פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 445 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025), שעה 14:11 סדר היום: << הלסי >> מצוקת המיגון והיעדר פתרונות פינוי-בינוי בשכונת הדר בחיפה – הצעה לדיון מהיר, של חה"כ מאיר פרוש, חה"כ משה אבוטבול, חה"כ אכרם חסון, חה"כ אבי מעוז, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ לימור סון הר מלך << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר אכרם חסון חבר הכנסת: מאיר פרוש מוזמנים: נגה אדלר שטרן – מנהלת תחום פיתוח אורבני קהילתי, המינהל לשירותים חברתיים, משרד הרווחה והביטחון החברתי עינת אדרי – מנהלת תחום ידע וכלכלה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית עיזאלדין דאהר – מוביל תוכניות, מינהל התכנון אביעד כהן – מהנדס, מחלקת מיגון, פיקוד העורף שרית גולן שטיינברג – עו"ד, סגנית ראש העיר חיפה, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, עיריית חיפה מיכי אלפר – חבר מועצה, חבר ועדה מקומית, עיריית חיפה אברהם שטרן – חבר מועצה, עיריית חיפה נטע בוחבוט – חברת מועצה, עיריית חיפה חומי נוברשטרן – סמנכ"לית, המועצה לשימור אתרים בלהה מצגר – עו"ד, יו"ר ועדת התחדשות עירונית, מחוז חיפה, לשכת עורכי הדין אדיר צבי – עו"ד, הוועדה להתחדשות עירונית, לשכת עורכי הדין רן נאור – מנכ"ל אורטק מערכות מיגון בע"מ אבידע שטרן – עו"ד, יועמ"ש, אורטק מערכות מיגון בע"מ יעל גויסקי אבס – עו"ד, לוביסטית, המועצה לשימור אתרים מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הלסי >> מצוקת המיגון והיעדר פתרונות פינוי-בינוי בשכונת הדר בחיפה – הצעה לדיון מהיר של חה"כ מאיר פרוש, חה"כ משה אבוטבול, חה"כ אכרם חסון, חה"כ אבי מעוז, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ לימור סון הר מלך << הלסי >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צוהריים טובים, אנחנו רוצים להתחיל בדיון. הדיון הוא דיון מהיר בנושא מצוקת המיגון והיעדר פתרונות פינוי-בינוי בשכונת הדר בחיפה, שאותו הגישו חה"כ הרב פורוש, חה"כ משה אבוטבול, חה"כ אכרם חסון, חה"כ אבי מעוז, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ מירב בן ארי וחה"כ לימור סון הר מלך. בהחלט רשימה מגוונת מאוד, אני חושב שכמעט מכל סיעות הבית, דבר שהוא מבורך ובוודאי מראה על חשיבות הנושא. לפני שאנחנו נפתח את הדיון, אז כמו שאנחנו פותחים כל דיון של הוועדה הזו, אנחנו היום ביום ה-809 ל-7 באוקטובר מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. כמובן שאנחנו לא שוכחים את רן גואילי, גיבור ישראל שעדיין מוחזק בשבי ברצועת עזה, וכמובן שאנחנו לבקשת הוריו, איציק וטליק היקרים, מזכירים גם את סיפור הגבורה שלו, של רן שיצא ב-7 באוקטובר בבוקר כשהוא ממש מספר ימים בודדים, יומיים-שלושה לפני ניתוח בשבר בכתף, יוצא להגן ביחד עם החברים שלו לצוות יס"מ דרום, ומגיעים לאזור צומת קיבוץ עלומים, שם הם נלחמים בגבורה ושם רן מחסל לא מעט מחבלים ונלחם שם עד הכדור האחרון. לצערנו משם נחטף לרצועת עזה, ובוודאי שאנחנו כולנו מתפללים, מייחלים ופועלים להשיבו לחיק משפחתו. אנחנו במעבר חד נעבור לנושא הדיון בנושא של תוכנית הפינוי-בינוי בחיפה. חיפה עיר גדולה. ביקרתי שם גם במהלך מלחמת 12 הימים ביחד עם ראש העיר והצוות שלו גם באתרי הנפילות, אצל הפצועים. אין ספק שבחיפה יש אוכלוסיות שונות ומגוונות שזקוקות למענים שיהיו רלוונטיים עבורם, ובתוכם גם הגיע הדיון הזה של מצוקה של אזורי מיגון, של מקלוט, של אכלוס של אותה אוכלוסייה, של חיזוק המבנים, של מקומות שיכולים להתמגן. לפי הפרסומים שמתפרסמים אפילו בימים האחרונים על מתיחות חוזרת עם איראן ואיזה שהוא סבב לקראת מלחמה נוספת, כמובן שחיפה כמו שראינו, היא ככל הנראה עיר שתחטוף טילים. בוודאי שאנחנו אמורים להיות ערוכים ולספק לאזרחים גם שם את היכולת להתמגן ולחזק את המבנים שלהם, ושגם הם שם יוכלו לתפוס מחסה ולהקשיב להנחיות פיקוד העורף. בבקשה, חבר הכנסת פרוש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבר הכנסת קרויזר והמשתתפים הנכבדים, הוועדה הזו כמו שציינת, ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה לפני חודש דיון חירום בנושא היערכות של המדינה לרעידות אדמה. על פי הנתונים שנחשפו בוועדה יותר מ-90% מהמבנים בצפון בסכנת קריסה. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המעבר מתמ"א/38 לתיקון 139 מבוסס על כלכליות מקומית ורווח יזמי אינו נותן מענה לאזורי הסיכון בפריפריה. כמו שאתה אמרת, סמוך למלחמה עם איראן, במבצע "עם כלביא", כמוך גם אני סיירתי וכנראה הרבה סיירו באזורי הנפילות בשכונת הדר בחיפה. עשיתי את זה יחד עם חבר המועצה שיושב פה לצידי, אברהם שטרן. פגשתי שם תושבים רבים שהביעו את זעקתם מבחינתם על כך שאין פינויו ובינוי בשכונתם. אני נמצא כאן היום יחד עם חבר המועצה שטרן. נמצא פה גם חבר המועצה אלפר שגם מצטרף כדי להביא את זעקת התושבים האלו. במרכז קל מאוד לעשות פינוי ובינוי. זה תמיד משתלם. כולם רוצים. מי לא רוצה דירה חדשה וגדולה יותר? זה משתלם לתושבים ומשתלם גם ליזמים. הבעיה מתחילה כאשר זה לא כל כך משתלם ליזמים, אז הרשויות צריכות להיכנס לתמונה. בהרבה רשויות מקומיות, זה אני יודע לומר, יש פתרונות יצירתיים כדי לגרום לכך שהדבר יהיה יותר משתלם ליזמים. אני בטוח שהמשתתפים פה יוכלו להרחיב על כך. בפועל המצב הוא שכמעט בכל השכונות בחיפה יש תנופה של התחדשות עירונית. דרך אגב, אני מזכיר פה את חבר הכנסת אכרם שגם הוא יודע לומר שיש אוכלוסיות מסוימות דווקא בשכונת הדר שמטביעות את חותמתן על השכונה הזו. השכונה הזו נותרה מאחור. מדובר על 40,000 תושבים שחשים היום איום קיומי, ואין פתרון כרגע. מבלי להתייחס למידעים אליהם אני נחשף בדיונים מסווגים כמו שאתה יכול גם לשמוע את זה, מספיק לראות מה שכולנו רואים בדיווחים בתקשורת, והאיום הוא מוחשי והוא קיים. במערכה הקודמת עם איראן נפלו שלושה טילים בליסטיים בחיפה, וכולנו תפילה להשם יתברך שהדבר הזה חלילה לא יחזור על עצמו, אבל זה לא פוטר אותנו מחובת ההשתדלות. אני מנצל את ההזדמנות של הבמה הזו לקרוא לכל הגורמים הרלוונטיים להיכנס לעובי הקורה ולמצוא פתרון. ברשותך, אני מבקש שתאפשר גם לחבר המועצה וחבר ועדת התכנון והבנייה בעיריית חיפה, אברהם שטרן, שהוא יציג לוועדה את הנושא באופן מקיף ומקצועי כמי שמעורה בכל הפרטים, ברור שיותר מאשר אנחנו, חברי הכנסת שלא גרים שם. אולי אתה, אכרם, מכיר את זה מהעבר יותר. אברהם מייצג את שכונת הדר וגם הוא בעצמו גר בשכונה. בעקבות פנייתו אני נכנסתי לנושא. גם רתמתי כמו שאתה ציינת ומנית, חברי כנסת מהסיעות השונות להצטרף לדיון מהיר בוועדה. אני רוצה להודות על ההבנה שהם גילו, חבר הכנסת אבוטבול כמו שהזכרת, אכרם חסון, אבי מעוז, אריאל קלנר, מירב בן ארי, לימור סון הר מלך. תודה כמובן לך, אדוני היושב-ראש, על כך שאתה עשית את זה בזריזות. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אכן קיימנו דיון בוועדה בנושא של מוכנות לרעידת אדמה כי בסוף המוכנות לרעידות אדמה ומוכנות למתקפת טילים, ההערכות, פחות או יותר הן הכנות שיש בהן קווי דמיון מאוד רבים, אבל בוודאי שאם אנחנו מדברים על מיגון של האוכלוסייה, אנחנו צריכים להתמגן גם לכך וגם לכך ואנחנו לא יכולים להשאיר את התושבים, כמו שאתה ציינת ואמרת שאין כדאיות יזמית להיכנס, ואז הם מוצאים את עצמם מופלים לרעה, חלילה בסכנת חיים כאשר אין להם מבנים מחוזקים. מי שראה לא רק במלחמה אלא מכיר את השכונה או שכונות נוספות בחיפה, יש שם מבנים שלצערנו בוודאי כאשר תהיה רעידת אדמה הם עלולים לקרוס. גם ראינו מה קורה כאשר טיל בליסטי נופל בתוך שכונת מגורים אפילו לא בפגיעה ישירה. הנזק שם הוא נזק גדול. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אחר הצוהריים טובים, אדוני היושב-ראש. קודם כל אני מברך אותך על זה שנתת לזה זכות קדימה ואתה מקיים את הישיבה הזאת החשובה. אני גם שמח שאני חלק כמעט מחיפה. אני חיפה-רבתי, דאלית אל-כרמל ועוספיה. אני גם ייצגתי את חיפה בוועדה המחוזית בעברי, חמש שנים, וגם ייצגתי אותה בכנסת כמעט ארבע שנים מטעם השר כחלון בזמנו, כשהייתי יושב-ראש ועדת מפרץ חיפה. אני רוצה להגיד לך, הדיון שקיימת לפני חודש הוא דיון מאוד חשוב שהיה בנושא רעידות אדמה, כי חס וחלילה אם יקרה משהו בארץ, חיפה תקבל את המכה הקשה ביותר. אנחנו הזהרנו. תמיד אמרתי, המדינה נגמרת בחדרה ובגדרה, לכן חיפה נשארה מאחור גם בתקציבים. אני שמח שקודם כל סגנית ראש העיר שהיא אחראית על התכנון והבנייה נמצאת איתנו כאן, וגם חבר המועצה המכובד גם נמצא כאן. אנחנו צריכים לשלב ידיים כולם ביחד ולתת פתרון לסוגיה החשובה הזאת, כי אם תהיה רעידת אדמה, גם הדר וגם כל השכונות הישנות שלא קיבלו מיגון ולא קיבלו תמיכה בוודאי שיקרסו בהתחלה, וזה יביא לאסונות כי יש הרבה אוכלוסייה שגרה שם. הדר, היה לו שם לא טוב ולכן המחירים ירדו שם. מחיר מטר אדמה שם הוא נמוך ביחס לכל חלקי חיפה, לכן אנשים לא רוצים להשקיע בתור יזמים. אנחנו, הכנסת חייבת לתת את הדעת על הנושא הזה וגם הרשויות צריכות לקבל כסף ולהשקיע ולתת מענה חשוב. אני אישית אמרתי גם לחבר'ה, אני מוכן להיות חלק מהפתרון, ללכת לעירייה, ללכת עם החברים, לשבת עם כולם ולקדם את הנושאים כי חיפה כפי שאמרתי, קרובה לליבי. אני אוהב את העיר הזאת. אני חושב שהעיר הזאת הייתה צריכה להיות מספר אחת במדינת ישראל. לצערי הרב הפוליטיקה גם קבעה, לכן אנחנו נשארנו קצת מאחור. שום דבר לא מאוחר ועדיף שאנחנו נתחיל לטפל בבעיות עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים, חבר הכנסת אכרם, וגם על ההצעה המאוד חשובה שלך להיות חלק מהפתרון ולהגיע להבנות גם מהניסיון שלך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> דיברנו אפילו על פגישה משותפת אצל ראש העיר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. אני חושב שזה דבר מבורך מאוד. לפני שנעבור לנציגי העיר, לבקשתך, חבר הכנסת פרוש, יציג את הדברים חבר מועצת העיר, אברהם שטרן. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> שלום וברכה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה על הנכונות לקדם את זה במהירות, ותודה לחברי הכנסת, ידידי הרב מאיר פרוש ושאר חברי הכנסת שנרתמו לקדם את הדיון הזה. לי קוראים אברהם שטרן, אני חבר מועצת העיר חיפה. אני רוצה להגיד נקודה קטנה בקצרה. הנושא הזה של פינוי-בינוי היא בנפשי גם כתושב הדר. אני חושב שאני חבר המועצה היחיד שגר בהדר. אני חושב שראינו מה קרה במלחמה האחרונה, שזה נתן לנו עדות חזקה למה אנחנו צריכים להתעורר קודם. דיבר פה חבר הכנסת אכרם על מה הבעיה העיקרית, ואני רוצה להתמקד בחצי דקה. הנושא של מחיר נמוך למ"ר לא מביא יזמים למהר לעשות דבר כזה. יש עוד אתגרים שונים בעיר חיפה כדי לקדם דבר כזה, לכן הגענו לפה. הרבה שאלו אותי, למה אתה מגיע לוועדה בכנסת? התשובה שלי היא פשוטה מאוד, כי אני חושב, מתוך היכרותי עם הנפשות הפועלות בעיריית חיפה ואני מכיר את ידידי, הרב מיכה אלפר שכיהן בעבר כיושב-ראש ועדת תכנון ובנייה. כאמור, הוא ניסה לקדם את זה. אני מכיר בשנה וחצי האחרונות את סגנית ראש העיר שרית גולן שבאמת עושה את מה שהיא יכולה ומנסה לקדם, אבל אני חושב שהאירוע הוא קצת אירוע גדול על עיריית חיפה. חייבים פה את המדינה ולכן הגענו לפה. דיברו על שימור. האירוע של שימור בהדר הוא אירוע, אבל הוא אירוע לא גדול. אנחנו כבר ראינו בערים אחרות שידעו לפתור נכון שימור עם פינוי-בינוי, גם לשמר את המבנים, שזה נקודה קטנה. אנחנו מכירים אזורים שלמים בשכונות הדר שהיא שכונה עם 40,000 תושבים מכלל המגזרים במדינה. זו אחת השכונות הכי הטרוגניות – חרדים, ערבים, חילונים, כל הצבעים, לכן אני חושב שזה לא בעיה. כשאני העליתי את זה חשבתי שזו רק בעיה של הקהל שלי. מאז שהעלינו את הדיון התחלתי לקבל פניות מכל כך הרבה גורמים בהדר, שהבנתי שהבעיה היא ממש לא בעיה של מגזר. היא בעיה של שכונה והיא בעיה של עיר. הדר היא שכונה ותיקה, אני חושב אולי הוותיקה בעיר. יש לנו מבנים של מעל 150 שנה. לעשות התחדשות בניינית שכמו שניסו לדחוף הרבה שנים בהדר, הוא לא פתרון היות והנושא של התחדשות בניינית, צריך מטר, צריך שטח בתוך המגרש לעשות ממ"דים. זה מענה למעט מאוד מבנים. לתת מענה אמיתי זה אך ורק פינוי-בינוי להערכתי ולהערכת הרבה אנשי מקצוע שאני דיברתי איתם בשנה האחרונה. רק במלחמה האחרונה, ב-12 ימים קיבלנו טילים. אני לא מדבר על 2006 שהיינו מטווחים באופן ישיר. הייתי אמנם בחור צעיר אבל אני זוכר זאת היטב, שהיינו מטווחים מאוד ופשוט העיר התרוקנה כי לא היה שום סיכוי להתמגן. אנחנו ראינו במלחמה האחרונה שפתרון של ממ"ד או ממ"ד קומתי נתן מענה. בורא עולם הוא מנהל את האירוע והנה לא ינום ולא יישן, אבל אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות. פה הדיון הזה יביא את הנושא של ההתרעה. אנחנו רוצים להתריע ויפה שעה אחת קודם, על הבעיה הזאת. אנחנו שומעים לאחרונה במדינת ישראל על כמה פרויקטים בקרית שמונה, ושמענו בראשון לציון שהמדינה נכנסה כיזם לאירוע של פינוי-בינוי. לשם אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף כעיר וכשכונה. היות וליזם לא רווחי להיכנס, אז או שהמדינה באה ועוזרת או שמביאים פתרון שליזם יהיה שווה לבוא. יש כל מיני פתרונות. יושבים פה שני נציגי לשכת עורכי הדין חיפה שהיה לי לא מעט שיחות איתם. יש להם להציג פתרון מקצועי באמת מחוץ לקופסה ששמעתי מהם ואני באמת חושב שזה פתרון מדהים, אז אני אשמח שהם יציגו את זה, אבל אני אומר, אנחנו כמדינה, כוועדה, כחברי כנסת שקידמו את זה, אשמח מאוד שירתמו את כל הגורמים. זה לא רק מדינה וזה לא רק עירייה. זה הרבה מאוד גורמים. אנחנו יודעים שבמדיה כל תחום נמצא בידי משרד אחר. אני אשמח שתהיה פה החלטה של ועדה משותפת עם כלל הגורמים לקדם פרויקט כזה, לצאת מחוץ לקופסה ולחשוב איך באמת פותרים את הנושא של פינוי-בינוי בהדר. היות ויש מלא אזורים בהדר שאין בעיה של שימור, שזה בכלל לא בעיה, הבעיה היא נטו איך הופכים את זה לכדאיות כלכלית. זה הפתרון היחיד שיכול להביא מיגון לתושבים מפני טילים שאנחנו יודעים שהיו והשם יעזור שלא יהיה, אבל אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות. רק במלחמה האחרונה ראינו את הנכסים האסטרטגים שקיימים בעיר חיפה. ראינו שהטילים פשוט מחטיאים בכמה מאות מטרים. נפלו שני טילים לפני בניין של 90 שנה. בניסי-ניסים יצאה משם משפחה. יש תמונה מפורסמת שהתפרסמה בכל העולם, שאיש הצלה מוציא ילדה מבית. זה בניין שאם לא בורא עולם, לא ברור איך הוא נשאר. אין אפשרות שם לבנות ממ"ד. רק פינוי-בינוי יציל. בנס יצאו משם בשלום בלי נפגעים בנפש. אנחנו צריכים לעשות את כל מה שאנחנו יכולים כדי לפתור את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. שרית גולן, סגנית ראש העיר, בבקשה. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> צוהריים טובים, האמת שאני מתרגשת מאוד שכנסת ישראל בוחרת לקיים דיון על היעדר מיגון על שכונה ספציפית בעיר ספציפית, מכל השכונות והערים בארץ. אני מודה גם למי שיזם את הדיון הזה, שחבל שכשהוא הגיע במלחמה לחיפה, הוא לא טרח לעבור אצל ראש העיר ובמרכז ניהול המשברים, כי באמת חיכינו לעזרה גדולה מהממשלה כמו רשויות אחרות כשהיינו צריכים לפנות תושבים וכשהיינו צריכים להתמודד לא רק בשכונת הדר אלא בשכונות אחרות כמו שער העלייה, כמו שכונת חליסה, כמו ואדי ניסנאס, כמו שכונות בכרמל שהצריכו מענה למיגון מלא ופינוי של תושבים, אז באמת אני מתרגשת. אם נהיה ענייניים, אפשר היה לחסוך את הדיון הזה אם היו מרימים טלפון ומדברים איתנו. אנחנו נמצאים בקשר שוטף בשנה וחצי האחרונות עם משרד השיכון, שם המנכ"ל מצוין, דרך אגב, יהודה מורגנשטיין, שהיום הוא גם ממלא מקום מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. גם נפגשנו איתו לאחרונה כי שכונת הדר זקוקה לתוכנית משלה וזה נכון, ולמה היא זקוקה לתוכנית משלה? כי היא שכונה בעלת מרקם ייחודי. זה לא רק העניין של מבנים לשימור, ויש שם מאות מבנים לשימור, גם של סגנון באוהאוס, גם של סגנון בנייה ערבית, גם סגנון בנייה משולב שצריך לשמר אותו. עם שלא זוכר את העבר שלו ואת ההיסטוריה שלו, אין לו הווה ואין לו עתיד, לכן שימור זו לא מילה גסה, אבל לא רק שימור זו לא מילה גסה. גם מרקם של שכונה זה שימור וגם מרקם של שכונה זו היסטוריה, ואם אנחנו מדברים על פינוי-בינוי במסלול קלאסי, פינוי-בינוי במסלול קלאסי שמצריך מכפילים של פי חמש-פי שש יביא אותנו תמיד לבנייה מגדלית ופחות לבנייה מרקמית, בדיוק אותה בנייה מרקמית שצריך לשמר בשכונת הדר. למרות כל זאת אני יכולה לומר לכם שבהדר למבנים לשימור אנחנו מקדמים אין-ספור בקשות להקמת ממ"דים איפה שניתן. איפה שלא ניתן יש מגנון טוב לא פחות והוא שיפור מיגון. גם אותו אנחנו מאשרים. בחלק מהמקומות יש תמ"א/38. אנחנו אחת מהרשויות הדי בודדות בארץ שקידמו תוכנית להתחדשות בניינית. היא אמורה להגיע לדיון להפקדה בחודש ינואר בוועדה המחוזית. נמצא פה נציג הוועדה המחוזית לצידי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם בשכונה המדוברת? << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> ההתחדשות הבניינית כוללת את מרבית העיר חיפה ובין השאר את שכונת הדר. היא מתייחסת אליה כאשר לגביה היא גם נותנת את המענים של מה הם אחוזי הבנייה, מה הם מגבלות הגובה, הכול כפונקציה של הצביון. דרך אגב, הגובה המותר בהדר במרבית השכונה הוא שש וחצי קומות-שבע קומות בדיוק כמו שכונות רכס הכרמל. איפה הקושי שלא נעלם מעינינו? הוא בדיוק הקושי של כלכליות. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אולי אני אלך. אני מתנצל, יש הצבעות בוועדת הכספים ואנחנו שנינו חברי ועדת הכספים. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> כאשר אנחנו מדברים על כלכליות, אנחנו מתגברים על זה בהקשרים של פרויקטים, של תמ"א/38/התחדשות בניינית בהגדלת הצפיפות של המגורים, מנגנונים של דיור מיוחד ואפילו מתפרסים בזכויות הבנייה בקווי הבניין. נכון, זה תמיד מורכב. ההתחדשות הבניינית/תמ"א/38 מתקיימת. אנחנו דרך אגב כן רואים אותה יותר ויותר בחלק מהרחובות בהדר שהם מוטי עירוב שימושית – רחוב נורדאו, הרצל, החלוץ וכן הלאה. אנחנו התחלנו לקדם מנגנון של פינוי-בינוי/התחדשות עירונית למשל, בכל הרחובות שהם מתחת לשוק תלפיות – נפתלי הימבר, ברזילי וכן הלאה. רק לאחרונה הוצאנו קול קורא יחד עם חברת שקמונה שהיא חברה ממשלתית עירונית, וחברה יזמית פרטית שניגשו לקול קורא הזה, כאשר שם אנחנו מקדמים מנגנון של פינוי-בינוי, 170 יחידות נכנסות, 470 יוצאות, אבל אנחנו זקוקים לקרקע משלימה. זה סוג מנגנון של ניוד זכויות, אבל קרקע משלימה זה אומר שאנחנו חייבים את רמ"י בתמונה. למרבה המזל אנחנו עיר בהסכם גג, אז יש לנו את יחידות הדיור כדי לממן את האירוע הזה, ורמ"י רק צריכה להחליט עם עצמה איך היא מול כל הרשויות מטפלת בעניין הזה של קרקע משלימה. אפילו סימנו את הקרקע המשלימה. איפה אנחנו בכל זאת צריכים את העזרה של הממשלה? ואנחנו בדרך כלל מקבלים אותה. היינו לפני מספר שבועות אצל מנכ"ל משרד השיכון. בנוסף לזה שיש את התוכנית להתחדשות בניינית ובנוסף לתב"עות הייעודיות שאנחנו עושים, ולתוכנית האב שהתחילה בקדנציה הקודמת תחת חברי שנמצא כאן, מיכי אלפר, תוכנית לשכונת ויז'ניץ-גאולה שהיא גם חלק עליון של הדר, כן ביקשנו תקציב ממשרד השיכון לתוכנית תב"ע להדר. למה אנחנו רוצים תוכנית בניין עיר שמכוחה ניתן להוציא היתרים? זה יכול להקל מאוד על הכלכליות של פרויקט ברגע שיזם יודע לבוא ולהגיד שמתוך התב"ע הוא רק מוציא היתר ולא מתחיל את כל ההליך התכנוני. מילה טובה למשרד השיכון. הם כן פרטנרים מעולים ללא הבדל דת, גזע, צבע ומין. השנה הם אישרו לנו תב"ע דומה לשכונת עבאס שהיא מורכבת לא פחות מהדר. אנחנו מקווים לקבל את התקצוב לשנה הבאה ואז אנחנו נוכל ביחד עם הוועדה המחוזית לקדם תוכנית מהירה, ייעודית לשכונת הדר, שתאפשר את המנגנון של התחדשות עירונית. איך אני מסכמת את האירוע הזה אם שואלים אותי? התחלתי בצורה צינית וביקורתית. אני עדיין חוזרת לציניות והביקורתיות. הסיפור של הדר הוא לא סיפור מגזרי-חרדי, כי באותה מידה הייתי מצפה שיתקיים פה דיון על השכונה הסמוכה, שכונת ואדי ניסנאס שהיא במצב מיגון הרבה יותר גרוע, לכן אני מקווה ומאמינה שחבריי לא באו לדבר פה רק על איך אנחנו דואגים למגזר מסוים ולא למגזר אחר. כולם מוזמנים לעיר חיפה, ואני בטוחה שראש העיר ישמח לקבל את כל מי שירצה כדי לבוא ולחשוב ביחד איך אנחנו מתקדמים עם מה שכבר ביקשנו. השותפים הרלוונטיים כבר קיימים. זה משרד השיכון שקיים בתמונה, זו הוועדה המחוזית שקיימת בתמונה. פשוט צריך להגיע ולהתעדכן. פחות פופוליזם, יותר מעשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. בכל מקרה הוועדה בוחנת כל מקרה שמגיע אליה, לא בהקשר למגזר כזה או אחר. נושא של מיגון אזרחי מדינת ישראל בפני הגנה מרעידות אדמה או מתקפת טילים זה דבר שאנחנו דנו בו לא פעם ולא פעמיים. לאחר שסיימת את הדברים, כן הייתי מבקש פחות ציניות בדברים כאשר מדברים אל חברי כנסת שנוכחים כאן בדיון. אפשר להעביר ביקורת. אנחנו רגילים לשמוע ביקורת, ואפשר להעביר את הדברים גם בצורה פחות עוקצנית. הרשות להתחדשות עירונית, את יודעת להתייחס למה קורה בשכונות חיפה פחות מוגנות? << אורח >> עינת אדרי: << אורח >> קודם כל אני אגיד שאנחנו רואים חשיבות בכל הנושא של חיזוק בעיריית חיפה ובכלל בכל המבנים הישנים בכל הארץ. אני יכולה להגיד שאנחנו באמת מקדמים פרויקטים איפה שפונים אלינו, אם זה על ידי דרישות העירייה כמו שחברתי שרית אמרה, שבאמת יש שיתוף פעולה, ואם זה דרישות של העירייה ודרישות של יזמים. חיזוקים זה דרך משרד השיכון שכמו שאמרה שרית. בכללי אני אגיד על הנתונים שיש לנו, של העיר חיפה לגבי תמ"א. רק בתחום של תמ"א/38 היו בקשות של 6,300 יחידות דיור, שזה יוצא בממוצע 16,000. ניתנו היתרים ל-3,000 יחידות מוצעות. מה שבסופו של דבר נמצא זה קרוב -8,000 יחידות. היתרי פינוי-בינוי, קרוב ל-13 רחובות, מתחמים. מדובר שם על 4,166 יחידות דיור מוצעות. 50 מתחמים בעיר חיפה שמקדמים שם את כל הנושא של התחדשות עירונית. כמו שאמרתי בהתחלה, יש פנייה של יזמים, של הרשות ואנחנו באמת משתדלים לתת את המקסימום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> של תושבים? << אורח >> עינת אדרי: << אורח >> תושבים זה על ידי יזמים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המועצה לשימור, אתם יודעים לתת לנו סקירה על מה שקורה בשכונה הספציפית והאם באמת יש שם יותר מבנים שמוגדרים כמבנים לשימור, שאחר כך יש בעייתיות לתת למבצעים של פינוי-בינוי, או שזה משהו שהוא מותאם במרחב, מספרי המבנים שמוגדרים כמבנים לשימור? << אורח >> חומי נוברשטרן: << אורח >> שני חומי נוברשטרן, אני סמנכ"לית במועצה לשימור אתרים. אנחנו תומכים בעמדה שהציגה כאן שרית. שכונת הדר היא שכונה היסטורית. אנחנו לא ניכנס כאן לסיפור ההיסטורי שלה והגלגולים שהשכונה הזו עברה מאז הקמתה בהחלטה של תושבים יהודים לעלות מהעיר התחתית ולמצוא להם פתרונות דיור חלופיים וטובים יותר. השכונה הזו נושאת מטען היסטורי מאוד חשוב, והראיה, המבנים שנמצאים בתוך השכונה בסגנונות השונים, ואין טעם שוב לחזור על הדברים. לראות