן, לא הכול ורוד. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה גם התערבות של מישהי שהיא מומחית תחום. << אורח >> הדס יחיעם: << אורח >> נכון מאוד. וזה מה שייחודי במרכזים פה בארץ. אז 12% מהנבדקות שהיו במדגם דיברו על חוויה של אובדן משאבים. במיוחד אובדן שליטה. וזה היה אחד המשתנים המרכזיים שהובילו להחמרה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> שמענו גם פה בוועדה, בדיוק את זה. << אורח >> הדס יחיעם: << אורח >> נכון מאוד. שהובילו להחמרה ב-PTSD. אני אגע בקצרה במה שנעם אמרה וגם עדי דיברה על זה. על הזריקה. המרכיב הזה של הזריקה עלה מאוד חזק במחקר האיכותני. ועכשיו אנחנו מקדמים מחקר נוסף בשילוב עם צוותי רפואה, כדי לנסות לבדוק את האפשרות לתת את הזריקת רוצפין הזאת דרך הווריד, בטפטוף ולא בזריקה לשריר גדול, שזה הישבן. נעם תיארה את האקט שהוא מאוד קשה. אנחנו מנסים למצוא דרך חלופית שהיא תהיה מבוססת מחקר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אגיד לך מפניות שקיבלתי על דברים אחרים, דווקא חלק, לפעמים על הזריקה פידבק כן חיובי שהתקבל, זה נפגעות שדיווחו שטרם מתן הזריקה נאמר להם שהזריקה עצמה, אם אני לא טועה, לא כואבת. אבל החומר כואב וזה יכאב קצת. ואת זה הן דווקא ציינו בחוויה יותר - - - << אורח >> עדי מזרחי: << אורח >> ההסבר. זה חלק מההכשרה, לתת הסבר. << אורח >> הדס יחיעם: << אורח >> חלק מהממצאים זה באמת שכאשר ניתן ידע שהוא מותאם ומיטיב, אז החוויה היא חיובית יותר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני חייבת שתתכנסי לסיום. << אורח >> הדס יחיעם: << אורח >> אני אתכנס לסיום במילה אחרונה שיש בה גם קצת אופטימיות. אנחנו גם ראינו צמיחה אצל נפגעות שהטיפול בחדר היה הטיפול הראשון שלהן. אנחנו ראינו לאורך זמן צמיחה. חוויה טובה יותר. הציטוט המסיים שלי הוא כזה: נפגעת שאומרת בריאיון 'זה לא רק להיות כאן בחדר האקוטי. אני לא רק באתי לעשות ערכת אונס. יש לזה השלכות מרחיקות לכת'. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. זה ממה מתכתב עם העדויות ששמענו כאן. << אורח >> הדס יחיעם: << אורח >> כן. ומילה אחרונה אני אגיד שהחשיבות של המחקרים בתוך הדבר הזה היא כל הזמן לשפר את העבודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> חייב. על בסיס זה המענים מתבססים. הדס, אני ממש מצטערת שאני מגבילה, אבל אנחנו נצטרך להיות קצרות כדי שבאמת נספיק את מי שנשארו, כי ב-11:00 נפתחת המליאה ונצטרך לסיים. << אורח >> הדס גולן שדה: << אורח >> שלום, שמי הדס גולן שדה, אני חברת דירקטוריון בלובי למלחמה באלימות מינית. תודה על קיום הדיון הזה ותודה לכל מי שהתייחס, לנפגעות ולנפגע שסיפרו. הגענו אחרי הרבה שנים שהחדרים האקוטיים היו יוזמות פרטיות של אנשים טובים ומקצועיים, ביניהם אנשים בוולפסון, למצב שהיום ברור אצל מי חונה האחריות לעבודה בחדרים האקוטיים. היא חונה אצל משרד הבריאות. ועכשיו השאלה הנדונה היא האם משר הבריאות ממלא את האחריות שהוטלה עליו. אחריות גדולה וחשובה וכבדת משקל. אנחנו רואים שיש נכונות ואנחנו רואים שיש פערים גדולים וחשובים. ההתייחסות של משרד הבריאות שהונחה על שולחן הוועדה אתמול, בעיקר חסרה במספרים. אני מבינה שלא נתבקשתם, אבל אין מה לעשות, זה קריטי. כמה ביקורות נערכו, כמה הכשרות, כמה נפגעים ונפגעות טופלו. מה התקציב וכו'. זה ברור, מבחינתי ומבחינתנו, שסוגיית הבקרה של החדרים האקוטיים היא עקב האכילס כרגע של פעילות משרד הבריאות בנושא. אין תחליף למידע מהימן, אין תחליף לעבודה מבוססת עדויות וראיות. זה צוואר הבקבוק לא רק בנושא החדרים האקוטיים, אלא בנושא היכולת להתמודד ולמגר את מגפת האלימות המינית בארץ. על זה בסוף מדובר. הנתונים האלה הם הצוהר שיאפשר לנו לעשות את המהלכים הנכונים כדי להתמודד עם הבעיות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הדס יקירתי, משפט אחרון. כי קיבלתי עדכון שב-11:00 המיקרופונים נסגרים. יש לנו שלוש דקות. << אורח >> הדס גולן שדה: << אורח >> אני חושבת שנכון וראוי לעשות את הליכי הבקרה ביחד עם הנפגעים והנפגעות וכארגון שמייצג אותם אנחנו נשמח לקחת חלק. כמו שאתם רואים, מצד אחד יש תהליכי בקרה, מצד שני יש חוויות ועדויות שנצברות וחשוב שנהיה שם. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מוריה, את לא הספקת. לא נספיק עכשיו. מה שכן, את מוזמנת ללוות אותי ללשכה ונדבר. << אורח >> מוריה ליטווק: << אורח >> אני ממש אשמח לדקה אחת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אין לי דקה. אם את רוצה 15 שניות. << אורח >> מוריה ליטווק: << אורח >> 15 שניות יעזרו לי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אפסיק אבל 15 שניות, בבקשה. << אורח >> מוריה ליטווק: << אורח >> תודה רבה. נייר העמדה שלנו מוגש לוועדה והוא נמצא כנייר רקע. למי שלא הספיק. אני אגיד שאנחנו מטפלות בנושא עבירות מין על רקע לאומני. מדינת ישראל היא מוכת טרור ואנחנו כבר היום מבינים אחרי ה-7 באוקטובר שלא מדובר רק בנשק סכין ואבנים ויש עוד צורות של אלימות מינית. הדברים האלה מגיעים לפתחנו וחשוב מאוד שהחדרים האקוטיים, בתי החולים בארץ יכירו את הדבר הזה. ושזה ייכנס לפרוטוקולים המקצועיים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בסדר גמור. אני מצטערת ממש שאני צריכה לקטוע. יש לי דקה. אני רוצה להקריא גם את הסיכום. אבל אני כן מזמינה אותך גם ללוות אותי אחר כך החוצה וגם לקבוע פגישה ואני אשמע את הדברים ויהיו עוד דיונים. סליחה ממי שלא הספיק. שי, גם אתה לא הספקת. סליחה בפני מי שלא הספיק. אני מסכמת לנו את הדיון. הוועדה רשמה לפניה את הודעת משרד הבריאות כי נערכה בקרה בשישה חדרים אקוטיים בבתי חולים ממשלתיים וכי ב-2026 מתוכננת הרחבת מודל הבקרה לעוד חמישה בתי החולים, כפי שנדרש. הוועדה מבקשת לקבל עדכון כי נערכה הבקרה הנוספת ב-2026, מה המסקנות שיעלו מהבקרה וכיצד יטופלו הליקויים שעלו היום בדיון מפי הנפגעות והנפגע. הוועדה רשמה לפניה את הדוח כי משרד הבריאות החל בעדכון חוזר מנכ"ל להסדרת הטיפול במערכת הבריאות לאחר פגיעה מינית. מבקשת לקבל עדכון לוועדה, לו"ז לסיום. החוזר ולקבל אותו כשהוא יסתיים. הוועדה תבקר בחדר אקוטי שנבחר בליווי נפגעות ונפגעי אלימות מינית שהעידו בדיון כדי לקיים מפגש ולהעלות מול הצוותים את כלל העדויות והמענים האפשריים. הוועדה תקיים דיון המשך בנושא הטיפול בקטינים בחדרים האקוטיים בשיתוף הוועדה לזכויות הילד. נושא אחרון שמתבקש ממשרד הבריאות ואני אגיד אותו רגע. יש בסוף, כשאני הייתי בוולפסון בפגישה האחרונה עם פרופ' ערן, מה שהיה מאוד ברור, איך נראית מחלקת היולדות. במילים אחרות, בריאות טובה עולה כסף. איפה שיש כסף יש בריאות טובה. החדרים האקוטיים כרגע הם נראים שירות עני. ובתור אחת שהייתה בלא מעט חדרים אקוטיים. שירות עני. לא יתכן שזה נוסף על תפקיד של רופאים. שהעו"ס מקבלת תקנון תקציבי של מחלקה ולא של מיון. וככה זה נראה. אנחנו מכירים. ברפואה מתקדמת במחלקות ודיסציפלינות אחרות יש כנסים, יש ימי עיון וזה נראה אחרת אם רופא נוסע פעם בשנה להתמחות בלונדון והוא רוכש את הידע ואז הוא מגיע חזרה. לכן אני מבקשת ממשרד הבריאות להגיש לוועדה מה התוכנית שלו לתקנים ולתקצוב החדרים האקוטיים. מחישוב מהיר שאני שלפתי מהמותן, זה לא יותר משני מיליון שקלים בשנה לחצי תקן לרופאה בחדר האקוטי ולתקצב כראוי את העובדות הסוציאליות. דבר אחרון, הצוותים, נדרש גם לבחון אפשרות להדרכות. בעצם בעבודה סוציאלית הרי יש הדרכה למקרים של מגע אם פוסט טראומה מורכבת והרופאים והצוותים בחדרים במגע עם פוסט טראומה מורכבת. מבקשת גם על זה לקבל עדכון לוועדה. זהר, משפט אחרון שלך וסוגרות את הדיון. << אורח >> זהר סהר: << אורח >> קודם כל, תודה על הדיון. הוא היה חשוב. אני אגיד, הדרכות היום כל הצוותים במרכזים האקוטיים יש תקציב מיועד להדרכה. חלקם משתמשים בזה, חלקם לא. זה כבר נתון של איך הם עושים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה. ותודה לכל מי שהגיע. תודה גדולה. אני צריכה לסגור את הדיון. תודה רבה לכל מי שהגיע. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:57. << סיום >>