חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-164219
סיכום דיון
מיום שני, י"ח בתמוז התשפ"ה ,
14.7.2025
:, בנושא
הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-
נפגעים, דוח70
ג ודוח שנתי2024
- המשך דיון
חה
"כ מיקי לוי -
יו"ר הוועדה –
טרם פרוץ מ
לחמת
חרבות ברזל הוועדה התריעה
על ה סכנה
שבחוסר היערכות לאירוע רעידת אדמה בהיבט של חיזוק מבני ציבור, כגון:
,בתי חולים ובתי ספר
חיזוק תשתיות
למבנים שנבנו
עד1981
וכיוצ"ב .
הוועדה הוציאה מכתב לרה"מ, שר הביטחון, שר
האוצר ור' המל"ל כדי להתריע
על
הנזקים הצפויים בעת רעידת אדמה בעקבות דוח מבקר המדינה
.והדיונים שהתקיימו
בחודש שעבר החל מבצע עם כלביא
אשר חשף שוב עד כמה לא היינו ערוכים בהיבט של תשתיות
ומבנים.
בית
החולים סורוקה בנגב נפגע ו שילם מחיר .גבוה
בעקבות דיונים קודמים משרד הבריאות התבקש להעביר לו
ועדה
דיווח על מיצוי של20
מיליארד
₪אשר תוקצבו לו במצ'ינג לטובת חיזוק בתי החולים. המשרד עדכ ן על ועדה משותפת עם פקע"ר
ש הייתה אמורה עד סוף שנת2024
להביא מיפוי מלא לכל המבנים שבאחריות
ו .ה משרד שלח לוועדה
לפני שנה דיווח כללי שכל המבנים החדשים מתוכננים ונבנים ע
ל פי התקנים, אולם עדיין קיימים
מבנים רבים ובתי חולים שתוכננו ונבנו לפני1981
:, כמו
בני ציון, זיו ורמב"ם. לא הייתה התייחסות
מפורטת בנוגע
לשאר בתי החולים א
ו פירוט מקיף יותר של הפעולות ש .נעשו
כולנו מבינים שללא החלטות שננקטו על ידי הנהלת משרד הבריאות והנהלת
בית החולים סורוקה
על פינוי אזור הפגיעה וצמצום מצבת החולים ל-
40%
,
היינו נמצאים כאן ומדברים גם על עשרות
.חולים וצוותי רפואה הרוגים בנוסף לנזק הפיזי לבניין בית החולים
בית חולים סורוקה (היחידי
שנמצא באזור הדרום) משרת מעל מיליון תושבים ו הוא
ה
מרכז הרפואי השלישי
.בגודלו במדינה
עפ"
י מנהל בית החולים- בעקבות פגיעת הטיל כ-
15
מחלקות בבית החולים סגורות כרגע וחלק
מהמטופלים מאושפזים במחלקות ללא חלון עם מינימום מרווח בין מיטה למיטה. אמנם זה פתרון
?זמני עד שיקום המבנה אבל השאלה שעולה היא כמה זמני זה הולך להיות
משרד מבקר
המדינה –
"רו ח ועו"ד
דוד בר- מנהל אגף ח' בחטיבה הכלכלית – במהלך מבצע
עם
כלביא היתה פגיעה בביה"ח סורוקה. אם היתה מתרחשת רעידת אדמה–
האירוע היה אחר והיו
נפגעים מס' בתי.חולים, ויש לתת את הדעת על כך
משרד הבריאות – משה בר סימן טוב-מנכ"ל – יש כ-
18
,אלף מיטות אשפוז בבתי החולים הכלליים
אולם רוב המיטות במערכת הבריאות אינן
נמצאות בהם .בנוסף יש כ-
26
אלף מיטות בבתי חולים
סיעודיים וגריאטריים וכ-
3,000
מיטות בתחום בריאות הנפש. מערכת הבריאות אינה נועדה
להתקיים ב חירום אלא לספק שירותים לאזרחי ישראל
בשגרה
ואכן היא .מתפקדת היטב בשגרה
המצוינות שלה בחירום נובעת מהמצוינות בשגרה. המערכת
מנהלת סיכונים ו מעדכנת את תפיסת
המיגון בהתאם לתרחישי הייחוס המשתנים ונדרשת לתעדף משאבים מוגבלים מאוד בין צרכים
.רבים בעולמות הטיפול ובעולמות הבינוי והפיתוח
בעקבות המלחמה אנו
מעדכנים יחד עם פקע"ר
.את תפיסת המיגון שהיא דינמית :בשנים האחרונות מערכת הבריאות עברה אתגרים רבים, כגון
,'מגפת הקורונה, מלחמת חרבות ברזל, מבצע עם כלביא וכו וצלחה אותם בזכות הון אנושי מצוין
במשרד ובבתי החולים. אתגרי השגרה של מערכת הבריאות הם אדירים, כמו: הא
וכלוסי
י ה
הקשישה מכפילה את עצמה בטווח של10-15
שנים, עלי
ה בתחלואה הכרונית ועוד .
