פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 497
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ו (12 בינואר 2026), שעה 09:30
סדר היום:
<< נושא >> קשיים בתהליך הבחירות להסתדרות המורים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
צבי ידידיה סוכות – היו"ר
משה טור פז – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון
יוסף טייב
מוזמנים:
תמר בן עמי
–
המחלקה המשפטית של רשות התאגידים, משרד המשפטים
חיים נהון
–
איש חינוך, יו"ר סיעת נחל, הסתדרות המורים
אפרים שלום
–
יועץ ליו"ר סיעת נחל, הסתדרות המורים
איילת חכים
–
סיעת נחל, הסתדרות המורים
טל לוריא
–
מייסד ארגון 'מורים מובילים שינוי'
יאיר וייגלר
–
מנכ"ל ארגון 'מורים מובילים שינוי'
שמעון אור
–
דודו של אבינתן אור, משפחות החטופים
ישראל שור
–
אח שכול, משפחות שכולות
משתתפים באמצעים מקוונים:
אליסה כהן
–
מחנכת בבי"ס יסודי, חינוך תחילה
ייעוץ משפטי:
נירה לאמעי רכלבסקי
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> קשיים בתהליך הבחירות להסתדרות המורים << נושא >>
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שלום לכולם, בוקר טוב. אנחנו מתחילים היום דיון חשוב מאוד בנושא הפיקוח על בחירות להסתדרות המורים שנוגע לחיים של כולנו, אבל לפני כן, כמנהגנו, אנחנו ניתן קודם כל לשמעון אור לדבר ואחריו ישראל.
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
בוקר טוב. אני מקווה שאני לא אצטרך להגיע לפה, זו גם תקווה של כולנו, אני יודע. שמעון אור, דוד של אבינתן שחזר ברוך ה' עם 19 חטופים חיים ואחרים שחזרו לקבורה, ברוך ה', שזה גם כן דבר שהוא נפלא למשפחות, אבל רן גואילי לא חזר ואנחנו קצת חוששים מהנרמול של המצב הנוכחי.
נרמול זה אומר שזה קצת מזכיר לנו את ה-6 באוקטובר, שקט ייענה בשקט, הם לא הורגים בנו, אנחנו לא הורגים בהם. יש קו צהוב, לא עוברים את הקו הצהוב, רואים את החמושים מעבר לקו הצהוב ומבליגים, אין סיכולים ממוקדים ואז כשיש את הנרמול הזה יש ידיעה של חמאס שככל שהזמן עובר המרוויח היחידי מהנרמול הזה זה חמאס. הוא מתעצם פוליטית, צבאית, משתדרג, משפץ.
אנחנו מבקשים ממך לשבור את הנרמול הזה, להודיע גם לראש הממשלה וגם לממשלת ישראל, דרך הקואליציה שלכם, דרך הלחצים שלכם, אין נרמול של רן גואילי. זה אומר שרק פעילות התקפית מעבר לקו הצהוב, חיסולים ממוקדים, שכל מפקד בכיר או לא בכיר בחמאס יודע שכשהוא נכנס לאוטו בבוקר הוא לא יודע איך הוא גומר את הבוקר, האם הוא יגמור בתוך המשרד שלו או בתוך המחילה שלו, או בשמים אחרי שהפציצו אותו.
כשהם יידעו שזה העתיד שלהם, שזה מה שהולך לקרות להם, הם יחזירו את רן גואילי. הם יחזירו אותו כי הם יודעים איפה הוא, נקודה. הם מושכים כדי לתת תאורה לחוסר האונים שלנו ולמצב שהיה ב-6 באוקטובר. אז אנחנו מבקשים ממך, אם אפשר, לא רק להגיד לא עוברים לשלב הבא, אלא ללחוץ למערכת התקפית מעבר לקו הצהוב, חיסולים ממוקדים ופעילות התקפית עד שרן גואילי חוזר.
אני חייב לומר שזה גם ישרת את המטרות של הסיעה שלכם ושלנו כמדינת ישראל, זה אומר פירוז עזה ופירוק חמאס מהנשק שלהם. זה ישרת ישירות, כי ברגע שהם יבינו שאנחנו נמצאים במערכת שלא מוותרת, לא חוזרים על הדר גולדין, הם יבינו שאין עתיד, לא להם ולא לקטע ההתקפי שלהם ואנחנו נוכל להתקדם קדימה.
אנחנו רואים ברן גואילי אדם שלמעשה שומר בגוף שלו גם על המטרות שלנו כמדינת ישראל. אז אנחנו מבקשים, אם אפשר, ללחוץ על קטע התקפי, לא רק על נרמול שלא עוברים לשלב הבא. אם יש לך נקודת התייחסות אנחנו מאוד נשמח.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני מסכים לחלוטין. אתה מכיר את העמדה שלנו, היא לא חדשה, אנחנו אמרנו אותה ערב העסקה האחרונה, אנחנו חושבים שזו הייתה טעות איומה, צריך להשמיד אותם עד האחרון שבהם. אין פתרון אחר לעזה חוץ מכיבוש, עידוד הגירה והתיישבות שם. זו העמדה שלי ושל המפלגה שלי. אני מקווה שבבחירות הבאות יהיה לנו יותר כוח ונצליח לעשות יותר.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
בוקר טוב. קוראים לי ישראל שור, אני אח שכול לאחי הבכור אבידע שנהרג בלבנון. אני לא בא לדבר איתכם על פוליטיקה, אני בא לדבר איתכם על העתיד שלכם, לא העתיד האלקטורלי, לא הפריימריז, לא המקום ברשימה אלא היום שבו תשבו לבד, בלי תפקיד, בלי לשכה, בלי עוזרים, ורק שאלה אחת תישאר, איפה הייתי כשהמדינה קרסה ומה עשיתי כדי לעצור את זה.
מלחמת ה-7 באוקטובר לא נפלה מהשמים, היא לא הייתה גזרת גורל, היא לא הייתה הפתעה מוחלטת, היא הייתה תוצאה של שנים של התעלמות, של זלזול, של אזהרות שלא טופלו ושל הנהגה שידעה ושתקה. ואתם, יושבי ראש הוועדות, לא הייתם אזרחים פרטיים, לא הייתם פרשנים בטלוויזיה, לא הייתם מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות, הייתם השומר שבכניסה, הייתם מי שאמורים לשאול, לדרוש, לפקח, להתריע ולעצור ולא עשיתם את זה.
מאז אותו יום המדינה מלאה באנשים שאיבדו הכול, אנשים שפונו מבתיהם ולא חזרו, משפחות שחיות חודשים במלונות, בדירות זמניות, בחוסר ודאות מוחלט, אזרחים שהמדינה אמרה להם תסתדרו, נבדוק, נטפל, בעתיד, והעתיד לא מגיע. המשפחות השכולות לא רק מתמודדות עם אובדן, אלא גם עם בירוקרטיה, עם זלזול, עם מערכת שלא רואה אותן באמת.
ואתם ממשיכים לנהל דיונים, להעביר חוקים, להתווכח על סמכויות כאילו לא נקראה כאן המציאות. האנשים שהצביעו עבורכם האמינו שתהיו הכתובת שלהם ברגע האמת, שהכנסת תהיה המקום שבו הכאב שלהם מקבל קול, שהוועדות יפעלו קודם כל למענם. בפועל אתם מועלים בתפקידכם, לא מתוך חוסר ידע אלא מתוך בחירה, בחירה לא להתריע, בחירה לא לעצור, בחירה לא לדרוש אחריות, בחירה לא לראות את האדם שמולכם, כי נוח יותר לראות את הכיסא.
אבל העתיד לא שוכח, יבוא יום, והוא קרוב יותר ממה שאתם חושבים, שם לא ישאלו אתכם איזה חוק העברתם, אלא איזה חיים לא הצלתם. לא ישאלו מה אמרתם בוועדה, אלא למה לא קמתם מהכיסא כשהיה ברור שהכול מתפרק והשמות, שמות הנרצחים, שמות החיילים, שמות הילדים, שמות המשפחות, לא ייעלמו, הם יהיו שם איתכם בשקט, בלי צורך בצעקה, זה העתיד שלכם.
ועדיין לא מאוחר מדי, עוד אפשר לבחור להיות מי שאומר עד כאן, עוד אפשר להפוך את הוועדות למקום של אחריות ולא של בריחה, עוד אפשר להתחיל לטפל באמת במפונים, בשכולים, באזרחים שננטשו, אבל זה דורש אומץ, אומץ שלא נמדד במחיאות כפיים אלא בנכונות לשלם מחיר. השאלה היחידה שנותרה היא זו, כשהעתיד יעמוד מולכם האם תוכלו לומר שניסיתם לעצור את האסון או שתשתקו כמו ששתקתם אז? כמה אזרחים יכלו לחיות אם אתם הייתם קמים בזמן, וההיסטוריה, תדעו, לא תזכור מה אמרתם בוועדות, היא תזכור כמה זמן ישבתם כשהיה ברור שחייבים לקום.
אבל העתיד לא שוכח והוא לא סולח, יום אחד כשתאבדו את הכיסאות, כשתיגמר הלשכה, כשתישארו בלי תפקיד ובלי חסינות, יישאר רק רגע אחד בלבד, הרגע שגם הילדים שלכם ישאלו: אבא, אמא, איפה הייתם כשזה קרה? ומה תענו להם? שתדעו, לא תוכלו לענות להם עם פרוטוקולים, לא עם הצבעות, לא עם תירוצים, הם ישאלו דבר אחד בלבד, האם קמתם או שנשארתם לשבת? וההיסטוריה לא תזכור מה שאמרתם בוועדות, היא תזכור מה תצטרכו לומר לילדים שלכם, למה ידעתם ולא עצרתם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה, ישראל. עוד מישהו בנושא שלא קשור לדיון?
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו נתחיל את הדיון בנושא הפיקוח על הבחירות בהסתדרות המורים. אני מבין שהסתדרות המורים בחרה להחרים את הדיון וזה בעיניי לכשעצמו כתב אישום חמור נגד הגוף ההזוי הזה. בסוף הסתדרות המורים במדינת ישראל זה גוף שמתיימר לייצג את מורי ישראל. הוא מבצע בחירות ופעם אחר פעם נשמעות טענות שהבחירות האלה אינן שקופות, הבחירות האלה לא מגיעות בצורה שבה כל המורים יכולים לבחור ולהיבחר. חלק ממי שמנהל את הבחירות הוא גם אנשים שאמורים להיבחר בבחירות, משתמשים במשאבי הארגון כדי לקדם את הבחירה של עצמם בתוך הארגון הזה.
בכל הדברים האלה אנחנו רצינו לדון כאן בוועדה, זימנו אותם בצורה מסודרת, העברנו להם שאלות, אבל הם בחרו להחרים וההחרמה שלהם עכשיו את הדיון היא לא עוד משהו, ההחרמה שלהם את הדיון הזה זה עוד חלק מההתנהלות וחלק בוטה וסמל לצפצוף הארוך שלהם על כל המוסדות הרלוונטיים במדינת ישראל. אין סוף רפורמות שניסו לקדם לאורך השנים במשרד החינוך נבלמו על ידי הארגון הזה בגלל שזה פוגע במקורבים כאלה ואחרים.
אני חושב, זו לפחות העמדה שלי ואני מקווה שגם חברי מהאופוזיציה יצטרף לזה, אנחנו צריכים לפעול, סימון, כדי להתחיל לפרק את הגוף המסואב הזה, לעשות בו רפורמה אמיתית. אנחנו צריכים לפרק את הסתדרות המורים, הדבר הזה לא יוכל להישאר כפי שהוא, לא יכול להיות שימשיך להיות ארגון שלא נותן למורים את הזכות הכי בסיסית, לבחור ולהיבחר בצורה מסודרת לגוף הזה ולהשפיע על העתיד שלהם ולהשפיע על העתיד של תלמידי ישראל ועל העתיד של מדינת ישראל.
