פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 512
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025), שעה 09:04
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו-2025 (מ/1908) << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
בועז ביסמוט – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
טלי גוטליב
ניסים ואטורי
אוהד טל
שרון ניר
צבי ידידיה סוכות
לימור סון הר מלך
צביקה פוגל
מטי צרפתי הרכבי
יעל רון בן משה
אלעזר שטרן
חברי הכנסת:
דן אילוז
ולדימיר בליאק
משה סעדה
יעל רון בן משה
מוזמנים:
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר
יובל זילבר
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד הביטחון
טל שטיינסקי
–
ע' יועמ"ש חתומכ"א, משרד הביטחון
דרור גרנות
–
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
חגי ג'רבי
–
מנהל תחום תכנון כוח אדם גופים ביטחוניים, המשרד לביטחון לאומי
אורלי ענבר
–
רמ"ד ארגון וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי
זהבית בן משה
–
רמ"ד נגדים וזכאויות שכר, משטרת ישראל
רועי הייזלר
–
ראש אגף בכיר שכר וארגון, המשרד לביטחון לאומי
רותם סיון שלף
–
עו"ד, עוזרת ראשית, יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
מיטל ביליה
–
רמ"ח כוח אדם, משטרת ישראל
שחר גואטה
–
ראש חו' אוכלוסיות, משטרת ישראל
יעל שמואלי
–
יועמ"ש, משטרת ישראל
רעות עופר
–
ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר, צה"ל
ישראל שור
–
אח שכול
ייעוץ משפטי:
גלעד נווה
מנהל הוועדה:
אסף פרידמן
רישום פרלמנטרי:
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו-2025 (מ/1908) << הצח >>
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בוקר טוב, שלום לכולם, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו-2025. מי פותח?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בבקשה, אלעזר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
כמו שאדוני, התחלת לקרוא, במשפט הראשון שלך נדמה לי שאמרת חוק שירות ביטחון או משהו כזה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
כן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לכן אני מאוד לא מבין למה התכנסנו כאן הבוקר. אני חושב שיש נגיעה ישירה מאוד. אנחנו מתעסקים בהוראות שעה שמאריכים מעת לעת.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
נכון.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
והיא אמורה לפוג עד סוף החודש. אני חושב שתחילתה של הוראת השעה הזאת היא מ-2016 אם אני לא טועה, נכון?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
1995, המקורית.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי. היא במציאות שונה לחלוטין מהמציאות של היום. אני חושב שיש דברים שהיא גם לא דנה בהם. אני אומר את ה-7 באוקטובר. את "חטאיי" אני מזכיר היום. אני הייתי שם גם בחלק מהשנים האלה. היינו במציאות שונה לחלוטין. היינו במציאות שצה"ל באמת במידה מסוימת יכול היה לתת חיילים כששירות החובה, לא היה דיון עליו אם הוא יכול להיות שלוש שנים, עוד לפני שהוא קוצר פעמיים, ולא כשהוא עומד בפתח, עניין של הארכת שירות. לא היינו במציאות של הארכות בלי סוף של צווי 8 למילואימניקים. היה חוק שהגביל את מספר הימים שלהם ל-25 ימים או אם אתם מפקדים, לקצת יותר ימים. אני מדבר על לוחמים ועל חיילים בכלל, על חיילי מילואים.
אדוני, כמו שהזכרת, נדון גם היום בחוק הגיוס, וגם שם יש עניין של הקצאות. דרך אגב, גם למשטרה תחת הכותרת של שירות אזרחי-ביטחוני, נדמה לי קוראים לזה שם. לאומי זה רק ועדות החקירה שלכם. פה זה אזרחי-ביטחוני.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
פה אנחנו דנים בעיקר בחיילות בפרופיל לא קרבי, נכון?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה לא נכון.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
ידייקו אותנו.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
חיילי חובה ושירות חובה במשטרה, כאשר מלכתחילה אנחנו לא אמורים לקבל חיילים עם פרופיל גבוה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
זה מה שאמרתי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זו אחת השאלות הראשונות שלי.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
אולי אתה מבלבל בין התיקון לחוק שירות ביטחון בחקיקה ראשית שהוא נושא הדיון הזה, לבין הצו נשוא הדיון ב-10:30.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
כמו שאמרתי, זה העניין הזה של הפרופיל הקרבי כי על זה נכנסנו ל-7 באוקטובר, אבל תמשיך.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אדוני, רק ביחס לשאלה שאמרת. המשטרה תגיד אחרי זה או הצבא יגיד אחר כך. אני חושב שיכול להיות שהפרופיל הקרבי תופס לגבי חיילים ולא לגבי חיילות. אנחנו נמצאים בעידן, במיוחד בגלל שהחוק הזה חוקק לפני כל כך הרבה שנים ומאז כמו שנאמר פה, רק הוארך מאז, ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר הבנות שלנו לוחמות כמעט כמו בנים. כשצבא מציג את הצרכים שלו מצד אחד, אני אזכיר שגם בתוך 12,000 שחסרים באופן מיידי לא כולם לוחמים. יש שם לוחמים ויש שם תומכי לחימה ולדעתי פרופיל 64 אם מדובר על זה. אני לא יודע. אני חיפשתי את זה. לא ראיתי את זה. זה בוודאי פרופיל של תומכי לחימה ואף יותר מזה, לכן אני חושב, עוד לפני שאנחנו נדון לגופו של החוק, ובגלל זה לא רק אדוני, בגלל שהתרגלת שאני פותח את הדיונים שעוסקים בגיוס - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא משנה. יש הרבה דוברים פה ואני רוצה להתקדם, אז תסכם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני מבקש אם אתה יכול לענות לי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בבקשה, קדימה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
בועז, באמת, אנחנו התחלנו את היום.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא בועז. פשוט הרבה דוברים הגיעו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני יודע שהגיעו הרבה. השאלה אם אמרתי אות אחת שלא שייכת לעניין?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תשאל, נו בסדר, אז קדימה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שאני מבקש. אל תמריץ אותי, בבקשה. זה לא יכול להיות ככה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
ככה כל דיון, אלעזר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מה זה נקרא כל דיון? אני מדבר עכשיו על דיון אחר. אתה יודע את זה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אלעזר, בוא אני אסביר לך. יש פה דיון ויש פה אורחים. כל אחד רוצה להביע את דעתו. גם חברי כנסת נוספים נמצאים פה. יש פה אב שכול או אח שכול. יש פה את הנציגים שהגיעו לכאן כדי לדבר. אי אפשר שאדם אחד יתפוס מונופול על כל הדיון.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להסביר לך משהו, בועז. שלחו אותי לכאן.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני אשמח שתסביר לי. גם אותי שלחו לכאן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
נכון, גם אותך, אז תן לי להגיד לך. אתה תמלא את השליחות שלך.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אין לך מונופול. אני קובע. זה ההבדל ביני לבינך שאני קובע.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא, אתה לא יכול לקבוע הכול.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני כן יכול. עובדה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אז אני אומר לך, אתה לא יכול. בשביל זה אני אומר, יש ייעוץ משפטי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תפנה לייעוץ המשפטי, תפנה לוועדת אתיקה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני לא התחלתי לדבר לגופו של החוק. אני התחלתי לדבר למה החוק הזה כמו שהוא עכשיו מובא - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יש לך נטייה להגיד משפט בשעה, וזו נטייה שהיא בעייתית מאוד בכנסת כאשר דיונים הם בזמן מוגבל ויש הרבה אורחים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לשמוע את זה ממך, בועז?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני מתאפק מלצחוק.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תצחק. אתה יכול לצחוק. אני אצחק איתך אפילו. משעשע. הלאה, נו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני לא דיברתי, אני חושב, על אף מילה שלא שייכת לגופו של הדיון של עכשיו.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אז תתייחס, בבקשה. נו, בסדר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני שם את השאלות. שאלה ראשונה, למה הדיון הזה נעשה כשאנחנו דנים במקביל בחוק גיוס? שאלה שנייה, למה אין שום השפעה של ה-7 באוקטובר על החוק הזה לפני שהוא מוארך כמעט באופן אוטומטי? שאלה שלישית, האם יש קשר בין החיילות והחיילים שאנחנו מפנים לשירות המשטרה, שיכלו להשתבץ בצבא בתפקידים אחרים? שאלה נוספת. האם כשאנחנו דנים בחדר הזה בבקשה של הצבא, של משרד הביטחון להאריך צווי 8 ולהאריך את משך שירות החובה, אין סתירה בין הצו או החוק שהתבקשנו להאריך כאן לבין הבקשות האחרות וזה לא חלק מאותו מכלול?
שאלה אחרונה שאני שאלתי אותה קודם. אתה שאלת אותה, אתה אמרת אותה. אני חושב שהנושא של הפרופילים צריך להיות שם. אם העלינו את שכר השוטרים ואולי צריך להעלות עוד יותר את שכר השוטרים וזה רק שאלה של כסף, של התקנים, ולפחות כשאני נתתי יד לחוק הזה בהיותי ראש אכ"א, הסתכלנו על העלויות של המדינה, לא רק של הצבא. אמרנו, למדינת ישראל יותר זול שיקצו לא משנה כמה מאות חיילות וחיילים מאשר יגייסו אותם כשוטרים למשטרת ישראל. אני חושב שהזמנים השתנו גם בהיבט הזה, ואת הדברים האלה אפשר לפתור בכסף. לגייס שוטרות ושוטרים, לתת תקנים למשטרה ולא להגביר את הנטל על חיילי החובה, חיילי המילואים, המשפחות שלהם, הילדים שלהם והנכדים שלנו. תודה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה לך.
מטי, בבקשה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בוקר טוב, תודה רבה אדוני יושב-הראש. אנחנו נמצאים בבקשה להארכת הוראת שעה עד 2028. בתוך חוסר הוודאות שלנו ועל צורכי הצבא, אלעזר פירט את זה, על פניו נראה לי שמשך הזמן הזה הוא לא במקומו, עוד שלוש שנים. הוראת השעה התחילה ב-1995. שמעתי שהיא הוארכה בערך 19 פעמים מאז, מה שלא נכון בכלל כתפיסה להוראות שעה. הוראת השעה בהגדרתה היא זמנית והיא לא מיועדת לנצח נצחים. מה שמטריד אותי, שלאורך השנים היו אין-ספור ועדות ציבוריות שאמרו שזה לא תפקיד ליבה של הגנה על מדינת ישראל, שזה תפקידו של הצבא ושל החיילים ולפיכך שיבוץ חיילים, ולא משנה מה הפרופיל שלהם, הוא לא נכון בשירותים ציבוריים-אזרחיים רכים שהם לא ביטחון המדינה, כי זה תפקיד הצבא.
אני אומרת שב-2006 הייתה ועדת בן בסט, הממשלה לא אישרה, שהיא המליצה פחות או יותר לבטל לגמרי. ב-2007 הייתה ועדת ברודט שהמליצה לבטל או לצמצם או לדייק. ב-2010 הייתה ועדת כהן. ב-2012 היה דוח מבקר המדינה, דוח נוקב שאומר, חברים, לא יכול להיות ש-30% משוטרי הסיור הם חיילים ושצריך לעשות בזה סדר. ב-2021 הייתה ועדת קרני. שוב מתעלמים מהם. מעבר למורכבות של חיילים צעירים בגילים 18 עד 21 שנדרשים לשרת בתפקידים שהם הרבה יותר רגישים או דורשים איזו שהיא בגרות שמתפתחת עם הגיל, הם באים לפרק זמן קצר. אני רק מדמיינת שוטר סיור שהוא חייל בן 18, מתמודד עם כל מה שקורה, ועוזב. אין כאן איזו צבירה של ניסיון או בגרות. הרי לא סתם אתה משרת 20 שנה ו-30 שנה ואתה צובר הכשרות.