עפ"י ,תקנות התגוננות אזרחית המערכת מחויבת למגן מיטות אשפוז ומערכים קריטיים כמו: ח"נ
ט"נ, יח' טראומה, חדרי לידה ופגיות, בנק הדם, יח' דיאליזה, תשתיות קריטיות לאספקה רציפה
ועוד. כ ,ל בניה חדשה מחייבת מיגון
ו ,במקביל מתבצע שדרוג מיגון למבנים קיימים. עם זאת
הפערים עדיין קיימים
ורבים. אין די .ן האיום הבליסטי מאיראן לזה מעזה או לבנון
2
המשרד הוסיף חללים רבים רב-שימושיים כדי לאפשר את הרציפות התפקודית של בתי החולים :
אס
ותא אשד
וד, ברזילי, הדסה עין כרם, פוריה
:ורמב"ם. יש פרויקטים שהם בבינוי
מלר"דים בהלל
,יפה,שמיר ולניאדו, ח"נ ופגיה בסורוקה
:וכן פרויקטים עתידיים ,מגדל האשפוז בשע"צ2
בתי
חולים חדשים בנגב ובקריות, רבין, איכי ,לוב, אסותא אשדוד, שיקום סורוקה העתקת בתי החולים
הפסיכיאט
ר .יים ועוד .מה שטוב למיגון מפני טילים לא בהכרח מסייע להגנה מפני רעידות אדמה
.רעידת אדמה דורשת היערכות אחרת
מתחילת מלחמת חרבות ברזל התווספו למעלה מ-
3,500
מיטות אשפוז ממוגנות בכל המשקים ו
זה סייע להגיע
למבצע עם כלביא בצורה טובה יותר. בנוסף
התווספו עוד1,000
מ ,יטות במהלך המבצע
ו חלקן עדיין בתהליך. ההדף שנוצר מהטילים
הבליסטיים מנע אשפוז בשטחים מסוימים. אנו בעבודה להכשרת מבנים רבים שיהיו דו-
,שימושיים
כמו: חניונים בבתי חולים או בסמיכות אליהם, מחסנים, אזורים לוגיסטיים וכיוצ"ב. במקביל
אנו
.פועלים להפחית אשפוז בחירום
במבצע עם כלביא נעשה רידוד מטופלים כדי למזער את הסיכון
שאנשים יפגעו בתוך בתי החולים כתוצאה מטיל והוגברו אשפוזי הבית. למעלה מ-
1,800
גנרטורים
חולקו ל בתים של אנשים מונשמים לתרחיש .עלטה
המשרד פועל במסגרת תכנית רב-
שנתית למיגון, ובכוונתנו להביא החלטת ממשלה לעניין. אנו
.נמצאים בקשר שוטף עם הנהלת ביה"ח סורוקה
הפגיעה בו
.אתגרה את בתי החולים האחרים
המחויבות
שלנו היא לא רק לשקם את הבניינים שנפגעו אלא גם לבנות בנין חדש בעלות של
כמיליארד .₪אנו בש יח עם הממשלה, האוצר והפילנתרופיה לצורך גיוס סכום העלות
ו ממשיכים
לייצר מלאי של מיטות דו-
.שימושיות
.יש שיח משמעותי על רעידות אדמה מרבית בתי החולים נבנו לפני שנים רבות, כמו: אסף הרופא
.ושיבא כל הפרויקטים שנבנים מותאמים לכל תרחיש. המשאבים הבסיסיים של מערכת הב ריאות
.מוגבלים מאוד. בישראל יש הוצאות בטחון גבוהות מאוד וזה מתרגם להוצאות בריאות נמוכות
תכנון כ"א רפואי הוא במקום השני במעלתו. אנו עוסקים בו ועושים הרבה פעולות. הצפי הוא שבין
5-10
שנים המצב יהיה טוב יותר בתחום הואיל והסטודנטים לרפואה בארץ יסיימו את לימודיהם
ו
תחול
