פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 258
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ב' בטבת התשפ"ו (22 בדצמבר 2025), שעה 9:33
סדר היום:
<< נושא >> התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן - דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אלון שוסטר – היו"ר
חברי הכנסת:
יסמין פרידמן
מוזמנים:
אוהד בצלאל
–
מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה
רוני להבי
–
עו"ד, סגנית מנהלת אגף, החטיבה לביקורת שלטון מקומי, משרד מבקר המדינה
תמר רביב
–
מנהלת אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה
טל זסק
–
לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
ד"ר מיכאל אטינגר
–
נציג השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות וביטחון המזון
ד"ר אורן שטח כתבי
–
מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות, משרד הבריאות
סנ"צ ברק ערוסי
–
רע"ן שיטור מחוז ירושלים, משטרת ישראל
רפ"ק אורית סגל
–
קת"צ מחוז ירושלים וע. יועמ"ש, משטרת ישראל
רפ"ק הדר צור
–
ק' שיטור עירוני מחוז חוף, משטרת ישראל
בן רוזנברג
–
מנהל האגף להגנה על החי והצומח, חטיבת אכיפה, רשות הטבע והגנים
אסף בן לוי
–
יועץ משפטי, החברה להגנת הטבע
גיתית ויסבלום
–
מנהלת שותפויות וקשרי ממשל, החברה להגנת הטבע
יעל ארקין
–
מנכ"לית עמותת תנו לחיות לחיות
רוני בן דוד
–
יועמ"ש, עמותת תנו לחיות לחיות
ד"ר אבי צרפתי
–
יו"ר איגוד הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי
ד"ר אסף בריל
–
מנהל השירות הווטרינרי, עיריית ירושלים
ד"ר צחי צורי
–
מנהל השירות הווטרינרי, מועצה מקומית קריית טבעון
ליאור חפץ קירשנבאום
–
וטרינרית, עיריית תל אביב-יפו
נבו סוננט
–
ראש תא זכויות בעלי חיים, מגמה ירוקה
תומר גרטל
–
קשרי ממשל, מגמה ירוקה
ד"ר נועה שטיינר
–
הקואליציה למען חיות הבר, פרויקט עיר חיה
שמעון אור
–
דוד של פדוי השבי אבינתן אור, משפחות החטופים
גליה חושן
–
אמא של הדר חושן שנרצחה בפסטיבל הנובה, משפחות חללי ה-7 באוקטובר
ישראל שור
–
משפחות שכולות
מוזמנים באמצעים מקוונים:
יצחק צחי שומרוני
–
מנכ"ל עיריית נשר
ד"ר ויקטור חדד
–
מנהל המחלקה הווטרינרית, עיריית חולון
מנהלת הוועדה:
פלורינה הלמן לוין
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן - דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
שלום לכם. היום יום שני, ה-22 בדצמבר. יום אופטימי, האור מתחיל לגדול, אנחנו מתחילים להאריך את היום. ב' בטבת תשפ״ו, ועדיין רני גואילי בעזה, ואנחנו מחכים לו. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן – דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025.
אגב, זה נושא שעם קצת יצירתיות יכול להיראות כמטאפורה לכל מיני עניינים אחרים. אבל אנחנו עוסקים ממש בחזירי בר ותנים, התפרצות שלהם לשטחים עירוניים. הפכה לתופעה נפוצה בערים רבות ותושבים רבים נפגעו מכך, הן באמצעות פגיעות בגוף, לצערנו, ובנפש, עד כדי כך, והן באמצעות נזקים לגינות פרטיות, מפגעים של פיזור פסולת, מפגש עם אנשים, וככלל פגיעה בתחושת הביטחון של התושבים.
הרשויות המקומיות נדרשות לטפל בתופעה זו ברמה המקומית ובסיוע הרמה המדינתית. הטיפול, ככל שהוא מתבצע, ייעשה בהתאם לחקיקה הקיימת של החוק להגנת חיות הבר, חוק הגנים הלאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה.
הדוח הנדון היום בדק היבטים שונים בהתמודדות של רשויות מקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן. הבדיקה נעשתה בעיריות חיפה, ירושלים, נשר ובקריית טבעון. הביקורת בדקה מי הגורמים האחראים לטיפול במינים המתפרצים בישראל, ביניהם חזירי הבר והתנים. מדיניות רשות הטבע והגנים לגבי ויסות אוכלוסיות אלה, והיקף תפוצתם של חזירי הבר והתנים ברשויות שנבדקו.
נקודות הביקורת העיקריות, אנחנו נשמע עוד פירוט, אבל אני אחדד. בשל החיכוך ההולך וגובר בין האדם למינים אלו, נשקפת סכנה להעברת מחלות לבני אדם ולחיות המשק והבית. בנוסף, קיימת פגיעה בגידולים חקלאיים. התופעה הולכת ומתרחבת ברחבי העולם, וגם בישראל.
הדוח מעלה כי אין גורם מדינתי שאמון על הטיפול במינים אלו ברשויות המקומיות, ואין מי שמנחה את הרשויות המקומיות ומפקח על פעולתן בתחום זה. רט"ג היא הגורם המקצועי אשר אחראי על הגנת חיות הבר, אולם אין לה סמכות ואחריות מפורשת לטפל במינים מתפרצים בתחומי שיפוטן של הרשויות המקומיות.
המשרד להגנת הסביבה, על אף שהוא ממונה על ביצוע הוראות החוק, מסיר אחריות מהטיפול בנושא הזה. תזכיר החוק להגנת חיות הבר משנת 2020 הציע להסדיר בחוק את העברת הסמכויות לעניין זה למשרד להגנת הסביבה. עד לסיום כתיבת הביקורת, המשרד לא סיים ולא קידם את תיקון החוק.
למרות שרט"ג קבעה בנוהל למתן היתרי ציד כי נדרש אישור מפורש מהמשטרה לבצע ירי בקרבת יישוב, רט"ג לא תיאמה זאת עם המשטרה, והרשויות שנבדקו לא תיעדו את הודעות הציידים. היעדר התיעוד פוגע ביכולת המשטרה לחקור אירועים במקרה הצורך. רט"ג לא מנטרת בשוטף את האוכלוסיות של המינים המתפרצים, כך על פי הדו״ח. חוסר שיתוף פעולה נמצא בין הרשויות שנבדקו לבין רט"ג.
נמצאו פערים ברשויות שנבדקו מבחינת פעולות סניטציה, כגון פינוי אשפה. פערים באכיפה נגד מאכילי בעלי חיים והסברה כנגד האכלת בעלי חיים בתחום השיפוט של העיריות שנבדקו. דילול אוכלוסיות חזירי בר ותנים, פעולות אלו ננקטו בעיריות. חלק מהפעולות האלה יגרמו אולי דווקא לגידול באוכלוסיות של חזירי הבר בטווח הארוך.
והנושא הממוקד האחרון, מינוי פרויקטור, לא בוצע מכרז להעסקתו בחיפה. כך המבקר מעלה. המשרד יציג את הביקורת שנעשתה. הוא מתריע על היעדר האסדרה בנושא ועל חוסר שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות להגנת הטבע, וממליץ לקבוע מדיניות אפקטיבית משולבת לפעולות צמצום הקונפליקט בין החזירים, התנים, והאדם, תוך כדי פגיעה מינימלית בבעלי החיים.
אני מבין שרוני, את תציגי את הדברים, אבל אנחנו נעשה את זה אחרי שנשמע את המשפחות. בבקשה, בקצרה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
שלום. שמי גליה חושן, אני אמא של הדר חושן, שהייתה בנובה ונרצחה במיגונית המוות בכניסה לרעים. מדובר פה על חזירי בר, חזירי בר אמיתיים. אני רוצה לדבר על חזירי בר אחרים, שיש להם סרטים ירוקים על המצח וקוראים להם גם בלתי מעורבים.
כבוד היו"ר דיבר על רן גואילי, שעדיין שם. ובהקשר לכך, חזירי הבר עם הסרטים הירוקים חוגגים עכשיו. לא נראה לי שהם התכוונו להחזיר אותו, כי הם שומעים ששיקום עזה, עוד לא סיימנו כלום, אנחנו שומעים שהפירוק מהנשק, יקרה כן, לא, חצי קלאץ'. אז למה שהם יחזירו לנו אותו?
אני רואה שפשוט הפסיקו, הרמנו ידיים, אין ניצחון, החמאס יישאר כנראה על כנו בחלק כזה או אחר. לא כל הנשקים, שמעתי, מדברים על נשק מסוג כזה כן ייקחו מהם, הם כן ימסרו, חלק לא ימסרו. אז איך הם יחזירו את רן גואילי?
ואתה דיברת על חזירי הבר, על ניטור המינים השונים, הו, כמה מינים של חזירים כאלו יש לנו, ועל דילול? לא גמרנו לדלל אותם. השארנו אנשים חיים שאין להם זכות קיום אחרי מה שהם עשו לנו. אין להם זכות קיום, הם לא יכולים להמשיך ולנשום מעל פני האדמה כשהילדים שלנו מתחת לאדמה.
ואני חושבת שהגיע הזמן לגמור את זה. אנחנו נסוגים. ככה אני מרגישה. מה שהיה בהתחלה זה לא מה שיש עכשיו. אז בבקשה, יש חזירים קצת יותר מסוכנים מחזירי הבר באזור חיפה, או אני לא יודעת באיזה אזור זה. לא שאני מזלזלת, צריך לדאוג למדינה ולכל מה שקורה בפנים.
אבל יש לנו סכנה מבחוץ, והם הולכים ומתרבים, ופתאום יש להם עוד נשק ועוד נשק. איך זה קורה? מה זה הצהוב והירוק והכחול? אני רוצה את הכחול של הים, שהם יהיו מעבר. ורן גואילי צריך לחזור כשאנחנו מראים עוצמה וגומרים אותם. אני לא אוהבת את ההיכנעות הזאת לטראמפ, עם כל הכבוד לידיד הגדול שלנו, אנחנו חיים פה, לא הוא. ולפי מה שאני רואה, הוא בכלל לא מבין במזרח תיכון. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
תודה רבה. שמעון אור, אני דוד של אבינתן. סתם, מקודם סיפרתי שהיינו גרים בקצרין, התהפכנו עם האוטו עם כל המשפחה. משפחה של חזירי בר חצתה אותנו בדרך ליד צומת קצרין. אז החזיר אותי למה שהיה. דיברת מקודם על שהימים מתחילים להתארך.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מחפשים שביבי תקווה, אתה יודע.
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
נכון, במדרש כתוב שהאדם הראשון חשב שהעולם הולך להיחרב, ופתאום האור התחיל לחזור חזרה, הימים התארכו, ואז הוא הבין שזה דבר שהוא חוזר. אנחנו רוצים שיהיה ביום השמיני של חנוכה איזה אור גם לרן גואילי וגם למדינת ישראל.
נכון, אתה נמצא באופוזיציה, הוועדה הזאת שייכת לאופוזיציה, אבל אני חושב שאני הייתי רוצה שגם אתם תוציאו את המסר הזה, ההימצאות של רן גואילי שם במקום שהפך להיות סטטוס קוו כזה, שחמאס ממשיך במקום שהוא נמצא ומדינת ישראל נמצאת בקו הצהוב, זה סטטוס קוו שלא מיטיב עם מדינת ישראל, לא עם החברה בישראל, לא עם אף אחד. אם רן גואילי ממשיך להיות שם כמו שהיה עם הדר גולדין, אנחנו למעשה מכינים את התשתית ל-7 באוקטובר הבא. שידור של חולשה גורם אחרי כן לדברים שהם לא טובים.
אנחנו מבקשים שהמצב של הסטטוס קוו הזה יישבר, זה אומר שיינקטו צעדים אקטיביים כל עוד רן לא חוזר, זה אומר שפועלים גם מעבר הקו הצהוב, מלחמתית, חיסולים מעבר הקו הצהוב, חיסולים ממוקדים של ראשי החמאס מעבר הקו הצהוב, ולא רק כאשר אנחנו, חיילי צה״ל, מסתכנים, אלא לראות בזה סיכון תמידי של מדינת ישראל, כי רן גואילי שלא חוזר, זו הפרה אקטיבית של ההסכם שהיה.
את המסר הזה אנחנו מבקשים שתעבירו אתם, גם כשאתם נמצאים באופוזיציה, כי זה למעשה דבר שיסגור מעגל לכל החברה בישראל, וגם ישדר החוצה את הגבולות שלנו שאנחנו אף פעם לא עוברים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה. אני חושב שאנחנו בזמן שבו רוב העם, רוב הבית הזה בוודאי, מתאחד סביב האמירות שלכם. תודה.
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
ברשותכם, אנחנו עוברים לוועדה הבאה. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
בוקר טוב. קוראים לי ישראל שור. אחי הבכור אבידן, נהרג בלבנון. מטבע הדברים אני לא אדבר על חזירים, אלא על משפחות שכולות. כתבתי כדי שזה יהיה ממוקד וקצר. הטיפול במשפחה שכולה הוא ארוך, סיזיפי, לא מתגמל, לא מביא קולות בבייס, לא מביא לייקים, הייתי מאוד שמח כמובן שחברי הקואליציה גם היו כאן, אבל לא זכינו לזה הבוקר. לא מבטיח המשך שלטוני ונעשה במחשכים. אין בו זוהר, אין כיסוי תקשורתי ואין תגמול כספי.
