חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
054-7792743
ינואר
2026
חברות ישראל בארגון הבריאות העולמי –
ניתוח סיכונים מדיניים והשלכות
נגה א רבל
עיקרים:
חברותה של ישרא
ל ב ארב"ל הובילו בשנים האחרונות לפגיעה אנושה באינטרסים המדיניים הישירים של ישראל
מול מספר גדל של מדינות הנהנות מסיוע ישראלי מבלי לשלם על כך תמורה מדיני .ת ישראל חייבת לשקול ויתור
על מדיניות החברות ""בכל מחיר ה של
בארב"ל לטובת בחינה עניינית של יתרונות ה שת"פ
ה"בינ ל מעבר לעצם
.קיומו של השת"פ
( ספציפית בהתייחס לארגון הבריאות העולמיWHO
)
מדינית –
המשך חברות ישראל
ב-
WHO
מחזקת כוחות טוטליטריים ,בעולם בניגוד לאינטרס הלאומי של ישראל
כמדינה קטנה ואיכותית ומכפיף אותה לסיוע לאויביה ללא תמורה מדינית .הולמת
רפואית
/ בריאותית –
החברות בארגון כופה ד ורשת מישראל לכפות על אזרחיה נהלים ומדיניות שאינם הולמים
את צרכי הם
כדי לשמור על מעמדה של ישראל בארגון .
יש חלופות
לית רונות שמעניקה החברות בארגון (דוגמת שיתופי ידע) שיהיו ככל הנראה יעילות יותר, ומזיקות
פחות ,
הן לצרכים הבריאותיים של הציבור ו
הן לאינטרסים המדיניי .ם שלה
המלצה: לשקו
ל בכובד ראש את המש( ך החברות בארגון, בייחוד לאור פרישת ארה"ב1/2025
)
שבעקבותיה
הפכה החברות הישראלית בארגון מסוכנת יותר
ו מנוגדת לאינטרס הלאומי .
2
054-7792743
ינואר
2026
ניתו ח
מפורט:
הסביבה ה
גיאו-
אסטרטגי
ת :
השיח האקדמי מתאר את התמורות במערכת הבינ"ל בעשורים האחרונים כתנועה מעו "לם "חד קוטבי , שבו
מש משת ארה"ב עוגן מעצמתי
כ מעט בלעדי–
לעולם רב קטבי שבו
מספר מרכזי כוב ד מעצמתיים, ב ,דגש על סין
רוסיה ובמידה פחותה משתי
הן, הא
יחוד האירופי
נאבקים על הגמוניה רעיונית.
בנוסף לעליה מובחנת בקרבות
במרחבי הכוח ה קלאסיים של ש
ימוש בכוח צבאי והשפעה ישירה ,
המאבק הבין
מעצמתי ניטש גם על שליטה במסגרות הבינ"ל שהוקמו בעקבות ניצחון המער ב במלחמת העולם
השניה, על
שווק ים
, משאבים ונתיבי סחר ועל רכיבי השפעה "רכ "ה נוספים .בשנות ה-
60
של המאה ה-
20
התחרו ארה"ב
ורוסיה ביניה ן ,מי תגיע ראשונה לירח. היום נאבקות ארה"ב וסין על שליטה בטכנולוגיות ייצור מתקדמות ומשאבי
.טבע
מדיניות
החוץ הישראלי
ת :
ככלל, הוכפ פה מדיניות
החוץ של ישראל ,מיום הקמתה, ל
צרכי הביט
חון
.שלה
ממשלות מ פא"י הראשונות
הצהירו על רצונם ב הכרה ערבית ובקידום.שלום עולמי
בעשורים שחלפו צומצמה עוד יותר השאפתנות
הישראלית בתחום החוץ לכדי
"ס
יום הסכסוך הישראלי-
"ערבי
והבטחת מעמדה של
ישראל "במש ."פחת העמים
ה אפולוגטיקה המדיני ת ,
,יצרה מדיניות חוץ חד מימדית הרואה במדיניות החוץ בעיקר כלי בשירות מדיניות
ה
ביטחון
, שכשלעצמה, התאפיינה בתגוב
תיות יתר
.וברתיעה מיוזמה
ציר יסודי של המדיניות לעיל הוא הסתמכות על
"משענת מעצמ "תית
(בעבר צרפת, כיום ארה"ב) .
