חומר רקע - גורמים חיצוניים

נגה רובינשטיין, שותפה :טלפון073-3202021 [email protected] "כ ט טבת, תשפ"ו 18 ,ינואר2026 לכבוד חה"כ דוד ביטן חה "כ יוסף טייב יו"ר ועדת הכלכלה ועדת הכלכלה הכנסת הכנסת ,שלום רב הנדון : הזכות לתמלוג רא , וי עבירות וויתור הצ , "ח זכויות מבצעים ומשדרים )תיקון מס' 10(, התשפ"ה –2025 בשם מרשיי אשכולות ועילם )אשל"מ ( אני מבקשת לפנות אלי כם כדלקמן : ") הצעת החוק שבנדון הצעת החוק " או " ההצעה "( נועד לה ה גן על זכויות המבצעים ול הבטיח כי המבצעים יקבלו תמלוג ראוי והולם בגין השימוש בביצועיהם , למנוע ניצול של מבצעים ונישול מזכויות בתחום הביצוע הפומבי והעמדה לזכות הציבור , לתמרץ יצירה ו ל קדם את האמנות והתרבות בישראל. תכלית זו יושמה בהצעה להכיר בזכו יות המבצעים ב העמדה לרשות הציבור של ביצועיהם ו ב חיזוק מארג זכויותיהם והתאמת ם לעידן הדיגיטלי . ,בתמצית הצעת החוק עברה )ועודנה עוברת( שינויים ניכרים מההצעה שהוגשה במקור, זאת בשורה של נושאים, חלקם נושאים חדשים שלא נזכרו בה ו אשר עלו לראשונה ב שבועות האחרונים, בהכנה לקראת קריאה שניה ושלישית . קיים חשש ש שינויים אלה , ככל שיתקבלו על ידי הוועדה, ירוקנו מתוכן הסכמות שגובשו בוועדה, ו צר יי תמריץ להמנע מתשלום תמלוגים על זכויות ביצוע שהוכרו ע ל ידי המחוקק כבר בעבר ותוצאתם עלולה להיות פגיעה ב מבצעים חלף חיזוקם . ב נוסף, נבקש להתייחס ב מסמך זה ל הצעה לאמץ עקרו ן מסוים מ דירקטיבה )EU ( 2019/790 של האיחוד האירופאי כפי שנזכרה להבנתנו בפניכם ולהציע מסגרת העולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה ו עם האיזונים הנדרשים בין הצורך לשמור על ה זכויות הקנייניות של המבצעים לבין עקרונות אחרים כמו חופש החוזים שעלו בוועדה. 1. העמדה לרשות הציבור וביצוע פומבי : .בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, זכות ההעמדה לרשות הציבור הוכרה כזכות בלעדית בנפרד , הזכות לתמלוג ראוי הוכרה כזכות בלתי עבירה ובלתי ניתנת לוויתור. כמו כן, טרם הוכרע ה סוגיית התחולה של זכות העמדה לרשות הציבור.1 1 בהקשר זה יוזכר כי ישנן הסכמות בין אשכולות ועילם ובין הפדרציה למוזיקה ותקליטים והפי"ל בנוגע לנוסח זכות העמדה לרשות הציבור של המבצעים בתקליטים. 2 אל מול שתי הזכויות הללו הועלו מספר התנגדויות אשר ביסודן עומד ת התפיסה ש "חופש חוזים" הוא עקרון על, ה גובר על כל אינטרס או שיקול ציבורי ובכלל כך על זכויות המבצעים . התנגדויות אלה מעמידות זכויות מבצעים ב רפרטואר בן עשרות שנים בסכנה של נישול מזכותם לקבל תמלוגים בגין העמדתו לרשות הציבור .2 פערי הכוחו ת בשוק בין המבצעים, שבמרבית המקרים ה ם רבים ו נעדרי כוח מיקוח ה בין ל , גופים העומדים מולם , הם מובנים ומשמעותיים . הדברים אמורים במיוחד