פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 173 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, י"ז בכסלו התשפ"ו (07 בדצמבר 2025), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה בעיר נהרייה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: בלאל חאג' נימר – מנהל תחום שלטון מקומי, מחוז צפון, משרד הפנים יגאל להב – פרויקטור המיזם המשותף, תנופה לצפון, משרד האוצר גיל אלוני – מנהל תחום מסלולי השקעות, הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה הראל דמתי – מפקח על התעבורה, מחוז חיפה והצפון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים באסל חמוד – ממונה תחבורה ציבורית, מחוז צפון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אורן רבה – רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נסי אנג'ל כץ – מינהל קו עימות בצפון ומשימות מיוחדות, משרד הבינוי והשיכון רונית ספיר – מנהלת תחום שיווק קרקעות, מחוז חיפה, משרד הבינוי והשיכון אייל זיגל – מנהל תחום מים עיליים, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות ניצן קורקין – מנהלת אגף גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי הילה בן אור – פרויקטורית פארק גליל 360, שירות התעסוקה רונן מרלי – ראש עיריית נהרייה דימה אפשטיין – סגן ראש העיר, עיריית נהרייה דור אלחיאני – מנכ"ל, עיריית נהרייה מיכה זנו – גזבר, עיריית נהרייה טל חמי – מהנדס, העיר נהרייה ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה בעיר נהרייה << נושא >> << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אני רונן מרלי, ראש עיריית נהרייה. אציג בקצרה כי על חלק מהדברים דיברנו כבר בדרך. אשתדל להציג בקצרה את העיר ואת הדברים החשובים לנו. אני חושב שאתם ועדה חשובה ומשפיעה מאוד ויכולה לעזור לנו, לעזור לגליל ולעזור למדינת ישראל. כך אני מסתכל על זה. כשאני מדבר איתכם על נהרייה, אני גם יושב-ראש אשכול רשויות גליל מערבי, גם הסגן של יושב-ראש המרכז לשלטון מקומי וגם יושב-הראש הרשות לפיתוח הגליל. לא רציתי את שלושת התפקידים שציינתי. הם בחרו בי. אני אומר את זה כי אני אף פעם לא מסתכל על הקו הכחול של נהרייה. זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי הוא איך הגליל מתפתח והמדינה מרוויחה מזה. אני חושב שאם הגליל חזק המדינה חזקה. אני תמיד מתחיל עם הנושא של המלחמה. יש לנו הרוגים במלחמה הזו, לצערי. 16 הרוגים, חמישה מהם מפגיעת טילים בתוך העיר, שניים במסיבות והשאר הם חבר'ה שלנו שנהרגו. היום עצרנו בשתי נקודות שנהרגו בהן אנשים. כאשר עמדנו בטיילת ליד השלט I love NHR שם נהרג אדי מפגיעת טיל. הראיתי לך איפה נהרג בריאן דירקטור וכן רב-סמל בכיר יוראי, לוחם ימ"מ שאבא שלו יעקב כהן, מנהל אגף תפעול בעירייה. יוראי קפץ ב-7 באוקטובר לצומת שער הנגב ושם נלחם כמו אריה. הוא והחברים שלו הרגו לא מעט מחבלים ובלמו את הפלישה פנימה. הוא נהרג. נהרגו כאן גם חמישה אנשים מטילים. כל המדינה עדיין הייתה במלחמה וגם אנחנו היינו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אחד נהרג בפיגוע בכרמיאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. אלכסנדר קמינסקי בפיגוע בקניון. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> המספר הוא 78,808 איש, נכון ל-1 בספטמבר. עצרנו בתחנה הראשונה באצטדיון וזו הנקודה שאני מצביע עליה כרגע. זה בית החולים. אלה השכונות החדשות שמתפתחות בבנייה. זה התווך שלפני שכונת אכזיב שהראיתי לכם קודם. אפשר גם לראות אם תרצו אחרי זה מפה 1:1 של העיר. אנחנו גדלים ומפתחים ובונים שכונות חדשות. יש לנו חזון. עשינו סדנת חזון במשך ארבעה ימים יחד עם כל מנהלי האגפים. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע. מתחת לזה אמור להיות כתוב 2050. לא כתבנו את זה בכוונה. זה לא לקדנציה. זה חזון איך העיר נהרייה צריכה להיות. אם תסתכלו על המשפט בסוף הוא מדבר על המרינה. "נהרייה תהווה את שער הכניסה הצפוני למדינת ישראל. עיר חוף יוקרתית". דיברנו על קו החוף ואנחנו חושבים שהסיפור שלנו עם החוף הוא קריטי. כאשר נעשה משהו יוקרתי זה יצליח. זו עיר שילדיה חולמים בגדול. היא מובילה בחינוך. אנחנו מאמינים בילדים. 90% מהזמן שלנו מושקע בהם גם בחינוך פורמלי וגם בלתי פורמלי. זה חשוב. לחזון הזה יש עוד תוכנית שנקראת חמש על חמש. חמישה תחומים וחמש משימות בכל תחום כגון, חינוך, תעסוקה, כלכלה, תיירות, ספורט, שירות ומרחב ציבורי מתקדם. לכל חזון יש חמש משימות. למשל, אנחנו משקיעים המון בחינוך. אנחנו העיר היחידה בישראל שיש בה מעבדת דמיון בכל בית ספר יסודי. יש 112 מעבדות דמיון במדינת ישראל, 12 מתוכן בנהרייה. עלות כל מעבדה 700,000 שקל. הכנסנו את היד לכיס ועשינו את זה. זה קריטי. זה הציל אותנו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם התורמים? << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> כן. אבל אנחנו מושקעים פה 50% לפחות. זה חשוב לנו. אלה חטיבת ביניים ותיכון חדש שבנינו וסיימנו לפני שלוש שנים. זה בית ספר יסודי חדש. שניהם מלאים בילדים. זה בית ספר שנפתח ב-15 בחודש. בית מדהים. אנחנו משקיעים המון בחינוך. יש לנו ארבעה בתי ספר לחינוך מיוחד. הקמנו בית ספר לאוטיזם לפני חמש שנים. זו עיר שנותנת את החינוך המיוחד הכי טוב בארץ. תבדקו אותי. יש פה הכול. יש פה מעונות יום שיקומיים מגיל 0 עד 3. יש פה 22 גני תקשורת. יש בכל בית ספר בכל העיר יש