חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
18.1.2026
לכבוד
חברי ועדת הבריאות, כנסת ישראל
:הנדון
סיכוני פרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי
החברות הישראלית בארגון הבריאות העולמי
מדינת
ישראל מחויבת לקידום בריאות אוניברסלית מכוח האמנה הבינלאומית בדבר זכויות
כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966
)האמנה אושררה על ידי ישראל בשנת1991
(. החברות
בארגון הבריאות העולמי, שתכליתו כאמור קידום בריאות גלובלית, מבטאת מחויבות זו.
פרישת
ישראל מארגון הבריאות העולמי
( WHO)
עלולה לגרום לפגיעה משמעותית
בביטחון
לאומי
ובריאות תושביה
וביכולת המדינה לשתף פעולה עם גופי בריאות עולמיים.
בריאות הציבור איננה רק סוגיה מקצועית
צרה
אלא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל.
מגפות, שינויי אקלים, טרור ביולוגי וזיהום סביבתי אינם עוצרים בגבולות מדיניים, ולכן שיתוף
פעולה בינלאומי הוא הכרחי לשמירה על ביטחון ובריאות אזרחי ישראל. חברות פעילה בארגון
הבריאות העולמי מבטיחה את שימור האינטרסים של י
שראל במערכת הבריאות העולמית ואת
שילובה כמדינה מובילה בפתרונות רפואיים וטכנולוגיים
.
להלן הסיבות המרכזיות שבגינן חשוב
שישראל תישאר חברה בארגון
:
1. גישה למידע רפואי גלובלי והתראות מוקדמות
ארגון הבריאות העולמי
מספק התראות מוקדמות על מגפות והתפרצויות עולמיות
)אב
ולה, פוליו
,
שפעת עונתית
, קורונה ועוד(
.
חברות בארגון מאפשרת לישראל גישה מיידית לנתונים רפואיים
קריטיים, עדכונים מחקריים ופרוטוקולים להתמודדות עם מחלות זיהומיות
, כולל פיתוח חיסונים
ושיתוף
של
חומר ביולוגי
)וירוסים, חיידקים, פטריות, תאים, ועוד(
.
באופן ברור יש לישראל גישה
דרך ארגון הבריאות העולמי למעבדות ייחוס, מצויינות מקצועית וסיוע בקבלת החלטות לביעור
מחלות כמו פוליו, חצבת ואדמת. ישראל חברה פעילה ברשת העולמית דרך האזור האירופאי של
ארגון הבריאות העולמי. הקשר הז
ה חשוב והינו יום יומי. בנוסף, ישראל שותפה לרשת העולמית
של ארגון הבריאות העולמי שאחראית על קביעת החיסונים הנדרשים למבקרים במדינות שונות
והטיפול המהיר והאיכותי בחולים. פנקס החיסונים הצהוב הוא הפנקס היחיד המוכר ברמה
הבינלאומית.
2.
שיתוף פעולה בינלאומי בנושאי בריאות
ישראל
נהנית
משיתוף פעולה עם מומחים עולמיים, מחקרים קליניים גלובליים, ופיתוח תקנים
רפואיים
.
חברות ב-WHO
מאפשרת למדינה להשפיע על מדיניות בריאות עולמית, לשתף ידע
ולהשתתף בקביעת סטנדרטים בינלאומיים בתחומים כמו חיסונים, אבטחת מזון ותרופות
.
2
3.
גישה לתמיכה ולסיוע במקרה של אסון או מגפה
,במקרה של אסונות טבע
פגיעות טכנולוגיות )סייבר(,
מלחמות או אירועי חירום רפואיי
ם ארגון
הבריאות העולמי מסייע בתיאום
ה
סיוע
ה
הומניטרי, כגון משלוח תרופות, ציוד רפואי והקמת
בתי
חולים שדה, מעבדות ומרפאות ניידות
, כמו גם כלים טכנולוגיים
וכיו"ב. לישראל יש הסכמים עם
ארגון הבריאות העולמי בסיוע במצבי חירום, כולל
למקרים של
רעידות אדמה.