כאשר ה גופים המעמידים את הביצוע לרשות הציבור מ חייבים את המתקשרים עימם ב תניות ויתור, העברה והמחאה באופן המרוקן את תכלית החקי . קה לא בכדי, הגישה הקיצונית ביותר השוללת את יכולתם של המבצעים לממש את זכויותיהם היא של פלטפורמות ענק בינ"ל, ואילו גופים מקומיים, בוחרים להסדיר את זכויותיהם של המבצעים כדבעי. לעניין ביצוע פומבי , בימים האחרונים למדנו ש ככל הנראה הסדרים שקודמו על ידי הוועדה , ובכללם הוראה קוגנטית בדבר אי עבירות הזכות לתמלוג ראוי בגין ביצוע פומבי , המופיע ה בנוסח שאושר ב וועדת הכלכלה ואף זכ ת ה בדיונים הקודמים לתמיכת הוועדה , עומד ים על כרעי תרנגולת . זאת כתוצאה מהתנגדות של מספר משרדי ממשלה אשר רובם לא הביעו עד עתה התנגדות להסדר ים . נבקש כי הורא ות אל ה, ה חיוני ו ת להגנה על אמנים מבצעים מפני ניצול לרעה של פערי כוחות ולהבטחת ייעודו ותכליתו של החוק : שמירה על זכויות המבצעים וקידום האמנות והתרבות בישראל , יוותרו על כנן. 2. הראייה "החוזית" ועקרון "חופש החוזים" אינם נוגעים לעניין ברקע הדברים נציין כי הטיעון הנשמע בעיקר מגופי הסטרימינג הבי נ"ל ו נציגי ממשלה הינו כי תחולה של ההצעה על ביצועים שנטבעו ערב יום התחילה ת פגע בחופש החוזים ו תחייב שינוי הסכמים קיימים. בהקשר זה נציין : כך ראשית , "חופש החוזים" ה וא אכן עקרון חשוב ומרכזי, המבטא את התפיסה שהשווקים מתנהלים בין מוכרים וקונים ברצון באופן שוו ה, הוגן ושקוף ללא פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים. אולם, זהו אינו המקרה בענייננו. למעשה, זהו אינו המקרה בשלל הליכי חקיקה הנמצאים בפני ועדת הכלכלה ונדונים על ידה: המחוקק וגורמי הממשלה לא היו נדרשים לאסדרה לו השווקים כולם היו חופשיים, פערי מידע היה מונח אקדמי בלבד ומונופול היה משחק. המחוקק ככלל , וועדת הכלכלה בפרט , עוסקים חדשות לבקרים בהסדרים שייעודם הוא איזון בין מתקשרים והגנה על צד חלש מפני צד חזק. ,בענייננו, האינטרס הציבורי בקיום תרבות מקומית ב הפקות ישראליות ובהגנה על מי שניתן בקלות לנשלם מזכויותיהם, מחייב אסדרה של כשלי השוק המאפיינים את התחום. לצורך כך נועדה הצעת החוק. 2 מתכונת התמלוגים משקפת ערך כלכלי ומעודדות קיומה של יצירה : ראשית הי , צירה ממשיכה לייצר ערך לאורך זמן . אחרת הביצועים יכולים להימכר, להיות מושמעים או משודרים שוב ושוב גם שנים אחרי שנוצרו בלא שמצבעים זוכים לערך ולתמורה שמשקפת את השימוש. תמלוגים יוצרים מוטיבציה להשקע ה ביצירה ו ל עמיד ת ה לאורך זמן באשר הצלחה מתמשכת מתורגמת להכנסה מתמשכת . כיוון שתמורה ניתנת בזיקה לשירות או לשימוש שניתן וכיוון שלא ניתן לקבוע מראש מחיר חד פ עמי הוגן לכל ה שימושים האפשריים מתכונת ה תמלוגים מאפשר ת תשלום לפי שימוש בפועל . תמלוגים אף משקפים את העקרון לפיו המבצע לא מוכר את היצירה עצמה , א לא נות ן רישיון שימוש בה, ונשאר בעל זכויות מסוימות . 