הגוף הזה חייב לעבור רפורמה מקיפה לחלוטין, הוא לא יכול להמשיך כפי שהוא, הוא לא יכול להמשיך לתקוע רפורמות חשובות במערכת החינוך, הוא לא יכול להתנהל בצורה של ניגוד עניינים מובנה והוא בטח לא יכול לצפצף על הכנסת ולצפצף על נבחרי הציבור.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה שאני הולך להגיד עכשיו אני מתכוון להגיד בכל פתיחה של ועדת חינוך ואני רוצה להסביר לכם למה ומה האירוע. בשבוע שעבר קיימתי דיון מהיר, זה היה בוועדה לזכויות הילד כי זה נקבע לפני שהוועדה חזרה, ואני הייתי מזועזע, ואני חושב שגם חברי חבר הכנסת יוסי טייב היה מזועזע, מזה שמשרד החינוך ומערכת החינוך בקריסה כל כך עמוקה, משבר שלא היה מאז קום המדינה, בעיקר בנושא המחסור בצוות הוראה.
הדיון היה בנושא הגיל הרך, אבל הוא חד משמעית נמצא במערכת החינוך בבתי הספר, גם ביסודי, גם בחטיבה וגם בתיכון. הדבר הכי משמעותי שאנחנו שמענו, שמשרד האוצר לא קיבל עד היום נתונים ממשרד החינוך. זו הלאקונה הכי מטורפת שיכולתי לשמוע, לא היו מגעים ושום קשר בין משרד החינוך למשרד האוצר.
ישבנו באולם ושמענו את משרד האוצר מגמגם ולא יודע על מה מדובר אפילו. כששר החינוך שלנו, הדבר היחידי שהוא עושה זה פופוליזם ופריימריז, מערכת החינוך של מדינת ישראל בקריסה מטורפת. אחרי מה שהיה בדיון יצאה כתבה בימים האחרונים, ראינו כתבת מאוד נחמדה, אני חושב שזה ערוץ 13, שבעילום שם מתקשרת לחפש עבודה, דרך הודעה בפייסבוק חזרו אליה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
ב'ישראל היום'.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
ב'ישראל היום'. ופשוט בגלל שיש לה דופק היא יכולה להגיע וללמד את הילדים שלנו. בלי תעודת הוראה, בלי תואר אקדמי, בלי שום ניסיון, בלי שום ידע, ולהתקבל לעבוד עם הילדים שלנו במערכת החינוך. הדבר הזה הוא מעבר לזעקה ודיונים וצעקות, אם לא ייעשה פה מעשה דרמטי של משרד החינוך אנחנו נמצא את עצמנו מהר מאוד בקריסה, בתי הספר יהיו סגורים, הגנים יהיו סגורים, ההורים לא יוכלו ללכת לעבוד והפגיעה הזאת תהיה פגיעה כלכלית וחינוכית, שאי אפשר אחרי זה לתקן אותה.
לכן חשוב מאוד, כיושב ראש הוועדה וצוות הוועדה שנמצא פה, הדבר הזה חייב להיות על השולחן יום יום. כשאנחנו מדברים על הסתדרות המורים, על הדבר הזה, אתה יודע מה אני שואל? איפה אתם? איפה הסתדרות המורים? אני לא שומע אתכם, כלום, שקט, כשאנחנו נמצאים במשבר כזה עמוק, כשאנחנו נמצאים במצב שבעיניים שלי משפילים את המורים, מקבלים אנשים שלא למדו הוראה, לא התנסו, אין להם שום ידע כדי להחליף אנשים שכן למדו. איפה הסתדרות המורים? תסגרו את בתי הספר עכשיו, עכשיו תעשו שביתה, על זה. אבל שקט, לא שומעים אף אחד. אני לא יודע מי מייצג פה את הסתדרות המורים.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אף אחד.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אף אחד לא הגיע?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הם לא באו.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אני מייצגת את הסיעה שהולכת להתחרות בסיעה של אמ"י, אני מייצגת את סיעת נחל. ואני אגיד לך שהמחליפות שלנו, מי שמחליפה אותי, מקבלת שכר יותר גבוה ממני בגן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
סיימת?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יוסי, אתה רוצה להגיד משהו?
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב ראש, קודם כל אני מתחבר עם האמירה הזאת, לא ייתכן שגופים, ודאי גופים כאלו חשובים, יחרימו ועדה בכנסת. זה לא מקובל ולא משנה מה הסיבה שעומדת מאחורי זה. יחד עם זאת במשך שלוש השנים שכיהנתי כיושב ראש הוועדה אני יכול לומר שהיה שיתוף פעולה הדוק עם הסתדרות המורים, לטוב ולמוטב, ולכן קשה לי להבין את אותה החרמה.
יחד עם זאת אני חושב שהתפקיד של הסתדרות המורים הוא קודם כל לדאוג למעמד המורים במדינת ישראל ומעמד המורה הוא לא רק בנושא השכר, הוא חשוב, אם אין קמח אין תורה, אבל הוא קודם כל לתת גב לאותם מורים, ממורים, סייעות, מחליפים, תיכון, יסודי, גנים, לא משנה, כולם צריכים להיות מיוצגים על ידי הסתדרות המורים, וכל עוד אנחנו לא נראה באמת גב אמיתי שעומד מאחורי המורים האלו ומחזיר לקדמת הבמה את מעמד המורים במדינת ישראל, זה לא משהו שהוא שייך רק לוועדת חינוך, זה משהו שצריך להיות סוגיה לאומית וחייבים לטפל בה. ובאמת צר לי שההסתדרות לא הצליחה להגיע.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא לא הצליחה, בחרה שלא להגיע. אני אומר לך, יוסי, אני מקווה שזה ימשיך אצלך כשתחזור, ואני מקווה שתחזור מהר, אנחנו צריכים לעשות כאן דיונים, לבחון כל שקל שעובר מהמדינה לגוף הזה. כל שקל שהמדינה מעבירה להסתדרות המורים, צריך להבין לאן הוא הולך, מה קורה איתו בסוף ומה קורה בסוף גם עם הכסף שהמורים משלמים, בסוף מדובר בהרבה מאוד כסף, צריך להבין מה הולך עם זה ואם מחליטים שמצפצפים פה על הוועדה בכנסת אז אנחנו נתחיל לבחון אותם לעומק, מה קורה פה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
רשות התאגידים נמצאת פה. אולי שני משפטים, רק כדי להבהיר כאן את המסגרת של הדיון. אני לא מומחית בהסתדרות המורים, היא ארגון עצמאי, אגודה עות'מאנית שיש עליה פיקוח ממשלתי. היא כן ארגון יציג לפי חוק ויש לה חוקה משלה וכללים פנימיים משלה.
אני לא יודעת את העובדות של מה מתרחש כרגע מבחינת הבחירות, אבל חשוב להגיד שיכולים לבחור, באופן הגיוני, מי שחבר בארגון. אין חובה על מורה להיות חבר בארגון, יש חובה של דמי טיפול ארגוניים, שזה משהו אחר כמו שכל מי ששכיר פה צריך לשלם לפי חוק, אבל זה משהו אחר. החברות בארגון היא וולונטרית ואני מניחה שרק מי שחבר בארגון יכול להצביע. זה מה שאני יכולה להגיד, לא ידוע לי על יותר מזה, אני יודעת שלארגון יש טריבונלים.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
יש הרבה נקודות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני יודעת שלארגון יש טריבונלים פנימיים.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
הם שינו את החוקה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יכול להיות, אני רק אומרת מה שאני יודעת כמשפטנית שניסתה להבין מי נגד מי בתוך הארגון, בלי לדעת פרטים ועובדות. מדובר בארגון שיש לו טריבונלים של ועדת בחירות, יושב ראש ועדת בחירות, עורך דין איתן הבר, למיטב ידיעתי, ממונה על טרום הבחירות, ובית דין פנימי שלהם, וכמובן הדרך לבית משפט או לעתירות מנהליות פתוחה בפני אנשים כלפי הארגון כמו כל גוף או רשות שיש לה אלמנט ציבורי.
זה מה שאני יכולה להגיד על מסגרת הדיון כרגע וחשוב להבין שלא כל המורים יכולים להצביע להסתדרות המורים אלא מי שבאמת חברים ונרשמו באופן אקטיבי להיות חברים בארגון.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
חשוב גם להגיד שבסוף להחלטות שארגון מייצג לוקח יש השלכה ישירה גם על מי שלא חבר בארגון.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נכון, זאת המשמעות של ארגון יציג, שבסופו של דבר ההחלטות או הפעולות שהוא עושה, שאמורות להיות לטובת כלל המורים משפיעות גם על כלל המורים ומחייבות אותם.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אני מברך על הדיון הזה, בעיניי הוא דיון מאוד חשוב כי לא הרבה אנחנו דנים פה בארגוני המורים עצמם בוועדה לאורך השנים ויש להם משקל מאוד כבד במה שקורה במערכת החינוך לטוב ולפחות טוב. אני גם עברתי על הטיעונים של המצע ואני חייב לומר, רוב הטיעונים בעיניי הם טיעונים נכונים, דווקא הטיעון של הנגשת הליך הבחירות הוא טיעון קצת מוזר במדינה, הטיעון על הבחירות הפיזיות.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הבחירות הכלליות גם מתנהלות ככה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כן, כל הבחירות בישראל הן פיזיות. אני בעד לעבור לבחירות דיגיטליות, עם המגבלות שיש גם לזה, אבל ככה מתקיימות בחירות, בעיניי זה טיעון לא רציני. לעומת זאת הטיעונים האחרים, על היתרון המבני והמוסדי, והסיפור של השימוש במשאבי ההסתדרות ובעיקר סוגיית השקיפות וריכוז הכוח הם בעיניי טיעונים נכונים.
אני רוצה לומר פה משהו עקרוני שאני חושב אותו לאורך כל הדרך, הייתה לי גם הצעת חוק כזו שלצערי לא התקדמה, אני חושב שלנו כנבחרי ציבור יש אינטרס להגביל כוח. גופים חזקים מדי הם בהגדרה גופים, במיוחד שהם גופים לא ציבוריים, אין עליהם בקרה ציבורית. אני אומר כאן משהו עקרוני, בעיניי הגבלת קדנציות, בוודאי בגופים ציבוריים, זה חייב להיות דבר הכרחי. היום פקיד במדינה יכול להיבחר לארבע עד שמונה שנים מקסימום. הגעת לתפקיד מסוים, אתה לא יכול לכהן בו יותר משמונה שנים, גם אם אתה מעולה בתפקידך.
גם בארגוני עובדים, הייתה לי כאמור הצעת חוק כזו שלצערי נבלמה, אני באמת חושב שאם היו בארגון המורים ובהסתדרות המורים בחירות פתוחות ובהן היה ברור למי שמגיע שהוא בא לקדנציה עד שתיים ואחרי זה הוא עושה משהו אחר, זה היה טוב לכולם. אני חושב ככה על המדינה בכלל, סבבים הם דבר בריא מעבר לגבול מסוים, ולכן אני חושב שזה העיקר.
יחד עם זאת, היות שאין כאן ייצוג של ההסתדרות, יש להסתדרות גם תפקיד חשוב בייצוג המורים ובהבאה של הקול שלהם וצריך לומר גם בכנות שהרבה פעמים המדינה, אילולא ארגוני עובדים, נוטה לדרוס אותם או לעשות ככל רצונה. לכן סוגיית האיזונים והבלמים פה היא הסוגיה העיקרית, אני הייתי רוצה לראות יותר חופש פעולה, יותר ארגונים מתחרים.