יותר מזה. ב-2015 הייתה החלטה מפורשת שגם אם ממשיכים בהוראת השעה, מצמצמים את המספרים באופן דרמטי. זה בהתחלה הייתה איזו מגמה וזה שוב מהר מאוד, ב-2018 חזר לאותם מספרים. מדובר כאן על בערך 1,200 חיילים שמתגייסים לגופים האלה. אני באמת חושבת שזה הרבה יותר מהחרדים שהתגייסו לצבא. יש פה מציאות שהיא שונה לגמרי. אם עד ה-7 באוקטובר האמנו שאנחנו צריכים צבא קטן ויכול להיות שיש עודפים של מלש"בים שאולי אפשר לנייד לעוד צרכים לאומיים למרות שהם לא ביטחון המדינה, לא כך הדבר אחרי ה-7 באוקטובר.
אני חושבת שעוד 1,200 או 1,100 חיילים שיכנסו לשירות הצבא יצילו נפשות אם נצמצם ב-1,200 כפול 36 חודש את ימי המילואים של המילואימניקים. המילואימניקים גמורים, שחוקים, כבר לא יכולים יותר. אם אנחנו רוצים להציל את החברה בישראל באמת, אנחנו חייבים לצמצם את ימי המילואים. אי אפשר ביד אחת להאריך ימי מילואים, ביד שנייה לא לגייס חרדים וביד שלישית להעביר חיילים. דרך אגב, לא התפקיד של הצבא לפתור את בעיות כוח האדם של המשטרה. זה ממש עיוות שזועק לשמיים. תודה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הדברים ברורים. תודה לך.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אתה גם תענה לנו? זה שאלות שאנחנו שואלים אותם.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא להפריע.
שרון ניר, בבקשה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בוקר טוב, אדוני. אני מבקשת לפתוח את דבריי בציטוט מחוות הדעת המשפטית החשובה שהוצגה לנו, שנשלחה לנו אתמול. "הצעת החוק הנ"ל במסגרתה מוצע לגרוע בעצם 1,172 חיילים ממצבת כוח האדם בצה"ל אינה עומדת בחלל ריק". לאורך השנים הצבא בהיבט של מיצוי פוטנציאל ידע עליות ומורדות בהיבט של הצבת חיילים מחוץ לסד"כ, כולל הצבת חיילים במשטרה, בשח"ם. היה על זה שיג ושיח לאורך שני עשורים. ראינו את זה בצורה מפורטת, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו אחרי ה-7 באוקטובר ושצה"ל מציג כאן חדשות לבקרים פערי כוח אדם קשים כולל אמירה של ראש אכ"א שחסרים כאן 12,000 חיילים לשירות בצבא. בסוף מדובר בכלים שלובים, אדוני. אין מה לעשות, ברגע שמורידים 1,200 חיילים או פוטנציאל חיילים מהצבא ומעבירים אותם למשטרה, הם חסרים איפה שהוא בצה"ל. לא מדובר פה בסוג של הארכת הוראת שעה שזה סוג של איזה שהוא ריטואל שגרתי שמובא לוועדת חוץ וביטחון. מדובר פה בדיון של ממש, אדוני, וכך אנחנו צריכים להתייחס לזה. אני מבינה שיש רצון לעשות את זה בחצי שעה. אני חושבת שלא כך הדברים. זה לא חלל ריק.
יש לי המון הערכה למשטרה שנמצאים פה ולעבודה החשובה ולמשימות הרבות שמוטלות על גופים ביטחוניים נוספים במדינת ישראל, לרבות המשטרה, אבל אני חייבת להתייחס לזה כאל כלים שלובים. בשעה שאנחנו יודעים שחסר כוח אדם משמעותי בצבא, לוחמים ותומכי לחימה לתפקידים ביטחוניים, אנחנו חייבים לתת על זה את הדעת. המלצתי אליך, הפעם בשונה מפעמים משנים עברו לא לאשר את הארכת הוראת השעה, לכרוך את הדיון הזה עם דיון שנוגע בשירות אזרחי-לאומי שכן יש למדינת ישראל צרכים רבים נוספים, ואני מציבה פה סימן שאלה גדול על כל סוגיית חיילים מחוץ לסד"כ בעת הנוכחית.
היות ואני מגיעה מהמערכת ועשיתי אפילו תפקיד אחד באגף כוח אדם, וגם תפקידים במטה כללי עוד עשור ושניים קודם באגף התכנון, אני אומרת לכם שהנושא הזה, כל פעם יש עלייה לרגל ללשכת הרמטכ"ל מתוך הצבא עם רצון של הצבא באמת למזער את המספרים, לאורך שנים עוד לפני ה-7 באוקטובר מתוך רצון של הצבא למצות את החיילים אצלו, ובצדק. שירות צבאי זה שירות צבאי. זה ביחידות צבאיות, לא ביחידות מחוץ לסד"כ.
עכשיו יש פה צורך כפול ומכופל לתת על זה את הדעת, לכן אני חושבת שכל סוגיית הסדרת חיילים או משרתים במשטרה צריכה לקבל מענה בתוך שירות אזרחי-לאומי ולא בתוך פוטנציאל שהוא שירות צבאי. שירות אזרחי, כן. שירות צבאי, לא. שירות צבאי, צריך חיילים בצה"ל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה, שרון. תודה על הדברים המאוד ברורים.
בבקשה.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד מוטרדת בטח אחרי שנשלחה חוות הדעת אתמול של הייעוץ המשפטי של הוועדה. מעמוד 7 למטה וכל עמוד 8 מלא בשאלות. כפי שמנסחים את זה בצוות המשפטי, "אינה עומדת בחלל ריק", "בטרם תחליט הוועדה אם לאשר את הצעת חוק". לעמדתנו יש לתת את הדעת לסוגיות שהעלינו לעיל, וזה מפורט, גם לעיל וגם בהמשך, וזה מופנה אליך, אדוני היושב-ראש ואלינו כל חברי הוועדה, כולל חברי הוועדה מהקואליציה, חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת אילוז. המנדט שלנו הוא לדאוג לנושא ביטחון.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
נכון.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
האם בעת הזו אנחנו ממלאים את המנדט שלנו כשעומד בפנינו מסמך כזה שאומר, חייבים לקיים על זה דיון מקיף ועמוק, על 1,172 חיילים? האם נבחנו חלופות להצבת החיילים במשטרה? האם נכון להאריך את הוראת השעה? את כל זה כותב גורם שאינו פוליטי. כותב את זה גורם מקצועי וחובה עלינו לדרוש לקבל תשובות על כלל השאלות האלה. אני מקווה שנקבל אותן היום ואם לא היום אז בהמשך.
אדוני, אתה יודע, אנחנו מקיימים פה באמת הרבה מאוד דיונים עניינים ומצביעים גם פה אחד כולל אתמול. אין פה אופוזיציה וקואליציה כשאנחנו נוגעים בלב הביטחון של מדינת ישראל. צריך, אני חושבת, את הדיון הזה לעשות באותו אופן, לדון בזה בצורה עניינית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה על הדברים, חברי הכנסת.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יהיה גם דיון על השאלות שהעלינו, בועז?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אנחנו נתייחס.
בבקשה, גלעד.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
הדברים שחברי הכנסת העירו עליהם הם באמת דברים שבאו לידי ביטוי במסמך שלנו. כל הנושא של שירות מוכר והצבה של חיילים במשטרה מעורר איזו שהיא שאלה מקדמית-ערכית שהוועדה צריכה לתת עליה את הדעת.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
נכון.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
וזה היה פה על השולחן באמת. הסוגיה הזאת של לקחת חיילים מצה"ל, ששם הגיוס הוא בכפייה ולהעביר אותם גם אם זה בהסכמה של אותם חיילים, לגוף אחר, גם אם הוא עושה, אגב, פעילות ביטחונית, לא באה בחלל ריק. יש לזה השלכות והוועדה כן צריכה לתת את דעתה גם על המספר של החיילים, גם על התנאים של החיילים. אנחנו גם מעירים על הנושא הזה. זה משהו שפחות עלה פה בדיון. נניח ההמלצות שהיו בחלק מן הוועדות לגבי הפיקוח של השירות של אותם חיילים במקומות אחרים. זו גם סוגיה שממסגרת את הדיון הזה וצריכה לקבל פה איזה שהוא ביטוי ואיזו שהיא תשובה, וכן, יש לה השלכות בייחוד שאנחנו מדברים גם על הארכת משך השירות, גם על ההסדרים כרגע שמדברים על גיוס. אנחנו כן חושבים שהוועדה צריכה להתייחס לזה בכובד ראש לפני הכרעה בהארכה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
אני אשמח לפתוח. רועי הייזלר, ראש אגף בכיר שכר וארגון, המשרד לביטחון לאומי. באתי קצת באיחור אז אני יושב כנראה בצד הלא נכון של השולחן, אבל זה אני. קודם כל בוקר טוב לכולם. אני רוצה להגיד שההערות של חברי הכנסת, ודאי שהן נכונות. הבמה הנכונה לתת מענה לצרכים. אולי היינו צריכים לפתוח את הדבר הזה כבר קודם לכן. אנחנו נמצאים שבוע לפני סיום של הוראת שעה. יש לנו הרבה עבודות שאנחנו היינו שמחים להציג, להראות את השימושים שאנחנו עושים בשוטרי החובה שלנו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תגישו בזמן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
משימות, לא שימושים.
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
בסוף אנחנו נמצאים בוועדת חוץ וביטחון. אני חושב שהזירות השתנו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
רק אני מבקש. אני לא סתם אמרתי. אנחנו לא משתמשים בחיילים שלנו. הם ממלאים משימות.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
למה אתם מפריעים לו?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
סתם בא לי. שמעת מה הערתי? לא. בגלל שהוא השתמש במילה שאני חושב שלא ראוי להגיד על חיילים. זה הכול. איזה מן הפרעה זאת?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא להפריע. בבקשה.
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
אני אחזור ואומר שבסופו של דבר הזירות הביטחוניות השתנו. אם אנחנו דיברנו עד ה-7 באוקטובר בעיקר בזירות החוץ-ביטחוניות, אני חושב שה-7 באוקטובר הכניס גם את המשטרה, עם כל הכבוד המוצנע שלנו, גם כן לתוך הזירות הביטחוניות, ואני חושב שכן נכון לדון בוועדה הזאת בנושא הביטחוני בהקשר של משטרת ישראל. נכון שיש לנו ועדה ייעודית לנו, אבל בכל זאת מדובר פה על צרכים.
אם אני פותח את הוראת השעה מ-1995 ומדבר על צרכי הביטחון, אני חושב שרק הצרכים האלו הוגברו וגדלו. בסופו של דבר אנחנו כן צריכים לתת מענה גם לצרכים של המשטרה. בסוף יש לנו זירות ביטחוניות-פנים ואנחנו צריכים גם כן להתעסק בכל מיני שפיכות דמים באוכלוסיות הערביות וכו'.
אם התקינה מדברת על 1,200 וכו', בפועל ההקצאות שאנחנו מקבלים מצה"ל הן לא מגיעות למספרים האלה כמו שאתם מבינים. אנחנו מקבלים בסביבות 700–800 גם לאוכלוסיות עם פרופיל יחסית נמוך וכו', בצד של הגברים. אני חושב שבסוף הוראת השעה הזאת זה סוג של צומת דרכים. לבוא ולהגיד שבזירות הביטחוניות זה רק צה"ל וזה רק הגבולות, ולא להסתכל בסופו של דבר גם על הצרכים הפנים-ארגוניים, פנים מדינת ישראל, לדעתי זו טעות. בסופו של דבר צריך להסתכל בראיה ביטחונית כלל-מדינית, לא להסתכל רק על צה"ל.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
למה לא מגייסים חיילים? אומרים, 50% צבא, 50% משטרה. אני לא מצליחה להבין. כרגע זה לא ההגדרה של תפקיד של חייל. אם ישנו, צריך לשנות את זה ברמת המקרו.