הטיפול בהלומי קרב הוא חסר הגדרות בחוק, ואין לו התחלה או סוף. אין הבטחה להצלחה ואין מסיבות של בורקס ויין ברקן בסוף, כי אין לזה סוף. תמיכה באלמנות ויתומים מצריכה מאמץ ולמידה והתעמקות. הקשר איתם דורש נאמנות ואורך רוח. לעיתים צריכים לספוג הטחות והאשמות קשים, לדעת להבליג.
נאומים מצוחצחים במליאה ובוועדות לא יתחילו אפילו קצהו של תהליך עם ילדים שאבא שלהם, או אמא שלהם, או הדוד האהוב שלהם, או הסבא שלהם נהרג או נרצח או נשחט. למצוא חן בעיני הרבנים ולתת לצעירים חרדים להכריז "נמות ולא נתגייס", בלי להסביר להם שיש ציבור ענק שמוכן להתגייס גם אם יצטרך לשלם בחייו, דורש הליכה נגד הזרם, מחייב תשלום אישי למען הערכים, האמונה, החינוך והמדינה.
אבל לא, זה לא קורה בקואליציה הזו, לא בממשלה הזו, לא בוועדות שבהן אנחנו יושבים מולכם, יושבי ראש הוועדה, ומנסים לגעת בלב שלכם, אני לא מתכוון אליך, בתקווה שלא הפך ללב של אבן. אנחנו לא אויבים שלכם, אנחנו לא באים לכאן בשם הפוליטיקה, אנחנו לא שונאים אתכם, אין לנו דבר אישי נגדכם, אנחנו בעד.
אנחנו בעד הילדים של הלומי הקרב שחוששים להיות עם האבות שלהם באותו הבית. אנחנו בעד נשותיהם שעושות חשבון קר ומודיעות להלומי הקרב שהחליטו לפרק את הבית, כי החינוך שקיבלו מהוריהן לא הכין אותן להתמודד עם אלימות שבאה ללא הכנה משום מקום. אנחנו בעד המשפחות שאיבדו בית ואין להן את המיטה, הסביבה, הכרית, המטבח, הגינה, הכלב, החתול, שכל כך התרגלו אליהן.
אנחנו כאן לייצג את המשפחות שמאסו בחיים, בריבים הזוגיים, בהיעדר תקווה, בחובות. האם אתם מבינים מה עובר על אדם שקם בבוקר, ועוד לפני שיומו התחיל כבר נצבע האופק שלו בשחור סמיך? אלוהים ברא את האדם בצלמו. זה אומר רחמים, זה אומר שותפות, זה אומר ראיית המחר, זה אומר חמלה.
היכן לאורך דרככם הפוליטית איבדתם צלם אנוש? אני מטבע הדברים מתייחס בעיקר לקואליציה, את צלם האנוש, את צלם האלוהים. האם הצעקות, השפה הרדודה, ההשמצות, הלכלוך, הטינופת המילולית, הפגיעה המדממת בגופו של אדם מתוך התעלמות מגופו של העניין, תקדם הידברות, שיח, פתרון, שותפות וערבות הדדית?
האם ניתצתם את כל המראות בביתכם ואינכם מביטים בהן יותר? האם פייסבוק וטיקטוק ואינסטגרם ורשת X וכל מיקרופון פנוי הפכו לעגל הזהב שלכם? האם אתם מבינים או רואים את אלפי המשפחות שאפילו לא יודעות מה שמכם, מה ההשתייכות הפוליטית שלכם ובאיזה חשבונות אלקטורליים אתם עסוקים? מה שהן מבקשות זה שהכנסת, בית העם, הבית של כולם ידאג להן. הן לא ביקשו לצאת למלחמה הזו, הן לא תמכו בה.
הן אפילו לא יודעות על מה פרצה ומדוע נמשכה זמן רב כל כך. הן לא יודעות מדוע הן משלמות מחיר אישי יקר כל כך. הן לא יודעות עבור מה או מי. הן אפילו לא יודעות אם התשלום הכבד שהן שילמו בחיי יקיריהן או בחיי פרנסתן יביא מזור להם או למדינה.
הן אפילו לא יודעות אם יש כאן לוחות זמנים, אם זה ייגמר בקרוב. הן אפילו לא יודעות מי מרוויח מכל הטירוף הזה. כל כך מבולבלות המשפחות הכאובות הללו, שהן אפילו לא יודעות למי לפנות, מי מייצג אותן, מי רוצה בטובתן ומי יושב שם בבית הנבחרים ומנצל את כאבן, את צערן ואת חוסר ההבנה שלהן.
נסו לחשוב מה עובר במוחו של אדם שאיבד תקווה, ונגזר עליו להמשיך לחיות בהיעדרה. עליכם, נבחרי הציבור, להבין את המצב ואת תפקידכם. עליכם להבין סוף סוף את המחויבות שלכם לאזרחים כולם. מתי לאחרונה שמתם את אינטרס המדינה לפני רצונכם לשוב ולהיבחר? המדינה היא כלל אזרחיה, היא אינה אתם בלבד. כולנו מצפים לראות את העמיתים שביניכם עוזבים את הזרם העכור ומתחילים לשחות נגדו. רק כך יתחיל כאן התיקון ואיחוי הקרע. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
במעבר חד. אמא לחייל קרבי וכל העניין הזה, זה לא פשוט.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כן.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
שמי עו"ד רוני להבי, סגנית מנהל אגף בחטיבה לביקורת שלטון מקומי, משרד מבקר המדינה. אני ריכזתי את הביקורת בנושא התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן. מטרת הביקורת הייתה לבדוק איך מתמודדות הרשויות המקומיות עם מינים מתפרצים, שזה למעשה מינים, חיות שיצאו משטח המחיה הטבעי שלהם, ואנחנו הסתכלנו בעיקר באמת על השטחים העירוניים.
(הצגת מצגת)
כמו שאמרתי, לשטחים החקלאיים לא נכנסנו, זו ביקורת בפני עצמה. כשהגופים המבוקרים העיקריים היו המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים. בחרנו את עיריית חיפה, שבאמת שם זו הייתה התפרצות גדולה. רצינו לראות גם מה קרה בעיריית ירושלים, בעיריית נשר, ולקחנו גם מועצה מקומית, קריית טבעון, לראות איך מתמודדות מועצות מקומיות. הדוח היה בין יולי עד דצמבר 2024, ופורסם ביולי 2025.
יש נזקים שנגרמים מהתפרצותם של כל חזירי הבר וגם תנים למרחבים העירוניים, כשאתם רואים פה במצגת, כשאני דווקא רוצה להתמקד בתחושת הביטחון של התושבים. אני יכולה לספר גם מידע אישי, אמא שלי פחדה ללכת לפח בחיפה מחשש שחזיר יתפוס אותה ויתקוף אותה, ולכן זו אחת הסיבות העיקריות שבחרנו באמת לעסוק בנושא הזה, כמו גם נזקים נוספים בפגיעה במערכות אקולוגיות, לגידולים חקלאיים, לרכוש, לטפטפות, ולפעמים גם באמת אפשרות להעברת מחלות.
זו תמונה שפשוט לקחנו מקריית טבעון, הם עשו איזו נקודה לחה, שמו מים כדי אולי למשוך לשם חזירים במקום. זו תמונה שממש צולמה מ-0 מטר, צילמה מישהי בחיפה, ממש באזור המגורים, מהחלון שלה. ככה זה נראה.
הנושאים העיקריים, כמו שאמר כבוד היו"ר, תחומי האחריות של הסמכות של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות בטיפול. בדקנו את אומדן היקף התופעה, ניתחנו פניות תושבים לרשויות המקומיות האלה שבדקנו, בדקנו את מדיניות רשות הטבע והגנים ואת מדיניות הרשויות שנבדקו לטיפול בבעיה.
כמה נתוני מפתח קטנים. מספר הפניות, אתם רואים כמה, ב-24,620 זאת עיריית חיפה, שבאמת היו אליה בלי סוף פניות של תושבים בשנים 2019-2024. עיריית חיפה עצמה שילמה 1.3 מיליון שקל בגין דרישות ותביעות משפטיות על נזקי רכוש וגוף שנגרמו מחזירי בר בין ינואר 2017 עד מאי 2024.
אגב, 1.5 מיליארד דולר, זו הערכה של איזה מחקר בארצות הברית שעשה על הנזקים שנגרמים מחזירי בר לגידולים חקלאיים, אבל שוב, זה לא בישראל. והמספר של בין 134 ל-865 זה מספר חזירי הבר שדוללו, ומי שבמקרה לא מבין, דוללו זה נהרגו ונרצחו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא נהרגו, הם הומתו.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
הומתו, כן.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
הם לא נהרגו לבד. וגם חשוב להגיד שהמספר הוא רק ברשויות שבדקתם.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
בדוח עצמו יש גם את המספר הכולל. אבל זה כן, זה היה רק ברשויות שבדקנו. כשהליקויים העיקריים, כמו שהזכיר כבוד היו"ר, אין גורם מדינתי שאמון על הטיפול במינים מתפרצים ברשויות המקומיות, מנחה ומפקח אותם. רט"ג אמנם באמת מסייעת, ויש הרבה שיתופי פעולה בין רט"ג לרשויות המקומיות, אבל שוב, זה נוהל, זה לא ברמת לא תקנות ולא חקיקה.
כשהממשק העיקרי, בהיעדר הסכם שיתוף פעולה שלפעמים יש ופקחים לנזקי חקלאות, אז באמת זה עניין הזה של היתרי הציד שהם נותנים, ולפעמים גם שמים בהם כל מיני תנאים – אנחנו ניתן לכם היתר בתנאי שתעשו כל מיני פעולות. לכן המלצנו על זה שהמשרד להגנת הסביבה, שהוא הממונה על החוק, תוך היוועצות עם רט"ג, שהוא באמת הגורם המקצועי, אבל שוב, אין לו סמכויות חקיקה, יגדירו את תחומי האחריות והסמכות של איזה גורם מקצועי שינחה את הרשויות המקומיות ויפקח על פעילותן.
החוק עדיין, אגב, כתוב בו מטרד לחקלאות, זה נכון שהיה איזו העברה, אבל נראה לנו שמאז שנות ה-80 אפשר להעביר כבר את זה גם באופן רשמי למשרד להגנת הסביבה. וכל הסוגייה של מתן ההיתר של ירי בתחום 500 מטר, שזה נעשה בתחום היישוב העירוני, לא מוסדרת בחקיקה.
הפרשנות לא ברורה, יש איזה פסק דין של בית משפט שקבע שזה מותר, אבל לפי החוק היום זה לא לגמרי ברור, ולכן המלצנו שהחוק יתוקן ושכל הסמכויות האלה יהיו ברורות, שהמשרד להגנת הסביבה יהיה זה שיתקן את הוראות החוק, באמת שיקבל את הסמכויות באופן חוקי ורשמי.
דיברנו גם על הליקוי של מתן היתרי ציד. לפי הנוהל של רט"ג נדרש אישור המשטרה, רק המשטרה לא ממש ידעה על זה שנדרש אישורה, ולכן אמרנו שכדאי שהם יתאמו על זה ויביאו את זה לידיעתה, וגם ראינו שבעצם אין תיעוד של זה, כך שאם באמת יקרה משהו אף אחד יוכל לחקור. לא תיעוד בצד של הרשויות ולא תיעוד גם בצד של המשטרה, לפחות במחוז חוף ירושלים, ששם בדקנו. לכן המלצנו שבאמת רט"ג תעדכן את המשטרה, תתאם איתה, ושיתחילו לתעד את הנושא כדי שאפשר יהיה לעקוב.
אנחנו לקחנו את הדברים העיקריים. בסופו של יום, דרוש פה טיפול הוליסטי. הטיפול כולל גם גידור, פה דיברנו על עיריית נשר, שאומנם התקינה איזה גידור, אבל לא באמת בדקה אם זה השבילים המתאימים. קריית טבעון בכלל לא עשתה גידורים, ולכן אמרנו שכדאי למפות ולעשות איזה ניטור, לראות לאן הם באים, ואז לפי זה לגדר את השבילים שדרושים גידור, ואז באמת לבדוק גם כמה הם אפקטיביים.
יחד עם הגידור צריך גם להמשיך לעשות פעולות סניטציה, שהן בעיקר פינוי אשפה, היעדר האכלה והסברה. ראינו שעיריית חיפה, הייתה לה תקופה שהיא פינתה פסולת בצורה יותר מסיבית. קצת הפסיקה, ולכן המלצנו שהיא תגביר את זה. ושעיריית ירושלים גם תפעל יותר בנושא ההסברה, כדי שאנשים לא יאכילו, כי מסתבר שאנשים מאכילים חזירי בר ותנים כמו שהם קצת מאכילים חתולים, וזה רק מושך אותם, אז זו הייתה המלצה בנושא הזה.
ולעניין הדילול, זה נכון שיש פה איזה דעות חלוקות, אבל אנחנו לפחות ראינו מחקרים שאומרים שדילול רחב ולא ממוקד, לא בגיל ולא בזיווג, זאת אומרת, נקבות וזכרים, אז באמת לבדוק את הדילול, וגם לעשות אותו שוב בטיפול משולב. לא דילול לבד, אלא גם גידור, סניטציה והסברה, שילכו ביחד.
פה דיברנו על הפרויקטור, אני קצת חושבת שהוא פחות רלוונטי מאחר שהפרויקטור עצמו הוא כבר היום מנכ״ל העירייה. אבל בזמנו דיברנו על זה שהוא נבחר לא במכרז פומבי, ובפרוטוקול לא דיברו שהעירייה טענה שהיה פטור ממכרז, היה צריך לציין את זה, ולפי איזה סעיף פטור ממכרז, אז להבא המלצנו שתעשה את זה.
