חומר רקע - גורמים חיצוניים
19/01/2026
לכבוד
ח"כ
סון הר מלך
יו"ר ועדת הבריאות
:הנדון בריאות
בנגב
1.
הפורום למאבק בעוני ו
רשת הפעילים לחיים בכבוד פועל
ו ת במאבק בעוני ולשם קידום חיים
בכבוד. סוגיות הבריאות והעוני יש.בהן חפיפה רבה וקשר דו כיוווני
כותבות מסמך זה מביאות
ידע רב מנסיון חייהן ומנסיונן של
א
נשים נוספ
ים.
2.
,הנגב משתרע על שטח גיאוגרפי נרחב, המאופיין בפיזור יישובים גדול, חלקם כפריים ומרוחקים
ובנגישות תחבורתית מוגבלת. מאפיינים אלו יוצרים אתגר מובנה במימוש שוויון בנגישות
.לשירותים רפואיים, במיוחד לשירותים מתמחים ולרפואה יועצת
3.
,הנגב מאופיין באוכלוסיות החיות בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי לרבות אוכלוסיות החיות בעוני
.קיצוני ובהדרה בכפרים לא מוכרים בנגב
4.
מצבם הרפואי של תושבי הנגב-
,רע ממצבם של תושבי מרכז הארץ בתוחלת חיים בשכיחות
.מחלות שונות ובמענים הרפואיים
5.
מציאות החיים של
תושבי הנגב היא שהם נדרשים לעיתים לנסיעות ארוכות ולזמני המתנה
ממושכים ביחס לתושבי מרכז הארץ, הן לצורך אבחון והן לצורך טיפול מתמשך.
י' מבאר שבע-
בת83
, שנדרשה לצינטור הייתה לך בחירה להמתנה שהובהר לה כי היא
מסכנת חיים או לנסוע ל אשדוד או לרמ .ת החייל היא
נאלצ
ה
לנסוע לצינתור באוטובוס רכבת
ועוד אוטובוס ובדרך חזרה לשלם סכום גבוה על מונית.
ע'
מאופקים נדרשת לטיפולים שבועיים שאינם ניתנים במרפאה באופקים ולכן היא
נדרשת לנסוע מידי כמה שבועות ל.באר שבע בתחבורה ציבורית
כולל אחרי טיפול והדבר מקשה
.עליה
. ע' מנתיבות עבר תאונה ונותח אולם הניתוח כשל
אחר הניתוח
,נחשב לא ניתוח דחוף
והוא נדרש להמתנות חוזרות ונשנות. אחרי6
ניתוחים, נדרש לשיקום והמתין בכאבים קשים
לאפשרויות היחדה שהוצעעה לו חודשים רבים, ר ק להגיע ולקבל מענה שהשיקום הזה אינ
.המתאים עבורו
מ גרה בכפר לא מוכר בנגב ועל מנת שהתינוק שלה יחוסן היא נאלצה ללכת ברגל תוך
נשיאתו על הידיים-כ2
.ק"מ עד תחנת אוטובוס
6.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–
1994
, מעגן את זכותו של כל תושב בישראל לקבל שירותי
בריאות
במסגרת סל שירותים אחיד (חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–
1994
). סעיף3
לחוק
" קובע כי שירותי הבריאות יינתנו"בזמן סביר ובמרחק סביר
ממקום מגוריו של המבוטח, ובאופן
שיבטיח שוויון ונגישות (סעיף3
)לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
7.
,החוק מטיל על קופות החולים אחריות לארגון ולמתן השירותים, בכפוף לפיקוח משרד הבריאות
אך אינו כולל הגדרה כמותית או מדידה למונחים "זמן סביר" ו"מרחק סביר ". היעדר הגדרה זו
יוצר פער בין העיקרון הנורמטיבי של שוויון לבין היישום בפועל, במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית
והח ברתית.
8.
פערי הנגישות לשירותי בריאות בנגב הוכרו לאורך השנים גם במסמכי מדיניות רשמיים ובדוחות
ציבוריים:
מרחק גיאוגרפי
–
דוחות משרד הבריאות והמבקר מצביעים על פיזור אוכלוסייה רחב ומרחקים
משמעותיים בין יישובים לבין מוקדי רפואה מתקדמת, במיוחד בתחומי הרפואה היועצ ת ובריאות
)הנפש (דוחות משרד הבריאות; דוחות מבקר המדינה.