אני חושב דרך אגב, ושוב גם הצעת חוק כזו עלתה כאן בוועדת חינוך בשלוש השנים האחרונות, שאנחנו צריכים להסיר חסמים בפני תחרות בייצוג עובדים, כלומר שלעובדים בישראל תהיינה כמה אפשרויות מי ייצג אותם ולא כמו היום שיש ארגון אחד הסתדרות וארגון אחד ארגון וזהו. אנחנו יכולים בזה לעזור בחקיקה ראשית לפתוח חסמים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כהכנה לדיון נירה בדקה והיא אומרת שזה לא ככה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אמרתי שיש חסמים רבים בפני מי שמבקש לרוץ ולייצג את העובדים אחרת. הרי מה הטיעון העיקרי? באים ארגוני העובדים ואומרים שהמדינה רומסת אותם, ובחלק מהמקרים הם גם צודקים, ושהם מגנים על העובדים, גם בזה הם צודקים, אלא מה? שבסוף אני הייתי רוצה שלכל עובד, כמו שלכל אזרח בישראל יש מאות מפלגות ו-12 נגיד שהן רלוונטיות כי הן עוברות את אחוז החסימה, שהוא יכול לבחור מתוכן ויש לו תחרות מסוימת, הייתי רוצה שגם לעובדים בישראל תהיינה אפשרויות ייצוג.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני חושבת שניסו לעשות את זה וזה לא הוכר כארגון יציג.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
נכון, אבל זה לא תמים, זה לא ארגון יציג כי יש חסמים מאוד גדולים היום שעומדים בפני להיות ארגון יציג. נעשו ניסיונות לתיקוני חקיקה בהיבטים האלה, ושוב אני אומר, פעם שלישית, ארגוני העובדים הם חשובים, אם הם לא יהיו הם יירמסו, אבל בדרך הנוכחית שבה יש קושאן, שזה באמת קושאן כי זה טורקי, של יותר מ-100 שנה, מי מייצג את המורים בתיכונים? מי מייצג ביסודי? אין שום אופציות אחרות. וגם בעיניי חלק מהייצוג חוטא לתפקידו, למשל סתם סוגיית החוזים האישיים שעלתה פה גם כן בוועדה. אני חושב שמורה טוב צריך לקבל יותר ויש כל מיני דרכים לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו רוצים לקבוע על זה דיון לשבוע הבא בעזרת ה'.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
ארגוני המורים בעיניי חוסמים חלק מההתקדמות הזאת, וגם מה שהם אפשרו, משרד החינוך בנלעגותו לא קיים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא חלק, כל התקדמות בסיפור. אתה יודע כמה חוזים אישיים יש היום בישראל?
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
2,300.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני מכיר מספר - - -
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כי אתה מדבר על שני סוגים של חוזים אישיים. החוזים האישיים ההיסטוריים מערכת החינוך, יש להם שם אחר, תזכירו לי, לא משנה, מה שקיים יש 2,300. עכשיו יותר מזה, בשני ההסכמים האחרונים הסכימו שיהיה 6%, כלומר ארגוני מורים, מה אתם רוצים? עשינו את שלנו, נתנו לכם, ומשרד החינוך לא קידם אחד. היום יש 100 בניסיון, משהו מגוחך ונלעג.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
שאף אחד עוד לא יצא לפועל.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
נכון. הקשר הבסיסי בין סיבה לתוצאה לא קיים במערכת החינוך, מורה טוב לא מתוגמל יותר, שזה הא'-ב' של מוטיבציית עובדים. אז באמת במובן הזה הארגונים הם חסם גדול. יש להם תפקיד, הם חשובים, אבל אנחנו צריכים לעשות פה הרבה מאוד שינויים ואני בעד.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני ייסדתי את ארגון 'מורים מובילים שינוי', לא מזמן פרסמתי ספר על מערכת החינוך שנקרא 'עד הילדים'.
אני אתן שלוש הערות מקדימות קצרות ואחרי זה אני אצלול קצת לעומקם של דברים. קודם כל ליו"ר הוועדה הקודם, הסיבה שבגללה חסרים היום הרבה מורים היא לא בגלל שהסתדרות המורים לא מעורבת בנושא, אלא בגלל שהסתדרות המורים יותר מדי מעורבת בנושא. כאשר הסכמי השכר שנחתמים מתגמלים מורים באופן אחיד, שווה, כמעט אך ורק על פי ותק בלי שום שאלה על האיכות של המורה או לביקוש למקצוע או למחסור במקום הספציפי שבו המורה רוצה ללמד, או ששם חסרים מורים, לא תהיה לנו ולעולם לא תהיה לנו יכולת לפתור בעיות במחסור במורים במקומות מסוימים, באזורים מסוימים ובמקצועות מסוימים.
הסתדרות המורים מתנגדת לכל דיפרנציאציה בהסכמי השכר ובאופן שבו משלמים שכר למורים, ודאי שהיא מתנגדת לחוזים אישיים, ולכן אנחנו לעולם לא נצליח לפתור את הבעיה הזאת כל עוד ארגוני המורים הם אלה שחותמים על הסכמי השכר לפי המדיניות שהם מקדמים היום. זה דבר ראשון.
דבר שני, בנוגע להערה שלך, יו"ר הוועדה הנוכחי, כל הכבוד על הדיון הזה, אנחנו מעבירים להסתדרות המורים מכספי המיסים בכל שנה 100 מיליון שקל, בלי קשר לדמי החבר. הכספים האלה לא מפוקחים, לא מבוקרים, אף אחד לא יודע מה נעשה איתם, וזה אני אומר בוודאות.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה לא יכול להיות.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני אראה לך את הטבלה כפי שהיא ניתנה לי מאנשי משרד החינוך ומאנשי משרד האוצר ואני אראה לך את הטופס שחתמו עליו אנשי משרד החינוך שבו הם טענו באופן רשמי שבשנים האחרונות לא נעשו בקרה, פיקוח ומעקב על הכספים שמועברים לארגוני המורים. זה ממי שמעביר את התקציבים ממשרד האוצר - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
טל, אני מבטיח לך שאנחנו נעשה פה דיונים ואנחנו נבחן את זה פה בצורה הכי מעמיקה שיש.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אנחנו נעשה דיון נפרד רק על הנושא הזה. דבר שלישי, בנוגע למורים שרוצים שייצגו אותם ארגוני מורים אחרים. אנחנו עכשיו בדיונים בבית הדין לעבודה, היום הסתדרות המורים הגישה את כתב הטענות שלה נגדנו, נגד 'מורים מובילים שינוי' שרוצים להיות לא ארגון יציג, אלא רק ארגון מורים, רק שיכירו בנו כארגון מורים.
אני אתייחס לנושא הספציפי הזה שלנו. בעיניי זה אירוע היסטורי, קודם כל אין פה הרבה מורים ואין פה הרבה מורים בצדק - - -
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אין פה גננות.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
בדיוק, גם אין פה הרבה גננות, אבל לא בגלל שלא רוצים להיות פה, אלא בגלל שהדיון הזה נקבע בשעות הבוקר. יש מאות ואלפי מורים שתומכים בנו מאחורה ורצו להיות פה בדיון הזה, אבל עכשיו הם עושים עבודת קודש, הם נמצאים בבתי הספר.
אני מאוד מתרגש כי אני חושב לראשונה מזה שנים רבות יש פה דיון בוועדת החינוך של הכנסת שעוסק בהסתדרות המורים ולא סתם, כי הסתדרות המורים היא לא איזה שהוא גוף שרק חשוב למורים, זה לא איזה שהוא גוף שקשור רק למערכת החינוך, זה בעצם גוף שקשור לכל אחד ואחת מאזרחי ישראל, למורים, להורים, לחברי כנסת, לתלמידים. לכל אחד במערכת החינוך בישראל הגוף הזה אמור להיות חשוב וקריטי.
הוא אמור להיות חשוב וקריטי לא רק בגלל המעורבות שלהם באופן שבו מערכת החינוך פועלת ולא רק בגלל הסכמי השכר שהם חותמים, אלא בגלל שלהסתדרות המורים יש כוח אדיר. הכוח האדיר של הסתדרות המורים מוקנה לה מתוקף חוק ובגדול יש לו כמה משמעויות כשהמשמעות המרכזית היא פשוט היכולת של הסתדרות המורים, ברצונה, להשבית משק שלם. היא עשתה את זה בעבר, היא איימה שהיא תעשה את זה שוב והיא גם תעשה את זה כנראה בעתיד.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני קורא להם להשבית עכשיו את מערכת החינוך. בסיטואציה הקיימת, שאין מורים ואין גננות, צריכים לעצור את כל המערכת.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אין מורים ואין גננות בגללם. אני אמרתי ואני אדגיש את זה שוב, אין מורים ואין גננות במערכת החינוך בגלל האופי של הסכמי השכר של הסתדרות המורים. כאשר הסתדרות המורים משביתה את המשק לפי המדיניות שהיא מקדמת, היא לא עושה את זה כדי שיהיו פה יותר מורים וגננות, היא עושה את זה כדי לקדם תוספות שכר אחוזיות שמתגמלות יותר מורים ותיקים, פחות מורים צעירים, והיא עושה את זה כדי להתנגד לרפורמות שיקלו על המצוקה ויפרגנו למורים שנמצאים היום במערכת החינוך.
כל יום השבתה כזה עולה מיליארד וחצי שקל למשק, זה לפי נתונים של משרד האוצר. גוף שיש לו כוח כל כך אדיר שבבת אחת הוא יכול להשבית משק שלם, לפגוע בציבור שלם ולפגוע במדינה שלמה, גוף כזה שמקבל מאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות ממדינת ישראל, גוף כזה שמקדם מדיניות שפוגעת בראש ובראשונה במורים ולאחר מכן במדינת ישראל, ועוד מעט יכול להיות שיהיו פה מורים שיציגו את זה בצורה קצת אחרת, וזה בסדר גמור, גוף כזה לא יכול להיות שהליך הבחירות בו יתנהל בצורה לא שקופה, לא מפוקחת, כאגודה עות'מאנית, בחסות חוקים מיושנים שנחתמו לפני 100 שנה עם המון המון אי סדרים.
יפה בן דוד תיכנס עוד רגע לשנתה העשירית כמזכ"לית הסתדרות המורים, רן ארז, ששם זה מתנהל באופן די דומה, הוא יו"ר ארגון המורים משנת 1997, והיו"רים הקודמים גם הם בילו שנים רבות בגלל שיו"רים של ארגוני מורים לא מתחלפים בקלפי, וזאת עובדה. זה אף פעם לא קרה וזה גם כנראה לא יקרה אלא אם כן אנחנו נשנה משהו.
לכן אני אומר, מי שיוביל את הסתדרות המורים בשנים הקרובות, זה לא עניין רק למורים, זה עניין לכל אזרח במדינת ישראל, זה עניין לחברי כנסת, זה עניין לכל המדינה ולכן חשוב מאוד שנעסוק בזה. אני מודה ליו"ר ועדת החינוך שבחר לעסוק בנושא הזה ואני פניתי להרבה מאוד יו"רים של ועדות חינוך בשנים הקודמות ואני ביקשתי שיעסקו בנושא הזה.
הסתדרות המורים לא סתם מחרימה את הדיון. אם לא היה לה מה להסתיר הסתדרות המורים הייתה מגיעה לפה, עומדת פה בחזה נפוח ואומרת: זה אנחנו, הנה הליכי הבחירות אצלנו, הכול שקוף, הכול פתוח, בואו נדון בדברים. עצם העובדה שהסתדרות המורים בחרה לא להגיע לפה זו תעודת עניות להסתדרות המורים עצמה, למי שטוען שהוא מייצג את המורים במדינת ישראל, למי שטוען שהוא גוף מפוקח, גוף שקוף, גוף דמוקרטי. זה לא ככה, הוא לא פה, זה לא בסדר ואנחנו צריכים לעשות שם שינוי מבני.
אני מודה על הדיון הזה ואתם עוד מעט תשמעו פה עדויות, לא ממני, אלא ממורים שנמצאים פה ומגננת שנמצאת פה וממורה שאני מקווה מאוד שהיא תעלה בזום, אתם תשמעו עדויות מחרידות על הבחירות בארגוני המורים. אני רק באתי לתת פה מסגרת כללית על החשיבות של הנושא הזה, תודה רבה על קיום הדיון ואני מקווה שנמשיך.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה. נעבור לרשות התאגידים ואז נעבור לאזרחים.
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
הדיון פה עוסק בבחירות של ההסתדרות, דבר שאנחנו כרשות התאגידים – אמנם אנחנו מאז 2018, כשהועבו הסמכויות ממשרד הפנים למשרד המשפטים רשות התאגידים קיבלה את הסמכות בנוגע לאגודות עות'מאניות ומאז אנחנו פועלים. רשות התאגידים כן פעלה קודם כל בשביל לייצר סדר במרשם האגודות העות'מאניות, בכלל להבין מי פעילה ומי לא, ובנוסף לכך היה את קידום התקנות שנעשה, תקנות החוק העות'מאני על האגודות, דיווח ושקיפות, שהמטרה שלהן הייתה לקדם את השקיפות באגודות עות'מאניות בכללותן, אלה שעוד נותרו רשומות ככאלה כאותה רגולציה כמו שקיימת היום על עמותות.
