חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-193083
סיכום דיון
מיום שני, כ"ו בחשו
ןו התשפ"ה ,
17.11.2025
:, בנושא
ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים2024
-
2023
,
דוח מיוחד2025
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה - המציאות הביטח
ונית של מדינת ישראל מיום הקמתה
למודת
מלחמות ואירועים ביטחוניים. בנוסף לכך המדינה חשופה גם לאירועי חירום בלתי צפוי ים אשר
עלולים לפגוע בנפש, ברכוש
, בתשתיות ו במהלך התקין והנורמטיבי של חיי האזרחים
כ פי שראינו
בזמן מגיפת הקורונה וכפי שאנו עלולים חלילה לראות, לדוגמא, באירוע של רעידת אדמה
משמע .ותית או צונאמי
ה
יערכות כלכלית לאירועים מסוג זה מסייעת לשמור על יציבות הכלכלה והמשק ומאפשר
ת
.התמודדות במצבי חירום
מגפת הקורונה תפסה את ישראל ללא מוכנות תקציבית להשבתת המשק
.בכל ההיבטים לקח למדינה מספר חודשים למצוא פתרונו
ת שיפוי ופיצוי במ קביל למעבר ניהול
משק במצב חירום . היה מצופה כי יופקו הלקחים הנדרשים וכי הממשלה תשכיל להיערך כלכלית
.למצב חירום על מנת לשמור על יציבות המשק והכלכלה
ולמרות כל זאת, הפגיעה הכלכלית המתמשכת במשק מאז פרוץ המלחמה ולתוך שנת2024
ומימון
הוצאות המלחמה והשלכותיה (אשר נמשכים עד היום ובאים לידי ביטוי בהגדלות תקציביות
)משמעותיות בתקציבי המדינה–
גרמו לפגיעה במצבה הפיסקלי של ישראל והגדילו את חובות
המדינה והציבור במידה ניכרת, כך שבדור הבא ואולי מעבר לו, נצטרך לשלם על ההוצאות ועל אי
.ההערכות להן
לפי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר–
נכון לנו במבר2024
, אומדן הוצאות המלחמה מפרוץ
המלחמה עמד על כ-
112.8
מיליארד₪
, והתחזית של בנק ישראל הי
יתה כי מפרוץ המלחמה ועד ל-
2025
יעמוד היקף ההוצאות על כ-
250
מיליארד .₪נוסף על כך שו למו מפרוץ המלחמה עד נובמבר
2024
כ-
17.7
מיליארד ₪
מקרן הפיצויים. ביצוע תקציב מערכת הביטחון בגין המלחמה בשנים
2023-2024
עמד על כ-
95
מיליארד₪
.כ-
37
מיליארד ₪
שולמו בשנת2024
בגי ן תגמולי מילואים
והטבות מילואים .
משרד מבקר המדינה בדק בדו"ח את ההי ערכות הכלכלית והתקציבית לאירוע
ה
מלחמה:
ההיער
כות הכלכלית לשעת חירום לפני המלחמה, הכנת תקציבי המל חמה לשנים2023-2024
במשרד האוצר וביצוע תקציב המלחמה ב- 3
החודשים הראשונים למלחמה. בשל חומרתו של
הדו"ח ובשל העובדה כי לנקודות הביקורת בו היבטים רבים, אקבע דיון המשך בקרוב
במטרה לתת
לבכירים שלא הגיעו היום הז ,דמנות להשתתף בדיון הבא, וכוונתי היא לשר האוצר 'ר ,אג"ת
ה
חשכ"ל
.והכלכלן הראשי
במהלך החודשיי
ם האחרונים מבקר המדינה מפרסם בדחיפות דוחות קשים
ביותר על התנהלות
מערכות המדינה
.בהיערכות המקדימה למלחמה ובהתנהלות במהלכה
מדובר בס דרה של מחדלים
ממשלתיים כבדים אשר
שנים ש
ל הזנחה קשה ושל התנהלות חובבנית
,מחייבת בחינה מקצועית
בלתי תלויה, של השפעתם
על אסון ה- 7
באוקטובר2023
ועל ת
פ קוד הרשות המבצעת במהלך
.המלחמה הוועדה תדון ביסודיות בכל אחד מהדו"חות החשובים הללו ותבחן בסיומם הקמת ועדת
חקירה ממלכתית, כראוי למדינה מתוקנת ש אינה חוששת להתמודד
עם כשליה
בלב חפץ ובידיים
.נקיות
משרד מבקר המדינה –
ישראל גל-סגן מנהל אגף בחטיבה לביקורת תחומי כלכלה –
מטרת
:הביקורת בדיקת ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני המלחמה, הכנת תקציבי המלחמה לשנים
2023
ו-
2024
במשרד האוצר, וביצוע תקציב המלחמה ב-
90
.הימים הראשונים של המלחמה
2
:תקופת הביקורת
ינואר2024
עד נובמבר2024
. השלמות נעשו במהלך שנת2025
.