3 שנית , ליבת עיסוקה של הצעת החוק והמקור העיקרי להתנגדויות לה הוא בשימושים של גורמי ענק בינ"ל אשר נמנעים מלהתקשר במישרין או בעקיפין עם המבצעים או אף לשלם להם עבור שימושים בביצועיהם . בהעדר "חוזים" ממילא אין אנו עוסקים ב- .""חופש חוזים שלישית , הטענה בעניין חופש החוזים היא טענה בעלמא. תחת אצטלא של חופש חוזים, סודיות מסחרית ושלל טענות נוספות, מבקשות הפלטפורמות הבינ"ל ליצור מצג לפיו בהתקשרויותיהן עם המפיקים הישראלים , "ניקו" )משל, זכויות המבצעים "מלכלכות"( האחרונים עבור הפלטפורמות הבינ"ל כל אפשרות שלמבצעים תקום זכות כלשהי כתוצאה מהשימושים של אותם גופים. ומעבר להכל הפלטפורמות הבינ"ל מבקשות למנוע אסדרה של המחוקק בישראל. אשכולות ועילם הציגו בפני הוועדה הסכמים שאינם מתיישבים כלל וכלל עם טענה זו. מנגד, הגופים הבינ"ל נמנעו מלהניח בפני הוועדה תשתית עובדת ית סותרת. ,רביעית מפיק מקומי אינו יכול להתחייב בעניין זכויות מבצעים והתמורה בג ין זכויות ה ביצוע בלא שידוע ים לו )ומובן שלא בשליטתו( ההיקף, מספר הפעמים ותקופת הזמן בה יעשה שימוש בביצוע . אם כך, על בסיס מה ייקבע התשלום בהתקשרות בין המבצע ולבין המפיק עבור שימושים עתידיים של גורם שלישי בה בעת שלשני הצדדים לא ידוע מה השימושים שיב ו צע ו ביצירה ? תפיסה זו חותרת תחת קיומה של הצעת החוק ותחת מתכונת העקרון של התמלוג הראוי. .נדגיש הניתוק המוחלט שהגופים הבינ"ל מקדמים בין המבצע המקומי לבין השימוש שהם עושים ביצירתו, משל אינו קיים , מרוקן מתוכן את זכויותיהם של המבצעים ואינו מתיישב עם התשתית הקיימת לתשלום תמלוגים עבור שימוש. 3 .דירקטיבת )EU ( 2019/790 למדנו כי בימים האחרונים על תה הצעה "להחיל " עקרו מ ן נ דירקטיבת )EU ( 2019/790 ")הדירקטיבה משנת 2019 "( על ההסדר בדבר אי-עבירות הזכות לתמלוג ראוי בגין ביצוע פומבי . ואולם, החלה כאמור אינה מתאימה לעניינה של זכות זו . נסביר: ראשית , כידוע, דירקטיבה היא תשתית שמפרסם האיחוד האירופאי במטרה להביא את ה מדינות ה חברות לאיגוד להגיע לתוצאה מסוימת. אולם אין מדובר בחקיקה יישומית, דירקטיבה אינה תקנה בעלת תחולה ישירה או מיידית על מדינות האיחוד ולמדינות עומדת האפשרות להחליט כיצד תראה האסדרה הפנימית לאחר הליך הטמעה לחוק המקומי. שנית , ככל שבכוונת הו ו עדה לשנות את ההסדר המוצע לעניין ביצוע פומבי, לא ניתן לבצע cherry picking ביחס לזכות אחת שבמחלוקת ללא רעותה )זכות ההעמדה לרשות הציבור( שהרי מדובר במקשה אחת. על כן, ככל שהוועדה תאמץ את ההצעה נכון יהיה שיוחלו עקרונות הדירקטיבה משנת 2019 בכללותם על מנת להסדיר את שתי הזכויות שבמחלוקת. המטרה המרכזית של הדירקטיבה משנת 2019 הינה הגנה על זכויות יוצרים ומבצעים ו כן מימוש ה הגנה מפני שימושים אפשריים בטכנולוגיה שמנגישה יצירות לציבור כמו שירותי סטרימינג ו פלטפורמות לשיתוף תוכן. 4 כפי שהוזכר בסקירה המשווה שהוגשה מטעם ה – מ.