כיתת תקשורת. יש פה 30 בתי ספר בעיר. יש פה ארבעה בתי ספר לחינוך מיוחד ויש מרכז משלים למשפחות של הילדים עם הצרכים המיוחדים. כאשר עשיתי את זה בהתחלה בתפיסה, בחזון הייתי בטוח שאני עושה את הדבר הטוב בעולם. מהר מאוד הבנתי למה אני עושה את לבד ולמה ראשי רשויות לא רוצים את זה. זה עולה כסף רב אבל זה מביא לפה תושבים. הגיעו משפחות מאילת שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים כי יש פה את כל המעטפת. זה שווה. זה יקר אבל שווה. לגבי כל עולם החינוך הבלתי פורמלי, יש פה הכול. יש פה מאות פעילויות בחודש ואלפי משתתפים. יש תשעה מועדני גמלאים - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם מרכז צעירים? << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> יש מרכזים מצוינים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם מנהלות תותחיות בשש שנים האחרונות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אלה עובדי עירייה, מתנ"ס או חברה כלכלית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חברה כלכלית. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> יש לנו מרכז צעירים מעולה. ביום חמישי עשיתי שם הרצאה. אני מרצה שם פעם בשבוע. אנחנו עושים את התוכנית של מסע אל האופק של רם רוטברג. אנחנו עושים פעילויות רבות. יש מרכז צעירים מצליח מאוד. משרד נגב-גליל תמך בנו ותומך בנו כל הזמן. זה חשוב. יש פה את כל העולמות שילד וילדה רוצים. עולמות הריקוד, הבלט, אומנויות לחימה. יש פה קונסרבטוריון. יש מרכז לגיל הרך וקייטנות עד 15 באוגוסט כל שנה. אנחנו כמו קיבוץ ולא עוצרים בקיץ. עד 15 באוגוסט אנחנו מחזיקים את הילדים עד שעה 17:00 גם בבתי ספר וגם בגני ילדים. יש פה מתנ"ס מטורף. הוא הוקם בחמש האחרונות. השקענו בו 4 מיליון שקלים בשנת 2021 והיום אנחנו מעל 30 מיליון שקלים. יש פה כל חוג שילד רוצה חוץ מסיף. אלה חדרי הלבשה. בנינו חמישה מגרשי כדורגל חדשים ומרכז טניס ישראלי. הבאנו לכאן את יוני ארליך ואנדי רם והם הקימו מרכז טניס מדהים. הקמנו מתחם כושר בחוץ, מתחם כדורעף חופים. עשינו יערות סלים. יערות סלים הם סלים נמוכים לילדים כדי שיוכלו לקלוע וייהנו מהמשחק. דיברנו על הנכסים החיוניים שלנו. יש לנו שני נכסים חיוניים. חבר הכנסת פורר, תראה איך רואים את שדרות הגעתון והים באופן בולט מהרחפן. ככל שהגעתון והים יהיו חזקים, העיר הזו תצליח. הכול קורה בגעתון. זו עיר ייחודית. כאשר ילד מהשכונה אומר לאימא שלו 'אני יורד לעיר' הוא בא לגעתון. יש פה הכול כגון עירייה, ביטוח לאומי, בנקים, דואר, קפה, מסעדות, ברים, ים, חדרי כושר, סופר פארם. מה עוד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעתיד נחל. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> הכול קורה פה. בגעתון יש גם תחנה מרכזית ותחנת רכבת. אתה יודע איזו מהפכה עשינו בתחבורה הציבורית. עשינו הרבה פרויקטים בקו החוף ואני אגיד בקצרה כי אני רוצה שתדברו. יש לנו מתחם הופעות, אמפי בחלק הדרומי. זו הופעה באמפי, מתחם מקסים. בקורונה הזמנו את כל המדינה להתחתן. התחתנו פה עשרות זוגות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה זה? << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> בחלק הדרומי ביותר. בקצה נמצא שבי ציון. בחלק הכי דרומי של הטיילת יש אמפי מדהים. פה יש פוד טרקים ומתחם אוכל. זה רחוב הצעירים, רחוב סוקולוב. אלה תמונות אמיתיות. זה פארק המשפחה שנמצא בטיילת ועברנו לידו עכשיו. חבר הכנסת פורר, הסקייט פארק החדש שבנינו. אלה המסעדות. פה עצרנו קודם. החניון שהיינו בו קודם וכך הוא נראה בהופעות שיש פה. הופעה ראשונה שעשינו היו 18,000 איש. פה עמדנו בפעם האחרונה. כך זה נראה מלמעלה. אנשים באים לבלות פה. כך נראה אירוע. זה חלק מההדמיה של הגעתון החדש ששאלת אותי עליו קודם. יש תוכנית מסודרת עם הדמיות. זו כיכר העירייה בתוכנית החדשה ומרחב הנחל. זה יכול להיות מדהים. חדר כושר. אני מראה לכם דברים שעשינו על קו החוף מתוך כוונה שהקו יתחזק. חדר כושר שבנינו ממש על קו החוף עם מסעדת בנדיקט למטה וחדרי חוגים. הוא שייך לעירייה. בית ספר הימי. שאלתם אותי קודם על חינוך ימי. אנחנו משקיעים בו עכשיו 7 מיליון שקלים. רעיה שטראוס ומשפחתה תורמים חצי כי זה ייקרא על שם מיכאל שטראוס. זה בית ספר ימי עם מאות שייטים וילדים. יש לנו אלופי אירופה בשיט ואנחנו רוצים לחזק את זה. אנחנו בונים גם את הדבר הזה עכשיו וגם את המלונית הזו שבעוד שלושה חודשים מסיימים. זו ההדמיה בצד ימין. הוא שייך לעירייה ויכלול עשרה חדרי מלון למעלה ומסעדות למטה. אנחנו מסיימים את בעוד שלושה חודשים. כך נראים החופים שלנו. חילקנו אותם. בעבר היה לגונה צפונה לדתיים ולגונה דרומית לחילוניים. פירקתי את זה ועשיתי חוף נפרד, חוף משפחות וחוף צעירים. בקיץ החופים מלאים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה מונע ממך לפתח עוד חופי רחצה? << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אני מתחנן כבר הרבה זמן למשרד הפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק משרד הפנים. אם משרד הפנים מוכן אז משרד איכות הסביבה מתנגד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לחוף רחצה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי יש לנו סלעים והם לא מוכנים שנשפוך חול על הסלעים. זה הורג את החלזונות. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> רציתי להקים חוף נפרד. הייתי נחוש בתחילת תפקידי כראש עיר להקים חוף נפרד. הייתה פה חומה בגובה שישה מטרים כדי שלא יראו את הדתיים. החילונים היו מגיעים לכאן - - - לקחו את החוף וחילקו אותו לשניים כאשר דתיים פה וחילונים פה. זו הזיה. כאשר התחלתי את תפקידי אמרתי שלא יהיה אצלי את הדבר הזה. לא עשיתי חשבון. היה חוף מוכרז נטוש בצפון העיר. הפכתי אותו לחוף נפרד ויש בו סלעים. אמרתי או שנוציא את הסלעים או שנפתח פתח של עשרה מטר. אחרי הפתח של עשרה מטר אין סלעים. השר דרעי הגיע לחנוך. שקלנו אם לגעת בסלעים אבל אמרו לנו שאסור לגעת ותיזהרו. סידרנו את החול כמו שאנחנו מסדרים פה. מישהי מעמותת צלול שגרה פה צילמה שבאגר עובד בחוף. הבאגר שעבד בחוף באמת סידר את החוף אבל לא נגענו בסלעים. היינו כולנו, המהנדס, יניב ואני היינו בחקירה פלילית עד לפני שנה במשך חמש שנים על כלום. על הטענה שנגענו בסלעים ויש מצב שפגענו בחלזונות. לא רק שלא נגענו, התיק נסגר אחרי שחקרו והבינו. שאלת שאלה נכונה. ממול יש מלון. הוא מתחנן אליי לעשות את החוף. זה מלון בוטיק עם בריכה יפה. אבל לעשות חוף במדינה זה קשוח וחבל. יש המון שבילי אופניים וחיתוכים של טיילות כדי לייצר שתי וערב בתוך העיר של "הליכתיות" ורכיבה על אופניים. עשינו טיילת נחל שכפי הראית לך שמחברת מזרח עם מערב. היא בעצם מחברת מהצד המזרחי של העיר עד הטיילת המערבית. השקענו בפארקים. אנחנו בונים מתחם מסעדות חדש. הוא יהיה מוכן עוד חצי שנה, בעזרת השם. כאן ההדמיה של המרינה הטבעית. ברור לך שזה game changer. אתה מדבר על זה רבות ואתה מבין לבד. חבר הכנסת פורר, דיבר איתי על המרינה כמה זה חשוב. זה חניון קרוואנים - - - הינה השטח שדיברת עליו קודם. זו הריוויירה שטל אמר לך. זו שכונת אכזיב ממבט על של תצ"א. בבתים האלה גרים בערך 800 משפחות כבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פעם זה היה אסבסט. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> היה אסבסט. עכשיו מנקים את החלק הזה. את החלק של קו החוף ניקו ולכן עובדים על הטיילת עכשיו. זו הנקודה שעמדנו בה. בעתיד כל זה יהיה מסחר, מלונאות ומגורים וזו תהיה הריוויירה. זה החיבור עם הטיילת שקיימת כבר. זו תמונה אמיתית. הטיילת קיימת ופה היא נעצרת ופה היא ממשיכה לאכזיב. אלה דברים שמשנים. זה אזור התעסוקה. רק כדי לסבר לכם את האוזן ולהסביר מה המשמעות שלו לגליל המערבי ובכלל למרחב. אם אתה מצליח עם אזור התעסוקה הזה כאשר כאן בית החולים ואלה המגרשים שהיינו בהם אז זה עוטף אותם. אם אנחנו מצליחים יש פה 750,000 מטר למסחר ולתעסוקה. אנחנו רוצים שזה יתכתב עם בית החולים ויכלול מכוני דימות, פקולטה לרפואה ודברים שקשורים לעולם הזה. זה יהיה מרכז מיוחד מאוד. למדינה יש אינטרס שזה יצליח. אם זה יצליח זה מביא לפה אלפי אנשים. אלה לא תושבי נהרייה. מצידי שלא יגורו בנהרייה. זה יביא לפה אלפי מקומות תעסוקה. זה מציל עיר. אני איהנה ממה שאני לא נהנה היום כי אין לי ארנונה. בלאל יכול להגיד. אני חי ממשקי בית. זה לא טוב. אני חי אבל אני על הקשקש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה היחס? << אורח >> בלאל חאג' נימר: << אורח >> שליש עסקים ושני שליש מגורים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתה חי? אתה מצליח לחיות עם שני שליש מגורים? המינימום צריך להיות חצי-חצי. << אורח >> מיכה זנו: << אורח >> נקודה חשובה נוספת שהארנונה העסקית ממוצעת לתושב היא 1,000 שקל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השכונות הן שכונות חדשות וחזקות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה חי מהיטלי הפיתוח ששילמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו קצרים בכוח אדם. אנחנו יעילים מאוד ומאוד רזים. << אורח >> בלאל חאג' נימר: << אורח >> 32% לעומת 49% בכרמיאל לדוגמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 32% זה נמוך מאוד. << אורח >> טל חמי: << אורח >> אין לנו היטלי פיתוח. מדובר בהסכמי גג. << אורח >> מיכה זנו: << אורח >> הארנונה לתושב בכרמיאל היא 1,500 ופה היא 1,000. גם במעלות הארנונה גבוהה יותר מאיתנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם לא גירעוניים? << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> בחמש שנים האחרונות אנחנו לא גירעוניים. עשיתי תוכנית הבראה. אני איש צבא. אין דבר כזה. אני לא מפסיד. אני אומר לכם בצניעות שאני לא מפסיד. כל מה שאני עושה יוצא מהכיס שלי. כך אני מתייחס לזה. הוא יכול להעיד וגם בלאל יכול להעיד. << אורח >> בלאל חאג' נימר: << אורח >> אין ספק. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> יש לי גזבר בונקר. הוא מעביר לירה מכיס לכיס עם ברינקס. קשה להחזיק כך. זה הופך את העיר לעיר שלא צריכה את המדינה. אני אומר את זה בכנות. זו עיר שיודעת להסתדר והופכת לאט-לאט לגן עדן כי כיף פה. מה חסר? אני אומר לכם בפעם העשירית בסיור הזה – תעסוקה ותשתיות. בכל השאר אנחנו בסדר. << אורח >> מיכה זנו: << אורח >> היום אנחנו בשומה העסקית 580,000 מטר מרובע ופה זה 750,000. זה מכפיל. תבין את המשמעות. << אורח >> טל חמי: << אורח >> טל חמי, מהנדס העיר. אזור התעסוקה הזה הוא חשוב לא רק לנהרייה אלא חשוב גם לגליל המערבי ולגליל בכלל. הגליל ננטש. עד לפני עשר שנים היו 50% יהודים בגליל, היום 35% יהודים בגליל. כאשר עשינו עבודה דמוגרפית כדי להבין למה זה קורה, ראינו שהילדים שלנו הם משכילים והם הולכים לתל-אביב ונשארים שם. אין להם לאן לחזור. לכן אזור