ארגון הבריאות
העולמי
מ
סייע בהערכת הסיכונים הבריאותיים בעקבות מצבי קיצון ומשמש כגוף תומך בשיקום
מערכות בריאות שנפגעו
.
4.
חיזוק מעמדה הדיפלומטי של ישראל
חברות בארגון מאפשרת לישראל לשמר נוכחות בינלאומית, לחזק קשרים עם מדינות שונות ולהציג
את הישגיה המדעיים והרפואיים
.
ישראל תורמת
ומשווקת
טכנולוגיות רפואיות, מחקרים וחדשנות
למדינות מתפתחות במסגרת שיתוף הפעולה עם
ארגון הבריאות העולמי,
מה שמבסס את תדמיתה
כמובילה עולמית בתחום הבריאות
.
ישראל עובדת בשיתוף פעולה עם הארגון בתמיכה עם רשתות
בריאות, כגון זו של דרום מזרח אירופה )ב
לקן
ועוד(.
בנוסף,
החברות בארגון גם מהווה כלי
דיפלומטי. היא מאפשרת לישראל לשתף פעולה עם מדינות שאין לה עמן יחסים דיפלומטיים
מלאים, ולהציג את הישגיה המדעיים כגשר לשיתופי פעולה אזוריים. פרישה תוביל לבידוד מדעי
ולפגיעה במעמדה של ישראל כשותפה לגיטימית בקהילה המדעית העולמית
.
5.
גישה למחקרים ותקינה רפואית בינלאומית
ארגון הבריאות העולמי
קובע תקני בטיחות ונהלים רפואיים אשר מיושמים במדינות רבות
.
התקנים נקבעים על ידי
ה
מומחים
ה
בינלאומיים
המובילים בתחומים הייחודיים
ומיושמים
בישראל.
השתתפות ישראלית מבטיחה התאמה של מערכת הבריאות הישראלית לסטנדרטים
בינלאומיים ומאפשרת לבתי החולים, חברות התרופות והמחקר בישראל להמשיך לעבוד לפי
הפרוטוקולים המתקדמים בעולם
.
בנוסף, חברות ב -WHO
משמשת מנוף לשילוב מוסדות המחקר
והחדשנות הישראליים בפרויקטים בינלאומיים רחבי היקף. מוסדות כמו מכון ויצמן, הטכניון
והאוניברסיטה העברית משתתפים במחקרים הנתמכים על
ידי
WHO בתחומי ביוטכנולוגיה
ופתרונות דיגיטליים לבריאות. יציאה מהארגון תפגע בגישה למכרזים, תקציבים והכרה מדעית
בינלאומית הניתנת רק למדינות חברות
.
6. שיפור המערכת הרפואית והכשרת צוותים רפואיים
הארגון מפעיל תוכניות הכשרה בינלאומיות לרופאים, אחיות ואנשי מקצועות הבריאות
.
חברות
ב
ארגון הבריאות העולמי
מאפשרת לצוותים רפואיים ישראליים להשתתף בכנסים, סדנאות
והכשרות ברחבי העולם, לשפר את המיומנויות שלהם וללמוד שיטות חדשות ב
איתור, אבחנה,
טיפול
, שיקום
ובמניעת מחלות
.
3
7.
השפעה על מדיניות בריאות במזרח התיכון
ארגון הבריאות העולמי
ע
וסק בפרויקטים בריאותיים אזוריים, כולל במזרח התיכון
.
ישראל יכולה
ל
המשיך ול
השפיע על קביעת מדיניות בריאות אזורית ולוודא שהאינטרסים הרפואיים שלה
נשמרים, כולל בתחומים כמו מחלות זיהומיות, חירום רפואי וסיוע הומניטרי
.
8.