שוב, זה תרשים שמראה את מספר חזירי הבר והתנים שדוללו, גם על ידי ציידים וגם על ידי פקחי רט"ג עצמם, ברשויות שנבדקו. אנחנו רואים את המספרים, כמובן שבחיפה מספרים גדולים במיוחד, אבל גם בטבעון וגם בנשר וגם בירושלים היו דילולים.
לסיכום, כל ההתפרצות של חזירי הבר והתנים, והגברת החיכוך בינם לבין בני אדם גורמות לנזקים, ועל אף ההיקף הרחב של תופעה שהולכת וגדלה, אגב, גם בארץ וגם בעולם, עוד לא מצאו ממש את דרך המלך. וכאמור, בישראל אין אסדרה חוקית, כדאי שבאמת מישהו ייקח את זה על עצמו.
שוב, רט"ג כתבו מסמכי מדיניות, והם עושים באמת שיתופי פעולה כמיטב יכולתם ופקחי נזקי החקלאות, אבל בסוף הרשויות הרבה פעמים מוצאות את עצמן מנסות להתמודד לבד. אני לא מדברת בכלל על התקציבים, שכל הנושא הזה עולה, ואין להם תקציבים ייעודיים. עיריית נשר וקריית טבעון לא חתמו על איזה הסכם של קבלת שירותים מרט"ג, אז באמת המלצנו להם לעשות את זה. אצל חיפה וירושלים, כאמור, מצאנו ליקויים גם בתחומי הסניטציה וגם בהסברה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
נשר קיבלה אבל אישור בעצם?
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
לא, היתר דילול.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
היתר?
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
כן.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אז איך היא קיבלה היתר, אם היא לא ביצעה את המינימום של המינימום בעצם? טוב, גרוע מאוד.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
שוב, המלצנו שהמשרד להגנת הסביבה יסדיר את אופן הטיפול במינים מתפרצים, יגדיר את תחומי האחריות והסמכות של כל אחד מהגורמים, גם של רט"ג, גם את הרשויות המקומיות, יבחן את השתתפותם בנטל התקציבי, כי ברור לכם שזה נטל תקציבי, ויאמצו בסוף את הטיפול המשולב שכולל גם סניטציה, גם גידור וגם דילול, ויתמידו פה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יפה, תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, תודה. אני רוצה שנייה שנמקד. שני דברים. משהו אחד לא כל כך ברור לי, כי בדוח שלכם גם הופיע שמ-2020-2024 הומתו 67 אלף חזירי בר. אם רק בחיפה בשנתיים הומתו 800, אז איפה הומתו כל חזירי הבר האלה? מן הסתם כנראה שהומתו הרבה יותר.
הדבר השני שחשוב לי לחדד, כשאנחנו מדברים על מין מתפרץ לאזורי המחיה של בני אדם, זה בדיוק ההפך, אוקיי? בני אדם התפרצו לאזורי המחיה של בעלי החיים. בגלל זה ההתנגשות. ההתנגשות לא הייתה קיימת לפני 20 שנה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בזה עוסק המעשה הציוני, מה שנקרא.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, ההתנגשויות האלה כמעט ולא היו לפני 20 שנה. אבל למשל, באזורים, במיוחד במרכז, זה בגלל ההרחבה של הבנייה לאזורים שלהם. בלי בכלל, אתה יודע, להתחשב, לראות מה אפשר לעשות עוד לפני. קודם אנחנו בונים, אחר כך מתנגשים עם הטבע. והמדינה לצערי תמיד, תמיד, בוחרת בפתרון הקל שהוא המתה. תמיד.
ככה זה עם כלבים, ככה זה עם חזירי הבר, ככה זה עם תנינים שעכשיו הומתו לפני פחות מחודשיים, 250 תנינים, ועכשיו השר רוצה תנינים בשביל בתי הכלא. חבל שלא חשבו על זה לפני כן. בחיי, אפילו בארץ נהדרת אין את הדברים האלה.
ואני רוצה שנייה לשלב את זה עם דוח הממ"מ שאני קיבלתי, בכלל על הציד בישראל. זה מתחבר, כי בשנתיים האחרונות מעל 380 אלף בעלי חיים מבחינתי נטבחו בציד ספורטיבי, ואין באמת איזשהו פיקוח על זה. עכשיו, זה שהמשרד להגנת הסביבה חושב שהדוח בכלל לא קשור אליו, זה הכי מטורלל. מי אחראי במדינה על חיות הבר? לא, אני שואלת את המשרד להגנת הסביבה. רשות הטבע והגנים, תחת מי אתם?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
קודם כל, אני מהמשרד להגנת הסביבה, אנחנו תחת השר להגנת הסביבה ושונים מתאגיד סטטוטורי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
נכון, ועדיין, עם מי הוא עובד? הוא לא עובד כנראה עם משרד הרווחה.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
בוא ניתן לרט"ג להסביר את זה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל הוא הרי לא עובד עם משרד הרווחה. הוא לא עובד עם משרד הפנים. אולי בעצם כן, מדי פעם, בקשר לרשויות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רגע, גברתי, השאלות הן שאלות רטוריות. אחר כך תקבלי רשות דיבור. בסדר? אל תיקחי את זה אישית מדי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בסופו של יום, המשרד להגנת הסביבה הוא זה שאמור לטפל בחיות הבר במדינת ישראל. וזה שהוא חושב שהדוח לא קשור אליו, אין לו עניין בו, לא פעל משנת 1995. אגב, זו לא רק השרה הזו, אני מדברת גם על השרים הקודמים. לא פעל כדי שהסמכויות יהיו אצלו, כי העבירו את הזה. זו הזיה.
אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל יש מחקר שמאוד מתקדם. אני מנסה כל הזמן לעניין את המשרדים, משרד החקלאות אני כל הזמן מטפטפת לו ומדברת, שהוא בעיני פעילי בעלי חיים ואנשים שהטבע חשוב להם. מדובר על מזון שגורם לעיקור וסירוס ביונקים. המחקר כבר קיים כמה שנים, עשו עליו ניסויים, התחילו עם חתולים, וזה יגדל ויגדל. אני מתחננת למשרדים, מתחננת, שישקיעו בזה כסף, כי זה הוכח שזה עובד. כלום לא עוזר.
אני לא מצליחה להבין, השאלה שאני רוצה לשאול זה איך יכול להיות שערים שלא מיצו את כל הפעולות ההומניות, שהן סופר פשוטות, לפנות זבל, לא מפנים. יכולות להגיד לי עד מחר הרשויות שמפנים. אני כל יום מקבלת תמונות מחיפה, מטבעון, מכל מקום. אין פינוי זבל פעמיים ביום כמו שנדרש. לא גידור, לא זה. חיפה כן עשתה גידור, אבל טבעון, אפילו לא בדקו. לא, כמו שהראיתם בתמונות מקורות מים, שאנחנו יודעים שגורמים לחזירים להגיע. לא נעשה כלום.
בואו נמית. זה הכי קל, זה הכי זול, זה הכי יאללה, יאללה, יאללה. הכי מהיר. עכשיו, מילא זה היה עובד. זה לא עובד. אתם מראים את זה, אנחנו יודעים את זה לפי המחקרים בעולם, זה לא עובד באף מקום. יש התפרצות מטורפת בגלל ההמתות של שנים קודמות. אותו דבר עם כלבים. גם הירי בכלבים לא עובד. אנחנו יודעים את זה, ועדיין ממשיכים במדינת ישראל. בוא נירה
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רק תחדדי, התפרצות אחרי ירי היא תופעה אבולוציונית, נגיד. הורגים אותנו, אנחנו כן נרבה וכן נפרוץ.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, הן מיוחמות יותר פעמים בשנה, הן ממליטות שגרים יותר גדולים. אנחנו יודעים את זה. אז אתה יודע, זה להמשיך אותו דבר, אותו דבר, אותו דבר, לצפות לאיזו תוצאה אחרת. לא תהיה תוצאה אחרת. לא תהיה. צריך לחשוב על פתרונות אחרים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
טוב, תודה בינתיים. כמובן שנשמח להמשך ההשתתפות שלך, יסמין.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ברור, אני פה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יסמין היא כמובן הכוח המוביל בכנסת, בכלל בתחום הזה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני לא הכוח, אני רק הפה של בעלי החיים. זה הכול.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
פה יש להם, יכולת דיבור אין להם. תקשור איתנו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן. פה בכנסת, אני מתכוונת.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ואני על כך מודה לך, ואנחנו צריכים למצוא את האיזון בין הפיתוח לבין הסביבה. אולי נתחיל עם המשרד להגנת הסביבה. תמר רביב, שהיא מנהלת אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי. בבקשה. אולי אני רק אגיד, אני אספתי את ההערות העקרוניות בתמצית למשרד לאסדרת אופן הטיפול במינים המתפרצים. הציפייה של המבקר זה שאתם תעסקו בזה. מתן היתרי ציד, הבהרה בחוק, והסדרה תקציבית יחד עם רט"ג. אלה הנושאים העיקריים.
<< אורח >> תמר רביב: << אורח >>
כפי שגם ענינו למבקר המדינה, המשרד להגנת הסביבה לא ממונה על ביצוע הוראות החוק להגנת חיות הבר, או חוק גנים לאומיים ושמורות טבע. רשות הטבע והגנים היא הממונה ולה יש את הסמכויות לעבוד על פי החוק, ואין לנו סמכויות לטפל בנושא של מינים מתפרצים.
המשרד להגנת הסביבה לא ממונה על רשות הטבע והגנים, אמרה את זה גם טל עכשיו. אנחנו לא מעניקים היתרים או רישיונות לפי החוק, ומי שיכול לעשות את זה ועושה את זה, זו רשות הטבע והגנים, לפי הסמכויות שלהם בחוק. ולכן ההמלצה הזאת, מבחינתנו, גם אמרנו את זה אז, שהיא בעייתית.
אנחנו כן אמרנו במסגרת הדיון עם מבקר המדינה, שאנחנו יכולים לעבוד ביחד עם רשות הטבע והגנים, כדי לסייע ולבחון אילו אמצעים נוספים ניתן במסגרת החוק שרשות הטבע והגנים פועלת לפיו, לספק עוד פתרונות ולהרחיב את סל הכלים כדי לתת מענה לבעיה הזאת, שבוודאי שאנחנו מסכימים שהיא בעיה.
יש כל מיני חלופות שאפשר לעבות ולפעול כדי לקדם אותן, יחד עם הרשויות המקומיות. בסופו של דבר, אני ארחיב פה גם כן שהטיפול באמצעות ציד הוא טיפול חלקי. אולי ירחיבו על זה רשות הטבע והגנים. הוא לא בא לבד, הוא חייב לבוא גם כן עם פעולות משמעותיות של הרשויות המקומיות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רגע, אני פשוט רוצה להסדיר את התשובות שלך כאן, כדי שנעבור נושא-נושא. הנושא האחד זו הציפייה מהמשרד, למרות שיש ישות עצמאית, רשות הטבע והגנים. בסוף האחריות המיניסטריאלית היא של מישהו, והמישהו הכי קרוב והכי מזוהה זה המשרד להגנת הסביבה.
זה שהסמכויות נתונות לרשות לא אומר שלכם אין אפשרות ליזום אסדרה, ליזום חקיקה, ליזום תיאום עם משרדים נוספים מעבר לרט״ג. איזשהו מבוגר אחראי בממשלה צריך להיות. ואני חושב שהמלצת המבקר היא נכונה, היא ראויה. מישהו צריך לקום. אם המישהו הזה לא נמצא פה בחדר, אז צריך להסתכל בין הנוכחים בחדר, מי הגורמים הראויים ביותר. זהו, יש פה אי הסכמה, אבל נשים את זה על השולחן.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
אני חייבת להגיד, שהסעיף בחוק אומר במפורש ששר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה. זה החוק על הגנת חיות הבר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
חקלאות או הגנת הסביבה?
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
החקלאות, שהועבר בסוף להגנת הסביבה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
נכון, ב-1995. אני יודעת.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
נכון. אבל הסעיפים היחידים שהועברו באופן חוקי לרט״ג, הם סעיפים שמדברים על היתרי ציד. ורט״ג לא יכולים להתקין תקנות, גם אם הם רוצים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
עוד מעט רט״ג תדבר. אני רק רוצה להפריד, יש משרד ויש רשות ממשלתית.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אולי אני אגיד מילה על המסגרת המשפטית. עו"ד טל זסק, מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. אני מצטערת על כך שאיתנו לפחות לא שוחחתם לפני הדוח.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
ניסינו.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
באמת? אליי אף אחד לא הגיע, בחיי.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
פנינו, והתשובה שקיבלנו הייתה שאתם לא אחראיים, שזה לא רלוונטי. אני יכולה להראות לך את התשובות.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אין שום בעיה. אליי, כלשכה המשפטית, לא הגיע. וכשקיבלנו את הטיוטה, באמת הופתענו. זאת אומרת, חשבנו שאולי מדובר פה בטעות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אז זה נראה לך הגיוני שפונה אליכם משרד מבקר המדינה, הם מקבלים תשובות שהמשרד לא קשור לעניין?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אני רוצה להתייחס לתשתית המשפטית.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
את אחראית על שטחים פתוחים. זה לא חורה לך לראות את ההרג הזה? את ההרס של הטבע הזה?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רגע, יסמין, תני לעו"ד לענות.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
אני רוצה רגע להתייחס לתשתית המשפטית, אוקיי? החוק להגנת חיית הבר, זה נכון שכתוב שר החקלאות. הסמכויות הועברו, כפי שציינתם, כנדרש, לשר להגנת הסביבה. קודם בזמנו תזכיר, כמה פעמים ניסו לקדם איזשהו תזכיר שמסדיר את זה, התקבלו הרבה מאוד הערות. תזכירי החוק, אני חושבת שפעמיים כבר ניסו לקדם את זה, נתקעו. אבל אין מחלוקת משפטית, וגם לא בין המשרדים אפילו, על כך שהאחריות על החוק היא אצל השרה להגנת הסביבה.
