פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 800 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025), שעה 13:30 סדר היום: הצעת אישור תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2026 נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני אורי מקלב חמד עמאר אורית פרקש הכהן מוזמנים: יוסף זינגר – יו"ר הרשות לניירות ערך עודד שפירר – עו"ד, מנכ"ל הרשות לניירות ערך רן ריפולד – רו"ח, סמנכ"ל כספים, הרשות לניירות ערך אמיר וסרמן – עו"ד, יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך חנוך הגר – עו"ד, ראש מטה יו"ר הרשות לניירות ערך אילן פלטו – מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות נמרוד ספיר – מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות ייעוץ משפטי: אמתי כהן סגנית מנהל הוועדה: ליאת קרפטי רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת אישור תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים, הצעת תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2026. בבקשה, מי מציג? << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> צוהריים טובים. תודה רבה. אני יושב-ראש רשות ניירות ערך. אנחנו באנו להציג בפניכם את התקציב השנתי שלנו. אז אני בקצרה אציג את הפעילות המרכזית שלנו במהלך השנה האחרונה, ואחרי זה מנכ"ל הרשות יציג ביותר פירוט את התקציב. אם זמננו קצר, אז תגיד לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זמננו קצר. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אז אני אדבר בראשי פרקים. השנה הייתה שנת שיא בבורסה הישראלית, אני חושב שאחת השנים הטובות שהיו בבורסה, בטח מזה עשרות שנים. וכשהדבר הזה קורה בתקופת מלחמה, בתוך שנה שהייתה בה מלחמה עם איראן, אני חושב שזו תופעה יוצאת דופן, שמעידה באופן מאוד עמוק על החוסן של שוק ההון הישראלי, על החוסן של הכלכלה הישראלית באופן כללי, ובאופן מיוחד באמת על שוק ההון הישראלי. בסופו של דבר זו תוצאה של שוק חזק, של חברות חזקות, וגם של רגולציה של הרבה מאוד שנים ששומרת על השוק הזה, והביאה אותו למקום שהוא באמת יוצא דופן ברמה עולמית. מגיעים אלינו גופים בעולם, ומתעניינים איך שוק ההון הישראלי מצליח כל כך. אני אתן כמה מספרים, רק בשביל לסבר את האוזן על איפה הגיע השוק ההון הישראלי. שווי השוק של מדד תל אביב 35 חצה את סך הטריליון שקל. מחזור המסחר הממוצע בבורסה הגיע כבר ל-4.5 מיליארד שקלים ממוצע יומי. זה פי שניים, פי שלושה כמעט, ממה שהיה לפני כמה שנים מעטות. היו גיוסים של משהו כמו 133, אפילו אולי קצת יותר, של אג"ח קונצרני. היו לנו 20 חברות חדשות IPO של מניות, ועוד משהו כמו 30 שגייסו אג"ח לראשונה. כלומר, השוק גדל בסדר גודל שקרוב ל-50 חברות במהלך השנה. שוב, תחשבו, בשנה עם לחצים כבדים על הכלכלה, על השוק, והשוק פשוט בפריחה. באמת יוצא דופן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני חושב שזה נובע מכמה דברים: קודם כול מחוסן מאוד עמוק של השוק; מאמון במשק הישראלי, אמון בכלכלה הישראלית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סייעתא דשמיא, מה השאלה בכלל. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> גם סייעתא דשמיא. מתחיל בסייעתא דשמיא. והשוק בסופו של דבר אומר את דברו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, המשק חזק, אנחנו יודעים. השאלה למה. הרי מדינה שנמצאת במצב שאנחנו נמצאים, זה היה צריך להיות ההפך. אל תגיד דברים אמוניים – בסדר, אבל תגיד באופן - - - << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> לא, אני אגיד את האמת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמוני זה גם האמת, אבל - - - << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אני לא חושב שאף אחד מהרגולטורים, כששאלו אותו לפני: תחשוב מה יקרה למשק בעוד שנה או חצי שנה או שנתיים של מלחמה, אני לא חושב שמישהו היה מאמין שנהיה במצב כל כך טוב. ולכן להגיד שאנחנו כרגולטורים פיננסיים אמרנו