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
את צודקת. אנחנו עוסקים עכשיו בהארכה של הוראת שעה שקיימת, לכן ברגע שרוצים לבטל הוראת שעה כזאת, צריך גם לנסות לנמק למה צריך לבטל את הוראת השעה הזאת ולמה זה לא רלוונטי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
צריך לנמק הפוך.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
הוראת שעה היא זמנית בהגדרה. 20 שנה מאריכים את זה.
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
אנחנו נסביר למה אנחנו חושבים שהוראת השעה הזאת צריכה להמשיך. הדבר הזה נותן מענה נקודתי למשטרת ישראל. אנחנו חושבים שהצרכים שאנחנו עושים שימוש בחיילי החובה, אנחנו עושים בהם שימוש נכון. כמעט מחצית מהמתגייסים לשירות חובה באים לתת מענה לסיור, והשימוש הזה הוא דבר שהוא נותן לנו תוספת נופך במענה לאזרחי ישראל.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מחצית מתוך ה-1,200 זה למשימות של סיור. איזה עוד משימות?
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
יש לנו משימות של אח"מ, סייבר, הערכה סיגנט שזה המסה העיקרית.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אח"מ, סייבר וכל אלה זה סוג של משימות מקצועיות אבל הן יותר משימות מטה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה. אני רוצה להתחיל לשמוע תשובות לשאלות ששאלו חברי הכנסת. אני מניח שגם לכם יש תשובות. דיברנו על 1,200. אתה מדבר על 700.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
יושב-ראש הוועדה, הוא נתן פה התייחסות. הוא אמר שמחצית למשימות סיור. אגב, אני יודעת שמשימות סיור הן גם ביהודה ושומרון ובמקומות מאוד ערים מבחינה ביטחונית, אבל המחצית השנייה זה נשמע לי משימות מקצועיות לחלוטין, סוג של משימות מטה. אפילו מודיעין וסייבר. אפשר לקחת אנשים מוכשרים, לגייס אותם ולתת להם לעשות את העבודה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ולמה חיילים?
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בדיוק.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
קדימה. להציג את עצמכם בבקשה ולהתחיל לענות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
גם במשרד החינוך יש בעיות קשות מאוד של כוח אדם.
<< אורח >> חגי ג'רבי: << אורח >>
בוקר טוב, חגי, מנהל תכנון כוח אדם גופים ביטחוניים במשרד לביטחון לאומי. הוראת השעה, באמת היינו אמורים להגיש אותה לפני זה. בגלל בעיות כאלה ואחרות זה לא הוגש. זה נכון. הערה נכונה. בעזרת השם אני מקווה שבפעם הבאה זו כבר תהיה הוראה קבועה ונחסוך את כל הדיונים האלה.
אם נסתכל על המספרים שיש לנו, 86% מהחיילים/ות שנמצאים אצלנו נמצאים בתפקידי הליבה. אם זה בסיור זה 42%, המשל"טים זה 24% ובמודיעין זה 20%.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני, זה שהם עושים תפקיד חשוב, אין לנו ספק. מה זה קשור לצבא ומה זה קשור לחיילים? זה שהם עושים תפקיד חיוני וחשוב, אין לנו ספק. למה לא מגייסים שוטרים למשטרה? למה חיילי ישראל שזה לא מוגדר בהגדרה טוטאלית של ביטחון מדינת ישראל? מה גם שהצבא צריך חיילים.
<< אורח >> חגי ג'רבי: << אורח >>
נכון, אבל חיילי צבא הגנה לישראל שכולנו ברוך השם זכינו ועדיין זוכים להיות שם במסגרת המילואים, הצבא נותן המון חיילים לגופים אחרים. הבן שלי היה ב-81. היו לו מקבילים בגופים ביטחוניים אחרים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
בסדר, אנחנו דנים בזה פה בוועדה.
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
קודם לכן יש לנו בעיית גיוס במשטרה. אני מניח שאם היינו ממלאים את השורות לא היינו צריכים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
למה? יש בעל הבית עכשיו. הוא אמר שהוא יגייס.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תנו יותר כסף, יבואו יותר. אני אומר לך.
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
אנחנו עוסקים בתוספות שכר, אנחנו עוסקים במענקים. אנחנו עושים מה שאפשר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תנו עוד יותר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
מצאתם כוח עבודה זול? זה אמור לפתור את בעיות כוח האדם?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
קצת כבוד ללובשי המדים ולשוטרים. מה זה כוח עבודה זול? נזכיר גם מה השוטרים עשו ב-7 באוקטובר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
הכול בסדר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בואו נזכור מה שהם עשו. קצת לשנות את הטון.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תפקידי ליבה, הבנו, זה מאוד חשוב. השאלה למה חשוב שיעשה את זה חייל בצבא, בדגש על התפקידים שהם לא משימות ביטחוניות. מודיעין זו משימה מאוד חשובה. זו לא משימה ביטחונית.
<< אורח >> חגי ג'רבי: << אורח >>
לא ביטחונית?
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא. זה ביטחון של המשטרה. זה לא ביטחון גרידא שחייל צריך לעשות. אני אומרת את תפיסת עולמי. בעידן שחסרים לוחמים בקצה – בעזה, בסוריה, בלבנון, כל מי שיכול להיות לוחם או דומה לו, גם בהגנת הגבולות, זה משימות הליבה של צה"ל. משטרת ישראל היא גוף ביטחוני. גם אותה מזכירה שנמצאת. אני מבינה שאתה קורא לזה ליבה. בסוף יש פה משהו שהוא לא הליבה של מדינת ישראל בהיבט הזה של מי יכול לעשות ביטחון של הגנה כלוחם. אני מסתכלת על זה ככה. יש גם סייבר אזרחי, יש גם חברות סייבר, יש גם חברות מודיעין עסקי. יש אלף ואחד דברים. זה בסדר. תחנכו את האנשים, תכשירו אותם להיות מודיעין במשטרה. אני מתבוננת על זה אחרת. משימות שהן ביטחון גרידא – סיור שתומך סיור של צה"ל זה אחד. כל היתר הוא ליבתי מבחינתך. האלטרנטיבה לזה שהם יהיו חיילי צה"ל, מבחינתי זה יותר ליבתי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני אגיד לך יותר מזה. אין ספק על ההערכה של המשטרה. גם היושב-ראש ציין את זה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
נכון. מאוד מעריכים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
ב-7 באוקטובר ומאז ה-7 באוקטובר באמת מעבר לציפיות, בסדר?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
זה תמימי דעים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
חד משמעי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אין דיון על זה. אני אגיד יותר מזה. אני באופן אישי בעד להעלות את שכר השוטרים. אם צריך להגיד מילה טובה לשר לביטחון לאומי, נדמה לי שהוא נלחם על זה יפה, על העלאת שכר השוטרים. אתה יודע, אנחנו חלוקים מאוד איתו אבל יש דברים, איפה שהוא עשה, ואני אומר לך, אני בעד להעלות עוד יותר. אני באמת אומר את זה. אם יש לכם בעיה של גיוס שוטרים, תעלו עוד יותר את השכר שלהם, ואם צריך מקורות אני אצביע. אני לא יכול להביא. אני אופוזיציה אבל אני אצביע על מקורות. הרבה מאוד מקורות שלא תורמים לביטחון המדינה ולא לביטחון האזרחים. יש הרבה כאלה.
אתם צריכים להבין, העניין הזה שאנחנו מדברים עליו פה, באמת משתדלים להיות לא קואליציה ואופוזיציה. אני אומר לך כלובש מדים. לא יודע מה יגידו לובשי המדים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בטוח יש פה אנשי מילואים שמהבתים שלהם הם חווים את זה על בשרם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
העניין של לשייך למשטרה, אתה כאילו פורץ גדר שאתה לא יודע בסוף איפה הגבול שלה, בגלל שלמדינה יש הרבה מאוד משימות חשובות.
מורות חיילים לדוגמה. מורים חרדים היו פעם, שלא לבשו מדים אפילו. אמרנו, אוקיי, יש משימות. 200 בשנה. אני מכיר את ההקצאה הזאת. אנחנו לאט-לאט מנסים ללכת ולהגיד, הצבא שיתעסק במה שצבא.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כי אין ברירה, כי צריך כוח אדם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
האמירות האלה של מה שאתה אומר לנו כאן, מבחינתי הן תמיד היו בעייתיות גם לפני ה-7 באוקטובר, והדוגמאות שאמרו לך פה, העליות ללשכת הרמטכ"ל, איפה חסר, את מה שאתה רוצה. יש דברים שזה משאב לאומי. אני אתן לך דוגמה. תלפיות זה משאב לאומי. אין לנו יותר תלפיונים. מדינת ישראל יודעת להעמיד תלפיונים. לא רוצה להגיד את המספר פה למרות שהוא ידוע, ואז אתה אומר, אתה מחלק אותם, ואיזה תהליכים יש עד שאתה מחלק אותם בין גופי הביטחון. כאן אנחנו לא מדברים על זה. כאן אין לנו ספק שהקצאות כוח האדם שאנחנו נותנים למשטרת ישראל יכולים להקל, לקצר את השירות, למה שאתה רוצה. חוץ מעצם העיסוק אנחנו לא רוצים חיילים שיבואו במגע עם אזרחים.
אני יודע שתגיד לי, כשהם עושים משימות סיור יש איתם תמיד שוטר שהוא לא חייל, ואם צריך לרשום דוח, לא החייל ירשום או החיילת אלא נביא את השוטר האזרחי. למה צריך את הקומבינות האלה? זה קומבינה. אני רוצה ששוטר יהיה שוטר ולא יגידו לו, אתה שח"מ, אתה לא יכול לרשום דוח. אתה רק תהיה פה כדי שיהיה לנו יותר כוח, אבל הנה נקרא עכשיו לשוטרת או לשוטר שהם אחרי צבא והם שוטרים, הם כן יכולים לרשום דוח. לא רוצה שחייל יפגוש אזרח. אתה יודע כמה אנחנו לא רוצים את זה? דיברו פה על התנתקות. ירקנו שם, אישרנו כל מיני דברים של שוטרים כדי שיהיו בקו הראשון ושלא יהיו חיילים בקו הראשון, ופה אנחנו כאילו נותנים חיילים למשימות אזרחיות לגמרי. זאת הבעיה שלנו. תוסיף לזה את ה-7 באוקטובר.
<< אורח >> זהבית בן משה: << אורח >>
אני אשמח להתייחס דווקא מנקודת מבט של גורם משטרתי. זהבית, רמ"ד נגדים וזכאויות שכר. אני חייבת רגע להגיד משהו על נקודת המוצא. הלוואי והיינו באמת משטרה שמתעסקת רק בביטחון פנים. אנחנו לא. ציינו כאן קודם, בעצם הוראת השעה יצאה בשנה שהתחילו הפיגועים. הבינו שהמשטרה עוסקת בביטחון שהוא לגמרי ביטחון הציבור. מה שמגיע מחוץ לגבולות ברור שזה פח"עי לחלוטין. מאז זה נמשך כי התופעה לא הסתיימה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
למה לא? הפיגועים. בוא נחגוג את זה.
<< אורח >> זהבית בן משה: << אורח >>
חס וחלילה. הלוואי ולא היה אירועים בתוך המדינה ששוטרים היו צריכים לתת עליהם את הדעת ואת המענה הראשוני וגם יותר מראשוני, שהם אירועים שהם לגמרי קשורים לביטחון המדינה ואי אפשר להפריד את זה, וזה קורה כל הזמן לצערי. זה לא אירועים בהכרח של פשיעה. זה אירועי פח"ע. אני חייבת להגיד שהטשטוש הזה שנעשה במדינה מעצם קיומנו הוא מאוד ברור. יש לנו הרבה הערכה לצה"ל וגם ברור שצה"ל לא ירצה כי לצה"ל יש את האתגרים שלו. כל ארגון ואתגריו. ביום שמשטרת ישראל לא תקבל משימות שקשורות לסוגיות הביטחוניות, זה יהיה אירוע אחר, אבל לצערי זה לא ככה היום וראינו את זה דווקא ב-7 באוקטובר הכי חזק. רואים את זה בכל אירוע שקורה כי בסוף חלק גדול מהפגיעה בציבור נעשה בתוך גבולות המדינה.