,במקור
נועדה המשענת לשמש מכפיל כוח ומגן
זמני
למדינה
צעירה מפני אויביה
,הרבים בעודה מבסס עצמה ככוח
עצמאי .ככ ,זו נכללה ביעדי המדיניות במקור הכוונה לגוון משענות
או לכל הפחות, להמנע מתלות עמוקה מדי
.במעצמה יחידה עקרונות אלו של השימוש במשענת הושחתו לבלי הכר .
בעשורים האחרונים , בד בבד עם נסיגה אמריקנית חד משמעית מאחריות בינ"ל, תוך התכנסות ומיקוד באינטרס
הל ,אומי האמריקני ישראל התפ רקה
מחופש הפעולה הביט
ח
וני והמ דיני שלה לטובת תלות גוברת בארה"ב
כמשענת יחידה
, שהה
שענות עליה ו קבלת
הסכמתה הפכו כמעט לתנאי הכרחי לפעולה יש ,ראלית התחומי
הביטחון והחוץ כאחד .
השינויים במאר ,ג ומערך הכוחות בעולם
מחייבים בחינ
ה מחודשת של המדיניות הישראלית
, ש יותר
משאומצה, התקבלה להלכה כ
פועל י .וצא של העדר קבלת החלטה מושכלת אחרת
א פילו היה הגיון מסדר
בהתפוגגות השאיפה הישראלית לריבונות עצמאית
בעולם החד קטבי של ניצחון המערב ב"מלחמה הקרה", אין
בה הגיון בעולם רב קטבי שבו מ אתגרות סין הטוטליטרית
ורוסיה הלעומתית את ההגמוניה המערבית , לרבות
באמצעות החדרת רעיונות זרים לאידאולוגיה הליברלית המערבית, ל
מערכת ה ארגונים הבינ"ל שהוקמה כחלק
מהסדר המערבי העולמי בע .קבות מלחמת העולם השניה
:מדיניות חוץ בנוגע לארגונים בינ"ל
המבנה הלקוי של מדיניות החוץ הישראלית ו של אופן גיבושה, יצרו היררכיה מעורפלת
בין הגופים האחראים
ל
עיצוב ומימוש של המדיניות בפועל וכפועל יו צא עיצבו מערכת לא מקצועית וחסרת אונים תפקודית.
צורך
3
054-7792743
ינואר
2026
באישור והסכמה בינ"ל ל
כל פעולה ישראלית
הפך לאבן הפינה של מדיניות החוץ הישראלית
והוליד את
מ דיניות
""האג'נדה החיובית :
חתירה ישראלית לחברות ב כל ארגון ואמנה בינ"ל המוכנים לקבלנו לשורותיהם ,
בכוונה
מוצ הרת לפעול
שלא
יעסוק הארגון בסוגיות חשובות
או משפ יעות על ישראל , אלא בהוכחת נכסיות ישראל
לארגון .עצם החברות הישראלית בארגון ויכולתה לפעול בו לטובת אחרים ה ם המדדים העיקריים להצלחה של
מדיניות זו .
אין מדדים
להערכה של האינטרס הישראלי הבינ"ל או על מדיניות ה ,פנים אין תהליך מסודר לקיום הערכה כזו
וגם לא דירקטיבה לקיים בחי נה של השלכות
ה
חבר
ות על ישראל
בשום היבט. במקרים מסוימים, נתפסת
החברות כהכרח שאין בלתו ואי
ן לישראל סמכות לערער עליו (ראו מקרה סגירת פעילות אונר"א במ .)דינה
אין בישראל מתכלל בעל סמכות וטו על חברות בארגו
נים או אמנות .להפ ך, המערכת מבוזרת עד כדי "
משרד
הישר בעיניו יעשה".
1
דרגי הביניים אינם בוחנים השלכות אסטרטגיות מעבר לתחום ההתמחות הספציפי
שלהם, אי נם
נועצים במקבלי ההחלטות
הממונים ע ליהם וודאי.שאינם מקבלים מהם הנחיות ככל ש קיימת
אסטרטגי ה רחבה יות"ר ממדיניות "אג'נדה חיובית
ליחסי החוץ של ישראל , דרגי הביניים אינם מודעים לה .