מראש, שהמשק כל כך חזק וכל כך יציב, יוכל לעמוד בכל הדברים האלה? האמת היא שלא. האמת היא שאנחנו חששנו מנפילות הרבה יותר קשות, חששנו ממצב הרבה יותר קשה. וגם כשקיווינו, קיווינו ליציבות. אני לא חושב שבאיזשהו שלב אנחנו כרגולטורים פיננסיים או אנשי כלכלה באופן רחב, יכולנו ב-8 באוקטובר לפני שנתיים להגיד: בכאלה תנאים של מלחמה בעוד שנתיים המשק יהיה במצב כל כך טוב. ולכן כשאתה שואל אותי: למה זה? בסוף זה הכול שאלה של הערכות. כלומר, אם הייתי חוזה את זה מראש, היה לי קל להגיד לך: מה שחזיתי זה מה שנכון. אנחנו בעצם מסתכלים על זה בדיעבד. ובדיעבד באמת יש יסודות מאוד יציבים במשק – הגופים המוסדיים, הכסף המוסדי הוא מאוד חזק במשק; האמון במוסדות הכלכליים בסופו של דבר בישראל הוא חזק. גם בתקופות הקשות בסופו של דבר היה אמון בזה שהיסודות של המשק הם טובים, הם יציבים, ושאחרי המשבר אנחנו נצא בעליות. אגב, גם כשמסתכלים, הסתובבנו בעולם במהלך המלחמה, וראינו שקף שכמעט כל המשברים או המלחמות שהיו ב-20 שנה האחרונות בישראל, איך נראה שוק ההון אחרי. וכולם נראו במין תנועה כזאת של ירידה, ואז עלייה מאוד גדולה. כלומר, המשק הישראלי לאורך הרבה שנים הצליח להוכיח את עצמו בתקופות משבר, שאחרי תקופות המשבר יש בו עליות מאוד חזקות. כאן זה כבר קרה בתוך המשבר, בתוך המשבר כבר ראו עלייה. זה משקף בעיניי המון יציבות גם של המשקיעים. כלומר, לא ראינו בריחה או פדיונות מאוד משמעותיים, לדוגמה בקרנות נאמנות, שבדרך כלל הן יותר נוטות לזה שבהן תהיה יציאה. אם אני מסכם במילה אחת, זה יסודות מוצקים של הכלכלה, שבזמן אמת מוכיחים את עצמם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לפני המלחמה הייתה בריחה? במסגרת המחאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב מקלב, יש לנו פער של חצי שעה שאנחנו צריכים לסגור. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה רק קצת להנחתה, שמה שסיפרו זה לא היה סיפורים אמיתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור. נו, מה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שרק נשמע את זה - - - << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> האמת היא שאני לא מכיר את המספרים של לפני. זו האמת. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> ב-2022 ו-2023 היו פחות - - - << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> אחרי הקורונה הייתה שנה של גל של יציאה מאוד חזקה. אחרי זה, אני לא יודע להגיד לך את המספרים, אבל שנים פחות טובות. ובשנה וחצי האחרונות יש שוב עלייה מאוד מאוד משמעותית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על רקע הציפייה לסיום המשבר. << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> אז כמו שאמרתי, תחשבו, זה גל הנפקות שני בחמש שנים בשוק ההון הישראלי. גל ההנפקות היה ב-2021, 2022. והיה גם גל הנפקות של חברות קטנות. אנחנו בסוג של גל הנפקות אולי יותר קטן בהיקפו עכשיו, למרות שאנחנו לא יודעים, לקראת 2026 הצפי הוא גם לגל הנפקות. אבל מגיעות חברות שהן הרבה יותר בשלות, חברות חזקות, תעשיות טובות, חברות נדל"ן. אנחנו רואים גל הנפקות שמאופיין בחברות יותר טובות או יותר יציבות ובשלות. ממש בדקה אני כן רוצה להזכיר עוד תחום שנמצא היום תחת האחריות של רשות ניירות ערך, וזה חברות התשלומים. חברות התשלומים הם הגורם שאמור להוות תחרות למערכת הבנקאית. ובשנה האחרונה גם השלמנו את כל האסדרה של החברות האלה, וגם הבאנו לארץ כמה מהחברות הבין-לאומיות הגדולות בעולם. נזכיר את Rapyd, את Airwallex, את Revolut, באמת כמה מחברות התשלומים הגדולות בעולם שבאו לארץ וקיבלו רישיון בארץ. ובמובן הזה אני חושב שרשות ניירות ערך מובילה את התחרות בשירותים הפיננסיים מול המערכת הבנקאית. אני אזכיר גם את הקרנות הכספיות, שהקרנות הכספיות לדעתי זה אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר שיש בתחום התחרות במערכת הבנקאית. זרוע נוספת שלנו, שהשקענו בה הרבה מאוד במהלך השנה, זה בתחום האכיפה, ובעיקר במלחמה בהונאות. ההונאות בתחומי ההשקעות בשנים האחרונות חוצות גבולות, חוצות מגזרים. אנחנו רואים הונאות בעשרות, מאות מיליוני שקלים ואפילו יותר. זה תחום ששמנו עליו הרבה מאוד פוקוס השנה, גם במהירות התגובה שלנו, גם ביכולת שלנו להתערב בזמן אמת, גם באכיפה יותר טובה, גם בהשקעה בטכנולוגיה, כי ככל שההונאות יותר מורכבות, אנחנו צריכים יותר ויותר טכנולוגיה, וגם בהסברה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש חברות שמקימים אותן בשביל הונאות. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> כן. אתה ממש יכול לראות את זה. היו עכשיו לא מעט פרסומים על זה, הונאה שנקראתpump and dump, כלומר שמישהו מנסה להניע הרבה מאוד אנשים לקנות מניות שלא שוות כלום, מניות פני כאלה. אתה רואה, וזו באמת מניעה שצומחת, ויום אחד קמת בבוקר ומאות אלפי שקלים הלכו לטמיון. ואנחנו רואים את זה באופן מאוד מאוד רחב בהמון המון צורות. אנשים שמפתים אותם להשקיע בכל מיני השקעות לא מפוקחות ולא טובות, שבמקרה הטוב הן השקעות לא טובות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עושים הסברה בעניין? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אז אנחנו גם נמצאים בקמפיין הסברה מאוד רחב בנושא הזה. היה לנו כמה קמפיינים במהלך השנה. גם עכשיו בסוף השנה יצאנו באיזה קמפיין ארבע אזהרות לציבור, קמפיין רחב, גם בטלוויזיה, גם ברשתות. אנחנו גם מתכוונים בשנה הבאה להקים ממש איזשהו מרכז חינוך להשקעות, שיהיה מין בסיס - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש מגזרים שלא מגיעים לכל - - - << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> לדוגמה, במגזר החרדי היה לנו קמפיין ייעודי השנה. יש לנו קמפיין עכשיו מול המגזר הערבי. אני הולך בעוד כמה שבועות להתראיין גם באיזה עיתון ערבי בשביל קמפיין למגזר הערבי. אנחנו עם מיקוד גם במגזרים היותר-ייעודיים. לפעמים שם יש יותר הונאות, ושם זה מגזרים שאנחנו רוצים ונמצאים שם ומשקיעים שמה, גם בראיונות שאנחנו הולכים להתראיין במקומות האלה, גם בקמפיינים ייעודיים. וכמו שאמרתי, התוכנית שלנו לשנה הבאה היא גם למסד את זה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם אם קוראים לזה בס"ד או בסייעתא דשמיא. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> גם אם השם של זה כולל את סייעתא דשמיא, גם שם יש הונאות. זה תיק מתנהל, אני לא רוצה להתייחס, אבל יש הונאות בכל מקום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תקציב ל-2026. << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> אז אלה בעצם הדברים הגדולים. עודד. << דובר >> עודד שפירר: << דובר >> אני מנכ"ל רשות ניירות ערך. אז התקציב מונח לפניכם. השנה יש לנו גדילה בסכום התקציב הכולל בגלל כמה מאפיינים מרכזיים. הראשון שבהם זה שתי הוצאות חד-פעמיות, או יותר נכון הוצאות שיהיו לפחות פעם אחת או שתיים, לא יותר. האחת היא שהמשרדים שלנו בתל אביב עוברים דירה למקום אחר, ויש לנו עלויות שיפוץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם בתל אביב? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> כן, גם בתל אביב. עלויות שיפוץ של כ-30 מיליון שקלים. בעצם כל המחלקות התל-אביביות שלנו עוזבות את המקום. הסכם השכירות שלנו הוא ל-25 שנה, ולכן ההשקעה הזו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה השטח? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> השטח הוא 4,700 מ'. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני תכף אגיד לך למה אני שואל. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אתה מחלק את זה. תקבל 5,600. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 30 מיליון שקל? זה עלות של שלושה חלונות בבית משפחת נתניהו בקיסריה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> וההוצאה השנייה החד- פעמית, שגם היא תהיה יותר מפעם אחת, היא הקמת המרכז להשקעות שאנחנו מתכוונים להשיק, אני מקווה שעוד שנה וחצי, משהו כזה. ההשקה תהיה קודם, אבל הפתיחה שלו תהיה בעוד כשנה וחצי. אז אלה ההוצאות המרכזיות שגדלו בשנה הספציפית הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השיפוץ של המשרד הוא חד-פעמי? << דובר >> עודד שפירר: << דובר >> הוא חד-פעמי. יכול להיות שיהיה לנו זנב קטן ל-2027 של עד 5 מיליון שקלים. זה סך כל ההוצאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ראיתי שיש לכם עודפים. << דובר >> עודד שפירר: << דובר >> נכון. אז כמה מילים על העודפים. אני מזכיר, קודם כול רשות ניירות ערך לא מתוקצבת מאוצר המדינה, אלא מאגרות שמשלמות החברות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אפשר לעשות הפחתה באגרות שמשולמות. << דובר >> עודד שפירר: << דובר >> אפשר. בנייר הזה אנחנו מוכנים להציע הפחתה, כל פעם שאנחנו נמצאים במצב כזה, ובסמכות הוועדה כמובן לאשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מבקשים שתפחיתו. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אוקיי. אז לנו יש הצעה, אולי יושב-ראש הרשות תרצה לדבר עליה. ההצעה היא הצעה מעורבת. אנחנו רוצים להפחית איזשהו סכום שהוא קבוע, אבל השנה פעם ראשונה אנחנו מציעים הפחתה יותר חכמה, מלבד ההפחתה הקבועה. אנחנו מציעים הפחתה יותר חכמה, שאנחנו בעצם מציעים אותה לחברות, שיעשו משהו שהוא לתועלת הציבור המפוקח. סתם לדוגמה, יש איזשהו סוג של דיווח מסוים, שעוזר לאנליסטים ולציבור לקרוא אותו, קוראים לזה XBRL. אז חברה שתחליט לאמץ את אופן הדיווח הזה תזכה להנחה מיוחדת באגרה. זה כמובן חייב להיות בתקנות, אין לנו סמכות לעשות את זה בעצמנו. אנחנו נביא את התקנות האלה לוועדת הכספים במהלך השנה הקרובה. << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> אני אוסיף. היושב-ראש, אנחנו נסכים להתחייב שנביא השנה הפחתות משמעותיות. הפחתות משמעותיות זה בין 45 ל-50 מיליון שקל. זה סדר הגודל של הנחות אגרה שאנחנו נביא לוועדה. אני כן אומר לוועדה שהמטרה שלנו היא שההפחתה הזאת תהיה מורכבת משתי רגליים ביחד: רגל אחת תהיה הפחתה קבועה רוחבית שתהיה לכולם; ועוד רגל, שתהיה דיפרנציאלית במובן הזה, נניח, של חברות שאולי יתרגמו את הדוחות שלהם לאנגלית, שזה טוב למשק, אבל זה עולה להם כסף. אז הן אומרות: למה לנו לתרגם לאנגלית, כי זה עולה כסף. אז אנחנו נגיד: חברה שמתרגמת את הדוחות שלה לאנגלית, תקבל עוד הנחה נוספת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם תביאו את זה לפה? << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> גם את עצם המבנה, וכמובן גם את כל הפרטים שלו, אנחנו נביא הכול לאישור הוועדה. אבל אני כן עכשיו כבר מסכים להתחייב שאנחנו נביא - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה אתה מתחייב, שהשנה תביאו את ההנחות? << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> כן, אני מתחייב שאנחנו נביא השנה הנחות באזור בין 45 ל-50 מיליון שקל הפחתות באגרות. זה יבוא לאישור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הפירוש הוא שהיה רווח גדול. זה פשוט לא להאמין. << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> נכון. << דובר >> עודד שפירר: << דובר >> ההכנסות שלנו היו מעל הצפי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> אני מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות. אני חושב שהוועדה צריכה לדרוש התחייבות, קודם כול להנחה קבועה וברורה של 30% בתעריף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא נכנס עכשיו לאיזה סוג הנחה אני הולך לדרוש. כשזה יגיע נדון בזה. << דובר_המשך >> אילן פלטו: << דובר_המשך >> שנייה, אני - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אדוני, אני אומר לך: אני לא אכנס עכשיו לדיון אם נכון לעשות הנחה כזו או הנחה אחרת. כשנגיע לדיון אנחנו נדון באיזה סוג הנחה ובשיעורים. << דובר_המשך >> אילן פלטו: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להסביר מה המשמעות של מה שנאמר פה, כי בעצם מה שמציעה רשות ניירות ערך זה