פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 10 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898) יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (06 בינואר 2026), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר מירב בן ארי איתן גינזבורג שלי טל מירון אבי מעוז אפרת רייטן מרום חברי הכנסת: ולדימיר בליאק אלי דלל מוזמנים: שר התקשורת שלמה קרעי אלעד מקדסי – מנכ"ל משרד התקשורת אביתר גוטמן – סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת ברוריה מנדלסון – יועמ"שית משרד התקשורת זיו גלעדי – סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת ניצן ליבנה – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת אביטל סומפולינסקי – המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי חוקתי), משרד המשפטים עדי ליברוס – עו"ד, ממונה, ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) אורי שרף – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מירב אתרוג בר – אחראית קידום היצירה המקורית, איגוד הבמאיות והבמאים מירי נאור אליאס – מנהלת רגולציה, הוט מערכות תקשורת אלעד מן – עו"ד, יועץ משפטי, הצלחה - לקידום חברה הוגנת בעז אקרמן – לוביסט ציבורי, לובי 99 רונן ריינגולד – עו"ד, שדלן, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם עינת עובדיה – מנכ"לית מכון זולת לשוויון וזכויות אדם נגה רובינשטיין – עו"ד, שדלן, שידורי קשת ורשת אסף גרונבאום – עו"ד, שדלן, שידורי קשת ורשת זהר גופן – עו"ד, מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה גיל ורד – נציג אחרים ואחיות לנשק מודי שרפסקי – מנהל אגף רגולציה, yes גיורא ואלה – מנכ"ל אקט - איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה ד"ר אייל צור – עמית בכיר, פורום קהלת זיו מאור – עו"ד, מועצת הכבלים והלוויין שי גליק – מנכ"ל בצלמו ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי פנחס גורט מצדה מצלאוי דוד מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוקר טוב. אני רוצה לומר כמה דברים בפתח הדיון היום. במהלך סוף השבוע הייתה לי יום הולדת, תאריך עברי, פעם ראשונה בחיים שאני חוגגת תאריך עברי. ברוך השם. נסעתי בשישי לכותל, עשיתי סוף שבוע עם בן הזוג בירושלים. ביום שבת, במקום ליהנות מיום ההולדת התחילו ליפול לי אסימונים לגבי מה שקורה פה. וזה הרס לי את יום ההולדת והרס לי את מצב הרוח. לכן אחרי הרבה מאוד מחשבה הגעתי למסקנה שמה שקורה בחדר הזה עומד להשתנות מהקצה אל הקצה. כל מה שראיתי בעיני רוחי ביום שבת היה את החבר'ה שיושבים שם בסוף השולחן. את היוצרים, את הבימאים. את האנשים שמגיעים לכאן ויודעים שאם החוק הזה יעבור תוך כמה חודשים, כפסע, שליש נוסף מהתקציב שלהם הולך לגדול. כי אנחנו מדברים על כמעט 100 מיליון שקלים. שזה הכותב הבא של זגורי אימפריה וזה הבימאי הבא של שטיסל. שזה הכוחות המפוארים, הגאוניים שקמים במדינה הזו, שצרה מלהכיל אותם. כל היוצרים המטורפים שמתאבדים על היצירה שלהם, שיודעים שהחיים שלהם הולכים להיות לא כלים. והמדינה הזאת יודעת להצמיח כותבים בעיקר, אבל לא רק, ושחקנים, שכלואים בתוך שוק ממילא צר וקטן מאוד, שדנים את עצמם, ואנחנו רואים את זה כל הזמן, לחיים קשים. לחיים שאין בהם שום זקנה שמכבדת את עצמה. כישרונות אדירים שמתבזבזים פה. האנשים האלה משוועים לכסף הזה כמו חמצן. תעשיית היצירה והדוקו הישראלי משוועת לכסף הזה כמו חמצן. אני רואה את המבטים של הנציגים שלהם פה, יש להם אימה בעיניים. זה נשמע לכם נורמלי שהם יושבים פה עם אימה בעיניים 'תוציאו אותנו מהחוק. תני לנו את מה שהחוק נותן לנו. כי אנחנו מבינים שאנחנו בני ערובה בתוך משחק פוליטי צר'. והם צודקים. הם בני ערובה בתוך משחק פוליטי צר. << אורח >> קריאה: << אורח >> גברתי, יש פתרון לזה. אפשר להפריד. אפשר פשוט להפריד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי דיבר? נא לצאת מהחדר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא מהיוצרים שאת מדברת עליהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני מבקשת לא להפריע לי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל היא מהאנשים שאת מדברת עליהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת לא להפריע לי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נבדוק מאיפה האימה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את בקריאה ראשונה, חה"כ רייטן. לא הגיוני בעיניי שיושבים פה אנשים שבוע אחרי שבוע. אני הייתי בהרבה ועדות, חלקן קשות מאוד. מבט כזה לא ראיתי כמעט. תצילו אותנו. גלית, תצילי אותנו, אנחנו רוצים את הכסף, אנחנו צריכים לעבוד. ישבתי לשיחה ארוכה מאוד עם מנכ"ל משרד התקשורת ואמרתי לו בוא נחריג אותם. בוא נציל לפחות את זה. אחרי אין ספור שיחות אני מבינה באופן חד משמעי שלהוציא אתכם מהחוק זה לא כמו להוציא כדור מכוס, זה כמו להפריד בין צמר גפן לקוץ. כמעט בלתי אפשרי. לא כמעט, בלתי אפשרי. כי כל הפרק של היצירה נוגע באיסדורים ובאסמכתה של כל החוק. אי אפשר להוציא. אי אפשר. תאמינו לי שניסיתי והוא צודק. אז מצד אחד עומדת פה תעשייה שהיא חשובה לכולנו, שנורא כיף ונוח לדבר עליה גבוהה גבוהה. אבל ברגע שזה מגיע לחדר הזה, ופה אני פונה אלייך, גברתי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. את רואה אותם. את רואה אותם מגיעים לפה שבוע אחרי שבוע. ובכל זאת, את לא מאפשרת לייעוץ המשפטי של משרד התקשורת לדבר. את גם לא מאפשרת להם לדבר פנים משרדית אם הם רוצים. קשרת את הידיים שלהם. את לא מוכנה לייצר שום שיח. שום שיח מאחורי הקלעים, מקביל למה שקורה בוועדה. יש לך פה שר שיושב ואומר פעם אחר פעם 'הנפש שלי חפצה. בואו, אני גמיש. תגידו מה. תגידו לי מה, אני מוכן לשנות'. פעם אחר פעם. וככל שהפכתי בזה והפכתי בזה, אין פה מניעה משפטית, אין פה מניעה עקרונית, גברתי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. יש פה אגו. יש פה כיפוף ידיים. יש פה אגו ענק של מוסד הייעוץ המשפטי שיושב פה, ובגלל שהדרכים לא עברו כמו שרציתי, איך שרציתי, אז מעכשיו תשביתו את הוועדה או שאני מונעת ממנה. ובואי נסיר, באמת, את נשף המסכות. אני מאוד מחבבת אותך ברמה האישית, אביטל, מאוד. אני מקווה מאוד שלא תיקחי את זה אישית, כי זה לא אישי. אבל את פה כדי לסכל את החוק הזה ואני פה כדי שהוא יעבור. אני ואת כרגע בניגוד עניינים. אם כל תפקידך יהיה כל פעם כשאת מקבלת זכות דיבור להסביר למה נעלבתם כי לא הלכנו לפי הדרך שלכם ולמה אתם לא מוכנים לשתף פעולה ולהשאיר קהל של יוצרים בני ערובה. וליוצרים אני רוצה לומר, ככה נראית עריצות. הם לא פוגעים רק בימין. ככה נראית עריצות. שימו לב, זה דופק גם בדלת שלכם. המניעות המשפטיות פה הן קליפה. אפשר לפתור אותן בשניות. זה חוק ששנתיים וחצי ישבו עליו בצורה יסודית עם ייעוץ משפטי וייעוץ כלכלי מהטובים שיש. אפס פוליטיקה. יושב פה שר, אולי הראשון בדורו, שבא ואומר קחו ממני סמכויות. ולכל חברי הכנסת מהשמאל אני רוצה לומר, בממשלת השינוי ישנתם כולכם בשקט כאשר לשר התקשורת הייתה מאה אחוז שליטה על רשות השידור. אבל פה, כאשר מפזרים, רגע, אף אחד לא יענה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פנית אלינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא רוצה קריאה שנייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הם רק תיקנו אותך הרשות השנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הרשות השנייה, סליחה. לאף אחד זה לא הפריע. אבל עכשיו כאשר אנחנו מפזרים את זה ואין פה שום דבר דיקטטורי בחוק הזה, ואין פה שום ביזור, האצלת סמכויות ריכוזי בחוק הזה. בכל פרמטר דמוקרטי החוק הזה הרבה יותר פלורליסטי ופתוח ומנתק את הפוליטיקה מהתקשורת ממה שקיים היום. בכל פרמטר. לכן מה שקורה פה זה כיפוף ידיים. ואני לא מוכנה לו. ולכן לך, גברתי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אני אומרת כך: אם אינך מתכוונת לייעל ולעזור לחוק הזה, אני אמנע ממך את זכות הדיבור. את תוכלי לכתוב מה שאת חושבת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את תוכלי להציג את זה בוועדה. אבל אני מבקשת ממך בקשה אחרונה, לא לסכל את החוק הזה כשאין שום טיעון הגיוני. אין שום טיעון הגיוני ו/או משפטי לאי העברתו. כל הדרכים פתוחות בפנייך. אני אומרת לך כיושבת ראש הוועדה, ואני אומרת לך בשם השר – שבו איתם, תלבנו את הדברים. אל תשאירו את המסכנים האלה כבני ערובה. לא את הבימאים, לא את המפיקים, לא את המאפרים, לא את התאורנים, לא את כל התעשייה השלמה הזאת שמשוועת ל-100 מיליון שבהישג יד. ומי שמונע את זה כרגע זה את. על כלום. חוץ מכיפוף ידיים. זה אחד. לצוות של הייעוץ המשפטי של הוועדה אני אומרת כך: מעכשיו אני מבקשת, ואני אקבע פגישה עם הצוות של משרד התקשורת, הייעוץ המשפטי שלהם. אי אפשר להגיע לפה לוועדה ולהקשיב להם או להגיד אני רוצה לדעת - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הייעוץ המשפטי לא מאפשרת. גורמי המקצוע של משרד התקשורת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה? אנחנו קבענו פגישה למחר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למה אתם אומרים סתם דברים? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> קבועה פגישה למחר ב-9:00. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עם הייעוץ או עם גורמי המקצוע? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עם הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מעולה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למה אתם אומרים את זה? סתם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> וגורמי המקצוע. ועם גורמי המקצוע. אל תעשו הפרד ומשול. ייעוץ משפטי נשלט על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל למה אתה קובע להם מה לעשות? זה כנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. אני מבקש שגורמי המקצוע במשרד שעבדו על החוק יישבו עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בסדר, הם סוברנים להחליט מה שהם רוצים, זה כנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היא יושבת-ראש הוועדה, היא סוברנית להחליט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני סוברנית להחליט. ואני מחליטה, לתחושתי עד היום הצוות של הייעוץ המשפטי פשוט הגיע לא מוכן. אם בתוך הוועדה אתם שואלים שאלות אלמנטריות - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מי הגיע לא מוכן? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איזה צוות? של הוועדה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא להפריע לי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים להבין מה את אומרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הצוות של הייעוץ המשפטי של הוועדה צריך להגיע לכאן מוכן וזה אומר שלפני שאנחנו קוראים כל סימן אתם יושבים, אתם שלישייה. אתם יושבים עם הייעוץ המשפטי ועם הגורמים המקצועיים, מבינים על מה הנושא. אז אתם מגיעים לפה והזמן מתקצר. לא יכול להיות שעל כל שורה ועל כל סעיף ועל כל פרק בחוק הזה אנחנו נשב שעות על כל מילה. הסיפור הזה נגמר מבחינתי. פשוט נגמר. מה שהולך להיות מעכשיו זה כזה דבר: זיו גלעדי יקרא. וזיו גלעדי, אתה מקבל ממני ייפוי כוח. אם יש בתוך סימן אחד שניים או שלושה פרקים שמתכתבים מתמטית אחד עם השני אני נותנת לך את הרשות להקריא את שלושתם ביחד. אחר כך לכל אחד יש דקה לתת שאלות או הערות. כל ההערות, כפי שהבטחתי מהיום הראשון, כל השאלות, כל הבעיות. ופה אני חוזרת ואומרת, הדלת פתוחה והנפש חפצה. הכול, אבל הכול יישקל בכובד ראש ובעין טובה. אנחנו רוצים לשפר את החוק הזה. אם יש לקונות שאנחנו לא רואים, בשביל זה אתם פה. הכול. אבל לא תהיה יותר מריחה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מי מורח? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ולא יהיה יותר נאומים ולא יהיו יותר הפרעות. אנחנו הולכים לעבור היום לקצב אחר לחלוטין. לחלוטין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר דברי פתיחה בבקשה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כיוון שכרגע אנחנו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו חייבים להגיב למה שאת אמרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תגיבי אחר כך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, את דיברת 16 דקות. מה זה? פתחת ישיבה ב-16 דקות נאום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חה"כ שלי טל מירון, את בקריאה ראשונה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל למה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> קריאות ראשונות מיד? ככה זה הולך לקרות פה עכשיו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים לדבר בוועדה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם סותמים לנו את הפה. דיברת ברצף. באת בטענות לחברי הכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אלינו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לגורמים המקצועיים. לגורמים המקצועיים שלכם, של הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לפני קריאה שנייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לכולם פה באת בטענות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לפני קריאה שנייה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא רוצה. תודה. מצדה, בבקשה, רצית לדבר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כן. גם כבוד השר, גם גלית, תראו. זה לא סוד שמדובר פה בהצעה שהיא גם מאוד ארוכה, גם מאוד מורכבת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את זה אנחנו יודעים. בואו נלך לאן שפרודוקטיבית כבר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה להגיד. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> מרגע שקיבלנו על עצמנו את התפקיד המורכב הזה שלושת אנשי הצוות של הייעוץ המשפטי באמת עובדים ימים כלילות בשביל להיות הכי מוכנים ולהגיע הכי מוכנים לכל דיון ודיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל איך אפשר להיות מוכנים, מצדה, אם אתם לא יושבים עם מקדסי ועם אביתר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מתערב? למה אתה מעורב? יש פה יושבת ראש. למה השר אומר לייעוץ המשפטי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת שקט. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לך טענות לגבי עבודת הכנסת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מפריעה למצדה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> גלית, קודם כל אני רוצה רק להבהיר שלא הייתה פה שום, גם לא בישיבה הקודמת, התנגדות עקרונית לשבת עם אנשי המקצוע של משרד התקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, אז פתרנו את זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה גם צריך להיאמר. אני כן חושבת שחשוב, קודם כל, נגיד ככה: לכל הדיונים, ועלתה פה איזה שהיא טענה, אנחנו מגיעים סופר מוכנים. אגב, זה שאנחנו שואלים שאלות, גם כשהן שאלות בסיסיות על החוק זה לא אומר שאנחנו לא יודעים את התשובה עליהם. זה אומר שאנחנו חושבים שיש חשיבות שהשאלות האלה יישאלו, כדי שיתנו פה תשובות גורמי המקצוע והאנשים שהכינו את החוק. כדי שהוועדה ואנשים יוכלו להתייחס. זה לא אומר שאנחנו לא מוכנים. אני יכולה להגיד לך שלכל סימן ולכל סעיף שאנחנו מגיעים ודנים בו ומקריאים אותו, שלושתנו יש לנו גם עמדות, גם שאלות וגם התייחסויות. בסדר? לכן במובן הזה ההתייחסות היא הכי מקצועית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם אין בינינו ויכוח על זה שתיפגשו לפני כל סימן - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אז אני אומרת שוב, גם בין הישיבות, בזמן הקצר שיש לנו בין הישיבות, אנחנו עובדים על הנוסח. כבר שולחים נוסחים, מציעים חלופות. אני אומרת שוב, עקרונית זה לא שיש לנו התנגדות עקרונית לשבת עם גורמי המקצוע. אני רק חושבת, אני אומרת את זה פה גם לכבוד השר, אנחנו כן חושבים שיש חשיבות במקביל גם להיפגש עם הייעוץ המשפטי שעבד והכין את הצעת החוק. זאת אומרת, זה לא יכול להיות כתחליף - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ביחד. לא לעשות הפרד ומשול. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אנחנו לא מנסים לעשות הפרד ומשול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. אתם מנסים. אני יודע שזה קורה בהנחיה של הייעוץ המשפטי לממשלה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כבוד השר, תבין את המורכבות של האירוע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אתם לא עובדים אצל הייעוץ המשפטי לממשלה, עם כל הכבוד. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסדר. אבל כבוד השר, אתה מבין בעצמך את מורכבות האירוע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. מבחינתי זה אירוע מאוד פשוט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל הוא לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חוק הגיע לכנסת. יש גורמי מקצוע - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז תן להם לעבוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה אדוני השר אומר לה את זה? את יושבת הראש. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני רק אומרת שמבחינת הייעוץ המשפטי לנו חשוב גם לשמוע את גורמי המקצוע. שזה יהיה ברור. וגם לשמוע את הייעוץ המשפטי. שאחד גם לא יבוא על חשבון השני. ואנחנו גם נעשה את זה ונשב וקבענו ישיבה למחר עם הייעוץ המשפטי. אין פה התנגדות עקרונית לשבת עם גורמי המקצוע. וגם היו מספר ישיבות עם גורמי המקצוע. לכן אני רק רוצה להגיד וגם להרגיע, הייעוץ המשפטי פה, ואני אומרת את זה גלית, גם לך, ייתן את הייעוץ המשפטי הכי טוב לוועדה הזאת ולחוק הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה אני יכולה להבטיח לך. אנחנו שלושתנו מגויסים לאירוע הזה מעל ומעבר. בטח לא לנו יש רצון למנוע - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אבל לא לכם יש רצון. אבל אתם מתכתבים עם הרצון של סומפולינסקי, של עו"ד סומפולינסקי שאומרת לייעוץ המשפטי במשרד אל תשבו ביחד עם גורמי המקצוע, אפילו לא בישיבות פנימיות במשרד על החוק הזה. ולא בישיבות אתכם. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כבוד השר, אני יש לי תפקיד. כבוד השר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> וזה סתימת פיות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ייעוץ משפטי של הכנסת, לא של הממשלה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> - - - לנו יש גורמים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אבל הם מתכתבים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, הדברים הובהרו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לכן אני מבקש לא לעשות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, הדברים הובהרו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני שר התקשורת. אני מבקש לא לשבת עם הייעוץ המשפטי של המשרד בלי גורמי המקצוע. לא לעשות הפרד ומשול. לא ללכת עם התכתיבים של אביטל סומפולינסקי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לייעל את התהליך, לייעל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בשום אופן, לא לעשות דבר כזה. אני דיברתי גם עם היועצת המשפטית לכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים להגיב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו מבקשים, ויש מספיק זמן, זה לא כל כך מעט זמן בין הדיונים. יש שמונה שעות דיון בשבוע. יש אני חושב מספיק זמן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כבוד השר, אנחנו נרתמנו למשימה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מבקש לא להתכתב עם הרצון לסכל פה את הכול. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה מכתיב עכשיו את הקצב פה של הדיונים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> סליחה? אתה מאשים אותם שהם מסכלים את החוק? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> היועמ"שית של הכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מותר לו להביע את בקשותיו, כן. מותר לו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שאלתי אם הוא מכתיב, לא שאלתי אם הוא, כמה אתה מתערב פה בעבודה של הוועדה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> באמת נרתמנו אליה ואנחנו עובדים באמת, מאוד קשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל זה בלתי אפשרי בלי לשבת עם מקדסי ועם אביתר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל אתה ישבת כאן ואמרת שזה הגיע לכנסת. ועכשיו ניתן לכנסת לעבוד. אז מה קרה? למה אתה מתערב? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשאול, האם נפגשתם עם זיו גלעדי או העם הייעוץ המשפטי לממשלה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את חייבת להפריע בכל משפט? את לא מסוגלת - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה מפריע להם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לי הרבה דברים אישית, אבל אתה יודע, כשאתה יורד לפסים אישיים זה אומר שכבר אין לך יותר מה להגיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, תם הדיון, אנחנו מתקדמים. אני רוצה לשאול אותך מצדה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, רגע, אני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה. אני רוצה לשאול את גברתי. האם פגשתם את זיו גלעדי, את הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, כן. הישיבות משותפות ביחד עם הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת והייעוץ המשפטי של משרד המשפטים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם עכשיו במשפט, ככה זה נראה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, בתחקיר ביטחוני. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה מה אתם עושים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו במשפט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בבקשה לשבת עם גורמי המקצוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אל תגיב לפרובוקציות שלה. לא להגיב לפרובוקציות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כל דברי הפתיחה שלך היו פרובוקציה, גברתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הזיה. לא נתקלתי באירוע כזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו עושים את העבודה כמיטב יכולתנו ואפילו למעלה מזה. לצד העובדה שיש כאן פעמיים בשבוע דיונים ושיש אחרי כל דיון עבודה, לפני כל דיון עבודה. לכולנו יש משימות נוספות והתגייסנו להצעת החוק הזאת לצד משימות נוספות שלנו. אני יכולה לומר לך שאני אתמול היה לי דיון בוועדת החוקה וגם בשבוע שעבר היו לי שלושה דיונים בוועדת החוקה במקביל. אנחנו עושים באמת כמיטב יכולתנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רק רוצה להתייחס לדברים. נעמה, אולי זה גם משהו שצריך להידרש אליו בייעוץ המשפטי לכנסת. אם אני לא אוכל להגיד בוועדה הזאת את העמדה הממשלתית שלי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין דבר כזה, מה זה? אין דברים כאלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אין טעם בדיון. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> - - - שהיא על דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, אין טעם שלא אנחנו ולא מערך הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת, שהוא כפוף מקצועית ליועצת, יבוא ויציגו פה את העמדות המשפטיות. אז צריך להחליט איך הוועדה הזאת רוצה להתנהל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את גם ככה לא נותנת לייעוץ המשפטי למשרד התקשורת - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה אמרת שלא מפריעים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> - - - לשבת עם גורמי המקצוע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לפני רגע הטפת שאסור להפריע בדברים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם לא רוצים שום ייעוץ משפטי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה לא מצליח להחזיק את עצמך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם לא רוצים את מערכת המשפט ולא ייעוץ משפטי. בואו נשים את זה על השולחן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בואו, אתם לא רוצים לשמוע פה אף אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, ולדימיר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חבורה של צבועים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי חבורה של צבועים? אני שמעתי כבר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה אתה עושה כאן, אדוני השר? למה אתה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת שיהיה פה שקט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה אדוני השר כאן? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא כאן כי אני רוצה שהוא יהיה כאן. בסדר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו תכף נחשוף למה הוא כאן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואנחנו מפריעים לו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשאת תשבי בכיסא יו"ר הוועדה תחליטי החלטות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נחשוף למה הוא כאן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה אחד. שתיים, ולדימיר, אני רוצה להסביר לך מה קורה פה. יושב פה שר תקשורת, יושבת פה יושבת-ראש ועדה ומתחננת בפני הייעוץ המשפטי תשתפו פעולה. תנו לנו הערות. תנו לנו תיקונים. אנחנו נעשה, באמת, אם תשכנעו אותנו הדלת פתוחה. יושבת פה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ואומרת פעם אחר פעם 'לא, לא רוצה'. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חולק עלייך. אני חולק עלייך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תפסיקי את הוועדה. מה זאת אומרת? אלה עובדות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חולק עלייך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלה עובדות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אלה לא עובדות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זאת השיטה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא עובדות, אלא עמדתך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם הוועדה לא מוצדקת, - - - אני לא מוכנה, אני לא מוכנה לתת לה להמשיך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אני חולק עלייך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא לעומתית לוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה אנשים, חברי כנסת, שחולקים עלייך, גברתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השיטה הזאת של להתעמר ולאיים היא לא שיטה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עדיין אפשר לחלוק עלייך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את פוגעת פה בתהליך של החקיקה. ואת מאיימת על עובדי ציבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה שנייה, חה"כ רייטן. תודה. תודה. עוד דבר, מי שיוצא היום חוזר אחרי ההפסקה, לא אחרי חמש דקות. נקודה. זיו גלעדי, כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לאתגר את זה? אפשר לאתגר את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אפשר להגיב? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מצטערת, זה לא עובד ככה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא עובד ככה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש תקנון ויש סדר בכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת, אני לא רוצה להוציא אותך בקריאה שלישית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, באמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא רוצה להוציא אותך בקריאה שלישית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, זה לא הבית שלך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. תודה. המשנה רוצה לסיים את דבריה. במשפט. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד עוד דבר. אנחנו אמרנו כבר בתחילת הדרך איך אנחנו חושבים שנכון להחזיר את הצעת החוק הזאת למסלול הרגיל שלה, בדיוק מהטעם שכאשר הצעת החוק לא קיבלה את האישור המשפטי ולא לובנו כל הסוגיות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו את זה יודעים, כן, שמענו את זה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו מבינים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא יודעים. היא משקרת גם בזה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> - - - עד כמה מורכב לבוא לכנסת כאשר הסוגיות האלה לא לובנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי המשנה, את אומרת את אותו נאום פעם אחר פעם. הבנו את נקודתך. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני לא נואמת. אני מסבירה לך - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נקודתי היא - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ניפגש בבג"ץ, אביטל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - - שאת לא מועילה לחוק בשום צורה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ניפגש בבג"ץ בעניין הזה. יש בג"ץ. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה מאיים עליה עכשיו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש בג"ץ על זה. לא, יש בג"ץ. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה קורה פה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה לחזור על השקרים שלא קיבלנו סמכות - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הנה, יושב כאן העותר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מטיח בהם שהם שקרנים? למה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת, אדוני השר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מטיח בהם שהם שקרנים? תפסיק עם זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, בלי הערות ביניים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תפסיקו לבזבז את הזמן פה על השקרים של סומפולינסקי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא מכובד. אתה שר בממשלה. זה לא מכובד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אל תגידי לי לא מכובד. תסתכלי על עצמך לפני שאת מדברת על מה לא מכובד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד מכובדת. אתה מטיח בהם שהם שקרנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר. חה"כ שלי טל מירון, די. כן גברתי המשנה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני שבה ומבהירה שאם לא תינתן לי האפשרות לדבר בוועדה ולהביע את העמדה המשפטית שלנו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> - - - ביחס להצעת החוק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא אנחנו ולא הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת ייקח חלק בדיוני הוועדה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נכון, אין טעם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רק תדעי, רק תדעי - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איזה איומים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - - שעל משחקי האגו והאיומים האלה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתם מאיימים עליהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא משחקי אגו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה הדבר הזה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם רק מאיימים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היה כדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חה"כ רייטן, קריאה שלישית. את חוזרת אחרי הפסקה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> על מה אני? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול להיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על מה? על מה, גלית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את מפריעה לי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר מפריע בלי סוף. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עם כל הכבוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואת קוראת לנו לסדר. מה זה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עם כל הכבוד, אני מבקשת את הייעוץ המשפטי ואת מנהלת הוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, גלית, סליחה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חברים, זה לא יכול להתנהל ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את פועלת באיפה ואיפה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה לא יכול להתנהל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את פועלת באיפה ואיפה. זה לא בסדר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה גם בניגוד לתקנות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ככה לא פועלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חה"כ איתן גינזבורג, אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באמת, כל הכבוד לך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שהייעוץ המשפטי של הכנסת שיעיד על מה שקורה פה עכשיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת להוציא אותה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה עושה טיהור של חברי הוועדה. יופי, כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, אז אני מוציאה ככה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שהדבר הזה קורה כאן ואתם נותנים לדבר הזה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה היא עדיין יושבת? גברתי הסדרנית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חברים, מה שקורה פה זה בושה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני וגברתי הסדרנית, אני מבקשת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, אי אפשר לנהל ככה ועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא מפוצצת את הוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, את עושה את זה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את מפוצצת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את לא שמה לב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חה"כ איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשהוא מתערב את לא אומרת לו מילה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת, נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ככה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל זה לא עובד ככה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין ככה, יש תקנון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גלית, זה קרה לפני שבוע. זה קרה לפני שבוע בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קרה לפני שבוע הבריונות הזאת בוועדת הכספים וזה לא עמד במבחן של ייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני הסדרן, למה אתם לא מוציאים אותה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם מורידים את הכנסת הזאת ליגון - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ולשפל חסר תקדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. אנחנו צריכים לקרוא לעוד סדרנים? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבקשת מהייעוץ המשפטי של הכנסת עכשיו לבוא ולהגיד - - - (אפרת רייטן מרום יוצאת מאולם הוועדה) << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו צריכים לקרוא לעוד סדרנים? אני לא מבינה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעמה, מה זה הדבר הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לומר משפט? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו חברי ועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לומר לך שלפני שבוע בדיוק כך התנהג יושב-ראש ועדת הכספים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה לא עמד במבחן המשפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, שלא יעמוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק מזהיר אותך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, קיבלתי את האזהרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי את מפרה פה את ההנחיות של היועצת המשפטית של הכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההצגה נגמרה, החוצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומורידה את הכנסת, באמת, לתחתית שהיא מעולם לא הייתה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המצלמות כבו. החוצה. החוצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חבורה של בריונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם יש לאדוני בעיה עם כל הדיבור שלי או עם התנועות שלי, אדוני מוזמן לצאת החוצה. אתה לא תלגלג על יושבת-ראש הוועדה. זה מובן, זה מובן? אני לא רוצה להוציא את אדוני. עוד תנועה מזלזלת שלך אתה בחוץ. האם זה מובן? << אורח >> קריאה: << אורח >> אני לא זלזלתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם זה מובן? תודה אדוני. גברתי המשנה, נא לסיים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני סיימתי. אני הבהרתי שאם אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> קריאה: << אורח >> גברתי, אנחנו רוצים להגיב. סליחה, אפשר לדבר בשם היוצרים של - - - חיה עליהם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק נגיב לנושא של אביטל. לוועדה יש אינטרס לשמוע את עמדת מחלקת ייעוץ וחקיקה ביחס להצעת החוק. זהו, תודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לוועדה יש גם אינטרס שהיא תסכים לייעוץ המשפטי של המשרד לשבת עם גורמי המקצוע ואתכם? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תגידי גם את זה. לוועדה יש אינטרס שאביטל סומפולינסקי תסיר, זה כתוב, זה במכתב שהיא כתבה. ההנחיה בעינה עומדת. היא לא מרשה לברוריה ולזיו לשבת יחד עם גורמי המקצוע. תבינו את זה, גם אתם, חברי הכנסת. לא מרשה להם לשבת עם גורמי המקצוע ועם הייעוץ המשפטי לוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לי לא מרשים לדבר פה, על מה אתה מדבר? קוראים לי בקריאות כשאני מדבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה זה הדיקטטורה הזאת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מופע של בן אדם אחד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הייעוץ המשפטי מוכן לומר לה גם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה היית חבר ועדות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אתה לא ברשות דיבור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, כי את לא מאפשרת לדבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. כרגע אתה לא ברשות דיבור, כי אני לא מאפשרת לך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, סליחה, גלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אני לא רוצה להוציא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חבר ועדה רשמי פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה תקבל את זכות הדיבור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את דיברת 20 דקות ברצף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה תקבל את זכות הדיבור כשאני אחליט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דקה את לא מוכנה לתת לנו לדבר. מה זה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מקבל פה כל הזמן את זכות הדיבור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה את אומרת? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מקשיבים לדבריך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו חצי שעה לדיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן קריאה שלישית, אתה בדרך. אתה בדרך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו חצי שעה לדיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה בדרך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חצי שעה. ואני הגורם שמפריע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, אז בואו נמשיך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אותי את צריכה להוציא? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, כרגע אתה מפריע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אותי את צריכה להוציא מתוך הוועדה הזאת, מכל הנוכחים פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע אתה מפריע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את מבינה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו גלעדי, אני מבקשת ממך לחזור על ההסבר של סעיף 9. מהרגע הזה לכל אחד יהיה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, גברתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לכל אחד תהיה אפשרות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו רוצים דברי פתיחה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא גברתי, לא יכול להיות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים להגיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן גינזבורג, קריאה שלישית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, גברתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר ככה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא יכול להיות שאת פותחת בנאום של חצי שעה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה שלישית לאיתן גינזבורג, תודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואת לא מאפשרת לחברי הוועדה להתייחס לדברים שאמרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. אתם לא תפוצצו את הוועדה, זה לא יעזור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לפוצץ. אבל את לא יכולה לדבר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החוצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא דיבר בלי סוף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החוצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. שנייה רגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. אין שנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תהיי סבלנית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין שנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את תהיי סבלנית לחברי ועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת ממך לצאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בעל תפקיד רשמי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני הסדרן, נא להוציא את חבר הכנסת החוצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא ממפוצצי הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. כרגע אתה כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, גלית, תשקלי את מה שאת עושה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת ממך לצאת החוצה. אדוני הסדרן, שקלתי. החוצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, לא יכול להיות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החוצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - שאני מבקש לדבר ועל זה את מוציאה אותי החוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני הסדרן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את מבינה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני הסדרן, כולנו מחכים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את מבינה מה את עושה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבינה מה אני עושה. מבינה טוב. אני גם מבינה מה אתם עושים. בעיקר אני מבינה מה אתם עושים. בעיקר אני מבינה מה אתם עושים. כרגע אתה מפוצץ את הוועדה, זה מה שאתה עושה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני לא מפוצץ. אני מבקש רשות דיבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. אני מבקשת לצאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תגידי שאני לא זכאי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. תודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקש לדבר עם יושבת-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת שתצא. חה"כ איתן גינזבורג, צא ל-10 דקות ותחזור. אתה מפריע. רשות דיבור תקבל. אתה לא תפריע לי, יש הבדל בין השניים. בבקשה לצאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את לא מבינה מה את עושה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, אני מבינה. בבקשה לצאת, תודה. זיו גלעדי, סיימת להקריא. אני מבקשת את ההסבר. ברגע שאתה מסיים את ההסבר כל מי שיש לו שאלה יש לו דקה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל מה עם דברי פתיחה? לא הבנתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דברי פתיחה יהיו אחר כך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל דברי פתיחה אמורים לפתוח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע אנחנו ממשיכים. ככה החלטתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לנו רשות דיבור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל דברי פתיחה זה בפתיחה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו פה כמה שעות, יהיה לכם. (איתן גינזבורג יוצא מאולם הוועדה) << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לנו דברים להגיב על מה שאמרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן אדוני. לא מקובל עליי מה שקורה פה, נגמר הסיפור. אתם מפוצצים לי את הוועדה. אוקיי, הבנתי. תודה. הבנתי, שמעתי, מכבדת את שיקול הדעת שלכם. כרגע אני מחליטה. אוקיי? אני מחליטה שכרגע זיו גלעדי ייתן הסבר לסעיף 9. בבקשה זיו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> סעיף 9 הקראנו אותו בסוף הישיבה הקודמת. יש בו הרבה נושאים שנוגעים למינוי המועצה. אני אתחיל מ-(א). אני אסביר רגע את היחס בין (א) לבין שאר הסעיפים. כפי שיושבת-הראש תחליט האם להמשיך להקריא את כולם או לעשות סעיף-סעיף. אבל נתחיל מ-(א). סעיף (א) קובע חובות כלליות ביחס למינוי המועצה. "החובות" הראשונות זה חובות של ייצוג הולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני ממליצה לכולם להקשיב רוב קשב. כל מי שיש לו הערה מתבקש לכתוב אותה כדי שכאשר תהיה לכם זכות הדיבור זה יהיה לכם מול העיניים. כן, תמשיך. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> החובות הראשונות זה חובות לייצוג הולם. חובה למנות שלוש נשים וחבר הנמנה על האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. הדברים האלה צריכים להתקיים בהסתכלות על שבעת חברי המועצה. צריכות להיות שם שלוש נשים לפחות והן יכולות להיות מבין עובדי המדינה, מבין נציגי הציבור. הן יכולות להגיע בכל דרך. אבל בהסתכלות הכוללת זה חובה שצריכה להתקיים במועצה בכללותה. כנ"ל לגבי האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית. בנוסף יש שתי חובות שנוגעות קצת, נקרא לזה לתנאי כשירות או איזה שהיא מומחיות. גם הן, החובות האלה עם איזה שהוא צ'ופצ'יק יכולות להתקיים בכלל חברי המועצה. חובה ראשונה זה חובה שאחד מחברי המועצה לפחות יהיה מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי כשופט בית המשפט השלום. אנחנו נגיע לזה בהמשך כאשר נדבר על ועדות המשנה. הרעיון הוא שבוועדות המשנה, בוועדת המשנה לעיצומים כספיים צריך לשבת בן אדם עם איזה שהיא הכשרה משפטית מסוימת, בגלל ההיבטים המעין שיפוטיים שיש לה, לוועדה. שוב אני אומר, זה יכול להתקיים בנציגי הציבור, בעובדי המדינה. אנחנו לא מכריעים מעיפה דווקא זה צריך להגיע. וזה כמובן יכול להיות גם יותר מאחד. הדבר השני זה חבר שהוא בעל מומחיות בתחרות כלכלית או במיקרו כלכלה. זה נוסף על החבר האמור בפסקה (3) שזה החבר שמתמנה על ידי הממונה על התחרות שאנחנו מניחים שיש הסתברות שמתקיים בו התנאי הזה ואנחנו רוצים שבנוסף אליו, בגלל שהמועצה אמורה לעסוק הרבה בנושא תחרות, אנחנו רוצים שיהיה עוד חבר עם איזה שהוא רקע כלכלי או תחרותי משמעותי. מה שיסייע לעבודת המועצה. אני אגיד שגם לנושאי תחרות כמו עיצומים כספיים יש ועדת משנה ייעודית. בנוסח שהונח בפניכם לא נאמר שהחבר הנוסף הזה חייב להיות החבר עם המומחיות בתחרות או במיקרו כלכלה, חייב להיות חבר בוועדת התחרות. זה היה רעיון. הרעיון היה לחזק את הפן הזה בעבודת המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נמשיך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מותר לשאול שאלות על הסעיף? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל דברי פתיחה אפשר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, רגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלות לגבי סעיף (א). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו ניתן לכולכם. בגלל זה אמרתי, תרשמו. כל אחד יקבל זכות דיבור לשאלות לגבי מה שהוא מקריא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בדרך כלל על סעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא תקרא עוד סעיף אחד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל גלית, בכל ועדה נהוג שעל סעיף חוק אפשר לשאול שאלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו ניתן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם זה לא שאלות, זה בסדר. אבל אם הוא עובר לסעיף הבא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו ניתן את הזמן. כן זיו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> סעיף קטן (1), כמו שאמרנו, המועצה יש בה שבעה חברים. מתוכם שלושה עובדי מדינה שממונים על ידי פקידים מסוימים שנקובים בהצעה, שנדבר עליהם בהמשך. ארבעה הם נציגי ציבור שממונים על ידי ועדת איתור, שגם עליה נדבר בהמשך. ממונים על ידי השר ונבחרים על ידי ועדת איתור. חברתי מדייקת. שמתוכם אחד הוא יושב-הראש. יושב-הראש, שוב, בהסתכלות מלמעלה הוא בן אדם שצריך להגיע עם איזה שהוא רקע ניהולי. בהצעה שלנו, זה נושא שלא סגרנו אותו בדיונים הקודמים. אבל בהצעה שלנו יושב-הראש - - - מנהל הרשות. זאת אומרת, יש לו גם סמכויות ניהוליות והיררכיות ואיזה שהוא מקום תפקודי מסוים. לכן נדרש ממנו להגיע עם איזה שהוא רקע ניהולי. בנוסף לכך יש שלושה חברים נוספים שמגיעים, אחד מגיע מרקע אקדמי. רקע אקדמי כלומר חבר סגל אקדמי בכיר. הרקע האקדמי שמדובר עליו הוא רקע, נקרא לזה מעולמות הכלכלה, הניהול, הרגולציה, המינהל הציבורי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה רקע אקדמי ולא מישהו מעולם היצירה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, יש גם שניים מעולם, בערך מעולם היצירה או מעולם המעשה. אבל יש אחד עם רקע אקדמי. אני אומר, הרקע האקדמי הוא רקע, שוב, מעולמות נקרא לזה הכלכלה והניהול, ולא מעולמות התרבות. לא קולנוע, תקשורת וכו'. יש לנו עוד שני חברים נוספים שהם אנשים שאחד מהם הוא בעל ניסיון בתחום העיתונות. בגלל הפן הפיקוח על עבודת עיתונות, סיקור וחדשות וכו'. אז אחד צריך להיות עם איזה שהוא רקע בעיתונות ואחד צריך להיות עם רקע נקרא לזה בהליך היצירה. שזה גם, בגלל העיסוק בנושאים של הפקות מקור בעיקר ובנושאים שנוגעים ממש לתוכן. בנוסף אחד משלושת נציגי הציבור שהם לא היו"ר צריך לאחוז בכישורים לכהן לעת מצוא כממלא מקום יושב-ראש. איזה שהוא חליף להסדרים שיש בדינים הקיימים לגבי מילוי ממלא מקום ליושב ראש כאשר מתפנה משרתו מסיבה כזו או אחרת. כאן רצינו שכבר במועד המינוי ימצאו חבר שעומד בתנאי הכשירות למנות כיו"ר. זאת אומרת היה אפשר תיאורטית למנות אותו כיו"ר אילו היו רוצים. הוא צריך לבוא מבין נציגי הציבור ולא מבין עובדי המדינה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> איפה זה כתוב? זה לא כתוב. אתה אומר בתורה שבעל פה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, לא, כתוב. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> ב-(ב). << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ובשביל לחסוך את הסיטואציה שבה כאשר מתפנה תפקיד היו"ר נכנסים לאיזה מחול שדים סביב מינוי ממלא מקום. אלה דברים שעברנו בשנים האחרונות. אז אנחנו מציעים, ההצעה מציעה למנות ממלא מקום קבוע כבר בעת המינוי. זה איזה שהיא סקירה מלמעלה של נציגי הציבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אאפשר עכשיו לכל אחד שרוצה לומר דברים נקודתיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שאלות על הסעיף? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלות, טענות, הערות, הצעות. הכול יתקבל בברכה ובלבד שני חוקים שאני לא מתכוונת להתגמש עליהם: אחד, רק על מה שהוא הקריא עכשיו. שתיים, בתמציתיות מרבית. דקה-שתיים, לא יותר. אני מתחילה את הסבב הפעם מחברי הכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאלה, יש לי הרבה מאוד שאלות. אז גברתי? את רוצה את בפינג-פונג את השאלות או שאני אקריא את כל השאלות? כי יש לי הרבה שאלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תקריאי את כל השאלות. ואתם, אני מבקשת מהצוות המקצועי של המשרד לרשום כל שאלה וכל הערה. אין מילה, פסיק, שאלה או הערה של חברי הכנסת או הגורמים שיושבים סביב השולחן הזה אומרים על הסעיפים שנשכח מעיניכם. בהכול אתם דנים וחוזרים אחר כך עם תשובות. זה הסדר. חה"כ שלי טל מירון, בתמציתיות, כל ההערות, כל השאלות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ורק שאלה אחרונה לפני שאני מתחילה עם ההערות. מתי אנחנו נוכל לעשות דברי פתיחה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נסיים את הסבב הזה אני אתן לכם זכות דיבור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לגבי סעיף 9 עצמו מספר שאלות. למה נקבע קודם כל המספר שבע? למה לא לצורך העניין תשע או 10? מתוך השבעה שיש בסעיף ציינתם שיש שלוש נשים מתוך שבעה. אני כמובן תמיד בעד לקדם נשים ולעגן את זה, זה דווקא מבורך בעיניי. אבל בחישוב גס שלוש נשים מתוך שבעה חברים זה 42%. אם כבר אנחנו עושים את זה ואנחנו 51% מהאוכלוסייה, אז אולי כדאי שתהיה הלימה ונעלה את זה לארבע. שאלה שאפשר לדון בה. בנושא חובת מינוי של חבר מועצה שכשיר לכהן כשופט בית משפט שלום. למה בלי הלימה לידע בתקשורת ובחוק ומשפט בעולמות התקשורת? זאת אומרת, למה דווקא בית משפט השלום, אני אשמח להבין. מצוין פה חבר אחד שיהיה בעל מומחיות בתחרות כלכלית מיקרו כלכלה. איך אתם מודדים את זה? מי קובע? האם ועדת האיתור קובעת? מה הקריטריונים שלהם כדי לקבוע את זה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה כאילו תואר ראשון בכלכלה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שנבין מה הקריטריונים, איך זה בדיוק נקבע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה מומחיות? אם זה תואר ראשון, תואר שני. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך מודדים את זה, זאת השאלה בעצם. סוגייה של רוב אינהרנטי לשר במועצה. בסוף יש פה ארבעה נציגי ציבור פלוס נציג של משרד התקשורת, שזה באמת מספר, זה הופך את ההרכב של המועצה לפוליטית. אין יותר פוליטי מזה. זאת כוונתי. מצד אחד אתם אומרים אנחנו לא רוצים שזה יהיה פוליטי. מצד שני בסכימה של חלוקה של חברי המועצה זה חד משמעית הופך להיות פוליטי. בטח כשעובד משרד התקשורת בסוף בסוף הוא כפוף לשר התקשורת. בואו, אנחנו מבינים איפה אנחנו חיים. ואגב, אני לא מדברת על הממשלה הזאת. הממשלה הזאת תסיים את דרכה בשנה הקרובה בכל מקרה. אנחנו לא יודעים מי תהיה הממשלה הבאה. אנחנו מסתכלים פה ארוך טווח לעשורים קדימה. זאת לא שאלה שהיא נקודתית לממשלה הזאת. לכן צריך להסתכל על זה בראייה רחבה. את אמרת בעצמך גברתי, אנחנו לא רוצים שיהיה את הכוח הזה בידי אף ממשלה שתהיה פה, לא משנה מאיזה צד. יו"ר המועצה בעל תואר אקדמי וניסיון של חמש שנים. תפקיד בכיר בניהול עסקי של תאגיד עסקי או של ארגון בעל מעמד בתחום התקשורת. למה אין חובה של תואר בעולמות של התקשורת? או לפחות משהו שחופף לזה? מה זה תאגיד עסקי? אין שום קריטריון. כל תאגיד שהוא? הרי יש שוני גדול מאוד בין סוגי תאגידים. אגב, אתמול דיברתי במקרה עם חה"כ אורית פרקש שהייתה בעצמה יו"רית ומנכ"ל ושאלתי אותה על היתרונות והחסרונות, כי באמת רציתי להבין, של תאגיד. וביקשתי ממנה גם לבוא לספר לוועדה על זה. כי מצד אחד היא אמרה לי תשמעי, זה נותן הרבה כוח. כשאתה גם יו"ר וגם מנכ"ל יותר קל לך לעבוד, כי אין ריבים בין היו"ר למנכ"ל כל הזמן. מצד שני, זה מרכז אצלך הרבה מאוד כוח. וזאת שאלה שאנחנו צריכים לדבר. ואי אפשר להשוות את כל התאגידים. יש תאגידים שהם ככה ויש תאגידים שהם ככה. לכן מה זה ארגון בעל מעמד בתחום התקשורת? זו שאלה בפני עצמה. לגבי עובד רשות האסדרה ועובד רשות התחרות שיש להם נציגות במועצה. באיזה דרג? איזה תפקידים הם יכולים להיות מתוך רשות האסדרה וכו'? האם אנחנו מציינים מי זה יכול להיות? לא מציינים? כל אחד מרשות האסדרה ומרשות התחרות? כל עובד ממשרד התקשורת. אותו דבר. האם הוא יהיה קביל לכהן במועצה כל עובד במשרד התקשורת? אנחנו רוצים להבין באיזה דרג, באיזה תפקידים. האם יש לו ותק שצריך להיות לו במשרד התקשורת. האם הוא עבר כמה תפקידים וצבר ניסיון ומכיר את העולם הזה? אולי אתמול הוא היה באוצר, שלשלום הוא היה במשרד אחר? לא יודעת. אנחנו צריכים להבין על סמך מה אנחנו קובעים את העובד הזה ממשרד התקשורת. ושוב אני חוזרת על הנקודה, עובד משרד התקשורת בהכרח הוא כפוף בסוף למנכ"ל ולשר, לכן זה קושר אותו פוליטית. רוצים או לא רוצים, לא משנה באיזה ממשלה. כפיפות ישירה למנכ"ל הרשות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רק 9? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רק על 9. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני איתך, סליחה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. השאלה הבאה בנושא שאני כמובן חוזרת עליו, הוא נאמר פה. אני עדיין עומדת על דעתי, הנושא של ההפרדה בין המנכ"ל לבין היו"ר. אנחנו צריכים לדבר גם על מינוי המנכ"ל ואיך ממנים את המנכ"ל. זאת גם שאלה. אחד משני התפקידים בעיניי, או היו"ר או המנכ"ל, צריכים להיות מינוי ללא משוא פנים. בוודאי על רקע ההתפלגות של המועצה כרגע. כפי שהיא מוגשת כרגע בחוק. זה עוד יותר מרכז את הכוח במקום לבזר את הכוח. עם זה יש לי קושי מאוד גדול. וגם יש פה איזה שהיא סתירה אינהרנטית. כי כתוב כאן שבעצם חבר מועצה צריך להיות מאיזה שהוא תחום העיתונות. אבל אם אתם אומרים שאין פיקוח על התכנים, אז למה הוא צריך להיות? זאת אומרת, יש כאן, זה כאילו הלוך ושוב. מרגיש לי שלא עד הסוף נעוץ פה איך למנות את המועצה, באיזה דרגים, איזה ניסיון הם אמורים להביא איתם. צריך לצלול פה יותר לעומק של הדברים. אני רק עוברת לראות שלא פספסתי משהו, כי רשמתי לעצמי את כל השאלות. יש גם בסעיפים את המילים, בסעיף 1(א)(1) "תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי". מה זה משמעותי? איך אנחנו מגדירים משמעותי? איך אנחנו מפרשים? זו תמונה רחבה מאוד. גם אחר כך מצוין כאן בסעיף 2(א)(2) "תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי בעל מעמד בתחום התקשורת". מה זה בעל מעמד? אני רוצה להבין מה זה בעל מעמד. יש פה המון דברים שהם מאוד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בייסיקלי מה שאת אומרת שההגדרות הן קצת אמורפיות לך ואת רוצה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מאוד אמורפיות. וצריך לנעוץ את זה, רגע להבין. יש משמעות מאוד גדולה לדבר הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> דקה, ממש קצר. כי כל מה שהיא אמרה הקשבתי. אני חושבת שזיו, אני חושבת שאתם צריכים להסביר לנו מה זה עובד ומה זה בעל מעמד. אני אומרת, האם יש עוד הגדרה בחוק אחר למה זה בעל מעמד? ואם כן, מה ההגדרה שלך? לדעתי, אגב, זה גם עושה שכל. מה זה עובד? האם זה עובדת שעכשיו יכולה, עובדת שגם, לא יודעת מה, מגישה את התה, או שזה עובד שלא יודעת מה, תואר ראשון, תואר שני. הכול אצלי מתחבר, אגב, באירוע זה. זה ממש לא ברור. בגלל זה אמרתי, אני מדברת קצר. הכול מתעסק לי באותו אירוע שההגדרה הזאת של מועצה שהיא דרמטית בעיניי שקובעת ממש סדרי עולם בעולם התקשורת היא לא מוגדרת ונגישה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה הזאת ברורה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נדמה לי שגם לך זה ברור. לכן אמרתי, כל מה ששלי אמרה אני מסכימה. את יכולה לעבור לבא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. חה"כ אבי מעוז. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> מכיוון שהחוק הזה הוא קובע שיושב-ראש המועצה הוא יהיה גם מנהל הרשות - - - << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> עוד לא סיכמנו את זה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> בינתיים, לפי לשון החוק. הרושם שלי זה שהוא עצם העובדה שהוא יהיה מנהל הרשות הוביל אתכם לקבוע את הקריטריונים ליושב-ראש המועצה כפי שהם מופיעים פה בפנינו. בעלי ניסיון בניהול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בעלי מעמד. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי. תפקיד ניהולי בכיר. וזה לא מתכתב בכלל עם מה שקבעתם שם, שיושב-ראש המועצה הוא בעל תואר אקדמי, איזה שהוא תואר אקדמי, אבל הוא לא קשור בכלל לתחום התקשורת. לא הכתובה ולא בעלת הצפייה והשמע. בקיצור, אני חושב שזה לקונה רצינית. להכניס מנהל על לפי הקריטריונים שאתם קבעתם פה ליושב-ראש המועצה, אנחנו נקבל מנהל על בעל ניסיון אדיר בניהול, אבל לא נקבל אחד שיודע את תפקידו כיושב-ראש המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה חה"כ אבי מעוז. חה"כ ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אני אנסה בקצרה. אני חושב ש-9(א) כשכתבתם אוכלוסייה ערבית, לרבות אוכלוסייה דרוזית והצ'רקסית, שוב, אני לא מומחה לדמוגרפיה או אנתרופולוגיה, אבל האוכלוסייה הצ'רקסית היא לא חלק מאוכלוסייה ערבית. זה כמו שהייתם כותבים אוכלוסייה רוסית לרבות אוכלוסייה אוקראינית. אז צריך לחדד את זה. בעל מומחיות במיקרו כלכלה אני לא יודע מה זה. כלומר, אין מומחיות ייחודית במיקרו כלכלה. למה לא מקרו כלכלה? כלומר, זה פשוט לא קיים. אז אני לא יודע איך אפשר להגדיר את זה. מי בעל מומחיות במיקרו כלכלה. זה עבר קורס במיקרו כלכלה ולא עבר קורס במקרו כלכלה? כלומר, זה פשוט ניסוח שהוא לא נכון. לגבי חברי המועצה והבחירה של חברי המועצה אני רוצה שתחדדו לנו כמה מתוך שבעה חברי מועצה באופן ישיר או עקיף ממונים על ידי השר? כלומר, ככה אנחנו נבין יותר מה רמת התלות. ב-(א)(1) אני מצטרף פה לשאלה של חברתי. אני לא יודע מה זה בעל היקף עסקים משמעותי. צריך פשוט לחדד את זה, להגדיר את זה יותר נכון. אני גם לא יודע מה התאגיד משמעותי. כלומר, יש פה הרבה מאוד מרחב תמרון. בעיניי זה לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אגב, זיו, זה בכוונת מכוון מרחב התמרון הגדול הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע משמעות. שאפשר להגדיר את זה. יש בחוקים אחרים הגדרות אחרות, כולל מספרים של מחזור נניח. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ההגדרות האלה, אגב, לקוחות אחד לאחד מחוק השידור הציבורי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אתה יודע, זה לא בהכרח נכון. וב-(ב)(1) ואני חושב שהשר יצטרף אליי כאן, כלכלה מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון ומינהל ציבורי. אני חושב שההגדרה הנכונה זה חשבונאות ולא ראיית חשבון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מסכים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המומחיות זה חשבונאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. חה"כ גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני תכף אתייחס לסעיפי החוק. אבל אני רוצה, אני מבקש להתאזר בסבלנות על הדברים שאני אומר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני אומר לך כך: תקבל רשות דיבור של שלוש דקות לומר את כל דעתך על דברים הפתיחה שלי. כרגע הגדרתי שאלות נקודתיות. אני מבטיחה לך שברגע שנסיים את הסבב הזה תקבל. כרגע אנחנו בשאלות נקודתיות לגבי הסעיף. אם יש לך כאלה, נשמח לשמוע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אותי היא הוציאה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תקבל את זמן הדיבור שלך, איתן, אני מבטיחה לך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו עוסקים במינוי המועצה שכפי שטענתי בישיבה קודמת ואני מקפיד בכל ישיבה כשאנחנו מגיעים, אנחנו לא תמיד מגיעים, אבל כשאנחנו מגיעים לדיון בסעיפים המקצועיים לדבר רק מקצועית. לדבר רק עניינית, כפי שאני אתייחס לדברים. אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת ואני חוזר על זה כאן וזה מתקשר לסעיף. יושב-ראש המועצה ויושב-ראש המועצה בעיקר לא צריכים להיות חלק מהרשות. הם צריכים להיות מעל הרשות. יושב-ראש המועצה והמנכ"ל צריכים להיות אנשים אחרים. היטיב לתאר פה חה"כ מעוז ביחס לדרישות שנדרשות מכל אחד, מה הפונקציות שכל אחד צריך למלא. הן לא פונקציות זהות ברגע שזה אותו אדם הוא לא יכול כל היום להחליף כובעים. לכן מהותית צריך להפריד בין התפקידים. ביחס לסיפור של מינוי המועצה. אני מדבר באופן כללי. המועצה הזאת היא מאוד חשובה. היא בליבת החוק הזה. רוב הסמכויות נתונות למועצה אפילו, לא לרשות. ומכיוון שכך, אנחנו צריכים לראות מי בדיוק יושב שם ואיך מתווים את הרכבה. טוען השר שאין לו שום יד ורגל והוא רוצה הפרדה פוליטית בין השר, לא בינו באופן אישי, בין השר לבין המועצה. אבל עניינית א' אנחנו מבינים שחמישה חברי מועצה ממונים על ידי השר ושניים על ידי מנהלי רשויות רגולציה ותחרות. הגם שזה מגיע בעקבות המלצות של ועדת איתור, אבל אנחנו יודעים מי יושב-ראש ועדת האיתור, עוד לא הגענו לסעיף הזה, נדבר גם על זה. אני רוצה להציע הצעה אחרת. מבנה המועצה ככלל, כפי שהוא מופיע כאן, הוא לא רע לכשעצמו בתפיסה שלו. אבל אני חושב שעובדי המדינה שנמצאים שם, התמהיל צריך להשתנות, בסדר? צריכים להיות שם נציגי ציבור, שהשר ימנה אותם לפי המלצת ועדת האיתור. אחרי שתהיה בחינה של עמידה בקריטריונים וכו'. זה בסדר שיהיו עובדי מדינה. אני מציע שיהיו עובדי מדינה לשעבר. אני לא חושב שבמועצה שאחראית על תקשורת בישראל, שהיא בין השאר גם מפקחת על הממשלה ועל עובדי המדינה ועל אופן פעילותם, הם צריכים לשבת שם. גם כקובעי המדיניות וגם כמסוקרים. לכן אני מציע לשנות טיפה את המנגנון. אני מבין את הרציונל של להכניס פה אנשים שמגיעים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תן לי הצעה קונקרטית של איך אתה בונה את המועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מגיע לשם. מתוך עולם האסדרה, מתוך עולם התחרות וכו'. אבל למשל אפשר למצוא אנשים שהם מומחים בתחרות שהם לא עובדי מדינה. שהם עובדי מדינה לשעבר. שהם היו פעם ברשות התחרות. ואז את מנתקת את הזיקה הזאת בין היותך עובד מדינה שקובע גם מדיניות, אבל גם דמות שנתונה - - -. אתה יכול למצוא אדם שמבין באסדרה שהוא לא עובד האסדרה היום, שהוא עסק בזה בעבר והיה עובד מדינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה ברורה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אני חושב שהאופן הזה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הצוות רושם את הנקודות, נכון? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - שבו יש תמהיל בין מינויים של השר לבין מינויים של עובדי מדינה עצמאיים, אבל שמצד שני הם לא יכהנו כעובדי מדינה במועצה זה תמהיל נכון והגיוני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה ברורה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לגבי התמהיל הזה. עוד משהו, לגבי האדם שהוא חבר בסגל אקדמי. ואת העלית את זה לפני שתיים או שלוש ישיבות. אני בעד למשל שימונה ראש חוג תקשורת, לא אדם שהוא סתם חבר בסגל אקדמי, בתחום המגדר, לא יודע, בתחום מדעי החברה. חוג לתקשורת. ושיהיה סבב בין מוסדות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי מזיו שהנטייה היא דווקא למישהו שהפורטה שלו זה תחרות וכלכלה ולא תקשורת. תחומי הניהול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הם לא רצו מישהו עם תואר בתקשורת. זה קטע, כי הם חשבו שזה כאילו תואר פחות טוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני אשמח לשמוע מה הרציונל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול משהו בבסיס. לא כל דבר שהייעוץ המשפטי אומר אני חייב לקבל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בא מהאופוזיציה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כל דבר. אני יכול להיות חלוק על הייעוץ המשפטי בנושאים מקצועיים כאלה ואחרים. אני בדרך כלל מסכים איתם לגבי המסגרת הניהולית. אבל יכולים להיות חילוקי דעות. גם אם הייעוץ המשפטי חושב שחייב להיות אדם שהוא בעל מומחיות בניהול. אני יכול לחשוב שבעל מומחיות בתקשורת. זו דעתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה בגלל הייעוץ המשפטי? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב, גם תואר שני בתקשורת. הם ממש פסלו לי. אמרו לי 'לא, התקשורת'. לא נעים לי, יש מלא סטודנטים לתקשורת. אבל זה מעניין הרציונל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מעניין אותי לדעת אם זה היה מפאת הייעוץ המשפטי, הכלכלי? מי שם? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אנחנו ראינו את משקל הכובד של עבודת המועצה בסוגיות כלכליות ולכן חשבנו שחבר המועצה צריך להגיע מהעולמות האלה. אני כן אגיד לטובת חברי סגל במחלקות התקשורת, כשנגיע לשלב של ועדת האיתור, אז בוועדת האיתור יש חבר שהוא דווקא כן מגיע מהעולם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל תראו מה עושים. המנהל הוא מנהל סופר על, כמו שהיטיבו לתאר פה. אחרי זה יש נציג מרשות התחרות. הוא יושב-ראש גם, כן. נציג מרשות התחרות. מרשות האסדרה. מי יש לו ידע בתקשורת? לכן אני מציע שיהיה ראש חוג לתקשורת שייבחר על ידי הפורום של ראשי חוגי התקשורת. שיהיה ברוטציה. כל שנתיים יתחלף ראש חוג לתקשורת. פעם אוניברסיטת אריאל ואחרי זה בתל אביב, אחרי זה בר אילן, אחרי זה חיפה. כל פעם ממקום אחר. כל שנתיים יתחלפו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה ברורה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> רגע, שכחו פה את המהנדסים? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה קשור? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אמרתי ששכחתם את המהנדסים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הם קשורים? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני שואל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המהנדסים נמצאים בתחום התשתיות במשרד, אנחנו עכשיו בתחום השידורים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מהנדסי תודעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע שהשר ימנה ארבעה נציגים מהמועצה בסוף, מתוך השבעה או התשעה, כמה שזה לא יהיה. יושב-הראש וצריך לקבוע תנאי ניהולי בכיר. וגם כמו שאמר חה"כ מעוז, נגיעה לתקשורת. זה נראה לי בסיסי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודות האלה הובהרו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיהיה נציג סגל אקדמי. אני מסכם את הדברים שאמרתי. שיהיה ניסיון מקצועי מוכח בתחום העיתונות, כמו שדיברה פה מקודם מירב. לדעתי של 15 שנים לפחות. שיבין ויהיה פה מה שנקרא בעומק של הדבר הזה. חמש שנות ניסיון בעולם העיתונות זה נראה לי מאוד דל. וגם, אגב, עוד מילה, גם בעל ניסיון בתחום היצירה. כי החוק הזה מאוד רלוונטי גם להם. וזה דבר שלא קיים. וגם בתחום היצירה 15 שנה לפחות. לא אדם שאתמול התחיל להיות במאי יהיה גם חבר המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עם זה אני מסכימה לחלוטין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה הדברים שרציתי להגיד ביחס לסעיף 9. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. אני מתחילה סבב אנשי מקצוע. נתחיל איתך. בנקודות. נקודתי לראות. בואו ניכנס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> באיזה כובע? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> עו"ד זיו מאור, מועצת הכבלים והלווין. קודם כל אני מציע לחברי הכנסת למחוק מהרישה של הסעיף את הדרישה שאחד מחברי המועצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא שומעת את זיו, בנות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא בשם המועצה אבל? בשם המועצה אתה מדבר? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כן, בשם המועצה. למחוק מהרישה של הסעיף דרישה שאחד מחברי המועצה יהיה בעל כשירות לכהן כשופט בית משפט שלום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב? אתה זריז, אבל יותר מידי. אני פשוט רוצה לרשום את הכול. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> יש דרישה ברישה שאחד מחברי המועצה לפחות יהיה בעל כשירות לכהן כשופט בית משפט שלום. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איפה? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ברישה של הסעיף. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> באמצע של הסעיף, ב-(א). << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ב-9(א) ברישה. יש כאן הכוונה בעצם לסעיף 4 לחוק בתי המשפט. המשמעות המעשית של תנאי הסף הזה זה חמש שנות ניסיון בפועל בעריכת דין. אני לא חושב שלאנשים, ואני אומר את זה כעורך דין, שיש להם ניסיון במקצוע הזה יש איזה שהוא יתרון של לתת להם דריסת רגל דווקא במועצה הזאת. כמובן שיש מישהו שיש לו את התנאי הזה והוא כשיר והוא מתאים לדעת הגורמים הממנים, ברוך הבא. אבל לדרוש שיהיה נציג דווקא של הקהילה הזאת, של הגילדה הזאת המועצה? אני לא רואה שום אינטרס ציבורי שיוצא נשכר מזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה עורך דין בעצמך. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני עורך דין בעצמי. בגלל זה אני אומר את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, אנחנו לא פותחים את הדיון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כמו שאני אגיד שלא ייכנסו נשים. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני מציע לשקול את הנחיצות הזאת. אני לא רואה איזה תכלית ציבורית זה משרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה לא רואה את זה כדרישת סף הכרחית. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זו עמדתי, כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. נקודה הבאה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני אתייחס לשתי הדרישות החלופיות שב-1(א)(1). התייחסו לכך הרבה. תפקיד בכיר בתחום הניהול ותפקיד ניהולי בכיר בארגון תקשורת משמעותית. אז כן, מרחב התמרון שניתן לגוף הממנה פה באמצעות שורה של ביטויים סובייקטיביים שנערמים זה על זה, בכיר, משמעותי וכן הלאה, הוא יוצר מקום לבעיות. הסעיף הזה מקביל לסעיף דומה שקיים בחוק החברות הממשלתיות. גם שם נתונה אפשרות למנות לדוגמה יושב-ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית שיש לו או ניסיון בתפקיד ניהולי בכיר או ניסיון בכיר בתחום העיסוק של המשרה. הבעיה היא שוועדות איתור לתפקידים כאלה נוטות לפרש את החלופה השנייה כמצטברת ולא כחלופית. כלומר, כדי להראות מה זה ניסיון משמעותי בתחום המקצועי הם דורשים שיהיה מדובר בארגון מאוד גדול ומאוד משמעותי. ובעצם מוחקים את החלופה. נגיד לצורך העניין שיש לנו שני מועמדים: אחד היה פעיל בתאגיד בהיקף כספי של חצי מיליארד שקלים בתחום החשמל. לא קשור לתקשורת. והשני היה בעל תפקיד משמעותי בחצי מיליארד שקלים בתחום התקשורת. בוודאי שקשור. שניהם עומדים בקריטריון האחד. רק אחד מהם עומד בקריטריון השני. לכן בעצם הקריטריון השני למעשה נמחק. אני מקווה שכוונתי ברורה. לכן אני פשוט מציע דרך לרפא את הבעיה הזאת, זה למחוק מחלופה שתיים את המילים "בכיר" ואת המילים "משמעותי" ואת המילים "בעל מעמד". פשוט להותיר בידי הגוף הממנה את השאלה האם המועמד שעומד מולם הוא מספיק כשיר על סמך ניסיונו בתחום המקצועי הייעודי, בתחום התקשורת כדי לכהן בתפקיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעצם להרחיב את שיקול הדעת שלהם בזמן אמת. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זה להרחיב את חוות הדעת ולנטרל מילים. עכשיו אני אסביר ובזה אני אסיים, זאת הנקודה האחרונה שלי. למה המילים בהקשר הזה, בהקשר של פסקה (2) ארגון משמעותי, בעל מעמד וכן האלה, הן יוצרות איזה שהיא בעיה. תחום התקשורת עובר תמורה מאוד משמעותית בגלל השינויים הטכנולוגיים שחלים בו. ובעבר כדי להיות פעיל ומשמעותי בתחום התקשורת נדרש היה תאגיד גדול שמחזיק בתוכו גם את תחומי התוכן וגם את תחומי השידור או את הדפוס אם מדובר בעיתון. זה לא המצב פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מעניין מה שקורה פה. מצד אחד יש פה הצעה להגדיר יותר באופן צר את התארים האלה, וצמד שני יש פה הצעה למחוק אותם לחלוטין. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני אומר, למחוק אותם לחלוטין - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השאלה את מי זה משרת, גם צריך לשאול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה די ברור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש רציונל במה שהוא אומר. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> באופן תיאורטי אני זוכר שלפני שבע שנים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מי שרוצה להתמודד על התפקיד, כן. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ישבתי כאן והיועצת המשפטית של משרד התקשורת דאז היום היא במשרד הבריאות, דנה נויפלד, ישבה וצחקה על מה שאמרתי. אמרתי אוטוטו יהיו כאן ארגוני תקשורת משמעותיים שהיקף הכספי שלהם הוא חמישה מיליון שקלים, עשרה מיליון שקלים. והיא ממש צחקה. ואנחנו נמצאים בעולם הזה. יכול להיות שמחר בבוקר יהיה אדם שהתרומה שלו לעיתונות הישראלית היא מאוד משמעותית, אבל הוא בסך הכול בלוגר. לא מנהל תאגיד אפילו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה ברורה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל כל מה שאדוני אמר משרת בעצם אותו, בהתמודדותו לתפקיד. אני רק רוצה לציין. כי אי אפשר בלי גילוי נאות אדוני. אוקיי? כי לא התקבלת למשרד מנכ"ל המשרד וכל מה שאמרת עכשיו הולם אחד לאחד את התמודדותך לתפקיד. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> נקודה אחרונה יושבת-הראש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז אני רק שמה את זה על השולחן. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> לגבי הסוגייה של תואר בתקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, תודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת איך זה הגיוני המצב הזה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כמו שאמרתי קודם, אני גם בתחום העיתונות וגם בתחום עריכת הדין. ובשני המקצועות הללו יש דינמיקה מסוימת בין העיסוק המקצועי לבין העולם האקדמי. אני מכיר מה עושים אקדמאים בתחום עריכת הדין או בתחום המשפטים ומה עושים אקדמאים בתחום התקשורת. אני אומר כאיש מקצוע, ושוב, אני פותח את זה לעיון חברי הכנסת. התפקיד של אקדמאים בתחום התקשורת הוא לא רלוונטי לסוגיות שבהן אנחנו עוסקים כרגע. העולם האקדמי בתחום התקשורת יש לו חשיבות ציבורית מאוד גדולה, אבל אין לאקדמאים בתחום התקשורת מה לתרום לאירוע. לעיתונאים, לאנשי תקשורת פעילים, בוודאי שיש. אמר לי אדם שעוסק, אני בעצם כרגע עוסק בגיוס עיתונאים לתאגיד שאני עובד בו. אמר לי אדם בעל ניסיון מרובה ממני באחד מתאגידי התקשורת הגדולים 'אם מגיע אלי מועמד לתפקיד עיתונאי שיש לו תואר בתקשורת מבחינתי זו נקודה לרעתו'. האקדמיה בתחום התקשורת לא תורמת למקצוע. לכן אין לה גם מקום. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתה יודע מה אקדמיה תורמת? מי אתה בכלל? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עשית תואר בתקשורת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, חה"כ מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מדהים אותי, גלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב בן ארי, אנחנו לא נכנסות לסמטאות צרות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - אלפי סטודנטים לומדים תקשורת. מי אתה בכלל? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התואר שלי בתחום התקשורת, אני חולקת עליך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה? אבל יש בעיה עם דעה. יש סטודנטים לתקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא נכנסים לסמטאות צדדיות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי אתה בכלל? מה? אתה תחליט? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. תודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני בוגרת החוק לתקשורת ואני חולקת עליו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברי הכנסת, אני לא רוצה לחזור לקריאות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מדהים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> די. התנהלנו יפה. אני מבקשת די. תודה רבה. לגבי כל השאר, אני מחדדת ואומרת, אני רוצה לתת לכל הארגונים שיושבים פה, בעיקר ובראש ובראשונה לך גיורא, לך, לכל ארגוני היוצרים לדבר. השאלה היא כזאת: האם יש לכם כרגע הערות נקודתיות לגבי הסעיף? אם כן, תאמרו אותם. אם לא, מיד אחרי שאנחנו מסיימים עם הסעיף הזה לכם יש זכות דיבור של שלוש דקות. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> תודה רבה. גיורא ואלה, מנכ"ל אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה בישראל. שתי הערות נקודתיות לסעיף 9. אחת, שבעה חברים במועצה זה מעט מידי. אני אגיד מנקודת מבטנו, לפעמים כשאנחנו נתקלים בבעיות שמצריכות לטפס למעלה, אז אנחנו צריכים יותר אנשים, כי לפעמים חלק מהדלתות הן לא פתוחות. הדבר השני, הערה לגבי הסעיף שאומר ששלושה חברי מועצה, בלבד שאחד מהם לפחות בעל כישורים כאמור בפסקות (1) ו-(2) וכו'. חייבים שיהיה בן אדם, זאת לא יכולה להיות אופציה, אלא צריכה להיות חובה שיהיה בן אדם אחד לפחות שהוא בעל ניסיון משמעותי ביצירה של יצירת מקור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> חד משמעית, מסכימה. תודה רבה גיורא. כן, תציגי את עצמך. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> עינת עובדיה, מנכ"לית מכון זולת. יש לי שלוש נקודות בעניין הזה. אחת, אני מציעה, זה נכון שאנחנו מדברים פה על ההרכב של המועצה. אני מציעה להזכיר לחברי הוועדה שיושבים כאן שאנחנו נצטרך להידרש לסעיף הזה גם כשנחזור ונדבר על ועדת האיתור. הרכב המועצה לא יכול להיות מופרד מהאופן שבו המועצה נבחרת. אני רוצה להזכיר שהנקודה המרכזית היא שוועדת האיתור, בראשה עומד מנכ"ל משרד התקשורת. מה שיבטיח בסופו של דבר שוועדת האיתור עצמה, סדר היום שלה והנבחרים למועצה יהיו בסופו של דבר נבחרים פוליטית. אני מדברת על נציגי הציבור, שהם בעצם ארבעה נציגי ציבור שנבחרים על ידי ועדת האיתור במועצה עצמה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם יהיה היפוך? אוקיי, תמשיכי. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אני רוצה להציע עוד משהו שאני לא יודעת אם הוא יעזור או לא יעזור, אבל בעינינו כך זה צריך לעבוד. בכל מקרה, כך או כך, אי אפשר לנתק את המבנה של המועצה מהאופן שבו היא תיבחר. המנכ"ל, אני גם אמרתי את זה בפעם הקודמת, אני פשוט מעלה את זה עוד פעם לכאן, כי אני חושבת שיש כאן היפוך בסדר הדברים. צריך לדבר קודם כל על האופן שבו ועדת האיתור עובדת. איך היא ממונה, מי עומד בראשה, ורק אחר כך איך ייראה המבנה של המועצה. זו נקודה שבעיניי היא מאוד חשובה. לדבר על המבנה של המועצה זה בעצם להרחיק את עצמנו מהדבר המרכזי ביותר שהמועצה הזאת הולך להיות פוליטית. לכן זה לא כל כך משנה בעיניי כרגע המבנה, כמה חברים, למה ואיך, ופה ושם. גם לזה יש לי הערות והצעות. שוב, ההערות וההצעות נובעות מאיזה שהיא אמירה עקרונית שתכף אגיע אליה. בעינינו יש צורך להוסיף עוד שני חברים. בעינינו המספר קטן מידי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם את חושבת? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> כן. אני גם אסביר למה ומה ההיגיון שעומד מאחורי הדבר זה. בעינינו ההרחבה צריכה להיות של עוד שני נציגי ציבור. אם מישהו יודע איך בפועל הדבר הזה קורה, דה פקטו יש לנו בעצם שלושה עובדי מדינה שזה לא התפקיד העיקרי היחיד שלהם. הם לא נבחרים, הם ממונים. זו עוד אחת מהמטלות שהם צריכים לעשות, עוד ללמוד הרבה חומר. הם לא יהיו מחויבים כמו נציגי ציבור, לצורך העניין, שמתוך ועדת איתור באמת רצו להיות שם. אנחנו רואים איך הדברים האלה קורים כשנציגי ציבור נבחרים. הם מאוד מחויבים לתפקיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך היית מחלקת את התשעה? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> עוד שני נציגי ציבור. זאת אומרת, יש ארבעה נציגי ציבור, אז עוד שניים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תשעה סך הכול במועצה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> תשעה סך הכול במועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשאנחנו מוסיפים עוד שני נציגי ציבור. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> כל הדבר הזה, החשיבות של נציגי הציבור כדי שיהיו עצמאיים, אני חוזרת עוד פעם לוועדת האיתור. אנחנו מבקשים מהוועדה לדון באמת, אם רוצים לעשות הפרדה אמיתית יושב כאן שר התקשורת שמבטיח הפרדה אמיתית מהפוליטיקה. אנחנו אומרים לכם מניסיון אמיתי, לא רק אנחנו, רבים אחרים, שברגע שמנכ"ל משרד התקשורת שהוא משרת אמון, אני לא מדברת איזה משרת אמון, זה יכול להיות כל שר תקשורת. מנכ"ל משרד התקשורת הוא משרת אמון. באופן חד משמעי ועדת האיתור הזאת תהיה פוליטית. והממונים בה יהיו פוליטיים. אי אפשר להגיד שלא, אי אפשר להגדיר את זה אחרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז אני אגיד שלא. רק כדי שלא יחשבו שאני מסכים עם מה שאת אומרת. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> בסדר, אוקיי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם אני לא חושבת שזה כזה מוחלט. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אני חושבת שזה מאוד מוחלט. זה מאוד ברור, כך הדברים עובדים דה פקטו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר, אתה יודע שיושב-ראש הוועדה מחליט. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אז כנראה שאתה לא מגיע מהפוליטיקה, השר קרעי. הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד ובעיניי הוא הנקודה המרכזית. למועצה הזאת יש, היא לא רק רגולטור, היא לא רק מועצה מכוונת, היא גם בפועל הגורם המקצועי. ואני חושבת שצריכה להיות פה הפרדה. אני חושבת שהמועצה הזאת צריכה למנות מנכ"ל. צריכה להיות הפרדה מאוד ברורה בין הגורם שמוציא לפועל, המקצועי, שהוא מנכ"ל של רשות כזאת, לבין ועדה, מועצה שמייעצת. שמכתיבה מדיניות. אנחנו לא רוצים, לצורך העניין, שהמועצה היא זו שתטיל סנקציות. אנחנו רוצים שהמנכ"ל יטיל את הסנקציות. כי זה לא הגיוני. כי אז ברגע שלוקחים את זה מהמנכ"ל. זה לדעתי מודל שיעבוד. אלה ההצעות שלנו. זה כרגע, תודה רבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. כן? << אורח >> אלעד מן: << אורח >> אלעד מן, היועץ המשפטי של הצלחה. אני כותב עם תהילה את מסמכי המדיניות, תהילה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שמוגשים לוועדה. כמה דברים: ראשית, אנחנו אמרנו וציין את זה גם חה"כ גינזבורג. אנחנו גם סבורים שעובדי מדינה לא צריכים להיות חלק מהמנגנון הזה. מכיוון שזה יוצר קושי מבני אינהרנטי בעבודה של המועצה. עוד הערה שהיא עקרונית, נושא מספר חברי המועצה לא יכול להיות מנותק משאלת הקוורום והתמהיל של הקוורום. זאת אומרת, במועצה שיש בה כמה סוגי בעלי תפקידים יש שאלה גם מי נוכח בחדר בפועל בהרכב מינימלי. ואז יכולות להיווצר בתוך המועצה כל מיני סיעות, איזונים לא נכונים. ולכן אי אפשר לנתק את מספר החברים. דיברו פה על תשעה, דיברו פה על שבעה. יש שאלה של יעילות גם. צריך לקבוע מה הקוורום המינימלי שהמועצה הזאת יכולה לשבת בו. ואיזה נציגים מכל סוג צריכים לשבת בו. הערה נוספת: המועצה הזאת תפקח גם על רדיו. איפה הנציג עם המומחיות ברדיו? הוא לא נמצא פה. זה רק מדגיש גם את הפיצול המלאכותי שנעשה בחוק הזה, שגם הוא מצדיק את ההחזרה שלו לממשלה. יש תזכיר חוק שעוסק ברדיו וברפורמה בשוק הרדיו שיצא עכשיו להערות ציבור. גם הוא, שלא במפתיע, כמו, הסתיימו הערות הציבור, בסדר. יש לי תחושה שזה לא האקורד האחרון של זה. אבל אי אפשר להפריד את ההסדרה של שני התחומים. בייחוד כשאנחנו מדברים על עיוורון בין פלטפורמות ועל אדישות טכנולוגית וכל מיני שאלות כאלה. וגם על גופים שעושים גם רדיו, גם טלוויזיה, גם שירות מקוון מכל מיני סוגים. גם פודקאסטים. אי אפשר להפריד את הדבר הזה ולכן צריך להחזיר את זה לממשלה ולאחד את זה שוב. השר מכיר את העמדה שלנו בעניין הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השר מכיר את העמדה - - - << אורח >> אלעד מן: << אורח >> מה שנקרא אתה הזמנת לבג"ץ, אני קיבלתי את ההזמנה, נראה מה ייצא. אוקיי? בינתיים נדמה לי שהסטטיסטיקה לטובתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא נחתור גם לסיום וגם לדברים עצמם. << אורח >> אלעד מן: << אורח >> בסדר. בהקשר הזה אני מסכים עם מה שאמרה מנכ"לית זולת, אי אפשר לנתק גם את ההרכב של ועדת האיתור והשיקולים בעיצוב שלה מהעיצוב של המועצה. שוב אני מזכיר שאנחנו רצינו להפנות למודל אחיד ולשאוב את ההשראה לצורך העניין הזה מתאגיד השידור והמוסדות שלו. גם כדי לחסוך ולייעל ולאפשר ועדה אחת שתמנה באופן כללי את כל התפקידים האלה לפי חוקים שונים. וגם הדבר הזה צריך לקחת אותו בחשבון, גם במודל וגם בזה. הערה אחרונה לסדר. זיו הציג את עצמו כנציג מועצת הכבלים והלוויין, אני לא ראיתי שום מסמך רשמי שמסמיך אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << אורח >> אלעד מן: << אורח >> אולי אפשר להציג לנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. לא נפתח פה סימפוזיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא פה בשביל התפקיד הבא. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בעז אקרמן, לובי 99. משפט אחד קטן, שלא נוגע לסעיף עצמו, אלא להערות שנאמרו עליו, ספציפית להערה שאמר חה"כ איתן גינזבורג. בעיניי ובעיניי לובי 99 זו בעיה למנות למועצה הזאת לשעברים מהשירות הציבורי, מהסיבה הפשוטה שמאוד יכול להיות שהם עובדים בגופים מפוקחים, שמפוקחים על ידי המועצה והרשות, שהם יעבדו בגופים מפוקחים מיד אחרי שהם יהיו חברי מועצה, מבלי שתחול עליהם איזה שהיא תקופת צינון. יכול להיות שיש לזה פתרון, אני לא אומר שלא. אני פשוט רוצה להציף את הבעיה הזאת של המתח שבין מפקחים ומפוקחים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חה"כ גינזבורג, אתה שומע את בעז? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני עושה השלמה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו משלימים לה מה עושים עכשיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז בואי, תשלימי אצל שלי, כי יש לו הערה טובה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> זאת הערתי, יכול להיות שגם חבריי מקשת יוכלו לענות על זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הייתה השאלה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא טוען שברגע שאנחנו נמנה - - - << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא ברגע, אני מעלה חשש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מעלה חשש שאם נמנה לשעברים שנמצאים בתוך גופים שהמועצה מפקחת עליהם כי הרבה מהם נמצאים בתוך גופים כאלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל מינוי יש עניין של ניגוד עניינים. בן אדם שנמצא במקום אחר, שלא יכול להיות המועצה, הוא לא יהיה שם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מספיק עובדים בתוך הרשויות הללו לשעבר שיכולים להיות שם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. בעז, סיימנו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש ניגודי עניינים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> ברור לי, הכול בסדר. אבל נניח לעובדים בשירות הציבורי יש תקופת צינון, לצורך העניין, בתשלום שהמדינה משלמת להם על התקופה שבה הם לא יכולים לעסוק. נכון, לא כולם. לרגולטורים מסוימים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תלוי באיזה דרגה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> נכון, תלוי בדרגה, תלוי בהרבה דברים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה אמורפי, כי לא הגדרנו איזה דרגה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אבל פה מדובר על דרגה, מי שהוא חבר מועצה שמפקחת על הגופים הכי גדולים במשק, זו דרגה יחסית גבוהה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל לא אמרנו, זה לא מוגדר פה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אוקיי, בסדר גמור. אם יש לזה פתרון הכול בסדר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כרגע אין שום הגדרה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני רק מעלה את החשש, זה הכול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו גם יש לנו שאלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עו"ד נגה רובינשטיין, מייצגת את רשת ואת קשת. לגבי הסעיף. אני רוצה להמשיך את הדברים שאמר חה"כ מעוז בעניין הניסיון המקצועי. אנחנו חושבים שככל שיש הפרדה וצפויה להיות הפרדה בין היו"ר לבין המנכ"ל, אז היו"ר צריך להיות עם המומחיות בהבנה בתקשורת והמנכ"ל צריך להיות עם מומחיות בתחום הניהול. לכן אם אפשר להתחבר לדברים שאתה אמרת, בהמשך לדברים שאמרה חברתי מנכ"לית זולת ולחבריי מצד שמאל כאן. לא שמאל, אוקיי? שיושבים לצידי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אל תגידי חברים, אל תגידי שמאל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הכול כל כך נפיץ בחדר הזה, כן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אומר כמה דברים. אני חושבת שהעובדה שיש עובדי מדינה שנמצאים בתוך המועצה היא לא דבר שיכול להתקיים. הוא לא התקיים מעולם ואני מקווה שגם לא יתקיים שעובדי מדינה מפקחים על שידורי חדשות. זה לא משנה איזה שר ומאיזה מקום. מהרגע שיש ועדת איתור, שגם עליה באמת צריך לדבר, אבל ועדת האיתור שממנה מישהו שהוא משרת אמון של השר ויש עובד נניח של משרד התקשורת, שהוא יהיה נציג של המשרד במועצה, ברור מה תהיה התוצאה של הדבר הזה והחיבור הפוליטי. ועוד פעם, זה לא משנה, כל מי שהיום נמצא בצד הזה ואולי גם מחר יהיה ואולי לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברי הכנסת, אני לא מצליחה להתרכז במה שנגה אומרת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני חושבת שצריכה להיות שאיפה שיהיה ניתוק פוליטי אמיתי. לשם כך צריך אנשי מקצוע. זה יכול להיות לשעברים, זה יכול להיות ראשי חוג לתקשורת ברוטציה, לא רוטציה. כל מיני דברים, אבל כאלה שגם עוברים ועדת איתור וגם עוברים את הוועדה לבדיקת מינויים. לכן גם כל שאלה של ניגוד עניינים וכו' היא תיבדק שם. עכשיו בעניין ניסיון של שופט בית משפט שלום. אנחנו חושבים שיש הכרח בניסיון, רק הנוסח שנמצא כאן בעניין שופט בית משפט שלום הוא לחלוטין לא מספיק ואני אסביר למה. למועצה יש סמכות מעין שיפוטית, במיוחד בכל מה שנוגע לעיצומים הכספיים. לכן צריך מישהו שיהיה לו ניסיון שהוא משמעותי הרבה יותר. שופט בית משפט בדימוס או מישהו שיש לו ניסיון מקביל. אבל צריך מישהו שמבחינה משפטית יידע לעשות את השימוש הנכון באמצעים המעין שיפוטיים שיש למועצה. במיוחד כאשר מדובר בתאגיד ציבורי, אשר הוא כמו שאמרנו, קצת עב"מ. הוא לא תאגיד ולא חשכ"ל ולא נציבות שירות המדינה ועוד כל מיני מערכות תמיכה שיש ליחידות סמך פנים ממשלתיות. לכן אנחנו מבקשים לשנות את התנאי הזה. אנחנו רוצים להתייחס גם לאפשרות של רציפות של כהונה של חברי מועצה, גם בשביל שיהיה תפקוד שהוא תפקוד רציף. נקודה נוספת היא לגבי מילוי המקום. צריך לוודא שמילוי מקום של היו"ר, או שהוא יהיה עובד הרשות או שזה מישהו שלא ניתן יהיה להאציל עליו אחת משתי החלופות: להאציל עליו את הסמכויות שניתנות ליו"ר. כיוון שליו"ר כרגע יש כל כך הרבה סמכויות, כמו שדיברנו עליו בדיון הקודם. את זוכרת, סעיף 40, כל הסמכויות שמפורטות שם. ממלא מקום לא יכול להיות מישהו שעושה את זה על הדרך ושאין עליו את כל תנאי הכשירות והמגבלות וכו'. לכן או שזה יהיה מישהו שהוא עובד הרשות 24/7 ברשות או שזה מישהו שבסיטואציה הזאת לא ניתן להאציל עליו סמכויות של היו"ר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אסביר. היו"ר יש לו המון המון סמכויות בתוך הדבר הזה. גם סמכויות שלו, קביעת סדר יום. היום הוא גם המנכ"ל, שזה בכלל בעייתי. גם הוא יכול לקבל כל החלטה שהיא שיכולה להיות - - - אליו למעט שלוש או ארבע החלטות. הוא גם יכול לקבוע את ההכנסות של הערוצים, אני מזכירה. לכן ממלא המקום לא יכול להיות מישהו שעושה את זה על הדרך. זה צריך להיות מישהו שהוא dedicated, שהוא מוכשר לדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מעבר לחזרה לוועדת האיתור, אני רוצה להזכיר מה שדובר על זה שיובא סעיף מטרות שנדבר עליו. אז גם בהקשר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע אנחנו לא מדברים על סעיף המטרות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אמור להיות, כי זה מה שדובר לפני שני דיונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אחליט אם אמור להיות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה פשוט רלוונטי לסמכויות של המועצה ולהרכב שלה. אז נמתין. יכול להיות שיגיע סעיף מטרות ולא תהיה שום הערה בהקשר הזה. אני רק שמה את זה על השולחן. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הוחלט בסוף על סעיף מטרה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הוחלט עוד כלום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> טרם הוחלט על כלום. הכול נשקל. כן? << אורח >> אייל צור: << אורח >> ד"ר אייל צור, פורום קהלת. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו. אני מתחבר לדברים רבים שנאמרו. אני מתחבר לדברים שנאמרו קודם כל לגבי גודל המועצה. אני מסכים שהגודל הוא קטן מידי, גם לנוכח דרישות העיצום וגם לנוכח העובדה שצריך לאייש ועדות משנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת, גם אתה בעד תשעה חברים? << אורח >> אייל צור: << אורח >> תשעה או 11. יש מדינות כמו שוויץ ואוסטריה שיש שבעה חברים. אבל לדעתי זה לא מספיק. אני גם בהמשך אציע להקים ועדת ביקורת חקוקה, שהיא לא נמצאת כרגע בחוק. מעבר לזה, אני חושב שבמסגרת התשעה או ה-11, כמה שחברי הכנסת יחליטו, צריך להכניס גורם מומחה לתחום הטכנולוגיה והחדשנות. על זה לא דיברו. או שיהיה עובד רשות החדשנות או שיומלץ על ידי ראש רשות החדשנות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מישהו עם מומחיות. << אורח >> אייל צור: << אורח >> כן. אנחנו מדברים כל הזמן על שינוי טכנולוגי והמומחיות הזאת כרגע לא מוצעת בתזכיר שלפנינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. << אורח >> אייל צור: << אורח >> הנושא הבא שאני רוצה להתייחס אליו הוא המומחיות המשפטית. אני מתחבר לדברים שאמרה עו"ד רובינשטיין ואני חושב שצריך לדרוש לכל הפחות כשירות לכהן כשופט בית משפט מחוזי, שבע שנים וכל מה שנגזר לפי חוק בתי המשפט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, ליושב-הראש? << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני מפנה אותך, חה"כ גינזבורג, לסעיף קטן (א). יש לו אחד מהחברים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיהיה כאילו יושב-ראש ועדת העיצומים? << אורח >> אייל צור: << אורח >> גם. צריך לדרוש יותר, במיוחד לנוכח הסמכויות שהרשות הולכת לקבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מעונין במחוזי. << אורח >> אייל צור: << אורח >> כן. ולא אמרתי לפני, אני מתחבר גם למה שנאמר, אני חושב שצריך להיות מנהל שיהיה אחראי על הניהול השוטף של התאגיד. לא אמרתי את זה בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם רושמים את הכול? זה חשוב. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני גם, ממש כל מילה רושמת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש ועדות משנה, אגב? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש. << אורח >> אייל צור: << אורח >> יש בהמשך החוק, חה"כ בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז איך שבעה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> זאת עוד סיבה למה להגדיל את מספר חברי המועצה. לגבי יושב-הראש, חברי הכנסת, אני חושב, כיום הנוסח מאפשר לוותר על התואר האקדמי אם יש ניסיון מצטבר. אני חושב שלנוכח העובדה שהיום תואר אקדמי אפשר - - - ויש לו ערך, צריך להשאיר את הדרישה הזאת, היא צריכה להיות חובה. וגם לקבוע שהתואר מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. דבר שהוא לא מובן מאליו. כיום זה לא מופיע בנוסח החוק, שימו לב לזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לפחות תואר אקדמי. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לגבי הנושא של החברים. אני מתחבר למה שנאמר פה. המילה "משמעותי" מופיעה פה לאורך הסעיף ואני חושב שכדאי שהמחוקק ולא פרשנות. המחוקק יגדיר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה דעתך על ההצעה של זיו למחוק לחלוטין את התארים האלה? כדי להרחיב את שיקול הדעת בזמן אמת? << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני חושב שאפשר להגדיר מספר מסוים של שנים. אני חושב שזה צריך להיות. גם להוסיף מומחה. לשקול לשים שני חברי סגל בכירים, כדוגמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלפחות אחד מהם מהתקשורת. << אורח >> אייל צור: << אורח >> נכון, בדיוק. בדיוק על זה באתי לומר. להוסיף איש אקדמיה בתחום התקשורת. דובר גם על תחום היצירה, אני רואה שזה מופיע כאן. שתי הערות אחרונות שלי לגבי הנציגים של שירות המדינה. גם כאן, חשוב ליצור מצב, אם הולכים על עובדי מדינה שיוגדר שיש להם ניסיון מסוים. כיום לא כתוב שיש להם ניסיון. הם יכולים להתקבל לרשות האסדרה, לרשות התחרות וישר להיות ממונים על ידי השר או על ידי ועדת האיתור. אני חושב שצריך לדרוש לפחות ניסיון או בתפקיד שלהם או בתפקיד קודם בתחום המומחיות שלהם, שלוש, ארבע, חמש שנים. זה לא מופיע בנוסח כרגע. אפשר לדבר על זה, אבל כרגע אם הולכים על עובדי מדינה צריך לדעתי לדרוש יותר מאשר הגדרה כללית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בקיצור, צריך לדבר על המומחיות ולא על זה. כי בסוף ראש רשות האסדרה, ראש רשות התחרות, יכול למנות גם את האחראי על כוח האדם ברשות. ואין לו שום מומחיות בתחום האסדרה והתחרות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הוא קשור לדבר הזה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> נכון. זה צריך להיות רלוונטי. אני מדבר על ניסיון גם בתאגידים אחרים. הערה אחרונה נוגעת לגבי הנושא, זה רגיש גם, כמי שעוסק בחברות ממשלתיות. עובדי מדינה. אני מפנה אתכם לסעיף קטן (ב) "כפופים במישרין למנהל הכללי של הרשות או של המשרד בהם עובדים בעוד שהם מחויבים לפי החוק בחובת אמונים לתאגיד". יש כאן רגישות מסוימת. כשהם יושבים במועצה הם צריכים, חובת האמונים שלהם היא כלפי התאגיד ולא כלפי הכפופים להם. וחברי הכנסת צריכים לשים לב, חברי הכנסת שעובדים על הסעיף הזה. להעביר את נושא חובת האמונים. כי כרגע יש כאן מתח, שלא לומר סתירה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא התייחסת לאפשרות שעובדים, מה שמכונה פה עובדי מדינה, ימונו על ידי עובדי מדינה, אבל שיהיו אנשים חיצוניים. שהיו לשעברים. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני לא שולל את זה. בתנאי שהמחוקק קובע את זה בצורה ברורה את תנאי הכשירות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ברור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה לא סותר אחד את השני. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני מזכיר את חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה). צריך להביא את הדברים האלה בחשבון. לגבי ההערה של מנכ"לית זולת, אני רואה שהיא יצאה. לגבי הרחה מהפוליטיקה. אני מפנה אתכם לסעיף 10(3)(4) נותן מענה לנושא הזה של אי כהונה בתפקידים פוליטיים. הייתי מוסיף לזה כשנגיע לסעיף גם אי היכללות ברשימת מועמדים לכנסת. היום אדם יכול לא להיבחר לכנסת, אבל אפשר לבחור אותו אחר כך להיות רגולטור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> או התפקדות למפלגה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני מציע לשלול גם אפשרות שמועמד לכנסת בשלוש שנים האחרונות יוכל לכהן במועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. תציג את עצמך. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אורי שרף, מנכ"ל הרשות השנייה. אני אציג את עמדת הרשות השנייה בנוגע לסעיף הספציפי הזה. הרשות השנייה מתנגדת שיהיו עובדי מדינה כחלק מהמועצה. אנחנו חושבים שצריכים להיות, כל המועצה צריכה להיות נציגי ציבור. כאשר המספר שבע הוא באמת מספר קטן מידי. כיום אנחנו 15, אנחנו חושבים שהמספר הוא גדול מידי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 11 זה מספר המזל? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> 11 זה מספר המזל. זה המספר שכתבנו בעמדה שלנו. כאשר דיברו פה על התחומים, תחומי ההתמחות. אנחנו בעצם חילקנו את זה לשניים: יש נושאי התמחות שאפשר מתוכם כמובן לבחור, להחליט בדיוק על המספרים, כמה ואיך. אנחנו מדברים על יצירה כמובן, חדשות, רדיו ופרסום ושיווק, שגם כמובן על זה מתבסס כל האירוע המסחרי. נושא הרגולציה, שזה הסדרה, כלכלה, תחרות וגם הגנת הצרכן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אגב, המנכ"ל, רק הערת ביניים. גם לך, אלעד. בחוק הרשות השנייה היום יש דרישה, הזכרתם שלא כתוב שום מומחיות ברדיו בחוק. בחוק הרשות השנייה היום יש דרישה שמישהו מחברי הרשות יהיה מומחה ברדיו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא אומר שבחקיקה הזאת לא צריך. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה שזה לא קיים זה אומר שזה בסדר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רק מעיד על זה שלא קיים שם - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו כבר מחוקקים, בואו נעשה את זה טוב. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אנחנו מנסים לתקן את החקיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מעיד על צורך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הרשות השנייה היא הרגולטור, החוק הזה הרי לא מדבר על רדיו עכשיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא כן מדבר על רדיו. עד שיבוא שר תקשורת ויביא חוק רדיו, הוא מדבר על רדיו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רק אומר, בואו, אל תנפחו מעבר לפרופורציות. את זה שלא כתוב רדיו בנוסח החוק. גם חוק הרשות השנייה היום לא כתוב רדיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו כבר מחוקקים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עדיין המועצה, 15 חברים שלאף אחד מהם אין מומחיות בתחום הרדיו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו באים לעשות חקיקה מטייבת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איך אמרת, אלעד? בגלל שלא כתוב רדיו, אז צריך להחזיר את לשולחן השר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, בגלל שבחקיקה ממילא יהיה רדיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, זה מרחב פתוח שבו כל אחד מוזמן וצריך להביע את דעתו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אפשר לתקן את זה במילים. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> שוב, אני רק אמרתי שבחוק כתוב שיהיה מומחיות בתחום היצירה. דיברו על החדשות. אז הוספתי צריך להיות מומחיות בתחום הרדיו ובתחום הפרסום והשיווק. אם אנחנו מכניסים מספר נושאים אז הגיוני שגם ייכנסו הנושאים האלה למומחיות שיכולה להיות לחברי המועצה. ושוב, יכול להיות שאפשר לקבוע גם שלא כל חברי המועצה צריכים להיות בעלי מומחיות כזו או אחרת, אלא אולי שלוש מתוך ארבע. דברים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> למצוא איזונים שיכולים להיות מתאימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זהו? תודה רבה. לגבי הסעיף, חה"כ רייטן? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לשם כך התכנסנו. אני רק אגיד כמובן, את יודעת, הגעתי מאוד מוקדם הבוקר כדי לעשות היערכות לדיון הזה. באמת, באופן ענייני, לסעיף 9 ולסעיפים אחרים. ולהוציא אותי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת, אני אתן לך אחרי זה, לכולכם אני אתן שלוש דקות להביע את דעתכם על הניהול שלי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ואני מסתכלת לך באמת בעיניים כשאני אומרת את הדברים האלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין בעיה. אין בעיה. כרגע על הסעיף. אחר כך תקבלי זמן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שזה פוגע לי, אני מדברת. חשוב לי לציין את זה שזה באמת ממש פוגע לי, עכשיו אפילו כשנכנסתי לדיון, ואני צריכה רגע להבין מה קרה כאן כדי להשלים, לראות האם שאלו. לכן דיברתי עם חברי הכנסת. שאלו את השאלה הזאת, לא שאלו את השאלה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה ממש פוגע לי גם בעיקרון ההשתתפות וגם ביכולת שלי לנהל פשוט דיון מסודר וענייני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז בואי תשתתפי עכשיו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שמעתי שחלק מהדברים באמת נאמרו כאן בשלושה דוברים ששמעתי לפניי. לגבי הסעיף, ההערה הראשונה של מינוי המועצה. צריך פשוט באמת להבין שכל עורך דין שהוא רק חמש שנים, עם ותק של חמש שנים הוא בעצם רשאי כבר להיות פה חבר. כשאתם כתבתם פה למעשה תנאי הכשירות הנדרשים למינוי כשופט בית משפט שלום, המשמעות של זה זה עורך דין חמש שנים ותק. אני חושבת שזה לא, בגלל דווקא הכול כך מקצועיות הנדרשת והמומחיות בעניין הזה של התקשורת, שמדובר כאן באמת על תחום שצריך גם להבין בו וגם לדעת בו וגם צריכה להיות פה איזה שהיא תפיסה יותר רחבה, חמש שנים להיות עורך דין, אומרת לך כמי שהייתה 12 שנים עורכת דין, שזה באמת דבר שהוא מאוד משמעותי ולכן אני מצטרפת מהזווית שלי לעניין של איך צריך לתקן את הדבר הזה. הדבר השני הוא לגבי, אני אולי לא הולכת לפי הסדר, אבל ממה שאני מסתכלת עכשיו. אחד הדברים שכתבתם כאן זה עובד רשות האסדרה, בסעיף 9(א)(2). שאחד הנציגים הוא עובד רשות האסדרה. שימו לב שעניין רשות האסדרה הוא בכלל רשות שמוטלת בספק אם היא תתקיים או לא תתקיים, על פי לפחות גם מה שאומר השר, שאולי צריך לסגור אותה. אז גם בעניין הזה צריך לקחת את הדברים לתשומת הלב ואולי צריך להחליט ולשנות נציג אחר במועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במקום רשות האסדרה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נציג אחר, שהוא נציג שכמו שגם אמרו כאן האנשים שדיברו לפניי, אנשים עם מומחיות בתחום. אנשים שמבינים בעולמות התקשורת. מכאן אני עוברת לסעיף הראשון. וההערה שלי שפה מנוסח יושב ראש המועצה שהוא בעל תואר אקדמי וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה או בעל ניסיון מצטבר וכו'. ואז יש כאן את סעיפים קטנים (1) ו-(2). אני חושבת שחייב להיות מצטבר ולא חלופי. דווקא משום שמדובר כאן בתחום מאוד מאוד מובהק ומאוד אחראי, שהוא לא צר. הוא לא צר. זה ממש ההבנה היא שחייב להיות מצטבר. לגבי ממלא מקום, צריך להבין בצורה ברורה שכאשר אין יו"ר שהוא לא עובד מדינה, שבעצם התוויית המדיניות וההוצאה לפועל, שזה גם יו"ר וגם מנכ"ל, לפחות לפי הדברים שכרגע כתובים כאן לפי חוק. זה יוצר כאן עיוות וסמכויות יתר לממלא מקום. ואני מזכירה שבמדיניות של הממשלה הזאת וגם ממשלות קודמות, יש הרבה מאוד פעמים שיש רק ממלא מקום ואין מנכ"ל או יו"ר בפועל. ואז יוצר כאן עיוות של אדם שממלא כאן תפקיד שיש לו סמכויות רחבות מאוד והוא כאילו חורג, הוא לא עובר את ועדת המינויים, הוא לא עובר את כל הדברים שהיו, שהם כתובים כאן על פי חוק. לכן אנחנו יוצרים כאן בעצם תפקיד שאני חושבת שהוא לא אמור. יכול להיות שהוא משרת איזה שהיא מטרה, אבל הוא לא משרת את המטרה שאני מניחה שהחוק הזה נכתב לו. הערה נוספת זה לגבי סעיף (4). לגבי עובד משרד התקשורת שימנה המנהל הכללי של משרד התקשורת. זה בעצם במילים אחרות עוד מינוי של השר. כי אם המנכ"ל ממונה על ידי השר והמנכ"ל הוא זה שממנה את עובד משרד התקשורת, אז אנחנו מדברים כבר על שבעה ומתוכם יש כבר עוד אחד שאמור היה להיות כאילו עצמאי וניטרלי, אבל בעצם הוא כן מינוי פוליטי. אז גם זה, כשאנחנו משכללים את העוגה אנחנו אומרים צריך לשים לב לדברים האלה. הדבר אני חושבת המהותי והחשוב שאיתו אני אסיים, שני דברים. אחת, אני תוהה למה אין נציגות דווקא של משרד המשפטים. אם אנחנו כבר מדברים על עובדים של משרדים שונים. יש אסדרה, אבל משפטים אין. הדבר השני, שמירת העצמאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> כנראה בגלל שעוד לא השלימו את הבדיקה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> נראה לי שזו הייתה שאלה רטורית. אבל אפשר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לגבי עובדי המדינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו בשמירת העצמאות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה. אני לא חושבת שנכון שיהיו עובדי מדינה. בדיוק בגלל היכולת לשמור על עצמאות ואי תלותיות ומקצועיות. כשאתה עובד מדינה בסוף אתה בהיררכיה. יש מעליך ממונים והכול, יש מדיניות של השר, יש מדיניות של המשרד. כשאתה לא עובד מדינה אני חושבת שאתה יותר משוחרר להיות עצמאי ובאי תלות. ואני חושבת שזה נחוץ כשאנחנו מדברים על חקיקה כל כך מובהקת שיש בה אופי ששמענו מכל המומחים פה, שיש לה אופי שהוא הרבה יותר רחב, גם מקצועית, גם רחבה, גם מקיפה. וגם, כן, גם נוגעת בתקשורת החופשית. חלק מהיסודות והאושיות של דמוקרטיה, של משטר דמוקרטי במדינת ישראל. אז כמו שדיברנו על הפרדה בין יו"ר למנכ"ל, כך גם בעניין הזה. אני חושבת שזה עובר כחוט השני שיש חובה להגיע כאן לביזור של כוח ושמירה של עצמאות ואי תלותיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> קודם כל, אני חושבת שבמענה רגע למה שחה"כ מעוז אמר, זה באמת, זה ברור שכאשר ראינו את היו"ר ואת המנכ"ל בתור אותו אדם זה משליך על תנאי הכשירות ומי אנחנו רוצים ומה הכישורים שאנחנו רוצים מהגורם הזה. לכן נכון רגע שהוועדה תחליט אם היא רוצה את המודל הזה או שהיא מציעה מודל אחר וזה כמובן פררוגטיבה של הכנסת, אבל המודל שמוצע בהצעת החוק הוא כמובן משליך על השאלה מי היו"ר ומה אנחנו רוצים ומה גם ההרכב של המועצה, בשים לב לסמכויות שלה אל מול סמכויות הרשות. לכן במקרו אני חושבת שזה רגע סוגייה שצריך להכריע בה לפני שיורדים ל-drill down מי יהיה ממלא המקום של היו"ר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי שיש פה קונצנזוס שצריך את ההפרדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומר לכם מה הולך לקרות. אני רושמת בקפדנות וגם מסכימה עם לא מעט מההערות שיש פה ואני שמחה לראות שיש פה גם משני צידי המפה, גם מבחינת חברי הכנסת וגם מבחינת הארגונים, דברים מסוימים שהם קונצנזוס, וזה טוב וזה חשוב ואני גם מסכימה איתם. ההלך המעשי יהיה כזה: אני שולחת את זיו ואת אביתר לשבת עם המנכ"ל, עם כל השאלות האלה. אני אעקוב אחרי התהליך ואחרי מה שהם עושים ואנחנו נחזור עם התשובות המרביות. לא כרגע, אלא בפרק מיוחד שבו נציג את השינויים בתוך דסקוס אתכם. נקדיש לזה ועדה שלמה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו מדלגים על סעיף 9 ועוברים לסעיף הבא? זה מה שאת אומרת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל אין יותר הערות? נגמרו ההערות? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> את אומרת שלא דנים בסעיף 9? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה, זה? לא, לא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רק שאלנו שאלות, עוד לא דנו בדברים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אמרת שמדלגים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, לא מדלגים על סעיף 9. כרגע אנחנו ממשיכים בהקראה. אתם אומרים את כל מה שעל דעתכם. החבר'ה ממשרד התקשורת לוקחים את זה, יושבים עם זה, דנים בזה, לוקחים בכובד ראש את כל ההערות. ככל שאנחנו ממשיכים, ברגע שהם גיבשו את העמדות שלהם אני עוצרת את המשך ההקראה ומעניקה ועדה לתשובות שהם נותנים על כל השאלות והטענות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אוקיי. אז קודם כל, ברמה העקרונית כמובן שהייעוץ המשפטי של משרד התקשורת והיועצת המשפטית לממשלה חד הם. לכן בוודאי שאין מקום לעשות את ההפרד ומשול הזה. אבל אני שמה שנייה רגע את ההיבט הזה בצד. אנחנו כמובן נפתור אותו פנימה בתוך הממשלה. בהיבט הרוחבי אני עדיין חושבת שלקיים דיון בשאלה איזה חבר מועצה ומה צריך הכישורים שלו כן מחייב רגע איזה ראיית מקרו של מה הייתה התפיסה? התפיסה הייתה בהצעת החוק שמועצה קטנה, של מועצה שיש בה הרכב של עובדי מדינה. זיו אפילו עוד לא הגיע להתייחס לזה. עובדי מדינה ונציגי ציבור, כאשר למיטב הבנתי ועדת פולקמן גם דיברה על נוכחות של נציגים של עובדי מדינה. נבדוק את הנקודה הזאת, אבל קראתי את ההמלצות לא מזמן. נדמה לי שזאת גם הייתה המלצה של ועדת פולקמן. יש, כמו שאמרתי בישיבות הקודמות, לכל הרכב של המועצה יש חסרונות ויתרונות. מה שכן, אני חושבת שצריך לקחת בחשבון זה, השר לא נמצא כאן, אבל בניגוד לתפיסה שאומרת המועצה הזאת לא מתעסקת בכלל בתכנים, המועצה הזאת יש לה השפעות מאוד משמעותיות. על גופי שידור ועל גופי שידור חדשות. לכן התמהיל של חברי המועצה חייב לשקף בצורה מיטבית גם את הכישורים הניהוליים והכלכליים המאוד משמעותיים שצריך להיות למועצה בהכרעות, חלקן מעין שיפוטיות בתחום התחרות. יחד עם זאת, הפריזמה של התחרות היא הרבה יותר רחבה מתחום כלכלי אחר, כי אנחנו מדברים על השידורים. לכן חייבים להסתכל על הדברים האלה מלמעלה כאשר אנחנו בוחנים את הרכב המועצה. לכן אני חושבת שנכון קודם כל לדבר על הדברים מהמקרו, לפני שאנחנו יורדים לשאלה מי יהיה היו"ר של המועצה או מה תהיה ועדת המשנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לדעתך. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה נורא מבלבל את האפשרות לענות על הדברים בלי שיש רגע הכרעות מקרו בשאלה איך נכון לבנות את המועצה הזאת. ואחר כך אפשר גם יהיה לדבר על השאלה מי ממנה את המועצה. זו שאלה שהיא כמובן מרחפת ברקע. אבל לכל דבר יש משמעות. אם עוברים למודל שהכנסת אומרת עוברים למודל של נציגי ציבור, כל הדבר הזה משתנה. וכמובן, שוב פעם, אני אומרת את זה לא בשביל לעצבן, אלא באמת כי חשוב לי גם לשקף שגם אם הסעיפים האלה היה ליבון משמעותי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי המשנה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, שנייה. אני רוצה להשלים בבקשה. אני חושבת שזה גם לתקינות הליכי החקיקה. נכון שתאפשרי לי להגיד דברים, גם אם הם דברים מעצבנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, אני רוצה, אוקיי. לא מעצבנים בכלל אבל. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אוקיי. תמיד מחייבים את האחורה וקדימה בתוך התהליך הזה. לכן גם אם אנחנו חושבים שההצעה הזאת היא כרגע הצעה שמציגים אותה לחברי הכנסת, כל שינוי שהכנסת עושה בנושא הזה וכל ליבון שאנחנו נצטרך לעשות פנימה יכול להשליך על האיזונים של כל הדבר הזה. זה לא עניין של לחזור תוך יום לשולחן הדיונים. בדיוק כמו שאם השר לא רוצה שאתרי האינטרנט יהיו בפנים, זה אירוע אחד שאנחנו צריכים רגע לשבת ולראות מה אנחנו עושים איתו. זה לא שבו שעה עם הייעוץ המשפטי של הוועדה ותסגרו את הפינה הזאת. אלה דברים שהוקדשו להם שעות רבות של דיונים כדי לבנות מודל שאנחנו יכולים לעמוד מאחוריו. כאמור, העבודה הממשלתית נגדעה בעיצומה. אבל אנחנו באמת עושים את מיטב יכולתנו לבוא עם כל המגבלות האלה ועם קשירת הידיים לנסות להציג את התמונה כמה שיותר רחבה בפני חברי הכנסת. תודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אביטל, מה עמדתכם ביחס לזה שרשות האסדרה, רשות התחרות, ימנו לשעברים בתחום המומחיות של הדברים האלה. שלא יהיו עובדי מדינה בהכרח. למרות מה שאמר, ועדת פולקמן, אני מכיר את הוועדה. אני רק רוצה לגבי התפיסה מה דעתכם. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שוב פעם, בחוות הדעת של המשנה לשעבר, מאיר לוין, הוא מתייחס למודל של עובדי מדינה גם בתוך ועדת האיתור, אבל גם בתוך המועצה כמודל שכן יש בו ביזור מסוים והוא מאפשר לעובדים, מתוך תפיסה של מקצועיות ואתוס שיש לדבר הזה ערך גם בתוך מועצה ציבורית. יש גם חסרונות למועצה שהיא כל כולה בנויה על נציגי ציבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פעם ראשונה שמתנהל פה דיון. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הדברים, שוב פעם, לגיטימיים לדיון. אני רק אומרת שאנחנו כן חשבנו שהנוכחות של עובדי מדינה בתוך המועצה הזאת יש לה ערך מבחינת המקצועיות. לכל דבר יש את חולשותיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם נניח גורם ימנה אדם כמו מאיר לוין בתחום שלו, מומחה בתחום שלו, שיש לו רצף של שירות ציבורי. הוא היה שנים בשירות ציבורי. הוא יש לו מקצועיות רבה מאוד בתחום והיום הוא כבר לא עובד מדינה. האם האתוס נפגע? האם המקצועיות נפגעת? האם יש מניעה שהוא יהיה חבר המועצה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אם רוצים נציגי ציבור, שנציגי הציבור האלה יהיה כשירות ביחס לניסיון העבר שלהם זה נציגי ציבור לכל דבר. אבל לא הייתי מכניסה את יו"ר רשות האסדרה כמי שימנה לשעבר. כאשר באמת לרשות האסדרה אין לשעבר. את האירוע שבו היא הביעה את עמדתה היא כבר מקבלת פטיש על הראש. כן? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מנסה רגע לחדד, גלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, מי מקבל פטיש על הראש? לא הבנתי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> רשות האסדרה. היועמ"שים של רשות האסדרה. היועצת המשפטית לממשלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רוצה רגע לחדד. מהם השיקולים, אני חושבת שזה יעזור לנו כדי להגיע פה לתוצאה המיטבית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> להכניס את רשות האסדרה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, כי פה אני שומעת מהייעוץ המשפטי שרשות האסדרה לא נמצא במועצה של כמעט, זה באמת שאלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, היא אמרה שאין להם לשעברים למנות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע, אני רק רוצה, שנייה, נהיה סלט. רגע, שנייה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, מה שאמרתי, רק אני אחדד את הנקודה. אולי בגלל גם שהיא חדשה, אבל היום אין לרשות האסדרה, אלא אם כן אני טועה, נציגות בשום מועצות או - - - מה שאני אומרת, בגלל שזה אירוע ראשון אולי כדאי שנייה לדון בו ולנסות לראות מה מביא, מה התועלת והערך של אותו נציג שרשות האסדרה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה מה שרציתי להגיד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ונדייק שיש לרשות האסדרה לשעבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה מה שרציתי להגיד. רציתי לכוון את הדיון הקטן הזה לגבי השיקולים של הזהות של האנשים שאנחנו בוחרים במועצה. כי אם מדובר כאן במקצועיות פר סה ובוותק, בניסיון, לא יודעת, במומחיות – אז ברור לחלוטין, או איזה שהוא תמהיל באמת כדי שיעזור למועצה, אז אלה השיקולים שבסוף צריכים להתוות לנו את הדרך. האם זה האי תלותיות, האם זה המקצועיות. מהם השיקולים שבסוף עליהם אנחנו בונים את הבחירה של התמהיל של המועצה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ככה זה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני גם שותף לדעה שלו שעובדי מדינה לא צריכים לכהן במועצה. לעומת זאת, דעתם והעמדות המקצועיות שלהם צריכות להישמע. ואני לא, לא משקיפים כי הם יועצים בעלי מעמד סטטוטורי. זה מה שאני רוצה להציע, ואני לגמרי שולף כאן מהשרוול. אני לא יודע על מודל כזה שקיים במקום אחר. לקבוע שראש רשות כזאת, שכרגע לפי הנוסח הנוכחי שולח נציג חבר בעל זכות הצבעה, שולח יועץ ובתקנות ייקבעו איזה שהן, תיקבע החובה של המועצה לשמוע את היועצים שייקבעו באותן תקנות. וסדרי דין שיסדירו את האופן שבו המועצה שומעת. ובסוף מועצה שמכהנת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יועץ מקצועי פר סוגייה, פר החלטה? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כן. ושוב, הדינמיקה תיקבע בתקנות ואולי אפילו בסדרי דין שייקבעו על ידי המועצה עצמה. הנקודה היא שהמועצה תכהן על טהרת נציגי הציבור. והעמדה הממשלתית, העמדה המקצועית של גורמים שונים בממשלה תישמע במעמד ייעוצי ובכך הייצוגיות של המועצה כלפי הציבור תישמר מבלי שתקופח הזכות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני אסביר רגע ברמת המקרו. ברמת המקרו, זיו בכלל עוד לא התחיל לדבר על מיהם עובדי המדינה. אני רק אומרת, ברמת המקרו, הנוכחות של עובדי המדינה נבעה מתוך תפיסה שאומרת שכאשר יש רק נציגי ציבור יש חולשה במעמד מסוג הזה דווקא אל מול הגופים המפוקחים, כי נציגי הציבור יותר חשופים לגופים המפוקחים וללחצים. לכן הנוכחות של עובדי המדינה בהסתכלות נועדה לתת את המענה לדבר הזה. לכן התמהיל הזה בעינינו הוא תמהיל נכון. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני חייב להעיר, בחוויה שלי, ספציפית לגבי מה שעו"ד סומפולינסקי אמרה כרגע, כחבר מועצה מזה שנתיים וחצי, החוויה שלי היא הפוכה. אנחנו שומעים את הלחצים מצד המפוקחים, דווקא דרך עובדי המדינה. והרבה מאוד פעמים הרושם שאני מקבל, ואני בכוונה לא נכנס למקרה ספציפי, זה שאופק ההעסקה של עובד מדינה על סף פרישה אצל מפוקח הוא פקטור בדרך בה מוצגים לנו נתונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תרחיב. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני לא ארחיב, בגלל שאני לא רוצה לפגוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בלי שמות ובלי זה, תן לי סיטואציה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> לצורך העניין אנחנו מקבלים - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אתה בשם המועצה, זה נראה לי מאוד מרחיק לכת להגיד את זה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> - - - איזו שהיא עמדה שמוצגת לנו, אני בכוונה נמנע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, אני גם לא מעוניינת לשמוע. תן לי מקרה עקרוני ומופשט. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> מוצגת לנו עמדה מקצועית של גורם שנקרא לזה, הוא לא חבר המועצה, אבל הזכות שלו להישמע במועצה מתוקף תפקידו המקצועי כעובד מדינה. ויש השגות. חברי המועצה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות גם חוויה טובה לחבר מועצה אחר, אני לא יודעת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זיו, לכן האיזון שראש, שעובד מדינה, עובד מדינה, לא השר, עובד מדינה מרשות התחרות ימנה אדם בלתי תלוי, בעל מומחיות שהיה לשעבר, גם ברשות האסדרה. יש את האיזון הזה. ואני חושב שפה טועה - - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אין שום מניעה באירוע הזה. אם הוא לשעבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אני אומר שזה האיזון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היועצת המשפטית פה אומרת שאפשר לתת איזה שהיא הוראת סינון ואז זה פותר את הבעיה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אז אני אומר, אני מכיר מקרה שבו הוצגה עמדה מקצועית ובחלוף תקופת הצינון אותו אדם נקלט, בעצם מפוקח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, הדברים נאמרו והם ברורים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> השאלה היא בעיניי ממש לא שאלה של צינון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת לחתור לסיום בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אני גם לא מבין, אגב, אביטל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אני חושבת, אז שאלה אחרונה ואנחנו ממשיכים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ביחס למה שהיא אמרה. מה היתרון של עובד מדינה? מעבר לזה שכאילו לכאורה הוא בלתי תלוי ולא נתון ללחצים. אני חושב שאדם שמגיע מתוך שירות המדינה ויש לו רצף של שירות מדינה ואני כן חושב שהמועצה צריכה להיות נציגי ציבור בעיקרם. יכול להביא גם את האתוס וגם את המומחיות וגם לעשות את ההפרדות המתאימות. אני לא מבין למה ההתעקשות על עובדי מדינה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם חושבים שהמועצה תהיה יותר חלשה אם כולם יהיו עובדי ציבור? כאילו, סליחה, כולם יהיו נציגי ציבור? זה התפיסה בעצם? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זאת הייתה התפיסה, כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מתוך כבר ניסיון וחוויה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפרת, אם זה רק נציגי ציבור ואין עובדי מדינה השיניים אינהרנטית הרבה יותר חלשות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? מה פתאום? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> השיניים שיש למועצה הזאת הם מה שייקבע בחוק, בסמכויות שלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. לרשות השנייה אין שיניים? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הדבר הזה אפשרי גם כאשר אנחנו מדברים על נציגי ציבור וגם כשאנחנו מדברים על עובדי מדינה. כמובן שאנחנו נצטרך לבדוק את הכשירות ולוודא שהפעלת הסמכויות השלטוניות האלה נעשות בידי הגורמים בעלי הכשירות לכך. אבל זה לא מה שגוזר את השיניים. השאלה היא שאלה אמיתית ולכן אני באמת חושבת שצריך לקיים לגביה דיון בשאלה האם התפיסה שעומדת מאחורי הצעת החוק שהיא שוב פעם, גם התפיסה של ועדת פולקמן שיש פה תמהיל בין עובדי מדינה לנציגי ציבור. שוב פעם, אנחנו חשבנו שהדבר הזה יש בו מודל של ביזור כוח על לחצים על חברי המועצה. וגם יש בו הרחקה מהגופים המפוקחים, שזה מודל נכון. בלי להיכנס רגע לניואנס של כמה עובדי מדינה וכמה נציגי ציבור. שוב פעם, אלה סוגיות מקרו שצריך שהוועדה תכריע בהן ככל שהוועדה תכריע ללכת לכיוונים אחרים. אנחנו נצטרך לחזור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה שהיא מעלה פה כרגע היא משהו שלא חשבתי עליו וזה נכון. וזה באמת אם זה עובדי ציבור, יכולים להיות המון לחצים. אנחנו מדברים פה על גופים עם הרבה מאוד כוח. בעוד שנראה לי אפריורית שמדובר בעובדי מדינה, הלחצים הם קצת פחות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התמהיל שייווצר הוא על ידי הגורמים הממנים. אני מה שהצעתי שהגורמים הממנים יהיו נציגי ציבור. אקדמיה וכו', השר. אבל גם מי שימנה זה עובדי המדינה. הם הממנים. עובדי המדינה, לא השר ולא זה. עובדי המדינה ממנים. אבל ימנו אנשים חיצוניים. התמהיל והאיזון ייווצר על ידי הממנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל במאני טיים, יש סוגייה. יושבים לך רק עובדי ציבור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מאסכולות שונות. היום הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מורכבת מנציגי ציבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני נוטה יותר להסכים לרציונל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היום הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שהיא המודל הכי קרוב לדבר הזה, מורכבת מנציגי ציבור. והם מגוונים, הם מגיעים מאסכולות שונות. ואי אפשר להשפיע עליהם כולם מאותו מקום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדיין ההיגיון של אביטל עושה לי שכל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> יושבת-הראש, אני חייב להתייחס להיגיון הזה. אני באמת מבקש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיו מבקש על משהו אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף לדיון, עוד לא דיברנו על זה. אנחנו כן מדברים גם על עובדי מדינה בכירים שכרגע מוצע שיהיו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא הגדרנו אם הם בכירים או לא. לא הגדרנו כלום. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא. לכן אני רק זורקת. זה כתוב בפירוש. הם אמורים להיות, שוב, אפשר לדבר על זה, בדרג סמנכ"לים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כתוב. כתוב עובד רשות התחרות שימונה על ידי הממונה. כתוב עובד רשות האסדרה שימונה. זה לא כתוב. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זיו עוד לא הסביר את זה. אבל תסתכלו אחר כך בסעיפים, יש הוראה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו על הסעיף הזה עכשיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והם יהיו כפופים במישרין למנכ"ל של המשרד. את אומרת שאין פה השפעה, גלית? תראי מה כתוב פה בסעיף - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומרת מה שאביטל אומרת. בחיים לא נמצא מודל מושלם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין כזה. אנחנו מנסים למצוא את המודל הכי פחות גרוע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה שאפשר להבהיר בחקיקה צריך לעשות אותו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שוב, בעיניי זו הכרעה עקרונית בשאלת המבנה של המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני מבינה את השאלות שנשאלו פה. אנחנו רק באים ומסבירים את העיקרון המסדר שהוביל להצעת החוק שכמובן לא הושלמה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> רק לענות ברמה העובדתית, סעיף קטן (ב) אומר שחברי המועצה, חה"כ גינזבורג. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה דעתך, זיו, שהם יהיו עובדי מדינה ולא כפופים למנכ"ל? ואז אנחנו מקבלים גם את מה שנגה אומרת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה אומר שהם פחות בכירים. זה ביטוי מעין תקשירי, בסדר? שנועד להסביר בהיררכיה הפנים משרדית של משרדי הממשלה את רמת הבכירות של העובד. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שוב, לכל דבר יש מחיר. אבל זה המשמעות של זה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק רוצה להסביר, בגלל שהדבר הזה גובה מאתנו הרבה חוסר הבנה. אז סעיף קטן (ב), מה שהוא אומר, הוא אומר חברי המועצה הממונים לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4), כלומר עובדי המדינה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן, כן, אותם שלושה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> עובדי המדינה נדרשים להיות מדרג שהוא דרג שיש לו כפיפות ישירה למנכ"ל. זאת אומרת, אני למשל כסגן היועצת המשפטית כפוף ליועצת המשפטית ולא ישירות למנכ"ל. לכן כמה שאני בדרג בכיר, אני לא יכול להתמנות. זה מה שזה נועד לבטא. זה נועד לבטא שימונו רק עובדים מרמה מאוד בכירה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כדי שיביאו איתם את המטען - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ראש המטה של המנכ"ל יכול להיות שם? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא? איפה זה כתוב? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> כי זה משרת אמון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ראש המטה של המנכ"ל, מזכירת המנכ"ל. הם כפופים ישירות למנכ"ל. וכתוב שאסור? רגע, אני מבין מה אתם מתכוונים. אבל אני גם יודע לקרוא עברית. וזה לא כתוב שם. ולכן אני חושב שאם, אביתר, אביתר, זה היה די מחוצף מה שעשית עכשיו. ממש, די מחוצף מה שעשית עכשיו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בוודאי שצריך לענות על השאלה הזאת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה קרה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש די מחוצף מה שעשית עכשיו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בוודאי שצריך לענות על השאלה הזאת. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> פרובוקציה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> מה פרובוקציה בזה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני עושה פרובוקציה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך אתה אומר פרובוקציה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אדם חצוף, אתה יודע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, בואו לא ניגרר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא ממקומך גם להגיד את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו לא ניגרר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי אתה שתיתן לי ציונים על השאלות האלה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> קודם כל, להגיד את זה לחבר כנסת זה באמת נראה לי קצת הגזמת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש הגזמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. זיו, אני כן רוצה לשמוע את דעתך. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לגבי עובדי המדינה? אני חושב שהעמדה בוטאה על ידי חברותיי. וגם בחוות הדעת של מאיר לוין. באמת הרעיון היה שעובדי המדינה מביאים איתם איזה שהוא מטען שונה מזה של נציגי הציבור. והשילוב של הדברים מייצר חוסן יותר גדול למועצה הזאת, לפני האתגרים שיש בפניה. זה פשוט עולמות קצת שונים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני אגיד אפילו יותר מזה. בעולם אידיאלי יכול להיות שהיינו רוצים שראש רשות האסדרה יהיה חבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ימנה, ימנה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, רגע, אני אומרת, יהיה חבר במועצה. ממש לקבוע. העניין הוא שבסוף זאת מועצה שאמורה לעבוד קשה ולעבוד בשוטף וזה לא ריאלי להעמיד אנשים שיש להם תפקיד גדול משמעותי במקום אחר. אז מתוך תפיסה שאומרת שנכון שיהיו עובדי מדינה, עובדי המדינה נמצאים בפנים. חשבנו שזה צריך להיות דרג - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לצורך העניין, כדי לא להיות פרובוקטור כמו שאביתר מבקש ממני, ראש הרשות יכול למנות את סמנכ"ל כוח אדם ברשות. למה זה לא? הוא כפוף ישירות למנכ"ל. הוא אדם בכיר בתוך הרשות והוא יכול לשבת שם. מה הבעיה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא נקשיב. זיו, מה תשובתך לטענתו של חבר הכנסת. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש הנחיית יועמ"שית לגבי את מי ניתן למנות למועצות ציבוריות כשיש חובה למנות עובד מדינה. ונתייחס לנקודות האלה. צריך להגיע מהפרופסיה המקצועית הרלוונטית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה כתוב, תגיד לי? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אומר, בהנחיית יועצת משפטית. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הנחיית יועצת משפטית לממשלה שאני מאוד מקווה שיש הבנה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מסתכלים על חוק כתוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה. אני כותב חוק. אני היום מחוקק, אני כותב חוקים שיחיו לאורך שנים. אני צריך שהדברים יהיו מדויקים וברורים. לא להיות נסמך על שולחן הנחיות יועמ"ש שמחר יכולים להתחלף. אני רוצה להיות ברור מי הולך להיות חבר המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, שנייה. סדר בחדר. יש לך דקה להשיב לו ואנחנו יוצאים להפסקה וחוזרים ב-13:30 עם ההקראה הבאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בלי תשובות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אמרתי, הסברתי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שאלה אחת זה להכריע בעיקרון, חה"כ גינזבורג. והשאלה השנייה זה האם מה שהעיקרון כתוב הוא כתוב מספיק טוב. אז צריך להבחין בין הדברים. בוודאי שלא הייתה כוונה להביא משרות אמון ואנחנו רואים ולפחות, או משרות זניחות לצורך העניין. אנחנו עוד בעולם שבו הנחיות היועצת המשפטית לממשלה מחייבות את הממשלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל זה מה שאני אומרת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בתוך עולם כזה, שנייה, רק רגע. אם צריך להכניס את זה לחוק נכניס את זה לחוק. אני רק אומרת, זה העיקרון ביחס לעובדי מדינה. השאלה היא האם בהינתן העיקרון הזה הדבר הזה הוא עדיין יש מקום לשאול את השאלה אם רוצים עובדי מדינה או לא רוצים עובדי מדינה. אבל התפיסה שלנו הייתה שמדובר בעובדי מדינה בכירים שהם לא משרות אמון. שזה לא עניין זניח ושהנחיות היועצת המשפטית לממשלה ביחס למינוי של עובדי מדינה בהקשר הזה חלות. אם צריך לטייב את הנוסח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. אנחנו יוצאים להפסקה, חוזרים ב-13:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:23 ונתחדשה בשעה 13:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מחדשת את הדיון. שני דברים: הבטחתי למירב לפתוח את הדיון כרגע. אני אתן לך שלוש דקות, מירב. בזמן הזה, אביתר, אני מבקשת ממך לבדוק מה הפרקים הבאים שאתם מוכנים לקריאה כבר. אני אתן גם לכם, יש לנו שעתיים. אני אתן לכל אחד מכם שלוש דקות לדברי פתיחה, אמצע, סוף, מה שתרצו. לכל חברי הכנסת שיושבים פה. מירב, בואי נתחיל איתך. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> מירב אתרוג בר, איגוד הבמאיות והבמאים. אני רוצה קודם כל לפתוח, מאחר והדיון נפתח בשיח מאוד רחב על איגודי היוצרים, אז חשוב לי להבהיר נקודה ראשונה ואנחנו קוראים את זה בתקשורת בכל מיני מקומות, שאיגודי היוצרים תומכים בחוק וכו'. איגודי היוצרים תומכים בפרק היצירה, וגם עליה, כשנגיע לשם, יש לנו הערות והשגות ודברים שצריך לשפר. אבל כמו חברים שלנו פה מארגוני חברה אזרחית, גם לנו יש חששות וכן חשוב לנו שהחוק יעבוד כמו שצריך ושבסוף לא יפגע בחופש הביטוי והיצירה. כי בסופו של דבר זה יפגע גם באזרחי ישראל וגם בציבור היוצרים. זו נקודה ראשונה שמאוד חשוב לשים אותה על השולחן ואני לא בטוחה שהיא הוצגה בצורה מספיק בהירה לאורך כל הדיונים שהיו עד עכשיו. הדבר השני, ואנחנו חוזרים על הנקודה הזאת שוב ושוב. היצירה הישראלית נמצאת באמת, ואני לא מגזימה, בסכנת הכחדה. כולנו יודעים מה המצב של ה-OTT, אני לא אחזור על כל מה שכבר נאמר. אנחנו כן רוצים לשים את הדברים האלה שוב על השולחן ולהבהיר שזה באמת עניין של זמן מאוד קצוב שלא יהיו פה יותר הפקות וכבר עכשיו יש פחות הפקות. לכן אנחנו ממש מרגישים שאנחנו נמצאים ממש בני ערובה בתוך המשחק הפוליטי הזה שנעשה ואנחנו לא רוצים להיות בין אופוזיציה לקואליציה ובין הייעוץ המשפטי לשרי הממשלה. אין שום סיבה שאנחנו נהיה שם. אנחנו חוזרים על הבקשה הזאת ואנחנו נשמח לשמוע את הייעוץ המשפטי למה אי אפשר להפריד את פרק היצירה. אני רק רוצה להגיד שיש גם בקנה הצעות חוק שמתעסקות בדיוק בדבר הזה. אפשר לפתוח את הראש ולשבת ביחד ולחשוב. אני רק רוצה להגיד על הדברים שהמנכ"ל אמר שבלתי אפשרי בגלל כל סעיפי החוק, אפשר להחיל את פרק היצירה על הגופים הקיימים היום. הרשות השנייה, יש את מועצת הכבלים והלוויין. יש בעיות שבעצם לא אוכפות את היצירה המקורית. אפשר לטפל בנושא הזה וכאשר יקומו המועצות החדשות להעביר את זה לשם. זאת אומרת, יש פתרונות. אם ישבו איתנו ועם הייעוץ המשפטי, ואני אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד על הדבר הזה, למה אי אפשר להפריד את פרק היצירה, אנחנו נוכל לפתור את זה. וזה לא משהו שהוא nice to have, הוא באמת ממש קריטי. תודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. אתם רוצים לענות לה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הליך החקיקה או ההחלטה לגבי מה מפצלים או לא מפצלים זו החלטה של הוועדה, של חברי הכנסת, לא שלנו. אנחנו לא אמרנו שאי אפשר לפצל. יכול להיות שמישהו אחר אמר, אנחנו לא אמרנו. הייעוץ המשפטי לוועדה לא אמר שאי אפשר לפצל. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> אז אני אשמח אם חברי הכנסת - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע, באמת, גלית, פתח את הדיון עם זה שאי אפשר לפצל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פתחתי את הדיון עם המנכ"ל. וקבעתי עם מירב ועם גיורא שאני והמנכ"ל והם נשב ביחד ונראה איך אפשר לפתור את זה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יפה. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> תודה. אני מאוד מחזק את מה שמירב אמרה. ואני רוצה להגיד, אנחנו מרגישים שמסביב לשולחן יש הרבה מאוד אהדה והבנה גם של החשיבות של הנושא של יצירה ישראלית והפקות מקור ואנחנו רוצים מאוד להודות על זה. אנחנו כן מרגישים שהרבה מאוד דיונים פה הם 200,000 רגל מעל הראש שלנו. ואנחנו צריכים את עזרתכם ואת עזרתכן לא רק לפצל, אלא לתת קדימות באמת לנושא שלנו. אנחנו נהיה שם, אנחנו באמת מאמינים. זה לא שגר ושכח, אבל זה אפשרי מהר מאוד. ואני רוצה להגיד המון תודה גם על הקשב וגם על הנכונות. ברור לי שזה לא דבר שהוא פשוט, אבל אני מאמין שהוא אפשרי. והתעשייה פה משוועת לזה שנים ארוכות. גם בכנסות קודמות, ממשלות קודמות. שומעים המון מילים יפות, אבל אפס תוצאות. אנחנו מאוד רוצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעזרת השם נשנה את זה. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, אביתר, מה אנחנו קוראים עכשיו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> דברי פתיחה. אמרת לנו דברי פתיחה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שלוש דקות. יש פה רק שלושה חברי כנסת, תגמרי את זה בתשע דקות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. אני אגיד לכם מה אנחנו עושים. מקריאים, שואלים שאלות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבטיחה לכם שהחצי שעה אחרונה מוקדשת לכמה זמן שאתם רוצים לדבר. בסדר? כי חשוב לי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל קראנו. לא אמרנו מילים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכנסנו לקצב טוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עשינו הפסקה. את אמרת דברים בתחילה הדיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואמרת לנו שתיתני לנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם רוצים עכשיו כל אחד שלוש דקות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, כן, תני לנו לסיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל אחד שלוש דקות, קבלו. מי ראשון? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר להתחיל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה גברתי יושבת-הראש. אני אגיד דברים שהם לא פשוטים עכשיו, אבל הם לא אישיים. באמת שהם לא אישיים. אני חושבת שאת רואה שאני באה לפה בחריצות יש לומר, באמת, חשוב לי. זה בוער בי, זה חשוב לי. זה לא מתוך המקום הפוליטי שאת חושבת שאני בגללו פה. החוק הזה מאוד חשוב לי. קודם כל מזל טוב על יום ההולדת שהיה לך בסוף שבוע. אני חייבת לציין, את בטח לא יודעת את זה עליי, אני גדלתי בירושלים, הייתי רקדנית בלט קלאסי 20 שנה. למדתי באקדמיה למוזיקה ומחול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באמת? התקבלתי לשם והלכתי למכללת אור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז אני רקדתי שם בלט קלאסי. גדלתי בבית ספר מאוד יוצא דופן, שבהפסקות לימדו אותי פסנתר וכל החיים שלי כשגדלתי היו בין תיאטראות להצגות, הופעות מחול, מחזות זמר. מוזיקה, עולם התרבות. זה מקום שהוא יקר לליבי. אני בא משם. אני הייתי על במות כל החיים שלי בגילי הצעיר. אני לא אגלה כמה זקנה אני. ואני אומרת את זה בגלל שהמקום הזה חשוב לי, עולם התרבות. הדברים שאת אמרת ושהם אמרו חשובים לי באמת. ואני כן רוצה לפתור את זה. אני חושבת שדווקא בסוגייה הזאת אנחנו די באיזה הסכמה רחבה. כן, של אופוזיציה-קואליציה, אנחנו רוצים לעזור להם. בלי קשר לדבר הפוליטי. אני רוצה להגיד לך שבמרץ 2025 חה"כ שלום דנינו, במסגרת ועדת הכלכלה, שאני יושבת בה וישבתי בכל הדיונים על התקשורת שם, הניח הצעת חוק פרטית שהיא מילה במילה מה שכתוב בחקיקה הזאת בנושא הפקות המקור. אני מזכירה שהיועצת המשפטית לכנסת אמרה שאין בעיה לקדם את החקיקות הפרטיות במקביל לחקיקה הממשלתית. יש כבר הצעת חוק. אני אפילו יכולה להגיד לך את המספר שלה פ/5667/25. אני קוראת ואני אעשה ככל יכולתי שהיא גם תתקדם בפרמטר הפרטי, כי אנחנו לא צריכים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באיזה שלב היא נמצאת? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא לפני טרומית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ועדת השרים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לפני ועדת שרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הליכוד לא מעלים אותה לוועדת שרים. כי יש פקק חקיקה אצלכם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. הצעת החוק קיימת ואנחנו כן יכולים לפתור את הדבר הזה ואנחנו כן יכולים להתקדם עם זה. ואת זה להניח מחוץ לשולחן. זה בנוגע לדבר הזה. היה לי מאוד קשה להקשיב לך בראשית דברייך. אני מרגישה שבהרבה מאוד מקרים ההתנהלות בוועדה, על אף שהיא בחלק מהדברים עובדת לפי התקנון ואני שואלת את הייעוץ המשפטי, אני כן מרגישה סוג של, זו מילה קשה, אבל כך אני מרגישה, שיש פה איזה סוג של התעמרות. אני מרגישה שהיד לך מאוד קלה על ההדק בכל מה שקשור להוציא אותנו וכו'. למה זה קורה? זה קורה נורא מהר התהליך הזה של להוציא אותנו. אנחנו פה עם תשוקה לדבר, עם תשוקה לחוק הזה. אני פה, אני לא אדבר בשם אחרים, למרות שחבריי אני חושבת אותו דבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עזבו ועדות אחרות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואני לא הולכת לאף ועדה אחרת, אני משקיעה את כל זמני כי אני גם יושבת ולומדת ומכינה חומרים. וכן, נפגשת עם כל הגורמים. וחשוב לי. ואת מוציאה אותנו נורא בקלות ואנחנו רוצים להתבטא. ואנחנו מבקשים ממך כי את יושבת-הראש וההחלטה בסוף היא שלך, נכון. אנחנו חושבים שצריך לפתוח את הדיון בדברי פתיחה. לא יקרה כלום. נדבר שלוש דקות כל אחד, אנחנו לא הרבה חברי כנסת פה. לא יקרה שום דבר, הכול בסדר. אבל אם את אומרת דברים בעלי משקל כל כך כבדים ואת מטיחה האשמות נורא כבדות, קשה לנו לשתוק. את יודעת, אנחנו רוצים, אנחנו חברי כנסת, אנחנו אנשים שאוהבים להתבטא. וקשה לי מאוד ההשתלחות שיש כאן ביועצים המשפטיים. לפעמים של הוועדה, בטח המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ואחרים. התחושה שלי הייתה בדברי הפתיחה שלך, אני אומרת לך את זה אמיתי, שוב, לא אישי, שאדוני השר נזף על קצב הדברים בוועדה, הוא לא מרוצה. אני אומרת לך מה התחושה שלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני אומרת לך שאת טועה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. פתאום הוא החליט להגיע לכאן לכל הדיונים. זה כאילו הוא רוצה לתת את הפיקוח ואת הגז כדי לראות שאת רצה על הדברים. כי פתאום את אומרת לא, מעכשיו אנחנו נרוץ, מעכשיו אנחנו נעשה ככה. זה מרגיש לי לא בנוח הדבר הזה שהוא בא לפקח כביכול. אני כן רוצה שתהיה פה הפרדה. מצד אחד זה טוב שהשר בא, שאפשר לשאול אותו שאלות. אבל לא יכול להיות שהוא יהיה פה כל הדיונים כדי להשגיח וכדי לדחוף את החקיקה קדימה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא לא פה כל הדיונים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואני רוצה להגיד שכן, יש הרבה מאוד תקדימים להפרדה בחוק של דברים. את יכולה לראות את זה בחוק הקולנוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תחתרי בבקשה לסיום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני כבר מסיימת. גם בחוק הקולנוע. חוק מבצעים ומשדרים. אני רוצה לספר לך משהו קטן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קטן ואנחנו מסיימים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוועדת הכלכלה יש חקיקה כרגע פרטית של יוסי טייב, של חוק מבצעים ומשדרים. ביטן, יו"ר הוועדה הטיל עליי לעשות עבודת מחקר בדבר הזה. אני ביליתי את הפגרה בעשרות פגישות עם כל הארגונים. בסוף הבאנו חוק פרטי שהוא כמו רפורמה ממשלתית. זה חוק שמשליך על כל התעשייה שם. אומנים, מוזיקאים, שחקנים. באמת מורכב בצורה בלתי רגילה. נטפליקס, כל הענקיות. חוק מורכב בצורה בלתי רגילה. עשינו שם עבודה מטורפת. עשינו לדעתי קרוב ל-20 דיונים בוועדת כלכלה על הדבר הזה. והפרדנו את זה מחקיקה ממשלתית. זה כן אפשרי כשמחליטים. יש תקדימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, אני חוזרת, קבעתי עם ארגוני היוצרים לשבת עם המנכ"ל יחד איתי ולראות אם יש דרך לפתור את הדבר הזה. בסדר? שלי, כן חשוב לי להגיד לך, לשקף לך את הצד שלי. בסדר? יש לי פה חוק ארוך מאוד, מסועף מאוד. אני חושבת שלאורך כל שעות הוועדה, עם כל החיכוכים, עם כל חילוקי הדעות, עם כל הדציבלים שהגענו אליהם, כשיש לכם טיעונים אני מה זה מקשיבה. אני מזמנת אותם, אני לוקחת אותם ברצינות. אני כותבת אותם כמו איזה חננה כדי לוודא שהחבר'ה מהמשרד לא יפסחו על סעיף אחד. זה חשוב לי מאוד. אתם חשובים לי מאוד. אני אומרת את זה כמעט בכל ועדה. לצד זאת, התחושה שלי חוסר יעילות משווע אם אחרי עשרות שעות אנחנו מצליחים לקרוא רק שבעה סעיפים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק המשפט האחרון שלי של מה שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אתן לך לסיים. אני אגיד לך מה הוויז'ן שלי. בסדר? הוויז'ן שלי, וזה וויז'ן שישבתי בוועדות וראיתי ועדות. גם בוועדת חינוך שאני חברה קבועה בה, גם בוועדת בריאות שאני חברה קבועה בה. מתחילים להקריא, אנשים יורים, טאק, טאק, ממשיכים. פה יש נאומים ולכל אחד יש איזה 10 דקות וככה פשוט אין סיכוי. אין סיכוי לחוק הזה לעבור. אין לו סיכוי. לכן ההצעה שלי היא יעילות, לא על חשבון מהות. לא על חשבון חקיקה טובה, אבל כן יעילות והגברת קצב ברמה שלמשל עכשיו, גם הייתי מתוסכלת. כי נאמרו פה דברים 7,000 פעם. אם אחד אמר, השני יכול להגיד אוקיי, זה הסרתי, אני אומר את מה שכבר לא נאמר. לייעל את התהליך. זוהי כל בקשתי הצנועה. ואתם רוצים זמן דיבור? תקבלו. רוצים בתחילת הוועדה? תקבלו. יש לכם שלוש דקות, תקבלו. שם אתם יכולים לנאום, שם אתם יכולים להביע את דעתכם עליי, מה שאתם רוצים. ברגע שאנחנו נכנסים להליך החקיקה אני מבקשת מכם גם ייעול. ייעול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שאנחנו היינו מאוד ענייניים עכשיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לחלוטין. בגלל זה נהניתי מהדיון. סוף-סוף דברים רצו, נאמרו, התגבשו. להם יש חומר ללכת איתו ולחשוב עליו. מעולה, ככה שיימשך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רק אסיים, כי זה בדיוק מה שרציתי להתייחס אליו כנקודה אחרונה. אין ספק, גברתי, שהחוק הזה הוא שנוי במחלוקת. אנחנו יודעים את זה. זה חוק שבעינינו יש בו חלקים שהם חשובים מאוד וטובים. ויש בו חלקים שאנחנו מאוד לא מסכימים עליהם. אנחנו חוששים מפניהם ואנחנו מתריעים מפניהם. אתם ממשלה שעומדת לסיים את דרכה בכל מקרה. אני לא יודעת מי תהיה הממשלה הבאה. אני דואגת לעשרות השנים קדימה במדינת ישראל. זה לאו דווקא, למרות שאנחנו בשנת בחירות וזה גם מדאיג אותי, אבל בלי קשר אני שמה את זה בצד. החוק שנוי במחלוקת, החוק הגיע לכאן בצורה שנויה במחלקות. יש בינינו חילוקי דעות על זה. אני חושבת שהדרך לא הייתה נכונה. זה כן מהותי למה שאנחנו עושים פה. את חושבת אחרת. ולמה אני אומרת? כי בגלל הפגמים המהותיים שאנחנו כל הזמן חוזרים אחורה, מה קורה כאן בפועל? אנחנו מקריאים סעיף ואת שולחת את משרד התקשורת לעשות עבודה. זה קורה בכל סעיף. ואז אני אומרת לעצמי אוקיי, מצד אחד את אומרת שהתהליך הממשלתי יימשך מאחורי הקלעים במקביל אלינו, כי שגית, היועצת המשפטית לכנסת, אמרה לך, שזה בסדר. אבל מצד שני, כל סעיף שאנחנו דנים בו אנחנו מגלים את עומק הבור, חוסר ההסכמות, הפגמים והבעיות. ואז את שולחת אותם לעשות עוד פעם עבודה. אז זה גם מתסכל אותנו בעבודת הוועדה. כי למה אנחנו עושים את זה אם כל סעיף עד עכשיו הם צריכים לחזור אחורה ולעשות שיעורי בית. אני שואלת איך שנתיים וחצי הם לא דנו בדברים האלה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה א'-ב' של החקיקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. הם שנתיים וחצי כן הגיעו לדברים האלה. אני לא מכירה חוק שאיך שהוא נכנס לוועדה אותו דבר יצא מהוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל פה יש פגמים מהותיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא יודעת. אני שמעתי אתכם מדברים, אני שמעתי אותם מקשיבים. אני חושבת שלכל הדברים שהעליתם פה יש פתרונות אפילו פשוטים. יש דבר אחד שחשוב לומר - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא מפריע לך שאת עושה את העבודה שלהם? הם היו צריכים לבוא אלייך עם חקיקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני לא עושה את העבודה שלהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בעיניי את ממש עושה את העבודה שלהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שלא. אני חושבת שהדברים שלכם הם נכוחים וברורים. הם מקשיבים. וזה דבר שחשוב לומר, כי משרד התקשורת כל הזמן אומר אותו. הדלתות שלנו פתוחות, אנחנו מה זה גמישים. אנחנו הכי גמישים בעולם. אבל אנחנו חייבים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, כן, אני יודעת. רק משהו אחרון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל שלי, את רואה למה אני מתקשה לתת לכם זמן דיבור? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה, אבל אנחנו מדברים על ליבת העניין. זה כל כך חשוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך עוד 30 שניות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יופי. גברתי, במסגרת היותך אישה עם חשיבה ביקורתית מאוד, אני בטוחה שאת חדה ומבריקה ושמה לב לדברים. אמיתי אני אומרת את זה, מהלב. קחי בחשבון, בעיניי החקיקה שהונחה פה בסוף היא פוגעת בך כיושבת-ראש. את תצטרכי לפתור פה את כל הבעיות שהם לא הצליחו. את תצאי מופסדת מזה שזה לא יצליח, שלא נספיק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא אומרת שזה לא מאתגר, אני חושבת שזה אפשרי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי חושבת במקומך על המשמעות גם עבורך. ואיך משתמשים בך כשעירה לעזאזל עם הדבר הזה ואיך שהוא הגיע לכאן ומה שיקרה איתו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעזרת השם הוא יעבור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זאת התחושה האישית שלי. והדבר האחרון לגבי אורך הדברים שאמרת שאת רוצה לרוץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, שימי לב מה קורה פה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. אבל זאת חשיבה כל כך חשובה, אסור למהר אותה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם רוצים לדבר, אנחנו רוצים שלוש דקות. את התחלת ב-44. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צריך לקחת פה את הזמן על כל סעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עכשיו 54. זה 10 דקות. כן, חה"כ רייטן, שלוש דקות. אני מבקשת מאוד לשמור על הזמן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבקשת שיהיה שוויון, הדדיות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יצרתי תקדים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> היא יצרה תקדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, היא לא יצרה תקדים. זה לא יהיה 10 דקות. אנחנו צריכים להריץ פה חוק. עם כל הכבוד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רוצה לומר כמה דברים. אני אתחיל משאלות הליבה שהן לא פתורות כאן בחוק הזה. וכשאנחנו מתקדמים בריצה. אני מבינה שהשיקול כרגע העיקרי הוא באמת לרוץ, כמו שאת אומרת פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. השיקול העיקרי הוא לא להתבסס. תשעה סעיפים - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שאלות הליבה הן לא פתורות. לא לגבי סעיף המטרה שיש פה מחלוקות מאוד גדולות, גם בין הייעוץ המשפטי וגם בין כל הגורמים השונים וגם לגבי כל שאלות הליבה בכלל. למשל השר אומר שזה לא יחול על אתרי אינטרנט, רק על ערוצים שמשודרים בפלטפורמות הרב ערוציות. אבל מה עם היוטיוב למשל? האם בחוץ, האם הוא לא בחוץ? מה קורה עם הרדיו? דיברנו על זה, יש פה דברים רציניים מהותיים, שאנחנו נמצאים עוד בהתחלה של הדברים. ואנחנו רצים הלאה בסוג של, את פשוט חזרת על זה פעם אחר פעם גם עכשיו בנאום שלך. שאת רוצה לרוץ עם החוק ולרוץ עם החוק. לכן אני כן מסיקה את המסקנה שהמניע והמטרה העיקרית היא להעביר את החוק. להעביר את החוק ויהי מה. אני אומרת לך, הייתי יושבת-ראש ועדה, סטטוטורית, עבודה ורווחה, במשך למעלה משנה. לא הוצאתי חבר כנסת אחד מהוועדה. אחד. ניהלתי את הדברים, שמעתי דברים קשים. הייתה לי אופוזיציה קשה מאוד שעשתה לנו פה את המוות בממשלת השינוי. ועדיין, צריך לדעת לנהל את הוועדה בצורה כזאת שלא מוציאים חברי כנסת על ימין ועל שמאל, גם כשהם שואלים שאלות קשות וגם כשהם, כן, מתרעמים בצורה מאוד ברורה. כשאני שומעת התעמרות גם בייעוץ המשפטי של הוועדה, גם בייעוץ המשפטי של הממשלה וגם בעובדי ציבור למיניהם. אם זה רשות האסדרה וכל מיני כאלה. לא סתם יצא המכתב לפני כמה ימים של רשות האסדרה. בסוף אנחנו נמצאים כאן כדי להביע את דעתנו. הוועדה הזאת קמה עם חברי כנסת שזאת החובה שלנו, לא הזכות, החובה שלי היום לשבת כאן ולהביע את דעתי ולייצג ולהילחם ולהיאבק על דברים שאני מאמינה בהם. וכשאני מגיעה כאן הבוקר ואז אחרי רבע שעה שלך, שאת גם משתמשת במילים של אימה בעיניים ליוצרים, בני ערובה והכול. ומהלכים אימים ועוד כל מיני דברים. אגו ענק, היו כל מיני מילים כאלה. הדברים האלה, כשאני יושבת כאן, את לא יכולה לצפות שאנחנו לא נגיב לדברים האלה. את לא יכולה לצפות. אנחנו לא סטטיסטים ואנחנו לא תפאורה. אנחנו נמצאים כאן בזכות ובצדק כדי להילחם על הדברים האלה. ואז להעיף אותי אחרי שלוש דקות, כן, אני כבר מתחילה לחוש שמדובר פה על משהו אישי. התנכלות אישית, התעמרות אישית. אני מעצבנת אותך, אני מאיימת עלייך, אני לא יודעת מה. אבל משהו כאן הופך להיות אישי, לא רלוונטי לדיון הזה. להגיד לי לחזור בסוף הדיון, רק בהפסקה אחרי שעתיים – אני לא מכירה אירוע כזה. לעומת זאת, חברי כנסת אחרים כן אחרי 10 דקות. איפה ואיפה. בעיניי זה ניהול, ואת רואה, אני מדברת איתך ברוגע. אני חושבת שאת צריכה להבין את המשמעויות של זה גם מבחינת חברי הכנסת. פניתי אלייך גם במליאה, אמרתי לך בואי נשב. לא קרה שום דבר מאז וחבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא פנית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הייתי במליאה, חציתי את המליאה מהאופוזיציה לקואליציה להגיד לך בואי נשב. אין יותר הצעה מזה. הדבר מבחינתי החשוב, והוא לא בכדי, וכן הוא כרוך לחלוטין עם המהות של החוק הזה זה גם הליך החקיקה. כי הרי הוא הגיע לכנסת עם פגמים מהותיים והוא הגיע לכנסת לא בשל, הוא הגיע עם מניעות, אפשר להגיד יותר, אפשר להגיד פחות. לכן עכשיו הדגש פה, ואני נותנת את זה כעצה לכולם, לרוץ מתוך שיקול עיקרי שזו המטרה העיקרית ולא לדון בדברים. אה, רגע, מילה אחרונה. לא הייתי כאן ביום ראשון, כי היינו בכנס. אבל צפיתי בחלק מהדיון מרחוק. ראיתי שהיו שני חלקים לדיון ובחלק הראשון היה השר. שנאם ונאם. ולא התקדמתם בחקיקה. לא התקדמתם בחקיקה. ואז היה החלק השני ואז דנתם בסעיף אחד או שניים, משהו כזה לדעתי. אז אי אפשר לבוא אלינו או להעלות כאן טענות שאנחנו מונעים את קצב החקיקה. שאנחנו גורמים לאי יעילות. שהיו פה ארבע שעות ובסוף אתם החלטתם, כי נתתם לשר לדבר שעתיים או לא יודעת כמה היה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שמעתי, מקובל. תודה רבה. חה"כ גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. תראי, יושבת-ראש הוועדה, חה"כ דיסטל. אני אתחיל באיפה שסיימה חברתי. לא, אתחיל רגע בהקדמה קצרה. אני אמרתי מהיום הראשון בוועדה, כמעט בכל דיון, שהחוק הזה הוא מאוד חשוב. שיש צורך להעביר אותו. יש לי אינטרס להעביר אותו, לא במובן האישי, אלא כי אני מאמין בזה. גם כשהייתי שר התקשורת הבנו שההסדרה הקיימת היום היא מיושנת, בטח לאור ההתפתחות הטכנולוגית והתקשורתית שקיימת היום בעולם. לכן יש חשיבות רבה מאוד להעברת החוק הזה. ויש בו חלקים טובים בחוק הזה, גם את זה אמרתי. יחד עם זאת, יש בעיות בחוק הזה. גם את זה צריך לומר. גם אמרתי את זה. וצריך לטייב את החוק הזה. לכן אנחנו פה, כדי לשפר אותו. אנחנו מבינים שהתהליך של החוק הזה היה בעייתי. אני לא נכנס לזה. אמרת את זה בתחילת הדיונים שהתהליך בתוך הממשלה פחות מעניין, גם אותי הוא פחות מעניין. הוא חשוב, אני לא מבין למה זה קרה. זה צריך לעניין אותנו כמפקחים ככלל על האופן שזה. אבל מהרגע - - - צריך להתקדם באירוע הזה. עם זאת, להקשיב לסיפור המשפטי, כי יש פה סיפור משפטי. יש פה דברים לא סגורים. פתאום גילינו רק כי שאלתי שהרדיו כן תחת הדבר הזה, מה שלא הוצג לנו, מה שלא ראינו. והכול תוך כדי דיונים שלנו. אבל למה אני אומר את כל הדברים האלה? א' כי אנחנו דנים כרגע בחוק שהוא לא בשל לגמרי. יש קונפליקט בתוך הממשלה. בין אם המשרד המקצועי רוצה לקדם אותו ובין אם יש עניינים. אנחנו מגלים אותם כל הזמן. אני רוצה רגע לדבר לא הליך החוק, אנחנו מדברים בתוך הסעיפים, על ההתקדמות של הוועדה. אמרת את זה גם בישיבה הקודמת ואמרת את זה גם עכשיו. שנינו חברי ועדה, עם אותה חובה ואותה סמכות. לך יש פררוגטיבה, את מנהלת אותה. אבל אני חבר בה. אני יכול לדבר ולשאול שאלות, כי זוהי חובתי התקנונית, החוקית, תבחרי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה תחת הרושם שאין לך זכות דיבור פה בוועדה? אני באמת שואלת אותך, איתן. אתה מרגיש שאתה לא נשמע? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאני מדבר, סתם, בפעם שעברה כשקטעת אותי אחרי שתי דקות ואמרת שעברו שבע דקות, פשוט הלכתי להסתכל בסרטון. ישבתי להסתכל עליו. וכל מה שדיברתי היה שש דקות. אחרי שתי דקות אמרת שאני מדבר שבע דקות. וביכולת שלך לקטוע אותי בכל דבר, ואחרי זה תגידי אתה צריך לסיים – זו בעיה. ואנחנו התקדמנו. בישיבה הקודמת, גברתי, את פתחת אותה בחצי שעה נאום שלך ושל השר, שעתיים דיברתם על משהו שלא הבנתי מה אתם רוצים. בזבזתם שעתיים על כלום. לא דיברנו על החוק בכלל. על איזה ספרים שכתבו או לא כתבו, על איזה תרגיל עם זיו מאור. אני לא הבנתי את האירוע. ישבנו, לא הבנו. וגם היום גברתי, היום פתחת את הישיבה ב-16 דקות נאום. אף אחד לא הפריע, אף אחד לא דיבר. אבל אם את פותחת את הישיבה בדברים שלך, כדברי פתיחה, גם לנו כחברי ועדה מותר להתייחס. בטח כשאת מתייחסת אלינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם מתייחסים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, גברתי. לא שלוש שעות אחרי, באמצע דיון על סעיפים. אם את פותחת את החקיקה הזאת, את הדיון בחוק, לא בסעיפים, בענייניות, אלא בדברים שלך, אז תני לנו את האפשרות להגיב. ומה את עושה? מוציאה אותי כשאני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תחתור לסיום, חה"כ גינזבורג, בבקשה. משפט סיום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא הזרוע הארוכה של הממשלה. גם לא את, גברתי. אנחנו צריכים לפקח עליה, אנחנו צריכים לחוקק. אנחנו צריכים לטייב. ההערות שהעלינו בנוגע לסעיפים כל הזמן הן ענייניות. תמיד. גם אם אפשר לאהוב אותן, לא לאהוב אותן. גם המנכ"ל אהב חלק מהדברים, אפילו את אהבת חלק מהדברים. חלק לא. זה בסדר. ואפשר שיהיו בינינו חילוקי דעות וגם בינינו לבין משרד התקשורת חילוקי דעות וגם בינינו לבין היועמ"שית יש חילוקי דעות. זה בסדר, זה הליך חקיקה ראוי. אבל אי אפשר לעשות מהוועדה הזאת פלסטר. אי אפשר לומר, ואני מתייחס עכשיו לדברים שאמרת בפתח הדברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לסיים בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, כן, אני מסיים, בסדר. דיברת 16 דקות, תני לי לדבר ארבע-חמש דקות, לא יקרה כלום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מדבר כבר חמש דקות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני זוכר שאתמול ביקשת מיושב-ראש המליאה לאפשר לך את הארכת זמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מבזבז זמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אי אפשר לעשות מהוועדה פלסטר וצריך לשמוע עמדות מקצועיות גם של הייעוץ המשפטי לוועדה, גם ייעוץ משפטי לממשלה, גם של משרד התקשורת, בלי לצנזר אותם ולהגיד אני לא אתן לכם לדבר. זה לא יכול להיות. אחרת כל ההליך הזה יהיה פגום. והמשפט האחרון, אני מבקש שתזכרו שלא כל חוק שמגיע לוועדות הכנסת הוא בפוזיציה. יש עכשיו שני חדרים מכאן בוועדת חוקה, שאני חבר בה, חוק לפיצול היועמ"ש. חוק לא פחות חשוב מהחוק הזה. אני בחרתי לשבת כאן. כי הוא חשוב לי. ואני חושב שאפשר לטייב אותו ולהעביר אותו. אל תהפכו כל מילה שאנחנו אומרים לפוזיציה. ואת מרבה להשתמש ב-אנחנו ואתם, ימין ושמאל. אמרת גם בפתח הדברים שלך אתם השמאל. אני לא הגבתי אפילו לזה, זה לא חשוב. אני באתי לטייב חקיקה שהועברה מהממשלה. תאפשרי לנו לעשות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. אני רק רוצה לקנח, איתן. מאוד סלקטיבי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, אגב. חמש ו-16 שניות. סתם שתכירי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סבבה. מאוד סלקטיבי מה שאתם אומרים. כי לצד זה נאמר לכם על ידי פה אולי עשרות פעמים כמה אני לומדת מכם, כמה דעתכם חשובה. אתם מתעלמים מזה. אם אתה חש בחוויה הסובייקטיבית שלך שלא נשמעת בוועדה, אז כדי להרגיע אותך אני רוצה להגיד לך - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מדברת על הוועדה בכלל. אתה מאוד נשמע פה. יותר מזה, גם השר וגם אני אמרנו לך אתמול בשיחה אישית כמה הדברים שלך הם דברי טעם, כמה אנחנו נהנים ממה שאתה אומר. אם תחושה סובייקטיבית שלך אין לך קול בוועדה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מה שאמרתי, גברתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מכל הדברים שאמרתי עכשיו לא אמרתי את הדברים הללו. אמרתי שאם את מדברת 16 דקות או חצי שעה, תאפשרי גם לנו לומר את הדברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר גמור. חה"כ אבי מעוז. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו חברים פה. לא אורחים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> יהיה פחות. אני כמו שהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה מדגישה כל ישיבה, כמה פעמים בכל ישיבה, שלא סיימו את המלאכה. אני רוצה, כן, אנחנו מרגישים את זה, אבל אנחנו קיבלנו את החוק, אנחנו בכנסת עכשיו. אנחנו בתהליך חקיקה בכנסת. ואני רוצה לבקש בחזרה, ואני אעשה את זה מנהג קבוע. כל ישיבה אני אבקש מהמשנה הנכבדה לעשות את הדברים. להשלים את הדברים מול המשרד, אבל במקביל לדיוני הוועדה. זה יעזור לנו בתהליך החקיקה שלנו. אנחנו מאוד מעוניינים לשמוע אתכם. מאוד מעוניינים לקבל מהממשלה תוצר גמור, שהוא יהיה במקביל לעבודת הוועדה. לא שלב אחרי שלב. לא צריך לעצור דיוני הוועדה, אנחנו נתקדם בוועדה אבל מאוד נודה לגופי הממשלה השונים שנמצאים בחוסר התאמה עדיין להגיע להתאמה במקביל. תודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעזרת השם, אמן. זיו, מה אנחנו קוראים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> גברתי, ברשותך, עצרנו באמצע סעיף 9 כי דיברנו רק על המינויים שנעשים דרך ועדת האיתור ולא על עובדי המדינה. אז אמנם חלק גדול מהשאלות עסק בעובדי המדינה, גם בשאלה הכללית, אבל גם בשאלות פרטניות. אבל אני כן אשמח רק להשלים את ההתייחסות לחלק הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תשלים ותמקם אותנו מה אתה קורא אחרי זה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אקריא אחרי זה את סעיף 10, הסייגים למינוי. אבל אני רק רוצה להשלים את סעיף 9. אז חלק מהשאלות אני חושב שכבר ענינו. לגבי דרג המקצועי שמקרבו צריכים להתמנות עובדי המדינה אז אמרנו זה כפיפות ישירה למנכ"ל. והשפה החקיקתית להגיד סמנכ"לים או מנהלי אגפים, זאת אומרת נושאי תפקידים בכירים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא הכרענו האם זה יהיה עובדי מדינה או לא. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון. וזאת שאלה שמרחפת מלמעלה. המשנה גם העלתה אותה. אני כרגע לא אתייחס אליה, אני רק אומר שלגבי הדרג ההצעה מתייחסת. היא אומרת זה צריך להיות דרג בכיר מאוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב גברתי, נזכיר שהשר אמר גם בדיונים, בפודקאסט הוא אמר שהוא רצה שלמשל המודל יהיה של תאגיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תאגיד. אמרנו את זה בישיבה הקודמת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עם יו"ר ומנכ"ל. ומשרד המשפטים התנגד לזה. אני לא בטוח שהתפיסה הזאת היא רעה. צריך לדייק אותה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא חושבת שמשרד המשפטים התנגד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה שזיו ישלים את דבריו. בבקשה בלי הפרעות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> מינויים, בחוק חברות הממשלתיות יש מנגנון של ועדת מינויים. היום עומדת בראשותה השופטת דותן. לפעמים קוראים לה ועדת דותן, אבל עמדו שופטות אחרות בעבר. שבודקת ומאשרת מינויים לחברות ממשלתיות ולמועצות ציבוריות ומינויים אחרים שנעשים על פי דין. כאן אנחנו בעצם רוצים להחיל את זה במפורש במקרים שבהם יש מקרים שבהם המינוי הוא על ידי השר. ועדת האיתור מגישה שמות לשר והשר ממנה ואז חוק החברות הממשלתיות חל. במקרים האלה אנחנו רק רוצים להגיד שוועדת המינויים מה שהיא תבדוק זה שחלים תנאי הכשירות שהחוק קבע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 9(2)(ד)? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בדיוק. נציגי הציבור לא היינו צריכים להחיל עליהם את סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות בגלל שהוא ממילא חל. אבל כן היינו צריכים להגיד שמה שכבוד השופטת דותן תבדוק זה האם חלים בהם תנאי הכשירות שקודם, ניסיון בתחום העיתונות, תאגיד בכיר. לגבי עובדי המדינה – עובדי המדינה מתמנים כל אחד על ידי ראש הרשות או מנכ"ל המשרד שבהם הם עובדים ולכן חוק החברות הממשלתיות לא חל עליהם. ואז היינו צריכים לעשות עליהם החלה מפורשת ושם, בגלל שאין בחוק פה שהצגנו בפניכם אין תנאי כשירות. זאת אומרת, לא אמרנו עובד רשות התחרות שהוא עורך דין. אז את זה תצטרך ועדת המינויים לבדוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת הבעיה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> האם יש לו את ההשכלה הרלוונטית והאם יש לו ניסיון רלוונטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל להגדיר מראש מה יהיו הקריטריונים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה קבוע בחוק חברות ממשלתיות וזה חל רוחבית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל איזה תנאים רלוונטיים יכולים להיות אם אתה לא קובע אותם בחוק? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, את לא יכולה לדבר בלי רשות דיבור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה יכול להסביר את זה קצת יותר? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> פשוט לתת את ההסבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תן הסבר של שתי דקות וממשיכים הלאה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> על מה? על חוק חברות ממשלתיות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אוקיי. אז חוק חברות ממשלתיות הסעיף הכי רלוונטי לזה זה סעיף 16א, זה כשירות לכהונה. הוא קובע גם תחומי השכלה מסוימים שצריך להראות אותם כדי להתמנות לדירקטור בחברה ממשלתית או לחבר במועצה ציבורית. יש שם רשימה של תארים. היא רשימה נושמת, כי היא מאפשרת גם הוספה לפי תחום ההתמחות הרלוונטי. אם זו מועצה שעוסקת במים, אז הנדסת מים רלוונטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואם זה מועצה שעוסקת בתקשורת? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז גם, יש גם תואר, בעל תואר אקדמי אחר בתחום עיסוקה העיקרי של המועצה. אז נגיד תואר בתקשורת לעובד רשות התחרות שמנהלת רשות התחרות תרצה למנות ולא תהיה לו לא השכלה משפטית או כלכלית או חשבונאית, אבל יכול להיות שתהיה לו השכלה בתחום התקשרות, היא תוכל להראות מדוע זה רלוונטי והוועדה תשתכנע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אם אין? סעיף 16 לחוק החברות הממשלתיות הוא מתייחס לסיטואציה, ואני מבינה, זה הדבר הכי קרוב שיכול להיות. אבל הוא מתייחס לסיטואציה שבה רוצים למנות בן אדם לחברה ממשלתית מסוימת. עכשיו יש לך את כל המרחב, את כל הדירקטורים הפוטנציאליים להיות בחברה ממשלתית. ואז את יכולה לעשות את ההתאמות. נניח שבמשרד התקשורת יש חמישה סמנכ"לים. לפי מה יבחרו בהם? הרי סעיף 16 יכול להיות לחלוטין לא רלוונטי. ונניח שלאף אחד מהם אין תואר בתקשורת? אז מה? מה זה אומר? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון, אבל נגה, זה לא הסעיף. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז תגיד מה רלוונטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נשמע. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> סעיף המינוי הוא סעיף 9. גם אמרנו ואמרנו שצריך להיות דרג בכיר. יש הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. אמרנו את זה שהוא צריך להיות מהתחום המקצועי וצריכה להיות לו נגיעה לעניין. אז אמרנו את זה. הייתה הערה של חברי הכנסת שזה לא מספיק שיש הנחיית יועצת ואולי צריך הבניה של זה בחוק. רשמנו גם את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז 16א, תתייחס רגע ל-16א. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז אני אומר, 16א קובע השכלה בתחום רלוונטי. יש תחומי סל ויכול להיות תחום רלוונטי למועצה או לחברה ממשלתית רלוונטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא הבנתי. באה נגה ואומרת לך כזה דבר: יש חמישה סמנכ"לים. לאף אחד מהם אין תואר בתקשורת. יכול להיות מצב כזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ברשות האסדרה. בואי ניקח את רשות האסדרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> או רשות האסדרה. מה אתה עושה שההיצע שממנו אתה דולה את המועמדים הוא ממילא קטן ולאף אחד אין את הזה, מה עושים? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ולא במומחיות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז אפשר קצת לרדת לרזולוציה. אני לא חושב שזו סיטואציה מאוד מציאותית. התחומים שבהם צריך תואר אקדמי זה כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה או תואר אחר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל תקשורת. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ואז אנחנו אומרים, ברשות האסדרה בדרג הבכיר ההסתברות שלא יהיה מישהו בעל השכלה משפטית או כלכלית או מינהל עסקים, או ראיית חשבון, או מינהל ציבורי, לא ברשות האסדרה ולא ברשות התחרות – ההסתברות לזה היא לא קיימת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ואמרתי, הרכיב השני זה רכיב של ניסיון. אז זה מפורט שם. צריך גם חמש שנות ניסיון. שוב, זה מבטא איזה שהוא מעבר להשכלה גם איזה שהוא משקל שאנחנו מצפים לאנשים שיושבים בדירקטוריון של חברה ממשלתית או במועצה ציבורית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נראה לי הקושי ברור מבחינת המצאי. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> מה הקושי, נגה? שלא יהיה מישהו עם תואר מתאים? יש סעיף סל בחוק החברות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש סעיף סל, אבל התארים האלה הם לא התארים הרלוונטיים למועצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קשור הנדסה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נניח הנדסה. למה הנדסה רלוונטי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה הנדסה כן ותקשורת לא? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> רשום - - - השכלה גבוהה אחרת, הכול בתחום עיסוקה של הוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא לכתוב את המילה תקשורת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אנסה להסביר איפה החשש. החשש הוא כנראה שבתוך כל חברה ממשלתית או גוף ממשלתי יהיו חמישה סמנכ"לים שלאחד מהם יהיה תואר במינהל עסקים. זה כן. אבל תקשורת. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אבל זה נכנס, כי החוק מאפשר את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל למה להגיד את המילה הנדסה כן ואת המילה תקשורת לא? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הם אומרים ככה, אנחנו עושים וריאציה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אנחנו גם אומרים את זה באופן די ברור שכאשר כתוב בתחום עיסוקה העיקרי של המועצה, אז תחום עיסוקה העיקרי של המועצה הוא תקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, תודה רבה. בואו נעבור ל-10. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני גם רוצה רגע להדגיש שבעצם הנציג של רשות האסדרה הוא לא אמור להגיע עם מומחיות בתחום התקשורת. הנציג של רשות האסדרה מבחינת התפיסה אמור להיות עם המומחיות בתחום האסדרה. זה הכובע שהוא מביא לתוך המועצה. זה לא אומר שמתוך, למשל כאשר מסתכלים על משרד התקשורת או כאשר מסתכלים, יש מקום רגע לחשוב אם יש לנו דרך לפתור את זה בשביל לוודא שהדברים נעשים בהתאם לתכלית של החקיקה. אבל התפיסה היא שמי שאמור להתמנות מתוך המשרד הזה זה מי שמביא את האינטרס המקצועי שהמשרד הזה מביא לשולחן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא הייתה התייחסות, גברתי, בישיבה לפני ההפסקה לגבי ההצעה שהצעתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אמרתי לך, איתן. הם רשמו את הכול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לעובדי מדינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל מה שנאמר פה. לא, אנחנו לא חוזרים אחורה. סעיף 10 בבקשה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רגע, אז אני אגיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, לא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני יכולה לשאול שאלה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. סעיף 10 בבקשה. זיו, בבקשה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> למה לא לענות רגע לחלק מהשאלות שיש לנו בשבילם מענה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כיוון שיש פה שאלה שלא נשאלה מעולם? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, שאלו אותנו הרבה מאוד שאלות בדיון הקודם וביקשתם תשובות לשאלות האלה. חלק מהתשובות מחייבות אותנו לחזור לשולחן השרטוטים ולחלק יש לנו מענה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שיש לך כרגע מענה אליו את מוזמנת לענות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני כן אנסה אבל לעשות את זה מהר. זה קצת מברקי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה תשובות שלכם עכשיו? כאילו, באמת של המשרדים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שהוסכמו ביניכם? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> ברמת המקרו, אני הסברתי גם בדיון הקודם, ברמת המקרו המבנה של המועצה, יו"ר, ועדת איתור, מועצה קטנה יחסית עם גורמי מקצוע – זה דבר שחשבנו שהוא אפשרי. הוא לא נטול קשיים. אנחנו מבינים את החוזקות והחולשות. היינו שמחים להמשיך ללבן את הסוגיות האלה. אנחנו לא נחזור לדבר הזה שוב פעם. אבל יש דברים שכן אנחנו יכולים לבוא ולהציג את העקרונות שעמדו מאחורה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הייעוץ המשפטי של המשרד, בניגוד לדברים שאמר השר מקודם. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אנסה. עלתה שאלה מדוע מועצה בת שבעה חברים, למה דווקא שבעה? אם זה מספר טיפולוגי. אז צריך מספר, אנחנו מעוניינים במספר אי זוגי כדי שלא יהיה דד-לוק ושיהיה אפשר לקבל החלטות. המספר הסופי הוא לא מקודש. אנחנו אמרנו שלנו היה חשוב שתהיה מועצה יחסית קטנה כדי שלא תיווצר מן תופעה של אדישות או מה שכאילו הרבה פעמים קוראים לו דירקטוריון של בורקסים. שאני בא ותוך כדי אני לומד את החומר. לא, אנחנו רוצים אנשים מעורבים וכאשר יש מספר קטן אז כל קול משפיע וכל השתתפות בישיבה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה עם מספר הקסם תשע? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> ליושב-הראש אין שני קולות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עלה גם 11 וגם תשע. השאלה מה הגישה שלכם. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אז אני אומר, אנחנו הצענו שבעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מסביר לנו מה היה הרציונל של השבע. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הרעיון היה שתהיה מועצה קטנה ויעילה. גם הדברים, אגב, הוזכרו פה קודם על ידי חלק מחבריי. להחזיק קוורום במועצות גדולות זה קשה. למנות הרבה מאוד חברי מועצה והמינויים פה, עוד תנאי הכשירות שעוד אפילו לא סיימנו אותם הם קשים. לפרסם קולות קוראים, להתכנס. ועדות איתור שלא דיברנו עליהם. לכנס את ועדת האיתור בדרג אנשים שהם מנהלי יחידות בשירות הציבורי או ראשי חוגים באוניברסיטה. אז כמה שממנים יותר כל דבר כזה נהיה יותר מסובך. שוב, לסיבוך גם יש תועלות אבל גם יש לו מחירים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ומנגד הסמכויות הן רחבות מאוד. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> מהצד השני, אם המועצה יותר גדולה אז יש יותר מקום לאיזונים למשל בין התחום הכלכלי לתחום היצירה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בטח כשהסמכויות הן עצומות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תשע זה לא 15. אתם צמצמתם, שבע לעומת 15 שיש היום? יש נציגים של משרדים ממשלתיים, זה אירוע אחר. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> גם ועדות המשנה כמובן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בדיוק, ועדות משנה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בתוך המבנה של הקוורום שדיבר עליו זיו, בצדק, מבחינת האינטרס שלו שהוא שם על השולחן. הוא רוצה מאוד את היעילות. לכן גם היו"ר שהוא גם המנכ"ל יושב על האינטרס הזה. אז גם מועצה קטנה היא כמובן עובדת ביותר יעילות. ברור שיש לדבר הזה מחירים. גם בסוגיית הקוורום. כי אנחנו יכולים להגיע למצב שעם הקוורום ועם הרוב ועם הכול, בסוף החלטות מאוד הרות גורל יכולות להתקבל על ידי שניים או שלושה אנשים, אם אנחנו בסוף הולכים רק לקוורום המינימלי ולרוב שצריך מתוך הקוורום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תשעה או 11 זה לא מספרים מגונים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אז אם הוועדה לא תקבל את התפיסה הזאת של מועצה קטנה אז צריך יהיה לשקול ולבחון מה המשמעויות של זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היום זה 28 שתי המועצות ביחד. פה אנחנו מצמצמים את זה לשבעה, שהיו"ר והמנכ"ל הוא אותו בן אדם. תחשבו על ההבדל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן אפשר להגיד שהחלטות מהותיות, אפשר גם לנקוב גם באילו, יתקבלו ברוב של מינימום של משתתפים ולא רק כרוב. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> יש הוראות בעניין הקוורום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן יש כלים גם להתמודד עם זה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> יש. אבל אני רק אומרת שכשאתה גוזר את זה משבע זה בסוף מגיע למספר מסוים. כשאתה גוזר את זה מ-11 או מתשע, אין מה לעשות, זה הטרייד-אוף לכל אחד מהמסלולים שבוחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לומר שכשאני מקשיבה גם לאביטל וגם למה שחברי הכנסת אמרו פה, אני בדרך כלל בשלב הזה לא מתערבת פה. אני רוצה להבהיר שנטיית ליבי היא לתשעה אנשים. זה נראה לי מספר שמאגד את המיטב מכל העולמות. כן, מה עוד? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> עלתה שאלה גם בעניין דומה, מדוע שלוש נשים. אז במספר אי זוגי, זאת אומרת כל מספר שננקוב או שהוא יהיה מעל 50% או שהוא יהיה מתחת ל-50%. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה גברים תמיד מעל 50%? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אבל אין התייחסות לגברים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לפחות 50%. זה יכול להיות גם 100%. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הדרישה היא רק לגבי החובה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כרגע זה 42%. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ניסיון לייצוג הולם. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אפשר לבקש 4.5 נשים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת אם כבר, תעשו אותנו פעם אחת שוות. פעם אחת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> והשמיים יפלו אם זה יהיה יותר נשים? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> ממש לא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו המפלגה היחידה שיש בה 75% של נשים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אולי אפשר שגם בהיבט הזה החוק יהיה חדשני וחלוצי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ממש, זה יהיה חלוצי וזה יהיה הישג של הוועדה הזאת. אני בעד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם אני. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לגבי עניין שופט בית משפט שלום, אז שמענו את ההערות שאולי ראוי להעלות את רמת הניסיון. כן חשוב לי רק להבהיר שכאשר דיברנו על הרכיב הזה של אחד החברים, זה לא מצביע, זה קודם כל לא תנאי כשירות בפני עצמו. זאת אומרת, אחד מהחברים שעברנו עליהם קודם, על השבעה או התשעה אם יהיו, אחד מהם, ואנחנו לא אומרים מי, צריך להיות עם כשירות כזאת. הוא יכול להיות נציג ציבור. הוא יכול להיות, אגב, אפשר אולי להתווכח, אולי הוא אפילו יכול להיות היו"ר. הוא יכול להיות אחד מעובדי המדינה. אחד מהם צריך להיות עם כשירות לשופט, כדי שכאשר נקים את ועדת העיצומים נוכל להעמיד בה בן אדם עם השכלה משפטית מתאימה. אני כרגע לא נכנס לשאלה אם זה צריך להיות דווקא שלום או אולי ברמה יותר גבוהה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אלא אם כן יש מישהו ממשרד המשפטים שיהיה נציג. ואז הוא יכול לשמש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, את מדברת בלי רשות דיבור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני בעצם אסביר רגע. בסופו של דבר, בגלל שמדובר פה בהפעלת סמכויות שלטוניות ובעינינו זה goes without saying שצריך שיהיה משפטן בתוך ההרכב של המועצה. ואפשר לדבר רגע על כשירותו בהקשר הזה. התפיסה שהצעת החוק כרגע מבחינת המבנה שלה היא שאין חבר מועצה שהוא יושב על הכובע המשפטי. אלא התפיסה היא שעורכי דין יכולים להיות גם בתקשורת, גם ברשות האסדרה. אז אין מישהו שהוא משפטן, יש מישהו שהוא גם עונה על כל אחד מהקריטריונים והוא גם משפטן. לכן בואו נכלא אותו. אפשר היה גם לחשוב על אופציה שאומרת אנחנו מכניסים משפטן ואנחנו מוודאים שהמשפטן הזה נמצא. הצעת החוק בנויה על תפיסה אחרת שאומרת כשאתם בונים, אתם, ועדת האיתור, בונים לעצמכם את המנעד הזה, את המטריצה הזאת של המועצה, אתם רואים לנגד עיניכם שאחד מהשבעה, תשעה, 11, לא משנה, אחד מהם הוא יהיה גם מישהו שעונה על תנאי הכשירות. זו רק ההבחנה בין חבר מועצה שהוא משפטן לחבר מועצה שהוא גם. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון. זה חל גם על הנושאים האחרים. זאת אומרת, החובה למנות נשים. לא אמרנו שדווקא מרשות האסדרה צריכה להגיע אישה. אבל בשביל לעמוד במינימום של השלוש אז צריך לראות שעומדים בו. זה יכול להיות מבין נציגי הציבור, מבין עובדי המדינה. ובמטריצה הזאת יש באמת סיבוכים. לפעמים אתה מגיע למצב שאתה צריך עכשיו גם משפטן, גם אישה וגם מרשות האסדרה ובמקרה הזה לא נשאר לך המון אפשרויות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, יכול להיות שאני מקדימה את המאוחר אבל אני ממש סקרנית, על הנושא של פיצול בין היו"ר למנכ"ל. יש לכם פה מה לומר? כרגע, בשלב הזה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ההצעה שהנחנו לא מדברת על יו"ר ומנכ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל זה עלה פה בדיוני הוועדה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא הספקנו לגבש לאור ההערות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על זה אתם צריכים לשבת. אוקיי, בסדר גמור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד משהו בהמשך למה שנאמר, שאלו חברי הכנסת בדיון הקודם. התפיסה שלנו הייתה שהנוכחות של עובדי המדינה בתוך המועצה הזאת היא גם מתכתבת עם הסמכויות של הטלת עיצומים כספיים. אנחנו לדעתי לא ממש מכירים מועצה שהיא בנויה רק מנציגי ציבור שמפעילה סמכויות שלטוניות. זה הצד השני רגע של המטבע של מה שנגה אמרה, שמצב אחד יש פה עובדי מדינה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרשות השנייה אין לה שום סמכות? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש לה היום רק חילוט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה? מה זה חילוט? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה האכיפה שלטונית. לא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא החלטה שלטונית משמעותית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, אנחנו מתפזרים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רק אשיב לנקודה הזאת כי זה חשוב. הרשות השנייה, הסמכות שלה להטיל עיצומים היא לא מוסדרת בחקיקה. דקה, לפני שאתה מתרגז, רק תקשיב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מתרגז. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> היא תוצאה של פסק דין של בג"ץ וזה אירוע מסובך משפטית. אנחנו בוודאי לא חושבים שנכון היום להסדיר סמכות משמעותית של הטלת עיצומים, קיום הליכי שימוע וכל הדברים האלה באופן שעושה את זה הרשות השנייה. לא כי הרשות השנייה עושה את זה לא טוב, אלא כי המודל החקיקתי שלה - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> היא עושה את זה לא טוב. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה אתה אמרת. רחוק מלהיות נאות ולעמוד בסטנדרטים של חקיקה בהקשר הזה שמקובלים היום. הרובד הנוסף שנוסף לעניין הזה זה שחשבנו שה מוקשה ורחוק מלהיות טריוויאלי שאנשים שאינם עובדי מדינה והם אך ורק נציגי ציבור יפעילו סמכות אכיפה שלטונית כלפי גורמים פרטיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עדי, לא מדובר בגוף שלטוני פר סה. נכון? הרי גם אותו עובד מדינה יכול להיות אדם, לא יודע, סמנכ"ל טכנולוגיה. לא יודע, סתם. והוא יהיה בתוך הקבוצה הזאת שמטילה עיצומים, ככל שהוא יהיה, אגב, בוועדת העיצומים. אני גם לא יודע. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ועדת העיצומים צריכה לכלול עובד מדינה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. אז איזה יתרון יש לו בכך שזה שהוא עובד מדינה אבל בכלל עוסק בתחום הטכנולוגיה וזאת המומחיות שלו, בהפעלת הסמכות השלטונית הזאת? אין לו. אם היית אומרת לי שמעי, יש פה סוגיות משפטיות עמוקות וכו' והוא מפעיל שיקול דעת שיפוטי – בשביל זה את שמה אדם שיש לו כשירות להיות שופט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי, בואי תעני לו במשפט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה רלוונטי שהוא עובד מדינה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו רוצים להתקדם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה לא עניין של יתרון מקצועי כמו של תפיסה מוסדית, שזה מאוד חריג ואנחנו לא מכירים תקדים לזה. שוב, עם הסוגריים של מה שאמרנו על הרשות השנייה. שאדם, בסוף גורם פרטי, מפעיל סמכות שלטונית כופה כלפי גורם פרטי אחר. זה אירוע מסובך ומורכב. הוא לא טבעי ולא טריוויאלי להפעלת סמכות שלטונית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין מדינה בעולם שיש לה מודל הסדרתי כזה. ולכן גם הסיפור הזה של עיצומים, זה שאת מביאה עובד מדינה לא נותן את הגושפנקה שעכשיו הפעילות היא טובה כי הוא עובד מדינה. בעצם היותו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רק אגיד על זה משפט ממש קצר, גברתי יושבת-הראש. אנחנו נסכים שכל אירוע העיצומים בכללותו, על מכלול היבטיו, - - - מולנו. מן הטעם שהדיון בו לא החל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק. כשנגיע לעיצומים, אני משוכנעת. חבר'ה, לא. נגה, יש לך שאלה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה חשוב. כי אז יכול להיות שאם לא יהיה את העיצומים אז אתם כן תחשבו אחרת לגבי ההרכב של המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה משפיע אחד על השני, זה ביצה ותרנגולת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם חושבים שעיצומים זה אקט לא נכון? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. נגה, כן? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אבל סמכות הטלת העיצומים היא סמכות מאוד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור לחלוטין. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> ובוודאי יש פה פגם רציני שהפרק הזה לא נדון מולנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אשלים עוד שני דברים. זה גם אפילו שאלה של נגה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תשלים ואז נאפשר לנגה ואז אנחנו חוזרים להקראה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> עלתה שאלה מכמה כיוונים לגבי הסטנדרטים הקצת עמומים של מה זה משמעותי ומה זה ניסיון וכו'. מעבר לזה אמרתי גם קודם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חוץ מלהגיד הוא צריך להיות חתיך וגיבור ומלא קסם אישי, זה באמת אמורפי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בעל מעמד, יש לו מעמד. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני לא חולק. אני רק אומר שני דברים: אחד, לקחנו את זה מהגדרות מקובלות בחוקים דומים. למשל חוק השידור הציבורי. שתיים, מה שקורה במצבים כאלה זה שוועדת האיתור צריכה להחליט איזה תוכן היא יוצקת למונח משמעותי. או מה היא רואה נגיד כניסיון רלוונטי לעיתונות. והאם הפודקאסט שאני מקליט - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת זה האוטוריטה של ועדת האיתור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע, מה חשב המחוקק כשהוא כתב את זה? זה בסוף אתם כתבתם את זה לפני שזה הגיע אלינו. מה רציתם להגיד? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה יכול לתת דוגמה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ניתנה פה קודם דוגמה טובה על ידי זיו מאור למשל, שיש תחומים שאנחנו לא חושבים שהם משמעותיים, היום כשאנחנו יושבים בינואר 2026 לתחום העיתונות. ויכול להיות שבעוד שנתיים תשב ועדת האיתור ותגיד תקשיבו, באמת פודקאסט, להקליט פודקאסט זה נהיה תחום משמעותי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי ידע לפני שנתיים שהפודקאסט יהיה הדבר? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אבל אני אומר, יש דוגמאות שאנחנו לא חושבים עליהם בעולם הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכן אנחנו פה, אנחנו מציפים את זה כבר עכשיו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל זיו, כן אפשר אולי להבחין בין תפקידים שברור שהם תפקידים מתכללים כמו עורך נגיד לעומת תפקיד של כתב שיכול בסוף להיות משהו מאוד נקודתי. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> גם כאן אני אומר, אנחנו רוצים להשאיר את הדברים האלה יחסית פתוחים ונושמים. ועדת האיתור, שהיא הגורם המקצועי, היום נגיד בעולם שמתחילים להסתייע יותר ב-AI. אז האם מי שכותב פרומפטים הוא יותר כמו מי שכותב כתבה? לא יודע. ואני בטח לא יודע מה יהיה נכון בעוד שנתיים. אם ועדת האיתור תחשוב שזה רלוונטי, אז ועדת האיתור צריכה להפנות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מתקדמים בעולם כל כך מהיר שבאמת כמה שננסה להגדיר ולתחום עוד שנה זה כבר לא רלוונטי בכלל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיו, למה התכוונתם לבעל מעמד? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רוצה להגיד שבדיונים שהיו לפני שבוע - - - << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> זה לקוח מחוק התאגיד. גם שם משתמשים במונח הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במעמד? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, שנייה, המשנה מדברת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> במסגרת סוגיות התקשורת שאנחנו מטפלים בהם באופן רוחבי, הייתה גם עתירה על כל העניין של המינויים במועצת התאגיד. בשבוע שעבר היה דיון בבית המשפט ובג"ץ כן העביר ביקורת על רוחב שיקול הדעת שיש לוועדת האיתור בהקשר הזה. אני חושבת שכן נצטרך ללמוד את הדברים ולראות מה המשמעות שלהם כדי באמת לוודא שגם לא נותר בידי הוועדה שיקול דעת רחב יותר וגם נותן מענה למה שזיו אמר, שאנחנו גם לא רוצים שהחקיקה תהיה חקיקה נוקשה שתהפוך להיות ללא רלוונטית או לכזו שמונעת דה פקטו את האפשרות למצוא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דרך האמצע, בקיצור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בעקבות ההערות של בג"ץ אני חושבת שאנחנו נצטרך גם את הסוגייה ללבן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל גלית, בסעיף 9א(1)(א) שהם מתייחסים, וברוריה אמרה שזה לקוח מחוק תאגיד השידור הישראלי, תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי בעל מעמד בתחום התקשורת. האם הכוונה לבעל מעמד בתחום התקשורת זה לתפקיד הניהולי הבכיר או לארגון המשמעותי? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה גם וגם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודע. אני קורא את העברית. מישהו שיפרש לי את זה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כתוב גם תאגיד משמעותי וגם תפקיד בכיר. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אמרת ניהולי בכיר, זה לא בעל מעמד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בארגון משמעותי. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> ארגון משמעותי בעל מעמד בתחום. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> גברתי, עוד תשובה אחת לנגה, שאולי גם תחסוך לה שאלה. נגה שאלה קודם לגבי ממלא מקום היו"ר. אני רוצה להגיד את זה בצורה נורא ברורה. אנחנו את הרעיון של ממלא מקום היו"ר עשינו כדי לחסוך את ההליך המאוד סיזיפי במצבים שקרו שבהם יו"ר מסיים את תפקידו וצריך למנות לו ממלא מקום. אנחנו רוצים למנות מיועד ליו"ר כבר ביום מיניו. עד היום שבו היו"ר המכהן כדין לא חדל לכהן אין לזה שום משמעות. אי אפשר למשל להחליט שאני בחודשים הקרובים נוסע לחופשה לתאילנד ושממלא המקום יחליף אותי, הוא גם ככה ממלא מקום. לא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה זה קשור למה ששאלתי? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ממלא המקום הוא רק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אופציה תיאורטית עד שהוא הופך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> האם נשקלה האפשרות דווקא כן לעשות איזה שהוא משנה במועצה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא. לא. אין כוונה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה לא? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בחוק שמוצע כרגע אין כוונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> מה המשמעות של משנה? האם נגיד דרישה לכנס את הוועדה רק אם היו"ר נמצא בישיבה, אז האם אפשר לעקוף אותה ולקבוע ישיבה בהשתתפות המשנה ולקיים ישיבה בלי היו"ר? לשיטתנו לא. נכון, חלק מזה גם מתבסס על התפיסה שלנו שהיו"ר הוא מנכ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שהמנכ"ל לא יהיה פשוט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אולי כדאי לשקול את זה כבר כששוקלים. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> שוב, כאמור, אם אתם מכירים מודלים כאלה שקיימים במועצות אחרות, אז אנחנו גם - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. אני ראיתי את זה איפה שהוא, לא סתם שאלתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח אם תוכלי להעביר להם את זה נעמה. יש לך עדיין שאלה נגה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש לי הצעה בעניין אחר. אני אגיד רק לעניין ממלא המקום שברור שממלא המקום הוא לא במקום יו"ר שקיים. אבל כאשר היו"ר איננו, חלילה חולה או פרש או מה שלא יקרה, אז הממלא מקום לא יכול לקבל סמכויות שהיו ליו"ר אם הוא לא בן אדם שהוא hand on כעובד רשות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יכול להמשיך לנהל את הוועדה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לקבוע את זה. שבתקופה שממלא מקום, שהוא בפועל ממלא מקום, הוא לא יקבל את סמכויות היו"ר כפי שהן קבועות בחוק. כי זה באמת המון סמכויות וזה לא בן אדם שעבר את כל - - - << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ואז יהיו סמכויות שלא ניתן להפעיל בתקופה זאת? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, פשוט המועצה כולה לא תוכל להציג - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בידיים של מי יהיו הסמכויות? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> של המועצה כולה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> של כל המועצה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> במקום להאציל אליו. יש סמכויות של המועצה שמואצלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שנעמה פה צודקת. קודם צריך להחליט, משרד המשפטים ומשרד התקשורת, הייעוץ המשפטי, צריכים לשבת ולהחליט באמת על היו"ר מנכ"ל ומפה גם ייגזרו הרבה מאוד דברים אחרים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל יש לי הצעה. ההצעה שלי היא בעניין הנציג. באמת כאשר מדובר בהטלת עיצומים, אז כמו שיש ברשות ניירות ערך, אז שופט בדימוס עם נציגה של משרד המשפטים ועוד חברה מרשות ניירות ערך, זה ההרכב. זה מוטב שהוא ממש מעין שיפוטי, הארד-קור. אז יכול להיות שאם היה עובד משרד המשפטים שהיה חבר ברשות או לשעבר. משנה לשעבר, פרקליט מחוז לשעבר, מישהו כזה, היינו ממלאים את הפונקציה הזאת בבן אדם אחד. ולכן אני מציעה לשים את האפשרות הזאת על השולחן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קחו את ההצעה הזאת גם לשיקול דעתכם. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> רק התייחסות קטנטנה, אני אקרא לזה, לסוגיית הסופרלטיבים: בעל מעמד וכן הלאה. אני רוצה להסביר איך האלמנט הזה מתנגש עם התכלית של החוק, לפחות כפי שאני מבין אותה וכפי שהוצהרה כאן. מה שיעשה חבר ועדת איתור כשהמילים הללו כתובות בחוק ויהיה מולו מועמד הוא יחפש להיות באזור הבטוח, באזור שבו לדוגמה הסיכוי שההחלטה שלו תיפול בבג"ץ על מינוי כזה או אחר יצטמצם למינימום ההכרחי. אז הוא אומר מה זה בעל מעמד? יש לי כאן עיתונאי מוכשר לדוגמה שאין לו ניסיון ניהולי, כי כלי התקשורת שבו הוא עומד הוא לא מספיק מורכב תאגידית כדי להצדיק את זה. ומנגד, מישהו שהוא חלק מכלי תקשורת גדול, ותיק, עם זה, אין לנו אינטרס להעצים בהכרח את כלי התקשורת הוותיקים. יש לנו אינטרס לדיפוזיה, לריענון שורות. לתת כוח דווקא לגופים הקטנים. זו התכלית הציבורית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואתה פוחד שזה לא יהיה "בגיצ" בסוף החלטה כזאת. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> לא. ואני אומר, בסוף, עוד לפי הבג"ץ חבר ועדת האיתור יגיד לצורך הדוגמה אני אנקוב בשמות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אקח את המועמד הבטוח ולא את המועמד שאני חושב שהוא מתאים. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ואם את מוחקת את המילים "בעל מעמד", "בכיר", "בעל השפעה" וכל הדברים הללו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז מה אתה מציע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אז אני משחרר, פשוט למחוק את המילים האלה, כי אני משחרר את חבר ועדת האיתור מהצורך להיצמד להגדרה כזו שבהמשך בית המשפט יפרש אותה. יש כאן מועמד לדעתי, אומר חבר ועדת האיתור, הוא כשיר מבחינה מקצועית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה פותח את הדלת לכל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה את חושבת שהוא מעמיד את עצמו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרתי מנגד אתה פותח את הדלת לכל אחד להיכנס למועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל פה אנחנו צריכים באיזה שהוא שלב לסמוך על יושבי המועצה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> על ועדת האיתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סליחה, על ועדת האיתור. ולחשוב שאלה אנשים שבאמת רוצים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אינטרס שלך. אבל האינטרס שלך הוא להביא את האנשים הכי מוכשרים, הכי מנוסים, עם ותק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל הטיעון שלו פה הוא נכון. כי ללכת על בטוח, יש לך עכשיו מישהו שהוא באמת בא מתאגיד מורכב. ויושבים החברים ואומרים וואלה, הוא פחות חריף, פחות חד, פחות מוכשר, פחות יצירתי. ויש פה מישהו שאולי לא יעבור את בג"ץ, אבל הוא אחלה בעינינו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך משהו, גם בנבחרת הדירקטורים, פעם כשהגשתי מועמדות לנבחרת הדירקטורים הממשלתית לא עברתי את הסף. למה? כי לא ניהלתי תקציב של 55 מיליון, לא זוכרת בדיוק מה היה. יש בסוף תנאי סף, שאתה רוצה לטייב, להביא את הנבחרת הכי טובה, הכי מנוסה, עם הרקורד הכי מרשים. יש לזה משמעות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, דרך האמצע. תנאי סף זה דבר חשוב, ניסיון זה דבר חשוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אלה שעובדים בארגונים הקטנים בדרך כלל זה הצעירים יותר. עם הזמן הם מתנסים, הם עובדים בין ארגונים. הם צוברים את הניסיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני ממש רוצה, בואו. אני נותנת לך ואנחנו ממשיכים עם ההקראה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אלה סוגיות חשובות, אבל אני רוצה להגיד שההערות שאמר עכשיו זיו מאור צריך גם להבין אותן לא רק בהקשר שהן נאמרות, אלא גם בהקשר של דברי חקיקה אחרים. זאת אומרת, לא יעלה על הדעת שבדברי חקיקה של חוק התאגיד הציבורי אנחנו כן מדברים על משמעות וכל הסופרלטיבים שהתרגשתם מהם מקודם. אבל בחוק השידורים התפיסה תהיה שאנחנו מורידים את הרף. כאשר חקיקה מתפרשת בהקשר הרחב שלה, זה אני רק אומרת בהקשר הזה. אבל אני כן חושבת שצריך להבין שלמועצה פה יש סמכויות מאוד מאוד מרחיקות לכת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כבדות משקל, נכון. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> וכבדות משקל, שיש להן השלכות באמת לליבה, לא רק של היצירה הישראלית, שהיא כמובן מאוד חשובה, אלא גם בתקשורת החופשית במדינת ישראל. לכן לחשוב שאנחנו נוכל להסתפק במישהו שאנחנו חושבים שהוא ממש אחלה, זה רחב מידי. אנחנו לא סתם הכנסנו, לא, אני לא מזלזלת בזה שאמרת ממש אחלה. אני אומרת, זה לא קריטריון. קריטריון חייב להיות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, ברור. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> - - - שאנחנו רוצים את האנשים עם המקצועיות הכי גדולה. גם במחיר שיכול להיות שיבוא לנו מישהו שהוא ממש אחלה והוא לא עומד ומתפספס, גם כשאומרים ייצוג הולם זה מתפספס, יכולים להיות לנו גברים שהם ממש מתאימים, אבל הייצוג ההולם עושה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני איתך בזה שצריך תנאי סף, זה ברור. אני רק יכולה לומר לך מפרספקטיבה של נאמר משרד ממשלתי שרוצה להתחיל למנות ופונה לנציבות, יש שם סדרה של חוקים. 50% או 60% מהם שרירותיים לחלוטין. מגיעים מועמדים שבגלל שהם לא עוברים איזה שהוא חוק או סף שרירותי של צריך ניסיון של שנתיים וחצי ויש לו ניסיון של שנתיים, נניח, אז אתה מאבד מועמד שאתה ממש רוצה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> קו גבול הוא תמיד עושה את זה. זה נכון. אבל הגבול הוא בין משמעותי ללא משמעותי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת עבודה שצריך לעשות. בסדר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ממש הערה קטנה על דבריו של עו"ד זיו מאור. אולי רק חשוב, בגלל שכבר עבר קצת זמן מאז ההקראה של המשפטים הללו, פשוט להקריא שוב את אותם תפקידים ואפשר לחשוב כמובן על מה שנאמר כאן, בין אם על ידי זיו מאור ובין אם על ידי אחרים. אבל צריך לקרוא שוב ולחזור לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזה סעיף? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> סעיף 9. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 9א? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> 9א(1)(א)(1) או (2). (1) אומר "תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי". אני לא יודע מה אפשר להוריד מכאן, את המילה "משמעותי"? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל אנחנו מדברים גע על (2). "תפקיד ניהולי ככיר בארגון משמעותי בעל מעמד בתחום התקשורת". אז בעצם להוריד את המילה "בכיר"? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תן לו רגע להשלים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> את המילה "משמעותי"? את המילים "בעל מעמד בתחום התקשורת"? בסוף מדובר כאן על תחום התקשורת. לכן אני רק - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אדוני, אני חושב שפה צריך להפריד. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> סליחה, לא הבנתי את ההצעה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, אני לא מציע כלום. אני רק אומר שאם מציעים פה כל הזמן, אני רק חוזר רגע ללשון הסעיף. הסעיף אומר דבר שהוא די בסיסי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנהיה ספציפיים בהצעה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בדיוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פנחס, ההצעה שלי הייתה כזאת: שסעיף (1) מה שקראת יהיה רלוונטי למנכ"ל. וסעיף (2) יהיה רלוונטי ליושב-הראש. כי יושב-הראש צריך להיות בעל מעמד בתחום התקשורת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כן, כן, אני רק אומר, אני מדבר פה על משהו אחר. בעצם הוצע טיפה לרדד את הסעיף הזה. אז אני אומר בואו רק נחזור שנייה לסעיף. הסעיף אומר "תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי בעל מעמד בתחום התקשורת". אני כרגע מתקשה קצת לראות מה אפשר להוריד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא חושבת שלהוריד כמו לדייק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד כללי, מה זה משמעותי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא חושבת שזה על השולחן להוריד לגמרי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה המילה משמעותי? איך מפרשים את המילה משמעותי? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה צריך לרדד? הרי אין כאן החלטה על רידוד. בואו סתם, שיהיה בן אדם מהרחוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, יש לך הצעה לנוסח? פנחס רוצה לשמוע מה ההצעה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> תפקיד ניהולי או עריכתי בתחום התקשורת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת להגיד, גברתי יושבת-הראש, יש פה ניגוד עניינים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> יש לי בן בן 13 שעונה על ההגדרה הזאת. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אז מה אם הוא עונה על ההגדרה? רגע, שנייה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא רוצה להיות מתאים ומוכשר לדבר הזה. אי אפשר להתעלם מזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יו"ר הוועדה, זה לא הגיוני. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ממש ניגוד עניינים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בשביל שיהיה כאן ניסיון משמעותי. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יותר מזה, זיו מאור התייחס לתכלית החוק כאשר חלק מתכלית החוק, אני אשמח. אני פשוט, אני מבין שזה לפרוטוקול, אבל מי שצריך להקשיב לי לא מקשיב לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, זה לא עניין של דלות כמו עניין של דיוק. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אפשר בבקשה שני משפטים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך באמת שני משפטים וזהו. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בסדר, הכול בסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וזיו, תכחכח בגרונך לקראת סעיף 10. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> עו"ד זיו מאור אמר שחלק מתכלית החוק היא גם להכניס דם חדש למערכת ולתמרץ גופים קטנים שיוכלו להשפיע. חלק מתכלית החוק, על אף שאין סעיף מטרה שמגדיר את זה ואולי זאת אחת מהבעיות, היא שהמועצה לא תתערב בתכנים. ואם היא לא מתערבת בתכנים מה שחשוב זה שלגורמים שממונים וחברים בה יהיה ניסיון בתפקידים ניהוליים ותפקידים שהם יותר בהיבט הביצועי והאדמיניסטרטיבי ולא בהכרח בהיבט החדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת המחשבה של כולנו פה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני לא אומר שזה מה שאני חושב שצריך להיות או לא ב-99% מה שצריך להיות. אבל בהינתן אותה תכלית שהיא חלק מהרעיון המארגן שזיו מאור ציין, דווקא שם לא צריך שיהיה מישהו שהוא בלי ניסיון ניהולי בכיר. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> קודם כל, ניסיון ניהולי בוודאי שיש. הסעיף הראשון - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, זיו, די, נגמר. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא, אבל תפקיד בכיר בגוף משמעותי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז, תודה. קהלת, שם פרטי? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הטיוטה אבל של הצעת החוק היא לא שמדובר במועצה שעוסקת בעניינים מקצועיים כלכליים בלבד. אז חשוב להבין. חד משמעית. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> חלק מהרעיון המארגן אבל של מה שזיו אמר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז, תודה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> משפט אחד גברתי. אין הגדרה בחוק למושג ארגון. מה זה ארגון? גם לא בסעיף ההגדרות. מה זה ארגון משמעותי? תאגיד אני יודע מה זה, כתוב בחוק, כתוב בחוקים. אין הגדרה לארגון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה זה אומר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במשפט מה זה ארגון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זיו, עלתה פה השאלה לגבי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא שמע, זיו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, לא שמעתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם שואלים מה זה ארגון. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אין הגדרה לארגון בסעיף ההגדרות. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה ונראה אם צריך, נציע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. זיו גלעדי, נא להמשיך עם ההקראה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> סייגים למינוי 10. לא ימונה לחבר המועצה - (1) מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; (2) מי שאינו אזרח ישראלי; (3) מי שבמועד הצעת המועמדות מכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר בהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, וכן מי שכיהן בתפקיד כאמור בשלוש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות. (4) מי שבמועד הצגת המועמדות או בשלוש השנים שקדמו לו היה בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאדם שבמועד הצגת המועמדות מכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה, או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959; (5) חבר ועדת האיתור; (6) עובד רשות, למעט לעניין יושב ראש המועצה; (7) עובד או מי שמועסק על ידי ספק תכנים או על ידי ספק חדשות, או מי שעיסוקו העיקרי בתחום ההפקה או עריכת תכנים ובכלל זה תוכנית חדשות, או בכל עניין בתאגיד שהוא ספק תכנים או ספק חדשות או שפעילותו העיקרית בתחום ההפקה או עריכת תכנים כאמור; (8) עובד של מורשה לשידורי רדיו או בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורי רדיו; (9) עובד או חבר מועצה בתאגיד השידור הציבורי הישראלי כמשמעותו בחוק השידור הציבורי; (10) מי שקשור במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה מהותיים עם הרשות או עם מי מהמנויים בפסקאות (7) או (8), או מי שהוא נושא משרה בתאגיד שקשור עם מי מהמנויים כאמור. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש תנאי סף גם נקרא לזה שהם מעולם טוהר המידות וגם מעולם ניגודי העניינים, לגבי מינוי חברי מועצה. אז חברי מועצה לא חברי ועדת האיתור, זה בפרק נפרד. בגדול אלה דברים שלקחנו מהדינים הקיימים. גם חוק השידור הציבורי, גם חוק רשות השנייה, חוק חברות ממשלתיות, חוק הרשות השנייה, מינויים למועצת הכבלים והלווין. זה איזה מן ערבוב של הכול. זה בעיקר נועד להשיג שלא יהיו חברי מועצה עם איזה שהיא נגיעה גם לא פוליטית, אבל גם לא עסקית או מקצועית לתחום שהם הולכים לפקח עליו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתם עושים הבחנה בסיף 10(3) למשל, למה סגן ראש רשות לא יכול להיות? יש הרי הבחנה בין סגנים בשכר לסגנים בתואר, לפי פקודת העיריות. למשל יש היום את מה שנקרא בתואר משנה לראש הרשות. זה לא דבר שמוגדר בחוק אמנם, אבל כולם עוברים להשתמש בזה. מה מעמדו למשל לעומת סגן ראש רשות שהוא משרת אמונים. מה בנוגע לחבר מועצת עיר? שהוא לא סגן. שאנחנו גם לא יודעים אם שכר בתואר. אבל יש לו סמכויות לפי סעיף 17 לפקודת העיריות, אם הוא יושב-ראש ועדת תכנון ובנייה למשל. זה יכול לקרות על פי החוק. איפה התייחסות אליהם? למה אתם מייחדים רק את ראש הרשות וסגנו? הערה נוספת בהקשר הזה ואני מתחבר למה שאמרו פה נציג קהלת. שלא יהיה כלול ברשימת מועמדים לכנסת. זו נקודה שלא כתובה כאן. וגם צריך לדייק את כל סוגיית הגוף הבוחר. זה נכנס גם בוועדת החוקה. במפלגות שונות בישראל, הליכוד, הדמוקרטים, אחרים, הציונות הדתית למשל, הגוף הבוחר את חברי הרשימה הם כלל חברי המפלגה. זה הגוף הבוחר. אני מבין שיש הנחיות של היועמ"ש, לא יודע איפה זה כתוב, או בחוק אולי, שמתייחסים רק לגוף הבוחר הקטן יותר. אבל למשל מועצת סניף, היא גוף בוחר או לא גוף בוחר? חבר הנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר זה שונה ממפלגה למפלגה. ב', היום הרבה מאוד גורמים מצביעים ובוחרים רשימות מועמדים או מועמד לראשות מפלגה או בעלי תפקידים שונים בתוך מפלגה. לכן צריך לדייק את הדבר הזה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אתה בעצם שואל אם זה מתפקד או חבר מרכז. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש גם, אני יודע שיש הגדרה בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, תרשום לך את כל השאלות האלה ואז נענה עליהם במרוכז. חה"כ אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אני לא מבין את 10(6), איך זה מסתדר עם 9(2) ו-9(3). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שהם התכוונו - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שיסבירו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לעובד הרשות עצמה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כן, הכוונה היא לרשות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי כדאי להגדיר עובד רשות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בהגדרות יש לכם? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בהגדרות יש הגדרת "הרשות". << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> הרשות זה בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רשות והרשות? למה הכוונה? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אני הבנתי עובד רשות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אביטל, גם כשאני קראתי את זה בפעמיים הראשונות אני לא הבנתי. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> איזה שהוא עובד רשות. זה לא מסתדר עם 9(2) ו-9(3). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, זה נשמע לי כמו אי הבנה סמנטית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לתקן את זה אבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, תפרידו. חה"כ רייטן, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה. שתיים-שלוש הערות. אחת, אני חושבת שצריך, ותגידו לי אתם, משפטנים. יכולה להיות, אני מתייחסת ל-10(2). יכול להיות מצב שבו אדם הוא אזרח ישראלי, אבל מתגורר בחו"ל, בעל הון. הוא מתגורר בחו"ל כבר 10 שנים, 20 שנה. והוא עדיין אזרח ישראלי. הוא לא תושב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תושבות זה חשוב. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זו נקודה ראשונה. הבנתם למה אני חותרת. דבר שני זה לגבי עוד בעלי עניין שצריך לראות כמה אנחנו רוצים לעשות פה סייגים למינוי. האם בעלי העניין, זיקה לספק תכנים, לספק חדשות, איפה הזיקות האלה שהן כן צריכות לסייג ולהחריג אנשים מלכהן. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> איזה סעיף את? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מדברת בכללית. סעיף קטן (7). << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> צריך לדייק אותו, אבל זה הסעיף, זה המקום הגיאומטרי. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אם יש מקום להרחיב. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז צריך לראות את זה חברות, משפחה וכל הדברים האלה. בעניין של הפוליטי, האם אנחנו לא צריכים גם להתייחס למי שהיה ברשימת מועמדים לכנסת? אני חושבת ששלוש שנים זה מעט מאוד שלוש שנים תקופת צינון. כתוב כאן על שלוש שנים. אני חושבת שאולי צריך להרחיב. היות ומדובר בנושא כל כך מהותי ואלה סמכויות נרחבות וכל מה שדיברנו עליהם, אני הייתי ממליצה חמש שנים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק אציין שבתאגיד זה באמת גם חמש שנים. רק מרחיבה את הנקודה הזאת. וגם בסעיף 10 בתאגיד השידור כתוב שזה מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שזה יותר רחב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יותר רחב. אולי באמת תבהירו למה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יותר רחב. מנכ"ל למשל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> או אם יש מניעה להאריך לחמש שנים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן. צריך ליישר קו באמת עם הדוגמה שהביאה היועצת המשפטית לגבי חמש שנים. וגם לגבי תפקיד המנכ"ל שלא מופיעה כאן התייחסות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי המשנה, את רוצה לענות על זה עכשיו? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רוצה להגיד שהסעיפים האלה הם באמת סעיפים שעוד לא סיימנו את הליבון לגביהם במובן הזה שגם אם העיקרון של זיקה פוליטית וניגודי עניינים מקובלים, לפרוט את זה בסוף באמת בהקשר הזה אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. בהחלט יש מקום לבחון את ההסדרים שיש ביחס לתאגיד השידור הציבורי, לא סיימנו את הליבון בנושא הזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אגב, יש כאן התייחסות למי שהוא חבר ועדת האיתור. אבל נדמה לי, אלא אם כן פספסתי, שאין זיקה לחבר ועדת האיתור. בסעיף קטן (5) בעצם החרגתם "לא ימונה לחבר מועצה מי שהוא חבר ועדת איתור". נשמע הגיוני. אבל אני שואלת גם לגבי הזיקות לחבר ועדת איתור. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> פסקה 10 עוסקת בוועדת האיתור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צריך אולי להוסיף את (5). יכול להיות, רק תבדקו גם את הנושא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד שאלות, הערות? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> יש לי עוד אחת. באותו סעיף 10(6) כתוב "עובד הרשות למעט לעניין יושב-ראש המועצה". זה רק בתנאי שיושב-ראש המועצה הוא הם המנהל הכללי? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> נכון. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> כלומר, אם נפריד את זה זה לא שייך ליושב-ראש. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> חה"כ מעוז, אם נפריד את זה יש פה הרבה עבודה רגע להתאים. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> ברור לי שאפשר לעשות את המקביל. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> לא, צריך לקבל קודם את ההכרעה של הכנסת. זה בוודאי אי אפשר לעשות במקביל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שהמשנה אמרה שככל שנקדים להכריע בנושא הזה יקל לנו אחר כך. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אנחנו יודעים, אנחנו מבינים את הפרשנות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לתשומת ליבכם. כן, אייל צור. << אורח >> אייל צור: << אורח >> בהמשך למה שאמרה חה"כ רייטן מרום, סעיפים קטנים (7) עד (9) אני חושב שכדאי לקבוע תקופת צינון למי שעומד בקטגוריות האלה. נגיד מי שהוא חבר מועצה בתאגיד, שלפחות תעבור חצי שנה או שתעבור שנה עד שהוא יוכל להיות חבר במועצה של הרשות לתקשורת משודרת. כי כיום אין הגדרה של תקופת צינון. לכאורה מיום ליום הוא יכול לעבור מתפקיד לתפקיד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חצי שנה זה מעט. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> למה לפוליטיקאי זה חמש שנים כבר עלינו ועובד תאגיד השידור? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קודם כל, עוד לא קבענו חמש. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> החשש הוא באמת, אני אומרת, יש חשש - - - << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> מקשר פוליטי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> של הקשר הפוליטי והפגיעה בעצמאות של גוף שמטפל סוגייה מאוד רגישה. אז מי שהיה במועצת תאגיד השידור הציבורי צריך לראות שהוא באמת, לבדוק אם אנחנו רוצים לעשות מעברים חדשים כאלה או שרוצים לקבוע דברים בעניין הזה. אבל זה לא דומה בכלל לאדם שמגיע עם זיקה פוליטית ועם החשש שהדבר הזה הופך את המועצה הזאת למועצה פוליטית. זה באמת עיקרון על. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מדבר על העובד. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, אני חושב שמה שאייל מכוון אליו זה האם מגורמי המפוקחים יכולים להפוך להיות מפקחים בלי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש עובד בין עובד לבין חבר מועצה. אני לא רואה מניעה שחבר מועצת תאגיד יהפוך להיות מועצת - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא, זה לא מה שאנחנו שואלים. אנחנו שואלים האם מישהו שבא מהמפוקחים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין. לכן אני שואל. אני אומר, שכרכו ב-(8) ו-(9) עובד או חבר מועצה. צריך להפריד ביניהם. הבנת יושבת-הראש? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מצטערת, אני הייתי פה עסוקה עם הייעוץ המשפטי על סוגיות חשובות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סעיף (8) ו-(9) מתייחס גם לעובד וגם לחבר מועצה. צריך להפריד ביניהם. אני לא רואה מניעה שחבר מועצה יוכל לעבור בין תאגיד השידור לבין הרשות הזאת, הוא מפקח בשני המקומות. עובד זה אירוע אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני עם הייעוץ המשפטי נוטים להסכים. אתם רושמים את כל הנקודות, את כל ההערות. זה נורא חשוב. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שנסיים את הליבון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן נגה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הערה קטנה: סעיף קטן (10) אנחנו מציעים שתהיה תקופת זמן, שלוש שנים או משהו כזה. שזה לא יהיה משהו מיידי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שתי קדנציות? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שתהיה איזה שהיא תקופה של צינון. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בין מפוקח למפקח? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> שבין תקופת הצינון הוא יוכל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. כן זיו? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כמה נקודות. קודם כל, אני באמת מבקש ומתוך כבוד לעיקרון של עקיבות חקיקתית שעליו דיברה עו"ד סומפולינסקי קודם, שהמילים זיקה אישית מפסקה (4) יימחקו. אלה מיעלים מעורפלות שמטילות קושי מאוד מאוד גדול על הליך המינוי, ואני אסביר את הנקודה. נכון להיום בחלק מהתפקידים זיקה אישית לא פוסלת מועמד, אלא מצריכה כישורים מיוחדים. הבעיה היא שמדובר במונח מאוד מעורפל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> די, נו. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זיקה אישית. אני מדבר פה לא רק מהחוויה שלי, אלא גם מחוויה של חברים אחרים, כולל חברי כנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם בן דוד שלו, אם הדוד שלה הוא - - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> לא, אני אומר, אני אתן דוגמה קונקרטית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנחיית היועמ"ש יותר רחבה מבן דוד. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> היא מאוד רחבה. לצורך העניין יש אדם שרואה את עצמו מועמד, ששר רוצה להציג אותו לוועדת איתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אתה מציע? שנגדיר מה זה זיקה אישית? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> לא, לא, שהמילים "זיקה אישית" יימחקו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני אסביר, אני אסביר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> די, זה זועק לשמיים. יש גבול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, ואז אתה נופל ישירות לזרועות הנפוטיזם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא הבנו מה אתה רוצה לעשות פה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני לא, משום שההוראות שנוגעות לניגוד עניינים ולאיסור הימצאות בניגוד עניינים הן תקפות גם אם המילים הללו נמחקות. כעת אנחנו מציפים רף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אתה אומר, שניגוד עניינים מכסה זיקה אישית? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> שהאיסור על הימצאות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו גלעדי, משפטית זה נכון? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זיקה אישית זה מונח מאוד מקובל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, שאלה פילוסופית למשפטנים בחדר. האם זיקה אישית לא נופלת באופן אפריורי בניגוד עניינים? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אם נוריד את הזיקה האישית בוודאי שהיא לא תהיה חלק מהבחירה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תסבירי לי. אם דוד שלי הוא, לא יודעת מה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא בן משפחה, זה הכי קל. לכי על מפלגתי פוליטי, זה זיקה אישית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא הצלחתי למנות אותו לתפקיד הזה, לא הצלחתי, עכשיו אני. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> החוק אומר כשאתה בודק שלושה סוגים - - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אבל זיקה פוליטית קיימת, חה"כ גינזבורג. זה קיים שם, לא את זה למחוק. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> יש זיקה פוליטית, יש זיקה עסקית ויש זיקה אישית. אנחנו יכולים להביא לוועדה מומחים לעולם התוכן של ניגוד עניינים שיסבירו לכם שזיקה אישית, אני מבינה את מה שעו"ד מאור אומר במובן הזה שזה אכן מרחיב וזה אכן מונחים שמתפרשים באופן רוחבי. אבל הם build-in בצורך להבטיח שהמועצה הזאת תהיה מועצה שהיא - - - מהגורמים הפוליטיים. אתה בודק גם את ההיבטים האישיים, גם את ההיבטים העסקיים וגם את ההיבטים הפוליטיים. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> מה זה היבט אישי? מה דוגמה? את יכולה לתת דוגמה להיבט אישי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק. מי קובע אם זה סובייקטיבי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להגיד. נגיד אם השר ניסה למנות אותך למנכ"ל המשרד ולא הצליח, עכשיו הוא ימנה אותך לתפקיד הזה. למשל. נורא פשוט. << אורח >> קריאה: << אורח >> חברות קרובה לשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברות קרובה לשר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. << אורח >> קריאה: << אורח >> מתן שירותי ייעוץ לשר. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> שירותי ייעוץ, במסגרת התקשרות משפטית. עם תמורה, בלי תמורה? אני לא נכנס לזה, זו בדיוק הבעיה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא בעיה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני אתאר את המציאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו ניתן רגע לזיו. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני אתאר את המציאות כפי שהיא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיו, אתה נפסלת על זיקה אישית. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> לא נפסלתי על זיקה אישית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הצהרת על זה גם. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הצהרתי, בוודאי שהצהרתי. לשם הזהירות בלבד, למרות שאני סובר שזה, אבל נעזוב את המקרה האישי שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל המקרה האישי שלך, אתה מדבר מפוזיציה, אדוני. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> רבותיי, חברי הכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה ניסית להתמנות למנכ"ל המשרד, לא הצלחת. עכשיו הוא ימנה אותך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא לגוף הדובר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ניגוד עניינים מובהק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, לא לגוף הדובר. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אין שום פגם בזה שאני מנסה לשפר את לשון הצעת החוק הזאת, על פי חוויות שהן לא רק שלי, אלא גם אנשים אחרים בסביבה הזאת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אבל זה משפיע עליך באופן ישיר. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ואני מסביר. יש הרבה מאוד אנשים, ואתם יודעים את זה כחברי כנסת מצוין, שמייעצים, שחברי הכנסת פונים אליהם בשאלות, באינטנסיביות משתנה, ללא מסגרת הסכמית, ללא תמורה. האם הדבר הזה שהוא מאוד שכיח, מצד אחד הוא נותן בליבו של שר את התודעה. הנה, יש פה בן אדם שמבין בתחום והוא מועמד כשיר. מצד שני, הוא מכניס אותו לגדר הזיקה האישית. לפי הדין הקיים זיקה אישית לא חוסמת, היא רק דורשת כישורים מיוחדים. לא אידיאלי בעיניי, אבל עוד עובר. כאן זיקה אישית חוסמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האמת שזה מה שאני מכירה מהנציבות. כשאני רציתי למנות מנכ"לית כתבתי שהיא הייתה חברת ילדות. ענו לי היא צריכה להראות כישורים מיוחדים. הראתה והתקבלה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> וכאן זה חוסם. תגידו כישורים מיוחדים, מילא. כאן זה חוסם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> - - - שזה יחסום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשחברי הוועדה משוכנעים שהמועמד הזה, עם הזיקה האישית, יש לו אשכול יכולות גבוה מעל כל שאר, כישורים מיוחדים. כמו שקורה עם הנציבות היום ומשרדים - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> יש לו זיקה פוליטית אבל הוא אדם מאוד מאוד מוכשר לטפל בדבר הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, הבן של, הוא נורא נורא מוכשר. מה נעשה? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אבל זה פוליטית, זה לא אישית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביטל, רגע, ברמת ההבנה. את מבינה היום שנציבות מדינת ישראל מאפשרת למשרדים ממשלתיים להכניס מינויים עם זיקה אישית, כל עוד הם מראים כישורים מיוחדים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כי יודעים שיש לזה פוליטיקה, זה בסר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה. אז תסבירי לי למה זה לא נכון לנו אבל זה כן נכון לנציבות המדינה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> קודם כל, זה תלוי לאיזה משרה ולאיזה תפקיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מנכ"ל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מנכ"ל זה משרת אמון. זה משהו אחר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה בדיוק העניין. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זה לא רק מנכ"ל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, לא, גלית דיברה על מנכ"ל. מנכ"ל זה משרת אמון, אז לכן אפשר להתגבר גם על הזיקה האישית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לגיטימי לגמרי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני אומרת, אנחנו בשמחה נביא לכאן את - - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> שוב, אני במועמדויות שלי הצהרתי על זיקה אישית ועברתי בגלל כישורים מיוחדים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מאה אחוז. אבל מנכ"ל הוא משרת אמון וזה דבר סביר. זה הגיוני שעם זיקה אישית - - - << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אבל זה לא משרת אמון. שוב, מועצת הכבלים והלווין זה משרת אמון? זה לא משרת אמון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עכשיו אנחנו מדברים על הרשות. הרשות הזאת לא אמור להיות בה שום זיקה פוליטית משום כיוון. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני לא מדבר על זיקה פוליטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה נגה, אני באמצע שיחה עם פנחס ואני רוצה שתסבירי לי מה הרציונל שלך, אביטל. לזה אמרת יש עסקי, יש פוליטי ויש אישי. נכון? דירגת את זה לשלושה חלקים: פוליטי, עסקי ואישי. פוליטי כולנו מבינים, עסקי כולנו מבינים. אנחנו כרגע באישי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גם אישי כולנו מבינים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה מבחינתך המודל שהנציבות מציבה לא נכון פה? פשוט מה דעתך. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> הרף בהקשר הזה צריך להיות רף גבוה. כי הניתוק מהגורמים הפוליטיים צריך להיות מוחלט. לכן זה מה שיצרנו פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פוליטי ועסקי אני מסכימה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> גם זיקה אישית היא דבר שיוצר את הקשר הזה בין גורמים פוליטיים לבין גוף שיכול בסופו של דבר להוריד ולסגור גוף שידורים. זה דבר מאוד דרמטי. הסמכויות פה הן מאוד דרמטיות. לא הייתי רוצה שהכנסת בתהליך הזה, אפשר היה לצפות שהכנסת תדרוש עוד יותר הרחקה מהגורמים הפוליטיים. אבל להחזיר אותנו אחורה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש איזה שהוא סעיף שאומר מה זה זיקה אישית? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו יכולים להביא לכאן, א', יש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בתוך החוק כרגע, זיו? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא נדרש. יש פסיקה ויש הנחיות. זה קיים - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו יכולים להביא לכאן את המומחים לניגודי עניינים בהקשר הזה. אני לא יכולה לענות עד הסוף לכל הדברים האלה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> תוכלי רק לחדד למה ששאלה יושבת-הראש למה למשל במנכ"ל אז אומרים אישי בסדר, אם יש כישורים אישיים ולמה פה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זאת משרת אמון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני לא שואל את השאלה, אני רוצה שתחדדו פשוט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מדבר פה על ההבדל בין משרת אמון למשרה שהיא איננה משרת אמון. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אבל לא רק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה מושכלות יסוד. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, אם אני יכולה להציע, האיסור על זיקה אישית הוא איסור רחב, מוכר, מקובל מאוד בחקיקה הישראלית. יש לו טעמים טובים כאלה ואחרים. אני מציעה לא לגעת בנקודה הכול רגישה הזאת בדיון הזה. אם תרצו אנחנו יכולים להביא לכאן גם מטעמנו את מומחה התוכן בנושא הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני פשוט רוצה להקשיב לכולם. אני שומעת את כולם. גברתי רוצה לדבר? << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> עו"ד ניצן ליבנה ממשרד התקשורת. אני רציתי להסביר שנייה את ההבדל בין סייגים למינוי לבין ניגודי עניינים. כיוון שכולם פה מתייחסים לזה ביחד. יש סעיף נפרד לניגודי עניינים. ניגודי עניינים, יש מניעה לניגודי עניינים ויש שם ספקטרום של מתי זה נחשב ניגוד עניינים, מה הצינון הנדרש. סעיף 10 זה סעיף של סייגים למינוי. זאת אומרת, אלה מקרים שבהם אדם לא נכנס בכלל בגדר האפשרות למינוי. מישהו שעומד באחד מהסעיפים האלה אי אפשר למנות אותו. ניגוד עניינים זה קצת יותר רחב וקצת פחות מוגדר לפעמים, יותר מוגדר. זה פשוט מגיע ממקומות שונים, זה לא אותו דבר. יכול להיות בן אדם שיש לו ניגוד עניינים ועדיין לא נכנס בגדר הסייגים למינוי לפי סעיף 10. זה לא אומר שימנו אותו. יכול להיות שעדיין אי אפשר למנות אותו בגלל ניגודי העניינים, למרות שהוא לא נכנס באף אחד מהסייגים האלה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אבל יכול להיות שכן אפשר למנות אותו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כן, אפשר למנות אותו ולייצר הסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל גברתי יושבת-הראש, צריך לזכור שפה אנחנו מדברים על מינוי של מועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סופר חשוב, אני מסכימה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> של מועצה עם מספר נציגים מצומצם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עם כוח ענק. מסכימה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן צריך להרחיק את זה ככל הניתן מאתנו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ואגב, חלק באמת מהגישה שגם הציג השר קרעי היה להרחיק את זה מפוליטיקה. הוא אמר אני לא רוצה שזה יהיה פוליטי. אז איך אנחנו מאפשרים את הזיקה הזאת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא. הנושא עלה בעקבות דעתו של עו"ד זיו מאור והיה חשוב לי לשמוע גם את הדעות. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> הערה נוספת על אותו סעיף, ברשות יושבת-הראש. אני מבין שאנחנו כבר ממש בזמן פציעות. אני אתייחס בקצרה לגבי סעיפים (7), (8) ו-(9). בסוף העולם הזה שהפול של המועמדים שמצד אחד יש להם את הכשירות כי הם אנשי תקשורת, במעמד כזה או אחר, דיברנו על הסעיף ההוא. זה פול שהוא לא גדול והקפיצה מתפקיד, מעבודה בשכר במגזר הפרטי של פעיל בתחום לבין לקחת חלק במועצה ציבורית ברגולטור היא קפיצה שיש לה מחיר. מספרם של האנשים, ואנחנו מכירים פה דילמה של מינויים לוועדות רגולטוריות בהרבה מאוד ענפים. מספר האנשים שמוכנים לשלם את המחיר, להפסיק לעבוד במקצוע שלהם בשלוש שנים ולעבוד בתמורה החלקית או בגמול החלקי, אם בכלל קיים. לא לעבוד, לשרת, כי חבר מועצה זה לא משרה מלאה. להקריב את העבודה שלהם. הוא הולך ומצטמצם. זו בעיה שאני באמת לא יודע להציע לה פתרון. הצעתי קודם בבעיות אחרות שהצבעתי על נוסחים שונים איך אפשר להתמודד עם העובדה שפול האנשים, לא כאלה שעובדים בתקשורת, כאלה יש הרבה, שמוכנים לפרק זמן מסוים להקריב את מטה לחמם כדי לעבוד אצל הרגולטור הוא מאוד מאוד מצומצם. זו בעיה שהממשלה הזאת בהרבה מאוד היבטים התמודדה איתה בהרבה מאוד מועצות ציבוריות והתקשתה לאייש מועצות. ואני לא רואה שהחוק הזה, שמגיע בשלב מאוחר יחסית של הכנסת הזאת, מתמודד בכלל עם הבעיה הזאת. קשה למצוא אנשים שיכהנו. זה לא אירוע פשוט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נשמע כמו נקודה טובה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נושא של גמול לחברי מועצות ציבוריות מטופל על ידי הממונה על השכר. יש כללים ברורים בעניין הזה. אני לא רוצה להגיד אף פעם, אבל ככלל הוא לא מוסדר בחקיקה ספציפית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אבל מה שזיו מתאר פה זו מצוקה אמיתית למצוא בן אדם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זאת שאלה מורכבת לגבי כמה בדיוק צריך לשלם לחברי מועצה במועצות שונות. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> זאת לא השאלה ששאלתי, אולי אני אחדד. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אבל הפתרון הוא לא להוריד את הרף כדי שיותר אנשים יגיעו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא להוריד את הרף. אבל אם יש פה בעיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יהיה סעיף 16, גברתי. נוריד מהגבול שם, לא פה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> גם לנו מאוד קשה לגייס היום אנשים, כי את יכולה לתאר לעצמך מה העובדים שלי עוברים בכנסת. יש בעיה היום באופן כללי בשירות המדינה לגייס אנשים. באמת, אני לא אומרת את זה בציניות. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אז מה, נעשה רגולטור לא מאויש? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני אומרת, זאת בעיה רוחבית שצריך לטפל בה באופן רוחבי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם באמת תהיה פה בעייתיות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כרגע הרגולטורים מאוישים ברובם ומשלמים להם גמול לפי הכללים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה עקרונית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מעניין אותי הטייק שלך על מה שאמר פה עכשיו זיו מאור. כי זה למשל כן מטריד אותי, המחשבה שבאמת תתקשו למצוא מאגר של אנשים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה לא מועצה ראשונה שאנחנו ממנים לאחרונה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני בכל זאת רוצה לשמוע את זיו. << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> אני רוצה לציין שאנחנו עוסקים במינויים למועצות בתחום השידורים כל הזמן ויש לנו עשרות מועמדים לרוב התפקידים. אנחנו לא מכירים בעיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ראויים? << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> - - - מכל מיני סיבות. אבל אנחנו לא מכירים בעיה בזה שאין מועמדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, רצית לשאול שאלה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אם כבר המנעד הזה בין עובדי מדינה ונציגי ציבור, גם בהסתכלות הכללית על המועצה נותן לזה מענה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השאלה העקרונית שלי היא כזאת: אנחנו כמחוקקים צריכים עכשיו להיות עד כמה שניתן אובייקטיביים. לא בעלי זיקה לאנשים שזה משפיע עליהם. ואנחנו עכשיו קובעים פה או עושים תהליך של איך נקבע את המועצה הזאת. זה לא אישי נגדך, כי אני לא מכירה אותך ברמה האישית, אבל אתה יושב פה. אתה חבר מועצה מכהן. וזה משליך עליך באופן אישי. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> בוודאי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכן אני אומרת, אני שמחה שאתה מסכים איתי. עצם זה שהוא מביע את דעתו והוא חלק מהדבר, שזה נוגע אליו באופן אישי, הוא חבר מועצה כרגע ויכול להיות שהוא יהיה חבר מועצה בהמשך. יש פה ניגוד עניינים מובהק. הוא ממליץ לנו מה הוא חושב שצריך לקרות והוא מכהן בתפקיד הזה. זה בעייתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, תגיב על זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה עניין שלך, אגב. את צריכה להחליט. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כל מה שחה"כ מירון אמרה, למעט המילים האחרונות, שזה בעייתי. אני חושב שזה לא בעייתי. צברתי ניסיון בכל מיני תחומים. לדאבוני אחד מהתחומים שבהם צברתי ניסיון זה להיות מועמד לא מוצלח לתפקידים ציבוריים שונים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, לא, אבל אנחנו מדברים על עכשיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא זה מה שאמרתי. אתה ממליץ לי איך לייצר מועצה שמשליכה עליך באופן אישי. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> הדגש הוא על המילה ממליץ. זה לא רק עליי, זה על מאות אנשים ואלפי אנשים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מכהן בתפקיד כרגע, אדוני. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד מילה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לומר משהו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא גם אומר שהוא מדבר מטעם המועצה גם והוא לא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא גם בשם המועצה פה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הצגה רשמית של המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קודם כל, אני חייבת לומר שלזיו מאור יש לו לא פעם ולא פעמיים הארות בונות וחשובות וחכמות. דבר שני, הוא יכול להציע, תוך שנייה, עם החבר'ה פה ועם החבר'ה פה, הבנתי שההצעה הזאת שלו להוריד זיקה אישית לא תעלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל השאלה שלי היא עקרונית. האם זה נכון שאנשים שאנחנו דנים עליהם עכשיו. אנחנו, את, אני, מחליטות לגביו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מועצת הכבלים והלוויין, קיבלתי מייל רשמי שהוא מייצג אותם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה מייצג את העמדה הרשמית? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם לא יכולים להשפיע עלינו איך נחוקק עליהם. את מבינה את הכוונה שלי? אני חושבת שרק בסעיפים האלה הם לא צריכים לחוות את דעתם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את חושבת שמועצת הכבלים והלוויין לא צריכים להיות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אומרת בסעיפים שמשליכים ישירות עליהם, שיש ניגוד עניינים, הם לא צריכים להיות חלק מהתהליך ולהשפיע עליו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, למועצת הכבלים והלוויין, אני לא בטוח שצריכה להיות להם עמדה איך ממנים את חברי המועצה הבאה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ממש כדי שאת ואני לא ניחשד בזה שיש לנו ניגוד עניינים. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> למה לא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שהם לא קשורים אליה. הולכים לסגור אתכם, מה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת מה הייעוץ המשפטי פה אומר. אני מרגישה שזה ניגוד עניינים. אני מצטערת. אם הוא היה בצינון עכשיו, או לא יודעת. זאת שאלה עקרונית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זאת שאלה כבר עלתה לפני כמה פעמים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> במקומות אחרים בחקיקה לא אמרתי כלום. בזה ספציפית זה משליך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני כרגע שמה כוכבית על הצעותיו של זיו מאור בכל מה שקשור לסעיפים הספציפיים האלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, השאלה אם הוא בכלל צריך להתבטא בזה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רק אגיד בהמשך למה עו"ד מאור אמר, שברמה - - - יותר גבוהה, המתח הזה בין העובדה שרוצים שתקום פה המועצה לבין הרצון להבטיח שיהיו פה באמת את האנשים הבכירים והמקצועיים ביותר. כמו שאמרתי, הוא כן מתח שצריך לשים לב אליו שלא נגיע למצב שבו אנחנו שמים את נבחרת החלומות שלנו, אבל היא לא מתחברת עם המציאות. אז הצעת החוק הזאת היא לא משקפת את נבחרת החלומות שלנו, כי אנחנו גם חיים בתוך המציאות שבה נבחרת חלומות זה דבר שיכול להביא אותנו - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> קיים בחלומות. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה בחלום. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> אני רוצה נקודה אחרונה, יושבת-הראש, לסעיף הזה. ברוך השם, רחוקה מאוד ממני באופן אישי וזה הזיקה באופן כללי בין המוסדות של הרשות הזאת לבין תאגיד השידור הישראלי. יש הרבה מאוד חשיבות וקונצנזוס סביב השולחן שצריך להפריד מהמניעים והאינטרסים לדוגמה של פוליטיקאים - - - של המועצה. תופעה שראיתי שחוזרת על עצמה ברגולציה של תחום התקשורת זה שגם הרשות השנייה וגם מוצעת הכבלים והלוויין לפעמים מתבלבלים וחושבים שהם שידור ציבורי. לפני תיקון סעיף 5 לחוק הרשות השנייה, לפני שבע שנים, היה שם סעיף מטרות מאוד רחב שקוצץ על ידי המחוקק. הרשות השנייה הרבה פעמים מצאה לה את המטרה, את ההצדקה, ממש להתערב בעשיית התוכן. עכשיו כאשר יש אדם שהוא מכהן כעובד השידור הציבורי, כחבר הדירקטוריון של השידור הציבורי, הוא מגיע לתפקידו עם ניסיון ומנטליות של אני עושה תוכן. ואילו המנטליות שאנחנו מצפים מאנשים שיאיישו את המועצה הזאת, אני מפקח פאסיבית רק על התאמתו של תוכן לדינים כאלה ואחרים שבהם אנחנו נדון בהמשך. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רק זה רחוק מלשקף את סמכויות המועצה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> בוודאי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא. חברי המועצה האלה יושבים בהליכים מעין שיפוטיים, מעין תחרותיים. הם ממש לא מפקחים מרחוק ומלוויין. בוא רק נהיה קוהרנטיים לטקסט. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> ההצהרה בסעיף המטרה שאיננו היא שהמועצה הזאת לא תתעסק בתוכן. לכן אני מציע שהגבלות על כהונתם ומועמדותם של אנשים בעלי זיקה כלשהי לתאגיד השידור הישראלי או לגלי צה"ל לצורך העניין תהיינה גדולות יותר ודומות לאלה שחלות על פוליטיקאים, מהסיבות שאמרתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רק אגיד לך, לא בהקשר למה שאמרת, כי הסטת את הדיון גם למשהו אחר. אבל אני רק אגיד שאני חושבת שאתה, כאדם שמכהן במועצה ומייצג כאן, נכון אתה אומר שאתה מייצג את המועצה. << אורח >> זיו מאור: << אורח >> כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למרות שאמרנו שלא הייתה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, לא, די. לא דשים בדיון הזה שוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומרת שאתה אדם בעל זיקה אישית לשר התקשורת. אתה ניסית להתמנות להיות מנכ"ל המשרד. יש לך זיקה אישית ואתה יושב פה וממליץ לנו איך לייצר פה מועצה כשיש לך זיקה אישית אליה. אתה בעצמך צריך לפסול את עצמך מלדבר על סעיף שמשליך עליך באופן אישי. צר לי, אני חייבת להגיד את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאמר, נאמר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וגם אני מניחה שמקבל גמול על הישיבות פה. נכון? << אורח >> זיו מאור: << אורח >> מן הסתם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ברור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה זועק לשמיים. אני מצטערת. אנחנו רוצים להיות נקיים פה בתהליך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אם הוא מטעם המועצה אז הוא מקבל גמול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, אתה רוצה לעבור לסעיף הבא? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> תקופת כהונה ומינוי מחדש 11. תקופת כהונתו של חבר המועצה שמונה לפי סעיף 9 תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לפי הסעיף האמור לתקופת כהונה אחת נוספת, ובלבד שלא יכהן חבר המועצה יותר משתי תקופות כהונה. אני אעיר במישור העקרוני ששאלה של מינוי חברים לתקופת כהונה נוספת זה אחד האלמנטים שנבחנים ביחס לעצמאות של המועצה ושל החברים. כי המינוי לתקופת כהונה נוספת עשוי להיות איזה שהוא מן גמול או לבטא את ההערכה לתפקוד שלהם בתקופה הראשונה ודרך זה ליצור, לפגוע נקרא לזה, בעצמאות שלה. לכן יש רק אפשרות, למרות הסיכונים, עדיין יש יתרון למנות חברים. אבל יש אפשרות לכהונה נוספת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איך זה היום בחוק? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש. לדעתי ברוב המקומות יש אפשרות להארכה אחת. שתי כהונות סך הכול. יש מקומות שמדובר על רצופות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ויש כאלה שמפרידים ביניהן, שהן לא יחולו ברצף? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זאת אומרת לא שמונה שנים מקסימום, אלא שמונה שנים ברצף. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ואז אפשר לעשות הפסקה ואז שוב להתמנות? << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא מובן כאן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, שאלתי לגבי מודלים אחרים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> פה זה ארבע פלוס ארבע ובזה נגמר האירוע. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הדבר השני שאני רוצה להעיר, חברנו אלעד מן כבר לא נמצא, אבל אחת ההערות שהוא העלה לדעתי גם בדיוני הפתיחה וגם בהתייחסות שלו בכתב, שראוי לעשות מינוי מדורג. זאת אומרת שהסיטואציה שקיימת היום ברשות - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עכשיו. מה קורה בינואר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע, לאט-לאט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> המדרוג של מינוי המועצה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> תקופת הכהונה של מועצת הרשות השנייה היא כמקשה אחת. זאת אומרת, יש מועד שבו כולם מסיימים ומתמנת מועצה חדשה לגמרי, עם האפשרות שחלק מהחברים יהיו חברים שממשיכים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הרי בינואר כל המועצה מסיימת את תפקידה, גלית. ובעצם צריכים למנות את כל ה-15 כולם בבת אחת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה גם לא טוב לארגון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיכרון ארגוני. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בדיוק. הדבר הזה יוצר בעיות מבחינת הידע הארגוני וההתנהלות. הדברים פשוט יכולים להיחתך ביום אחד ולא תהיה להם המשכיות מצד אחד. אנחנו לא קבענו חובה שהמועצה תמונה כמקשה אחת ותסיים כמקשה אחת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה לא תקופת הכהונה של המועצה, אלא תקופת הכהונה של חבר המועצה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> המציאות פשוט מלמדת שזה נכון שהמועצה הראשונה כנראה תמונה בחלקה או ברובה במועד אחד, אבל מועדי סיום הכהונה של כל חבר וחבר הם אינדיבידואלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש הרבה חברים שאומרים מיציתי את תפקידי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> והם הם לא יגידו? אם כולם יאמרו אני ארבע שנים דוך, וכולם עוזבים באותו יום? מה עושים? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אז אין מה לעשות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בסיטואציה כזאת זה יכול לקרות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל השאלה אם אי אפשר לקבוע נגיד סתם לדוגמה שחלק מהחברים ימונו לשש שנים, בכהונה הראשונה בלבד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואז זה ימנע מצב שבו, אפילו אם זה 80% עוזבים באותו זמן זה כבר מאוד מעיק על היכולות. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> התשובה היא שאז זה יחייב למנות את החברים במועצה הראשונה לפרקי זמן שונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> בסדר, אפשר לחשוב על זה. לשקול את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הצעתי קודם, כשדיברנו על הרכב המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, אתה "מפרצף", למה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יושבת-הראש, אני הצעתי קודם למשל שמי שהוא - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> יש היגיון בזה שזה רק ארבע שנים, כן? זו תקופה קצרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אולי לא יותר מארבע, אלא פחות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אולי לא יותר מארבע - - -. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הצעתי קודם - - - << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו רוצים שאנשים יבואו לאירוע הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חה"כ גינזבורג, כן, היית באמצע. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> החיים הם כאלו שבסופו של דבר כאשר מסתכלים רק על חבר המועצה ולא רק על המועצה, אז הדינמיקה של החיים מובילה לזה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> מישהו פורש באמצע, מישהו מסיים. זה מה שקורה גם ברשות השנייה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זו המציאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, ההנחה היא שייווצר מדרוג טבעי. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא יקרה שום דבר אם בהתחלה ייקבעו תהליכי פקיעה שונים, בחברים הראשונים, במועצה הראשונה. בחברים הראשונים. בואו, זה לא שאנחנו אומרים זה תועבה. אמירה שנייה, אני הצעתי קודם בכל הנוגע לנציג חוק התקשורת, שיהיה ברוטציה, שכל אחד מהם למשל יכהן שלוש שנים. זה לא זמן ארוך מידי, לא זמן קצר מידי. תהיה ביניהם רוטציה. ואז מתחילים לדרג את הסיפור הזה. למשל אולי נציגי הממשלה יהיו במועד אחר. אפשר ליצור פה איזה דיפרנציאציה של מועדי כהונה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, האם אני יכול רק שאלה אחת לזיו בעניין הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה יכול, שי. אחריך אייל. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אנחנו גם בשיחות שניהלנו אתכם, הייתה פגישה אחת יחד אתכם ועם משרד המשפטים, בעצם הייתם ערים לעניין הזה שבעצם מי שממנה את המועצה הראשונה, אולי אחר כך היא תתחיל להיות קצת יותר מגוונת ברמת מי מינה אותה. אבל מי שממנה את המועצה הראשונה יש לו הרבה יכולת להשפיע על האופן שבו היא תיראה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> ב-Starting point כאילו. << אורח >> שי גליק: << אורח >> נכון. לכן אני חושב שהסיפור הזה של לעשות את זה באופן מדורג אולי נותן חלקית איזה שהוא מענה לדבר הזה, שגם אם המועצה הזאת ממונה כולה על ידי הגורם הראשוני שממנה אותה, שהדבר הזה לאורך פרק זמן קצר יותר יוכל להתחלף בהתאם לשינויים. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אבל אז בשביל לקבל את מה שאתה אומר אנחנו צריכים לא למנות אותם לתקופה ארוכה יותר, כי אז זה מחמיר לכאורה את מה שאתה אומר. זה לתקופה קצרה יותר. מאוד קשה יהיה למנות אנשים לתקופה של שנתיים. באמת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? שלוש שנים, שנתיים. מה הבעיה? את יכולה אחרי זה להאריך אותם בעוד ארבע שנים. מה הבעיה? התקופה הראשונה שנתיים. ואפשר עוד תקופה נוספת של ארבע שנים. ואז תהיה להם כהונה של שש שנים, אם הם יהיו טובים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם מדובר באדם שכרגע מונע מעצמו תעסוקה בשוק הציבורי בגלל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא פול טיים ג'וב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה לא לשש וארבע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נראה לי ששנתיים זה מעט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, שנתיים וארבע, זה שש ביחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אופציונליות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אין מניע הרי להאריך את כהונתו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי. אייל, קהלת, בבקשה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני אומרת, גם התקופה של ועדת האיתור היא לארבע שנים. אז גם אם אתה תמנה מישהו לתקופה קצרה יותר אותה ועדת איתור תמנה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בגלל זה אני אומרת גם אם תעשי שש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אביטל, צריך להסתכל על זה כצוות הקמה. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אני רק אומרת, צוות ההקמה הזה הוא עובד ארבע שנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את יכולה לקבוע שהוא יהיה פשוט. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה קשור לסעיפים אחרים. אני רק אומרת שאם התפיסה הייתה שוועדת האיתור, הכול אפשר לשנות. אני רק אומרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אביטל, כל דבר שנשנה פה, בכל סעיף, משפיע. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> משליך, נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי המשנה, נעמה פה נותנת הצעה. והיא אומרת בואי נאריך את זה לשליש מהם לשש שנים. ואז אנחנו עוזרים איכשהו לתהליך הברירה הטבעית, איך נקרא לזה? << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה מה שאמרתי שאפשר לשקול. ושאלת את זיו למה הוא "מפרצף". << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ובאמת לא "פרצפת"? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אומר, אני פתחתי בזה שאנחנו מקבלים את העיקרון. והשאלה אם צריך להתערב במשהו שקורה באופן טבעי שאנחנו אומרים שיש לזה מחירים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה המחירים? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> המחירים למשל, להבדיל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא לקצר, להאריך. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כשזה תקופה כהונה של שש שנים היא ארוכה. זאת אומרת, אנחנו מציעים תקופת כהונה שלא מגיעה לשש שנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רק של שליש מההרכב אבל. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אומר, יש לזה מחיר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל זיו, אתה הצבעת במובן מסוים שמונה שנים. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא, הצעתי שאפשר להאריך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הצעת ארבע ועוד ארבע. שאני דווקא חושבת שיש לזה הרבה חסרונות לארבע פלוס ארבע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם אנחנו אומרים שליש, לא ארבע פלוס ארבע, אלה שליש שש וזהו. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> זה גם אומר שעברנו לתשעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה המון זמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, אנחנו כבר בתשעה. אייל, אני מצטערת. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אפשר להחליט שרק את הנשים אנחנו עושים לשש שנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעד. אייל, קהלת, בבקשה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> גברתי, אני מציע לחברי הכנסת, בין אם יוחלט על מינוי מדורג ובין אם לאו, לקבוע בחוק על סמך הניסיון שקיים עם החברות הממשלתיות ותאגידים ציבוריים, שהחלטה על מינוי לכהונה נוספת או על מינוי חדש תתקבל לכל המאוחר עד 30 יום לפני תום תקופת הכהונה. כדי שלא ייווצר מצב שחודשים לא ממנים אף אחד. זאת אומרת, לאלץ את ועדת האיתור לקבל החלטה שעד 30 יום או 45 יום לפני תום תקופת הכהונה היא תחליט האם יוארך מינוי או אם מתמנה מישהו חדש. אם מישהו חדש הוא יוכל בחודש או חודש וחצי לעבור חפיפה ולהיכנס בצורה חלקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רעיון חכם, לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע, יש לי הצעה נגדית. זאת אופציה אחת. נוספת היא מראש, אני מתכתבת עם המלצות מבקר המדינה לשנת 2020 לעניין הממשל התאגידי. מראש להגדיר יותר חברי מועצה פוטנציאליים שיהיו מעין רשימת המתנה. כשירות, יותר נכון לומר. אני לא בטוחה שחייבים להגדיר את זה פה בחקיקה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אבל מה, הם יעברו הכשרה פוטנציאליים? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, הם לא צריכים לעבור הכשרה. הם צריכים להיות בעלי הכשירות המתאימה. << אורח >> ניצן ליבנה: << אורח >> נעמה, כשירות אבל משתנה אחרי תקופה מסוימת ולכן הם כבר לא רלוונטיים בדרך כלל. זו שאלה שעולה הרבה פעמים. אבל מה שקורה זה שבודקים את כולם בנקודת המוצא. ואחרי שלוש שנים צריך להתחיל מהתחלה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. את גם צריכה לייצר איזה מאזן ביניהם. אני מבינה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> וגם הכשרה. לא כל מי שיש לו כשירות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אז יכול להיות שאין לזה פתרון. << אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >> אנחנו נבחן את זה. אני רק אומרת שבאמת הרעיון הוא שהמינוי לכהונה הנוספת הוא לא יכניס את אותו חבר מועצה לאיזה שהוא שלב שבו הוא צריך לרצות מישהו בגלל שהוא רוצה את כהונתו הנוספת. צריך לראות איך אנחנו נותנים גם לזה מענה. הערה טובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה אייל. נראה לי, אם אין עוד שאלות אנחנו לא נעבור כבר לסעיף הבא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התעייפנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. לא, צריך לתת למוח לנוח. אני באמת רוצה לומר ברמה האישית, היום זאת הפעם הראשונה שנהניתי מניהול הוועדה הזאת. כי כשאנחנו שמים את כל, מותר ליושבת-ראש ועדה להגיד "שיט"? << אורח >> שי גליק: << אורח >> כן גברתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה שי. כששמים את כל השיט בחוץ ובאמת עובדים, אז באמת יש לי תחושה שכולנו פה באמת בשילוב מוחות מצוין ומעולה מכל קצווי הקשת. מזקקים פה משהו חשוב. אני רוצה להודות לגורמי המקצוע. אני רוצה להודות למשנה ליועצת המשפטית לממשלה. אני רוצה להודות לחברי הכנסת על עבודה טובה, עבודת צוות מועילה וטובה. בעזרת השם אנחנו נעשה את החוק הכי טוב למען עם ישראל. תודה רבה על היום, תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>