השפעה על פיתוח חיסונים ותרופות
ארגון הבריאות העולמי
מ
שתף פעולה עם ארגונים בינלאומיים כמו
GAVI )הברית לחיסונים( ו-
CEPI
)הקואליציה לפיתוח חיסונים(, וישראל
תוכל להמשיך ולקחת חלק פעיל בפ
יתוח חיסונים
חדשים ובניסויים קליניים עולמיים
.
חיבור זה מאפשר לישראל לקבל חיסונים במהירות בעת
התפרצות מגפות, ולשתף פעולה עם חברות תרופות בינלאומיות בפיתוח פתרונות רפואיים
חדשניים
.
9.
נגישות למימון ולמשאבים בינלאומיים
ארגון הבריאות העולמי
מ
קצה תקציבים ומענקים למחקרים רפואיים ולפרויקטים בתחומי
בריאות הציבור, שבהם ישראל יכולה להשתתף
.
פרויקטים כמו התמודדות עם שינויי אקלים
,
חשיפה למזהמים
והשפעותיהם על הבריאות יכולים לספק לישראל הזדמנויות לקבלת תמיכה
בינלאומית במיזמים רפואיים חדשניים
.
10
.
) המשך התמיכה וקידום למרכזי שיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי בישראלWHO
COLLABORATING CENTERS
(
בישראל יש ארבעה מרכזים עולמיים פועלים וחמישי בתהליכים אישור אחרונים )בית הספר
לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בתחום: מענה לחרום, בתי חולים שדה-
מחקר, הכשרה
ופיתוח עולמיים(. המרכזים הקיימים הם:
11
.
הימנעות מהשלכות פוליטיות של פרישה
יציאה
מארגון הבריאות העולמי תתפרש
כהסתגרות בינלאומית ועלולה לגרום לפגיעה בדימוי
הבינלאומי של ישראל, במיוחד לאור מאמצים דיפלומטיים לשיפור היחסים עם מדינות אחרות
.
היא גם עשויה להקשות על שיתוף פעולה עם מדינות, אוניברסיטאות וארגונים רפואיים שעובדים
במסגרת הנחיות
הארגון
.
הדרך לשינוי עמדות אנטי ישראליות בקרב מדינות חברות בארגון איננה
באמצעות פרישה מהחברות בו, אלא באמצעות הגנה על האינטרסים של מדינת ישראל סביב שולחן
הדיונים וקבלת ההחלטות. אל לנו לבודד עצמנו לדעת.
4
עוד יוער כי
לישראל יש כיום נציגות בכירה במועצה המבצעת של הארגון, דבר המעניק לה השפעה
על עיצוב מדיניות הבריאות הבינלאומית. נציגים ישראלים פועלים בשטחי המדיניות, המחקר
והחירום. היעדרותה של ישראל תגרום לכך שהחלטות
משמעותיות
יתקבלו ללא השפעתה או
ייצוגה
.
בשונה מארצות הברית, שלה יש שיקולים משלה, באם נפרוש מארגון הבריאות העולמי, יהיה לנו
קשה מאוד לחזור, במידה וכך יוחלט בעתיד, כך שהצעד עלול להיות בלתי הפיך.
12
.
היבט תועלתני
,בהיבט התועלתני
חברות
ישראלית
בא
רגון הבריאות העולמי
מאפשרת לה
נגישות למידע
על
התפרצות מחלות, זיהום מקורות מים ואיומים בריאותיים נוספים
שמקורם במדינות השכנות.
הנגישות למידע בתיווך ארגון הבריאות העולמי
חיונית במיוחד
נוכח הקושי הברור
בקבלת מידע
ממדינות עוינות
באופן ישיר. בנוסף לכך, אין להמעיט בחשיבות
השתתפותה של ישראל בדיונים
המתקיימים בימים אלה בארגון הבריאות העולמי )לדוגמא, בעניין תיקונים לתקנות הבריאות
הבינלאומיות והסכם הפנדמיה(.