ולכן, אני אומרת, גם בהקשר של ההמלצה, תיקון החוק הזה הוא לא קשור לשאלות שעולות פה בדוח. אין מחלוקת על המצב המשפטי. הסמכויות לפי החוק להגנת חיית הבר הועברו עוד לפני שהוקם המשרד להגנת הסביבה, ב-1983, למנהל רשות הטבע והגנים.
מאז הוקמו, היו עוד שתי רשויות, רט"ג, אני מניחה, ירחיבו בעניין הזה, אבל מאז מערך ההגנה, שאגב, הוא מתממשק באופן ישיר לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע, שהוא החוק שהקים את רשות הטבע והגנים כתאגיד סטטוטורי. הסמכויות, התפקידים, המערך המקצועי, האכיפתי, התקציבי, הכול בנושא הציד, גם רישיונות הצידה, גם היתרי הצידה, נמצא אך ורק ברשות הטבע והגנים, ולא במשרד להגנת הסביבה, גם לא ברמה המשפטית.
ומעבר להחלטת הממשלה, אני לא זוכרת את השנה, סליחה, אבל תוקנו תקנות להגנת חיית הבר, וההעברה הזאת עוגנה בתקנות להגנת חיית הבר כך שכל הסמכויות בתקנות להגנת חיית הבר על התפעול ועל הרגולציה של הציד, גם של ההיתרים וגם של רישיונות הציד, תוקנה למנהל רשות הטבע והגנים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תקשיבי, אין ויכוח על כך שהסמכויות נתונות בנושאים שציינת ברט״ג, זה נכון. אבל יש אחריות מיניסטריאלית כוללת לנושא שהועלה כאן כרגע, ולכן קוראים לחברים מרט״ג.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה ממש ראש קטן, נו. אפשר לקרוא לזה בשמו. זה ראש קטן של המשרד. סליחה, זה לא אישי, באמת. אני ממש מתנצלת. אבל זה ראש קטן של המשרד, 'אנחנו לא אחראים, אנחנו לא זה, אנחנו לא פה'. בואו, כמה אפשר לקבל את זה? זה ראש קטן.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
זה המצב המשפטי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה לא.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
זה כן.
<< אורח >> אוהד בצלאל: << אורח >>
יש סעיף בחוק שאי אפשר להעביר את הסמכויות.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
תקנות, התקנת תקנות.
<< אורח >> אוהד בצלאל: << אורח >>
את האחריות לביצוע החוק והתקנת תקנות.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
נכון. זו סמכות מיניסטריאלית, בוודאי, זו סמכות רק של שר.
<< אורח >> אוהד בצלאל: << אורח >>
זו אחריות שלכם.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
ואתם גם הוצאתם ב-2017. המשרד להגנת הסביבה הוציא מסמך מדיניות גם.
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
מה זה, איזה מסמך? אוקיי, אז אולי תמר הוציאה אותו, בבקשה.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
המדיניות הארצית לטבע עירוני, ושם הוזכר גם הטיפול.
<< אורח >> תמר רביב: << אורח >>
הוזכר במשפט אחד. במשפט אחד בלבד, בהמלצה, ולא היה אזכור של איזה מינים מתפרצים. זה מסמך המלצות לרשויות מקומיות בנושא של טבע עירוני. הוזכר שם במשפט אחד, שגם יש אפשרות לטפל במינים מתפרצים בכמה דרכים, ביניהם סניטציה, ולא הוזכר לא חזירי בר ולא תנים.
זו באמת איזושהי המלצה מאוד מאוד מינורית בתוך מסמך שלם, שמדבר בעיקר על הנושא של שמירה על טבע עירוני. אז זה לא התממשק עם שום דבר שקשור לחוק, אלא איזשהו מסמך הנחיות גנרי, שכולל בתוכו משפט אחד בנושא הזה. אני חושבת שלא נכון פה עכשיו מהמסמך הזה, שהוא מסמך המלצות לרשויות המקומיות, להגיד שזה מסמך מנחה בנושא של מינים מתפרצים. זה ממש לא כך.
אני כן אבל רק רוצה להגיד משהו שכן אמרנו בתשובות שלנו. אנחנו כן אמרנו שאנחנו מקבלים חלק מההמלצות, ומוכנים לבוא לשיח עם רשות הטבע והגנים והשלטון המקומי כדי להרחיב את האמצעים, ולחשוב על דרכים שבהן אפשר כן לטפל בסוגיה הזאת.
אבל בסופו של דבר יש פה גם כן את האחריות של השלטון המקומי, שהנושא של הסניטציה הוא כמובן משמעותי, ונאמר כאן קודם. והירי במינים מתפרצים בוודאי לא יכול לתת את הפתרון המלא, הוא לא הפתרון הנכון, אלא בכלל הנושא של הטיפול ההוליסטי, וזה נמצא בסמכויות של הרשויות המקומיות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אוקיי, אני רוצה לסכם וכבר מראש אני מודיע שאנחנו נבקש את עמדת השרה להגנת הסביבה על האחריות העקרונית, ואני בהחלט הייתי מצפה שהיא תיכנס לנושא על פי המלצת המשרד, גם בנוגע להעברות לנושא הציד וגם לנושא הסדרה תקציבית עם רט"ג.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
איזו אחריות? על מלכודת דבק הם לא היו מוכנים לקחת אחריות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני מבקש לעבור לרט"ג. נמצא איתנו בן, אהלן.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
בן רוזנברג, מנהל את האגף להגנה על החי והצומח בחטיבת אכיפה ברשות הטבע והגנים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
המבקר מבקש לפרסם את המדיניות לטיפול באתרי הרשויות, לתאם עם המשטרה את מתן היתרי הציד ולעסוק ולהידרש להיקף הדילול.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
צריך להבין קודם כל שבממשק של חיות בר מתפרצות, הדילול, כמו שאמרה חברת הכנסת, הוא לא פתרון, בטח לא בפני עצמו. הוא יכול להיות אמצעי משלים. בסוף, המינים האלה מתפרצים בגלל עודף של משאבים. ככל שיש יותר משאבים, האוכלוסיות האלה גדלות.
הן נכנסות לתוך היישובים, זה החזירים והתנים, ומי שמסתכל קצת יותר נמוך אז גם רואה הרבה מאוד קיפודים ועורבים, ויש לא מעט מינים. הגדולים הם קצת יותר מפחידים חלק מהאנשים, אבל בסוף הם נכנסים ליישובים לא בגלל העיניים היפות, לא של החיפאים, לא של הירושלמים, וגם לא של תושבי קריית טבעון. הם באים כי יש שם משאבים, וזה המקור, וזה מה שצריך לטפל. כלומר, זה בעיקר עניין של סניטציה.
וביישובים גדולים ומורכבים, אנחנו גם מכירים את זה שיש את אלה שאוהבים את החזירים ומאכילים אותם, אם בצורה מכוונת ואם בצורה עקיפה דרך האכלות חתולים, ויש כאלה שמפחדים מהם ושונאים אותם, וזה מה שיוצר את כל הקונפליקט בתוך היישוב.
אנחנו באמת אחראים על הנפקת היתרים. אנחנו מנפיקים היתרים לציידים ולמורשים במפעלים ראויים לטפל. הפקחים אצלנו, צריך להבין שפקח אזורי אצלנו, הוא אחראי על שטח מאוד נרחב עם הרבה מאוד יישובים. הוא לא יכול לטפל באופן אישי בכל יישוב ויישוב.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
סליחה, בן, אני עוצר אותך כדי לוודא, אני פשוט עובר על הנקודות. א', דבר פשוט יחסי, לפרסם את המדיניות לטיפול באתרי הרשויות. זאת אומרת, שלפחות העמדה שלכם תהיה בהירה לממלאי תפקיד ולתושבים כולם.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
א', זו אפשרות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אנחנו מציינים שאתם מקבלים את ההמלצה? אתם הייתם אמורים להגיב להם. הגיבו? כן. ומה אמרו? לא אמרו. אתה לא זוכר. אז הוועדה ממליצה לקבל את ההמלצה הזו, הפשוטה. והדבר השני זה תיאום עם המשטרה.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
תראו, אנחנו בהיתרים שמנפיקים לציידים, ההיתר הוא היתר פרטני, שהפקח ומנהל המרחב שחתום עליו קובעים את גבולות הגיאוגרפיים של ההיתר, את משך ההיתר, את המין בהיתר, את האנשים שמותר להם בהיתר. לפעמים זה על שטחים מאוד נרחבים, זה לפעמים שטחים מצומצמים, זה יכול להיות היתר של יום אחד, זה יכול להיות היתר של חודשיים, הכול תלוי בסיטואציה. ובהתאם לאותה סיטואציה, כותבים גם מה דרישות התיאום.
אם זה ירי בטווח שהוא קרוב ליישוב או בתוך יישוב, אנחנו דורשים מהצייד לתאם מול תחנת המשטרה. אם זה בתוך יישוב, הוא חייב את אישור המשטרה. אנחנו לא יכולים לעקוב אחרי כל צייד וצייד ולעשות את התיאום במקומו. בסוף הוא יודע באיזו שעה הוא יוצא, וזו האחריות עליו, וזה גם חלק מתנאי ההיתר, שהוא יתאם עם תחנת המשטרה הרלוונטית.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אולי פחות היתרים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני רוצה לעסוק בהמלצות, כשנכנסו עמוק לסוגיה הזאת. הבקשה היא להודיע למשטרה או לתאם עם המשטרה ולהגיע איתם לאיזו אמנה של עבודה משותפת. בסוף מדובר גם בהטרדה, ברעש, גם בסכנה, חס וחלילה, לפגיעה. וצריך לדעת מתי נכנסים, מתי יוצאים. בקיצור, להגיע להסדר עם אותה רשות שיש לה סמכות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לרוב התושבים מקבלים אסמס לטלפונים שלהם – 'היום מתבצע הרג'. כי כל היום הם שולחים אליי את ההודעות. הלב שלהם נשבר.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
זה נורא תלוי ביישוב, יש יישובים קהילתיים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
פה מדובר על המלצה פשוטה טרם, עקרונית, לא על כל כניסה.
<< אורח >> רוני בן דוד: << אורח >>
אני ניסיתי, ואני יכול להגיד שפניתי בין השאר לחטיבת המבצעים במשטרה, לראש תחום שיתוף פעולה בין ארגוני במשטרה, לחטיבת השיטור במשטרה, ובסוף לעוזר ראש אג"מ במשטרה לנסות לקדם איזשהו מהלך כזה. בסוף עוזר ראש אג"מ אמר, תקשיב, אנחנו לא עושים נהלים עם אזרחים. בסוף זה אזרח שמקבל מכם היתר, אין לנו נוהל בעניין הזה, הוא צריך לתאם עם תחנת המשטרה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אנחנו נשמע אחר כך את ההסבר. נשמע לי קצת מוזר, כי פה לא מדובר בהגדרה של פר כל כניסה.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
לא, דווקא כן.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
שאתם תודיעו אישית לכל אחד?
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
לא, שהצייד צריך לתאם עם התחנה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בסדר גמור, אבל הנוהל צריך להיות מוסכם. אני נכנס להערה של המבקר, בסדר? אם מישהו ירצה להעיר על ההערה, זה בסדר גמור. מדובר פה בהערה מספר 4 – מומלץ לרט״ג לעדכן את המשטרה בדבר התנאים שנקבעו. לחלופין, מומלץ לרט״ג לקבוע בשיתוף עם המשטרה את התנאים לקבלת היתר. אני חושב שההערה המרכזית היא להגיע להבנות. אם ההבנות האלה ידועות וקיימות, זה בסדר.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
תראו, התנאים לקבלת היתר, זה סגור בינינו לבין המשטרה ולבין המשרד לביטחון לאומי. בסוף לא כל אדם יכול לקבל היתר לירי, וגם התקנות קובעות שהיתר בירי יכול לקבל רק מי שעבר - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ההערה הייתה מבחינתכם, אם אתם יכולים לחדד.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
לא, מבחינתנו, מה שמצאנו בביקורת, שהמשטרה אמרה אנחנו בכלל לא ידענו שאנחנו מצופים לאשר או לקבוע איזה תנאים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אוקיי, אז זאת הבקשה.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
תראו, בסוף אנחנו לא אחראים על פקודת כלי הירייה. האחריות שלנו היא לחיות הבר. אנחנו נותנים את ההיתר לפגיעה באותה חיית בר. ומן הסתם, ירי בתווך העירוני הוא הרבה יותר מורכב מאשר בשטחים הפתוחים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אתם נותנים גם את ההיתרים לציד הספורטיבי.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
לא, ציד ספורטיבי זה נקבע ברישיון. המנדט שלנו בעניין הזה זה רק לפקח עליו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
טוב, בואו נתקדם, נשמע אחר כך את המשטרה ונסכם את הסעיף הזה. והדבר השלישי שמצופה מכם זה היקף הדילול, אתה ציינת אותו, כן? אבל להתמודד עם הסוגייה של הציד או של ירי או של הרג כרכיב מסוים, אולי לא עיקרי, אל מול אמצעים נוספים. זאת אומרת, לתכלל את המערך הזה, את ההתמודדות הזאת.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
א', משתדלים לעשות את זה. התחלתי להגיד קודם, בסוף פקח אזורי אצלנו אחראי על הרבה מאוד יישובים, וזה לא ביכולות שלו לפקח גם על העיריות שעוסקות בסניטציה. בסוף במקומות שבהם זה מאוד חשוב לאותה עירייה, כמו שקרה בעיריית חיפה, כמו שקרה בירושלים, שלוקחים ביחד אדם משותף, שהוא בעצם פקח שלנו במימון משותף, אז הוא יכול להיות כל כולו לנושא הזה. אבל באופן גורף, בכלל הרשויות, אין לנו את כוח האדם.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל אתם יכולים לא לתת היתרים למי שלא מוכיח. התפקיד שלהם זה להוכיח שהם ניסו את כל האופציות, ואתם יכולים להחליט אם לתת היתר או לא. יש לכם את היכולת הזאת, אתם יכולים להחליט, אנחנו לא נותנים לכם, תמצו את האופציות.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
זה מאוד מורכב, כי בסוף הרבה אנשים לוקחים את החוק לידיים, וראינו את זה לא מעט, וזורקים רעל. שזה, אני חושב שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות שם.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אז בעצם אנחנו אומרים בואו ניכנע לאנשים שעושים מעשים לא חוקיים, וניתן רישיונות, למרות שאנשים לא עומדים בקריטריונים, איפה ההיגיון? זה בעצם אתה אומר, אוקיי, אז אם כולם יעברו באדום, אז יאללה, המשטרה לא תתפוס סתם, גם ככה כולם עוברים באדום. זה לא עובד ככה, אנחנו אנשי חוק, צריכים לפעול על פי החוק.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני חושב שזאת הנקודה. מכל מה שדיברנו עד עכשיו, הרי מהי הנקודה? מי פה המבוגר האחראי? אנחנו יודעים שזה מורכב סטטוטורית, בסדר, אבל אין ברירה. מי עם נעליים? אז המשרד להגנת הסביבה, רט"ג, בהקשר הזה גם המשטרה, קובעים את הנהלים ויוצרים אופטימיזציה.