.עליה במס' בוגרי לימודי רפואה כרגע .אנו נמצאים בשיא השפל מבחינת כמות הרופאים
הסיבה למחסור היא הרצון להגנה על מקצועיות תחום הרפואה. אנו נצטרך למצוא דרכים ותכניות
.להשמת רופאים בפריפריה
סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי -
פרופ' שלומי קודיש-
מנהל
ביה"ח –
ביה"ח סורוקה חווה
אירוע
.חסר תקדים עם משמעויות דרמטיות מתחילת מבצע
עם כלביא פעלנו יחד עם משרד
הבריאות להפחית את החשיפה של מטופלים לאפשרות של פגיעת טיל, כולל
ה עברת מטופלים
.מאתרים ממוגנים לאתרים יותר ממוגנים80%
מהמיטות בתפוסה, וכ-
200
מהמיטות באתרים
שאינם ראויים לאשפוז. יש2
פרויקטים שחייבים לצאת לדרך ויש על כך קונצנזוס. האיום אינו רק
.טילים, אלא גם רעידת אדמה
לתושבי הנגב מגיע לקבל טיפול מיטבי ולהיות ממוגנים, ו לכן יש
.להיערך לאירועים מראש ובהתאם
)מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא–
ד"ר אסנת לבציון קורח-מנהלת ביה"ח -
הצלחנו להגן על
המטופלים בש
ת"פ עם משרד הבריאות. בבוקר מבצע
עם כלביא הורדנו את כל המטופלים לבית
חולים חירום ש
נבנה . המשמעות היא שכל צוותי ביה"ח עסקו בשינוע וזה מהלך שהוא מסוכן כי
איננו יודעים מתי יפול הטיל. בקומה הממוגנת היו200
מ :טופלים יחד, המשמעויות הן ,אין פרטיות
אין טיפול מיטבי, חשיפה לזיהומים והכל נעשה תוך ניהול סיכונים. מ-
23
חדרי ניתוח ירדנו ל- 6
חדרי ניתוח ממוגנים. אנו צריכים לדאוג שמיטות בתי החולים תהיינה ממוגנות בשגרה, כדי
.שבחירום לא יהיה צורך בשינוע מיטות והמשך טיפולים מצילי חיים כיום רוב פיתוח בתי החולים
.נעשה מתרומות, וגיוס התרומות הוא קשה מאוד. הגיע הזמן שהמדינה תשקיע כסף בבריאות
הצוותים נשחקו ויש להתייחס גם
.לכך
כמו כן יש לתת תשומת לב ל
בתי החולים הפסיכיאטריי
ם
והגריאטריים. רעידת אדמה היא סיפור אחר לגמרי, וכשהיא ת
תרחש אנו נהיה בקטסטרופה. הכנ ו
תכנית כוללת למקרה של אירוע רב-נפגעים, כולל אשפוז במקומות שאינם ממ
וג נים בשל מחסור
בשטחים. מיותר להשקיע עשרות מיל
י וני ₪
,בחניונים ראוי
להקים מבנים שיש משו את המטופלים
.ויתנו מענים ראויים בשגרה, כולל חדרי ניתוח
חה"כ חילי טרופר –
הבעיות במערכת
הבריאות עמוקות, ולכן נדר
ש
תקציב רב ולא בהכרח לצורך
.מיגון
המרכז הרפואי הלל יפה – פרופ' מיקי דודקביץ-
מנהל ביה"ח–
מערכת הבריאות היא כלים שלובים
של שגרה וחירום. במרכז הרפואי יש600
מיטות והוא משרת כ-
600
אלף תושבים. בזמן מלחמה
ובהלימה למצב חירום בין15%
ל-
20%
מהמיטות הן
ממוגנות. כתוצאה מכך עבדנו במבצע
כעת
בבני
ין אחד מתוך השניים ובמרתפים, ונאלצנו להעביר חלק מהמחלקות הא
שפוז לרמב"ם .