היעדרותה של ישראל משולחן הדיונים תמנע ממנה את האפשרות
להשמיע את קולה ולהשפיע ע
ל עיצוב מדיניות בריאות עולמית, כמו גם על קידום עקרונות החשובים
. לה
סיכום
לישראל תועלות רבות
מחברותה בארגון הבריאות העולמי
- החל מגישה למידע רפואי
, שותפות
במחקרים ופיתוחים ישראליים,
ושת"פ בינלאומי, דרך חיזוק מעמדה הדיפלומטי ועד תמיכה
רפואית בעתות חירום.
פרישה מהארגון תפגע בזמינות המידע הרפואי
ובבטחון המדינה,
תפחית
את השפעת ישראל במדיניות הבריאות העולמית, ותבודד אותה ממערכות מחקר, חיסונים
,
תרופות, מחקרים,
ותקינה רפואית בינלאומית
.
לכן, שמירה על החברות ב-
WHO
היא אינטרס
לאומי משמעותי.
ראשי איגודי וחברות של ההסתדרות הרפואית בישראל ומובילים במערכת בריאות הציבור
בישראל:
ד"ר אבשלום ליבוביץ, יו"ר החברה ליתר לחץ דם
ד"ר אופיר לבון, האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית
ד"ר אורי סגול, יו"ר האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולגיה ומחלות כבד
ד"ר אורי פולק, יו"ר האיגוד לטיפול נמרץ בילדים
פרופ' אילן דלאל, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים
פרופ' אילן שלף, יו"ר האיגוד הישראלי לרדיולוגיה
פרופ' איריס ברשק, יו"ר האיגוד לפתולוגיה
5
ד"ר איתן חי-
עם, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר
פרופ' איתמר גרוטו, מומחה בבריאות הציבור, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות
פרופ' אליזבט הלף, יו"ר החוג לממאיריות איגוד גסטרו
פרופ' אלעד מויסייב, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת עיניים
פרופ' אמנון להד, יו"ר החברה למניעת אבחון יתר וטיפול יתר
פרופ' אסי לוי, יו"ר האיגוד לרפואת עור ומין
ד"ר אריאל רוקח, יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל
פרופ' בניה רוזן צבי, יו"ר איגוד ישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם
ד"ר ברנרד ברזילי, יו"ר האיגוד לניאוטולוגיה
פרופ' ברק כהן, יו"ר איגוד הרופאים המרדימים בישראל
פרופ' בשארה בשארת, יו"ר החברה לבריאות האוכלוסייה הערבית
ד"ר ג'ואן יעקובוביץ, יו"ר איגד המטולוגיה אונקולוגיה ילדים
(ד"ר דורון דושניצקי יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה )חילי"ק
פרופ
'
דורית ניצן, מנהלת בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. לשעבר מנהלת
מערך החירום של ארגון הבריאות העולמי באירופה
ד"ר דפנה שפט, יו"ר החברה לפסיכיאטריה של הזיקנה
ד"ר הדס יחיעם, יו"ר החברה הרפואית להגנת הילד
פרופ' הווארד עמיטל, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית
ד"ר ורד חרמוש, יו"ר האיגוד לרפואה גריאטרית
פרופ' חגי לוין, יו"ר
איגוד רופאי
בריאות הציבור
ד"ר חגי שרון, יו"ר האגודה הישראלית לכאב
פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר
ד"ר טל שניר, יו"ר החברה הישראלית לרפואת מתבגרים
ד"ר יואל רייטר, יו"ר ועד החברה הישראלית לחקר שינה
פרופ' יוסף חייק, יו"ר האיגוד ישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית
ד"ר יעל גילרמן, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
פרופ' יסמין מאור, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות
פרופ' ירון בר לביא, יו"ר איגוד טיפול נמרץ
6
ד"ר לילך מלצקי, יו"ר החוג לרפואת אורחות חיים באיגוד רופאי המשפחה וראש הפורום
לבריאות וחוסן רופאים
פרופ' לנה שגיא-
דאין, יו"ר האיגוד הישראלי לגנטיקה רפואית
פרופ' מאיר אורן, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר
ד"ר מאיר מי-זהב, יו"ר איגוד רפואת ריאות ילדים
פרופ' מיכל שטיין, יו"ר החברה לפדיאטריה קלינית
פרופ' )אמריטוס( מנפרד גרין, מומחה בבריאות הציבור, לשעבר מנהל המרכז הלאומי לבקרת
מחלות
פרופ' מרב לידר, יו"ר האיגוד הראומטולוגי
ד"ר מרינה קופצ'יק, יו"ר האיגוד לפסיכיאטריה
פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור
פרופ
'
נחמן אש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות
ד"ר נתנאל הורביץ, האיגוד הישראלי להמטולוגיה ורפואת עירויים
ד"ר סער לחמי, יו"ר האיגוד לרפואה תעסוקתית
פרופ' עידו לוריא, יו"ר החברה לבריאות הנפש בקהילה
פרופ' עמי פישמן, יו"ר החברה לבטיחות הטיפול וניהול סיכונים
פרופ' עמית אסא, יו"ר איגוד גסטרואנטרולוגיה ילדים
ד"ר ענבל ברנר, יו"ר החברה לאבחון, טיפול ומניעה של פגיעה מינית
פרופ' ערן אלון, יו"ר איגוד אף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר
ד"ר צבי בר סבר, יו"ר האיגוד לרפואה גרעינית
פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות
פרופ' צופיה איש שלום, יו"ר ארגון הרופאות
ד"ר צחי סלוצקי, יו"ר האיגוד לרפואה דחופה
ד"ר קטיה דיין, יו"ר איגוד הכירורגים
פרופ' רוית גבע, יו"ר האיגוד לאונקולוגיה
פרופ' רוני
גמזו
, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר
ד"ר שי קרונטל, חוג הבאלינט הישראלי
ד"ר עו"ד שלי קמין פרידמן, עמיתת מחקר, אוניברסיטת חיפה
פרופ' שלמה שניבאום, יו"ר החברה הישראלית למחלות השד
פרופ' תניר אלוויס
,
יו"ר החברה לכירורגית שד איגוד הכירורגים בישראל
7
Appendix: WHO IS WHO
?
ארגון הבריאות העולמ
י, אב"ע, World Health Organization – WHO
,
הוא הסוכנות המתמחה
בבריאות של האומות המאוחדות. הוא נוסד ב-7
באפריל1948
במטרה לשפר את רמת הבריאות
העולמית ולתאם את מאמצי המדינות החברות בתחום הבריאות הציבורית. יום
היוסדו
מצוין כיום
הבריאות העולמי
.
ל-WHO יש משרדים ביותר מ-
150
מדינות והוא פועל בכל העולם
, כולל במדינות מפותחות, כולל
בישראל, המשויכת לאיזור האירופי של אב"ע. ד"ר מישל טירן הוא נציג הארגון ומשרדו בתל אביב.
הארגון מנוהל על ידי
האסיפה הכללית לבריאות עולמית
–
הגוף העליון של הארגון, בו חברות כל
המדינות החברות. האספה מתכנסת אחת לשנה לקביעת מדיניות, קביעת תקציב, בחירת המנכ"ל,
ואימוץ החלטות בנושאי בריאות
.
עובדי אב"ע, מהמזכ"ל ומטה, מהווים את מזכירות הארגון
העולמי, וממלאים את ההחלטות העולמיות.
האספה הכל
לית מנוהלת על ידי
המועצה המבצעת
( Executive Board) – שכ
וללת 34
חברים
ממדינות שונות, שנבחרים לתקופות של שלוש שנים. תפקידה להכין את סדר היום לאספה הכללית,
ליישם החלטות, ולתת ייעוץ מקצועי
.
ד"ר אשר שלמון, מנהל אגף בכיר ליחסים בינלאומיים במשרד
הבריאות, נבחר ב-
31
במאי2024
לכהן כחבר בוועד המנהל של ארגון הבריאות העול
מי. בעבר
מילאה את תפקיד זה גב פנינה הרצוג ופרופ אלכס לבנטל
.