<< אורח >> יאיר וייגלר: << אורח >>
יש לכם תוקף חוקי על אגודות עות'מאניות?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כן, יש חוק ויש תקנות, אבל, תמר, יש כאן טענות לגבי שקיפות כספית. ממה שאני רואה יש כאן קורלציה לתקנות, אמור להיות דיווח שנתי.
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
נכון, ואכן ההסתדרות, לפי מה שאני ראיתי לפחות, מגישה את הדיווחים, היא הגישה את הדיווח החד פעמי שנדרש על פי התקנות והיא מגישה דיווחים שנתיים לרשם.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
הדיווחים האלה הם דיווחים חלקיים, כי היא לא מדווחת מה נעשה עם הכסף שהועבר אליה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תקשיב, עם כל הכבוד אליך, זה לא בית משפט פה ואתה בצד אחד, אין פה נציגות של ההסתדרות. אני לא אוהב את מה שקורה פה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הם לא נמצאים פה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל הוא לא יכול – הוא בא לפה ותוקף.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כל עוד אני היושב ראש הוא יכול לדבר.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תן להם לדבר.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני לא תוקף אותה, חס וחלילה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, אני מרגיש שיש פה איזה ריח פוליטי.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
לא, היא בסדר גמור, אני תוקף את ההסתדרות. ודאי שיש פה ריח פוליטי, נגד הסתדרות המורים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
את מי אתה מייצג?
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
מורים במדינת ישראל.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
איזה גוף פוליטי אתה מייצג?
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
למה אני צריך לייצג גוף פוליטי כדי להיות פה?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
ככה זה מריח, ככה זה נשמע.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
קודם כל כל אזרח שמגיע לוועדה יכול לטעון את דבריו כלפי כל גוף במדינת ישראל, בין אם הוא מייצג גוף פוליטי ובין אם לא.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל אתה לא יכול לעצור אותה באמצע הדברים שלה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
סימון, אתה יו"ר הוועדה? מה אתה מתערב?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל זה לא מתנהל ככה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא מתנהל ככה? פעם ראשונה בוועדות הכנסת שמישהו מעיר הערה? מה לא מתנהל ככה? מתנהל בדיוק ככה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל אני שומע את ההערות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אלה הערות ענייניות, הוא מעיר הערות ענייניות, הכול בסדר.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני רק אגיד שיעידו פה, קינלי וגם צבי סוכות שמגיעים מצדדים פוליטיים מנוגדים, ששניהם מכירים אותי שנים רבות, אני חבר ומכיר ומעריך את שניהם ואני לא מגיע פה מטעם אף גוף פוליטי.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אפילו קראתי ספר שלו.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
בדיוק. אני לא מייצג אף גוף פוליטי, זה ודאי.
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
לגבי מה שאתה הערת, כמובן שהדיווחים נעשים בהתאם למה שקבוע בתקנות, התקיימו דיונים על התקנות האלה, התקנות קבעו טופס מסוים ופרטים מסוימים שאגודות מחויבות למסור, ובהתאם לכך מוגשים הדיווחים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אבל אתם יכולים גם לדרוש למסור לכם בתוך זמן סביר כל מסמך או מידע נוסף שאתם מוצאים לנכון לדרוש, נכון? להעברת פרטים?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
אכן.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש לכם גם את הסעיף הזה שמאפשר לכם - - -
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
יש את הסעיף הזה ועושים בו שימוש ברגע שיש צורך, כן, בהחלט.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
טענות כאלה שעולות כאן לכאורה הן מבחינתכם משהו שאתם –
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
שוב, צריך להבין שהסמכות לבקש פרטים היא סמכות לבקש את הפרטים מהאגודה עצמה, זאת אומרת אני יכולה לפנות לאגודה ולבקש ממנה שתפרט בנוגע לאיזה שהוא פרט שהיא מציינת בדוח הכספי שלה, אם דרושה לי הבהרה מסוימת. הכול במסגרת מה שהרשם - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הם יכולים לדרוש מהם הבהרות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בעקבות הטענות כרגע תוכלו לעבור אליהם להבהרות ותוכלו להתייצב כדי להגיד מה הם אמרו?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
אם הכוונה היא שהאם הרשם יכול לקבל תלונות מהציבור ובהתאם לזה לראות ולבחון, יש אפשרות כזו, כפי שאמרה היועצת המשפטית, לפי התקנות.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
היו תלונות עד היום?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
אני לא יכולה להגיד שאני יודעת.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אז מי אמור לדעת?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
את הנושא הזה ספציפית לא בדקתי, האם התקבלו תלונות לפני הדיון היום, אבל ככל שמתקבלות הרשם בוחן אותן ואם יש צורך אז פונים ומבקשים הבהרות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לפני תלונות. אנחנו כוועדת חינוך של הכנסת רוצים להבין איך הדבר הזה מתנהל, כל השאלות ששמנו פה במצע, איך מתנהל הליך הבחירות. זה לא משהו שאתם יכולים לבקש מהם?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
פה דיברנו על כספים וכפי שנאמר פה יש סמכות לפי התקנה לבקש הבהרות לפרטים שמופיעים בדוחות ובדיווחים שמוגשים לנו.
לגבי הבחירות, הבחירות הן עניין מבחינת הרגולטור, לנו כרשות התאגידים, אנחנו לא מתערבים בבחירות, כפי שזה לא נעשה גם בעמותות. הגופים האלה הם גופים פרטיים, עמותה כמו אגודה, הם מתאגדים, הם קובעים לעצמם תקנון, יש חברים שנמצאים, יש אספות כלליות בהן אפשר לתקן את התקנון, לקבוע שינויים וזה נעשה בהתאם לזה. הרשם כן מוודא שההחלטות מתקבלות לפי התקנון, אבל ברגע שקבוע בתקנון שצריכה להיות אספה כזאת כללית שמאשרת את תוצאות הבחירות, וקיימת כזאת, ויש פרוטוקול והוא נראה על פניו תקין, אז מבחינת הרגולטור, אנחנו, זה תקין.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
את אומרת שאתם לא מסתכלים האם הכללים עקומים אלא האם מקיימים את הכללים.
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
שוב, זה גם עניין של סמכות, אדוני, זה לא עניין שאני יכולה עכשיו להתערב בכל – כמו בחוק העמותות לדוגמה, ההגבלה היחידה היא על עצם זה שיהיה קיום של בחירות בעמותה, שלא יהיה משהו שהוא לעד. האם אפשר לבחור מישהו שוב ושוב ושוב? - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, האם יש תקנון, הנחיה, איך אמורות להתבצע בחירות? אם אני עכשיו אמור להיבחר, אני יכול לנהל את הבחירות?
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
יש חוקה שהיא מאוד מאוד מוגבלת עם נקודות קטנות, שמאוד קשה לשנות אותה. יש חוקה להסתדרות המורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני שואל באופן עקרוני.
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
זה עניין פנימי של האגודה עצמה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
עניין פנימי, מבחינתכם העיקר שיש בחירות, לא משנה איך הן מתנהלות?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
אנחנו בוחנים את זה שהאגודה מתנהלת בהתאם לתקנון שלה, בדיוק כמו שאנחנו בוחנים שעמותה מתנהלת בהתאם לתקנון שלה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, אני שואל אם על עצם התקנון אין שום הנחיות חוקיות? כלום?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני מניחה שזה יכול לעמוד לביקורת בית דין ארצי לעבודה.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
יש להם בית דין פנימי שהוא אחראי לפקח עליהם. ואז זה קודם כל בית הדין הפנימי, שכל מי שמנהל אותו הוא מאותה קואליציה.
<< אורח >> יאיר וייגלר: << אורח >>
אני חייב להגיד לחבר הכנסת. אני ויושב ראש הוועדה חלוקים בהרבה נושאים אחרים ולא תמיד מאותו צד פוליטי ועדיין בכל זאת כמנכ"ל ארגון 'מורים מובילים שינוי', שזה טל הקים, אנחנו עסוקים המון שנים בסיפור הזה של ייצוג מורים שמרגישים שהסתדרות המורים וארגון המורים כבר לא מייצגים אותם היום. הדיון הזה הוא אחד מדיונים שאנחנו מקווים שיהיו, על הפער הזה בין ארגוני המורים למורים היום.
לגבי השאלה הזו ספציפית, ושוב, אנחנו מנהלים היום בבית הדין תהליך להכרה בנו כארגון מורים ובאיזה שהיא הזיה הסתדרות המורים, שהיא בכלל לא המעסיק, מתנגדת אלינו, היא שכרה את שירותיה של אחת מעורכות הדין הבכירות בארץ שהבוקר הגישה עשרה עמודים - - -
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
מי זו?
<< אורח >> יאיר וייגלר: << אורח >>
אני כבר אתן לך את השם, עוד שנייה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הדיון הזה כבר בבית דין?
<< אורח >> יאיר וייגלר: << אורח >>
לא על עצם הבחירות, על זה שאנחנו רוצים להיות מוכרים כארגון מתחרה, כארגון מורים לא יציג כמובן, כי יש לנו רק כמה מאות מורים ולא עשרות אלפים.
לגבי השאלה על הבחירות, אני חושב שהשאלה היא לא רק על עצם הבחירות, וזה אני מניח פה וזה חלק מהדיון שצריך להתקיים, אלא הבחירות כוללות תהליך הרבה יותר ארוך, יש פה קבוצות שרוצות להתחרות מתוך הארגון, מתי הן יכולות להגיש רשימות. גם בשנים קודמות וגם בשנה האחרונה ההסתדרות יכולה להחליט, יש לכם 24 שעות להגיש רשימה, יומיים להתארגן. הבחירות מתחילות הרבה יותר מוקדם מנציגי הסניפים, זאת אומרת יום הבחירות הוא הקצה של התהליך, וגם דברים שקרו בעבר וגם דברים שקורים עכשיו, אנחנו אומרים שיש התנהלות לוקה בחסר לאורך כל הדרך.
זה לא רק ביום עצמו ומי מממן ואיך מצביעים, אלא רישום התאריכים קורה על פי החלטת הסתדרות המורים בלי קשר למה הסיעות צריכות או ההתנגדות והדבר הזה מקשה מאוד על סיעות אחרות להתמודד מבפנים. ועוד על זאת הדרך בעוד ועוד ועוד נקודות, ואולי מי שצריך לתת את הדין וחשבון פה יותר מיפה בן דוד זה היועץ המשפטי של הסתדרות המורים שאולי ראוי ונכון לזמן אותו כמי שאמור לפקח על עשרות תהליכים שמצאנו עם לקויות כאלה ואחרות, אבל גם על תהליך הבחירות עצמו הוא אמור להיות הגוף המפקח.
בסוף מי שקובע את החוקה אלה אנשי הסתדרות המורים, מי שיחליט איך ייראו התהליכים ומה הם יהיו, אלה אנשי ההסתדרות ולכן היכולת שלנו, גם כגוף חיצוני, אני פרשתי, אני מורה, אני פה כי יום שני זה היום החופשי שלי, זה מה שמאפשר לי להגיע היום, אני מחנך בתיכון לא רחוק מכאן, בסוף גם ארגונים מבפנים כמו שיש פה שרוצים להתמודד ולהתחרות אל מול סיעת יפה בן דוד, וגם לנו כגוף חיצוני, הדבר הזה הוא על גבול הבלתי אפשרי להתמודד כשהייעוץ המשפטי של הסתדרות המורים מעורב מבפנים ולא מצליח לתת תשובות.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
חשוב לי להגיד משהו שהכנתי מראש. אמת מה נהדר היה כהן גדול בצאתו מבית קודשי הקודשים. כך אנחנו אומרים בתפילת יום הכיפורים ובעיניי כנסת ישראל וודאי ועדת החינוך של הכנסת היא מקום שיש בו מן הקדושה הזו, כי כאן אנחנו עוסקים ברוחו של העם, באהבת האדם ובדבר היקר לנו מכול, הילדים שלנו.
אני מדבר בשם סיעת נחל הפועלת בתוך הסתדרות המורים. נחל היא סיעה כלל ישראלית המייצגת מורים ומורות, גננות, עובדי הוראה ואנשי מקצועות טיפול, יהודים וערבים, חרדים, דתיים, מסורתיים וחילוניים ללא שום הבדל וזו גאוותנו, חשוב שתדעו. דבר אחד בלבד מעניין אותנו, מעמד אנשי החינוך בישראל. פוליטיקה ארצית היא לא בבית ספרנו.