אפילו כאשר נבחנים במשותף
היבטים משפטיים של השפה בה מנוסחות מ חויבויות בינ"ל של
ישראל
טרם
חתימה
, לא תוכנן של המחויבויות והשפ עתן על מדיניות
פנים-ישראלית או על אסטרטגיית החוץ שלה .
גם לו
היה גורם בעל סמכות
,הוריה בנושא נכון ל
סו ף2023
לא היתה מש ב
רד רה"מ, במל "ל או ב משרד החוץ הגדרת
עבודה ל "ריבונות"
ולא דירקטיבה ברורה להגן עליה .
אין
כל אינדיקציה לכך שהמצב השתנה מא ז.
אינטרסים ישראלים בגיבוש מדינ
יות חוץ :
כאמור לעיל, ראוי ונכון שיתקיים בישראל תהליך לבחינה מחדש של השענות ע ד כדי תלות בלעדי ת בעוגן
מעצמתי י
חיד שהיא
מדיניות החוץ דה פ
קט
ו ביש .ראל ייתכן שתהליך כזה יניב המלצות לדילול התלות בין אם
ב
אמצעות עצמאות רבה יותר ו
בין אם באמצעות גיוון
משענות . עם זאת, כמדינ ,ה יהודית, קטנה עם נטיה
מערבית-
,ליברלית עם חברים מע טים
בקרב שכנותיה ו בקרב ""משפחת העמים ,
ברור לכל בר דעת שאין
לישראל
ענין ב תלות במעצמה טוטליטרית
דוגמת סין .
ברור לא פחות, שאין לישראל עניין בהתעצבות המערכת הגלובלית לכדי
הג מוניה משותפת של מספר מעצמות
החולקות ביניה ן בהסכמה אזורי שליטה מקרב המדינ .ות הקטנות יותר
חזקה שישראל תהנה מעצמאו ת וחופש
פע ולה רבים יותר אם
המ אבק הבינמעצמתי יתמקד במאבק על ליבן של
מדינות קטנות י ותר
, בין אם תבח
ר בגיוון משענות ובין אם תבחר בהמשך השענות ע ל משענת יחידה– א ך תוך
דילול התלות לכדי השענות סמלית ככל האפשר, המשמרת חופש פעולה עצמאי
ככל האפשר .
משמעויות למדיניות רצויה ל"חברות בארב
ל :
בעולם ההולך ומתרחק מעקרונות החירות המערבית ומפגין מידה גוברת של אנטישמיות ו ,אנטיפתיה לישראל
"לרבות במסווה של "מדע או של ,אובייקטיביות משפטית ישראל חייבת לבחור בקפידה רבה יותר את
הפרוייקטים הבינ"ל שהיא משתתפת בהם, לבחון את תרומתם למדיניות החוץ והפנים הייחודית שלה באופן
מהותי, מעבר לעצם החברו "ת ב"משפחת העמים ולסרב להשתתפות ב מנגנונים המעבירים לידי אחרים
1 וז ו רוח הנחיית יועמ"ש הממשלה10.300
מאוגוסט2022
.בנושא
4
054-7792743
ינואר
2026
סמכויות
ריבוניות או מנרמלים קבלת החלטות בינ"ל ללא הסכמה מדעת
וללא התייחסות ספציפית לצרכיה ו/או
.לצרכי אזרחיה הייחודיים, לפי העניין
ארה"ב שימשה במשך שנים אחד מעוגני ההגנה המשמעותיים ביותר של ישראל"בארגונים בינ ל למול רוב
חב
רות עוין בדרך קבע . עם פרישתה של ארה"ב
מ ,עשרות ארגונים כאלו חברותה של ישראל בארגונים אלו
ספציפית נעשית בעייתית עבורה בשתי :רמות אסטרטגיות
א.