מ.מ של הכנסת " תמלוגים למבצעי יצירות המוגנות בזכויות יוצרים בשירותי סטרימינג )' זכות העמדה לרשות הציבור די ה , "(' רקטיב ה משנת 2019 החילה על מדינות האיחוד חובה כללית לחוקק הסדרים המבטיחים תמורה הוגנת למבצעים בגין שימוש בביצועיהם במסגרת העמדתם לרשות הציבור. ב דירקטיבה משנת 2019 נקבעו מספר עקרונות ב דבר העמדה לרשות הציבור של ביצועים מוגנים: 1. עקרון התמורה ההולמת : יש להבטיח כי כאשר מבצעים מאפשרים שימוש בביצועיהם או מעבירים את זכויותיהם הבלעדיות, הם יזכו לתמורה פרופורציונאלית והולמת. 2. איזון בין אינטרסים : בהיעדר הסכם, על המדינות לנקוט באמצעים המתאימים להגנה על זכויות המבצעים . נקבע כי המדינות יהיו חופשיות להשתמש במנגנונים שונים ולקחת בחשבון את עקרון החופש החוזי ואת האיזון ההוגן בין זכויות ואינטרסים. כמו כן, נקבע מנגנון להתאמת חוזים, המאפשר למבצעים לקבל תמלוג הוגן כאשר מתברר כי התמלוג המקורי שנקבע מתברר כנמוך בצורה בלתי פרופורציונאלית להצלחת הביצוע. 3. קבלת הסכמה מראש : גופים העוסקים בשירות שיתוף תוכן מקוון נדרשים לקבל מראש אישור מבעלי זכויות המבצעים להעמדת היצירות לרשות הציבור או להעברה של יצירות לציבור. 4. עקרון שיתוף המידע : מבצעים יוכלו לקבל אחת לשנה לפחות, מידע עדכני רלוונטי ומקיף על השימוש ב ביצועיהם מהגורמים שניתן להם הרישיון, ובייחוד מידע על דרכי השימוש ביצירותיהם, ההכנסות שנוצרו מכך והתמורה המגיעה להם. 3.1 הצעת גורמי הממשלה ל יישום הדירקטיבה משנת 2019 על הזכות לתמלוג ראוי בגין ביצוע פומבי כפי שפרטנו , הדירקטיבה משנת 2019 אינה עוסקת בביצוע פומבי, לעומת זאת, כמצוין ומפורט במחקר ה-מ.מ.מ , במבוא ל דירקטיבה של האיחוד האירופי משנת 2006 ") הדירקטיבה משנת 2006 "( , העוסקת בזכויות השכרה והשאלה, שידור ו " העברה לציבור " )הכוללת גם ביצוע פומבי( מצוין מפורשות כי על המדינות החברות להבטיח כי הזכות לתמלוג למבצעים ויוצרים לא תהיה עבירה .3 ,בהקשר זה לגישתנו עשתה הועדה נכון, כאשר בחרה לאזן בין האינטרסים כך שמצד אחד מבצע לא יוכל למנוע שימוש בביצועו בפומבי ומנגד זכותו לתמלוג ראוי תהיה בלתי עבירה ובלתי ניתנת לוויתור כך שהכנסתו מביצועו תישמר לאורך זמן. 3.2 יישום הדירקטיבה משנת 2019 על הזכות להעמדה לרשות הציבור בה קשר זה, לפי העמדה שנשמעה , יש להסתמך על ה דירקטיב ה משנת 2019 ו לקבוע מנגנון תמלוג ראוי בגין העמדה לרשות הציבור ולא להסתפק בקביעה לפיה הזכות תהיה בלעדית בלבד . 