בסוף רוב תושבי ישראל לא גרים על קווי הגבול. הרוב גרים בתוך המדינה, ועדיין אנחנו חווים המון אירועים ביטחוניים בתוך גבולות המדינה שצה"ל לא נמצא שם, אז אני חושבת שליצור איזו שהיא הפרדה שמשטרת ישראל היא רק מתעסקת בביטחון פנים, ונאמר כאן כמה פעמים שמשטרת ישראל לא מתעסקת בהגנה על אזרחים. זו קודם כל אמירה לדעתי שהיא לא נכונה. לצד הערכה למשטרה ותודה, היא לא אמירה נכונה. חד משמעית השוטרים מתעסקים בזה.
אני רוצה כן לענות כאן על השאלה לגבי סוגיות מודיעיניים. אנשי מודיעין במשטרה מתעסקים המון בסוגיות של פח"ע. בסוף חלק גדול מההתעסקות היא לא התעסקות פלילית שהיא נקייה. מתעסקים בהרבה דברים אחרים כי בסוף המשטרה גם צריכה לדאוג שלא יהיה פיגועים בשטח המדינה ולא יקרו דברים שיכולים לפגוע באזרחים, לכן ההפרדה הזאת היא מאוד בעייתית. אם היינו בודקים כמה המשטרה מתעסקת בסוגיות ביטחוניות, אני חושבת שבכלל היינו חושבים ש-1,161 שוטרים מחיילי חובה זה לא מספיק כי יש הרבה יותר התעסקות שהיא בכלל לא התעסקות - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה עניין של מדיניות-על. זה עניין של הגדרה. מדינה צריכה להחליט האם חיילים בחוק שירות הביטחון של החיילים, האם ביטחון המדינה והגנה על הגבולות מול האויבים, שמונה זירות, האם זה גם תפקיד של החיילים? זה המהות של הדיון. זה לא יכול להמשיך 19 פעמים מ-1995 כהוראת שעה כשלאורך כל הדרך יש אין-סוף ועדות ציבוריות שאומרות, חבר'ה, זה לא המנגנון, תשקלו אותו מחדש. באמת שוטרים עושים עבודה. אני מתנדבת במתמי"ד של המשטרה. אני כבר ותיקה מאוד בהתנדבות, אז אין ספק שעושים עבודה קריטית גם לביטחון הפנים, ביטחון אישי, מה שאתם רוצים, אבל זה לא תפקיד הצבא.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
חיילי מג"ב הם כפופים למפכ"ל. הם לא בדיון הזה.
<< אורח >> זהבית בן משה: << אורח >>
לא דיברנו על חיילי מג"ב.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
סליחה, זה בדיוק העניין מה שאני אומר. הנה, אנחנו לא מדברים עליהם. למה אנחנו לא מדברים עליהם? לא סתם. בגלל ששם המשימות שלהם מובהקות. כיוון שהמשימות מובהקות, צה"ל דרך הבקו"ם שלו מגייס חיילים למשמר הגבול, שהם לא כפופים לרמטכ"ל, להבדיל מכל החיילים האחרים, והנה המדינה יודעת לעשות את זה, לכן במשימות המובהקות האלה כמו של מג"ב אנחנו לא דנים פה. לא סתם אנחנו לא דנים פה, בגלל שזה באמת ברור לכולם. אין פה בעיה של אזרחים, מגעים, למרות שחיילי מג"ב, תגידו לי אתן, אתן יודעות את זה יותר טוב ממני, בזמנים של טרור תפגשו אותם ברחובות הערים הגדולות. יש שם חיילים שזה שירות החובה שלהם. מה זה קשור עכשיו?
<< אורח >> זהבית בן משה: << אורח >>
המענה הראשוני ניתן על ידי משטרת ישראל.
<< אורח >> חגי ג'רבי: << אורח >>
נשמח להזמין את חברי הוועדה שיבואו וישתתפו ויראו בפועל את עבודת השח"מיסטים שלנו. אני בטוח שברגע שתיראו בעיניים, תבקשו ותקבלו גם את הנתונים מה הם עושים. אנחנו כולנו ברוך השם באותו צד, אבל כולנו נהיה בעד ואפילו נגדיל את זה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
נצביע פה אחד.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אפשר לצאת עכשיו מבחינתנו.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
לא זו השאלה בסופו של יום, כי בסופו של יום גיוס חובה הוא נקבע לצה"ל. יש את הסעיף שמדבר על מג"ב, זה נכון, סעיף 24. הנושא של חיילים שגויסו בחובה במשטרה זו סוגיה נפרדת. אין חולק לגבי הנושא של הצורך הביטחוני והפעולות הביטחוניות והעבודה באמת הקריטית כמו שנאמר כאן.
<< אורח >> חגי ג'רבי: << אורח >>
זה כמו שנתתי את הדוגמה בכוונה, שקל לכולנו שיש לנו חבר'ה בצבא שנכנסים גם לגופים אזרחיים בשמות שלהם, כאלה ואחרים וזה חיילים. דרך אגב, הם גם על אזרחי הולכים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
והם לא מתעמתים, הם לא באים במגע עם אזרחים. זאת בעיה מאוד קשה.
<< אורח >> חגי ג'רבי: << אורח >>
אם הוא מתעמת עם אזרח, הוא לא מתעמת עם אזרח סתם ככה. הוא מתעמת כי הוא נותן מענה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה לא נכון. זה יתברר אחר כך אם הוא נותן מענה, כן או לא, בבית משפט או לא משנה איפה. מלכתחילה אני לא רוצה עימות כזה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני דווקא מסתכלת על ההתפתחות שחלה בשירות האזרחי, שיש אנשים שעושים שירות אזרחי במשימות ביטחוניות בגופים מאוד מכובדים.
<< אורח >> חגי ג'רבי: << אורח >>
זה היה התפקיד הקודם שלי.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
יופי, אז אתה יודע מצוין, כמו מוסד, כמו שב"כ, גופים מאוד ביטחוניים שמשטרת ישראל בהחלט יכולה להימנות עימם. זה גופים חשובים והם עושים שם שירות אזרחי, וחיילים צריכים לשרת בצבא. אני בכוונה עושה את ההפרדה הדיכוטומית הזאת. אני אומרת, אולי אנחנו צריכים לפתח איזה שהוא כלי יותר טוב עבור המשטרה מתוך מאגר השירות האזרחי. קבוצות שלא משרתות בצבא יכולות לשרת במשטרה. גם לתרום למשטרה וגם ליהנות.
<< אורח >> חגי ג'רבי: << אורח >>
דרך אגב, זה כבר חוק אחר, יכולות אחרות.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני מבינה שיש לכם בנוסף. אני פשוט מסתכלת, תרשו לי, עובר ה-7 באוקטובר אחרי כל התפיסות האלה שהכנסנו עמוק-עמוק למגירה כמו צבא קטן וחכם. זה בעצם המחוון שלי. זה המצפן שלי. מהמקום של להגדיל את הצבא אני רוצה להרחיב את כמות השירות האזרחי בגופים ביטחוניים.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
את מתייחסת לשירות אזרחי לפי חוק 17.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כן.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
לא חרדים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לאו דווקא חרדים.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
כן, רצית להתייחס. בבקשה.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
קודם כל שמי מיטל ביליה, אני ראש מחלקת כוח אדם. אני אשמח לציין בפתח הדברים, לא פתחנו כמובן בלציין ולאזכר את השוטר שלנו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
סליחה, מה זה מחלקת כוח אדם, שנלמד?
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
ראש מחלקת כוח אדם במשטרת ישראל.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה לא ראש אמ"ש?
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
לא. יש ראש אגף משאבי אנוש, ניצב אלונה שושן. אני ראש המחלקה ואני אמונה על כל הטיפול בכל שוטרי, קציני וחיילי החובה המשרתים שירות חובה במשטרת ישראל.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה תנאי השירות שלהם? סליחה שאני שואל. זה מעניין.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
כלל הביטי כוח האדם, כלומר קליטה, השמה, ליווי לאורך כל מסלול שירותם מהרגע שבו הם מתגייסים לארגון ועד לרגע שבו הם פורשים מהארגון.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא קצינים.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
כולל קצינים. כולל סגל הפיקוד, כל תהליכי השיבוץ.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בסדיר.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
פרט למג"ב שהוא בעצם מנוהל באופן אחר. חשוב לי לציין את השוטר החטוף שלנו, הראשון לצאת והאחרון לשוב, רן גואילי. לא ציינו את זה בתחילה וחשוב לי לציין את זה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
חד משמעית. מתפללים כולנו לשובו. גיבור ישראל.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
חשוב לי גם להודות על המחמאות שמשטרת ישראל קיבלה, ואני אדאג להעביר את זה. זה באמת מחמם את הלב.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אנחנו פה תמימי דעים. כולנו פה מסכימים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה ממש מכולם.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
זה הוועדה כולה.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
נדאג להעביר את המסר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
ברור.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
נאמר פה בתחילת הדברים והיו מספר התייחסויות. שוטרי החובה מהווים עבור משטרת ישראל כמכפיל כוח משמעותי. הם לא באים במקום. הם באים בנוסף לכל תהליכי האיוש שאנחנו מבצעים, אם זה באמצעות גיוס קבע ואם זה באמצעות גיוס בפלטפורמות העסקה האחרות. שוטרי החובה משובצים אצלנו ועוברים תהליך של השמה אחרי שהם ביקשו להגיע ולשרת שירות חובה במשטרה או שהצבא בחר לבוא ולהקצות אותם עבורנו כחלק מתהליך השיבוץ שלהם. אנחנו מראיינים אותם במחלקה שלי. אנחנו קולטים אותם ומשבצים אותם בהתאם לצרכים שלנו. אנחנו פועלים בהתאם לצו השח"ם ומשבצים אותם בתפקידים שבהם הם יבואו לידי ביטוי.
לשאלתך, אנחנו מעבירים אותם תהליך הכשרה מלא, מקנים להם סמכויות של שוטרים ובעצם אנחנו גורמים להם לבוא ולהתפתח לאורך כל השירות. מבחינתנו, מעבר לשירות המשמעותי שהם תורמים לאורך כל שירותם, הם גם מהווים עתודה לגיוס לקבע , ולראיה, יש לנו מאות שוטרים שסיימו את שירות החובה מידי שנה ובוחרים לבוא ולפתוח בקריירה משטרתית. גילוי נאות, גם אני התחלתי כשוטרת חובה במשטרה. שחר גם התחילה כשוטרת חובה במשטרה. מבחינתנו זה איזה שהוא תהליך השמה. התרומה של שוטרי החובה היא מאוד משמעותית. הם משובצים בסיור, הם משובצים במרכזי השליטה, הם משובצים בתפקידי אח"מ. מבחינתנו היינו שמחים אף להרחיב את צו המקצועות בשביל לגרום להם לשירות יותר משמעותי ולתרום במגוון התחומים.
אנחנו יודעים והתייחסתם לזה. לצד האתגרים שיש לצבא, שכולנו מסכימים איתם, גם לנו יש ילדים שמשרתים בצבא ובעלים ובמילואים וכולנו לגמרי מסכימים עם זה. האתגרים של משטרת ישראל הם אתגרים מאוד משמעותיים וחיילי החובה מהווים חלק בלתי נפרד מהיכולת שלנו לבוא ולתת מענה לאתגרים האלה. זה בא לידי ביטוי, ציינתם את זה מספר פעמים, ב-7 באוקטובר. שוטרי החובה לקחו חלק פעיל בלחימה. אנחנו יודעים מה הייתה התרומה של השוטרים, ואנחנו רואים את זה גם לאורך היום-יום.