התעסוקה הזה נותן תעסוקה איכותית. זה מה שעשינו. זו תב"ע שנותנת תעסוקה איכותית לא רק לילדים של נהרייה אלא לילדים של כל הגליל. כך אנחנו מחזירים את הילדים לכאן וגם מסדרים את העניין הדמוגרפי של כל הגליל וגם של נהרייה, כמובן. זהו אזור תעסוקה של הגליל. אם כשנתחיל לשווק, לא נקבל עזרה והכוונה מהממשלה לעסקים שבאים, אז לא אנחנו נפסיד אלא הגליל יפסיד. צפון הארץ יפסיד. כמו שראש העיר אמר כשהגליל יהיה חלש גם המדינה תהיה חלשה. הממשלה צריכה להתעורר ולהבין. עד לפני חודשיים הייתה לנו תחרות על אינבידיה. חלמנו חלומות על אינבידיה כמו כל הארץ. אם המדינה הייתה מבינה את הכוח של המקום הזה ומביאה את אינבידיה לפה היא הייתה מצילה את הגליל. לא פחות ולא יותר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לאן הם הגיעו בסוף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כנראה לקריית טבעון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יכול להראות את השקף של הצמיחה הדמוגרפית? << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> ב-1 בינואר אנחנו נהיה מעל 80,000 שזה בעוד שלושה שבועות. המחוז רואה בצדק 140,000 תושבים. על כל השטחים הצבועים צריכות להיבנות עוד 2,532 יחידות דיור ועוד 2,000. בסך הכול 11,600 יחידות דיור. בהתחדשות העירונית יש לנו תוכנית של 40,000. אני לא יכול לבנות 40,000 אלא נתחיל לבנות 10,000. נגיע ל-140,000 איש. 140,000 האנשים האלה צריכים מקום לעבוד בו. אי אפשר לחיות ממשקי בית. אנחנו מפסידים עליהם כסף. אני לא רוצה להגיד מפסיד כי אני משקיע בהם. צריך להשקיע בילדים ובמשפחות. אני לא מבקש כסף באזור תעסוקה. תבינו את זה כוועדה. אני חוזר רגע לאזור התעסוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד התיירות כאן, אמל? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> לא. לא הגיע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הכלכלה פה. דיברנו על הרשות להשקעות. איפה הוא? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה אתם יודעים להגיד על אזור התעסוקה הזה? << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אגיד לך מה הם אומרים? אל תיעלב. הם אומרים שזה לא מעניין אותם כי זו לא תעשייה. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> משרד הכלכלה תומך ברוב התוכניות שלו בענפי התעשייה גם מבחינה כספית וגם מבחינה גיאוגרפית, אבל זו לא השאלה. עם זאת יש לא מעט תוכניות שתומכות בעסקים, הבאת מפעלים וחברות בתחומים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מפעלים הם תעשייה. אנחנו מדברים על תעסוקה. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> יש גם תעשיית עילית כמו חברות הייטק שפועלות שגם מקבלות תמיכה באזור עדיפות לאומית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כאשר אתה אומר אזור תעסוקה מה התב"ע נותנת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעסוקה קלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרדים? מעבדות? << אורח >> הילה בן אור: << אורח >> הבנייה היא גם לגובה. << אורח >> הראל דמתי: << אורח >> אפשר להוסיף משהו? הראל דמתי ממשרד התחבורה. בשונה ממקומות רבים, פה ב-2029 נהיה עם כביש 6. מבחינת נגישות תחבורתית המקום הזה מקבל את הנגישות הגבוהה ביותר. יהיה כביש מהיר ומסילות רכבת שמגיעות קרוב ומרכז תחבורתי גדול שאנחנו, עומדים להקים ליד בית החולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומטרונית. << אורח >> הראל דמתי: << אורח >> כן. ממנו אולי יצאו מערכות ERP בעתיד. אנחנו כבר בתוך האירוע הזה מבחינת עולמות התחבורה. הוא יתממש ב-2029. חשוב להבין כי זה מקדם. בדרך כלל יש מחסור בתחבורה. פה אין. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה יהיה בתשלום? << אורח >> הראל דמתי: << אורח >> הוועדה של הכנסת קבעה משהו מופחת. יש מנגנון - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא הבנתי עד הסוף. למשרד הכלכלה אין תוכניות? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> יש תוכניות למשיכת חברות בשכר גבוה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה התוכניות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רשות ההשקעות באה ואומרת 4, 8 ,5. חברות שיש להם אפשרות לעבור לנהרייה, לדוגמה, יקבלו מענק 30% הסדר משכר העבודה של אותם עובדים. << אורח >> הילה בן אור: << אורח >> גם בפועל יש חברות שניגשו לנהרייה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קשה מאוד. << אורח >> הילה בן אור: << אורח >> אפילו לא ברור אם יהיה תקציב עבורם. מדובר על תקציב זעום, לא בממדים גדולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכוונה רק לחברה שעוברת. אם יש פה חברה שקיימת באזור שרוצה לגדול - - - << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> גם חברות קיימות שהולכות להתרחב יכולות לגבש באותה מתכונת לאותה תוכנית. לא רק חברות חדשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה החזר תיתנו להם? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> 30% מעלות שכר העובדים החדשים הנוספים שמגיעים לתקופה של 21 חודשים. << אורח >> הילה בן אור: << אורח >> חשוב להגיד שאלה דברים שקורים גם באזורי תעסוקה אחרים כמו יוקנעם וכדומה ועדיין אנחנו נפגשנו עם עשרות חברות - - - << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> נהרייה היא שחקן מרכזי בתוכנית הזו כי היא מיועדת לרצועה של 10-0 קילומטר מהגבול הצפוני. יוקנעם וכרמיאל לא בתוכנית. << אורח >> הילה בן אור: << אורח >> יש שם תמריצים לתעסוקה. אין לנו פה תמריץ שהוא מהותי שיגרום לחברה להגיע על פני יוקנעם שיש בה כבר את כל האקו-סיסטם. צריך משהו שיניע את הגלגל בצורה הראשונית ולאחר מכן זה משהו - - - << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אני לא בכיין. הייתה מלחמה שנתיים. לא קיטרנו. אנחנו מסתדרים עם הממשלה ובלי הממשלה. זה לא אינטרס שלי אפילו, זה אינטרס של המדינה. הממשלה צריכה להגיד שהיא רוצה להביא לפה תעשייה ושהיא רוצה להביא לפה תעסוקה. אנחנו ניתן הטבות לכל מי שירצה להקים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו יודע לענות על משרד התיירות מה היקף של מענקים לבנייה של בתי מלון? אלה דברים שמשרד התיירות נתן פעם? << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> אין משהו מיוחד. כפי שרונן ציין כאשר פרצה המלחמה בין אוקראינה לרוסיה התחילו העולים להגיע למדינת ישראל. נהרייה הייתה חמישית במדינת ישראל מבחינת קליטת העולים. אנחנו התפתחנו ואנחנו יודעים לקלוט את העולים. למדנו. אז התחילה המלחמה הכוללת והיינו מופגזים. העולים הפסיקו להגיע לנהרייה. להחזיר את זה קשה מאוד. כמו אחרי 2006 לא רק שעולים לא הגיעו לנהרייה אלא התושבים עזבו את הנהרייה. לשקם את זה לוקח זמן רב. הדוגמה של תעסוקה. איך נהיה אטרקטיביים? יודעים את הקרבה שלנו לגבול. ללא תמריצים מהמדינה אותו מעסיק, מפעל כמו טבע או אינבידיה הוא יגיע ליוקנעם. יש לו גישה קרובה למרכז כי פיתחו רק מחדרה לגדרה. רוב ההון האנושי וההון נמצא שם. למה הוא צריך להגיע לנהרייה? אם הוא יקבל את אותן הטבות הוא לא יגיע לנהרייה. הוא ייעצר איפה שהוא יותר קרוב למרכז. מספר מפעלים עזבו את קריית שמונה. הם לא יחזרו ולא משנה מה תיתן להם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מישהו משם עבר אליכם? << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> לא אלינו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי בעלי הקרקע של 750,000 מטר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המדינה. << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> לא בדיוק. תכננו שלושה שלבים. שלב א' – קרקע של המדינה בלבד יחד עם מגורים תצא לשיווק תוך חודש, חודש וחצי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מדבר על המסחר והתעסוקה. << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> הכול מעורב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכול רמ"י? << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> כן. השלב הראשון הוא רמ"י. השלב השני שייך למספר קיבוצים. רמ"י עוד לא סגרו איתם עסקאות וצריך לפצות אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ראש העיר, מישהו מטפל בנושא לגבי הפקולטה לרפואה? << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> אלה הרעיונות שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חוץ מהרעיונות. יש פעילות להביא לפה מוסד אקדמי? << אורח >> הילה בן אור: << אורח >> באמצעים שלנו קיימנו ומקיימים המון מפגשים בערוץ האקדמי ובערוץ של חברות אבל חד-משמעית יש קושי. הפנייה שלנו למדינה הייתה לראות איך יוצרים מספר נציגים ממשרדים משמעותיים שמתכללים איתנו את המהלך הזה. הנושא של אקדמיה, בחינת הדברים והמגבלות של הות"ת ומה ניתן לעשות פה הם מהלכים משמעותיים. זו אחת הבקשות שלנו לראות איך אנחנו יכולים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אפילו שלוחה. אפילו להקים קמפוס. << אורח >> הילה בן אור: << אורח >> אלה דברים שאנחנו - - - העיר מקדמת. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אנחנו נצליח להביא לפה את מכללת אונו בקרוב. זה אחרי שנפגשתי רנן הרטמן - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יודע שאתה יכול להקצות לו קרקע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רונן, אנחנו בקשר גם עם האקדמית של חולון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו נוסף רוצה להוסיף? חברת הכנסת מזרסקי, את רוצה להגיד כמה מילים? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אוהבת את נהרייה. אני מבלה כאן הרבה. מה שאתה רונן והצוות שלך עשית בשנים האחרונות הוא מדהים. העיר מתחדשת גם במבחינה חיצונית ומתחדשת בתושבים חדשים. לי חבל ככרמיאלית שכרמיאלים רבים עברו לנהרייה אבל לבריאות, שיצליחו. אתה צודק שבלי הנחות ובלי הטבות ומענקים לחברות ולחברות עתירות ידע ולעסקים, שום דבר לא יתפתח, אם המדינה לא תיתן תמיכה - - - << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אני יכול ברשותך להפריע לך? יש פה מישהו ממשרד האוצר? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> לא. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אני יודע שאני מוקלט. אני מבקש כסף להגדיל את ההנחות במס ליישובים לעירוניים ל-18% ולצמודי גדר ל-25%. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה תמריץ ענק. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אל תעשו את זה. תנו כסף ליזמים שיבואו להקים מפעל. זה יותר חשוב. אנחנו לא מסכנים. הראייה הזו היא ראייה של מסכנות. אל תיתנו לנו. תנו למי שיבוא לעבוד. בסוף למדינה יש סל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בשני הצדדים. כאשר אני מעסיק והעובד שאני מגייס יודע שהנטו שלו גדול יותר כאשר הוא בא לעבוד פה - - - << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> תשאיר את זה 12%. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> שלא ייקחו את 12% שיש לכם. חייבים 12%. זה מושך אוכלוסייה אמידה. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אני אומר לא הגדיל. אם אתה אומר "יש לי שקל", אז שים את השקל במי שיבוא לפה ויעשה פה תעסוקה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האיזון אמור להיות לטובת העסקים וההטבות. כפי שחבר הכנסת פורר אמר לגבי האקדמיה בדיוק תכננתי להגיד שתשתפו פעולה גם עם צפת. בצפת יש פקולטה לרפואה ועבודה סוציאלית. אפשר לעשות שיתוף פעולה עם בית חולים נהרייה. שני בתי חולים יכולים לשתף פעולה. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> הבעיה היא איפה הפקולטה. אם הפקולטה היא שם - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לפתוח פה שלוחה. משהו שקיים יהיה קל יותר לעשות, לדעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שני שליש מהסטודנטים נמצאים במחלקות של נהרייה. הם לומדים בצפת ומגיעים לפה. רוב המסה היא כאן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם בנהרייה תהיה התמחות שאין בצפת, זה יהיה מצוין. אם צריך תמיכה במשהו שקשור לתחום הרפואה תגידו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קודם כול, תודה רבה על האירוח. כמי שרואה את הנהרייה לאורך השנים בתפקידים השונים היא התפתחה בצורה יוצאת דופן בעשור האחרון. אני יכול להגיד ואת זה צריך להגיד גם בשם הוועדה אני חושב שאתם דוגמה לעיר במלחמה שהתושבים שלה נשארו פה והיו בחזית באמת, בלי צחוק. הם דוגמה בעיניי איך צריכה להיות עיר במלחמה. זה קודם כול ההנהגה העירונית – אתה, הסגנים שלך, עובדי העירייה. הכול המשיך לעבוד. אסור לשכוח את זה. שוכחים מהר מאוד. חוזרים לשגרה ואף אחד לא זוכר שהיו פה בעיות. עברתם תקופה קשה מאוד. על זה צריך להגיד כל הכבוד קודם כול, ללא קשר לשאר הדברים. לגבי הפיתוח אני חושב שאתה צודק לחלוטין מבחינת תפיסת העולם. נהרייה היום היא עיר בדיוק כמו כשאני הייתי שר נגב-גליל, דיברנו על הצורך להשקיע במרכזים עירוניים. ללכת על מרכזים מטרופוליטניים ולא כל פעם לתת תקציב פה גן שעשועים ושם חצי פארק אלא לנסות לייצר אזורים שנותנים שירות מטרופוליטני. אני חושב אתם דוגמה טובה לזה. זו עיר של כמעט 80,000 תושבים ועוד מעט 100,000. אתה כבר מצליח להסתדר כמעט בלי הממשלה עם זה שאתה נמצא במאזן שהוא מאזן גירעוני מבחינת תעסוקה ומסחר לעומת - - -. ללא ספק אתה מסנן את הדברים הנכונים. בלי המדינה לא יהיה שינוי משמעותי. משרד התיירות לא פה. אמל, לא הזמנו אותם? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> הזמנו אותו. הוא עשה תאונה בדרך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כך זה נראה. משרד התיירות היה צריך לישון בעיר הזאת. אין עיר יותר מתאימה לפיתוח תיירות והקמה של עוד בתי מלון. לא רק 20 חדרים פה ו-20 חדרים פה. לא רק מלונות בוטיק. בלי תוכנית של משרד התיירות ויש להם תוכניות כאלה ורשות השקעות ומענקים לבנייה של בתי מלון - - - שייבנו פה שלושה, ארבעה, חמישה בתי מלון גדולים שלצידם יהיו עוד בתי מלון בוטיקים. אירוע כזה הוא game changer מבחינתכם. זהו אירוע שמשנה את כל הסביבה העירונית והוא גם נדרש. במדינת ישראל חסרים חדרי מלון. לא צריך את משרד התיירות כדי שייתן מענקים לבנות בית מלון בתל-אביב. אם זה התפקיד של המשרד אפשר לסגור אותו. בדיוק למקומות האלה כמו נהרייה חד-משמעית זו צריכה להיות אחת הדרישות המרכזיות הממשלה. לשם כך אני מחבר את המרינה. המרינה היא אירוע שמשנה אזור ותורמת גם לנדל"ן שמסביב. אתה רוצה לדעת איך האזור ומה הוא שווה, אתה בודק מחירי נדל"ן. אם אנשים מוכנים לשלם את המחירים שאמרתם לי על דירות בנהרייה, אתם נמצאים במחירים של מרכז הארץ ולא במחירים של פריפריה. זה אומר שהציבור אומר עליכם משהו. אם הייתם נסחרים בבורסה, המניה שלכם גבוהה. אין מה להגיד. אם אנשים מוכנים לשלם על דירת ארבעה, חמישה חדרים כמו שמשלמים בערים במרכז הארץ אז המניה שלכם גבוהה. זה מעיד קודם כול עליכם ועל העיר. כדי שהעיר תוכל לחיות וגם להיות עוגן כמו שאנחנו רוצים שתהיה אז מרינה תעשה פה שינוי גדול. גם מבחינת תפיסת עולם אני מסכים איתך על השער הצפוני למדינת ישראל. יש פה יתרון למשרד הביטחון עם עוד רציף שיכולים לעגון בו הספינות שעושות בט"שים. זה מתחבר גם לבתי המלון. לגבי התעסוקה, יש הצעת חוק שמתגלגלת בכנסת לתת ל-9-1 הטבות מס ולהכניס אותם לחוק עידוד השקעות הון גם אם הם לא מייצאים. חוק עידוד השקעות הון היום נותן לך החזר אם אתה מייצא לפחות 25%. אני חושב שהצעת החוק הזו מבורכת. אני מקווה שהיא תקודם. קשה לי לראות אותה מקודמת בכנסת הזו. לדעתי ולתקוותי הכנסת הזו תסיים את ימיה מהר ככל האפשר. זה לא משנה. אני חושב שזה הפתרון המשמעותי לאזור התעסוקה כזה ברמת ההטבות והמענקים. מפעלים וגופים גדולים לא יבואו לפה אם לא ייתנו להם מענק. בשביל לעשות מענקים כאלה צריך החלטות ממשלה. צריך לעשות החלטת ממשלה או על נהרייה או על הגליל המערבי ובתוכה נקודות שנוגעות לנהרייה. כדי שאתה תיתן לאזור התעסוקה הזה הטבות וכדי שכל משרדי הממשלה יוכלו מבחינה משפטית לתת, צריך שתהיה החלטה של הממשלה. לתוך זה הייתי מכניס את פרויקט הגעתון שמצריך