בשימור מילה נבובה, קצת קשה. השימור הוא נושא מטעני, ושוב, זה לא כאן המקום להרחיב, ויש דוגמאות מאוד נרחבות גם בירושלים, גם בתל אביב, גם בחיפה. יש לנו את המושבה הגרמנית שמדברת מאוד בעד עצמה, והיא מושכת לשם הרבה מאוד אנשים גם לתיור, אבל גם ניתן בהחלט לחיות ולגור בשכונות היסטוריות. ראה את נווה צדק ועוד אחרים. הפינוי-בינוי או התחדשות עירונית כפי שמנסים להציג כאן כאחד מהפתרונות הוא לא פתרון. הוא אולי פתרון חלקי במקומות שהזכירה אותם שרית, אבל לא בתוך לב-ליבה של השכונה. תחשבו רק שאם מדברים על איחוד וחלוקה שזה אחד מהפתרונות בתוך פינוי-בינוי והתחדשות עירונית, כדי לבנות את אותו מגדל שיעמוד כמו איזה שהוא נטע זר בתוך מתחם היסטורי, הוא יאבד את האופי של המקום ותיווצר שכונה שאנחנו היום רואים בהרבה מאוד מקומות, שאנחנו היום לא יודעים אם אנחנו בתל אביב או אנחנו ברמת גן או אנחנו בגבעתיים. אם יש לנו כבר את המקום ההיסטורי הזה שמספר את הסיפור, בואו נשמור עליו. אנחנו יודעים שהשימור בטיפול נכון עושה גם ערכים כלכליים. זה לא נכון כל כך להגיד שהיזמות הנדל"נית אולי לא מצפה לאחוזים שהיא רוצה להגיע ברווחיות, אבל בהתחדשות העירונית ניתן בהחלט לתת את הדעת גם לאותם מבנים היסטוריים, המתחמים. זה לא רק המבנה האחד. זה מתחם מאוד ברור. יחד עם זאת בואו לא נשכח את האוכלוסייה. בהחלט לא צריך להעביר אוכלוסיות. האוכלוסיות יכולות להישאר במקומן ולקבל את המיטב שהם יכולים בתוך מבנים ומתחמים היסטוריים, ושכונת הדר היא בהחלט יכולה לתת את הפתרון הנכון. כמו ששמענו משרית, יש פתרונות. לא צריך להרוס. כבר אמר מי שאמר, "ישן מפני חדש תוציאו". לא צריך להוציא את הישן מפני חדש. הישן יכול לחיות גם עם החדש. צריך לתת רק את תשומת הלב ולא למצוא את הפתרון הכי קל, נהרוס ונבנה. בואו נשקיע את המחשבה, בואו ניתן את הפתרון. אפשר ללמוד ממקומות אחרים גם בארץ. גם בחו"ל יש דוגמאות. ההיפך, אנחנו למדנו מחו"ל. גם תל אביב למדה, גם ירושלים לומדת ואפשר למצוא את הפתרון הנכון ולתת לשכונה הזו את מה שראוי שהיא תקבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בתוך הפרויקטים ששרית ציינה קודם אתם נמצאים בפנים? << אורח >> חומי נוברשטרן: << אורח >> אנחנו נמצאים בפנים יחד עם העירייה, החיזוק המבני, הטיפול במבנה הבודד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בתוך המיגון של מבנה לשימור? << אורח >> חומי נוברשטרן: << אורח >> יש פתרונות וניתן בהחלט למצוא את הפתרונות. אנחנו יחד עם העירייה. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> כבוד היו"ר, הם יושבים כנציגים בוועדת השימור העירונית. במבנים לשימור למועצה לשימור יש נציג בתוך הוועדה. אנחנו כן נגיד שכדי להקל על התהליכים במבנים לשימור עצמם של ממ"דים אנחנו אפילו לא מעבירים את זה, תסלחי לי, לוועדת שימור, אלא הם מקבלים רק את עמדת מחלקת שימור, ודנים בשיפור מיגון או בממ"ד במסגרת ועדת השימור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני שואל כי בכובע שלי לפני שנהייתי חבר כנסת בניתי בחיפה וגם עשיתי שם פרויקט לשימור. יש שם מחלקה מאוד מקצועית בעירייה. זה היה פרויקט מאתגר. אני לא יודע מה סטנדרט השימור בהדר. זה היה בעיר למטה. אני מניח שזה מאתגר לייצר מיגון בתוך מבנה לשימור אם אנחנו גם רוצים להגדיל כדאיות כלכלית ורווחיות של יזמים. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> אנחנו כן מאפשרים ממ"דים בחזית אחורית, בוודאי לא בחזית קדמית. תחת הקדנציה הקודמת של מיכי אלפר שנמצא פה והיה לפניי בתפקידי היום, קודמו סקרי השימור של הדר שאמורים להגיע אלינו לוועדת השימור עם מאות מבנים, דרך אגב, הרבה יותר ממה שקורה בתל אביב. מצד שני כדי להקל ולייצר ודאות תכנונית ולעזור ליזמים אנחנו גם מקדמים ועובדים על מסמך מדיניות שימור. ב-01.01 תיכנס מנהלת מחלקת שימור חדשה, מתוך הבנה שלצד שימור צריך גם להיות פרגמטיים ולקדם מיגון ולקדם תמ"א/38 ולקדם פינוי-בינוי. זה צריך להיות מפגש משותף. נכון, זה לא התחדשות עירונית קלאסית למשל כמו בקריית אליעזר ששם אנחנו גם יודעים כמו שהיא אמרה, להרוס ולבנות מחדש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. מינהל התכנון, בבקשה. << אורח >> עיזאלדין דאהר: << אורח >> שלום, אני גם תומך בעמדתה של סגנית ראש העיר. אציין שדווקא בגלל שהדר היא שכונה חשובה מאוד, הפתרון הוא לא להרוס אותה. חשוב כן לשמר את הערכים החשובים בה. יש פה איכות וריכוז לא פחות גדול ממבנים בסגנון הבין-לאומי שיש בצפון תל אביב בצפון הישן. אני לא מסכים שזה מאוד פשוט, למחוק ולהרוס את הבניינים. דווקא בגלל שהיא שכונה חשובה מאוד צריך לבחון את הנושא בזהירות. אנחנו תומכים בגישה המאזנת בין גם לחדש, גם לבנות ממ"דים. אציין גם בנייה מודרניסטית. זו בנייה שאפשר לבנות מעליה. אפשר להרוס לפעמים חלקים בחלק מהצד האחורי ולבנות ממ"דים. יש פתרונות. זה לא שימור מחמיר כמו מבנה ישן עם גג רעפים שאין איפה לבנות עליו. אפשר להרוס חלקים, אפשר להוסיף מעל. יש יזמים שמגישים, לכן אנחנו תומכים בגישה זהירה ומקדמת את ההתחדשות בלי להרוס את השכונה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. פיקוד העורף, אתה מייצג את? << אורח >> אביעד כהן: << אורח >> אני מפיקוד העורף, מחלקת מיגון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יודע לתת לנו נתונים של מקלוט וממ"דים בשכונה הזאת? << אורח >> אביעד כהן: << אורח >> אין נתונים מדויקים כרגע, אבל יש שם פער לא קטן בעקבות זה שהם מבנים ישנים שהיו לפני הבנייה של המיגון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לאן הסטתם את האוכלוסייה שם במלחמה? לאן הם התפנו? << אורח >> אביעד כהן: << אורח >> אין מקום אחד. הם התפנו לכל מיני מקומות אחרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה משפחות מרובות ילדים, אז אני מניח שגם המקלטים הציבוריים שם היו בתפוסה מלאה. << אורח >> אביעד כהן: << אורח >> היה פינוי של אוכלוסייה, זה נכון, אבל בכל מקרה אנחנו כן מעודדים הקמה של מיגון גם כנגד ירי טילים וגם כנגד רעידות אדמה. הברירה הראשונה היא להקים מרחב מוגן במידה ולא מתאפשר. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> אני רק אגיב למה שאתה אומר. אני הייתי באחת הפעמים שהיה אזעקות לפנות בוקר. לי יש ממ"ד אבל יצאתי מהבית למקלט ברחוב בצלאל, שהעירייה הכינה אותו לקליטה. זה המקלט הכי עמוס שהיה לפי הנתונים של העירייה. אני לא רוצה לתאר איך זה היה נראה. אנשים יצאו מהבית ב-04:00 לפנות בוקר עם חמישה ילדים על הגב, עם פיג'מה. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> המקלט הכי נפוץ בהדר זה מתחת לשולחנות הסלון. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> אני לא רוצה לתאר איך זה היה נראה. אני הייתי שם. התביישתי לראות מצב נתון כזה. זה היה פחד לא נורמלי. כולם יודעים מה הפחד שהיה במלחמת 12 הימים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין שם מיגון. אני רואה את הנתונים. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> אחד הדברים המעניינים שעיריית חיפה עשתה, מודל מוצלח שראש העיר קידם ואני מברך עליו, זה הנושא של חניונים לקלוט. הכינו 60,000 מקומות במקלטים. ההיענות הייתה דלה מאוד בעיר. המקלט הכי מלא היה ברחוב בצלאל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם בהדר היו חניונים כאלה? כשהייתי בנמל דווקא ראיתי היענות יפה של התושבים שהלכו לחניונים. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> אני ראיתי את הנתונים בעיריית חיפה, של אגף הביטחון, של הנוכחות בלילות. הרי הרעיון היה שבלילה אנשים יבואו לכל הלילה, למי שאין מיגון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בלילה הרבה אנשים העדיפו ללכת הביתה. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> יפה מאוד, אבל בעת אזעקה יש מקלט אחד שלא יכלו לסגור את הדלת. ברמה הזאת. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> אני כן אגיד אם יותר לי בהקשר הזה, והבאתי לך את השקף של הנתונים. אין ספק שהדר היא עם אחוז אי-מקלוט הכי גבוה ביחס לעיר, אבל המספרים הם בעוד שכונות כאלו. ואדי ניסנאס הוא כמעט 100%, דרך אגב, השכונה שהזכרתי קודם. המודל שיצר ראש העיר מניסיונו במלחמות קודמות זה להכשיר את החניונים התת-קרקעיים בקומות 3-, 4-. יאמר לזכות יזמים ובעלי בניינים פרטיים שהם נרתמו לעניין כולל בשכונת הדר. כן ראינו שבגלל שזמן האזעקה במלחמה של איראן היה גרוסו מודו עשר דקות, אז באמת אנשים העדיפו לא לישון בחניונים האלה אלא לצאת הביתה. בהקשר הזה זה היה המענה. ברור שעדיף מענה זמין יותר בבית, בבניין. דרך אגב, ראש העיר היום מנחה אותנו, והיו לנו על זה גם מפגשים עם משרד השיכון וגם עם הוועדה המחוזית, שהתכנון יהיה תכנון חושב רישום ולא רק תכנון חושב שגרה, בין אם זה לקדם ממ"דים עם תשתיות רטובות ובין אם זה שהחניונים התת-קרקעיים ב-2- יכללו תשתיות רטובות, הכנה לשירותים לצרכי שהייה ארוכת טווח, רוחב כבישים שאף אחד לא דיבר על זה. ראש העיר ממש אומר, תחשבו על מה רוחב הכביש בפינוי-בינוי כדי שיאפשר לי לפנות אוכלוסייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. משרד הרווחה, את רוצה להתייחס? << אורח >> נגה אדלר שטרן: << אורח >> אני יכולה לספר על ההיבטים החברתיים של שכונת הדר. מנתוני המחלקה לשירותי חברתיים, זה תלוי איך סופרים אבל יש בין 40,000 ל-55,000 תושבים, תלוי איזה שכונות כוללים. יש יותר מ-12,000 תושבים שהם אזרחים ותיקים, שהם כ-22% מתושבי השכונה. האוכלוסייה בשכונה מגוונת וכוללת אוכלוסייה יהודית, ערבית, מוסלמית ונוצרית. לא מעט עולים חדשים. בדירוג הסוציו-אקונומי היא בדירוג 2 לעומת כלל חיפה שזה דירוג 7. מבחינת שירותי רווחה יש לנו כ-4,500 מקבלי שירות שהם למעלה מ-2,200 משפחות שהן מקבלות שירות, שמתוכן יש 835 תושבים שהם אזרחים ותיקים מקבלי שירות. אני מספרת את כל הנתונים האלה כי באמת הצביון של השכונה הוא צביון של שכונה מתבגרת עם לא מעט מורכבות חברתית. בהיבט של ניידות יש למעלה מ-2,000 מרותקי בית. גם המחלקה לשירותים חברתיים יודעת לספר, והגיעו הרבה פניות גם למוקד העירוני וגם למחלקה, שיש פערי מיגון גדולים מאוד, בניינים שלמים ללא מקלטים ומיגון אחר. שמענו גם על החניונים שהוכשרו לקליטת אוכלוסייה. המחלקה לשירותים חברתיים התערבה ברמה פרטנית וקהילתית גם באמצעות צוותי הרווחה וגם בסיוע פעילים קהילתיים ומתנדבים. צריך להגיד שעיריית חיפה, יש לה תוכנית של צוותי חירום וחוסן שכונתיים שפרוסים בכל רחבי העיר והם פעלו לאורך כל המלחמה. פינוי תושבים נעשה במשורה רק במצבים מאוד קיצוניים ולפי שיקול דעת מקצועי. לאחר נפילת הטיל ברחוב נורדאו פונו כ-50 תושבים, רובם אזרחים ותיקים שממשיכים לקבל ליווי מהמחלקה לשירותים חברתיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> אתה רוצה להתייחס? בבקשה. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש. שמי מיכי אלפר, אני חבר מועצת העיר, חבר ועדה מקומית מזה 17 שנה. בשש השנים שקדמו לקדנציה הנוכחית כיהנתי כיו"ר הוועדה, ככה שהסוגיה הזאת מוכרת לי היטב. אני שמח שאני מדבר בסוף. קל לי יותר להתייחס לדברים שנאמרו כאן. אני דווקא כן אפתח למה שכונת הדר ולמה הדיון הזה מתקיים והאם יש איזה שהוא תעדוף לשכונת הדר משכונות אחרות? אני אהיה פחות פוליטיקלי קורקט. אני אתייחס לעובדה שהייתה איזו שהיא התייחסות כאילו יש פה איזה שהוא אירוע פופוליסטי, מישהו הגדיר. אני מחזיק פה איזו שהיא מפת כתמים שהדפסתי הבוקר. קיבלתי הודעה על הדיון הזה בהתראה קצרה. זה מפה סטטיסטית של עיריית חיפה. 54.6% מתושבי שכונת הדר זה ילדים. 20%, אמרה חברתי מהרווחה הם מבוגרים, זאת אומרת יש פה קרוב ל-80% אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה בסיכון גבוה – בעיית התניידות כזו או אחרת. לקחת את הדיון הזה למקום שבו הסוגיה היא חניונים וכאלה, שכונת הדר זקוקה להתחדשות עירונית גם בחירום וגם בשגרה. שכונת הדר נבנתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת או קודם לכן. הבניינים מאוד ישנים, כמעט לא ראויים למגורים. רעדה לי היד כשהביאו לי מידי שבוע ערימה כזאת, תחתום - מבנים מסוכנים. הייתי מוציא מהנדס נוסף לכל מבנה כי ידעתי שאני משית נזק אדיר על הדיירים. פעם זה טיח מתקלף ופעם זה סכנה אמיתית. כל חתימה כזאת מקשה על מכירת נכס/רכישת נכס, מכניסה דיירים שגם ככה מבחינה סוציו-אקונומית הם מתמודדים עם קושי, להוצאות של שיקום המבנה. המבנים הללו, פג זמנם. הם פשוט לא בתים שראויים למגורים. אני היום הולך לייעץ כחבר ועדה מקומית לאנשים. עולה אליהם הביתה. שבוע שעבר קבעתי עם מישהו שרוצה לבנות ממ"ד. הוא אמר לי, אין פה שום מקום לבנות, תבוא לעזור לי. באתי. לא נעים. לפני שנכנסתי לבניין הוא התנצל שהוא הביא אותי, כי עליתי 64 מדרגות להגיע למפלס כניסה של המבנה. אני לא מדבר על זה שהוא חזר מהסופר. הוא עלה עם שקיות. אמרתי לו, אני אעזור לך. הוא אמר לי, לא, אל תעזור לי, אני רואה שקשה לך לעלות. המבנים האלה לא מתאימים לתנאי מגורים של המאה ה-20. פשוט לא מתאים. זה בניינים שצריכים להיהרס ולהיבנות מחדש. סוגיית השימור היא גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אני הייתי יושב-ראש ועדת שימור. אני מבין בשימור. אני גם מכיר את התחום הזה באופן אישי. אני עסקתי בשימור ב-2008 בפלורנטין בתל אביב. הסתובבתי במה שנקרא העיר הלבנה שהוכרזה על ידי אונסק"ו במרכז תל אביב. שם יש מבנים לשימור. לא כל המבנים הם מבנים לשימור, ושם יש אופציה כמו שיש בכרמל בחיפה, לבנות מאחורה, לבנות מעל, לבנות ליד, לתגבר זכויות, לייצר כל מיני פתרונות בשביל שתהיה באמת כדאיות כלכלית לבצע את השימור. בשכונת הדר המרווח הצידי בתב"ע הוא שלושה מטרים. אין לך שום אפשרות לבנות לא ימינה, לא שמאלה. כשאתה בונה ממ"ד זה עד קו אפס. השכונה הזאת לא יודעת להיכנס להקלה של ממ"ד בהליך רישוי אחרי התיקון שעשו. כדי לאפשר ממ"ד על מטר מקו מגרש בהליך רישוי בשכונת הדר הולכים לוועדה מקומית, עושים פרסום, מפרסמים הקלה, מחכים שנתיים. אני עיכבתי במשך חמש שנים את סקר השימור. לא יכול להיות שנקבל 300 ומשהו מבנים ו-256 מהם לשימור. צריך לקחת עשרה מבנים עם איזה שהוא מונומנטים משמעותיים לשימור על צירים מרכזיים, לשמר אותם, להשקיע בהם כסף, להפוך אותם למבנים לשימור, אמיתיים, ולשחרר את התושבים שם לחייהם. לא יכול להיות שכונה כל כך מוזנחת. הכול שבור. עשיתי תוכנית אב לשקם את השכונה הזו. לא הצלחנו להעביר את התקציבים הללו בוועדת כספים. טיפלנו בשישה או שבעה רחובות. השכונה ישנה, שבורה, המדרכות לא ראויות הליכה, הבתים מתקלפים, בטון נושר. חלקם תחת מבנה מסוכן. לדבר על שימור זה ניתוק מהמציאות. עכשיו עלתה הסוגיה של הכדאיות הכלכלית. אגב, עשינו תוכנית אב להתחדשות עירונית, 80,000 יחידות דיור בשכונות החוף. לא נטשנו את הסוגיה. אי אפשר לבוא ולהגיד, למה הדר? כל העיר מטופלת תחת האירוע של התחדשות עירונית. היינו שיאני התחדשות עירונית במדינת ישראל. היינו מקום רביעי בתמ"א/38. זה לא עובד בשכונת הדר. הדרך היחידה שזה יעבוד בשכונת הדר זה רק במסגרת ניוד זכויות. יש תהליך כזה שהתחלתי אותו בקדנציה הקודמת. פשוט צריך רצון. השאלה למה הגענו לפה ולא פתרנו את זה בחיפה? לא כל כך נעים לקלקל את החגיגה. זאת סוגיית הרצון, כי אם לא יהיה רצון ברשות המקומית, זה לא יקרה. בשביל שזה יקרה במשמרת הנוכחית זה צריך לקרות כשהמדינה מובילה את התהליך הזה, הרשות הממשלתית באיזה שהוא הליך כמו ותמ"ל. ותמ"ל היא התחדשות עירונית. לנייד את הזכויות. אדוני היושב-ראש, יש בדרום העיר שיווקים של משרד השיכון, קרקעות של רמ"י, אלפי יחידות דיור. הן עוד לא ניבנו. << אורח >> עינת אדרי: << אורח >> שווקו ובבנייה. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> יש 5,000, שווקו ונבנו. << אורח >> עינת אדרי: << אורח >> 6,180. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> 5,000 נוספים ששווקו. במסגרת הסכם הגג לכולם מגיע "שבס-כחלון" או לא משנה, הקלה או תוספת, תוכנית באיזו שהיא מתכונת. << אורח >> עינת אדרי: << אורח >> ניתנו. הם כבר אחרי ההקלה. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> נכון, התמ"אות. חלקן עברו אצלי בוועדה. נתנו תגבור של 20% נוספים, מה שאומר שהמבנים הללו הם מבנים של 12 או 13 קומות. כל מי שמבין את התחום יודע שמבנה, אחרי שהוא עבר את עשר הקומות, אם לא עוברים את 14 הקומות אין כדאיות כלכלית. המעבר מבניין רגיל לבניין גבוה, הכפלה של המעליות. מעלית אלונקה, מאגרי מים, משאבות. סוגיית החניונים הופכת את זה ללא כלכלי בחיפה. בשכונת הדר אם אנחנו הורסים 200 דירות לצורך העניין, אפשר להחזיר לאותה קרקע מקסימום 400 דירות. את אותה תוספת יחידות דיור, פשוט לנייד את הזכויות ליזמים שכבר זכו. יש מחיר זכייה. אנחנו יודעים מה ערך שווי יחידת דיור. פשוט לעשות תוכנית עם קו כחול בשכונת הדר וקו כחול של תוכנית מקבלת זכויות. יש את זה בתל אביב סביב סוגיית השימור הרבה שנים. זה לא איזו שהיא המצאה שנולדה כאן היום. צריך ליישם אותה וצריך רצון ליישם אותה. אין לנו ציפייה שזה יקרה במשמרת הנוכחית בעיריית חיפה, לצערי. אני מחזיק פה בקשה שהגשתי לפי סעיף 140(א) לפקודת העיריות. הבקשה הוגשה בתחילת דצמבר. כתבתי – "ברקע מלחמת חרבות ברזל והעובדה כי בחיפה קיימים פערי מיגון משמעותיים, קרוב ל-50%", הסקר שנעשה, "תקצבה המדינה באמצעות משרדי הממשלה וגופים מממנים", יש מפעל הפיס, "תקציב לטובת ביצוע והשלמת פערי מיגון". סעיף 140(א) לפקודת העיריות מחייב את הרשות המקומית להעביר לי כל חומר שאני מבקש. "עדיין לא קיבלתי תשובה באילו בתי ספר קיים תכנון לביצוע מיגון". אני כאן אומר לכם את התשובה, שלא קיבלתי. אין בית ספר חרדי אחד בשכונת הדר, אני הורס את החגיגה, שקיבל מיגון. אף אחד לא. למראית עין, אחד לא, אז הסוגיה הזאת לא יכולה לידון בחיפה, לצערי. היא צריכה לעלות לירושלים ולידון כאן. יש בעיה אמיתית. יש בעיה של חוסר רצון. אם יהיה רצון הכול יכול להיפתר. היינו שם. הרשות הממשלתית צריכה להיכנס פנימה לאירוע הזה, להביא סוקר שימור מטעמה שלא יהפוך את האירוע של השימור לאירוע פוליטי או לאירוע שמנסה להדיר אוכלוסייה כזו או אחרת מתנאים שמגיעים להם. לבצע עבודת עומק אמיתית ולסמן מבנים שאותם כן צריך לשמר, ולעשות תוכנית כוללנית לשכונת הדר. לסמן את המבנים לשימור על צירים מרכזיים, מבנים שיש להם איזה שהוא ערך אמיתי אכן לשימור. את המבנים האחרים צריך להרוס. התחדשות עירונית, את הזכויות לנייד לשכונות אחרות שיודעות לקלוט את הזכויות הללו ולייצר התחדשות עירונית כלכלית. סוגיית קרקע משלימה לא רלוונטית בתקופה הנוכחית. המדינה הפסיקה. אני עוד הייתי בתקופות שקיבלנו את האצטדיון לקרקע משלימה עבור דגניה. המדינה היום לא נותנת קרקע משלימה, ככה שהפתרון הזה לא רלוונטי. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> אתה מטעה בעובדות. סטטיסטית זה לא נכון מה שאתה אומר. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> הרשות הממשלתית נמצאת כאן? << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> קרקע משלימה זה רמ"י. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> אני הייתי ברמ"י. רמ"י היום נותנת קרקע משלימה לפרויקטים. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> כן, כן. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> היא תענה. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> היא לא רמ"י. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> את מכירה התחדשות עירונית היום ב-2025 שהמדינה נותנת קרקע משלימה להתחדשות עירונית? << אורח >> עינת אדרי: << אורח >> זה בעייתי. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> תגידי אין. << אורח >> עינת אדרי: << אורח >> יש כאלה שכבר בתהליך וזה לא הסתיים. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> אין קרקע משלימה. צריך ללכת לניוד זכויות. ניוד זכויות יכול לעבוד? אז נלך לניוד זכויות. אני מציף גם את העניין של מוסדות החינוך. יש תקציב ממשלה שהגיע לעיר חיפה. יש 48 מיליון שקל. הוא אושר במשרד החינוך להקמת בית ספר בקריית שמואל. עיריית חיפה, ועדת כספים לא אישרה את הסעיף התקציבי הזה, שיש 100% מימון לבניית בית הספר, למה? כי זה לאוכלוסייה מסוימת. יש פה אירוע הרבה יותר רחב מהסוגיה של איפה המקלט ובאיזה חניון ישנו, לכן אנחנו באנו לכאן ומבקשים את העזרה שלכם כממשלה להיכנס פנימה לאירוע הזה. רשות ממשלתית להתחדשות עירונית – צריך את רמ"י כמי ששווקה את הקרקעות. אני חושב שבמסגרת הסכם הגג יש אפשרות כזאת גם בלי אישור מחודש. כל מה שאני מציע כאן זה מנגנונים קיימים. פשוט צריך לרצות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> אני חייבת רק לתקן עובדתית את העניין של הניוד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תני את התיקונים שאת חושבת שנדרש, ואחר כך נשמע את החברים מלשכת עורכי הדין ואת הרעיון היצירתי שלכם. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> אוקיי. חברי היה חמש שנים לפניי בתפקיד ולכן הייתי מצפה שאת הרעיונות הגדולים שלו היה מיישם כבר אז. יכול להיות שאם הם היו מיושמים אז, לא היינו נמצאים במצב שבו הוא מציע לנייד זכויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את הוויכוחים הפנים-ארגוניים תשמרו לישיבות מליאה. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> אם זה עובד היום צריך לעשות את זה היום. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> ההצעה היא לנייד זכויות לשכונת הסכם גג שכולם, כל המגרשים בה למעט אחד של מת"מ שהוא לא בייעוד מגורים, עברו כבר דיונים להיתרים בוועדה המקומית. 2,500 כבר בבנייה. שאר 3,700 יחידות הדיור הנוספות לפני חתימה על היתרים, כבר במילוי כלל התנאים, לכן אף אחד לא יפתח את זה מחדש. דרך אגב, ב-2019 כשהוא היה בתפקיד אפשר אז היה, כי ב-2019 ו-2021 שווקו הקרקעות ואז אפשר היה לפתוח את זה מחדש גם כשפתחו את התב"ע מחדש. האופציה היחידה הנוספת של הסכם הגג זה בסיס מש"א שאליו ניתן לנייד זכויות, שזה בסיס שאחרי סיור שעשינו עם רמ"י שם, צפוי להתפנות אולי בעוד 15 שנים. למרות זאת אמרנו, בואו נקדם בכל זאת תב"ע כדי לראות איך אנחנו מזרזים. דרך אגב, יש פסיקה של בית משפט עליון. המש"א אמור לקלוט ניוד זכויות משטחים אחרים שהם לא מהדר. קרקע משלימה רמ"י. ישבנו עם ינקי קוינט, יושב-ראש רמ"י מספר פעמים. במסגרת הסכמי הגג הרי דיברו על מספר יחידות דיור שכל רשות מקומית תחת הסכם תקבל במסגרת קרקעות משלימות. הייתה תקופה שרמ"י אמרה, אנחנו לא נטפל בקרקעות משלימות אלא ניתן לכם את שווי הכסף כדי שהם יתפקדו. רמ"י מאוד תמכו בזה. למרבה הצער, דרך אגב, ועל זה שווה דיון אצלכם פה, האוצר סירב למנגנון הזה של שווי כספי, עינת מאשרת את זה, ולכן רמ"י חזרו חזרה אחורה ויצרו מנגנון אחר, מאוד מורכב של שיווק אותן קרקעות משלימות בהנחות של 80% לקרקע צמודת דופן או קרקע לא צמודת דופן אבל שתהיה תחת אותו קו כחול. הסיבה שביקשנו ממנכ"ל משרד השיכון תקצוב לתב"ע להדר כדי לבדוק במקומות שבהם אנחנו נראה שלא יהיה כלכלי את המיגון או את הפינוי-בינוי בגלל גודל המגרש, היא באמת לייצר ולאתר את המקומות שאליהם כן ניתן לנייד את הזכויות או בשולי הדר או בקרקעות אחרות בעיר חיפה. אנחנו בניגוד לטענות של חברי לא שוקלים שיקולים מגזריים אלא באמת שיקולים גיאוגרפיים. לא בכדי ביקשנו את אותו תקציב לתב"ע להדר, ואני גם מאמינה שמשרד השיכון ידע להביא את התקציב הזה שטוב שהיה מתוקצב כבר לפני חמש שנים, אבל אף פעם לא מאוחר מידי. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. החברים מלשכת עורכי הדין, אתם רוצים להציג את עצמכם ולהציג את התוכנית? << אורח >> אדיר צבי: << אורח >> קודם כל נעים מאוד. אני עו"ד אדיר צבי מטעם לשכת עורכי הדין, מהוועדה להתחדשות עירונית. אנחנו רוצים להודות קודם כל ליושב-ראש הוועדה וחברי הכנסת שקבעו את הדיון הזה. אמרת שזה טוב לדבר אחרון, אז מבחינתנו זה קצת פחות טוב כי דיברו כבר על הכול. אנחנו נשתדל לא לחזור על דברים. אני חייב לציין משהו אחד בתור חיפאי. נולדתי בחיפה, אני גר בחיפה ואני גם אסיים את החיים בחיפה. אני חיפאי גאה. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> היום בדיוק חתמתי לו על היטל השבחה לבית שלו, אז אני יודעת שהוא יסיים את החיים בחיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הבהלת אותנו על מה חתמת לו. << אורח >> אדיר צבי: << אורח >> אני רוצה רק לספר לכם, חברי הוועדה שהדר, כשאנחנו היינו ילדים הייתה המרכז המסחרי והיינו יורדים לשם לעשות קניות. היום אין לי אומץ לעבור שם עם האוטו מרוב שהיא התדרדרה, וזה לא באשמת אף אחד. זה פשוט כי שם לא קידמו פרויקטים. שמעתי שהנושא נגרר לעניין השימור. מבחינת העמדה של לשכת עורכי הדין אנחנו כמובן תומכים בשימור. אין על זה שום שאלה בכלל. רציתי גם לציין שחוץ מלשמר מבנים גם צריך לשמר את חיי האדם, לדאוג להם לממ"דים תקניים. לא דיברו על זה פה אבל גם לחזק את המבנים מפני רעידות אדמה. אנחנו בעמדה של לא להרוס את המבנים לשימור. מבחינתנו, מבחינת הידע שלנו בעיר חיפה ובכלל פרויקטים, גם אם יהרסו ויבנו בניין חדש, לא יהיו כלכליים. אנחנו יודעים את זה מהשוק, מהשטח, מבעלי דירות שפונים אלינו לאתר להם יזם. גם יזם אופטימיסט חסר תקנה שטועה לחשוב שיהרסו בניין, בסוף זה לא כלכלי. דיברתם פה על מגרשי השלמה. זה רמ"י. אנחנו בלשכת עורכי הדין לא יכולים להגיד לכם מה המדיניות. אנחנו כמובן נברך על זה. הפתרון כמו ששרית אמרה זה ניוד זכויות. אני מוכרח לציין בלי לעשות השוואה כמובן, אבל מהרגע ששרית נכנסה אנחנו רואים שיתוף פעולה בפרויקטים בחיפה ויש נכונות לעשות הכול. איך שאנחנו רואים את זה, הבעיה היא בתכלול של כל הדברים האלה. אנחנו מציעים שתהיה איזו שהיא ועדת משנה לוועדה הזאת, שניפגש נציגים מכל רשות. אנחנו מציעים את עצמנו גם כדי להשתתף בישיבות האלה כמובן בהתנדבות מלאה, ולנסות למצוא מקומות לניוד זכויות. בגלל הטופוגרפיה של העיר חיפה יש בעיה של גובה בהדר. גם אם נגיע להסכמות על הריסת מבנים או משהו כזה, אי אפשר לעלות לגובה. זה יחסום את כל הנוף של שכונות הכרמל. צריך למצוא, שרית, מקומות אחרים לנייד זכויות גם במתחמים שהם מקודמים עכשיו על ידי יזמים אחרים במקומות שהגובה לא מפריע, ואז אפשר לתת להם לעלות לגובה כנגד החיזוק והשיקום של המבנים בהדר, אם זה ציר מרכז הכרמל, אם זה שכונות החוף במקומות שאפשר, אם זה בנווה שאנן במקומות שאפשר לעלות לגובה ולא להפריע לשכונות מעל. יש לנו המון רעיונות איך עושים את זה, אבל כדי לקדם דבר כזה אני מסכים עם שרית שקודם כל צריך תוכנית תב"ע במימון של הרשות להתחדשות עירונית. אחרי שנדע לנתח את הכלכליות של כל דבר כזה וכל מתחם, איזה השלמה הוא צריך, ניתן יהיה לפנות ליזמים שכבר מקדמים במתחמים במקומות אחרים, ולהציע להם שיפור זכויות בתנאי שהם יעשו את הפרויקטים בהדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בלהה מצגר: << אורח >> עו"ד בלהה מצגר. אני משמשת עם אדיר כיושבת-ראש ועדת התחדשות עירונית במחוז חיפה, ומשנה ליו"ר ועדת התחדשות עירונית בלשכת עורכי הדין. יותר מזה, אני מלווה אלפי בעלי דירות בכל הארץ ולכן אני חושבת שהדיון הזה הוא סופר מהותי. אני אפתח מהפן האישי שלי. גם אני גדלתי בשכונת מצוקה. נולדתי בשכונת החוף, בשפרינצק. מבחינתי הפינוי-בינוי ובכלל מצוקת המיגון וחיזוק הבניינים זה לא רק מספרים, זה לא רק בניינים, זה האנשים וזה מה שחשוב. זה נכון שיש הרבה בעיות בתחום ההתחדשות העירונית. אנחנו מלווים אלפי בעלי דירות ואנחנו יודעים שיש בעיות כלכליות לא רק בשכונת הדר, אבל כן, ובמיוחד לאור העובדה שאנחנו גם מדברים אחרונים, אז אני מבינה פי כמה ששכונת הדר זו שכונה שונה. זו שכונה מאתגרת. צריך גם להודות לחברתי, יושבת-ראש הוועדה. יש אלפי בעלי דירות שכן נכנסנו להתחדשות עירונית בחיפה. גם שמעתי את הנתונים. יש פינוי-בינוי בשכונות החוף, יש פינוי-בינוי בכרמל, אבל בשכונת הדר אין משלל סיבות ששמענו, בין אם זה מגזרים מעורבים ואתגרים תכנוניים ושימור, שיש אתגר לפנות, ואוכלוסייה קשישה ומוגבלת. זו שכונה באמת מיוחדת ולכן לא צריך להסתכל עליה כמו כל השכונות שמקודמות בפרויקטים של התחדשות עירונית. אני שמחה באמת שאנחנו מוזמנים לוועדה הזו. שלא יהיה ספק, יש יזמים שרוצים לקדם פרויקטים. יש תושבים שרוצים את הפרויקטים אבל זה לא ניתן משלל הסיבות שכל האנשים המכובדים שישבו פה הציגו, לכן מה שאנחנו מציעים, שחלק מזה באמת זה אותה הצעה של ניוד זכויות, אבל שתוקם שדולת הדר. שיוקם צוות בין-משרדי שיבוא ויתכלל את כל האירוע הזה. אני חושבת שהדבר הכי יפה שיצמח מההחלטה הזו ככל ותצא פה מהישיבה, שאם המודל הזה יצליח, אפשר יהיה לשכפל אותו לעוד הרבה שכונות. נכון שאנחנו לא מדברים על מצב הרעב בעולם ויש לנו אלף ואחד בעיות במדינה. אנחנו בסך הכול מדברים על שכונה בתוך עיר. אני חושבת שהיתרון הגדול, שאם אנחנו נצא מפה עם איזה שהוא פיילוט ונצליח להקים שדולת הדר, צוות בין-משרדי שיתכלל את הגורמים בעירייה ואת הגורמים בממשלה ואת הגורמים ברשויות ואותנו גם כלשכה, נשמח להיות חלק עם כל המכובדים פה, הדברים האלה יקרו, ופגישת המשך ותהליכים שנייצר יעזרו גם לשכונה עצמה. המודל, אם הוא יצליח נוכל לשכפל אותו לעוד הרבה שכונות מאתגרות במדינה. זה לדעתי הדבר הכי גדול שיכול לצאת מפה. תודה שהזמנתם אותנו ונקווה שנהיה בפגישת המשך לתהליך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אברהם, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> אני אתייחס בקצרה. אני חושב שהיה פה דיון מקיף ודיברו על הכול. אני רוצה להגיד שאת הדיון יזמתי לא נגד העירייה. אני חושב שהראשונה שהלכתי לספר לה שאני עושה דיון כזה זו אישה חשובה שאני מכיר ומעריך מאוד, קוראים לה שרית גולן. הבאנו את זה לפה כי אני באמת מאמין, לא רק אני, עוד הרבה אנשים שחייבים להביא את המדינה לאירוע הזה. זה לא מספיק רק רשות. אני אחדד בשתי מילים את מה שאדיר אמר. הייתי רוצה שייצא קול קורא ליזמים שכרגע יש להם תוכניות בעיר, שמכירים את העיר, יזמים שחיים את העיר. העירייה מכירה אותם, שבונים ויכולים לתת להם במקומות שאין להם הגבלת גובה, או זכויות. אני רק רוצה להזכיר שבחצי שנה האחרונה היה ויכוח גדול בוועדות שאני יושב עם שרית המון שעות, וגם ידידי מיכי. היו הרבה ויכוחים בין שמאים של הוועדה לשמאים של היזמים לגבי יחס מכפיל בשכונות החוף, האם זה 3.9 או 4.5. אני רוצה שאת הדיון הזה בואו נייתר. קחו 4.5 ותיתנו באזורים שלא כלכליים. בהדר או בשכונות אחרות תנו מענה להתחדשות עירונית כדי למגן את העיר. הקריאה הזאת היא קריאה שאני מקווה מאוד שלא תיכתב בדם. אנחנו רוצים קריאת השכמה לכל הגורמים בדבר להיכנס תחת האלונקה וליישם את התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. ממש בדקה כי אני מעכב את ועדת כספים. << אורח >> רן נאור: << אורח >> אין בעיה. לי קוראים רן, אני מאורטק מערכות מיגון. יש פתרונות לכל מה שדיברו פה, פתרונות מאושרים פיקוד העורף. זה נקרא שיפורי מיגון. צריך לזכור ששליש מהמבנים במדינת ישראל לא מוגנים. לא רק שכונת הדר. שליש מהמבנים. כל המטרה של המערכות האלה זה בדיוק לדברים האלה. אנחנו ממגנים מאות בניינים לשימור במדינת ישראל. זמני הביצוע מהירים. אני מדבר איתך על בין שבוע לעשרה ימים שנסגר בית. אנחנו ממגנים מאות יחידות לעמיגור, לסוכנות היהודית, מבנים לשימור במדינת ישראל, מפוארים, יפהפיים. המערכות האלה גם ב"עם כלביא" הוכיחו את עצמן. הטיל שפגע במכון ויצמן פגע שבעה מטר מחדר ממוגן בטכנולוגיה הזאת, ויצא משם בן אדם חי ושלם. זה גם הוכיח את עצמו חי לא רק בניסויים שפיקוד העורף עשה, וגם שם זה עמד בצורה פנטסטית. אני תומך פה בעמדה של עיריית חיפה. אפשר מחר בבוקר לסגור פערי מיגון בכל מדינת ישראל ובטח בהדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הבעיה בשכונה בהדר היא לא רק המיגון אלא החיזוק של המבנה. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> הפתרון שאתה אומר לא מתאים למשפחה עם עשרה ילדים שאין לה כסף לשים שקל, ופה בפינוי-בינוי היא יכולה לקבל תוספת ללא עלות. << אורח >> רן נאור: << אורח >> פינוי-בינוי זה אחרי המלחמות הקרובות שיהיו, וזה, מחר בבוקר יש להם מיגון לחיות ולעבור את המלחמות הקרובות. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> זה שאתה אומר ששליש מדינת ישראל לא מוגנת, זה לא אומר שלא נקדם את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אני רוצה לסכם. אני מתנצל שאני דוחק בכם כי צריך לעלות לוועדת כספים. אני קודם כל מודה שכל מי שהגיע, גם לנציגים מהעירייה, גם אלו לשעבר, גם אלו לעתיד, גם לאלה שמכהנים כרגע. בשכונת הדר בחיפה, מאחר ויצא לי לעבוד כמו שאמרתי, בכובעי לפני שהגעתי לכנסת לא מעט באזור חיפה, זו באמת שכונה מאוד מאתגרת ולא כל כך כדאית ליזמים כדי לבצע שם פרויקטים של יזמות והתחדשות ובנייה. בסוף אנחנו מסתכלים על הנתונים והם לא כל כך מזהירים אם 95% מהמבנים שם, אין בהם מיגון, ו-80% מהמתגוררים בשכונה הזו הם מבוגרים וילדים בסוציו-אקונומי לא כל כך גבוה. זו אוכלוסייה שלא יכולה להרשות לעצמה שיפוץ ובינוי, אלא היא צריכה סיוע שידחוף אותה מבחוץ, אם זה המדינה או אם זה הרשות, עיריית חיפה במקרה הזה, לכן אני מבקש קודם כל להתחבר לסוף של הדברים שלך, אברהם, ולשרית. בסוף צריך לעבוד פה ביחד, בשיתוף פעולה. המטרה של שניכם, אני בטוח שהיא זהה, לתת מיגון ופתרון וצורת חיים ראויה לתושבי חיפה. אם הם מהמגזר החרדי או הערבי או הכללי, פחות רלוונטי. כרגע אנחנו מדברים על שכונה שיש בה באמת רוב של ציבור חרדי. יש שם הרבה מאוד ילדים. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> אין בה רוב. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> אין בה רוב בכלל. ממש לא. אנחנו אולי 20% או 25%. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אין בה רוב חרדי. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> הלחצת אותי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נבהלת מהרוב החרדי? << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> אנחנו חושבים על אותו דבר, שרית. זה מענה לכלל המגזרים. << אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >> אברהם הוא אחד מהחברים הטובים שלי במועצה. גילוי נאות. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> תודה. כמים פנים אל פנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יופי, אז אנחנו שמחים שככה אנחנו מסיימים את הדיון. אני כן מבקש להתחבר לצוות הזה שכדאי שיקום, שיחבר בתוכו גם את חברי המליאה, גם את ראש העיר, את סגניו, את המשרדים הרלוונטיים בממשלה. אני חושב שגם כדאי לחבר את חבר הכנסת אכרם חסון שמגיע עם הרבה ניסיון וגם חבר ועדה. כך הוא יוכל לעדכן את הוועדה בצורה עניינית, מקצועית ושוטפת, וגם אנחנו נבקש לבדוק מה קורה. בסופו של דבר הוועדה הזו קיימה לא מעט דיונים והיא תמשיך לקיים דיונים גם על הפיקוח של מה שקורה אחרי מבצע "עם כלביא" וגם בהתמגנות והמוכנות לרעידות אדמה. אני מאוד מקווה שמהדיון הזה תצא איזו שהיא בשורה ובאמת תתחילו לעבוד כדי לקדם התחדשות עירונית, והלוואי לפחות איזו שהיא בשורה שתיתן גם תקווה ליזמים להיכנס גם לשכונה הזו. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> תודה רבה. מעריך מאוד את מה שעשית היום. אני חושב שזה יירשם בהיסטוריה של חיפה בכלל וגם של שכונת הדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על אחד ממבני השימור תרשום את התאריך של הוועדה היום. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> בעזרת השם. דיברת שחשוב לך ועשית ועדה על נושא של מיגון. אני אוסיף את הנקודה שמשרד החינוך בדצמבר הזה מחזירים לאוצר 50 מיליון שקלים למיגון בתי ספר מפני רעידות אדמה. התקציב הזה יכול היה להיות מנוצל בעיר חיפה. יש כמה וכמה בתי ספר שלא ממוגנים לרעידות אדמה וחבל שלא עושים את זה כל יום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא מכיר את מה שאתה מציע, ואני מניח שזו שאלה שצריכה לעבור לעיריית חיפה. << אורח >> מיכי אלפר: << אורח >> אני לוקח את האמירה הזאת לעובדה שאם הממשלה לא תיכנס לאירוע של חיפה בסוגיה של התחדשות עירונית, ויש לממשלה את הזרועות המתאימים, אנחנו ניפגש פה אם יתקיים דיון כזה, בעוד שנה או בעוד שנתיים במצב זהה. העובדה שעיריית חיפה תוקצבה במיגון בתי ספר, ובית ספר חרדי לא מוגן זה מספר את הסיפור של הישיבה הזאת. בזה אפשר לסיים. המסקנה, שרק המדינה אם היא תיקח אחריות על העניין, יש סיכוי שמשהו טוב יקרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נבדוק מה הסיפור של הסכום הזה. רק עוד הערה לנושא של השימור. בתור אחד שרואה בשימור משהו מאוד חשוב ומעניין, אני חושב שבאמת כמו שנאמר פה, בשכונות שהציבור לא יודע לעמוד בגזירה הזו אני חושב שכדאי לבחון, גם אמרת, שרית, שיש לכם כל מיני התפתלויות, נקרא לזה כך, כדי לקדם ולזרז. לפעמים יש אפשרויות לחשוב מחוץ לקופסה ולשמר צירים מרכזיים או מבנים מסוימים ולאו דווקא שכונה שלמה שבסוף אנחנו רוצים שתפרח ותגדל ותתפתח, כי בסוף המבנים הקיימים, אין בהם אפשרות לשכן גם אם היו נהדרים וחדשים. אין שם אפשרות לשכן את האוכלוסייה שהולכת וגדלה שם, לכן צריכים עוד דירות. לא רק לחזק את המבנים הקיימים אלא פשוט צריך עוד תוספת של יחידות דיור לשכונה המסוימת הזו. לא רק שם אבל בכלל כדי להגדיל. << אורח >> חומי נוברשטרן: << אורח >> אדוני, אני יודעת שאתה ממהר אבל אני לא חושבת ששימור הוא כזו גזירה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אמרתי, יש גזירה שהציבור לא יודע לעמוד בה. << אורח >> חומי נוברשטרן: << אורח >> אנחנו לא ניכנס כרגע, אתה ממהר, אבל הציבור יודע לעמוד והציבור נענה והציבור יודע גם לעשות את הרווחים מנושא השימור. יש דוגמאות לכך. נכון, צריך לדעת לשלב את השימור עם הפיתוח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, לכן אני אומר לבחון בצורה נוספת את המקרים המדוברים. << אורח >> חומי נוברשטרן: << אורח >> אנחנו באמת חיים את המציאות הישראלית ומנסים למצוא את הפתרונות שישלבו גם את השימור וגם את הפיתוח, אבל לא למחוק את מה שקיים ולהגיד, אני בונה כאן משהו חדש שלא ידע את יוסף. << אורח >> אברהם שטרן: << אורח >> גם אנחנו לא רוצים למחוק. יש רחובות שלמים בהדר שאין להם שימור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, נסיים את הדיון באווירה אופטימית שהייתה מקודם, ובאמת תשבו ביחד. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:39. << סיום >>