מעבר לזה דיברתם על הנושא של הגיוס למילואים, אז גם משטרת ישראל נותנת את חלקה בגיוס המילואים. מתחילת מלחמת חרבות ברזל גויסו אלפי שוטרים למילואים, שוטרים מתפקידי ליבה. נוצר מצב שבעצם שוטרים שלנו שהיו רשומים בפועל על המצבה והתקינה שלנו ועל האיוש שלנו, לא יכלו למלא תפקידי ליבה משמעותיים, תפקידי לחימה ביחידות מובחרות כי נקראו לדגל המילואים. כמובן שהגיוס למילואים גובר על הצרכים שלנו, לכן שוטרי החובה הם מבחינתנו מהווים חלק בלתי נפרד מהסד"כ שלנו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
הצבא לא צריך לפתור את בעיות כוח האדם. את אמרת כמה הם תורמים. את אומרת מכפיל כוח. הם כן מסייעים. אני רוצה לומר שני דברים, ברשותך. אחד, לא בכדי חיילים עכשיו לא משרתים בשב"ס. במשך 20 שנה ועדות ציבוריות אומרות, חבר'ה, תיזהרו. חבר'ה, זה לא תמיד תואם גיל. חבר'ה, תיזהרו, זה לא מגדיר בדיוק את המהות, את ההגדרה. הוראת שעה, דינה להיות מסתיימת. היה אירוע מז'ורי שעכשיו שב"ס לא. בהיגיון שלך אני יכולה עכשיו לבוא ולקרוא לצבא, צבא יקר, אין סייעות, אין גננות, אין כוח עזר בזה. תאמיני לי, חינוך הילדים זה הכי ביטחון המדינה. ילדים נשארים בבית כי גנים נסגרים כל יום שני. מודיעים בבוקר, אין סייעת, אל תשלחו את הילד לגן. אם הצבא הוא חברת כוח אדם, בואו ניתן את זה לעוד מקומות. ברור שהמשטרה זה שונה אבל כמו שבעבר היו חיילים מורים - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
מטי, מעניין לשמוע גם את הצבא. לא שמעתי אותם.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
נכון, אבל אדוני רק שאלה אחת. קודם כל תודה על הסקירה המאירה שלך. 1,200 חיילים שדיברת עליהם, ודיברת בצדק על שוטרים. אני יודעת שיש שוטרים שהם לוחמים וקצינים שבאמת תרמו גם לצבא. 1,200 שוטרי שח"ם שמגיעים לצבא, חלקם משתבצים אחרי זה במשטרה גם במעלה הדרך והופכים להיות שוטרים. חלקם פשוט לא עושים מילואים, נכון?
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
לא.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לאן ממצים אותם?
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
קודם כל הלוואי והיה 1,200, ורועי התייחס לזה. 1,200 זה המספר שבתקינה. אנחנו עומדים על סדר גודל של 700 פלוס-מינוס לאורך שנים. אנחנו עומדים על 70% איוש. זה גם משהו שנשמח לסכם במסגרת הוועדה הזו, שבאמת ככל שהחוק יוארך, אז שנוכל לעמוד באחוזי האיוש בהתאם.
השוטרים עצמם, עם שחרור שירות החובה הם חוזרים ליחידת הימ"ל ומשובצים במילואים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
על ידי הצבא.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
על ידי הצבא בהתאם לצרכים של הצבא.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כן, אבל המקצוע שלהם זה מקצוע של שוטר. פחות רלוונטיים לתפקידים.
<< אורח >> מיטל ביליה: << אורח >>
דווקא מה-7 באוקטובר גם הצבא, ואני מניחה שהם יתייחסו לזה, הוא מיצה את זה והוא עובר כל מיני תהליכים נוספים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
טוב, אז הצבא שיתייחס לזה, בבקשה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רק רוצה להגיד למשטרה. אנחנו לא מולכם. לא רק המחמאות שיש לכם על ה-7 באוקטובר ובכלל גם על דברים אחרים. ברור לנו גם שכשאתם מקבלים חיילות או חיילים, אתם מאוד מרוצים מזה. אתם לא צריכים לספר לנו את זה. מה שחברותיי בעיקר אמרו פה זה שיש עוד גופים שהיו שמחים מאוד לקבל חיילים וחיילות, לכן הדיון הוא לא בינינו. אם כבר, הוא יותר איתם בגלל שהם נותנים לכם ובאים אלינו לבקש עוד. זה האירוע המרכזי כאן. תודה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אוקיי. צבא.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
רעות, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר בצה"ל. קודם כל אני אשמח שגם פה בהתייחסות זה לא יהיו הם ואנחנו או אנחנו מולם. בסוף כולנו באותו הצד וגם לצה"ל יש הערכה רבה למשטרת ישראל. אני אגיד שבהתאם להחלטת הממשלה, משטרת ישראל היא חלק ממארג הביטחון השלם. פה דיברו על כן משימות ליבה ולא משימות ליבה בתוך משטרת ישראל. כחלק מהחלטת הממשלה אנחנו מבינים שחלק מהמשימות שניתנות למשטרה הן ממארג שלם של ביטחון פנים וחוץ של מדינת ישראל. אני אגיד שהחיילים שנשלחים לשח"ם אלה חיילים בכשירות עורפית ומרביתם בחלק הארי, וזה לא רק עניין של פרופיל, זה גם עניין של הקלות ת"ש. חלק גדול מאוד מהחיילים המשובצים לא יכולים להשתבץ ביחידות קדמיות ועל כן הם לא חלופה להקמות הסד"כ שאנחנו מדברים עליהן, ובטח לא להפעלות המילואים הרבות.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אין אף אחד מתוך האנשים שאתם מקצים למשטרה שהם - - -?
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
החלק הארי שלהם זה פרופילי 64 ו-45 או חיילים עם הקלות ת"ש.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה פרופיל 64.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
הם יכולים להיות תומכ"ל.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
חלקם יכולים להיות תומכ"ל. הסיפור פה זה לא רק הכשירות הרפואית. זה גם המעטפת השלמה של הפרט, כי אם החייל הוא בעל פרופיל 64 ויש לו הקלות ת"ש מסיבות כאלה ואחרות, הוא לא יוכל להשתבץ ביחידה קדמית כתומכ"ל בגדוד לוחם.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
ברור.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
מרבית החיילים שנשלחים היום לשח"ם הם מסוג החיילים הזה גם בגברים וגם בנשים, לכן הכשירות, וזה מה שהוצג פה, היא כשירות של חיילים עורפיים וזה לא חלופה להקמות הסד"כ שדיברנו בהקשרי הלחימה, וגם לא לחלופה של אנשי המילואים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לצבא לא חסרים חיילים בעורף. זה מה שאת אומרת.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
זה לא מה שאני אומרת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שאת אומרת, כי אם מקובל עליכם להעביר חיילים עורפיים בפרופיל 64, הצבא לא חסר בחיילים בעורף.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
זה לא מה שאני אומרת. אני אומרת שחלק ממשימות המשטרה הן חלק מהמארג השלם - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה בסדר שאת מכירה בזה אבל במהות זה לא התפקיד של - - -
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
אני לא אמרתי שלא חסרים חיילים עורפיים בצה"ל. חסרים גם חיילים עורפיים בצה"ל.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל את מתעדפת את המשטרה.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
שנייה, אפשר לסיים משפט? אנחנו מאיישים את צה"ל כמו שאנחנו מאיישים את משטרת ישראל על פי דירקטיבות לאיוש. כמו שהוצג פה שגם במשטרת ישראל אנחנו לא מאיישים את התקינה המלאה, כך גם ביחידות העורפיות בתוך צה"ל, אז כן חסרים חיילים עורפיים, אבל בהסתכלות על כל המשימות גם של משטרת ישראל וגם בתוך הצבא, וכחלק מה-7 באוקטובר גם הורדנו את דירקטיבות האיוש בתוך משטרת ישראל ובתוך היחידות העורפיות כדי לוודא שאנחנו שולחים כמה שיותר חיילים כשירים ליחידות הקצה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
רק עוד שאלה אחת קטנה. דיברו פה על אחוזי איוש שזה מאוד חשוב. ממתי הורדתם את אחוזי האיוש ומה המספר? תגידו עמדה מקצועית, מה אתם חושבים שצריך להיות? היה מתי שהוא שעמדתם ב-1,172?
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
אני לא יודעת בשנים האחרונות אם אי פעם הגענו ל-1,172.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יש פה נתון. אתה יכול לענות.
<< אורח >> חגי ג'רבי: << אורח >>
הממוצע הוא ב-70%. ב-2023, 71%. ב-2024, 73%. 2025, אנחנו עומדים על 68%.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הבנתי. מאוד רחוקים מהמספר. תודה רבה. הסתייגויות כאן או במליאה?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
כאן, בוודאי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בסדר גמור. עוד שאלה אחת ואני מתחיל בהקראה. בבקשה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו לא קיבלנו תשובות על הרבה שאלות. אליה יש לי שאלה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
שאל שאלה ואני מתחיל בהקראה, בבקשה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
גם מטי רצתה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
ביחס לצרכים העכשוויים של הצבא, מתוך אותם 70%, 700 ומשהו חיילים שמשרתים, אתם יודעים כמה פרופיל 45, כמה פרופיל 64?
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
אנחנו יכולים להוציא את זה. זה לא נמצא פה עליי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני אשמח לקבל את זה בגלל שאני חושב שכשאנחנו מדברים על פרופיל 64 בזמנים האלה, גם אם פעם סוגיות של ת"ש, היינו ביד קלה יחסית איתם, אין ספק שבזמנים האלה, עם כל מה שאנחנו מעלים פה, ואנשי תומכ"א וראש אכ"א והרמטכ"ל מדברים פה בוועדה הזאת. חלק גדול מהחיילים האלה, אם את רוצה אני אגיד לך כמה אנשי מילואים לדוגמה אתם מגייסים לתפקידים האלה בדיוק, עם היכולות האלה בדיוק, של החיילים שנותנים לשם, זאת אומרת כמה היה אפשר לחסוך ימי מילואים לצורך העניין אם אותם, לא אגיד 700 אלא 600 חיילים מתוכם היו משובצים לתפקידים שהיום עושים אותם אנשי מילואים בזמנים האלה. לא רק לוגיסטיקה. מפקדות אוגדות שבעורף, פיקוד העורף. יש עוד הרבה תפקידים כאלה.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
אני מכירה היטב את התפקידים. אין לי פה את הפילוח בין 64 ל-45. אני כן אגיד שזה מנעד מאוד רחב. כמו שאמרתי, זה לא נוגע רק בכשירות הרפואית של הבן אדם. זה יכול להיות גם קשיי הסתגלות של ברה"ן וזה יכול להיות גם עוד סוגיות פרט, וזה לא שהיד קלה על ההדק בהקשרים של הקלות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
סליחה, יכול להיות חייל שמבחינת ברה"ן הוא יכול להיות סייר במשטרה ולא יכול להיות בצבא? תגידו, מה קורה לכם?
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
זה לא בצבא.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
למה לא? זה כן בצבא.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
אנחנו מקבלים אותו בצבא.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
את אומרת על סוגיות של ברה"ן ואני שואל אותך האם יכול להיות סוגיה של חייל ברה"ן עם פרופיל, שהוא יכול להיות שוטר סיור ואתם לא מצליחים למצות אותו בצבא?
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
בצבא אנחנו בהחלט יכולים למצות אותו אבל לא ביחידות הקדמיות שעליהן אתה מדבר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
דיברנו גם בעורף שחסרים חיילים. אני אגיד מה מטריד אותי. את בעצם אומרת שהצבא בבואו לבדוק את האתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל, לוקח בחשבון גם את אתגרי המשטרה, שזה מבחינתי איזה שהוא עיוות. הצבא צריך לבחון את האתגרים הביטחוניים של הצבא. אם היית אומרת לי, מדיניות הממשלה או המדיניות של המדינה היא לקחת בחשבון, זה משהו אחד, אבל זה שהצבא לוקח את זה - - -
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
אבל זה החלטת ממשלה.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
בזמן קיומו ותחולתי של סעיף 24(א) המתיר ומקים את הסמכות להציב - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זאת אומרת הצבא צריך לקחת את זה בחשבון?