3 Directive 2006/115/EC of the European Parliament and of the Council of 12 December 2006 on rental right and lending right and on certain rights related to copyright in the field of intellectual property (codified version) , סעיף12 למבוא. 5 מהפרקטיקה שהוצגה בוועדה נראה ש הפלטפורמות הבינ"ל הנהיגו נורמות לפיהן בהתקשרות בין מפיק לבין פלטפורמה לעניין העמדה לרשות הציבור, במקרים רבים הפלטפורמה מתעלמת מזכויות המבצעים .4 לעניין זה טענת הפלטפורמות לפיה התכנים הנרכשים על יד ן "נקיים" מזכויות , שגויה . על כן, עמדתנו היא שפעילותן הנמרצת של הפלטפורמות הבינ"ל להותיר את המצב על כנו למנוע מהמבצעים לקבל מהן תמורה על שימושים שנעשים על ידן , תידחה. נוסיף כי גם אם הזכות תישאר זכות בלעדית, יש לקבוע כי בגין כל העברה של הזכות על המשתמש לשלם תמלוג ראוי לארגון המבצעים היציג. כן יש לקבוע כי הזכות לתמלוג ראוי תהיה בלתי ניתנת להעברה. זאת ועוד, אין מניעה להחיל זכות זו באופן הזה על רפרטואר מלפני יום התחילה, שכן, כפי שצוין על ידי גופי השידור הישראלים שהופיעו בפני ו הו עדה, מרבית השוק כבר מוסדר כיום וכי הגורמים היחידים שטרם הסדירו את תשלום התמלוגים לארגונים הינם גופי שידור הסטרימינג הבינלאומיים. 4 .סקירה השוואתית : עבירות הזכות לתמלוג ראוי 1. ספרד : ספרד אימצה מודל כפול המבטיח למבצע הן זכויות בלעדיות והן זכות חובה לתמלוג (Remuneration Right) בגין שימושים ביצירה, כאשר הזכות לתמלוגים היא קוגנטית ואינה ניתנת לוויתור .5 סעיף108.4 לחוק הקניין הרוחני הספרדי קובע כי כאשר מבצעים מעבירים או ממחים למפיק את זכויותיהם הבלעדיות לתקשורת לציבור או להעמדה לרשות הציבור של ביצועיהם, הם שומרים על הזכות לקבלת תמלוגים הוגנים עבור פעולות אלה. מכאן, גם כאשר מבצע בספרד מעביר למפיק את זכויו תיו הבלעדיות, הוא שומר על זכות קוגנטית לתמלוג הוגן עבור שימושים פומביים בהקלטותיו, לרבות סטרימינג . 2. בלגיה : לפי תיקון לחוק הבלגי משנת 2022 ,, מבצעים זכאים לתמלוגים בגין תקשורת לציבור והעמדה לרשות הציבור לרבות באמצעות סטרימינג. סעיף XI.228/11 לקוד הכלכלה הבלגי קובע כי גם לאחר העברת הזכות למפיק או למו"ל, המבצע שומר על זכות לקבל תמלוגים וכי זכות זו אינה ניתנת להעברה או לוויתור. 3. בעניין אי עבירות הזכות לתמלוג ראוי בגין ביצוע פומבי, כפי שכבר צוין במחקר ה - מ.מ.מ, במדינות שונות מיושם מודל של זכות לתמלוג ראוי בגין ביצוע פומבי, שאינה ניתנת לוויתור או להעברה )למעט באמצעות ניהול קולקטיבי(, ובכלל זה בגרמניה ובריטניה. בהקשר זה אנו מבקשים כי עמדת הוועדה לעני י ן אסדרה של מנגנון אי עבירות הזכות לתמ לו ג ראוי בגין ביצוע פומבי כפי שעל ה בדיונים תיוותר על כנ ה.6 4 פרוטוקול הועדה מיום17.9.2025 , פרוטוקול הועדה מיום12.11.2025 ', עמ14 . 