המשך חברות
ה של ישראל מחזק את המעצמות הטוטליטר יות
שמעמדן בארגונים אלו יתח זק כתוצאה
מהעדרות ארה"ב
. כא
מור, לישראל עדיף מצב של מ
אבק בין המ
עצמות ו ודאי שאין ל ה אינטרס בחיזוק
הכוחות ה .לא מערביים בעולם
ב .
בהעדר הגנותיה
של ארה"ב, ושל מדינ ותlike minded
נוספות
שפרשו או ש עשויות לפרוש, נעשה
מעמדה של ישראל בארגונים אלו חלש עוד יותר ויכול .ת ההזק שלהם לישראל עולה
תמונת מצב
:מדינית
ארגון הבר :יאות העולמי
חברות: ב-
20.1.25
חתם הנשיא
טראמ פ על( צו נשיאותי14155
EO
)
בו הורה על פרישת
ארה"ב
מארגון
( הבריאות העולמי
והפסקת מימון) .
אר גנטינה , החרתה החזיקה א חרי ארה"ב ופרשה מהארגון בשל "הבדלי
."השקפה עמוקים
ישראל
.הסתייגה מהשינוי האחרון בתקנות הבריאות הבינ"ל והבהירה שאינן חלות עליה
אך
התקנו ת, המעניקות לארגון סמכות
לא מבוקרת בנושאים רבים, ומחייבות את הרוב המוחלט של חברות הארג ון
.באופן שעשוי להשפיע לרעה על ישראל גם בלי שיחולו עליה התקנות באופן ישיר
מדיניות ארגונית :
בשונה מהמלצות מרכז יכין למדינ
יות ציבור ית
בריאה ואפקטיב ,ית ה-
WHO
אי נו נאמן לכללי
הפרוצדור
ה הייצוגית שלו
ופועל בניגוד
להנחיות
האמנה המכוננת שלו. כך לדוגמה, אומצו שינויים בתקנות
הבריאות העולמית מבלי שנית נו למדינות4 החודשים הנדרשים ב אמנה לדיון בנוסח הסופי . למעשה, הנוסח
הסופי אומץ פחות מ-
4 ש
עות אחרי שנכ .תב ,בנוסף הארגון משתמש ב מנגנוני בחירה
( לצאתopt out
)
חלף
מנגנוני( הברירה השלילית לשימוש בסמכותopt in
)המומלצים לשימור חירות וריבונות.
הארגון פועל בחוסר
שקיפות שיוחרף בעקבות התקנות החדשות שאימ ץ
ומשתמש ב חוסר בהירות מושגי
ת מכוו ן כדי להקל על
אימו ץ
החלטות ללא דיון ,
בטענות
של "הגנה על הציבור"
השפ עה הסינית ניכרת( "בעיסוק הרב של הארגון ב"שיוויוניותequity
)
ובניסיונותיו ל הכפיף את חירותן של
מדיני .ות לעיקרון זה הרגלי המדיניות הפסולים לעיל , צפויים ל החריף את
האחיזה הסינית בארגון ואת השפעתה
השלילית של סין
על חירות ה פעולה של מדינות חברות .
תו
עלת אופרטיבית:
חיסרון לגודל
של קבלת החלטות רפואיות- אח ד החסרונות הגדולים של מדיניות ציבורית היא הצורך לקבל
החלטה גורפת לגבי אנשים רבים
ושונים . ככל שהקבוצה
לגביה מתקבלו ת ההחלטות גדולה יותר, כך התאמת
.ההחלטה לכל פרט בקבוצה קטנה יותר קבלת החלטות בינ"ל לגבי הטיפול במחלות, כאשר מדובר באוכלוסיות
,שונות במפגיע
ב,מנהגים רמת טכנולוגיה , מתקני רפואה זמיני ם ורגישות ,ביולוגית לפתוגן ובתנאי אקלים שונים
בצורה קיצונית היא רעיון עוועים שאינו מש רת אף אחת מהאוכלוסיות שהפגיעות שלהן לפתוגן והיכולות שלהן
להתמודד איתו או ליישם החלטות קבוצתיות תהיה בהתאם–
.שונה
5
054-7792743
ינואר
2026
חיסרון לקוטן של ישראל -
כמדינה קטנה ישראל
צפויה לסבול יותר מ אחרות מקבל ת ההחלטות הקיבוצית
שנועדה לש רת את
הקבוצה הגדולה
ב .יותר האפשרית
האיו ם על ישראל בשנת שתוכרז "מדינה מורדת" אם
תסרב לחסן את ילדיה בחיסונים שארגון הבריאות העול מי קבע בעצמו
ש רמת הבטיחות שלהם ,נמוכה מעיד על
נ
זק שגורם ש יתוף הפעולה עם הארגון על יכולת קבלת החלטות .לטובת אזרחי וילדי ישראל במערכת הישראלית
אין לישראל מנו פי השפעה
שיאפשרו לה לשפר את התנה
לות הארגון .