תראו, יש לכם מגבלות של כוח אדם, ברור לי, יש מגבלות חוקיות, ברור לי, אבל אי אפשר לא לעסוק בזה. הסוגייה שאנחנו מדברים בה כרגע היא לעסוק באופטימיזציה. ומהות של בגרות זה לדעת שאנחנו לא יכולים לפתור את הכול, אבל אנחנו לא רשאים להיבטל מהמשימה הזו. זהו, נקודה. אם זה בסדר, נעבור רגע למשטרה? כן.
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
בוקר טוב. ברק, ראש ענף שיטור מחוז ירושלים. אני אסביר רגע בעצם מה המשטרה דורשת במחוז ירושלים, ולדעתי גם במחוז חוף. מבחינתנו, אנחנו לא נותנים אישור, זה לא התפקיד שלנו. אנחנו דורשים תיאום. אנחנו יכולים לאסור. זאת אומרת, אני לא נותן אישור, אבל אני כן הולך על דרך השלילה. אם יש חשש לביטחונו של הציבור או לשלומו, אז אני יכול לאסור.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כלומר, הציד מקבל היתר מרט"ג, וצריך להיות מתואם איתכם.
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
עשינו גם ישיבת תיאום בינואר 2025 עם רט"ג וכולם, ובעצם קבענו איך זה צריך להתבצע. צריך ליצור קשר עם התחנה, לעדכן שהוא הולך לבצע ציד, איפה הוא הולך לבצע ציד. ירושלים, בגלל המורכבות של העיר, הגדרנו את כל האזור של ירושלים, כולל הפריפריה, כשטח עירוני שהוא מחויב בתיאום. ולו רק בגלל הרגישות של ירושלים, כל ירייה מקפיצה את העיר. הוא נדרש לבצע תיאום. התיאום הזה מופיע בתחנה, ובזה נגמר הסיפור.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני שואל את נציגת משרד המבקר, האם העשייה הזאת, הנוהל הזה, מאפריל, האם הוא עונה על הצורך בתיאום?
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
כמובן. זה שהמשטרה יודעת, כבר נשמע שזה עונה על הצורך בתיאום. לא ידענו. זאת אומרת, זה גם היה אחרי הביקורת, אתה אומר, בינואר 2025.
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
לא, בינואר 2025 קיימנו ישיבה כדי להבהיר שהוא מחויב בתיאום. אני לא אדע אם לצורך העניין הוא ביצע ציד והוא לא תיאם איתי מראש, אני אדע על זה רק בדיעבד, או אם יהיו לי תלונות למוקד 100. הגורם שאמור להנחות אותו לדווח ולוודא שהוא מדווח, אחרת הוא לא מדווח, זה רט"ג, לא אני.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ברור, בסדר. אנחנו נסכם, ברשותכם, שמה שנעשה במחוז ירושלים, צריך להיות בכל המחוזות.
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
זה קורה גם בחוף.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בסדר גמור. הדברים ברורים.
<< אורח >> רוני להבי: << אורח >>
יש תיעוד?
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
אני לא אמור לתעד אירועים כמו שפקח של עיריית ירושלים יוצא לאכוף ברחוב בן צבי, אני לא מתעד את הפעילות שלו. אני מתעד כשיש אירוע חריג, כשיש קריאת 100 על אירוע חריג, אז יש לי תיעוד. כשיש קריאת 100 על שמיעת רעש של ירי, אז יש לי תיעוד.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
הצייד צריך להודיע לרט"ג כשהוא יוצא? למי הוא מודיע?
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
לנו הוא מודיע בכל מקרה כשהוא יוצא, בזמן אמת.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני אגיד לכם מה, יש פה מציאות שבה אדם עם נשק מקבל אישור לירות במרחב אורבני. אני חושב שנכון לקבל אנגליה כשהוא נכנס, ותאילנד כשהוא יוצא.
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
זה קורה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מול מי? מולכם?
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
מולנו, הוא מדווח לנו, מחויב לדווח.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כניסה ויציאה וסיום?
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
כן, הוא מחויב לדווח לנו, לתחנה. היא מדברת על תיעוד.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
פשוט לא מתועד.
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
אני לא אתעד פעילות חוקית.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא, רגע, כשהוא מדווח?
<< אורח >> ברק ערוסי: << אורח >>
ליומן תחנה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ליומן, אוקיי. זה סוג של תיעוד. בסדר גמור.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
שייפגע איזה ילד, אז תדאג.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
אגב, רק להשלים את זה, אצלנו אנחנו מחייבים את כל הציידים, גם ברישיון בציד הספורטיבי וגם בהיתרים, הם צריכים לדווח על תחילת ציד, על שלל הציד וסיום הציד.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
רגע, אם ככה, האם לרשות הטבע והגנים נשמע נורמלי, הגיוני, ש-66,000 חזירי בר נטבחו בארבע שנים? האם זה מספר שהוא נראה לכם נורמלי? או, עזוב, נניח שזה נורמלי, האם הטבח של 66,000 חזירי בר עזר לפתרון על פי רשות הטבע והגנים? ואני לא מדברת על עזר לחודשיים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
השאלה ברורה, יסמין. כן.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
זו בדיוק התשובה, כי זה עוזר לחודשיים-שלושה, חצי שנה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
יפה, אז למה אנחנו מאשרים את זה?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
שנייה, וגם תשלים, האם זה גורם לתגובת יתר בהמשך?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בוודאי.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
אני לא חושב. יש תיאוריה כזאת שאומרת שאם יש לחץ ציד מסוים על נקבות החזירים, אז יכול להיות - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זו תיאוריה שמבוססת על מחקר.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תני לו, הוא גם למד וגם עובד בזה.
<< אורח >> בן רוזנברג: << אורח >>
יש מאמר אחד, אני מכיר אותו, אני לא חושב שזה רלוונטי. בסוף האוכלוסייה היא כל כך גדולה, שאם גיל הרבייה יורד בשנה זה לא משפיע על גודל האוכלוסייה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה. אני רוצה לעבור לנציג השלטון המקומי, אבי צרפתי.
<< אורח >> אבי צרפתי: << אורח >>
בוקר טוב. ד"ר אבי צרפתי, יו"ר ארגון הרופאים הוטרינריים ברשויות המקומיות. יחד איתי נמצאים פה ד"ר אסף בריל, הרופא הראשי של ירושלים, וד"ר צחי צורי, שהוא הרופא של קריית טבעון. שני רופאים, ויש לפי דעתי עוד שניים שנמצאים בזום, שהם מהרשויות אשר נבדקו, והם יתרמו כמובן מהניסיון שלהם.
אבל רגע לפני, אני רוצה להגיד שאומנם רוב הנתונים שנאספו פה הם משנת 2020, אבל המצב היום ברשויות המקומיות בכלל הארץ הוא הרבה הרבה יותר גרוע. היום בכלל הרשויות, כולל רשויות מרכזיות, אוקיי? כמו בת ים, חולון, ראשון לציון, כל ערי השפלה, ושלא לדבר על תל אביב, ששם אנחנו מכירים את התהליכים, וגם צפונה, מלא מלא בחיות בר. דווקא אנחנו מתייחסים עכשיו לתנים ולחזירים, אז אומנם חזירים זה יותר ההייליטס של חיפה וטבעון, אבל עדיין תנים קיימים בכל מקום.
אני רוצה רגע לעשות קישור קטן לעולם המקצועי שלנו. אנחנו נמצאים בשנה קשה מבחינת כלבת, אנחנו נמצאים כבר ב-100 מקרים של כלבת. ואוכלוסיית התנים, שאין לאף אחד מושג באמת כמה היא ואיפה היא נמצאת, מבחינתנו זה כמו חבית של דלק, שרק הגפרור צריך ליפול אל תוכה כדי להצית את כל הארץ שלנו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ומה המסקנה?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה אתה מציע?
<< אורח >> אבי צרפתי: << אורח >>
לא, רגע. זו הסיטואציה. עכשיו, אני רוצה להגיד שבמוקדים עירוניים יש המון פניות של תושבים, בין אם זה מנהמות התנים שיש, בין אם זו נוכחות תנים בקומה שלישית או בחניונים בבתים חדשים. וכמו שחברת הכנסת יסמין פרידמן אמרה, כן, זה נכון, זה יותר נפוץ בשכונות החדשות, הסובבות, שבעצם אנחנו נכנסנו לשטחים שלהם, אבל כנראה שזה ימשיך להיות במסגרת הזו. וכמויות הפניות הן אדירות.
התושבים שלנו מצפים שאנחנו נמצא את הפתרון. מרבית הרשויות המקומיות, אין להן פתרונות. ואני אגיד רגע משהו שהוא קצת אולי מקומם. אבל אני חושב שהשלטון המקומי, ואנחנו גם במיוחד כווטרינרים, אבל גם המנהלים של השלטון המקומי רואים במשרד להגנת הסביבה וברט״ג אחראים ישירים לסיטואציה ולצורך במתן מענה לתהליך.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מה סוג המענים שאתה מדבר עליהם? אני רוצה שנתחיל להתמקד. עד עכשיו תיארת את הבעיה.
<< אורח >> אבי צרפתי: << אורח >>
אני אגיד עוד מילה קטנה רגע לפני. יושבים פה וטרינרים שכל אחד ניסה בדרכו הוא, ובדמיון שלו, לייצר איזשהו מנגנון. זה על ידי רשת כזו, זה על ידי תיבת האכלה כזו, זה על ידי מקלחת לחזירים, וזה על ידי הרג, אוקיי? אבל שום דבר מהדברים האלה לא היה מתוכלל, לא היה מוסדר, לא היה תחת נוהל ברור ואפקטיבי שאנחנו יודעים שהוא עובד, וכמויות הכסף, כפי שציינו החבר'ה של מבקר המדינה, הן אדירות.
ולכן אנחנו אומרים דבר מאוד פשוט, צריך למנות מתכלל שהוא מתכלל מרכזי של השלטון המרכזי לכל האירוע הזה, כי האירוע הזה הוא כלל ארצי, הוא לא מקומי, לא לחיפה ולא לקריית טבעון ולא לירושלים. דבר שני, יש המון מדע ומחקרים, כפי שציינו, אבל אף אחד לא עושה את החיבור, אף אחד לא מייצר איזשהו פיילוט רגע כדי לעשות את הדברים בצורה, שיהיו לנו כלים מוכחים לעבודה.
למשל, עיריית תל אביב בימים אלה עושה פיילוט של עיקור וסירוס של תנים. אז רגע, בואו, מדובר על שטח מאוד מצומצם, סגור כמעט טריטוריאלית, עם אוכלוסייה של 40 או 50 תנים, זה משהו שאפשר לעשות. אבל אי אפשר לנהל כזו מדיניות בהתחשב לשטחים פתוחים, כמו שיש מאחורי הבית שלי בשומרון, ולהקות של תנים עוברים על ימין ועל שמאל. וחס וחלילה, אף אחד לא רוצה לביית את אותם בעלי חיים ולהפוך אותם לחיות מבויתות, ולכן במסגרת הזאת יש הרבה מידע, הרבה אינפורמציה, אבל אף אחד לא ישב לתכלל אותה ומה עובד ביחד.
בשנת 2018 הוקמה קבוצת עבודה בין השלטון המקומי, רופאים וטרינרים וגורמי רט"ג, על מנת לנסות להגיע לאיזשהם נהלים מוסכמים ולתכלול.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ב-2018? ועד עכשיו זה לא קרה?
<< אורח >> אבי צרפתי: << אורח >>
לא יצא מזה כלום, כי אחד, היה הנושא של בקשה, אנחנו קראנו לזה לרצף את מדינת ישראל בפקחים לנזקי טבע וחקלאות, ואז גם ערים אורבניות כמו בת ים וחולון וראשון יכולות לעשות שימוש בכאלה פקחים. אבל באיזשהו שלב רט"ג פתאום הגיע עם תג מחיר של 500,000 שקל, 400,000 שקל למימון המשרה הזאת, וזה ברור שזה לא אפקטיבי ולא מעשי.