5 Prof' Raquel Xalabarder, Spain in Copyright Throughout the World § 35:26 (ed. Silke Von Lewinski, 2024) 6 פרוטוקול הועדה מיום3.11.2025 . 6 5. היבטים תחרותיים בוועדה טענה רשות התחרות כי אי - ,עבירות הזכות לתמלוג ראוי בגין ביצוע פומבי עשויה לצמצם את הת חרות. טענה זו לא נשמעה עד הדיונים האחרונים בוועדה, במועד הסמוך מאוד לסיום הליך החקיקה. בנסיון להבין מאין ומדוע עלתה הטענה למדנו כי היא אינה נסמכת על תשתית כלכלית, היא נעדרת מחקר שוק או אף דוגמאות מהפר ק טיקה. למעלה מן הצורך נציין כי להבנתנו רשות התחרות נמנעה מלהעלות את עמדתה בעניין זה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה ואכן הוועדה סברה כי אין מקום לתיאום בהליך החקיקה מול רשות התחרות. ,בנוסף עמד ת רשות התחרות מעלה קושי עקרוני: דיני ה תחרות, מיסודם מתנים על דיני ה חוזים , ו חופש החוזים נסוג בפני הוראות של חוק התחרות . כך למשל באשר לאיסור המרכזי לפיו אסור ש הסכם בין שני צדדים יהיה כובל. קידום התחרות מחייב דווקא חיזוק העמדה לפיה מי שהוא בעל כוח שוק לא יעשה שימוש ב כוח ו במטרה להעלים ולהתעלם מזכויותיהם של גורמים חלשים ה מצויים בקצה שרשרת המזון . קיימת חשיבות עליונה למנוע מגורמים מסחריים רבי - עוצמה להחזיק בכוח, שאינו מוגבל ואינו מפוקח, לאלץ את המבצעים )במסווה של התקשרות חופשית בינם לבין מפיקים ( לוותר על זכויותיהם. ,בנוסף לשיטתנו , הטענה לפיה ההסד ר האמור פוגע בתחרות הינה טענה שגויה וזאת ממספר טעמים שונים: 1. .תנאי בלעדיו אין לתחרות הוא הגינות מודל עסקי שמבוסס על "ניקוי מתמלוגים" אינו מוביל ל תחרות על איכות, מחיר או שירות, אלא תחרות על עקיפת זכויות סטטוטוריות ו מתבסס על היכולת לכפות ויתורים על צד חלש. מצב כזה פוגע הן במבצעים והן בתחרות. למעשה , מודל עסקי שכזה יוצר "תחרות אל התחתית", שסופו הבלתי הנמנע הוא פגיעה קשה במבצעים , בעיקר החלשים יותר , ובזכויותיהם. 2. אי- .עבירות הזכות אינה "פריבילגיה" אלא מנגנון חיוני למניעת ריקון החוק מתוכן באמצעות חוזי ויתור 3. אי- עבירות הזכות יוצרת "רצפת זכויות" המשווה את תנאי הפעולה של כלל הגופים, ומונעת יתרון תחרותי למי שמצליח להשיג ויתור רחב יותר ממבצעים. 6. היבט ים כלכלי ים רוחבי ים מתן גושפנקא של המחוקק לוויתור קטיגורי וכמעט בלתי נמנע של ה זכות לתמלוג ראוי בגין ביצוע פומבי בדרך של עבירות הזכות שגויה להבנתנו. אין מדובר רק בהיבט ערכי או היבט משפטי, אלא בהותרת נכס על ידי שוק ישראלי חלף ויתור גורף עליו . משטר שבו הזכות נשארת בידי האמן המבצע מבטיח כי מקורות הכנסה ב ישראל לא "יימחקו" ושוק היצירה לא יעלם אלא י גדיל את האפקט הכלכלי המצטבר באמצעות צריכה מקומית ותעסוקה. בכך הוא תורם לצמיחה, מחזק את היציבות