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
יש את השיג ושיח בין המשטרה לבין הצבא שאומר, אוקיי, הסמכות קיימת, האפשרות קיימת, עכשיו בואו תגידו מה אתם צריכים ואנחנו נגיד מה אנחנו יכולים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זאת אומרת שהצבא לוקח את זה במכלול השיקולים שלו על ביטחון המדינה.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
כל עוד הסעיף בתוקף.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש לי גם שאלה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
סליחה, אנחנו מתחילים בהקראה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני, גם יעל רוצה לשאול שאלה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
עכשיו אנחנו מתחילים בהקראה. יש מספיק הסתייגויות.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
האם הם יכולים כן להוריד את העומסים גם ביחידות העורפיות?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
סליחה, כל השאלות, הם דנו, הם העלו.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
היא לא ענתה על זה.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו מכירים הרי חיילים ביחידות עורפיות. חלק מהחיילים בפרופיל שציינת, האם גיוסם לצה"ל ולא לשח"ם יכול להוריד עומסים על חיילים בסדיר ובמילואים ביחידות עורפיות?
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
קודם כל, כן, זה יכול להוריד ביחידות העורפיות.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה עמדתך בעניין הזה, עמדת צה"ל?
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
יש עמדת צה"ל שאנחנו רוצים להמשיך למשך שלוש שנים את הוראת השעה של שירות מוכר. אל מול המשימות הנוספות הורדנו את דירקטיבות האיוש במשטרת ישראל ואיזנו בין כל יחידות הצבא, את הסיפור גם - - -
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה עבר רמטכ"ל, העמדה הזו?
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
בוודאי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
ינון אזולאי, בבקשה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
למה דווקא 70% איוש ולא 100%?
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
זה בהתאם לדירקטיבות של כל היחידות העורפיות. אנחנו משווים את משטרת ישראל ביחד עם כל היחידות העורפיות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
ולכן זה מגיע בסופו של דבר ל-70%, הווה אומר שבעצם אם הייתה לכם יכולת, הייתם שולחים. אני אולי אתחבר גם למה שאמרה קודם חברת הכנסת שרון ניר. אם היה שירות אזרחי-ביטחוני שהוא מתאים לזה, זה היה מוריד מהעול שאתם הייתם צריכים עכשיו לשלוח.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
כמו שנאמר פה על ידי משטרת ישראל, זה לא בחליפיות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
גם שירות אזרחי-ביטחוני אפשר להכשיר אותו היום לאותם סיורים על הגבולות, אותן משימות.
<< אורח >> רעות עופר: << אורח >>
כל עוד זה יוריד מהתקינה שצה"ל מחויב לשלם למשטרת ישראל.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
אני לא בטוח שחברי הכנסת אזולאי ושרון ניר מתייחסים לאותו חוק. חברת הכנסת שרון ניר מתייחסת לטעמי לחוק 17.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
בגלל זה אתה משפטן ואני פוליטיקאי.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
התפקיד שלי זה רק להעמיד דברים על דיוקם.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
דרך אגב, 700 חיילים זה 250,000 ימי שירות בשנה. זה עשרות אלפי ימי מילואים, לא כולם, לא אחד לאחד שהיו יכולים להיחסך מהמילואימניקים. אנחנו אישרנו לא מזמן מאות אלפי ימי מילואים.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
כל השאלות מעניינות וחשובות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
בועז, סליחה, אני לא רוצה לשאול. הרבה יותר מאשר אני רוצה לשאול - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
ההסתייגויות זה פה ולא במליאה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הקואליציה לימדה איתנו. למדנו מהטובים, מה שנקרא.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אנחנו לא מספיק למדנו טוב. אנחנו נשתפר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא בטוח שיהיה לנו 2,000 הסתייגויות כמו לעמית הלוי שהצליח לסנדל אותך.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
2,500.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
שבגלל זה באנשי הקבע יש אי-ודאות ושחרור של מאות חיילים.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כן, ונהירה של מאות אנשי קבע הביתה, אבל אנחנו נעבוד על זה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אשמח לתשובות על השאלות שאנחנו העלינו כאן.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
היה פה דיון.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אף אחד לא התייחס לשאלה למה צבא שולח חיילים להתעמת עם אזרחים?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני יושב-ראש הוועדה. הייתה התייחסות לכל הדברים. ככה אני חושב. אתה לא מסכים איתי. אגב, זה מרגיע אותי כי אנחנו לא מסכימים בדרך כלל. הכול בסדר. בבקשה, הקראה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הדבר היחיד שנכון פה זה שהטכניקה הזאת מקובלת בוועדה, שיש שאלות ואין תשובות.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו-2025
תיקון
סעיף 6 1. בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר), התשנ"ה-1995, בסעיף 6 –
(1) ברישה, במקום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) יבוא "י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028)";
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
זה הצעת החוק.
יש נושא נוסף שאנחנו נצטרך גם לגביו להצביע, שזה המספר של החיילים שיוצבו. בהתאם להחלטה מס' 3518 של הממשלה מיום 23 בנובמבר 2025, סעיף 5 לאותה החלטת ממשלה קובע את הדבר הבא –
בהתאם לסעיף 24(א)(ג) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986 (להלן החוק), וכפוף להארכת תוקפו בחקיקה כאמור בטיוטת החוק הנזכרת בסעיף 1 להחלטה זו, לאשר את הצעת שר הביטחון בהסכמת השר לביטחון לאומי, כי מספר יוצאי הצבא, חיילים בשירות סדיר חובה שישרתו ביחידות אחרות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, יעמוד על 1,172 חיילים בשלוש השנים הקרובות, 2026 עד 2028.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בעניין הזה, אם בפרקטיקה כבר שנים זה עומד על 700, למה בכלל מבקשים 1,172?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה עומד על 70%. אם תקטיני את זה, זה ירד.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
זה שבפועל זה 700 זה משהו אחר.
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
זה ההבדל בין תקן למצבה. התקן שהגופים קובעים ביניהם, הם אומרים, אנחנו מסכימים שיוקצו 1,172 איש. צריך ליישם את זה, אז הם מסכמים יותר מ-1,172 שהם יתפלגו, אחוז כזה גברים, אחוז כזה נשים. הגברים יהיו בפרופיל כזה וכזה והנשים יהיו חלק בפרופיל כזה, חלק בפרופיל כזה. יש שורה שלמה של פרטים שהם נגזרים מהמספר 1,172.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
איפה מופיע המספר 1,172?
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
בהחלטת ממשלה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
שהתוקף שלה הוארך.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
נחזור לדיון, ברשותכם.
לגבי ההסתייגויות, מי?
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אנחנו רוצים לנמק. ישראל ביתנו ביחד עם יש עתיד בעניין הזה. גם כחול לבן. אולי ייתן לנו היועץ המשפטי הסבר מלומד על מתי נקבע ה-1,172 והאם זו החלטת ממשלה שהוארכה?
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
זו החלטת ממשלה מה-23 בנובמבר 2025.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מופיע בה המספר 1,172?
<< אורח >> דרור גרנות: << אורח >>
מופיע בה 1,172. בהינתן שהסעיף קיים ובהנחה שיוארך, אז העבודה בין הגופים התכנסה למספר 1,172 שהוא המספר שהיה בשנים האחרונות, תקנו אותי אם אני טועה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה אני שואלת את זה, בועז? וזה ייקח לנו גם מהזמן של ההסתייגויות, אין בעיה. זה דבר שכדאי שנשאל אותו, את ממשלת ישראל ובטח את שר הביטחון, שבצוק העיתים של פערי כוח אדם בצה"ל, הוא שהיה, הוא שיהיה, 1,172 איש ממשיכים, ואני רואה שההחלטה ממשיכה בשנת 2025 כאילו לא היה כלום. אני שואלת אתכם גם כייעוץ משפטי לממשלה או ייעוץ משפטי למשרד הביטחון שבטח נתן ייעוץ כזה או אחר לשר ביטחון, איך לא כל הנורות נדלקו לגבי היכולת לעמוד במספר הזה, כולל צוק העיתים האמיתי ופערי כוח אדם? אני לא זוכרת משבר כוח אדם כל כך חמור בצה"ל, ואני מכירה את הצבא במשך שלושה עשורים. איך יכול להיות שהוא שהיה, הוא שיהיה? בוודאי שאין לו תשובה כי פה ממשיכים, הכול הוא שהיה הוא שיהיה, אפרופו קונספציה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
עברנו כעת להסתייגויות. סליחה, אבל לקחתם את הזמן שלכם. תכננתי לתת יותר. יש לכם 51 הסתייגויות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יש לנו עוד.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יש לכם עשר דקות להסתייגויות. אתה לקחת את הזמן שלך. היה לך יותר. בבקשה.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
היו"ר מבקש לקצוב זמן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תגיד לי כמה שניות לכל אחד. אני רוצה להבין את החלוקה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
כל דקה זה 60 שניות עד כמה שאני יודע.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
בועז, לא עובדים פה בקבלנות.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יש לי פה ייעוץ משפטי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני ממך כיושב-ראש הוועדה לא שמעתי שורה אחת על השאלות שעלו פה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
עמית הלוי גם קיבל עשר דקות?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
עוד לא הגענו אליו. הוא יקבל.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא הגענו? אמרת לי שאי אפשר לנהל את הוועדה בגלל ההסתייגויות של עמית הלוי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
חבל, זה הזמן שלך.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה לא הזמן שלי.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה ממש לדרוס את האופוזיציה, עם כל הכבוד, חבר הכנסת בועז ביסמוט, יושב-ראש הוועדה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יש פה ייעוץ משפטי ליד.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה כשעמית הלוי הציג 2,000 הסתייגויות הכול נעצר?
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הוא לא הציג.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
הוא עוד לא הציג. הוא פשוט עצר את החקיקה ולא אפשרו לחוק לעבור.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא לדבר איתי על הדיונים שעוד לא היו פה. בבקשה, להתחיל.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
עשר דקות זה לא רציני.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני אגיד לך מה אני הכי הייתי רוצה, שיושב-ראש הוועדה פעם אחת יתייחס לכל מה שעלה פה. ייתן תשובה. אמרת על הייעוץ המשפטי? תן תשובה לשאלות שהייעוץ המשפטי שלך העלה. כלום. "עכשיו אתה תדבר", "עכשיו את תדברי", "עכשיו היא תדבר", "אל תפריע לה". "זה הזמן שיש לך".
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני מאוד שמח שאתה מחלק לי ציונים.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
אנשים מדברים בלי סוף, אדוני היושב-ראש, ואנחנו יושבים פה וצריכים לסבול את הדבר הזה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אתם לא צריכים לשבת פה. אתם להקת המצביעים. הביאו אותך. למה מעניין אותך הדיון? אתה יודע על מה הדיון? אתה יודע על מה אתה מצביע?
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
בטח שאני יודע על מה הדיון.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא, אתה לא יודע על מה אתה מצביע.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
אתה הלכת בכלל לעולמות אחרים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא יודע על מה אתה מצביע. אתה לא יודע איפה אתה גר. אתה יודע על מה אתה מצביע?
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
הרסתם את הוועדה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אמרתי לך, אתה לא יודע איפה אתה גר.
<< דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>
לא, אתה יודע.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני יודע איפה אני גר, בהושעיה. אני גר רק בהושעיה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בבקשה, להתחיל.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הערה ראשונה. בסעיף 1 להצעת החוק שנאמר שם ב-31 בדצמבר 2028, יבוא במקום זה "2026". אף אחד לא יכול היה לצפות את ה-7 באוקטובר. אני חושב שלהגיד היום שצה"ל מוותר במקרה הטוב על 711 חיילים למשך שלוש שנים קדימה, זה דבר לא אחראי ולכן אנחנו חושבים שלתת את ההארכה הזאת לשלוש שנים זה דבר שהוא מבחינתנו לא אחראי. ההצעה שלנו מדברת על זה שמה שצריך לבוא לכאן זה 31 בדצמבר 2026, זאת אומרת לתת את זה לשנה אחת.