גדלתי בבית של אנשי חינוך, אבי היה מורה לפיזיקה בישיבה תיכונית נתיב מאיר, מורה מיתולוגי שחינך ולימד דורות תלמידים רבים שחלקם ישבו ואף יושבים היום בבית המכובד הזה, אברום בורג, אלעזר שטרן, רפי פרץ, גלעד ארדן, אנשי רוח וחינוך כדוגמת חיים סבתו, הרב שג"ר, רופאים, מהנדסים ואפילו אחד מבכירי רפאל שפיתח את טיל החץ בקשר צמוד עם אבי, כולם עברו דרך כיתת הפיזיקה של אבא שלי בנתיב מאיר.
סיעת נחל מיסודה של גילה קליין מתחדשת היום בהנהגה חדשה. חרתנו על דגלנו סיסמה ברורה, היא לא קלה בכלל, היא נקראת מהפכה בהסתדרות המורים, מהפכה של שכר הוגן, של מוגנות לאנשי חינוך מול אלימות, של דאגה אמיתית לגמלאי המערכת ושל שקיפות והוגנות.
לא באנו אל קודש הקודשים הזה כדי להטיל דופי בהסתדרות המורים, יש לנו כבוד גדול לפועלה ההיסטורי ולחשיבותה בעולם תחרותי מאוד, חשוב גם להגיד את זה, אבל יש לנו גם שאלות קשות ולכן אנחנו כאן, לא כדי להרוס אלא כדי לתקן, לא כדי להתלונן אלא כדי לשנות. אשמח לענות על כל השאלות כמיטב יכולתי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מה שאלות?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
אם יש לכם שאלות, יש לנו הרבה ידע בנושאים שדיברתם קודם, הרבה ידע בנושא הבחירות והרבה ידע בנושא העמותות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
ראית את נייר העמדה של 'מורים מובילים שינוי'?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
כן, ודאי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יש לך מה להגיד על הדברים שכתובים שם.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
בגדול אני יכול להגיד. יש שתי אסכולות, יש את האסכולה של 'מובילים שינוי' שצריך לפרק את הכול, לצאת משם, זה ארגונים קצת גם מסורבלים, גם מושחתים, מסואבים זה בטוח, לא יודע אם להגיד שחיתות, ולכן צריך לצאת מהם. עמדתנו היא שונה, עמדתנו היא שאני לא מקים את מדינת יהודה, אני חי במדינת ישראל, הסתדרות המורים היא המדינה של המורים לטוב ולרע, לכן אנחנו פועלים בתוכה ומכוחה.
לא קל, אני יכול עכשיו לשפוך פה טענות מפה עד ניו יורק כמה קשה להתמודד בתוך המערכת הזאת, כמה היא מסואבת ושבאמת צריך לדון בדוחות שלהם, דוחות פנימיים, דוחות חיצוניים וכן הלאה, אבל, וזאת נקודה מאוד מאוד חשובה, אנחנו פועלים בתוך הסתדרות המורים למען כל אנשי החינוך בישראל מתוך הסתדרות המורים.
לגבי החוזים האישיים וכן הלאה, ברמת העיקרון מי שמכיר טיפה את הדינמיקה של חדר מורים הוא יכול להבין שהדבר הזה יש בו גם סכנה מאוד מאוד גדולה. אני לא רוצה כוכבים ולא רוצה כוכבי פופ בתוך חדר המורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מה זה אני לא רוצה? מדינת ישראל קיבלה החלטה, שר החינוך קיבל החלטה - - -
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
שאלת את דעתי. ברור ששר החינוך יכול - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אתה מגן פה - - - זו לא החלטה של השר?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
לא, לא, לא.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני רק רוצה להציע, חיים, אנחנו נעשה דיון על החוזים האישיים נראה לי בהמשך, אם אתה יכול כמישהו שמתמודד מבפנים מול יפה בן דוד, ביום שאתה תיבחר, או אם עכשיו היה לך כוח עליון שהיית יכול לשנות הליכים מסוימים או שאתה חושב שיש הליכים שהם פגומים בתוך כל הסיפור הזה של הבחירות בהסתדרות המורים, מה היית משנה? מה לדעתך צריך לשנות? מה העיוותים המרכזיים שלדעתך יו"ר הוועדה צריך להכיר ולאחר מכן גם להתעסק בהם?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
לא סתם אנחנו קוראים לעצמנו מהפכה בהסתדרות המורים. מהפכה זה שינוי עמוק. יש פה שינוי עמוק שאנחנו רוצים לחולל.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תפרט לנו, בבקשה. אני כן רוצה שתתמקד דווקא בהיבט של הבחירות.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
דווקא של הבחירות?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כי זה נושא הדיון.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
אז כמו שאמרו פה מקודם, זה גוף שמתנהל בתוך עצמו עם חוקה משלו ובתוך החוקה הזאת שהיא משלו יש ועדת בחירות שהוא ממנה אותה. בתוך ועדת הבחירות יש עוד ועדה שנקראת ועדת טוהר הבחירות, זאת אומרת שתי ועדות שהסתדרות המורים בעצמה ממנה. אני לא רוצה להטיל דופי - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
האנשים שנבחרים הם ממנים את הגוף שאחראי לבדוק אותם?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
הגוף עצמו, כמו שמדינת ישראל כגוף גדול - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, יו"ר ועדת הבחירות הוא שופט עליון.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
נכון, אבל שופט עליון הוא חלק ממדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בסדר, אבל זה לא שאנחנו כפוליטיקאים ממנים את ועדת הבחירות.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
נכון, אבל הם רואים את עצמם כגוף - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הוא לא חבר כנסת.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
בסופו של דבר בגלל שהם אגודה עות'מאנית ובגלל שהם גוף של עצמם, כל עמותה בסופו של דבר, חברה אפילו, שתחליט בתוכה לנהל בחירות, היא מנהלת את הבחירות מתוכה ומכוחה ומכוח החוקה שלה. אפשר להיכנס לחוקה, לדון בסעיפים של החוקה. אני חושב שכן, משום שזה עניין שבסופו של דבר נוגע בכל אזרחי ישראל, אבל כגוף יש לו את העצמאות שלו.
אני לא באתי עכשיו להגן על הסתדרות המורים, אני רק רוצה להגיד מתוך מה הם פועלים ואיך הם פועלים וחבל שיפה לא פה, היא הייתה עונה לכם על השאלות האלה וכדאי מאוד שהוועדה תזמין אותה באופן אישי ותלחץ וגם תעורר תקשורת ציבורית למה היא לא הגיעה. לי נאמר שיפה תגיע לפה ונוכל לדבר באופן הגון.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הסיבה שהם לא הגיעו זה לא כי הם פספסו את ההזמנה.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
אז שזה ייאמר. בסופו של דבר מי שמזלזל פה בוועדת הכנסת זה לא סיעת נחל שהגיעה ורוצה להעלות את הטענות, זה יפה בן דוד, שאנחנו כמורים מהשטח - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אתה כמי שמתמודד זה מעניין מאוד מה אתה חושב על הבחירות.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
אני עונה, אני בתוך התהליך של הבחירות המון זמן.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש תאריך לבחירות.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
אני אספר את הסיפור האישי שלי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איפה אגב מפורסם התאריך של הבחירות? כאחד שקרא בשבת האחרונה את הספר של טל - - -
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אני אתן תקציר. יושב ראש הוועדה, מה שקרה זה שהיה בלגן, במאי האחרון היה בלגן של ימי מחלה, הגוף שמארגן ואחראי עלינו החליט לא לכבד ימי מחלה, נטשו אותנו, ואז מהר מהר מהר הם שינו את החוקה, מי יכול לבחור ולהיבחר. במאי 2024 הם שינו שמי שיכול לבחור ולהיבחר חייב להיות חבר שנה בהסתדרות המורים, מה שהיה לפני זה בחוקה חצי שנה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אבל הייתה הוראת שעה, שמי שכבר הייתה לו - - -
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
כן, הייתה הוראת שעה באותו סעיף שמי שהיה חבר ביום שזה נקבע, זה היה 29 ביוני, מי שהיה חבר באותה הוראת שעה שנה יכול לבחור ולהיבחר, מי שאחרי זה לא יכול. זה פסל הרבה מאוד אנשים שיכלו לרוץ ולהתמודד ולהיבחר.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני קראתי את זה באינטרנט, ראיתי שמצורפת הוראה שעה שאומרת שמי שהצטרף לפני הוראת השעה תקופת האכשרה שלו נשארת חצי שנה.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
מי שהיה חבר שנה בהוראת שעה, מי שהיה חבר חצי שנה, לא הצטרף.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כן, חצי שנה. זאת אומרת תקופת האכשרה חלה על חברים ישנים.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
כן, אבל מי שהצטרף באותו יום לא יכול לבחור ולהיבחר, כי הוא לא חבר שנה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אתה סיימת?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אז ניתן לך עוד רגע.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
אני אגיד ככה, אני חשבתי הרבה אם להיכנס לתחום הזה של הפוליטיקה בתוך הסתדרות המורים ובסופו של דבר נקראתי לדגל ממש בשנייה האחרונה, מה זה אומר בשנייה האחרונה? ב-28.11 יפה הכריזה על הבחירות, ברגע הזה זה כמו שהכנסת מתפרקת לשלושה חודשים של הבחירות ואז נקבע תאריך מאוד מאוד קצר להעמדת הרשימות ושם היינו צריכים להעמיד את הרשימות תוך שבוע וחצי. מה שאנשים עושים בעבודה של שנים היינו צריכים לעשות בשבוע וחצי.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
עוד פעם, אתה יכול לחזור על זה? בשבוע וחצי מה?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
תחשוב עכשיו שלמשל מכריזים על בחירות ומישהו פה מקים מפלגה וצריך בתוך שבוע וחצי להרים את המפלגה ולהרים את הרשימות. זה הסיפור שהיה. הצלחנו להעמיד רשימות ואנחנו מודעים לזה שהשטח איתנו ובאמת יש המון מורים טובים שהצטרפו אלינו, אבל, וזו הנקודה המרכזית, לא סתם סיעת אמ"י, שזו הסיעה של יפה בן דוד, שולטת 50 שנה.
אני באמת לא רוצה ליפול בהטלת דופי, אבל יש פה איזה שהוא ריקבון בתוך המערכת ובמה מתבטא הריקבון הזה? שבסופו של דבר, במקום שהוא יהפוך להיות מודל של שקיפות וטוהר כאנשי חינוך ואיזה שהוא ארגון שבסופו של דבר מנהל את עצמו כארגון דמוקרטי, מפואר, שבאמת נוסד על ידי אנשים כמו פרופ' ילין וכן הלאה, הוא מתנהל באיזה שהוא ריקבון שהכול קשה. החוקה מאוד מאוד נטויה לפרשנויות ומניפולציות.
אני אתן לכם דוגמה. יש מועדון שנקרא אשמורת, שמעתם עליו? מועדון מורים שכל מורה נהנה ממנו. שני דברים אני אספר לכם עליו. ללא בושה כל יום אני פותח את אנשי אמ"י מחלקים מתנות מאשמורת לכל מורה. הם באים לחדר מורים, מתחילים לפזר להם מתנות בזמן בחירות, מאיפה? מאשמורת, שלי אסור בכלל לקחת תרומה. באו אליי כמה אנשים שאמרו לי שהם רוצים לתרום לי שאצליח, אני לא יכול לקחת תרומה, אבל הם יכולים להיכנס למחסנים של אשמורת – זה שוחד בחירות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא הבנתי, מה זאת אומרת?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
יש מחסנים של אשמורת, שזו חברה כלכלית שהסתדרות המורים ביחד מנהלת אותה, הם נכנסים למחסנים, מוציאים משם כל מיני צ'ופרים, תיקים, שמן זית, רמקולים, אני אראה לכם תמונות, כל מיני מוצרי פרסום מה שנקרא. הם נכנסים לחדר מורים ומחלקים. מגיע נציג מרחב, מחלק, וואו, כל הכבוד, יפה, אנחנו אוהבים אותך וזה. מותר? לא מותר?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מישהו הגיש תלונה על דבר כזה?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
זה הקטע הכי מצחיק, אבל אני מבקש מהוועדה לא לצחוק, כי באמת זה לא נעים. יש עורך דין, לא נגיד את גילו, מאוד מכובד, מאוד מאוד מכובד, אפילו היה חבר כנסת לפני 30 שנה פה בכנסת, שהוא יושב ראש טוהר הבחירות. אני שולח לו כל פעם את כל הדברים האלה ואז הוא כותב לי: תן לי עדויות. אני מתלבט אם זה בוט או שהוא באמת כותב את זה. אני שולח לו פעם ראשונה, סיעת אמ"י עשתה ככה וככה, נכנסה לבית הספר, אמרה תבחרו ככה, החתימה אנשים ככה, חילקה מתנות כאלה, תן לי עדויות.