תקציב מהממשלה. אני לא רואה סיבה שהממשלה לא תיתן גם בשלבים לפרויקט הגעתון. הוא גם פרויקט שיחזיר את עצמו כי הערך של הנדל"ן יפרוץ דרמטית אחרי הסיבוב הראשון ולקראת הסיבוב השני. אלה סדרי גודל שאי אפשר לעשות אותם ברמת שר אחד או שניים כי זה חוצה כמה משרדים וחוצה מבחינת תקציבים. מה שכן אפשר לעשות מהר הוא הוספה של חופי רחצה. יש משרד להגנת הסביבה ויש הירוקים אבל התגברו על בעיות גדולות יותר מהחלזונות ומהסלעים שבחופים. אולי צריך לייצר פתרונות כמו שנתת בחוף הזה. חייבת להיות פה הירתמות של משרד הפנים עם המשרד להגנת הסביבה להוסיף חופי רחצה. << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> התחזוקה של החוף בשוטף היא גבוהה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נכון שהתחזוקה של החוף היא גבוהה אבל - - - << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> הכסף שנקבל ממשרד הפנים הוא לא כסף רב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשיש לך חוף רחצה אז ליד חוף הרחצה יש מסעדה וליד המסעדה יש חנות. זה חייב להתחבר. אתה לא יכול להגיד "בואו תיבנו בתי מלון ואין לי חוף רחצה". אתה לא יכול להגיד לבית מלון שיש לו מעבר לכביש חוף להגיד לאלה שלוקחים חדר שהם לא יכולים להתרחץ בחוף הזה. לכו לחוף אחר. אתה לא יכול. התוספת של חופי רחצה היא חובה. אתה לא יכול להגיד שאני מפתח עיר תיירות בלי שפיתחתי פה חופי רחצה. זו תשתית בסיסית. לגבי השכלה גבוהה ולא משנה איזו, אתה חייב שיהיה לך פה לסינרגיה גם משהו שנותן את הפתרון הזה. אני מוכן לעזור אם יש לך חסמים מול חלק מהגופים. אני חושב שהחיבור של בית החולים לעיר הוא קריטי ולכן צריך איזושהי שלוחה של אחת הפקולטות פה. בהקשר של עולים, בבית חולים קפלן יש תוכנית לרופאים עולים. הם לומדים ואת כל ההסבה שלהם יש להם בבית החולים. זה לא גדול ולא הרבה אבל זה עוד משהו שמנצל את התשתיות הקיימות. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> שאלת אותי בדרך על שלום ב"ק, בעלייה הראשונה שהוא הביא מצרפת היו 20 רופאים ואחיות ומשפחותיהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם נשארו? << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> רובם כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מבחינת ההסבה המקצועית, לעולים מצרפת קל יותר לקבל רישיון. אם תהיה פה תוכנית של כיתת רופאים של משרד הקליטה זה בהחלט משהו שיכול לתת עוד תמריץ. הדרך הנכונה והייתי מציע לכם לעבוד על זה לקראת הממשלה הבאה היא שתהיה החלטת ממשלה עם שלוש, ארבע נקודות מרכזיות כמו הגעתון, אזור התעסוקה, מרינה ותיירות ובתי מלון. אתה יכול לפתור גם את החופים בתוך האירוע הזה. אם הכנסת את זה פעם אחת לנתיב של הממשלה אז פתרת לך בעיות אחרות רבות. נכון שכל עיר מנסה לעשות לעצמה החלטות ממשלה כמו נוף הגליל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרמיאל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא רואה את כרמיאל כעיר שזקוקה להחלטת ממשלה בהיבט הזה. נוף הגליל חייבת החלטת ממשלה. יש שם בעיות משמעותיות. אני חושב שגם נהרייה בפוטנציאל שלה - - - יכול להיות שנחבר לאותה החלטה את נהרייה ועכו. אלה שתי ערים שצריכות החלטת ממשלה לטיפול בתשתיות כי מדינת ישראל מפספסת את כל הקטע הזה. זה קטע מפוספס מבחינת היכולות שלו. אני לא חושב שיש עוד רצועת חוף כזו שאפשר ליהנות ממנה, מהבתוליות שלה ומהיכולת לפתח אותה. יש פה פוטנציאל אדיר. אנחנו נעזור לך ככל האפשר בכל נקודה שהיא. הטבות המס שכרגע מונחות על שולחן הכנסת יאושרו. לפחות ההגדלה הזו. ההחלטה על הטבות מס לנהרייה עשתה שינוי. עשתה שינוי גם בתנועה של אנשים לתוך הערים. אתה צודק. אם לא יהיה לך פה שינוי באחוזים של התעסוקה אתה לא תוכל להמשיך לעבוד כך. אתה חייב להגיע ל-50-50 בטווח זמן סביר. אחרת זה לא יחזיק. מה תקוע במרינה? << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> זה לא תקוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגדלת התקציב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תקציב של מה? של התכנון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שכנראה הולך להיות מאושר זה בסביבות 100 מיליון וצריך 400 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 100 מיליון תקציב עבור מה? מי אמור לבנות את המרינה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרשות, כמו כל מקום אחר בארץ. כמו באשקלון ובהרצלייה הרשות בונה את המעגנה. הצד הכלכלי בונה את חזית הים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה בהחלט יכול להוציא את זה למכרז אם יש לך צד כלכלי בהיבט הזה. לרשות אין ניסיון בבנייה של מרינה. אם היו מוציאים מכרז של BOT עם יכולות ליהנות - - - << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> מי שצריכה לבנות את המרינה זו המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. לקחנו את המתכננת מספר אחת שזכתה עכשיו מקום שני בהולנד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש מתכננים. השאלה מהם החסמים הרגולטוריים ומי עוצר אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הות"ל עובד איתנו מצוין בעניין הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה כבר טוב. << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> אנחנו היחידים בכל החופים שניגשו למכרז ורק אנחנו השלמנו. כולם הפסידו. זה אנחנו או שלא יהיה כלום. בינתיים התווספה גם המלחמה. הדברים הרלוונטיים שחיוניים - - - צריכים לקדם את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לכם כתובת בכנסת אם יש לכם חסם אבל אני לא חושב שאתם כרגע בבעיה. הבעיה שלכם היא לא בכנסת. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> קודם כול תודה לכם. זה לא מובן מאליו בכלל שבאתם לכאן ושאכפת לכם. זה אומר שהמדינה חשובה לכם. אני מבין שאתם מבינים את החשיבות של הגליל בהקשר. הגליל הוא קריטי להצלחה של המדינה. אנחנו מוקפים באויבים כמו סוריה ולבנון אבל אנחנו פוטנציאל עצום להשמיש את הרכבת נהרייה-ביירות. יש פה מסילה שמגיעה עד ביירות. אני לא צוחק. << אורח >> הראל דמתי: << אורח >> הוא העלה רעיון שאם אנחנו משקעים את הרכבת אז להמשיך אותה מתחת עד ביירות. זה רעיון שלו. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אני אופטימי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לסבא של הסבא שלי היה קו מוניות ביירות-דמשק. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אני אופטימי. ברצינות. אם תסתכלו שנים קדימה, נהרייה יכולה לשבת על התפר של לבנון-ישראל. אני אופטימי. אני לא אומר את זה סתם. צריך לפנטז קצת. הסיפור של המדינה הוא כמו שאתה אומר שזה בעל פוטנציאל ובתולי. נכון, זה עדיין בתולי והפוטנציאל פה הוא גדול. אני לא יכול לבד. אני לא מאלה שמקבלים. יש פה עובדים מצוינים. יש פה אנשים שעובדים והעיר מתפתחת. לא סתם אנשים באים לגור פה. אנשים רואים השקעה בילדים, רואים השקעה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר לך שהכי קריטי פה הוא משרד התיירות. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אמרתי לך שהשר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עזוב את השר. אני אומר באופן עקרוני. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> דרך אגב זה המשרד הראשון שהגעתי אליו כשנבחרתי. משרד התיירות בתפיסה שאם אין לי את הכותל המערבי או ישו - - - אני גם מוכן לעשות כמו באבא גנוב אני אספר שישו הלך פה על האי. אם ישו לא הלך פה או אין לך כותל אז מה אתה מציע. אני אומר להם שזה לא נכון להסתכל על זה כך. מבחינת תיירות פנים אתה יכול לבוא למלון מצוין בנהרייה וללכת לראש הנקרה, נחל זיו, מערת קשת וכל הגליל ולהגיע לנצרת ולעכו העתיקה. אתה יכול לעשות מסלול יפה ולעשות פה יופי של טיול במשך שבוע. משרד התיירות לא רואה את זה כך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה בקשר עם סיגל בן עוז? << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> לצערי, עם היכרות של שנים עם משרדי ממשלה הם סגורים בתוך עצמם. משרד התיירות רואה מספר חדרים. לא מעניין אותו מסביב. משרד השיכון רואה יחידות דיור ולא מעניין אותו אזור התעסוקה שלנו. זו האמת עם כל הצער שבדבר. אנחנו צריכים לשנות את התפיסה ולראות את זה כפי שראש העיר רואה את זה. כל המדינה וכל האזור הזה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את הדברים האלה רואים בהחלטת ממשלה שרואה את כל המשרדים ביחד. הנתיב של - - - << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> חבר הכנסת פורר, בהחלטת הממשלה לגבי התקציב של תנופה יש תקציב של תיירות. השאלה מה יעשו איתו. יש גם תקציב קצת לגעתון וקצת תקציב - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם יחלקו אותו לכל מיני - - - << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> יגאל, אתה איתנו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נשמח לדעת כמה תקציב תיירות יש? << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> הוא יכול להגיד לך אבל זה עדיין לא יצא לפועל. << אורח >> יגאל להב: << אורח >> מה שאושר הוא 6.8 מיליארד. נתון חדש אומר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לתיירות? << אורח >> דימה אפשטיין: << אורח >> לכל התוכנית. לכל הצפון. << אורח >> יגאל להב: << אורח >> בלילה התקציב שינו לחלוטין את התחשיבים. ישבנו עם משרד התיירות ביום חמישי כדי שיעברו דרכם 80 מיליון כדי שהיה לנו מצ'ינג על הגעתון ונגמור אותו בפעימה אחת. התחושה אחרי מה שהיה ביום חמישי בלילה היא שכסף יעבור כמדידה להיתרי בנייה ובונוס על היתרי בנייה בהתחדשות. כסף נוסף יעבור דרך משרד הפנים. הוא יוכל להעביר תקציבי פיתוח. הדבר השלישי, חדש לגמרי, 2.3 מיליארד אצל ראש הממשלה. נשב כמה דקות אחרי הדיון לראות מה אפשר לעשות. הכסף יעבור. << אורח >> רונן מרלי: << אורח >> אתה נגעת בנקודות הנכונות. אתם יכולים לייצג אותנו נאמנה בהבנה שלנהרייה יש פוטנציאל מדהים ונהרייה היא אינטרס של המדינה. פחות חשוב לי שתיתנו כסף כמו שחשוב שתבינו את זה ותגידו לאנשים שבנושא התשתיות והתעסוקה צריך לבוא לפה. אם המענקים ילכו אליהם העיר הזו תרוויח והגליל ירוויח. אנחנו נדע להסתדר אחר כך כי הרווח שלי יהיה מהארנונה התעסוקתית הזו. זה מה שאני צריך. מצידי שייתנו להם בחינם את הקרקעות. העיקר שיבואו. << אורח >> יגאל להב: << אורח >> זה לא בא לידי ביטוי בתוכניות. הפער בין נהרייה ליוקנעם לא בא לידי ביטוי עדיין בשום מקום. זו החלטת ממשלה נפרדת. זה לא נוגע רק לנו. זה כל הגליל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צריך לקבל החלטת ממשלה לגבי הגליל המערבי ומשם לייצר את שלושת הדברים האלה – התיירות, התעסוקה והתשתיות. חברים, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>