3
חדרי
3
ניתוח מתוך10
היו פעילים במרכז טראומה אזורי. כיום אנו בתהליך בנ יה של בנין אשפוז ממוגן
שיסייע לביה"ח ב
ש .גרה וייתן מענה בחירום
ביה"ח רמב"ם –
פרופ' מיקי הלברטל-מנהל ביה"ח –
בתרחיש הנוכחי של המלחמה ביה"ח היה
במקום אחר נוכח מסקנות הנהלת ביה"ח בעקבות מלחמת לבנון שהתרחשה בשנת2006
. הוקם בית
חולים תת-
קרקעי ויש בו2,000
מיטות ו-
26
חדרי ניתוח. בכל המבנים החדשים של ביה"ח באזורים
הקריטיים יש מיטות ממוגנות לחלוטין כך
שסה"כ יש
2,300
מי טות. ולכן פעלנו באופן רגיל במהלך
המבצע.תוך שמירה על מוכנות לכל תרחיש
נוכח ההשקעה של
ה
משרד,
לאחר פרוץ מלחמת חרבות
ברזל, קלטנו7 בתי חולים נוספים ו- 5
מכוני דיאליזה שנתנו מענה. בכל בניה עתידית של ביה"ח
האזורים הקריטיי
ם
"יבנו באופן ממוגן. הבניין הראשי של ביה ,ח איננו עמיד בפני רעידות אדמה
ונעשי
ת על כך חשיבה באמצעות תק
צוב משרד הבריאות ו .ביה"ח
משרד האוצר– יעל פיילס-רפרנטית בריאות באג"ת –
משרד האוצר מייחס חשיבות רבה למיגון
בתי חולים ו
פועל בשת"פ הדוק עם משרד הבריאות
. כל בניין חדש וכל בניין לרפואה נבנים
משנת
1981
בסטנדר
ט המותאם לרעידות אדמה .
כמו כן החל משנת2013
כל בניין שנבנה הוא בסטנדרט
המיגון הנדרש. החל ממלחמת חרבות ברזל הוקצו מעל ל-
530
מיליון ₪
לצורך מיגון מערכת
הבריאות. בנוסף
במבצע
עם כלביא הועברו גם כמה מיליוני ₪
עבור
צרכים מיידים שעלו מהשטח .
ביה"ח סורוקה
נמצא בתהליך
עבודה עם מס רכוש והועבר ה מקדמה של30
מיליון .₪
אנו נכונים
לשמוע
,ולשתף פעולה בנוגע לבניין שיבנה ו
עד כה לא התקבל מידע מקצועי. תקציב הפיתוח
של
משרד הבריאות הוא הרבה יותר רחב מהסכומים שצוינו .