(היו"ר ינון אזולאי)
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ואז הם יגישו בזמן, יעשו את הדיון, מה שאמרו, אנחנו מצטערים שאנחנו יומיים לפני. לא הספקנו והיו אילוצים, אז עכשיו תהיה להם שנה ותהיה להם שנה להיערך וכבר לא יהיו אילוצים. אדוני היושב-ראש, זה אך טבעי שזה לא יהיה לשלוש שנים. כאן נאמר שהייתה כאן בהילות ולא היה זמן.
<< דובר >> היו"ר ינון אזולאי: << דובר >>
אני בדרך כלל לא מפריע בהסתייגויות. אני אגיד את הדעה שלי. אני בדעה שזה צריך להיות פחות זמן. אני גם בדעה שלא נכנס חוק ויוצא איך שהוא נכנס. זו הדעה שלי.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני, מאחר ואני מאוד מעריכה את הכנות שלך, אני רוצה ברשותך להמשיך את ההסתייגויות.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
אני אגיד משהו אחד לגבי זה. יש שתי מתודות בהסתייגויות. בדרך כלל או שאנחנו נמצאים בסיטואציה שבאמת יש הסתייגות ואז הצבעה עליה, הסתייגות, הצבעה עליה בהתאם למקבצים. קיבלנו את זה פה במהלך הדיון. לא יכולנו לעשות מקבצים, לא יכולנו לבדוק כפילויות, דברים כאלה. האופציה השנייה היא זמן קצוב על המכלול של כל ההסתייגויות וכמובן גם אפשר רוויזיה על ההסתייגויות כמו שזה נעשה בפר הסתייגות. כאן היו"ר קצב עשר דקות לכל ה-51.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
השאלה אם הוא קשוב לדברים מהותיים? הנה, הוא הגיע. אדוני היושב-ראש, היות ויש כאן משהו מהותי, אני שמחה שממלא מקום יושב-ראש הוועדה מתייחס לזה כי זו הסתייגות מהותית.
(היו"ר בועז ביסמוט)
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
בדרך כלל אנחנו כן נמצאים בעולם של בערך דקה פר הסתייגות בסיטואציה שאנחנו לא מדברים על - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
ואין דקה.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
אפשר לקבוע זמן קצר יותר כשאנחנו נמצאים בתוך מצב של נימוק של כל ההסתייגויות כמכלול.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ההחלטה לקצוב זמן היא של היו"ר אבל הוא לא ראה את ההסתייגויות.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני רוצה להגיד לייעוץ המשפטי, גם לחבר הכנסת ינון אזולאי שנמצא בקואליציה וגם ליושב-ראש הוועדה. אני מרגישה שההסתייגות שלנו כאן וגם כל ההתייחסות לחוק הזה היא התייחסות עניינית ומקצועית. אני אומרת את זה בצורה הכי כנה ולא מתוך פוזיציה, לכן אדוני היושב-ראש, אני באמת שואלת אותך בצורה ישירה האם בכוונתך להקשיב להסתייגויות שלנו המהותיות? קודם חבר הכנסת שטרן הציג בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שדווקא בגלל שראינו וגם נענינו על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה שההחלטה של הממשלה הוארכה - - -
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
מתי הגיעו ההסתייגויות?
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
עכשיו.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
במהלך הדיון.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
נכון. גם ההסבר המלומד של הייעוץ המשפטי הגיע אתמול בערב. כולנו עובדים 24 שעות. אני יצאתי מכאן בלילה. הבוקר קראתי את ההסבר המלומד, אז בואו לא נחנך אחד את השני. מתי הגיעה הבקשה? גם אפשר לבדוק לאחור מול משטרת ישראל.
אני באמת חושבת שהממשלה בעניין הזה, ואני אומרת לך את זה כיושב-ראש ועדה, פשוט האריכה את זה בשלוש שנים. צר לי שעמדת הצבא זה גם כן לקבל את החלטת הממשלה ככתבה וכלשונה, לכן אני אומרת שאת הארכת השעה הזו, כל עוד יש על השולחן שלך, של הכנסת, שלנו המחוקקים תפוחי אדמה לוהטים כמו חוק הפטור מגיוס, כמו חוק שירות אזרחי שאנחנו נצטרך לתקן בעקבות זה, אני מציעה לא להאריך את זה, בטח לא בשלוש שנים. אני חושבת שלא צריך להאריך את זה בכלל אבל אם אתה מאריך את זה, תאריך את זה לפחות זמן, לא לשלוש שנים. הנה, אומר כאן חבר הכנסת אזולאי בכנות רבה שאני מעריכה, תאריך את זה בשנה. אל תיתן לממשלה עכשיו את היכולת להאריך את זה בשלוש שנים כאילו הוא שהיה, הוא שיהיה. אנחנו צריכים להגיד להם, חבר'ה, תסתכלו במראה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
כן, ינון.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני חושב שחוק שנכנס הוא לא אותו חוק שיוצא ובמיוחד כשהממשלה מביאה חוק. היה דיון מקצועי ונשאלו שאלות. אני חושב שכן נכון לא לתת את כל השלוש שנים. אדוני היושב-ראש יחליט מה שהוא חושב. אני בסופו של דבר אכבד את הדעה שלכם, אבל את הדעה שלי אני חייב להגיד. אני אצביע על מה שתבקשו כדעה. אני חושב שכן צריך להוריד פה, וגם להבין שאנחנו מצד אחד לא בשוויץ ומצד שני אנחנו אחרי ה-7 באוקטובר. יכול להיות שיהיו עוד שינויים במהלך השנה, ואנחנו נאחל רק לטוב בעזרת השם. גם אם נאריך את זה לתקופה מסוימת, תמיד אפשר לחזור לפה מאשר לתת את זה שלוש שנים והם שוכחים מהוועדה. מניסיון, לא באים בסופו של דבר. אגב, הייתי מוסיף את ההערה הזאת של הייעוץ המשפטי שיבואו פעם בכמה זמן לדווח כדי לדעת מה קורה עם זה. אני חושב שזה כן נכון וכן ראוי. זה גם מכבד את הוועדה, אבל לפחות בנושא של השלוש שנים אני חושב שזה הרבה זמן לתת לממשלה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
כמה אתה היית ממליץ?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני חסיד של כמה שפחות. אני חסיד של שנה. אתה רוצה יותר, אז בסדר. שאלת את הדעה האישית שלי. זו הדעה שלי האישית. אמרתי, אני איתך.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני חשבתי שצריך לעצור את זה. המקסימום זה שנה. אני אגיד לכך עוד משהו, אדוני. אני קוראת לשר הביטחון ושואלת אותו מה זה ה-1,172 האלה כשאתה יודע שאתה בפערי כוח אדם? הוא שהיה הוא שיהיה? מה זה הדבר הזה? זה אחד. אני קוראת גם לרמטכ"ל להסתכל בצורה ביקורתית כי הוא מקבל את החלטת ממשלה ככתבה וכלשונה. יש פה מקום להטיל ספק גם בצרכים שהצבא נדרש לתת מחוץ לצה"ל. זה הכול.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו לא יכולים להמשיך על אוטומט. בדיוק אתם אומרים את האיפכא מסתברא. יש כאן שורה של שאלות של מדיניות, שאלות עקרוניות, קל וחומר אחרי ה-7 באוקטובר, אז אם תהיה שנה שזה באמת במקסימום, אני חושבת שצריך פחות, יהיה זמן לוועדה הזאת לשאול את השאלות, כי עלו כאן שאלות שלא נענו, אדוני, ברמת המהות, ברמת הגדרת התפקיד של הצבא, ביטחון.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני, זו הסתייגות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו נצביע על כל הסתייגות בנפרד כי זה מהותי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
נגיד שההצעה לא מתקבלת, מה קורה לאותם חיילים שכרגע - - - ?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מסיימים במקום או אלה שהתחילו מסיימים את שלוש השנים שלהם?
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
היה לנו את זה בשב"ס.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
צריך יהיה לעשות הוראת מעבר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי. כיוון שבאמת גם לי אין שום כוונה לפגוע במשטרה מחר בבוקר. במקביל רצים פה עוד כמה חוקים, ובחוקים שאני מונה זה לא רק חוק הגיוס או ההשתמטות, לא משנה איך כל אחד יקרא לזה, אלא זה גם הארכת צווי 8 וחוק שעומד לפתחינו, של הארכת שירות החובה שהוא כבר על שולחן הוועדה. אני חושב ששני החוקים האלה שדיברנו עליהם, לפחות החוקים הגדולים של חוק הגיוס וחוק הארכת שירות החובה, ייקח חודשיים, שלושה, ארבעה, אז עד חצי שנה אם נתיישר על זה, ואז גם יינתנו תשובות לדילמות שעלו פה מצד אחד, ואם צריך גם המשטרה תיערך לזה. גם הצבא יערך לזה וגם הפרט בהיבט של החיילים הבודדים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
רק לזכור שמדובר ב-250,000 ימים בשנה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית חמש דקות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תודה.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:24 ונתחדשה בשעה 10:46.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
קודם כל האמירה העיקרית שלי זה שאופוזיציה וקואליציה כשזה קשור לביטחון ישראל, יודעים גם כן להגיע לסיכומים ולהיות תמימי דעים. אני לא אוהב להיות חלוקים בנושאים שהם ביטחון ישראל. אני יכול להבין את חבריי לאופוזיציה. הם פה מדברים על כך ששלוש שנים זה באמת הרבה זמן, ועצם הרעיון הזה שאדם מתגייס, הוא מתגייס לצבא והוא צריך להיות בצבא. מצד שני אמרתי את זה בדיון עצמו וגם האופוזיציה החמיאה לכם, אנשי המשטרה, כי ב-7 באוקטובר המשטרה עשתה תפקיד שהוא לא רק משטרה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
הצילה את ישראל.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
יפה. עשתה דברים מדהימים, ולכן החלטתי יחד עם חבריי לאופוזיציה שאנחנו נעשה את ההארכה הזו לא לשלוש שנים, כי אם לשנה אחת. אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?
<< דובר >> אסף פרידמן: << דובר >>
שלושה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
מי נגד? מי נמנע?
<< דובר >> אסף פרידמן: << דובר >>
אחד.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הצבעה
אושר
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
מה רצית להוסיף?
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
רק משהו אחד צריך להוסיף. הנוסח ידבר על ה-31 בדצמבר 2026 ויהיה סעיף דיווח.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
סעיף דיווח חשוב מאוד.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
חשוב מאוד סעיף דיווח לוועדת חוץ וביטחון. אני חושב שההצבעה הזו הייתה אמירה ברורה. אני רוצה להודות גם לחבריי לאופוזיציה על הטענות והטיעונים הטובים, וכמובן שוב הזדמנות להחמיא למשטרת ישראל על העבודה הנהדרת.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בהחלט.
<< דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >>
להחמיא למשטרה, אז אני הגעתי לשמוע את זה. זה חלק מהעניין.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תגיד לפרוטוקול שאנחנו לא מתואמים. יש עוד דבר. למרות שהזמן מוגבל, כשאני מבטיח אני מקיים. יש פה אח שכול שגם רוצה להגיד דבר-מה.
על מה להצביע?
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
גם על המספר. הקראנו את זה מקודם. מדובר על הצבה של 1,172 חיילים.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אוקיי, אז גם פה אמירה נאמרה.