שיתופי פעולה בינ"ל -
כמדינה יזמית, הנמצאת בקדמת הפיתוח הטכנולוג י , ישרא ל היא נכס לכל שיתוף פעולה
.ומידע בתחומי הביו טק
הניסיון בתקופת המגיפה לימדנו שמדינות רבות , ל רבות
שכלל אינן מ ,כירות בישראל
שמחות לשתף פעולה
, לחלוק מידע ול .למוד מהניסיון והידע הישראלים גם בלי תיאום בינ"ל מוסדר אין לארגון
,הבריאות העולמי מה להציא לישראל שאינה יכולה להגיע אליו בעצמה
להפך –
בעוד ששיתוף פעולה ביל
טרלי וול ונטרי, הופך
את שיתו ף הפעולה המדעי לכלי חשוב בקידום מעמדה
הבינ"ל של ישראל, שיתוף פעולה מולטילטרלי מאפשר לבנות השיח הפוטנציאליות של ישראל להנות ממה שיש
לישראל להציע, מבלי לשלם על כך מחיר בדמות שיפור ביחסן ליש.ראל
ישראל איננה זקוקה למתווך עם
שכנותיה, היא זקוקה לחופש ל סייע להם רק כאשר ובאופן שבו הסיוע משרת את האינטרסים
של אזר
חיה
ומבלי
שיכפה עליה סיוע לאויביה "בשירות "שיוויוניות" בינ ל
מסוכנת ועיוו רת לצרכיה של ישראל .
התאמה לסטנדרטים בינ"ל ,
,שישראל מאמינה שמשרתים את האינטרסים הפרטיקולריים שלה אינה תלויה
בחברות
ב-
WHO
.. חברות בארגון, הופכת את הסטנדרטים למחייבים גם במקרים שאין לישראל עניין בהם
משמעויות והמלצות לישר
אל:
מדינית: החברות בארגון הבריאות העולמי מחלישה, לא מחזקת את קשריה החיוביים של ישראל
עם שכנותיה
ועם בנו ת שיח בעולם . הארגון סובל מהטיה סינית ומהטיה אנ
טי
שמית הצ פויות להחריף בעקבות פרישתה של
.ארה"ב מהארגון
,המשך חברותה של ישראל בארגון מעניק לגיטימציה ומעצים
כוחות אנטי-
דמוקרטיים
וטוטלי טריים
.שכמדינה קטנה אין לישראל אינטרס לחזק
קבלת החלטות
רפ ואי ת :
תועלת שלילית בשל צורך להתאים להנחיות המכוונות להתאמה של מדיניות לצרכים
ג
לובליים שחלקם מנוגדים במובהק לצרכים של האו
כלוסיה ביש.ראל ל יתרונות דוגמת שיתופי פעולה וידע יש
חלופות מסוכנות פחות לאזרחי ישראל ולחירות המ
דינית שלה .
המלצו ת :
פרישה -
בהעדר
יתרון משמעותי, מדיני או אופ רטיבי–
בריאותי
, ובהנתן הנזקים הכבדים שנג רמים לחופש
הפעולה הישראלי הן ב מתן
מענה לצרכי הבריא
ו ת של אזרחי
י שראל והן בהתייחס לאינטרסים המדיניים-
,אסטרטגיים שלה אין .הצדקה להמשך חברות ישראל בארגון
חלופות - ככל ש נ פגעים שיתופי מידע חיוניים, יש לחפש להם חלופות ראויות, אך לא במחיר המשך השארות
.בארגון