:הנושאים העיקריים שנבדקו1. ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני מלחמת חרבות ברזל -
מוכנות והיערכות משרד האוצר לשעת חירום והפקת הלקחים של משרד האוצר מאירועי חירום
קודמים.
2.
הכנת תקציבי המלחמה בשנים2023
-
2024
במשרד האוצר -
תהליך קבלת ההחלטות על הכנת
תקציב המלחמה לשנת2023
ותהליך בניית תקציבי המלחמה לשנים2024-2023
במשרד האוצר.
3. ביצוע תקציב המלחמה בתחילת מלחמת חרבות ברזל -
ההקצאה, הרישום והניהול של תקציב
המלחמה ה אזרחי, פיקוח ובקרה אחר ביצוע תקציב המלחמה, בחינת חסמים, וסוגיות שונות
בתקציב הביטחון.
:נתוני מפתח
250
מיליארד ₪
אומדן בנק ישראל לעלות הצבאית והאזרחית הכוללת של המלחמה
לשנים2023
–
2025
, נכון לספטמבר2024
כ-
107
מיליארד ₪
סך התוספת התקציבית שנוספה בתקציבי המדינה שאושרו בשנת2024
בעקבות
המלחמה, לעומת התקציב המקורי שאושר במאי2023
כ-
26
מיליארד ₪
התוספת בתקציב המדינה לשנת2023
בעקבות המלחמה, מהם כ-
17
מיליארד
ש"ח לצרכים צבאיים, וכ-
8.8
מיליארד ש"ח לצרכים אזרחיים.
69%
לעומת61.5%
יחס חוב תוצר בשנת2024
, זאת לעומת יחס של60.3%
בשנת2022
ו-
61.5%
בשנת2023
)(כולל חודשי המלחמה.
90
מיליארד ₪
הפגיעה הכוללת בתוצר בשנים2023
-
2024
על פי הערכת בנק ישראל מיולי2025
.
כ-
37
מיליארד ₪
סך ההוצאה בשנת2024
בגין תשלום תגמולי מילואים והטבות מילו אים-
למעלה
מ-3
.מיליארד ש"ח לחודש
27.1
מיליארד ₪
הגידול הצפוי בתשלומי הריבית ובהחזרי קרן לביטוח לאומי בשנים2025
-
2027
לאחר עדכון הנומרטור ביוני2024
.
81
מיליארד ₪
סך החוב שגויס בשנת2023
מאז פרוץ המלחמה, מתוך גיוס חוב כולל של160
מיליארד ש"ח לשנה זו (כ-
50%
.)
מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות על המשק הישראלי שיקפו את היעדר ההיערכות
המקדימה של המדינה לאירועי חירום, ובכלל זה היעדר תכניות מגירה כלכליות מותאמות
.לתרחישי החירום השונים, ובפרט לתרחיש של מלחמה מתמשכת
בשל העובדה כי לא נעשו מספיק צעדים מרסנים בתקציבי המלחמה לשנים2023
ו-
2024
, במהלך
2024
נאלצה הממשלה לפרוץ מספר פעמים את תקרת ההוצאה התקציבית המותרת בחוק, בהיקף
של עשרות מיליארדי ש"ח, ואת שיעור הגירעון התקציבי המתוכנן, על מנת לעמוד בהוצאות
המלחמה. נוכח הגידול הניכר בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות בגין
המלחמה, השפעת הירידה
בדירוג האשראי על תשלומי הריבית, היקף החוב של הממשלה והעלייה ביחס החוב לתוצר, ומאחר
שלא נעשו די התאמות מספקות בתקציב2024
., עולה החשש כי חוסנה הפיסקלי של המדינה ייפגע
נוכח התמשכות הלחימה והרחבת העימות הצבאי בצפון ובזירות נוספות וההרעה באינדיקטורים
של כלכלת ישראל מפרוץ המלחמה-
על שר האוצר לקיים בחינה עתית בהשתתפות כלל הגורמים
המקצועיים, בתוך משרד האוצר ומחוצה לו, לגבי הצעדים הנדרשים לצורך חיזוק חוסנה הכלכלי
של המדינה לר בות נקיטת צעדים מעודדי צמיחה שיביאו לשיפור במצבה הפיסקלי של המדינה
.ולחיזוק מחויבותה לפירעון חובותיה
חה"כ מיקי לוי– הקבינט החברתי-כלכלי לא התכנס ב- 3
.שנים האחרונות והתוצאה היא ברורה
מדובר באחד
מהדוחות הכלכליים הקשים
.ביותר דירוג האשראי הורד3
פעמים
חו ו ה ב
תוצר
מסתכם ב
כ-
70%. המשמעות היא ש
הדורות הבאים לא יס
יימו את החובות, ולכן
יש לעשות מעשה
.ולתקן את הדברים
מחירי המוצרים בסופר
ים, העיכובים בפריקה בנמלים
ודוח מבקר המדינה על
משרד הכלכלה בהיבט של "מה שטוב לישראל טו"ב לאירופה מעידים על ון של יכ . ישראל נמצאת
במקום
ה- 2 ביוקר המחיה במדינות ה-
OECD
.
חה"כ בנימין גנץ– אני ממליץ להגדיל את כמות ביקורות המעקב,, בפרט על נושא זה
ולהקטין את
מס' הביקורות
.החדשות
התכנון התקציבי לשנת2024
לא לקח בחשבון
ש .המלחמה תתארך ראוי
להעמ
יד מנגנון שי
ו עס
ק בכלכלה בשעת חירום
והשארת מרבית התקציב
בתוך הגופים המבצעים .
יש לזהות מה הם התקציבים הגמישים ומה הם התקציבים הקבועים לצורך הסטת משאבים, ולא
הגדלת
ה גרעון. ישראל נמצאת בסיטואציה שהיא תפגוש כל מיני מצבי חירום, ולא
נכון
להגדיל את
.הרזרבות
משרד מבקר המדינה -
עו"ד
צחי סעד-מנ הל
החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות –
הדוח
נכתב לאחר .קיום דיאלוג עם המבוקרים
לאחר מכן מ תחיל
תהליך של תיקון ליקויים עפ"י חוק.
החוק קוצב זמנים–
לאחר106
.ימים המשרד צריך לדווח למשרד מבקר המדינה אילו פעולות נעשו
בסמכות המשרד להודיע שאין בכוונתנו לטפל בליקויים. יש מבוקרים שמקפידים יותר בדיווח על
3
ליקויים ויש כאלה מתקשים בדבר הזה. משרד האוצר לא מהמצטיינים בדיווח ואנו מתכננים
.פעולות לשיפור המצב
משרד האוצר– אמיר רפאלי-סגן מבקר פנים – הדוח הוא תהליך סדור בין כל אגפי המ שרד. יש
מציאות שצריך להכיר אותה-
.קורונה ולאחר הפוגה קצרה פרצה מלחמה
המועצה הלאומית לכלכלה – איתמר מילרד-סגן ראש המועצה וראש אגף אסטרטגיה –
עברנו על
הערות ו .הטמענו את חלקם. המועצה היתה שותפה לדוח בנושא רעידות אדמה יש חשש שבבניית
.מענה מראש, אנשים ישנו את התנהגותם בזמן אמת בהתאם
בנק
ישראל – מימי רגב-מנהלת יחידת שוק כספים ונזילות, חטיבת השווקים –
בנק ישראל קיבל
מחמאות בדוח על פעילות מהירה בשווקים - הכרזה על מגוון תכניות כדי
.לייצב את השווקים לצד
זה הוא קיבל הערה בדוח על כך שא
ין מגוון כלים להתמודד עם מצב חירום.