תביאו לנו את הכסף ממה שרט"ג מקבל, הרשויות המקומיות ימנו אחראי על התהליך הזה, כמו פרויקטור, זואולוג, או דברים מן הסוג הזה, והרשות המקומית תמצא את הפתרון. אבל צריך בשביל זה משאבים.
עוד דבר אחד קטן. אנחנו מאוד מקווים שמהדוח הזה ייצא לפחות קצה התחלה של תהליך שייתן מענה, ולא ישליך על הרשויות המקומיות את הטיפול באירוע הזה. כי אחרת, הרשויות המקומיות בסוף מטפלות, אבל הטיפול הוא בעייתי, הוא עולה המון כסף, הוא לא מתוקצב על ידי גורמי הממשלה, ובסוף הוא נדון לכישלון, כי הוא לא מתבצע בצורה סיסטמתית וארוכה ולטווח ארוך.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
גם בסוף בוחרים בהמתה, כי זה הכי זול.
<< אורח >> אבי צרפתי: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אדוני, רק נתון שחשוב שתדע, שמבחינת התנים הומתו 42,000 כבר רק בארבע השנים האחרונות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
עיריית ירושלים, תל אביב, קריית טבעון, בבקשה.
<< אורח >> אסף בריל: << אורח >>
עיריית ירושלים, אסף בריל. אני לא אחזור פה על כל הדברים שנאמרו, רשמתי הרבה דברים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני בעיקר רוצה לשמוע על ההצעות הקונקרטיות.
<< אורח >> אסף בריל: << אורח >>
הבסיס העיקרי הוא באמת שאין רגולטור. כשיש לי בעיה עם כלב, אני יודע לפנות למשרד הבריאות, כשיש לי בעיה עם מזון, אני יודע למשרד החקלאות, כשיש לי בעיה עם מזון. אין לנו רגולטור. הרגולטור אמור לתת לי את ההנחיות המקצועיות, את הנהלים, לעשות את המחקרים, מה שהמבקר המליץ שכל רשות תעשה מחקרים.
לא נראה בעיניי הגיוני. זאת אומרת, זה נחמד, גם אנחנו התחלנו לעשות כמה דברים בקטנה, לקחת דגימות מבעלי חיים, אבל זה לא תחליף למחקר כללי מרוכז ברמת המדינה, כולל עם אקדמיה, כולל עם מה יודעים מחו״ל.
יחד עם זאת, בירושלים יש סינדרום ירושלים, אז אנחנו קצת שונים, ומציון תצא תורה. אנחנו כן כבר שנים עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רט"ג. עיריית ירושלים משתתפת במימון משותף עם רט"ג, אנחנו קוראים לזה פקח טבע עירוני, כי אין לנו פה הרבה חקלאות. הוא מתכלל לנו.
התחלנו את זה במאי 2003, לקח הרבה זמן, כמו שאמר ד"ר צרפתי, לא פשוט מבחינה משפטית, ההתקשרויות האלה עם גופים, כל אחד מושך לכיוונים אחרים, אבל בסוף הגענו לזה, וברגע שקלטנו את הפקח, הגענו ל-7 באוקטובר ורוב הזמן הוא היה בצווי 8. אבל אנחנו עכשיו נכנסים מחדש לפעילות שוטפת עם עבודה משותפת, עם תוכניות עבודה, כשהוא הגורם המקצועי שמייעץ לנו. אנחנו לא מבינים בבעלי חיים, אבל פחות בחיות בר ובצורות עבודה.
יש לנו בירושלים שיתוף פעולה מלא עם רט"ג. אני חושב שזה מה שצריך להיות. אבל שוב, זה ברמת הפלמ״ח, זה אימפרוביזציה של השטח. זה לא משהו שמגיע מלמעלה, לא מרמת משרד איכות הסביבה ולא מרמת מרכז השלטון המקומי.
האזרח אצלנו, בסרטון הנחמד שהביקורת הציגה בפתיח, באתר שלהם לפני הדוח, הם דיברו על האזרח שמטורטר. אנחנו החלטנו עם רט"ג באזור ירושלים, שאזרח שנוגע באחת הרשויות לא מטורטר, כי בהתחלה היו מתקשרים למוקד עיריית ירושלים, והמוקד היה אומר לו, חזיר, תפנה לרט"ג, הוא היה מתקשר לרט"ג, ורט"ג היו אומרים לו, חזיר בירושלים, תפנה למשה ליאון. אז ההחלטה שלנו, האזרח נוגע באחת הרשויות, מקבלים את הפנייה שלו ומדברים אחד עם השני.
שוב, יש דברים ספציפיים לירושלים שהביקורת העלתה. גידור פחות רלוונטי לנו. אנחנו, דרך אגב, כבר קיימנו דיון ברמת מנכ״לית העירייה על הדוח, וקיבלנו את הדוח, והגבנו שאנחנו מקבלים, אצלנו זה המלצות, זה לא איזשהן מסקנות או 'נו נו נו', אבל מקבלים את הדוח, למדנו אותו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
למשל, לגבי האכלה, התייחסתם לזה?
<< אורח >> אסף בריל: << אורח >>
ניישם, יש לנו בוועדת ביקורת העירייה בשבוע הבא ביום ראשון ישיבה. לגבי האכלה, אנחנו אמרנו לביקורת, אין אצלנו מאכילי חזירים כמו שבחיפה. וגם לחלק מהאוכלוסייה, רוב השכונות, החזירים זו כניסה ספורדית. זה כניסות בודדות שאין מה לגדר ואין מה לבוא באיזושהי אפילו הסברה לתושבים של שכונה מסוימת, כי היום הוא נכנס בעין כרם, ובעוד חצי שנה הוא נכנס ברמות. זה בודדים.
יש האכלות, אבל גם, שוב, הפרדוקס הוא שהשכונות, הר נוף או שכונות דתיות של רמות, שגובלות באזורים הפתוחים, זה לא האזורים שיש שם את מאכילי החתולים הקלאסיים שאתה יכול לבוא ולהגיד שהם הגורמים. ושוב, אמרנו שבמידה ואנחנו נראה, בשביל זה יש לנו גם את פקח הטבע העירוני, הוא עובר בשכונות.
סניטציה, עיריית ירושלים עברה מהפכה. אני, יש לי חילוקי דעות, למרות שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם רט"ג בשטח, עם האסטרטגיה שלהם, שרק הלכלוך הוא מה שמושך את בעלי החיים. האמת היא תמיד איפשהו באמצע. צריך לעשות גם סניטציה. אני הופתעתי מהתשובה שהביקורת קיבלה מעיריית ירושלים. רוב השכונות מפנים בירושלים שבעה ימים בשבוע. יש שכונות שמפנים פעמיים ביום, והעיר עברה מהפך אדיר בחמש שנים האחרונות של ניקיון, וחיות הבר, הכמות שלהן עלתה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אשריכם. טוב, הם רוצים מקומות נקיים כנראה. מאה אחוז. תודה. קריית טבעון? תל אביב? איך זה יהיה? בבקשה.
<< אורח >> צחי צורי: << אורח >>
ד"ר צחי צורי, הווטרינר של המועצה המקומית קריית טבעון. אני רוצה רגע להתייחס לשאלת הסמכויות. כשאריה בורח מהספארי לרמת גן, אף אחד לא מצפה מרמת גן לגרש אותו או לתפוס אותו. מבקשים מהספארי שיבואו ויעשו את זה. כשיוצא העשן מהארובות במפרץ, אף אחד לא מבקש מקריית טבעון להפעיל מאווררים ולסלק אותו משם. פונים אל יצרן הבעיה. כשיוצא חזיר משמורת הטבע באחריות רשות הטבע והגנים, צריך לצפות שרשות הטבע והגנים לפחות תהיה מעורבת במניעת המטרד הזה.
אני רוצה להגיד עוד עניין ברמה המוסרית. נכון שבחוק להגנת חיית הבר זה לא רשום במפורש, אבל כל בר דעת שקורא את זה מבין שמי שאחראי לשמור על רווחתו או להגן על בעל חיים מסוים, זה מובנה בתוך זה שהוא חייב למנוע מאותו בעל חיים לפגוע באחרים. זה לא כתוב שם. ואני מבין שאתם נאחזים בזה, אבל זה נשמע לי נורא הגיוני וצריך לתקן את זה.
הדבר האחרון שאני רוצה להגיד בנושא הסמכות, זה שלהבנתי אסור להפריד בין הסמכות להורות ולהחליט לבין האחריות לביצוע. כאן יש מקרה קלאסי של הפרדת הסמכות מהאחריות. הסמכות נמצאת בידיים של מישהו אחר, והאחריות לביצוע נמצאת אצלנו, וגם האחריות לכשלים נמצאת אצלנו, אצל הרשויות המקומיות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
זאת הסיבה שצריך לעבוד ביחד.
<< אורח >> צחי צורי: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> אבי צרפתי: << אורח >>
אני אדייק רגע לגבי זה, באותן שיחות ב-2018, אמרנו, אוקיי, אם אנחנו אמונים בסוף לטפל בזה, תנו לנו את הסמכויות. תנו לי את הסמכות, אני לא צריך שפקח יבוא אליי לרחובות ויגיד לי, אה, זה, אז תעשה ככה, תעשה ככה. לא, לא, אדוני. אם אני מבצע את הפעילות, אז אני צריך גם את הסמכות כדי להחליט מה אנחנו עושים ואיך אנחנו עושים, בהתאם לנוהל מבוקר ובהתאם לכל מה שצריך.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
החלופה היא סוג של שולחן עגול שמסכימים לעבוד ביחד. אני מכיר מקומות, ברשויות אזוריות זה קיים, כן? האחריות היא של הרשות, אבל הסמכות היא של המרכז והיישובים הם בעלי האחריות לביצוע. אני חושב ששם המשחק הוא עבודה משותפת כרגע, ולא לזרוק את הכדור. העיקרון של האזרח נוגע פעם אחת הוא עיקרון יפה. אהבתי. כן, תסיים בבקשה.
<< אורח >> צחי צורי: << אורח >>
לכן אני חושב שצריך לתקן את החוק ולהגדיר שרט"ג והמשרד לאיכות הסביבה הם האחראים, והם הגורם שמתכלל ומורה ומדריך. בהתאם לזה, הרשויות המקומיות צריכות להיות גורם מסייע. כפועל יוצא מזה, להערכתי, יש לתקצב בהתאם את רט"ג. לא יכול להיות שברט"ג יש רק וטרינר אחד, ידעתם? בכל רשות הטבע והגנים יש וטרינר אחד.
ואני חוזר למה שאבי צרפתי אמר, צריך לתקצב את הרשויות המקומיות בהתאם. אנחנו מקוששים מכאן ומכאן, זה נופל על חשבון התושבים, ואנחנו מייצרים מחקר, אנחנו מייצרים כל מיני פטנטים, אנחנו עושים הסברה, אנחנו עושים כל מיני פעולות שעולות המון כסף.
אני רוצה לדלג על נושא פקח נזקי הטבע ועל עבודת ציידים. אני רק רוצה להגיד על עניין ההודעה. כשתושב שומע ירי, הוא פונה למוקד של הרשות המקומית, והמוקד של הרשות המקומית לא יודע כשיש ציד. אני ביקשתי שוב וביקשתי שוב, יש הלומי קרב, יש אנשים שהירי הזה מפריע להם ומפחיד אותם, והם צריכים להתכונן. זה נראה לי בסיסי להודיע לרשות המקומית, או לדרוש מהצייד שיודיע לרשות המקומית שהלילה מתבצע ירי.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה. כן.
<< אורח >> ליאור חפץ קירשנבאום: << אורח >>
היי. נעים מאוד, אני ליאור, וטרינרית מעיריית תל אביב, ואני קצת אתאר מה אנחנו עושים. קודם כל, כמובן שאנחנו מבינים את הבעיה, אנחנו מרגישים שבשנים האחרונות יש עלייה בחיכוך בין התנים והתושבים בתל אביב, ממש, אנחנו מרגישים שמחודש לחודש המצב מחמיר, והרגשנו שחייבים לעשות משהו. אנחנו באמת פנינו לכל מיני אוניברסיטאות ומחקרים, והתחלנו בכל מיני פיילוטים שאנחנו עושים.
קודם דיברתם על עיקור וסירוס, אז אני מאוד רוצה לחדד שמדובר על קשירת צינורית הזרע ולא סירוס מלא, וגם אותו דבר בנקבה, אנחנו מוציאים רק את הרחם. אנחנו משאירים את בעל החיים כחיית בר, מנסים כמה שפחות להתערב. כשאנחנו לוכדים את התנים, אנחנו כמובן מחסנים לחיסון כלבת, כי בשאר המקומות יש את הפיתיונות האוראליים, שהם טובים, אבל אנחנו לא יודעים בוודאות כמה זה אפקטיבי, כמה אוכלים, וגם אם אוכלים, כמה זה באמת מעלה את הנוגדנים.
אז כן, טוב לדעת שכל תן שעובר דרכנו, ועוברים לא מעט תנים, הוא מתחסן לחיסון כלבת. אנחנו כמובן גם לוקחים בדיקות, ואנחנו ממשדרים אותם כחלק ממחקר. חלק אנחנו מחזירים לאותו מקום שלכדנו, חלק אנחנו מעבירים גם למקום אחר. הכול כמובן בשיתוף מלא של רשות הטבע והגנים. ובאמת צריך למצוא פתרונות. חשוב שזה לא יהיה רק אנחנו, חשוב שזה יהיה כולם ביחד, גם הרט"ג וכולם.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מה עם הפערים? מה עם צווארי הבקבוק כרגע, שאת חושבת שקיימים עבורכם?