סוג של מעקף של ועדת כספים, כי אם יש איזושהי רגולציה שהיא רוצה להעביר אותה והיא לא עברה בוועדת כספים, אז הם מנסים להעביר אותה פה במעקף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברגע שיש התחייבות לסכום הנחות מסוים שדיבר על 45–50 מיליון שקל, החלוקה תבוא לפה, ומכיוון שיש לנו סמכות לשנות את החלוקה הזו ולשנות כמעט הכול בעצם, חוץ מהעלות שזה לא אנחנו קובעים, אז אני מניח שאנחנו נוכל למצוא את הדרך שדברים כאלה לא יקרו אם לא נרצה. אני לא מתכוון, אני אגיד את זה שוב בפעם השביעית, כי אין לי זמן עכשיו. אנחנו בסוף שנה, יש לנו הרבה דברים שאנחנו צריכים להספיק. כרגע אנחנו לא נדון באיזה סוג הנחה בדיוק נעשה. זה יגיע לפה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה יבוא לפה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> מתי הם יביאו את זה? << דובר >> עודד שפירר: << דובר >> אנחנו נעשה את זה כמובן לפני גביית האגרות באוגוסט. אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי תקנות, והתקנות יכולות להיות מאושרות רק פה, ולכן זה ברור שזה יגיע לוועדה. << דובר_המשך >> אילן פלטו: << דובר_המשך >> שנה שעברה הבאתם את ההנחות לפה? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> בוודאי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זו לא פעם ראשונה שהם עושים הנחות וזה מגיע לפה. << אורח >> אילן פלטו: << אורח >> לא, בהתחלת שנה. אבל זו פעם ראשונה שהם לא מביאים בהתחלת שנה. << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> לא, תמיד בוועדה הזו אנחנו מצהירים. יושב-ראש הוועדה גפני אמר לנו כל השנים: בוועדה הזאת אני רוצה את ההצהרה, והיינו מביאים לוועדה הזאת ההצהרה של ההפחתות באגרות. << דובר >> נמרוד ספיר: << דובר >> אני מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. שני דברים. קודם כול אני מצטרף לסקירה של יושב-ראש הרשות. אני מייצג את הגופים שהם אלה שמשלמים את האגרות האלה. תכף אני אגיד משהו על האגרות האלה, אבל שוק ההון סך הכול נמצא במצב טוב. יש כמה מהלכים שכרגע אנחנו ממתינים לאישור של הוועדה שפוגעים בחברות שאני מייצג. קודם כול זה הסיפור של קרן גידור בנאמנות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איך הגעת לשוק ההון? << דובר >> נמרוד ספיר: << דובר >> שבוע שעבר עשינו את אותו דיון פה בוועדה. אתה רוצה? אפשר לפתוח שוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל איך זה קשור עכשיו לאישור תקציב הרשות? << דובר_המשך >> נמרוד ספיר: << דובר_המשך >> אני חושב שזה חשוב, כי יש כרגע - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה חושב שלא צריך לאשר את תקציב הרשות? לא, אם לא הבנתם כולכם, אני אסביר שוב. במקרה אתה פה ואתה שומע, ואתה רוצה להביע איזושהי עמדה שקשורה לחוקים אחרים שיושבים – זה לא פה ואני לא מאפשר את זה. פה יש דיון שיש לו עניין אחד: אישור תקציב הרשות, כן או לא? אם יש לך נימוקים למה לא צריך לאשר את תקציב הרשות, אנא השמע אותם. אם לא, וזה קשור לכל מיני חוקים אחרים, כאשר יידונו החוקים האחרים תוכל לבוא ולהביע את עמדתך לגביהם. אני לא מקיים דיון רוחב עכשיו על מצבו של שוק ההון. << דובר >> נמרוד ספיר: << דובר >> אני מבטא קריאה של החברות שאני מייצג בבית המחוקקים. זה כרגע מה שאני עשיתי ביחס לחוק הזה שכרגע פוגע בחברות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, הדיון פה הוא על אישור תקציב הרשות. האם אישור תקציב הרשות פוגע בחברות? << דובר_המשך >> נמרוד ספיר: << דובר_המשך >> אני כרגע מדבר על האגרות. אתה דיברת על האגרות, על התקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אישור תקציב הרשות פוגע בחברות? << דובר_המשך >> נמרוד ספיר: << דובר_המשך >> אני מבקש שחברות עסקיות שמנהלות תקציב שנה קדימה לא יחכו לאוגוסט כדי לדעת כמה אגרות הן משלמות למדינה. זה חלק מהתקציב. << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> יש דברים שלא תלויים בנו. מה שתלוי בנו, אנחנו