המרכז הרפואי
זיו– פרופ' סלמאן זרקא-מנהל ביה"ח – כבר תקופה ממושכת
מתרחשת מלחמה
שצריך
להמשיך לתת במהלכה רפואה כב
שגרה. מתוך נקוד
ת המבט של תרחיש הייחוס למלחמ
ו ת
ארוכות, יש לתייג אותנו מבחינת מיגון וחשיבה מחדש על השירותים
הניתנים . מידת המוכנות
לרעידת אדמה טעונה שיפור בפרט נוכח מיקומו של ביה"ח שנמצא על קו השב ר. ראוי לתת דגש על
הרציפות תפקודית של בתי החולים באירוע
רב-נפגעים, היא האתגר הגדול למען
החוסן של המשק
.והחיילים
המרכז הרפואי
בני ציון–
'פרופ
אוהד הוכמן-מנכ"ל ביה"ח –
בביה"ח יש מתקן אשפו ז ממוגן
שנפתח לפני כשנתיים ו
איפשר לנו לאשפז בו כ-
200
.מטופלים, אך הוא אינו מספיק מעבר לבינוי
חדש, יש לחשוב באופן יצירתי כיצד למגן את המ .בנים הקיימים והתשתיות הקיימות ביה"ח נמצא
על הר ותחתיו יש תת-
,קרקע ולכן
הצענו למשרד הבריאות להכנ
יס תשתיות בתת-
קרקע, כמו: חדרי
,ניתוח
צנתורים ועוד, כדי לש.מור על הרציפות התפקודית
)מרכז רפואי צפון ע"ש פדה (פוריה – ד"ר נועם יהודאי-מנהל ביה"ח -
יש פער גדול בין האיום
הבליסטי לבין האיום של רעידת אדמה. רוב השירותים בבית הח ולים ממוגנים בשגרה, ובמהלך
מבצע
עם כלביא השירותים המשיכו לפעול במתחמים ממוגנים. אך אין ספק שהמבנים הישנים של
בתי החולים לא יעמדו ברעידת אדמה. מיקומו של בית החולים והגישה אליו הוא מאתגר מאוד
.בעת רעידת אדמה. לא בטוח שתהיה אפשרות לתת מענים רפואיים והזמן הוא סוגיה קריטית
הרשויות הן ציר מש
מ
עותי ב.מאבק ובמוכנות ביה"ח לרעידת אדמה
אסותא-רשת בתי החולים הפרטיים –
ד"ר
שני ברוש-ראש אגף רפואה –
החל משנת2009
רשת
אסותא בנתה בהשקעה עצמית3
ביה"ח ממוגנים
עם כל השו
בל האשפוזי הנדרש. עם פתיחת מבצע
עם כלביא אסותא העמידה מתקנים ממוגנים לצורך קבלת שירותים רפואיים. לראשונה
הרשת
נכנסה כשחקן שווה בין ש
ווים ו נרקם שת"פ-
.בתי החולים הגדולים הגיעו לנתח בתוך אסותא
לבקשת משרד הבריאות הקמנו מוקד כירורגי בתוך8 שעות במתחם ממו גן. העמדנו חדרי ניתוח
לרשות הצוות של ביה"ח סורוקה. הגמישות אפשרה לתת את מענה הואיל ו התשתיות קיימות
.באסותא, ולכן הגיעה העת לבנות תכנית מבעוד מועד לתשתיות שקיימות בהשקעה מינימלית
משרד הבריאות– רו"ח חס
ן אסמעיל-חשב –
,במבצע עם כלביא היה שימוש בתשתיות של אסותא
ואנו עובדים על תכנית ל
שימוש בתשתיו ת הקיימות של
הרשת במערכת הבריאות.
שירותי בריאות כללית-
אבי
תורגמן-ראש מערך תכנון -
במצב של מלחמה כל מרפאה נותנת
שירותים גם למרפאות האחרות. ביה"ח יוספטל באילת נמצא על קו השבר והוא ביה"ח ייעודי
ורחוק מבתי חולים אחרים. בשנת2011
היתה ת כנית של250
מיליון ₪ל-
25
שנה. התקבלו רק2
פעימות בסך20
מיליון ,₪
חלק מהכסף הוקצה למיגון יוספטל והעבודה נעשתה באופן חלקי. יש
צורך
בריענו
ן
.התכנית ולתקצב באופן ייעודי את סוגיית רעידות אדמה
איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל –
ד"ר דורית ניצן –
איגום משאבים היא תכנית קיימת
במדינות רבות בעולם. כל בית חול ים מקושר לבתי חולים אחרים כדי לפעול יחד עם מערכות קישור
.של התיקים הרפואיים בישראל
רבים מבתי החולים נמצאים על קו המים ו
לכן צפויה להיות צרה
4
אם יחול צונאמי
/ רעידת
אדמה.