של ענף עתיר אי ודאו ת ומתקן כשלי שוק הנובעים מפערי כוח חוזיים והחצנת עלויות. בניגוד לטענות בדבר פגיעה בתחרות או 7 בהשקעות, אי עבירות הזכות יוצרת רצפת זכויות אחידה שמקדמת תחרות על איכות, חדשנות ויעילות אמיתית ובכך מחזקת את הכלכלה בטווח הבינוני והארוך : כאשר הזכות לתמלוג ראוי נשארת בידי המבצע, ההכנסה מתקבלת בידי יחידים החיים ופועלים בישראל, משולמת לאורך זמן ולא כמענק חד פעמי, ושיעור הזליגה שלה אל מחוץ למשק נמוך )Retention of Income (. במשק קטן כמו ישראל, זליגה כזו פוגעת ישירות בתוצר המקומי, בגביית המסים ובחוסן הכלכלי . תמלוגים למבצעים מקומיים משמשים למחיה שוטפת ומנותב ת לצריכה מקומית, שירותים, חינוך ותרבות . אחרת הערך הכלכלי האמיתי צפוי להיוותר בידי הפלטפורמות הבינ"ל שמבקשות להמנע מתשלום תמלוגים המבטאים שימוש על ידם )Inclusive Growth ( . 7. סיכום תכליתו של חוק זכויות מבצעים הינה להבטיח הגנה על זכויות המבצעים ו לוודא כי המבצעים יקבלו תמלוג ראוי והולם בגין השימוש בביצועיהם וזאת באופן המעודד יצירה ומקדם את האמנות והתרבות בישראל. בפועל, בהיעדר הוראות קוגנטיות, פערי הכוחות המובנים בשוק מאפשרים הכללת תניות ויתור המרוקנות את ההסדר מתוכן באופן ממשי. מצב זה מתחדד לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות והשינויים בהרגלי הצריכה, אשר במסגרתם רכיב מהותי מתמלוגי המבצעים צפוי לנבוע מהעמדה לרשות הציבור. המחוקק הישראלי כבר הכיר בעבר בצורך בהוראות קוגנטיות שנועדו למנוע ניצול לרעה של פערי כוחות ולשמר את זכויותיהם של צדדים מוחלשים .7 לאור האמור, אנו מבקשים מהוועדה להמשיך ולדבוק בהחלטת ה כי הזכות לתמלוג ראוי בגין ביצוע פומבי תהיה בלתי עבירה ובלתי ניתנת לוויתור, באופן התואם את הדירקטיבה האירופית משנת 2006 וכן לעגן בחוק הוראה קוגנטית הקובעת כי זכותו של מבצע לתמלוג ראוי בגין העמדת לרשות הציבור אינה ניתנת לוויתור , העברה או המחאה , למעט העברה לארגון לניהול משותף בלבד לצורך גבייה, ניהול ואכיפה. לחלופין, אם תישמר זכות בלעדית - לקבוע במפורש כי תתווסף לצידה זכות קוגנטית לתמלוג ראוי שאינה ניתנת לוויתור, העברה או המחאה . ,בכבוד רב נגה רובינשטיין, עו"ד :העתקים ,עו"ד נעמה דניאלי יועמ "ש הו ועדה ד"ר עידית חנוכה, מנהלת הוועדה עו"ד האוורד פולי מ ר, עו"ד אילת פלדמן, עו"ד הודיה גחלי שוורץ , מחלקת ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים עו"ד טובי הריס, מחלקת שווקים, רשות התחרות ,מר איתי פלומבו ויסמן, אגף רגולציה משרד הכלכלה 7 ראו למשל בדיני עבודה חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר ראו גם את ההגנות שהמשפט בישראל כמו בעולם, הקנו לפטנט זה זכויות מיוחדות על מנת להגן על אינטרס ציבורי חשוב דיו. . ב/