נביא כמה שיותר מוקדם, הרבה לפני אוגוסט. אנחנו נשתדל להגיע לוועדה הרבה לפני אוגוסט, הרבה הרבה לפני אוגוסט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסיפור של האגרות – בדיון הקודם שהיה גם כן דיברו על יולי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שתי שאלות קצרות. אתם כתבתם בדברי ההסבר לתקציב, ששנת 2025 הייתה שנה לקידום התחרות. אז אם תוכל לעמוד בעוד כמה מילים באיזה צעדים מדובר. וראיתי שהתקציב השוטף עלה ב-11%. זה בגלל השיפוצים? << דובר >> עודד שפירר: << דובר >> לא, ה-255 לעומת ה-229 זה בעיקר מעלייה של 10 מיליון שקל של השקעות שלנו בתחום של ה-AI ואתר תדמיתי שאנחנו מקדמים לטובת הציבור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה חד-פעמי, זה לא שוטף? << דובר >> עודד שפירר: << דובר >> לא, ה-AI יהיה רב-פעמי, ולכן זה נכנס לבסיס התקציב ולא להוצאות החד-פעמיות שאנחנו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם כסף קואליציוני בתקציב? לא, אין? איך לא הגעתם לזה עדיין? << דובר >> יוסף זינגר: << דובר >> לגבי התחרות – אז המוקדים המרכזיים בתחום התחרות שלנו השנה היו חברות התשלומים, שבהם הבאנו לארץ כמה מחברות התשלומים הכי גדולות בעולם, והקרנות הכספיות. אני חושב שזה שני האבנים הגדולות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש שני אגפים במשרד האוצר. על אחד אני לא רוצה לדבר, והשני זה האגף הזה. מאז ומתמיד, במיוחד היום, אנחנו שמחים על העבודה שלהם. הלוואי והיה עוד אגף ככה שמתנהל כמוהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגף תורני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא תורני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתם כבר מדברים על AI, אני יכולה לספר שהיה לנו דיון משותף עם יו"ר רשות ניירות ערך בוועדת בינה מלאכותית על הונאות פיננסיות ברשת. והיום באמת ראיתי שהדיון נושא פירות, ואתם מתקדמים ופותרים את זה. יש בעיה שאנשים מקבלים סרטונים, עם אנשים פייק שמציעים להם השקעות על הרשתות, ורשות ניירות ערך נכנסה לעניין הזה ומטפלת בזה מול מטא ופייסבוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ברמאות עושים את זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אתה מקבל סרטון כאילו זה איש עסקים. למשל, הראו לנו סרטון של מאיר שמיר, שזה לא מאיר שמיר. הראו סרטון של רופא גניקולוג שממליץ על איזה מוצר, והרופא הזה – לא היו דברים מעולם, זה פשוט פייק מוחלט. ואנשים משקיעים כספים ומפסידים הרבה מאוד כסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל על תקן כוח אדם. יש לכם 246 כוח אדם, אתם מתכוונים 250. כמה עובדים דרוזים יש לכם? << אורח >> עודד שפירר: << אורח >> אין לי את הנתון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה שאני מבקש, יש חוק במדינת ישראל, החוק שאני חוקקתי. ברשות נירות ערך ובכל רשות חייבים להיות עובדים דרוזים. אז אני רוצה לדעת כמה עובדים דרוזים יש. << דובר >> עודד שפירר: << דובר >> אנחנו ניתן לך את הנתון. ואני גם מזמין אותך, חבר הכנסת עמאר, לעזור לנו לגייס עובדים דרוזים אלינו. אני מבטיח לך שאתה תמצא דלת פתוחה אצלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שמח מאוד לשמוע את התשובה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. עוד שאלות? בליאק, אתם מצביעים נגד? מה אתם עושים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני מצביע בעד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצביעה בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אז מי בעד לאשר את התקציב של רשות ניירות ערך לשנת 2026, כפי שהוצע? מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אחד, נכון? אין מתנגדים, אין נמנעים. תודה רבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני נמנע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק נמנע, סליחה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:54. << סיום >>