אבקש לחלוק על כך-
לבנק י ש מגוון כלים להתמודדות עם משברים שונים. סט הכלים נבחן באופן תמידי והוא הופעל
.בהתאם להתפתחויות והצרכים של המשק
בנוסף הבנק קיבל
הערה על
ה
תכניות –
נתינת אשראי
לבנקים כדי שיתנו תנאים נוחים
לעסקים הבינוניים והקטנים שנפגעו במהלך המלחמה. אולי עולה
חשש שהאשראי עב ר לעסקים מסוימים, אולם הופעל מנגנון רחב ויסודי כדי לוודא שהאשראי יועבר
לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו במהלך המלחמה. ניתוחים ש נעשו מצביעים על כך שהאשראי מגיע
.לעסקים הרלוונטיים ופרופיל העסקים אינו רלוונטי
איילון בנימין-אחראי תחום הסברה, הפיקוח על הבנקים –
הבנק קיבל המלצה בדוח
לבצע תהליך
של הפקת לקחים
סדור ומתועד בהקשר של מתווה סיוע,
ולגבש תכנית פעולה בתחומי האשראי
.למרות שיש תשתית עבור המתווים
ה מתווים גובשו
כדי להקל על ה ציבור הרחב בהקשרים
התזרימיים
בנוגע ל
דחיית הלוואות ומשכנתאות. התהליך נעשה כבר בתקופת הקור ונה וגובש על
בסיסו תכניות שאנו עובדים איתן ומתאימים אותן לכל אירו
ע קיצון בהתאם לסיבה
שאנו נמצאים
בה. שבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הבנק גיבש מתווה תמיכה נרחב לציבור לגבי דחיית
הלוואות ומשכנתאות,
ונתן מענה גם לאוכלוסייה שנפגעה במעגל הראשון (מפונים, חיילי ,מילואים
משפחות חטופים). כמו כן בעקבות מבצע עם כלביא הופק במהירות מתווה סיוע שהושתת על
.תכניות מגירה שנמצאות ברשותנו. הבנקים אפשרו דחיית הלוואות למשקי בית ועסקים כל אירוע
קיצון שהתרחש במדינה קיבל את ההתאמה שלו,
והוא צוין בנוהל החירום הפיקוחי לבקשת מבקר
המד .ינה
המשרד לשירותי דת – יהודה עוביידי-
משנה למנכ"ל– אבקש להחמיא לאג
"ת שיום לאחר ה- 7
באוקטובר אישר למשרד
.כל תקציב שנדרש
פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות – ליאור גור
–
הדוח מציין שלמרות הקורונה
וסבבי מלחמות, אין שום הכנה מראש לאירוע חירום .מדיניות הממשלה היא אד-
.הוק לכל אירוע
אין מתווה וקווים כלל
יים מה נדרש לעשות ב עת
אירועי חירום. ע סקים רבים נפגעו כתוצאה
מהמלחמה ועד שמאושרת חקיקה- לוקח זמן לכסף להגיע לעסקים. יש התנגדות, בעיקר באג"ת,
.למיסוד מתווה שילווה את העסקים
בתום הדיון הוועדה הגיעה למ:סקנות הבאות
1.
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון ומאוכזבת מאי-
השתתפותם של גורמים בכירים
מבוקרים.
2.
דוח מבקר המדינה מכיל ממצאים חמורים שכוללים היערכות לקוי
ה למלחמה ו התארגנות
לקויה במהלכה, כגון -
שימוש בכספים קואליציוניים למטרות לא ראויות. הדוח מטיל על
ראש הממשלה ,שר האוצר ומשרדו ,המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל
חובת שיפור
התנהלותם הלקויה בתחו .מים רבים לנוכח אתגרי העתיד ולכן הוועדה תקיים בהקדם דיון
נוסף אליו יוזמנו בכירי המבוקרים שנדרשים לכבד את הוועדה ואת מבקר המדינה
ולהשתתף בדיוני ההמשך. המבוקרים
מתבקשים להכין את
תגובתם לעיקרי הדוח ולשלוח
.לוועדה מסמך ובו עיקרי פעולותיהם לנוכח המלצות הדוח
3.
הוועדה מברכת על פועלו של
בנק ישראל
בנושא ועל התשובות שהוצגו לוועדה באופן חריג
.ביחס למבוקרים האחרים