בבקשה, אם אפשר רק בקצרה למרות שאני לא אוהב להגביל, ואתה יודע.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
בוקר טוב.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בוקר טוב, אדוני.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
רק לשר. השר, שתדע לך שכולם פה, קואליציה, אופוזיציה באמת חילקו שבחים למשטרה על כל העשייה שלה. אנחנו יודעים את זה. יש דברים שעליהם באמת אין מחלוקת. באו פה ודיברו אנשים גם על השכר של השוטרים שאתה נלחם בשביל השכר הזה, וצריך עוד לעשות הכול על מנת להוסיף להם ושלא יצטרכו ללכת למקומות אחרים אלא בתוך המשטרה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
בעניין השכר אני חייב לציין. אני מאוד אוהב כשאופוזיציה וקואליציה מסכימים. אני אוהב את זה. אלעזר בדיון עצמו החמיא לך על הנושא של השכר, נכון, אלעזר? לא בדברים אחרים אבל בדבר הזה, למען ההגינות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
הנה, בבקשה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אנחנו בעד תגמול שוטרים.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
רק משהו אחד פרוצדורלי קטן. ההסתייגויות - - -
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כל ההסתייגויות הופכות לרשות דיבור.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
רשות דיבור במליאה.
<< דובר >> גלעד נווה: << דובר >>
ההסתייגויות של יש עתיד ושל ישראל ביתנו הפכו להיות בקשות רשות דיבור.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
גם כחול לבן.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
גם כחול לבן, נכון, אלעזר. תודה על התרומה לדיון. מעריך.
בבקשה, אדוני, סליחה שקטענו אותך.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
שלום לכם, קוראים לי ישראל שור ואני אח שכול לאחי הבכור אבידע שנהרג בלבנון.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני רק צריך להגיד משפט אחד. אחיו נהרג, וזה מורשת קרב של הצנחנים מיום שהתגייסנו. ב"אביב נעורים" נהרגו שניים משני קיבוצים סמוכים, חגי מעיין ואבידע שור. הם היו בשבילנו מודל כלוחמים גיבורים בצנחנים. אמנון שחק היה אז המפקד. זה היה מבצע משולב נגד ראשי הטרור של אז, של סיירת צנחנים, צנחנים ושייטת 13, לכן השם שמדבר פה על אח שלו, באמת זה חרוט אצלנו. תודה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה על הדברים. תודה על התוספת.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
תודה רבה, חבר הכנסת שטרן. עד עכשיו הייתי רגוע. עכשיו אני כל כך מתרגש שאני מקווה שאני אצליח לקרוא את כל מה שכתבתי, אבל לבקשתך היושב-בראש, חבר הכנסת ביסמוט, כתבתי כדי שאני לא אהיה מפוזר, שתי דקות. אמנם לא קשור לדיון הזה אבל בהחלט מרגיש שמייצג משפחות שכולות.
היו כ-50 ועדות חוץ וביטחון בנושא חוק ההשתמטות בראשות חבר הכנסת אדלשטיין. גם ברשותך, חבר הכנסת ביסמוט היו כבר עשרות. אני מניח את מה שאתם בוודאי יודעים, שהחוק לא יעבור. יש התנגדות גורפת לא רק בציבור אלא גם בכנסת וגם בקואליציה. אני מניח שהממשלה צריכה להראות לחרדים שדנים בחוק כדי לשרוד. החרדים צריכים להראות לרבנים שנלחמים בכנסת למען החוק, והרבנים צריכים להראות לציבור המשתמטים מגיוס, שמקבלים את הבטלנות שלהם כדי להמשיך לקבל את הקולות שלהם. מעניין אם חוק ההשתמטות בצורה שאתה מציג אותו להצבעה היה נכנס למצע הליכוד לכנסת הבאה. הכול כמובן מיותר כי יש חוק שוויוני כבר יש.
כאן מגיע המקום של המשפחות השכולות ומשפחות הנפגעים. מדוע אחרי כל מה שהן עברו, הן צריכות לצפות בדיונים שקורעים אותן וקורעים את העם, ואנשי המילואים שכבר מקבלים צו 8 לסבב מספר 8? כמה כאב עוד אפשר להסב למשפחות עם הדיונים הללו? למה לא קם מישהו בכנסת, הממשלה, הקואליציה, הוועדה הזו ואפילו אתה, חבר הכנסת ביסמוט, והופך סוף-סוף את הכיוון של העגלה המסוכנת הזו? הגיע הזמן שגם הוועדה הזו תדון בשיקומן של המשפחות ואשרור החוק הקיים שללא ספק יתרום פי אלף לביטחון המדינה. תודה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה לך. תודה על הדברים.
בבקשה, אדוני.
<< דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >>
אני רק רוצה במשפט אחד. אני נכנסתי לכאן להגיד לכם תודה, לכל חברי הוועדה. כמו שאמרת, יושב-ראש הוועדה, בראשם חבר הכנסת ביסמוט, אבל לכולכם כאן, אופוזיציה, קואליציה. זה בכלל לא משנה. המשטרה היא משטרה של כולנו, וכל המאבקים האלה שאנחנו עושים כאן בשביל המשטרה על השינוי הכול כך גדול שקורה במשטרה בשנים האחרונות, זה מאבקים בשבילנו, באמת בשביל כולם. זה לא שמאל וזה לא ימין וזה לא דתיים וזה לא חילוניים. זה כולם ביחד. אני חושב שהמשטרה עושה דברים נפלאים. אגב, אפרופו מה שאמרת, אדוני היקר, אני חושב שהמשטרה, יש לה כוח בעניין הזה של לפתור לפחות חלק מהסוגיה הציבורית שמתעוררת בעניין השוויון בנטל, כי בסוף פתחנו מג"ב חרדי ואני רואה את ההתלהבות הכול כך גדולה בציבור החרדי. אגב, תדע לך, אני אומר את זה ככלל. יש שם הרבה אנשים טובים בציבור הזה. הרבה אנשים שהם רוצים לעזור.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
אין לנו בעיה עם הציבור החרדי. יש לנו בעיה עם הראשים של הציבור החרדי. החיבור לציבור החרדי הוא מדהים. אחים שלנו ואסור להפריע להם ללכת על פי צו מצפונם.
<< דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >>
תשמע אותי רק דקה. גם לחברי הוועדה כאן יש את היכולת לתמוך, ותעלה סוגיה כמה להכניס למג"ב חרדי, ואני מסוכם כבר עם שר הביטחון לתת יותר למג"ב חרדי, וכמה להביא לשב"ס וכמה להביא לכבאות והצלה. אני חושב שאם החרדים בהמוניהם, אני אומר לך, רוצים לבוא למסגרות האלה, ושם יש לנו את כל הכלים. מה לעשות, מג"ב נחשב היום הרבה יותר מסורתי.
הייתי במבצע של מג"ב, לילה אחד. היה מ-00:00 עד 05:00. טוב, יאללה, אני בא. כבר רוצה הביתה. אומרים לי, מה פתאום, בן גביר, רגע, רגע, בוא. כולם הם גלויי ראש. שים כיפה, טלית, תפילין, יש תפילה. זה לא תפילה סתם. חצי שעה תפילה. פיוטים וסלסולים וקריאת התורה, הכול כדת וכדין. יש לנו את האופציה לעשות את זה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אגב, אני גם מקבל הרבה פידבקים חיוביים מהשטח.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
השר בן גביר, כשהחוק הזה יעלה להצבעה, באיזה צד אתה?
<< דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >>
אני אומר לך באיזה צד אני.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
אני רוצה לשמוע את זה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
בצד של עם ישראל.
<< דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >>
אני אהיה בצד של העם הזה ובצד של הבן שלי. אנחנו לא מכירים. יש לי בן בסיירת. הוא הזמין אותי לפני כמה שבועות. בהכשרה הם נשארים הרבה מאוד זמן. אמר לי, אבא, בוא, אני חוגג יום הולדת. תבוא ליום הולדת שלי. באתי אני ואימא שלו. הבאנו שווארמות. אחרי זה הבאנו עוגות, אז איזה קיבוצניק, ילד מתוק אומר לי, בן גביר, אני לא מבין אותך. הבאת לי שווארמה, עכשיו אני אוכל עוגה. אמרתי לו, זה לא חלבי, זה פרווה. אל תדאג, מותק. תאכל. אני אומר לך, ישבתי איתם. אין שמאל ואין ימין ואין קיבוצים ומושבים. זה נכון שכמעט כולם ימנים. אפילו הקיבוצניקים הם כבר מאוד ימנים, מה לעשות, אבל כולם אומרים לי, בן גביר, בן גביר, רק מה שאתה אומר. בוא ניכנס לעזה, בוא נפרק אותם. תדע לך, האחדות בינינו היא הרבה יותר גדולה והרבה יותר חשובה, ואני אומר לך, גם לציבור החרדי.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
השר בן גביר, אתה מדבר על אחדות. אין דבר שאנחנו רוצים יותר מאחדות, ואני שואל אותך שוב. יש דבר אחד שעומד היום בראש הקרע בעם ישראל וזה חוק ההשתמטות הזה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
זה לא נכון. אתם עושים את זה. סליחה, האופוזיציה הופכת את זה לכותרת. תפסיקו.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא תהיה אחדות עם השתמטות.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא להפריע לשר.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
יש פה הזדמנות נדירה לדיאלוג ביני לבין השר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אני רוצה להגיד לך מילה אחת. משפחות אני מכיל, מחבק, מה שרוצים. אני אף פעם לא עונה. רק מילה אחת. להזכיר לך, אתה יושב כאן בוועדות הרבה זמן. מה אמרנו חודשים? אנחנו לא רוצים להחזיר את החטופים. עכשיו אנחנו לא רוצים לגייס. אנחנו לא רוצים ובסוף מחכים כמה חודשים ומה יוצא? שאנחנו כן רוצים ואנחנו אפילו מיישמים, אז תסמוך עלינו גם כן. טובת המדינה, טובת עתידנו זה מה שעומד לנגד עינינו. אני מאמין בחוק הזה. יהיה דיון בהמשך. אתה לא מאמין בו. זה הדמוקרטיה הישראלית. נתווכח כחברים, נתווכח כאחים ובסוף הדמוקרטיה היא זו שתחליט, אבל דע לך שאנחנו באים במטרה לגייס. אני זה שבארבעה-חמישה חודשים האחרונים יושב יום-יום, לא אגיד שעה-שעה אבל שלוש-ארבע פעמים פגישות ביום עם חרדים שאני מכיר הרבה שנים. נכון, הם יקרים לי, ולכן המשפט הזה, יש שם אנשים טובים - - -
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תשב עם המילואימניקים. תשב עם הלוחמים ותשמע.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
המילואימניקים, על זה אני רוצה להגיב. מילואימניקים זה חלק מחיי. זה אנחנו, המילואימניקים. זה הבת שלי שבאה מהצבא. זה הבת שלי שמאמנת. זה הבת שלי עם הכומתה האדומה. מה זה מילואימניקים? זה אבא שלי, זה אחותי הסגן אלוף, זה אבא שלי 67', 73', זה אני. זה כולנו. מה זאת אומרת מילואימניקים? העולם החרדי, אני לא חלק ממנו ואני כן חייב להפוך אותו לחלק בלתי נפרד ממני כי הוא חלק בלתי נפרד ממני. אני בא אליו ואני אומר לו כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, המדינה צריכה אותך, ואני כרגע בונה אמון בינינו, לכן אם המילואימניקים אומרים לי, אתה רואה יותר חרדים ממילואימניקים, המילואימניקים זה חלק ממני. את החרדי אני מצרף, ויש לי חדשות בשבילך. הוא רוצה לבוא בטוב.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בועז, קולם של המילואימניקים צריך להישמע יותר בוועדה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
מותר לך לא להסכים איתי אבל סמוך עליי, האמן לי.
<< דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >>
רק לסיום. באמת אני באתי להגיד, בבקשה מכם, חברי הוועדה, לנגד עיניכם בחוק תכניסו המון. אני רוצה כמה שיותר מג"ב חרדי. תעזרו לי וזה יכול לעזור לכולנו.
משפט אחרון לך, יושב-ראש הוועדה ביסמוט. אי אפשר לא להתאהב בך כששומעים אותך. באמת זה עם ישראל. תראה איזה יופי.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
תודה רבה. הדיון נעול. תבוא כל יום.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>