חלק מהמורות רוצות לדבר על העדויות, חלק מהמורות לא רוצות לדבר על העדויות, בכל זאת זה גוף מאוד חזק, הוא קשור למנהלים, הם לא רוצים לצאת נגדו ואז אני שולח לו תמונה מסודרת ויפה, כמה תמונות שבהן רואים את חברי אמ"י מחלקים מתנות ומצטלמים בגאווה ואז מה הוא כותב לי? תן לי עדויות. אתה מבין את הקטע? אתה מכיר את הבדיחה של אני הולכת הביתה בחמש? יש לך פה עדויות, תמונה מסודרת יפה שבה אתה רואה את אנשי אמ"י נותנים שוחד בחירות - -
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
זה עורך דין של ההסתדרות?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
זה יושב ראש טוהר הבחירות.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
בסדר, מי ממנה אותו? יפה בן דוד ממנה אותו.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
זו טענתך. אתם מבינים את גודל הבדיחה? בתוך מה אנחנו מתמודדים? שוב, ההסתדרות היא גוף שנועד, היא הייתה משרד החינוך של המדינה שבדרך, היא הייתה גוף קדוש, היא נלחמה על הלשון העברית, היא יצרה פה את מערכת החינוך, היא יצרה את הישראליות שאנחנו כל כך אוהבים, היא חשובה מאוד, אבל כמו כל גוף שמחזיק בכוח המון זמן הוא מסתאב.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בלי בקרות.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
ודאי. אני חושב שניתן גם לאיילת קצת לדבר.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
יש איילת ואחרי זה יש עוד מורה שמחכה בזום, שגם כדאי שנשמע אותה.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
קודם כל תודה רבה על הישיבה הזאת, על הוועדה הזאת, זה ממש ממש חשוב. זה שהסתדרות המורים, סיעת אמ"י, לא הגיעה זה אומר הכול.
אני איילת חכים, אני מנהלת גן בתל אביב, אני מתמודדת בסיעת נחל ביחד עם חיים בבחירות הקרובות להסתדרות המורים, כי הגיע הזמן לשינוי. במאי האחרון, שהיה את כל המאבק של ימי המחלה, הבנתי שאני לא יכולה לשבת יותר מהצד, שינוי אמיתי יגיע אך ורק מתוך המערכת. הדיון כאן הוא לא טכני, זה דיון על שקיפות ועל אמון ועל הסתדרות המורים שזה גוף עצום, יש לו מלא מלא כסף, הוא אמור לייצג את אנשי החינוך, אבל איבד קשר עם השטח. זה שהם לא פה זו ההוכחה לזה. הם גם לא אכפת להם מהאנשים שעליהם הם אחראים ולצערי הם גם מזלזלים במעמד של הכנסת.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
וגם במורים הם מזלזלים בציניות רבה, אבל הכול משחק.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
הבחירות הקודמות עם פחות בוחרים מהיום לקח להם לספור שלושה ימים את כל הקולות. אני ישבתי לצערי רק בפגישה האחרונה שהייתה של ועדת הבחירות, לשתי הפגישות הקודמות לא אישרו לי להגיע כי לא הייתי רשומה בסיעת נחל, למרות שביקשתי לבוא אפילו כמשקיפה, גם את זה הם לא אישרו. היום יש יותר בוחרים, השיטה היא עדיין מיושנת ויש בה אפס שקיפות.
זו לא תקלה, זו בחירה ניהולית מכוונת והיא עולה הרבה מאוד כסף. כמה כסף? 15 מיליון שקל הולכות לעלות הבחירות הקרובות.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
וכמה יעלו דיגיטליות?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
חצי מיליון בקושי ולא יפריעו למהלך הלימודים ויעשו שקיפות ויעלו את אחוז הבוחרים ובסופו של דבר לא יגרמו לזה שרק כמה מקורבים שהם מקורבים לעסקים יילכו להצביע והיא בונה על זה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני כנבחר ציבור בסוף נבחרתי בקלפי, בפריימריז נבחרתי בקלפי ובבחירות הארציות נבחרתי בקלפי.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אני מצטערת, אי אפשר להשוות את זה, כי בבחירות לכנסת יש המון מפלגות, לכל מפלגה יש את המשקיפים שלה שהם יבואו, יש נציגים, יש המון תקציב, יש מי שיממן את המשקיפים. לנו לסיעת נחל אין כסף להביא משקיפים, אין לי אפילו נציגים שיגידו שהם מוכנים להיות משקיף נחל כי הם מפחדים שיפגעו להם במשרה. אנשים היום לא מוכנים להתראיין, אנשים, מורים, גננות לא מוכנות לבוא לדבר כי הן מפחדות.
הן לא סתם מפחדות. אם אני כמורה היום בחדר מורים באה ואומרת משהו על נחל אבל המנהלת שלי תחת יפה בן דוד והיא תחטוף על הראש או לא תקבל הנחה לטיול שהיא צריכה לצאת אליו בעוד שבוע למיקונוס, או טסה לדובאי, או אני לא יודעת לאן הם טסים כל מי שבמעגל הקודם, אז הם לא יכולים לקום ולעבוד. אי אפשר להשוות את זה לכנסת, זה לא אותו דבר, זה לא אותו גוף ואין פה את השקיפות שיש ואין פה מספיק אנשים שינהלו את זה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש יום חופשי? איך מורה הולך לבחור?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
לא, בית הספר נעצר - - -
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אני רק רוצה לסיים כי חשוב לי להבהיר את זה, הבחירה היא מיושנת, זו בחירה ניהולית מכוונת, ויש המון כסף במשרד החינוך, יש המון כסף בהסתדרות המורים, הוא לא מגיע למשכורות שלנו, כל מי שאומר אחרת פשוט משקר, מנותק מהשטח.
אני השטח, אני מנהלת גן, אני החלפתי את היום החופשי שלי, ביקשתי מהמשלימה שלי שנחליף יום, את תבואי היום, אני מחר. במקום ללכת ללימודים של התואר שלי אני אלך לעבוד בגן כי זה חשוב. אני מוכנה להפסיד דברים כדי לבוא ולצעוק את קולם של הגננות וכל אנשי החינוך.
עברנו קורונה, עברנו מלחמה, המשכנו להחזיק שגרה לילדים ונשארנו בלי קול והכי גרוע בלי גב. מה שקרה עם ימי המחלה, זה פשוט נטשו אותנו. הגוף שאמור לדאוג לנו בא ואמר: לקחת יום מחלה, היית חולה, לא מעניין אותנו, והייתי חולה, הייתי בלי קול, היה לי אישור, רופאה ראתה אותי, חתמה ואמרה לי יש לך אישור שאת חולה וזה עדיין לא עזר. אנחנו המשכנו להחזיק שגרה לילדים.
ואני אדאג להשמיע את המצוקה בכל במה שייתנו לי. אנשי החינוך, הגננות, המורים, המטפלות הפרא רפואיות, החינוך המיוחד, מורי של"ח, כל מורה, מערכת החינוך בקריסה, ההורים צריכים לשרוף את המדינה, אין גננות, אין.
אני קיבלתי אתמול הודעה מהמובילה שלנו של הצהרון, את יודעת שיש מצב שאני אחליף אותך ביום שישי, כי אנחנו מקבלות 100 שקל לשעה על החלפה של יום שישי. אני לא מקבלת את הסכום הזה. אני, שהלכה, למדה, עשתה תעודה, ארבע שנים עבדתי כדי ללמוד את התואר הזה, עשיתי אימוני הוראה, עשיתי מורה חדש, עשיתי הכשרות, הוצאתי רישיון הוראה ואז באה מישהי שבאמת לא עברה שום הכשרה, היא בסך הכול נכנסה לעבוד בצהרון, ויש לי הרבה כבוד להרבה מהן, אבל הרבה מהן רק נכנסו ומקבלות 100 שקל לשעה, אז למה אני קיימת? בשביל מה? באמת.
צריך שקיפות. זה מתחיל ונגמר בכסף. אני מצטערת, עד שלא ישלמו ראוי לכל מי שבאה ומקבלת יום יום את הילד שלנו בגנים, את התלמידים שלנו בכיתות, זה מתחיל ונגמר בכסף. כשאנחנו לא יכולות לסיים את החודש שלנו ואני צריכה לבחור, רגע, אני אלך למסיבה הזאת? אני אלך לחוג הזה? אין לי את האפשרות הזאת ואני עוד בלי ילדים, אני עוד לא צריכה לשלם למסגרות של ילדים ויש לי חברות שלא מסיימות את החודש, הלוואה על הלוואה על הלוואה.
אנחנו פה בשביל להקים את סיעת נחל, כשלצערי יש עוד סיעות בהסתדרות המורים שלא שומעים אותם, לא מרגישים אותם, אין להם מספיק כוח, אבל אנחנו הגענו לפה כי צריך שינוי והסתדרות המורים חייבת לתת דין וחשבון על כל ההתנהלות שלהם.
אני הייתי לפני שבועיים בוועדת הבחירות, הביאו שתי חברות בשביל הבחירות, חברה אחת היא חברה של ניהול הפקות, בחיים שלהם לא התעסקו בחירות, לא יודעים מה זה דורש. זה דורש לעשות קלפיות ניידות שיעברו בין בתי הספר, זה דורש לעשות קלפיות בסניפים, זה דורש להחליט על מקום שבו אחרי זה אפשר לספור את כל הקולות, ואז הגיעה חברה שידעו בדיוק למה הם באים, הגיעו, הכול מאורגן, הכול עם מצגת, הכול טוב ויפה, כי זאת חברה שכבר עשתה את הבחירות. מי מממן אותם? מי אחראי עליהם? אנחנו לא יודעים מאיפה הם הגיעו. הגישו למכרז רק שלוש הצעות, אחד נפסל כי הוא היה במילואים. אז איפה השקיפות בדבר הזה? אני לא יודעת, אבל אין שקיפות.
(היו"ר משה טור פז)
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
רשם התאגידים, יש לכם מה להתייחס לזה?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
שוב אני אומרת, בהיבטים של בחירות אין לרשם סמכות להתערב. החוק קובע שהאגודה תקבע לעצמה את התקנות, הוא לא נותן שום סמכות לרשם להתערב בזה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אז מי אמור להגן על מי שרשום בעמותה אם מתקיימים בה הליכים שהם לא כדין אם לא רשם התאגידים?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
זה יש בתי המשפט. הסוגיות הפנימיות של - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בית דין ארצי לעבודה.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אפשר להגיב על זה רגע?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אני רוצה לומר לך משהו בהקשר הזה. אני חושב שתפקיד רשם התאגידים פה, יש לו כל מיני פרשנויות, ובעיניי, אני יודע שיש מגבלה כי בסוף התקנון צריך לעמוד בכללי החוק, לכאורה אם התקנון בסדר אז העמותה בסדר, יחד עם זאת לכאורה לפני שמגיעים לבית משפט רשם התאגידים אמור להיות תחנת ביניים, ואפילו תחנת ביניים חשובה. את יודעת, בית משפט בסוף זה הליך, זה זמן, זה כסף.
חלק מהסיבה ששמו פה רגולטור זה שהרגולטור יהיה בדיוק הדרג שגם – נכון שיש בישראל עשרות אלפי עמותות, אבל בסוף אתם אמורים להיות הדרג שיכול להתערב לפני שזו שאלה של פלילי לא פלילי. יש פה התנהלויות ביניים, יש גם כשר אבל מסריח, זה לא רק השאלה הזו. לכן אני תוהה אם לא רשם התאגידים צריך לנקוט פה פרשנות מרחיבה ולבחון את התערבותו, שוב, את בדיקתו, אם יש פה טענות על התנהלות לא תקינה.