יש חשיבות
לקישור נ
גישות
.למידע בין הגופים
המבנים צריכים
להיות יציבים והמערך צריך לדבר בינו לבינו עם תיק רפואי אחוד כולל קשרים עם גורמי רווחה
וחינוך לצורך רצף תפקודי ו
תפעולי . אנו אי בודד ביבשה, ולכן יש גם
ישח בות לשת"פ עם בתי חולים
.שדה ממדינות אחרות
מל"ל– ניצן צוק-רמ"ח מרחב אזרחי –
עדיין אין הסכמות בין רח"ל למשרד האוצר בנוגע למודל
התקציבי הנדרש, ו
הנחנו את הגופים להג יע להסכמות. ביקשנו שוועדת שרים למוכנות זירה
אזרחית תתכנס בנוגע לרעידות אדמה
היות ולא התכנסה
במשך7
.שנים
טרם מבצע
עם כלביא
מערכת הה
כנות עסקה בהגנה על כלל שכבותיה מפני טי לים והגנה על בתי
חולים .
משרד הבריאות - אורי גולדשטיין-סמנכ"ל בכיר וראש מינהל התכנון – התקציבים חסרים ו אין
.עמידות מפני רעידות אדמה ניתן לחזק ולהוסיף שטחי מיגון
ל
חלק מהמבנים
, ואכן
בתקציבים
.המעטים אנו מנסים למגן מבנים
בביה"ח זיו בצפת השלמנו3 מודול ים של המבנה המרכזי, וכעת
אנו מתכננים את המודול הרביעי
ויש עוד שלב אחד
נוסף . בהדסה עין כרם
בוצע חיזוק ב
מבנה העגול
ותו
ס .פת של ממ"דים
משרד הבינוי והשיכון– דניאל אברהם-מנהל תחום הערכות לחירום – המשרד משבץ דנ מה
סים
בשת"פ עם משרד ה
בריאות ופקע"ר
לביצוע
מי ון למבנים
שיפגעו בעת רעידת אדמה.
במהלך השגרה
מושקעים משאבים רבים באימונים
וריענו
ן לבתי החולים הפסיכיאטריי
ם וה
גריאטר
ים י.
משרד הפנים– איציק אטיאס-מנהל אגף פס"ח – תפקידו של המשרד הוא לפנות
ציבור
למ קומות
קליטה ב .מתקנים ציבוריים
ניתן לחשוב לקחת את מודל הפינוי
וליישם אותו לגבי חולים שאינם
מונשמים בהשמתם ב.מבנים חדשים וממוגנים עם ציוד מתאים
משרד מבקר המדינה–
חיה פוליטי-
סגנית מנהלת אגף - המשרד עובד
על טיוטת דוח ביקורת
.בנושא מיגון בתי חולים
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
הוועדה מודה למר משה בר סימן
טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, ו.לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה משבחת את שר הבריאות, מנכ"ל
המשרד, מנהלי בתי החולים ו הצוותים הרפואיים
.שרואים בעבודתם שליחות ועבודת קודש
3.
.הוועדה סבורה שיש צורך בסדרי עדיפויות המתאימים בעת שגרה ובעת חירום
4.
הוועדה מוצאת לנכון שיש חשיבות
במיגון וחיזוק בתי חולים הנמצאים על השבר סורי-
.אפריקאי מפני רעידות אדמה
5.
הוועדה תשלח מכתב
לרה"מ ולשר האוצר
בבקשה לתת קדימות בנושא תקצוב ביה"ח
סורוקה ושיקומו. סדר העדיפויות הנכון הוא משרד הביטחון ולאחריו
.משרד הבריאות
6.
הוועדה מבקשת
ממשרד הבריאות להכין תכנית שי .לוב זרועות יחד עם רשת אסותא
7.
הווע
דה
מבקשת
ממשרד האוצר לבדוק את התקציב שטרם הועבר עבור ביה"ח יוספט
ל
לצורך מיגונו.
8.
הוועדה תוציא מכתב
לשר הביטחון עם העתק לרה"מ בנוגע לכינוסה של ועדת שרים
למוכנות זירה אזרחית
.לעניין רעידות אדמה
9.
הוועדה תקיים ישיבה, בהשתתפות: משרד האוצר ומשרד הבריאות בנוגע לתקצוב בתי
.החולים
10
.
הוועדה תקיים דיון נוסף
בעוד חצי שנה בנושא ים: הגדלת הסטודנטים לרפואה, כ"א-
תקני הרופאים, המשך תפקוד בתי החולים בשעת חירום, ותכנית שילוב זרועות עם רשת
.אסותא