<< אורח >> ליאור חפץ קירשנבאום: << אורח >>
אני לא חושבת שזה יפתור את הבעיה, כי באמת אנחנו לא יודעים כמה תנים יש בכלל, עם מה אנחנו מתמודדים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אף אחד לא מנטר כלום בעצם בארץ.
<< אורח >> ליאור חפץ קירשנבאום: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כן, אבל מה היא הבעיה? תנסי לענות על זה.
<< אורח >> ליאור חפץ קירשנבאום: << אורח >>
יש לנו בתל אביב, כמו שאין אולי בירושלים, מאכילי חתולים, שהם כבר עכשיו, באמת אנחנו רואים גם מאכילי תנים, אנשים שבאים ספציפית להאכיל את התנים, זה איום ונורא. אנחנו באמת מתחילים עם אכיפה משמעותית נגד זה. כל מיני פיילוטים של סניטציה, שזה גם כמובן הטמנת פחים, פארק הירקון וכל הסביבה.
פעם חשבנו שהתנים הם רק בפארק הירקון; הם לחלוטין כבר נולדים בכל שכונות העיר, במרכז, כיכר המדינה, דרום העיר. התנים הם בכל מקום, הם לא באים מהפארק וחוזרים. וזהו, צריך באמת פתרון הוליסטי ותמיכה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ועדיין צריך להגיד תודה שיצאתם מהקופסה, ואתם מנסים לייצר פתרונות, ואתם עושים בדיקה, ואתם עושים פיילוטים.
<< אורח >> ליאור חפץ קירשנבאום: << אורח >>
אנחנו חד משמעית לא רוצים באמת להמית.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
נכון גם שיותר קל לעיריית תל אביב להשקיע בזה, יש לה יותר משאבים, אני מניחה, מטבעון, וצריך שתהיה לכולם את היכולת הזאת.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
הנה, נשמע עכשיו את נשר, נמצא בזום מנכ״ל עיריית נשר. בבקשה, חבר, שלום רב, מה שמך?
<< אורח >> יצחק צחי שומרוני: << אורח >>
שלום. שמי צחי שומרוני, אני מנכ״ל העירייה מזה שבע שנים. קודם כל, אני רוצה להגיד תודה רבה למשרד מבקר המדינה, שלקח את הנושא המאוד חשוב הזה, ועשה לנו תוך ביקורת. אנחנו מתמודדים עם התופעה של חזירי הבר לאורך השנים, וציינתם את זה כאן, שאין שום פרוטוקול או נוהל מסודר, שנכתב עד היום על ידי אף אחד מהגורמים, שמסדיר באמת את התהליכים.
התייחסו כאן לכל מיני נושאים. אני רק יכול להגיד שאצלנו קיים שת״פ עם רט"ג, קיים שת״פ עם המשטרה, יש תיעוד מסודר בכל כניסה של צייד, המשטרה מעודכנת וגם הרשות המקומית מעודכנת. אין ביצוע של ציד ללא עדכון של הרשות המקומית ושל קצין אג"מ בתחנת המשטרה.
מה שכן חסר לנו היום זה הנושא של תקצוב והנושא של לקיחת אחריות מאחד הגורמים, אני אקרא לזה השלטון המרכזי ולא השלטון המקומי. אתם ציינתם את זה כאן, ואני מקווה שמהוועדה הזו כאן תצא איזושהי בשורה, ואחד המשרדים ייקח אחריות ומנהלת לדבר הזה שנקרא מינים מתפרצים.
אצלנו יש מספר מינים מתפרצים, זה גם חזירי בר, זה גם תנים, זה גם שפני סלע שאנחנו מתמודדים איתם, ואף גורם עד היום לא באמת מתכלל את האירוע הזה בצורה של נהלים סדורים. יש לנו נהלים פנימיים אצלנו. כן, צריכים פעולות מנע. דיברו כאן על הנושא של הטמנת פחים, העיר נשר זו העיר הראשונה במדינת ישראל שכל פחי האשפה הוטמנו בה, אין כאן פח אחד שהוא מעל הקרקע.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
צחי, אני רוצה לשאול אותך כמנכ״ל, אם אתה יכול לסבר את האוזן לנוכחים, האם אתה יכול לדמות את שיתוף הפעולה ואת הצורך לתקצב כאשר יש פה אירוע בין-רשותי, בין רשויות שונות, תשווה את זה למשהו אחר משלל הנושאים שאתה עוסק בהם.
<< אורח >> יצחק צחי שומרוני: << אורח >>
תראה, באופן אישי אני מתעסק בנושא של חזירי הבר אישית.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא, לא, אני שואל אם כל הנושא הזה של התמודדות עם מינים מתפרצים, האם אתה יכול להשוות את זה לנושא אחר? אתה הרי עוסק בעשרות נושאים כמנכ״ל. חלק גדול מהנושאים, מוטת השליטה היא ברורה. משרד החינוך עוסק במה שהוא עוסק, ושיכון, אבל האם יש משהו שאפשר להשוות אותו כדי שננסה לשכנע את משרד הגנת הסביבה, אולי את רט״ג, לשתף פעולה, למה זה יהיה דומה?
<< אורח >> יצחק צחי שומרוני: << אורח >>
אני יכול להגיד לך שאני לא אעשה השוואה, כי זה נושא שעומד בפני עצמו והוא מאוד מורכב, אבל אני יכול להגיד לך שהוא מעסיק אותי ברמה היומיומית, כי אין כאן בעצם אישור לציד בתוך העיר בלי שהוא עובר אותי. אני מדבר ברמה היומיומית או השבועית שיש כאן פעילות, אם יש.
לכן רק מה שחשוב לי להגיד זה כמה נקודות. חשוב מאוד שהמשרד, אחד ממשרדי הממשלה, אני לא נכנס גם לאיזה מביניהם, אתם תחליטו אחר כך מה ההמלצות שלכם, ייקח את האחריות מקצה לקצה, יסדיר את הנהלים וימצא את המקור התקציבי לרשות המקומית, כדי שאנחנו נוכל להתמודד עם זה. כי אני יכול להגיד לך שאנחנו השקענו כמה עשרות מיליונים בהטמנת כל פחי האשפה, שיעור בקרה במערכות ההשקיה כדי שלחזירי הבר לא יהיה מים ברגע שהם נוגשים בצינורות ההשקיה אצלנו, אז בעצם המערכת נסגרת אוטומטית.
והנושא האחרון זה הנושא של הגידור ההיקפי. הוזכר בדוח המבקר שאנחנו ביצענו בעצם גידור היקפי אבל לא על ידי איזשהו פרופיל מסודר של גדר. גם בדיקה שעשינו מול רט"ג ומול אנשי המקצוע, אין איזשהו פרופיל גדר שהגדירו אותו שהוא זה שמונע כניסת חזירים. אז אם יבואו כאן, יתכבדו, אנשי רט"ג או משרד הגנת הסביבה, יבואו, יגידו, שתיים-שלוש-ארבע הנתונים שלכם, אנחנו נשמח.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מאה אחוז, צחי. תודה רבה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני לא הבנתי, הוא אומר שהעיר לא מונעת כניסת חזירים?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כן, הוא אומר פרופיל מוסכם. זה אחד הדברים שצריכים להגיע אליהם. אני מבקש מאסף בן לוי, היועץ המשפטי של החברה להגנת הטבע, בבקשה, בקצרה.
<< אורח >> אסף בן לוי: << אורח >>
בוקר טוב. תודה, אדוני. אנחנו בחברה להגנת הטבע תומכים ברמה העקרונית בעמדה של רשות הטבע והגנים, בעיקר באמירה שדילול בפני עצמו לא מהווה פתרון קסם. ומה שאני חושב להציע פה, גם בתור עובד החברה להגנת הטבע, גם בתור חיפאי בעצמי, שיש לי דורות של חזירים ליד הבית ואני רואה את ההשפעה עליהם, וגם מתוך השיח ששמענו, זה שמה שמאוד חסר פה זה נושא של ניטור ובניית דאטה בייס, שכל רשות מקומית, וגם ברמה הארצית של רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, יוכלו לתפור את הפתרונות בהתאם למקום הספציפי.
ייתכן מאוד שכפי שאמר נציג עיריית ירושלים, מה שמתאים לירושלים לא מתאים לטבעון. בטבעון הטמינו פחים, בחיפה הסתפקו בקיבוע שלהם. אני רואה את הפחים ליד הבית שלי שמקובעים, החזירים פשוט באים עם החוטם שלהם, מרימים את המכסה ונכנסים לתוך הפח. הם לא מתרשמים מהקיבוע. נשר ועיריית חיפה הן קרובות אחת לשנייה. זאת אומרת, אם בעירייה אחת מבצעים פעולה מסוימת, יכול להיות שחזירים באים לעירייה הסמוכה.
זאת אומרת, מה שמאוד חסר זה דאטה בייס. לבדוק איזה להקות יש לנו, מה דפוסי הפעילות שלהן, מה משפיע עליהן. האם ייתכן שגידור במקום מסוים הוא יותר מתאים, כי זה שטח שהוא יחסית מתוחם, לעומת חיפה למשל, שגם גובלת בפארק הכרמל, וגם בוואדיות, והגידור שם הוא יותר בעייתי.
בנוסף לזה, הנושא של סניטציה, חשוב להגיד, לא מדובר רק בתדירות פינוי הפחים. מדובר בעצם זה שאנחנו לא יכולים לבוא לבעלי החיים במסרים סותרים. מצד אחד, לפתוח להם בופה עם המזון המשובח ביותר והלא בריא להם שהם יכולים לבקש, ומצד שני, לירות בהם כאשר הם מגיעים.
אנחנו צריכים איזשהו פתרון הוליסטי, ואנחנו צריכים שהסניטציה לא תהיה רק ברמת תדירות פינוי הפחים, אלא ברמת ההטמנה או הקיבוע, בשיטה קצת יותר אפקטיבית, מה שדיברתי, או באיזשהו אמצעי אחר, שלא יתמרץ את החזירים והתנים ושאר חיות הבר להיכנס לשטחים העירוניים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה. נבו סוננט.
<< אורח >> נבו סוננט: << אורח >>
כבוד היו"ר, חברי כנסת, אורחים נכבדים, שמי נבו סוננט ואני מארגן קהילתי מארגון מגמה ירוקה. אני נמצא כאן היום כדי להביא לקדמת הבמה את קולם של מי שאין להם קול, בעלי החיים והטבע הישראלי. כחלק מהדיון מתפרסם במחקר המידע של הכנסת, לבקשת חברת הכנסת יסמין פרידמן, מסמך שחושף את ההיקף של תופעות הציד בישראל, שאליו אני מבקש להתייחס.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בקצרה רק, בבקשה.
<< אורח >> נבו סוננט: << אורח >>
ברור, ולאחר מכן גם באמת לצייד של המינים המתפרצים. אנחנו חיים בשנת 2025 במדינה מתקדמת, ועדיין מתקיימת בישראל פרקטיקה עתיקה ואכזרית. ציד כתחביב או כספורט. אני כאן כדי לומר בצורה ברורה, ציד איננו תחביב והרג של חיות זה לא תחביב, אלא גרימת סבל מיותר ובלתי נסבל ואין לו מקום.
כפי שנחשף בדוח של מרכז המחקר של הכנסת, כ-60% מהציד בישראל הוא ספורטיבי. כלומר, הרג חיות בר לשם ההרג, ללא שום סיבה, כאשר ברקע ישנה הידרדרות בכמעט 90% מהמערכות האקולוגיות בישראל. ציד שלא משרת שום מטרה סביבתית ורק פוגע בחיות בר נדירות. אנחנו קוראים לוועדה, למשרדי הממשלה, לאסור ציד ספורטיבי בישראל. אין לזה מקום במדינה מתוקנת.
עוד נחשף במחקר של הכנסת, שלמרות התקנה לאיסור שימוש בכדורי עופרת בציד, פרקטיקה אכזרית והרסנית לטבע, התפרסמו מזה למעלה משנתיים, השרה להגנת הסביבה לא חותמת עליהן. אני אבקש שהוועדה תברר את הסטטוס של החתימה על התקנות.
עכשיו באמת בנוגע לציד הממשקי, אפשר לראות בבירור שצייד הוא לא פתרון אפקטיבי. למרות שנוצדו מספר אסטרונומי של 380,000 בעלי חיים בשלוש השנים האחרונות, מתוכם עשרות אלפים כדי לדלל את האוכלוסייה, המצב לא השתפר. המצב של החקלאים ותושבי חיפה ותושבים של המועצות המקומיות שדיברו כאן לפניי, לא השתפר.
ולמעשה, לפי המספר של בעלי החיים שמתים הוא רק עולה משנה לשנה. אי אפשר לחזור עוד פעם ועוד פעם על אותו פתרון ולצפות שפתאום משהו שונה יקרה. הפתרון חייב להיות מבוסס על מניעה ולא על הרג. סניטציה, הפסקה של הזמינות של פסולת ומזון שמושכים את בעלי החיים לאותם מקומות.
חסימה וגידור, פתרונות טכנולוגיים בשביל באמת למנוע מבעלי החיים להגיע לאותם מקומות שיוצרים את הקלאש הזה. והפתרון השלישי באמת הוא עיקור וסירוס, זה שימוש בשיטות מדעיות בשביל באמת למנוע את ההיריון במקום לבצע את אותו הרג המוני. גבירותיי ורבותיי, חיות הבר הן לא האויב והן לא מטרות למטווח.