(היו"ר צבי ידידיה סוכות)
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
אני חייב להביא כי חברי היקר הביא לי עכשיו פה בשידור חי שמן זית של הסתדרות המורים שמחולק בסניף ירושלים לכל מי שיבחר בהסתדרות המורים, מכספי הסתדרות המורים. אני מתאר לעצמי שאם איזה שהוא חבר כנסת היה מחלק למשל מה היה קורה. הנה גם דיסק און קי מכובד לכל מי שיבחר בסיעת אמ"י וככה זה עובד. בעצם מדינה בתוך עצמה שמנהלת את עצמה.
רציתי לענות לך כשדיברת על הבחירות הדיגיטליות. הסתדרות המורים כל יום בערב בפריים טיים מפרסמת את פועלה כמה נפלא הסתדרות המורים פועלת. מיליוני שקלים הולכים על זה. חבר'ה, זה בפריים טיים. לפי דעתי, ושוב צריך לבדוק את זה, זה יחסי הון עיתון, לא סתם הם עושים את זה.
מר סוכות, אני אשמח שתשמע, למה שטענת לפני כן. אני זוכר שבבחירות לכנסת ישראל או בבחירות לפריימריז שהיו בציונות הדתית למשל, מדינת ישראל עשתה קמפיין שלם לעודד בחירות, וגם כל מפלגה בסופו של דבר, גם מפלגת העבודה והציונות הדתית שמתמודדת, עושים קמפיין לעודד את הקהל שלה לבוא לבחור, זה חלק מהיופי של אחרי זה לתת תוקף לעוצמה של הבחירה, כי באמת היה אחוז גדול. השתקה, שקט, אף אחד לא יודע שיש בחירות, פתאום אין להם כסף. לא יכולה להיות פרסומת אחת בפריים טיים: יקיריי המורים, אנחנו יוצאים לאמון שלכם? איך ממשל יכול להישאר כל כך הרבה שנים אם הוא לא פועל במחשכים?
ולגבי התאגידים אני רוצה להגיד לך, יש שני דוחות. אני ביקשתי מחופש המידע את הדוחות. יש דוח חיצוני מאוד יפה שאת יודעת ממה הוא מובנה? בדיוק מדמי חבר, 170,000 כפול 62, פחות או יותר 100 מיליון בשנה. אבל יש עוד דוח שהוא מסורבל ושלחנו אותו לבכירי רואי החשבון שיבדקו את הדוח הזה והוא יושב על מאות מיליונים. תפנו לחופש המידע, אני יכול להביא לכם את זה, אני פניתי לחופש המידע. תראו את הדוח הזה, דוח מסורבל, אז מה עובד? יש סלון יפה בכניסה לבית - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תגיש תלונה מסודרת בבקשה לרשות התאגידים והדבר הזה - - -
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
אני אעשה את זה בשמחה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
האם העובדה שזו אגודה עות'מאנית ולא עמותה יותר מגבילה אתכם כרגולטור מפקח?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
כן, בהחלט.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
למרות החוק שקבע שיש חובת שקיפות גם על אגודה?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש מצב שזה מה שמגביל גם, אולי גם פה טמונה הבעיה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
השקיפות היא חלקית, זה רק בתנאים מסוימים.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
היועצת, אני חייב לענות לך פה על משהו, כי לא סיימתי. יש פה בית שיש בו סלון בכניסה מאוד מאוד יפה, שהוא מראה ממש בית לתפארת, אבל כשנכנסים לחדר הפנימי יש שם ניצול ציני על ידי אנשים שבסופו של דבר באו להסתדר על חשבון המורים. לא הסתדרות המורים, באו להסתדר על חשבון המורים. אני מדבר איתכם לא על כספים קטנים, על כספים מאוד גדולים שבסופו של דבר אם הייתם טיפה חוקרים כמה מרוויח יושב ראש סניף שלא מחובר לשטח כבר שנים, בקושי משרת, מאיים על מורים, ואני אראה לכם הקלטות, תבינו עד כמה העסק הזה הפך להיות רקוב.
זה עצוב. למה זה עצוב? כי זה קודש הקודשים של החברה הישראלית. בבקשה תתעוררו, זה החינוך, זה הילדים שלנו, זה הקודש שלנו, זה הילדים שלכם. אם אתם שואלים את עצמכם בסוף למה המערכת פגועה, שם זה יושב. זה העצב הכואב של הסיפור. ושוב אני אומר, לא רוצה לוותר על מדינת ישראל ולא רוצה לוותר על הסתדרות המורים, רוצה לתקן. חשוב לי, חשוב לי לתקן, אבל מתוך העסק.
אם אתם לא תעזרו לנו כוועדה ואם החברה הישראלית לא תעזור לנו כחברה ויתחילו להבין את הסיפור הזה ויוכלו לשחק את המשחק של, תסלחו לי, יח"צ ושחץ שבו הסתדרות המורים מנהלת את כל העסקה הזאת, אם אנחנו לא נתעורר על זה, מערכת החינוך תידרדר ותידרדר והסכמי השכר ימשיכו, ולא יעזור לך כלום, צבי סוכות, כי משרד החינוך חתום עם ההסתדרות על הסכם השכר הבא ובעצם ההסתדרות תנהל את זה.
הרבה מורים עוזבים. אני שואל: למה אתם עוזבים? הם אומרים: כי נמאס לנו מהם. אז אני אומר להם: חבר'ה, לא יעזור לכם לעזוב, אתם רק מעודדים אותם שאתם עוזבים, הם ישמחו לזרוק אתכם, הם שולטים בקופה, זה טוב להם, הם לא רוצים אתכם. זה כמו שלטון איראני שמתחיל להגלות את האנשים שלו, זה מה שקורה.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
הם גם פסלו חברויות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו גם נפנה למבקר המדינה. לפני שנעבור אליה אני כבר אומר לך, אני לוקח את זה כהחלטה, יש גם דיוני תקציב, אבל אתה אומר מיליון שקל שעוברים מהמדינה - - -
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
יותר. בוא נלך על הציבור, יש פה מישהו שיש לו אישה מורה?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לי.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
יפה. היא מקבלת 700 שקל שי כל שנה מהסתדרות המורים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
זה לא מהסתדרות המורים, זה ממדינת ישראל.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
תנו לי להסביר את התרגיל, מה היא חושבת בראש. לא סתם משלמים 700 שקל, היא משלמת 623 שקל כפול 12 חודשים, 700 שקל, אני מקבלת את השי לחג, אחלה עסקה, נכון? ובמקביל גם אשמורת נותן לי הנחות בפוקס ובאמריקן איגל, אממה מה מתברר? שהכסף הזה בכלל לא מגיע מהסתדרות המורים, זה כסף של מדינת ישראל.
<< אורח >> יאיר וייגלר: << אורח >>
אני פרשתי מארגוני המורים, אני לא מקבל שי לחג כבר שנתיים.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
לא, השי הזה זה חרטא, זה עבודה בעיניים, משלמים על זה ניכוי מס.
<< אורח >> יאיר וייגלר: << אורח >>
אני לא מקבל שקל שי לחג והמדינה מעבירה כל שנה בשבילי בפסח לארגוני המורים 400 שקל וזה נעלם שם. עוד לא הצליחו לפתור את זה למורי התיכונים, למורי היסודי הצליחו, הם יכולים לקבל את זה ישירות ממשרד החינוך. לכל מי שעובד בתיכון ופרש מארגוני המורים הכסף, 400 שקל לכל מורה, נעלם. אני לא קיבלתי כבר כמה שנים.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
לאן הוא נעלם? לחדר האחורי הזה. הוא גם לא מדוּוח.
<< אורח >> יאיר וייגלר: << אורח >>
נכון, אמרתי, זה סיפור עליי.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
דרך אגב את כל הדברים האלה תשמרו לדיון שנעשה מתי שהוא בעתיד על התקציב של ארגוני המורים, זה יהיה נחמד מאוד.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
צבי, תשמור לך את שמן הזית לחנוכה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, לא, אני לא מקבל - - -
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
נראה לי שהוא פסול, לא בטוח שהוא כשר.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
חיים, תן לי את זה, אני אצלם ליפה בן דוד שאני מסתובב עם משהו כזה, היא תתהפך בכיסא שלה, זה יהיה נחמד.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני רוצה לעבור לזום.
<< אורח >> אליסה כהן: << אורח >>
אני מורה ביסודי. אני אתחיל ממאי שזה היה מאבק של המורים שאז התחילו לראות בשטח את העזיבה ההמונית של המורים. בסופו של דבר כל המחאה הזאת של ימי המחלה, אם אנחנו זוכרים את זה, זה התחיל בעידוד של הסתדרות המורים. היו לנו על זה הודעות ואנשים מהסתדרות המורים התקשרו לגננות, זה התחיל מהגננות, ואמרו להן לא להגיע לעבודה, ואז זה פרץ גבולות ומורים הזדהו עם זה.
אני הייתי בחופשת לידה כשהבנתי שאני חוזרת למקום עבודה שהולך להוריד לי בשכר, ואז הדבר הזה התפרץ, ובאמת היו מורים שהיו חולים, היו אנשים שהיו מאושפזים, שהיו להם כל מיני מחלות שהיו גם לפני המאבק הזה ובעצם אחרי המאבק הזה שהיה הם פנו להסתדרות המורים. בדרך כלל הסתדרות המורים הוא ועד, כמו ועד של ההסתדרות הכללית, הוא אמור לתת איזה שהוא גיבוי בנושא הזה ושם הבנו שהסתדרות המורים לא באמת נותנת גיבוי אלא היא נזפה בכל המורים האלה, הטילה אימים, מה שגרם לעזיבה הרבה יותר של מורים השנה משנה שעברה. מורים אמרו טוב, אם יש לנו פחות במשכורת ועוד הורידו 2,000 שקל, 3,000 שקל במשכורת, אז אנשים פרשו השנה. אנחנו רואים שכל חודש וחודש, הם כבר לא מחכים לסוף שנה, אנחנו רואים שבאמצע השנה מורים עוזבים.
ואז התחיל הליך הבחירות ובזמן הזה הייתי בקשר עם עופר מסיעת הנחל ורצינו לקחת את החסות, באמת להביא לשינוי בהסתדרות המורים. אני רוצה קצת להקדים, בסופו של דבר כשלקחנו את הסיעה תחתינו תוך 12 שעות הם קיבלו מייל שהם צריכים להגיש רשימה מי המתמודדים שלהם בסיעה. מהרגע שהם הודיעו על בחירות, זה כאילו חודש להגיש את הבחירות. סיעה שמתמודדת כל כך הרבה זמן, בלי שקיפות והליך הבחירות שם הוא לא תקין, הם לא רצו להיות חלק מהסיעה ולכן הם העבירו לנו את הסיעה.
יום למחרת הרבה מהמורים קיבלו מייל שהם מנותקים מההסתדרות, שההסתדרות כבר לא נותנת להם גב, הם לא יכולים להיות חלק מההסתדרות, אני אחת מהן. בעצם העיפו אותנו מההסתדרות וכל מורה שזקוק לייעוץ או משהו אין לו גוף שהוא יכול לפנות אליו. ועוד יותר מזה, כרגע גם במהלך הבחירות כל מי שמגיב בדף של הסתדרות המורים, לרוב, לא כל, ראינו את זה בקרב המורים, יש לנו קהילה של 30,000 מורים, הוא נחסם מהדף של ההסתדרות, מוחקים את התגובה שלו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מי שמגיב אצלכם נחסם בדף הפייסבוק שלהם?