המזכירות
( Secretariat) –
בראשות מנכ"ל הארגון, שאחראי על יישום המדיניות והפעילות
השוטפת. המזכירות מורכבת מצוותים טכניים, אדמיניסטרטיביים ולוגיסטיים הפועלים ממטה
הארגון בג'נבה, שווייץ, ומהמשרדים האזוריים ברחבי העולם
.
תחומי פעילות
ארגון הבריאות העולמי
עוסק במגוון תחומים רחב הקשור לבריאות הציבור, ב
ין היתר נציין
:
• מניעה
ו
בקרה של מחלות זיהומיות
–
כולל מגפות עולמיות כמו
COVID-19,
,כולרה, אבולה
MPOX, ח
צבת, פוליו, ושחפת
.
•
חיזוק מערכות בריאות
–
סיוע למדינות בפיתוח מערכות בריאות חזקות, זמינות שירותים
רפואיים ושיפור נגישות רפואית
.
•
בריאות אמהות, ילדים ובני נוער
–
קידום תוכניות להפחתת תמותת תינוקות ואמהות, תזונה,
חיסונים, וטיפול רפואי לילדים
.
•
בריאות הנפש
–
פיתוח מדיניות גלובלית לשיפור שירותי בריאות נפשית והתמודדות עם מחלות
כמו דיכאון והתמכרויות
.
•
מחלות לא-מידבקות
( NCDs) – מאבק במחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב, סרטן, ושבץ
.
•
קידום אורח חיים בריא
–
עידוד תזונה בריאה,
הנקה,
פעילות גופנית, והימנעות מעישון
ומוצרי
טבק,
אלכוהול
וסמים וטיפול בהתמכרויות.
•
בריאות סביבתית ושינוי אקלים
–
התמודדות עם השפעות זיהום אוויר, מים וקרקע על
הבריאות, וכן הכנת מערכות בריאות לשינויי אקלים.
8
• בריאות אחת-
.בעלי חיים, צומח, סביבה ואדם
•
בריאות דיגיטלית ומערכות מידע רפואיות
–
שיפור איסוף נתוני בריאות, מעקב אחר מחלות,
ופיתוח פתרונות טכנולוגיים לשירותי בריאות
.
•
תקינה רפואית
–
פיתוח הנחיות בינלאומיות לשימוש בתרופות, חיסונים, מזון רפואי,
וסטנדרטים בתחום המים וההיגיינה.
• סווג מחלות-
ICD
.
•
מניעה, מוכנות, מענה ושיקום בנושאי
בריאות בשעת חירום ואסונות
–
תיאום סיוע רפואי
במצבי אסון, מלחמות, ורעידות אדמה, כולל הפעלת צוותי תגובה רפואיים והקמת בתי חולים
שדה
.
כדי לשפר את נקודות החולשה שנחשפו בעת פנדמית הקורונה החליטו המדינות החברות
בארגון ל
עדכן את תקנות הבריאות הבינלאומיות של 2005
. בנוסף, המדינות פועלות גם להשגת
הסכם חדש, "הסכם הפנדמיה" שיאפשר לאתר, להזהיר ולפעול בשיתוף פעולה גלובאלי ככל
הניתן.
דרכי פעולה
ארגון הבריאות העולמי
עובד בשיתוף פעולה עם ממשלות, ארגונים בינלאומיים
,
אקדמיים,
ו
ארגוני
חברה אזרחית
.
הוא מספק תמיכה למדינות במימון, מומחיות
מקצועיות,
פיתוח תוכניות לאומיות,
והערכת מדיניות בריאות
.
כל ההחלטות לפיהן פועל ארגון הבריאות העולמי הן החלטות של194
המדינות החברות. עובדי
הארגון מהווים את "מזכירות" הארגון ו"הרגליים והידיים על הקרקע.
) הארגון ממומן בעיקר על ידי מדינות החברות80%
) ( ותרומות חיצוניות20%
(, כולל קרנות פרטיות
כגון קרן ביל ומלינדה גייטס.