לסיכום, אני קורא לוועדה ולכנסת לקדם חקיקה שתוציא את הנשק מידם של ציידים פרטיים לחלוטין, ותאסור על שימוש בשיטות ציד הרסניות כמו עופרת, מלכודות ואחרות. ציד חיות הבר חייב לעבור לרט"ג, וגם זאת רק כמוצא אחרון בדרכים שממזערות סבל. בואו נבחר בחמלה ובשמירה על טבע ובמדע על פני אכזריות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה לך.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני רק רוצה להתייחס, הוא דיבר על כדורי העופרת ומחכים רק לתקנות כבר שנתיים, שהשרה תחתום. אתם יודעים מה הסטטוס, אולי?
<< אורח >> טל זסק: << אורח >>
קודם כל, לא מחכים רק לחתימה, אבל השרה הודיעה שהיא מתכוונת לקדם את זה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רשמנו לעצמנו. אני מבקש בזום מד"ר ויקטור חדד, שהוא מנהל המחלקה הווטרינרית בחולון. אם הוא נמצא איתנו, נשמע אותו, ולאחר מכן את נועה שטיינר. כן, בבקשה, ד"ר חדד.
<< אורח >> ויקטור חדד: << אורח >>
היי. אני ד"ר חדד, מעיריית חולון. בגדול, שנים לא היו בחולון ולא בראשון לציון, אף פעם בעצם, ובשנים האחרונות אנחנו מתמודדים עם כמות גדולה של תנים, שאנחנו לא ממש יודעים איך להתמודד איתה. תנים שיש לנו בפריפריה של העיר.
זה בהתחלה התחיל מאזור מקווה ישראל והאזור הצפוני של העיר, ועכשיו יש לנו גם באזור הדרומי, ובגלל שאנחנו נמצאים באזור המרכז, אז הרשויות צמודות אחת לשנייה, ובעצם יש בבת ים, ואני גר בראשון ועובד בחולון, אז יש לי גם בראשון ליד הבית תנים.
ואני וטרינר, אני לא פוחד מתנים, אבל אני יכול להגיד שזה לא נחמד שיוצאים עם הכלב הטייל ואז מופיעה להקת של תנים מולך. אז למי שיש כלב קטן הוא מרים את הכלב על הידיים, ולמי שיש כלב גדול הוא צריך להחזיק את הכלב שלא ירוץ אחרי התנים.
שת״פ עם רשות הטבע והגנים הוא שת״פ מאוד בסיסי. בגדול, הטענה שלהם זה שבתוך הערים הווטרינר הרשותי צריך לשבור את הראש, ובעצם לפתור את הבעיה בעצמו. אני יכול להגיד שאני ניסיתי להפעיל מלכודות, ולא הצלחנו לתפוס תנים, וניסינו לעשות דילול של צמחייה, כי היום התנים נמצאים גם במרכז העיר, ממש מאחורי הקניון, ותושבים נורא פוחדים, פוחדים מהיללות.
אני מקבל המון פניות של תושבים, ואני צריך להסביר להם שהתן לא תוקף, ושאנחנו מפזרים פתיונות חיסון, אבל בעצם אין לי פתרון לבעיה. היא רק הולכת ומחמירה. פנינו לרשות הטבע והגנים והתייעצנו איתם לגבי הפעלה של פקח נזקי חקלאות. ביקשו מאיתנו 400,000 שקל לשנה, שזה לא סכום קטן.
וצריך לקחת בחשבון שדילול בתוך מרכזי הערים זה לא בא בחשבון, המשטרה לא תיתן לזה אישור אף פעם. זה גם לא משהו שאנחנו מתלהבים לעשות, לירות בתנים או להרוג תנים זה לא מה שאנחנו רוצים לעשות, ובעצם אין לנו פתרון לבעיה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ברור. קודם כל, אני מאוד מכבד את האמירה הלא פשוטה הזאת, אבל זאת בדיוק הנקודה. ואנחנו אומנם זיהינו כמה נקודות אור בין הדוברים, חלק מהרשויות, אבל יש כאן עבודה לעשות. לנוכח אירועים שמי שרוצה ישווה אותם לתופעות קשות בין בני אדם, לא בין יונקים הולכים על ארבע.
אנחנו לא יכולים לפתור את הכול, אבל אנחנו יכולים להידרש ולהרגיש שאנחנו מוכרחים להתמודד הכי טוב שאפשר, להבדיל עם תאונות דרכים ומעשים פליליים אחרים. אני מבקש משקד, את כנראה תהיי אחרונת הדוברות, ואני אסכם.
<< אורח >> נועה שטיינר: << אורח >>
בוקר טוב. תודה לכולם על הדיון החשוב הזה, וגם באמת תודה על דוח מבקר המדינה בנושא. אני רוצה רגע קודם כל להתייחס למה שאמר נבו פה לצידי, לגבי הציד הספורטיבי, ודוח הממ״מ באמת מראה נתונים מאוד מאוד קשים ועצובים גם. שבכל העולם התופעה הזאת קיימת, אבל מבינים שהיא צריכה ללכת, והיא קטנה, ופה היא קטנה, ועכשיו היא גדלה שוב בשנים האחרונות.
אין שום סיבה לזה. אני חושבת שנבו הסביר את זה בצורה הכי טובה, ונראה לי שכולם פה תמימי דעים, שלירות בחיות זה לא משהו כיפי. וגם מבחינת הרוח של ישראל, זה לא צריך להיות איזשהו ספורט או תחביב, ולא צריך לאפשר את הדבר הזה. וצריך גם חקיקה, גם להוציא את זה מהחוק, גם שהשרה תעשה כל מה שהיא יכולה בנדון בהקשר לכדורים ולמנוע את הדבר הזה, וגם הרבה יותר אכיפה שתתן פחות היתרים, וככה זה יקרה פחות. זה הצד של רט"ג פה.
אני רוצה להתייחס לדוח מבקר המדינה ולהגיד עוד משהו. אני מייצגת פה שתי קבוצות, אחת את הקואליציה למען חיות בר, שהיא קואליציה של ארגונים שחלקם יושבים פה איתנו בוועדה, אבל לא כולם. והשנייה זה פרויקט מקצועי שנקרא עיר חיה שמלווה רשויות מקומיות בנושא של חיות בר, והתחילה איזושהי עבודה עם עיריית הרצליה, וכותב עכשיו בימים האלה מסמך מקצועי בנושא של תנים ברשויות מקומיות.
דובר פה על מספר רשויות, אבל הבעיה הרבה יותר גדולה מהרשויות האלה. אלו הרשויות שזה כבר הגיע בהן לאיזשהו מצב מאוד קשה, אבל אנחנו יודעים שבהרבה מאוד רשויות, כל גוש דן מתמודדים כבר עם תופעות דומות בהקשר הספציפי של תנים ועם עוד הרבה מאוד בעלי חיים. ולכן המענה פה הוא קריטי לא רק ברמת מה עושים בערים כמו חיפה וטבעון, אלא מה עושים בהוד השרון, בהרצליה, במקומות שזה רק התחיל בהם, ואיך מונעים את זה שם.
ומה שהמחקר והרקע מהעולם מלמדים, שהדברים האפקטיביים הם רק אם עובדים בשלושה מישורים, וזה גם ברמת תשתיות עירוניות וסניטציה, כמו שנאמר פה, גם ברמת ציבור ושיח ציבורי והסברה, וגם ברמת הניטור והמחקר של איפה נמצאים התנים וכן הלאה. כשירי בתנים, כמו שגם נאמר פה הרבה פעמים, הוא צריך להיות איזשהו פתרון קצה במקרים הכי חמורים של חיה שהיא מסוכנת ואין דרך אחרת להתמודד איתה.
אבל זה לא רק ברמה הערכית והמוסרית שכולנו נראה לי מסכימים פה, זה גם ברמה הפרקטית. העיריות פה מספרות שהם יורים ויורים, ושנה אחרי זה הם נתקלים באותה תופעה, וזה רק הולך ומחמיר. וזה מסיבות אקולוגיות, מה שקורה זה שככל שיורים יותר הם גם יביאו יותר צאצאים ויהיו יותר בדורות הבאים. כך שהדרך היחידה למנוע את זה היא בזה שיהיה מענה מקדים מניעתי משולב בכל הנושאים.
אני אסיים פה במשפט, חייבים עוד תקציבים, חייב למצוא דרך לתקצב את זה, שרט"ג יוכלו לעשות את העבודה. רט"ג והמשרד להגנת הסביבה צריכים גם להגדיר את הדברים בצורה יותר ברורה, ולא לתת לכל רשות לבחור לעצמה מה היא עושה. זאת רוצה לירות, וזאת רוצה מחר בבוקר לעשות משהו אחר, או כן לגדר או לא, ולתמוך בהן ולסייע להן, ולא לתת היתרי ירי סתם ככה, כי זה גם לא עוזר וגם אכזרי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אפשר לשאול רק, השיתוף פעולה שלכם עם העיריות, שבעיניי הוא מדהים, כאילו מאיפה המימון לזה?
<< אורח >> נועה שטיינר: << אורח >>
הכל פילנתרופי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זו הבעיה. פעם יש פעם אין? הם צריכים להיות מתוקצבים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה. יעל ארקין, בבקשה.
<< אורח >> יעל ארקין: << אורח >>
שלום רב. האמת שכבר דיברו על הרבה מאוד דברים שרצינו להגיד, נשארנו לסוף, אבל זה בסדר. רציתי, מעבר לחמלה כמובן, שאנחנו מתנגדים לכל ההרג הזה, ואנחנו יודעים חד משמעית, כמו בכלבים, שההרג הזה לא פותר את הבעיה, תשאלו את עצמכם רגע מה היה קורה אם היו מתחילים להסתובב צבועים ברחובות תל אביב.
כשאני יוצאת בבוקר הביתה, ובמקום לראות מהבית תנים, הייתי רואה צבועים. האם היה מישהו חושב לרגע לירות בהם? האם רשות הטבע והגנים הייתה חושבת רגע לירות בהם? לא. ולכן, גם לא חזירי בר, גם לא צבועים, שום בעל חיים לא צריך לירות בו ברחובות.
אנחנו מתנגדים לזה. אנחנו פרסמנו עכשיו את דוח מצב בעלי החיים, שאפשר לראות בכמה בעלי חיים יורים, כמה בעלי חיים הורגים, והתמונה היא עצובה מאוד. אני אתמול נפגשתי עם הווטרינר של עיריית תל אביב לשמוע, דרך אגב, מחר יש גם כנס בנושאי התנים של עיריית תל אביב.
היוזמות האלה של רשויות הן נהדרות, אבל צריך לתכלל אותן, וצריך ליצור איזשהו מנגנון של כולן ביחד. כי לא יכול להיות שתל אביב, שבאמת יש להם רצון אדיר, ובאמת הבעיה בתל אביב קשה מאוד עכשיו, אין ספק, אני רואה את ההחמרה לאורך השנים, ממש ברחובות המרכזיים של תל אביב מסתובבים תנים לאור יום, אוקיי? לא לאור לילה או חושך לילה, לאור יום.
כלומר, חייבים כמו בני ברק, גבעתיים, כל הרשויות שנמצאות ביחד, ד"ר ויקטור חדד דיבר על בת ים, ראשון, כולם להתאחד ביחד עם רשות הטבע והגנים ולמצוא את הפתרונות שלא הורגים. אני מדגישה, הומניים, הומניים, הומניים. זה הסימן קריאה בסוף המשפט הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה. צריכים למצוא מילה אחרת, לא הומניים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
למה?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
זואולוגים, לא יודע, משהו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא. הומני, אנושי. זו קודם כל אנושיות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
זה בשבילם, לא בשבילנו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה גם בשבילנו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני אסכם. אני, א', מודה לבאים מקרוב ומרחוק, לנוכחים ולמזמזמים. אנחנו עוסקים בנושא שאין לו פתרונות קלים. יש פה צורך ברצון גדול, ברצון טוב, ברצון לשיתוף פעולה. לא להתנער מאחריות או מסמכות, אבל לשתף פעולה. הוועדה אינה מקבלת את התנערות המשרד להגנת הסביבה מהנושא. המשרד צריך ליזום את האסדרה בתיאום עם רט"ג, עם הרשויות המקומיות ועם משרדים נוספים.
הוועדה תבקש מהשרה להגנת הסביבה את עמדתה בנושא, שתתקבל בתוך חודש ימים. הוועדה דורשת מרט"ג, מהגנת הסביבה וממרכז השלטון המקומי, לעסוק בקונספט ולמנות מתכללים רשותיים שיהוו את מי שאמון על קביעת סל הפעולות ועל תקצובן אל מול הרשות המקומית. מן הראוי שכל רשות תקבע חליפה, או לכל רשות תיקבע חליפה מתוקצבת, בה הדילול יהיה רק רכיב אחד ולא העיקרי.
הוועדה מצפה שמהלך התיאום יניב תיקוני חקיקה וקביעת נהלים מתאימים שיחברו בין האחריות לסמכות, בשיתוף פעולה בין הרשויות השותפות. הוועדה מצפה מהמשטרה ומרט"ג לבצע תיאום של נוהל אישור הציד בכל המחוזות. השרה להגנת הסביבה מתבקשת להשלים את הטיפול בחקיקה שמסדירה את סוג הכדורים שמשתמשים בהם, הערה של חברת הכנסת פרידמן, והוועדה תידרש לכל הנושאים שהועלו בישיבה זו בתוך שלושה חודשים. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:08. << סיום >>