זמני המתנה
–
לפי פרסומי משרד הבריאות על זמני המתנה לרפואה יועצת ולבדיקות, זמני
ההמתנה בפריפריה ארוכים בממוצע מאלו שבמרכז הארץ (משרד הבריאות, פרסומי זמני
)המתנה.
9.
נטל כלכלי וחברתי
– ועדות הכנסת והמרכז ל מחקר ומידע של הכנסת (ממ"מ) הצביעו על כך
שהמרחק וההמתנה מייצרים נטל כלכלי עקיף: הוצאות נסיעה, אובדן ימי עבודה וקושי מוגבר
)עבור אוכלוסיות מוחלשות (מסמכי ממ"מ הכנסת; פרוטוקולים של ועדת הבריאות.
10
. בריאות הנפש
–
דוחות משרד הבריאות ותוכניות לאומיות בתחום בריאות הנפש מצביעים על
מחסור חמור באנשי מקצוע בפריפריה, ועל זמני המתנה ארוכים במיוחד לטיפול נפשי רציף
)(משרד הבריאות, תוכניות לאומיות לבריאות הנפש.
11
.
,טיפולים התפתחותיים ומשלימים
,בנגב יש מחסור במרפאים בעיסוק, קללינאי תקשורת
.דיאטניות וכו
המלצות מדיניות
12
.
.
קביעת
אמות מידה מחייבות לזמן ולמרחק סבירים
מומלץ כי משרד הבריאות, בשיתוף ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע אמות מידה ברורות
וכמותיות שיגדירו:
זמן נסיעה מרבי לשירותים רפואיים שונים בתחבורה ציבורית
,(רפואה ראשונית, ייעוץ מומחים
)'בדיקות, אשפוז יום וכד.
זמן המתנה מרבי ל
קבלת תור, בהתאמה לסוג השירות הרפואי.
אמות מידה אלו יהוו בסיס לפיקוח, לאכיפה ולמדידה שיטתית של עמידת קופות החולים
והמערכת הציבורית בחובותיהן (בהתאם לחובת הפיקוח של משרד הבריאות לפי חוק ביטוח
)בריאות ממלכתי.
עד שכל הקופות חולים יעמדו ביעד הדרוש
יש לאפשר לכל
מבוטח להגיע לרופא ומרכז רפואי בכל
הארץ, תוך יצירת עדיפוית רפואיות
( סוגיות מורכבות או מי שרופאים מומחים לא הצליחו
למצוא להם אבחנות-יתועדפו .)
13
. מערך הסעות במימון ובהפעלה של קופות החולים
עד אשר כלל קופות החולים יעמדו באופן מלא באמות המידה של זמן ומרחק סבירים בכל אזורי
הארץ, מומלץ לקבוע מנגנון משלים:
קופות החולים יפעילו ויממנו מערך הסעות מאורגן
למטופלים המתגוררים במרחק העולה על אמות המידה שנקבעו.
,ההסעות יינתנו באופן יזום
פשוט ונגיש, ללא בירוקרטיה מכבידה על המטופלים.
14
.
,בתחום בריאות הנפש שבו המחסור באנשי מ
קצוע חמור במיוחד בנגב, מומלץ:
לאפשר ואף לעודד מפגשי טיפול וייעוץ באמצעות זום או פלטפורמות דיגיטליות מאובטחות.
להכיר
במגוון מטפלים וטיפולים שינתנו ב
תוך קופות החולים וב.מימון מלא של קופות החוליום
15
.
ליצור תמריצים משמעותיים לקופות החולים ולכלל אנשי הרפואה-להגיע
ולהשאר בפריפריה
.בכלל ובנגב בפרט
16
.
צעדים אלו עולים בקנה אחד עם עקרונות השוויון והסבירות שנקבעו בפסיקת בתי המשפט, עם
אחריות המדינה להבטיח נגישות מהותית לשירותי בריאות, ועם כיווני המדיניות המוצהרים של
משרד הבריאות לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה.
בתודה
ובברכה
בקי כהן קשת, עו"ד