<< אורח >> אליסה כהן: << אורח >>
נגיד אני מגיבה בדף של יפה בן דוד, שזה מה שעשיתי כשהיא יצאה לבחירות, כתבתי אצלה באחת התגובות למה לא מפורסם תהליך הבחירות שהוא ב-17.2 כי אף מורה לא יודע. אצלי בחדר המורים לא יודעים שיש בחירות. אחרי שעה נחסמתי מעמוד הפייסבוק שלה ואני מורה.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אני גם חסומה שם.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
זה טירוף. בגלל שיפה בן דוד מייצגת את המורים בכפייה המורים לא יכולים לבחור האם להיות מיוצגים על ידי יפה בן דוד או לא, אין לה שום זכות לחסום אותם מדף הפייסבוק שלה.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
המהלך הציני שם, מה שקורה זה שיפה בן דוד ביום שישי הייתה עם החבר'ה האלה, היא אמרה להם: אני איתכם, ביום ראשון אני איתכם, ביום שני היה דיון משפטי ואז היא הבינה שבית הדין לעבודה לא נתן לה את האישור, היא הבינה את זה, אבל השטח כבר בער. במקום שהיא תנהל את השטח נכון היא נתנה להם להמשיך לשבות בשלישי-רביעי ואז מה היא עשתה? כל מי ששבת בשלישי-רביעי היא זרקה אותו. זאת אומרת היא ידעה טוב מאוד שהמורים הצעירים בוערים אז היא זרקה אותם למדורה טיפה ואז הענישה אותם ובעצם ככה נפנפה 10,000 מורים אם לא יותר שיכולים להיות אופוזיציה קיימת לתוך הסיפור הזה.
חברי אפרים הביא לי את זה. קרן הרווחה, מוסכם כי החל מ-1.9.2023 וההסכם האחרון - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני רוצה לתת לאליסה לסיים.
<< אורח >> אליסה כהן: << אורח >>
אני רוצה להוסיף שבסופו של דבר יש לנו קהילה של 30,000 מורים. באמת אני אוהבת להיות מורה, זו השליחות שלי. אני עכשיו חולה, בשעתיים הקודמות שלי הייתי בבית הספר. אני באמת אוהבת להיות מורה, אבל עם משכורת כל כך נמוכה וכשאין לי ייצוג למי לפנות – אחרי חופשת הלידה פגעו לי בשכר בצורה מאוד משמעותית, המנהל שלי פגע, אין לי לאן לפנות.
אז עוד שנה אני אשרוד במערכת החינוך, ומה? בסופו של דבר מה שקורה פה זה שההסתדרות כבר מזמן לא מייצגת את המורים, היא לא נותנת למישהו אחר לייצג אותנו בכבוד ובסופו של דבר כל הדברים שם, על חוסר השקיפות, שהמורים מפחדים, אנחנו העלינו סקר בקרב המורים, 79% אומרים שהגוף לא שקוף. ברגע שהעלינו אותו עם שמות היה לנו 100 מגיבים, ברגע שהעלינו אותו אנונימי היו לנו הרבה יותר. אנשים מפחדים לדבר כי בסופו של דבר הם מפחדים שיזרקו אותם מההסתדרות, שיתנכלו להם, שיצלמו שיחות שלהם.
צילמו שיחות שלי שאמרתי שגוף ההסתדרות לא משקף אותי, כי באמת אני חושבת שאם מורה זועק זעקה שהיא זעקה מהשטח שאומרת שכרגע עם כל התנאים אני לא יכול להיות במקום העבודה שלי, ובמקום שהסתדרות המורים תהיה עם המורים ותבין את הקשיים ותדבר עם המורים שהם מבינים את הקשיים, היא חוסמת אותם ובועטת אותם החוצה ועוד מאיימת עליהם ונותנת להם כל מיני מכתבים. אז איפה אנחנו רואים את מקצוע ההוראה בעוד כמה שנים? אנחנו רוצים מורים מפוחדים שיילכו לעבודה וזה הדור שאנחנו רוצים שינהל את הילדים שלנו? או שאנחנו רוצים אנשים שיסמכו על הוועד שלהם ויבינו שהוועד זה משהו שבסופו של דבר אמור לייצג את המורים ולתת להם גב.
הדבר הכי מזעזע שהיה זה שאני ראיתי את הכותרת שיפה בן דוד הלכה למחוז חיפה וילדים קיבלו אותה עם דגל על חשבון הלימודים שלהם ועשו לה ריקודים. אם הילדה שלי במקום ללמוד עכשיו בבית הספר איזה שהיא פרשה או משהו הייתה עושה מופע דגלנות למישהי שבכלל היא ועד של מורים והיא לא קשורה בשום צורה לתלמיד הייתי מבעירה את בית הספר, הייתי אומרת מה זה הילד שלי הוא בקרקס שלא שייך אליו? אני לא מבינה איך הגענו למצב כזה שאנחנו מהללים משהו שהוא לא נותן לנו שום דבר בשטח.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה, אליסה.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
אתה חייב לשמוע את ההקלטה.
הקלטה: "שלום חיים, אני קוראת את כל מה שאתה כותב בקבוצה וכל הכבוד לך. אני מורה הרבה שנים במערכת, 11 שנה ולאחרונה קרה לי מקרה מאוד מצער, גם המשכורות שלי מאוד נמוכות וגם קרה לנו עניין שנציגת ההסתדרות הגיעה לבית הספר שלנו והיה שם דיון די סוער והיא מאוד נפגעה, קמה ויצאה, ויום למחרת התחילו לעשות לנו שיחות נזיפה עם המנהלת, המנהלת שלנו התקשרה לכל המורות שהיו שם בדיון. הדיון היה מכבד, רק הבנות היו די סוערות כי המשכורות שלהן נפגעו בדיוק החודש ובאותו חודש היא הגיעה".
המשך ההקלטה: "לאחר מכן אחרי שהבנות האלה קיבלו נזיפה, אני ביניהן, מהמנהלת, היא אמרה שיושבת הראש אמרה שנהגנו בבריונות ובכלל זה לא היה נכון, היא גם דיברה אלינו לא יפה ובצורה מזלזלת, היא אמרה שלא היינו צריכים לשבות כשהייתה שביתה והיא אמר שזו לא היה בשביתה מלאה, אלא רק משהו מקומי. בקיצור היא אמרה המון דברים שדי סתרו את מה שקורה באמת ומאוד כעסנו, היא לא הצליחה להשתלט על הדיון והיא קמה ויצאה. אז יום למחרת כשהייתה השיחה אצל המנהלת היא אמרה שהיא התקשרה אלינו ואמרה את השמות של המורות שעלו והמנהלת אמרה: תיזהרו כי יכולים לעשות לכם משהו מההסתדרות".
אני לא רוצה לקחת את הזמן של הוועדה, אבל תבינו מה קרה פה. הסתדרות המורים שאמורה להגן על המורים, היא קיבלה איזה שהיא ביקורת כלפיה, היא הלכה למנהלים של המערכת כדי שינקמו במורים והיא עכשיו עוזבת את המערכת. מורה מוערכת מאוד, אוהבת את מקצועה, אבל אומרת די, גם אני לא מרוויחה טוב וגם אני צריכה לחוות התעמרות, בגלל מה? בגלל שההסתדרות שבאה להגן עליי בסך הכול?
חבר'ה, ככל שאני נכנס לתוך מערכת הבחירות הזו מנגן לי השיר שלום לתמימות, שלום לתמימות, למדתי גם אני לשקר, לא יקרה לי דבר. כאילו די, יש גבול. אני הבנתי שלכנסת יש כוח, זאת אומרת הבנתי שלוועדת הכנסת יש כוח, אם היא תפעל לאיזה שהיא חקיקה. אני מאמין שזה לא יקרה כל כך מהר ואנחנו בבחירות האלה נרוץ, אבל נחל תרוץ עוד שנים ואני אומר לכם שהעץ שלנו יגדל על הנחל ויהיה לתפארת ואתם תראו אותנו שנים ואנחנו נצליח.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
חיים, זה כבר תעמולת בחירות?
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
כן, בלי תעמולת בחירות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כן, אנחנו בטח לא הולכים להתערב בתוך הבחירות, אבל ברשותכם כמה מילות סיכום. קודם כל אני חושב שמה שעלה כאן זה אירוע מטריד מאוד, בעיניי כאבא לילדות במערכת החינוך וכאדם שמכיר את המערכת מקרוב, אירוע מטריד. בכלל בכל גוף במדינה אנחנו רוצים שיהיה מקסימום שקיפות, מקסימום הבנה של איך דברים מתנהלים ובטח גוף שאמור לייצג את כל המורים במדינה הוא אמור להתנהל בצורה דמוקרטית.
לטובת הצופים שלא היו כאן בתחילת הדיון, רק שנבין על מה מדובר. יש ארגון אחד במדינת ישראל שמייצג את כל המורים, זה אגב קורה בניגוד לחוק, יש ארגונים אחרים שניסו, לא הצליחו לקום, יש רק ארגון אחד כזה. הארגון הזה משליך על החיים של כל ילד וילדה, של כל אזרח במדינה, מפני שבסוף כל פעם שרוצים איזה שהיא רפורמה במשרד החינוך וזה פוגש אינטרס כזה או אחר של מי שמנהל את הארגון הזה, בסוף הם מצליחים לבלום את זה כי הם מאיימים בשביתה וכשהם מאיימים בשביתה הם יכולים להשבית את המשק, כולם חייבים להקשיב להם.
בסופו של דבר המציאות הזו שבה הגוף הזה מחזיק כל כך הרבה כוח היא מציאות שהיא מאוד בעייתית, כי אנחנו לא רוצים שלאף אחד יהיה כל כך המון כוח בידיים. אבל מילא שמחזיקים המון כוח, השאלה מי מחזיק את הכוח. אם הכוח היה בידיים של המורים אולי עוד היינו שותקים, אני לא בטוח, אבל אולי היינו שותקים, אבל הכוח הוא לא בידיים של המורים וזה החלק הכי משמעותי כאן.
בסוף המורים לא מקבלים פרסום על הבחירות, הם לא יודעים, אף אחד לא מגיע ומספר להם שיש בחירות. כשהם כן שומעים על בחירות זה כשמגיעים אליהם המועמדים לבתי הספר עם בקבוק שמן זית, מגיעים עם הדבר הזה או עם דיסק און קי, מחלקים למורים, תכירו יש בחירות, נעים מאוד, אני המועמד.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
זה שוחד, שכל מנהל יידע שזה שוחד.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מאיפה הם מביאים את הדברים האלה? מהתקציב של ההסתדרות והתקציב של המורים. זה בלתי נתפס, זה לא אמור להיות במדינה דמוקרטית, לא יכול להיות שמי שבסופו של דבר אמור להיבחר הוא שממנה את ועדת הבחירות, ממנה את מי שאחראי על טוהר הבחירות, הוא משתמש במושבים של הארגון כדי לקדם את המועמדות שלו ובסופו של דבר הוא גם יוכל להשתמש בכוח שלו מול המנהלים ומול בתי הספר כדי לטפל באותם אנשים שמאיימים עליו פוליטית, זו התנהלות לא תקינה.
ממה שאנחנו מבינים כאן, אין על זה היום פיקוח בכלל, שמענו את זה ברשות התאגידים שמפקחים על העניינים הכספיים ולא מפקחים על איך מתנהלות הבחירות שם, ואני חושב שהדבר הזה אמור להגיע למבקר המדינה. אנחנו לא יכולים להחזיק מצב שבו יש גוף לא דמוקרטי, לא שקוף, שלפי הרבה מאוד טענות כאן גם מתנהל בבריונות, והוא הולך ובסוף קובע את עתידם גם של תלמידי ישראל, גם של מורי ישראל וגם של המדינה כולה. לכן אנחנו רוצים שהדבר הזה יגיע לפתחו של מבקר המדינה.
המסקנות מהדיון. הוועדה רואה בחומרה רבה את החרמת הדיון מצד הסתדרות המורים.
הוועדה רואה חשיבות בקיום גוף שידאג למעמד המורים ולייצגם, המורים הם בסוף העתיד שלנו, הילדים הם העתיד שלנו ואנחנו חייבים מורים טובים. אנחנו רוצים שיהיה מי שידאג לאינטרסים שלהם כי בסוף, כמו כל גוף, טוב שיהיה מי שידאג לאינטרסים של המורים, אבל זה צריך להיות שקוף.
הוועדה דורשת שקיפות מלאה בהתנהלותו. הוועדה דורשת התנהלות דמוקרטית, אמינה, שקופה ומפוקחת בתהליך הבחירות. הוועדה רואה בחומרה את השימוש במשאבי הסתדרות המורים לצרכים פוליטיים ללא שקיפות כלכלית.
הוועדה תפנה למבקר המדינה שיבחן את התנהלות הסתדרות המורים ויפקח על תהליך הבחירות.
הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הנושא ותקבע דיון נוסף בהקדם.
תודה רבה לכולם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:58. << סיום >>